ארכיון תג: בלשים

כמה הרצאות של אלי אשד בלש התרבות

אני מעביר הרצאות בנושאים מרתקים ביותר בתחומי העיסוק שלי מהן בליווי קטעי סרטים

.והנה כמה מההרצאות האלו :

"צא דיבוק צא!" הדיבוק" – סיפורה של הצגה.

"הדיבוק" היא ההצגה המפורסמת ביותר בתולדות התיאטרון העברי והיידי גם יחד. זוהי אחת ההצגות המפורסמות ביותר במאה העשרים כולה, ובוודאי אחת ההצגות החשובות ביותר העוסקות במיסטיקה בתולדות התיאטרון העולמי. על הצגת "הדיבוק" נבנה תיאטרון "הבימה", ובזכותה הוא נעשה התיאטרון הלאומי של ישראל. ההצגה השאירה חותם בל-יימחה על כל מי שראה אותה בגרסה של "הבימה", והכוכבת הראשית שלה, חנה רובינא, הפכה בראש ובראשונה הודות לתפקיד הקלאסי הנצחי שגילמה בה במשך למעלה משלושים שנה,[ ל"מלכת היהודים".

ההרצאה תעסוק בהצגה, בסיפורי הדיבוק שמאחוריה ובגלגולה המדהים כהצגה המפורסמת ביותר של התיאטרון היהודי. ההרצאה תלווה בהקרנת קטעים מהסרט היידי מפורסם, "הדיבוק", שנוצר בשנות השלושים.

 יש לנו גולם במעגל: "הגולם" – סיפורן של תופעה והצגה

דמות האדם המלאכותי, ה"גולם", שיצר רב יהודי בעזרת "ספר היצירה" הכישופי, עומדת במוקדו של מיתוס שלם, שמוצאו במיסטיקה היהודית הקדומה ביותר, בתור הניסוי האולטימטיבי של האדם כבורא ויוצר המתחרה בבורא עולם עצמו, לעתים לאסונו. נספר את סיפורו של הגולם, החל בהופעותיו הקדומות ביותר במיסטיקה היהודית, ונתייחס לשאלה, האומנם מעשה הגולם אפשרי לאור מקורות יהודיים-קבליים.

כמו כן, נסקור את תולדות ההתפתחות של מיתוס הגולם – היצור המלאכותי המפורסם ביותר ביהדות – על-פי מדרשים, ספרות יפה ואגדות על חכמי תורה כמו המהר"ל מפראג ואחרים, אשר עסקו במעשי הגולם. נצביע על קשר בין מיתוס הגולם לבין מחקרים מודרניים העוסקים בשכפול גנטי ובאינטליגנציה מלאכותית.נדון בשאלות פיקנטיות על-פי המדרש: כיצד יוצרים גולם, מהו מעמדו ההלכתי והאם מותר לחסלו, האם ייתכן גולם ממין נקבה, האם מותר לקיים עימו יחסי אישות והאם הוא יכול להיחשב ליהודי מן המניין.הגולם הוא גם גיבור המחזה המפורסם והחשוב ביותר שנכתב בשפת היידיש, של המחזאי היידי הנודע ה. לייוויק, אשר היה להצגה המשפיעה של תיאטרון "הבימה", שבזכותה נעשה אהרון מסקין שחקן הבמה העברי המפורסם והמזוהה ביותר.[עם תיאטרון זה?] נספר את סיפורה של הצגת "הבימה", שהיתה במשך השנים לשם-דבר, לא פחות מההצגה הקלאסית השנייה של התיאטרון, "הדיבוק". ההרצאה תלווה בהקרנת קטעים מסרט האימה הגרמני האילם המפורסם, "הגולם", אשר מציג את הסיפור.

(הערה: ברשת האינטרנט ניתן למצוא הסרטה של מופע שהצגתי בנושא: http://www.israbilly.com/epizoda_page.php?epz_id=11).

 

התנועה הכנענית

alef

סיפורה של קבוצת המשוררים והסופרים מן "התנועה הכנענית", שכללה אישים כמו יונתן רטוש ועמוס קינן, אשר קראו ליצירת תרבות עברית חדשה בישראל, כהמשך לתרבות הכנענית הקדומה.

 

הבלש העברי הראשון

david thidhar

סיפורו של הבלש הפרטי העברי הראשון, דוד תדהר, שעל חייו פורסמו סיפורי הרפתקאות מרובים, אך הוא סיים את הקריירה שלו בתור עורך האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו. בין השאר, נדון בפרשת הרצח בחולות תל נוף. נציג את סיפורה של פרשת ריגול ורצח מסתורית בארץ ישראל של שנות השלושים, אשר שימשה בסיס למשפט הרצח הסנסציוני ביותר של התקופה, פרשה שהיו קשורים אליה סוכנים נאצים בפיקודו של אדולף אייכמן, טמפלרים משרונה ושירות הש"י של ההגנה.

 החיפוש אחרי עשרת השבטים האבודים

ten lost tribes

במשך אלפי שנים הועלו תיאוריות שונות על כך, מה עלה בגורלם של עשרת השבטים שהוגלו מממלכת ישראל בידי האשורים. האם הם חיים כיום באפגניסטאן? או שמא ביפן, או אולי ביבשת אפריקה או אמריקה?

נציג בהרצאה תיאוריות אלו ואת האנשים שיצאו לחפש אחרי עשרת השבטים האבודים.

 

 

ארון הברית ומנורת הקודש

מה עלה בגורלם של כלי בית המקדש האבודים, ארון הברית ומנורת הקודש? נציג בהרצאה  תיאוריות שונות המתייחסות לשאלות אלו, נספר את סיפורה של מנורת בית המקדש, ואיך לפי מיטב המחקרים חצתה את העולם כולו: נדדה מבית המקדש החרב לרומא של הקיסרים, ומשם, בידי הוונדאלים במאה ה-5 אחה"ס – לצפון אפריקה, ומשם, בידי הביזאנטים במאה ה-6 אחה"ס – לביזנטיון, ומשם לארץ ישראל, שבה נקברה והיא נמצאת כאן כנראה עד היום (ולא במרתפי הוותיקן, כמו שגורסת אחת הסברות).

 מתנ"סים בתי אבות ,מכללות ,מועדונים ,חוגים , קיבוצים וכו'

שמעוניינים  לשמוע את ההרצאות האלו מוזמנים  ליצור עימי קשר

 אלי אשד

eliesh@zahav.net.il

0507391794

המפקח בעל חיוך "פני המוות " :על "הוואי חמש אפס"

הופיע בגרסה שונה באתר "סדרות הטלוויזיה הקלאסיות "

 

נעימת הנושא המקורית של הסדרה המקורית של "הוואי חמש -אפס"

אי אז בשנות השבעים בתקופה שעוד הייתי צופה באדיקות בטלוויזיה אחת הסדרות שהייתי צופה אדוק שלהן הייתה סדרת המשטרה "הוואי חמש אפס ". וזאת בגלל הרקע  המיסתורי האקזוטי האי הוואי ובזכות המפקד עם הפרצוף הקשוח ביותר עלי אדמות שכיכב בסדרה זאת. וגם מידי פעם בגלל היריב הראוי בהחלט שמידי פעם הופיע בסדרה זאת ,מלך הרשע הסיני וו פאט.

לאחרונה הוצגה גרסה חדשה של סדרה

זאת   על המסך הקטן האמריקני. אולם ספק רב אם יצליחו לשחזר את העוצמה שאכן הייתה בה בשנות השבעים .

אז הנה רשימה על הוואי חמש אפס על הפקח סטיב מקגראט ועל יריבו וו פאט. ..

 

 

ב2010  כאשר דומה היה  שיש מחסור מוחלט ברעיונות מקוריים בטלוויזיה ובקולנוע האמריקניים  הועלתה בארה"ב  גרסה חדשה לסדרת "הוואי חמש אפס ".

File:Hawaii five-o.png

תמונה מהגרסה החדשה של "הוואי 5-0 "

הסדרה המקורית הייתה הסדרה המשטרתית הארוכה ביותר בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקנית עד שהופיעה "חוק וסדר " ,היא התמשכה למשך לא פחות מ- 12 עונות ו-284 פרקים .
לנעימת הנושא שלה יש טיעון חזק מאוד להיחשב כנעימת הנושא המפורסמת והמושמעת ביותר של כל סדרה טלוויזיונית שהיא אולי אפילו יותר מזאת של סדרת "מסע בין כוכבים " המקורית. .
הגיבור סטיב מקגארט ( ג'ק לורד, שחקן שהתפרסם עד אז בעיקר הודות לתפקידו בסרט ג'מס בונד "דוקטור נו " כסוכן סי אי אי ידידו של בונד ) היה לא פחות מאשר השוטר הבכיר ביותר של הוואי והיה כפוף אך ורק למושל האי. .למרות זאת באופן לא ריאליסטי הוא הרבה להשתתף במשימות בעצמו בראשות היחידה המיוחדת יחידה שלא הייתה ולא נבראה לצידו  של דאני ויליאמס ( גי'מס מקארתור ,שהתפרסם קודם לכן הודות לתפקידיו בסרטי וולט דיסני שונים כמו "משפחת רובינזון השויצרית ") .
".דאנו " היה הכינוי שאותו העניק מקגארט לעוזרו דני" והמשפט " BOOK HIM DANO (עצור אותו דאנו ") הפך למשפט הזכור ביותר מהסדרה והושמע כמעט בכל פרק מקגארט היה אומר אותו לעוזרו בסיום כל פרק לאחר הצלחת המשימה התורנית כשהוא מניד בראשו בבוז כלפי הפושע התורן שנלכד לבסוף ורק אז לראשונה בפרק עלה חיוך קטן ומרושע על פניו הקודרות תמיד. חיוך "פני המוות " .


.

פרט לשניים האלו היו ביחידה מגוון של שוטרים שייצגו את סוגי האוכלוסייה השונים של הוואי , צ'ין הסיני , קאנו הפולינזי ואחרים שהתחלפו עם הזמן.

מקגארט היה התגלמותו האולטימטיבית של השוטר המושלם. מעבר ללכידת פושעים לא היו לו כל חיים פרטיים שהם . בזמן שסביבו הכל היו לבושים בבגדים הוואיים ו עסוקים בלעשות חיים הוא הסתובב תמיד בחליפות קודרות עסוק במטרתו האחת והיחידה בחיים : חיסול הפשע באיים הסדרה היציגה ניגוד המוחלט בין התדמית של הוואי כגן עדן עלי אדמות ובין הפושעים המסוכנים , רוצחים אנסים ופסיכופתים מסוגים שונים שהסתובבו באיים בהמוניהם ושעימם התמודדו אנשי היחידה ללא הפסק .

סוכן הרשע

מקגארט התמודד במהלך הסדרה בנוסף לרוצחים האנסים וסוחרי הסמים למיניהם גם עם יריב קבוע ויוצא דופן מאוד עבור סדרה משטרתית. ,היה זה הסוכן הסיני ופושע העלוו פאט ( קאן דגה) ,מעין בין לאדן של שנות השבעים שמטרתו הייתה לא פחות מכיבוש כל העולם ! ורק מקגארט הנחוש והעיקש עמד בדרכו כמעין גו'רג' בוש הבן של זמנו.
וו פאט החל את הקריירה הרצחנית שלו עוד בפילוט הראשון של הסדרה מ-1968 שהזכיר יותר סרט של ג'ימס בונד ( ששם כזכור התפרסם לורד לראשונה ) מאשר פרק רגיל בסדרה במהלך הפילוט לכד וו פאט את מקגארט ( ולא בפעם האחרונה) וביצע בו שטיפת מוח בניסיון להוציא ממנו סודות חיוניים לביטחונה של ארה"ב אך מקגארט התגלה כבר בפרק זה כאיש שאי אפשר לשבור אותו.למרות העינויים שהוא עובר במהלך הפרק.
המזימה הוכשלה אך וו פאט נמלט … . ומאז חזר פעם אחרי פעם בכל אחת מ-12 עונות הסדרה ובכל פעם עם מזימה שטנית חדשה…

צפו בקטע סיום של פרק שבו סטיב מקגארט נאלץ לשחרר את וו פאט מסיבות של מערכת היחסים המסובכת בין ארה"ב לסין.

כאן.

הוואי חמש אפס בקומיקס בריטי.


אלה כללו בין השאר ניסיון לזייף באופן המוני את הכסף של ארה"ב ובכך להביא להרס כלכלתה.

כן ניסה להחשיד במזימה מסובכת את מקגארט כרוצח ומרגל בארצו, אך תמיד ללא הצלחה. .
בתחילה ייצג וו פאט את האינטרסים של סין הקומוניסטית מה שאילץ את מקגארט לשחרר אותו לאחר שלכד אותו לבסוף באחד הפרקים בתמורה למרגל אמריקני שבוי בידי הסינים.
, אך כשיחסיה של סין עם ארה"ב הפשירו בשנות השבעים ,וו פאט האנטי אמריקני הקיצוני ניתק את קשריו עם ארצו ( וזאת לאחר שהממונים עליו החלו להתלונן על מספר האנשים הרב שהוא הורג בכל פרק ) והפך לסוכן עצמאי לחלוטין כאשר מטרתו הסופית היא השגת שליטה תחילה על סין ולאחר מכן על כלל העולם.

המאבק בינו ובין מקגארט היגיע לשיאו בפרק בין שני חלקים שאולי הוא הפרק הטוב ביותר בסדרה מאז ומעולם בשם "תשע הדרקונים" שבו מקגארט מגלה את עצמו על רפסודה בלב ים אחוז אמנזיה . רק בהדרגה הוא והצופים משחזרים את העבר ומגלה שוו פאט מתכוון לחסל את ההנהגה של סין העממית עם גז מרעיל ולהאשים בכך את האמריקנים ובאופן ספציפי את מקגארט עצמו!

צפו בקטע מהפרק כאן.


וגם הפעם המאבק בין וו פאט ובין מקגארט הסתיים ללא הכרעה סופית .
הכרעה כזאת ( באופן נדיר מאוד בסדרה אמריקנית ) היגיעה לבסוף בפרק האחרון בסדרה ששמו ( שאי אפשר לתרגמו ) הוא Woe to Wo Fat
בפרק זה חוטף וו פאט מדענים שונים שעובדים על מערכת הגנה מפני טילים המבוססת על לייזר ( בדומה למערכת "מלחמת הכוכבים " של משטר ריגן שהחלה להיות מופעלת רק לשנים לאחר הקרנת פרק זה). מקגארט מתחפש למדען וחודר במסווה זה למבצרו של פאט., וו פאט שכנראה הזדקן והפך לסנילי אינו מזהה אותו!. לבסוף היגיע בפרק הזה הרגע שלו חיכו הצופים בנשימה עצורה מזה 12 שנה, של קרב אגרופים בין מקגארט בין ה-59 ווו פאט בן ה-70 ומיותר לציין מי הוא המנצח.

צפו בסיום הזה כאן.


סיום  זה הוא  למרבית הצער נקודת  השפל של הסדרה  כולה שהתדרדרה מאוד בשנותיה האחרונות שכן המאבק בין מקגארט ובין פאט היה בפרקים הטובים ביותר מאבק כמעט אינטלקטואלי בין שני שחקני שחמט מעולים. .
עם זאת מקגארט הצליח להכניס סוף סוף את הטירוריסט הרצחני והמסוכן לבית הסוהר לאחר 12 שנות מאבק בלתי פוסק. ואז נשמעה בפעם האחרונה הנעימה הסוחפת על רקע התמונות של הבחורים ההואיים שמשיטים רפסודה בים הסוער, תמונות שהיו ניגוד מוחלט כל כך לסיפורי הפשע והריגול הקודרים של הסדרה.
. בשנות התשעים נעשה ניסיון לחדש את הסדרה אך ללא הצלחה.דובר על כך שנפגוש את בנו של סטיב מקגארט שיתפוס את מקומו כראש יחידת "הוואי חמש אפס". ג'ק לורד נפטר לפני מספר שנים) .

וו פאט החדש בגרסת "הוואי חמש אפס " של 2010

בסופו של דבר הגרסה החדשה של "הוואי חמש אפס " שהחלה להיות מוקרנת ב-2010 היציגה את כל הדמויות המוכרות ,מקגארט ,דנו " צ'ין וקנו בגילומם של שחקנים חדשים.
אנו רואים   את סטיב מקגארט בגילומו של שחקן חדש נאבק שוב בוו פאט בגילומו של שחקן חדש   על רקע הנופים המקסימים של הוואי.וו פאט  שהוא גנגסטר הקשור לאירגון הפשע היפני "היאקוזה"  מתברר בסדרה החדשה ,אחראי לרצח הוריו של מקגארט. בסוף העונה הראשונה של הסדרה החדשה הוא מארגן את רצח מושל הוואי ומפליל בכך את מקגארט. ובכלל ,מתברר לצופים ,המושל של הוואי עבד כל הזמן בשירותו של וו פאט…

היום כשטרוריסטים כמו בין לאדן מאיימים על שלום העולם עם אמצעים ביולוגיים, כימיים ואף גרעיניים שונים , יריב כמו וו פאט שנראה כדמיוני בשנות השבעים ופגיעה בריאליזם הקשוח בדרך כלל של "הוואי חמש אפס " נראה ריאליסטי ומסוכן .יותר מאשר אי פעם.

הוואי חמש אפס .הגירסה החדשה.

הוואי חמש אפס בשפה העברית.

באנגלית הופיעו לפחות שישה   ספרים   על הדמויות של הוואי חמש אפס בשנות השישים והשבעים. שניים מהם מאת הסופר מייקל אבאלון .שניהם  תורגמו  לעברית.

בשנים 1975-1976  הופיעו שני סיפורים  על גיבורי הוואי חמש אפס בשבועון "לאישה" במסגרת סדרת "טלרומן " חוברות שי שהוגשו לקוראות של השבועון עם עלילותיהם של הגיבורים הגבריים בטלוויזיה קולומבו קוג'אק מקלאוד וסטיב מקגארט אולי כדי לעניין את הגברים של הקוראות .

מספר 1: אנשי הוואי חמש אפס  חוקרים את פרשת הרצח בדשא.

חלק 1: בגליון  "לאשה" 22.12.1975

חלק שני בגליון  לאשה" 29.12.1975.

 

פרסומת ב"לאישה" לחלק הראשון של הסיפור.

פרסומת ב"לאישה " לחלק השני של הסיפור.

2. מקגארט על הכוונת. מאת מייקל אבאלון.

ב

TERROR IN THE SUN 1975 ( מאת מייקל אוולון    (שידוע בעברית גם כמחבר סיפורי ריגול על סדרת הטלוויזיה "האיש מא.נ.ק.ל " וניק קרטר) בתרגום "ע.חשביה " הסיפור הזה הוא אחד משישה    סיפורים מקוריים שהופיעו על סטיב  מקגארט בדפוס אנגלית בשנות השישים והשבעים.  הוא עוסק במאבקו של מקגארט  בכנופיית רוצחים שכירים מסוכנת שהיגיעה להוואי כדי לחסל דיפלומט בריטי בכיר ואותו אישית בחיפוש אחר מסמכים חשובים ביותר על מכרות זהב שהתגלו באוקיינוס.

 

 

מהדורות גרמניות של הספרים  של מייקל אוואלון.

 

 שני ספרי ילדים (!) על פי הוואי חמש אפס

 

ספרים אנגליים על פי הוואי חמש אפס.

 

 TV ACTION : issue 105 – feb 17th 1973

 

 

קומיקס בריטי על פי הוואי חמש אפס משנות השישים. לא היה דבר כזה בארה"ב עצמה. צייר: Leslie Branton

קראו על הקומיקסים הבריטיים של הוואי חמש אפס כאן.

 

צפו בפרומו המקורי ל"הוואי חמש אפס " מ-1968

צפו בסרט דוקומנטרי על סדרת "הוואי חמש אפס" הקלאסית 

החלק השני 

החלק השלישי 

צפו בראיון עם יוצר וכוכב "הוואי חמש אפס " מ-1971

קראו עוד על הוואי חמש אפס :

אתר מצויין על הוואי חמש אפס

מועדון החובבים של הוואי חמש אפס 

באתר סדרות הטלוויזיה הקלאסיות 

הוואי חמש אפס בויקיפדיה

וו פאט אוייבו הנצחי של סטיב מקגארט

מקגארט נגד וו פאט-ניתוח

 

סקירה על סדרת "הוואי חמש אפס" החדשה"

ביקורת על "הוואי חמש אפס " החדשה-העונה השמינית 

נספח :הוואי בספרות העברית

.

מעבר להוואי חמש אפס הוואי ותרבותה ידועה רק מעט בתרבות ובספרות העברית. הנה רשימה של הספרים בעבריתש עוסקיםב אי בתרבותו ובהיסטוריה שלו.

ספרים על קפטין קוק מגלה הוואי

ז'ול ורן  מסעיו וארפתקאותיו של קפיטאן קוק /   עברית י רביקוב   תל אביב :   מזרחי,   תשכ"א

תרגום נוסף קפטן קוק : מסעות והרפתקאות / עיברית איילת ברטל כפר מונש : עופרים תשס"ד 2004
א ד ניקרסוב, מסעו של קפיטן קוק : אל הציר הדרומי / מרוסית משה רבינוביץ תל-אביב : ניב, [1955].

תגליות היסטוריות : מקוק עד גלן מסופרות בידי מבצעיהן / כתב, ערך, ליקט ותירגם אמיל פוירשטין הוצאת זלקוביץ 1962.
,
טוני הורביץ, קווי רוחב כחולים : מסע עכשווי בעקבות התגליות של קפטן קוק מאנגלית – נעה בן פורת / תל אביב : אריה ניר, תשס"ג 2003.
דן לחמן על הספר

אמנון כרמל על הספר

‬ אליעזר וינריב "מה קרה לקפיטן קוק "-פרשיה אתנו –הסטוריוגרפית היסטוריה : מיתוס או מציאות? מחשבות על מצב המקצוע / תל-אביב : אונ. הפתוחה, 2003 תשס"ג.

ספרי עיון על הוואי


, ג'ון טולנדקלון : פרל הארבור ועוללותיה תל אביב : עברית עימנואל לוטם מערכות, משרד הבטחון, 1987

דידי מנוסי "מאיי הוואי ועד איי הבתולה " בתוך מאנטארקטיקה עד פפואה : ספר המסעות. [רמת גן] : כנרת, 1990.0

גני עדן נשכחים : מסע אל נופי פרא / תצלומים והסברים נלווים מאת פרנס לנטינג, מאמרים מאת כריסטין ק. אקסטרום ; מאנגלית גבי פלג : החברה הגאוגרפית הלאומית : הד ארצי : נשיונל ג'יאוגרפיק, 1998

מדריך להוואי


סיגלית ‬ בר, איי הוואי האקזוטיים : מדריך טיולים מקיף ומפורט על איי הוואי הקסומים, כולל מפות תמונות ואתרי אינטרנט / [חיפה] : ס. בר, 2007
l

רומנים מודרניים על הוואי



ג'מס ג'ונס, מעתה ועד עולם / עברית אליעזר כרמי תל אביב : א' זלקוביץ, מהדורת זיו . שני כרכים. (1954)


תרגום שני .אריה חשביה הוצאת זמורה ביתן מודן 1981.

סיפורם של חיילים אמריקניים המוצבים בהוואי בעת המתקפה על נמל פרל הארבור בידי היפנים במלחמת העולם השנייה.

ג'ימס א מיצ'נר,. הוואי / עברית רבקה רז תל אביב : עידית, -1962 1961.הופיע בשני כרכים 'מהדורת 'לאשה' – שבועון לבית ולמשפחה".
יצא לאור בשני חלקים תחת השמות :
ג'ימס מיצ'נר, זהב הוואי / / עברית: רבקה רז תל-אביב : עידית, 1962
‬ ג'יימס מיצ'נר אל הוואי / ; עברית – רבקה רז.עידית 1962

ככל הנראה הספר הידוע ביותר על הוואי וההיסטוריה שלה מאז ומעולם

ג'ימס מיצ'נר אהבה בטרם קיץ/ עברית עדה בן נחום מועדון הספר הטוב תל-אביב : מזרחי, 1965/על קורות משפחה בהוואי .
.

, אן מטר – ( 1946) לילות הוואי / עברית – אלה ישר תל אביב : שלגי, 1987. רומן רומנטי


היורשים
קוי הרט ‬‬ המינגס, היורשים. / מאנגלית: אורית ירדן תל-אביב : ספרית מעריב, תשס"ח, 2008.

כאשר אשתו של מאט קינג, עו"ד נצר למשפחת אצולה מהוואי, שוכבת שרויה בתרדמת והרופאים עומדים לנתק אותה ממכשירי ההחייאה, מגלה מאט כי אשתו הסתירה ממנו רומן עם גבר זר ואף שקלה להתגרש. מאט יוצא לאתר את המאהב

ספרי ילדים על הוואי
,
וילים ליפקינד לוא נער האיים / עטר ניקולס מורדוינוף ; תרגם אריה חשביה נערים בתבל (סדרה לילדים תל-אביב : לדורי, 1961.

 מלחמה ושלום באיי הוואי. הרפתקאותיו של נער המתעתד להיות מנהיג לשבטו

 מונטי, יולנדה. קולומביני ילדים באיי הואי / עברית – רפי ; ציורים מאת מארי אפיא תל-אביב : א' זלקוביץ , c1966סדרת ילדים בעולם 1966.
מוקיהנה מהוואי
אוגניה  סודרברג, מוקיהנה מהוי / צילומים: אנה ריבקין-בריק. תרגום: אביבה אגמון תל-אביב : אור-עם, [1978]

IndianaJonesAndTheMountainOfFire.jpg

  ויליאם מקקי הר האש. . תירגום גיל צ'רנוביץ' . 1995.
תקציר: ספר בסדרת "אינדיאנה ג'ונס הצעיר " באוקטובר 1914 אינדי יוצא להרפתקה נועזת באי הוואי. .הוא מתמודד עם אלה  של הר געש ועם סוכנים של גרמניה. שמנסים להרוס את  קוי הספנות של בריטניה מהוואי

הוואי בספרות העברית
על הוואי הופיעו רק מעט ספרים מקוריים ומתורגמי םבעברית .
סיפורים מקוריים על הוואי  כוללים את:

 ) האיש שלנו בהוואי  מאת אייבי קוסטין ( שם בדוי)/ עברית – ד' בן-גן. סדרת הבלש המסתורי ; 104תלאביב : ע' נרקיס, (תשכ"ג [!]-1964. סיפור ריגול בהוואי של מלחמת העולם השניה שבמרכזו עומד סוכן סיני כפול הפועל למען הנאצים.


,

תמר בורנשטין-לזר צ'פופו נוסע להואי / איורים מ.אריה תל-אביב : יסוד, תשל"ח 1978

תמר בורנשטין-לזר צ'פופו בהואי / איורים מ.אריה . תל-אביב : יסוד, תשל"ט 1979


משה אורן אי : אגדה / ; ציר מושיק לין ; אחרית דבר מאת אהרן אפלפלד ] : הקבוץ המאוחד, 1988

משה אורן, הר געש : אגדה / איורים רות צרפתי תל-אביב : ביתן, תשנ"א, .1991.

אגדה של האי הוואי

ראו גם

עוד בלש טלוויזיוני משנות השבעים :

קולומבו המפקח בעל מעיל הגשם המרופט

ארצות בעולם :עוד רשימות על עוד ארצות בעוד יבשות

·  אתיופיה :משלמה המלך ועד מילס זינאוי והלאה

·  האסיר מסיירה ליאון

·  סינגפור
קוריאה לנצח

העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אייזק אסימוב

ביקורת על הספרים "מערות הפלדה " ( בתרגום רמי שלהבת ,הוצאת ינשוף ,2005)
ושמש הערומה (בתרגום רמי שלהבת ,הוצאת ינשוף ,2007 )

פעם בעבר יצחק ( אייזק )  אסימוב היה סופר המדע הבדיוני החביב עלי ביותר ולאחר מכן כשגיליתי שהוא כותב מאמרי וספרי מדע פופולארי , גם סופר המדע הפופולארי החביב עלי ביותר ,ובאיזה שהוא שלב כשגיליתי שהוא כותב גם ספרי היסטוריה גם אחד מכותבי סיפרי ההיסטוריה החביבים עלי ביותר .
מן הסתם קראתי מאות ספרים שכתב ואנתולוגיות שערך בתחומים שונים . לרעיונותיו השונים הייתה השפעה גדולה עלי .מאז חלפו שנים אסימוב נפטר בשנות השמונים ואני הפסקתי לקרוא אותו .
.לאחרונה קראתי לאחרונה בעיניים חדשות כמה מיצירותיו הידועות והנה הראשון משני מאמרים שהם תוצאה של קריאה זאת .
לאחרונה הופיעו בעברית בהוצאת "ינשוף" תרגומים חדשים של שניים מספריו המפורסמים והטובים ביותר שנכתבו בידי אחד מגדולי סופרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר במאה העשרים, יצחק אסימוב. מדובר ב"מערות הפלדה" ו"השמש הערומה". שני הספרים האלו כבר הופיעו בתרגום עברי של חיים גליקשטיין בהוצאת מסדה ב1975 ובמקורם הם פורסמו בארה"ב בשנות החמישים.
כאשר הם פורסמו במקור באנגלית ובעברית הם נראו כרדיקליים ומדהימים בתמונות העתיד הצפוי למין האנושי המתוארות בהן.
הספרים הופיעו אי אז לפני מחצית המאה בשנות החמישים אולם דומה שיש בהם רלבנטיות עצומה גם היום בעידן האינטרנט ואולי יותר מאשר אי פעם.
כאשר קוראים אותם היום בשנת 2008 שהייתה עתיד רחוק מאוד כאשר כתב אותם אסימוב לראשונה  עולה השאלה : עד כמה תמונת העתיד המתוארת בהם תוצר של שנות החמישים היא אמינה גם היום  ?
ולכאורה,במבט ראשון תמונת העתיד של אסימוב התיישנה למדי .
אבל לא לגמרי ,ובנקודות מסויימות היא לא התישנה כלל נהפוך הוא ..

המחבר

יצחק אסימוב  סופר רב-כישרון בתחומי המדע הפופולארי והמדע הבדיוני, הוא יהודי שנולד ברוסיה ב-1920, ובילדותו היגר לארה"ב ואת מרבית חייו חי בניו-יורק. תחילה בנה לעצמו קריירה אקדמית בה הגיע לדרגת פרופסור באוניברסיטת קולומביה היוקרתית, היכן שלימד ביוכימיה. אך מסתבר שבתוך האקדמיסט הצנוע המעדיף להימצא בביתו מאשר בכל מקום אחר, מסתתר הרפתקן נועז בעל דמיון מפליג וכובש תבל. למרות שתיאר את המסעות לכוכבים הרחוקים ביותר הוא עצמו נודע כמי שנרדף על-ידי פחד טיסות. בשישה באפריל 1992 כפי שנמסר כתוצאה מאילוח דם. אך רק כעשור לאחר פטירתו חשפה אלמנתו בספר שפרסמה על חייהם כי סיבת מותו נגרמה כתוצאה מעירוי דם שהיה נגוע באיידס, בעת מהלך ניתוח מעקפים ב-1983.

בין-יתר מעלותיו שהקנו לו את יוקרתו כמספר בעל שיעור-קומה נמצאה פוריותו המדהימה; הוא כתב וערך מאות ספרים ובצדק נחשב לאחד הסופרים הפוריים ביותר של כל הזמנים. אך בשונה מסופרים הנודעים כ"סופרי כמות" הוא היה וגם נשאר סופר איכותי ומרתק, הסוחף את קוראיו למסעות דמיונו העשיר שאינו יודע גבולות ומגבלות. למרות פוריות זאת הצטיינו רבים מספריו במדע בדיוני ומדע פופולארי ביכולתו לבנות סיפור משכנע ואמין, היונק את כוחו גם מידע מדעי מוכח, תכונה שלה היה משקל רב בעיצובו כסופר-על במחוזותיו, וכזה שספריו קבעו לעצמם מעמד של קלאסיקה בתחומיהם.

במהלך חייו נחשב אסימוב לאחד משלושת סופרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר בעולם כולו. השניים האחרים הם ארתור סי קלארק ורוברט הינליין. אך רבים תמימי-דעים כי מביניהם אסימוב הוא הבולט ביותר וספריו הפכו לסמל של יכולת סיפור מבריקה משולבת בחשיבה רציונאלית ואמונה כי ככלות הכל בכוחו של המדע להיטיב עם האנושות.
יצירותיו הספרותיות המפורסמות ביותר כוללות את סיפור המדע הבדיוני המפורסם והפופולארי ביותר של כל הזמנים "שקיעה " ( על פי סקרים שונים שנערכו ) שכתב עוד ב-1941 כאדם צעיר ובו תיאר את תגובותיהם של אנשי עולם שאינם  יודעים כלל חושך מהו  מאחר שולמם  מואר בידי שש שמשות ,  לליקוי חמה המסתיר את כל השמשות   אחת לכמה אלפי שנים  וגורם לעלטה מוחלטת על הכוכב.  דבר שמביא עליהם חורבן מחזורי.לרוע המזל הסיפור הוסרט פעמיים בגירסאות איומות ממש שהקוראים מוזהרים להתרחק מהן כמו ממגיפה.
אסימוב התפרסם גם הודות לסדרת "המוסד " שלו שנחשבת לסדרת המדע הבדיוני המפורסמת והמצליחה ביותר של כל הזמנים.סדרה זאת מתארת את שקיעתה ונפילתה של קיסרות גלקטית השולטת על כלל מיליוני העולמות האנושיים בגלקסיה ,אך שקיעה זאת נחזית בידי מדען גאון בשם הרי סלדון הודות למדע "הפסיכוהיסטוריה " שלו. ועל מנת לקצר ככל האפשר את התקופה הברברית הצפויה בעתיד והחזרת העתיד למסלול של התפתחות סלדון יוצר שני "עמים נבחרים " " מוסדות "בשתי הקצוות של הגלקסיה " . האחד מהם "המוסד הראשון " המורכב ממדענים של מדעי הטבע והשני "המוסד האחר " המורכב מקבוצה קטנה וסודית אנשים העוסקים במקצועות הרוח והפסיכולוגיה שמתפקידו לפקח על המוסד הראשון ולוודא שמשימתו תוכתר בהצלחה. מטרת שני המוסדות היא להביא לבסוף להקמת קיסרות גלקטית שנייה ואת חידוש צמיחת התרבות האנושית בתקופה קצרה ככל האפשר. והסדרה עוסקת במאמציהם של מוסדות אלה להשלים את המשימה שהוצבה בפניהם בידי מייסדם במשך מאות שנים. אסימוב כתב טרילוגיה של ספרים מסדרה זאת וחזר אליה כעבור עשרות שנים בספרים חדשים שהפכו כולם לרבי מכר ובהם עסק בשילוב סדרה זאת עם סידרת הרובוטים שלו שבמקור הייתה נפרדת לחלוטין.
ספריו האחרונים הם תיאור חייו של מייסד המוסד הארי סלדון שזה די ברור שהוא תיאור חצי אוטוביוגראפי של אסימוב עצמו .


פרסומו של אסימוב התפשט עוד יותר במידה רבה הודות לסיפוריו המתמקדים באנשים המלאכותיים, כל אותם אלה שיצר האדם והמכונים "רובוטים ". אסימוב היה בין הראשונים שהתייחסו לרובוטים לא כיצורים המאיימים מעצם טבעם על שלום האנושות. היפוכו של דבר הוא הנכון. אסימוב המציא את שלושת חוקי הרובוטיקה בסיפוריו הקובעים את התנהגות הרובוטים לא כיצורים המאיימים על שלום האנושות אלא כעוזרים בעלי-ערך מוסף, יצורים הנתונים לחלוטין בשליטת האדם ואינם מסוגלים מעצם טבעם לפגוע בבני אדם, שכן יש חוקים שהושתלו בהם כחלק מיסודות קיומם שמונעים זאת מהם. כמודל לרובוטים ביצירת סיפורים אלה הסתמך אסימוב על ה"גלמים" כפי שהם מופיעים במסורות היהודיות שאותן היכיר אסימוב היטב והוא לקח מהן את הרעיון שה"חכמים " יכולים לשלוט בפעילות היצורים המלאכותיים וכי אלה נתונים לפיקוח של הלכות וחוקים שונים.

 אי-אפשר שלא להזכיר כאן  גם את  הסופר הצ'כי הנודע קרל צ'אפק (1890 – 1938), האיש שהמציא את המלה "רובוט" וכתב עליו ועל בני מינו. השם "רובוט" הופיע לראשונה במחזהו של צ'אפק R.U.R. שנכתב בשנת 1920, השנה בה נולד אסימוב!אגב, ראוי להזכיר כי תיאטרון חובבים מחיפה העלה את המחזה כהצגה מקצועית לכל דבר בבימויו המשכנע של שחקן תיאטרון האהל יהודה גבאי בשנת 1955. הצגת הבכורה התקיימה באולם האהל בתל-אביב.

"מערות הפלדה" באיטלקית.

אין ספק כי סופר בשיעורו של אסימוב הכיר לצ'אפק תודה עמוקה וכך גם לסיפורי הגלמים שקדמו להם.
מסיפורי הגלמים הוא שאל את הרעיון שבני האדם "החכמים" יכולים לשלוט בפעילות היצורים המלאכותיים, וכי אלה נתונים לפיקוח באמצעות מערכת מורכב ומסועפת של הלכות שונות וחוקים שונים, ובמרכזם שלושה המשמשים כמסד. למרות זאת ולוא בכדי ליצור דרמה ומתח בסיפוריו "איתר" אסימוב שוב ושוב "כשלים" בשלושת חוקים אלה שסביבם יצר עלילות שהראו כי בסופו של דבר שלושת החוקים אכן תמיד "עובדים".

dreamsb.jpg
לאחרונה נוצר הסרט "אנוכי הרובוט " עם ויל סמית שכביכול מבוסס על ספרו הידוע של אסימוב בשם זה אך לסרט זה אין לאמיתו של דבר כל קשר לסיפורי של אסימוב והוא הפוך מהם לחלוטין ומציג את הרובוטים והמחשבים כסכנה פוטנציאלית עצומה למין האנושי וסביר להניח שאסימוב היה מתהפך בקברו אם יכול היה לצפות בסרט זה שעיוות לחלוטין את רעיונותיו.
ייתכן  שאחת הסיבות לשינויים הגדולים בסרט לעומת סיפורי המקור היא שכיום רוב סיפורי הרובוטים של אסימוב אכן עושים היום רושם מיושן למדי.

התחושה של הקוראים היום בספר כמו קובץ הסיפורים"אני רובוט " שאמור לתאר את העתיד הקרוב מאוד  שהסיפורים   מתארים עתיד שלא התממש מעולם ושוב אינו רלבנטי בראשית המאה ה-21 .אמנם מצד אחד .היום יש כבר רובוטים מקבילים לאלה שאסימוב  מתאר אם כי לא משוכללים כל כך ולא פעילים בכל מקום כל כך. איכשהוא הניסיונות  ליצור רובוטים פוזיטרוניים אינטלגינטיים ורב ישומיים  שלסיפוריו של אסימוב הייתה השפעה גדולה עליהם " נתקעו" באמצע הדרך גם ביפן המקום שבו עובדים עליו יותר מכל מקום אחר.

כמדומה שגם נדיר  למצוא רובוטים בספרי המדע הבדיוני המודרניים של ראשית המאה ה-21  שעוסקים במחשב הרבה יותר מאשר ברובוט בניגוד לתקופה של לפני עשרות שנים .

אסימוב עצמו כתב סיפורי מחשבים רבים אבל אלו תיארו מחשב ענקי "מולטיביאק " השולם בעולם כולו ממקום אחד. איך שהוא אסימוב כמו שאר סופרי המדע הבדיוני לא העלה על דעתו כלל את אפשרות  מגוון המחשבים העצום הקיים היום .
בקצרה כנביא אמת הוא לא הוכיח את עצמו במיוחד.
אבל יש גם יוצאי דופן לכך ביצירתו של אסימוב.

רובוטים כבלשים

מערות הפלדה

עטיפת התרגום הישן של "מערות הפלדה" בהוצאת מסדה.

 The-naked-sun-doubleday-cover.jpg

סיפוריו המפורסמים ביותר על רובוטים הם סיפורים בלשיים המתרחשים בחברה עתידנית ועוסקים בשוטר אנושי וידידו הרובוט החוקרים תעלומות רצח מוזרות שונות. ספרים אלה כללו כמובן גם את שני הספרים המתורגמים שהצטרפו כעת לספריו שמכבר הולבשו בעברית, "מערות הפלדה " ו"השמש העירומה " ( שהופיע לראשונה במגזין ב-1956). שני המצטרפים החדשים מרתקים גם היום בגלל תמונת העתיד המוצגת בהם. מדובר במעין תחזית ספרותית-מדעית הנחשבת ליותר מפורטת מבין אלה שאסימוב הציע בספריו לקוראיו הרבים במרוצת השנים. בספרים אלה עשה אסימוב צעד נוסף וגדול לעבר העתיד כאשר לא הסתפק אך ורק בחיזוי טכנולוגיות עתידניות אלא גם התמקד בדרך בה החברה האנושית תשתנה במהלכו של אותו עתיד. כמובן שמדובר בתחזית יותר נועזת יותר מורכבת וקשה.
בספרים אלו יצר אסימוב גם תת-ז'אנר חדש, והוא "הבלש העתידני"; סיפר בלשי המתרחש בסביבה של סיפור מדע בדיוני ועם זאת מקפיד לשמור על הכללים של הסיפור הבלשי הקלאסי בסגנונם המפורסם של ארתור קונאן דוייל יוצרו של שרלוק הולמס ואגתה כריסטי, יוצרתם של הרקול פוארו והגברת ג'יין מרפל הקשישה. לכאורה גישה זו של אסימוב נראית כמשימה בלתי אפשרית. ולוא רק בגלל העובדה שבמהלך הסיפור הוא מרחיב את דעתו של הקורא בכמויות כפולות ומשולשות של מידע על העולם העתידני הלא מוכר, שבו מבקרים הוא והבלש, בהשוואה לסיפור הבלשי הרגיל המתרחש בימינו. אך אסימוב מצליח להתמודד במשימה המורכבת הזאת שקבע לעצמו.


ובכל זאת נשאלת השאלה האם ספרים אלה שהופיעו בשנות החמישים עדיין קיים בהם מכוח השכנוע, ותמונת העתיד שמוצגת בהם מחזיקה מעמד גם בימינו.

בספרו "מערות הפלדה" מציג אסימוב חברה שהיא הקצנה של מבנה החברה המוכרת מניו יורק שבה חי. זו חברה המורכבת מזן מיוחד של אנשים שאינם יכולים לחיות בשום מקום אחר שאינו העיר הגדולה, אך למרות היותם אגרופוביים מובהקים, גם אינם מסוגלים לחיות הרחק מן ההמון הסואן. התמונה שאסימוב מעלה לפני קוראיו אכן אינה באמת שונה בהרבה מהחברה שאותה הכיר ורק נבדלת ממנה בהיותה נתונה בסוג מסוים של קונפליקט עם אנשי החלל, אלה הם החללנים. אנשי כדור הארץ הסובלים מעודף אוכלוסין עצום חיים בערים המוכרות כ"מגה ערים" ענקיות, שבהן אין יום ואין לילה ואי אפשר לראות את השמיים בגלל הערפיח הכבד; תמונה שהיא מוכרת לנו היום היטב הודות לסרטים כמו "בלאד ראנר". לאמיתו של דבר מתחילות גם הערים שלנו להיראות יותר ויותר כמו הערים של אסימוב. ואולי ראוי לכנותן כבר היום לא כ"מגה-ערים" – אלא "ערים אסימוביות".

"שמש ערומה" בתרגום הישן בהוצאת מסדה.

אבל בדיעבד היום מעניינת עוד יותר התמונה של העתיד שאותה מציג אסימוב בספרו "השמש הערומה" שהוא ההמשך. בספר זה חוזה אסימוב לראשונה בפירוט רב את מה שהיינו מכנים כיום, "קהיליית האינטרנט" (הופיע לראשונה במגזין ב-1956) . התמונה בה הוא מציג לפנינו סוג של יצור אנושי הנראה מבחוץ כתאומו של האדם המודרני – מדויקת עד להדהים.

בספר זה מפגיש אסימוב את צמד הבלשים שלו, איליה ביילי איש כדור הארץ והרובוט דניל, עם אנשי כוכב אורורה. שם אנשים חיים בבידוד זה מזה ומתקשרים זה עם זה דרך "צפייה" שתופסת את מקומם של החיים החברתיים וכמעט שאינה מותירה, או משיירת, דרך למגע אנושי עד שבסופו של דבר נוצר מצב בו מתייחסים אליהם כמנודים. הקהילייה הזאת שאנשיה מכירים זה את זה כמעט אך ורק דרך השלט הרחוק כמו קהיליות האינטרנט בימינו.

אסימוב  גם ניסה לרדת לשורשי הפסיכולוגיה וההתנהגות של אנשים מעין אלה שחשים סלידה פיזית ממש מקרבת אנשים אחרים ומעדיפים רק "לצפות בהם". אם ניזכר בכל אותם האנשים שאין להם כל מעצורים בבואם לחשוף את עצמם ואף לקיים יחסי מין בפני הצופים בהם, הרי ברוך שאסימוב לא טעה בהרבה כאשר תיאר איך וכיצד תתפתח חברה שכזאת.

כתחזיות עתידניות שני הספרים האלה עולים בערכם וחשיבותם ובדייקנותם על כל יצירה אחרת של אסימוב בה הציג חברות שבהן רובוטים הם משרתים נאמנים, או שהציג  קיסרות גלקטית שמשתרעת על כל עולמות הגלקסיה.
אולם עוצמתם של הספרים האלה טמונה לא רק בתמונת העתיד המשכנעת ובדיעבד מתבררת כמדויקת להפליא, אלא גם ביסוד תיאור דמויותיהם של הבלש איליה ביילי שמתמודד בכל ספר עם תעלומה אחרת, ותוך כדי כך עליו להתמודד עם חברות אנושיות שהן תמונות-מראה משקפות זו את זו; החברה העירונית של כדור הארץ והחברה הכפרית המנותקת של סולאריה, ומצליח בכל זאת למצוא בתוך עצמו מידה של אובייקטיביות כזו המאפשרת לו להצליח לבחון את הבעיות שלהן מבחוץ.


מזווית ראייה זאת שני הספרים האלה של אסימוב, "מערות הפלדה" ו"השמש הערומה", עולים על רוב יצירותיו האחרות שהתיישנו במידה כזו או אחרת, ובהן גם קיים גודש מעיק של הערצת הטכנולוגיה כפותרת כל בעיה .

הם בוודאי עולים וגם על ספריו החדשים יותר משנות השמונים  שבהם החזיר את דמותו של ביילי לפעולה "הרובוטים של שחר " ( 1983) שבו פותר ביילי רצח  בכוכב הבית של הרובוט דניל.   ו"הרובוטים והאימפריה" ( 1985) שבו מתואר מותו של ביילי שבו בני האדם מכדור הארץ וש ביוצאים מעולמם על מנת ליישב את הגלקסיה .  הספרים האלו הם כבר לא זה.וודאי לא כתחזיות של חברה עתידנית והיום הם נראים כמיושנים.

"מערות הפלדה " בהונגרית.

  לעומתם שני הספרים  משנות החמישים לא איבדו מאומה מעוצמתם בתיאור חברה עתידנית, שאמנם כיום בראשית המאה ה-21 כבר אינה נראית עתידנית כפי שהורגלנו לראותה. יותר ויותר היא נדמית לווריאציה של החברה שבה אנו חיים כיום, ואפילו לא ווריאציה אקזוטית במיוחד, ודווקא בכך נמצא סוד הצלחתם.

קישורים
אסימוב בויקיפדיה

פרק מ"מערות הפלדה"
ארז אברמוביץ' על מערות הפלדה

אסימוב על ספרי הרובוטים שלו

 אבי בליזורבסקי על אסימוב האיש והאגדה 

רן לוי על אסימוב -ההיסטוריה של העתיד

סקירה על אסימוב

מהו סדר הקריאה בספרי אסימוב

מה ישאר מאייזק אסימוב בעוד 20 שנה ? : דיון במארקר

האתר של אסימוב 

מאמרים על אסימוב באתר "הידען "

"כמה טוב  להם" :סיפור מאת אסימוב שחוזה את מצב החינוך בעתיד 

אלי אשד על אסימוב :

המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב

חוזי האינטרנט

 המוסד והגאון מוילנה  

כוכב הלכת הנבחר :סדרת "המוסד" כמשל ציוני 

בעקבות הבלש העברי : הספורת הבלשית בספרות הישראלית

ציור עטיפה אשר דיקשטיין.

לרגל סיום שבוע הספר כתבה מיוחדת והמקיפה ביותר עד כה   על ז'אנר הספורת הבלשית בסיפרות העברית והישראלית ,על עברו, על ההווה שלו וגם כמה מילים על עתידו האפשרי . וכולל רשימת ספרי הבלשים המקוריים הטובים ביותר בשפה העברית .

פורסם בגירסה מקוצרת במגזין רשת הספרים "סטימצקי" של שבוע הספר

הז'אנר של הספרות הבלשית שבו בלש/ית חוקר/ת מפענח/ת תעלומה מסתורית לכל חוץ מימנו הוא אחד הפופולאריים ביותר בספרות העולמית. הבלש בהתגלמותו האולטימטיבית של שרלוק הולמס ועוד מגוון אדיר של חקיינים יורשים וממשיכים מהרקולה פוארו הבלש הבלגי של אגטה כריסטי דרך פיליפ מארלו של רימונד צ'נדלר וכלה במפקח דלגליש של פ.ד.ג'ימס מוצג תמיד כסוג של אאוטסיידר שמפענח את החוליים של החברה ואת בעיותיה הכמוסות מעין גם אם אינו מסוגל לפתור את הבעיות האישיות שלו עצמו בסוג של פרדוקס.
ופרדוקס זה דיבר לרבים .למרות היות הסוגה פופולארית ונחותה כביכול שימוש בהיגיון ובשכל החריף נתן לבלש סוג של מכובדות אינטלקטואלית שלא היו לסוגי ספרות יפה אחרים .
ומכובדות אינטלקטואלית זאת הביאה אותו גם לספרות היהודית-העברית .

הרב הבלש

בספרות העברית הקדומה אנו קוראים סיפורים כמו בלשיים בספרות החיצונית והמדרשית על חכמת שלמה המלך והחוזה מתקופת גלות בבל דניאל שבסיפורים שהופיעו עליו בגרסאות שונות של התנ"ך פתר בעיות בלשיות שונות במונחים שלנו

ובהם סיפור דניאל ושושנה  הנחשב לאחד הסיפורים הבלשיים הראשונים של ספרות העולם שבו מוכיח דניאל שאישה שהואשמה שהיא נימפומנית הבוגדת בבעלה היא לאמיתו של דבר חפה מפשע והאשמה האשמת שקר.

וסיפור הפסל בל  שבו מוכיח דניאל שפסל האל הבבלי אינו אוכל ואינו שותה וכל המזון שהוא מקבל נלקח על ידי כוהניו הנוכלים . .

במאה ה-19 נפוצו ברחבי העולם היהודי סיפורים על הרב הבלש שמואל סלנט  הרב הראשי של ירושלים במשך כ50 שנה שעסק כתחביב גם בבילוש ובלכידת פושעים וגנבים מבני הקהילה היהודית בעיר תוך שהוא מנצל היטב את נשק ההלקאות שסיפק לו המשטר העות'מאני בעיר על מנת להוציא הודעות מפי אשמים .
סיפורי החקירות הבלשיות של הרב שמואל סלנט כונסו בספרים "שמואל בדורו " ( הוצאת מסלול 1961) ו"מיקירי ירושלים " ( הוצאת מסלול ,1973) של יוסף זונדל וסרמן ( סבו של כותב שורות אלו ) והם מפליאים גם היום בכישרונות הבלשיים שאותם מגלה הרב בחקירותיו.

הבלש –המהר"ל מפראג

יהודה יודל רודנברג, יוצר ז'אנר הסיפורת הבלשית בספרות העברית ויוצר ז'אנר הסיפורת הבלשית ההיסטורית בספרות העולמית.

הסופר שהכניס את הספרות הבלשית לספרות העברית,לא היה כצפוי אחד הסופרים החילוניים המשכילים של התקופה אלא היה בסוג של פרדוקס רב חרדי בשם יהודה יודל רוזנברג.

רוזנברג התפרסם הודות לקובץ סיפורים שפירסם ב1909 בשם "נפלאות המהר"ל עם הגולם "
על המהר"ל מפראג וה"גולם" האדם המלאכותי שאותו יצר על מנת להגן על קהילת יהודי פראג מאויבים וצרים שונים , סיפורים שאותם הציג כיצירה קדומה שהוא רק מוציא לאור בסוג של זיוף ספרותי.

ובכך יצר מיתוס ספרותי מודרני שמאז שימש כבסיס לסיפורים ולמחזות ואף לסרטים רבים נוספים. .
מה שפחות ידוע הוא בסיפורים אלו הכניס רוזנברג גם אלמנט בלשי חזק מאוד . הגולם בעל הכוח העצום הוצג בהם כמו ד"ר ווטסון של המהר"ל שהוא סוג של שרלוק הולמס שפותר תעלומות שונות בחיי הקהילה בפראג וגובר על מזימות של הכומר הנוצרי השטני תדאוש בחריפות שכלו הבלשית וללא צורך בשימוש באמצעים טבעיים כל שהם ( הגולם אמנם נוצר בדרך לא טבעית אבל בסיפורים אלה הוא מופיע כעוזר בעל כוח ותו לא כך שהסיפורים הם בלשיים טהורים ). .
שלוש שנים לאחר סיפורי המהר"ל והגולם חיבר רוזנברג את הרומן הבלשי הראשון בעברית "ספר חושן המשפט" ( 1912) שבו מסופר כיצד המהר"ל בכוח חכמתו הבלשית ( והפעם ללא כל עזרה של הגולם שאינו מוזכר ברומאן ) פותר את תעלומת ההיעלמות המסתורית מהמוזיאון הבריטי ) של אבני החן היקרים מהחושן של הכוהן הגדול של בית המקדש השמורות שם ושנגנבו בדרך מסתורית ואף מחזיר בתשובה את המומר היהודי שגנב את אבני החושן וזה נישא לביתו של הפרופסור אוצר המוזיאון אף הוא מזרע ישראל . .

(  אמנם לא היה שום מוזיאון בריטי במאה ה-16 שבה חי המהר"ל אבל רוזנברג התעלם  בבוז מקטנות מעין אלה) .
רוזנברג לא יכול היה לעצור את עצמו ואף טען בהקדמה לסיפור שהסיפור הוא בכלל פרי יצירתו של "הסופר המפורסם והחוקר הגדול הנקרא "קאנאן דזשוויל "איש אנגליה ,ומן ספרו של הסופר המהולל הזה נעתק המעשה גם לספרי שאר עמי ארץ אירופה וגם בלשון רוסיה נעתק המעשה הזה ואנוכי העתקתי לכאן חלק שני משפת רוסיה מלה במילה בכל הסיפור "
למותר לציין שלארתור קונן דויל יוצרו של שרלוק הולמס לא היה קשר לסיפור וספק אם שמע אי פעם על המהר"ל מפראג.
אבל מאידך אין ספק שלשרלוק הולמס שלו שרוזנברג קרא אותו ברוסית יש השפעה מסויימת על דמות המהר"ל של סיפורי הגולם. למעשה רוזנברג ניסה ליצור דמות של בלש יהודי נורמטיבי ראשון מסוגו המייצג את השכל והאינטליגנציה בעוד שדמות הגולם שלצידו מספקת את הכוח הגס ועוסקת בפעילות הגופנית האלימה שרב יהודי לא היה אמור לעסוק בה.
אגב כך ובלי דעת המציא רוזנברג ז'אנר חדש ובלתי ידוע עד אז בספרות הבלשית בכללותה,"הבלש ההיסטורי " המתרחש בתקופת עבר ושגיבורו הבלש הוא דמות היסטורית ידועה. ז'אנר שהוא כיום פופולארי מאוד כיום הודות לספרים כמו "שם הורד " של אומברטו אקו ועוד סופרים רבים אחרים.
רק כאן במאמר זה נחשף לראשונה האב המייסד של הז'אנר הזה .

הבלש העברי הראשון

 Image result for ‫דוד תדהר בית אוצר‬‎

חלפו עוד עשרות שנים שעד שהופיע ספרי בלשים מקוריים נוספים בעברית ולא במקרה
ביישוב העברי בארץ ישראל מרכז הספרות בעברי התייחסו בחשדנות לכל סוג של ספרות 'בלתי-מכובדת',.
הראשון שהביא ללגיטימציה לספרות הבלשית היה לא אחר מאשר זאב ז'בוטינסקי, אבי התנועה הרוויזיוניסטית. ז'בוטינסקי, שהיה מעריץ גדול של סיפורי בלשים כמו אלו של אדגר אלן פו וארתור קונן דויל, היה חסיד נלהב של הכנסת ספרות הרפתקאות הבלשית לספרות העברית בתור מודל ראוי לקריאה לבני הנעורים על מנת שיגדלו חריפי שכל ונועזים כמו הבלשים הספרותיים .
הוא עצמו תרגם לעברית כמה מסיפורי שרלוק הולמס ופרסם סדרה של סיפורי הרפתקאות שכללו תרגומים של סיפורי בלשים שנעשו בידיו או בידי ידידיו.
הספורים הבלשיים המקוריים החלו לראות אור בראשית שנות השלושים וסיפורים אלו היו שונים מאוד מהסיפורים השרלוק הולמסים של רוזנברג. פרט לדבר אחד . הבלש שהוצג בהם היה היה דמות אמיתית אך לא היסטורית אלא בת הזמן. זה היה דוד תדהר הבלש הפרטי הארץ ישראלי הראשון שהסיפורים עליו נכתבו בדיי העיתונאי שלמה בן ישראל .בסיפורים האלה הוצג תדהר ( כפי שהיה גם במציאות ) כאיש פעלתן שאינו נרתע מתגרת ידיים כיאה ל"צבר עברי " .
בכך היה ניגוד מעניין ומשמעותי ביותר לסיפורי המהר"ל והגולם של רוזנברג שבהם כזכור הגולם מטפל בכל מה שנדרש בכוח הפיזי והרב היהודי מטפל רק בענייני המוח כפי שציפו מיהודי גלותי להתנהג.
בניגוד ליהודי הגולה הבלש הארץ ישראלי היה אמור להראות את עצמו ככל יכול הן בענייני מוח והן בענייני כוח .
תדהר תואר בסיפורים כמי שמטפל במגוון של עבריינים ופושעים בינלאומיים כמו התליין מקורפו שעליהם הוא גובר בקלות ביחד עם שני עוזריו ירמיהו וסעדיה התימני.
כה גדולה הייתה הצלחת הסיפורים שתדהר הפך כתוצאה מהם ל"ידוען " הארץ ישראלי הראשון ואנשים היו עוקבים אחריו ברחוב בדוגמה מקבילה אך לא ידועה עד אז של תופעות "כוכב נולד" שאנו מכירים כל כך טוב היום .
הטרחה כתוצאה מ"ידוענות " זאת הייתה כה גדולה עד שבשלב מסוים תדהר שנמאס לו מהעניין החליט להפסיק את הסיפורים על שמו ( אם כי הם נמשכו ביידיש ) ואת מקומו בחוברות תפס בלש אחר בשם דוד אלמוג שנקרא על שם עוזרו של תדהר דוד סוקליק אלמוג .
על דמותו של אלמוג הופיעו עוד כמה עשרות סיפורים בחוברות.

סיפור על הבלש אלמוג.
הסיפורים האלו היו פופולאריים מאוד בישוב ובעיקר אצל הצעירים . אמנם מורים היו מענישים בחומרה תלמידים שאותם תפסו בקריאתם אך רבים מהם נהגו לקרוא אותם בעצמם בשקיקה לאחר השיעור בהיחבא.
אבל לאחר אמצע שנות השלושים נעלם הבלש העברי בסיפורים את מקומו תפסו בלשים זרים מפוברקים שונים כמו מוריס דה לייר וד"ר של פרי עטם של יוצרים מקומיים כמו אליעזר כרמי .


הבלש העברי חזר באמצע שנות ה-40  בסדרת החוברות גד מגן לוחם ללא חת בכוחות הפשע שהיה מעין חזרה לימי תדהר ואלמוג . זאת הייתה סדרה של 14 חוברות שבמהלכה נלחם בפושעים ובכנופיות ערביות בעזרת אביו הבלש מרדכי ועוזרו התימני רחמים .וכךה וא נלחם בסוחר הסמים הערבי עבדול מעסי ומשתפי הפעולה היהודיים שלו . וסייע למהפנט שהואשם באחריות לרצח אדם שהופנט על ידו .
אך זה לא זכה להצלחה רבה. וכל מיני נסיונות להחיות את הסדרות של תדהר ואלמוג בצורות שונות כולל אפילו כסיפור קומיקס בשם "הבלש דוד" לא זכו להצלחה .
ספרי הבלש הישראליים המקוריים שהופיעו בשנות השלושים והארבעים נעלמו מהספרות העברית.

הספר האחרון בסדרת הבלש האלמוג מראשית שנות השישים שבו הוא רודף אחרי פושע מלחמה נאצי .

לאחר קום המדינה נדמה היה שסיפורי הבלש העברי סיימו את תפקידם והבל והלש העברי נעלם למשך שנים רבות .ייתכן שהציבור באותה תקופה התעניין יותר בהרפתקאותיו של הלוחם העברי ,ואילו הבלש העברי כבר לא הצטייר כטיפוס כה אקזוטי ומרתק כפי שהצטייר בעיניו בשנות השלושים .

 ילדים בלשים

איור עטיפה אריה מוסקוביץ( מ.אריה )

הבלשים נותרו בתחום אחד בלבד: ספרות הילדים. וושם בז'נאר אחד דומיננטי בסיפורי חבורות הילדים. ספרות הבלשים  הבלשים' הייתה בולטת מאוד בסדרת 'חסמבה' מאת יגאל מוסינזון שגיבוריה לחמו בפושעים ומחבלים שונים בארץ ובעולם , ואף ביתר שאת בסדרת 'הבלשים הצעירים' מאת אבנר כרמלי (יוצרה, שרגא גפני, היה כמובן קורא נלהב של חוברות הבלשים משנות השלושים והארבעים). בסדרה זו, מרבים הגיבורים הצעירים להשתמש באמצעי בילוש שונים הדומים לאמצעיו של תדהר בשנות השלושים, מתחרים זה בזה, חדים זה לזה חידות בלשיות ומלמדים את הקוראים שיטות בילוש שונות; הם מכנסים כינוסים שבהם ילדים בלשים ממקומות שונים נפגשים אלו עם אלו, ומוכיחים שוב ושוב את עליונותם על המשטרה שעמה עבדו יד ביד, ממש כפי שבשנות השלושים תדהר 'מוכיח' את עליונותו על המשטרה הבריטית.
סדרת 'הבלשים הצעירים' הביאה להקצנה אולטימטיבית ופרודית ממש של מגמת לימוד הבלשות בקרב ילדים ובני נוער, שהחלה עם דוד תדהר.אבל בשלב זה אף אחד כבר לא לקח ברצינות את הבלש העברי שנראה כנושא המתאים רק לילדים .
להקצנה פרודית אולטימטיבית היגיעה דמות הבלש בסיפורי הקוף הבלש צ'יפופו של תמר בורנשטיין לזר על עלילות קוף מדבר הנודד ברחבי העולם ופתר בארצות שונות תעלומת בלשיות שונות . בורנשטיין לזר היציגה סדרות רציניות מעט יותר על עלילות ילדים בלשים קונדסי נער הקירקס ולקסי אבל אלו לא זכו להצלחה של צ'יפופו ( אם כי לקסי הופגש לאחרונה עם צ'יפופו והשניים תרו תעלומה בשיתוף פעולה ) .

שובם של הבלשים

בלש על רצח בעת סיאנס ספיריטואליסטי .לכאורה נכתב בידי סופר אמריקני בשם "איבי קוסטין". למעשה נכתב בידי ישראלי בשם מירון אוריאל.

ספרי הבלשים שבו להופיע בהיקף נרחב בשנות החמישים והשישים, אך מרביתם היו תרגומים אותנטיים של סיפורי הבלשים של אגתה כריסטי, אדגר וולאס, אלרי קְווין, ארל סטנלי גרדנר, ג'ון קריזי ואחרים. מרביתם יצאו לאור ב'ספרי מסתורין' של הוצאת מ' מזרחי, שכללה מאות כותרים של סופרי בלשים אמריקנים, אנגלים וצרפתים ידועים. ייתכן שהקושי להתמודד עם הרמה הגבוהה יחסית של סיפורים אלו הוא שעמד מאחורי מיעוט הופעת ספרי בלש עבריים מקוריים.
ספרי הבלשים המקוריים שכבר כן הופיעו היו רובם ככולם ספרים שהתחזו ספרים שהתחזו למתורגמים . ובהם בלטו סיפוריו של מירון אוריאל על בלש המישטרה האמריקני השמן סלים אודונל שאותם כתב תחת השם "איבי קוסטין ". וטרילוגית המפקח פיירו ,ספרים שהתחזו כמתורגמים מצרפתית וכפיר עטו של "ז'אק מרטל . הטוב שבספרים אלו ואחד מספרי הבלשים הטובים ביותר מכל סוג שהופיעו בעברית היה " תעלומת מותו של הפשפש " ( שהופיע גם תחת השם "הפשפש ") בסדרת הבלש המסתורי בהוצאת ע.נרקיס ,1962 . שבו פירו חוקר תעלומת רצח של עבריין קטן "הפשפש " כשהוא שוכב אין אונים במיטת בית חולים .
.

צמד המתח

מותו של הענק הצהוב

סדרה על עלילות בלש ישראלי בשם "יורם קלט " הופיעה ב-1958 ללא שם מו"ל  הייתה הסדרה הראשונה מהוצאת מדור של אורי שלגי. ,עלילותיו של הבלש הישראלי נכתבו כולם בידי המו"ל אורי שלגי .אך הבלש לא זכה להצלחה ואורי שלגי עבר מיידית למערבונים של ביל קרטר שהתגלו כמצליחים לעין ערוך . הקהל הישראלי עוד לא גילה כל עניין בבלשים עבריים

הבלש העברי זכה לתחייה נוספת קצרת ימים בסוף שנות השישים בסדרת "צמד המתח " של "י יהל "( כנראה שם בדוי) . הקונספט היה חדשני ולמעשה ראשון מסוגו . אלו היו עלילותיהם של בלש ובלשית הללו היו זוג בלשים צעירים וסקסיים : סרן איציק גור מחטיבת השריון וסטודנט להיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה עברית וחברתו " סטודנטית המשפטים ויעל פז בתו של עורך הדין גולדברג שהוגדרה בסיפור הראשון כ "פצצה משהו לא נורמלי המאחד בקרבו גם חן וגם שכל מקרה נדיר אצל בנות המין החלש והיפה ". יעל פז היא הבלשית העברייה הראשונה למבוגרים .

על עלילותיהם הופיעו שלושה ספרים "מותו של הענק הצהוב " ( 1969 ) ן "תעלומת מקדש הריגול היווני "( 1969 ) שבו מצאו את עצמו הצוות מעורב בפרשת ריגול סורית חמורה ופרשת  כוס המוות " שבו מצא את עצמו הצמד מעורב ברצח בעת סיאנס ספיריטואליסטי שבו אחית המשתתפות דמתה דמיון מדהים לאישיות אמיתית  מייסדת אולפני הרצליה והספיריטואליסטית :מרגוט קלאוזנר

 מעניין שהספר הראשון סופר בידי איציק השני בידי יעל והשלישי היה בגוף שלישי על שניהם מה שמראה על נטייה מדהימה לשוויוניות מבחינת הסופר …

הצמד אף היו אמורים להופיע בספר רביעי בשם "תעלומת הרצח בטלוויזיה"  שבו יטלו חלק ברצח בשידור בחי בעת הופעה טלוויזיונית אך הסיפור הנ"ל לא הופיע לבסוף אם כי ספר תחת שם זה שיוחס לסדרה אכן הופיע אבל משום מה הסיפור שבפנים היה סיפור ריגול שלא היה לו כל קשר לצמד המתח . כנראה הייתה כאן שגיאה מוזרה של ההוצאה.
חלפו שנים עד שבתיה גור עסקה לבסוף בפרשת רצח באולפן הטלוויזיה בספר הבלשים האחרון שלה
ככל הנראה הייתה זאת סדרה שהקדימה את זמנה בעודף השוויוניות שלה .צוות המתח לא זכה להצלחה והקונספט של הבלש והבלשית הפועלים בשיויוניות יחסית חזר רק בשנות השמונים בסדרות הטלוויזיה האמריקנית "רמינגטון סטיל" ובלשים בלילה .

במקביל הופיע ספר הבלשים המקורי  של אליעזר ברקמן "רצח בבית הקברות " ( הוצאת רנסנס ,1969).

אבל נראה שכמו ספרי סדרת "צמד המתח " הוא לא זכה להצלחה.
והבלש הישראלי נעלם שוב . לעוד כעשרים שנה.
עד שהוקם לתחייה שוב בידי בתיה גור.

המפקח

בתיה גור היא אולי סופרת הבלשים המצליחה והמוערכת מכל במקומותינו. היא האחראית להקמת הז'אנר לתחייה בעברית ב1988 עם הספר המצליח "רצח בשבת בבוקר " בדמות הבלש המפקח מישל אוחיון שהיה מעין העברה לישראל של הז'אנר הבריטי האנין של מפקח המשטרה האינטליגנטי נוסח אדם דלגליש .
מישל אוחיון הוא בחור "מזרחי " אינטליגנטי סטודנט לימי הביניים רודף נשים שנכשל בנישואיו ובמהלך ששת ספרי הסדרה עליו נקלע בכל פעם לחברה סגורה אחרת ,פסיכואנליטיקנים, חוקרי ספרות עברית ,קיבוץ ,מוזיקאים , שכונה ערבית , אנשי תוכנית חדשות בטלויזיה שאת הקודים המיוחדים לה ואת האינפורמציה המורכבת והמסובכת שמאחוריהם הוא נאלץ לפצח בדרך לפיתרון התעלומה המורכבת. .

גור שלא העריכה את ז'אנר הבלשים במיוחד התגלתה מספר לספר כסופרת שאפתנית יותר ויותר שבספרים האחרונים שבסדרה ה ובעיקר בספר הסיום "רצח מצלמים" הכניסה מסרים פוליטיים חריפים ביותר שהעמידו את ז'אנר הבלשים כולו ( שמתפקידו לאשר את הסדר הקיים ) על ראשו .
למרבית הצער עצם השאפתנות הפוליטית הזאת פגעה בספרים אלו אנושות כספרי בלשים והם נופלים מאוד מהספרים בראשונים בסדרה.

ספרי סדרת המפקח  מיכאל אוחיון מאת בתיה גור

.
1.רצח בשבת בבוקר :רומן בלשי (כתר, 1988 )תורגם לעשר שפות . הספר הבלשי העברי המתורגם ביותר.

2.מוות בחוג לספרות : רומן בלשי ( כתר 1989 ) תורגם לשמונה שפות .

3. לינה משותפת –רצח בקיבוץ :רומן בלשי. ( כתר, 1991)  תורגם לשבע שפות

4.המרחק הנכון : רצח מוסיקלי ( כתר ,1996).תורגם לחמש שפות .

5.רצח בדרך בית לחם (כתר, 2001) תורגם לארבע שפות .

6. רצח, מצלמים (כתר, 2004) תורגם לשתי שפות .

מבוסס על מיני סדרה טלוויזיונית שנכתבה עם רם לוי ואסף ציפור .

המקומונאית

ב-1989 שנה לאחר בתיה גור פירסמה שולמית לפיד את ספר הבלשים הראשון שלה "מקומון".

לפיד זכתה להצלחה גדולה עם הגיבורה שלה ליזי בדיחי שהיא ההפך הגמור ממישל אוחיון בכל ד בר חוץ מבמוצא המזרחי . זוהי עיתונאית של מקומון באר שבעי שמסתמכת תמיד בתעלומות הנראות גדולות על מידותיה ובניגוד למישל אוחיון זוכה מסביבתה ומרוצחים השונים שאיתם היא מתעמתת רק לזילזול.
ליזי בדיחי היא דמות דחויה ולא אהודה , עיתונאית לא נחשבת שהעורכים שלה מזלזלים בה וכך גם אנשי החברה הגבוהה שבקרבם היא מסתובבת בעת ביצוע חקירותיה וכתבותיה השונות בגלל בגדיה הצעקניים ועגיליה הגדולים מדי והליפסטיק הצעקני שלה . בניגוד לרוב גיבורי סדרות הבלשים שהם לרוב מהמעמד הבינוני או אף המעמד הבינוני הגבוה ,ליזי היא דמות ממוצע "פועלי ". אביה נפטר ואימה הדומיננטית מאוד בחייה היא פועלת פשוטה בבית חרושת לסדינים בבאר שבע.
ליזי היא רווקה בת 30 פלוס  חרוצה מאוד  ומתפרנסת במקצוע העיתונאית במקומון שבו יש שכר נמוך בלבד וסובלת מעלבונות מילוליים בלתי פוסקים מהעורך הלא נעים שלה שמזלזל בה בגלוי . היא אפרורית למראה גמלונית ואף מכוערת ונראית כמי שאינה מסוגלת לפתור דבר אבל פעם אחרי פעם היא מפתיעה את יריביה במוחה החריף והעירני המסתתר מתחת לחזות האפרורית והאטומה לכאורה.. אך בדיחי תמיד מתגלה כפקחית הרבה יותר ממה שחזותה הצנועה מרמזת .
לאמיתו של דבר ליזי היא מקבילה במקצת לפניה בכך שהיא אישה משוחררת המסוגלת להתגבר על הגברים במשחקם שלהם. אלא שבניגוד לפניה שחיה בתקופה שבה הנשים "דוכאו" ליזי היא כבר בת התקופה הפמיניסטית שחיה אחרי עידן ההגשמה העצמית , היא מקבלת את שחרורה כדבר מובן מאליו בניגוד לפניה שנאלצת להיאבק עליו . לפיד אף סיפקה לה סוג של חיים רומנטיים במהלך התעלומות שלה שבמהלך הספר המעניין והטוב ביותר שבהם חקרה פרשיה שהיית קשורה לרשת הריגול ניל"י .

ספרי סדרת -העיתונאית הבלשית  הבאר שבעית ליזי בדיחי מאת שולמית לפיד.

"מקומון " בפולנית .

1.מקומון  (כתר, 1989).  המתרחש בתקופת הפריחה של הכלכלה הנכונה מבית מדרשו של שר האוצר יורם ארידור שבו מסתבכת גיבורת הסדרה ליזי בדיחי ברצח של שופט ידוע עם ליויתני ה"שוק האפור " בנגב ועם קיבוצניקים שהסתבכו בחובות כבדים לפושעים תורגם לשש שפות כולל סינית .
( הוסרט בידי אמנון רובינשטיין ב-1991)

"מקומון  " בגרמנית.

2.פיתיון (כתר, 1991). תורגם לשתי שפות . מתרחש בימי מלחמת המפרץ הראשונה ונפילת הסקאדים בישראל כאשר בדיחי מוצאת מפקח משטרה שנחשב למת בדירתה בהלך העלילה עליה לאתר ציורים של הצייר חיים סוטין שנגנבו ומוצאים כעת למכירה בניו יורק. מעניין שאירוע מלחמתי זה שימש מרקע לעוד שני ספרי בלשים אחרים מאותה התקופה .כנראה שהאנשים הכלואים בחדרים אטומים נראו כמתאימים ביותר לחקירת פרשת רצח מסתורי ב"חדר סגור ".

התכשיט / שולמית לפיד

3. התכשיט (כתר, 1992)  תורגם לשלוש שפות כולל סרבית .

אולי המעניין בחמשת ספרי הסדרה. ליזי מגיעה לפנסיון כדי לבקר את אימה הנמרצת והדומיננטית , פועלת בבית חרושת שנפצעה ומחלימה שם ומגלה בפנסיון שהאחות הראשית שם נרצחה וכמוה גם אחת החוסות במקום ישישה חולה. במהלך ניסיונותיה לפענח את התעלומה ליזי מגלה שעל מנת להבין את הפרשה עליה לחקור ולהגיע לעבר הרחוק של הישוב אל ימי מלחמת העולם הראשונה וארגון המרגלים "נילי " אירועים שמסתבר שיש להם קשר הדוק לפרשת הרצח המודרנית .

4. חול בעיניים (כתר, 1997). תורגם לשתי שפות . בספר הרביעי מגלה ליזי הומלס ותיק וידוע בבאר שבע תחת הכינוי "הנביא " פצוע פצעי מוות . ליזי יוצאת לפענח את התעלומה שלעזרתה מצטרף עורך דין תל אביבי צעיר נמרץ ולא שגרתי שמשמש כחוקר של חברת ביטוח. בין עורך הדין ובין ליזי מתפתח סיפור אהבה.

"פילגש בגבעה " בפולנית.

5. פילגש בגבעה (כתר, 2000). תורגם לשתי שפות .
בספר החמישי והאחרון עד כה  )נותנת ליזי טרמפ לזוג צעיר טרמפ שמסתיים ברצח. ובחיפושיה אחרי מנהיג כנופיית הרוצחים ליזי מגיעה עד לשוויץ בחברתו של עורך הדין רוני מלצר שהפך להיות למאהבה.

.
הבלש הפרטי

במקביל במדויק להופעת ספר הבלשים הראשון של שולמית לפיד , הופיע ספר בלשים ראשון של הבן יאיר לפיד הראש הכפול (  זמורה-ביתן,  1989)
אלא שהבלש של הבן שונה עד כמה שאפשר מהעיתונאית הבאר שבאית של האם וגם מהמפקח הירושלמי האלגנטי של בתיה גור .
זהו יהושע "ג'וש" שירמן, תושב רחוב מאפו בתל אבי ב שהוא גם צאצאו הלא חוקי של פוליפ מארלו הבלש האמריקני המפורסם גיבורו המלנכולי של רימונד צ'נדלר .
שירמן המגושם המתוסכל אבל גם העקשן ובעל שני אגרופי ברזל מוצא את עצמו שוב ושוב מסובך כנגד מיטב שיפוטו בתעלומות מסובכות ואלימות שמהן איך שהוא יוצא בחיים תמיד לאחר שהשכיב בחורה אחת או שתיים או יותר ובמקביל שלח לעולם הבא עוד כמה וכמה טיפוסים אפלוליים כמקובל בז'נאר "הבלש אפל " בארה"ב .בספריו מנסה לפיד להפוך את תל אביב למקבילה האפלולית של לוס אנג'לס וניו יורק של סופרי הבלשים האמריקנים אם כי יש ויכוחים רבים על מידת הצלחתו . עם זאת מעניין שלאחר שלושה ספרים שבהם כיכב ג'וש סימון נטש אותו לפיד ( זמנית ?)  ובספרו האחרון "שקיעה במוסקווה"  ( קשת ,2007) הוא מעביר את זירת העלילה הבלשית למוסקבה " וגיבורו הוא הפעם באופן מאוד לא צפוי רוסי יהודי .

ספרי סדרת בלש פרטי ג'וש שירמן מאת יאיר לפיד
1. הראש הכפול (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989)
תורגם לצרפתית.

2. החידה השישית (תל-אביב : קשת, 2001)
תורגם לצרפתית.
3. האשה השניה (תל-אביב : קשת, 2006 )

ספר בלשי נוסף :
שקיעה במוסקבה : רומן (תל-אביב : קשת, 2007 )

עוד בלשים

עוד סופרי בלשים מקוריים מצליחים היו הצמד " אלמוג אטינגר ( שם בדוי של  הסופרת רות אלמוג והמשוררת אסתר אטינגר ) שיצרו בשני ספרים רבי מכר דמות של ספרנית  ירושלמית חוקרת תעלומות   רוזה בלומנטל .

מאהב מושלם

מאהב מושלם (ירושלים : כתר, 1995) הספר הראשון בסדרה גם תורגם לגרמנית.
אשטלינה אהובתי : רומן בלשי (ירושלים : כתר, 2002)

אך משום מה הספרנית חוקרת התעלומות לא חזרה מאז בספר נוסף.
סופרי בלשים עבריים אחרים כללו את :

העיתונאית אורה שם אור שיצרה את דמות של מתרגמת ספרים רומנטיים חוקרת תעלומות במקומות כמו חוגי פנויים פנויות .

הרופא צבי הרולד יצר את דמותו של רופא פתולוג חוקר פרשיות רצח הקשורות לסמים .

הסופר ברק תאשור שיצר טרילוגיה על בלשים החוקרים תעלומות רצח במושבה קטנה כולל תעלומה המתחוללת בזמן מלחמת המפרץ הראשונה .

.

ספרי בלשים בודדים מעניינים נוצרו בידי סופרים כמו חיים לפיד  בספרו ברזניץ ( זמורה ביתן ,1992) שגם הוסרט לסרט בשם "החשוד האחרון " ותורגם לארבע שפות ,על החקירה המיוסרת של מפקח משטרה. 

 עוד  מפקח משטרה   דמיוני  נוצר  לספר אחד בידי העיתונאי אמנון דנקנר שיצר לספר אחד  שרמן בחורף ( כתר, 1996 שגם הוא  זכה לגירסת סרט. ולאחר מכן כתב  דנקנר את הרומן הבלשי הנוסטלגי  המקורי הטוב  ביותר עד כה  "האיש ללא עצמות ". עוד סופרים שעסקו בז'אנר הם : אמנון ז'קונט  בספר " אחרון המאהבים החכמים " ( כתר, 1991)

 אהוד אשרי בספרו "לראות בחושך  ( כתר 2004) על עיתונאי שהתעוור ונאלץ לבצע תוך כדי חקירה בלשית , רם אורן ,אמנון בירב,  אורי אדלמן בספרו "בסימן ונוס "  ( כתר ,2000) שגם הוסרט לטלוויזיה  ,לימור נחמיאס,

אמיר, גל , עפולה, רחוב האופרה 3‏

עורך הדין גל אמיר בספריו עפולה רחוב האופרה 3  ( זמורה ביתן ,1998 ) ,והשלישית בשורה השניה"   ( ( זמורה ביתן ,2005) שגיבור הבלש הוא שוטר מושחת.    העבריינית לשעבר והעיתונאית בהווה  שרה אנג'ל בספרה "שנת החתול " ( ניר ,2003)  והיחצנית אדיבה גפן   שכתבה סדרה של ספרי בלשים ומותחנים רומנטיים כמו "עוקף שיקגו " ( זמורה ביתן ,1997) ואבק יהלומים  ( זמורה ביתן ,2007)   .ספרה הטוב ביותר עד כה  על חקירת תעלומה היסטורית שבה מעורבת הנאצית  מגדה גבלס ".

אבק יהלומים

כל האנשים האלו כותבים ספרי בלשים שבכל אחד מהם יש גיבור בלש שונה .
בעקבות הצלחת ספריהם התפרסמו בלשים מקוריים רבים נוספים. הספרות הבלשית הפכה לסוגה לגיטימית במסגרת הספרות העברית בכללותה.

הבלש ההיסטוריון

תת ז'אנר ספציפי שתופס תאוצה גוברת והולכת בספרות העברית בשנים האחרונות הוא הבלש הנוסטלגי שבו הגיבור בלש מודרני חוקר תעלומה היסטורית שהתרחשה בתקופת הישוב ובראשית ימי המדינה והם מזכירים לנו שכל בלש הוא יותר מכל דבר אחר סוג של היסטוריון שמתפקידו שלאתר את הדברים החבויים מתחת לשטח בדיוק כמו שכל היסטוריון הוא למעשה בלש. סופרים שהתמחו בסוג ספרותי זה הם בועז אפלבאום עם שקיעה אדומה : בלש נוסטאלגי (תל-אביב : ביתן, 2001) שבמרכזו עומדת תעלומת בגידה של חידה שלא נשי הישוב לאנשי הכתב הגרמנית הפרו נאצית שלה טמפלרים בתקופה שלפני קום המדינה ,פרשיה שבמרכזה עומדים אנשי "מוסד " בכירים של ימינו .

הבלש הנוסטלגי השני של אפלבאום  גופה אחת פחות מדי : מי רצח את בתו של דיזנגוף? (תל-אביב : ביתן, תשס"ד 2004)  שעוסק בחקירת פרשת רצח מודרנית  של ביתו ( הבדיונית לחלוטין ) של ראש העיר הראשון של תל אביב  מאיר דיזינגוף ,פרשה שאותה אפשר להבין רק על ידי ידע עמוק בפרטים טריוויאליים בתולדות תל אביב הקטנה ..

 כדור בראש / יוסף שביט

עוד סופר שעסק בספרי בלשים היסטוריים מאין אלה הוא יוסף שביט בספריו "כדור בראש " ( משכל 1998 )
שמועות על רצח ( הוצאת א. ניר ,2004) / שגיבוריהם חוקרים תעלומות שונות מתקופת המנדט

אפשר להזכיר גם את "פרשת זיסקינד " ( 1993) מאת יזהר ארנון על עיתונאי שחוקר  תעלומה בלשית מפני כמה עשרות שנים על רקע רציחות מודרניות .
הספר המעולה ביותר של הסוגה הוא "האיש ללא עצמות " של אמנון דנקנר שמגיע עד לסוף המאה ה-19 לתקופת פרשת דרייפוס וימי שהותו של הרצל בפריז.

מאחר שכל בלש הוא גם סג של היסטוריון ( ולכן ז'אנר זה כל כך פופולארי אצל היסטוריונים וחוקרי מדעי הרוח שונים ) ז'אנר זה הוא מתבקש.
ומן הסתם לא רחוק היום שבו נראה בספרות העברית גם דוגמאות של ז'אנר הבלש ההיסטורי הבלש המתרחש כולו בתקופת עבר כל שהיא ז'אנר שכפי ראינו הומצא בידי אבי ספרות הבלשים העברית יהודה רוזנברג .

היכל התהילה של ספרות הבלשים העברית

ולסיכום רשימת סיפורי הבלשים הטובים ביותר בספרות העברית .

והנבחרים המובחרים הם :

:
1. ספר הבלש המקורי הטוב ביותר בשפה העברית הוא ללא כל ספק או מתחרה "אדוניס" של אריה סיון ( הוצאת עם עובד 1992) שתורגם לגרמנית לאסטונית ולסינית. "אדוניס " זכה בפרס "התדהר" לספרות בלשית עברית מופתית בידי מגזין הרשת "יקום תרבות " בכנס על הספרות הבלשית שנארך ב-2016.
זוהי מחווה אירונית -פארודית לסיפורים הישנים של תדהר ואלמוג . המחבר סיון  מספר על מציאת כתב-יד המתאר את עלילותיו בשנת 1930 של בלש עברי בשם אבנר בן חורין, ומביאו לפני הקורא . בן חורין הוא בלש שהוא ידידם של ביאליק ואישים אחרים, מעורב מאוד בפוליטיקה של היישוב, ומבחינות רבות הוא מזכיר את תדהר. אלא שלא כתדהר, הוא מתואר כרודף נשים; הוא מוצג כמי שמקיים יחסי מין עם אישה שהוא פוגש בעת חקירה מסובכת בעקבות היעלמותו של אדם (דבר שאין להעלותו על הדעת ביחס לדמותו של תדהר, כפי שתואר בחוברות הישנות). והוא מוצא את עצמו מעורב בפרשת העלמות מסתורית אלא שבדרך לפיתרון סיוון שובר במכוון את כל חוקי ספרי הבלשים על מנת יצור ספר שהוא בבחינת "ספרות אמיתית" ויותר משהו נותן לנו תיאור של פרשת פשע נותן לנו תיאור פנורמי של החברה בישוב העברי בשנות השלושים מצדדים לא ידועים שלה . מבחינות רבות, ספר זה הוא מעין אזכור נוסטלגי של סיפורי הבלש משנות השלושים. סיון עצמו, באחרית הדבר הפרודית לספר, משווה אותו לחוברות הבלש של תדהר, אך מדגיש את ההבדל הגדול בין תדהר, שכל חייו היו קודש לערכים הלאומיים של היישוב, לבין הבלש האינדיבידואליסט אבנר בן חורין, כפי שמבין אותו איש שנות התשעים של המאה העשרים.

2. מוות בחוג לספרות : רומן בלשי ( כתר 1989 ) רשימה זאת אינה יכולה שלא לכלול לפחות ספר אחד או שניים של בתיה גור שהם אולי ספרי הבלשים המוערכים ביותר בידי הביקורת והקהל ,דומה שספריה על הרצח בקיבוץ ו"רצח מצלמים" הם הרדיקליים ומרחיקי הלכת ביותר. אבל האמת היא שכספרי בלשים ממש הם נחותים למדי אולי בגלל עודף השאפתנות שלהם .

לדעתי ספרה "מוות בחוג לספרות" הוא המהודק ביותר והמרשים ביותר כבלש נטו ללא תוספות שלא ממין העניין ובתמונה העמוקה ממקום שהיה מוכר היטב לגור אולי יותר מכל המיליות האחרות שתיארה של חוג הספרות .ספרה המרחק הנכון : רצח מוסיקלי ( כתר ,1996) העוסק בסצינת המוזיקה הקלאסית הוא כמעט בגדר שווה ערך.

3. מקומון (כתר, 1989).  מאת שולמית לפיד שבו חשפה לפני העולם את דמותה של ליזי בדיחי הוא המרשים מבין ספריה שכן מאז לא היתווסף הרבה על הדמות אבל יש לי העדפה אישית  לספרה התכשיט (כתר, 1992). שהוא תעלומה היסטורית הקשורה לאירגון הריגול ניל"י בראשית המאה העשרים .


4. הרצח בדרך לצמרת ( הוצאת ירון גולן ,1990) מאת רפאלה בילסקי בן חור.
בלש :גדעון טל ד"ר למתמטיקה ולמדע המדינה וכותב ספרי הבלשים.הפועל בשירותו של ראש הממשלה "שמואל ברק" ( גירסה מוסווה במעט מאוד של שמעון פרס ידידה במציאות של המחברת ) חוקרת את תעלומת רצח אישתו של שר הביטחון ואת רצח שר האוצר .רציחות לרווחתה כל נבעו ממניעים אישיים ולא פוליטיים (כפי שמן הסתם היה קורה עם הספר היה מתחבר כמה שנים מאוחר יותר ).
ספר שלא זכה לעניין רב עם פרסומו שמציג את הסביבה המוכרת היטב למחברת יועצת ופעילה פוליטית במפלגתה עבודה של הזירה הפוליטית ומתאר רצח המתבצע בדרגים הבכירים ביותר ואת חקירתו בידי כותב ספרי בלשים . התיאור הציני ובו בזמן המדויק של הזירה הפוליטית שבה הכל אפשרי ( ורק בדיעבד התברר עד כמה הכל אפשרי באמת ) נותן לספר  עוצמה שאין  לבלשים רגילים .

5. .  .האיש ללא עצמות ( הקיבוץ המאוחד ,2002) מאת אמנון דנקנר .
בלש שרגא קוזולוף .חקירת פרשיות רצח מודרניות המתקשרות לתעלומה היסטורית שנחקרה בידי העיתונאי תיאודור הרצל בפריז של 1895.ספר מרתק שיש לו הרבה מה לאמר על התפיסות היסטוריות ציוניות ופוסט ציוניות במסגרת הסיפור הבלשי המורכב מאין כמוהו.

6. קילומטר ויומיים לפני השקיעה " ( כתר 2004)  מאת שמעון אדף .

אחד  הבלשים הטובים ביותר שהופיעו בעברית לכל הפחות שווה ערך למיטב של שולמית לפיד ובתיה גור . שמעון אדף יצר בו דמות רבת פוטנציאל של בלש פרטי אליש בן זקן  דמות חזקה ומרשימה של בלש מהעיר אשקלון המתמודד שווה כשווה עם סצינת התרבות השוליים והן עם התרבות העליונה של ישראל.   שהוא גם אקדמאי כושל וחוקר והיסטוריון תרבות הרוק בארץ , וצופה מוכשר ומרוחק בסצינה האנושית בכללה .בדומה ליוצרו.

כמו במרבית הסיפורים מסוג זה הבלש של אדף הוא מעניין הרבה יותר מהתעלומה שבה הוא נוטל חלק של התאבדות מרצה פופולארי שנוי במחלוקת המתגלה כקשור לרצח יוצרת נחשבת בסצינת הרוק . העלילה עוסקת בחקירת התאבדות מרצה פופולארי שנוי מאוד במחלוקת בגלל השקפותיו האנטי מוסריות בחוג לפילוסופיה מודרנית ( מין טיפוס דמוי הפילוסוף השנוי מאוד במחלוקת משה קרוי שאולי שימש כהשראה לדמות ) ורצח זמרת ויוצרת נחשבת ביותר בסצינת הרוק שנרצחה תוך כדי שלב מוקדם של העבודה על האלבום השלישי שלה שלו מצפים כולם בסקרנות מרובה ואגב כך חושף הבלש מאבקים וסכסוכים פנימיים שונים וארסיים מעין כמוהם במגדל השן של העולם האקדמי של החוג לפילוסופיה מודרנית מחד ובעולם הארצי הרבה יותר אבל הארסי לא פחות של סצנת הרוק המוזיקלית.
יש לקוות שאדף יחזיר את גיבורו זה בספר נוסף .

לאחרונה הופיע ספר בלש מעניין של יוכי שלח בשם "אחד בספטמבר ( 2006) "
ספר שנכתב כמחווה לבתיה גור שהגיבורה הבלשית שבו היא שושנה מורה לספרות בבית ספר באשדוד שחוקרת את פרשת רצח המורה למוזיקה .ובהחלט מראה על פוטנציאל.

עתיד ספרות הבלשים העברית .

הספרות הבלשית נראית כעת כתחום לגיטימי של הספרות העברית הכללית. וכמו בעבר היא הוליכה את הדרך להופעה מחודשת של סוגי ספרות לא קנוניים אחרים שהפעם הופיעו בהוצאות מכובדות כמו ספרי ריגול ומתח ורומנטיקה .הבלש העברי שוב מופיע בספרי מקור לא מעטים שיוצאים בספרות העברית  מידי שנה.   

tאבל ספרות הבלשים המקורית  גם הייתה נתונה בשנים האחרונות  בפעם המי יודע כמה מאז שנות השלושים להתקפות עזות מצד הממסד הספרותי . הפעם התיחכום של ההתקפות רק  גבר מאחר שהן בוטאו   מצידו של מי שנחשב בעבר ל"אורים ותומים " של חקר הספרות העברית פרופסור דן מירון . הוא הטיל ספק בעצם   היכולת ליצור בז'אנר זה  ספרים מורכבים "רציניים " וטען בין השאר לגבי ספריה של שולמית לפיד האשכנזית שאין המדובר אלא בספרות גזענית אנטי אשכנזית.

אבל כפי שהראה החוקר אייל סגל במאמר התגובה הנוקב והמקיף שלו ביקורתו של מירון הייתה שגויה וסטראוטיפית בבסיסה ונבעה מחוסר הבנה וידע על הז'אנר שאותו כביכול תיאר.

בכל אופן האמת המרה היא  שמשום מה סיפור הבלש באופן כללי מעולם לא היה פופולארי בישראל כמו סיפור הריגול והמתח אולי כי הסוכן החשאי הנאבק באוייב השטני הערבי –נאצי –סובייטי,עורר את תמיד את עניינם של הקוראים המקומיים הרבה יותר מאשר הבלש שבסך הכל נאבק ברוצחים חסרי פרצוף שאין להם כל משמעות ואיום על קיומנו הלאומי .

ומה צופן העתיד עבור ספרות הבלשים המקורית ?
נכון לעכשיו יוכי שלח ביחד עם שמעון אדף נראים "כתקווה הלבנה הגדולה" של הספרות הבלשית המקורית  שני הסופרים הצעירים המבטיחים ביותר בתחום זה אם יחליטו להמשיך לכתוב ספרי בלשים.
עוד אישיות שבאופן פוטנציאלי יכולה לתרום תרומה חשובה לספרות הבלשים העברית הוא עורך  מוסף הספרות של הארץ דרור משעני חוקר ומרצה על ספרות הבלשים העברית .
אבל אנחנו מצפים  מעל לכל ליוצרים נוספים חדשים ובלתי ידועים עד כה  שיפיחו חיים חדשים בז'אנר שנוצר בראשית המאה הקודמת בידי הרב  יהודה רוזנברג .
.
.

מספח רשימת  ספרי כמה סדרות ספרי הבלשים  הידועים פחות .
ספרית הבלש מאת ד"ר ב. אלכסנדר ,1933עלילות הבלש דוקטור של .1. מפלצת צלב הקרס.
2. המת שרצח
3. מסתרי אוניית המוות
4. האדם הכחול .

 סיפורי "האיש בצל" מאת יצחק רגולסקי בספריית ההרפתקן.  שנות השלושים

1. האיש בצל

 5 (2) האיש בצל בסכנה

9 (3) האיש בצל חש לעזרה

אמור היה לצאת "האיש בצל נתפס " אך לא ברור אם יצא.

האיש בצל יצא תחת השם "התכשיטים המזוייפים "בסדרת הבלש הזעיר מספר 63. 

 

עלילות גד מגן ( הוצאת המאה העשרים ,1946)

:

  1. רצח ברחוב בלפור.
  2. ד"ר פלאי על ספסל הנאשמים . גד מגן עוזר למהפנט שאדם שהופנט על ידו ביצע רצח.
  3. מרדכי מגן מציל את המצב. . המשך הסיפור.
  4. הקופה לא נפרצה.
  5. רצח בלי עקבות .
  6. הפשע השטני
  7. גד מחסל כנופית שודדים.
  8. חשיע ורצח . גד נאבק בסוחר סמים ערבי .
  9. 9. שליחו של עבדול מעטי . המשך הסיפור.
  10. גד נחלץ מצרה. סוף הסיפור.
  11. . הגופה שהתנדפה.

12. המכונית המסתורית

  1. יריות בליל עוצר.
  2. הצילו חוטפים אותי!

 

סדרת המפקח פיירו מאת "ז'ק מארטל" (מירון אוריאל ) סדרת הבלש המסתורי .הוצאת ע. נרקיס .
על מפקח צרפתי שחוקר תעלומות מוזרות .
1. טרף הנשים (יצא גם בשם "עיר היצרים") .על נשים רצחניות המסתתרות בביוב בפריז וחוטפות גברים
2. הרצח במועדון פלאמינגו ( גם : סטריפטיז ותעלומת רצח הסטריפטיז )
3. הפשפש ( גם "גופה על החוף ") 1964. .

סדרת סלים אודונל מאת "איבי קוסטין " (מירון אוריאל ) במסגרת סדרת ריפיפי של נרקיס.
במסגרת סדרת ריפיפי יצאו 30 חוברות
על שוטר שמן חריף שכל וידידו שחוקרים תעלומות שונות.
החוברות על סלים אודונל היו :
3 (1) גופה על המדרכה . "עברית י. הרפז "
7( 2) היא נרצחה לאור השמים . "עברית א. רודן".
27 (3) דם על הפסים.
אחד הסיפורים על אודונל הופיע  בשנות השבעים במסגרת מגזין  הקומיקס  "פנטומאס"   

סדרת הרפתקאות יורם קלט .
הסדרה הראשונה שכתב והוציא לאור אורי שלגי.

1. תעלומת הנערה מפאריס.
2. תעלומת הרצח המוזר.
3. תעלומת הקול המסתורי
4. תעלומת הזהב הרצחני.
5. תעלומת ההמצאה הגאונית .
6. תעלומת הרקדנית הגאה.
7. תעלומת ה"בוס " משיקאגו.
8. תעלומת האלילה ההודית.
9. תעלומת פניני הנסיכה קומו טא.
10. תעלומת יהלומי המוות.
11. תעלומת אהובתו של האלוף.
12. תעלומת הערפד הרצחני.
13. תעלומת כנופית האימים.

צבי הרולד
בלש : רופא בלש דניאל קדר ,פועל בשיתוף פעולה עם השוטר ו(בס]פרים מאוחרים בסדרה ) בלש פרטי יעקב חדד ועם איש השב"כ סמי.
הרואין ( תמוז ,1988)
2.  בין אשקלון לעזה . ( תמוז –אומני ,1989)
כולל שני סיפורים התוכן: — ספור ראשון: רצח בעזה — ספור שני: התיירת מגרמניה או רצח באפרידר
3. כך כורתים עצים או רצח ברחוב דיזנגוף ( תמוז ,1989)

אורה שם אור
בלשית : עלי מתרגמת רומנים רומנטיים
1. רצח במועדון פנויים/ות : רומן בלשי ( נוגה ,1991)
2. רצח בשנקין ( נוגה 1992)
3. רצח בסדום : רומן בלשי ( נוגה 1993)
4. רצח בכנסת : רומן בלשי ( נוגה 1993)

ברק תאשור
בלש : ארה"לה ,ארכיאולוג נציג של רשות העתיקות במושבה וותיקה .
1. במושבה מתים בשלשות : רומן בלשי ( ירון גולןם ,1991)
2. רצח בטיול מאורגן / ( הוצאת ב. תאשור ,1991)
3. רצח בחדר האטום ( הוצאת ברקת 1991)

קישורים רלבנטיים
אריאנה מלמד על ספרות הבלש 
בלשים בויקיפדיה

כומריה בישראל דן מירון תוקף את ספרות הבלשים
חלק ב' של ההתקפה

אייל סגל עונה לדן מירון

קורס ספרות בלשית עברית של דרור משעני

הבלש העברי הראשון

משולי החברה אל מרכז העניינים :הגיבורות של שולמית לפיד

הוסף לסל את חוות העלמות / שולמית לפיד

הופיע בגרסה שונה באתר NRG

הסופרת שולמית לפיד פירסמה לאחרונה את הספר "חוות העלמות " שהוא המשך לספרה המפורסם ביותר "גיא אוני " על אישה של העלייה הראשונה . ובספר זה ממשיך התהליך שעומד במרכז הספר הראשון :סיפורה יציאתה של אישה משולי החברה והתודעה התרבותית והתקשורתית והעמדתה במרכז ,.תהליך שבמידה רבה משקף את חייה של שולמית לפיד עצמה כמו גם את היחס התקשורתי והתרבותי ל"גיא אוני " אחד הספרים הידועים יותר של שנות ה-80 שהפך לספר הנלמד בבתי הספר ושנושאיו הפכו למוקד של עניין אקדמאי.

בימים אלו יצא לאור ספרה החדש של שולמית לפיד "חוות העלמות "ספר ששייך לז'אנר שהוא נדיר למדי בספרות הישראלית בשנים האחרונות הרומן ההיסטורי , המתאר את חוויותיה של נערה צעירה בארץ ישראל של 1912 ,תקופת העלייה השנייה.
ספר זה הוא המשך לספרה המפורסם ביותר של שולמית לפיד "גיא אוני" ( 1982 ) שעסק במושבה ראש פינה בתקופת העלייה הראשונה , וכשם הספר ממתאר את השינויים שחלו בעולמם של הדמויות של "גיא אוני " במשך 30 שנה דומה שהוא מבטא באופן סמוי גם שינויים שחלו גם בעולם האמיתי שבו כותבת שולמית לפיד.

 הסופרת

שולמית לפיד סופרת מתרגמת ומחזאית נולדה בתל אביב ב-1934. היא שייכת בכל מאודה לעולם הספרות והתקשורת . לפיד היא בתו של עיתונאי ,דוד גלעדי. היא אישתו של העיתונאי והאישיות הטלוויזיונית ולשעבר שר המשפטים  וראש מפלגת "שינוי " עד לאחרונה יוסף לפיד היא גם אימו של העיתונאי שדרן הטלוויזיה וסלבריטאי על וגם סופר ( ולעיתים סופר בלשים כמוה ) יאיר לפיד . וגם כלתה ליהיא לפיד היא עיתונאית וסופרת. לפיד באה עם כך ממשפחה של עיתונאים וסופרים ואנשי תקשורת באופן כללי שנושאי תרבות עומדים תמיד על סדר יומם ונמצאים באופן קבוע ומזה שנים רבות במרכז סדר היום הציבורי .

 

היא עצמה  אחת הסופרות הפוריות המגוונות והמצליחות כיום ביותר בישראל . הן בתחום הסיפורת והן בתחום הדרמה לתיאטרון . היא חברה הן ספרי ילדים , הן רומנים היסטוריים הן סיפורים ריאליסטיים והן ספרי בלשים . וכמה מספריה כמו "גיא אוני " רומן היסטורי המתרחש בארץ ישראל של סוף המאה ה-19 וספרי הבלשים שלה המתרחשים בבאר שבע המודרנית הפכו לרבי מכר עתירי הצלחה.

מזל דגים-סיפורים
היא החלה את הקריירה שלה בכתיבת סיפורים קצרים . 42 מסיפורים קצרים אלה ( מן הסתם רוב ואולי כל הסיפורים הקצרים שלה ) פורסמו בארבעה כרכים :" מזל דגים ( 1969) "שלוות שוטים" ( 1973) "קדחת " ( 1979 ) ו"מה משמח עכבישים " ( 1990). . סיפורים קצרים אלה לא זכו להצלחה גדולה וקשה להוציא מהם תמונה ברורה על זהותה כסופרת . רובם הם סיפורים ריאליסטיים שחלקם עוסקים בבני שכבות מגוונות בחברה הישראלית . מהן שמתארים שכבות "נמוכות יותר " בחברה זאת בצורה ריאליסטית . בחלק ניכר של סיפוריה מופיעות דמויות "פרימיטיביות " מעדות המזרח או מעדות אשכנז.היא עוסקת בסיפורים אלו לרוב בתיאור זקנים ,זרים בעלי מום ,תימהוניים,אנשים בודדים ומוזרים החיים בשולי החברה ובשולי ההתרחשויות ההיסטוריות שכוחים ומזולזלים בידי החברה הסובבת. ושולמית לפיד התרכזה בסיפורים אלו רק בתיאור חייהם ללא כל מסר פוליטי או סמלי או חברתי סיפורים אלו לא זכו להערכה רבה בידי המבקרים. חוקר הספרות גרשון שקד הגדיר את סיפוריה של לפיד באופן כללי כ" סיפורים קצרים אפיגוניים על גבול הספרות הטריביאלית…המבוססים על אינטריגות בלתי משכנעות על עודף רגשי וניסיון מתמיד לזעזע לשם הזעזוע והם בעלי אופי טריביאלי מובהק ". ( שקד ע' 141) .

שלוות שוטים

.בין סיפוריה בולטים הסיפור "משוגע איש הרוח " בקובץ "שלוות השוטים" שהוא מעין גרסה אלטרנטיבית "רציונאלית " לסיפור חייו של שמשון הגיבור כפי שהוא מוצג בספר שופטים התנכי שמעשי גבורתו מוצגים כלא יותר מפנטזיות של אדם לא שפוי .בסיפור שמשון הגיבור התנ"כי המפורסם אינו כלל הגיבור אדיר הכוח והטראגי כמסופר בספר שופטים ,אלא הוא מעין מספר גוזמאות בן למשפחה תמהונית בכפר נידח ,היורד פעמים אחדות בחייו לערי הפלישתים המתוחכמות . וכל ירידה סופה ביזיון והשפלה .כדי לפצות את גאוותו הפגועה הוא מפיץ סיפורי כזבים על "הנפלאות "שהראה במכותיו לפלישתים ראייתו את עצמו בעקבות חלום של אימו התמהונית כמשיח אלוהים נתפס בידי בני כפרו המפוכחים כשיגעון ואיש מהם אינו לוקח אותו יותר מדי ברצינות את משוגע הכפר שמשון שאפילו לא נהרג לאחר שהפיל את עמודי היכל דגון על הפלישתים אלא כאחד האדם. . אבל רצה הגורל ומכל מעשי בני הכפר שימרה ההיסטוריה דווקא את כזביו ובדיותו של שמשון בעיני בני הדורות הבאים הוא מצטייר כאגדה של גבורה ,וכל בדיותיו וחלומותיו מתקבלים כדברי אמת .
בקובץ "קדחת " אפשר להזכיר את הסיפור "בדיחה גרועה " שמסופר מנקודת מבטו המאוד לא אובייקטיבית של חוקר תולדות הספרות העברית שמתאהב בעיתונאית ספרות ומתחיל להטריד אותה ,סיפור שמציג באור מאוד לא מחמיא את עולם הספרות הישראלית עולם שלפיד מכירה באופן אינטימי ביותר ( היא הייתה יו"ר אגודת הסופרים הישראליים) .עוד סיפור שעוסק בצורה לא מחמיאה בסופר ובעולם הספרות הוא הסיפור "סופר טיפש " " בקובץ "מה משמח עכבישים " על סופר שרומאן שכתב שמבוסס על חייהם של אנשים אמיתיים שהיכיר גורם לשינויים דרסטיים בחייהם של אנשים אלה וחורץ למעשה את גורלם.
אפשר גם להזכיר מקובץ זה גם את סיפור הפנטסיה "האיש שחלם חלומות של אנשים אחרים " על אדם שנגזר עליו לחלום את החלומות של כל הסובבים אותו. אולם מעניין שדווקא סיפור זה הוא יוצא דופן ביצירתה שהיא בדרך כלל ריאליסטית למדי .בסיפור פורץ דרך לזמנו  באופן מיוחד   מקובץ זה בשם "חוט "  היא  תיארה אישה התוקפת מינית בצורה סדיסטית באופן מיוחד  גבר ונוקמת בו את נקמת הנשים המדוכאות .  סיפר זה מהווה מעין המשך לסיפורים אחרים של לפיד שמתארים גברים שיש להם נשים משונות שממררות את חייהם כמו בסיפור ""חייו ומותו של לופז ולנטינו " על אישה שרוצחת את בעלה מאלף הדובים שהיה קרבן לרצח הוריו בפוגרום ברוסיה
אולם דומה שיותר מכל היא התבלטה כמחברת רומאנים.ובראש ובראשונה רומאנים שבמרכזם עומדים נשים , הן על רקע העבר של ראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל , והן על רקע ההווה.

כחרס הנשבר

שני הרומנים הידועים ביותר שלה הם.כאמור "גיא אוני " ( 1982) ו"כחרס הנשבר " – ( 1984)שניהם רומנים היסטוריים על רקע ארץ ישראל בסוף מאה ה-19 . הספר השני הוא  רומן ביוגראפי על חייו של סוחר העתיקות והזייפן הנודע מוזס שפירא  שזייף עתיקות שונות שהיציג אותן כשרידים של התרבות המואבית ולבסוף הציג מה שטען שהוא מגילת תורה קדומה שהתבררה גם היא כמזויפת הוא התאבד לאחר שזיופיו נחשפו ועד היום הערך האמיתי של "גילוייו " שנוי במחלוקת אם כי גם בשנים האחרונות היה מי שחשב  שאולי היו אמיתיים  אחרי הכל .

"כחרס הנשבר "המהדורה הגרמנית .

 ספר זה הוא שונה מקודמו "גיא אוני " בכך שלפיד נצמדת בו   לעובדות ההיסטוריות של התקופה והביוגרפיות של הדמות עד כמה שאפשר.  והפעם הגיבור הוא גבר היסטורי ולא אישה דמיונית פרי המצאתה.

זהו הספר החביב עלי ביותר שלה.

"כחרס הנשבר" שתי מהדורות שונות באסטונית

שני הספרים זכו להצלחה ביקורתית גדולה ו"גיא אוני" אף הפך לספר הנלמד בבתי ספר.

"

"מקומון " ו"פתיון " בגרמנית
להצלחה גדולה לא פחות ואולי אף יותר מבחינה מסחרית ( אך לא מבחינה ביקורתית !) זכתה לפיד הודות לחמשת ספרי הסדרה הבלשית שלה  "ליזי בדיחי " שלה על עיתונאית מקומון באר שבעי ממוצא מזרחי העובדת גם כבלשית חובבת . הדמות המרכזית היא כמובן ליזי בדיחי שהיא, עיתונאית , אישה לא קונבנציונאלית ועקשנית מאין כמוה שתמיד נתקלת במעשי פשע ורצח ובסוף כל ספר פותרת את התעלומוץ שבבסיסן  כנגד כל הסיכויים ולמרות הזלזול שנוהגות בה  שאר הדמויות .

מקומון / שולמית לפיד

אלה היו "מקומון " ( 1989) שזכה לפרס בגרמניה כספר הבלשי הזר הטוב ביותר"

  • פיתיון (כתר, 1991)
  • התכשיט (כתר, 1992)
  • חול בעיניים (כתר, 1997)
  • פילגש בגבעה (כתר, 2000)
  • )
  • Image result for ‫התכשיט שולמית לפיד‬‎

התכשיט" ( 1993) " הוא אולי המעניין בששת  ספרי הסדרה. ליזי מגלה  בו שעל מנת לרדת לשורשה של תעלומה בלשית עכשוווית  עליה לחקור ולהגיע לעבר הרחוק של הישוב אל ימי מלחמת העולם הראשונה וארגון המרגלים "נילי " אירועים שמסתבר שיש להם קשר הדוק לפרשת הרצח המודרנית . בספר זה מתגלה עניין עמוק בתקופה שאליה חוזרת לפיד בספרה "חוות העלמות ".

התכשיט - מחודש / שולמית לפיד

"התכשיט " בצרפתית

"התכשיט " בגרמנית .

"התכשיט" בסרבית
הספרים הבאים בסדרה היו "חול בעיניים "  1997 ) פילגש בגבעה" ( 2000  והאחרון עד כה   סוף עונת הלימונים (כתר, 2007").לא מן הנמנע להניח שיהיו ספרים נוספים בסדרה זאת.

בנוסף להם התפרסמה לפיד בשנים האחרונות הודות לספריה "אצל באבו " ( 1998) רומן ריאליסטי קודר שמתאר את חיי העובדים הזרים הדחויים בישראל המודרנית ורומן קצר בשם "הספסל "( 2000)   המבוסס על אירוע אמיתי של גולה  איראני החי בנמל תעופה ,פרשה שעליה ביסס גם סטיבן שפילברג, סרט.

"חיבוק דוב "   (2003 )   הוא עוד יצירה חביבה מאוד עלי שבו היא מתארת את חיי הקהילייה הספרותית בישראל תוך שהיא נוקבת בשמות של אישים אמיתיים שונים בקהילה זאת.ובו היא ממשיכה בתיאור הלא מחמיא של אנשי הקהילה הספרותית כפי שעשתה בסיפורים הקצרים שהוזכרו למעלה .

שפיץ

היא חיברה גם כמה ספרי ילדים את "שפיץ "  1971) ספר על ילד וכלבו ואת "נערת החלומות " ( 1985 )  ואת "התנין מצרים "  ( 1988) "עודד המלוכלך " ( 1988) ואת "השמיכה זהבה" ( 1988) )  ספרים לילדים קטנים .

נערת החלומות

כן עסקה רבות בתרגום ספרי ילדים ובהם ספרים רבים של חברת וולט דיסני .  בנוסף היא פירסמה את ספר השירים "חלון " ( 1988).

כן התפרסמה שולמית לפיד הודות למספר מחזות שזכו להצלחה מסוימת כמו "רחם פונדקי ( 1990 ) הלוקח את סיפור אברהם שרה והגר התנ"כי ומעביר אותו לימי המנדט לסיפורה של משפחתו של ארכיאולוג. "רכוש נטוש " ( 1991) ו " מפעל חייו " ( 1992) ו"הירושה ". מכולם בלט במיוחד "רכוש נטוש " שעוסק בבדידותן של נשים שננטשו על ידי גברים אנוכיים ונותרו בעזובה רגשית כשהן נאחזות בגידול הילדים כקנה קש ומסרבות לנתק את "חבל הטבור".

מחזה זה  התפרסם במיוחד כמחזה בעל מסר פמיניסטי חזק ביותר שזכה לאהדה רבה אצל המבקרים ואצל הקהל ( הוא הוצג יותר ממאה פעמים ) ואף עובד לטלוויזיה הישראלית וזיכה את שולמית לפיד בפרס מסקין ואף הוצג באנגליה מתורגם וזכה גם שם לשבחים. המחזה סימל את "הבריחה " מעיסוק בדברים הגדולים ובפניה למחזאות של חיי היום יום והמצוקות הקטנות שבהם , חיים שבהן הנשים הן הגיבורות האמיתיות .

גיא אוני

קובץ:Gie Aony.JPG

"גיא אוני " הוא סיפור העוסק בנושא נדיר למדי בספרות העברית המודרנית , העלייה ראשונה לארץ ישראל ובמרכזו עומד ישוב "גיא אוני " המוכר לנו כיום כראש פינה אחת המושבות הראשונות .זהו סיפור היסטורי על רקע ימי העלייה הראשונה שבמרכזו עומדת הגיבורה פאניה מנדלשטאם אישה שברחה מהפוגרומים ברוסיה כנערה מפוחדת ועלתה לארץ ישראל עם דודה ומתאמתת לבדה עם הקשיים בארץ החדשה.
פניה מצליחה להתגבר בכוחות עצמה על כל  המכשולים האפשריים בארץ ישראל ובראש פינה של המאה ה-19 . בתקופה הראשונה לשהותה בארץ היא  חסרת ביטחון עצמי וסובלת מהטראומה חמורה של אונס שסבלה בזמן הפוגרום  ברוסיה הרחוקה. אבל מהר מאוד היא מתמודדת עם הקשיים בארץ ישראל ומראה שהיא יכולה לעשות זאת לא פחות טוב ואולי אף יותר טוב מהגברים בסביבתה. היא תוקעת שורש בארץ ישראל והופכת לדמות מרכזית בטוחה בעצמה ובכוחה במושבה "ראש פינה " כשהיא נלחמת בכל משבר אפשרי ותמיד יוצאת בסופו של דבר מנצחת במלחמת הקיום והישרדות ומחוזקת מתמיד .

הספר של לפיד היה חידוש בזמנו בכך שהדמות המרכזית שבו היא אישה חזקה השולטת בגורלה ושהיא הציר המרכזי בעלילה שהכל סובב סביבו.

גיא אוני ,המהדורה הגרמנית.

הספר פורסם לא במקרה בשנת 1982 שנת המאה ליסודה של ראש פינה ,והיה בו ניסיון להציג בצורה חיובית יותר את אנשי ובעקר את נשות עליה ראשונה שעד כה הועמדו בצל במחקר ובסיפורת בידי אנשי עליות שנייה ושלישית שבאו אחריהם והעמידו את עצמם במרכז ההתיישבות והפוליטיקה הציונית .אנשי עליה ראשונה לעומתם זכו עד כה להעלמות יחסית וכמעט לזלזול ותפקידם נראה משני לעומת אלה שבאו אחריהם . שולמית לפיד כמו יצאה בספרה זה לתקן את העוול שנגרם הן לאנשי עליה ראשונה כצומת הראשונה שבה העזו יהודים לקחת את גורלם בידיהם לטוב ולרע והן לנשים של הדורות הקודמים ובראש ובראשונה אלו של עליה ראשונה.לפיד מדגישה בספרה שנשים אלה לא הועמדו בצל על ידי הגברים שלהן.

לפיד סיפרה שכאשר חיפשה חומר תעודתי לספר גילתה שאפילו ברשימת המתיישבים בראש פינה שבה מצאה 21 שמות מופיעים רק שמותיהם של גברים . עובדה זו עוררה את זעמה של לפיד  שכן אין ספק שהנשים של אותה התקופה תרמו בדיוק כמו הגברים . לפיד רצתה להעלות על נס את פועלן העלום עד כה של נשים אלה .

 היא מעמידה  במרכז סיפורה  את אלה  שהיו בשולי החברה ושבני דורות מאוחרים ניסו להאפיל עליהן ולדעתה שלא בצדק .

"גיא אוני " מהדורה באנגלית.

כדי להדגיש את גישתה לגבי "האישה שבשוליים " ההופכת גיבורה שוות ערך לגברים של אותה התקופה משתמשת לפיד באמצעים ספרותיים של ז'אנרים שנחשבים לשוליים כמו הסיפור הרומנטי על מנת להשיג זאת . על ידי כך שהיא משתמשת בדמות דמיונית לפיד יכולה לשמור על החופש האומנותי היצירתי שלה כפי שלא הייתה יכולה לעשות אם הייתה בוחרת בדמות אמיתית מאלו המופיעות כדמויות משנה בספר כמו נפתלי הרץ אימבר המשורר שחיבר את ההמנון הלאומי "התקווה " כמו סיר לורנס אוליפנט מיסטיקן בריטי שחי בארץ או דמותו של הזייפן מוזס שפירה שעומדת במרכז ספרה הבא "כחרס הנשבר".
שולמית לפיד ציינה שהיא ביססה את דמותה של הגיבורה שלה פניה על דמות אמיתית של מניה שוחט ממייסדי ארגון "השומר " אם כי זאת הייתה אשת העלייה השנייה דווקא . מיתוס שיויון האישה ליווה את תנועת ההתיישבות מראשיתה אם כי לרוב היה זה רק מיתוס ורק נשים מועטות מסוגה של מניה שוחט קיימו אותו הלכה למעשה. אם היו נשים אינדיבידואליות לוחמות כמו פניה בספרה של שולמית לפיד הרי הן היו מעטות למדי .
מה שעושה כאן לפיד זה לשלב בין מיתוס ההתיישבות ובין המיתוס של האישה העצמאית המתעלה על המוסכמות החונקות שסביבה שני מיתוסים שמראשיתם לא היו מחוברים היא זאת שעושה את החיבור בינם שאינו מובן מאליו כפי שאפשר לחשוב . בכל זאת פניה נהנית גם מתכונות נשיות כמו יכולתה לההנות מסיפורים רומנטיים שאותם היא אוהבת לקרוא  בזמן שהגברים הרציניים  בסביבתה עסוקים  בויכוחים אידיאולוגיים.

אפשר לטעון שלפיד מתבססת בספרה על תיאוריות פמיניסטיות של כיצד צריך  להיכתב סיפור, ששוב אינו מעמיד במרכזו  את הגבר במרכז עם נושאי ההתעניינות המקובליםש לו אלא  דווקא  את האישה ואת נושאי ההתעניינות שלה ותחביביה.

גיא אוני המהדורה הצרפתית.

שולמית לפיד יוצרת ב"גיא אוני" סיפור שהוא בבירור שייך לז'אנר הטריביאלי של הרומן הרומנטי על כל מאפייניו של הסתבכויות אי הבנות פרידות עד לסוף הטוב פחות או יותר כששני האוהבים נופלים אחיד לזרועותה אחר  וברור שלפניהם זורח  יום חדש וטוב יותר. אמנם אחד האוהבים נפטר אבל במקומו מוצאת הגיבורה אהוב אחר טוב לא פחות שעליו תוכל להישען.

כאשר כתבה לפיד את ספרה הראשון היו מקומן של הנשים בהיסטוריוגרפיה הציונית שכוח ושנוי במחלוקת .מאז הפכו לימודי המגדר ותולדות הנשים בתקופות ההיסטוריות שונות למקצוע חשוב באוניברסיטאות .הנשים שוב אינן נראות כגוף שולי כפי שהיו בעבר.
אבל כדאי לזכור שכאשר פירסמה לפיד את "גיא אוני " בשנות השמונים עדיין לא היה המחקר הפמיניסטי מפותח בארץ וטענות האסכולה הפמיניסטית לא היו ידועות היטב וקשה להאמין שהסופרת הייתה מודעת להם היטב. סביר להניח שהגישה שלה לטענות פמינסיטיות הייתה אינטואיטיבית יותר מאשר מבוססת עם הכרות מעמיקה של הכתבים בנושא ( שרובם תורגמו רק בשנים האחרונות לעברית ). אבל דווקא בגלל ראשוניות זאת סביר להניח ש"גיא אוני "שימש כעוד "דחיפה " לקבלה התקשורתית והציבורית של תחום זה.

שולמית לפיד .צילום ורדי כהנהא

הספר "גיא אוני " של לפיד תיפקד הן כרומן היסטורי רציני ודקדקני פרי של מחקר מפורט על תקופת העלייה הראשונה בראש פינה ( ספר ששימש מאז כחומר קריאה בבתי ספר ומדריך לטיולים בראש פינה ) , הן כרומן רומנטי "טריביאלי " על חייה ואהבותיה של הגיבורה והן כרומן פמיניסטי "בילתי מתנצל " שהדמות הנשית הראשית שבו היא גיבורה לכל דבר ועולה על הגברים שבקרבם היא חייה והיא מבטאת ערכים פמיניסטים מובהקים של עצמאות , של יוזמה נשית ושל עמידה על שלה גם כנגד הגברים. מבחינות אלו ספר זה של לפיד היה מהראשונים מסוגו בספרות העברית אם כי רומאנים מסוג זה כבר הופיעו מזה שנים בארה"ב ובאנגליה וניתן לשער שאולי שימשו כמודלים לשולמית לפיד שהעבירה את האמצעים והנושאים שלהם שלה אישה החזקה העומדת על שלה בתקופה היסטורית כל שהיא אל תולדות הישוב היהודי בארץ ישראל .
מי שניסתה להמשיך את דרכה של לפיד היא  מיכל שלו ,שיצרה  גם היא סיפורים רבי מכר על פי המתכון המדויק הזה. " שבועת רחל " ( 1997) המתאר את סיפור חייה של נערה אמיצה המגיעה לארץ ישראל של שנות העשרים במקביל לסיפור מודרני על נכדתה של נערה זאת בימינו הפך לרב מכר ענק בדומה לספרה של שולמית לפיד . ואת "מאה חורפים " ( 2001) סאגה היסטורית משפחתית על תולדות שושלת משפחתית שראשיתה בפולין ב-1883 מתפרשת על פני בלגיה צרפת אמריקה וישראל והסיפור מסתיים כעבור מאה שנים ו-424 עמודים בתל אביב. שני הרומאנים הם סיפורים רומנטיים שבמרכזם עומדות נשים אמיצות המתרחשים בתקופת ההתיישבות בארץ ישראל . הם נחשבים הרבה פחות מאלו של שולמית לפיד ולאמיתו של דבר התקבלו בזילזול עצום בידי הביקורת כ"סיפורת טריביאלית נחותה" וכ"רומאנים למשרתות ", זאת למרות  שאינם שונים כל כך באופיים מ"גיא אוני"וניתן לראות בהם מעין "צאצאים " של ספרה של לפיד עם נושאים מקבילים ודמויות מקבילות .

נראה שהסיבה ששולמית לפיד לא זכתה להתקפות ארסיות כאלה היה המעמד החזק יותר שלה בספרות העברית ,בגלל הפמיניזם הבולט שהתגלה בסיפור שלה שתאם את הדעות הרווחות בחוגים חזקים כיום של האקדמיה ובגלל הידע ההיסטורי החזק שגילתה בספר שלה. מה שתרם להתקבלות של הספר שלה כיצירה משמעותית שמלמדת על תקופת ההתיישבות בארץ ישראל שזכתה לפרס ניומן ליצירה ספרותית ואף נלמדת בבתי הספר.
.אבל נשאלת השאלה  אם הספר היה זוכה לאותה הערכה אם היה מתרחש עם אותה העלילה ויכולת ספרותית בימינו כמו הרומנים הבלשיים ולא בתקופה ההיסטורית שבה הוא מתרחש . סבורני שיתכן שאז היה מתקבל בצורה שונה ופחות חיובית  וודאי לא היה הופך לחומר קריאה בבתי הספר.

דן מירון נגד שולמית לפיד

דן מירון .צילמה אפרת אשל

יש לציין שעד כה לא הופיעה ספרות מחקרית רבה על יצירתה של שולמית לפיד אם כי דווקא על "גיא אוני " הופיעו שני ספרי ביקורת שהם למעשה ספרי לימוד מאחר שהספר נלמד בבית הספר. גם קשה למצוא עליה מאמרים ביקורתיים מחקריים רבים מעבר לסקירות ביקורתיות בעיתונות שהן תחום שונה לגמרי . ניתן ליחס זאת לעובדה שהיא סופרת שפועלת בז'אנרים שהם בלשון המעטה לא מוערכים ביותר כמו ז'אנר הספרות הבלשית. קיים למעשה רק מאמר ביקורתי רציני אחד על ספרי הבלשים שלה פרי עטו של אחד המבקרים הספרותיים החשובים ביותר , פרופסור דן מירון . אבל מאמר זה הוא למעשה התקפה ארסית כנגדה וכנגד ספרה הבלשי וכנגד הז'אנר הבלשי בכלל . עצם העובדה שחוקר הספרות הנחשב הטריח את עצמו לייחד מאמר ענק לשולמית לפיד ולספר בז'אנר טריביאלי הראתה שהוא חשב שהספר והשפעתו אינם טריביאליים כלל.

"מקומון " המהדורה הפולנית.

. מירון השתלח בסופרת וב"מקומון" וראה בו כתב פלסטר של שנאת העילית האשכנזית המסורתית .שמוצגת לדעתו כעילית שהסתאבה לחלוטין. שנאה פשטנית אך עזה שמביאה את שולמית לפיד "אל סף ההסתה האנטישמית האנטי אינטלקטואלית ואף מעבר לה" ( דן מירון " נוגע בדבר ע' 339 ) מירון רואה בגיבורותיה של לפיד כמו הבלשית ליזי בדיחי מעין גילום של בת ישראל השנייה הטהורה סמל היושר המסירות לעבודה העצמאות הצניעות ,תכונות שכבר אינן קיימות בחברה הישנה ( אך שהיו קיימות באמהותיה כמו פניה ב"גיא אוני" ) שתתקן את החברה האשכנזית המושחתת בטוהרה. תתווה דרך לתרבות בשכלה הישר ובאי נכונותה לסבול זיבולי שכל ותרפא את החברה מחולייה. "

"מקומון " בגרמנית

מאז חלו שינויים גדולים הן במעמדה של לפיד והן במעמדו של מירון .את ספרה של לפיד לומדים היום בבתי הספר בעוד שדן מירון נעצר לאחרונה על הכאת אישתו ומעמדו הציבורי נפגע . וכפי שהוא בעצמו מצהיר שוב ושוב נראה שהוא נמצא לאט אבל בבטחה בדרכו אל השוליים התרבותיים.

פילגש בגבעה.המהדורה הפולנית .

אני חושב שלפיד משתמשת בשני ז'אנרים שאינם נחשבים ביותר של הספרות ההיסטורית הרומנטית והספרות הבלשית על מנת להציג דמויות של נשים מסוג חדש שלא היו נפוצות בספרות עד השנים האחרונות , נשים חזקות ,בוטחות בעצמן שמסוגלות להתמודד עם משברים קשים ומסוכנים בכוחות עצמן וללא עזרת גברים ולצאת לבסוף כמנצחות.

חול בעיניים .המהדורה הצרפתית.

לדעתי אין זה מקרה שלפיד בחרה  דווקא בז'אנרים שאינם שייכים ל"זרם המרכזי " בספרות על מנת להציג דמויות נשיות מסוג חדש זה. וזאת מאחר שהיגיעה למסקנה שדמויות אלה יהיו רדיקליות מידי ולא אמינות לספרות "קונבנציונאלית " יותר המתארת חי יום יום .

לכן לפיד  העמידה אותן במכוון במרכז ספרים ז'אנרים יותר שכן דווקא שם באמצע סיפור של הרפתקאות היסטוריות וחקירות בלשיות , הרדיקליות של דמויות אלה תבלוט הרבה פחות והקורא יוכל לקבל אותו ביתר קלות.
כדאי לציין שהיום דמויות "הרואיות " שוב אינן מקובלות בספרות היפה הלא ז'אנרית שמעדיפה לתאר דמויות של אנטי גיבורים במובהק ( למשל גיבור הספר "יוליסס " של ג'ויס ) מתוך הנחה שדמויות כאלה הן ריאליסטיות יותר ויתקבלו יותר על דעתו של הקורא.
דומה שכיום אפשר לתאר דמויות הרואיות בספרות היפה בספרים שיזכו לשבחי הביקורת רק אם אלה יהיו נשים פמיניסטיות כמו הדמויות המתוארות בספריה של שולמית לפיד ובראש ובראשונה ב"גיא אוני
"ובהמשכו "חוות העלמות ".

חוות העלמות

 עטיפת הספר חוות העלמות שולמית לפיד

אם נרצה התכנים של "חוות העלמות " מבטא את השינוי בסטאטוס של לפיד ושל המגדר והמגזר הנשי בחברה ובתרבות ובספרות מדמויות שוליים לדמויות מרכזיות ומשפיעות בתקשורת ובפוליטיקה ..
מספר מקביל של שנים עבר על פניה גיבורת גיא אוני כמו זה שעבר על שולמית לפיד בעולם האמיתי . בספרה החדש פניה היא כבר דמות בולטת מרכזית וחשובה בישוב המכירה את כל האישים הידועים והמפורסמים שוב אין המדובר כאן בדמות שוליים מבוזה הנאבקת בעקשנות על מעמדה.נהפוך הוא .
בספרה של לפיד הנשים בדמותן של פניה ובתה גיבורת הספר נוניה הן הדמויות החזקות בספר.

נוניה הולכת כנגד רצון אימה ללמוד ב מוסד מפורסם של התקופה "חוות העלמות "
זאת היא דמות דומיננטית המטילה את צילה על נוניה בתה גיבורת הספר שמחפשת דרך להימלט מהשפעתה חובקת הכל היא עושה זאת על ידי הצטרפות ( כנגד רצון אמה ) כפועלת ל"חוות העלמות " של חווה מייזל חווה במושבת כינרת שמטרתה להכשיר פועלות עבריות לעבודת האדמה (!)זה היה מוסד שהראה שנשים יכולות לנהל את ענייניהן ואת ענייני הבית והמשק לא פחות טוב מהגברים .
..

חנה מייזל מייסדת ומנהלת חוות העלמות.

חוות העלמות , הייתה בית ספר חקלאי לנשים שהקימה חנה מייזל ב-1911 בכנרת.מטרת החווה הייתה לחנך ולהכשיר את הנשים לעבודה חקלאית – גידול ירקות וטיפול בבעלי חיים, וניהול משק הבית – עבודות מטבח, ניקיון ותפירה. החווה הוקמה בתמיכתו של ארתור רופין מתוך ההבנה שיש לגוון את המשק החקלאי על ידי גידול ירקות ומשק חי, ולהכשיר את הבחורות להיות איכרות המסייעות לאיכרים בעבודתם. כל מחזור לימוד נמשך שנתיים. חוות העלמות התקיימה עד 1917, ולמדו בה כשבעים נשים.
שנים לאחר מכן הקימה חווה מייזל מוסד חקלאי נוסף לנשים בנהלל המתקיים עד היום .
חווה מייזל אגב שהייתה אגרונומית ואשת חזון התיישבותי פמיניסטי היא דמות מעניינת מאוד בפני עצמה שרק מוזכרת בספר ,היא הייתה בין השאר גיסתה של מניה שוחט ,חברתה הטובה של רחל המשוררת ומורתה של חנה סנש שלמדה אצלה בנהלל והייתה אחת הפמיניסטיות העבריות הראשונות ..

נשים רומז המסר הסמוי בספר יכולות לעשות כל דבר כמו גברים ואולי גם טוב יותר .ב "חוות העלמות " הנשים בדמותן של פניה וביתה גיבורת הספר נוניה הן הדמויות החזקות המנהלות את העניינים והגברים עומדים לחלוטין בצילן .

 כמו בספר הקודם שולמית לפיד מכניסה לעלילה אלמנטים ששייכים לז'אנרים נחשבים פחות של ספרות פופולארית כולל עלילה בלשית מהסוג שלפיד התפרסמה בהם כל כך בספרים אחרים .
נוניה ואימה הן המנהלות את העניינים בסיפור . הן אלו שחוקרות את התעלומה הבלשית ו של גבר שנרצח ביחד עם אהובתו אשת איכר נוניה הגיבורה הכמו בלשית אף נחשדת ברצח שאותו אולי ביצעה כ"סהרורית ההולכת בשנתה ( "תנשמת " כפי שהיא מכונה בספר ) הנשים בספר בקצרה הן חזקות מספיק לא רק כדי להיות הגיבורות הטובות אלא גם מסוגלות תיאורטית לפחות לבצע מעשי פשע שבספרים קודמים יוחסו רק לגברים. אבל אל חשש את הרצח ביצע מישהו אחר.
בנוסף לסיפור הבלשי יש בספר גם אינטריגות רומנטיות שונות בדומה לקודמו , לבסוף לאחר התלבטויות רומנטיות שונות נוניה גם מוצאת את אהוב ליבה דב באר עולה שתקן מארה"ב ומתאגרף בעברו.
"חוות העלמות " מלא בדמויות צבעוניות של הוגים והוזים מבין אנשי העלייה השנייה , דמויות הרבה יותר צבעוניות מהדמויות האפרוריות למדי של אנשי העלייה הראשונה שבהם ניתקלנו ב"גיא אוני " מתיישבים ואיכרים שכל רצונם היה להיאחז באדמה .
כאן לעומת זאת אנחנו נתקלים באנשים צבעוניים בעלי אידיאולוגיות של שינוי עולם .אנשים כמו א. ד גורדון פקיד שעלה בגיל העמידה לארץ ישראל וכאן הפך לסוג של גורו שקרא לאידיאולוגיה חדשה של עבודה. בסופר ברנר ,במשוררת רחל . והצבעוניות של הדמויות והתקופה משפיעה על הספר.

מה שעשתה לפיד  בגיא אוני " ב"חוות העלמות" היה   לשלב בין מיתוס ההתיישבות ובין המיתוס  של  האישה העצמאית המתעלה על המוסכמות החונקות שסביבה..התיאור הזה נראה אנכרוניסטי במקצת ב"גיא אוני " שתיאר את חיי עלייה הראשונה ,אולם בספר ההמשך שבו מופיעה מייזל הוא כבר היה ריאליסטי ומדויק שהרי כך בדיוק היו חנה מייזל וגיסתה מניה שוחט ועוד נשים לא מועטות בסביבתן .
לכאורה נראה שהצבעוניות והדרמטיות של העלילה הופכת את הספר למתאים יותר לבני נוער מאשר למבוגרים. אבל נראה לי שבני הנוער יתקשו להתחבר לדמויות ולהשקפת העולם שלהם של הכל עבור הרעיון . שהרי כיום כאשר יש שפע של אופציות מי ירצה לנטוש הכל על מנת להיות איכר בכינרת ובעבור הדבר הנורא מכל אידיאולוגיה השואפת לשנות את העולם ולהפכו למקום טוב יותר. .
מבחינה זאת הבורגנות שכנגדה יוצאים גיבורי הספר שוב ושוב ושוב הישיגה את נצחונה השלם ,ובכל זאת יש עיניין בניסיון זה להציג דמויות שאינן רואות בבורגנות את פיסגת השאיפות שלהם עד כמה שזה נראה הזוי ובלתי אפשרי לנו היום ,במיוחד כאשר אנו זוכרים שהספר נכתב בידי אישתו של המנהיג לשעבר של ראש מפלגת הבורגנים ועורכי הדין הדמויות המנוגדות ביותר לערכים המתוארים בספר .
הספר כמו קודמו "גיא אוני " הפך לרב מכר וזכה לפרס "ספר זהב " על מכירותיו מה שמראה על כך שהוא מושך מאוד את ציבור הקוראים ,אבל מסופקני אם זה בגלל האידיאולוגיה המבוטאת בו.
האם יהיה לספר זה המשך שאולי יהפוך אותו לטרילוגיה ? לכאורה לפיד זקנה מידי בשביל זה. בכל אופן שורת הסיום על כך ש"שנת 1914 תהיה שנה טובה" רומזת שללפיד יש רעיון לכתוב סיפור נוסף על פניה ונוניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה שיכול לעסוק בסיום הכיבוש התורכי בארץ ישראל בגירוש תושבי תל אביב בכיבוש ארץ ישראל בידי גנרל אלנבי ביוסף טרומפלדור אירועי תל חי ואירועים דרמטיים אחרים של השנים האלו . .
. בהחלט יהיה מעניין לקרוא על אירועים אלה ועל תולדות בני משפחתה של פניה מנדלשטאם לאורך השנים . אפשר לנחש שאם כך יהיה הם רק יהפכו לדמויות מרכזיות יותר ויותר של הישוב לאורך השנים כאשר הם יצאו אחת ולתמיד מהשוליים התרבותיים והתקשורתיים  אל אור הזרקורים .

פוסטר הסרט "גיא אוני " של דן וולמן .

ביבליוגרפיה על "גיא אוני ".

בן-יוסף , יצחק " על ספרה של שולמית לפיד "גיא אוני " עלי שיח 19-20 1983.
ברלוביץ , יפה "האישה בספרות הנשים של העלייה הראשונה " קתדרה מספר 54 1989.
גוברין,נורית  "עוף-החול. שלומית לפיד: 'גיא אוני'", נכלל ב'קריאת הדורות. ספרות עברית במעגליה', כרך ב', הוצ' גוונים, תרס"ב/2002, עמ' 256 – 255.

יסעור , עמיקם גיא אוני מאת שולמית לפיד אור עם , 1992.
מירון , דן "חפותה של ליזי בדיחי " בתוך נוגע בדבר : מסות על ספרות , תרבות ,חברה זמורה ביטן , 1991 .
מלצר, אלון שולמית לפיד –גיא אוני 1993 .
נגב, איילת שיחות אינטימיות דביר .
פלדמן , יעל "רומן היסטורי או "אוטוביוגרפיה במסכה?: על "גיא אוני " ובני מינו בסיפורת העכשווית" סימן קריאה 19 1986. ע' 208-213 .
רוט, דבורה דרכי העיצוב הפיגורטיבי ברומן "גיא אוני " של שולמית לפיד עבודת תזה ,תשנ"ח
שקד, גרשון הסיפורת העברית –1880-1980 1993

קישורים  רלבנטיים באינטרנט
שולמית לפיד בלקסיקון הספרות העברית החדשה

שולמית לפיד בויקיפדיה

שולמית לפיד באנציקלופדיה YNET

שולמית לפיד במכון לתרגום
שולמית לפיד כצנחנית

הגורו והחולדה סיפור מאת שולמית לפיד
גיא אוני בויקיפדיה

סיכום גיא אוני

פרק מחוות העלמות

פרק באתר טקסט

 

שירי לב ארי עם שולמית לפיד

ספר זהב לחוות העלמות
חנה הרציג על חוות העלמות

יובל אביבי על חוות העלמות 

חוות העלמות במציאות ההיסטורית

קטע מ"כחרס הנשבר"

פרשת הזייפן שפירא

הספר "הספסל "
שולמית לפיד והסיפור "הספסל "

פרק מחיבוק דב מאת שולמית לפיד

חול בעיניים

דגנית בורובסקי על פילגש בגבעה

אורית הראל על פילגש בגבעה
אריאנה מלמד על פילגש בגבעה

רכוש נטוש מאת שולמית לפיד

דן לחמן על רכוש נטוש
גירסה חדשה של "רכוש נטוש "

אייל סגל נגד פרופסור דן מירון

חיבוק הדב ומצב הסצינה הספרותית

בעקבות הבלש העברי :הסיפרות הבלשית בסיפורת העברית

תמונה מהסרט "גיא אוני " על פי שולמית לפיד
(תודה ללימור שריר על העריכה )

קולומבו : המפקח עם מעיל הגשם המרופט

הופיע באתר סדרות הטלוויזיה הקלאסיות

לאחרונה היגיעו קלטות של הסרטים הראשונים בסדרת הבלש האלמותית "קולומבו " לחנות "האוזן השלישית " בתל אביב. ולרגל האירוע המשמח הזה הנה כתבה על אחת מסדרות הטלוויזיה  הבלשיות האמריקניות הטובות ביותר .

מהי סדרת הבלש האמריקנית המוצלחת וניתן לאמר הכמעט גאונית ביותר של כל הזמנים ?
אם היו מעמידים לפני את השאלה כי אז הייתי בוחר ללא היסוס בסדרה בשם " קולומבו" שבה כיכב פיטר פאלק ולאחרונה דרה זאת מוקרנת מידי פעם בערוץ 10 כתרומה שלו לשידורי הנוסטלגיה של תוכניות ישנות שהם כה פופולאריים היום בערוצים השונים. .
סידרה זאת היא גם אחת המאריכות ימים ביותר שאותה ידעה הטלוויזיה האמריקנית מעודה ,סרטים חדשים על קולומבו המשיכו להיווצר בטלוויזיה האמריקנית 30 שנה לאחר הופעתה המקורית של הדמות !מה שמראה על הפופולאריות העצומה של הבלש.


והצלחה זאת היא לכאורה מפתיעה במיוחד שכן היא שוברת את כל הכללים של מרבית סידרות הבלש והמתח אמריקנית . קולומבו הוא האנטיתזה של גיבור סדרת הבלש הממוצע נניח סטיב מקגארט מ"הוואי חמש אפס ". הוא אינו דמות הרואית קשוחה בעלת עיני פלדה שתמיד לבושה טיפ טופ בהתאם למיטב האופנה, רחוק מאוד מזה . וגם הפורמט של פרקי ה סדרה הוא שונה לחלוטין מזה של סדרת הבלש הרגילה. בסדרות אלה מקובל שזהותו של הפושע והרוצח אינה ידועה לצופים כשם שאינה ידועה לבלש , וחלק מהמתח בצפייה הוא גילוי ביחד עם הבלש מי הפושע. אך בסדרת קולומבו יודע הצופה הרבה לפני הבלש ולמעשה מהרגעים הראשונים של כל פרק מי הפושע, מה מניעיו וכיצד ביצע את הרצח.
לכאורה המפיקים של הסדרה יצרו לעצמם משימה בלתי אפשרית: כיצד לשמור את העניין שלהצופים בסדרה כזאת שבה כל מה שצריך לדעת על הפשע ידוע מההתחלה?. העובדה שדמותו של קולומבו ממשיכה לעניין את הצופים במשך 30 שנה מראה עד כמה הצליחו במלאכתם בזמן שסדרות קונבנציונליות יותר נעלמו מהמסכים לאחר פרק זמן קצר בהרבה.

המפקח פטרוביץ' .

לדמותו של קולומבו עם כל היותה כה יוצאת דופן בטלוויזיה האמריקנית יש מקור השראה ידוע מאוד , ולמעשה מספר קלאסי שהיה חלק מתוכנית לימודי החובה במערכת החינוך הישראלית " החטא ועונשו" של הסופר הרוסי המפורסם דוסטוייבסקי . שם במסגרת הסיפור על הסטודנט שרוצח אישה במה שהוא מצפה שיהיה הפשע המושלם, מופיעה דמות של מפקח משטרה בשם פטרוביץ', אדם מנומס ולכאורה לא מזיק שאינו מגיע לכאורה לדרגתו של הסטודנט המבריק והשחצן , אך שהודות לעבודה בלשית עקשנית ומבריקה פותר לבסוף את התעלומה. פטרוביץ' הזה הוא המודל הישיר לדמותו של המפקח האמריקני קולומבו.
דמותו של קולומבו נוצרה בידי צמד תסריטאים ידוע ריצ'רד לוינסון וויליאם לינק . השניים התפרסמו הודות לסדרות הבלשים המרובות והמעולות שיצרו . סדרות כמו "מניקס" " אלרי קווין" , " מקלאוד ", "רצח במשיכת קולמוס " ורבות אחרות. סדרות שכולן שמו דגש על האלמנט של החקירה
הבלשית יותר מאשר על האלמנט של מתח ואלימות בניגוד למקובל בסדרות אחרות בטלוויזיה האמריקנית. אך יותר מכול הדמות הידועה ומאריכת הימים ביותר שיצרו היא קולומבו.

ברט פריד כקולומבו

קולומבו הופיע עוד בסרט טלוויזיה שהוקרן ב-1960 ושם גילם אותו שחקן בשם ברט פריד. הסרט הוקרן ונעלם מבלי להשאיר רושם רב. אך כמה שנים מאוחר יותר הפכו הכותבים את אותו סרט טלוויזיה נשכח למחזה תיאטרון בלשי שזכה להצלחה רבה בארה"ב ושם גילם את דמותו של המפקח קולומבו שחקן ב שם תומס מיטצ'יל ( שידוע יותר בתפקיד אביה של סקרלט אוהרה בסרט "חלף עם הרוח"). המחזה זכה להצלחה מספיקה כדי שיוחלט להפיקו שוב לטלוויזיה ( ששם כזכור נוצר מלכתחילה) ב-1968.
אך מי יגלם שם את דמותו של קולומבו ? בהתחלה רצו המפיקים שאת קולומבו יגלם השחקן הידוע בינג קרוסבי , או שחקן בשם לי ג'י קוב. אך בסופו של דבר ולטוב המזל נבחר לבסוף שחקן אלמוני למדי בשם פיטר פאלק .
פאלק הופיע כבר בעבר בתפקיד דומה מאוד לזה של קולומבו בסדרה בשם "המשפטים של אובריאן " ב-1965 ששם גילם עורך דין משלומפר ולא הרואי שהתעניין במרוצי סוסים לא פחות מבמשפטים שאותם ניהל . לכאורה ניגוד מוחלט לדמויות ההירואיות שהיו דומיננטיות בטלוויזיה האמריקנית ב אותה התקופה , וכך הסדרה נעלמה בתוך זמן קצר מהמסכים. הציבור האמריקני פשוט לא יכול היה להבין א ת הגיבור החדש שאותו גילם פאלק .

המפקח קולומבו

אלא שכעבור כמה שנים גילם פאלק דמות דומה מאוד, דמותו של המפקח קולומבו ,והפעם זה תפס.
הסרט הראשון בסדרה ""המרשם רצח " קבע את הפורמט שאחריו יעקבו מאז שאר פרקי הסדרה בדייקנות קפדנית : זהו סיפור של פסיכיאטר עשיר ( שאותו גילם ג'ין ברי ) שרוצח בדקות הראשונות של הסרט את אישתו בצורה מתוחכמת ביותר , במה שהוא לכאורה הפשע המושלם .אלא שאז מופיע המפקח קולומבו אדם שאינו מקפיד כלל וכלל על הופעתו כפי שמראים מעיל הגשם המהוה שלו ומכוניתו העלובה . לכאורה ההופעה החיצונית מראה שזהו אדם ממעמד נמוך שאינו מסוגל להוות כל אתגר לפסיכיאטר העשיר המקפיד על לבושו והמתנשא.
אך מהר מאוד הסרט הופך לסיפור של משחק של חתול ועכבר כאשר לרוצח מתברר בהדרגה שהמפקח המשלומפר בן המעמד הנמוך הזה שהוא בז לו כל כך הוא פיקח וחריף יותר ממה שחשב , הרבה יותר ממה שחשב ! צעד אחרי צעד המפקח קולומבו חושף את שגיאותיו של הרוצח ולצופה ברור שהוא יודע כמוהו מי הרוצח מההתחלה , אלה שכל העיניין בסרט הוא כיצד ישיג קולומבו את ההוכחה לכך תוך מאבק המוחות הבלתי פוסק עם הרוצח האינטלקטואל שהזלזול הראשוני שלו במפקח הופך בהדרגה לפחד של ממש.

.המאבק מגיע לשיאו בדקות האחרונות של הסרט כאשר דומה שהרוצח הנואש הצליח לבסס לבסוף את חפותו והוא חופשי כעת מהעינוי הבלתי פוסק בידיו של המפקח העקשן וכי המאבק בין השניים הסתיים לבסוף בניצחונו הבלתי מעורער. . אלא שאז נזכר פתאום המפקח קולומבו ב" רק עוד דבר קטן אחד " שהוא מבקש מהפושע הנבוך שיסביר לו אותו ואותו פרט קטן לכאורה , הוא כמובן פרט חשוב ביותר הדבר הקטן שהפך את הפשע המושלם לכאורה של הרוצח הערמומי לעוד פרשיית פשע שנפתרה בידי המפקח קולומבו.


זהו מכאן ואילך הפורמט הקבוע של כל פרק בסדרה שנוצרה בעקבות הסרט. סדרה זאת רצה במקור אחת לחודש ביחד עם שתי סדרות נוספות "מקמילן ואישתו " ומקלאוד " שאורך כל פרק בהן היה שעה וחצי . אך בסופו של דבר המפקח הקטן והמשלומפר קולומבו האפיל לחלוטין על השוטר הקשוח מטקסס מקלאוד ועל הזוג הנוצץ והסקסי מקמילן ואישתו.
זאת למרות שסדרת קולומבו הייתה חסרה לחלוטין אלימות מכל סוג שהוא אלמנט חיוני בכל סדרת משטרה אחרת .יותר מכל היא הזכירה סדרות בלשים בריטיות דווקא שבהן עיקר העלילה היה בהפעלת המוח של הבלש כנגד יריביו האינטילגנטיים והמתוחכמים .

אך במפתיע הצופים האמריקנים אהבו זאת. כשם שאהבו את הסביבה שהוצגה בכל פרק , סביבה של סלבריטאים , עשירים ומצליחים ונוצצים, שם כולם לבושים בהתאם למיטב האפנה, סביבה שבה אי אפשר למצוא בדל צילו של אדם ממעמד נמוך יותר ( להוציא כמובן את המשרתים) עד שמגיע לשם אותו המפקח עם החיוך המתנצל והמעיל הקרוע ( פאלק לבש את אותו מעיל בכל פרק בכל שנות הסדרה) ,מפקח שבבירור חש את עצמו מאוד לא בנוח בין כל בני המעמדות העליונים האלה ומראה לבסוף לכל אותם עשירים ונוצצים מתנשאים כי הוא חכם וערמומי יותר מכולם.

כמה מהנבלים הערמומיים והנוצצים האלה חזרו פעם אחרי פעם למרות שהמפקח לכד אותם כבר בעבר. או יותר נכון השחקנים שגילמו אותם חזרו פעם אחרי פעם , שחקנים כמו פטריק מקגואן ( כוכב סדרות "מלכודת " ו"האסיר " המפורסמת ) שתמיד גילמו דמויות דומות שמעולם לא למדו את הלקח : שאסור לזלזל במפקח קולומבו. שוב ושוב בפרק אחרי פרק הם התפתלו, ושיקרו וניסו ליצור לעצמם אליבי מושלם במאבק המוחות כנגד המפקח המנומס והמטופש לכאורה , ותמיד לשווא.
במהלך הסדרה למדו הצופים כמה דברים על המפקח קולומבו : הם לא למדו אמנם מהו שמו הפרטי אך למדו לעומת זאת שהוא נשוי ( תופעה יוצאת דופן למפקח משטרה טלוויזיוני בתקופה זאת ) ושאישתו היא ככל הנראה משלומפרת כמוהו שאליה התייחס ללא הרף בסיפורים ומשלים מחיי נישואיהם ועימה דיבר מדי פעם בטלפון אך היא מעולם לא נראתה , ומראה פניה הושאר לדמיון הצופים.

A Christmas Killing

כמו כן בפרקים המאוחרים יותר לדרישת רשת הטלוויזיה שרצתה שלמפקח יהיה בן לוויה כלשהוא שאיתו יוכל לדבר צורף אליו כלב . חיה מכוערת וישנונית במיוחד שכמעט לא זזה במהלך הפרקים שבהם הופיעה. הכלב היה בן לוויה אידיאלי למפקח קולומבו , אותו כלב צייד אנושי .

Just One More Thing
הסדרה כאמור זכתה להצלחה עצומה . על קולומבו הופיעו ספרים שסיפרו את עלילותיו ( שכמה מהם תורגמו לעברית במסדרת מגזין "לאשה" בשנות השבעים). והיא זכתה להצלחה גדולה גם בחו"ל. למשל במקומות כמו רומניה הקומוניסטית ששם ההודעה על ההפסקה בשידורי הסדרה גרמה כמעט למהומות עד ששלטונות רומניה נאלצו לבקש מפאלק שיקליט הודעה מיוחדת להמונים שבה הבטיח את חידוש הקרנת הסדרה בקרוב! וכך לאחר שנים של הצלחה סדרת קולומבו היגיעה לסיומה ב-1978 ביחד עם אחיותיה ונראה היה שהבלש עם מעילה גשם המהוה שוב לא יחזור אל המסכים האמריקניים עם תעלומות חדשות.
טעות . הוא חזר . אך לא לפני שעל המסכים הופיעה מישהי שהתיימרה להיות אישתו
גברת קולומבו 
 
ב-1979 החליטה רשת הטלוויזיה לעלות על גל ההצלחה עם "ספין אוף " (סדרת בת) שיעסוק בדמות שעד כה לא נראתה אישתו של קולומבו! . בסדרה שנקראה "גברת קולומבו " גילמה השחקנית קיט מולגאו את אישתו הצעירה והיפה , המקפידה בלבושה האינטיליגנטית והנמרצת של המפקח שהפעם היה הוא זה שלא נראה על המסך. גברת קולומבו כפי שהופיעה בסדרה זאת הייתה שונה מאוד מהדמות המשלומפרת שהצטיירה מתיאורי בעלה בסדרה שלו להפתעת הצופים ( וגם המפיקים המקוריים של סדרת קולומבו שטענו שאם כבר יש להציג את אישתו של קולומבו הרי זאת צריכה להיות מישהי כמו מורין סטפלדון , אישתו הצרחנית של ארצ'י באנקר ב"הכל נשאר במשפחה" הקומית ). בנוסף לכך גברת קולומבו בסדרה זאת הוצגה כמי שאינה נופלת מבעלה בלכידת פושעים .
אבל זה לא הלך, לסדרה זאת לא היה את הקסם שהיה לסדרה על הבעל והיא הייתה כישלון ברייטינג . כתוצאה היא החליפה את שמה כמה מגברת קולומבו ל"קט קולומבו " בניסיון נואש למשוך צופים וכעבור כמה חודשים הוכרז על צעד דרסטי באמת : גברת קולומבו התגרשה מבעלה ! !

קיט מולגאו זכתה ליתר הצלחה רק שנים לאחר מכן בתור קפטין ג'נווי האימהית של ספינת החלל ויוייג'ר באחת מסדרות "מסע בין כוכבים". , דמות שונה מאוד מזו של מגברת קולומבו . קולומבו עצמו בכל אופן ככל הנראה לא שמע על גירושיו שכן הוא ממשיך לדבר על אישתו כאילו לא קרה בינהם דבר בפרקים החדשים יותר של הסדרה , ומפיקי הסדרה טוענים מאז שהמדובר היה באישה שהייתה נשואה לאיזה שהוא איש משטרה אחר בשם קולומבו.

שובו של קולומבו .

קולומבו עצמו חזר לבסוף ב-1989 בסדרת סרטים באורך מלא שמוקרנים כמעט מדי שנה בטלוויזיה האמריקנית שבהם הוא מבצע את מה שהוא יודע יותר טוב מכולם לעשות : לנהל משחקי חתול ועכבר אינטליגנטיים עם רוצחים משמנה וסלתה של החברה הגבוהה וללכוד אותם לבסוף בגלל פרט קטן של חוסר זהירות מצידם.

The Hoffa Connection

ולצד הסרטים הופיעו גם ספרים חדשים על עלילותיו שבאחד מהם  הוא פיענח את רציחתו של  מנהיג האיגודים המקצועיים ג'ימי הופה ובאחר  פענח את רצח נשיא ארה"ב קנדי! .

The Grassy Knoll

אמנם מקובל שגיבורי סדרות ותיקות וידועות מקבלים צ'אנס נוסף להופיע שוב שנים רבות לאחר ההקרנה המקורית של עלילותיהם , אולם מסופקני אם יש גיבור טלוויזיוני אחר שסרטים חדשים ורבים על עלילותיו ממשיכים וממשיכים להיווצר שנים כה רבות לאחר סוף הסדרה המקורית הסרט האחרון בסדרה ( לפחות נכון ל-2006) הוקרן בשנת 2003 ,35 שנים לאחר הקרנת הסרט הראשון בסדרה עם פיטר פאלק ( ו-43  שנים לאחר הופעתו הראשונה של קולומבו בטלוויזיה בכלל).
ההופעה האחרונה של לויטנט קולומבו בכלל הייתה באותה השנה בפרק של סדרה אחרת וסדרת ריגול דווקא "זהות בדויה " בכיכובה של ג'ניפר גרנר שם הלויטנט מופיע על מנת לזרוע בלבול והרס במפקדת הסי אי אי בהופעה קומית שלא תרמה הרבה לדמות.
.
ומלבד זאת גם הפרקים המקוריים על עלילותיו של קולומבו שמסתמכים יותר על הומור ועל כושר מחשבה קולומבו ושל יריביו השונים וכלל לא על פעולה ואלימות נראים כמי שלא התיישנו כלל בניגוד למרבית סדרות המשטרה האמריקניות האחרות מאותה התקופה .קולומבו הבלש המסמורטט הוא תמיד עכשווי אקטואלי ומהנה יותר מכל הסדרות האחרות שנעשו בתקופתו , אל תחמיצו  רוצו לראות הדי וי די באוזן השלישית .

המפקח קולומבו בשפה העברית

בשנת 1976  הופיעו לפחות שני סיפורים שונים על עלילות המפקח קולומבו בעברית בשבועון "לאישה" במסגרת סדרת "טלרומן " חוברות שי שהוגשו לקוראות של השבועון עם עלילותיהם של הגיבורים הגבריים בטלוויזיה קולומבו קוג'אק מקלאוד וסטיב מקגארט אולי כדי לעניין את הגברים של הקוראות.אלו היו שני הסיפורים הראשונים מבין ששת ספרי קולומובו שהופיעו בארה"ב.

כל אחד מהם הופיע בשני חלקים.

אלו היו :

1."נערת הכל –בו מאת אלפרד לורנס

Columbo (1972) by Alfred Lawrence. An original novel (titled "A Christmas Killing" when published by Star books in great Britain)

בתרגום ע.חשביה.

 

סיפור מקורי שלא הוסרט לטלוויזיה שבו קולומבו מנסה  לפענח את רציחתה של מנהלת כול-בו .

 

2. "הסטודנטית הקטלנית " מאת אלפרד לורנס בתרגום ח.עדינה

The Dean's Death (1975) by Alfred Lawrence.

עוד סיפור שלא הוקרן בטלוויזיה . קולומבו חוקר פרשת רצח של בכירה בקולג' שגילתה שלנשיא הקולג' יש רומן עם סטודנטית.

 

 

צפו בפרקים האלו בסדירת "קולומבו ":

פרק 1:"Prescription: Murder"

 

פרק 3: Murder by the Book"

 

פרק 4:Death Lends a Hand"

 

פודקסט על פרק 4 

 

פרק 19:"Any Old Port in a Storm"

 

פרק 21 :Double Exposure"

 

פרק 22:""Publish or Perish

 

פרק 27 :Negative Reaction"

 

פרק 32:"Forgotten Lady"

 

פרק 34:Identity Crisis"

 

פרק 35:A Matter of Honor

 

פרק 36:"Now You See Him…"

 

פרק 37:Last Salute to the Commodore"

 

פרק 39 :"Old Fashioned Murder

 

פרק 41:"Try and Catch Me"

 

פרק 42 :"Murder Under Glass"

 

פרק 43 :Make Me a Perfect Murder"

 

פרק 45: The Conspirators"

 

פרק 46:"Columbo Goes to the Guillotine"

פודקסט על פרק 46

 

פרק 47 :Murder, Smoke and Shadows"

פודקסט על פרק 47

פרק 48 :Sex and the Married Detective"

פודקסט על פרק 48 

פרק 49:Grand Deceptions"

פרק 50:

Murder: A Self Portrait"

פרק 53 :Rest in Peace, Mrs. Columbo"

פודקסט על פרק  53

פרק 57:Caution: Murder Can Be Hazardous to Your Health"

 

פרק 58:Columbo and the Murder of a Rock Star"

 

פרק 59:Death Hits the Jackpot"

 

פרק 66: "A Trace of Murder"

 

פרק 67 : "Ashes to Ashes"

 

פרק 68: "Murder with Too Many Notes"

 

פרק 69  ואחרון בסדרה :Columbo Likes the Nightlife"

 

 

קישורים רלבנטיים:

הקולומבופיל

קולומבו בחנות "האוזן השלישית "

האתר האולטימטיבי על קולומבו :

עוד אתר מקיף

קולומבו בויקיפדיה

קולומבו במוזיאון הפשע

סקירה נוסטלגית  על קולומבו

ועוד אתר על קולומבו :

ספרי קולומבו

. קולומבו באמזון

ציורים של פיטר פאלק ןקולומבו 

רשימת סרטי פטר פאלק

גברת קולומבו

 אתר על הגברת קולומבו

פרקי הגברת קולומבו

הגברת קולומבו בויקיפדיה

שנה למותו של קולומבו :רק עוד פרידה אחת אדוני

The Columbo Collection