ארכיון תג: אקסודוס

אלי אשד מתראיין על המיתוס של הספינה "אקסודוס "

exodus 0

ראיון עם רמי אושה ברשת אל"ף

לתוכנית "זיכרון  עד לתיעוד השואה "

 

ריאיון עם אלי אשד על הסרט "אקסודוס "

אושה  מי שעקב אחרי שידורי הטלוויזיה ביום העצמאות האחרון יכול היה לצפות בסרט האמריקאי 'אקסודוס' שהוקרן באחד מערוצי הטלוויזיה. אתמול, 26 באפריל מלאו שבע שנים לפטירתו של יוסי הראל, שפיקד על אוניית המעפילים 'אקסודוס' בחלק ממסעה ומהתלאות הקשות שעברו על הפליטים שהפליגו עליה במסעם לארץ ישראל.

כדי לרענן את הזיכרון, כדאי אולי להזכיר בקצרה את האירועים המרכזיים בפרשה הנודעת ההיא:

ב-18 ביולי 1947 היגיעה ספינת המעפילים "אקסודוס " לחופי ארץ ישראל ומצאה את עצמה במאבק של ממש כנגד ספינות הצי הבריטי.  אחרי מאבק אלים השתלטו החיילים הבריטים על 4,554 פליטי השואה היהודיים שהיו על סיפונה. הם העלו אותם בכוח על שתי אניות גירוש וגירשו אותם חזרה לאירופה – למחנה פליטים בגרמניה.  הפרשה זכתה באותם ימים לפרסום בינלאומי ענק ואף הייתה אולי אחד הזרזים החשובים להחלטת האומות המאוחדות לחלק את ארץ ישראל לשתיים ובניגוד לרצונם של הבריטים ששלטו בה, להקים באחד משני חלקיה מדינה יהודית.
ואולם, אם נחזור לראשית דבריי, אינני עוסק עכשיו בפרשה זו רק בגלל שני האירועים שהזכרתי עכשיו – יום השנה לפטירתו של יוסי הראל שקשור לפרשה, או בהגעתם של ניצולי שואה שהגיעו ארצה על סיפונה של אוניית המעפילים אקסודוס. היו אניות רבות כאלה והסיפור של כל אחת מהן היה דרמה שיכלה לספק סיפור טוב לסופרים ובמאים.

ואולם סיפורם של מעפילי 'אקסודוס' – סיפורם של ניצולי השואה המעפילים לארץ ישראל, וסיפורה של מלחמת העצמאות, נהפך באמצעות הספר 'אקסודוס' וסרט בשם זה שנעשה בעקבותיו,  למיתוס הספרותי והקולנועי הידוע ביותר בעולם על אודות האתוס של תקומת ישראל והעניק לה בשעתו אהדה בינלאומית עצומה.

השאלה היא כמובן מדוע ואיך הפכה דווקא פרשת אקסודוס למיתוס ענק שכזה?

לצורך זה אני אשוחח עכשיו עם אלי אשד, שהוא חוקר תרבות וספרות פופולרית ותיק, עיתונאי ועורך "יקום תרבות" מגזין האינטרנט המשובח העוסק בתחום זה.

 אושה : שלום לך, אלי אשד.

אשד: שלום לך

אושה  אתה חקרת במסגרת עבודתך את פרשת אקסודוס. אולי אתה יודע את התשובה לשאלה מדוע ואיך הפכה דווקא "אקסודוס", בניגוד לספינות מעפילים אחרות למיתוס ענק ומעורר השראה? איך בכלל נוצרים מיתוסים מסוג זה ?

אלי: היא הפכה למיתוס מכמה סיבות :משום שבזמן אמיתי אנשי ההגנה ידעו לשמור אותה בתשומת הלב העולמית.וזאת בגלל שגיאה גדולה של הבריטים  שהעבירו את אנשי אקסודוס לזירת השואה לגרמניה. מכאן היה קל להציג את הבריטים  בתקשורת העולמית בתפיסתם את אקסודוס כממשיכים את מאמצי הנאצים.ואת אנשי אקסודוס כממשיכי היהודים בשואה ( כפי  שאכן היו ) ובכך ליצור לכל הפרשה תהודה עולמית..

אושה  אחת השאלות בהקשר זה, שמעסיקות אותי שנים רבות היא: מדוע היה צורך ביהודים אמריקאים, החל מהסופר ליאון יוריס, המשך בבמאי אוטו פרמינגר וכלה בבכמה מכוכבי הסרט ובראשם השחקן פול ניומן, כדי ליצור מיתוס כזה? מדוע הוא נותר כמעט יחיד? מדוע לא התגייסו בכל שנות המדינה, יוצרים ישראלים – סופרים וקולנוענים, למשימה כזו כדי להמשיך ולהילחם על דעת הקהל בעולם על צדקת דרכה של הציונות ומדינת ישראל?

אלי :הישראלים תמיד היו עסוקים בעניינים אחרים פנימיים. וכאשר ניסו להציג את ישראל בכמה מקרים בודדים כמו  במלחמת ששת הימים וב"מבצע יהונתן "  כמבצעת אירועים הירואיים הם לפעמים הצליחו לפעמים לא.

לעומת זאת בפעם הזאת כאשר הוליווד הפעילה את כל המכונה המשומנת שלה וצריך  לזכור שהוליווד הייתה שכונה יהודית של לוס אנג'לס ,בגלל שהיא עשתה הכל כמו שצריך היא הצליחה בגדול.

אושה : יש להניח שדמותו של ארי בן כנען, גיבור הרומן והסרט אקסודוס, עוצבה לא מעט בהשפעת דמותו של  יוסי הראל שהיה במשך זמן מפקד האקסודוס, ואלם יש לומר בהקשר זה שהראל לא היה מפקדה היחיד של אקסודוס, ודווקא במהלך האירועים שעבורם התפרסמה הפרשה, הקברניט של האוניה היה אייק אהרונוביץ'.  אבל לא זה ההבדל היחיד בין פרטי הפרשה האמיתיים לבין המיתוס שהומצא בעקבותיהם. מי שמכיר את  הפרשה לפרטיה יודע שהיא הכילה דרמות ומאבקים קשים ומרתקים ביותר, שברומן של ליאון יוריס ובסרט שנעשה בעקבותיו "יִשרו", ריככו ועמעמו אותם מאוד. האם הסיפור המורכב, האמיתי לא היה מספיק טוב לצורך זה?

אלי ::לא.  צריך להבין שעל מנת שהסיפור יהיה באמת טוב ודרמטי לצרכי הפצה עולמית יש לשנות אותו ולהפוך אותו למורכב פחות וקל יותר לעיכול.

זה הדבר שאירע למשל עם הסדרה" שואה" בטלוויזיה האמריקנית בשנות השבעים. "מומחי שואה" כמו אלי וייזל תקפו אותה על שהפכו את סיפור השואה ל"שמאלץ".חוששני שמר וייזל שאני באמת מכבד אותו לא הבין ולא כלום.היה זה הודות לסיפור השואה השמאלצי  של התסריטאי האמריקני שהשואה נכנסה באמת לכל בית ולכל לב. אם חלילה היינו מקבלים את דרישתו של אלי וייזל להפוך את  השואה לאירוע קדוש ש"אין לגעת בו " היא הייתה נמחקת מהתודעה לפני שנים רבות.

כך גם לגבי "אקסודוס " אם היו מציגים את הסיפור האמיתי כפי שהתרחש שהוא למרבית הצער לא ממש דרמטי לפי הדרישות של הקהל הרחב הוא לא באמת היה נוגע לכל לב.

אושה :  איך רקם ליאון יוריס את עלילת הרומן שלו? איך הבמאי אוטו פרמינג'ר והתסריטאי שלו דלטון טרמבו יצרו בעקבותיו, את הסרט הציוני הגדול והמצליח של כל הזמנים "אקסודוס " שהתבסס על ספר זה. צריך להזכיר גם כי הספר ויותר מכך הסרט שנהפכו למיתוס אדיר שמשך אלפי אנשים אל החזון הציוני, היו די רחוקים מהדיוק ההיסטורי הן לגבי פרשת האוניה  אקסודוס, והן לגבי שאר האירועים שמתוארים בהם. (ואיך אפשר להסביר את השתתפותו ביצירת מיתוס כזה של מי שכתב את התסריט לסרט – דלטון טרמבו? זאת  בהתחשב בעברו הפציפיסטי של טרמבו שכתב את "ג'וני שב משדה הקרב" ונרדף על רקע דעותיו היוניות/קומוניסטיות לכאורה ע"י המקרתיזם ששלט בארה"ב עד אותן שנים?)
אלייוריס היה בעל קשרים משפחתיים בישראל וכתב סרט הוליוודי שהתבסס על חוויותיו של דודו במלחמת העולם השנייה כלוחם ביוון. הסרט עורר עניין בישראל ובעיקבותיו הוא הוזמן לכתוב סרט ציוני למהדרין והפרשה שבחר בה הייתה של "אקסודוס". נכון שמלכתחילה זאת הייתה תעמולה לישראל וישראל ככל הנראה  תמכה והשקיעה בסרט מאחורי הקלעים. אבל למרבית המזל למפיקי הסרט ניתנה יד חופשית לעשות אותו לפי הבנתם כסרט הוליוודי טוב.

וזה אומר שיוריס בא לארץ ביצע תחקיר יסודי טוב ואחר כך זרק אותו לפח וכתב סיפור עלילה שכל קשר בינו ובין המציאות היה מקרי ביותר.    אם תרצה זה סיפור "אקסודוס כפי שהתרחש ביקום חלופי " .      כך שאין לך מה לחפש עקבות רבות של התחקיר שיוריס אכן ביצע. המטרה הייתה להראות את הפרשה כפי שהייתה צריכה להתרחש ולא כפי שהתרחשה בפועל.

אגב  יש לי קשר משפחתי לסרט דודי   משה מוסה אשד מורה דרך וממגלי "דרך בורמה " לירושלים ,  היה מורה הדרך של הצוות ההוליוודי בארץ.  והוא סידר לאחי זוהר שהיה אז תינוק  תפקיד ניצב :שיראה כאחד התינוקות בסרט  ילדי המעפילים שמגיעים בסרט לקיבוץ.

אושה : אז לדעתך מיתוס משרת טוב יותר את הקולנוע מאשר מציאות היסטורית ?

אלי : בודאי , תמיד תוקפים את  הסרטים ההוליוודיים על שהם מעוותים את העובדות ההיסטוריות .אבל זה מחויב המציאות. המציאות מה לעשות בניגוד למה שחושבים היא לא כל כך מרתקת ולא כל כך דרמטית  וגם לא כל כך נוגעת ללב כמו סרט הוליוודי ויש לקחת זאת בחשבון.רציתם שסיפור אקסודוס  יגיע למיליונים ? אז הייתם חייבים לשנות אותו מהיסוד.

ראו גם

אלי אשד על ציונות נוסח הוליווד 

אלי אשד על המיתוס של אקסודוס 

exodus

המיתוס של "אקסודוס "

היום  לפני שישים שנה ב18 ביולי 1947  היגיעה ספינת המעפילים "אקסודוס " לחופי ארץ ישראל ומצאה את עצמה במאבק של ממש כנגד ספינות הצי הבריטי שהשתלטו לבסוף על אנשיה וגירשו אותם לבסוף מכל המקומות למחנה פליטים בגרמניה.
אירוע שהפך למיתוס .
אבל מדוע ואיך הפכה פרשת אקסודוס דווקא למיתוס?

רק לאחרונה השתתפתי בכנס לרגל 60 שנה  לפרשת ספינת המעפילים "אקסודוס "הספינה שהביאה ליחסי ציבור אדירים לציונות הן ב-1947 והן בעקבות הספר רב המכר הענק שנכתב עליה בשנות החמישים בידי ליאון יוריס ,והסרט שנעשה עליה בכיכובו של פול ניומן ב1960 ושהפך גם למחזמר ענק בשנות השבעים. הסרט שימש בתוספת כבסיס לסדרת חוברות ביידיש , היה המקור לנעימה מפורסמת ששמשה מאז כנעימת סמל להיסטוריה היהודית  ושלה נכתבו במיוחד מילות שיר בעברית , ואפילו שימש כבסיס לחוברת בסדרת הרפתקאות על הסוכן החשאי "דן טרזן ". בעקבות הפרשה נוצר בשנות השמונים משחק לוח בסגנון "משחק סבלנות ".

אבל נשאלת השאלה מדוע ואיך הפכה "אקסודוס" דווקא בניגוד לספינות מעפילים אחרות לכזה מיתוס מעורר השראה ?איך בכלל נוצרים מיתוסים מסוג זה ?


תשובתי היא : מיתוסים נוצרים שיש אדם כשיש לו כישרון כתיבה ויצירה שדואג להפוך אירועים אמיתיים לאירועים שיקסימו ירשימו אלפים ומיליונים שלולא הם לעולם לא היו שומעים ובוודאי לא מתעניינים באותם אירועים ויקבלו מהם השראה.

מי מהקוראים שמע על הספר "הספינה שניצחה " מאת ברכה חבס ? זה היה ספר שניסה לראשונה ליצור את המיתוס של אקסודוס כבר ב1949 .אבל אליה וקוץ בה הוא הקפיד על הצגה נאמנה למדי של האירועים אם גם מנקודת המבט הציונית כמובן. היום זה נקרא כספר יבש למדי שריר ברור מאוד של תקופתו. היום הספר הזה הוא בלתי קריא וכמעט נשכח לחלוטין .
מי מהקוראים שמע על "כיסופים וסער" של יצחק גנוז שגם הוא רומן על פרשת אקסודוס וניכתב בידי מי שהיה במקום וחווה את האירועים על בשרו ושמבוסס על יומנו ? לא כל כך הרבה אני משער.אולי רק מעטים ביותר. הספר יצא ב-1985 בידי משרד הביטחון במהדורה אחת בלבד ואזל ונשכח .

אולי רבים יותר שמעו שעל ספרו של יורם קניוק אקסודוס אודיסאה של מפקד   שאינו ביוגרפיה מחקרית כפי שאנו מבינים זאת .זוהי למעשה פיקשיונליזציה של האירועים בחייו של אדם אחד יוסי הראל שהיה במשך זמן מפקד האקסודוס ( אך לא דווקא במהלך האירועים שעבורם התפרסמה באמת שאז פיקד עליה אדם אחר בשם אייק אהרונוביץ' ) שמתמקד לחלוטין בפרשת אקסודוס ובקרב שניהל במלחמת העצמאות שבמהלכו פגש אותו  קניוק .

אין שם שום דבר על חייו המאוחרים יותר של הראל כאשר הפך לאיש עסקים בינלאומי ובין השאר המממן של הסרט של אבי נשר "הלהקה ".ואפשר להבין למה , בפרשת חיים זאת אין שום דבר הירואי ,במושגים של האנשים של 48 אין בה שום דבר מיוחד. הצלחתו של הראל כאיש עסקים אולי תרשים את בני הדור הזה שמתרשמים מהצלחות עסקיות אבל כלל לא את  בני דורו של הראל שציפו להצלחות בתחומים אחרים לחלוטין .

ארי בן כנען איש עסקים ? יש בכך משום סתירה .

המהדורה האנגלית של ספרו של קניוק .

על הספר של קניוק נכתבו ביקורות שתקפו את חוסר הדיוק שבו ואת ההתעלמות מדמויות אחרות וחשובות בפרשה על מנת להתמקד לחלוטין ביוסי הראל ( שככל הנראה מימן את הספר ) .
אבל המבקרים לא הבינו את המטרה . זה בדיוק מה שיוסי הראל רצה שהספר יהיה . שהוא יצור סביבו מיתוס ולשם כך היה צורך "לשפץ " מעט את העובדות .ולשם כך שכר את יורם קניוק ככותב .

בכל אופן לא הספרים האלו יצרו את המיתוס המפורסם סביב הספינה "אקסודוס " והפכו אותה לבעלת משמעות עבור מליונים שלא היו עליה .
במקרה שלנו המדובר באנשים שלא היה להם כל קשר לאירועים האמיתיים כפי שהתרחשו .

הסופר והתסריטאי ליאון יוריס שכתב את הרומן "אקסודוס " על סמך אירועים שבהם לא נטל כל חלק רק על סמך עשרות ספרים שקרא ועדויות ששמע ,שאותם הקפיד מאוד לשנות ככל הנדרש,כך שיש מעט מאוד קשר בין אירוע "אקסודוס " שאותו תיאר ובין האירוע האמיתי .

ספר זה תיאר בצורה דמיונית למדי את פרשת ספינת המעפילים "אקסודוס " בימים שלפני קום המדינה ואת עלילות מפקדה ההרואי ארי בן כנען,( דמות בידיונית לחלוטין ) ותיאר גם אירועים היסטוריים אחרים כמו פעולות האצ"ל כנגד הבריטים ,הפריצה לכלא עכו ,פיצוץ המלון המלך דוד בירושלים תיאור הצבעת האו"ם בעד חלוקת הארץ. ,תגובת הערבים וכו' .

מה שעשה הרומן הענק הזה היה לתת גירסה אפית מלודרמטית כמו הוליוודית קליטה ושווה לכל נפש ( אמריקנית ) לסיפור המאבק הציוני בבריטים ובערבים למען הקמת המדינה.
יוריס שבמקור כתב את הרומן כתסריט , ניהל עבורו עבודת תחקיר ארוכה , הוא ביקר בארץ טייל במקומות רבים וראיין עבורו אנשים רבים כמו מפקד האקסודוס יוסי הראל .

בעבודת התחקיר הוא נעזר בנציגי ממשלת ישראל שהבינו היטב איזה יחסי ציבור אדירים התסריטאי מהוליווד יכול לספק להם ובכך צדקו .
בסופו של דבר הוא עיצב את הסיפור כמעין מערבון על מלחמת הטובים היהודים ובראשם ארי בן כנען שהוא מעין "עברי חדש אולטימטיבי שרירי חזק ,יפה תואר והירואי שהבריטים אינם מסוגלים לזהותו כתוצאה כיהודי ) ברעים ( הבריטים והערבים ) .

 

. כך למשל ארי בן כנען איש ההגנה מוצג כמי שגם עמד בראש הפריצה לכלא עכו אף שזאת בוצעה בידי אנשי האצ"ל. מלבד זאת הוא שגה בפרטים שונים ( הוא הציג למשל את הר התבור במרכז הגליל ) . בכל אופן יוריס ניסה להיות בסדר עם כולם בציונות וכך אפילו אנשי המחתרות הוצגו אצלו בצורה חיובית.
ולאחריו הבמאי אוטו פרמינג'ר והתסריטאי שלו דלטון טרמבו יצרו את הסרט הציוני הגדול והמצליח של כל הזמנים "אקסודוס " שהתבסס על ספר זה. סרט שמשך אלפי אנשים אל החזון הציוני אם כי היה רחוק מאוד מהדיוק ההיסטורי כרחוק אילת מניו יורק.

אמנם יוריס טרח וכתב לספר מעין ספר המשך בשם "(  Exodus Revisited " ( 1960)  ( ביקור חוזר באקסודוס )  שבו תיאר את הסיפור האמיתי שמאחורי הרומאן בתוספת צילומים רבים ממקומות שונים בארץ  ,אבל זה היה רק קוריוז ותוספת ליחסי הציבור שמסביב לסרט  של אוטו פרמינג'ר .. .

הרומן הוסרט בישראל   ב-1960 בהפקה ענקית  שנעזרה גם בשירותי עוזרים מקומיים וגם בשחקנים מקומיים כמו דן בן אמוץ, שמוליק סגל ואסתר עופרים .

קוריוז: דודי מוסא אשד שימש כמורה הדרך של הכוכבים של הסרט "אקסודוס "  בארץ והדריך אותם בכל אתרי התיירות בארץ .

הסרט הארוך מאוד בן למעלה משלוש שעות היה אפילו יותר מלודרמטי וסנסנציונלי מהספר והרבה פחות נאמן לעובדות ( אם כי זה הוכחש בידי הבמאי )  . הופיעו בו כוכבי קולנוע כמו פול ניומן בתפקיד הראשי ( והוא נבחר לתפקיד דווקא בגלל הופעתו הלא יהודית המובהקת שיער בהיר ועיניים תכולות שתאמה את הופעתו ההרואית של בן כנען בספר) שסייעה מאוד לבניית מיתוס היהודי החדש ששוב אינו כמו היהודי של הגלות .

וכדאי לשים לב לשמו "ארי בן כנען " דהיינו הכנעני . יוריס הוקסם אולי בידי אנשי התנועה ה"כנענית " מסוגם של רטוש ואהרון אמיר שהיו אז ( כמו היום )  פעילים  מאוד בציבוריות  ובתרבות הישראלית .
ניומן נבחר לתפקיד גם בגלל הביוגרפיה האישית שלו .בניגוד לכוכבים הוליבודיים אחרים הוא לא ניהל אורח מופקר ולא גרר מאחוריו שובל של שערוריות שאינן יאות לארי בן כנען ועלולות היו להביך חלילה את הצופים המרותקים .

התוצאה הסופית : הן הסרט והן הספר תרמו תרומה עצומה לתדמיתה של ישראל ולתדמית הציונות בעולם ,תרומה שלקח שנים רבות של סכסוך ישראלי ערבי וכיבוש כדי לפגוע בה .

יורם קניוק אמר פעם על הספר "זה לא היה ספרות אבל מבחינת העיתוי זה היה גאוני ליחסי הציבור של מדינת ישראל מי שמע עד אז על מדינת ישראל .

יחסי ציבור אדירים שלקח שנים רבות של סכסוך ישראלי ערבי וכיבוש כדי לפגוע בהם .

אחת הבעיות של הפלסטינאים גם היום שהם מעולם לא היצליחו ליצור מיתוס גבורה מרשים שאפילו יתחיל להתקרב לזה של אקסודוס ,מיתוס שיעורר כלפיהם הערצה בעולם. הרחב . הם יצרו מיתוס של מסכנות כן ,אבל מעשי טרור כנגד אזרחים הם לא בסיס ליצור סביבם מיתוס שיקסים אחרים  בניגוד לפרשת אקסודוס.
הצלחתם התקשורתית בעולם כיום נובעת רק מכך שהם מציגים "אנטי מיתוס " למיתוס היהודי הציוני . אבל אנטי מיתוס הוא מעצם טבעו תופעה שלילית שנובע משינאה, והעניין בו בעולם נובע בראש ובראשונה בגלל עוינות  ליהודים ולא בגלל עניין כלשהו בפלסטינאים כשלעצמם וברעיונותיהם. ואכן כל מה שמציעים הפלסטינאים לעתיד לבוא אם ינצחו וישתלטו מחדש על כל הארץ זה השמדת היהודים ואצל הגורמים הקיצוניים יותר שלהם כיבוש העולם בידי חליפות מוסלמית מירושלים בסוף הדרך .
אין להם ומעולם לא היו להם שום רעיונות חיוביים להציע מסוגם של אלו שהיו במיתוס היהודי של חזרת עם לארצו ויצירת חברה חדשה וצודקת בארץ זאת ,רעיונות שיעוררו עניין אצל מישהו שאינו פלסטינאי ואינו אכול מראש  שנאה ליהודים ולציונות .

גם יוריס וגם פרמינג'ר ובתסריטאי טרמבו נהגו בגמישות רבה בהיסטוריה של הציונות ,ולמעשה שינו ו"בילגנו" לחלוטין את סדר האירועים במציאות. ויצרו מעין היסטוריה חלופית של קום המדינה .
אבל בכך בדיוק היה כל העניין וזאת הייתה סיבת ההצלחה .

חוק יצירת המיתוסים


אני טוען שרק אנשים שלא היו במקום ולא חוו את הפרשה על בשרם ,רק הם יכולים היו להפוך את פרשת "אקסודוס" למיתוס אמיתי שיקסים מיליונים .כפי שעשה ליאון יוריס וכפי שעשה אחריו אוטו פרמינגר הבמאי .
לשם השוואה אני טוען שרק קרל מאי אדם שמעולם לא היה במערב הפרוע שעליו כתב עשרות סיפורים שבהם היציג את עצמו כגיבור רב עלילות ששהה שם במשך שנים רבות  יכול היה לעשות זאת בצורה משכנעת מעין כמוה כפי שרק אדם שמעולם לא היה שם היה מסוגל לה  ולהפוך את המערב הפרוע למיתוס קסום עבור בני הנוער הגרמני .

אדם שבאמת היה שם והיה מכיר היטב את כל הבעיות והקשיים של המערב הפרוע ,ומתאר אותם בצורה ריאליסטית ,לא היה מצליח לעשות זאת . התוצאה כל אותם סופרים גרמניים אחרים שהיו באמת במערב הפרוע כמו פרידריך גרסטקר ואחרים  נשכחו בתוך שנים מועטות לאחר מותם ,בעוד שאת קרל מאי המשיכו וממשיכים  לקרוא מיליונים .

והמסקנה הנובעת מהכלל רק אנשים יצירתיים יכולים ליצור מיתוסים . אנשים כמו סטיבן שפילברג שלא היה בשואה אבל יצר מימנה מיתוס שנתן השראה למיליונים ב"רשימת שינדלר " או רם אורן בספריו ההיסטוריים על מלחמת העצמאות וימי קום המדינה .
אנשים שכן היו במקום שחוו את האירועים על בשרם ומודעים היטב לכל מיליוני הפרטים הקטנים והמזוהמים הלא נעימים של האירוע לא יהיו מסוגלים ליצור שום דבר שיהווה השראה למיליוני אנשים אחרים על אותו אירוע.

הם רק יוכלו ליצור עוד ספר זיכרונות יבש עבור בני המשפחה וההיסטוריונים .

אלא אם כן כמובן יש להם כישרון יצירתי מיוחד במינו, אבל זה נדיר .

יוריס וירושלמי

הדוגמה הטובה ביותר להדגמת כלל זה היא הסופר ליאון יוריס .ולא רק בספרו "אקסודוס".
הדבר המעניין הוא שהספר "אקסודוס " לא היה הספר הראשון  שבו יוריס יצר מיתוס על סמך אירוע אמיתי שזכה להצלחה גדולה יותר מהתיאור של בעל הדבר עצמו .. יוריס כתב ספר בשם " גבעות הזעם "
( 1955, ספר שתורגם פעמיים לעברית , פעם תחת השם המצויין בתרגום מרדכי מרגולין , 1964 ופעם תחת השם "הררי הזעם " בתרגום זרובבל ברל ב-1988 ) זה היה ספר מלחמה וגם מעין מותחן ריגול ועסק בהרפתקאותיו של חייל יהודי בצבא הבריטי שנשלח למשימה ביוון כאיש יחידת קומנדו ,נשבה שם בידי הנאצים ומצליח להימלט במסע הרפתקני שבמהלכו נתפס שוב בידי הנאצים ושוב נמלט .
הרקע של הספר , אם גם לא פרטי העלילה עצמם  התבסס על יומן שקרא יוריס של חוויות המלחמה של דודו ,אהרון ירושלמי מתל אביב שהשתתף בקרבות ביוון כחייל של הבריגדה היהודית עוד בטרם הצטרפה ארה"ב למערכה,נשבה וברח משביו כמה פעמים והיגיע לכל קצותיה של יון.
יוריס לקח רק את המסגרת הכללית של האירועים ויצר מהם סיפור בדיוני הרפתקני שכל קשר למציאות של חוויותיו האמיתיות של ירושלמי הוא קלוש . אבל זה לא באמת חשוב מבחינת הקורא המרותק.

הספר של יוריס זכה להצלחה גדולה והוסרט לסרט של רוברט אלדריץ' בכיכובו של רוברט מיצ'ם. ישנם מבין הקוראים שמן הסתם קראו את הספר או צפו בסרט.
אבל האם  יודע מישהו מן הקוראים שאהרון ירושלמי  עצמו כתב ספרים שהתבססו על האירועים האמיתיים בחייו ?
ב-1957 שנתיים לאחר ספרו של האחיין ומן הסתם בהשראתו החליט ירושלמי   שמן הראוי שהוא עצמו יתאר את האירועים המדהימים שאותם חווה . הוא פירסם את הספר שלושה שברחו : פרקי שבי ביוון ובגרמניה (תל-אביב : עיינות, תשי"ז 1957)הספר הופיע  שקע ונעלם ללא זכר.

ירושלמי המשיך וכתב בימי חייו הארוכים עוד ספרים שהתבססו על אותה פרשה מרתקת בחייו .אבל בניגוד משווע לסיפור הכמעט בדיוני של יוריס אף לא אחד מהם זכה כמעט לכל פרסום ובוודאי לא הוסרט.
ירושלמי נפטר לפני כמה חודשים ולמותו היו מעט מאוד התייחסויות בתקשורת בוודאי פחות מאלו של אחיינו יוריס כאשר נפטר..
על פי הכלל שציינו למעלה ניתן לנחש שדווקא בגלל שירושלמי תיאר אירועים שארעו לו עצמו במציאות הוא לא הצליח ליצור סביבם הילה הרואית הרפתקנית שיוריס האחיין שלא היה שם כן הצליח ביצירתם. ואין זה משנה עד כמה הגזים ודמיין ירושלמי  דברים ביצירות המאוחרות יותר שלו .
.ואולי זאת הייתה אחת הסיבות להבדלים הדרמטיים בהצלחה.

( סיבה אחרת כמובן היא נגישותו הגדולה יותר של יוריס כתסריטאי לסצינה הקולנועית בהוליווד ) .
האחיין שלא היה שם יצר סיפור מעורר השראה מחייו של הדוד הרבה יותר מאשר הצליח הדוד עצמו .
תנועות לאומיות מתבססות תמיד על מיתוסים.  אמנם  גם הסיפור האמיתי  יכול  בהחלט יכול לעורר השראה כלשהיא  אבל לא כמו המיתוס שסביבו שהוא תמיד הרבה יותר חזק והרבה יותר מרגש.
עם כל הכבוד לסיפור האמיתי של גבורתם של אנשי אקסודוס ,אם הסיפור היה מובא בדיוק כפי הוא היה במציאות כספר ולמסך הוא לא היה זוכה להצלחה שלה זכה סיפורו הבדיוני המיתי המרגש של יוריס ושל הסרט המרגש עוד יותר שנעשה על פיו של אוטו פרמינג'ר .

רשימת ספרים על פרשת אקסודוס

יהויקים  ( עיבד וערך ) יציאת אירופה תש"ז : פרשת ההעפלה והגירוש של מעפילי "אקזודוס 1947" מסופרת בפי ילדי "דרור" ומדריכהם, מינכן : מרכז "דרור" בגרמניה, תש"ח,1947

Ruth Gruber Destination Palestine: The story of the Haganah ship       Exodus 1947     Current Books (1948


ברכה חבס הספינה שנצחה :קורות "יציאת-אירופה תש"ז" תל אביב : מערכות, תש"ט

,תקציר העמוד האחורי ::הסיפור המלא והמפורט ביותר על קורות אניית המעפילים 'אקסודוס', 310 עמודים, כולל שירים ורשמים שנכתבו על הפרשה/

לאון יוריס , אקסודוס: יציאת אירופה :רומן, תרגם יוסף נדבה. ,סטימצקי ,1959 ( מהודרה חדשה עוד יצאה ב2004)

Leon Uris  Exodus Revisited 1960

אנונימי (זאב גלילי)  . דן טרזן ואקסורוס . 1960. סיפור הרפתקאות על רקע מזימה מצרית לעצור את צילומי הסרט "אקסורוס".

רן אביאל עלילות בלתי נשכחות בלב ים הוצאת לדורי 1960

אבא גפן פורצי המחסומים,יסוד 1961.

1962   Beatrice  Levin Eyewitness to Exodus

יהודה ברגינסקי  עם חותר אל חוף : חמש עשרה שנה בשירות עליה ב' תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה
לנה קיכלר-זילברמן המאה לגבולם ירושלים : שוקן, תשכ"ט

David C. Holly – Exodus, 1947  Naval Institute Press, Annapolis, Maryland, 1969.
ז'ק דרוז'י פרשת אקסודוס באור חדש תרגם צבי ארד, עם עובד, 1971.
בעקבות אניית המעפילים " יציאת אירופה תש"ז"-אקסודוס [משחק] : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ב 1982/ משחק בעיקרון משחק הסבלנות .

יצחק גנוז כיסופים וסער תל-אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשמה,1985 .רומן על ספינת המעפילים אקסודוס .


זאב הדרי פליטים מנצחים אימפריה פרשיות עליה ב 1948-1945 , הקיבוץ המאוחד ,1985.

תקציר :nחבר הספר פרופ` זאב הררי (וניה פומרניץ), כיום פרופ` מן המניין באוניברסיטת בן גוריון בנגב, במחלקה להנדסה גרעינית פעל בועד ההצלה בקושטא ובמסגרת המוסד לעליה ב` בשנים 1948-1942. בשנים בהן עסק הספר, 1948-1945, היה עוזרו של ראש המוסד לעליה ב` שאול מאירוב-אביגדור ז"ל. את מרבית זמנו עשה במרכז המוסד לעליה ב` בפריז. הספר מביא במסמכים מהם המתפרסמים לראשונה, בדוחות, בעדויות ותצלומים – את פרשיות המאבק של עליה ב` ואוניות המעפילים באימפריה הבריטית.


דב פרייברג שריד מסוביבור ,הוצאת המחבר , 1988 . קורותיו של עולה ב"אקסודוס".:דב פרייברג, נער חולמני ומפונק בן שתים עשרה, בן למשפחת תעשיין זעיר בלודז', נקלע במחץ פתאום אל מוראות הכיבו הגרמני בפולין – ואל השואה.
ראש המשפחה נרצח בידי הגרמנים בימים הראשונים. האם מתאמצת לקיים את ארבעת ילדיה ובשלב מאחר יותר משכילה להבריח שניים מהם אל מחוץ לגטו וורשה, יהיה גורלם אשר יהיה, בידיעה שהיא אבודה ובתקווה שיישרדו הם.
דב פרייברג, שבגר בבת אחת במאבק הקיום כנער "מנקה" במחנה ההשמדה סוביבור ואחר כך כחיה נרדפת ביערות פולין, שרד יחיד מכל משפחתו לאחר שראה את המוות פנים אל פנים שוב ושוב לאורך כל שנות המלחמה.
זה סיפור של שריד, סיפור קורותיו לפני השואה וגם אחר כך – בימים שנאבק עם אסונו ועל שפיותו בעולם האודים המוצלים עד שעלה על סיפון אוניית המעפילים 'יציאת אירופה תש"ז' ("אקסודוס").
הדברים נכתבו מהזיכרון, מקץ יותר מארבעים שנה להתרחשותם, ואף על פי כם הם עזי מבע ומציירים תמונה מדוייקת, כנה וחושפנית, עד שמע ואף עד שחוק, של חיי המספר ושל החיים היהודיים בפולין שלפני החורבן, בימי הכיבוש והשואה ולאחר השחרור בידי הצבא הרוסי.
סיפורו של דב פרייברג – שריד מסוביבור – הוא סיפור אחד מני רבים על שנות השואה, ועם זאת הוא מתייחד בתיאורו המפורט והמקיף את הוויית מחנה ההשמדה סוביבור ואת מרד כלואי המחנה, נסיבותיו, מהלכו ותוצאותיו – בעינו של משתתף פעיל.


אביבה חלמיש אקסודוס : הספור האמיתי פרשת אנית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז ספרית העפלה עם עובד , 1990.

תקציר הספר :

סיפורה של ספינת המעפילים "יציאת אירופה תש"ז" ("אקסודוס 1947") היה לסמלה של תקופת ה"העפלה", ומבין 64 ספינות "המוסד לעלייה ב'", שהפליגו בשנים 1945-1948 אל חופי ארץ-ישראל מזדקר שמה כאות ומופת לעלילת התקדשות וגבורה.

אביבה חלמיש מודעת היטב להיבטים המיתיים של "פרשת אקסודוס", ובמחקרה המתועד להפליא השכילה לשלב את מלאכתו של ההיסטוריון עם משימתו של המספר.

בחינת התנהגותם, מניעיהם והכרעותיהם של כל הצדדים המעורבים בעלילה – מעפילים, אנשי המוסד לעלייה ב' ופלמ"ח, בריטים, צרפתים, אמריקנים ואחרים – מעמידה סיפור מורכב ורב-צדדים. חשיפת האמת ההיסטורית אינה גורעת מעוצמתה הרגשית של הפרשה וה"אמת ההיסטורית" מעלה תמונה מאלפת על כל צרכיה ומאווייה של חברה ויישוב שנדרשו למיתוס ולעלילות הגבורה.

במאמציה להביא לקורא תיאור שלם ונאמן של "פרשת אקסודוס" על כל שלביה ואף להציע פרשנות חדשה לאחדים מהיבטיה נעזרה המחברת בחומר תיעודי רב ומקיף ועימתה עדויות ממקורות שונים ומגוונים. בהציבה את ציבור המעפילים במוקדה של הדרמה האנושית חושפת אביבה חלמיש פן מרתק שלא הובלט עד כה בכתיבה על פרשה זו.

ספרה הוא תרומה חשובה להבנת רכיביה של עלילת ההעפלה וסיפורה של "המדינה שבדרך".

ישראל הדרי . אני הייתי שם .עקד ,1991. קורותיו של מעפיל ב"אקסודוס ".אני הייתי שם מחנה בודזין בית חרושת ויטבורניה רדום טומשוב אושוויץ דכאו בהיותו בן 13 פרצה מלחמת העולם השניה וכבר בתחילתה איבד את הוריו ומשפחתו. מ-1939 עד 1945 היה בגיטאות ובמחנות ריכוז, השתחרר עם אחרוני היהודים שנותרו בדכאו. עלה ארצה ב'אקסודוס'. היה מנהל אדמיניסטרטיבי של המוסד.

לוסיאן לזר אלכסנדר גלסברג כומר יהודי; הקדמה מאת שלמה הלל ; תרגמה מצרפתית: מישל מזאל, מורשת 1991.


מורי גרינפלד הצי הסודי של היהודים : סיפורם העלום של 240 מתנדבים אמריקאים שהביאו יותר מ32.000 מעפילים בשנים 1946-1948 הקדמה מאת מרטין גילברט משרד הביטחון. ההוצאה לאור., תשנ"ד 1994

ניסן דגני אקסודוס משדרת הוצאת משרד הביטחון ,1994.

 

עדית זרטל זהבם של היהודים : ההגירה היהודית המחתרתית לארץ-ישראל, 1945-1948 עם עובד ,1996.

תקציר הספר :

אם נשאו אנשי ארץ-ישראל את ניצולי השואה "עלי שכם", כמאמר השיר, או שניצולי השואה הם שעמסו על כתפיהם הדלות והשבורות את מפעל ההגירה הגדול, שהיה שדה המאבק העיקרי של הציונות בשנים שבין סוף מלחמת העולם השנייה להקמת מדינת ישראל?

ההגירה היהודית המחתרתית לארץ-ישראל ("העלייה הבלתי-לגאלית") שהניעה בשנים 1945-1948 כשמונים אלף יהודים, רובם ניצולי שואה, לעבר חופי הארץ והפרשיות הגדולות של מפעל מאורגן זה, כגון "לה ספציה", "אקסודוס" וספינות "הפאנים" היו, זה כבר, לפרקי יסוד בסיפור התקומה היהודי. ב"זהבם של היהודים" בוחנת המחברת את האירועים הללו מחדש, בהקשרים שונים ועל סמך תיעוד שלא נחקר עד כה, וכן על סמך פרשנות חדשה, אחרת, למסמכים מוכרים שנדונו כבר בהיסטוריוגרפיה הציונית.

בהקשר הרחב יותר, חוקר הספר את טיב הקשר שקיימה הציונות הארץ-ישראלית עם השואה, עם הגולה היהודית, עם דמות "היהודי" שניסחה לעצמה ועם היהודי שבתוכה, והשימושים הפוליטיים שעשתה בהם לצרכי תקומתה.

ספרה המקורי של ההיסטוריונית ד"ר עדית זרטל מציע ראייה חדשה ונועזת של פרק מרכזי בהתגבשות הנוכחות היהודית בארץ ובעיצוב הזיכרון והזהות של קהילת המהגרים הישראלית שיש לה זיקה גם לאירועים ולשאלות של הזמן הזה.

יהושע רוטמן ( כתב ביידיש ותרגם ) יומן קיבוץ "למרד" : על האקסודוס – הספינה שניצחה : יציאת אירופה – תש"ז אקסודוס '1997 – 1947

Gruber, Ruth (1999):Exodus 1947: The Ship That Launched the Nation

יורם קניוק, אקסודוס :אודיסיאה של מפקד / הקיבוץ המאוחד ,1999.

תקציר הספר:`מדינת ישראל לא קמה ב15- במאי 1948, כשהכריזו עליה רשמית במוזיאון תל-אביב. היא נולדה כשנה קודם לכן, ב18- ביולי 1947, כאשר אניה אמריקנית פצועה וחבוטה בשם "פרזידנט וורפילד", ששמה הוסב ל"אקסודוס", נכנסה לנמל חיפה, ומהרמקולים שלה בקעו צלילי "התקווה". יורם קניוק ויתר לראשונה על תבנית הרומאן על מנת לתאר את המפגש הגורלי בין השואה לתקומה, ולספר את סיפורו של צבר ירושלמי, שלחם והתבגר ב"נודדת" של יצחק שדה וב"פלוגות הלילה" של וינגיט: יוסי הראל, מפקד "אקסודוס", שהיה לאגדה בחייו, אב לרבבות המעפילים שהוביל לחופי ארץ-ישראל – המקום היחיד בעולם שרצה להיות להם בית. קניוק, מחברם של הרומאנים "חמו מלך ירושלים", "אדם בן כלב", "היהודי האחרון", "בתו", "פוסט מורטם" ורבים אחרים, שתורגמו לעשרות שפות, מגולל את הסיפור האמיתי הזה, בסגנונו הייחודי, כסאגה אפית עוצרת נשימה ומצמררת.

יצא לאור במהדורה חדשה ומורחבת בשם "האיש והאקסודוס " הוצאת דניאל די נור 2011

תקציר:הספר המונח בפניכם הוא סיפור אישי, אבל גם סיפורו של הזן האנושי הנדיר ביותר בנמצא: אנשים הקובעים בעצמם את חוקיהם. הוא סיפורה של היכולת להרים ראש, גם ברגעים המתוחים ביותר, ולדעת מה אתה חושב. לא מה אמרו מסביבך, לא מהי חוכמת הקולקטיב, אלא מהו הדבר הנכון לעשותו, ויותר מזה, איך הוא צריך להיעשות.
"אחרי שעות של קרב מר, מדמם, מול המשחתות הבריטיות, החליט יוסי הראל, מפקדה של אוניית המעפילים "אקסודוס" להיכנע. יש משפטים שהם חץ הננעץ בתודעה ברגע שהם נאמרים. חלק מפקודיו רצו להמשיך להילחם, אבל הוא אמר: 'אני מעדיף מעפילים חיים על סמלים מתים'.
"המעפילים החיים של הראל הפכו לסמלה של המדינה לא פחות מכל מתיה המיתולוגיים. מפני שישראל, מעולם לא רצתה להיות אנדרטה. בדיוק כמוהו, היא רצתה להיות מדינה חיה, שוקקת ומשתוקקת, נבונה ורואה-למרחוק.
"ספרים, לא כל שכן ביוגרפיות, אמורים ללמד אותך משהו. הנה הדבר שלמדתי מקריאת הספר הזה: לחיות בכל הכוח, גם בלילה חשוך."
– יאיר לפיד

סיפורו של יוסי הראל, מפקדה של אונייה רעועה שנקראה 'אקסודוס', הוא סיפור על גלים של תקווה שהתנפצו לחוף המדינה שנחלמה והוכרזה פחות משנה לאחר מכן.

אקסדוס / [קטלוג: מאמרים: דורית לויטה הרטן, רופרט פאב ; עיצוב ופיקוח: עטרה איתן], מוזיאון חיפה לאמנות, 2001 קטלוג תערוכה.

אריה איתמר   ערפילים ערפיליים. :   חוויותיו של ילד בן שש – מדרכי "הבריחה" באירופה ועד להפלגה באקסודוס / העורך: מיכל אופנהיימר :בית לוחמי הגיטאות תשס"ז, 2007.

תקציר:סיפור העפלתו של המחבר ובני משפחתו בספינת המעפילים "אקסודוס". אל תיאור סיפור ההעפלה נלווים זכרונות מילדותו המוקדמת של המחבר ברוסיה ומהווי חייו בשנותיו הראשונות כילד בתל-אביב. ורות חייו של ילד בן שש, שעלה ארצה באונייה "אקסודוס". למד בארץ בבית ספר יסודי והגיע עד לתואר שלישי בגיאולוגיה. שרת ביחידת צנחנים, היה חבר בתנועת הנוער "השומר הצעיר". חבר קיבוץ וחוקר במכון הגיאולוגי.כולל תצלומים שונים. 


רם אורן .השבועה -סיפור אמיתי הוצאת קשת ,2007 . רומן  תיעודי על מעפילים באקסודוס.

תקציר הספר :זהו סיפורם המופלא של אישה וילד שנקלעו לעין הסערה במלחמת-העולם השנייה והיטלטלו ללא רחם בין ייאוש לתקווה, בין סכנת חיים לנס גדול זהו סיפור נוגע ללב על אהבה גדולה ומסירות יוצאת דופן, על כוחות אנוש נדירים ועל מסע הישרדות מדהים בעולם הזוי שהמוות משתולל בו באין מפריע.
גרטרודה בבילינסקה הייתה קתולית אדוקה, תושבת עיירה בפולין שמרבית תושביה תיעבו יהודים. מיכאל סטולוביצקי היה ילד יהודי, בן עשירים, יורש יחיד של אימפריית עסקים אדירה, ושניהם כאחד היוו כלי משחק ביד הגורל, שחיבר אותם זה לזה בעבותות בל-יינתק.
זהו סיפור אמיתי, רב תהפוכות, על אנשים שחלקם חיים בינינו עד היום. את הסיפור הזה אף אחד לא יכול היה לספר טוב יותר מן המציאות עצמה.

כתבה על הספר

תוצאת תמונה עבור ‪operation exodus‬‏

גורדון תומאס "מבצע אקסודוס ,הוצאת אור עם 2011

תקציר הספר :אוקטובר 1947, הפליגה אונייה קטנה שנרכשה בחשאי מחברת אוניות אמריקאית על ידי מחתרת ההגנה, מנמל דיג קטן בצרפת למשימה נועזת: לשמש כאוניית הצלה ל־4,500 ניצולי שואה ולהביאם לארץ ישראל. האונייה קיבלה את השם 'אוניית ההגנה אקסודוס 1947', ואוישה על ידי צוות של ימאים אמריקאים ומלחים יהודים. האונייה בת ה־44 נשאה אתה את התקוות והחלומות של אנשים נתונים במצור. אולם לאחר משט בן שבוע שהביא אותם למרחק ראייה מחופי ארץ ישראל, באו על ניצולי שואה אלה תלאות נוספות. במפנה טרגי של האירועים, נגחו ספינות הצי הבריטי המלכותי באקסודוס, והשתלטו עליה בכוח, בהרגם שני נוסעים ואיש צוות אמריקאי. הבריטים השיטו אותה לנמל חיפה, בו חולקו הנוסעים בין שלוש אוניות משא ונשלחו חזרה לצרפת. מכיוון שלא היו מוכנים לוותר על חלומם להגיע לארץ ישראל, סירבו הנוסעים לרדת מהאוניות, ופתחו בשביתת רעב שהפנתה את תשומת לבו של האו"ם למצוקתם. אך במפנה האכזרי מכולם, הועברו הנוסעים לשטח הכיבוש הבריטי בגרמניה והושמו במחנות. על אף הכישלון המידי במשימתה של ההגנה, חיזקה הסערה הבינלאומית שקמה בעקבות הפרשה, את התמיכה בהכרה הרשמית במדינת ישראל.על סמך עדויות רבות ערך ממקור ראשון, שכונסו על ידי מפיקת הסרטים ג'יל סמואלס, מספר גורדון תומאס על מצבם המידרדר של היהודים באירופה לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה, מתאר באופן דרמטי את היוזמה ליצירת מדינת ישראל המודרנית, ומגלה את התכניות הסודיות לקניית אקסודוס. הספר מבצע אקסודוס, המסופר לפי עדויותיהם של ניצולי שואה שלא רואיינו לפני כן מעולם והנתמך על ידי מחקר נרחב ומסמכים שלא התפרסמו עד כה, הוא סיפור ארוך ומרגש על אנשים שסיכנו הכול כדי למצוא לעצמם בית. …גורדון תומאס הוא המחבר של כארבעים רבי מכר שהתפרסמו ברחבי העולם, העוסקים בעולם הביון. הפרסים שקיבל כוללים את 'פרס השליחות האזרחית למפעל חיים למען זכויות האדם' לעיתונות חוקרת, פרס אגודת מארק טוויין על הצטיינות בדיווח ופרס אדגר אלן פו לחקירה. הוא חי באירלנד.בהוצאת אור־עם הופיעו מפרי עטו רבי המכר הבאים: מרגלי גדעון – ההיסטוריה הסודית של המוסד ולוחמה ביולוגית ופסיכולוגית בשירות ה־CIA.

נח קליגר  אלה תולדות נח. :   האוטוביוגרפיה של נח קליגר /   תל-אביב : ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2010.

עלילות עיתונאי ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ שעלה לארץ ישראל בספינה "אקסודוס" הפך לעיתונאי בכיר בידיעות אחרונות מזה עשרות שנים. איש ספורט וסופר ישראלי, ונחשב מומחה לשואה.

יוסי חן אור בקצה היער /   תל-אביב : מורשת, 2011.ספר פרי עטו של יוסי חן, אשר חייו ניצלו בזכות המרד שפרץ בגטו לחווא. יוסי היה הצעיר ביותר שניצל באותו יום –רק בן 6. הספר מגולל את סיפורו האישי בשילוב תיאור האירועים ההיסטוריים. תקציר הספר :חיי ניצלו בזכות אירוע אחד: המרד בגטו לחווא, שהיה המרד הראשון בפולין והקדים ביותר מחצי שנה את המרד המפורסם בגטו ורשה. באותו יום קיבלתי את חיי במתנה ואת "התואר" שנשאר לי לעולם – הילד הצעיר ביותר שניצל באותו יום רצחני. הייתי בן שש. שנים רבות עברו עד שהחלטתי להעלות על כתב את תולדותיי כילד וכנער. הכתיבה לא הייתה קלה, הקשיים היו פנימיים ובאו מתוכי, וככל הנראה נבאו מן האירועים הלא קלים שחוויתי בילדותי המוקדמת. סיפורי האישי והרקע ההיסטורי נועד בראש ובראשונה לבני משפחתי ולחברים. אך מעבר לכך לגרסתי, הספר עשוי לעניין את אלה שמנסים להבין כיצד ילד קטן נלחם ושרד בחיי היום יום בתקופת השואה בגטו, ברח והתחבא בביצות פולסיה, וחי בין הפרטיזנים ביערות בלרוס. איך התנהל ילד זה אחרי המלחמה במזרח ובמערב אירופה, בדרכי ההעפלה לארץ כולל באונייה "אקסודוס", וכיצד התערה העולה החדש במהירות במדינת ישראל. בספר מוצגים האירועים בעיניו של ילד כפי שזכרתי אותם כמבוגר, לאחר שנים רבות. ‬

משה טיומקין   שליחות ללא הפסקה. /   תל אביב : הוצאת המחבר קונטנטו-נאו, 2017.

תקציר:סיפור חייו של ניצב משה טיומקין הוא סיפור הישרדותו ותקומתו של עם ישראל לאחר השואה – מן העבר רווי האסונות אל עתיד שכולו תקווה. משה טיומקין, יליד העיר סטניסלבוב בגליציה, איבד את כל משפחתו בשואה. אמו נרצחה לנגד עיניו. הוא ואביו הצליחו להימלט אל היערות שם לחמו בשורות הפרטיזנים עד שהאב נפל בקרב ומשה, ילד עם רובה ביד, נותר לבדו. בתום המלחמה חבר טיומקין אל שליחי עלייה ב’ ונמנה על המעפילים שהשתתפו במאבק ההרואי של אקסודוס 1947. עלה ארצה באפריל 1948 והשתתף בשחרור הגליל המערבי. לאחר מכן התגייס לצה"ל ובהמשך נמנה עם ראשוני משמר הגבול, עלה בסולם הדרגות, עבר למשטרת ישראל ופיקד על משטרת מחוז תל אביב. ניצב משה טיומקין נטל חלק פעיל במאבקים שנגעו בפרשיות ביטחוניות ופליליות כמו הכנעת הטרור ברצועת עזה, חטיפת מטוס סבנה, חילוץ בני הערובה במלון סבוי, ההשתלטות על אוטובוס הדמים בכביש החוף, הפשע המאורגן ורשימת ה-11, חטיפת אורון ירדן ועוד ועוד.

קישורים רלבנטיים על "אקסודוס"

אתר אקסודוס 1947

אקסודוס בויקיפדיה

 אביבה חלמיש על "אקסודוס" הסרט ששינה את ההיסטוריה

4  פנים לאקסודוס

מפורט דה בוק וד המבורג -סיפור מסעה של אקסודוס 

אקסודוס הספינה

אקסודוס הגרסה הבריטית

בחזרה לאקסודוס

שחזור מסעה של אקסודוס

הרומן אקסודוס בויקיפדיה

 

אקסודוס הסרט בויקיפדיה
הסרט אקסודוס בימדב 
אקסודוס באמזון
אקסודוס מציאות וקולנוע

 

הסופר אהרון ירושלמי דודו של ליאון יוריס

הסרט הגבעות הזועמות על פי אהרון ירושלמי

ציונות נוסח הוליווד

אלי אשד מתראיין על המיתוס של אקסודוס 

@alt@    @alt@

ציונות נוסח הוליווד : על הספר והסרט "אקסודוס" של ליאון יוריס

  

 

 

חדרו של מפקד המודיעין המצרי ,המה מרוב מבקרים. לישיבה מיוחדת זו הוא כינס את מיטב יועציו וראשי סוכניו.
"יש לנו משימה בעלת חשיבות גדולה" פתח מוסטפה את הישיבה " כפי שידוע בוודאי לכולכם עוסק כרגע הבמאי אוטו מינגר בהסרטת הסרט "אקסודוס" בישראל. סרט זה מתאר את מלחמתם של היהודים באנגלים ובנו באור חיובי. אסור לנו להרשות שסרט זה יגיע לכלל סיומו.אנו חייבים להשמיד את השחקנים ואת המפיקים גם יחד. לא נוכל להרשות שמליוני אנשים בעולם יראו את האמת על מה שהתרחש כאן. הדבר עשוי לערער את מערכת התעמולה שלנו בעולם
! "
( מתוך "דן טרזן הטרזן הישראלי ואקסורוס " ) .

ספר אחד מאוד לא נחשב מבחינה ספרותית , וסרט אחד נחשב עוד פחות מבחינה קולנועית תרמו לתדמית העולמית של ישראל והציונות יותר מאשר תרמו אי פעם כל גדודי הדיפלומטים המסבירים  היחצנים והשליחים של ישראל שזאת הייתה מלאכתם . ייתכן  שהספר והסרט האלה שינו את פני ההיסטוריה בכך שחיזקו במידה משמעותית את התמיכה בישראל.

בימים אלה יצא לאור בהוצאת סטימצקי בהדפסה חדשה ספרו הרב המכר המפורסם של ליאון יוריס " אקסודוס " ( 1958 ) . אולי הרומן המפורסם והמצליח ביותר שנכתב אי פעם על הסכסוך היהודי הערבי . ספר זה תיאר בצורה דמיונית למדי את פרשת ספינת המעפילים "אקסודוס "  בימים שלפני קום המדינה ואת עלילות מפקדה ההרואי ( והדמיוני ) ארי בן כנען כמו גם אירועים היסטוריים אחרים כמו פעולות האצ"ל כנגד הבריטים ,הפריצה לכלא עכו ,פיצוץ המלון המלך דוד בירושלים המאבק בערבים .

צילום משנות ה-40 של הספינה "אקסודוס"

 מה שעשה הרומן הענק הזה היה לתת גרסה אפית מלודרמטית- כמו הוליוודית קליטה ושווה לכל נפש ( אמריקנית ) לסיפור המאבק הציוני בבריטים ובערבים למען הקמת המדינה.

המספר

ליאון יוריס מחבר "אקסודוס " במדי צבא ישראל בנגב בעת כתיבת "אקסודוס".

ז'אק, אני מכיר סופר ,מחבר רומנים אמריקני . יש לו קהל קוראים נאמן וגדול –על אף טענותיהם של המבקרים על טיב התחביר שלו. . אני עצמי הייתי מבכר מישהו בעל סגנון ספרותי יותר….כמו המינגווי או פוקנר , אך אין זה חשוב . ..הוא עובד עתה על הסיפור הזה….כל הסיפור כולו .
( מתוך "טופאז " מאת ליאון יוריס)
ליאון יוריס המחבר היהודי האמריקני של "אקסודוס" נולד ב-1924 בארה"ב להורים יהודיים ממוצא רוסי . ב-1942 בעיצומה של מלחמת העולם השניה התגייס לחיל הנחתים האמריקני ועבר שם חוויות מלחמה מעצבות שונות .

חוויותיו בתקופה זאת עמדו במרכז ספרו הראשון על חיילי חיל הנחתים "זעקת הקרב" (( 1953 ,ספר שתורגם פעמיים לעברית בידי דניאל שר ב-1957 ובידי מרדכי ברקאי ב-1987 ) ספר שנחשב ליצירה כמעט מופתית של ספרות מלחמה והוסרט בידי ראול וולש ב-1955 .

ספרו השני "גבעות הזעם " ( 1955, ספר שתורגם פעמיים לעברית , פעם תחת השם המצויין בתרגום מרדכי מרגולין , 1964 ופעם תחת השם "הררי זעם " בתרגום זרובבל ברל ב-1988 ) היה ספר מלחמה גם הוא וגם מעין מותחן ריגול ועסק בהרפתקאותיו של חייל יהודי מהבריגדה היהודית ביוון הכבושה בידי הנאצים . הרקע של הספר ( אם גם לא פרטי העלילה עצמם) התבסס על יומן שקרא יוריס של חוויות המלחמה של דודו ,אהרון ירושלמי מתל אביב ( ליוריס יש קרובים רבים ממשפחה זאת בארץ ) שהשתתף בקרבות ביוון כחייל של הבריגדה היהודית עוד בטרם הצטרפה ארה"ב למערכה,נשבה וברח משביו כמה פעמים והיגיע לכל קצותיה של יון.גם ספר זה הוסרט בידי רוברט אלדריץ' בכיכובו של רוברט מיצ'ם.
לאחר מכן ב-1957 כתב את התסריט של אחד המערבונים המפורסמים ביותר אי פעם "דו קרב באוקי קוראל "
בכיכובם של ברט לנקסטר וקירק דוגלאס על איש המערב הפרוע האגדי  ויאט ארפ
בנתיים  יוריס היגיע לישראל ככתב צבאי שסיקר את מערכת מבצע סיני ואז עלה בדעתו לכתוב רומאן על חיי ארץ ישראל בתקופת המנדט.

אקסודוס

החיים לא היו קלים בישראל של שנת 1956 , אך מה שחסר בתחום הנוחות פיצו פרץ של מרץ ואהבת חיים ,תחושת יעוד ואחוות –אחים שמעולם לא הייתי מאמין כי יכולים להתקיים כמותם בעם שלם .בשבילי משמעות היותי כאן הייתה השגת נירו אנה …השלמתי את רוב המחקר שנדרש לספרי החדש ..הרצון להיות היהודי הראשון זה מאות שנים ,הכותב על יהודים כלוחמים , היה יותר מדיבוק, אלה היו החיים עצמם.
( מתוך "מעבר המתלה " מאת ליאון יוריס )

במקור כתב  יוריס את הרומן הענק בן 600 העמודים כתסריט. הוא ניהל עבורו עבודת תחקיר ארוכה ומקיפה ביותר שבמהלכה קרא כ-300 ספרים טייל בכל רחבי הארץ וראיין עבורו יותר מ-1200 איש ובהם מפקד ספינת האקסודוס ( האמיתי ) יוסי הראל ובמסע ליווה אותו איש משרד החוץ אילן הרטוב שסיפק לו כל סיוע אפשרי בהבינו את הערך התעמולתי שיהיה לספר . בסופו של דבר הוא עיצב את הסיפור כמעין מערבון על מלחמת הטובים היהודים ובראשם ארי בן כנען שהוא מעין "עברי חדש אולטימטיבי שרירי חזק ,יפה תואר והרואי (שהבריטים אינם מסוגלים לזהותו כתוצאה כיהודי ) ברעים שהם כמובן הבריטים והערבים . הם מטבע הדברים גם נראו הרבה פחות טוב. .


יוריס נהג בגמישות רבה בהיסטוריה של הציונות . כך למשל ארי בן כנען איש ההגנה מוצג כמי שגם עמד בראש הפריצה לכלא עכו אף שזאת בוצעה בידי אנשי האצ"ל. מלבד זאת הוא שגה בפרטים שונים ( הוא הציג למשל את הר התבור במרכז הגליל ) . בכל אופן יוריס ניסה להיות בסדר עם כול הציונים וכך זכו אפילו אנשי אצ"ל ול"חי לתיאור חיובי . . יוריס היציג בספר את ארץ ישראל כמקום המקלט של ניצולי השואה ויצר קשר בל ינתק בין השניים בתודעה הישראלית והעולמית למרות שקשר זה היה שנוי מאוד במחלוקת בישראל עצמה.

המינגווי לעניים

אם כך, למה לא ? " אמר בן גוריון . " הוא בחור טוב אני מחבב אותו . יש לו רעיונות מצחיקים בקשר לכך שאינו מתיישב בישראל . עוד אשנה את דעתו בעניין זה . אבל… מי יודע הוא עשוי לכתוב לנו ספר חשוב…מגיע לנו המינגווי לעניים ..עליו להיות במקום שבו הדברים קורים . אלוהים יודע שאינו כותב כמו המינגווי , אבל שמעתי שהוא שותה כמוהו .
( מתוך "מעבר המתלה
מאת לאון יוריס )
הספר שהופיע ב-1958 נעשה לרב מכר ענק אחד הגדולים בהיסטוריה שמכירותיו השתווי לאלה של "חלף עם הרוח "והוא תורגם ל-50 שפות ( וכמובן גם לעברית בידי יוסף נדבה ב-1959 ).
. . כוחו התעמולתי של יוריס ויצירתו הוכרו היטב בישראל . משרד החוץ עזר הן לספר והן לסרט שנעשה על פיו  לאורך כל הדרך במטרתו לחזק את המסר מעורר האהדה ומושך התיירים שלהם . בנוסף הספר סיפק חיזוקים לגאווה הלאומית בסיומו של עשור קשה ביותר של קיום המדינה. לרגל הופעת הספר הסופר אף קיבל מכתב ברכה מדוד בן גוריון שהעיד בו שזהו הרומן הראשון שהוא קרא מזה "זמן רב". אבל בכל אופן הקפיד לא לציין במכתב מה דעתו על ערכו האומנותי של הספר. עותקים של הספר אף נמסרו בידי ישראל לקריאה לאנשי משלחת האו"ם בארמון הנציב בירושלים בידיעה שלא תהיה תעמולה מוצלחת מזאת.
אבל היו גם מתנגדים , נציגי הימין שהתלוננו על הצורה המסולפת שבה הוצגו אנשי המחתרות בסרט ( ובראש ובראשונה הצגת איש ההגנה כמפקד הפריצה לכלא עכו ) ואורי אבנרי שטען שהספר מציג את היהודים כבני הגזע העליון ואת האויב כתת אדם ומחנך להתנשאות שוביניסטית כלפי הערבים. בישראל הממסד הספרותי התייחס בזלזול ובהתעלמות מבטלת הן לספר והן לסרט הם ניראו כמקבילה אמריקנית למבוגרים של ספרי חסמבה הפטריוטיים לילדים. על הספר והסרט כתבו הרבה אבל במדורי רכילות לא במדורים הספרותיים הרציניים והנחשבים שבהם לא היה מקום לספרות לא קנונית נוסך חסמבה ואקסודוס . וככל הנראה יומרתו של יוריס לצקת בדגם מלודרמתי לא קנוני את סיפור הציונות שנתואר עד אז בידי סופרים נחשבים כמו שמיר ויזהר נתפסה כפרובוקציה ממש.

הרומן נעשה כאמור  לסרט מצליח ביותר שמוקרן בטלוויזיה ביום העצמאות באופן קבוע  של הבמאי אוטו פרמינג'ר ועם תסריט של דלטון טרמבו תסריטאי מצטיין ששמו הוכנס אז לרשימה השחורה של סנטור מקרטי בגלל תמיכתו בקומוניסטים ( טרמבו עסק במקביל בכתיבת תסריט לסרט ידוע אחר אחר "ספרטקוס " על פי ספרו של הסופר הציוני הווארד פאסט) . פרמינג'ר ( שהיה היהודי היחיד בצוות ההפקה ) הסריט אותו בארץ ב-1960 בהפקה רבת ממדים שנעזרה גם בשירותי עוזרים מקומיים וגם בשחקנים מקומיים כמו דן בן אמוץ, שמוליק סגל ואסתר עופרים .הסרט ארוך מאוד בן למעלה משלוש שעות היה אפילו יותר מלודרמטי וסנסנציונלי מהספר והרבה פחות נאמן לעובדות, אבל רוב הסצינות הוסרטו במקומות שבהם התרחשו האירועים ההיסטוריים שאותם תיארו כמו פריצת כלא עכו. . הופיעו בו כוכבי קולנוע כמו פול ניומן בתפקיד הראשי ( והוא נבחר לתפקיד דווקא בגלל הופעתו הלא יהודית המובהקת שיער בהיר ועיניים תכולות שתאמה את הופעתו ההירואית של בן כנען בספר) שסייעה מאוד לבניית מיתוס היהודי החדש ששוב אינו כמו היהודי של הגלות . ניומן נבחר לתפקיד גם בגלל הביוגרפיה האישית שלו .בניגוד לכוכבים הוליבודיים אחרים הוא לא ניהל אורח מופקר ולא גרר מאחוריו שובל של שערוריות שאינן יאות לארי בן כנען ועלולות היו להביך חלילה את הצופים המרותקים . השחקן ג'ון דרק ( שהופיע בתור יהושע ב"עשרת הדברות " ) הופיע בתור שיך ערבי טוב שהבין כי טוב יהיה לערבים אם ישתפו פעולה עם היהודים ולא ילחמו בהם.
ליאון יוריס עצמו לא אהב את הסרט. הוא היה מעורב בו בתחילה והיה אמור לכתוב את התסריט אך הסתכסך עם הבמאי וסולק. הוא האשים את הבמאי שהוא הרס את ספרו , תגובתו של הבמאי הייתה שהספר של יוריס היה יותר מדי אנטי ערבי ואנטי בריטי וכי הסרט היה דווקא קרוב יותר למציאות ההיסטורית, יותר אובייקטיבי ופחות תעמולתי מהספר ( אך יש לציין שהטענה של הקרבה למציאות היא דעת יחיד של הבמאי ) .


יורם קניוק שכתב ספר בשם " אקסודוס : סיפורו של "מפקד"  על חייו של יוסי הראל ( שבתו שרון הייתה מעורבת כבכמה מסרטיו של הבמאי אבי נשר  כולל הסרט "הלהקה " עוד סרט נצחי של ימי העצמאות ) אומר : זו לא הייתה ספרות וגם לא קולנוע אבל מבחינת העיתוי זה היה גאוני ליחסי הציבור של מדינת ישראל. מי שמע עד אז על מדינת ישראל?"

עטיפת "דן טרזן ואקסודוס" חוברת משנת 1960.

הספרות הלא קאנונית בישראל חגגה עם הסרט. וכך בתור דוגמה בסדרת "דן טרזן הטרזן הישראלי " סדרה על עלילות איש ג'ונגל ישראלי שעובד כסוכן מוסד מאת העיתונאי זאב גלילי הופיע סיפור על חיסול מזימת המודיעין המצרי לפגוע בהפקת הסרט הוליוודי ,מזימה שמוכשלת לבסוף עם עשרות הרוגים מצריים ,סצינה שמוסרטת ומוכנסת כמו שהיא לסרט לשם הוספת יתר ריאליזם …. .
שנים לאחר מכן ב-1971 נעשה מהרומאן המצליח גם מחזמר בברודווי.

אחרי אקסודוס

טירוריזם זה המלחמה של העניים , מלחמה זה הטרוריזם של העשירים
( ליאון יוריס "טריניטי )


יוריס חיבר עוד ספרים נוספים לאחר אקסודוס . וכמה מהם היו רבי מכר . ספרים כמו ספר המתח "טופאז" ( 1967 תורגם ביד אריה חשביה , 1968) שתיאר חדירה סובייטית לשירות הביון הצרפתי בתקופת משבר הטילים בקובה . הסיפור שמאחורי הסיפור היה מעניין לא פחות וכמו סיפור ריגול בעצמו . הרומן התבסס על מסמכים שהועברו ליוריס בידי פיליפ ת'ירו ווסיולי, דיפלומט צרפתי ממורמר שהתנגד למדיניות החוץ של דה גול הוגלה מצרפת ושאף לנקום בממשלתו על ידי העברת מידע על השירות החשאי הצרפתי ליוריס . הספר הוסרט לסרט בידי אלפרד היצ'קוק ב-1969 . יוריס היה אמור להיות מעורב בסרט אך שוב הסתכסך עם הבמאי וסולק . הסרט הוכרז כ"סרט עויין לצרפת " בידי הממשלה הצרפתית ונחשב בידי כל כולל הבמאי לכישלון . יוריס עצמו נתבע לדין בידי הדיפלומט הממורמר שהתלונן על שיוריס לא התחלק עימו ברווחי הספר והסרט בניגוד להסכם בין השניים. הדיפלומט זכה במשפט.


רב מכר ענק אחר היה "טריניטי " ( 1976, תורגם בידי הגר אנוש ב-1978 ) שתיאר את תולדות אירלנד המודרנית דרך חיי שלוש משפחות לאורך כמה דורות של תולדות אירלנד מאמצע המאה ה-19 ועד "מרד הפסחא " של 1916. הוא חיבר לספר זה ספר המשך ב-1995. אירלנד הייתה ככל הנראה הארץ הזרה האהובה ביותר על יוריס אחרי ישראל והוא חוזר אליה בכתביו שוב ושוב ונראה שהוא מודע לכך שהמצב באירלנד של ארץ מחולקת ומסוכסכת מקביל מאוד לזה שבו נמצאת ישראל . .

רוב הספרים האלה זכו להצלחה גדולה וכמה מהם היו רבי מכר של ממש אבל אף אחד מהם לא היגיע באמת להצלחה של אותו ספר רב עמודים. ויוריס נהג לחזור שוב ושוב לנושאים של "אקסודוס". בינהם היה מעין ספר המשך תיעודי בשם Exodus Revisited (1960) שתיאר את מסעותיו של יוריס במקומות שבהם התרחשו האירועים שעליהם כתב וכלל צילומים שלהם ( ומשום מה לא תורגם ).
יוריס תיאר את אירועי מרד ורשה בספר "מילא 18 " ( 1961 ותורגם פעמיים לעברית בידי יוסף נדבה ב 1961 – ובידי יעל נמרודי ב-1995 ) שהוא ביצע עבורו מסע מחקר מפורט באירופה וראיין עבורו עשרות ניצולים את ספר זה הוא החשיב כספרו החשוב ביותר.


הוא חזר לאירועי השואה בספר בשם "משפט דיבה " ( 1970 תורגם בידי אהרן אמיר ב-1972 )
שהתבסס על אירוע אמיתי ב-1964 שבו יוריס נתבע למשפט דיבה בידי רופא פולני ד"ר ולאדילסלב דרינג שיוריס תיאר אותו ב"אקסודוס" כפושע מלחמה ועוזר של הנאצים . בניגוד לעת עורכי הדין שלו שיעצו לו להגיע להסדר עם דרינג יוריס החליט להילחם . מ הוא ועורכי הדין שלו אספו במשך שנתיים עדים והוכחות כנגד דרינג . משפט הדיבה שהתנהל לבסוף בלונדון ב-1968 היה דרמטי ביותר ועלו בו ניצולי שואה שסיפרו סיפורים מצמררים על דרינג ומעשיו. ובסיומו הפסיד יוריס וחויב בידי חבר המושבעים לשלם לדרינג חצי סנט תשלום פיצויים, הרופא מצידו אולץ לשלם את הוצאות המשפט בסך 88 אלף דולר . .

הספר הוא גרסה בדיונית של האירועים ומתארת אותם בצורה דרמטית מאוד ומן הסתם כפי שהמחבר היה רוצה שיתרחשו. בהקדמה לספר כתב יוריס בהתחסדות ש"כל הדמויות בספר הן פרי דמיון- טהור " וככל הנראה זוהי אחת ההקדמות השקריות ביותר שהופיעו אי פעם . שכן הדמויות הראשיות הן בבירור גרסאות מוסוות באך מעט מאוד של יוריס עצמו ( שמקבילו מתואר כמי שזכה בפרס פוליצר היוקרתי לספרות בארה"ב , פרס שיוריס חלם מן הסתם לקבל אותו אך מעולם אפילו לא היה מועמד ) ואותו רופא פולני . ספר זה היה לרב מכר והפך למיני סדרה טלווזיונית מ-1974 בכיכובם של בן גאזארה בתפקיד הסופר ההירואי ואנתוני הופקינס בתפקיד הרופא הנאצי.

בספר"החאג' " ( 1984 תורגם ב-1985) חזר יוריס לעבר של תקופת המנדט בארץ ישראל תיאר את בצורה סיפורית את יחסי היהודים והערבים בארץ ישראל בין שנות ה-20 וה-50 אבל הפעם דווקא דרך נקודת המבט של "האויבים" ,בני משפחה ערבית . ספר זה הביא עליו איומים שונים מגופים ערביים קיצוניים שנפגעו מדרך הצגתו את הערבים בסיפור.
הספר "מעבר המתלה " ( 1988 תורגם בידי א. סבר ב-1990 ) התבסס על חוויותיו בישראל ב-1956 ותיאר את עלילותיו ההרואיות של סופר בן דמותו ( כפי שעשה כבר ב"משפט דיבה ") גדעון צדוק ככתב המסקר את מבצע סיני ומשתתף כצנחן בקרב האכזרי במעבר המתלה בעת שהוא כותב את הספר הגדול שיהיה לבסוף "אקסודוס". הספר התבסס על האירועים האמיתיים בחייו באותה התקופה וקשה מאוד לדעת היכן מסתיימת המציאות ומתחיל הדמיון ולהפך. .

אני מתגאה בעידן האלקטרוני ,אבל אל תהרסו את הבניין הזה .אני מאמין שישועת האדם לא תגיע מתדפיס איי בי אם ,אלא מהמילים שקיבלנו מסיני,שאכן נחרטו באבן .בואו לא ננטוש את כל המחשבה הגדולה שבספרייה הזאת לנוכח ההצעה לתלות את בטחוננו במכשיר לא אישי. אם נעשה זאת ,אנחנו בעצמנו נהיה פחות מבני אדם.
( מתוך "הליברל האחרון " מאת ליאון יוריס )


ספרו האחרון שתורגם ויוצא דופן מאוד נקרא בעברית "הליברל האחרון " ( 1999,תורגם בידי ענת ויקסלבאום ב-2000 ) ונכתב בעת שיא התקפת השמרנים על משטר קלינטון ובו הוא מתאר ארה"ב עתידנית של שנת 2008 שבה מיליציות קיצוניות פאונדמנטליסטיות גזעניות מהוות סכנה אמיתית לממשל וליהודים שם במרכז הספר עומד מועמד לנשיאות אירי קתולי שהוא התקווה הגדולה האחרונה לשיקום האומה האמריקנית ושמתגלה שהוא ממוצא יהודי. בכך חזה יוריס אירוע דומה שאירע בשנת 2003 דווקא עם המועמד הדמוקרטי לנשיאות קארי .
זהו ספר חלש למדי מבחינה ספרותית להוציא דיון בין שני המועמדים לנשיאות האחד שבו האחד מבטא השקפת עולם טכנולוגית חסרת נשמה והשני , גיבור הסיפור , השקפת עולם הומנית ספרותית . אך יש מקום לחשש שתחזית העתיד הקרוב שלו לגבי ארה"ב עוד תתגלה כמדויקת .
לאחריו כתב יוריס עוד ספר אחד שבו חזר לנושא ספרו הראשון ליחידת המארינס וההיסטוריה שלה  במאה ה-19 וזה כבר פורסם לאחר מותו.
יוריס נפטר ביוני -2003 בגיל 78 ועיתוני ישראל וארה"ב התמלאו במאמרי הספד עליו שבכולם הועמד ספרו "אקסודוס " במקום המרכזי . הכל הסכימו שלמרות הוא שלא היה מספר גדול או "ספרותי" במיוחד הרי הוא ידע היטב כיצד לספר סיפורים שירתקו ויקסימו את הקהל ובראש ובראשונה סיפורים על ארץ ישראל .

אקסודוס אז והיום

חששות המודיעין המצרי בסיפור "דן טרזן " לגבי השפעתו התעמולתית של הסרט "אקסודוס " על פי יוריס התגלו כמדויקים לחלוטין : הספר היח לאחד מרבי המכר הגדולים של כל הזמנים והסרט זכה להצלחה קופתית עצומה ואולי חסרת תקדים מבחינת השפעתה התעמולתית . הסרט השתלב היטב בגל של ספרים וסרטים שהופיעו אז על נושאים יהודיים ובהם סרטים מצליחים כמו "בן חור " והתעלה על כולם. כאשר יצא הספר לאור רוב האמריקנים ידעו מעט מאוד על ישראל והציונות . גם הספר וגם הסרט הפכו למקור המידע העיקרי של אמריקנים רבים מאוד לגבי ישראל וההיסטוריה שלה ותרמו תרומה עצומה לתדמיתה של ישראל ולתדמית הציונות בעולם ,תרומה שלקח שנים רבות של סכסוך ישראלי ערבי כדי לפגוע בה . אישי צבא ישראלים כמו יצחק רבין הוצגו במדיה האמריקנית במשך שנים כ "המודל לגיבורי של יוריס ארי בן כנען ".
המלומד הפלסטינאי הידוע אדוארד סעיד טען ב-2001 ש" המודל הנראטיבי השליט בחשיבת האמריקנים על ישראל נוצר בידי ליאון יוריס". לפופולאריות עצומה והשפעה מקבילה זכה הספר בקרב יהודי ברית המועצות שקראו אותו בסתר מאימת השלטונות שהחרימו אותו. היו שהגדירו אותו כ"תנ"ך " של הדיסידנטים היהודיים בברית המועצות . הם נהגו להתייחס אליו פשוט בתור "הספר " בהא הידיעה" .
מכל בחינה יוריס יצר את התדמית של ישראל בעיני מיליוני אנשים ועשה זאת בהצלחה גדולה הרבה יותר מזאת של מאות תועמלנים ודיפלומטים ישראליים שזה היה תפקידם . .היום נהוג לראות הן בספר והן בסרט כיצירות שהשפיעו על ההיסטוריה והפוליטיקה השפעה עצומה, הרבה יותר מהרבה יצירות של "ספרות גבוהה" והסיפור הדמיוני הרומנטי-מלודרמטי שהוצג בהם תפס במידה רבה את מקומה של "ההיסטוריה האמיתית " של הציונות בתודעה של מיליונים .
כאשר הכל תם ונשלם ,הגיעה גם שעת הרפובליקה להיכון , אבל הצרות והיגון מעולם לא נטשו את ארץ החמדה הטרגית . שכן מבינים אתם שם אין העתיד קיים ורק העבר מתרחש שם שוב ושוב.
( הסיום של "טרי ניטי " מאת ליאון יוריס )

קישורים רלבנטיים

ליאון יוריס בויקיפדיה

ספרי ליאון יוריס

הרומנים של לאון יוריס

סרטי ליאון יוריס

הספד בוינט על יוריס

השגריר המצליח ביותר של הרעיון הציוני :מאיר שניצר על ליאון יוריס

 

הספד בגארדיאן

הארכיון של ליאון יוריס

 

אקסודוס ,הספר

אקסודוס הספר בויקיפדיה

אביבה חלמיש :אקסודוס הסרט ששינה את ההיסטוריה 

אקסודוס בדי.וי.די.

ספרי ליאון יוריס ב"אמאזון "

היסטוריוגרפיה וקולנוע בסיכסוך היהודי הערבי

דן טרזן הטרזן הישראלי

המיתוס של אקסודוס

אלי אשד מתראיין על המיתוס של הספינה אקסודוס