ארכיון תג: ארצ'י ברמן

הגנגסטר אל קאפונה -הגירסה הישראלית : סדרת אף בי איי מאת "ארצ'י ברמן"

     

עטיפות שתי החוברות הראשונות בסדרת "אף בי איי"  מאת "ארצ'י ברמן "( מירון אוריאל ) העוסקות במאבק סוכן האף בי איי פול הארדי בגנגסטר אל קאפונה.

פעם בימים רחוקים  שבהם נוכלים ועבריינים  לא היגיעו לראשות מדינות דמוקרטיות ולא פיקדו על משטרות  גנגסטרים נחשבו לאנשים מסוכנים שעדיף להתרחק מהם.

ובכל זאת אנשים אהבו לקרוא עליהם מאמרים  בעיתונים וספרים ולצפות בסרטים עליהם. 

אל קאפונה גנגסטר על משיקאגו  היה  כנראה הגנגסטר המפורסם ביותר של ארה"ב.בשנות העשרים.הוא הפך  כתוצאה ל"גיבור" של ספרים וסרטים רבים.

ואפילו לא יאמן בשנות השישים הוא הפך  לגיבור של סדרת חוברות ישראליות בהוצאת ע.נרקיס  שיצאו לאור תחת שם בדוי של "ארצ'י ברמן " (שם שלכאורה היה של סופר מערבונים בסדרות "בוק ג'ונס" ו"מרשל שיפינג " וגם של סיפורי מלחמה ) שבאמת כיסה על הישראלי מירון אוריאל שמתארות את המאבק של סוכן האף בי איי באל קאפונה ובאירגונו.

סדרת חוברות זאת היא נדירה מאוד היום,אבל המבינים מחשיבים אותה כאחת המעולות שיצאו לאור בעברית בתקופה זאת בגלל האמינות והפרטנות ההיסטורית שלה שהראו על מחקר מפורט  של המחבר הישראלי. והיא יצאה לאור בשתי מהדורות שונות לאורך השנים כספר. 

אל קאפונה 

לפני שנסקור את אותה סדרת חוברות נעסוק באל קאפונה עצמו.

את הקריירה של קאפונה יש להבין על הרקע של העלייה בפשע המאורגן בארה"ב. בסוף המאה ה-19 החלו הערים הגדולות כמו ניו יורק ושיקאגו לצמוח במהירות עצומה והתכנסו בהם מליוני מהגרים מארצות ושנות , איטלקים , אירים , יהודים ורבים אחרים. אלה חיו לרוב ברובעי עוני במרכז ה עיר ששם הייתה לכנופיות פושעים שליטה כמעט מלאה. בו בזמן השילטון העירוני בעירים אלה ( שהיה חופשי משליטה פדראלית ) היה ידוע בשחיתותו תוצאה של שוחד שניתן בידי מנהיגי פשע למנהיגי העיר דבר שנחשב כמעט ללגיטימי.

ברובעים האתניים השונים החלו להיווצר כנופיות אתניות שונות ובינהם כנופיות איטלקיות חזקות ששיקפו את מסורת הפשע של "המאפיה " בסיציליה על עקרונות הכבוד והאלימות הנוקשים שלה.

לפריחה זכו כנופיות אלה הודות להחלטה לאסור שתיית משקאות חריפים בארה"ב. החלטה זאת באה ממניעים טובים של רצון למנוע את כל ניזקי המשקה והשכרות. אך מהר מאוד התברר שזאת גזירה שאין הציבור האמריקני  יכול לעמוד בה. אלפי כנופיות החלו לספק כעת במרץ ובאופן לא חוקי משקאות חריפים לכל דורש והרויחו אגב כך סכומים עצומים.

סכומים אלה שימשו לשוחד השלטון המקומי והמשטרה וכוחם של חוגים שונים בעולם הפשע עלה באופן משמעותי יותר מאשר אי פעם. וכעת החלו להיווצר רשתות של "פשע מאורגן " שבהם בוסים בודדים שלטו על עשרות כנופיות ואיזורים נרחבים הודות לשלטון טירור אכזרי ולאחר שחיסלו מנהיגי כנופיות יריבים. במידה רבה פעילותם של בוסים אלה הייתה דומה מאוד לפעולת "הברונים השודדים " העשירים במאה הקודמת אלא שלא היה להם את המסווה החוקי שהיה לקודמיהם. אנשים אלה כללו דמויות כמו מנהיג המאפיה האיטלקית לאקי לוצ'אנו , היהודים מאיר לנסקי ובגסי סגל ואחרים.

הבולט  והמפורסם בכל מנהיגי כנופיות אלה היה אל קאפונה.

אל קאפונה בימיו הטובים

אלפונסו קאפונה היה בן מהגרים איטלקיים שנולד בניו יורק ב-1899. הוא גדל בשכונות העוני של ניו יורק ומגיל צעיר ביותר היה חבר בכנופיות הנוער שם . הוא הראה את ע צמו בבית הספר כמי שמתנגד לכל סמכות וגורש משם לאחר שהיכה מורה . הוא היה מעורב באינספור קרבות רחובשבהם התגלה כסכינאי מומחה ואחד מהם קיבל את הצלקת שעל פניו שנתנה לו את כינויו המפורסם "פני צלקת ".

בניו יורק פגש קאפונה את מנהיג כנופיות ג'וני טוריו ועבד עבור כביריון שכיר.   

בשלב מסויים קאפונה הואשם ברצח אך העדה שבה היתה תלויה הרשעתו של קאפונה "איבדה לפתע את זכרונה "  והוכחות נעלמו מבית המשפט כתוצאה מפעולתו המהירה של טוריו וקאפונה שוחרר.

טוריו החליט לעבור לשיקאגו ולנסות שם את מזלו כמנהיג כנופיה וקאפונה ששוב הספיק להרוג עוד מישהו במריבה  החליט להיצטרף אליו ולא לעמוד שוב בפני בית המשפט. הוא לקח עימו את אישתו ובתו ועבר לשיקאגו. הייתה זאת ההחלטה הנבונה ביותר של חייו.

בשיקאגו קאפונה קיבל מיד עבודה מטוריו ( ששימש לו כמעין דמות אב ) כשומר מועדון. שם הוא נודע כבריון אלים במיוחד שהיה מכה מכות קשות את כל מי שעורר את חמתו מסיבה זאת או אחרת ושלח אנשים רבים לבית החולים. הוא נאסר פעמים רבות בגלל אלימותו אך תמיד שוחרר הודות לקשריו של טוריו במשטרה. נראה שקאפונה חנק שם למוות לפחות 12 אנשים במו ידיו.

דבר שרק תרם ל"שמו הטוב" בחוגי "המיקצוע ". 

אל קאפונה בצילום זיהוי משטרתי

האיש הדומיננטי אז בעולם התחתון של שיקאגו היה אדם בשם ג'ון קולוסימו שהיה בעל כל בתי הזונות הסאלונים ובתי ההימורים בשיקאגו. טוריו שהיה קרוב משפחה של אשתו של קולוסימו  היה נחוש בדעתו לתפוס את מקומו גם משום שהבין את האפשרויות החדשות ל"עסקים " שנפתחו כתוצאה מאיסור המשקאות החריפים של 1920.  הוא היציע לקולוסימו לפתוח אירגון חשאי שיספק משקאות חריפים למועדוני הלילה של שיקאגו אך זה סירב ובכך חרץ את גורלו לחיסול.

 ולשם כך ניצל טוריו  את קאפונה שאותו הביא לשיקאגו מכלתחילה למטרה הזאת של חיסולו של קולוסימו.קאפונה רצח את קולוסימו במאי 1920.

כעת קאפונה הפך לסגנו של טוריו ולאחראי להברחת המשקאות החריפים בשיקאגו. בשלב במסויים לאחר התנקשות בחייו של טוריו הלה מרוב פחד עזב לזמן מה את עולם הפשע.  טוריו המשיך "לעבוד" בעולם הפשע כיועץ של " בכירי פשע " נכנס לכלא גם הוא לבסוף על העלמות מס ולבסוף נפטר ב-1957 במיטתו שנים אחרי אל קאפונה. 

קאפונה  תפס את מקומו של טוריה מכאן ואילך   כאיש מספר אחד של אירגונו ולמלך הפשע של כל שיקאגו. הוא החזיק  בכיסו דרך שוחד את הפוליטיקאים המקומיים ואת אנשי המשטרה ונודע בשליטתו המוחלטת בהם.

הוא אף הפך לדמות חביבה בחברה הגבוהה ונודע בלבושו המפואר ובמעורבותו באירועי ספורט ותרבות שונים. הוא חזר והדגיש באירועים שונים את מחויבותו לערכי המשפחה ותמך בבני משפחה שונים.

אל קאפונה בחברת בכירים ונוצצים בעיר שיקאגו

מצד שני קאפונה נודע  ובצדק כרוצח קר דם  שחיסל את יריבו מנהיגי כנופיות מתחרות ללא עקבות אנשים כמו כנופית אובנון האירית , הימי וייס היהודי באגס מוראן ורבים רבים אחרים .לשיאו היגיע מאבק זה  ב" טבח יום ולנטין  " ב-1929 כאשר אנשי קאפונה מחופשים לשוטרים רצחו את רוב אנשי כנופית אובאנון היריבה.

היריבים לא תמנו את ידם בצלחת וניסו לחסל את קאפונה פעמים רבות אך הוא תמיד חמק מידיהם מה שהוסיף להילה שלו כגנגסטר על בלתי מנוצח. 

 קאפונה לא היסס להרוג גם את אנשי אירגונו שלו שבהם חשד בבגידה כמו באירוע המפורסם שבו הזמין שניים מאנשיו למסיבה לכבודם שבסופה לקח מקל ביזבול והיכה איתו את שניהם למוות לעיני אנשים.

גם זה תרם לפירסומו ולשמו הטוב בחוגי "המיקצוע ".     

קאפונה הפך כעת לדבר חסר תקדים בתולדות ארה"ב , לפושע סלבריטאי. הכל ידעו שהוא ראש העולם התחתון בשיקאגו ולמרות זאת ואולי בגלל זאת היה אורח בולט מבוקש באירועי החברה הגבוהה של שיקאגו , רואיין בנושאי פוליטיקה בעיתונים  שם התלונן בין השאר על האיום שאותו מהווים הקומוניסטים לפועל האמריקני ועל חוסר האירגון הכללי במדינה  והיציע שהפיתרון לבעיותיה של ארה"ב נמצא אולי אצל מנהיג מסוגו של מוסוליני שבאיטליה.

ההכנסות שלו ב-1927 כשעוד היה בשנות העשרים שלו היגיעו לשישים מליון דולאר  וזה הפך אותו לאחד האנשים העשירים של המדינה.

אל קאפונה תמונה ממעצר במשטרה.

בסופו של דבר התנהגותו של קאפונה רצחנותו מצד אחד והפיכתו לדמות מפורסמת ונערצת  מצד שני הפכו אותו למטרה בולטת לנציגי החוק ולארגון האף בי אי שהיו נחושים בדעתם ללכוד אותו כדי להראות שארה"ב היא ארץ חוק .קאפונה היה אדם ערמומי וזהיר ביותר ואנשי החוק לא היו מסוגלים להוכיח כי הוא קשור למה שהכל ידעו שהוא האחראי להברחת המשקאות החריפים ולמעשי הרצח בין הכנופיות. הם ת פסו אותו לבסוף על עבירה קטנה בהרבה , על העלמת מס . ועל כך נאסר ל11 שנים בכלא.

אל קאפונה בתא הכלא

 

קאפונה מעולם לא התאושש ממאסר זה שאותו בילה בין ה שאר בבית ה כלא המפורסם אלקטראז.. בבית הכלה חלה במחלת הסיפיליס שבה נדבק שנים רבות קודם לכן בידי זונה. הוא הוכרז לבסוף בכלתי שפוי והועבר לטיפול משפחתו . נומינאלית הוא  המשיך להיות מנהיג העולם התחתון בשיקאגו אך מעשית לא הייתה לכך משמעות.

הוא נפטר ב-1947 כשהוא צל חיוור של האיש שהיה פעם.

אל קאפונה בתרבות הפופולארית של ארה"ב 

אך בכך לא הסתיימה הקריירה של קאפונה היא נמשכה בתחומים שונים של התרבות הפופולארית. עוד בתקופת שלטונו בשיקאגו היה  קאפונה הנושא של מאות כתבות בעיתונות בארה"ב ובעולם והוא היה מודע מאוד לפירסומו ולאמיתו של דבר התענג עליו.

הוא הפך למודל לדמויות בעשרות סיפורים קומיקסים וסרטים אם לא הופיע תחת שמו האמיתי.

אל קאפונה בקומיקס 

 אל קאפונה הופיע למשל בסידרת הקומיקס "דיק טרייסי " שהחלה ב-1931 על עלילות שוטר הנלחם בפשע בשיקאגו. קאפונה שימש כמודל ליריבו הראשון של השוטר "ביג בוי " שנראה כמו "אל קאפונה"  ויש בציורים ויש להניח שהקוראים ובראש ובראשונה בני שיקאגו שבהם ( הסיפורים הופיעו לראשונה בעיתוני שיקאגו ) זיהו אותו מיידית עם קאפונה.

ביג בוי  בסדרת דיק טרייסי 

ב-1990 נעשתה גירסה קולנועית לסדרת דיק טרייסי בכיכובו של וורן ביטי והיריב הגדול שם היה הגנגסטרי "ביג בוי " קפריס " שהוא אל קאפונה תחת שם אחר.

גילם אותו  ( כמובן )  שחקן הגנגסטרים האולטימטיבי  במחצית השנייה של המאה העשרים אל פאצ'ינו שכבר היה ידוע מאוד בתפקידי  בוס המאפיה שלו מ"הסנדק" הסרט שתיאר את השלב הבא של חיי הגנגסטרים לאחר תקופתו של אל קפונה  ומהסרט "פני צלקת " בגירסה החדשה שלו שם גילם גירסה קובנית של אל קאפונה.

כעת אל פאצ'ינו חזר לשיקאגו של שנות העשרים ופשוט גילם את אל קאפונה תחת שם אחר. 

אל פאצ'ינו בתפקיד "ביג בוי קפריס" המבוסס על אל קאפונה.

צפו במקדימון ל"דיק טרייסי" מ-1990

עיבוד של קומיקס של סרט זה פורסם בעברית. ובו תואר ראשית המאבק בין דיקטרייסי והגנגסטר המפורסם .מאבק שהמשכו תואר בסרט.

דיק טרייסי במאבקו נגד העולם התחתון / כתב: ג'ון מור. אייר: קיל בייקר. עורך: בוב פרסטר. גרסה עברית, תרגום וכיתוב: חיים ניר. עורכת: טובה שטייג  תל-אביב :   לילך,   199

 

סרטי אל קאפונה 

קאפונה שימש כמודל לדמות הגנגסטר בספר הגנגסטרים המפורסם הראשון  של ויליאם רילי בארנס . קיסר הקטן   ( William Riley "W. R.Burnett ( Little Caesar (Lincoln MacVeagh/The Dial Press – 1929)  עברית בינה קפלן , הוצאת "מצפן"  1961)  סיפור מחיי הגנגסטרים בשיקאגו בשנות העשרים  של המאה הקודמת

 

הספר הוסרט ב-1931 כאשר קאפונה היה בחדשות עם משפטו  בכיכובו של  אדוארד ג . רובינסון  והסרט אף התפרסם יותר מהספר.  דמות הגיבור בריון קטן שעולה לגדולה לדרגת שליט הפשע של העיר בברור התבססה על דמותו של קאפונה.

צפו במקדימון לסרט "קיסר הקטן"

צפו בסרט "קיסר הקטן " כאן .

בסרט אחר מאותה השנה "אוייב הציבור" ( 1931 ) עם ג'מס קאגני ששם דמות הגנגסטר התבססה על פושע אמיתי אחר היימי וייס , קאפונה אינו מופיע על המסך אלא מוצג כמנהיג הפשע שמארגן לבסוף את מותו של הגיבור ( כפי שאכן היה במציאות לגבי המודל הימי וייס). 

סרט מפורסם לא פחות  "פני צלקת " ( 1932 )  היה מבוסס בבירור על סיפור חייו של קאפונה ( כפי שנרמז משם הסרט שהתבסס על כינוי המפורסם ) בסיפור עלייתו של הגנגסטר טוני קאמונט (( פאול מוני ) לאחר שהתנקש בחייו של בוס שהזכיר מאוד את קולוסימו. הסרט מתאר את נסיונותיו של הגיבור להיכנס לחברה ה גבוהה , אהבתו לאופרה האיטלקית , וכו' אם כי הסוף היה שונה מסוף סיפורו של קאפונה. הגיבור מת באלימות שממנה נבנה.   

היום שם סרט זה מזוהה יותר  על גירסה מפורסמת לא פחות שנעשתה בשנות השמונים בכיכובו של אל פאצ'ינו , ושם הגנגסטר הוא ממוצא קובני . אבל הרעיון היה זהה. 

צפו במקדימון ל"פני צלקת "

באותה התקופה היו השמועות שקאפונה  יהיה מוכן לגלם את תפקיד עצמו בסרט , דבר שאינו בלתי אפשרי בהתחשב באופי התיאטראלי של האיש.אין כל ספק שהוא התעניין מאוד בעשיית הסרטים שצויינו קרא עליהם והישיג עליהם מידע.  ויש כל סיבה לחשוב שהלך לצפות בהם  בעניין רב כשיכל מחוץ לכותלי בית הכלא  ואולי יותר מפעם אחת. 

כל הסרטים האלה נעשו בתקופה שקאפונה עדיין היה אדם ידוע ומפורסם והקשר אליו היה ברור לחלוטין. הם גם שיקפו את הדרך האמביבלנטית שבה ראה הציבור את קאפונה ואת הגנגסטרים בכלל .הגנגסטר נראה כאיש העיר המושחתת שהדרך היחידה שיש לו להגיע למעמד כלשהו הם רק באמצעי אלימות ופשע. זאת בניגוד לאיש המערב מהמערבונים שכל המערב הרחוק היה פתוח לפניו ויכול היה לעשות עם חייו מה ש רצה . עבור הגנגסטר האופציה הזאת כבר סגורה בעירה גדולה. 

הגנגסטר מוצג בסרטים האלה ( כפי שהיה קאפונה במציאות ) כמי שאינו מהסס לרצוח אנשים ביום ולהבליט את עצמו באירוע מוזיקלי בלילה. מטרתו של הגנגסטר דמוי הקאפונה היא לבלוט בכל מחיר בחברה המשעממת שסביבו בין שומרי ראשו המטופשים ואנשי המשטרה העוקבים אחריו והאזרחים שמעריצים אותו על העזתו ומפחדים מפניו. 

הגנגסטר דמוי קאפונה מוצג כמעין חיה טורפת בג'ונגל האורבני ששאר האנשים נזהרים ממנה ומפני התנהגותה הבלתי צפויה. בבדידותו הוא מזכיר את האקדוחן בסרטי המערבונים. אך בעוד ששם האקדוחן מקדיש לרוב את חייו למטרה טובה חיסול הפשע  כאן הגנגסטר פועל רק למען סיפוק צרכיו האישיים והגדלת כוחו.ונגזר עליו למות בסוף הסרט , ובכך מאשר את הסדר החברתי  לפחות בסרטים של שנות השלושים. ( זה השתנה כמובן בסרטים משנות השבעים ואילך כמו "הסנדק" ששם הגנגסטר בגילומו של אותו אל פאצ'ינו מנצח ושורד כדי להמשיך לבצע פשעים שונים ).  הגנגסטר דמוי קאפונה הוא במידה רבה האינדיבידואליסט האולטימטיבי ובעצם הוא פועל לפי הקוד האמריקני של אדם "שעשה את עצמו במו ידיו " הגנגסטר הוא למעשה ההמשך החוקי של אותם ברונים שודדים מהמאה ה-19 שהפכו ליקירי החברה למרות האמצעים הלא מוסריים שלפעמים הלא חוקיים שבהם הישיגו את כספם.

קאפוננה  יצר למעשה דמות חדשה של איש העולם התחתון. לא סתם פושע רצחני אלא פושע רצחני שפועל בדרך רציונלית ומחושבת כאיש עסקים ולכן מסוכן שבעתיים. הסיפורים שהופיעו על חייו במגזינים של  סיפורי פשע  שמו דגש על מאבקו המוצלחים של קאפונה ביריביו הגנגסטרים מה שהראה על עליונותו כמתכנן ועל אומץ ליבו  וזאת בעיר שנחשבה ביחד עם ניו יורק כמרכז הפשע של ארה"ב. קאפונה היה סיפורההצלחה האולטימטיבי ש ל איש הפשע  הבריון שבא משום מקום ובתוך חודשים אחדים ה פך את עצמו לדמות מרכזית בעולם הפשע הודות ליעילותו ואכזריותו. .ויותר מכך קאפונה הוא זה שהכניס את עולם הפשע ל"זמנים המודרניים " שבהם כנופיות היו צריכות להיות מאורגנות כדי לנהל כהלכה את עסק הברחת המשקאות הפורח.   קאפונה  הכניס את שיטות העסקים המודרניות לעולם כנופיות הפשע ובכך היה למעשה ממשיך דרכם של הברונים השודדים ויישם במלואה את ד רך החיים ה אמריקנית הקפיטליסטית. מאבקו ביריביו אנשי  הכנופיות המתחרות הוצג לא פעם כמאבק בין אנשי עסקים שונים על טריטוריה ועסקים ויתכן ש אכן כך ראה גם קאפונה עצמו את המאבק.

קאפונה  הוצג בסיפורים עליו כאיש שמעולם לא נכשל בשום דבר שלקח על עצמו בין אם זה חיסול כנופיה יריבה או השחתת פוליטיקאי מקומי או השחתתה של שיקאגו כולה. קאפונה נראה כמי שמקבל את כל הסטנדרטים המקובלים על איש העסקים האמריקני ובו בזמן שובר אותם וזאת הייתה הסיבה לקסם שהיה לו על הציבור. והוא גם הראה את עצמו כמי ז מסוגל להשתנות מבריון רצחני לאדם של טעם וחובב אופרות הוא אהב להראות את עושרו עם היאכטה הלבוש המפואר והבתים המדהימים ובכך היה כמו כל אמריקני אחר. הוא הפך לבורגני מנומס ופעיל באירועי החברה שהבריון האכזר של הימים הקודמים נשאר חבוי בו היטב. הוא חי לכאורה חיי משפחה ללא רבב ותיאורים רבים על חייו כללו את שאיפתו לפרוש מעולם הפשע שאיפה שנמנעה בגלל ידיעתו שהוא עלול אז להירצח בידי יריביו.

עם זאת לאורך השנים נוצרו מיתוסים חדשים של גנגסטרים שהתחרו בפירסומו של אל קאפונה  ובראשם המיתוס שנוצר בסדרה המפורסמת של מריו פוזו ופרנסיס פורד קופולה "הסנדק" . שם תוארה עלילותיה של משפחת מאפיונרים לאורך הדורות מראשיתה באיטליה ועד ימינו כשערכי המשפחה מועמדים שם לפני הכול . זה היה מיתוס מחרה לזה של קאפונה האינדבידואליסט המוחלט שהמשפחה אצלו בהחלט לא הייתה ( למרות טענותיו ) לפני הכל.

מעניין שספרו של פוזו והסרט של קופולה עיצב במידה רבה את עולמם הרוחני של איש המאפייה האמיתיים שבמידה רבה החלו לחקות את מה שתואר בספר ונלקח לחלוטין מדמיונו הפרוע של המחב . טקסים כמו נשיקת ידו של הסנדק מנהיג המאפיה שהיו פרי המצאת הדמיון הקודח של פוזו נלקחו מאז בידי גנגסטרים בעולם האמיתי. וזה מראה על ההשפעה  העצומה שהייתה לתצוגה הדמיונית על העולם האמיתי.

סביר להניח שגם למיתוס של אל קאפונה עצמו הייתה השפעה גדולה על עולם בפשע בארה"ב ובעולם כפי שהייתה לו השפעה על הדרך שבה ראו האמריקנים את הפושעים גם את כלל החברה הצרכנית קפיטליסטית שלהם.

אל קאפונה היה לכאורה פושע רגיל. בריון של כנופיות רחוב שהצליח להשתלט על כנופיה בעיר שיקאגו והקים למשך כמה שנים מעין "אימפרית פשע" ששלטה על עסקים רבים חוקיים ולא חוקיים בעיר שיקאגו . לבסוף הוא נעסר לא על מעשי הרצח הרבים שביצע ומהם במו ידיו אלא על פשע פעוט יחסית, העלמת מס.

לכאורה אם זה היה כל הסיפור סביר להניח שקאפונה היה נשכח מידית לאחר שנכנס לבית הסוהר. למעשה לא זה מה שקרה ,קאפונה הפך לאיקון של עולם הפשע להתגלמות מנהיג ה כנופיה והמאפיונר ולא רק בארה"ב אלא גם מחוצה לה הוא עורר את דמיונם של רבים . קאפונה הפך למעש ה למיתוס בדומה לדמויות קודמות כמו בופאלו ביל ובילי הנער.

נראה שהסיבות לכך היו שקאפונה שיקף באישיות עיוות ובו בזמן המשכיות מושלמים כל כך של ע לם הערכים האמריקני הקפיטליסטי.. הוא היציג את עצמו כאיש עסקים ואכןניהל את עולם הפשע כחברת עסקים גדולה. הוא היה הפושע הראשון שהיה סלבריטאי ונהנה מסלבריטאיות זאת הנאה אדירה. היה אורח מכובד במסיבות הנוצצות וחבר של שועי עולם. ובו ב זמן האיש היה רוצח אלים והכל ידעו זאת . אך בסופו של דבר הוא שיקף את אתוס ההצלחה הקפיטליסטית כבן אשפתות שעלה לגדולה אם גם באמצעים לא מקובלים. במידה מסויימת קאפונה שיחק לפי הכללים וניסה להפוך את עצמו לחלק מהחברה. את האמריקנים הניגוד הזה בין הרוצח קר הדם ואיש המשפחה למופת הקסים. קאפון היה הנציג האולטימטיבי של האדם העירוני האמריקני החדש זה שהחליף את תושב הספר של המאה הקודמת 

קאפונה הקסים גם תקופות מאוחרות יותר מה שהראה שהוא הפך למיתוס  של ממש כאשר כל תקופה מפרשת את דמותו מחדש.

 

אל קאפונה בטלוויזיה 

האיש שהביא למאסרו של קאפונה באשמת עבירות מס  אליוט נס כתב ספר בשם THE UNTHOUCHBLE  שהפך לסדרת טלוויזיה בשנות החמישים שתיארה באופן קבוע את מאבקו הבלתי פוסק של נס במזימותיו של קאפונה שהוצג כהתגלמות השחיתות והפשע.סדרה זאת למרות האלימות שלה זכתה להצלחה רבה והודות להצלחתה החברה שיצרה אותה "דסיליו " יכלה ליצור בשנות השישים שתי סדרות שהפכו לידועות מאוד "מסע בין כוכבים " ו"משימה בלתי אפשרית ". אילולא הצלחתה ,הן  אולי  לא היו נוצרות. 

צפו במקדימון לסדרה זאת :

 

ב-1987 יצא לאקרנים סרט הקולנוע המפורסם  על פי הסדרה בכיכובם של קווין קוסטנר ורוברט דה ניר בתפקיד קאפונה. כאשר דה נירו מקפיד לשים דגש על המסכה התרבותית כביכול של קפונה שיכול לדבר בנימוס רב מצד אחד ומצד שני יכול להרוג אנשים עם אלת ביסבול. הסרט היה כה מצליח עד שהוא שוב נעשה לסדרת טלוויזיה בשנות התשעים כאשר הסיפור של נס כנגד קאפונה חוזר על עצמו. הסדרה שמה דגש על השילוב בין הערמה של הפושע עם אכזריותו ואלימותו.

 

המקדימון של הסרט :

 

על קאפון נעשו עוד סרטים נוספים כמו סרט ביוגרפי ב-1959 וסרט שהתמקד בטבח שביצע ביום ולנטין הקדוש . הוא הופיע במקומות הבלתי צפויים ביותר כמו בפרק טלווזיוני מסדרת אינדיאנה ג'ונס הצעיר שבה קפונה הצעיר נאבק בבנו של ארכיאולוג

קאפונה זכה לפרסום רב גם מחוץ לגבולות ארה"ב ובמידה רבה אירופים רבים ראו בו כמסמל י ותר מכל את הפעלתנות והוולגריות של החיים בארה"ב בדמותו של פושע זה שסימל ב צורה מושלמת כל כך את הקפיטליזם האמריקני .

אל קאפונה -הגירסה הישראלית 

פרסומו  של אל קאפונה היגיע גם לישראל.

בסוף שנוןת החמישים , החלה הוצאת עזרא נרקיס לפרסם לצד סיפורי מערבונים ומלחמה סיפורי פשע וגנגסטרים בחוברות גדולות עם עטיפות צבעוניות שהופצו בקיוסקים.המחבר הוצג כ"ארצ'י ברמן" סופר  מערבונים ידוע בארה"ב שכותב גם סיפורי פשע ומלחמה ( שתורגמו גם הם ) .

למעשה היה זה שם בדוי של הסופר הקבוע של ההוצאה הישראלי מירון אוריאל. 

סדרת החוברות אפ.בי.אי (ע. נרקיס, כנראה 1960), תיארה את מאבקו של סוכן ה-FBI האמריקני פול הרדי, שפעל בשיקאגו של שנות העשרים (של המאה העשרים), בגנגסטר המפורסם אל-קפונה. הדמות של הרדי התבססה על דמותו האמיתית של אליוט נס, איש FBI מפורסם, שעל עלילותיו התבססו הספר וסדרת הטלוויזיה הבלתי משוחדים (הספר מאת אליוט נס ואוסקר פרלי יצא לאור (באנגלית) ב-1957 וסדרת הטלוויזיה שנוצרה בעקבותיו עלתה לאוויר בארה"ב ב-1959. סדרה זו זכתה להצלחה גדולה מאוד ויש להניח ששימעה הגיע גם למדינת ישראל הקטנה, למרות שעדיין לא היתה כאן טלוויזיה.

מחבר בשם "ארצ'י ברמן " ( שם בדוי של סופר ישראלי בשם מירון אוריאל )   פירסם בראשית שנות השישים את סדרת החוברות "אף בי איי" . בסדרה זאת התכוון המחבר  לתאר בצורה ריאליסטית  ביותר כמעט דוקומנטרית  את חיי ועלילות הגנגסטרים המפורסמים של ארה"ב בשנות השלושים אל קאפונה דילינגר ואחרים דרך אנשי עיני אנשי האף בי אי שנאבקים בהם .

ארבעת החוברות הראשונות עסקו כולן במאבקו של איש האף בי אי פול הארדי  ( שהוא למעשה כפיל של איש האף בי אי האמיתי אליוט נס ,  למרות שזה מוזכר גם הוא בעלילה)  בגנגסטר המפורסם מכולם  אל קאפונה.

חוברת חמישית שפורסמה עברה למאבקו של פול הרדי בפושע מפורסם אחר מאותה התקופה. 

ארבעת הסיפורים שהופיעו היו:

  1. כרטיס בכיוון אחד.
  2.  נקמת בעל הצלקת
  3.  הדרגה השלישית.
  1. אויב הציבור מספר אחד.

כולם תיארו בצורה ריאליסטית מאוד שהראתה  על ידע עמוק בנושא שלבים שונים בחייו של אל קאפונה ומאבקו בשלטון החוק כפי שהוא מתגלם בפול הארדי   עד שהוא נלכד  לבסוף בידי האף בי אי והרדי בסיפור ."ארצ'י ברמן " חיבר בו בזמנית סיפור על גיבורו האחר "בוק ג'ונס" איש המערב הידוע שבו זה מתמודד גם הוא עם הגנגסטרים של אל קאפונה למרות העובדה  שבוק ג'ונס אמור היה לחיות ולפעול   בראשית המאה ה-20 שנים רבות לפני אל קאפונה. בבירור המחבר הישראלי לא היה פונה לכתוב סיפור כזה אם לא היה חושב שהקהל שלו מכיר היטב את דמותו של אל קאפונה. בבירור האיש זכה שנים לאחר מותו לפירסום בין לאומי כאיקון של  הפשע המאורגן. 

המחבר הישראלי מירון אוריאל כנראה שמע על הסדרה  ששודרה אז  בטלויזיה האמריקנית אם כי מזה זמן קצר יחסית  ואולי  וכנראה התגלגל לידיו הספר המקורי שעליו התבססה הסדרה. 

כך או כך  מירון אוריאל  כתב מעין סיפור מקביל שבמרכזו עומדת דמות המזכירה מאוד את אליוט נס איש האף בי איי גיבור הסידרה האמריקנית. 

אלא שהכוונה הייתה שהוא לא יעסוק רק באל קאפונה אלא גם בגנסטרים אחרים : ספייק מהוני, דילינגר, נלסון "פני תינוק" ופרנק קוסטלו.

מן הסתם גם אישים ידועים בתולדות המאפיה האמריקנית  כמו לאקי לוצ'אנו ,אלברט אנטסטסיה, לפקה, מאיר לנסקי,בגסי סגל  ואחרים שהמחבר חשב לעסוק גם בהם.

אבל  למרבית הצער הסדרה לא היגיעה אליהם.

העלילה עקבה אחר המאבק באל-קפונה במשך ארבע חוברות:

מספר 1:כרטיס בכיוון אחד.

פול הארדי יוצא לחקור את רציחתו של כומר שנסע לשיקאגו עם כרטיס ביכוון אחד בלבד ומגלה שהוא נרצח בידי בכיר באירגונו של אל -קאפונה שחשש ובצדק שהכומר עומד לחשוף עליו דברים. במסגרת החקירה על הארדי להיפגש בפעם הראשונה עם אל קאפונה עצמו במבצרו מועדון לילה.

 

 מספר 2: נקמת בעל הצלקת

אל קאפונה נחוש בדעתו לנקום באנשי האף בי איי שעצרו אותו לראשונה בחייו ופשטו על המועדונים שלו והוא זומם להשמיד את מרכז האף בי איי  בשיקאגו בעת שמתנהלת שם מסיבה גדולה.

 מספר 3: הדרגה השלישית.

פול הארדי יוצא ללכוד את סגנו של אל קאפונה ,ספייק מהוני גנגנסטר מרושע ורצחני במיוחד.

 

 מספר 4: אוייב הצבור מספר אחד.

פול הרדי יוצא בעקבות הטייס של אל קאפונה שהטיל גופת מהאוויר והפך להיות שודד בנקים נועז 

והסדרה מסתיימת בחוברת הרביעית עם מאסרו של אל-קאפונה.

והנה קטע הסיום הדרמטי: 

לאחר שסיים עם אל-קפונה, קם להרדי אויב חדש: בחוברת החמישית בסדרה, המוות מהלך ברחובות, החל הרדי להיאבק בדמות אמיתית נוספת המוזכרת כבר באוייב הצבור מספר אחד, הגנגסטר  ג'ון דילינגר.

מספר 5 : המוות מהלך ברחובות

הסיפור היה אמור להימשך בחוברת מספר 6 בסדרה, שוד הבנק הגדול בהמילטון, שכפי ששמה מרמז, עמדה כנראה לעסוק בפעולה המפורסמת ביותר של דילינגר, אך  לצערם הרב של לפחות כמה קוראים הסיפור נקטע עם ביטול הסדרה.

והיא הפכה מאז לנדירה ביותר.

 

(הערה על תיארוך החוברות: החוברות אינן מתוארכות. ברישומי הספרייה הלאומית מצוין שהן יצאו לאור בשנת 1962, אך כנראה שנתון זה אינו נכון כיוון שהספר אל קאפונה מאת 'ארצ'י ברמן' בתרגום 'א. רודאן', שמבוסס על סדרה זאת ומשלב את ארבעת החוברות לסיפור אחד יצא לאור בהוצאת ע. נרקיס, שוב לפי רישומי הספריה הלאומית, כבר בשנת 1961.)

 

 

הסיפורים על אל-קאפונה קובצו בהמשך בספר אל-קאפונה: רומן מאת 'ארצ'י ברמן' (עברית: א. רודן, ע. נרקיס, 1961)

 

. כעבור כמעט חצי מאה, יצא הספר לאור שוב בהוצאת נרקיס בשם מאפיוזו: סיפור חייהם של אל-קאפונה ומאפיונרים אחרים באחת התקופות הסוערות ביותר של ארצות הברית (ע. נרקיס, 2010), אך הפעם צוין המחבר היה 'הוראס קינג'.למה השינוי בשם ? המו"ל נרקיס לא רצה להסתבך עם יורשיו של מירון אוריאל והעדיף לא להשתמש בכינוי המקורי של המחבר "ארצי ברמן"". 

 

המתחרים

   הסדרה כנראה הייתה מצליחה מספיק כדי שתקום לה סדרת חיקוי מתחרה בראשית שנות השישים.

סדרה מאת "קינג קופר " בלשי האף בי איי שגם היא התרחשה בארה"ב בשנות השלושים :

 

מספר 2: משחק מסוכן.

וזהו הרומן הישראלי עם הגנגסטרים של שנות העשרים והשלושים בארה"ב ארך רק זמן קצר.המערב הפרוע היה תמיד פופולארי הרבה יותר מרחובות העיר שיקאגו וניו יורק ( אלא אם כן היו אלו הגנגסטרים בסיפוריו ההומוריסטיים של דימון ראניון ) ,  וכל הסדרות האלו גוועו ונעלמו. 

קראו גם

הסנדק חוזר : על ספרי וסרטי הגנגסטרים של מריו פוזו 

 

 

גיבורי המערב הפרוע :עלילות המרשל שיפינג במערב הפרוע מאת ארצ'י או ארצ'יבלד ג'י ברמן ( מירון אוריאל )

 

 

 

 

סידרת מרשל שיפינג  מאת "ארצ'י ברמן " בהוצעת נרקיס , מחבר מירון אוריאל .תש"ך.

עלילות הבוס של בוק ג'ונס בצעירותו במערב הפרוע.

זוהי רשימת ההמשך לרשימה שפירסמתי כאן בעבר על הסדרות השונות של  בוק ג'ונס שנכתבה בידי "ארצ'י ברמן "  שהוצג בידי המוציא לאור נרקיס כסופר מפורסם בארה"ב אבל היה בכלל שם בדוי של הסופר הישראלי מירון אוריאל.

העובדה הזאת נחשפה לפי הקהל בידי אחד המתחרים של נרקיס שהוציא לאור גם הוא חוברות "בוק ג'ונס " משלו , אבל עשתה רושם מועט מאוד על מעריציו הנלהבים של "ארצ'י ברמן".

ההצלחה של בוק ג'ונס של " ארצ'י ברמן "  הייתה כה גדולה עד שהמו"ל  עזרא נרקיס ואוריאל יצרו לה סידרת "בת " ( או בעצם נכון יותר סדרת אם) שעסקה בעלילותיו של המרשל ג'ורג' שיפינג מפקדו הזקן של בוק ג'ונס בצעירותו באמצע המאה ה-19 כאשר היה לוחם נועז באינדיאנים.סיפורים שונים של בוק ג'ונס תיארו כיצד שיפינג יושב לכתוב את זכרונותיו  שהם סיפורי סדרת "מרשל שיפינג " ומספר עליהם ומקריא מתוכם לבוק ג'ונס הנלהב.

קלאסיקה מערבונית  עברית אמיתית .העמוד הראשון מהחוברת הראשונה מאת ארצ'י ברמן המתארת את המפגש הראשון בין שני אנשי המערב האגדתיים ג'ורג' שיפינג ובוק ג'ונס.

 

כך נראה ג'ורג' שיפינג באיוריו של אשר דיקשטיין מ"תעלומת העיט השחור".בחוברות המקוריות הקוראים נאלצו לדמיין לעצמם כיצד הוא בעצם נראה, הן כאיש צעיר ורומנטי הן כאיש מבוגר מפקדו הקשוח של בוק ג'ונס. 

גם כאן הסיפורים היו בעלי רמה יחסית גבוהה ביותר אם כי לא היה בהם את אותו ההומור שאפיין את סיפורי בוק ג'ונס .  מאידך הייתה בהם אוירה טראגית , תוצאה של מאבקו הבילתי פוסק של שיפינג באינדיאנים שאותם הוא מכבד ומעריך אך יודע שקצם כעם חופשי  הולך ומתקרב.מלבד

הגנרל קוסטר 

 

 

מפקדו של שיפינג בסיפורים הוא גנרל קוסטר. והנ"ל מופיע גם שנים מאוחר יותר באחד מסיפורי בוק גו'נס.

הצייר אשר דיקשטיין זיהה את קוסטר הנ"ל עם הגנרל קאסטר המפורסם שמת בקרב "ביג ליטל הורן" ב-1876 נגד האינדיאנים .

זאת למרות ששאותו גנרל קוסטר המשיך לחיות בימי בוק ג'ונס בערך בסוף המאה ה-19 או בראשית המאה ה-20 שנים לאחר שקאסטר נפל בקרב כאדם צעיר יחסית. הגנרל קוסטר  מופיע שוב כאדם זקן בחוברת מספר 20 בסדרת בוק ג'ונס"המסילה מערבה" שם הגנרל בדימוס מוצג  כאחד מהאחראיים על בניית מסילת הברזל הגדולה במערב הפרוע.

 

 

אהובותיו של שיפינג

בכל סיפור שיפינג התאהב באישה אחרת אם כי מעולם לא יצא דבר מהתאהבויות אלו.הצייר אשר דיקשטיין היציג לפני הקוראים את האהובות היפות של שיפינג.

ואכן היה מה לראות.

 

שיפינג וכמה מאהובותיו הרבות בסדרה.משום מה אף לא אחת מהן החזיקה עימו מעמד.ובתקופה שהוא הבוס המבוגר של בוק ג'ונס עשרות שנים לאחר מכן הוא מוצג כרווק ניצחי. 

 

מסדרה זאת יצאו 13 או 14 חוברות.

 

כמה שנים לאחר מכן ארבעה מחוברות אלו יצאו לאור כספרים בכריכה קשה עם איורים של אשר דיקשטיין תחת השם "סדרת קרל מאי " עם כי חוץ  מהאינדיאנים לא היה לסיפורים שום קשר עם גיבוריו של קרל מאי.

ולהלן רשימה של החוברות בסדרת מרשל שיפינג.

חוברות אלו הן כיום נדירות ביותר ומבוקשות מאוד' בידי אספנים נלהבים ,אבל לקח שנים כדי לאסוף את המידע שברשימה זאת בגלל נדירותן.

 

1.אדומי העור.ג'ורג' שיפינג הצעיר יוצא לנדוד בפעם הראשונה במערב הפרוע.

 

העמוד הראשון בחוברת הראשונה על מרשל שיפינג שמציג את שיפינג הצעיר לפני הקוראים.

2.נקמתו של קראודי.

שיפינג נאבק בנבל הלבן קראודי שנשבע לנקום בו.

 

 

3: עקבות הדם.

שיפינג יוצא בראש שיירת מתיישבים אל מעבר למידבר ונתקלים בשבט אינדיאני לא נודע.

 

 

4.המאבק בגבעות.

המשך הסיפור. שיפינג ואנשי השיירה נאבקים באינדיאנים.

5.התופים הרועמים

 

 6 : קרדום הקרב . שיפינג נאבק באינדיאנים בזמן מלחמת האזרחים בארה"ב. 

7.העיט השחור . (יצא כספר בכריכה קשה "תעלומת העיט השחור" ). שיפינג נאבק במנהיג אינדיאני לוחמני שהוא הציל את חייו.

 

 

 

 

8.מקטרת השלום .(יצא כספר בכריכה קשה תחת שם זה ). שיפינג והאקדוחן המפורסם ביל היקוק  יוצאים לדיוני שלום עם המנהיג האינדיאני הענן האדום.

 

9.הדרך לשיפרק ( יצא כספר בכריכה קשה תחת השם " הקרב בקניון הדמים").

10.נתיב השיירות.

 

11.המוהיקני הנוקם .(יצא כספר בכריכה קשה תחת השם "תעלומת המוהיקני הנוקם"  ).

12.הוליסטר הגדול.

13.ארבעים הקרקפות.

הסיום של 40 הקרקפות.

14.הגזע הגאה ( לא ברור אם יצא).

חמשת החוברות הראשונות בסדרה יצאו כולן מחדש בכרך  "אדומי העור":סיפורי אינדיאנים "

 

ארבעה ספרים בסדרה יצאו בכריכה קשה תחת השם "סדרת קרל מאי " בהוצאת ע. נרקיס  "בתרגום אבנר כרמון " ועם ציורים של אשר דיקשטיין .כולם ב-1967.הם מקבילים לחוברות מספרי 7-10 בסדרה.

  1. תעלומת העיט השחור.
  2. מקטרת השלום
  3. הקרב בקניון הדמים .
  4. תעלומת המוהיקני הנוקם

 

נציין שכמו שהיו סדרות בוק ג'ונס שונות ומתחרות  הייתה גם סדרת חיקוי למרשל שיפינג  שיצא לאור ביחד עסדרת "בוק ג'ונס " של "ג'ון פורסטר"  עם השם "מרשל רידינג" וגם היא עסקה בלוחם באינדיאנים.

אבל הייתה רק חוברת אחת.

הקוראים מסיבותיהם הטובות העדיפו  את מרשל שיפינג על פני כל חיקוי.

 

שיפינג עם מנהיג אינדיאני .

ראו גם :

בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי והיזהרו מכל החיקויים הטוענים את אותו הדבר!

ראו עוד מאמרים בסדרת  המאמרים על מערבונים שלי:סידרת גיבורי המערב הפרוע :

דיווי קרוקט מלך הגוזמאים של המערב 

האקדוחן והמרשל ביל "הפרא " הייקוק בספרות העברית והכללית

המרשל וויאט ארפ ורופא השיניים דוק הולידי בספרות העברית

הקאובוי והשחקן תום מיקס בספרות העברית ובעולם הנהר 

סדרות על המערב הפרוע

בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי בהחלט 

המרשל שיפינג במערב הפרוע 

המהיר בשולפי האקדח :על הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטר

רינגו הלוחם משום מקום 

האקדוחן רינגו הגנרל פרשינג והנשיא דונלד טרמפ חזירי הפיליפינים ומתאבדי האיסלאם הקיצוני 

סופרי המערב הפרוע

קרל מאי "יד הנפץ " במזרח התיכון 

פרנק גרובר סופר המערבוניםה אמריקני הידוע ביותר בעברית 

סיפורים על המערב הפרוע

בילי הנער והמושל לואיס וולאס -סיפור מאת פרנק גרובר 

שירים על המערב הפרוע

חיסולו של בילי הנער -שני שירים מאת אלי יונה 

קומיקסים על המערב הפרוע

"סדרת קרל מאי " סדרת קומיקס בלגית על פי סדרת מערבונים גרמנית בשפה העברית 

יד הנפץ ווינטו גיבורי קרל מאי בגירסת אשר דיקשטיין 

טקס גיבור המערב הפרוע -סידרת קומיקס איטלקית 

הקדמה לסיפורי טקס מאת יוסי סעוני 

 

גיבורי המערב הפרוע :בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי בהחלט , והיזהרו מכל החיקויים השונים באותו השם !

 

Related image

 

 

 

בוק ג'ונס היה במקור שמו של כוכב ידוע   (1891-1942) בסרטי מערבונים שהתפרסם במיוחד כשהיציל אנשים משריפה שבה נהרג .

 

בוק גו'נס  האמיתי שחקן מערבונים מפורסם בחייו.

בישראל סרטיו של בוק ג'ונס היו ידועים ופופולאריים מאוד בשנות ה-30 וה-40 . שמו הפך למעין סמל של גיבור מערבונים .

ממטבעות הלשון דאז: "אל תהיה לי בוק ג'ונס" כלומר – אל תהיה גיבור.

חיים חפר  הזכיר אותו בשיר "החופש תם" שכתב לצ'זבטרון : "…החופש בא פלמחני"ק וחיילת/זוכרים את אקדחיך, הו בוק ג'ונס…".חיים גורי הזכיר אותו בשיר בשם "סינמה בלש" ובשיר "הרגע האחרון " 

וכך אין זה פלא שהשם שימש לדמות של גיבור סידרת מערבונים מקורית אם כי מלבד השם לא היה כל קשר בין הדמות ובין השחקן המקורי.

למעשה היו כפי שנראה כמה וכמה סדרות מערבונים כאלו על גיבור בשם זה  שיצאו לאור במקביל בכמה הוצאות לאור שונות ,אבל הידועה והמוצלחת מכולן ללא שום ספק יצאה לאור בהוצאת "ע.נרקיס" של עזרא נרקיס  ויוחסה למחבר אמריקני בשם "ארצי ברמן". שתואר ככותב מפורסם בארה"ב.

במציאות השם היה אחד משמותיו המרובים של כותב  ומתרגם ישראלי מוכשר בשם מירון אוריאל.

ככל הנראה נרקיס גם לא היה הראשון שהוציא חוברות "בוק ג'ונס " בעברית בסוף שנות החמישים .

הייתה סדרה כזאת ,אחת או יותר לפניו. אבל הוא היה המצליח ומאריך הימים ביותר.

סדרת "בוק ג'ונס" של ברמן/אוריאל   תיארה את עלילותיו של איש החוק בוק ג'ונס שנשלח בידי המרשל ג'ורג' שיפינג מוושינגטון לבצע שמשימות שונות של השלטת חוק ומאבק בפושעים במקומות שונים ברחבי המערב הפרוע.

הסיפורים היו  ברובם מעל לממוצע  במערבונים הישראליים . העלילות היו מרתקות ומפתיעות ומלוות בהומור , אלמנט נדיר ביותר במערבונים הישראליים האחרים. אוריאל סירב לקחת את הסיפורים יותר מידי ברצינות,  וכך בסיפור אחד ג'ונס יכול היה להיאבק במרד אינדיאני במה שנראה כתקופה של סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20 ובסיפור הבא אחריו יכול היה להיאבק בגנגסטרים בעיר דאלאס במה שהיה ללא ספק תקופת שנות ה-20 וה-30. בין השאר הוא נאבק בגנגסטר אל קאפונה בשיקגו (שעליו כתב אוריאל שוב תחת השם "ארצ'י ברמן " סידרה מצוינת של חוברות בשם "אף בי איי "  שהראתה על ידע עמוק בנושא)

בוק ג'ונס אפילו היגיע פעם אחת  לדאלאס פעם אחת במטוס נוסעים במקום על סוס…

" ארצ'י ברמן " גם הירבה להפגיש את ג'ונס עם גיבורי סדרות מערבונים אחרות שלו בופאלו ביל ,ביל היקוק , ותום מיקס כשם שאלה הירבו לפגוש זה את זה בסדרות שלהם וכך יצר אוריאל מעין יקום דמיוני משותף שבו חיו כול גיבוריו.

זה רק חיזק את הנאת הקוראים ש"בלעו"  ממש את החוברות והן זכו לפופולאריות אדירה. כתוצאה החלו מתחרים של נרקיס להוציא סדרות משלהם על עלילות בוק ג'ונס אך אף אחת מהן לא היגיעה לרמת ה"מקור"  .נרקיס עצמו החל להוציא סידרה נוספת על בוק ג'ונס בו זמנית מאת "קליף ג'ונס " שהיה למעשה הסופר הקבוע האחר שלו אלי קידר (יוצר ז'אנר ה"סטאלגים") . לאחר מכן ניסה קידר לפתוח הוצאה משלו שבה פירסם סידרה משלו בשם "בוק ג'ונס האמיתי" .

עזרא נרקיס המו"ל מצידו  ששם לב שיש לו רבי מכר ביד עם סידרת מערבוני  "בוק ג'ונס " שלו החל להזהיר את  הקוראים מפני מתחריו :

 

 

כאמור עזרא נרקיס  המו"ל החל להזהיר בחוברות שלו מפני הסדרות המתחרות של בוק ג'ונס שכולן יצאו לאור כמעט במקביל עימו והזהיר את קוראיו לחפש רק חוברות בוק ג'ונס שכותבם הוא "ארצ'י ברמן" ששמו הוא ערובה לאיכות הסיפור. כפי שאכן היה.

אבל המתחרים  הנזעמים לא טמנו את ידם בצלחת.

החוברת הראשונה של סידרה  בשם "בוק ג'ונס האמיתי "  הודיעה לקוראים ש"ארצ'י ברמן הוא מתחזה " וכי רק כאן ניתן יהיה לקרוא סיפורים מתורגמים אמיתיים על עלילות בוק ג'ונס.

מה שכמובן לא היה נכון.

את הסדרה הזאת כתב סופר צעיר בשם אלי קידר שכתב תחת השם קליף ג'ונס " .הוא כבר כתב סיפורים על בוק ג'ונס בשם זה עבור נרקיס ,לפני ש"ערק" ופתח הוצאה משלו של סיפורי בוק ג'ונס .

 

הוצאה אחרת ניסתה להעתיק בדייקנות את הפורמט ומספר העמודים של סידרת בוק ג'ונס של ברמן תחת שם "מחבר" שונה ג'ון פורסטר אך גם היא ללא הצלחה.בכל אופן התופעה הייתה כה נפוצה עד שהמוציא לאור המצליח ביותר של סיפורי בוק ג'ונס  נרקיס תבע לדין את אחד ממתחריו על שהוציא סיפורי בוק ג'ונס בבית המשפט המחוזי , וזאת לאחר שהוא עצמו נתבע לדין בידי הוצאת הקרנף על שהעז להוציא חוברות טרזן כמוה…

 

לכאורה ההבדל היחיד בין סדרות בוק ג'ונס השונות היה שמו של המרשל הזקו בוושינגטון ששולח את בוק ג'ונס למשימותיו.זהו מרשל שיפינג בסידרה של "ארצ'י ברמן " ,שאף זכה לסדרה משלו.מוצלחת מאוד גם היא ובה נעסוק ברשימה אחרת.אך בכל סדרה אחרת היה למרשל זה שם אחר.

אבל האמת היא שהיה גם הבדל  ברור בכישרון הספרותי של "ארצ'י ברמן " בסיפורי "בוק ג'ונס " לעומת הסיפורים האחרים שכתבו מחברים אחרים ,כפי שיודעים האספנים המועטים של חוברות בוק ג'ונס שכיום הן נדירות ביותר.

. תופעה זאת של דמות אחת שעליה יוצאות מספר סדרות שונות בהוצאות שונת היתה  יוצאת דופן וקיימת  בעברית רק לגבי טרזן שהיה כמובן מפורסם הודות לספרים המקוריים של בוראוז והסרטים., לבוק ג'ונס לא היה "מיקדם מכירות" כמו לטרזן  וזה מראה על הפופולאריות העצומה שהיו לסיפורי בוק ג'ונס של "ברמן " בציבור.

ההצלחה של בוק ג'ונס של "ברמן "  הייתה כה גדולה עד שנרקיס ואוריאל יצרו לה סידרת "בת " ( או בעצם נכון יותר סדרת אם) שעסקה בעלילותיו של המרשל ג'ורג' שיפינג מפקדו הזקן של בוק ג'ונס בצעירותו באמצע המאה ה-19 כאשר היה לוחם נועז באינדיאנים.

ועל סדרה זאת ראו את הרשימה כאן :"עלילות המרשל שיפינג במערב הפרוע".

בשיא הפופולריות של בוק ג'ונס כאשר כול מוציא לאור שכיבד את עצמו היקפיד להוציא סידרה בשם זה היה אפילו מוציא לאור אחד שהקפיד כפל כפליים  והוציא ביחד עם סידרת "בוק ג'ינס" שלו  גם סידרה אחות בשם "מרשל רידינג" על עלילות לוחם באינדיאנים שהזכיר ביותר משמץ את גו'רג' שיפינג…

סיומם של שתי הסדרות היגיע ב-1961 כאשר נרקיס החליט להתמקד בספרי כיס . הוא המשיך והוציא שתי סדרות נוספות על עלילותיו של ג'ונס מאת "ברמן " שהיו בפורמט קטן יותר מהסדרה המקורית ועם מספר עמודים מצומצם יותר ( בדומה לחוברות "ביל קרטר " של רמדור , רמדור לעומת זאת ניסו גם הם לחקות את הפורמט המקורי של "בוק ג'ונס " של חוברות גדולות ויצרו סידרה קצרת ימים והיום נדירה מאוד של ביל קרטר בפורמט זה)  בכמה מהן  מהם תוארו עלילותיו של ג'ונס בצעירותו לפני שהפך לאיש חוק מפורסם, אך החוברות שוב לא זכו להצלחה של הסדרה המקורית.  וגם לא ספרי הכיס שאותם פירסם נרקיס על הדמות שמהם היו מקוריים ומהם הדפסות כספרים של החוברות ..

להלן רשימת החוברות בסדרות השונות של "בוק ג'ונס " .

בהמשך אביא רשימות של הסדרות המקבילות "מרשל שיפינג " וסדרות מערבונים אחרות של מירון אוריאל  על ביל היקוק , ותום מיקס ובופאלו ביל וסדרות מערבונים נוספות על וייאט ארפ ,בילי הנער ואחרים.

סדרות בוק ג'ונס :הרשימה הביבליוגרפית 

הערה :חוברות בוק ג'ונס לסדרותיהן השונות הן נדירות ביותר כיום וקשות מאוד להשגה.לקח שנים כדי להכין את הרשימה שלפניכם על ידי שיתוף פעולה בין אספנים שונים שבהם בולט ים האספנים חיים קנו וניסים בובליל  שהוקסמו בידי התופעה המדהימה של בוק ג'ונס בשפה העברית .

וגם כעת  לאחר מחקר מאומץ של אספנים במשך שנים רשימה זאת כפי שתראו אינה מלאה וחסרים בה פריטים ועטיפות. לכל מי שיש בידיו מידע נוסף והשלמות לגבי חוברות בוק ג'ונס ויכול לשלוח סריקות של עטיפות שחסרות כאן ,אשמח עם יצור איתי קשר ב:

elieshe@inter.net.il

א..סידרת בוק ג'ונס  מאת ארצ'י ברמן (מירון אוריאל )"בתרגום " א. רודן"  בהוצאת עזרא נרקיס, 1959-1961.תשי"ט-תשכ"א , מהדורה שנייה של 12 החוברות הראשונות יצאה ב-1963.    

( 12 החוברות הראשונות בסדרה זאת יצאו במהדורה חדשה ב-1963 בהוצאת "בוק ג'ונס " של נרקיס , עם עטיפות צבעוניות חדשות,ארבע החוברות מספרי 13-16 בסדרה המקורית הופיעו שוב במהדורה חדשה עם עטיפות צבעוניות  כספרי כיס  ).

 

מספר 1.איש הערבה . בוק ג'ונס ניפגש לראשונה במרשל שיפינג שמציע לו לעבוד בשירותו ושולח אותו ללכוד פושע.

העטיפות המקוריות של חוברת מספר 1.

 

 

עטיפת המהדורה השנייה עם עטיפה צבעונית של החוברת הראשונה בסדרת "בוק ג'ונס."כנראה מאמצע שנות השישים.

 

קלאסיקה מערבונית  עברית אמיתית .העמוד הראשון מהחוברת הראשונה מאת ארצ'י ברמן המתארת את המפגש הראשון בין שני אנשי המערב האגדתיים ג'ורג' שיפינג ובוק ג'ונס .

 מספר 2.אש המרד . 

בוק ג'ונס מדכא ביחד עם איש המערב המפורסם בופאלו ביל (דמות אמיתית )  מרד אינדיאני.על בופאלו ביל הופיע מערבון מיוחד מאת "ארצ'י ברמן " כמו גם סדרה בהוצאה אחרת ועל כך ראו ברשימה אחרת.

שימו לב שכבר מחוברת מספר 2 מזהיר המו"ל  נרקיס את הקוראים מפני המתחרים ,הלוא הם סדרות בוק ג'ונס האחרות.  אפשר להסיק מזה או שאחד מהם או יותר החל להתפרסם ממש במקביל עם החוברת הראשונה של נרקיס  ,או שהם בכלל קדמו לו והסדרה של נרקיס סדרת "בוק ג'ונס המפורסמת שבכולן   מאת "ארצ'י ברמן " לא הייתה הראשונה  בעברית כלל וכלל בניגוד למה שנטען לימים.

 

מספר 3.שביל הנקמה.

ג'ונס רודף אחר פושע שרצח את אהובת נעוריו. אחת החוברות הטובות.

 

 

מספר 4. הזהב הארור .

מספר 5.קירבי נמלט הלילה.

ג'ונס יוצא בעיקבות פושע שברח מבית הסוהר וכעת יוצא לרצוח כל אחד מהמושבעים ששלחו אותו לכלא.  

 

מספר  6.כופר נפש. 

 

מספר  7 : הנפט האדום.  

 

מספר 8 :העריק.

סיפור מצמרר על של שלד רכוב על סוס שגורם לפאניקה באזור שלם מתוך האמונה שהמדובר ברוחו של עריק ממלחמת האזרחים האמריקנית..  

 

 

 

 מספר 9.הטירה הספרדית.

\

 

 

 

מספר 10.האלמנה השחורה .

ג'ונס נאבק במנהיגת כנופית גנגסטרים ידועה  לשמצה בדאלאס כמו גם במתחריה הקטלניים לא פחות מימנה.

 

 

 

מספר 11.קולט 45

מספר 12 :בהלה בסן-טורינו.

ג'ונס לוכד רוצח מטורף בעיירה סן טורנו ושומע ממרשל שיפינג כיצד הוא השקיט את העיירה הזאת עשרות שנים קודם לכן בסיפור שנועד לשמש כהקדמה לסידרת "מרשל שיפינג " שהחלה לצאת במקביל לחוברת זאת.

 

 

 

  מספר 13 : המצוד הגדול ( יצא  גם כספר כיס בסדרת "כוכב המערב").ג'ונס יוצא בעיקבות גנגסטר מסוכן.

 

מספר 14.כנופיית המוות .( יצא  גם כספר כיס)

 

 גרסת ספר הכיס של הסיפור מאמצע שנות השישים.

מספר 15 : בחזרה לסן טורינו (יצא גם כספר כיס).

בוק ג'ונס חוזר לעיירה סן טורינו שבה מישתוללת כנופייה מסוכנת. למעשה סיפור זה הוא ההמשך הישיר של חוברת מספר 12 למרות שתי החוברות שהופיעו בינהן.   

 

גרסת ספר הכיס של הסיפור מאמצע שנות השישים.

 

מספר 16.עיירה ללא חוק . ( יצא גם כספר כיס)

 גרסת ספר הכיס של הסיפור מאמצע שנות השישים.

גירסת כרך הכולל את החוברות האלו :

המסילה מערבה, עד ראיה, עיירה ללא חוק, הנידון למוות ברח, חפש את אחי.

מספר 17 : הנידון למוות ברח.

ארבעה פושעים מסוכנים בורחים מהכלא ויוצאים למשימה מסוכנת לחיסול כנופיה מקסיקנית . הם יודעים שאחד מהם הוא  בוק ג'ונס המתחזה לפושע , אבל מי מהם?  אחד הסיפורים הטובים ביותר של הסדרה .

מספר 18.חפש את אחי.

 

מספר 19.עד ראייה.

 מספר 20.המסילה מערבה.

בוק ג'ונס מפקח על בניית מסילת הרכבת במערב (ב סיפור שמבחינת זמנו המשוער נראה כמתאים יותר לסידרת "מרשל שיפינג"). 

 

מספר 21 : חרב המשפט .

סיפור מצויין על  עיירה שבה יש מאבק בין מקסיקנים וכנופיה אמריקנית.

 מספר 22 : כולנו פושעים.

סיפור מבדח ביותר על עיירה שבואו בטעות של ג'ונס אליה גורם בה למהומות שכן כל אחד מהתושבים משוכנע שג'ונס בא לאסרו על פשעים שביצע.

מספר  23.במלכודת הרצח.

בוק ג'ונס מואשם בביצוע רצח!

 

 

מספר 24.  איש המערב

 

מספר 25.מבעד לחלון

בוק ג'ונס השוכב  חולה ושבור בבית החולים הוא עד לביצוע פשע מבעד לחלון בית החולים .מה יוכל לעשות כשהוא בקושי מתפקד  ?

 

 מספר 26.מרכבות פרגו.

 

 מספר 27.האיש במסיכה השחורה.

 

  

 

מספר 28 : ישפוט העם.

בעיירה שבה יש שופט מושחת שמשחרר פושע אין לג'ונס ברירה אלה לבצע על הפושע את "משפט העם" דהיינו לינץ'. 

 מספר 29.לינץ' .

 

מספר 30. מבוקש באשמת רצח.

 

 

מספר 31. חץ המלחמה.

באופן נדיר בוק גו'נס נאבק באינדיאנים.

 

מספר 32. עמק המוות.

 מספר 33.כדור למטרה.

 מספר 34.החוק בא לקוסטר.

          

 

 מספר 35.האחים בייקר ( הופיע פלגיאט של סיפור זה בסדרת טרזן בהוצאת הקרנף).

מספר 36.היהלום השחור.

      

 מספר 37: והשריף איננו.  גיליון אחרון בסדרה.

ב. סדרת בוק ג'ונס החדשה מאת ארצ'י ברמן ( מירון אוריאל )  בהוצאת נרקיס . 68 עמודים 1963? 

 

בסדרה החדשה הוחלט לקחת את בוק גו'נס למקומות חדשים שונים מסיפוריו עד כה. אל מלחמת העולם השנייה ,אל הגנגסטרים ואפילו לימיו הראשונים כאקדוחן.

וכשהסידרה החדשה היגיעה לבסוף הופיעה בראש החוברת הראשונה ההודעה הזאת "

מספר 1.בציפורני צלב הקרס .

בנו של בוק ג'ונס איש המערב הפרוע  נאבק בנאצים במלחמת העולם השנייה. ( ככל הנראה סיפור שבמקור לא נכתב כלל לסדרת "בוק ג'ונס " אלא לסדרה בשם "צלב הקרס" שפירסומת עליה הופיעה בחוברת זאת).

 

מספר 2. חולות לוהטים.

 

מספר 3.מקלעים רועמים . בוק ג'ונס נגד הגנגסטרים של אל קאפונה בשיקאגו של שנות העשרים.

מספר 4.קלף הגורל . סיפור על ראשית הקריירה של בוק ג'ונס , כיצד נפגש עם מרשל שיפינג ( תיאור המנוגד לתיאור פגישתם הראשונה ב”איש הערבה" ) וכיצד הפך לאקדוחן המהיר במערב.

 

מספר 5.בצהרי היום . ( בפנים החוברת מספר 4 אך זו טעות במיספור ). המשך הסיפור הקודם , תיאור של מבצעיו הראשונים של בוק ג'ונס כאיש חוק.

 

 

 

 

ג. סדרת בוק ג'ונס הזעירה  מאת ארצ'י ברמן  (מירון אוריאל )    בהוצאת נרקיס .32  עמודים .

בחוברות אלו בוק ג'ונס הוא מרשאל פדראלי עדיין תחת פיקודו של מרשל שיפינג.

( בניגוד לשאר הסיפורים ) . אין כאן שם של הוצאה , ולא לגמרי  ברור אם נרקיס הוא המוציא לאור. ייתכן שיש כאן ניסיון לתאר את "העתיד"  של בוק ג'ונס כאשר הוא הופך להיות מרשל בדומה לסדרה מקבילה על ביל קרטר כמרשל  בהוצאת רמדור.   

 

 מספר 1.שם לא ידוע.

מספר 2

מספר 3:"הקשוח"

מספר 4: עיירה שטופת דם

מספר 5-.שם לא ידוע .

מספר 6-שם לא ידוע.

מספר 7-שם לא ידוע.

מספר 8- דרושים בעלי אגרוף

מספר 9-בכורי השטן.

בוק ג'ונס והמרשל ביל היקוק משתפים פעולה במאבק כנגד כנופיית אחים מסוכנת.

מספר 10 נקמת הנשר השחור. עברית ע. כספי.

נבל לבן מביים התקפות אינדיאנים כדי להשתלט על אזור עשיר בנפט.

 

 

מספר 11-אש הנקמה . עברית ע. כספי.

כאן אחת הדמויות היא "קים רוקמן" שם בדוי של מירון אוריאל המחבר. 

מספר 12-  זרוע ארוכה לחוק.עברית ע. כספי.

בוק ג'ונס משליט את החוק בעיירה קטנה ובסיום הורג את השריף של העיירה. 

 

כן יצאו שתי חוברות בנות 68 עמודים שאולי שייכות לסדרה זאת אך עם מספרים גבוהים באופן קיצוני ודמיוני .

מספר "101"  "הלוחם" מאת ארצ'י ברמן .

מספר 102 .משימה מסוכנת.מרשל בוק ג'ונס יוצא לנקות עיר במערב מהפשע השורר בה.

 

ספרי כיס מקוריים על בוק ג'ונס.

המוהיקני הלוחם ( ספר כיס ).1962.

אימת המערב (ספר כיס).1967.

.ספר יוצא דופן על בוק ג'ונס שרובו מסופר מנקודת המבט של האקדוחן הפושע שנאבק בו ומוצג בצורה סימפטית  ,ואף זוכה לחיות בסוף לאחר קרב אקדחים עם בוק ג'ונס !

ככל הנראה זהו הסיפור האחרון של "ברמן" על בוק ג'ונס.

בוק ג'ונס מאת סופרים אחרים בהוצאות אחרות 

בוק ג'ונס  בפעולה בהוצאת לידור

בוק קרב לא הוגן

ד.סדרת מערבוני אמת : בוק ג'ונס. מאת קליף ג'ונס ( אלי קידר ) "בתרגום אליהו קידר "  בהוצאת נרקיס .תש"ך. 68 עמודים.

מספר 1 בוק ג'ונס והלוס דיאבולוס .

מספר 2.אקדח ביד השטן.

מספר 3.  הרדיפה במדבר.

כולל הודעה של ההוצאה על רכישת הזכויות לסיפורי קליף ג'ונס על בוק ג'ונס' . קליף ג'ונס הנ"ל שבאמת היה אלי קידר "ערק" בתוך זמן קצר מהוצאת נרקיס ויצר סידרת "בוק ג'ונס" משלו   בהוצאה משלו בשם "בוק ג'ונס האמיתי ".

 

ה.. בוק ג'ונס האמיתי  מאת קליף ג'ונס (אלי קידר ) 68 עמודים.1959-1961?

סידרה שאותה פרסם קידר בהוצאה משלו אם כי השתמש באותו שם שבו כתב את הסיפורים על בוק ג'ונס עבור נרקיס.

 

1..הבלתי מנוצח מאת "ג. קלייטון " . ( חוברת זאת כוללת בעמוד האחורי התקפה על הסדרה של נרקיס , המוציא לאור לשעבר של קידר, ומחברה "ארצ'י  ברמן " ומסבירה ש" את הקורא מחבר בשם זה לא קיים . שם דמיוני ומצלצל זה נבחר עבור סדרה מסוימת המוציאה חוברות בוק ג'ונס ומוליכה שולל "….).

מספר 1. בוק ג'ונס הבלתי מנוצח.

2.הקרב של בוק ג'ונס בעיר הזהב והרשע. מאת קליף ג'ונס.

3.שליפת הענק.

4.רוצחי הנזירות.

 

 

  1. שורפי היערות.
  2.         

      6.מרכבות השטן.

ו. בוק ג'ונס וגבורותיו.1959. ב-26 עמודים..

1.המהיר בשליפה. מאת "ב. וולטארס" עברית ד. לזראי.

העטיפה האחורית של "בוק גו'נס וגבורותיו".

ז. בוק ג'ונס והרפתקאותיו הוצאת ששת האקדחים.גיבורי הנשק , 1959-1960  50 עמודים.ערך דוד ניסים .

מספר 1.בעמק הדמים מאת ד. שירפס, עברית נ. מצרי

מספר 2. התקפה בלילה. מאת ברני דונובן . עברית א. דהר

מספר 3. הבוקר מטקסס. מאת ברני דונובן , עברית א. דהר.

ח. הרפתקאות בוק ג'ונס 1961 מאת "ג'ון פורסטר " עברית  א. נהר. 1961-1962. 68 עמודים.

(

 

ח. הרפתקאות בוק ג'ונס 1961 מאת "ג'ון פורסטר " עברית  א. נהר. 1961-1962. 68 עמודים.

(סידרה זאת זהה בפורמט שלה לסירה המקורית של נרקיס ובקלות אפשר להתבלבל בין השתיים, ככל הנראה זאת הייתה הסדרה שאת המוציא לאור שלה תבע נרקיס לדין בגלל השימוש בשם "בוק ג'ונס" ).

).

מספר 1:המארב בעמק הרפאים.

  • מספר 2 :כנופית הדמים.

 

מספר 3: רוצח הנשים .(כולל הודעה של ההוצאה על הצלחת הסדרה בציבור).

4.גבעת הנקם.(חוברת זאת לא הייתה החוברת שעליה הוכרז בחוברת 3 כחוברת הבאה).

 

בחוברת מספר 3 הוכרזו שתי החוברות הבאות בסדרה שלא ברור אם יצאו :

מספר 6.חץ הרעל..

מספר 6 הפרש השחור.

לסידרה זאת הייתה סידרה אחות בשם "מרשל רידינג" (מקבילה ל"מרשל שיפינג ") על עלילות לוחם באינדיאנים שממנה יצאה רק חוברת אחת .

ט. בהוצאת "סיפורי המערב הפרוע " של חוברות של 68 עמודים שכללה סיפורי מערבונים בודדים משולבים בסיפורי בוק ג'ונס מאת מחברים שונים , יצאו סיפורי בוק ג'ונס הנ"ל :

מספר 22 הם מתו באוכף : בוק ג'ונס במלוא הדרו . מאת רוברט קמינג עברית נ. אורן

 

אלף קילומטרים של פחד: בוק ג'ונס רוכב בערבה . מאת "רוברט סנדיק" תרגם מ. ברון .68 עמודים.

  1. כל העיר נגדו : בוק ג'ונס נוקם . מאת קליף בירמון .
  2. סוף החשבון לבוא : בוק ג'ונס נוקם . מאת ג'ון קנדי. עברית מ. בשן .
  3. רעם בערבה : בוק ג'ונס מחסל יריבים . מאת קליף ראסל . עברית מ. ב-שן

 

סך הכול יצאו בעברית  כ-80  סיפורים על בוק ג'ונס.

סידרה נוספת ששם גיבורה היה דומה מאוד ל"בוק ג'ונס " הייתה סדרת :

מרשל בוג ג'ונס.מאת "קולט  וובלי" . סדרה זאת יצאה  באותה ההוצאה שבה הופיעו סדרות מערבונים נוספות על עלילות  "קיט קרסון " בופלו ביל, ואדי בולה.החוברות היו :

  1. החוואי השודד.
  2. פגישת הענקים.
  3. מעבר "הכלב העיוור".

4.מסילת אורגון.

  1. מחנה ההפקר ( בסימן שאלה אם יצא לאור  )

6 . האקדוחנית .( ואולי "מלכת הפושעים") .

6 מלכת הפושעים .

.7. מלכודת במסבאה.

 

  1. זעם במערב.
  2. ראו עוד מאמרים בסדרת  המאמרים על מערבונים שלי:סידרת גיבורי המערב הפרוע :דיווי קרוקט מלך הגוזמאים של המערב האקדוחן והמרשל ביל "הפרא " הייקוק בספרות העברית והכלליתהמרשל וויאט ארפ ורופא השיניים דוק הולידי בספרות העבריתהקאובוי והשחקן תום מיקס בספרות העברית ובעולם הנהר סדרות על המערב הפרועבוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי בהחלט המרשל שיפינג במערב הפרוע המהיר בשולפי האקדח :על הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטררינגו הלוחם משום מקום האקדוחן רינגו הגנרל פרשינג והנשיא דונלד טרמפ חזירי הפיליפינים ומתאבדי האיסלאם הקיצוני 

    סופרי המערב הפרוע

    קרל מאי "יד הנפץ " במזרח התיכון 

    פרנק גרובר סופר המערבוניםה אמריקני הידוע ביותר בעברית 

    סיפורים על המערב הפרוע

    בילי הנער והמושל לואיס וולאס -סיפור מאת פרנק גרובר 

    שירים על המערב הפרוע

    חיסולו של בילי הנער -שני שירים מאת אלי יונה 

    קומיקסים על המערב הפרוע

    "סדרת קרל מאי " סדרת קומיקס בלגית על פי סדרת מערבונים גרמנית בשפה העברית 

    יד הנפץ ווינטו גיבורי קרל מאי בגירסת אשר דיקשטיין 

    טקס גיבור המערב הפרוע -סידרת קומיקס איטלקית 

    הקדמה לסיפורי טקס מאת יוסי סעוני 

Image result for ‫בוג ג'ונס‬‎

מירון אוריאל – מלך הספרות הקלה

 

לפני כמה חודשים נפטר הסופר מירון אוריאל ,הסופר בעל המספר הרב ביותר של שמות בדויים שהשפה העברית ידעה מעודה וגם אחד הסופרים המוכשרים ביותר של "הספרות הקלה " סופר שחזה בכמה מנושאיו את הספרות פוסט מודרנית הפנטסטית של היום .

 

מירון אוריאל אישתו ובנו ב-1963. שנת שיא בפוריותו כמחבר ,ספרות קלה".

מכתב שקיבלתי השבוע :
לאלי אשד שלום
אשמח לקבל מעט פרטים על קורות חייו של מירון אוריאל.
דוד גורלי
דובר משרד החינוך מחוז צפון.

מכתב חקירה בשאלה מדוע מעוניין דובר משרד החינוך לקבל פרטים על חייו של מירון אוריאל נענה בתשובה :

ספרך אדום הכריכה "מטרזן ועד זבנג " מונח לתפארה על- שידתי.מידי פעם,כאשר אני חש צורך בפרץ של נוסטלגיה-אני נהנה לעיין בו.בין השורות ובתוכן חשתי חיבה והערכה שלך,במינונים גדולים-לאיש.אני בהחלט שותף לך באשר לכך ואני מתייחס בעיקר לתרגומים המופלאים שלו.נוסטלגיה וסנטימנטים,אם כן-זה שם המשחק!
בברכת שנה טובה . 

דוד גורלי
בצירוף מקרים מדהים המכתב היגיע חמש דקות אחרי שסיימתי את הכתבה שאותה אתם עומדים לקרוא לעיל. חוקר הספרות פרופסור גבריאל מוקד ,(מעריץ ותיק של המערבונים של מירון אוריאל  שיפרסם את המאמר הזה בעתיד בכתב עת ספרותי בעריכתו ) הסביר  כאשר שמע על צירוף המקרים המדהים  שאין כאן צירוף מקרים כלל ואירועים מעין אלה הם נפוצים יותר ממה שאנו נוהגים לחשוב.כאשר חושבים על מישהו בצורה חזקה סביר להניח שסמלים הקשורים לאותו אדם יצוצו לפתע בכל מיני צורות מפתיעות.

פרננדו פסואה ישראלי .

מירון ומרים אוריאל ,1954.

ב-13.05.2006 נפטר העיתונאי העורך והסופר מירון אוריאל .אדם ששמו ויצירתו ידועים רק למעטים מאוד .
הוא נולד ב-1935 והיה בנו של השחקן יוסף אוקסנברג שכתב את הפזמון הידוע "היה זה בשדה" ושהקים תיאטרון לילדים ולנוער שבו הוצגו בין השאר המחזות של חמשת סיפורי חסמבה הראשונים של יגאל מוסינזון .
בעשרות השנים האחרונות הוא היה ידוע בעיקר כמתרגם וכסגן עורך במשך שנים רבות בשבועון "לאישה".

תחת שמו שלו הוא פירסם רק כמה ספרי עיון שכתב לנוער ובראשם "כיבוש החלל" ( 1962) ספר תעודי מצויין שהוא עדיין הספר העברי המקורי המקיף והמעניין ביותר על תולדות חקר החלל מראשיתו ו עד ראשית שנות השישים ואת סדרת "עלילות בלתי נשכחות ב… ( תחומים כמו "חלל ואסטרונומיה, ו"ספורט" ) ".

בחייו האישיים הוא היה אדם צנוע וסגור מאוד ושמו מעולם לא התפרסם בעולם הספרות העברית להוציא כמתרגם. תחת שמו פורסמו גם תירגומיו המרובים של סופרים של ספרות קלה כמו רוברט בלוך , איאן פלמינג ,אליסטר מקלין, אגתה כריסטי , דורותי סיירס ,רקס סטאוט,אירל סטנלי גארדנר, ג'מס הדלי צ'יס ,פיטר צ'יני,ברנרד ניומן ,פטריק קוונטין ,אלרי קווין עדנה פרבר, הרולד רובינס אירווינג וולאס ,פרנק סלוטר, ןגם ספר אוטוביוגרפי של לוחם הקומנדו הנאצי אוטו סקורצני , וגם ספרים של ריידר הגרד ,או הנרי, הונורה בלזק, גי דה מופסן, סומרסט מוהם ,רומן גארי ואחרים עבור הוצאת מ.מזרחי והוצאות אחרות ושכללו גם תרגום של הרומן הביוגרפי "רמברנט"  מאת גלדיס שמיט.

 

בין תרגומיו בולטים התרגומים המלאים היחידים לעברית של שני ספרים בעיתיים מאוד מסיבות שונות "בן חור " של וולאס ( שצונזר בשאר תרגומיו המרובים לעברית בגלל תכניו הנוצריים,תרגומו של אוריאל נשאר התרגום המלא היחיד לעברית עד היום ) ופאני היל של ג'ון קלילנד (שצונזר בגלל תכניו הארוטיים ) .

מירון אוריאל

רק למתי מעט שאותם ניתן היה לספור על אצבעות כף יד אחת פשוטו כמשמעו ,היה ידוע שבמשך תקופה מסוימת בשנות החמישים והשישים איש צנוע זה היה אחד הסופרים הפוריים ביותר שידעה ישראל מעודה ואולי הפורה ביותר בכלל .
זאת בגלל שהרוב המוחלט של כתביו פורסמו תחת שמות בדויים שונים בעלי צליל זר שהוצגו כתרגומים בידי המוציא לאור עזרא נרקיס .

 
אלו כללו מאות רבות של מערבונים בסדרות פופולאריות מאוד כמו "בוק ג'ונס " ומרשל שיפינג", סדרות סיפורים על איש הג'ונגל טרזן ועל בנו בוי , סדרה על דמות הקומיקס "קפיטן מארבל" , סיפורי מלחמה בסדרת "איוו ג'ימה " ביחד עם "סטאלגים" סיפורי מלחמה סקסיים וסדיסטיים על מחנות השבויים של הגרמנים והיפנים במלחמת העולם השנייה, סיפורי גנגסטרים על אל קאפונה בשיקאגו של שנות השלושים בבסיסה עמדה דמותו של פול הארדי בלש אף בי אי משיקאגו שדמותו התבססה על אליוט נס האמיתי ,סיפורי בלשים על המפקח הצרפתי פיירו, ,וסיפורי מתח וריגול שונים ואפילו סיפורים ארוטיים בסגנון "פאני היל" של ג'ון קלילנד מהמאה ה-17 .
 
ובתוספת לכל אלה ובמקביל גם את סדרת "גיבורי ישראל " סיפורים לילדים על גיבורי התנ"ך וההיסטוריה היהודית תחת השם הבדוי "ליאור עשת ".
לכאורה אוריאל היה עוד סופר אחד מני רבים שכתבו או תרגמו ספרי כיס של "ספרות קלה  " מסוגים כאלו במהלך שנות השישים תחת שמות בדויים שונים ( בין אלה ניתן למנות גם דמויות ידועות יותר בעולם הספרות דאז כמו המשורר מקסים גילן שתירגם גם הוא את "פאני היל" ) .אבל לא בדיוק .
מירון אוריאל היה לא רק סופר פורה, הוא היה גם סופר מוכשר ,ולדעתי ולדעת אחרים סופר הספרות הקלה המוכשר ביותר בתקופה זאת בישראל . הכתיבה הספרותית שלו היא ברמה גבוהה יותר בכמה דרגות מהמחברים האחרים שכתבו באותה תקופה ספרות קלה , הוא היה בעל כושר יצירה לא רגיל כמעיין המתגבר מבחינת הרעיונות ופיתוח הרעיונות ליצירות הספרותיות . הוא כתב ברמה תוכנית ועלילתית גבוהה, ידע לרתק את הקורא באופן לא רגיל וידע לשלב ידע מדעי והיסטורי בסיפוריו . בכמה מיצירותיו הנחותות כביכול הוא אף שילב עניינים של אמונה ודת והתגלה לא פעם כבעל פילוסופיית חיים מוגדרת מאוד .
. בתחום הספרות הקלה מירון אוריאל היה כישרון גדול ביותר. הסגנון הייחודי של אוריאל הוא קל מאוד לזיהוי אחרי שקראת כמה ספרים שלו ולא משנה באיזה שם בדוי בעל צליל זר, אמריקני,בריטי , צרפתי ,גרמני,איטלקי או יפני הוא משתמש.
סיפורי טרזן הסטאלגים והמערבונים מתגלים היום ככתובים היטב וברמה לשונית גבוהה ביותר ובלשון רהוטה וצחה . כמעט ללא שגיאות. ביצירותיו המרובות יש רק מעט מאוד החלקות לשוניות . היה לו מעיין בלתי נדלה של רעיונות והשראה מהתרבות האמריקנית בעיקר. בני משפחתו מספרים שהוא הרבה לצפות בסרטי מדע בדיוני ופנטזיה קרא והתעניין בהיסטוריה במדע ובספרות מדע בדיוני מחו"ל שהיוו מקורות השראה לספריו הרבים ופשוט טעם מהכל.
אך כמו סופר טוב באמת אוריאל לא רק העתיק  את הרעיונות שקיבל כמו שהם .
למקורות ההשראה הללו נתן אוריאל בשיאו "ספין " ייחודי מאוד משלו . מיצירותיו של אוריאל ניתן למצוא ערבוב פרוע ובעברית חסר כל תקדים של רעיונות מדע בדיוני, אימה וסיפורי פעולה מסמרי שיער ושילוב ומפגש בין דמויות ספרותיות וקולנועיות שונות שהיו נפרדות לחלוטין במקורם וזה בזמנים שספרות הנוער הרגילה הקונבנציונאלית לא העזה לימתוח יותר מידי את התחומים של דמיון מציאות ופנטזיה . מבחינות רבות מירון אוריאל היה סופר "פוסט מודרניסטי " שכתב בסגנון זה שנים רבות לפני שהמושג הומצא בכלל .

זאת בזמן שעמיתיו סופרי הספרות קלה האחרים אף פעם לא חרגו מהקונבנציונאליות בז'אנרים שבהם עסקו . אין אף סופר ספרות קלה ישראלי אחר שכתב בכל כך הרבה ז'אנרים וברמה יחסית כזאת .

כסוג של בדיחה פרטית שהייתה יכולה להיות מובנת רק לו עצמו ולמו"ל שלו  ולאף לא אחד אחר מלבדם ,הוא אף נטל את השמות הבדויים השונים שלו והפך אותם "לדמויות " המופיעות בספרים שאותם כתב תחת שמות בדויים אחרים . אפשר להשוות זאת לשימוש מקביל ומתוחכם אף יותר שעשה הסופר הפורטוגזי פרננדו פסואה  בזהויות של "היוצרים" הבדויים השונים שאותם יצר ("הטרונומים ") ,אך סביר להניח שאוריאל מעולם לא שמע אז על פסואה.
לאמיתו של דבר קשה לחשוב על סופרים רבים נוספים בחו"ל ש"התפרעו " אז בצורה דומה לשלו . אפשר להשוות אותו ליוצרי הקומיקס מאותה התקופה סטן לי וג'ק קירבי של חברת מארוול קומיקס ולסופר המדע הבדיוני פיליפ חוזה פארמר ( שהחל לכתוב יצירות מקבילות רק כמה שנים לאחר שאוריאל הפסיק לכתוב ) אך רק למעטים מאוד מלבדם.
כמה מהיצירות שכתב כלאחד יד בראשית שנות השישים עדיין מסוגלות לעורר הנאה ועניין ואף לספק ידע בתחומים שונים גם היום בראשית המאה ה-21.

כותב המערבונים

מקטרת השלום / ארצ'יבלד ג ברמן

 

"שחררו אותו", אמר העיט השחור לבסוף.
"יצאת מדעתך!" הזדעק פרסון. "אתה אינך יודע מיהו האיש הזה. זהו ג'ורג' שיפינג, אויבם הגדול ביותר של האינדיאנים, סגן מפקד המצודה. עליכם להרוג אותו. עליכם למחוץ את ראשו כמחוץ ראשו של נחש ארסי."
('ארצ'יבלד ג. ברמן', תעלומת העיט השחור, 1967).

צייר אשר דיקשטיין .

היו אלו השמות הבדויים שתחתיהם יצר את היצירות שמעוררות כיום את העניין הרב ביותר. והשם הבדוי המפורסם ביותר היה " היה "ארצ'י ברמן " ( או "ארצ'בלד ג. ברמן" למדקדקים ) ש"התפרסם "בעיקר כמחבר מערבונים אבל גם סיפורי מלחמה וגנגסטרים .( השם "ברמן " נלקח ממכבסה ידועה של התקופה בתל אביב ). אוריאל חיבר עשרות רבות של מערבונים מסוגים שונים בתקופה שז'אנר זה החל להיות פופולארי באמצע ובסוף שנות החמישים בתחילה המדובר היה בסיפורים בודדים עם גיבורים שמשתנים מסיפור לסיפור אולם הצלחתו הגדולה של אוריאל היו בסדרוח שסבבו סביב גיבור אחד.

בעקבות מרגלי האטום ארצ'י ברמן

 "בעקבות מרגלי האטום " הספר הבודד של "ארצ'י ברמן " שהתרחש דווקא בישראל בתל אביב …

"ארצ'י ברמן " שמו הבדוי הידוע ביתר של אוריאל הוצג בפרסומות של המוציא לאור שלו עזרא נרקיס כ"גדול סופרי זמננו " ונוצרה סביבו זהות בדויה שלמה שכללה פרטים שונים בפרסומים על תולדות חייו של אותו ארצ'י ברמן מפורסם … מאוחר יותר ככל שהשם הבדוי צבר פרסום ו"חיים משלו " הוא הוצג גם כמחבר סדרות סיפורי מלחמה וגנגסטרים. על מנת לנצל את ההצלחה הגדולה של השם בשלב מסוים אף החלה לצאת סידרה שבועית של מערבונים זעירים שנקראה באופן יוצא דופן על שם המחבר "סדרת ארצ'י ברמן" והורכבה ממערבונים שנכתבו בידי אוריאל שנים קודם לכן תחת שמות בדויים אחרים…

הידועות שבכל יצירותיו של "ארצ'י ברמן " שהיו גם סדרות המערבונים הטובות ביותר של התקופה היו סדרות "בוק ג'ונס " ו"מרשל שיפינג" .


בוק ג'ונס היה במקור שמו של כוכב ידוע למדי ( אם כי לא באמת מהשורה הראשונה של כוכבי המערבונים נוסח תום מיקס וג'ון ווין ) בסירטי מערבונים בשנות ה-30 וה-40 שהתפרסם במיוחד במותו ההרואי כאשר ניסה להציל אנשים משריפה בערב שנערך לכבודו.

בישראל סרטיו של בוק ג'ונס היו ידועים ופופולאריים מאוד בשנות ה-30 וה-40 . שמו הפך למעין סמל של גיבור מערבונים ואף נכנס לשפה כמטבע לשון שמשמעותו הייתה "גבר שבגברים ". . וכך אין זה פלא שהשם שימש לדמות של גיבור סידרת מערבונים מקורית אם כי מלבד השם לא היה כל קשר בין הדמות ובין השחקן המקורי. .
סדרת "בוק ג'ונס" של ברמן/אוריאל תיארה את עלילותיו של איש החוק בוק ג'ונס שנשלח בידי המרשל ג'ורג' שיפינג מוושינגטון לבצע שמשימות שונות של השלטת חוק ומאבק בפושעים במקומות שונים ברחבי המערב הפרוע.


הסיפורים היו ברובם הרבה מעל לממוצע במערבונים הישראליים . העלילות היו מרתקות ומפתיעות ומלוות בהומור , אלמנט נדיר ביותר במערבונים הישראליים האחרים. אוריאל סירב לקחת את הסיפורים יותר מידי ברצינות, וכך בסיפור אחד ג'ונס יכול היה להיאבק במרד אינדיאני במה שנראה כתקופה של סוף ( או אף אמצע !) המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20 ובסיפור הבא אחריו יכול היה להיאבק בגנגסטרים בעיר דאלאס במה שהיה ללא ספק תקופת שנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים .

. בין השאר הוא נאבק בגנגסטר אל קאפונה בשיקגו (שעליו כתב אוריאל סידרה מצוינת של חוברות בשם "אף בי איי " גם כן תחת השם ארצ'י ברמן שהראתה על ידע עמוק בנושא) הוא אפילו היגיע פעם אחת לדאלאס פעם אחת במטוס נוסעים במקום על סוס…

אל- קאפונה

 סיפורים בסדרת "אף בי אי " מאת "ארצ'י ברמן.

כל זה רק חיזק את הנאת הקוראים ש"בלעו" ממש את החוברות והן זכו לפופולאריות אדירה. כתוצאה החלו מתחרים של נרקיס להוציא סדרות משלהם על עלילות בוק ג'ונס אך אף אחת מהן לא היגיעה לרמת ה"מקור" . התופעה הייתה כה נפוצה עד שהמוציא לאור המקורי נרקיס תבע לדין את אחד ממתחריו על שהוציא סיפורי בוק ג'ונס בבית המשפט המחוזי .

בשלב מסויים מצא מוציא לאור מתחרה לנכון לצאת בהודעה גדולה בחוברת הראשונה של סדרה משלו בשם "בוק ג'ונס האמיתי" .שהודיעה לקוראים ש"ארצ'י ברמן הוא מתחזה ואינו אלא סופר ישראלי " וכי "רק כאן ניתן יהיה לקרוא סיפורים מתורגמים אמיתיים על עלילות בוק ג'ונס", מה שכמובן לא היה נכון שכן גם הסיפורים של אותו מו"ל היו ישראליים מקוריים. .העובדה שהיה בכלל  צורך לצאת בהפרכה  מדהימה כזאת אומרת לנו גם משהו על האמינות שאותה קיבלה הזהות הבדויה של "הסופר המפורסם ארצ'י ברמן " בעיני הקורא הישראלי .


בעברית יצאו אז לא פחות מ-7 סדרות מתחרות על הדמות של בוק ג'ונס במקביל לסדרה של "ברמן" וסך הכל יצאו לאור כ-80 סיפורים על בוק ג'ונס בהוצאות השונות. הוצאה אחת אף הוציאה לאור סדרה בשם בוג ג'ונס עם שינוי של אות אחת בלבד בשם כדי שיהיה מספיק קרוב לשם המפורסם ועם זאת לא זהה.

 

ההצלחה של בוק ג'ונס של "ברמן " הייתה כה גדולה עד שנרקיס ואוריאל יצרו לה סידרת "בת " ( או בעצם נכון יותר סדרת אם) שעסקה בעלילותיו של המרשל ג'ורג' שיפינג  מפקדו הזקן של בוק ג'ונס בצעירותו  אי אז באמצע המאה ה-19 כאשר היה לוחם נועז באינדיאנים.שיפינג הוא דמות רומנטית שבכל סיפור פוגש ומתאהב בבחורה צעירה יפיפייה חדשה שאת חייה הוא מציל ,אך נאלץ לנטוש אותה בסוף כל סיפור עבור המשימה הבאה.


גם כאן הסיפורים היו בעלי רמה יחסית גבוהה ביותר אם כי לא היה בהם את אותו ההומור שאפיין את סיפורי בוק ג'ונס . נהפוך הוא : הייתה בהם אוירה טראגית , תוצאה של מאבקו הבילתי פוסק של שיפינג באינדיאנים שאותם הוא מכבד ומעריך אך יודע שקצם כעם חופשי הולך ומתקרב.

בשיא הפופולאריות של בוק ג'ונס כאשר כל מוציא לאור שכיבד את עצמו היקפיד להוציא סידרה בשם זה היה אפילו מוציא לאור אחד שהקפיד כפל כפליים והוציא ביחד עם סידרת "בוק ג'ינס" שלו גם סידרה אחות בשם "מרשל רידינג" על עלילות לוחם באינדיאנים שהזכיר בהרבה יותר משמץ את גו'רג' שיפינג…

     

אוריאל חיבר סדרת מערבונים גם תחת שם אחר "קלייד מורטון ( או "מורתון" האיות השתנה מפעם לפעם…) " שתחתיו פירסם את סידרת "תום מיקס " סידרה זאת ששמה נילקח משמו של כוכב המערבונים האילמים המפורסם ביותר (שמופיע בין השאר כאחת הדמויות הראשיות בסדרת המדע הבדיוני המפורסמת "עולם הנהר" מאת פיליפ חוזה פארמר) , לא היה לה למעשה כל קשר אליו. הדמות התבססה למעשה על זו של גיבור הרדיו והקומיקס המפורסם "הפרש הבודד" , רנג'ר שהסתובב במערב חבוש מסיכה כדי להסתיר את זהותו ביחד עם אינדיאני ונלחם בכוחות הרש. זאת בדיוק הייתה הדמות של תום מיקס בסידרה זאת שבחייו "האזרחיים " היה בעל חווה שוחר שלום בשם קורטני עד שלבש את המסכה והפך ל"תום מיקס". הסידרה היא יוצאת דופן בדבר אחד: זוהי סידרת המערבונים היחידה הידועה לי שגיבורה נהרג בחוברת האחרונה !( ותוך כדי מאבק עם גנגסטרים מהמזרח דווקא)!.מה שלא הפריע לאוריאל ולנרקיס להקים את הדמות לתחייה כאילו לא קרה דבר בסדרה שנייה על עלילות מיקס, שההבדל בינה ובין הסדרה הראשונה , היה שהפעם העטיפות שלה היו צבעוניות.
היה דבר אחד מיוחד אצל " ארצ'י ברמן ". הוא הירבה להפגיש את בוק ג'ונס עם גיבורי סדרות המערבונים האחרות של הוצאת נרקיס , בופאלו ביל , ביל היקוק , ותום מיקס, כשם שאלה הירבו לפגוש זה את זה בסדרות שלהם . כך יצר אוריאל מעין יקום דמיוני משותף שבו חיו כול גיבוריו, זה לצד זה, תופעה חסרת תקדים בספרות העברית הפופולארית של התקופה, אם כי היא הפכה מאז לנפוצה מאוד בספרות הפופולארית האמריקנית של הקומיקס של חברות "מארוול " ודי סי ,

מחבר הטרזנים

בפרץ נואש של מהירות זינק טרזן לעבר הערפד המתרומם וניסה לתפוס אותו באצבעותיו. הערפד הסתער עליו, הלם בו פעמיים במקורו ואיים כבר לתפוס את גרונו בניביו האיומים, כאשר הירפה טרזן ממנו ונסוג לאחור. בשתי חבטות כנפיים אדירות התנשא הערפד באוויר, וצווחתו החדה הילכה אימים באוויר הלילה הרוגע.
כעבור רגע ראה טרזן את הערפד הולך ומתרחק מגג הבית, לעבר העיר השלווה הנמה את שנתה.
(טרזן נגד דרקולה, [1961?]).

הדמות שעליה כתב אוריאל את המספר הרב ביותר של סיפורים היה טרזן איש הג'ונגל עבור "הוצאת הפיל " ( השם של הוצאת נרקיס כאשר הוציאה סיפורי טרזן ) . כאשר נתבקש לכתוב חוברות על טרזן וז'אנרים נוספים. בא לידי ביטוי חוש הומור מוטרף ודמיון בלתי נדלה שפרץ גבולות והרשה לדמיון שלו לשאת אותו ככל האפשר ולהשתעשע בעולמות שהיו סגורים בפניו כילד.


כל הסיפורים הופיעו כאנונימיים לחלוטין אם כי אוריאל הכניס לסיפורים מידי פעם דמות של עיתונאי בשם "א. רוני" שהוא כביכול כותב הסיפורים על טרזן ומשתתף בעלילותיו. לדעתי סיפורים אלה כללו את סיפורי טרזן הטובים והמרתקים ביותר מבין כל קרוב לאלף הסיפורים הישראליים שפורסמו לאורך השנים על עלילות טרזן ובני משפחתו ושנכתבו בידי סופרים שונים כמו עמוס קינן ,ישעיהו לויט ,חיים גיבורי ורבים אחרים
בסיפורים אלו, דמותו של טרזן שונה למדי מזו שהציג ביראוז. כאן הוא מוצג כמעין המומחה העולמי מספר אחת לנושאי מפלצות, חייזרים ופלישות מן החלל. ממשלות העולם תמיד פונות אליו, בעת שהן נתקלות באיום שאינן מסוגלות להתמודד עמו בעצמן. המאבק ביצורים מעין אלו מוצג כשיגרת יומו הקבועה של טרזן, והוא מקבל אותה כמעט באדישות.

 בסיפורים רבים יש נוסחה קבועה: בתחילת הסיפור מופיע איום מפלצתי כה גדול, שכל כלי הנשק החדשים ביותר אינם עושים עליו כל רושם. זו יכולה להיות מומייה קדומה שקמה לתחייה ואינה ניתנת להשמדה, המחריבה כעת ערים להנאתה; דינוזאור ענק, צאצא של גודזילה, העסוק באכילתה של העיר לונדון; שלד מפלצתי של מדען מטורף המופעל על-ידי מוח אלקטרוני; צבא פולשים ממאדים; תולעים ענקיות המשמידות את צמחיית העולם וגורמות לרעב עולמי, וכדומה. לאחר מכן, הסיפור תמיד מתואר לפרטיו הפלסטיים ביותר (המזכירים סיפורי אימה מודרניים): נתיב ההרס והחורבן שהמפלצת התורנית מותירה אחריה ואי-היכולת של כלי נשק קונבנציונליים (ולעתים אף כלי נשק גרעיניים) להתמודד עמה. רק בשלב מאוחר מודים הגורמים הרשמיים השונים בחוסר יכולתם להתמודד עם האיום וקוראים לכלי הנשק האולטימטיבי של המין האנושי, טרזן. עליו תמיד ניתן לסמוך שייצא להתמודד עם האיום התורן בעודו חמוש בסכין בלבד, ושיציל את המצב ברגע האחרון. והוא אכן עושה זאת. בסיפורים אלו מוכיח טרזן שוב ושוב שהשכל וכוח הרצון האנושי עדיפים תמיד על הטכנולוגיות המתוחכמות ביותר.
בין הסיפורים של אוריאל הייתה המשכיות חזקה מאוד כאשר טרזן מתמודד עם אותו אויב לאורך שתיים, שלוש וארבע חוברות, ומתייחס לדמויות ועלילות מחוברות קודמות ( כך למשל בסיפורי הוצאת הפיל טרזן התמודד עם 3 מומיות חיות ובלתי ניתנות להשמדה.)

רוב סיפורי טרזן בהוצאה זאת היו למעשה סיפורי מדע בדיוני ואפילו סיפורי אימה טהורים שבהם נאבק למשל בשלד חי סיפור שיכול לצמרר גם היום . אוריאל הפגיש את טרזן עם דמויות ידועות מהספרות הפופולארית כמו דרקולה הערפד ,פרנקנשטיין המדען המטורף,עם דוקטור ג'קיל ומר הייד ,  עם זימבו איש ג'ונגל הודי וכוכב סרטי חיקוי הודיים לטרזן ,עם איש החלל פלאש גורדון ועם דמות אחרת שעליה כתב אוריאל קפיטן מארבל , עם אדי קונסנטין סוכן האף. בי. איי. (דמות שהיא שילוב של שחקן הקולנוע אדי קונסטנטין והדמות שהוא מייצג, לאמי קושן, על-פי ספריו של פיטר צ'ייני), גיבורה של סדרה בהוצאה מתחרה בשם 'תעלולי אדי',(לא ברור לי אם מישהו טרח לשאול את אנשי ההוצאה המתחרה אם הם מוכנים לשיתוף הפעולה בין שתי הדמויות).

.מפגשים מסוג זה בין דמויות ספרותיות ידועות שונות הם מקובלים היום מאוד בספרות ההרפתקאות והדמיון הפוסט מודרניסטית אבל עד כמה שידוע לי מירון אוריאל היה בין הראשונים שעסקו בכך בספרות בכלל .

בנוסף לסדרת "תעלולי טרזן" הרגילה שלו כתב אוריאל גם סידרה שבמרכזה עמדו הרפתקאותיו של בוי, בנו המאומץ של טרזן .

שוב במקביל ובו זמנית  אוריאל יצר  סוג חדש של סיפורי טרזן, סדרות שהיו סיפור ארוך אחד בהמשכים ,כמו "טרזן שליט הג'ונגל האמיץ" שבמהלכה נאבק טרזן בין השאר במדען נאצי בלתי נראה, ובמומיה מצרית שקמה לתחייה אותה הוא משמיד לבסוף עם בזוקה, ועוזר לסוכנים ישראליים לחסל נאצי נמלט בלבה של מוסקבה.

ההוצאה פרסמה גם סיפור מקביל בהמשכים על הילד בוי שמשום מה היה אלים במיוחד אפילו בסטנדרטים של סיפורי טרזן הרגילים. ההבדל הגדול היה שבמקום המפלצות הזוועתיות והחייזרים שהיו לחם חוקו של טרזן , הנער בוי התמודד "רק" עם פושעים וגנגסטרים רגילים.

מחבר "סוחטי הדמעות ".

סדרות אחרות שפירסם אוריאל היו סיפורים בהמשכים על חיי נערות ישראליות המוצאות את עצמם במצוקות ובהרפתקאות שונות . " סדרה אחת זאת הייתה : סמדר-הרפתקאותיה של נערת קיבוץ. רומן בהמשכים . ב"הוצאת סמדר" ( סדרה של 24 חוברות בשלושה כרכים) סיפור מתמשך על עוד בחורה תמימה שכלל תיאורים נועזים במיוחד לראשית שנות השישים כמו תיאור של אורגיות שלהן עדה הגיבורה שגם היא כבר אינה כל כך צנועה. ומה שעוד יותר מעניין הטרנספורמציה שחלה בגיבורים . הגיבור הרע דן זינגר מנהיג מרושע של כנופית פושעים שרודף את סמדר לאורך הסדרה חוזר לבסוף בתשובה ועוזר לסמדר בעוד שהאיש שעזר לה לאורך כל הדרך מתקנא בו ונהרג במהלך רדיפה אחריו. השניים סמדר וזינגר הופכים בסוף הסידרה לזוג מאוהב וההוצאה אף הכריזה על כוונתה לפתוח בסדרה חדשה שתעסוק בהרפתקאותיו של זינגר כבלש פרטי!( אך הסדרה הזאת ככל הנראה לא יצאה לאור מעולם ..)
אך זה היה כאין וכאפס לעומת הסיום של סדרה אחרת באותה ההוצאה רחל: הרומן הישראלי המרתק והאקטואלי . שיצאה ב- 18 חוברות .
זה היה סיפור על חיי נערה בת טובים וחיי נערה שהתדרדרה לזנות והפושעים השונים שהשתיים נתקלות בהם כולל רוצח נשים סדיסט. בחוברת 18 האחרונה נקטע לפתע הסיפור והמחבר אוריאל נכנס לפתע לעלילה ומספר לקוראים כיצד הדמויות האמיתיות שעליהן מבוססת העלילה באו לחדרו והתלוננו עלה שינויים שהכניס בהם לצורך העלילה והכריחו אותו ממש לגמור את הסדרה. בבירור הסדרה לא הצליחה ולכן ההוצאה החליטה לקטוע אותה לטובת סדרה אחרת בשם (שוב ) שולמית !..אם נרצה יש כאן דוגמה ראשונה של פרודיה פוסט מודרניסטית ושבירת הקירות בין הסופר והקורא בספרות העברית…

מחבר הסטלגים

"הו", אמרה ז'קלין, "זה זמן רב שלא נפל לידיהם קוף גורילה חמוד שכמותך. הם היו שמחים לפתוח את גולגלתך ולהוציא את מוחך רצועות-רצועות, כאילו היו אלה איטריות, כדי לבדוק ממה הוא עשוי. הם היו מזריקים צרעת לחוטמך ועוקבים בהתעניינות רבה אחרי שלבי הריקבון. הם היו אפילו מזריקים גנגרנה לתוך העצמות הרקובות שלך…"
('קים רוקמן', סטאלג השדים, 1962).

אבל נראה שכיום היצירות האירוטיות הידועות ביותר של אוריאל (ובעיקר לשמצה ) הן מהז'אנר המכונה "הסטלגים " שאוריאל אם כי לא יצר אותו ( הוא נוצר בידי אלי קידר עמית בהוצאה של נרקיס בספר בשם "סטלג 13" ) הוא כותבו הפורה והמוכשר ביותר בעברית .הוא פירסם קרוב לשלושים ספרים כאלה בעברית
" הספר הראשון של אוריאל בז'אנר היה "סטאלאג 217 " מאת "ויקטור בולדר " ( שגם הוא הופיע כגיבור הספר).. הסיפור עוסק בחייל ויקטור בולדר שמגיע למחנה שבויים שכולו מאויש בידי חילות גרמניות סקסיות ואכזריות ומעונה בו קשות ובסוף הספר הגיבור נוקם את נקמתו האכזרית במענה הראשית בחורה צעירה ויפיפייה. ההצלחה הייתה גדולה מאוד הספר הופיע סך הכל ב3 מהדורות שונות וב-20.000 עותקים . להצלחה דומה זכה גם הסטאלאג הבא "סטאלאג השדים" גם הוא מאת אוריאל תחת השם "קים רוקמן ".


מעתה ואילך הסטאלאגים החלו לצאת באופן קבוע והפכו לשם דבר בתרבות הפופולארית של התקופה כשהם מופיעים תחת שמות של סופרים כמו "מיק לונגשוט " "רלף בוצ'ר " "אריך לינדשטרום "(!) ושמות אחרים שלרוב כיסו את אלי קדר או את אוריאל ובמיקרים בודדים גם סופרים אחרים. הספרים היו לרוב בעלי שמות סידוריים : סטאלאג 3, סטאלאג 33, סטאלאג 1000 וכו' אם כי אחר כך החלו לגוון את השמות לספרים כמו "סטאלאג המוות " וסטאלאג הזאבות ". . הספרים שלכל אחד מהם הייתה עטיפה ז'אנרית של יפיפיה חשופת שדיים במדי אס אס מלקה או חובטת בשבוי מסכן היו מפורסמות .לרוב הם נלקחו ממגזינים זרים שהתמחו בסיפורים מסוג זה ..
הספרים של אוריאל שהיה אדם בעל ידע היסטורי רב מאוד , התיימרו לספק מידע מעבר לריגוש המיני . וכך בספר "סטאלאג 3 " (1962) שעסק בעלילותיה של לוחמת מחתרת צרפתית בסטאלאג נאצי ובבית החרושת של משפחת קרופ הכניס אחרית דבר ארוכה ואינפורמטיבית מאוד על תולדות משפחת קרופ יצרני הנשק הראשיים של גרמניה הנאצית. עד כמה שידוע לי זאת עדיין הסקירה המפורטת ביותר הקיימת בעברית בספר כלשהו על משפחה זאת .
ספרים אחרים של אוריאל כמו "סטאלאג 190 " "סטאלאג הנקמה " ו"אהבת נשים " מאת "מדלין רושמון " ( סיפור ריגול לא "סטאלאגי" שהתמקד סביב סיפור אהבה לסבית בין מרגלת אנגליה ואשת קצין נאצי ,והוא מפליא בגישתו הסובלנית והכמעט אוהדת לתופעת הלסביות ) סיפקו מידע רב תוך כדי העלילה על תוכנית הרקטות הגרמנית בפנמונדה . מידע שהתבסס על המחקר שעשה אוריאל בתקופה זאת עבור ספרו "כבוש החלל ושהוא לדעתי הספר הטוב והמקיף ביותר שנכתב בעברית בשנות השישים על חקר החלל ותולדותיו..

הידע הרב של אוריאל על מלחמת העולם השניה מתבלט במיוחד במעולה שבכל הסטלאגים " הייתי מפקד סטאלאג " (1963) מאת "קולונל מרטין רוזנברג " ( שהוא כמובן אוריאל ).הספר הוא כביכול ספר זכרונותיו של מפקד סטאלאג סדיסטי שונא נשים , הנרדף לאחר המלחמה בידי קורבנותיו לשעבר ואנו יכולים לראות דרכו את הסדיסט מבפנים .הספר הוא יוצא דופן בכך שנשים מעונות בו בידי הגברים ולא להפך כפי שהיה בדרך כלל…אך בו בזמן המחבר נותן תמונה ריאליסטית עד להדהים של הדרך בה איש מסוג כזה אכן חושב אדם המתאר באדישות את העינויים שבהם הוא מעביר את קורבנותיו ומה שמעסיק אותו יותר הוא מאבק הכוח שלו עם קצין האס אס במחנהו. הקורא את הספר יוצא בתחושה כי כך אכן חשבו והתנהגו הקצינים הנאציים האמיתיים ודומה שהדמות התבססה ישירות על זו של איכמן, כמו הדמויות של מפקדי מחנות בסטלאגים אחרים שהאפרוריות המשולבת בסדיזם שלהם מבוססת על הדמות של אייכמן כפי שהובנה בידי הציבור הישראלי של התקופה..
בנוסף כתב אוריאל גם סידרה בלשית על המפקח הצרפתי פיירו שהספר השלישי שבה " הפשפש " הוא רומן בלשי מצויין שבו המפקח פותר תעלומה ממיטת חוליו בבית חולים .ולעניות דעתי זהו אחד הסיפורים הבלשיים המקוריים הטובים ביותר בעברית הן מבחינת אפיון הדמויות וההומור בעלילה והן מבחינת החקירה הבלשית המסועפת .
הוא כתב עוד ספרים רבים נוספים עד אמצע שנות השישים כאשר הוצאת נרקיס הפסיקה לפעול מסיבות שונות .ואוריאל החל להתמקד בתרגומים "אמיתיים".

מירון אוריאל ואישתו .שנות התשעים.

בסוף שנות השישים עבר אוריאל לערוך את שבועון "לאישה " וכמעט הפסיק לכתוב . ב"לאישה " הוא יכול היה להרגיש את עצמו בבית.  שם עבדו כבר בעבר סופרי ספרות קלה כמו אהרון שמיר כעורך המייסד והידיד והשותף המזדמן לכתיבה ותרגום אריה חשביה בסגן עורך . וכעת עבד תחת דויד קרסיק ,גם הוא סופר ספרות קלה בצעירותו שחיבר גם הוא בעבר הרחוק סיפורי טרזן . הוא התברגן, הסתדר בעבודה קבועה כסגן עורך ואחר כך כעורך משנה בעיתון "לאשה", הפך לבעל משפחה וגם הענין הציבורי בסוג כתיבה זה פחת – הוא הפסיק את הכתיבה.

"עולמות אחרים " מגזין המיסטיקה והפראפסיכולוגיה השני של ישראל ,נערך בידי מירון אוריאל .(הוא היה הכתב הראשי של  המגזין הראשון).

פרט למקרה יוצא דופן .
כמי שהתעניין בנסתר ובעל-טבעי (ואפילו התנסה סיאנס) הוא עסק רבות בנושא וכתב עבור מגזין העל טבעי של מרגוט קלאוזנר "עולם המיסתורין ".

שם פירסם בין השאר מאמר מצויין על הערפד דרקולה ( שבו כבר עסק כיריב של טרזן ) דרקולה: אמת ואגדה" עסק בדמות האמיתית שמאחורי הערפד דרקולה, ככל הנראה הטיפול הרציני הראשון בנושא ערפדים בשפה העברית. מאמרים אחרים של אוריאל כללו את "האסטרולוגיה באור המדע", "אברהם לינקולן חזה את מותו" ו"תולדות האסטרולוגיה". .ולאחר מכן ערך מגזין מתחרה עבור אביבה סטן בשם "עולמות רחוקים ".

מירון אוריאל – מורשת קרב

מירון אוריאל ,אישתו ובנו .שנות התשעים.

עלפי מרים אוריאל הסיפור הזה הוא חלק ממורשת הקרב של חיל הקשר.

מירון אוריאל היה צפן בחייל הקשר בעת שרותו הצבאי וכך גם במילואים.

בעת מלחמת סיני (אוקטובר 1956) – "מבצע קדש", שרת מירון בבונקר בקריה כצפן: מצפין ומפענח מברקים מוצפנים. מירון קיבל והעביר צפנים מהחזית למטה ובחזרה. העבודה הייתה רבה וקשה ואנשים לא עמדו בקצב – חוץ ממנו! כשלושה ימים, לערך, לא ישן, אלא פענח והצפין יחידי הודעות שנשלחו מהחזית לבונקר הפיקוד וחזרה לחזית.
בגלל שפע הצפנים הרבים שהגיעו למטה, הזמן המועט והדחיפות בהעברת הפקודות, הוא קיבל את המברקים המוצפנים ועל המקום פענח אותם ומסר אותם מיד ידנית, ישירות לפיקוד והצפין מיד מברקים מפי הפיקוד כדי לשלוח חזרה לחזית. הוא התמיד בזה שלושה ימים בלי שינה עד שהתמוטט פיזית.

כאשר ב- 6.11.1956, בעת מבצע קדש, טס הרמטכ"ל משה דיין לבקר את החיילים בסיני התלווה אליו מירון כדי לשמור על קשר מיידי עם המטה והיחידות שבשטח, כאשר הוא מקבל ושולח צפנים בקס"א (קשר סיוע אויר).

על מסירות זו, בהיותו דוגמה ומופת כיצד יכול אדם אחד לשמור על קשר תקין בין הפיקוד לחזית בימים הקריטיים של המלחמה – הפך שמו להיות למורשת קרב בחיל הקשר.
המעשה סופר למתגייסים חדשים לחייל ודרך אחד מהם הגיע גם לאוזנינו.

דבר החובב

חיים קנו

חובב   ספריו של מירון אוריאל מספר אחד עלי אדמות הגרפיקאי חיים קנו   חושף :
.

כבר כילד שמתי לב שהוא הרבה יותר ומרתק וייחודי מאחרים . וזה משך אותי אליו.

הייתה לנו חנות  שבה היו נמכרים כל החוברות מכל הסוגים ואני קראתי את כולן. וכבר כילד שמתי לב שישנן סדרות שהן הרבה  יותר טובות מכל השאר שההבדל בינן ובין האחרות הוא בלתי ניתן לגישור ממש.

 

אז שיערתי שזה משום שהסדרות ה"טובות " הן המתורגמות "באמת ". עוד לא קלטתי את האמת .

 א.א. מה משך אותך לכתיבתו של מירון אוריאל ?

 חיים קנו : כילד קראתי בשקיקה את כל חוברות ה"טרזן " בהוצאת "הפיל " וכן את חוברות המערבונים "בוק ג'ונס ו"מרשל שיפינג " וכן את סדרת "אף בי אי " ( על  אל קאפונה ) ואת סדרת המלחמה "איבו ג'ימה ". כל הסדרות הנפלאות הללו היו כתובות בכישרון רב עם הרבה הומור מיוחד ודמיון ,ובסגנון האופייני אך ורק למירון אוריאל . הוא בלט בדמיונו הפרוע ובהעזה שלו לחרוג ולהפתיע ,ולא להיות כבול בשום מוסכמות ספרותיות " כל שהן . וזה היה בהחלט מרענן.

 א.א. איזה סדרות אהבת במיוחד ?

חיים קנו : אהבתי מיוחד את סדרת "טרזן" של הוצאת "הפיל " ,ואת סדרות הבת שלה "טרזן ובנו "

ו"טרזן איש היער האמיץ " שהוצג כסיפור טרזן "הענק ביותר שנכתב מעולם " ושהשתרע לאורך כ-30 חוברות בהמשכים וכ-500 עמודים מרתקים במיוחד. סדרה זאת נכתבה בעילום שם ! אוריאל כנראה "התבייש בכתיבתו זו וראה בה משהו פחות ערך וחבל !

דרך אגב המו"ל המקורי נרקיס תכנן  פעם להוציא מהדורה חדשה וערוכה של סיפור טרזן זה אם כי עד כה זה לא יצא לפועל . בכל אופן לפי בקשתו ציירתי עטיפה מיוחדת עבור סיפור זה ואני מחכה…

 

 דמותו של טרזן בכתיבתו של אוריאל הייתה  שילוב של "טרזן איש היער " עם ג'יימס בונד ,אינדיאנה ג'ונס וסופרמן במקשה אחת . והעלילות הפנטסטיות שנעו בחלל ובזמן ואשר שילבו בינו ובין גיבורים נוספים כמו פלאש גורדון ושזאם הפכו אותו לדמות של סיפורי מדע  בדיוני הרבה יותר  מהדמות "הארצית " בהשוואה של אדגר רייס בוראוז .

סיפורים אלה הציתו את הדמיון ,ובמציאות האפורה והמשמימה של ישראל בראשית שנות השישים ,זה היה בהחלט חריג.   

  לדעתי מירון אוריאל היה סופר  ה-  PULP  ) ה ספרות הקלהׂ העברי הטוב ביותר שפעל בשנות ה-60 המוקדמות בארץ.היו אז בישראל המוני סופרים ישראלים אלמונים שכתבו בשמות בדויים שונים ומשונים בז'אנרים של המערבונים ,סיפורי טרזן ,סיפורי מתח ובלשים ,סיפורי מלחמה ומדע בדיוני ופנטזיה והוא היה הטוב והמוצלח שבכולם.  

א.א. :ממה לדעתך הושפע מירון אוריאל ביצירתו זאת ?

חיים קנו : ברור לי שאוריאל הושפע מסרטי ה –B האמריקניים של שנות ה-40 וה-50 .בוק ג'ונס  הוא בבירור גיבור הוליוודי מובהק וסיפורי המלחמה שלו הושפעו מהסרטים שנעשו בארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה . דמותו של פלאש גורדון שמופיעה בכמה חוברות בשיתוף פעולה עם טרזן ועם בוי והיא העתק מדויק של באסטר קראב שגילם בשנות השלושים את פלאש גורדון.

גם הסדרה המופלאה שכתב "שזאם " ו"קפיטן מארבל" היא העתק מדוייק של סדרה בהמשכים על דמות זאת של חברת רפובליק " בארה"ב של ראשית שנות ה-40. סדרה זאת נמצאת אגב איתי בוידיאו והיא נדירה ביותר .

מותחן מאת "קלייד מורטון " שם בדוי של מירון אוריאל .

 

רק כעבור שנים רבות  כמבוגר  היגעתי למסקנה ובעצם ל"תגלית "  שאת  כל הסדרות השונות  האלה כתב אדם אחד סופר מוכשר ורב דמיון שכתב תחת שמות רבים. למסקנה זאת היגעתי   לאחר  קריאת כמה   מספרי ה"סטלגים"  בסדרה המיתולוגית של " ים סוף" של המו"ל נרקיס .    שם שמתי לב  לתדהמתי  לזהות הסגנון בספרים מסוימים ,לסגנון הכתיבה של חוברות בוק ג'ונס ומרשל שיפינג ואפילו לסדרת  "טרזן " של הוצאת "הפיל " . המכנה המשותף של כולם היה כמובן המו"ל נרקיס .שפירסם אז את כל השפע הזה. והבנתי שמאחורי כל הסדרות האלו עומד אדם אחד אלמוני ומסתורי !

בהתחלה חשבתי שהמדובר באותו מחבר מתורגם ,אבל לא הבנתי: איך המו"ל הישראלי נפל בכל פעם  על אותו סופר שמן הסתם כתב בשמות בדויים גם בחו"ל ? איך הוא ידע בכל פעם לבחור באותו סופר  שכתב בכל פעם  ובכל סדרה בשם אחר ? צירוף המקרים כאן היה פשוט מדהים. בהדרגה התברר לי לתדהמתי  שרוב  הספרים בהוצאה המסוימת הזאת על שמותיה השונים ( ע.נרקיס ,ינשוף ,ים סוף , הוצאת הפיל ,הוצאת "בוק ג'ונס " ושמות אחרים א.א. ) ואנחנו מדברים על מאות ספרים וחוברות ,  ורוב  הסופרים שלה,ואנחנו מדברים על עשרות  שמות סופרים  שתחת רובם פורסמו לפחות כמה ספרים בעלי תכנים  ספציפיים כביכול לאותו שם סופר ,   נכתבו בידי כותב אחד ויחיד  . 

 ואז הבנתי   בעזרתך שמאחורי רוב  עשרות הסופרים הזרים האלו  עומד   מחבר אחד שאינו מתרגם אלא כותב חומר מקורי וכותב ברמה מצוינת שעולה על כל אחד אחר מסוגו.  התברר לי שהמדובר במירון אוריאל שאותו היכרתי רק כמתרגם של ספרי ג'ימס בונד לעברית (חיים קנו הוא אחד ממעריצי  ואספני ג'יימס בונד הגדולים של ישראל  א.א. ) . בדיעבד התברר  לי שהמו"ל נרקיס עדיין  חי ועדיין פעיל לא רחוק מביתי  בהרצלייה. 

 

א.א. כנער צעיר ציירת את דמויותיהם של בוק ג'ונס ומרשל שיפינג .מדוע?

חיים קנו : כנער ציירתי גם את הדמויות של גיבורים ספרותיים שונים כמו קפטין נמו ,ג'יימס בונד, פיליפ מארלו ,מייק האמר ,דארטאניין של אלכסנדר דיומא ,הרקול פוארו של אגתה כריסטי ,נרו וולף ועוד רבים אחרים .  ואז ציירתי  שתים  מהדמויות שלו בוק ג'ונס ושל מרשל שיפינג .התמונה של בוק ג'ונס היא האיור היחיד הקיים  של ג'ונס משום שנרקיס מעולם לא הביא איורים אמיתיים שלו ( האמן והמאייר  הישראלי  אשר דיקשטיין צייר אף הוא את דמותו של מרשל  שיפינג במהדורה החדשה של  הסדרה  שיצאה תחת השם "סדרת קרל מאי שיצאה בהוצאת " ע. נרקיס " בסוף שנות השישים  כביכול ב"תרגום אבנר כרמון "  בכריכה קשה ועם איורים מקוריים .א.א.

מאוחר יותר לאחר סיום שירותי הצבאי ,פניתי ללימודי הגרפיקה והאמנות בארץ ובארה"ב .

עבדתי עבור הוצאות ספרים שונות ועיצבתי עבורם שרות רבות של ספרים .וחלקם בז'אנר של המדע הבדיוני הושפעו גם מעולמו הבדיוני של מירון אוריאל . (אחת העבודות הנ"ל טרזן נגד הרואה ואינו נראה ומומיה מופיעה כאיור לרשימה זאת .א.א. ) אחרות ניתן למצוא בחלק הגלריהבאתר האישי שלי .

דרך אגב המו"ל המקורי נרקיס תכנן  פעם להוציא מהדורה חדשה וערוכה של סיפור טרזן זה אם כי עד כה זה לא יצא לפועל . בכל אופן לפי בקשתו ציירתי עטיפה מיוחדת עבור סיפור זה ואני מחכה…

לדעתי היגיע הזמן שאחד המול"ים במדינה ירים את הכפפה ויוציא לאור אסופה של  מבחר סיפורים שכתב אוריאל ,והפעם בשמו האמיתי ,ואני אהיה מאושר לעצב בעצמי את העטיפה .

 

 

טרזן נגד המומיה והרואה ואינו נראה.איור בהשראת סיפורי מירון אוריאל .מאת חיים קנו

 

 

 

 

זכרונות המו"ל

עזרא נרקיס המו"ל של אוריאל  עדיין פעיל והוצאת ע.נרקיס שלו פועלת במלוא המרץ גם היום מהרצליה . הוא כיום ביחד עם שני מתחריו הנצחיים בתחום הספרות הקלה אורי שלגי מהוצאת "רמדור -שלגי "  ומ.מזרחי  אחד משלושת המו"לים  הפעילים  הוותיקים  ביותר של המדינה.  השלושה פעילים כבר מזה יותר ממחצית המאה  מאז אמצע שנות החמישים לפחות.  


  נרקיס : מירון אוריאל  היה חבר של אחי מהצבא ונפגשנו והוא שמע שאני מו"ל והתעניין בכתיבה , אם כי לא כתב לפירסום קודם לכן .התברר שהוא  היה מסוגל לכתוב.   הוא היה מעין סופר צללים  יושב וכותב  ואני הייתי עורך לו את החומר .זאת  הייתה עבודה קבלנית  במשכורת כפרי לאנסר  כמעט מהבוקר עד אחרי הצהריים ההסכם ביננו  היה שהוא כותב וכל הזכויות עוברות עלי ושילמתי לו מחיר חד פעמי. והם פורסמו מיד במגוון של שמות זרים  שלפעמים אני בחרתי ולפעמים הוא בחר.

א.א. :פורסמו אצלכם גם תירגומים אמיתיים ?

נרקיס :פורסמו כמה אבל באמת מעט מאוד,נגיד עשרה מתוך כמה מאות ספרים.אני העדפתי  תמיד לפרסם ספרים של יוצרים מקוריים שהוצגו כיצירות מתורגמות בז'אנרים זרים של מערבונים ספרי מתח מלחמה וכיוצא באלה ..גם משום שחשבתי  שיצירות אלו יעניינו יותר את הקורא הישראלי גם אם זה אינו מודע לכך שכותבים אותם סופרים ישראליים כמוהו .   

הוא היה יותר טוב מהאחרים.  הסגנון שלו היה יותר רהוט ואני חושד בו היה שהוא היה קורא ספרים רבים  בצורה מדהימה וצפה  בהרבה סרטים ששמשו לו כהשראה. מידי פעם לדעתי  העתיק רעיונות  מיצירות של אחרים  אבל גם אז יש את הסגנון שלו היוצא מהכלל שהיה תענוג לקרוא עצמו.

 הוא היה בעל  יכולת שחזור של אירועים  יוצאת מהכלל ודמיון מדהים וגם קצב עבודה שלא יאמן . הוא יכל לשבת מידי יום ביומו   ולכתוב  באותו היום שני סיפורים שונים של   טרזן  בשלוש ארבע שעות וסיפור בוק ג'ונס ביום .   ועדיין הם היו יוצאים ברמה טובה מאוד.

 א.א. היית נותן לו רעיונות ספציפיים לסיפורים?

 נרקיס :  תמיד יזמתי את הרעיונות הכלליים לסוגי הסיפורים והסדרות. כאן  החלטתי שצריך לכתוב מערבונים כי זה הולך עכשיו בשוק  , וכשכתב על בוק ג'ונס וזה היגיע לשיא של מכירות  אמרתי לו שצריך  לנצל את ההצלחה עד הסוף  ועכשיו צריך לכתוב סדרה מקבילה  על גיבור  מערבונים נוסף.  והיצעתי לכתוב על מרשל שיפינג שם שמקורו היה בבדיחה פרטית ביננו ולעסוק שם במלחמות  אינדיאנים.

 שם החלטתי  שטרזן היגיע לשיא של מכירות ועכשיו היגיע הזמן לסחוט את ההצלחה עוד יותר   וכדאי לכתוב סיפורים על בוי הבן של טרזן,.  ואחר כך  החלטתי שצריך לסחוט את ההצלחה עוד יותר  וצריך לכתוב סיפור ענק  אחד על טרזן בהמשכים . אז הוא כתב. ואחר כך עברנו לסיפורי מלחמות בסדרת איוו גי'מה.

אחר כך פתאום עלה לי הרעיון שצריך  לכתוב סטלגים , ונתתי לו תמונות וסיפורים קצרים ממגזינים זרים  ואמרתי לו תכתוב בכיוון הזה  והוא כתב .

מידי  פעם בפעם הייתי נותן לו רעיונות ספציפיים יותר . וכך הוריתי   לו לכתוב ספר בשם "כלבתו של שולץ כחיקוי להייתי כלבתו  הפרטית של קולונל  שולץ  והוא כתב . וכך הלאה וכך הלאה .הוא לא היה יוזם רעיונות  אבל בהחלט ידע להפיק מרגע שהכיוון נקבע על ידי .

 א.א. :כמה זמן הוא עבד אצלך ? 

  נרקיס: הוא עבר  אצלי שלוש או ארבע שנים וכתב כמה מאות סיפורים עבורי, משהו בסביבות    שלוש מאות   עד ארבע מאות ספרים. הוא גם  תרגם עבורי כמה ספרים בודדים  אבל בעיקר כתב .  הוא היה בלי ספק  עמוד הטווך  של ההוצאה . סביבו עבדו כמה אנשים נוספים שתרמו גם הם כמה ספרים  אבל הוא היה הכותב הראשי  והמוצלח ביותר בלי שום ספק ,אותו תמיד נהניתי לקרוא מה שאי אפשר להגיד על האחרים .  

באיזה שלב הפסקתי את ההוצאה  לזמן מה , והוא עבד בעיתון "לאישה" וכל אחד פנה לדרכו .ומאז לא נפגשנו והוא נפטר והיום אני מצר שלא  יצא לנו להיפגש שוב לפני מותו .   

 

 

מירון אוריאל אשתו ובנו ,1963

מרים אוריאל אישתו של מירון  מורה בכירה ממכללת לווינסקי היא מומחית לנושא המיתוסים שמאחורי המזלות שבשמיים  ומדריכה על כך במצפה האסטרונומי בגבעתיים .

מרים אוריאל : מירון היה בן יחיד ונולד כאשר כבר היו מבוגרים. לכן עטפו אותו בצמר גפן וחרדו לכל פסיעה שלו. אסרו עליו לצאת לטיולים עם חבריו, הוא לא היה בתנועת נוער. חבריו היחידים היו הילדים מהרחוב. הוא גדל מופנם וביישן, היה מוסיקלי מאוד וניגן על פסנתר, אפילו חיבר מנגינות משלו.
בנערותו אף כתב שירים. אך מעולם לא ייחס לכל הכתיבה הזאת חשיבות מיוחדת. אמנם נתן אלתרמן עבר על שיריו, אך מעולם לא חשב לחשוף אותם לציבור.
בשעתו, לא נחשב ז'אנר הספרות הקלה כספרות מן המניין והיחס אליו היה של זלזול. היום עושים סרטים מגיבורי קומיקס, אך אז זה נחשבו הקומיקס וגיבוריו כספרות זולה. לכן, לא התייחסנו אל החומר הזה כאל ספרות בעלת ערך כלשהו. לא עלה כלל בדעתנו, שאנשים חדרו דרך המעטפת וגילו את כישרונו ואישיותו המיוחדת שבלטו בכתיבה.מלבד סוג כתיבה זה הוא עסק בתרגום ספרים וכתב ספרים בעלי ערך חינוכי.
הוא עצמו היה מאוד צנוע ומאוד ומעולם לא דיבר על הספרים שכתב ,הוא לא העריך אותם .אפילו כאשר הבן שלנו ירדן מצא את כרכי טרזן וקרא אותם ואהב אותם .מירון לא סיפר לו שהוא הכותב.
שנינו לא היינו מודעים למקום שתופסות יצירות אלו כיום.
כאשר קבלנו את ספרו של אלי אשד "מטרזן ועד זבנג" הייתה זו הפעם הראשונה בה נודע לנו  איזה הד עשו הדברים שכתב ותרגם.

בנו של מירון אוריאל ירדן אוריאל  הוא המומחה והאספן מספר אחד בישראל לתופעה אחרת  ידועה הרבה יותר של התרבות הפופולארית להקת הביטלס הבריטית  ואף חיבר על תולדותיה  שני ספרים בסדרה שהייתה אמורה להקיף את כל תולדותיה של הלהקה ,אך "נתקעה" בשלב של ראשית הצלחתה הגדולה.   ירדן אוריאל מחזיק היום את אחד האתרים הנחשבים ביותר בעברית על הלהקה.

 

 

  

 

לא ניתן אלא להצטער שמירון אוריאל האיש שיצר סיפורים מעניינים ביותר תוך השקעת מזערית של מאמץ (שהוא עצמו זילזל בו מאוד) לא השקיע יותר בתחום זה.אני תמה לאיזה השגים היה משיג אם היה מקדיש מאמץ אמיתי מבחינתו לתחום הספרות הפופולארית .
אם הוא כתב את הספרות הזאת כלאחר יד , לך תדע מה היה כותב אם היה מתאמץ באמת.

נספח :

מירון אוריאל הוא הסופר בעל המספר הרב ביותר של השמות הבדויים שהספרות העברית ידעה מעודה .
להלן רשימה (חלקית בלבד אך בהחלט מייצגת ) שלהם
רוני ( שם כותב סיפורי טרזן שמופיע בעצמו כדמות בלפחות אחד מהם )
אבנר כרמון ( שם בדוי שהופיע כשם המ תרגם של ספרים שונים שחיבר אוריאל )
ליאור עשת ( עבור סדרת גיבורי ישראל סיפורים תנכיים לילדים )
ארצ'י ברמן שמו הבדוי המפורסם ביותר עבור מערבונים סיפורי מלחמה וסיפורי גנגנסטרים .
קלייד מורטון () או מורתון ( עבור סדרות תום מיקס וביל הייקוק )
ויקטור בולדר( בספר סטלאג 217. ואחרים)
קים רוקמן ( "סטלג 3" סטלג השדים "סטלג היטלר " ספרי סטלג שונים )
מיק לונגשוט(" ו "בתולות הריין " ספרי סטלג שונים )
הרולד לונגשוט (בספר "שלטון הנשים ")
ז'ק מרטל ( בטרילוגיה של ספרי בלשים על המפקח הצרפתי פיירו)

איבי קוסטין (בספרי בלשים כמו "תעלומת רחוב ברייטון 13"וסדרת סיפורים על השוטר הניו יורקי סלים מקדואל )
אריך לינדשטרום ( בסטלג המוות ו"סטלג 1000 ")
רלף בוצ'ר( בספר "בחזרה לסטלג 13")
"קולונל מרטין רוזנברג" ( בספר "הייתי מפקד סטלג ")
מדלין רושמון ( בספר "אהבת נשים ")
רוקי מרציאנו (בספר "בנות האוייב")
מוניק דה לה טור ( בספר "כלבתו של שולץ")
טוקו יושידה( בספר "קמיקז")
ג'ורג' בלייק (בספר "נאצי שוחרר מהכלא")

ראו גם

טרזן בארץ הקודש

שאזאם

ביל היקוק 

בוק ג'ונס 

המרשל שיפינג 

תום מיקס

סטלגים

בן חור

מרגוט קלאוזנר ידידה של מירון אוריאל

עולמות אחרים

מרים אוריאל על ליקויי חמ

ירדן אוריאל על הביטלס

חיים קנו חובב של מירון אוריאל

ספרות קלה