ארכיון תג: ארתור סי קלארק

תחזית החדשות האינטרנטיות ב-2001 -אודיסאה בחלל" מאת ארתור סי קלארק

 

באפריל 2018 מלאו  חמישים  שנה להקרנת הסרט של סטנלי קובריק  "2001 אודיסאה בחלל" ולפרסום הספר של ארתור סי קלארק בשם זה.

ביום חמישי י 26 באפריל בשעה 19:30 בספריית בית אריאלה בתל אביב. יתקיים מופע לרגל החמישים שנה שבו אני אחד המשתתפים וארצה על הזקיף   ומשמעויותיו בסרט והסרט של ארתור סי קלארק.

הרעיון של המופע הוא שלי אגב אבל האירגון והתוכנית הם כולם של צוות "בית אריאלה".

ראו פרטים על המופע כאן.

וגם לרגל זה הנה רשימה ישנה שלי שנכתבה במקור ב-2001 עבור מגזין של ערוץ הכבלים "יס".עידכנתי אותה במקצת אבל לא בהרבה. ותוכלו לזהות מיד היכן העדכונים הקלים שלי.

וכפי שתראו הרשימה התיישנה מאז בחלקה אבל בהחלט   לא בכולה.

כל מה שתואר שם אז לפני שמונה עשרה שנה כהתפתחויות מדהימות הוא היום בגדר  הלחלוטין המובן מאליו .יש מן הסתם גם קוראים שלא נולדו עדיין ב-2001 ולא יבינו כלל ממה  אני עושה עניין בתיאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המוכרות והידועות לכל . ובכל זאת לדעתי הסיום הוא רלבנטי ועדכני כפי שהיה אז.

Image result for ‫קלארק אלפיים ואחד אודיסאה בחלל‬‎
Image result for ‫אודיסיאה בחלל ביתן‬‎

 

בספרו המפורסם " 2001 אודיסיאה בחלל " ששימש כבסיס לסרט
הקולנוע המפורסם עוד יותר של סטנלי קובריק מ-1968 מתאר  סופר
המדע הבדיוני והעתידן הידוע  ארתור סי קלארק  מכשיר  שדרכו
יכול אדם לקבל מידע מעודכן ממאגרי מידע  אלקטרוניים שונים
המתעדכנים באופן קבוע.

"הוא היה מחבר את מכשיר החדשות שלו אל
התקע ומקבל זרם מידע מעודכן ממרכז החדשות על האדמה… הוא ידע
את צופניהם של החשובים ביותר בעל-פה ולא היה צריך להיוועץ
ברשימה שהודפסה על גב פנקסו. הוא העלה את העמוד הראשון והחזיק
בו, סקר במהירות את הכותרות וציין לעצמו את הפריטים שעניינוהו.
לכל אחד מהם צורף קטע משלו , שהתייחס לנושא , כאשר בחר בו ,
היה המלבן בגודל בול דואר מתרחב עד אשר מילא היטב את המסך,
ופלויד יכול לקרוא בו בנוחות. בסיימו, היה חוזר ומעלה על המסך
את העמוד השלם ובוחר נושא חדש לבדיקה מפורטת… הכתוב עודכן
אוטומטית מידי שעה.
אפילו אם קראת את הגירסאות בשפה האנגלית בלבד , יכולת למלא
תקופת-חיים שלמה בקליטת הזרם המשתנה בהתמדה של אינפורמציה
מלויני החדשות ותו לא".

( מתוך הספר " 2001 אודיסיאה בחלל " בתרגום ציפורה חן הוצאת ביתן , ע' 52-53  1969 )

המכשיר המדהים הזה שאותו תיאר  ארתור סי קלארק קלארק ב-1968  אמור היה להיות חלק
אינטגראלי ממציאות החיים של שנת 2001. בסוף שנות השישים מכשיר
כזה נראה כמשהו מהדמיון הפרוע ביותר.
אבל בדצמבר 2001 הכניסה רשת הלויין "יס"  לשימוש תוכנית
אינטראקטיבית מהפכנית מהראשונות מסוגה בעולם כולו שתממש את
התחזית של קלארק מלפני 33 שנה.
וכיום ב-2018 זהו חלק אינטגרלי מכל מכשיר אינטרנט מכל טלפון סלולארי בעולם.

כיום ב-2018  אם אני  רוצה  לדעת משהו על מזג האוויר בשעה
מסוימת במקום בעולם כל שעלי לעשות  יהיה ללחוץ על כפתור מזג
האוויר בסלולארי שלי , וזה ייתן לי את האפשרות לראות את מזג האוויר בכל אחת
מיבשות העולם. מכיוון שכולנו בדרך כלל מתעניינים לדעת את מזג
האוויר רק במקום ספציפי במדינה ספציפית ניתן יהיה לקבל מידע
ספציפי על מזג האוויר באזור הגיאוגרפי הנ"ל וב"זמן אמיתי"
כשהתחזית מתעדכנת אחת לשלוש -4 שעות! וכך יכול  לדעת עם באזור
בומבי בהודו שבו נמצא החבר בטיול גשום בשעה זאת, או מה מצב
החום באילת .
וכמובן מדור החדשות. כיום החדשות הן חשובות יותר מאשר אי פעם,
והתפתחויות דרמטיות חסרות תקדים רודפות זו את זו ממש מידי שעה.
באפגניסטן מכריז ארכי טרוריסט שבידיו יש נשק גרעיני, בארה"ב יש
התפרצות של מגיפת האנטראקס, בישראל הייתה מתקפת מחבלים רצחנית
וכו'. באמצעות הערוץ האינטראקטיבי אפשר לדעת מהם הדברים שקורים
ובזמן שהם קורים. ושוב הצופה יוכל לבחור מתפריט שבידיו על איזה
נושאים הוא מעוניין לקבל חדשות.
לכאורה הקץ לחוסר הנוחיות של הדפדוף בעיתון מנייר שמתעדכן רק
אחת ליום! הסוף לחוסר הנוחיות של הצורך להתחבר לאינטרנט עם
הנפילות הבלתי פוסקות של הרשת  ושל אתרים (כפי שקרה למשל
באירוע חשוב כמו הפיצוץ במגדל התאומים), הסיסמאות המסובכות,
והצורך לשלם סכומים מופקעים לספקים.
עם מאגרי מידע אינטרקטיביים אלה  נוצרה למעשה את המערכת
שעליה דיבר ארתור קלארק… בדצמבר 2001 התממשה  סוף סוף שנת
2001,  הדמיונית עד אז, של ארתור סי קלרק.
אלא שביחד עם זאת מתממשת עוד תחזית שקלארק הביא בספר:
"ככל שאמצעי התקשורת היו נפלאים יותר , כן נראה התוכן תפל, בלתי
חשוב ומדכא יותר. תאונות פשעים, אסונות -טבע ואסונות מעשה ידי
אדם, איומי התנקשויות, מאמרי מערכת קודרים -אלה נראו עדיין
עניינם העיקרי של מליוני המילים אשר הותזו אל החלל."
כמה שזה נכון!

שנת 2001 חלפה כבר.  היא בגדר העבר הלא קרוב המתרחק מאיתנו.

ומרוב הבחינות אינה דומה לזו שאותה תיארו קלארק וקובריק.

לצערי אין לנו מושבות על הירח ועדיין אין תיירות חלל זמינה למי שאינו מליונר, וגם השלום העולמי נראה רחוק מאי פעם
אם כי קלארק חזה נכונה שתהיה מתיחות בין המערב והסינים ןזאת רק הולכת ומתגברת בשנת 2018.
אבל מבחינת אמצעי התקשורת כל מה שקלארק חזה אי פעם התממש ובגדול.

אבל האם זה אכן עושה את האנשים מאושרים יותר, ואת התכנים שהם מקבלים למגוונים ואיכותיים יותר?
יותר ויותר נראה שלא. דומה שלכמות ולזמינות של אמצעי התקשורת אין כל קשר לאיכות התכנים שבהם , יותר ויותר מתגבר החשד שאולי לאמיתו של דבר ההשפעה היא שלילית.

וראו גם :

שטן הוא חייזר :על ארתור סי קלארק

ארתור סי קלארק :אודיסאה אל הכוכבים "

על 2010 אודיסאה בחלל

שנת 2010 :ההווה   כפי שדומיין בעבר 

 

 

 

"הזקיף" התרגום הראשון לעברית : לרגל מלאת חמישים שנה ל-" 2001 אודיסאה בחלל"

Image result for ‫קלארק אלפיים ואחד אודיסאה בחלל‬‎

Image result for ‫אודיסיאה בחלל ביתן‬‎

לפניכם התרגום הראשון לעברית (משנת 1954!)  של הסיפור של ארתור סי קלארק "הזקיף" ששימש כבסיס לסרט המפורסם "2001 אודיסאה בחלל" אחד מגדולי סרטי המדע הבדיוני של כל הזמנים  ומהסרטים הגדולים ביותר שנעשו בכלל.סרט שמתאר ברצינות ופרטנות רבה את המפגשים הראשונים בין המין האנושי ותרבות חייזרית מפותחת מימי האדם הקדמון ועד לשנת 2001 בידי צוות חללית שיוצאת לכוכב הלכת צדק ( בגירסת הסרט ) ולכוכב הלכת שבתאי ( בגירסת הספר שנכתב במקביל  להפקת הסרט בידי ארתור קלארק  ).

בימים אלו של אפריל 2018 מלאו חמישים שנה להקרנתו הראשונה באפריל 1968.

ולרגל זה נבצע כאן וב"יקום תרבות " פרוייקט הצדעה גדול לסרט הענק   המופתי של סטנלי קובריק ולספר  הענק לא פחות של  ארתור סי קלארק.

אירוע מיוחד לרגל מלאת 50 שנה לאודיסאה בחלל במחווה לקלארק לקובריק ולמדען המנוח סטיבן הוקינג  יתקיים ב26 באפריל בבית אריאלה עם   פרופ' חגי נצר, פרופ' יואב יאיר, דותן בלייס. דרור קרן (קריין). בשילוב קטעי וידאו ארט של האמניות קטיה שפלייבה ואולה פרמינגר על פי הסרט ובהשתתפותי וראו על כך כאן 

 

Image result for sentinel arthur.clarke

ונתחיל עם הבסיס לסרט לספר  הסיפור הקצר " הזקיף" שמתאר גילוי מימצא מוזר על הירח. ופורסם לראשונה בכתב עת אמריקני נידח ב-1951 ( אם כי נכתב כבר ב-1948)

"הזקיף" תורגם פעמיים לעברית ואנחנו נפרסם בקרוב לרגל חגיגות חמישים השנה לאודיסיאה בחלל"  גם את התרגום השני העדכני יותר מבחינה לשונית שפורסם במגזין המדע הבדיוני "פנטסיה 2000 ".  .

אבל התרגום הראשון שלו לעברית  שפורסם בנובמבר 1954 הוא מדהים.הוא פורסם במגזין קצר ימים ולא ידוע בשם  "טרקלין לצעיר " אח צעיר וקצר ימים למגזין מאריך ימים  וידוע  בזמנו בשם "טרקלין :עולם ומלואו באספקלריה עברית" שהביא כתבות משבועוני העולם  בנושאים שונים ומגוונים לקורא העברי.

"המשמר  על הירח "הוא התרגום הראשון מכל סוג  של ארתור סי קלארק לשפה העברית כשעוד היה בלתי ידוע לציבור הרחב גם בארצו מלבד לחברי קהילה קטנה ביחס של חובבי מדע בדיוני.

עד כמה שידוע זהו גם התרגום הראשון של סיפורו המפורסם של קלארק לכל שפה.

לפי רשימת התרגומים של סיפור זה במאגר סיפורי  המדע  הבדיוני  התרגום הראשון הידוע של סיפור זה לשפה אחרת היה לגרמנית בשנת 1960 שש שנים לאחר התרגום לעברית.

Image result for ‫היה היה בעתיד‬‎

זהו אם כך אחד מסיפורי המדע הבדיוני "המודרניים " הראשונים שתורגמו לעברית בשנות החמישים אחרי "היה היה בעתיד :קובץ נבחר של ספורי מדע" /ערך קנדל פוסטר  קרוסן ; שתרגם אוריאל שלח ‬( הלא הוא המשורר והמתרגם הידוע  יונתן רטוש ) ב-1952.

 

מישהו בישראל ( אולי  יונתן רטוש שכבר תרגם את  סיפורי "היה היה בעתיד" ?)  בשנות החמישים קרא את הסיפור  של קלארק במקור האנגלי  אולי במגזין "ניו וורלדס"  שפירסם אותו  שוב באפריל  1954 ומגזין זה כנראה היגיע לקיוסקים בישראל עם  הסיפור.אותו מישהו "נדלק " עליו ומיהר לתרגמו מבלי שיעלה על דעתו שלעתיד הסיפור  הקצר והלכאורה לא חשוב  יהפך לקלאסיקה ובסיס לסרט קלאסי מפורסם.

 

 

קלארק המסע בחלל

ארבע שנים לאחר מכן פורסם בעברית   בהוצאת ש.פרידמן  גם ספרו  של  קלארק "המסע בחלל" בתרגום נחמיה רבן  שהיה ספר "מדע פופולארי" לא מדע בדיוני.וזה היה ספרו הראשון בעברית .

הספר השני שתורגם היה "2001 אודיסאה בחל" בתרגום ציפורה חן בהוצאת ביתן  ב-1969.
"

ע

אז הנה הוא לפניכם :התרגום הראשון של ארתור קלארק לעברית והסנונית הראשונה לקראת "2001 אודיסאה בחלל"   כפתיחה לחגיגות ההצדעה לגדול הסרטים.

Image result for sentinel arthur.clarke

 

תודה ליובל ואליס על הסריקות.

 

 

 

 

 

 

Image result for sentinel arthur.clarke

ראו גם:

קראו את "זקיף הנצח "באנגלית 

האזינו להקראה של "הזקיף"

צפו בפתיחה של "2001 אודיסאה בחלל"

צפו בהופעה הראשונה של המונולית בימי האדם הקדמון  ב"2001  אודיסאה בחלל"

צפו בגילוי המונולית עלהירח ב-2001 אודיסאה בחלל"

השטן הוא חייזר :על ארתור סי קלארק

ארתור סי קלארק :אודיסאה אל הכוכבים "

על 2010 אודיסאה בחלל

שנת 2010 :ההווה   כפי שדומיין בעבר 

 

האודיסאה הסופית 3001 / ארתור ס. קלארק

שנת 2010 : ההווה כפי שדומיין בעבר

את שנת 2010 חוויתי לראשונה בשנת 1982 כאשר קראתי ספר בשם זה של ארתור סי קלארק ושוב בשנת 1984 כאשר צפיתי בסרט בשם זה של פיטר היימס .

ועכשיו כאשר היגיעה השנה האמיתית נשאר לראות :האם מה שצפו שני היוצרים האלו והאם מה שצפיתי אז אנוכי לגבי שנה זאת אכן התגשם בזמן האמיתי?

"..

".התא הזעיר אשר שימש לו חדר עבודה פרטי היה מצויד רק בכיסא מסתובב ,לוח פיקוד ובקרה שלטוני …ספרים לא היו שם ,לא נייר ועיפרון על שולחן הכתיבה .
כל הספרים בכל ספריות העולם עמדו לרשותו של ד"ר צ'נדרה למגע הקל ביותר של קצות אצבעותיו ,וצג המחשב שימש לו פנקס רשימות ודפדפת לכתיבה ..

את לוח הבקרה לא כיבה מעולם ..הוא בדק את הצג כדי לוודא שלא נכתבו עליו כל הודעות ..
( ארתור סי קלארק 2010 אודיסיאה שנייה תרגמה חנית רוזנבלט ,הוצאת מסדה 1984 ע' 27)
שנת 2010 היגיעה.
וזאת שנה שזכורה לי מאז שנות השמונים כאשר התוודעתי אליה לראשונה בשנת 1982  כשם הספר של ארתור סי קלארק ולאחר מכן  ב-1984 בסרט של פיטר היימס. והנה אני חווה אותה כעת בעצמי בזמן אמיתי.


למרבית הצער ארתור סי קלארק ששרד וחווה את 2001 שעליה כתב ספר וסרט מפורסמים הרבה יותר לא חווה גם את 2010 הוא נפטר ב-2008 .

Cover of 2001: A Space Odyssey (G K Hall Perennial Large Print Book) by Arthur C. Clarke
וכעת נשאלת השאלה איך הוא חזה את 2010 בספרו 28 שנה לפני הזמן האמיתי?
הקריאה מחדש ב2010 הספר ביום הראשון של 2010 האמיתית הייתה מאכזבת.
קלארק נמנע במופגן מלתאר שם בפרטנות איך יראו פני החיים ב2010 אולי משום שחשש המציאות תעבור את כל תחזיותיו כאשר יגיע התאריך האמיתי והן יראו כמיושנות.
הוא לכאורה לפחות שגה משום שתיאר את ברית המועצמות כקיימת בשנת 2010 בעוד שבמציאות אנו יודעים היא התפרקה ב1991 תשע שנים בלבד לאחר פרסום הספר.
גם הסרט תיאר מלחמה קרה בין ארה"ב וברית המועצות הנמשכת ל2010.

2010 גרסת הקומיקס של חברת מרוול.
עם זאת התחזית אכן התגלתה כנכונה מאחר שבשנת 2010 האמיתית אכן יש סוג של מלחמה קרה בין המערב ורוסיה שאמנם שוב אינה קומוניסטית אבל היא בהחלט אימפריאלית ובעלת שאיפות להרחיב את תחומי השפעתה , תחת מנהיגה ולדימיר פוטין.
קלארק נמנע מלתאר המצאות טכנולוגיות רבות שקיימות בשנת 2010 אולי משום שכבר הקדיש הרבה מספרו "2001" אודיסאה בחלל  לנושא זה. הוא מציין כבדרך אגב שבשנת 2010 כל טלפון יוכל להראות למקבל השיחה את המטלפן אליו.
ואכן הטכנולוגיה לכך כבר קיימת והייתה קיימת מזה שנים ,אבל נראה שזוהי טכנולוגיה שרוב האנשים יכולים להסתדר בלעדיה אולי משום שאיש לא רוצה להראות לצד השני כיצד הוא נראה בעת שיחה.
פרט לכך הקטע העתידני האמיתי היחיד בספר המתאר את פני הטכנולוגיה של 2010 מתאר את המדען ד"ר צנדרה שחי עם המחשב וכותב בו ועושה עימו הכל ואין לו ספרים ומחברות כי אין לו צורך בהם.ויש לו גישה לכל ספרי הספריות בעולם.
כפי שהקוראים יודעים התחזית התגשמה כמעט במדוייק .לי ולקוראים יש גישה לחלק גדול מהספרים שהתפרסמו בעבר ושהועלו לרשת בפרויקט גוגל ובפרויקט גוטנברג ודרך ספריות שונות ברשת .
אבל פרט לכך קלארק נמנע וכנראה במכוון לתאר את פניה של 2010 28 שנים בעתיד כאשר כתב את הספר.

אולי חשש שבעתיד קרוב כל כך יחסית הוא עלול לשגות בהשוואה לתיאור של עתיד רחוק יותר?

ההוה כפי שדומיין בעבר

אם אני מסתכל על 2010 היום ושואל את עצמי במה היא שונה מהעתיד של ""2010 שאותו דמיינתי כאשר קראתי את הספר ב-1982 וראיתי את הסרט ב-1984 אז כדאי לציין קודם כל מה לא התגשם .
Cover of 2010: Odyssey Two by Arthur C. Clarke
בשנת 2010 האמיתית אין בסיס על הירח שהייתי משוכנע שכבר יהיה ב2010 אם לא ב2001- .

אין גם מושבות בחלל שהיו נושא דיון ערני מאוד בשנות השבעים והשמונים.
היום אין עניין רב בכך .
לא התקיימה טיסה מאוישת למאדים שהייתי משוכנע שתצא כבר בעשור הראשון של המאה ה-21.

נכון לעת הכתיבה לא נקבע כל תאריך יעד לכך בידי אחת המעצמות.
ובכלל העניין במסעות בחלל ירד כמעט לנקודת האפס בהשוואה לשנות השמונים.

בכל מקום כמובן יש את האינטרנט.שאכן שינה את חיי בצורה מעמיקה בעשור האחרון.אבל לא זכור לי שצפיתי משהו כזה בשנות השמונים.

בשנות השמונים חזיתי שבשנות ה-2000 אני אכתוב ואפרסם ספרים . תחזית שהתגשמה .
לעומת זאת לא זכור לי שצפיתי בשנות השמונים שאני אכתוב מגזין פרטי שיהיה נגיש רק "און ליין " ברשת מחשבים ושאותו יקראו אלפים ושיביא תשומת לב תקשורתית גדולה כלפי.
זכור לי שהלכתי בשנות השמונים לאסטרולוגית ולקוראת בטארוט לצפות את העתיד מתוך סקרנות,

וגם הן לא חזו שום דבר מעין זה.
לעומת זאת הן צפו שאמצע את בחירת ליבי בשנת 2006 תחזית שלא התגשמה.
מה יהיה בעשור הבא ,מגזינים כאלה בטלפון הסלולארי ?

היום אין להעלות על הדעת חיים בלי תקשורת אינטרנטית באי מיילים.
אני זוכר היטב שכנראה שמעתי על כך בפרטנות לראשונה כאשר קראתי ספר בשם  The Odyssey File שהורכב מהתכתבות מסוג זה בין קלארק ובין פיטר היימס במאי הסרט 2010 על הפקת הסרט.

כמובן כבר קראתי מאמרים שעסקו בהתכתבות מסוג זה כצפויה לעתיד לבוא

אולם הספר הזה המחיש לי לראשונה שהתכתבות כזאת אכן יכולה להתבצע מחוץ למאמרים עתידניים.  .
ואם זאת לא זכור לי שגם בעת קריאת אותו ספר שהעליתי ברצינות על דעתי שיום יבוא וכל ההתכתבות שלי עצמי תהיה כזאת .
כיום זאת עובדה שכבר מזה חודשים  למעשה שנים שלחתי בדואר מכתב אחד או שניים ולא יותר. ואני נמנע עד כמה שאני יכול להשתמש בדואר אם אני יכול לשלוח דברים און ליין ולחסוך לעצמי כך זמן ומאמץ.
הדברים הבולטים היום בשנת 2010 האמיתית ברחוב ושארתור סי קלארק בהחלט לא חזה אותם הם כל אותם אנשים שהולכים ברחוב ונראים כמדברים אל עצמם.כל אותם אנשים שיושבים באוטובוסים בהמוניהם עם חוט באוזניהם ותוקעים בך מבט זגוגי לחלוטין כאילו הם באיזה עולם אחר.

בשנות השמונים מן הסתם הייתי משער שהמדובר במסוממים.
עוד תופעה בולטת  היא השימוש הנרחב במחשב הנייד .
בכל פעם שאתה נכנס לבית קפה רוב האנשים בו שקועים במחשבים הניידים שלהם וקשה להעלות על הדעת אפשרות תקשור עימם .

לאמיתו של דבר כפי שציינתי במקומות אחרים אמנות השיחה והמפגשים פנים אל פנים נראית כהולכת ונעלמת .האם נראה תחייה שלה בעתיד הקרוב ? או שמה הנטייה היא להסתגרות של כל אדם עם האינטרנט שלו והסלולארי שלו במרחב הפרטי שלו?

הספר הבא בסדרה של קלארק היה על  2061 ואת התאריך הזה כבר יש סיכויים קלושים ביותר שאני אחווה או שאחווה ואהיה מסוגל לכתוב על כך באיזו צורה שהיא כפי שאני כותב עכשיו על 2010.
.ויש סיכויים אפסיים לחלוטין שאחווה את 3001 התאריך של ספרו הרביעי והמסיים בסדרה של קלארק אבל מי יודע …

ראו גם
השטן הוא חייזר על ארתור סי קלארק

2010 הספר

2010 הסרט

בלוגרים על 2010 הספר

2010 :גרסת הקומיקס של הספר והסרט
ביקורת על odyssey-file

2010 הבדיונית והאמיתית

 

ועוד תחזיות

תחזית העתיד של האסטרולוג הרצל ליפשיץ

ישראל בשנת 2000 כפי שנחזתה בשנות החמישים

מכוכב חמה ועד צדק :העתיד כפי שהיה צפוי להיות בשנים 2007-2008

איך תיראה תל אביב בשנת 2009?

ארץ ישראל בשנת 2040

מדינות ישראל העתידניות

השטן הוא חייזר: לזכרו של ארתור סי קלארק.

 

 

 

 

 הופיע במקור ראשון

 

לאחרונה נפטר סופר המדע הבדיוני המפורסם ביותר בעולם כולו ,ארתור סי קלארק.האיש שהתפרסם בכך שחזה את לוויני התקשורת ,ואת האינטרנט ושימש כאיש יחסי ציבור הראשון במעלה של הטיסה לחלל. אבל פרט לכך מה שידוע פחות הוא שקלארק שימש כמוליד של הרעיון שהפך לבולט מאוד בתקופתנו שהמיתולוגיות השונות ואף התנ"ך  והישויות האלוהיות המופיעות בהן מבוססים על ביקורים קדומים בכדור הארץ של ישויות המחלל החיצון . ומבחינתו של קלרק   האתאיסט שזילזל בדתות הממוסדות ישויות כאלו הן הדבר הקרוב ביותר  לאלוהות אמיתית שיכולה הייתה למשוך אותו.להלן מאמר לזכרו של המיסטיקן הגדול ביותר של עולם המדע הבדיוני.

ארתור קלארק תמונה

סיר ארתור סי קלארק, סופר המדע הבדיוני הדגול, החוזה הטכנולוגי הגאוני ונפטר לא מכבר בביתו בקולומבו בסרי-לנקה (לשעבר, ציילון) ב-19 במארס 2008 .כמעט במקביל למלאת 40 שנה לסרט שלו חיבר את התסריט  2001 אודיסיאה בחלל שנחשב בעיני רבים ( ובהם גם אני ) לסרט המדע הבדיוני הטוב ביותר של כל הזמנים ולאחד הסרטים הגדולים ביותר מכל סוג שהוא.

קלארק לא היה עוד "איזה" סופר מדע בדיוני כישרוני בתוך חבורת הסופרים הנודעים בתחום המרתק הזה,. קלארק התפרסם בצדק כאישיות עולמית שמעטים כמוהו בין הסופרים בכלל והישגיו מדהימים, בלשון המעטה. הוא נודע כאחד משלושת סופרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר של המאה העשרים ביחד עם אייזק אסימוב ורוברט הינליין וכמוהם זכה בתהילה הודות לתחזיותיו המדויקות בתחומים שונים. מכל בחינה הוא היה איש יחסי הציבור  הראשון במעלה בעולם לנושא חקר החלל והצורך של המין האנושי להגיע לירח ולכוכבי לכת אחרים ולנושא הפיתוח הטכנולוגי באופן כללי .הוא היה יחצ"ן חשוב כמעט באותה המידה גם למחקר התת מימי שגם בו עסק רבות. .

צריך לציין כבר בתחילת הדברים על אודותיו, כי ניתן למצוא בו סימנים ברורים של השפעות מדורות שקדמו לו בתחום בו הופעל הדמיון ביחס לצפוי לנו בעתיד. קלארק עצמו ציין כמעט בכל הזדמנות שאת אהבתו הגדולה למדע הבדיוני רכש בילדותו מחוברות מדע בדיוני שהגיעו למערב אנגליה מארצות-הברית.

 

להבדיל מחוזים אחרים שהוצמד להם תואר נביא מתוך הוקרה לא תמיד מבוססת, יחס שקיבלו על רמזים לא ברורים בנושאים הצפויים להתרחש, קלארק לעומתם חזה התפתחויות מדעיות וחידושים מפליגים ולא טעה; חזיונותיו הפכו בחלקן למציאות עוד בחייו וניתן להסיק שגם שאר הגילויים שחזה אותם בעיני רוחו יבואו לביטוי ככל שיתגבר הצורך של המין האנושי להרחיב ולהעמיק את מסעו המופלא בחלל. דוגמא לכך היא מדענים בעלי-שם המשוכנעים שהודות לחזונו של קלארק הצליח האדם להגיע לירח.

בין חיזוייו-המצאותיו-נבואותיו הוא זכה לראות את שנת 2001 האמיתית שעליה כתב ספר מפורסם, "אודיסאה בחלל 2001", ויצר ספר מפורסם עוד יותר.

רבים מאוד ובינם אנוכי  קיוו  שקלארק שנולד בחבל סומרסט באנגליה ב-16 בדצמבר 1917  יזכה לראות את שנת 2010 שעליה כתב גם כן ספר שהוסרט לסרט   (ידוע  ומצליח הרבה פחות) .

הוא התקרב לכך אבל לבסוף הוא לא זכה לכך.

הסיכוי הוא שאנחנו שנהיה כאן ב-2010 שוב ניווכח בעוצמת חדירתו לנבכי העתיד..

 

חוזה האינטרנט

 

קלארק כחייל

קלארק כחייל.

קלארק השפיע בצורה שלא תאמן על חיי היום יום של כל אחד מאיתנו בראשית המאה ה-21. בין האירועים שתרמו לפרסומו ברחבי-עולם היה כשעוד לבש במלחמת העולם השנייה את מדי חיל האוויר הבריטי, ובשלהי המלחמה פרסם במסגרת מגזין מדעי (להבדיל מסיפור של מדע בדיוני), את גרסתו המרתקת הקשורה בשימוש בלווין גיאוסטציונרי לצורכי תקשורת (שממנו התפתח ה-GPS המוכר לנו כיום בכל מכונית שלישית).

השפעתו מבחינת המצאותיו על אורחות חיינו חובקות כמעט כל תחום במסגרת מה שמכונה, החיים המודרניים. אבל קלארק הרחיק לכת מכך וחזה גם את התפתחותם של ערוצי הפורנוגרפיה שיקומו כתוצאה מלוויינים אלו בסיפור שהעניק לו את השם "אני זוכר את בבל", שפרסם ב-‏1960 (הופיע בעברית בקובץ "סיפורי עשרת העולמות", בתרגום יותם ראובני). בסיפור מבריק זה תיאר קלארק חזון של רשת מידע שתפיץ פורנוגרפיה לכל. רשת זו התבססה על לוויני התקשורת אותם חזה קלארק בעבר, ולאו דווקא על מחשבים. תחזית זו התגשמה מאוחר יותר, כפי שכולנו יודעים, מעל ומעבר לדמיונותיו הפרועים ביותר של קלארק.

אבל השפעתו הרחיקה לכת מעבר לכך.

קלארק היה גם אחד מהבודדים המופלאים, אותם אלה שחזו את רשת אינטרנט ואת ערוצי החדשות של האינטרנט עשרות שניים לפני שהתממשו ולמעשה שימש במידה רבה כמקור השראה ליצירתם. למען האמת ההיסטורית ראוי לציין כי בשנות השלושים נוצרו גם סרטים בתחום המדע הבדיוני שהיה בהם יותר מסתם רמז להתפתחות כזאת. קרוב לודאי שביטוי לרעיונות כאלה נמצא גם באותן חוברות של מדע בדיוני אמריקנים שתרמו להעשרת עולמו היוצר של קלארק.

במאמר שפורסם בספר 'Voices From the Sky' (מ-‏1965), חזה קלארק "רשת תקשורת" שתאפשר למודעות של נכדינו לנוע על פני כל כוכב הלכת; הם יוכלו ללכת לכל מקום בכל זמן מבלי לנוע מבתיהם. כל המוזיאונים וכל הספריות של העולם יהיו לא יותר מ"הרחבות של ביתם
בסיפור חייג "פ" עבור פרנקנשטיין " ( 1964), חזה קלראק את התפתחות רשת הטלפונים הארצית המקבלת הודעות והופכת לישות תקשורתית אחת. קלארק עצמו לא ייחס חשיבות רבה לסיפור זה בזמן אמיתי אבל היה זה סיפור זה ששימש כמקור השראה לטים ברננס לי כאשר יצר את "הרשת" ב-1989, וכפי שציין מאז קלארק הסיפור דן לא ברשת טלפון אלא ברשת האינטרנט שלמעשה השתלטה על העולם, ודומה שניתן להגיד שכל אחד מאתנו כבר קשור בה.

בספרו "אודיסאה בחלל 2001" (1968), שהוא העיבוד הספרותי של הסרט המפורסם (אותו כתב עם הבמאי הנודע סטנלי קובריק, חזה קלארק מכשיר חדשות שדרכו יכול אדם לקבל זרם מידע מעודכן מעיתונים ומאגרי מידע אלקטרוניים שונים המתעדכנים באופן קבוע. דומה והקטע הבא מהספר מוכיח את דיוק חזונו המדהים של קלארק:

"הוא היה מחבר את מכשיר החדשות שלו לתקע ומקבל זרם מידע מעודכן ממרכז החדשות על האדמה… הוא ידע את צופניהם של החשובים ביותר בעל פה ולא היה צריך להיוועץ ברשימה שהודפסה על גב פנקסו. הוא העלה את העמוד הראשון והחזיק בו, סקר במהירות את הכותרות וציין לעצמו את הפריטים שעניינוהו. לכל אחד מהם צורף קטע משלו, שהתייחס לנושא. כאשר בחר בו, היה המלבן בגודל בול דואר מתרחב עד אשר מילא היטב את המסך, ופלויד יכול היה לקרוא בו בנוחות. בסיימו היה חוזר ומעלה על המסך את העמוד השלם ובוחר נושא חדש לבדיקה מפורטת…. הכתוב עודכן אוטומטית מדי שעה. אפילו אם קראת את הגרסאות בשפה האנגלית בלבד, יכולת לבלות תקופת חיים שלמה בקליטת הזרם המשתנה בהתמדה של האינפורמציה מלוייני החדשות ותו לא.
(מתוך 2001 אודיסאה בחלל בתרגום ציפורה חן ע' 52-53).

Image:The Lost Worlds of 2001 (Signet 1972).jpg
בסוף שנות השישים המכשיר מהסוג הזה שתיאר קלארק ניראה כיצור שנולד בצלו של דמיון פרוע ביותר. מאז כמובן הוא התממש דרך האינטרנט ואתרי החדשות שבו וגם דרך ערוצי חדשות שבטלוויזיה, והפך לחלק אינטגרלי ביותר ממציאות החיים שלי ושל הקוראים במאמר זה, בדיוק כפי שחזה קלארק לפני עשרות שנים.

עוד רעיון שקלארק היה בין הראשונים שחזו ועסקו בו היה רעיון המציאות הוירטואלית, משחקים המתקיימים ב"מציאות מדומה", משהו בנוסח "כמו אמיתית" שבה המשתתפים משחקים בסצנות רוויות בהרפתקאות מלודרמטיות וצבועות באלימות שאותן תיאר עוד בספרו "העיר והכוכבים" משנת 1956. מאז הרעיון הזה התממש במשחקי אינטרנט כדוגמת "סקנד לייף", שעבור חלק נכבד מהמשתתפים בהם הפכו לחלק אמיתי ובעל משקל בחייהם האמיתיים.


.

בספרים  כמו "ההעיר והכוכבים" "  שבו מופיעה דמות של משיח הנער אלוין שמציל את עירו עתיקת הימים מסטגנציה דיבר על טרנספורמציה של האנושות לישות גבוהה יותר והזכיר בכך רעיונות דתיים נוצרים שוני כמו גם רעיונות מקובלים היום של סופרים כמו ורנור וינג' הסינגולריות התפיסה שהאנושות עומדת לעבור בקרוב לשלב תודעה גבוה יותר שאיננו מסוגלים אף להעלותו על הדעת כתוצאה המתפתחות הטכנולוגית רעיון שתפס תאוצה רבה בכיתבי עתידנים וסופרי מדע בדיוני שונים היום שנראה שהוא מבוסס על כתביו של קלארק .

2001 -אודיסאה בחלל -הקומיקס

 

.עיבוד הקומיקס ל"2001 אודיסאה בחלל " מאת ג'ק קירבי.

מהסיפור "הזקיף" ששימש כבסיס ל-2001 אודיסאה בחלל " יצאו לבסוף  שני סרטי קולנוע , 2001 ו-2010 וחמישה ספרים של קלארק 2001 ,2010 ,2061 ו-3001    ועוד גירסה חלופית של הסיפור  "העולמות האבודים של 2001 " . מהסיפור יצאה גם סדרת קומיקס. שנים לאחר שיצא הסרט למסכים ,החליט יוצר הקומיקס המפורסם  ג'ק קירבי ליצור גרסת קומיקס משלולרעיונות בספר ובסרט.   התוצאה שבה נתן תיאור   של העבר הרחוק ושילב אותו עם העתיד לבוא  לא זכתה להצלחה רבה מסחרית או ביקורתית  , אם כי בדיעבד  זאת אחת היצירות היותר ביזאריות של שנות השבעים .בין השאר הוא תיאר בו את העתיד שבו חובבים  של סיפורי קומיקס ( מהסוג של אלו שקירבי יצר בעצמו ) יכולים לחיות את הפנטזיות שלהם בסוג של מציאות וירטואלית .ולמעשה תיאר בכך את ההווה של ראשית המאה ה-21. .נשאלת השאלה האם קירבי כבר נתקל ברעיון הזה בספר קודם של קלארק " העיר והכוכבים " או שהיגיע אליו באופן לא תלוי?הסדרה החזיקה מעמד במשך 10 גליונות לפני ששווקה חיים.הקוראים פוט לא קלטו מה קירבי רוצה מהם.

בהמשך נעשתה גם גירסת קומיקס קונבנציונאלית הרבה יותר לסרט ההמשך 2010.

קלארק בכל אופן על פי עדותו אם כי היה מודע לקיומה של הסדרה מעולם לא טרח לקרוא אותה.

יוצר  אמונה חדשה

 

…", אם כן " אמר " אמור לי דבר נוסף שמעולם לא הסברת לי : כשהגזע שלך הגיע לראשונה לכדור הארץ , הרחק בעבר , מה השתבש ? מדוע הפכתם עבורינו להתגלמות הרוע והפחד?

ראראשבאראק חייך . הוא לא הטיב לעשות זאת כקארלאן , אך היה זה חיקוי סביר.

"איש מעולם לא הצליח לנחש ועכשיו אתה מבין מדוע לא יכולנו לספר לכם . היה רק מאורע אחד שיכול היה להיות בעל השפעה רבה כל כך על האנושות ומאורע זה חל לא בשחר ההיסטוריה אלא בעצם קיצה.

"למה אתה מתכוון ?"

כשחדרו החלליות שלנו אל השמים שלכם ,לפני מאה וחמישים שנה נתקיימה הפגישה הראשונה בין שני הגזעים שלנו . אמנם למדנו אותכם כמובן ממרחק , אולם אתם פחדתם וזיהיתם אותנו כפי שידענו שתעשו .כן הזיכרון הזה לא היה מן העבר אלא מן העתיד -של אותם שנים אחרונות שבהם ידע הגזע שלכם שהכל תם. ..ומאחר שהיינו שם זיהו אותנו האנשים עם מות הדזע שלכם . כן אפילו כשהדבר חל עשרת אלפים שנה בעתיד !כאילו הידהד הד מסולך לאורך המעגל הסגור של הזמן מן העתיד אל העבר. אל תכנה זאת זכרון -קרא לכך ידיעה מוקדמת".

"עכשיו אני מבין " . אמר האדם האחרון .

( ארתור סי קלארק . קץ הילדות " ע' 188)

 

לקלארק הייתה  השפעה גדולה, אם גם לא באמת ידועה, על התפתחות האמונה המודרנית "באסטרונאוטים קדומים".

היה זה קלארק שהכניס בספרי המדע הבדיוני שלו לתודעה רעיון שהיה קיים ברמזים פה ושם בספרות המדע הבדיוני . אבל קלארק הוא זה "ששם אותו על המפה"  בכך שהחדיר אותו לראשונה לתודעה הציבורית הכללית. מדובר ברעיון שישויות שונות המתוארות במיתולוגיות קדומות כאלים ושדים אינם אלא יצורים שהגיעו מכוכבים אחרים.

קלארק עצמו הגדיר את עצמו אתאיסט ואולי אגנוסטי, והקפיד מאוד לדרוש לפני שמותו שיקבר בקבורה חילונית לחלוטין ללא סממנים דתיים כל שהם. אבל בכתיבתו הוא מגלה עניין עמוק בכל אותם נושאים שעומדים מאחורי הדתות (בניגוד לגישתו של אייזק אסימוב למשל שהיה אדיש כלפי הדת והמיסטיקה באופן מוחלט   ), כחלק מהמיסטיקה, גם אם קלארק סירב לקרוא להם ככאלה.

הצורך להאמין במשהו, באיזה שהן ישויות עליונות מאיתנו ניכר היטב בכל ספריו ובעיקר בספרו המפורסם "קץ הילדות" ( 1953). כך גם לגבי ספריו המפורסמים ביותר, ארבעת ספרי "אודיסאה בחלל", שכולם מספרים על ישויות עליונות בחלל שלעומתן המין האנושי הוא הרבה פחות מחרק, אם כי חרק בעל פוטנציאל אדיר לעתיד לבוא. בספרים אלו שהתבססו על הסרט שכתב עם סטנלי קובריק ובהם מופיע מונולית אדיר שהוא ישות עליונה שנשלחה בידי גזע רב עוצמה של חיזרים שהיו בקשר עם האדם מאז ימי האדם הקדמון, ונעלמו עד שהאדם יצא לחלל בחיפוש אחריהם כשהרמזים לקיומם הם המונוליתים שהם השאירו בירח ועל ובצדק.

לבסוף, פירסם ב-1997 את האודיסיאה האחרונה שלו: –3001 האודיסאה הסופית , והוא אז מתקרב לשנת השמונים בחייו ( וזה גם ההיה הספר האחרון שחייו שאותו חיבר ,כנראה,  לבדו ללא שותפים )  בספר זה מגיע לעימות הניסיון של החייזרים להשמיד את המין האנושי. מידת האופטימיות של קלארק נבחנת בתצפיתו שהמנסים להשמיד את המין האנושי יכשלו.
האדם מתגלה כחזק מידי עבורם.

 

עניינו של קלארק בדת קיבל ביטוי גם בסיפורים קצרים כמו "הכוכב" (1955), שבו הוא מתבסס על אירוע המתואר בברית החדשה, כאשר לפני הולדתו של ישו הופיע כוכב גדול בשמים שבעקבותיו הלכו ארבעה אנשים בחיפוש אחר המלך המשיח שנולד. בעקבות תיאור דרמטי זה כתב קלארק את הסיפור המפורסם בשם "הכוכב", המתמקד בצוות אסטרונאוטים שמאתר את הכוכב בעתיד הרחוק, ומגלה שהיה זה כוכב נובה שזריחתו בשמי בית לחם הביאה בו זמנית להרס תרבות מפותחת ביותר. ההבנה הזאת גורמת למשבר דתי אצל החוקר של הכוכב. בסיפור מפורסם אחר " תשעת מליארדי השמות של אלוהים" מדענים מנסים לגלות באמצעות מחשב מהו שמו האמיתי והסודי של האל מתוך תשעת מליארד השמות שניתנו לו בידי האנושות לאמונותיה השונות לאורך ההיסטוריה ,על מנת לראות מה תהיה התוצאה של גילוי זה ( והתוצאה היא דרסטית ביותר ..)

"בקץ הילדות" שהופיע ב1953 משתלטים על כדור הארץ חייזרים מסתורים שליחיה של ישות אינטליגנטית, כמו אלוהית, שמתבררים לבסוף כמקור לסיפורי השטן שצצו בדמיון האדם מאז ימי קדם. בכך פתח קלארק לראשונה את הדלת לכל הספקולציות של אריך פון דניקן ודומיו על כך שהאלים של המיתולוגיה ושל היהדות –נצרות –איסלאם, אינם אלא יצורים מהחלל החיצון.
(בספר "קץ הילדות" שהתרחש בעתיד המיידי לכתיבתו ,מתי שהוא בשנות השישים אגב מדינת ישראל מוזכרת כמדינה החדשה ביותר ולכן כמדינה שבה הורגשה המרירות הגדולה ביותר בשל ביטול המדינות הלאומיות .)

אמנם גם קלארק לא היה לחלוטין הראשון עם קו המחשבה הזה . לפניו היו תיאורטיקנים הידחים  כמו צ'רלס פורט וסופרים כמו ה. פ.לובקראפט שדיבר על גזע אלים שבאו מהחלל החיצון בתקופות שלפני מליוני שנה ואחריו ואריק פראנק ראסל שהיציג את כדור הארץ מקום שאליו מוגלים לאורך הדורות משוגעים מעולמות אחרים .
הדיונים בנושאים אלו היה מקובלים בחבורת הסופרים והחובבים שקלארק הסתובב בינם בצעירותו בהשראת רעיונות מסיפורים אלו ,אולם דיונים אלו היו ונשארו חלקם של כמה עשרות צעירי שוליים ופה שפירסמו פה ושם סיפורים בודדים בנושאים אלו שהיגיעו לידיעתם של כמה מאות אנשים אחרים במגזינים זולים . ואיש מהם לא העז לקשר את החייזרים עם ישויות מהדתות המונותאיסטיות היהדות –נצרות זה היה מסוכן מידי .
היה זה קלארק הראשון שביצע לבסוף את הצעד הסופי בו העז לקשר בסיפור שפירסם ב1950 (ושימש כבסיס לספר "קץ הילדות"), את היצורים מהחלל החיצון עם הדתות יהודית –נוצרית, כאשר מסתבר שהחייזרים המטיבים עם האנושות נראים כמו הדמות המסורתית של השטן, והוסבר שדמותם של החייזרים שרדה מאז ימי קדם בתודעה הקולקטיבית של המין האנושי. בדרך זו פתח קלארק את הצוהר למאות הוגים כמו אריך פון דניקן ולדת הראלית, זו הטוענת שסיפורי התנ"ך מבוססים על ביקורים של יצורים מהחלל בכדור הארץ. כך שניתן לטעון שעם כל השפעתו המהותית של קלארק על עולם הטכנולוגיה והמדע הרי הייתה לו השפעה לא קטנה יותר ואולי אף גדולה יותר על עולם האמונות שאנו קוראים היום ניו איג' והרעיונות של האלים מהחלל החיצון שניסו לתפוס את מקום הדתות הממוסדות .
השפעתו של קלארק ניכרה אחר כך היטב בסדרות כמו "מסע בין כוכבים" של ג'ין רודנברי שהשקפותיו היו במידה רבה מבוססות על אלו של קלארק.

שנת 2001 חלפה כבר ומרוב הבחינות המציאות אינה דומה לזאת שתיארו קלארק וקובריק בספר, או בסרט. עדיין אין לנו מושבות על הירח וגם לא טיסות מאויישות לירחי שבתאי או צדק, ועדיין אין תיירות זמינה בחלל למי שאינו מליונר. גם הגוש המזרחי הסובייטי שוב אינו קיים בניגוד למה שחזה קלארק בספריו 2001 ו-2010.,למרות שרוסיה היא שוב מעצמה חזקה.

קלארק גם לא חזה בכתביו אלו את התחיה הבינלאומית של הדתות הממוסדות ובראשן האיסלאם . .
אבל מאידך חזה את המתיחות ביחסים בין המערב לבין הסינים.

בכל זאת קלע קלארק לעתיד במרבית חיזוייו יותר מאחרים: הוא חזה בדייקנות את חיי כולנו עם האינטרנט וערוצי הטלוויזיה וטכנולוגיות אחרות שמקורן בטיסה לחלל. עולמנו השתנה במידה עצומה מזה שהיה לפני עשרים או שלושים שנה, ולארתור סי קלארק, כסופר מזהיר ואיש מדע לא פחות, יש חלק לא קטן במתרחש אל מול עינינו ממש.

נספח א:

עזריאל לורבר תוקף את קלארק

ארתור סי קלארק כתב ב-1951 סיפור מדע בדיוני מפורסם בשם "עליונות ".הסיפור תואר מנקודת המבט של אנשי כוכב לכת  הנלחמים  באויב עם טכנולוגיה נחותה בהרבה .אבל בגלל המאמצים לפתח נשק מתוחכם ביותר שעם זאת הוא יקר מאוד לפיתוח וליצור בכמויות גדולות והניסיונות לפתח אותו עוד יותר,אנשי כוכב הלכת  מפסידים  לבסוף במערכה.

הסיפור גורם לקוראים לחשוב היטב מה באמת חשוב בשמירת עליונות טכנולוגיה גבוהה או כוח רצון והתמדה עקשנית ?והוא בהחלט רלבנטי לישראל כאן ועכשיו .
למומחה הטילים הישראלי  ועתין שדה הקרב לעזריאל לורבר יש הרבה מה לאמר על סיפור זה שמהווה מעין טיעון נגדי לטיעוניו לאורך השנים .על הצורך לפתח כלי נשק מתוחכמים יותר ויותר .


לורבר :"עליונות " שימש כפתיח בספרם של צבי עופר ואבי קובר "איכות וכמות" שיצא בהוצאת מערכות ב- 1985, ספר שבדרך כלל היה נגד טכנולוגיה חדשנית.
עכשיו לענייננו. אף כי הסיפור הוא משעשע, הרי הוא טועה ומטעה. אינני יודע עד כמה קלארק היה בקי בנוהלי הפיתוח הצבאי, הן הבריטי והן האמריקאי, וגם לרוסים יש כאן מה לתרום. במלחמת העולם השנייה קלארק היה מפעיל מכ"ם (ראה בספרו  GLIDE PATH שבו הוא מתאר בצורה סיפורית את התפתחות הרדאר במלחמת העולם השנייה התפתחות שבה נטל חלק בעצמו  וייתכן שהוא קצת נסחף.

 בסיפורו הוא גם עשה כמה טעויות בנוהלים מקובלים שאי אפשר ליחס אותן אפילו למערכת הצבאית הטיפשה ביותר. לדוגמה, אם אתה נערך להכנסת נשק חדש אינך מפסיק לייצר את הישן עד שהחדש נכנס בכמות מתאימה. שנית, הכנסת נשק חדש מלווה בדרך כלל בכל כך הרבה ניסויים ובחינות שמרבית השגיאות והליקויים נחשפים לפני שהגיעו לשדה הקרב. הבעיה האמיתית בהכנסת נשק חדש היא בדרך כלל באיטיות בה הוא מוכנס, ואם הוא חדשני דיו, באי התאמת תורת הלחימה ליכולות האמיתיות שלו ולכן אי ניצולו בצורה האופטימלית. לא פעם המפתחים מתעצבנים מהאיטיות הזו, שלא תמיד מוצדקת.
הבעיה נעוצה בעובדה שצבאות, ומערכות ביטחון, הם גופים שמרניים ומסורבלים שאוהבים לשמר את הקיים שהם מכירים ויודעים כי הוא עובד. הם מוכנים לקבל רק שכלולים אינקרמנטליים בכלי הנשק שלהם מפני שאלה אינם מחייבים תורות לחימה חדשות. שינוי מהותי בתורת לחימה מחייב מאמץ מחשבתי ניכר ולפעמים שינויים ארגוניים במבנה הצבא או הקמת יחידות חדשות (יעודיות) שיש לשלבן במערך הקיים וזה כבד מנשוא. דוגמאות: הצבא הגרמני לחם בשצף קצף נגד רעיונותיו של גודריאן ללחימת שריון עד שגודריאן שכנע את היטלר עצמו. לצה"ל (חיל האוויר) היה כאב בטן נורא מהמעבר מתותחים לטילים כחימוש עיקרי למטוסי קרב. היו לכך אמנם כמה סיבות אך במקום לטפל בסיבות הם פשוט התנגדו. לפני כמעט 30 שנה פיתוח אמצעים שונים ללחימה נגד טילי נ"ט נתקל בהתנגדות. אך מצד שני צה"ל לא רצה להתעסק בעצמו בטילי נ"ט והעדיף תותחנות טנקים, בה למען האמת הגענו להישגים עולמיים אך בעיקרו זוהי דרך ללא מוצא. קצינים בכירים בצה"ל זלזלו במזל"טים ולא היו מוכנים לוותר על פירורי תקציב לטובתם. קצינים בכירים בצה"ל נלחמו בחמת זעם נגד מערכת החץ בטענות שונות ומשונות, וייתכן שאת פירותיה הבאושים של התנגדות זו אנו אוכלים היום בהפסקת פיתוח הנאוטילוס. מיניסטריון האוויריה בבריטניה התנגד לפיתוח מטוסי סילון כשהמנוע הסילוני הייתה המצאה של טייס בריטי. הצבא הבריטי התנגד לרכש מקלעים לפני מלחמת העולם הראשונה. הצי הגרמני במלחמת העולם השנייה חשב שהשנורקל (המצאה הולנדית שנפלה לידיהם עם כיבוש הולנד) הוא מיותר. כך גם הצי הבריטי שקיבל זאת מההולנדים. בוייטנאם חיל האוויר האמריקאי סירב להשתמש בפצצות מונחות. ויש עוד ועוד.
מכל זה עולה כי הבעיה איננה בפיתוח מהיר מדי או בהכנסה מהירה מדי של כלי נשק לא בשלים אלא בשכנוע הצבא, ולפעמים מנהיגיו האזרחיים, בחשיבות הנושא ובחשיבות הקצאת המשאבים להמשך הפיתוח. אפילו הכישלונות הראשונים של השימוש בטנקים במלחמת העולם הראשונה נבעו מתפיסה מוטעית. כשהוכנסו נכון, בקמבריי, אותם הטנקים היו סיפור הצלחה. אחרי הכשלון הראשן, הגרמנים קפצו לאותה מסקנה שלה מטיף קלארק. טנקים זה כשלון יקר ואין טעם לאמצם. לקח להם כמה חודשים להתעשת אבל זה כבר היה מאוחר מדי. בהקשר הזה ראוי לציין כי יש מערכות ביטחון השואפות לשלמות באמצעים שישמשו בקרב גם במחיר עיכובים בלתי נסבלים בפיתוח ובהצטיידות. תמיד, אבל תמיד, עדיף להכניס היום מערכת שיעילה ב-90 או אפילו 80 אחוז במקום לחכות למאה אחוז בעוד שנה או שנתיים. בהקשר זה אמר בזמנו ווטסון-וואט, אבי המכ"ם הבריטי: GIVE THE TROOPS THE THIRD BEST. THE SECOND BEST COMES TOO LATE AND THE BEST NEVER COMES מאד ייתכן שקלארק שעסק במכ"מים שמע אמרה זו, אולי מוואטסון-וואט עצמו.

הרוסים אגב דגלו בשיטה זו. היו להם הרבה בעיות אבל הם היו מצליחים להביא לשדה הקרב מערכות נשק במרווחי זמן שנחשבו בלתי אפשריים במערב.
נכון שטכנולוגיה אינה חזות הכול או בלשון מתמטית, היא איננה תנאי מספיק. אבל היא תנאי הכרחי! ובתנאים מסוימים היא מכפיל כוח עצום. עדיין צריך להתאמן בה כהלכה, והיא מחייבת כוח אדם מתאים וזה לוקח אותנו לבית הספר התיכון ואולי ליסודי ולגן. יותר מזה. גם בתקופת ה –GPS יש ללמד נווטות עם מפה ומצפן ובלילה אפשר לנצל את הירח למציאת כיוון. GPS יכול להיחסם, להתקלקל או פשוט שישכחו להביא סוללות SPARE. טילים יכולים להיחסם ומערכות תקשורת ושליטה (ה – TREND הבא) עלולות ליפול או להשתבש. התכונות הישנות של שדאות ויוזמה ומנהיגות וזיהוי הזדמנות וניצולה, אפילו במסגרת יחידות קטנות, אז תצופנה חזרה ולכן בהחלט אסור להזניחן. WHEN IN DOUBT, HIT OUT. אבל אלה אינם טיעונים נגד טכנולוגיה חדשנית. גרוע מכל. אם הדרג האזרחי רוצה להנהיג את הדרג הצבאי הוא צריך להוכיח כי הוא מסוגל לכך. אבל לא רק בעת פקודה אלא בעיקר באותן שנים ארוכות ואפורות של הכנות, כשהכסף מדבר.
הענין עם קשיי היצור וההטמעה של נשק חדיש התעורר בשנות השבעים, כשצבא ארה"ב היה בבעיות בכלל ואז התלבשו על ההיי-טק. אין ספק שייצור בכמויות הוא אפשרי, והכרחי. אגב, תראה מה למשל מזל"טים עושים בלבנון וזו פסגת ההיי-טק. בכל אופן, אם לדון, אזי צריך להגדיר פאראמטרים לדיון כזה, מפני ששאלה מסוג היי-טק לעומת לו-טק, אין לה כמעט משמעות.
 עד כאן לורבר אבל אני מוצא את זה כמעניין שדווקא קלארק המעריץ הגדול של הטכנולוגיה דווקא הוא פיקפק ביכולתה להתמודד על כוח הרצון והעקשנות האנושית וזה משהו שכדאי בצה"ל ללמוד ממנו גם כנגד האיומים שאנו ניצבים כנגדם כיום .

נספח ב'

ארתור קלרק פוגש את אורי גלר


ארתור סי קלארק פגש לאורך השנים גם את הקוסם הישראלי המפורסם מכולם אורי גלר הטוען ליכולות על טבעיות .

לטענת אורי גלר  קלארק התרשם כל כך מיכולותיו בכיפוף מנעולים בלי לגעת בהם עד שקרא " אלוהים אדירים ! הכל הופך למציאות ! הרי על זה כתבתי ב"קץ הילדות " ( ספר מד"ב מפורסם המתאר כיצד ילדי האנושות הופכים לסופרמנים ) . אני לא יכול להאמין.".
קלארק העיר שהוא זוכר את הפרשה אחרת והוא זוכר שאורי כופף את המנעול רק לאחר שנגע בו. אורי בספר נוסף הכחיש בתוקף את הטענה הזאת ורמז שקלארק הוא שקרן. אני משאיר לקוראים להחליט מי השקרן סופר המד"ב או הקוסם.
עם זאת נראה שגלר אכן הרשים מאוד את קלארק , קלארק חזר לפרשה בהקדמה למהדורה החדשה של ספרו "קץ הילדות ". וטורח להתייחס שם לאורי גלר :
כשהספר הזה נכתב בתחילת שנות החמישים של המאה ה-‏20, עדיין התרשמתי מאוד מהראיות בנוגע למה שמכונה בדרך כלל העל-טבעי, והשתמשתי בכך כנושא עיקרי בסיפור. ארבעה עשורים לאחר מכן, לאחר שבזבזתי כמה מיליונים מכספה של יורקשייר טלוויז'ן על תחקיר לתוכניותי עולם מסתורי וכוחות מוזרים, אני ספקן מוחלט כמעט. ראיתי הרבה יותר מדי טענות מתפוגגות באוויר, הרבה יותר מדי הדגמות שנחשפו כזיופים. זה היה תהליך למידה ארוך, ולעתים מביך. לדוגמה:
למרות שקשה להתמקד ביום העמוס והמבולבל ההוא במכללת בירקבק בשנת 1954,עם ארתור קסטלר, ג'ון טיילור, דיוויד בוהם וג'ון האסטר, אני חושד שדיווחו של אורי גלר ב-My Story מדויק מאוד: "בשלב זה, נראה שארתור קלארק איבד את כל הספקנות שלו. הוא אמר משהו בסגנון, אלוהים אדירים! הכול מתממש! זה מה שכתבתי עליו בקץ הילדות… כדאי שהקוסמים והעיתונאים שתוקפים את זה יגבו את הטענות שלהם או שישתקו עכשיו. אלא אם הם יכולים לשחזר את הדברים שגלר עושה באותם תנאים המבוקרים בקפדנות, אין להם עוד מה לומר".
לאור התוהו ובוהו של המפגש המאורגן בחופזה בבירקבק, המונח "תנאים מבוקרים בקפדנות" הוא מגוחך, אבל המשפט האחרון מדויק, שכן זה בדיוק מה שקרה. (ראו לדוגמה בספרו של ג'יימס רנדי The Magic of Uri Geller). ובכל זאת, עלי להודות שיש לי חיבה מוזרה לאורי, למרות שהוא הותיר שביל של כלי אוכל מעוקמים ומוניטין פגוע ברחבי העולם, הוא סיפק בידור שהיה דרוש מאוד בתקופה קשה ואומללה"
כמדומה שהמשפט האחרון הוא סיכום טוב ככל שיכול להיות לקריירה של אורי גלר בכללותה. .

נספח ג' :רשימת התרגומים של ארתור קלארק לספרות העברית

ביחד עם  אסימוב  קלארק שהפך להיות  הסופר המזוהה ביותר בעולם כולו  עם ספרות המדע הבדיוני הוא גם אחד מסופרי המדע הבדיוני המתורגמים ביותר לעברית הן בכמות הספרים והן בכמות הסיפורים הקצרים שלו שפורסמו לאורך השנים.

הנה רשימה שלהם ,תוספות של סיפורים ומאמרים של קלארק שהופיעו בכתבי עת ועיתונים שונים ( ומן הסתם ישנם כמה כאלה ) ואינם מופיעים כאן  יתקבלו בבברכה.

ספרי עיון מאת קלארק

 

קלארק המסע בחלל

 

  

מסע בחלל מאנגלית נ. רבן הוצאת ש. .פרידמן ,1958

( אחד הספרים העיוניים הראשונים על נושא חקר החלל שהופיעו בעברית )

 clark time life

קלארק ועורכי טיים לייף האדם והחלל ,עברית אהרון אמיר,ספריית מעריב ,1970

ספרי מדע בדיוני

קץ הילדות ארתור סי קלארק

קץ הילדות   תורגם לעברית פעמיים .
1. תרגום ע. שם הוצאת  עם עובד  1976
2. תרגם ש דוד חנוך ינשוף ,2005

 קץ הילדות / ארתור ס. קלארק

סדרת "אודיסיאה בחלל " ( לעברית תורגמו שלושה מתוך ארבעת ספרי הסדרה )

2001 אודיסאה בחלל עברית ציפורה חן הוצאת ביתן תשכ"ט

 

2010 אודיסיאה שנייה עברית חניתה רוזנליט הוצאה מסדה 1984

3001 האודיסיאה הסופית עברית בועז ויס הוצאת אופוס 1997

האודיסאה הסופית 3001 / ארתור ס. קלארק

סדרת "ראמה " ( שלושת הספרים האחרונים בסדרה נכתבו עם ג'נטרי לי )

 מפגש עם ראמא

1. מפגש עם ראמה ,

,תורגם לעברית פעמיים:

א.  תרגם שלמה פרנקל הוצאת מסדה 1979

ב. עירית מילר בהוצאת אסטרולוג 1997

מפגש עם ראמא

2. רמה 2 עברית אירית מילר ,הוצאת אסרולוג 1998

ראמה II - ההמשך המדהים של "מפגש עם ראמה" - ראמה (2) # / ארתור ס. קלארק

3. קלארק וג'נטרי לי גן העדן של רמה עברית אירית מילר ,הוצאת אסטרולוג 1998

גן העדן של ראמה - ראמה (3) # / ארתור ס. קלארק
4. הסוד של רמה , עברית אבי דויטש ,הואצת אסטרולוג 1998

 

קבצי סיפורים
הרוח הנושבת מן השמש

הרוח הנושבת מן השמש :סיפורים מעידן החלל עברית יורם רפפורט , 1978

כולל את הסיפורים :
1. מזון האלים

2. מלסטרום II
3. הזוהרים
4. הרוח הנושבת מן השמש
5. הסוד
6. הפקודה האחרונה
7. חייג ”פ“, ותקבל את פרנקשטיין 8. פגישה עם קרובים רחוקים
9. שיחזור
10. קרן-אור באפילה
11. סיפור המדע הבדיוני הארוך ביותר אשר סופר אי פעם
12. מר הרברט ג‘רג‘ מורלי רוברטס וולס הניכבד
13. כמה אני אוהב את היקום הזה!
14. מסע-צלב
15. השמיים האכזריים
16. שיטפון של ניטרונים
17. ליקוי-חמה
18. פגישה עם מדוזה

חדירת זמן

חדירת זמן :קובץ סיפורים מן העתיד בעריכת קלרק ( ובהשתתפות רוברט סילברברג ) עברית יורם רפפורט ,מסדה 1981
1 כולל את סיפורו של ארתור סי קלארק קח נשימה עמוקה –

סיפורי עשרת העולמות / ארתור ס. קלארק

סיפורי עשרת העולמות עברית יותם ראובני הוצאת מסדה 1982
כולל את הסיפורים :
1. בזוכרי את בבל

2.קיץ באיקרוס

3. מחוץ לעריסה, במסלול אינסופי
4. מי שם?
5.שנאה
67. אל תוך כוכב השביט

8. הקוף אשר על הבית
9. זריחת שבתאי
10. ויהי אור
11. מוות והסנטור

12. שאלה של זמן
13. טרם עדן
14. מכת שמש נדירה
15. לייקה

16. הדרך אל הים

סיפורים מן

סיפורים מן האייל הלבן ,תרגם עמנואל לוטם הוצאת זמורה ביתן ,1998

כולל את הסיפורים :
1. שקט בבקשה
2. דיג במים עמוקים
3. צפו לפטנט

4. מירוץ החימוש
5. מסה קריטית
6. הנעימה העילאית
7. הפציפיסט

8. הדיירים הבאים
9. משקאות אסורים
10. האיש שחרש את הים
11. הסחלב המאוהב
12. המלחמה הקרה
13. איגרא רמא
14. שנת ישרים
15. החלנת-החוץ של ארמינטרוד אינץ

רומנים

אבק ירח

אבק ירח .עברית יותם ראובני הוצאת מסדה 1982

קיסרות האדמה

קיסרות האדמה ,עברית עמוס גפן הוצאת מסדה ,1979

שירת ארץ הרחוקה / ארתור ס. קלארק

שירת ארץ הרחוקה ,תירגם דן שליט מסדה 1991

העיר והכוכבים / ארתור ס. קלארק

העיר והכוכבים עברית רני גרף הוצאת אודיסאה ,2003

מזרקות גן העדן עברית עומר נבו הוצאת אודיסאה 2006

סיפורים קצרים של ארתור סי קלארק בעברית

"המשמר על הירח " תרגום ראשון של "הזקיף" הסיפור ששימש כבסיס ל-2001 אודיסיאה בחלל" פורסם בטרקלין לצעיר" ב-1954. המתרגם הוא אנונימי.

בגליונות "פנטזיה 2000" מגזין ישראלי למדע בדיוני .

1. זריחת שבתאי ( הופיע גם ב"סיפורי עשרת העולמות ")

גליון מספר 1. 1978

פורסם ברשת ב"יקום תרבות " באפריל 2018 

2. עליונות.גיליון מספר 6. , 1979.

הופיע ברשת ב"יקום  תרבות "ביולי 2016
3.  ארתור קלארק על : "אפשרי וזהו זה .תשובה ליצחק אסימוב ".
( מאמר תגובה למאמר שבו טען אסימוב שמהירות הגבוהה ממהירות האור היא בלתי אפשרית ,קלארק טוען שזה בהחלט אפשרי ) .

4. אל תוך השביט ( הופיע גם ב"סיפורי עשרת העולמות ")
גליון מספר 12

5. בדיקה בטחונית .

מספר 16. 1980

6. .מסע אל הירח.

מספר 17, 1981

7. פרצה.

מספר 20., 1981.
8. .הנשלטים תרגום גילה אולייר

מספר 34 , 1983

מספר 35 , 1983
9. שיעור בהיסטוריה תרגום דן רונן

שיעור בהיסטוריה  כבר הופיע גם בתרגום עודד פלד בקובץ הסיפורים "מודל ראשון " הוצאת הקיבוץ המאוחד,1981.
10. גלות העידנים
תרגום רן רונן

מספר 37

11. מחבואים

תרגום יוסי ירון
מספר 38

12. אם אשכחך ארץ תרגם עמוס ערן

13. הזקיף תירגמה אסנת הדר

הופיע ברשת ב"יקום תרבות " באפריל 2018  כאן 

שניהם הופיעו במספר 44, 1984
14. "הכוכב "
בתוך מדע בדיוני :… הטוב שבטוב : סיפורי מדע בדיוני שזכו בפרסי "הוגו" מספר 1 /ערך איזק אסימוב ; עברית – אילנה בינג. — תל אביב : לדורי, [תש"מ
15. תשעת מליארדי השמות של אלוהים
.תרגם עימנואל לוטם בתוך "מבחר הסיפורת הבדיונית : כרך ב' " בעריכת רוברט סילברברג ,הוצאת עם עובד , 1981 ( ויצא שוב ככרך אחד בשנת 2007) ( הסיפור הופיע גם בגיליון של "מעריב לנוער " בשנות השבעים )
הסיפור "תשעת מליארדי השמות של אלוהים "הופיע גם במעריב לנוער בשנות השבעים .

16. "הבעיה" בתוך "קוסמוס –המבחר של אסימוב " מספר 4 ,1979.
מאמרים
"איך למנוע את הפלישה " הארץ- מאמרים 22.8.94 ע' ב-1 ( מאמר מדעי על אפשרות של פגיעת מטאור בכדור הארץ )
"חוסר משקל בחלל " נשיונאל גיאוגראפיק 32, 2001
ראיון גדול מאוד עם קלארק ועל דעותיו השונות בתחומי מדע פוליטיקה והתנהגות מינית "העתיד טמון בעתיד " הופיע ב,דבר השבוע 11.7.1986 ע' 22-26

 "הנביא מציילון " נט מגזין 5 , 2001 ע' 50-52

מטיו טיב "קץ הילדות :פגישה קצרה מידי עם עם ארתור סי קלארק הזקן של חזון המדע הבדיוני " מדע פופולארי  מספר 124 , 2004 ע' 50-53

 

חנה סץ "האוצר האבוד " מסע אחר 16 1990 על קלארק בסרי לאנקה.

 

מאמר ביקורת גדול על קלארק

יוחנן נאגל "ארתור סי קלארק –קוסם הפליאה " פנטזיה 2000 מספר 18 ,1981 ע' 70-75 .

  

אברהם אלישע "קלארק החכם בטלווזיהי\ הישראלית –בעקבות הסדרה "עולם הכוחות המסתוריים " האומנם צירוף מקרים "מודעות –הגות מסיקיה קבלה פרפסיכולוגיה ד( 29) 1988

 

 

 

 

 

סידרת קומיקס מאת ג'ק קירבי .על פי ארתור קלארק וקובריק.

 

קישורים רלבנטיים

קלארק בויקיפדיה
רשימת ספריו של קלארק

אתר על קלארק

אתר ענק על קלארק

האמונות של קלרק

חוזי האינטרנט

ספרים של קלארק
המבוא ל"קץ הילדות "

הפתיחה ל2001-"  אודיסיאה בחלל "

פרק ממזרקות גן העדן

מיליארד שנים חלפו ביעף : אהרון האופטמן על העיר והכוכבים

ארז אברמוביץ' על העיר והכוכבים

אריאנה מלמד על התרגום החדש של קץ הילדות

תמי ניניו מגיבה למלמד

ניר יניב על קץ הילדות

הראל שונמי על קץ הילדות

ניר יניב נגד אודיסאה בחלל

2001 הקומיקס
מאמרים על 2001 אויסאה בחלל מאת ג'ק קירבי

העיבוד לקומיקס לעומת העיבוד לקולנוע

הספדים

מותו של קלארק מלווה בפרץ קרני גאמה

קץ הבגרות :אריאנה מלמד מספידה את קלארק

אבי בליזורבסקי על מותו של קלארק
לארי ניבן על תרומתו הגדולה של קלארק

קלארק סטאראפיסט:עינת חורשי על קלארק
דיווחים מכדור הארץ :שירי לב ארי על קלארק

מותו של קלארק באייל הקורא
קצת כבוד :פוסט בבלוג על קלארק

עוד פוסט בבלוג "חיי הסלב "

מחשבות אחרונות על קלארק

שנת 2001 ברשת "יס "

גברים הם ממאדים –נשים גם כן

התנ"ך החייזרי

 

 

תודה לאספן הנדיב נחום בר על הסריקות.
 

עתידן של שדה הקרב

המומחה לטילים לרקטות ולטכנולוגיות לחימה מודרניות עזריאל לורבר , שכתב עוד ב-1971 ספר על נשק רקטי וכיצד אפשר להשתמש בו ולהתגונן מפניו וחיבר מאז עוד ספרים מקצועיים על שדה הקרב העתידני פירסם בימים אלו מותחן עתידני בשם "רעש מלחמה "  שמתאר נסיון כיבוש מצרי של ישראל בעת רעידת האדמה הבלתי נמנעת שתתקוף את אזורנו וכיצד ישראל מתמודדת עימו עם שיטות חימוש חדשניות .
ונשאלת השאלה עד כמה אקטואלי הספר הזה בימים אלה של הפסקת אש במלחמה ביננו ובין אירגון החיזבללה ?

"רעש מלחמה " הוא סיפור מלחמה עתידנית מהסוג שהוא נדיר מאוד בשפה העברית,אולי בגלל שישראל היכירה כל כך טוב מלחמות אמיתיות שקוראים לא היה חשק לקרוא גם על מלחמות בדיוניות . בעברית יש רק כמה ספרי מלחמה עתידנית בודדים מאוד כאלו .כמו "המלחמה הבאה" של י. חייק שנכתב לאחר מלחמת ששת הימים.
"רעש אדמה" הוא יותר מספר מלחמה עתידנית "רגיל "  הוא עוסק גם בהשלכות של אירוע עתידני שעומד להתרחש …מתי שהוא בעתיד . כאשר תהיה כאן רעידת אדמה   חזקה ביותר כמו שהייתה בתחילת המאה הקודמת וכפי שצפויה בוודאות מתי שהוא בעשורים הקרובים וכנראה בשנים הקרובות .ואז המצרים "ידידנו" ינסו לנצל את "הבלגאן" ולהשתלט על רוב שטחי המדינה.
לורבר יוצא מנקודת הפתיחה שמדען יפני שונא ישראל ( ידיד של קוזו אוקמוטו הטרוריסט היפני המפורסם )מוצא שיטה לחזות רעידות אדמה מגלה מתי אמורה לפרוץ רעידת ההאדמה הגדולה בישראל ומעביר את
המידע למצרים שמתכננים לנצל אותו על מנת לתקוף את ישראל ובהזדמנות זאת גם את הרשות
הפלסטינאית ואף להשמיד את הפלסטינאים מתוך הנחה שאלו רק יהיו קוץ בבשרם כפי שהיו קוץ בבשר ישראל.
אבל לא אלמן ישראל הודות למזל יוצא דופן ( שלצערנו אינו קורה רבות במציאות אבל זוהי הפריבילגיה של מותחנים ) השירותים החשאיים של ישראל עולים על המזימה ,מגלים את השיטה לחיזוי רעידות אדמה ומתכוננים מבעוד מועד למלחמה עם מצרים .כוחותינו מכים מכה עזה את המצרים במלחמה של ארבעה ימים ותוך שימוש בכלי נשק חדשי חומר נפץ רב עוצמה באופן מיוחד. .סוף טוב הכל טוב אם כי לא למצרים . אלו חוזרים לימים שבהם הערבים השאירו נעלים במדבר כדי לברוח מהישראלים .
"רעש מלחמה " הוא ספר אופטימי מאוד . הוא יוצא מנקודת ההנחה ששום דבר לא יכול להשתבש בתוכניות של צה"ל הנחה אולי אופטימית מידי כפי שגילינו בלבנון ששם בוצעו כידוע כמה תרגילי מלחמה לפני המלחמה עצמה שניסו לבדוק מה יתרחש שם ובכל זאת עדיין הופתענו .
עליונות החשיבה של הישראלים אמנם  נלקחת כאן כמובנת מעליה ובכל זאת סביר להניח שגם המצרים והערבים ידעו להכיר ביכולות הטכנולוגיה ומי יודע אולי יציידו את עצמם ביכולות טכנולוגיות שאין לנו.
הספר היה טוב יותר ומרתק יותר אם היה מתאר כשלי חשיבה בצה"ל ותוכניות שאינן מתגשמות בהצלחה או תוכניות של האויב שמצליחות .הספר היה אז אולי מדכא יותר אבל גם מרתק וריאליסטי הרבה יותר. כפי שהוא עכשיו הוא מעין ספר "דנידין"  למבוגרים :במאבקנו כנגד האוייב הכל התרחש כמצופה . ולכן איננו יכולים להפסיד . בכל זאת עם  כל חסרונותיו כמותחן ריאליסטי או אף ספר מלחמה ,"רעש מלחמה " מעלה כמה שאלות מטרידות ובראשן השאלה המטרידה מכל :האם תהיה ישראל מסוגלת להתמודד במלחמה עם אוייב בזמן של קטסטרופה לאומית כמו רעידת אדמה ?

 

ד"ר עזריאל לורבר הוא מומחה ישראלי מהגדולים ביותר לטילים ולנשק רקטי הנושא שעליו חיבר את ספר הלימוד הראשון בעברית . וגם מומחה לנושא שדה הקרב העתידני וטכנולוגיות חדשניות נושא שעליו חיבר ספר מעניין ביותר . במהלך הקריירה שלו הוא עבד בתעשייה האווירית . הוא שימש כעוזר ראשי למנהל משרד המדע והטכנולוגיה ,והוא חבר בכיר במכון האמריקני י לתעופה ואסטרונאוטיקה,וחיבר עד כה שישה ספרים ויותר מ- 50 מאמרים על נושאי טכנולוגיה צבאית. .
בימים אלו של מלחמה עם החיזבללה והתקפות קטיושות על ישראל התקפה שאותה צפה לורבר עוד לפני עשרות שנים  הפכה המומחיות שלו לטילים לרלבנטיות יותר מאי פעם :

  א.א. איך הגעת לתחום הזה של טילים רקטות וכלי נשק עתידניים ?
לורבר : אני חובב מדע בדיוני מאז הכיתה השביעית למדתי לתואר ראשון בפיטסבורג ושני בוירג'יניה .ואז פירסמו שיש קורס להנעה רקטית .קראתי בעיתון ששיגרו את השביט 2 וזה עניין אותי .הצטרפתי לקורס של הנעה רקטית והיו רק 4-5 סטודנטים בכיתה כולם קציני צבא אמריקנים. אבל המרצה לעומת זאת היה עיראקי שהסתלק מעיראק ולאחר מכן עבר לאוניברסיטה אחרת ונהיה ראש פקולטה.
.

לורבר עבד אל התעשייה האווירית והתמחה בטילים והפך לפורץ דרך כשחיבר את הספר הראשון בעברית
בנושא ( אחרי כל הספרים על חקר החלל כמובן ) "טילים מונחים ונשק רקטי ".

לורבר  זה היה ספר לימוד בו נוסחאות ומבנה של מנועים רקטיים ,איך הם טסים ,מה היא מערכת הנחייה. הספר היה פורץ דרך בישראל . עד אז עד אז עבדו בארץ רק עם ספרים באנגלית . וכולם היו רחוקים מאוד מזה. איש לא העלה על דעתו כמה זה יהיה חשוב בעתיד. עד היום אני פוגש מהנדסי טילים שלומדים מהספר הישן הזה שלי ואומרים לי שהוא מונח אצלם בארון הספרים .
אגב הבוס שלי מאיר סיוון כתב ספר על חקר החלל בשם "הרפתקה בחלל".

 אחר כך פירסמתי ספר שני היה ספר לימוד לקצינים העוסק במהפכת החימוש המונחה המדויק והטכנולוגיות השונות העומדות בבסיסה ועל מה שאפשר לעשות עם כלי נשק מדויקים . לאנשים שלא מכירים את המטריה הטכנית מחיל החימוש .
הספר השלישי והחשוב ביותר של לורבר מציג את הקשר והחשיבות בין הטכנולוגיה ושדה הקרב.ועסק רבות בדיונים היסטוריים בנושא כמו גם במתן דוגמאות מספרי מדע בדיוני שונים שעסקו בכלי נשק עתידניים.

הטילים של החזבללה

א.א. מה מקור הטילים האלו ?
לורבר: הטילים כמו הסקאד והזלזל מבוססים על סקאדים רוסיים שמבוססים על הוי 2 ממלחמת העולם השנייה של הנאצים. זו הייתה טכנולוגיה שהיטלר האמין שעימה אפשר יהיה לשבור את האנגלים . כמובן שהוא לא הצליח. הרוסים לקחו אותה ושיפרו אותה. האיראנים קיבלו סקאדים רוסיים ועברו לדלק מוצק מהדלק הנוזלי שהוא אמנם אנרגטי קצת אבל אי אפשר להשאירו בתוך הטיל זמן רב.
טיל הזלזל היה אחד הפיתוחים הראשונים שלהם עם נשק מוצק שהם עשו. אגב ספק אם הם משתמשים בזה היום הם נפטרים מזה ומעבירים את מה שהם כבר לא צריכים לחיזבללה
כמה הזלזל מסוכן?
 לורבר: יש לו ראש קרבי גדול יותר מהסקאדים אם הוא נוחת על בית קומות בתל אביב הוא יכול לגלח שתי קומות בשקט אם כי תלוי באיזה סוג בית מדובר .פצצה כזאת נוחת בחצר יכולה גם היא למוטט בניין.
כמה הוא מדויק ?
לורבר: הדיוק שלו הוא עד אחוז או שניים מהטווח כלומר אם הטיל נורה למרחק של מאה קילומטר ישנו מעגל של קילומטר שהוא ייפול בתוכו .אי אפשר לדעת בדיוק .כך שאם ירצו להפיל בניין מסוים יצטרכו לירות אליו

כמה עשרות זיזלזלים כדי להתקרב אליו מבחינה זאת הסקאד מתוחכם הרבה יותר ממנו כי יש לו הנחייה. 
א.א. כרגע יש שביתת נשק אולם היא יכולה להסתיים בכל רגע ובכל מקרה המלחמה הבאה היא עניין של זמן האם אתה צופה שגם תל אביב עלולה להיפגע חמורות ממטחי טילים של החיזבאללה ?
לורבר: החיזבלאלה משתמש בטילים וברקטות כיוון שקל לתפעל אותם .טילים הם מלאכת גאונים שמתבצעת בידי שוטים.
אני לא מודאג יותר מדי מהיכולת שלהם לירות טילים לאיזור תל אביב. זה יכול לקרות אבל אני ישן טוב בלילה ( לורבר גר בקרית אונו והוא שכן של כותב שורות אלו .א.א. ) .נכון שהראש הקרבי של הטיל שעלול לנחת על תל אביב הוא כבד בסביבות 500 קילו אבל כמה כאלה הם כבר יירו?
חטפנו סקאדים במלחמת המפרץ וכמה הרוגים היו? אחד .סך הכל זה לא נשק רציני באמת כמה שזה מדהים לשמוע . הקטיושה היא לא באמת מסוכנת ואינה מאיימת על הקיום שלנו .כמה הרוגים יש בעורף מקטיושות ?עשרות וזה מ3000 קטיושות שנורו .סטטיסטית זה לא רציני.
א.א. : אז אתה אומר שגם אם ירו לא יגיעו לכאן מטחים גדולים מדי ?
לורבר: החזבללאלה יכול לירות על תל אביב אבל הסיכוי להיפגע מהם הוא נמוך. בכל מקרה כרגע לא נראה לי שהם יעיפו טילים בכמויות על תל אביב ,ההערכה היא שיש להם רק כמה עשרות משגרים לשגר על תל אביב אחרי שהרוב כבר הושמדו .לא הייתי משנה את מקום מגורי בגלל זה.

המלחמה הבאה 

לורבר :הסכנה האמיתית לאזור המרכז היא מהסורים .שלהם יש כמות טילים גדולה ורובם מדויקים. הן מבחינת העורף בצפון והן מבחינת המרכז הסורים מסוכנים יותר לעין ערוך מהחיזבללה .
אם יחליטו לפתוח נגדנו במלחמה זה הדבר העיקרי שהם יכולים לעשות זאת . זאת אחת הסיבות שהם רכשו טילים מדויקים .אפשרות אחרת לאיים עלינו אין להם רק באמצעות טילים הם יכולים לאיים על העורף .לא בעזרת כוחות השריון ואוויר המיושנים שלהם שעימם אין להם סיכוי כנגדנו .
לסורים יש כמה מאות טילים מסוג  סקאד אס –אס 21 טיל מדויק למדי לטווחים של 70-120 קילומטרים והדיוק שלו טוב .זה אומר שאם הם רוצים להוריד מטרה מסוימת נגיד מגדלי עזריאלי והם ירו שלושה טילים ,אחד לפחות יפגע.
אם הם יורים סקאדים על תל אביב נוכל לעצור אותם עם חץ ופטריוט אם ירו דברים אחרים אז אנחנו נוכל לשטח את דמשק ואת חלב.
א.א. :יש חששות חמורים שהסורים שוקלים כעת ברצינות מלחמה כנגדנו ,מה דעתך בנושא?
לורבר: הסורים יכולים לעשות מחטף בגולן אבל את זה הם איחרו בכמה שבועות כאשר היה שם מחסור בחיילים . עכשיו כבר לא יכולים כי יש מספיק חיילים.
לא הייתי ממליץ לבצע מתקפת מנע כנגדם כי זה יכול רק לעורר אותם לבצע את המלחמה שאותה אולי הם לא מתכננים אחרי הכל כרגע. במקרה הזה עדיף להיות המותקף ולא המתקיף.

א.א. : איך אתה חוזה תהיה המערכה העתידנית כנגד הסורים ואחרים ?
לורבר : במערכה העתידנית יהיו הרבה יותר כלים לא מאוישים אנחנו ומובילים את העולם בשימוש במזלטים שאפשר לפגוע .יהיו הרבה יותר בטלים נגד טילים יהיה עידכון בימ"חים מחסני חרום . תהייה מלחמה נגד המחשבים של הצד השני .הם אולי ינסו לשתק את המחשבים של הבורסה שלנו וכך לפגוע בכלכלה . יהיו פחות ויכוחים על העלאת הלוויינים .יעשו יותר בתחום הזה . אולי נפתח משהו נגד קליעים קינטים של טנקים .לדעתי אפשר לעצור זאת .אבל מישהו עם ביצים צריך ללכת על זה. ישימו דגש על הטילים נגד הקטיושות הטווח שלהם קצר וזאת בעיה אבל אפשר לעשות זאת .
הבעיה שכל אלו באמת דורשים תקציבים עצומים שספק אם מדינה בסדר הגודל של ישראל תוכל להרשות אותם לעצמה. 

מחדל מערכת נאוטילוס

א.א. :היום אין שום הגנה מפני הקטיושות  ?
 לורבר: לצערנו היום אין שום הגנה מפני הקטיושות. זמני התגובה של הפטריוט קצרים מדי והחץ גרוע עוד יותר מהבחינה הזאת כי ההוא מסתכל גובה רב יותר ומיועד למשהו אחר .אותו מעניין רק טיל מסוריה לא מחורשה מלבנון.החץ נורה כלפי מעלה ומחפש את המטרה באוויר ,הוא לא נועד כנגד קטיושות.
א.א. החלו בכלל לפתח  אמצעי הגנה נגד קטיושות ?
לורבר : החלו לפתח טכנולוגיה כזאת : נאוטילוס ולישראל אין כזה. יש דגם אחד באמריקה שעוד לא גמרו לפתח אצלנו הפסיקו להתעניין בנאוטילוס לפני שנים כנראה כי היו כמה אנשים חכמים שהחליטו שאיום הטילים לא רציני ועדיף להשקיע כסף במקומות אחרים חשובים יותר. אבל האמריקנים המשיכו בפיתוח ופיתחו את הנאוטילוס למשהו שיכול ליירט גם פצצות מרגמה.
א.א. איך המערכת הזאת עובדת?
לורבר: זו קרן לייזר. יש מכ"ם שמגלה את היציאה של הטיל. קרן הלייזר מאתרת אותו ואז הקרן ננעלת מאירה את המטרה במשך כמה שניות ובום זה מושמד.
א.א. :כמה אחוזי הצלחה היו לנאוטילוס ?
לורבר:עד כה אחוזי הצלחה של מאה אחוז.
א.א :מה הייתה הבעיה עם מערכת  נאוטליוס סקאי גארד שבגללה האנשים שבמערכת שלנו התנגדו להם כל כך ?
לורבר: זה גם נכון שיש כמה בעיות עם הנאוטילוס. הוא מגן ברדיוס של חמישה קילומטר וזה אומר שצריך כמה מערכות כאלה .צריך כל עשרה קילומטר להעמיד מערכת כזאת וכל מערכת כזאת יכולה לעלות 30-40 מיליון דולאר זה קצת יקר. הנאוטילוס הייתה מערכת גדולה ומסורבלת האמריקנים ייעלו אותה והפכו אותה לפחות מסורבלת ונורטלופ פיתחו מערכת הרבה יותר קטנה וניידת מערכת  סקאי גארד .. נורטלופ מיזערו את הטכנולוגיה ומציעים את הנאוטילוס גם לשדות תעופה להגנה מפני טילי כתף ,כאלה שכמעט השמידו מטוס שלנו בקניה . 
הם טוענים שיש להם מערכת עם טווח של חמש קילומטר שיכול להגן על כל שדה תעופה כנגד כל איום שמתקרב .יכול להיות עם ערים יש בעיה כי אתה צריך אופק ובערים במרכז קשה למצוא אופק נגד טילים של כתב הם יכולים לשים טווח של 20 ק"מ וזה יכול להיות יעיל לכל שדה תעופה בעולם.
יכול להיות שלנאוטילוס הייתה בעיה נוספת אם אתה מפוצץ את הטיל מתקרב מעל לעיר הרסיסים שלו יכולים עדיין ליפול ולפגוע כמו מה שקרה עם סקאדים . דעתי שזה טיעון סרק מאחר שרסיסים עדיין פחות מסוכנים מאשר התפוצצות תקנית . זאת דעתי הפרטית.
א.א. :מתי ירדנו מזה?
לורבר:לפני שנתיים שלוש. ואתה יודע מה מרגיז מכל ?שנאוטילוס פותחה בשיתוף מערכת הביטחון הישראלית.  ובאיזה מקום לא רצו אצלנו במערכת ,לשלם את המחירים ואמרו שיש דברים הרבה יותר דחופים.
א.א. זה מחדל .חבל מאוד שלא הקציבו כספים לזה.
לורבר: נכון. אבל קשה להקציב כספים לאיומים עתידיים שכרגע נראים לא רלבנטיים ואולי לא יתממשו לעולם. וזה תמיד היה ככה תמיד יש דברים חשובים ודחופים יותר. אתה ידעת שצבא בריטניה לא רצה מקלעי לפני מלחמת העולם הראשונה? מלחמות הן דבר יקר מאוד ואנשים לא רוצים להקציב כסף לדברים שלא ברור מה תהיה חשיבותם. אבל אם לפי שנתיים שלוש היו מחליטים ללכת על זה במלוא הכוח יכול להיות שהיו לנו היום מערכת מיגון נגד קטיושות אבל אני אומר את זה בזהירות גדולה ,טכנית זה אפשרי ,פוליטית בכלל לא ברור. 
גם יש טילים נגד טילים לרפא"ל שפיתחו מערכת להגנה הקפית לטנקים החלו להתעסק בזה לפני עשרים שנה.אבל מערכת הביטחון לא רכשה זאת בגלל מחסור בכסף .

כדאי לציין בהקשר זה ספר שערכתי עם בנציון נווה מנכ"ל רפאל היה ספר שעוסק בהגנה סביבתית מפני טילים בליסטיים אסופה של מאמרים כולם על ידי ישראלים וזה ספר לימוד איך לארגן הגנה של מדינה מפני טילים בליסטיים מה צריך להביא חשבון . הדבר המדהים הוא שאם כי הספר יצא ב-2003  הרי היום ב-2006 כבר  עברנו את הטכנולוגיות המתוארות  בספר והוא התיישן .

תראה אני פירסמתי באנגלית ספר בשם Misguided Weapons: Technological Failure and Surprise on the Battlefield, שעוסק בקוצי ראות טכנולוגיים שבדיאבד לא יאמנו , במקרים  שבהם הייתה טכנולוגיה זמינה לאיזו מדינה או צבא והם לא עשו איתה כלום  או לחילופין הטכנולוגיה הייתה זמינה לצד השני והם לא התרגשו . למשל קרב קרסי שבו הצרפתים ניגפו בפני קשתות שהצרפתים כבר היו מודעים לקיומן ולא התרגשו מהן . מיכלי דלק נתיקים למטוסי קרב שהגרמנים המציאו במלחמת ספרד ולא השתמשו בהם בקרב על בריטניה אבל גם האנגלים לא השתמשו בהם.
המכ"ם היה דומיננטי בקרב על בריטניה אבל הגרמנים השתמשו בו חודשים קודם לכן אבל לא תקפו את תחנות המכ"ם הבריטיות בהנחיית גרינג.
גם אנחנו יכולנו להשתמש ב 73 בטילי סיגר ולא עשינו זאת .

ועכשיו  יש את המקרה הזה של  אי קבלת מערכת הנאוטילוס בידי המערכת הישראלית .
 אבל בכל פיתוח של מערכת נשק מגינה צריך להביא את השיקול של העלות לאנשים להשקיע כסף באיומים עתידיים .זה הטבע האנושי .אם החוק לא היה מחייב כמה אנשים היו עושים ביטוח ? אם תסיר את החובה כמה אנשים היו עושים את זה?  לא כל כך הרבה.  

לורבר וספרות המדע הבדיוני

לורבר הוא חובב ושל ספרות מדע בדיוני ומושפע מאוד מרעיונותיה הוא ניהל גם לובי לשימוש מוגבר יותר ברעיונות מספרות המדע הבדיוני בידי הצבא.
בגליון "מערכות " כתב העת המיקצועי לעייני צבא ולחימה מספר 269 מיוני 1979 פורסם המכתב המעניין הזה שלו :

"למפקד "מערכות " שלום :
כידוע לך הריני נאבק מזה שנים להגברת המודעות הטכנולוגית המודרנית בצה"ל . על אף התפתחותה המהירה בשטח זה בעולם כולו ובארה"ב בפרט .מפגרים אנו בהרבה משטחי הטכנולוגיה ולא רק בגלל חוסר אמצעים .אנו משקיעים סכומי עתק במערכות נשק קונבציונאליות בגלל פקפוק ביכולתן וחשיבותן של מערכות חדישות .אחת הסיבות לכך היא לדעתי השמרנות המחשבתית הישראלית . ולא רק בצבא .ופה ברצוני להצביע על נקודה טיפוסית אחת בה דווקא תוכלו לתרום .
הקצין האמריקני הטיפוסי לדוגמה ,הוא בדרך כלל בוגר ווסט פוינט ובתור שכזה בעל תואר הנדסי אוניברסיטאי .משחר ילדותו גדל הלה בסביבה בה הוקף, בפטנטים חשמליים ואלקטרוניים במטבח בסלון ,בצעצועים ועוד.
אך השפעה לא פחות חשובה נודעת לז'אנר ספרותי מסויים ,המקובל מאוד באמריקה אך כמעט בלתי מוכר בארץ ספרות המדע הבדיוני (מד"ב ) .מושגים הקשורים במלחמת כפתורים ,שלט רחוק ,טלביזיות ולייזרים מופיעים בספרים אלה מזה עשרות שנים .השימוש בלייזר להנחיית פצצות "חכמות " לדוגמה הינו רעיון אמריקני ישן .סוף סוף פיתחו המהנדסים רעיונות שהמציאו הסופרים לפני 30 שנה.
לנו ישנה בעיה שניתן לכנותה "סיינש פיקשין והשאלה היהודית ". לי זכור רק ספר עברי מקורי אחד בנושא זה "אבן מאסו הבונים ( של ארי אבן זהב א.א. ) . עד לפני שנתיים –שלוש לא העזה שום הוצאה רצינית "ללכלך ידיה בסוג ספרות זה ( להוציא ז'ול ורן והב.ג. וולס ) חוסר זה מורגש שבעתיים לנוכח המבול הפתאומי של ספרות זו השוטף אותנו לאחרונה ( אף כי חלק ניכר מהגל הזה שייך יותר לתחום הפנטזיה ולא לתחום המד"ב המובהק) .
נשאלת כמובן השאלה המפורסמת לגבי הביצה והתרנגולת :האם הפיגור הטכנולוגי בחשיבה הישראלית נובע מהיעדר רקע טכנולוגי בבית ומחוסר חשיפה למד"ב , או שמה סוג ספרות זה לא נקלט על ידינו מעולם מפני שהישראלי הממוצע מעדיף /מונחה את ש"י עגנון והתנ"ך .
המד"ב בצורתו המודרנית קיים בארה"ב מזה כ-50 שנה .ואפילו בברית המועצות מצוייה ספרות ענפה כזו זה כ30 שנה .מה קרה אצלנו ?
חלק לא מבוטל מסוג ספרות זה עוסק בצבא ,מלחמה ,טכנולוגיה והיסטוריה צבאית .אני ממליץ מאוד כי "מערכות " תבדוק את העניין ותפעל בנושא זה. שלדעתי רבה חשיבותו לא רק בגלל מעלותיו הספרותיות שאינן מבוטלות ,אלא בגלל השפעתו החיובית הניכרת ,שהוכחה במחקרים מדעיים ,על פתיחות מחשבתית למושגים זרים. ולאופני מחשבה חדשים.
עלי להוסיף כי עוד בשנת 1970 המלצתי על כך ,אולם –סימפטום טיפוסי למנטליות הישראלית =הסתכלו עלי כמתעתע.
בתור התחלה הריני ממלית על ספרו המצויין של רוברט הינליין "לוחמי החלל" העוסק בלחימה ובמנהיגות במאה ה-21. ספרים וקבצי סיפורים מצוינים נוספים קיימים אך אלה ,כמו אוכל משובח –דורשים פיתוח החיך והטעם.
בברכה
ד"ר עזריאל לורבר
מהנדס אוירונאוטיקה.

לעניות דעתי המצב המוצג השתנה מאוד מאז  המכתב ב- 1979 נראה לי שהצבא היום מכיר ומודע היטב למתרחש בתחום המדע הבדיוני ובעיקר זה הטלביזיוני ומצהיר על כך בכל הזדמנות אולי בידיעה שכך יוכל לעורר יותר עניין בציבור. אכן הזמנים השתנו.

לורבר: ההגדרה שלי ל – מדע בדיוני " הוא קונספט שלא הוכח במעבדה. אם עקרון הפעולה של רעיון כלשהו הוכח במעבדה אזי זה אינו מד"ב אלא פרויקט שמחכה למימון.
המחשבה הטכנית שלי הושפעה (בסגנון לפחות, אם כי כמובן לא בעובדות) במידה ניכרת מאורח המחשבה של ג'ון קמפבל, שהיה תקופה ארוכה העורך של ,ANALOG וכפי שבאה לידי ביטוי במאמרי המערכת שלו.
וקיבלתי השראה מכמה סופרי וסיפורי מדע בדיוני.
(אולי לא במקרה הסופרים והסיפורים האלו הם כולם קשורים לקמפבל והופיעו במגזין שערך "אנלוג "א.א. )

הנושא של הגנה בפני טילים העסיק אותי הרבה מאז שקראתי עליו ב – THE COSMIC COMPUTER של H. BEAM PIPER ,  ב-1963 והפסקאות הספציפיות שעוסקות ב הגנה מפני טילים הן בעמודים 72, 73 ו-76. באיזה שהוא אופן זה נשאר לי בזיכרון וכשהותקלתי פעם ראשונה (בסוף 78) בבעיה של הגנה בפני טילי נ"ט. קראתי את זה בספר של פיפר ואמרתי  אמרתי אם זה עובד אצלו  למה שזה לא יעבוד היום במציאות . הצעתי את זה לצה"ל  ב-1979. . כרגיל  העניין התקבל בארץ בצורה מאד מהוססת ותוך גרירת רגליים נוראה וניסיונות טירפוד מכל מיני גורמים שסבלו מסינדרום ה – NIH, (לא הומצא כאן). בגלל שינוי במבנה צה"ל (הקמת המפח"ש) העניין דעך זמנית ,.צה"ל סחב רגליים והעסק דעך ואז מישהו התעורר ופיתחו את זה בסוף שנות השמונים או תחילת שנות התשעים,. הם היגיעו עם זה לבשלות מלאה, אך מערכת הביטחון לא הקציבה לכך כסף ואני מניח כי עכשיו עוד תהייה בעניין וועדת חקירה.

אני יכול להוסיף שבהמשך הצעתי טכנולוגיה דומה לטילים נגד טילים להגנה על מטוסי קרב. מאמר שלי בנושא התפרסם ב – AEROSPACE AMERICA, הירחון של איגוד מהנדסי התעופה בארה"ב ((AIAA בספטמבר 1986 ונתתי הרצאה על כך בכנס תעופתי בארה"ב באוגוסט 1988.
קונספט דומה להגנה על צוללות בפני טורפדות הצגתי (יחד עם תא"ל מי"ל איבן דרור – איש צוללות) בכנס לוחמה תת-מימית באנגליה ביולי 1992. על קונספט דומה קראתי מאוחר יותר באחד מה – TECHNOTHRILLERS המתפרסמים חדשות לבקרים אך אינני זוכר איפה ומתי בדיוק.
בין לבין נכנסתי ב-1985 לנושא של הגנה בפני טילים בליסטיים בו אני עוסק עד היום. מאמר שלי על גישה חדשנית להגנה על מטרות אסטרטגיות עומד להתפרסם בספטמבר ב – MILITARY TECHNOLOGY, האירופאי.

 

נושא ספציפי אחר שניסיתי לדחוף, אך גם פה נתקלתי בהתנגדות, היה עניין המיגון האישי לחיילי חי"ר. העליתי הצעה לגירסה פחות מתקדמת לרעיון של רוברט היינליין 

בספרו  – לוחמי החלל ( STARSHIP TROOPERS.)  ספר מפורסם על מלחמה בין בני האדם וחייזרים שגם הוסרט .
מדובר ברכב לחימה אישי לחייל החי"ר, עם יכולות מתקדמות אך לחלוטין בתחום הטכנולוגיה הקיימת. לאחר שהתייאשתי כאן בישראל מהנסיונות לשכנע את מישהו בנחיצות הרעיון  שלחתי מאמר ל – ARMOR, ביטאון חיל השריון האמריקני שפרסם אותו בחוברת נובמבר-דצמבר 1986. לאחר מכן התעשתו כנראה בצה"ל. עובדה  מאמר דומה התקבל לפרסום בעיתון פנימי של חיל השריון בדצמבר 1988. אגב, לדעתי הטכנולוגיה כבר בשלה לגירסה פשוטה של הרעיון של היינליין, עם מנוע של כ"ס אחד או שניים ועם חיישנים שיגבירו יכולות של שלד חיצוני אבל בשלב זה, זה עדיין חלום באספמיה.
יש רעיון שאני לא יכול לדבר עליו  ש"הרמתי" מ- CHRISTOFER ANVIL,  מסיבות שלי אינני מעוניין עדיין לשים אותו על הכתב, לא אצלי ולא אצל מישהו לצערי הרעיון נפל בסוף . אבל לא ויתרתי עליו. אני מקווה שהוא עוד  יחזור וימצא לבסוף מימון.  
 א.א. : אתה יכול להגיד לי מאיזה מבין מאות הסיפורים של אנויל הרעיון לקוח ?

לורבר :לצערי לא.

עזריאל לורבר נגד ארתור סי קלארק .

 

ארתור סי קלארק  סופר המדע הבדיוני המפורסם כתב ב-1951 סיפור מדע בדיוני בשם "עליונות " .הסיפור תואר מנקודת המבט של קבוצה הנלחמת באויב עם טכנולוגיה נחותה בהרבה .אבל בגלל המאמצים לפתח נשק מתוחכם ביורת שעם זאת הוא יקר מאוד לפיתוח וליצור בכמויות גדולות והניסיונות לפתח אותו עוד יותר ,הקבוצה מפסידה לבסוף במערכה .סיפור שגורם לקוראים לחשוב היטב מה באמת חשוב בשמירת עליונות טכנולוגיה גבוהה או כוח רצון והתמדה עקשנית ?
לעזריאל לורבר יש הרבה מה לאמר על סיפור זה שמהווה מעין טיעון נגדי לטיעוניו לאורך השנים בזכות הצורך בטכנולוגיות חדשות ,וכמה שיותר וכמה שיותר מהר..

לורבר :"עליונות " שימש כפתיח בספרם של צבי עופר ואבי קובר "איכות וכמות" שיצא בהוצאת מערכות ב- 1985, ספר שבדרך כלל היה נגד טכנולוגיה חדשנית.
עכשיו לענייננו. אף כי הסיפור הוא משעשע, הרי הוא טועה ומטעה. אינני יודע עד כמה קלארק היה בקי בנוהלי הפיתוח הצבאי, הן הבריטי והן האמריקאי, וגם לרוסים יש כאן מה לתרום. במלחמת העולם השנייה קלארק היה מפעיל מכ"ם (ראה בספרו (GLIDE PATH וייתכן שהוא קצת נסחף.

הענין עם קשיי היצור וההטמעה של נשק חדיש  כמו זה שהוא מתאר בסיפורו באמת התעורר בשנות השבעים, כשצבא ארה"ב היה בבעיות בכלל ואז התלבשו על ההיי-טק.  אבל אין ספק שייצור בכמויות הוא אפשרי, והכרחי. אגב, תראה מה למשל מזל"טים עושים בלבנון וזו פסגת ההיי-טק.

 בסיפורו הוא גם עשה כמה טעויות בנוהלים מקובלים שאי אפשר ליחס אותן אפילו למערכת הצבאית המטופשת  ביותר. לדוגמה, אם אתה נערך להכנסת נשק חדש אינך מפסיק לייצר את הישן עד שהחדש נכנס בכמות מתאימה. שנית, הכנסת נשק חדש מלווה בדרך כלל בכל כך הרבה ניסויים ובחינות שמרבית השגיאות והליקויים נחשפים לפני שהגיעו לשדה הקרב. הבעיה האמיתית בהכנסת נשק חדש היא בדרך כלל באיטיות בה הוא מוכנס, ואם הוא חדשני דיו, באי התאמת תורת הלחימה ליכולות האמיתיות שלו ולכן אי ניצולו בצורה האופטימלית. לא פעם המפתחים מתעצבנים מהאיטיות הזו, שלא תמיד מוצדקת.
הבעיה נעוצה בעובדה שצבאות, ומערכות ביטחון, הם גופים שמרניים ומסורבלים שאוהבים לשמר את הקיים שהם מכירים ויודעים כי הוא עובד. הם מוכנים לקבל רק שכלולים אינקרמנטליים בכלי הנשק שלהם מפני שאלה אינם מחייבים תורות לחימה חדשות. שינוי מהותי בתורת לחימה מחייב מאמץ מחשבתי ניכר ולפעמים שינויים ארגוניים במבנה הצבא או הקמת יחידות חדשות (יעודיות) שיש לשלבן במערך הקיים וזה כבד מנשוא. דוגמאות: הצבא הגרמני לחם בשצף קצף נגד רעיונותיו של גודריאן ללחימת שריון עד שגודריאן שכנע את היטלר עצמו.
מיניסטריון האוויריה בבריטניה התנגד לפיתוח מטוסי סילון כשהמנוע הסילוני הייתה המצאה של טייס בריטי. הצבא הבריטי התנגד לרכש מקלעים לפני מלחמת העולם הראשונה. הצי הגרמני במלחמת העולם השנייה חשב שהשנורקל (המצאה הולנדית שנפלה לידיהם עם כיבוש הולנד) הוא מיותר. כך גם הצי הבריטי שקיבל זאת מההולנדים.

בוייטנאם חיל האוויר האמריקאי סירב להשתמש בפצצות מונחות.

 לצה"ל (חיל האוויר) היה כאב בטן נורא מהמעבר מתותחים לטילים כחימוש עיקרי למטוסי קרב. היו לכך אמנם כמה סיבות אך במקום לטפל בסיבות הם פשוט התנגדו.

לפני כמעט 30 שנה פיתוח אמצעים שונים ללחימה נגד טילי נ"ט נתקל בהתנגדות. אך מצד שני צה"ל לא רצה להתעסק בעצמו בטילי נ"ט והעדיף תותחנות טנקים, בה למען האמת הגענו להישגים עולמיים אך בעיקרו זוהי דרך ללא מוצא.

 קצינים בכירים בצה"ל זלזלו במזל"טים ולא היו מוכנים לוותר על פירורי תקציב לטובתם.

קצינים בכירים בצה"ל נלחמו בחמת זעם נגד מערכת החץ בטענות שונות ומשונות, וייתכן שאת פירותיה הבאושים של התנגדות זו אנו אוכלים היום בהפסקת פיתוח הנאוטילוס. ויש עוד ועוד.
מכל זה עולה כי הבעיה איננה בפיתוח מהיר מדי או בהכנסה מהירה מדי של כלי נשק לא בשלים אלא בשכנוע הצבא, ולפעמים מנהיגיו האזרחיים, בחשיבות הנושא ובחשיבות הקצאת המשאבים להמשך הפיתוח. אפילו הכישלונות הראשונים של השימוש בטנקים במלחמת העולם הראשונה נבעו מתפיסה מוטעית. כשהוכנסו נכון, בקמבריי, אותם הטנקים היו סיפור הצלחה. אחרי הכשלון הראשן, הגרמנים קפצו לאותה מסקנה שלה מטיף קלארק. טנקים זה כשלון יקר ואין טעם לאמצם. לקח להם כמה חודשים להתעשת אבל זה כבר היה מאוחר מדי. בהקשר הזה ראוי לציין כי יש מערכות ביטחון השואפות לשלמות באמצעים שישמשו בקרב גם במחיר עיכובים בלתי נסבלים בפיתוח ובהצטיידות. תמיד, אבל תמיד, עדיף להכניס היום מערכת שיעילה ב-90 או אפילו 80 אחוז במקום לחכות למאה אחוז בעוד שנה או שנתיים. בהקשר זה אמר בזמנו ווטסון-וואט, אבי המכ"ם הבריטי:"תנו לחיילים רק את הדבר השלישי הטוב ביותר השני הטוב ביותר תמיד מגיע מאוחר מידי והטוב ביותר לעולם אינו מגיע"

מאד ייתכן שקלארק שעסק במכ"מים שמע אמרה זו, אולי מוואטסון-וואט עצמו. הרוסים אגב דגלו בשיטה זו. היו להם הרבה בעיות אבל הם היו מצליחים להביא לשדה הקרב מערכות נשק במרווחי זמן שנחשבו בלתי אפשריים במערב.
נכון שטכנולוגיה אינה חזות הכול או בלשון מתמטית, היא איננה תנאי מספיק. אבל היא תנאי הכרחי! ובתנאים מסוימים היא מכפיל כוח עצום. עדיין צריך להתאמן בה כהלכה, והיא מחייבת כוח אדם מתאים וזה לוקח אותנו לבית הספר התיכון ואולי ליסודי ולגן. יותר מזה. גם בתקופת ה –GPS יש ללמד נווטות עם מפה ומצפן ובלילה אפשר לנצל את הירח למציאת כיוון. GPS יכול להיחסם, להתקלקל או פשוט שישכחו להביא סוללות SPARE. טילים יכולים להיחסם ומערכות תקשורת ושליטה (ה – TREND הבא) עלולות ליפול או להשתבש. התכונות הישנות של שדאות ויוזמה ומנהיגות וזיהוי הזדמנות וניצולה, אפילו במסגרת יחידות קטנות, אז תצופנה חזרה ולכן בהחלט אסור להזניחן. WHEN IN DOUBT, HIT OUT. אבל אלה אינם טיעונים נגד טכנולוגיה חדשנית. גרוע מכל. אם הדרג האזרחי רוצה להנהיג את הדרג הצבאי הוא צריך להוכיח כי הוא מסוגל לכך. אבל לא רק בעת פקודה אלא בעיקר באותן שנים ארוכות ואפורות של הכנות, כשהכסף מדבר. 
בכל אופן, אם לדון, אזי צריך להגדיר פאראמטרים לדיון כזה, מפני ששאלה מסוג היי-טק לעומת לו-טק, אין לה כמעט משמעות. בהקשר זה אוכל להפנות את תשומת לבך למאמר שכתבתי לא מזמן ב"נתיב" על "מכפילי כוח". הוא צוטט בהרחבה ב"פרש" אצל מישהו בשם יוסיפון ואני מצטער לומר שאחדים מן המגיבים פשוט לא הבינו במה מדובר.

 א.א. על מה אתה עובד עכשיו ?
לורבר :אני עובד עכשיו על ספר על מודיעין טכנולוגי ולמה נכשלים בו .לפעמים הם מסתירים את זה טוב או לפעמים אתה מופתע כי אינך מבין את מה שאומרים לך . אמ"ן הרי ידע על הכל הקטיושות והנשק האנטי טנקי אבל לא דפקו עם המידע הזה על שולחן המטכ"ל .
ועכשיו אנחנו מופתעים משק אנטי טנקי אצל החיזבללה שאגב ידעו יפה על קיומו .הבעיה היא שלא חושבים כאן קדימה.
אגב החיזבללה פגעו בהרבה טנקים שלנו אבל רק מעטים חדרו ורק בשניים שלושה הנפגע הצוות לפני המרכבה אם טנק נפגע זה היה הסוף.
יש לי תזה שקציני מודיעין לא מבינים מספיק בטכנולוגיה ולא בדברים עתידניים .נשאלת השאלה האם אתה צריך לקחת קצינים וללמד מתמטיקה אלא כפי שניוטון קבע יש לקחת מתמטיקאים לים וכך גם כאן אתה יכול להפוך מדענים לקציני מודיעין אתה לא יכול להפוך קציני מודיעין למדענים . המודיעין בודק מה יש אצל האויב אבל לא מסתכל עשר שנים קדימה אצל מה שצריך להיות אצלנו ואני אעסוק בזה בספר .

 

רעידת האדמה המתקרבת

 

א.א. אם היית כותב את "רעש מלחמה " היום לאחר המלחמה עם החיזבללה היית משנה בו משהו?
לורבר : אם הייתי כותב את הספר היום הייתי רק מעדכן אותו אבל לא משנה בו שום דבר התזה המקורית של הספר לא משתנה.
  א.א. :בספר אתה מציג רק את מצרים בתוקפנית בזמן רעידת האדמה אתה לא חושב אם וכאשר תהיה רעידת ההאדמה ונראה כנחלשים  סביר להניח שלא רק המצרים יתקפו אלא גם הסורים ואולי גם הירדנים והפלסטינאים ?
 לורבר :ההיגיון אומר שכל מדינה ערבית תנסה לחטוף את מה שאפשר כאשר ישראל תיראה בזמן של חולשה קיצונית .
דווקא קשה לי להאמין הפלסטינאים יתקפו כי הם יפגעו גם כן מרעידת האדמה אולי יותר מאיתנו.
לגבי החיזבללה לא ברור לי . יכול להיות שכן אבל אולי לא. . והסורים לדעתי הם פחות חזקים אבל הם בהחלט ינסו לחטוף את רמת הגולן. .
התזה המקובלת  היא שהצבא הסורי יכול לצאת ללחימה בהתרעה של שלוש שעות ואם תקרה רעידת אדמה אז זה יכול לקרות.

הירדנים לדעתי דווקא לא ינסו לתקוף כי הם פחות צמאי דם מהאחרים .

( אני לעומת זאת לא הייתי מסתמך על ההנחה הזאת  כלל ,במקרה שמישהו נראה כנחלש כולם ללא יוצא מהכלל מתנפלים עליו כדי לחטוף כמה שיותר.א.א. )  
אבל הסכנה הגדולה היא לדעתי ממצרים . יש לדאוג יותר  מכל מהמצרים .אם המצרים ירצו לתקוף אותנו הם יצטרכו לעבור את סיני ולנפנף את האום משם. סיני לדעתי פחות פגיעה לרעידת אדמה אבל זה ייקח להם לעבור שם לפחות שלושה ימים .בנתיים ה"ברוך"  אצלנו יהיה נוראי בתי זיקוק שדות תעופה מתקני ביוב והכל יהרסו ,שריפות והרס מכל מקום ..

השאלה הגדולה אם צה"ל נותן את דעתו על זה אינני יודע וזאת הסיבה שכתבתי את הספר כדי לגרום למישהו  בדרגים הגבוהים של צה"ל שייתן על זה את דעתו . אני מקווה מאוד שבצה"ל יש מישהו שהכין תוכנית למקרה כזה כי הסיכוי שזה יקרה הוא של ודאות .ואם לא נתכונן לזה כיאות כבר עכשיו ועם טכנולוגיות מתאימות כנגד המתקפות הצפויות עלינו בזמן רעידת אדמה זה עלול להביא לחורבן המדינה.

 
 נספח :ספרי עזריאל לורבר
1. טילים מונחים ונשק רקטי :יסודות מבנה ,פעולה, סדרה למדע וטכנולוגיה ,מערכות ,1971. ( מהדורה שלישית יצאה ב-1977)
2. חימוש מונחה מדוייק בקרב היבשה,מערכות ,משרד הביטחון ,1992.מדע טכנולוגיה ושדה הקרב . פתח דבר יובל נאמן, איורים רומן גורודצקי. קרוננברג,ספרות מקצועית ,1997.3. Theater Ballistic Missile Defense AIAA, © 2001,בעריכה משותפת עם בן-ציון נווה (המכון האמריקני לתעופה ואסטרונאוטיקה, 2001);4. Misguided Weapons: Technological Failure and Surprise on the Battlefield, Brassey's, 2002 .

לורבר עזריאל , רעש מלחמה

5. רעש מלחמה.הוצאת ידיעות אחרונות ,2006

 6.מי במים ומי באש

מי במים ומי באש :   מותחן טכנו-פוליטי /    תל-אביב :   ספרית מעריב,   תשע"א 2011.‬ 

 תקציר הספר :עלילת הספר חובקת עולם ומעבירה את הקורא בחטף מירושלים לוושינגטון, לטהרן, לרוסיה, לבירות אירופה ולכוחות קומנדו וצוללות גרעיניות שמתאמנים כדי לסכל את המזימה. בין לבין נחשפות דרכי הפעולה של ארגוני ביון וביון נגדי, וכל זה תוך כדי מירוץ מטורף כששעון ההפעלה של הפצצות הגרעיניות לא מפסיק לתקתק.

7.טכנולוגיה צבאית :   אמצעי לחימה ומודיעין /    רעות :   אפי מלצר – מחקר צבאי, עיתונאות והוצאה לאור,   2012.

 

 תקציר הספר :טכנולוגיה מודרנית היא מאבני היסוד של איכות הכוח הלוחם; על כך אין עוררין. השגת מידע עדכני, מבעוד מועד, אודות פיתוחים והצטיידות האויב (או ספקיו) באמצעים חדשניים, עשוייה לקבוע את תוצאות המלחמה עוד לפני שנורתה הירייה הראשונה. עם זאת, לעיתים אין די בהשגת המידע. יש לנתח ולהבין, בצורה הנרחבת ביותר, מה עשוייה להיות השפעתו הממשית של הפיתוח הטכנולוגי או הרכש החדש על שדה הקרב. מודיעין טכנולוגי עוסק בהערכה של יכולות האויב בתחום הטכנולוגי; בהבנת הפיתוחים הטכנולוגיים בעולם כולו ויכולתם להשפיע על שדה הקרב, לפעמים עד כדי שינוי מהותי באופן הלחימה; הוא עוסק בצורך להביא מידע כזה, על משמעויותיו, לידיעת הקברניטים וביכולת לשמור או לחשוף סודות, אצלנו או אצל האויב. בספר זה פורש המחבר שלל אירועים, בעולם ובישראל, המדגימים כיצד הבנה שטחית מדיי של ההתפתחויות הטכנולוגיות, ואי הבנת האינטראקציה, המורכבת לעיתים, בין טכנולוגיה ללחימה, גרמו לקשיים בלחימה, ואף המיטו מפלות, שחשיבה מעמיקה יותר הייתה עשויה למנוע."

. קישורים רלבנטיים :
פרטים על עזריאל לורבר

הספר רעש מלחמה

פרק ראשון של "רעש מלחמה" 

מאמרים מאת לורבר

לורבר על המהפכה הצבאית הבאה( מ"מערכות " ינואר 1998)

עזריאל לורבר  ומיכאל איזנשטט על איום הטילים מאיראן ( אוגוסט 1998)

לורבר על איום הטילים נגד ישראל ( ב-1999 ) 

לורבר על האיום הגדל של רקטות הקסאם נגד ישראל הופיע בנתיב 96 ינואר 2004  
לורבר על קסאמים ( אוקטובר 2004)

 לורבר על הטכנולוגיה כמכפיל כוח  בשדה הקרב  נתיב מרץ 2005

עזריאל לורבר על לייזר רב העוצמה – האם ישראל מנסה ליצור את הכשל הטכנו-פוליטי הבא?

האם ניתן להגן על שדרות באמצעות תותח ?

 

התחזית למחר קרבי :עזריאל לורבר חוזה את העתיד לבוא

רשימת ספרים בעברית בנושאי טכנולוגיה צבאית
חקירה פרשת מערכת הסקייגארד

פרוייקט סקיגארד דבר המומחה

מלחמות העתיד של ישראל
האדם השקוף בטנק המעופף

היערכות לרעידת האדמה