ארכיון תג: אתיופיה

והיה ותפרוץ מלחמה בין מצרים ואתיופיה

 

דגל מצרים.

דגל אתיופיה

רוחות מלחמה מנשבות במצרים  של מורסי והאחים המוסלמים , והן הולכות ומתחזקות והן אינן מיועדות כעת דווקא כנגד ישראל שסיני חוצצת בינה ובין מצרים . גם לא כנגד סוריה למרות שמצרים הודיעה נחרצות שהיא תומכת במורדים הסונים כנגד ממשלתה.

 רוחות המלחמה הן כנגד מדינה שמצרים הייתה שקועה עימה במלחמה  רק בעבר הרחוק כמתואר באופרה של ורדי "אאידה" ,באתיופיה.

ממלכת כוש שמה הקדום של אתיופיה  אף השתלטה על מצריים במאה השמינית לפני הספירה ומנהיגה שלטו כפרעונים של השושלת  ה-25.

אולם כיום שוב צצות רוחות מלחמה עזות בין מצרים לאתיופיה וזאת הודות להקמת סכר ענק באתיופיה שידאג שחלק גדול ממי הנילוס שעוברים באתיופיה לפני שהם מגיעים למצרים יישארו באתיופיה.וכך יביא הסכר  לפריחה חקלאית וכלכלית באיזורים השחונים של אתיופיה כמו זאת שבעבר נהנתה ממנה מצרים. המצרים כבר הודיעו שהם לא יעברו על כך בשקט ופתחו באיומי מלחמה. וייתכן שהם אכן מתכווננים לקיים .גנרל שלהם כבר הודיע שעדיף להם למות בשדה הקרב מאשר בצמא.

האתיופים מצידם נראים נחושים ואין  להם סיבה מיוחדת להפסיק כתוצאה ממצבה המיתדרדר של מצרים שמביא לירידה קשה במעמדה האיזורי.וייתכן שלמצרים עדיפה גם כן מלחמה איזורית  כנגד אויב חיצוני שתחזק שוב את מעמדו של המשטר מבפנים.

אם תפרוץ מלחמה בין מצרים ואתיופיה  ,איפה כאן האינטרס של ישראל ? במי עליה  לתמוך?

קודם כל  ישראל היא בעלת ברית לכאורה לפחות של שתי המדינות ,ואין  לה אינטרס להיראות כתומכת באופן ספציפי באחת מהן.   האינטרס   של ישראל הוא שמצרים תיהפך למדינה משגשגת ושלווה וחילונית בעלת יכולות מדעיות וטכנולוגיות להאכיל את אוכלוסייתה ואף לשלוח טכנולוגיות לחלל בתוכנית חלל שמשלה שתסייע לזאת של ישראל.

האינטרס  של ישראל הוא שאתיופיה תיהפך למדינה חזקה כפי שהייתה בעבר  שמזינה את עצמה ויכולה  לשמור על גבולותיה מפני מדינות מוסלמיות המקיפות אותה.עם פורצת מלחמה בין השתיים ,וזוהי בגדר מלחמה "רגילה" על אינטרסים רציונליים ,  כאשר במצרים שולט משטר וצבא חילוני באופן יחסי ,אין לישראל להתערב אלא לנסות לסייע לשני הצדדים  בתיווך ובהצעת רעיונות לפתרון בעיות המים שלהם.

זה אם זאת תהיה מלחמה "רגילה " ובמצרים יש משטר רציונאלי.

 אך על ישראל לבחור למי מבין שתיהן לסייע  אם :במצרים ישלוט שלטון מוסלמי קנאי של האחים המוסלמים או של הסלפים. משטר כזה אפשר לקבוע כמעט בוודאות  יהפוך את מלחמת המים בין מצרים לאתיופיה בשלב מסויים אם היא לא תתפתח לטובתו  למלחמה דתית מאחר שהאתיופים הם נוצרים.  סביר להניח שבמקרה כזה יקרא  השלטון המצרי האיסלאמי למוסלמי העולם לסייע לו כנגד האתיופים "הכופרים" והללו ינהרו לעזרתו כנגד האתיופים ללא קשר לעובדה שאין שום קשר בין מניעי המלחמה ובין הדת, כפי שקורה היום בסוריה.

משטר  איסלאמי קיצוני כזה יש כל סיבה לחשוב יפנה כנגד ישראל אחרי שיביס ,אם יצליח בכך, את האתיופים , וישלח כנגדה את כל אותם גדודים של מוסלמים זרים שהיגיעו על מנת לסייע לו ולכן אין שום סיבה לסייע לו.

מאידך האינטרס העליון של ישראל במקרה כזה יהיה לסייע מאחורי הקלעים לאתיופיה כנגד הג'יאהד העולמי שיכריז עליהם המשטר המצרי הקיצוני ,וסיוע כזה אפשרי לעשות באמצעות עולי הקהילה היהודית האתיופית שעלו לארץ ויוכלו לשמש כנציגים של ישראל באתיופיה המותקפת.

האינטרס של ישראל הוא שלא תקום מעצמה מצרית בעלת שלטון איסלאמי קיצוני שכן מדינה כזאת היא איום על האזור ועל העולם.  עדיף להביא להכרעת מלחמת מצרים אתיופיה לטובת האתיופים שמצרים האסלאמית המוחלשת תעמוד  ותשקע מכאן  ואילך בצילם.

עד לסיבוב הבא בעוד כך וכך שנים.

 ולסיכום :  המלחמה בין מצרים ואתיופיה לא תהיה אופרה  בכל מקרה  אבל אם המשטר שיקום במצרים יתגלה כאיסלאמי קיצוני ויזעיק לעזרתו את הג'יהדיסטים של העולם ,כי אז יש לעשות הכל שהתוצאות המתוארות באופרה "אאידה" יתהפכו ,והפעם שינצחו האתיופים ולמשך זמן רב.

ראו גם

משבר בנילוס :רוחות מלחמה בין מצרים ואתיופיה

זלמן שובל על העימות בין מצרים ואתיופיה

 אלי אשד על אאידה :אופרה על מלחמה בין מצרים ואתיופיה הקדומות

וראו עוד תחזיות על עתיד מצרים ואפריקה של אלי אשד :

והיה ומצרים תיקרוס

עם גנט הילדה מאתיופיה

גנט הילדה מאתיופיה / ורה פורסברג

בין שאר עיסוקי  אני מתנדב באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ועונה שם במדור קבועעל שאלות שונות הנוגעות ליהודי אתיופיה.( וכמה שאלות כאלו אפשר למצוא כאן :העבדים של יהודי אתיופיה

וגם ב-

מאתיופיה ועד לכפר בתיה  )

והנה עוד שאלה כזאת שהיגיעה לאחרונה :
שאלה: כילדה קראתי את הספר גנט מאתיופיה (ומאז הוא נעלם לי) ומיד לאחריו החלו להגיע המוני העולים מאתיופיה. רציתי לדעת האם עולמה של גנט ויהודי אתיופיה הוא זהה? האם גנט יכולה להיות גם ילדה יהודיה? החייה בטוקול ועושה את מצוות הוריה?
תודה על זמנך
הילה
ושאלה זאת מחזירה אותי אל אי אז בשנות החמישים השישים והשבעים כאשר היה קיים ז'אנר שלם של ספרים וגם סרטים שמטרתם הייתה להראות עד כמה ילדי העולם הם דומים זה לזה עם כל זה שהם שונים ומשונים זה לזה .ז'אנר שכיום בעידן שבו כאשר  התקשורת כבר עוסקת  בילדים במקומות אקזוטיים   היא מתמקדת בעיקר בילדים חיילים ובילדות זונות מסוממות ,  נראה כמשהו  תמים מעידן אחר.

גנט הילדה מאתיופיה
גנט הילדה מאטיופיה / תמונות – חנה ריבקין-בריק ; ספרה ורה פורסברג ; עברית – מירה מאיר,הוצאת ספרית הפועלים ,1970. יצא לאור במהדורות נוספות לפחות עד 1991.

שאלה: כילדה קראתי את הספר גנט מאתיופיה (ומאז הוא נעלם לי) ומיד לאחריו החלו להגיע המוני העולים מאתיופיה. רציתי לדעת האם עולמה של גנט ויהודי אתיופיה הוא זהה? האם גנט יכולה להיות גם ילדה יהודיה? החייה בטוקול ועושה את מצוות הוריה?
תודה על זמנך
הילה

גנט הילדה מאתיופיה / ורה פורסברג
הילה היקרה
"גנט הילדה מאתיופיה " הוא הספר הראשון מסוגו בעברית על חיי ילדים ומבוגרים באתיופיה
. גנט חיה באתיופיה שבאפריקה. פירוש שמה הוא "גן – עדן" בשפתה אמהרית.
כמו כולם באתיופיה, ובמיוחד הילדים היא אוהבת לרכוב על סוסים.
במהלך הסיפור אחיה של גנט,ממו , מוכש בידי נחש .הוריה של גנט שולחים אותה למסע אל הרופא הקרוב שהוא רחוק למדי על מנת להביאו לטפל באח. בדרך היא פוגשת אנשים שונים עד שהיא מגיעה אל הרופא ומביאה אותו אל האח.

בתמורה על המבצע שלה סבה של גנט לוקח אותה אל השוק לקנות מוצרים שונים כרצונה.
ובסיום הסיפור גנט מוצגת בשמלה החדשה שקנתה "נוצצת בשמש כמו שדה מלא פרחי מסקל

בתשובה לשאלתך : האם גנט יכולה להיות יהודיה אתיופית ?.
גנט גיבורת הספר אינה מוצגת כלל  כשייכת ל"ביתא ישראל " אלא כילדה אתיופית אמהרית רגילה דהיינו נוצריה.  .אך אורח חייה וזה של בני משפחתה המתואר בספר מן הסתם היה גם של הילדים מבני עדה זאת.
לספר בכל אופן הייתה השפעה מעניינת בישראל

"….זהו סיפורה של "הילדה שעל הסוס היא גנט. היא חיה באטיופיה, הרחק באפריקה. הכל באטיופיה אוהבים לרכב על סוסים, ובעיקר הילדים…" הסטריאוטיפיזציה האידילית-תמימה, האירופית-קולוניאלית הזאת, מסבירה הרבה דברים ביחס לתרבות שעליה צמחו גם הילדים שלי בארץ שחיפשה מפלט תרבותי הרחק ממיקומה על המפה. כמו ספרים נוספים בסידרה הזאת, (נוריקו סאן – הילדה מיפן, למשל) שהיו פופולאריים במשפחתנו הנודדת בעולם, גם זהו ספרון על ילדה קטנה ואמיצה, שנודדת בתוך נופי אדם וטבע עזים בשחור-לבן ומצילה את אחיה הקטן ממוות ותוך כדי כך היא נחרטה בלבם של ילדיי בשנות השבעים המאוחרות, הרבה זמן לפני שאתיופיה התקרבה לישראל והפסיקה להיות "הרחק באפריקה".

( ראובן מירן )

"גנט הילדה מאתיופיה"  הפך לספר לימוד בבתי ספר בישראל ובשנות השבעים פורסמה עליו חוברת דפי עבודה לתלמידים ביחד עם מדריך למורים בשם " באתיופיה עם גנט וכל השאר" .גם משום שבמשך שנים לא היו אחרים כמוהו.

מכל בחינה זהו הספר הראשון בעברית שתיאר בצורה אמינה את חייהם של ילדי אתיופיה. ומשום כך מדהים שהשם אתיופיה שובש ונכתב ב"ט" במקום ב"ת".

גנט -דף הסיום של העלילה והספר.

הצלמת

חנה ריבקין-בריק הצלמת של גנט ,יהודיה משודיה שנפטרה בישראל.

"גנט הילדה מאתיופיה " הוא פרי יצירתה של הצלמת היהודייה-השוודית חנה ריבקין –בריק שיצרה סדרת ספרים מצולמים על חיי היום יום של ילדים בארצות שונות על מנת להדגיש את השוני ובו בזמן הקרבה שלהם לילדים מהארצות האחרות שקראו עליהם ועל חייהם. . ומן הראוי לתת כאן כמה פרטים על חייה של הגברת ריבקין –בריק.

annasgrave2015

צילמה דבורית שרגל בטקס ההזכרה לחנה ריבקין בריק,ליד קיברה.
חנה ריבקין -בריק נולדה בעיירה ברוסיה לאב שהיה ציר בקונגרס הציוני הראשון .. בגיל 6 היא היגרה עם הוריה לשבדיה וגדלה והתחנכה בשטוקהולם שם למדה בסטודיו למורים ובבית ספר למחול . אך ב1928 גילתה את היעוד האמיתי שלה. היא פתחה בשטוקהולם סטודיו לצילום אמנותי שהייתה עורכת מסעות נרחבים בעולם שבהם הייתה מרבה לצלם ילדים.וקיימה תערוכות צילום בארצות רבות . היא ביקרה פעמים אחדות בישראל אם לצורך עבודות צילום ועסקה הצגת תערוכות
אך פרסומה האמיתי לאורך השנים נבע לא רק מצילומיה אלא מהפרויקטים המיוחדים שאותם יזמה בשיתוף פעולה עם סופרי ילדים ידועים . היא הייתה נוסעת לארץ מסוימת ,עוקבת שם במצלמתה אחרי חיי ילדה או ילד ותיעדה את הילדים, הוריהם, עבודתם, מנהגי חייהם, מלבושיהם ובתיהם. .ומהתמונות שהכינה סופר לרוב ידידתה אסטריד לינדגרן ( הידועה כמחברת סיפורי "בילבי " וספרים קלאסיים רבים אחרים ) או ידידתה הישראלית המשוררת לאה גולדברג  שהייתה מתרגמת קבועה של ספריה  לעברית ובשלב מסויים חיברה עימה שני ספרים . ככל הנראה על סמך הצילומים הסופרת הייתה מכינה  סיפור עלילה על חיי הילדה או לעיתים נדירות יותר הילד  ב ארץ אקזוטית . שולבו בו עלילה דרמטית פשוט עם והרבה צילומים אמנותיים שהיו עיקר הספר.

ריבקין -בריק זכתה  לתהילה בינלאומית בזכות סיפוריה המצולמים על חייהם של ילדות וילדים בארצות שונות פרי מסעותיה הרבים .הסדרה שפורסמה במקור בשוודיה והפכה שם לרבת מכר ענקית. .

.ב1963 הוענק לה פרס בסקוב על ספריה המצולמים לילדים .היא מתה בתל אביב ב1970. והורישה לארכיון קרן היסוד אוסף של חמישים אלף צילומים ..
על שמה ניתן פרס ידוע לצילומים.

יהודה אטלס כתב על ספרים אלו דרכם ילדי דורי הכירו את העולם ואת ילדי העולם,. הספרים האלה נדפסים וניתנים להשגה גם היום ועדיין טעמם עומד בהם.

עוד סידרה שמילאה במקביל את הצורך הזה להכיר ילדים מארצות אחרות  הייתה סדרת צ'יפופו " של תמר בורנשטיין לזר שיצאה באותו הזמן  וגיבורה הקוף המדבר פגש בכל ספר ילד אחר מארץ אחרת ודרכו היכיר את הארץ.
דברים דומים היו קיימים גם בטלויזיה וניתן להזכיר סרטים "תיעודיים " שונים של חברת וולט דיסני ו את סדרת הטלוויזיה האמריקנית משנות השבעים "ילדים בעולם " גם היא בדומה לספרים אירועים מחייהם של ילדים במדינות שונות והיום זכורה גם בגלל פזמון הנושא שלה שהראה את כדור הארץ הולך ומתקרב אל הצופה. .
בתוכניות אלו אפשר לראות כמקדימות של תוכניות הריאליטי של היום.מאחר שהיו אמורות להציג תיאורים דוקומנטרים של חיי ילדים בפינות אקזוטיות שונות. אך היו מתוסרטות מהדקה הראשונה ועד האחרונה.

באותה התקופה שנות החמישים והשישים כאשר אנשים לא הירבו לטייל בחו"ל והייתה סקרנות גדולה לגבי החיים בארצות אחרות המטרה של ספרים אלו היא חיובית ביותר הם מילאו את הצורך להכיר את החיים בארצות אחרות ובעמים אחרים.הספרים האלו גם הראו שבכל מקום יש ילדים ואלו חיים חיים שאינם שונים בהרבה מאלו של הקוראים,גדושים בעיסוקים ומשחקים שונים. במציאות המרה זה לא בדיוק כך .האמת היא שהילדים בחלקים גדולים מהעולם כיום אינם חיים כלל חיים של ילדים במערב אלא חיים אכזריים ואלימים  כחיילים בצבאות של טרוריסטים או כזונות מסוממות ,חיים שאיש לא היה רוצה לכתוב עליהם ספר ילדים מהסוג של "גנט".

ועדיין זה מעניין לקרוא אותם גם היום ולו רק כשריד מעידן תמים יותר לפחות לכאורה.

 

ראו עוד רשימה שלי  על ספרי "ילדים בעולם "ועל הסרט של דורית שרגל  שנעשה עליהם ""איפה אלה קארי ומה קרה לנוריקו סאן?

אלה קארי − האלמנה מלפלנד, דירק − הבורגני מהולנד, נוריקו סאן − אשת העסקים מיפן, והמעניינת מכולם − דבורית שרגל, ההרפתקנית מישראל

 

 נספח : רשימת ספרים.

בעברית קיימים 13 מספר מסדרת "ילדי העולם " הם עוסקים בילדים מלפלנד ,מיפן מקניה,מהולנד ,מתאילנד ,מפינלנד מקשמיר ,משוודיה מהוואי וגם מישראל.ואחד מספריה עסק בילדה מאתיופיה.

אלה-קרי הילדה מלפלנד | אלי ינס, חנה ריבקין-בריק

אלה קארי

1. אלה קרי הילדה מלפלנד / ספור: אלי ינס תמונות חנה ריבקין-בריק ;1951  עברית: לאה גולדברג
ספרית פועלים, 1954 .

זהו ספר הילדים המודרני הראשון שפורסם במקביל בכמה ארצות שונות ותורגם ל18 שפות שונות ובהן לעברית.
הקורא ילמד מהו "קוטה", ינדוד בעקבות האילים, וידאג יחד עם אלה לכלב טיפו שהלך לאיבוד.

2. מלכת שבא הקטנה:סיפור מחיי ילדים עולים: סופר על ידי לאה גולדברג , צולם על-ידי חנה ריבקין-בריק
תל-אביב : ספרי צבר, 1956.  סיפורה של יעל שעלתה ממרוקו, וניסיונות השתלבותה בחיי ילדי הקיבוץ.

נוריקו סאן חדשנוריקו סאן

 

נוריקו-סאן, הילדה מיפן /תמונות – חנה ריבקין-בריק ; ספור – אסטריד לינדגרן ; (1956) עברית לאה גולדברג ספריית הפועלים ,1957.
נוריקו-סאן מארחת את הילדה אווה משוודיה בביתה, ומכירה לה את אורחות חייה.בספר זה מספרת נוריקו סאן על חייה השונים ביפן. על השינה על הריצפה, על הרחצה באמבטיית עץ ועל האכילה במקלות ועוד. נוריקו סאן מחכה לאורחת – ילדה משוודיה, לקראתה מכינה נוריקו סאן את ביתה, משפחתה, וצעצועיה. כשהילדה מגיעה משוודיה הופכות השתיים לחברות טובות וכשצריכות הן להיפרד, הן מבטיחות כי בשנה הבאה תבוא נוריקו סאן לשוודיה ותראה איך מתנהלים החיים שם.

לספר זה פורסם ספר המשך שהתמקד באווה שלא תורגם לעברית.

sia 1sia 2
4 סיאה הילדה מאפריקה /ספרה אסטריד לינדגרן ; צלמה חנה ריבקין-בריק ; (1958) עבדה לאה גולדברג.  ספריית הפועלים ,1959. על ילדה החיה בקניה למרגלות ההר הגבוה קילימנג'רו.. תאור הווי הבית וחיי הכפר, ומסע לחגיגת השבט בכפר מרוחק, שם פוגשים את המלך. סיאה והוריה מוזמנים למסיבה בבית המלך של האיזור. יום אחד הלכו הוריה של סיאה  לראות את המלך וגם סיאה ואחיה הגדול רצו לראותו, אך ההורים בקשו מהם להשאר עם האחים הקטנים. סיאה הרואה כי אחיה הגדול הולך בכל זאת, מחליטה גם כן ללכת. היא עוקבת אחרי אחיה עד שמגיעה אל המלך. היא ניגשת אל המלך ושואלת אותו שאלה. ההורים שרואים שביתם הקטנה מדברת עם המלך מאוד מתפלאים.


5. בני הדודים משבדיה ספור אסטריד לינדגרן ; תמונות אנה ריבקין-בריק ;(1959)  עברית אביבה אגמון תל-אביב : אור-עם, 1959

לילבס ילדת הקרקס - אסטריד לינדגרן , חנה ריבקין בריק - אתר נוריתהלילבס ילדת הקרקס

6 לילבס ילדת הקרקס / צלמה: חנה ריבקין-בריק ; ספרה: אסטריד לינדגרן ;(1960)   עבדה: לאה גולדברג הקיבוץ המאוחד 1961 .
‬ סיפורה של ילדת קרקס, הנודדת עם הוריה ואנשי הקרקס האחרים מעיר לעיר, מכפר לכפר ומארץ לארץ. לילבס מקווה להיות יום אחד רוכבת סוסים.

ribkin midbaqreli lives in israel
הרפתקה במדבר / לאה גולדברג ; צלומים: חנה רבקין-בריק –

במקור פורסם בשוודית .באנגלית

Eli lives in Israel /    London :   Methuen,   1964

( תורגם משוודית לאנגלית )- [תל-אביב] : הקיבוץ  המאוחד, תשכ"ו 1966
מעשה בשלושה ילדים אייל, ענת ושאול בני קיבוץ רביבים בנגב, העוזרים לחפור בשטח עתיקות בתקווה למצוא כתר, ומוצאים חמור.

 

סיפור חייו של ילד בן חמש.

 

נואי הילדה מתאילנדנואי, הילדה מתאילנד / אסטריד לינדגרן

8 נואי הילדה מתילנד /ספור אסטריד לינדגרן ; תמונות חנה רבקין-בריק ; (1966) עברית לאה גולדברג,ספריית הפועלים ,1967.
נואי בת הכפר זוכה לנסיעה עם אביה לביקור בבנגקוק, עיר הבירה של תאילנד

dirkדירק הילד מהולנד

 

9 דירק, הילד מהולנד / תמונות – חנה ריבקין-בריק ; ספור – אסטריד לינדגרן ; (1963) עברית לאה גולדברג : ספרית פועלים, (תש"ל 1970 ).


10 גנט הילדה מאתיופיה / סיפור; ורה פורסברג תמונות: חנה ריבקין-בריק. (1967)  תרגום מירה מאיר [מרחביה] : ספרית פועלים, 1970
על הספר יצאו מדריכים לימודיים:
באתיופיה עם גנט וכל השאר : דפי עבודה לתלמיד בעקבות הקריאה בספר "גנט הילדה מאתיופיה". חובר על ידי הצוות ללשון ולספרות לבית הספר היסודי-הממלכתי … אורה בן יוסף … [ואחרים ירושלים : תל, תשל"ג
באתיופיה עם גנט וכל השאר : מדריך למורה. משימות לתלמיד בעקבות קריאה בספר גנט הילדה מאתיופיה מאת א. ריבקין וורה פורסבורג ירושלים : משרד החינוך והתרבות – המרכז לתכניות לימודים – לשון וספרות ב'-ד' תשל"ד.

יצא לאור שוב ב1975 וב–1991 במהדורה מיוחדת לבתי ספר בהמלצת משרד החינוך.

salima 1

11 סלימה, הילדה מקשמיר /; תמונות: חנה רבקין-בריק ; ספור: ורה פורסברג (1970)  עברית : מירה מאיר, ספריית הפועלים ,1973.

ribkin mokihana
12. מוקיהנה מהוי / סיפור – אוגניה סודרברג ; צילומים – אנה ריבקין-בריק ;(1961) תרגום אביבה אגמון
אור עם 1978

13. . מטי מפינלנד / אנה ריבקין-בריק, אסטריד לינדגרן(1968) ; עברית – אביבה אגמון , אור עם 1979.

 

היו גם כמה ספרים בסדרה שלא תורגמו מסיבות שונות לעברית.

14. אווה מבקרת את  נוריקו סאן .שכתבה אסטריד לינדגרן (1956) על הילדה השוודית ,ידידתה של הילדה היפנית.

marko from yoguslaviamarko 1

15.מרקו מיוגוסלביה .כתבה אסטריד לינדגרן .1962.

סיפורו של ילד יוגוסלבי ואחיו שיוצאים ללכוד חזיר בורח.בדרך הם נתקלים במערה ובטקס חתונה אך לא בחזיר.בשובם הם מוצאים שהחזיר חזר בכוחות עצמו.הספר לא תורגם אולי בגלל החזיר ?בכל אופן אסטריד לינדגרן עצמה חשבה שזה ספר גרוע ויש להניח שלאה גולדברג חשבה כמוה.

Gerda Lives in Norway (Children's Everywhere)

16.רנדי חי בנורבגיה.כתבה אסטריד לינדגרן .  Randi bor i Norge 1965

17. ספר על ישראל שלא תורגם משום מה לעברית :

"מרים חיה בקיבוץ "

שכתבה קורדלה אודורדסון ב-1970.

תקציר :עם העזרה של ילד בן שמונה ,ילדה בת חמש שהוריה עברו ממרוקו לקיבוץ בישראל מצליחה לבסוף להסתגל לחיים שם.

 

 

סדרה נוספת על ילדים בעולם כללה ספרים  שלא צולמו בידי הגברת ריבקין בריקאלא בידי דומיניק דברואה.
אלו היו:

1.פרנא האינדיאני הקטן / עיבד לעברית: עודד אבישר
מסביב לעולם 1963.


2.נוריקו, היפאנית הקטנה / טכסט ותמונות – דומיניק דרבואה ; עיבד לעברית עודד אבישר.הוצאת מסביב לעולם ,1963.

3.גופל ההודי הקטן / כתבה וצלמה דומיניק דברואה. עיבד: עודד אבישר תל-אביב : מסביב
לעולם, 1964.

4.אגוסו הנער האפריקאי / כתבה וצילמה: דומיניק דברואה. עיבד: עודד אבישר תל-אביב : מסביב לעולם, תשכ"ד, 1964 .

 

                                                                                                             

בלה הילדה מהודו / ספור: מרליין סילברסטון, לוריי מילר. תמונות: מרליין סילברסטון, עברית: אביבה אגמון, אור עם

 

6. גרהאם, בן שבט ילידים / תמונות: בריאן מק-ארדלה. ספור: סטאן מרקס. עברית: אביבה אגמון אור עם 1977

ribkin graham

עוד סדרה בעלת נושאים מקבילים הייתה "נערים בתבל " בהוצאת לדורי.היא כבר כללה ציורים בלבד ולא איורים.

הסדרה כללה את

 

ribkin momoribkin momo 2

מומו הנערה הטיבטית / מאת לואיז רבקין עטר: קורט ויזה. עברית: יהודית אביטל,לדורי 1961.


תקא הנער ההודי / מאת ג'ין בותול, מאוייר על ידי ע"י מרגרט איר תרגמה לעברית ריבי רז .לדורי 1961.יצא לאור שוב ב-1987.


פו הנער הסיני / מאת אליזבט פורמן-לואיס, עיטר: קורט וויזה,לדורי 1961.הנער הסיני. נער גדל, מתחשל והופך לגבר בעיר זרה, סואנת ובוגדנית, בעידן של מהפכה ושבירת הכלים בלי העם הסיני. הספר זכה בפרס על שם ג'ון ניוברי כתרומה המצויינות ביותר לספרות הילדים של השנה

עבדול הנער המצרי / מאת, וינתרופ ב פלמר עיטרו קורבין ק. לינסון ואחרים. עברית: אוריאל מירון.
לדורי 1961.  קורותיו של נער כפרי ליד הנילוס במצריים.

 

יאדי הנער האינדיאני מאת ג'ונריד לאוריצן, :לדורי 1961

ribkin lu
לוא נער האיים / מאת, וילים ליפקינד אייר ניקולס מורדויניף, תרגם לעברית: אריה חשביה,לדורי 1961.

או' סוליבן הנערים האירים

או'סוליבן הנערים האיריים/ כתבה וציירה: הילדה ואן סטוקום, תרגמה לעברית: חנה פנסטר-בהט,הוצאת לדורי ,1961.

סיפור מחמם לבבות על משפחה אירית וילדיה. הספר זכה בפרס על שם ניוברי, כתרומה מצוינת לספרות ילדים.

חג'י הנער הבורמאי / מאת , ויליס לינדקויסט עברית: ריבי רז. עטר: נ. מורדוינוף ‬הוצאת לדורי ,1984

רודי הנער השווייצי / גיימס ראמזי אולמן

רודי הנער השווייצי / מאת ג'ימס ראמזי אולמן. עברית:חנה פנסטר-בהט,לדורי 1986. .

 

סדרת ילדים בעולם ,הוצאת א.זלקוביץ 1965-1966. כל ספרון הוא באורך 20 עמודים.

  יולנדה קולומביני מונטי.   ילדים בסין / י; עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1965.

 

 יולנדה קולומביני מונטי . האחיות מהולנד /    עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא תל-אביב :   א. זלקוביץ',   1965 

 יולנדה קולומביני מונטי . . הסקוטים הקטנים /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא.  1965

ילדי העולם צמד עליז בפאריז

  יולנדה קולומביני .  מונטי.  צמד עליז בפריז /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1965/
    יולנדה קולומביני  מונטי.  אינדינים אמיצים /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966.

  יולנדה קולומביני  מונטי . אפריקנים קטנים /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966

  יולנדה קולומביני  מונטי.  בהרי שויץ /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966.

סדרת ילדי העולם בוקרים מכסיקנים יולנדה קולומביני מונטי מחיר כולל משלוח

  יולנדה קולומביני  מונטי.  בוקרים מכסיקנים /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966

   יולנדה קולומביני  מונטי.  מסע במדבר /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966.

  יולנדה קולומביני  מונטי . חפשה בהדו /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966

ילדים בעולם טיול באיטליה יולנדה קולומביני מונטי

  יולנדה קולומביני  מונטי.  טיול באיטליה /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא

 1966

   מרגרט, אנגליה קטנה, מבקרת באיטליה.

יולנדה קולומביני  מונטי.  ילדים באיי הואי /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966

  יולנדה קולומביני  מונטי.  ילדים בארצות הצפון /  עברית: רפי ; ציורים מאת מאריאפיא 1966.

ילדי העולם ילדי ספרד

יולנדה קולומביני מונטי .ילדי ספרד. 1966.

לולה לוליטה ופדרו יוצאים לטייל בספרד

יולנדה קולומביני מונטי.   במרחבי אוסטרליה. 1966.  

 רפי.  טיול בישראל /צייר: מ. אריה 1966

 

תאומי העמים .

וכדאי גם להזכיר את הסדרה המוקדמת ביותר מסוג זה סדרת  "תאומי העמים " של  לוסי פיטש פרקינס ( 1865-1937) סדרה של 22 ספרים המתארים כל אחד את חייהם של אח ואחות תאומים בארץ מסויימת או בתקופה מוגדרת  בימי חול וחג בעבודה ובמשחק או במלחמת קיום , שכולם אויירו בידי המחברת עצמה.  .

כמה מספרי סדרה זאת תורגמו לעברית וכאן נזכיר רק את אלו שעוסקים בהווה של המחברת.

 

תאומי יפן  ( 1912) /  עברית: חנה גורדון ; ציורים מאת המחברת  יזרעאל  תשכ"ו 1965.

 

תאומי האסקימוסים ( 1914)  /  עברית: מלכה פישקין.  ציורים: מאת המחברת יזרעאל ,1968

תאומי האינדיאנים  ( 1918) /  עברית: אסתר  אשד ; ציורים: מאת המחברת יזרעאל ,1968

 

והיו ספרים נוספים בסדרה רומנים היסטוריים על "תאומי המערות " "תאומי ספרטה "תאומי וירג'יניה " " אבל אלו כבר מחוץ לעינינינו.שהוא תיאור חיי ילדים בהווה של המספר.  

קומיקס בעברית על אתיופיה

 

דני פלנט " מאפריקה ועד שארם עד שייך " סיפור שפורסם בשבועון "הארץ שלנו"  ב-1958. זהו סיפורו של  יהודי מאתיופיה שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחרמדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שב שמתייחס על אנשישלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידיכוחות ישראל. זהו סיפור הקומיקס הראשון ואולי היחיד עד כה שגיבורו הואבן אתיופיה .והואמעניין בגלל הצורה הסימפטית והכמעט הירואית שבה מוצגים השחורים הפלאשים ואנשי שבטיהג'ונגל

שמואל לביא בדרך אל היעד : ספור מתח בהמשכים / ציורים: דוד ביכמןבני-ברק : דבש, תשנ"ד, 1994

 200 נערים יהודים באתיופיה מוחזקים בידי המיסיון המורמוני

 

אלי אשד  כותב  אלימלך אדגה  מאייר "  המלכה יהודית הופיע בהמשכים בכתב העת "קו האופק"  גליונות 27 ואילך עלילות מלכה יהודית באתיופיה בימי הביניים .

קומיקס המלכה יהודית:פרק 1-2

 

פרק 3

ראו גם

אתר האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה

עוד שאלות בנושאי אתיופיה :

העבדים של יהודי אתיופיה

מאתיופיה ועד לכפר בתיה 

אתיופיה משלמה המלך ועד זינאוי

המלכה יהודית: סיפורה של מלכה אתיופית בימי הביניים

יהודי אתיופיה ואנחנו

שודדי ארון הברית

המסע המופלא אל הכוהן יוחנן : פרק בהיסטוריה ( הדמיונית ) של אתיופיה

 

 

אתיופיה :משלמה המלך ועד מילס זינאוי והלאה

אתיופיה והמזרח התיכון / חגי ארליך

הופיע ב"מקור ראשון ". בשם "שלמה המלך שליט אתיופיה "

אתיופיה היא הארץ האפריקנית המקורבת אלינו ביותר מבחינה תרבותית,. ולמרות זאת יש עליה רק מעט מאוד חומר בעברית. החוקר חגי ארליך יצא לתקן את המעוות בספר מקיף על ההיסטוריה של אתיופיה שהוא בה בעת גם סובייקטיבי עד להדהים בכך שהחוקר אינו נמנע להכניס את עצמו לתיאור האירועים והאישים.

אין בנמצא מדינה אפריקנית שהיא קרובה יותר לישראל מכל בחינה אפשרית, תרבותית, גזעית ורגשית מאשר אתיופיה. אמנם מצרים קרובה יותר מבחינה גיאוגרפית אבל תרבותה של אתיופיה מבוססת על אגדות עבריות על שלמה המלך ומלכת שבא, האתיופים מאמינים שאצלם מוחזק ארון הברית הקדום של עם ישראל בכנסייה בעיר אקסום , וחלק מאוכלוסייתה של אתיופיה, ה"ביתא ישראל", חיים כיום בישראל הן כאזרחים בני העם היהודי אבל מצטיירים גם כשגרירים של התרבות האתיופית.

התרבות וההיסטוריה האתיופית מזכירות במידה מסוימת את ישראל בעיקר שניתן לראות בשתיהן איים המוקפים באוקיאנוס של מוסלמים ונאבקים תמיד על עצם קיומם התרבותי באזור עוין. לפיכך אין זה פלא שהאתיופים גילו אהדה והזדהות עם התרבות היהודית–עברית, בזמן שאצלנו הישראלים קיימת נכונות ועניין רב ללמוד מניסיונם ההיסטורי של האתיופים.
אבל מי שמבקש למצוא ספרות העוסקת בכך מגלה להפתעתו כי מעטים הם הספרים שפורסמו בעברית על יהודי אתיופיה, "ביתא ישראל", ועל אודות מסעם לארץ וחייהם כאן. באופן יחסי פורסם חומר דל ביותר על ארץ מוצאם אתיופיה עצמה, ההיסטוריה שלה ותרבותה.

בעברית הופיעו רק ספרים אחדים יוצאי דופן בנושא זה, בודדים מבחינת ההתמקדות באתיופיה עצמה ללא קשר ל"ביתא ישראל", ובראשם הספר המעולה, "הקיסר : נפילתו של רודן", של העיתונאי הפולני ריכרד קפושינסקי העוסק בנפילתו של קיסר אתיופיה האחרון היילה סלסיה, זה שאנשי כת הראסטאס שבג'מאיקה שהתפרסמו הודות לזמר בוב מארלי, העריצו אותו כאלוהים בזמן שבני ארצו גוועו ברעב. סופו שנחנק בכרית בידי יורשו האכזרי מנגיסתו היילה מריאם.
להתחרות עם קפושינסקי שבכמה מילים מצליח לתאר עבור הקורא תמונה חיה עד להדהים של אתיופיה, כלל וכלל אינו משימה קלה ( אם כי יש שהטילו ספק באמינות תיאורו של קפושינסקי את הארץ ואת הקיסר ואף תמהו עד כמה הספר שכביכול מתאר את אתיופיה היה למעשה אליגוריה לפולין הקומוניסטית …).
כעת הצטרף לחבורה המצומצמת של הכותבים האלה החוקר הבולט של אתיופיה בישראל, חגי ארליך, והוא מנסה להטליא חורים ולשפר את המצב בספר חדש ומקיף שלא היה כמוהו בעברית (להוציא אולי את ספריו הקודמים של ארליך בנושא), "אתיופיה והמזרח התיכון :תרבות מצור ואלפיים שנות "שכבר בכותרו נרמז על ההקבלה בין אתיופיה וישראל. זהן רמז שמתבלט עוד בעטיפה עצמה שבה מופיעים סמליה של אתיופיה גור אריה יהודה ומגן דוד, ובתווך צלב.

בספרו החדש מתאר ארליך לראשונה את תולדותיה של אתיופיה מימי קדם הלוטים בערפל  ובאגדות צבעוניות וציוריות, דרך תקופת המעבר שלה לחיק הנצרות והיווצרות התרבות הראשונה שלה המתבטאת באמצעות שושלת שמלכה בעיר אקסום. שושלת שחוסלה לבסוף בידי מלכה מסתורית בשם יהודית, שאולי הייתה ממוצא יהודי (כך לדעת האתיופים, הנוצרים והיהודים), ולאחר מכן נשלטה בידי יוצאי שושלת הזאגווה שמנהיגה הבולט ביותר לליבלה( שיש מי שמזהה אותו עם השליט האתיופי האגדי מימי הביניים  "הכוהן יוחנן") ניסה להקים העתק של ירושלים בהרי אתיופיה.

הסקירה מסתיימת בעליית שושלת הסולומונים שייחסו עצמם לבית שלמה ושלטו באתיופיה במשך מאות שנים.
תשומת לב מיוחדת מקדיש ארליך למאה ה-19 שבמהלכה הוכיחה אתיופיה עצמה כמדינה האפריקנית היחידה שגברה על כוח אימפריאלי אירופי, על איטליה. היה זה בהנהגת מנהיג בן איכרים ממחוז טיגרה, ראס אלולה.

ארליך הוא כנראה הראשון שכתב ביוגרפיה על חייו של אדם זה (ביוגרפיה, שכפי שהוא מציין בספרו, יש לה השפעה גדולה על בני טיגרה המודרניים השולטים כיום באתיופיה). החוקר עומד כאן על תופעה חשובה ביותר בתולדות אתיופיה, יכולתם גם של בני איכרים עניים להגיע לדרגות הבכירות ביותר תוך שמירה על הכללים הקיימים. באמצעות הקפדה על תהליך זה נשמרה אחדותה של הארץ לאורך מאות שנים, היות ולאנשים מוכשרים הייתה אפשרות להתקדם בתוך המערכת ההירארכית .

אולם ניצחונה של אתיופיה על האירופים במאה ה-19 גם הביא עמו לביטחון מופרז מצד האתיופים ביכולת כוחותיהם ואף החריף את חוסר ניסיונם ללמוד לקחיהם וליישמם על מנת להתקדם.

היה זה תהליך שהסתיים לבסוף בנפילתם. ארליך ממשיך ומספר כיצד חזר מוסוליני מנהיג איטליה לנקום את נקמת ארצו שהובסה באתיופיה וכבש אותה למשך שנים אחדות וכך, הארץ האפריקנית היחידה שיכלה לאימפריאליזם האירופי במאה ה-19, הייתה גם המדינה האחרונה שנכבשה בידי אימפיראליזם זה, גם אם מדובר היה במספר מצומצם ביותר של שנים. מלכה של המדינה האפריקנית, היילה סלאסי, נמלט אז לארץ ישראל המנדטורית ושהה בה בירושלים שנים אחדות.

פרק זה נתפש כיום כחרחור הגסיסה האחרון של הקולוניאליזם האירופי ששוב לא יוכל לחזור ולהשתלט על מדינות באפריקה כמי שעושה שם בביתו. אולם גאוותם העצמית של האתיופים נפגעה מאוד מאחר שהם שוחררו לא בכוחות עצמם אלא בידי הבריטים שאחד ממפקדיהם הנערצים היה מוכר היטב מפלשתינה, אורד וינגייט.

הקיסר האל

היילה סילאסי קיסר אתיופיה האחרון

לאחר ששוחררה אתיופיה מעול לחיצת המגף האיטלקי שלט בה היילה סלאסי במשך שנים רבות. מישטרו היה מושחת ומדכא. מכאן שתמוהה העובדה כי בו בזמן נחשב השליט בג'מאיקה הרחוקה  בידי אנשי כת הרגאיי כאל ללא סיבה טובה, פרט לכך שראו בו סמל לעוצמה שחורה היילה סלאסי עצמו למרות שהיה נוצרי מאמין נמנע מלהכחיש את ממד אלוהותו גם כשביקר בג'מאיקה ונתקבל על-ידי אלפי נלהבים מעריצים שזעקו לאלוהות נשגבה זאת..

"עושה צרות מקצועי"

"

מנגיסטו היילה מרים שליט אתיופיה צילום: איי אף פי

הרודן האתיופי מנגיסטו

כידוע, כל זה השתנה ב-1974 עם בוא המהפכה של הקצינים הצעירים שבראשה עמד מנגיסטו, הקצין נמוך הקומה והאכזר (ארליך מביא ציטוט מישראלי שהכיר אותו בצעירותו כ"עושה צרות מקצועי", ציטוט שאומר גם משהו על הדרך בה ארליך עצמו רואה אותו). מהפכה זו שמה קץ לשלטון היחיד של היילה סלאסי ועל פי השמועה (שמנגיסטו מכחיש ) הוא זה שחנק במו ידיו את הקיסר, ומיד לאחר חיסולו הפך את אתיופיה לפרובינציה קומוניסטית ושלט בה ביד אכזרית במשך 17 שנה.

כפי שאמר עליו שיך מוסלמי: "מי שהזיל דמעות תחת היילה סלאסי תחת מנגיסטו הגיר דם".

מנגיסטו נואם
אלא שכל האידיאולוגיה הקומוניסטית הריכוזית והרצחנות של מנגיסטו לא יכלו להתמודד עם הבצורת והרעב באתיופיה ולבסוף כנראה בעזרת המנהיג הסובייטי מיכאיל גורבצ'וב סולק מנגיסטו מאתיופיה בידי מנהיגה הנוכחי מילס זינאווי שעמד בראש מרד במחוז טיגרה, ובכך שיתף פעולה עם מורדים מאריתריאה שראו בעצמם מדינה נפרדת מאתיופיה.

מילס זינאוויי


זינאווי היעיל שולט באתיופיה מ-1991 (17 שנה בעת כתיבת שורות אלו הן פרק זמן מקביל במדויק לזמן שלטונו של מנגיסתו. אמנם נכון ליולי 2008 לא נראה סימן שהוא עומד לעזוב את השלטון בקרוב). זינאווי מתגלה גם כמנהיג מוכשר ויעיל יותר ממנגיסתו, אם כי קיימים חילוקי דעות עמוקים – עד כמה.

היום זינאווי ובני טיגרה משליטים ומבססים באתיופיה משטר חדש שונה מזה של היילה סלאסי ומנגיסטו. זהו משטר השם דגש על ביזור ופלורליזם ולא על ריכוז כפי שהיה המקובל כאשר האמאהרים שלטו באתיופיה.

האתיופים והישראלים

ארליך מראה עד כמה נצא לדעתו דמיון בין האתיופים והישראלים בכך שכלפיהם יש יחס אמביוולנטי מצד האסלאם שמחד זוכר את המסופר שמלך אתיופיה נתן למוחמד מקלט כשנרדף, ומצד שני רואה באתיופים את הגרועים באויבים שיכבשו בעתיד את הכאבה וינסו להשמידה (חשש המתבסס על ניסיון כיבוש אמיתי של מכה שהתרחש במאה השישית לספירה).

אכן גם האסלאם שם דגש על כך שהקיסר האתיופי הוא יהודי למחצה (מאחר שהוא צאצא של שלמה המלך).

יחס אמביוולנטי זה שמזכיר את היחס ליהודים שולט היום בעולם האסלאם כשאנשי אל קאידה כמובן רואים באתיופים את הגרועים באויביהם, מאחר והם ממלאים תפקיד מרכזי במאבק נגד האסלאם הקיצוני המאיים להשתלט על שכנתה של אתיופיה, סומאליה.

במערב מצד שני מתעצם מיתוס אחר שפעם היה משמעותי לגבי אתיופיה. על-פי מיתוס זה של פרסטר, הסיפור העוסק בג'ון המלך הנוצרי האדיר אי-שם במזרח שהחל כבדיה הודבק לבסוף לאתיופים שנמצאו כמתאימים במידה מסוימת לסיפור. הללו אכן מתגלים היום כבעלי ברית נאמנים במאבק נגד הטרור האסלאמי.

חגי ארליך והאתיופים

.במאי 1991 השתלבה הדרמה הפנים אתיופית בזאת היהודית-הישראלית כוחות המורדים צרו על הבירה מכל עבר.מנגיסתו ניסה לעודד את חייליו והתפאר שהוא יוליכם לניצחון נוסח סטלינגרד .בתווך ,בלב זירת הקרב הצפוי ,המתינו חשופים אלפי ביתא ישראל .אורי לובראני וישראלים נוספים נשאו ונתנו עם אנשי מנגיסתו על הצלת היהודים ..צה"ל והמוסד ושאר זרועותיה של ישראל התכוננו לאחד המבצעים הנועזים ביותר –חילוץ יהודי אתיופיה מלועו של הר הגעש המאיים הזה .בעקיפין ,שותפתי באווירת אי הוודאות .נקראתי אל מי שההחלטה בידיו הוא ניגש היישר אל שאלת המפתח : האם יתחולל קרב על אדיס אבבא ? היילחם מנגיסתו ? האם יברח " ניסיונותיי מלחמוק מתשובה לא הועילו . "בלשכתו של מנגיסתו ,ממול לשולחנו " עניתי לבסוף " תלוי ציור של הקיסר תאודורוס היורה ברקתו כדי לא ליפול בשבי הבריטים .מנגיסתו שב ולעג להיילה סלאסה על כי ברח לאנגליה ולא נהרג בקרב מול צבא מוסוליני .
הוא ילחם ".
טעיתי למרבה המזל הרודן הנועז בחר לשמור על עורו נמלט ומצא מקלט בזימבבווה.
( אתיופיה ומהזרח התיכון " ע'250-251 )
מבחינות מסוימות ספר זה על הארץ האפריקנית האקזוטית הוא גם ספר אישי עד להדהים. קשה למצוא ספרים רבים שבהם מספר הכותב על ההשפעה שהייתה לספריו על לוחמי מחתרת ועל מפגשיו השונים עם מנהיגים אתיופיים כמו במקרה של ארליך.

גם קשה להיזכר בספר אחר שבו חוקר מודה בפה מלא כיצד שגה  באחת התחזיות המונומנטאליות ביותר שהיה עליו לחזות בימי חייו,  כאשר היה עליו לענות על השאלה האם מנגיסתו שליט אתיופיה ילחם עד הסוף במורדים שקמו עליו או שיעדיף להימלט על נפשו.

ארליך האמין שמנגיסטו יעדיף לתקוע כדור בראשו ולא לברוח . אך הוא גילה כי לחלוטין טעה בתחזיתו. מנגיסתו נמלט וחי עד היום בזימבבווה של רודן אחר, מוגבה, שבה לפי השמועות הוא מייעץ לרודן וחי באושר ובעושר כשהוא חומק מנסיונות התנקשות פה ושם , למרות שבאתיופיה עצמה נגזר דינו למוות בידי בית המשפט.

איש הספר


מעניינות המחמאות המורעפות על השליט הנוכחי של אתיופיה מילס זינאווי שארליך מתלהב מרוחב ידיעותיו מאחר שהוא קורא הכל וניתן לתמוה עד כמה הוא כבש את ארליך באהדה המופגנת שהוא מראה ליצירותיו בהשוואה למנגיסתו שגירש את היועצים הישראליים שלו. וכך מתאר אותו ארליך:

"מילס הקשיב היטב. צעיר ממני בארבע עשרה שנה נדמה היה לרגע לאחד מתלמידי באוניברסיטה. ואולם משפתח בהרצאתו שלו התפוגגה באחת דמות התלמיד, לצד היותו לוחם גרילה נועז נודע כבר אז כאיש ספר. מלס קורא הכול ,סיפרו לי, וכך גם נוכחתי מאז…" ( ע' 257).

ארליך ככל הנראה נכבש בידי אישיותו של זינאוי .וכך נשאלת השאלה עד' כמה ההערכה שלו של אישיותו ושל תיפקודו היא אובייקטיבית.
אגב, אין זה ברור מהספר אם מנגיסתו נפגש אישית עם ארליך כפי שטרח זינאווי לעשות.

אולי אם גם היה הוא נפגש עם ארליך הייתה דעתו של ארליך עליו טובה יותר מאשר "עושה צרות מקצועי "?
כך שאין לראות בספר זה יצירה אובייקטיבית לחלוטין אלא כזאת שהיוצר-חוקר אינו מהסס לשבץ עצמו בהיסטוריה שהוא מתאר ובמקרה נדיר למדי אף משפיע עליה בצורה כלשהי באמצעות מחקריו והיצירות שכתב ושהייתה להן השפעה על גיבוש רעיונותיהם של בני טיגרה המורדים, אלה שהשתלטו על אתיופיה ובראשם זינאווי .

אתיופיה היום היא מעין כפילה של ישראל בודדה בעולם מוסלמי עוין המקיף אותה. גם בגלל סיבה זו וגם ומאחר ובקרבנו חיה כיום קהילה גדולה של יוצאי אתיופיה, יש הרבה מה ללמוד ממנה וספרו של ארליך משמש הקדמה טובה ומקיפה מאוד אף שהיא סובייקטיבית בראייתה את תולדות הארץ שידועה פחות מדי במקומותינו, אבל יש לה השפעה מסוימת שאין להגזים בחשיבותה הניכרת פה ושם באיזור כולו וגם אצלנו.

נספח : רשימת  ספרים בעברית על אתיופיה .

להלן רשימה מקיפה על יצירות ספרות  יפה ועיון שהופיעו בעברית על אתיופיה .

הרשימה כוללת גם ספרים שהופיעו על יהודי אתיופיה אך השתדלתי להכניס רק ספרים שעוסקים ביהודי אתיופיה באתיופיה עצמה ולא כאלה שעוסקים בהם לאחר עלייתם למדינת ישראל . ן

א.ספרי עיון על אתיופיה

פ. גוריליק  ( סידר וערך ) חבש ומלחמה. תל אביב ; (יפו : דפוס האור-אל-נור), 1935

אהרון זאב אשכולי חבש העם הארץ, התרבות, דברי-הימים, השלטון, הפוליטיקה. סקירה <עם מפת הארץ>. ‬ ירושלים יסודות תרצ"ו (הסקירה הזאת היא משך של פיליטונים שנתפרסמו תחלה בעתון "דבר" …" -מתוך ההקדמה ‬ )

בן ציון פורמן חבש. הוצאת המחבר .תרצ"ו.

אברהם עקביה עם וינגיט בחבש / דברי הקדמה – דוד הכהן תל אביב : עם עובד, תש"ד. ‬

נתן שחם  מסע לארץ כוש / סיפר נתן שחם ; ציר שמואל כץ,מסדה 1962. ספר מסע באתיופיה.

 

אלן מורהד הנילוס הכחול / מאנגלית: זיוי שורר. —    תל-אביב : ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור, 1963-תשכ"ד

תקציר: ספר זה מתאר מורהד את חדירתם של האירופאים לאיזור הנילוס ונהרות אפריקה הנילוס הכחול הוא נהר באפריקה דרך סיפורם של ארבעה דמויות:נפוליון, ג'ימס ברוס, מוחמד עלי והקיסר תיאודור מאתיופיה. אנו פוגשים בברוס, שיצא לבדו לגלות את מקורותיו של הנילוס הכחול. עם שובו לאנגליה הפך להיות מטרה לחיצי לעגם של חבריו רק משום שהאמת כפי שהוא סיפר אותה נראיתה להם דמיונית מדי. אנו רואים את נפוליון, שלאחר הקרב ליד הפירמידות, מתיר לעצמו התפרקות כאשר הוא מחזר בהתלהבות אחר צרפתיה צעירה 'לה בלילוט', שאותה לקח מרשותו של אחד מקציניו, השלישי הוא מוחמד עלי, רב הכוח וחסר הרחמים שטבח את הממלוכים ושלח את בנו איסמעיל במעלה הנילוס לתור אחרי עבדים וזהב. ואחרון, ואולי הפנטסטי מכולם הוא תיאודור-פראי, חסר מעצורים וחסר עקרונות, שנהג להחליף אגרות עם המלכה ויקטוריה וגרם למסעו של הגנרל נאפייר, שנשלח בר

 

משה יחזקאל עמדת בריטניה בסכסוך איטליה-חבש והשלכותיה. דיסרטציה (מ.א.) – המחלקה להיסטוריה כללית אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ה

תמר גולן שחור-לבן, לבן-שחור : ראשי פרקים באפריקה של ימינו  תל-אביב : משרד הבטחון, תשמ"ו

תקציר:

ד"ר תמר גולן, בוגרת אוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, עשתה שנים רבות באפריקה. בתקופה זו הורתה באוניברסיטאות באתיופיה וזאיר, הייתה כתבת הבי.בי.סי לענייני אפריקה דוברת הצרפתית, וכיום היא סופרת "מעריב" בפאריס.
זו הפעם הראשונה שספריית "אוניברסיטה משודרת" עוסקת ביבשת אפריקה. בחרנו להציג את היבשת באמצעות תהליכים פוליטיים, מהם משותפים למספר ארצות ואחרים מיוחדים לארץ זו או אחרת. בחרנו לקרב את האדם הלבן, אותנו, ליבשת השחורה דרך הצגת מנהיגים שונים שהוליכו את ארצותיהם לעצמאות, ביניהם כאלה שד"ר תמר גולן הכירה אישית: גנרל כל יכול בדמותו של מובוטו, ודיקטטור שמאלי כמו סקו טורה; לוחם החופש העיקש – רוברט מוגבה, המנהיג האבהי והמתון – הופואט הבואני ובעל החזון הגדול שנכשל בדרכו – קוואמה נ'קרומה המנוח.
התהליכים הפוליטיים שעוברת היבשה נקבעו בחלקם על ידי אישיות המנהיגים, ובחלקם נבעו מהמשטר הקולוניאלי המיוחד ששלט באותו חבל ארץ. שורשיהם נמצאים במפגש עם האדם הלבן, בסחר העבדים, שהשאיר משקע עמוק בגופן ובנפשם של השחורים, ובתקופה הקולוניאלית.
אפריקה היא יבשת בתמורה. יתכן כי מיום שנכתבו הדברים ועד צאתם לאור – השתנתה תמונת המצב.

יורם פרי חזיתות שחרור בקרן אפריקה: ה"אורומו" וה"תיגרה" – רקע, אידאולוגיה ואמצעים… דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת תל-אביב, 1987 ‬

גליה (צבר) פרידמן  שאלת הלאומים, הגיבוש הלאומי והזהות האתיופית : אתיופיה שלאחר המהפיכה על רקע הנסיון ההסטורי-אימפריאלי / . ‬ עבודת גמר (מ.א.) — האוניברסיטה העברית בירושלים תשמ"ח

גליה צבר פרידמן מדיניות הפיתוח באתיופיה שלאחר המהפיכה 1974-1988 : חזון מול מציאות.אונ' תל אביב 1989.

רישרד קפושינסקי הקיסר : נפילתו של רודן  מפולנית – יורם ברונובסקי. ‬,זמורה ביתן ,1989 . הספר הטוב בהיותר בעברית על אתיופיה. על ימיו האחרונים של היילה סלאסי.

צדוק מגל חצי קילומטר מגן-עדן :רשמי מסעות ‬  מוטיבים -דביר כצמן, ‬ , 1995. ( רשמי מסע באתיופיה )

חגי ארליך אתיופיה קיסרות ומהפכה בקרן אפריקה  האוניברסיטה הפתוחה . 1998 .  


חגי ארליך, הגר סלמון, סטיב קפלן; אתיופיה: נצרות, אסלאם, יהדות, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג 2003.

אחגי ארליך אתיופיה והמזרח התיכון :תרבות מצור ואלפיים שנות  הוצאת האוניברסיטה הפתוחה , 2008 .

ב. ספרות יפה על אתיופיה

הנרי ריידר הגרד טבעת מלכת שבא ; עברית: ג. אריוך הוצאת כתר ,1979. ,סיעפורה של משלחת המגלה במקום נידח באתיופיה גזע אבוד של יהודים אתיופיים.

(.TARZAN AND THE JEWELS OF OPAR (1918

א. תחת השם  "טרזן וזהב אופיר"  תרגם אמציה ברלס עבור כתב העת  "עיתוננו",  כרך שישי תרצ"ז 1937 חוב'  קמד-קסט ב23- חלקים.

ב. אותו התרגום יצא כספר בהוצאת "מפיץ הספר"   בשנת 1939 .

ג. תחת השם  "טרזן ואוצרות אופיר" , תרגם אריה חשביה, הוצאת מ. מזרחי,1975.

כולל פרק על משלחת של חיילים אתיופיים היוצאת מטעם הקיסר מנליק ללכוד שודד ערבי מסוכן ונתקלת בידידו של טרזן  הלוחם השחור מוגמבי .

אדגר רייס בוראוז ( .TARZAN LORD OF THE JUNGLE (1928

Ballantine 1969: Robert Abbett

   יצא לאור בעברית בשני כרכים תחת השמות  "טרזן והבדווים" (חלק א' ) ,1950, ו"טרזן המציל" (חלק ב')  1950, תרגום ועיבוד  ג' בן חנה בהוצאת יוסף שמעוני.

טרזן מגלה באתיופיה עמק  אבוד שבו שוכנות שתי ערים של לוחמים צלבניים מימי ריצ'רד לב ארי הנלחמים בינם .

Robert Abbett art: Ballantine 1974

אדגר רייס בוראוז   TARZAN TRIUMPANT (1932

תורגם תחת השם "טרזן המנצח ושודדי ההרים" ,  תרגם ועיבד  בן אריה (אוריאל אופק)  הוצאת "דעת" תש"א 1940.טרזן מגלה באתיופיה  עיר אבודה של נוצרים קדומים .

  אנונימי "טרזן וקיסר חבש "  חוברת בסדרת "עלילות טרזן"  מספר 28 . הוצאת דפוס מל"ן 1960?

סיפור מאת סופר ישראלי שבו טרזן  פוגש את  הקיסר היילה סלאסי .

אנוננימי ( זאב גלילי )  דן טרזן ואוצרות המלך שלמה. שהופיע ב1960

היסוכן הישראלי דן מוקד דן טרזן יוצא לבקר את השבט האבוד של הפלאשים (המתוארים כשבט אבוד הדומה לזה שבספרי טרזן) וממלכם נודע לו שהם שומרים על אוצרות שלמה עד ש"יקום בית המקדש השלישי". דן משכנע את הפלשים שהגיע הזמן להעביר את האוצרות לישראל, מחסל סוכנים ירדניים שבאו לגנוב את האוצרות ומעבירם בחזרה לישראל.

 "ברט ויטפורד " תיק סודי ביותר.  ב"תרגום " א. בן מרדכי. (  כאן יש טעות בייחוס. הספר  הוא למעשה של אריה קרישק ) 1978 הוצאת רמדור 1978 . ספר בסדרת "איש הקראטה פטריק קים" שבו מספר הסוכן החשאי מסוקס האצבעות בגוף ראשון על מסעו  במדבר הדאנקיל באתיופיה.


גנט הילדה מאתיופיה / ורה פורסברג
ורה פורסברג גנט, הילדה מאתיופיה תמונות: חנה ריבקין-בריק. עברית: מירה מאיר ‬ספריית הפועלים 1978

ספר לילדים . גנט חיה באתיופיה שבאפריקה. פירוש שמה הוא גן – עדן באמהרית, שפתה. כמו כולם באתיופיה, ובמיוחד הילדים הוא אוהבת לרכוב על סוסים.

ז'אן-קריסטוף רופן מלחמות אבודות /  מצרפתית: שלומית הנדלסמן    תל אביב : כנרת, 2002

הראשון משני ספריו של רופין על אתיופיה שתורגמו לעברית.

תקציר :השנה היא 1985. רעב כבד באתיופיה. פעילים "הומניטאריים" רבים נשלחים על מנת לסייע לאוכלוסיה. קבוצה קטנה מגיעה לאסמרה, הבירה-לשעבר, עיר איטלקית – קולוניאלית שהשתמרה, שופעת נוסטלגיה, מבודדת עקב המלחמה המשתוללת ברמה הגבוהה והצחיחה המקיפה אותה ורוחשת תככים למיניהם.

האל שהוליד תן / נגה מזלקיה

נגה מולקיה האל שהוליד תן /| מאנגלית: אירית מילר ‬.כינרת 2004 . …פולקלור אפריקני …על רקע המאבקים האתניים-מעמדיים באפריקה הטרום-קולוניאלית…

 

עמיחי שלו על "האל שהוליד תן "

נגה מוזלקיה רשימות מבטן הצבוע : זיכרונות מילדותי באתיופיה / נגה מזלקיה ; מאנגלית – חני ברקת. ‬ אור יהודה : כנרת, תשס"ד 2004.

ביקורת על "רשימות מבטן הצבוע "

רונן  רוזנבלום   מים אסורים    תל-אביב : דבי אופקים, 2004
רומן מסע בדרום מערב אתיופיה


ז'ן כריסטוף רופין החבשי סיפור מסעותיו המופלאים של ז'אן-באטיסט פונסה, שגרירו של קיסר חבש אצל הוד מלכותו לואי הארבעה-עשר מצרפתית: שלומית הנדלסמן ‬,כנרת 2005

רמי נוידרפר:החבשי – אהבה בלתי אפשרית בין הר ומדבר מאמר ביקורת על הספר

חלומות ראווה

מרינה גרוסלרנר  חלומות ראווה    תל-אביב : משכל, [תשס"ז] 2007

ספר על נערים ישראליים שכולל סיפורים על המלכה האתיופית מימי הביניים יהודית.

פרשת המכשף הסוציאליסט

האמה טומה  פרשת המכשף הסוציאליסט /   מאנגלית – דורי פרנס ; [ייעוץ מדעי והקדמה – חגי ארליך תל-אביב : אחוזת בית, תשס"ט 2009.

  הספר מלווה בהקדמה מאת חגי ארליך "אתיופיה, ימים של אופל"מביא את סיפורם של אנשי אתיופיה בימים חשוכים … – נשים, גברים וילדים – שנאלצים לעמוד מול הרוע האנושי".

  ראיון עם המחבר

קרבת דם

אברהם ורגיז קרבת דם. / עברית אורי בלסם    תל-אביב : מטר, תשס"ט, 2009.

 סאגה משפחתית המתרחשת באתיופיה

ג. ספרות של אתיופים ושל  יהודי אתיופיה .

כבוד המלכים /   תרגם מאתיופית קלאסית (געז) והוסיף מבוא והערות רן הכהן   תל-אביב,   אוניברסיטת תל-אביב, ההוצאה ע"ש חיים רובין,   תשס"ט 2009
‬ האפוס האתיופי הקלאסי  מימי הבינייםעל המפגש בין שלמה המלך ומלכת שבא.

סקירה של אלי אשד על הספר 

מספורי חבש וסודאן : ספורים לבני הנעורים /עברית: אסתר זמירי, תל-אביב :  עידית, תשיט .

בן-דור,שושנה עורך ספורים מפי יהודי אתיופיה.    ירושלים : משרד החנוך – מחלקה לחנוך מבוגרים, תשמ"ו. ‬

סיפורי ביתא ישראל :ששים סיפורים וסיפור מפי יהודי אתיופיה /תרגם מאמהרית: מרדכי וורמברנד. עריכה מדעית: דב נוי  לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תש"ן, 1990

תרת תרת :סיפורי עם מפי יהודי אתיופיה /עריכה: תמר אלכסנדר, עמלה עינת; יעוץ: רחמים אלעזר; [איסוף ותעוד: רחמים אלעז ,  תל-אביב : משכל, 1996

מרקם ספורים מפי יהודי אתיופיה /   בחירת הסיפורים ועיבודם: יעל זהבי, מירי ורון, ייעוץ וכתיבת הסיפורים באמהרית: ירגה ארטה ‬ תל-אביב : מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, היחידה להוראה מותאמת, תש"ס, 2000

ד. ספרים על תולדות יהודי אתיופיה באתיופיה

יעקב   פיטלוביץ,  מסע אל הפלשים /  עברית: מ. וורמברנד  תל-אביב : דביר, תשי"ט.

, אהרן זאב אשכולי    ספר הפלשים :   יהודי חבש תרבותם ומסורותיהם /   ירושלים : בסיוע מוסד הרב קוק, תש"גספר ראשון בסדרה "כתות ושבטים: טכסטים ומחקרים לתולדות נדחי ישראל" מאת המחבר .

‫  ראובן    קשאני, הפלשים :   קורות, מסורות ומנהגים   ירושלים : דפוס "הר-ציון", תשל"ו

מנחם ולדמן אתיופיה :עדת "ביתא ישראל" ירושלים : ג'וינט ישראל, תשמ"ה 1985

מנחם ולדמן    מעבר לנהרי כוש : יהודי אתיופיה והעם היהודי   [תל אביב] : משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ט, 1989

‬  מנחם ולדמן מאתיופיה לירושלים :יהודי אתיופיה בעת החדשה : מבחר תעודות ומקורות ירושלים : משרד החינוך והתרבות – מינהל התרבות – האגף לתרבות תורנית, תשנ"ב

אתיופיה לירושלים יהודי אתיופיה מנחם ולדמן פרשת העלאת יהודי אתיופיה בעת החדשה.** . 254 עמודים כולל תצלומים, מספרים, נתונים ומפתח שמות ומוסדות. מנחם ולדמן, חוקר ומחנך, רבו של המושב ניר עציון, שפעל רבות לקליטת עולי אתיופיה בישראל. מחקריו הרבים וקשריו על בני העדה במשך שנים רבות עשו אותו לבר

  עורכת: אתי גלעד  אתיופיה שלי: קולות מספרים את-יופיה :  ] סיפור מסעם המשותף לאתיופיה של סטודנטים וסגל אקדמי אחוה – המכללה האקדמית לחינוך / באר-טוביה : המכללה האקדמית אחוה, 2006

אתיופיה / עורכת: הגר סלמון  ירושלים : משרד החינוך התרבות והספורט, המזכירות הפדגוגית, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, תשס"ח,2008

ספרות יפה על יהודי אתיופיה

זליג שכנוביץ בן הפלשים : ספור / ז' שכנוביץ ; עברית – א"מ דף [=מאיר צבי פרוש]. —    בני ברק : נצח, (תשכ"ד).
‬ שלמה הפלשי " : סיפור  שהופיע בגרמנית ב1923 בשם "שלמה הפלשי "  שתורגם לעברית בידי מ"צ פרוש בשם "בן הפלשים " ועוסק בנדודי צעיר פלשי המתלבט עולה לבסוף לארץ ישראל ונופל על הגנת הכותל .

.

*שבועת 'האדרה' / דורית אורגד

דורית אורגד שבועת האדרה"(  איורים אבי כץ , הקיבוץ המאוחד, 1988)

הספר הקלאסי בעברית על מסעם של יהודי אתיופיה לארץ ישראל.

 

רדו  מיכאלינו   תחיה ותהיה /   מצרפתית יותם ראובני  תל אביב : גוונים, תשס"ו 2005.                                                                                                                                                                                                                                                    

 רומן צרפתי שנעשה לסרט ידוע  על יהודי אתיופיה . שנת 1984. באחד המחנות בסודן נמצאים אנשים מ-27 מדינות מוכות רעב. בשביל להציל אתבנה בן ה-9, כופה עליו אמו הנוצרייה לתפוס את מקומו של ילד יהודי שנפטר. הוא עולהארצה במבצע משה ומקבל את השם שלמה

 

אומרי טגאמלק אברה  אסתרי / ידיעות אחרונות  2007  .

 רומן   אוטוביוגרפי על חיי משפחה יהודית באתיופיה עלייתה וחייה בישראל.

ביקורות על "אסתרי ":

 אריק גלסנר על "אסתרי "

דורון קורן על "אסתרי"

 

קומיקס בעברית על אתיופיה

 

דני פלנט " מאפריקה ועד שארם עד שייך " סיפור שפורסםבשבועון "הארץ שלנו"  ב-1958. זהו סיפורו של  יהודי מאתיופיה שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחרמדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שב שמתייחס על אנשישלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידיכוחות ישראל. זהו סיפור הקומיקס הראשון ואולי היחיד עד כה שגיבורו הואבן אתיופיה .והואמעניין בגלל הצורה הסימפטית והכמעט הירואית שבה מוצגים השחורים הפלאשים ואנשי שבטיהג'ונגל

שמואל לביא בדרך אל היעד : ספור מתח בהמשכים / ציורים: דוד ביכמןבני-ברק : דבש, תשנ"ד, 1994

 200 נערים יהודים באתיופיה מוחזקים בידי המיסיון המורמוני

 

אלי אשד  כותב  אלימלך אדגה  מאייר "  המלכה יהודית הופיע בהמשכים בכתב העת "קו האופק"  גליונות 27 ואילך עלילות מלכה יהודית באתיופיה בימי הביניים .

קומיקס המלכה יהודית:פרק 1

 

פרק 2

פרק 3

קישורים רלבנטיים

אתיופיה והמזרח התיכון :תרבות מצור ואלפיים שנות

 

חגי ארליך בויקיפדיה

אתיופיה נצרות איסלאם ויהדות

ארליך על מנוחתו האחרונה של ארי יהודה היילה סלאסי 

ספר של ארליך על המנהיג האתיופי ראס אלולה

 

אתיופיה בויקיפדיה

שליטי אתיופיה בעשורים האחרונים

היילה סלאסי

מנגיסטו

מילס זינאוי

 

עוד מאמרים על אפריקה ועל אתיופיה

 

האסיר מסיירה ליאון

המלכה יהודית: סיפורה של מלכה אתיופית בימי הביניים

יהודי אתיופיה ואנחנו

שודדי ארון הברית

העבדים של יהודי אתיופיה

מאתיופיה ועד לכפר בתיה 

המסע המופלא אל הכוהן יוחנן : פרק בהיסטוריה ( הדמיונית ) של אתיופיה

 

עם גנט הנערה מאתיופיה

המסע המופלא אל "הכוהן יוחנן "

 

עטיפת ספרו של הסופר רוברט סילברברג על פרסטר ג'ון.

העיתונאי הבריטי ניקולאס ג'אבר יצא במסע אל אתיופיה שמטרתו הייתה להשלים מסע שנערך לפני יותר משמונה מאות שנה של שליח האפיפיור בעקבות מלך מיסתורי "הכוהן יוחנן "

עקבותיו של השליח נעלמו.

וגם המלך נשאר מסתורי כשהיה.

ג'אבר יצא למצוא את אותו מלך מיסתורי ולתת לו לבסוף את מכתב האפיפיור באיחור קל של יותר משמונה מאות שנה. .

לאחרונה ביקר בארץ העיתונאי הבריטי ניקולאס ג'אבר המתמחה במזרח התיכון והוא קפץ גם למוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון על מנת לראיין אותי על הקומיקס הישראלי והפוליטיקה שלו.

 האיש עשה רושם ברור של אדם שבע מסעות שהיה בכל פינה נידחת בעולם הזה ואולי גם מחוצה לו.
אגב השיחה הזכרתי שאני עצמי יוצר
סדרת קומיקס שבמרכזה  עומדת דמות של מלכה אתיופית מימי הביניים המלכה יהודית .

"יהודית" הוא שאל " השם נשמע מוכר ,שמעתי עליה אבל איני זוכר כרגע את הפרטים".

"מלכה שלפי כמה מסורות היא יהודיה ונחשבת כמי שחיסלה את שלטון השושלת האקסומית העתיקה באתיופיה  לפי השערות אחרות היא האם המייסדת של שושלת הזגווה ששלטה באתיופיה במאות השנים הבאות ,אם כי יש בעניין חילוקי דעות קשים".

עיניו נדלקו והוא סיפר לי שהיה באתיופיה ואף כתב עליה ועל אחד ממלכיה ספר .the prester john quest"במה עסק הספר ומי היה המלך ? שאלתי "

 

המלך הוא "לליבלה " אבל יש שמכנים אותו "פרסטר ג'ון". והוא המלך המפורסם ביותר של שושלת הזגוה. "

ניקולאס ג'אבר קיים לפני כמה שנים מסע מדהים ביזארי במיוחד בארץ ישראל וארצות האחרות של המזרח התיכון שבמסגרתו לקח על עצמו תפקיד של אישיות מימי הביניים שאיננו יודעים מה עלה בגורלה.

במהלכו לקח מכתבים של אדם בשם "מאסטר פיליפ " רופא והשליח של האפיפיור אלכסנדר השלישי למלך האגדי "פרסטר ג'ון " או הכוהן יוחנן מכתבים שעד כמה שידוע לנו מעולם לא היגיעו ליעדם ,ולקח אותם בעצמו מתוך מטרה להביא אותם לבסוף אל הנמען המסתורי כשהוא נודד ברחבי המזרח התיכון.
אלא שמטרת מסע זה הייתה רחוקה מלהיות ברורה מאחר שעד עצם היום הזה אין איש שיודע בוודאות מי היה אותו "כוהן יוחנן " ואם בכלל הייתה אישיות כזאת .

.

.

על מלך זה צצו   אגדות  באירופה במאה ה12 כי הוא  מלך נוצרי אדיר במזרח בעל צבאות עצומים שיכולים לסייע למערב הנוצרי במאבקו בעולם האיסלאם שהתנהל אז דרך מסעי צלב.

המלך יוחנן עצמו היה גם כומר וגם מלך בלתי מנוצח . הוא היה צאצא של שלושת "המאגים " . המכשפים האיראניים שביקרו את התינוק ישו  שאליו היגיעו דרך מעקב אחרי כוכב  חדש שצץ בשמיים ובישר על הולדתו והביאו לו מתנות שונות כפי שמסופר בברית החדשה.

על הכוכב שצץ בשמיים בימי ישוע קראו כאן.

המלך "יוחנן  " סיפר ב"מכתב" ששלח למערב  כי הוא שולט באימפריה ענקית של כ-72 ארצות ,כי ארצות אלו עשירות בזהב ובכסף וחיים בהם יצורים מדהימים רבים שכמוהם לא היו מוכרים כלל בארצות אירופה. המגוון של היצורים האלו כללו אנשיםעם קרניים ושלושה עיניים ,אנשים שחיו במשך מאות שנים ,נשים שרכבו ולחמו על סוסים ,יצורים פלאיים כמו החדקרנים ועוד.

תושבי ממלכתו של "הכומר יוחנן " על פי עדותו של הנוסע מימי הביניים ג'ון מנדרויל.

 

 המכתב סיפר שבממלכה זאת ניתן למצוא את מעיין החיים הנצחיים .וכי היא גובלת ב"גן העדן  הארצי"  מצד אחד ,( זה שבו שהו אדם וחווה לפני שגורשו ) ובשערים של אלכסנדר הגדול מצד שני שמעברם כלא  המלך הגדשל את שבטי גוג ומגוג  הפראיים והמפלצתיים כדי שלא יוכלו לתקוף את שאר  העולם לפני אחרית הימים.

בהמשך אגדות סיפרו על מראת קסמים שהייתה למלך יוחנןו שבאמצעותה יכל לראות כל חלק ממלכתו ,מעין טלווזייה קדומה.

המכתבים  והסיפורים עוררו עיניין עצום. הם תורגמו למגוון של שפות כולל לעברית . הם יצרו אובססיה ממש במערב של חיפושים אחרי ממלכתו  של הכוהן יוחנן . אחת המטרות של קולומבוס במסע הגילויים שלו  הייתה ככל הנראה ליצור קשר עם המלך המסתורי על מנת ל"עקוף " את עולם האיסלאם .שהיקיף את אירופה. 

 אך איש   לא ידע איפה בדיוק  נמצא המלך שכתב את המכתבים .

היו שאמרו במזרח בערבות אסיה אולי בטיבט  , או במונגוליה היו שאמרו בקוקז בארמניה   שהיו שאמרו בהודו והיו שחשבו באתיופיה  שבאפריקה שם אכן הייתה אימפריה נוצרית  היא המקום .

ואתיופיה הפכה לבסוף למקום המועדף  למי שחשב שאכן קיים מלך כזה. 

.

למעשה אנחנו יודעים היום שהן השמועות והן המכתבים  היו   תוצר של מתיחה מההתחלה ועד הסוף כנראה של נזיר יודע ספר כלשהו.

האתיופים מעולם לא קראו לשליטם בשם "הכומר יוחנן " או משהו מעין זה.אם כי מכמה בחינות אחרות הוא התאים לתפקיד. כאשר שגרירים של השליט האתיופי "זרע יעקב " היגיעו לאירופה למועצת פירנצה ב1441 הם התקשו להבין מדוע כל אחד  באירופה קורא  לשליטם "הכוהן יוחנן " .הם ניסו להסביר שאין שם כזה במסגרת שמותיו המרובים של מלכם אבל נתקלו באוזניים אטומות .הכל באירופה התעקשו לקרוא למלכם הכוהן יוחנן השם שהיה מוכר להם כשליט הנוצרי הגדול מהמזרח. והדבר רדף את נציגי אתיופיה שבכל פעם היגיעו לאירופה מצאו שהאירופים מתעקשים לקרוא למלכם "הכומר יוחנן " למרות שזה מעולם לא היה שם שהיה מוכר להם .

Prester John from Hartmann Schedel's Nuremberg Chronicle, 1493

המלך "פרסטר ג'ון " בציור מימי הביניים 

האפיפיור התעניין כל כך בשמועות אלו עד ששלח בשנת 1177 לספירה את רופאו פיליפ כשליח עם מכתבים ומתנות למלך האדיר. הוא ניחש שמלך זה יכול להיות רק במקום אחד על פני האדמה: באתיופיה.

 פיליפ יצא  למסע הארוך שלח מכתבים חזרה לאפיפיור עם תיאור של מסעותיו עד ש…עקבותיו של שליח זה נעלמו אי שם במזרח.והוא נשכח מכל לב .
את הכומר יוחנן עד כמה שאפשר לשפוט הוא מעולם לא מצא.

מפת ממלכתו של הכומר יוחנן.

באתיופיה איש לא קרא למלך "הכוהן יוחנן " זוהי הדבקה מעניינת לשל מיתוס שבמקור התייחס כנראה לאזור אחר באסיה אבל הועבר לאתיופיה שפשוט התאימה לו יותר .ושם הכוהן יוחנן נשאר עד היום למרות שהיום אנו יודעים שלכוהן יוחנן המקורי האגדתי לא היה שום קשר עם אתיופיה

אולי היה הסיפור  תוצר של אגדות שנוצרו במקור בידי הנוסע היהודי אלדד הדני  דטען שהוא איש עשרת השבטים האבודים של ישראל שאותם תיאר כאימפריה אדירה במזרח .

ייתכן שכומר נוצרי שמע את הסיפור והפך את ממלכה המתוארת מיהודית לנוצרית.

ידוע שבעת החקירות של המשיח השקר דוד הראובני שטען שהוא שליח  של עשרת שבטי ישראל האבודים הוא נחקר על קשריו עם הכוהן יוחנן שעליו ככל הנראה דוד הראובני לא ידע דבר.לזעמם  ולתדהמתם של חוקריו באינקויזציה .
חלפו מאות שנים עד שחוקרי אירופה הבינו של"פרסטר ג'ון " אין אחרי הכל שום קשר אמיתי עם אתיופיה.

פסל בדרום אפריקה של המלך פרסטר ג'ון עם חוקר פורטוגזי.הפסל שמומן בידי הפורטוגזים ונבנה ב1986,הוא כנראה הפסל היחיד בעולם של הכוהן יוחנן.

הכומר יוחנן או "פרסטר ג'ון " חזר מאז במאה העשרים כדמות בסיפורי הרפתקאות.ברומן ידוע בשם זה של ג'ון בוצ'אן ( מחבר "39 המדרגות ") שבו אדם שטוען שהוא צאצא של המלך המפורסם מנהיג מרד של ילידים כנגד השילטון הבריטי לפני שהוא מובס כראוי לו.


הוא חזר בסיפורים של מחבר "הרומנים בפרוטה "נורבל פיג' ב-1939 ששם הכוהן יוחנן הוא גלדיאטור בשם הוריקן ג'ון או " ואן טנגי" לוחם נועז שמנסה לכבוש ערים במיזרח האסייתי במאה הראשונה לספירה סיפורים שעובדו לסיפורי קונן הברברי .
הוא חזר בסיפורי הקומיקס בסדרת אראק בן הרעם של רוי תומאס על לוחם אינדיאני באירופה של ימי קרל הגדול

ששם הוא  הוא כומר נסטוריאני בן אלמוות אחד המאגים שביקרו את ישו התינוק בבית לחם  מנהיג עיר מכושפת במזרח אי שם במדבריות אסיה ואוייבתו  היא מכשפה  יפה ומפחידה אנג'ליקה שהיא  גם אוייבתו הראשית של אראק.

הוא חזר  גם  כדמות בסדרת הקומיקס המודרנית "פאנטסטיק פור " שבה הוא צלבן העוזר לריצ'רד לב ארי והופך לבן אלמוות החי עד לתקופתנו.

אומברטו אקו כתב רומן שלם על ההמצאה של סיפור "הכוהן יוחנן " בספרו באודולינו . ( 2000)

ובשנת 2000 לספירה 823 שנים לאחר שיצא מאסטר פיליפ למסעו בעיקבות הכוהן יוחנן שמע את שמעו העיתונאי ניקולאס ג'אבר .
ג'א'בר קיבל על עצמו להשלים את מסעו של שליח האפיפיור ולהעביר לבסוף את מכתבי האפיפיור לידי המלך האגדי.
את סיפור מסעו המרתק מתאר ג'בר בספרו המעניין PRESTER QUEST ( 2005)

להלן ראיון עם ניקולס ג'ובר

אלי:כמה שנים אתה עיתונאי?

ניק ג'אבר
 ג'אבר : מאז שנת 2000 כשמונה שנים .

אלי: ל איזה נושאים כתבת?
 ג'אבר: בעיקר המזרח התיכון והקשר המוזר והצבעוני שבו בין ההווה והעבר שתמיד שתמיד משפיע בדרכים שלא יאמנו על ההווה . ביקרתי בארצות כמו באיראן ופקיסטן אתיופיה באפריקה .

אלי: מה מושך אותך במזרח התיכון?
 ג'אבר: מאחר שאני מתעניין בתרבויות אחרות.ואני מתעניין באתיופיה בגלל ספר של חוקר בריטי שהתגלגל לידי ועורר את ענייני בנושא.
 אלי :איך היגעת לרעיון מסע בעקבות הכוהן יוחנן ? .
 ג'אבר : לפני כמה שנים עבדתי בירושלים המזרחית כמורה מתנדב בבית ספר. ובית הספר נסגר והיה לי זמן חופשי לעיין בספריית בית הספר. וכתוצאה התחלתי להתעניין מאוד בהיסטוריה של ימי הביניים .ובעיקר הצלבנים וכאשר היגעתי לסיפור של הכומר יוחנן זה עניין אותי בגלל הקשר לאתיופיה . ושם נתקלתי לראשונה בשמו של הכוהן יוחנן  בספר ההיסטוריה של סטיבן רנסימן על הצלבנים  והסיפור שבה את דמיוני והחלטתי שאני אצא בעקבות הכוהן יוחנן ואגלה אותו ואבצע את המשימה שבה נכשלו כולם לפני .
המסע מומן בידי מאמרים שכתבתי לאורך הדרך. כתבתי עשרות מאמרים על מסע באיזורי קונפליקט ויש בינם מאמר על טקס חג הפסחה בירושלים .
למדתי מהמסע על הבעיות של המזרח התיכון
ועל הגיוון העצום של האנשים והתרבויות.

 

אחד הדברים המעניינים המתוארים בספר של ג'אבר הוא כיצד אנשי המזרח התייחסו לתיירים מערביים כמוהו כאוצר מהלך. והעניין עורר בי השוואה אירונית עם הדרך שבה הנוצרים של ימי הביניים ראו בתושבי הממלכות של המזרח ויבשת אמריקה כאוצרות מהלכים שמתפקידם לתפוס את כל מה שיש להם .
כמדומה שכיום בראשית המאה העשרים ואחת התפקידים התהפכו לחלוטין.

עטיפות ספרו של אומברטו אקו שעוסקות ביוצר המכתב של "הכוהן יוחנן".

אלי : איזה חלקים היו המעניינים ביותר במסע שלך ?
 ג'אבר: היו שלוש נקודות שבמיוחד זכורות לי היום דרום מזרח תורכיה בגלל הארכיטקטורה היפה שם , ויש שם היסטוריה ימי ביניימית חזקה מאוד שעזרה לי במחקר .
ירושלים בגלל שהיא כה חזקה ויפה מבחינה היסטורית ויש כה הרבה ויש לה תפקיד מרכזי במסע שלי

ולבסוף אתיופיה עצמה . שהיא עבורי המקום המעניין ביותר השיא . איפה שמצאתי את הפיתרון לבעיית פרסטר ג'ון .

אלי: ומיהו לדעתך הכוהן יוחנן ?
ג'אבר: זיהיתי אותו עם המלך האתיופי המסתורי מהמאה ה-12 לליבלה שבנה מערכת של ערים וכנסיות מדהימות באתיופיה שהתבססו על ירושלים שבה יש האומרים  חי כאדם צעיר.
גם אם הוא לא היה מקור לאגדה הרי הוא האיש המתאים ביותר והמקביל ביותר לדמות המתוארת בסיפור.

המלך האתיופי לאליבלה . בציור מהתקופה.

סופו של המסע היה כשג'אבר היניח את האגרות של האפיפיור מהמאה ה12 ליד קברו של לליבלה ובכך הסתיים מסע החיפוש בן 800 השנים

 המלך לליבלה  בונה העיר  הנקראת על שמו "לליבלה" ,ירושלים של אתיופיה. הוא השליט המפורסם ביותר של שושלת הזאגוה ההאתיופית שלדעת אחדים נוסדה  בידי המלכה יהודית .ולדעת אחרים החלה למלוך רק שנים אחריה.

תמונה של הכוהן יוחנן כשליט אתיופי 

הזיהוי אכן נראה מתאים לכאורה. מלך נוצרי  אדוק מבחינה דתית השולט באימפריה במדינת אתיופיה ומקים עיר שהיא קודש לאמונה.

 אבל יש   בעיה אחת קטנה: לליבלה החל למלוך רק בשנת 1189.
מסטר ג'ון להזכיר לקוראים יצא לדרכו כבר בשנת 1177 והיה עליו לחכות 12 שנים כדי שלליבלה יעלה לשילטון כדי שיוכל להעביר אליו את מכתב האפיפיור.

. .
אלי: אתה באמת חושב שלליבלה הוא הכוהן יוחנן ?
ג'אבר: הסיפור אולי כוון בתחילה לאחיו המושחת והאכזר של לליברה קדוס חארב שהוא זה שכנראה שלט בזמן שבו נוצר הסיפור אבל רוח הסיפור הדמות של הכוהן יוחנן המלך הנוצרי הצדיק מתאימה ללא ספק יותר ללליבלה שהיה אחד ממלכי אתיופיה הגדולים ביותר ושאף לבנות את העיר ירושלים מחדש בהרי אתיופיה. והוא  בנה אותה תחת שמו "לליבלה " והיא כיום אחד המקומות מדהימים ביותר  של אתיופיה ושל העולם כולו.
אלי: אתה חושב שלליבלה עצמו היגיע לירושלים ?
 ג'אבר: ייתכן שלליבלה היה בירושלים בעצמו אבל זה לא סביר. עם כי היו כוהנים ונזירים אתיופיים בירושלים באותה תקופה מלכים ונסיכים  לא היו יוצאים סתם ככה למסעות כאלו.

( עם זאת כדאי להזכיר לקוראים שמלכה האחרון של אתיופיה ,היילה סלאסי ,  שהה בירושלים כשגלה מארצו ביגלל כיבושה בידי האיטלקים של מוסוליני בשנות השלושים של המאה העשרים .א.א. )
לליבלה נחשב למלך הגדול של אתיופיה . הם מחשיבים אותו כלא סתם עוד מלך גדול אלא כמלך קדוש . ולדעתי אם יכול היה להיות מישהו אמיתי מאחורי הסיפור על פרסטר ג'ון הרי הוא האיש .
הצלבנים היו זקוקים למלך גדול סופרמן שיעזור להם כנגד אויביהם המוסלמים שהיקיפו אותם ומצאו זאת בלליבלה המלך הגדול של אתיופיה .והדמות הדמיונית הזאת נתנה להם השראה במאבקם נגד האויב האדיר שלהם צאלאח א. דין.
אלי: ומה עתה מתכנן כיום ?
 ג'אבר: אני מבצע כעת מסע בעיקבות פירדוסי מחבר השאנהמה   האפוס הלאומי של איראן.

וגם על זה אני מתכוון לכתוב ספר בעתיד.

שובו של הכומר יוחנן ?

חוקר אתיופיה חגי ארליך כתב בספרו על תולדות מדינה זאת :

תדמיתה של אתיופיה שבמערב שבה ומתחדשת ,כך דומה ברוח מיתוסים ישנים .הכומר יוחנן אותו מלך אגדי מימי הביניים .תבוסת הצלבנים האירופים על ידי מוסלמי המזרח בימי הביניים הולידה בין היתר את התקווה האגדתית כי מלך נוצרי שחור הכומר יוחנן יגיח מאחורי עולם האסלאם ויסייע להבסתו .מיתוס זה התקבע בדמותה של אתיופיה והתחזק ככל שדברה על העמים המוסלמים סביבה בשל המחשה כי ביכולתם של קיסריה לסכור את הנילוס הכחול ולהמית בצמא את מצרים
האתיופי השחור קם להכות באיסלאם הקיצוני לרווחת העולם .אתיופיה הייתה לבעלת ברית יעילה לכל הנלחמים למעון עולם בטוח וחופשי. בסוף 2006 פלש צבא אתיופיה לסומאליה ופורר ממשלה מקומית חדשה של קנאים איסלמיים שחברו לאירגון אל קאעידה ואיימה במלחמת קודש ופיגועי טרור על האסלאם המתון על אתיופיה ועל תרבות המערב. ניצחונה על ממשלה קנאית ומחויבת לטרור בסומאליה הוא אירוע בעל משמעות אסטרטגית שמן הסתם עוד ישפיע על מקומה במשפחת העמים.
חגי ארליך אתיופיה והמזרח התיכון ע' 272
האם ייתכן שהכומר יוחנן עומד לקום לתחייה בתור מילס זינאוי וממשיכיו שליטי אתיופיה ?

קראו גם :

מסע פרסטר ג'ון באמזון 

ביקורת על ג'ובר בגרדיאן

האתר של ניק ג'ובר 

ניק ג'ובר בטויטר 

ספר של רוברט סילברברג על פרסטר ג'ון

 

הכוהן יוחנן בויקיפדיה

בלוגר על פרסטר ג'ון

המכתב של פרסטר ג'ון

הנוסע מימי הביניים ג'ון מנדרויל מספר על ממלכתו המופלאה של הכוהן יוחנן

פרסטר ג'ון והגרייל

 

לליבלא מודל לכהן יוחנן ?

 

הטקסט המלא של ספרו של בוצ'אן

פרסטר ג'ון דמות הקומיקס

באודולינו :ספר של אומברטו אקו על המתחן שיצר את דמותו של הכוהן יוחנן

אתיופיה :מימי שלמה המלך ועד ימי זינאוי והלאה

העבדים של יהודי אתיופיה

 
 

 

  תמונת שער של מגזין "7 ימים" משנת 2002 שחשף  לראשונה את סיפורם של הבריה העבדים של יהודי אתיופיה .
 זה הסוד הכאוב של עליית יהודי אתיופיה .
במטוסים האחרונים של מבצע שלמה, הועלו ארצה אלפים מעבדיהם של משפחות "ביתא ישראל ".
באתיופיה קראו להם בריה ( עבדים ). הם היו בני שבטים מגבול סודאן שהופרדו ממשפחותיהם ,גויירו וחיו כיהודים ,אבל תפקידם היה לשרת ,וההפרדה בינם לבין משפחותיהם "המאמצות "נשמרה במשך דורות .
גם היום בישראל ,הגזענות הפנימית נמשכת .חיילים ממוצא אתיופי סירבו לקבל את מרותו של מפקד מבני הברייה ,ואפילו המשפחות הנאורות ביותר מסתייגות בתוקף מנישואין מעורבים .

 

 

 

 במסגרת אתר האגודה הישראלית לידידות עם יהודי אתיופיה  יש לי שני מדורים קבועים .אחד מהם הוא סיפור קומיקס בהמשכים על המלכה יהודית מהמאה התשיעית לספירה .
השני הוא מדור בשם "הכה את המומחה " שבו אני עונה לשאלות של קוראים ומתעניינים על תולדות יהודי אתיופיה ותרבותם. התשובות לשאלות אלו יועלו גם כאן
: .

והנה שאלה נוספת שהוצגה למדור : .
ארז שואל : מהו שבט העבדים שעלה יחד עם יהודי אתיופיה , מה המגבלות ההלכתיות והדתיות שחלים על יוצאי השבט . נא הפנה אותי למקורות ולספרות.
תשובה:

ארז היקר :הנושא ששאלת עליו הוא הנושא השנוי ביותר במחלוקת והסודי ביותר הקשור ליהודי אתיופיה . רק בשנים האחרונות דלפו לתקשורת פרטים על נושא זה בכתבה גדולה של עמיתתי העיתונאית נטשה מוזגוביה ..ועד עצם היום הזה קשה למצוא מידע בנושא ספציפי זה .
אז הנה לראשונה במקום כלשהו ברשת הישראלית  ,הפרטים המלאים על ה"בריה"  העבדים של יהודי אתיופיה :
יהודי אתיופיה אנשי "ביתא ישראל " נהגו להחזיק בבתיהם עבדים כפי שהיה מקובל גם אצל שכניהם הלא יהודים וכנראה בהשפעתם .

עבדים אלו נרכשו ככל הנראה בתקופות קדומות בשוק עבדים ועברו גיור והם וצאצאיהם עבדו בבתים ובשדות עבור המשפחות היהודיות שקנו אותם.
עבדים אלו קיבלו את הכינוי "בריה" ( עבדים ) בעוד שהביתא ישראל כינו את עצמם "צ'אוה " ( בעלי העבדים ) על מנת להבדיל בינם .

מיהם הבריה ?

הבריה נחשבו כבניו של חם בנו של נוח שנגזר עליו להיות עבד לאחיו מאחר שחשף את ערוותו של נוח בעת שזה שכב שיכור לאחר המבול.
הם שחורים בעלי שער מקורזל ושיניים לבנות והם כהים בעורם יותר מהביתא ישראל.
הם עצמם אינם זוכרים את מוצאם בניגוד מוחלט לאנשי הביתא ישראל שכל אחד מהם אמור לדעת את מוצאו שבע דורות אחורה.
שבט הבריה (או "נאדה ") הוא שבט "כושייתי"  שעורו שחור בהרבה מזה של אנשי ה"ביתא ישראל " שהם בני קבוצה אתנית שונה ששוכן באיזור בדרום סודן ליד נהר עטברה.  ובאתיופיה ובדרום מערב אריתריאה באיזור שקרוב לגבולות שבין שתי המדינות האלה.. כיום מונים בני שבט זה כ-30 אלף איש. רובם גרים בכפרים קטנים ומתפרנסים בעיקר מחקלאות . רובם אולצו להתאסלם בסוף המאה ה19 השבט שייך לקבוצת העמים הסודאניים שנמכרו לעבדות על ידי עמים אחרים ובידי סוחרי עבדים מוסלמים לנוצרים למוסלמים וגם ליהודים..שם השבט הפך ככל הנראה לכינוי לעבדים באופן כללי בשפה האתיופית מאחר שכה רבים ממנו נמכרו לעבדות .
כאמור "הבריה " עברו טקסים שונים שמטרתם הייתה להפכם ליהודים אלו כללו מילה ומתן שם חדש לגברים לרוב אחד משמות מיוחדים לבריה בלבד שציינו בדרך זאת או אחרת את עבדותם..באתיופיה קיבלו הבריה של הביתא ישראל " את השם "בריה פלאשה" על מנת להבדיל בינם ובין הבריה של הנוצרים שהיו בעלי מעמד דומה ומקביל של עבדים אבל בעלי דת נוצרית .
.( אפשר להשוות זאת אגב לשבטי בדוים בארץ שבמשך דורות חיו עימם קבוצות של עבדים שהובאו מאיזורים באפריקה ומצב העבדים אצלם הקביל ומקביל לזה של הבריה באתיופיה וחלק מהם אף נושא את המילה "עבד " כשם משפחה ) .

חוקי הבריה

לבריה היה אסור כעת לשאת לאישה מישהי שלא הייתה מהעבדים של הביתה ישראל דהיינו הבריה האחרים .וזה אמר שאסור היה עליהם להינשא ל"בריה " של הנוצרים ,או של המוסלמים . .
אך מבחינת הקהילה של" הביתא ישראל "מהותם האתנית לא השתנתה והם לא נחשבו ליהודים מלאים "אמיתיים " ובמהותם הפנימית נשארו "בריה " ו"עורם לא השתנה .
לגבי המגבלות הלכתיות והדתיות שחלו על הבריה: המגבלה הבסיסית הייתה שנאסר עליהם להינשא לביתא ישראל ה"צ'ואה" ( וכאמור גם לבריה של בני דתות אחרות ) . . וגם ילדיהם של הבריה נחשבו כעבדים במשפחה שהחזיקה אותם.
,וכך היו אדונים רבים מ"הביתא ישראל" שהחזיקו שפחות בארה בתיהם לצרכים מיניים בלבד. וידועים גם מקרים הפוכים של גבירות שהחזיקו עבדי בריה בבתיהן  לצרכים מיניים .
היה מקובל שאדונם של הבריה יביא מהם צאצאים אם כי אלו לא נחשבו בשום אופן כיורשים שווי זכויות היו כללים נוקשים ביותר ששימרו את ההבחנה בינם ובין הביתא ישראל :
אחוז קטן של דם "בריה" בדמו של אדם היה הופך אותו אוטומאטית ל" בריה מלא " ורק לאחר כמה דורות או דורות רבים יכול היה "הכתם " להתנקות מספיק כדי שאדם ממוצא "בריה " יוכל לשאת מישהי מהביתא ישראל וגם זה רק מהמעמדות הנמוכים יותר.
היו גם כללים ברורים מאוד באשר לכניסתם לבתי כנסת שאליהם הייתה להם רק כניסה מוגבלת ורק לאיזורים מוגדרים במיוחד עבורם. הכללים בעניין זה בכל אופן השתנו מאיזור לאזור באתיופיה . וכך היו איזורים שהקפידו במיוחד ובהם לא הייתה לבריה כל כניסה לבתי הכנסת והם יכלו להתפלל בחצרותיהם  בלבד.  אבל זה לא היה מקובל ברוב המקומות .
כן היו כללים בעניינם בענייני שחיטה לאנשים מהביתא ישראל אסור היה לאכול חיה שנשחטה בידי בריה גם אם זה בוצע לפי כל הכללים החמורים ביותר של כשרות .מצד שני לבריה היה מותר לאכול חיה שנשחטה בידי מישהו מ"צ'אוה ".

היו כללים נוקשים גם לגבי קבורת הבריה ,אם כי אלו שוב השתנו מאיזור לאיזור . היו מקומות שבהם הבריה יכול היה להיקבר רק מחוץ לבית הקברות היהודי והיו מקומות ששם יכול היה בריה להיקבר בבית  הקברות היהודי ביחד עם הצ'אוה ללא כל הפליה במוות .

העבדים במדינת ישראל

חלק מהם עלו לישראל ממש במטוסים האחרונים מאתיופיה וזאת מבלי שהרשויות יבצעו כל הבחנה בינם ובין הביתא ישראל ( ומן הסתם רוב הישראלים שטיפלו בביתא ישראל אף לא היו מודעים כלל לעניין מאחר שהביתא ישראל " שמרו עליו בסוד ) .
בתוך קהילת הביתא ישראל בכל אופן הגבולות בין הקבוצות נשמרו בקפדנות גם בארץ . היו משפחות שציפו מהבריה שלהם מאתיופיה ימשיכו לחיות איתם ולשרת אותם גם בישראל ואכן היו כמה בודדים מבין אלפי הבריה שעלו לארץ בעיקר המבוגרים יותר שנשארו להתגורר בבתי אדוניהם לשעבר גם אלו  שקיבלו את עצמאותם בתעודת הזהות כחולה.
נישואין בינהם ובין הצ'אוה נאסרו גם בארץ .וידועים מקרים שבהם חיילים מהביתא ישראל סירבו לקבל פקודות מחיילים בכירים יותר ממוצא הבריה .
כל פרשיית הברה שנשמרה בסוד בקרב בני העדה האתיופית והייתה ידועה רק לחוקרים בודדים כמו חוקרת הפולקלור הגר סלומון,האנתרופולוגית שלווה וייל ומלכה שבתאי נחשפה לבסוף ב בכתבה גדולה ב7 ימים של 1.11.2002 של נטשה מוזגוביה ודני אדינו אבבה בשם "האתיופים קוראים להם שחורים " . פירסום הכתבה גרם לסערה גדולה בקהילה אתיופית .ובין השאר הושמעו טענות שונות שמן הראוי היה להמשיך לשמור את הפרשה בסוד על מנת שהקהילה האתיופית לא תיפגע.
אך אין לשמור בסוד על דברים מאוסים מסוג זה וחשיפה של מוגלה רק יכולה לתרום להבראה של גוף בריא שסובל ממנה .
בישראל שבה החברה הישראלית אינה מפלה בין אתיופי ואתיופי גבולות אלו נפרצים יותר ויותר ויש לקוות שכבר בעתיד הלא רחוק יפרצו לחלוטין ושוב לא תהיה הבחנה בין הביתא ישראל והבריה. והם כולם יחשבו רק לדבר אחד ויחיד ליהודים-ישראלים .מה שהיה מקובל וטבעי באתיופיה אינו דבר ומקובל ואינו טבעי בחברה שלנו שדוחה ובצדק מכל וכל את כל רעיון העבדות והאפשרות שאדם ישאר עבד בגלל מוצאו .

 

.ראו גם

הגר סלומון "גלגוליה של תודעה גזעית מאתיופיה לארץ המובטחת "

חומר נוסף בנושא  הבריה  ההיסטוריון של יהודי אתיופיה סטיבן קפלן עסק  בנושא זה במאמר
STEVEN KAPLAN CAN THE ETHIOPIAN CHANGE HIS SKIN? THE BETA ISRAEL (ETHIOPIAN JEWS) AND RACIAL DISCOURSE
African Affairs 98:535-550 (1999ובספרה  האנגלי של הגר סלומון
אנשי הצבוע The Hyena People: Ethiopian Jews in Christian Ethiopia      
University of California Press;  1999     המבוסס על עבודת התזה שלה

  ביתא ישראל ושכניהם הנוצרים באתיופיה : ניתוח תפיסות מרכזיות ברמות שונות של גילום תרבותי,19
 
 

ועוד כמה מאמרים של הגר סלומון

Slavery among the Beta Israel in Ethiopia: Religious Dimensions of Inter-group Perceptions." Slavery and Abolition 15(1):72-88.
"Reflections of Ethiopian Cultural Patterns on the 'Beta Israel' Absorption in Israel: The 'Barya' Case." In "Between Africa and Zion": Proceedings of the First Conference on Ethiopian Jewry, ed. Steven Kaplan, Tudor Parfitt, and Emanuela Trevisan  1995 Semi, 126-32. Jerusalem: Ben-Zvi.

Between Conscious and Subconscious: Depth-to-Depth Communication in the Ethnographic Space

ETHOS  Volume 30 Issue 3 Page 249-272, September 2002

Blackness in Transition: Decoding Racial Constructs through Stories of Ethiopian Jews
Journal of Folklore Resaerch Vol 40 issue :1   2003

 

)

 

נטשה מוזגוביה ודני אדינו אבבה  דנו בנושא במאמרם העיתונאי "האתיופים קוראים להם שחורים " ידיעות אחרונות -7 ימים 01.11.2002

 

אך מאז לא התפרסם רבות על הנושא בעיתונות .
ראו גם :

 

 

 

י/

Image result for Hyena People (Paperback) ~ Hagar Salamon (Author) Cover Art

המלכה יהודית

הם פגעו בכבודה , הם חיללו את גופה, הם הפעילו כנגדה את ארון הברית .
היא בתגובה שרפה את עירם הוציאה להורג את כל מנהיגיהם  והשמידה את ממלכתם .

אתיופיה היא ארץ שיש לה קשרים הדזקים עם מסורת יהודיות קדומות שונות ובראשן אגדות שלמה המלך שנחשב לאבי שושלת המלכים האתיופית , וארון הקודש שהיה בבית המקדש הראשון שלדעת האתיופים נמצא היום בארצם , באתיופיה חיו מזה מאות רבות של שנים בני קהילה יהודית מיוחדת "ביתא ישראל " שכיום נמצאת בישראל.
בהיסטוריה האתיופית יש שתי מלכות מפורסמות מאוד ששתיהן קשורות ליהדות. אחת היא מלכת שבא שלפי המסורת ביקרה במאה העשירית לפה"ס את שלמה והולידה את מנליך מיסד שושלת המלכים באתיופיה. השניה היא מפורסמת הרבה פחות ובאתיופיה ידועה לשימצה . זוהי יהודית שלפי המסורת במאה העשירית אחרי הספירה, 2000 שנה בדיוק לאחר ימי מלכת שבא , כבשה את אתיופיה וכמעט השמידה שם את הנצרות ואת שושלת בית שלמה. יהודית נחשבת ל"תאומה האפלה של מלכת שבא".

יהודית הוא שם מפורסם מאוד בתרבות היהודית. ותמיד כשמן של נשים לוחמות . השם הוא שמה של גיבורת אחד הספרים החיצוניים הידועים ביותר שלפי הסיפור שכרתה את ראשו של מצביא צבא אויב על מנת להציל את אנשי עירה .היה זה גם שמה העברי של מנהיגה של שבטים צפון אפריקניים דהיה אל כהינה שייתכן שהייתה יהודיה ושלחמה בערבים במאה ה-8 לספירה בראשות שבטים ברברים בצפון אפריקה ובהצלחה במשך כמה שנים עד שחוסלה
אולם האישה החשובה ביותר שהחזיקה בשם זה הייתה השליטה הגדולה ביותר ששלטה אי פעם באתיופיה אישה שחייה שנויים עד היום במחלוקת עזה ,שהיא שנואה שנאת מוות על הנוצרים האתיופיים שרואים בה מעין היטלר ממין נקבה ונערצת על היהודים הפלאשיים שרואים בה את אחת מהם ואת מנהיגתם הגדולה של כל הזמנים שימיה היו תור זהב עבורם.

יפהפיה או מפלצת ?

יש חילוקי דיעות אפילו לגבי שמה שמבטאים אותו כיהודית ("יודית " שמשמעותו באתיופית היפהפיה והמבורכת )וגם כאסתר ( כנראה בעיקר אצל הביתה ישראל ) וגם כ"גודית" ( המרושעת ) בשפה הטיגרית , וגם כ"אסת " ( המפלצת ) ו"אסאטו " ( אש) בשפה האמהרית ו"גאוה" בשפת טילטל ו"טירדה גבאז" . עד היום יש את משחק הלשון בפיהם של ילדים אתיופיים "יודית הגודית " (יהודית המרושעת ) או "יודית אסאטו" (יהודית הלהבה ).
ברור שחיה במאה העשירית לספירה אבל לא ברור מתי בדיוק. מה שברור  מעבר לכל ספק הוא שהייתה לה השפעה חשובה מאוד על אתיופיה היא סילקה מהשלטון את שושלת בית שלמה ששלטה באקסום על פי המסורת מאז ימי מנליך בן שלמה במשך 1000 שנה והקימה שושלת חדשה.לא לפני שהרסה את עיר הבירה העתיקה אקסום ואת כל הכנסיות והמנזרים שבה והשמידה את מרבית אנשי השושלת הישנה והרגה בכמרים ונזירים רבים מאוד כפי שאיש לא עשה לפניה והפילה את חיתתה על הממלכה כולה. היא עשתה כמיטב יכולתה להשמיד את הנצרות באתיופיה פשוטו כמשמעו.
ידוע לנו בוודאות שממלכת אקסום באתיופיה הייתה אז בירידה ולפתע בערך בשנת 980 החל מלכה לשלוח מכתבי לבקשת עזרה מהפטריארך באלכסנדריה שתחת הנהגתו עמדה הכנסייה האתיופית וביקש ממנו עזרה כנגד מלכה מנהיגת שבט "הבאני אל חאמיויה" ( שבט מסתורי שעד היום לא ברור מי הוא ) , מורדת שגרמה לו נזקים עצומים ששרפה ערים רבות והשמידה כנסיות רבות וגרמה למלך לברוח ממקום למקום.  לפי גרסה אחת הוא אכן קיבל את העזרה מבוקשת והבעיות הפסיקו . לפי גרסאות אחרות שהן כנראה נכונות יותר ,הצרות נמשכו והמלך נרדף ממקום למקום יורש העצר שלו חוסל והשלטון עבר לבסוף ליד המלכה, יהודית ששלטה שם במשך לא פחות מ-40 שנה . ויהודית זאת לפי המסורות כשמה כן הייתה יהודיה שעל פי המסורות שהתקוממה כנגד המלך באקסום.
העובדות ההיסטוריות על יהודית  זאת הן מצומצמות מאוד. סיכם אותם המלומד והנוסע המוסלמי איבן האוקל  שסיפר על מלכה אתיופית שהביסה והרגה את מלך אתיופיה ושלטה על אימפריה שם מארצות "הדנים " במערב אתיופיה.(מי הדנים האלו זה לא ברור, היו שזיהו אותם עם בני שבט דן ועם הפלאשים שכידוע מזוהים בעיני רבים עם שבט דן ) הוא כתב זאת בערך בשנים 970- 980 ומעריכים שדיבר על אירועים שהתרחשו בשנות ה- 950 כן ידוע לנו שהמלך של תימן שלח לשליט עירק זברה שאותה קיבל משליטה של ממלכה אתיופית בערך ב-970 והכוונה כנראה לשליטה האתיופית הנ"ל.  לפי כמה מקורות באינטרנט היא חיה בשנים 937-997 . לא ברור מאיפה שאבו את המידע הזה אבל זה ניחוש טוב כמו כל ניחוש אחר.
עד כאן העובדות ומכאן יש רק מסורות.

המלכה הפרוצה

המלכה יהודית

על יהודית יש מסורות שונות הן אצל הביתא ישראל והן אצל האתיופים הנוצרים .
לפי מסורת פלאשית יהודית  הייתה מבני "ביתא ישראל " ( כפי שהפלאשים מכנים את עצמם ) היא הייתה בתו של המלך הפלאשי גדעון הרביעי ושל יהודית ( השמות הקבועים של מלכי הפלאשים לאורך הדורות ) ששלטו בממלכה פלאשית בסמיאן . לפי מסורת זאת היה זה אביה גדעון שפתח במלחמה בשליט האתיופי מאחר שזה ניסה לגייר את היהודים בכוח . וזאת הייתה הסיבה לכך שהיא שרפה כנסיות והרגה כמרים נוצריים אבל לפי מסורת זאת יהודית הובסה לבסוף כאשר שבטים מוסלמיים מאריטראה הצטרפו לכוחות הנוצרים ואלה התנקמו בפלשים ויהודית התאבדה כדי להימנע מאונס והתנצרות בכפיה . מעניין שגרסה זאת שונה מהגירסה המקובלת ( והכנראה נכונה ) שלפיה יהודית ניצחה במלחמה.
ישנן מסורות אתיופיות נוצריות רבות על יהודית שאין לדעת עד כמה הן מדויקות מבחינה היסטורית והן מלאות שינאה לאויבת הגדולה של הנצרות.
לפי מסורות אלה יהודית הייתה מקורבת משפחתית לשושלת המלוכה . היא הייתה נכדה של הקיסר האתיופי ודם אספר ( 792-822) מבתו. לפי מסורת אחת אביה היה אזיור,  קיסר ששלט למשך מחצית יום בלבד ואמה נקראה מאקיה מארן אלא שאזיור שלט לפי הרשומות עשרים שנה לפני ודן אספר,מה שמראה לנו עד כמה המסורות בנושא אינן אמינות .לפי מסורות אלה ארץ אימה הייתה אייל , מחוז במזרח אדוה שבטיגרה.
המסורת הנוצרית מספרת שיהודית היגיעה כאישה צעירה לאקסום ולפרנסתה עבדה שם כזונה ( למה שתצטרך לעשות זאת אם היא הייתה בת משפחת המלוכה אין זה מוסבר) . ובגלל יופיה הנדיר ( רק מלכת שבא אם האומה האתיופית השתוותה אליה ביופיה ,אומרות האגדות ) הייתה לה הצלחה רבה.
יום אחד היא סירבה לפנייתו של מעריץ צעיר לבלות עימה את הלילה שכן הוא היה ממעמד הכוהנים והיא ממעמד המלוכה והזדווגות כזאת לא התקבלה על דעתה. הצעיר שאל מה כן הוא יכול לעשות על מנת לקבל את גופה והיא דרשה בתמורה נעלי זהב.. הצעיר שהיה מוכן לעשות הכל עבור לילה עם יהודית הלך אל האוצר החשוב ביותר של אקסום אל ארון הקודש אותו גנב מנליק מייסד השושלת האתיופית מירושלים בימי שלמה.הארון הזה התפרסם ככלי הקודש החשוב ביותר של עם ישראל וסופר עליו במקרא שהוא היה מסוגל להרוג המוני אנשים יהודים וכופרים בדרכים מסתוריות .
הצעיר חתך חתיכה גדולה ממסך הזהב שכיסה את הארון שתהיה גדולה מספיק על מנת להכין ממנו נעליים לכסות את רגליה של יהודית אהובתו. כאשר התברר לבסוף לשלטונות על הגניבה של החפץ הקדוש פתחו בחקירה וגילו כי הוא מכסה את רגלה של יהודית ,שסיפרה להם ממי קיבלה אותם ( ומהסיפור נרמז שלא ידעה על מקור הנעלים ). הם החליטו לשחרר את הצעיר לחופשי בטענה שלא יכול היה לעמוד כנגד יופיה ולכן הוא חף מפשע.. הזונה יהודית הוכרזה כאשמה היחידה בכל הפרשה וחילול הקודש. כעונש נחתך שדה הימני מגופה והיא הוגלתה מהמדינה אל ים סוף והגבול של מצרים.

הנקמה

Gudit

מצבות בעיר אקסום המיוחסות למלכה יהודית

יהודית ה"זונה מאקסום " נדדה כשהיא רדופה במחשבות של נקמה לאורך חופי הים התיכון ועברה בדרכה בארץ ישראל והיגיעה לבסוף לסוריה . שם פגשה את היהודי זנוביס בן מלך שאם (סוריה,אבל אולי הכוונה למדינה אחרת מצפון לאתיופיה). הוא פגש אותה על החוף והתפעל מיופיה ושאל אותה מי היא ומאיפה היא ומי הם קרוביה יהודית ענתה לו שאין לה קרובים ואין לה ארץ בגלל הרשע שנעשה כנגדה.והראתה לו את הנזק שנגרם לגופה. זנוביס הזדעזע אבל גם התאהב בצעירה היפה ריפא את פצעיה ונישא לה. לפי גירסה זאת יהודית לא הייתה יהודיה אז אלא התגיירה שכן זנוביס היה יהודי ,ואם הייתה מקורבת למשפחת המלוכה כי אז הייתה בוודאי במקור נוצריה. לפי גרסת הפלאשים לעומת זאת היא הייתה יהודיה במוצאה מביתא ישראל . בכל אופן שתי הגירסאות מסכימות שהיא הייתה פנטית באמונותיה ושואפת נקמה ונחושה בדעתה להשליט את היהדות באתיופיה על פני הנצרות . היא "נידנדה " לזנוביס לעזוב את סוריה ולעזור לה לאסוף צבא שיכבוש את אתיופיה וינקום באויביה ולבסוף לאחר מאמצים רבים שיכנעה אותו. זה היה לאחר שסוכניה שמעו שהקיסר דנגהזאן שעמד בראש צבא אתיופי גדול של מאה אלף איש (או מאה שמונים וחמש אלף איש לפי גרסה אחרת ) שעימו יצא כדי להרחיב את ממלכתו נהרג בקרבות במערב אתיופיה עם המוסלמים וצבאו הושמד. סביר להניח שהקיסר יצא להשיג שליטה על נתיבי סחר חשובים והממלכה שהביסה את הקיסר והביאה למותו ולהשמדת צבאו הייתה ממלכתה של יהודית עצמה וזה נתן לה את האומץ לתקוף את אקסום הבירה בעצמה.
יהודית חזרה לאתיופיה בראשות צבא גדול ושלחה מסרים לארצה שליד אדובה "בואו מיד להיצטרף אלי ומי שלא יצטרף אלי יסבול את גורלם של אויבי " ובתוך כמה שבועות היה לה צבא גדול. ועם צבא זה היא תקפה את אויביה אנשי אקסום והביסה אותם בקרב אחרי קרב.
מול איום כה חמור המלך והכוהנים של אקסום השתמשו בכלי הנשק הסופי שלהם בארון הברית בתקווה שצבאה של יהודית יושמד כפי שהושמדו צבאות הכופרים בימי משה ויהושע בעזרת הארון. הם הוציאו את הארון ממחבואו וכיוונו אותו בטקס מרשים מול צבא יהודית בתקווה לאש שמיימית כל שהיא שתשמיד את המלכה הכופרת (שכזכור גורשה במקור בגלל חילול קודש ארון הברית ) ואת צבאה או לנס אחר שיביס את הצבא הפולש כפי שקרה  אז בימי התנ"ך הרחוקים. .
ודבר לא קרה.
בדומה למה שקרה העבר הרחוק בימי מאבק בין ישראל והפלישתים שגם נגדם הופעל הארון בזמן קרב וללא כל הצלחה שהיא ארון הברית התגלה כלא אפקטיבי כנגד המלכה יהודית. ובניגוד לכותבי התנ"ך נראה שלכותבים האתיופיים לא היה את האומץ להעלות את סיפור הכישלון על הכתב. מאז לא השתמשו ביותר באתיופיה בארון הקודש למטרה לוחמנית כל שהיא ,הלקח שאי אפשר לסמוך על הארון במלחמה גם כנגד האויב הגרוע ביותר של הנצרות נלמד מן הסתם היטב.
צבאה של יהודית נכנס לאקסום הבירה שם הרס את הארמון ואת הכנסיה הגדולה ואחר כך את כל העיר. היא אף הקפידה לחסום את כל המעיינות כך שהאנשים לא יוכלו לשתות מהם ובכך הפכה את האיזור למדבר. אקסום המעתירה והמפוארת מרכז התרבות האתיופית הפכה לאיי חורבות ושוב לא חזרה יותר לגדולתה כבירת אתיופיה. המלכה יהודית נקמה את נקמתה באנשי העיר שחיללו את כבודה. עד עצם היום הזה יש ליד אקסום שדה של מבנים עתיקים חרבים הנקרא על שמה "שדה יהודית ".

שדה יהודית , אזור של מבנים ענקיים חרבים ליד אקסום שלפי המסורת הושמדו בידי המלכה יהודית ונקרא על שמה.

 

 

במהלך שילטונה שנמשך 40 שנה היא דיכאה את הנצרות ביד של ברזל זאת מאחר שלדבריה "אני יהודיה ובעלי הוא יהודי ". ארון הברית שהיה באקסום הוברח משם מפחד יהודית לאזור בטוח, כאשר האנשים שמבריחים אותו העיזו לנוע עימו רק בשעות הלילה. וביום התחבאו ביערות ובמערות מרוב פחד מהמלכה וממשמרותיה . הם הביאו את הארון לבסוף לאיזור רחוק בדרום במנזר דברה ציון באי הגדול ביותר באגם זואי שם הישגיחו עליו עד מותה של יהודית כעבור 40 שנה ( בשנת 997 לפי אחת המסורות בשנת 1010 לפי מסורת אחרת ) מוות שלפי מסורת אחת אירע בעת שעסקה בתחביבה של שוד כנסיה שלאחריו חלתה ומתה. כאמור מרבית ( ואולי כל ) אנשי משפחת המלוכה ,שנחשבו לכמעט אלים בגלל יחוסם חוסלו בידיה,על פי המסורת רק תינוק אחד מהמשפחה ניצל וצאצאיו הם שהקימו מחדש כעבור מאות שנים את השושלת השלומואית החדשה,לפחות לפי טענותיו של מחדש השושלת .. .
אחרי 40 השנה של יהודית. עלה לשלטון לפי כמה מסורות היורש הגולה מהשושלת השלומואית הותיקה. הוא גורש מהשלטון תוך זמן קצר בידי אנשי שושלת חדשה שושלת הזאגוה מבני שבט האגאו שבט לא שמי באתיופיה שמקובל שהיו צאצאיה ויורשיה של יהודית, אבל יתכן גם שעלו לשלטון רק שנים אחריה ורק ניצלו את הואקום השילטוני שנוצר כתוצאה מפעולותיה. .
עד היום האתיופים זוכרים בשנאה את המלכה הזאת האישה החשובה ביותר בתולדותיהם ועד היום הביתא ישראל סבלו מקללות ועלבונות משכניהם בגלל הקשר אליה. אתיופים רבים רואים את יהודית ותקופתה כאחת מנקודות השפל של ההיסטוריה האתיופית תקופת חורבן של ציביליזציה גדולה. ומשוים כל אירוע שחור בתולדותיהם ובחייהם כיום לימי יהודית. אחרים לעומת זאת מעריצים אותה ואת אישיותה החזקה ,עם כי הערצה כזאת מתקבלת תמיד בלעג ובסלידה מצד הסביבה .
בין שהייתה יהודית יהודיה כפי שחושבים מרבית האתיופים נוצרים ויהודים ובין שלא כפי שחושבים כמה חוקרים אי אפשר להטיל ספק בכך שהייתה האחת הנשים הגדולות של ההיסטוריה ואולי השליטה הגדולה ביותר של ימי הביניים בכל מקום שהוא, לאמיתו של דבר קשה לחשוב על אישה אחרת בימי הביניים או בכל תקופה אחרת שהביסה ממלכה גדולה באמצעים צבאיים והביאה להקמת שושלת חדשה ומאריכת ימים.

 

ראו גם

יהודית בויקיפדיה

עוד על גודית 

 

יודית מלכת אתיופיה 

יודית מלכת הביתא ישראל 

גודית המלכה  הלוחמת 

אתיופיה בויקיפדיה

עוד על ארון הברית באתיופיה

שודדי ארון הברית :חלק א'

חלק ב'

המלכה יהודית הקומיקס מאת אלי אשד  ואלימלך אדגה

סיפור הומיקס במלואו (החלקי )

פרק 1

פרק 2

פרק 3

 

עוד על ההיסטוריה של אתיופיה: