ארכיון תג: בלש

דניאל הבלש הראשון ופרשת שושנה

הנשיא לשעבר משה קצב הוכנס לבית הכלא לשבע שנים בעוון מעשי אונס ועברות אחרות. וזה הזמן להיזכר בסיפור הבלשי הראשון בספרות העולם ,סיפור דניאל ושושנה שנכתב במאות הראשונות לפני הספירה.סיפור שמתאר את מאמציו של הבלש הספרותי הראשון דניאל ,איש צעיר בבל להוכיח את חפותה של האישה היפה שושנה שמואשמת בידי זקנים נכבדים בעדה בפשע שהעונש עליו מוות.

סיפור שבהחלט מזכיר במשמעויותיו את פרשת משה קצב המודרנית .

ראו

דניאל הבלש והאישה השושנה

הבלש הפרטי הראשון

המגדל השחור

אז'ן פרנסואה וידוק ,פושע צרפתי מתוחכם  בראשית המאה ה-19  שהפך למפקד המשטרה של פאריז הוא האדם הראשון שעסק במקצוע שהוא עצמו המיציא של "בלש פרטי " שמתפקידו לחקור תעלומות ופשעים בשליחות של לקוחות שונים .

והוא האיש ששימש כמודל לסופרים אדגר אלן פו וארתור קונאן דוייל כאשר כתבו סיפורי בלשים על דמויות כמו דופין ושרלוק הולמס. וגם לויקטור הוגו בעת כתיבת ספרו "עלובי החיים " כאשר יצר את הדמויות של  מפקח המשטרה העקשן ג'אברט והפושע הנמלט ז'אן ולז'ן,שניהם מבוססים על וידוק בשלבים שונים של חייו.

לאחרונה יצא לאור בעברית  רומן היסטורי מעניין מאוד על וידוק בשם "המגדל השחור " שבו הוא חוקר תעלומה מיסתורית במיוחד ,תעלומת היעלמותו של המלך לואי השבע עשרה בזמן המהפכה הצרפתית .

ראו

אבי אבות כל הבלשים הפרטיים

בלש חרדי בסמטאות

 


כחובב אולטימטיבי של כל מה שקשור בבילוש ובספרות הבלשים אי אפשר היה שתשומת ליבי לא תושב בידי הבלש המעניין ביותר שצץ על מדפינו מזה שנים קלמן קימרלינג הבלש החרדי הראשון מאז הרב שמואל סלנט הרב הראשי של ירושלים במאה ה-19  (ואחד מאבות אבותיו של כותב שורות אלו ) שהסתובב מידי לילה  בסמטאות הרובע היהודי של ירושלים כשהוא מלווה בשמש שמתפקידו להצליף בפרגול  על גבו של כל מי שנתפס בידי הרב המחמיר בגניבה או בהונאה. .הבלש החרדי של ימינו הוא הרבה פחות איש הממסד והוא מוערך לעין ערוך פחות בידי אנשי קהילתו שמתייסים אליו בחשדנות עמוקה. אם כי הוא נשאר חובב ענק של ספרים.
והנה ביקורת של האמנית והמשוררת דיאנה מן על הספר ועל הבלש.

 

בלש חרדי בסימטאות .

מאת דיאנה מן

ביקורת על הספר קלמן קימרלינג חוקר פרטי, בעזרת השם

 

צילום: פלאש 90

אשר קרביץ .צילום פלאש  90

הסופר אשר קרביץ, יליד ירושלים הינו אדם רב כשרונות. הוא פרסם מספר ספרים בתחומים שונים. ספרו "הכלב היהודי" זכה בפרס מטעם אגודת הסופרים, הומחז על ידי יונתן אסתרקין והועלה בתיאטרון הסמטה. בנוסף לכך הוא מתעד ומצלם חיי בר בישראל ובאפריקה ואף כתב מאמרים בנושא זכויות בעלי חיים. לפרנסתו הוא מלמד פיזיקה, מתמטיקה וספרות עברית. בעבר הוא שירת במשטרת ישראל כחוקר ביחידה הארצית לחקירת פשעים חמורים.

כאשר נפטרה בתיה גור ז"ל ואיתה החוקר המשטרתי יפה העיניים סגן ניצב מיכאל אוחיון נוצר חלל בנוף הבלשים הישראליים. אמנם מחברים טובים קיימים בג'נר זה ואכן הופיעו טיפוסים מגוונים שנעלמו או הסתלקו במהירות מן הזירה הקרימינלית, אולם החסר בגיבור מקומי נותר בהינו ושיקף באופן מובהק את התרבות הישראלית והרוח הצברית בעלת הנינוח החצוף המפגין גישה המרופפת במקצת כלפי סדר וחוק. אך לפתע הגיח לאופק חוקר פרטי חדש דווקא בלבוש חרדי ממוצא אמריקני שאכן עונה לדרישות אלה – אף שלכאורה אינו העתק של הדמות הצברית הקלאסית .
קלמן קימרלינג אכן מייצג תופעה מעניינת המזכירה במקצת הבלש המפורסם פיליפ מרלו, יציר כפיו של ריימונד צ'אנדלר הגול שדרכו תיאר תקופת שנות ה-50 של ארצות הברית. בספרים שלו מומחשות תחושות חדות של אפלה שאפפה זמנים אלו, מן שחור ולבן בדומה לצבעי הטלוויזיה שאין בו מקום או צורך בגווני אפור ועוד פחות בצבעוניות. הפושעים היו פושעים והטובים היו טובים גרדה. ללא קושי היה ניתן להבחין מיהם הבוגדים ומיהם הנאמנים. הצייטגייסט של המלחמה הקרה והפוריטניות המזויפת שלטו במציאות דו ממדית. עוד לא פרסמו בפרהסיה את תורת הקוואנטים או דיברו בריש גלי על תורת הכאוס והסתירות שבטבע בריאתם של החיים. למרות ההומור בספריו של צאנדלר שוררת אווירה כבדה ואפלולית. קצב ההתרחשויות הינו מהיר ואין מרווח זמן בין רציחות, קטטות או תפניות מפתיעות. הקריאה היא עונג מתמשך.

בדומה לצ'אנדלר, אשר קרביץ בספרו "קלמן קימרלינג חוקר פרטי, בעזרת השם" (ידיעות האחרונות ספרי חמד, 2009) מצייר עולם ומלואו. קרביץ מתאר דרך החוקר הפרטי החרדי קלמן קימברלינג את שכונת מאה שערים, תושביה וגינוניהם. הוא מאפשר לקוראיו החילוניים לחדור לעולם אפוף מסתורין מרוחק מחילוניים בזמן, בשפה ובתפישה פילוסופית. באמצעות פיתולי העלילה נפרשים בפנינו הבדלי התרבות בין המגזרים, היחס השונה והמופגן כלפי הלא יהודי ,קשרי גומלין סבוכים והדוקים בין מנהיגי החרדים לבין קציני המשטרה. מעבר לכך הקורא נחשף לעולם התחתון המכוער השורץ בו פושעים חרדיים המבצעים פשעים נתעבים בקרב אנשים הגונים המבקשים לעבוד את האל לפי הבנת רבניהם.
חציית קווים הינו אפיון אוניברסאלי מולד שאינו פוסח על אף עדה או לאום. האיסור קיים עבור
ולמען האיש תום הלב.

אשר קרביץ בונה את העלילה בדייקנות ובעט מושחז. סקרנותו של הקורא כבר לכודה מהעמוד הראשון שבו עיתונאי נדרש למצוא שבעה גברים העונים לתיאור פיזי נאה למדי ועד לסיום העצוב-מתוק. נוסף לרצף המהיר של אירועי פשע כגניבת מזוזות, מוות מהכשת נחש, גופת גבר במקווה והצגת עוונותיהם של רודפי בצע, דמויות דוחות וקורבנותיהן האומללים הסופר מגולל סיפורים משניים הכוללים היבטים אישיים המשתלבים היטב עם המרוץ לפענוח התעלומות. תיאורם הרהוט של קשרים אישיים מאפשר לעיתים להבנת מצבים ללא מילים מיותרות ומכבידות כגון ציון ילדותו של הגיבור והיחסים בינו להוריו. דוגמה לכך היא היכרותנו עם אביו של קלמן הקטן הדרים בברוקלין שבניו יורק. הוא סוחר כושל בספרי יודאיקה שלא היה מסוגל למכור או ליתר דיוק להיפרד מספריו הנדירים. כילד קלמן לא רק נחשף להשלמתו של אביו עם מצב זה של דלות אלא גם הפנים את הסיפוק העילאי שחש אביו בעיסוק במשלוח יד המגשים את חלומותיו ומרווה את רוחו. קלמן שואף ממנו את העוז והדבקות בהיצמדות למקצוע שהוא מהווה סוג של מוקצה בעיניה של העדה. גם אחותו היחידה של קלמן הגרה בארצות הברית מקבלת תפקיד קטן אך משמעותי. בעל כורחה היא מוצאת את עצמה מעורבת בתקרית הקשורה לחקירה ויתר מזה היא זו המשחקת את תפקיד האימא היהודייה הנצחית הרוצה לראות את כולם מתחת לחופה. בלבביות מאולצת היא מזכירה לקלמן הגרוש שהוא חייב למצוא כלה כשרה ובדרך זו היא מודיעה לקוראים שמשורבבת עלילה נוספת שהיא מהותית לסיפור.

בתחכום רב קרביץ מקדם את העלילה. הוא עורג ראיות, מפזר רמזים לכל עבר, לכן תחושת ההחמצה של הגיבור היא גם נחלתנו. בד בבד הקיבעון המחשבתי של החוקר משקף את הקיבעון המחשבתי של הקורא העירני. כמו קלמן היינו שותפים לקבלה של כל פיסת מידע הנחוץ על מנת להגיע לפתרון מוקדם יותר, אולם הוא חמק בין אצבעותיו ואף בין אצבעותינו. מכיוון שנחשפנו לכל הראיות לא נוטרנו עם התסכול שהחוקר נהנה מיתרון מה, או שהיו בידיו עדויות חסויות. לעיתים מחברים ולו המצליחים ביותר כגון צ'אנדלר ודוייל נוהגים להסתיר מהקוראים עדויות מכריעות וכתוצאה מכך מסכלים כל סיכוי לקורא לפענוח את התעלומה. אשר קרביץ במובן מסוים נקם את נקמתנו. ובזה היופי. בסיומו של הספר כל החוטים נקשרים, כל השאלות נענות. הפאזל תם ונשלם.

". קרביץ בכתיבה קולחת מעניק לקורא מבט מרתק על המגזר החרדי ועל פעילותיה של המשטרה. באופן עקיף הוא מצליח באמצעות זו לטשטש במעט את הזרות התהומית ש
נוצרה במהלך השנים בין שתי האוכלוסיות הכול כך שונות זו מזו. דמויותיו החרדיות והחילוניות הינן ססגוניות ואמינות. כדי להפיג את המתח קרביץ בוחר לתבל את העלילות בהומור יהודי, בביטויים ובקללות משעשעים ביידיש. היות ואינני מבינה יידיש היו רגעים שהמשפטים האלה האטו את הקריאה. אולם משכתי את כתפיי והתנחמתי בזה שיש תרגום לעברית, ברוך השם.

הגיג חולף: בשם "קימרלינג" מופיעות כל האותיות שבמילה קרימינלי והאותיות של קלמן
מצויות בקרימינל. האם זו בדיחה פרטית של המחבר או רמיזה לעתידו של החוקר הפרטי החרדי?

פסק הדין

 

קלמן קימרלינג חוקר פרטי, בעזרת השם" מהווה פריצת דרך בספרי הבלש המקומיים.יש למה לחכות
ואפילו   בכיליון עיניים להמשך הרפתקאותיו של החוקר קלמן קימרלינג שיש לקוות שיבואו במהרה אם ירצה השם .

Thumbs Up Clip Art

 

ראו גם

 

אשר קרביץ בויקיפדיה

קלמן קימרלינג חוקר פרטי בעזרת השם

קלמן קימרלינג בפייסבוק

שחר אילן, ‏קלמן קימרלינג: חוקר פרטי בעזרת השם, הבלש החרדי הראשון, באתר הארץ, 20/01/10

שרי שביט על קלמן קימרלינג

 

דורון קורן על קלמן קימרלינג

אסף רוזן על קלמן קימרלינג

ועוד על ספרות הבלשים העברית

בעקבות הבלש העברי :הסיפור הבלשי בספרות הישראלית

הבלש העברי הראשון
שובו של הבלש העברי הראשון

 

Image result for ‫קלמן קימרלינג‬‎

בעקבות הבלש העברי : הספורת הבלשית בספרות הישראלית

ציור עטיפה אשר דיקשטיין.

לרגל סיום שבוע הספר כתבה מיוחדת והמקיפה ביותר עד כה   על ז'אנר הספורת הבלשית בסיפרות העברית והישראלית ,על עברו, על ההווה שלו וגם כמה מילים על עתידו האפשרי . וכולל רשימת ספרי הבלשים המקוריים הטובים ביותר בשפה העברית .

פורסם בגירסה מקוצרת במגזין רשת הספרים "סטימצקי" של שבוע הספר

הז'אנר של הספרות הבלשית שבו בלש/ית חוקר/ת מפענח/ת תעלומה מסתורית לכל חוץ מימנו הוא אחד הפופולאריים ביותר בספרות העולמית. הבלש בהתגלמותו האולטימטיבית של שרלוק הולמס ועוד מגוון אדיר של חקיינים יורשים וממשיכים מהרקולה פוארו הבלש הבלגי של אגטה כריסטי דרך פיליפ מארלו של רימונד צ'נדלר וכלה במפקח דלגליש של פ.ד.ג'ימס מוצג תמיד כסוג של אאוטסיידר שמפענח את החוליים של החברה ואת בעיותיה הכמוסות מעין גם אם אינו מסוגל לפתור את הבעיות האישיות שלו עצמו בסוג של פרדוקס.
ופרדוקס זה דיבר לרבים .למרות היות הסוגה פופולארית ונחותה כביכול שימוש בהיגיון ובשכל החריף נתן לבלש סוג של מכובדות אינטלקטואלית שלא היו לסוגי ספרות יפה אחרים .
ומכובדות אינטלקטואלית זאת הביאה אותו גם לספרות היהודית-העברית .

הרב הבלש

בספרות העברית הקדומה אנו קוראים סיפורים כמו בלשיים בספרות החיצונית והמדרשית על חכמת שלמה המלך והחוזה מתקופת גלות בבל דניאל שבסיפורים שהופיעו עליו בגרסאות שונות של התנ"ך פתר בעיות בלשיות שונות במונחים שלנו

ובהם סיפור דניאל ושושנה  הנחשב לאחד הסיפורים הבלשיים הראשונים של ספרות העולם שבו מוכיח דניאל שאישה שהואשמה שהיא נימפומנית הבוגדת בבעלה היא לאמיתו של דבר חפה מפשע והאשמה האשמת שקר.

וסיפור הפסל בל  שבו מוכיח דניאל שפסל האל הבבלי אינו אוכל ואינו שותה וכל המזון שהוא מקבל נלקח על ידי כוהניו הנוכלים . .

במאה ה-19 נפוצו ברחבי העולם היהודי סיפורים על הרב הבלש שמואל סלנט  הרב הראשי של ירושלים במשך כ50 שנה שעסק כתחביב גם בבילוש ובלכידת פושעים וגנבים מבני הקהילה היהודית בעיר תוך שהוא מנצל היטב את נשק ההלקאות שסיפק לו המשטר העות'מאני בעיר על מנת להוציא הודעות מפי אשמים .
סיפורי החקירות הבלשיות של הרב שמואל סלנט כונסו בספרים "שמואל בדורו " ( הוצאת מסלול 1961) ו"מיקירי ירושלים " ( הוצאת מסלול ,1973) של יוסף זונדל וסרמן ( סבו של כותב שורות אלו ) והם מפליאים גם היום בכישרונות הבלשיים שאותם מגלה הרב בחקירותיו.

הבלש –המהר"ל מפראג

יהודה יודל רודנברג, יוצר ז'אנר הסיפורת הבלשית בספרות העברית ויוצר ז'אנר הסיפורת הבלשית ההיסטורית בספרות העולמית.

הסופר שהכניס את הספרות הבלשית לספרות העברית,לא היה כצפוי אחד הסופרים החילוניים המשכילים של התקופה אלא היה בסוג של פרדוקס רב חרדי בשם יהודה יודל רוזנברג.

רוזנברג התפרסם הודות לקובץ סיפורים שפירסם ב1909 בשם "נפלאות המהר"ל עם הגולם "
על המהר"ל מפראג וה"גולם" האדם המלאכותי שאותו יצר על מנת להגן על קהילת יהודי פראג מאויבים וצרים שונים , סיפורים שאותם הציג כיצירה קדומה שהוא רק מוציא לאור בסוג של זיוף ספרותי.

ובכך יצר מיתוס ספרותי מודרני שמאז שימש כבסיס לסיפורים ולמחזות ואף לסרטים רבים נוספים. .
מה שפחות ידוע הוא בסיפורים אלו הכניס רוזנברג גם אלמנט בלשי חזק מאוד . הגולם בעל הכוח העצום הוצג בהם כמו ד"ר ווטסון של המהר"ל שהוא סוג של שרלוק הולמס שפותר תעלומות שונות בחיי הקהילה בפראג וגובר על מזימות של הכומר הנוצרי השטני תדאוש בחריפות שכלו הבלשית וללא צורך בשימוש באמצעים טבעיים כל שהם ( הגולם אמנם נוצר בדרך לא טבעית אבל בסיפורים אלה הוא מופיע כעוזר בעל כוח ותו לא כך שהסיפורים הם בלשיים טהורים ). .
שלוש שנים לאחר סיפורי המהר"ל והגולם חיבר רוזנברג את הרומן הבלשי הראשון בעברית "ספר חושן המשפט" ( 1912) שבו מסופר כיצד המהר"ל בכוח חכמתו הבלשית ( והפעם ללא כל עזרה של הגולם שאינו מוזכר ברומאן ) פותר את תעלומת ההיעלמות המסתורית מהמוזיאון הבריטי ) של אבני החן היקרים מהחושן של הכוהן הגדול של בית המקדש השמורות שם ושנגנבו בדרך מסתורית ואף מחזיר בתשובה את המומר היהודי שגנב את אבני החושן וזה נישא לביתו של הפרופסור אוצר המוזיאון אף הוא מזרע ישראל . .

(  אמנם לא היה שום מוזיאון בריטי במאה ה-16 שבה חי המהר"ל אבל רוזנברג התעלם  בבוז מקטנות מעין אלה) .
רוזנברג לא יכול היה לעצור את עצמו ואף טען בהקדמה לסיפור שהסיפור הוא בכלל פרי יצירתו של "הסופר המפורסם והחוקר הגדול הנקרא "קאנאן דזשוויל "איש אנגליה ,ומן ספרו של הסופר המהולל הזה נעתק המעשה גם לספרי שאר עמי ארץ אירופה וגם בלשון רוסיה נעתק המעשה הזה ואנוכי העתקתי לכאן חלק שני משפת רוסיה מלה במילה בכל הסיפור "
למותר לציין שלארתור קונן דויל יוצרו של שרלוק הולמס לא היה קשר לסיפור וספק אם שמע אי פעם על המהר"ל מפראג.
אבל מאידך אין ספק שלשרלוק הולמס שלו שרוזנברג קרא אותו ברוסית יש השפעה מסויימת על דמות המהר"ל של סיפורי הגולם. למעשה רוזנברג ניסה ליצור דמות של בלש יהודי נורמטיבי ראשון מסוגו המייצג את השכל והאינטליגנציה בעוד שדמות הגולם שלצידו מספקת את הכוח הגס ועוסקת בפעילות הגופנית האלימה שרב יהודי לא היה אמור לעסוק בה.
אגב כך ובלי דעת המציא רוזנברג ז'אנר חדש ובלתי ידוע עד אז בספרות הבלשית בכללותה,"הבלש ההיסטורי " המתרחש בתקופת עבר ושגיבורו הבלש הוא דמות היסטורית ידועה. ז'אנר שהוא כיום פופולארי מאוד כיום הודות לספרים כמו "שם הורד " של אומברטו אקו ועוד סופרים רבים אחרים.
רק כאן במאמר זה נחשף לראשונה האב המייסד של הז'אנר הזה .

הבלש העברי הראשון

 Image result for ‫דוד תדהר בית אוצר‬‎

חלפו עוד עשרות שנים שעד שהופיע ספרי בלשים מקוריים נוספים בעברית ולא במקרה
ביישוב העברי בארץ ישראל מרכז הספרות בעברי התייחסו בחשדנות לכל סוג של ספרות 'בלתי-מכובדת',.
הראשון שהביא ללגיטימציה לספרות הבלשית היה לא אחר מאשר זאב ז'בוטינסקי, אבי התנועה הרוויזיוניסטית. ז'בוטינסקי, שהיה מעריץ גדול של סיפורי בלשים כמו אלו של אדגר אלן פו וארתור קונן דויל, היה חסיד נלהב של הכנסת ספרות הרפתקאות הבלשית לספרות העברית בתור מודל ראוי לקריאה לבני הנעורים על מנת שיגדלו חריפי שכל ונועזים כמו הבלשים הספרותיים .
הוא עצמו תרגם לעברית כמה מסיפורי שרלוק הולמס ופרסם סדרה של סיפורי הרפתקאות שכללו תרגומים של סיפורי בלשים שנעשו בידיו או בידי ידידיו.
הספורים הבלשיים המקוריים החלו לראות אור בראשית שנות השלושים וסיפורים אלו היו שונים מאוד מהסיפורים השרלוק הולמסים של רוזנברג. פרט לדבר אחד . הבלש שהוצג בהם היה היה דמות אמיתית אך לא היסטורית אלא בת הזמן. זה היה דוד תדהר הבלש הפרטי הארץ ישראלי הראשון שהסיפורים עליו נכתבו בדיי העיתונאי שלמה בן ישראל .בסיפורים האלה הוצג תדהר ( כפי שהיה גם במציאות ) כאיש פעלתן שאינו נרתע מתגרת ידיים כיאה ל"צבר עברי " .
בכך היה ניגוד מעניין ומשמעותי ביותר לסיפורי המהר"ל והגולם של רוזנברג שבהם כזכור הגולם מטפל בכל מה שנדרש בכוח הפיזי והרב היהודי מטפל רק בענייני המוח כפי שציפו מיהודי גלותי להתנהג.
בניגוד ליהודי הגולה הבלש הארץ ישראלי היה אמור להראות את עצמו ככל יכול הן בענייני מוח והן בענייני כוח .
תדהר תואר בסיפורים כמי שמטפל במגוון של עבריינים ופושעים בינלאומיים כמו התליין מקורפו שעליהם הוא גובר בקלות ביחד עם שני עוזריו ירמיהו וסעדיה התימני.
כה גדולה הייתה הצלחת הסיפורים שתדהר הפך כתוצאה מהם ל"ידוען " הארץ ישראלי הראשון ואנשים היו עוקבים אחריו ברחוב בדוגמה מקבילה אך לא ידועה עד אז של תופעות "כוכב נולד" שאנו מכירים כל כך טוב היום .
הטרחה כתוצאה מ"ידוענות " זאת הייתה כה גדולה עד שבשלב מסוים תדהר שנמאס לו מהעניין החליט להפסיק את הסיפורים על שמו ( אם כי הם נמשכו ביידיש ) ואת מקומו בחוברות תפס בלש אחר בשם דוד אלמוג שנקרא על שם עוזרו של תדהר דוד סוקליק אלמוג .
על דמותו של אלמוג הופיעו עוד כמה עשרות סיפורים בחוברות.

סיפור על הבלש אלמוג.
הסיפורים האלו היו פופולאריים מאוד בישוב ובעיקר אצל הצעירים . אמנם מורים היו מענישים בחומרה תלמידים שאותם תפסו בקריאתם אך רבים מהם נהגו לקרוא אותם בעצמם בשקיקה לאחר השיעור בהיחבא.
אבל לאחר אמצע שנות השלושים נעלם הבלש העברי בסיפורים את מקומו תפסו בלשים זרים מפוברקים שונים כמו מוריס דה לייר וד"ר של פרי עטם של יוצרים מקומיים כמו אליעזר כרמי .


הבלש העברי חזר באמצע שנות ה-40  בסדרת החוברות גד מגן לוחם ללא חת בכוחות הפשע שהיה מעין חזרה לימי תדהר ואלמוג . זאת הייתה סדרה של 14 חוברות שבמהלכה נלחם בפושעים ובכנופיות ערביות בעזרת אביו הבלש מרדכי ועוזרו התימני רחמים .וכךה וא נלחם בסוחר הסמים הערבי עבדול מעסי ומשתפי הפעולה היהודיים שלו . וסייע למהפנט שהואשם באחריות לרצח אדם שהופנט על ידו .
אך זה לא זכה להצלחה רבה. וכל מיני נסיונות להחיות את הסדרות של תדהר ואלמוג בצורות שונות כולל אפילו כסיפור קומיקס בשם "הבלש דוד" לא זכו להצלחה .
ספרי הבלש הישראליים המקוריים שהופיעו בשנות השלושים והארבעים נעלמו מהספרות העברית.

הספר האחרון בסדרת הבלש האלמוג מראשית שנות השישים שבו הוא רודף אחרי פושע מלחמה נאצי .

לאחר קום המדינה נדמה היה שסיפורי הבלש העברי סיימו את תפקידם והבל והלש העברי נעלם למשך שנים רבות .ייתכן שהציבור באותה תקופה התעניין יותר בהרפתקאותיו של הלוחם העברי ,ואילו הבלש העברי כבר לא הצטייר כטיפוס כה אקזוטי ומרתק כפי שהצטייר בעיניו בשנות השלושים .

 ילדים בלשים

איור עטיפה אריה מוסקוביץ( מ.אריה )

הבלשים נותרו בתחום אחד בלבד: ספרות הילדים. וושם בז'נאר אחד דומיננטי בסיפורי חבורות הילדים. ספרות הבלשים  הבלשים' הייתה בולטת מאוד בסדרת 'חסמבה' מאת יגאל מוסינזון שגיבוריה לחמו בפושעים ומחבלים שונים בארץ ובעולם , ואף ביתר שאת בסדרת 'הבלשים הצעירים' מאת אבנר כרמלי (יוצרה, שרגא גפני, היה כמובן קורא נלהב של חוברות הבלשים משנות השלושים והארבעים). בסדרה זו, מרבים הגיבורים הצעירים להשתמש באמצעי בילוש שונים הדומים לאמצעיו של תדהר בשנות השלושים, מתחרים זה בזה, חדים זה לזה חידות בלשיות ומלמדים את הקוראים שיטות בילוש שונות; הם מכנסים כינוסים שבהם ילדים בלשים ממקומות שונים נפגשים אלו עם אלו, ומוכיחים שוב ושוב את עליונותם על המשטרה שעמה עבדו יד ביד, ממש כפי שבשנות השלושים תדהר 'מוכיח' את עליונותו על המשטרה הבריטית.
סדרת 'הבלשים הצעירים' הביאה להקצנה אולטימטיבית ופרודית ממש של מגמת לימוד הבלשות בקרב ילדים ובני נוער, שהחלה עם דוד תדהר.אבל בשלב זה אף אחד כבר לא לקח ברצינות את הבלש העברי שנראה כנושא המתאים רק לילדים .
להקצנה פרודית אולטימטיבית היגיעה דמות הבלש בסיפורי הקוף הבלש צ'יפופו של תמר בורנשטיין לזר על עלילות קוף מדבר הנודד ברחבי העולם ופתר בארצות שונות תעלומת בלשיות שונות . בורנשטיין לזר היציגה סדרות רציניות מעט יותר על עלילות ילדים בלשים קונדסי נער הקירקס ולקסי אבל אלו לא זכו להצלחה של צ'יפופו ( אם כי לקסי הופגש לאחרונה עם צ'יפופו והשניים תרו תעלומה בשיתוף פעולה ) .

שובם של הבלשים

בלש על רצח בעת סיאנס ספיריטואליסטי .לכאורה נכתב בידי סופר אמריקני בשם "איבי קוסטין". למעשה נכתב בידי ישראלי בשם מירון אוריאל.

ספרי הבלשים שבו להופיע בהיקף נרחב בשנות החמישים והשישים, אך מרביתם היו תרגומים אותנטיים של סיפורי הבלשים של אגתה כריסטי, אדגר וולאס, אלרי קְווין, ארל סטנלי גרדנר, ג'ון קריזי ואחרים. מרביתם יצאו לאור ב'ספרי מסתורין' של הוצאת מ' מזרחי, שכללה מאות כותרים של סופרי בלשים אמריקנים, אנגלים וצרפתים ידועים. ייתכן שהקושי להתמודד עם הרמה הגבוהה יחסית של סיפורים אלו הוא שעמד מאחורי מיעוט הופעת ספרי בלש עבריים מקוריים.
ספרי הבלשים המקוריים שכבר כן הופיעו היו רובם ככולם ספרים שהתחזו ספרים שהתחזו למתורגמים . ובהם בלטו סיפוריו של מירון אוריאל על בלש המישטרה האמריקני השמן סלים אודונל שאותם כתב תחת השם "איבי קוסטין ". וטרילוגית המפקח פיירו ,ספרים שהתחזו כמתורגמים מצרפתית וכפיר עטו של "ז'אק מרטל . הטוב שבספרים אלו ואחד מספרי הבלשים הטובים ביותר מכל סוג שהופיעו בעברית היה " תעלומת מותו של הפשפש " ( שהופיע גם תחת השם "הפשפש ") בסדרת הבלש המסתורי בהוצאת ע.נרקיס ,1962 . שבו פירו חוקר תעלומת רצח של עבריין קטן "הפשפש " כשהוא שוכב אין אונים במיטת בית חולים .
.

צמד המתח

מותו של הענק הצהוב

סדרה על עלילות בלש ישראלי בשם "יורם קלט " הופיעה ב-1958 ללא שם מו"ל  הייתה הסדרה הראשונה מהוצאת מדור של אורי שלגי. ,עלילותיו של הבלש הישראלי נכתבו כולם בידי המו"ל אורי שלגי .אך הבלש לא זכה להצלחה ואורי שלגי עבר מיידית למערבונים של ביל קרטר שהתגלו כמצליחים לעין ערוך . הקהל הישראלי עוד לא גילה כל עניין בבלשים עבריים

הבלש העברי זכה לתחייה נוספת קצרת ימים בסוף שנות השישים בסדרת "צמד המתח " של "י יהל "( כנראה שם בדוי) . הקונספט היה חדשני ולמעשה ראשון מסוגו . אלו היו עלילותיהם של בלש ובלשית הללו היו זוג בלשים צעירים וסקסיים : סרן איציק גור מחטיבת השריון וסטודנט להיסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה עברית וחברתו " סטודנטית המשפטים ויעל פז בתו של עורך הדין גולדברג שהוגדרה בסיפור הראשון כ "פצצה משהו לא נורמלי המאחד בקרבו גם חן וגם שכל מקרה נדיר אצל בנות המין החלש והיפה ". יעל פז היא הבלשית העברייה הראשונה למבוגרים .

על עלילותיהם הופיעו שלושה ספרים "מותו של הענק הצהוב " ( 1969 ) ן "תעלומת מקדש הריגול היווני "( 1969 ) שבו מצאו את עצמו הצוות מעורב בפרשת ריגול סורית חמורה ופרשת  כוס המוות " שבו מצא את עצמו הצמד מעורב ברצח בעת סיאנס ספיריטואליסטי שבו אחית המשתתפות דמתה דמיון מדהים לאישיות אמיתית  מייסדת אולפני הרצליה והספיריטואליסטית :מרגוט קלאוזנר

 מעניין שהספר הראשון סופר בידי איציק השני בידי יעל והשלישי היה בגוף שלישי על שניהם מה שמראה על נטייה מדהימה לשוויוניות מבחינת הסופר …

הצמד אף היו אמורים להופיע בספר רביעי בשם "תעלומת הרצח בטלוויזיה"  שבו יטלו חלק ברצח בשידור בחי בעת הופעה טלוויזיונית אך הסיפור הנ"ל לא הופיע לבסוף אם כי ספר תחת שם זה שיוחס לסדרה אכן הופיע אבל משום מה הסיפור שבפנים היה סיפור ריגול שלא היה לו כל קשר לצמד המתח . כנראה הייתה כאן שגיאה מוזרה של ההוצאה.
חלפו שנים עד שבתיה גור עסקה לבסוף בפרשת רצח באולפן הטלוויזיה בספר הבלשים האחרון שלה
ככל הנראה הייתה זאת סדרה שהקדימה את זמנה בעודף השוויוניות שלה .צוות המתח לא זכה להצלחה והקונספט של הבלש והבלשית הפועלים בשיויוניות יחסית חזר רק בשנות השמונים בסדרות הטלוויזיה האמריקנית "רמינגטון סטיל" ובלשים בלילה .

במקביל הופיע ספר הבלשים המקורי  של אליעזר ברקמן "רצח בבית הקברות " ( הוצאת רנסנס ,1969).

אבל נראה שכמו ספרי סדרת "צמד המתח " הוא לא זכה להצלחה.
והבלש הישראלי נעלם שוב . לעוד כעשרים שנה.
עד שהוקם לתחייה שוב בידי בתיה גור.

המפקח

בתיה גור היא אולי סופרת הבלשים המצליחה והמוערכת מכל במקומותינו. היא האחראית להקמת הז'אנר לתחייה בעברית ב1988 עם הספר המצליח "רצח בשבת בבוקר " בדמות הבלש המפקח מישל אוחיון שהיה מעין העברה לישראל של הז'אנר הבריטי האנין של מפקח המשטרה האינטליגנטי נוסח אדם דלגליש .
מישל אוחיון הוא בחור "מזרחי " אינטליגנטי סטודנט לימי הביניים רודף נשים שנכשל בנישואיו ובמהלך ששת ספרי הסדרה עליו נקלע בכל פעם לחברה סגורה אחרת ,פסיכואנליטיקנים, חוקרי ספרות עברית ,קיבוץ ,מוזיקאים , שכונה ערבית , אנשי תוכנית חדשות בטלויזיה שאת הקודים המיוחדים לה ואת האינפורמציה המורכבת והמסובכת שמאחוריהם הוא נאלץ לפצח בדרך לפיתרון התעלומה המורכבת. .

גור שלא העריכה את ז'אנר הבלשים במיוחד התגלתה מספר לספר כסופרת שאפתנית יותר ויותר שבספרים האחרונים שבסדרה ה ובעיקר בספר הסיום "רצח מצלמים" הכניסה מסרים פוליטיים חריפים ביותר שהעמידו את ז'אנר הבלשים כולו ( שמתפקידו לאשר את הסדר הקיים ) על ראשו .
למרבית הצער עצם השאפתנות הפוליטית הזאת פגעה בספרים אלו אנושות כספרי בלשים והם נופלים מאוד מהספרים בראשונים בסדרה.

ספרי סדרת המפקח  מיכאל אוחיון מאת בתיה גור

.
1.רצח בשבת בבוקר :רומן בלשי (כתר, 1988 )תורגם לעשר שפות . הספר הבלשי העברי המתורגם ביותר.

2.מוות בחוג לספרות : רומן בלשי ( כתר 1989 ) תורגם לשמונה שפות .

3. לינה משותפת –רצח בקיבוץ :רומן בלשי. ( כתר, 1991)  תורגם לשבע שפות

4.המרחק הנכון : רצח מוסיקלי ( כתר ,1996).תורגם לחמש שפות .

5.רצח בדרך בית לחם (כתר, 2001) תורגם לארבע שפות .

6. רצח, מצלמים (כתר, 2004) תורגם לשתי שפות .

מבוסס על מיני סדרה טלוויזיונית שנכתבה עם רם לוי ואסף ציפור .

המקומונאית

ב-1989 שנה לאחר בתיה גור פירסמה שולמית לפיד את ספר הבלשים הראשון שלה "מקומון".

לפיד זכתה להצלחה גדולה עם הגיבורה שלה ליזי בדיחי שהיא ההפך הגמור ממישל אוחיון בכל ד בר חוץ מבמוצא המזרחי . זוהי עיתונאית של מקומון באר שבעי שמסתמכת תמיד בתעלומות הנראות גדולות על מידותיה ובניגוד למישל אוחיון זוכה מסביבתה ומרוצחים השונים שאיתם היא מתעמתת רק לזילזול.
ליזי בדיחי היא דמות דחויה ולא אהודה , עיתונאית לא נחשבת שהעורכים שלה מזלזלים בה וכך גם אנשי החברה הגבוהה שבקרבם היא מסתובבת בעת ביצוע חקירותיה וכתבותיה השונות בגלל בגדיה הצעקניים ועגיליה הגדולים מדי והליפסטיק הצעקני שלה . בניגוד לרוב גיבורי סדרות הבלשים שהם לרוב מהמעמד הבינוני או אף המעמד הבינוני הגבוה ,ליזי היא דמות ממוצע "פועלי ". אביה נפטר ואימה הדומיננטית מאוד בחייה היא פועלת פשוטה בבית חרושת לסדינים בבאר שבע.
ליזי היא רווקה בת 30 פלוס  חרוצה מאוד  ומתפרנסת במקצוע העיתונאית במקומון שבו יש שכר נמוך בלבד וסובלת מעלבונות מילוליים בלתי פוסקים מהעורך הלא נעים שלה שמזלזל בה בגלוי . היא אפרורית למראה גמלונית ואף מכוערת ונראית כמי שאינה מסוגלת לפתור דבר אבל פעם אחרי פעם היא מפתיעה את יריביה במוחה החריף והעירני המסתתר מתחת לחזות האפרורית והאטומה לכאורה.. אך בדיחי תמיד מתגלה כפקחית הרבה יותר ממה שחזותה הצנועה מרמזת .
לאמיתו של דבר ליזי היא מקבילה במקצת לפניה בכך שהיא אישה משוחררת המסוגלת להתגבר על הגברים במשחקם שלהם. אלא שבניגוד לפניה שחיה בתקופה שבה הנשים "דוכאו" ליזי היא כבר בת התקופה הפמיניסטית שחיה אחרי עידן ההגשמה העצמית , היא מקבלת את שחרורה כדבר מובן מאליו בניגוד לפניה שנאלצת להיאבק עליו . לפיד אף סיפקה לה סוג של חיים רומנטיים במהלך התעלומות שלה שבמהלך הספר המעניין והטוב ביותר שבהם חקרה פרשיה שהיית קשורה לרשת הריגול ניל"י .

ספרי סדרת -העיתונאית הבלשית  הבאר שבעית ליזי בדיחי מאת שולמית לפיד.

"מקומון " בפולנית .

1.מקומון  (כתר, 1989).  המתרחש בתקופת הפריחה של הכלכלה הנכונה מבית מדרשו של שר האוצר יורם ארידור שבו מסתבכת גיבורת הסדרה ליזי בדיחי ברצח של שופט ידוע עם ליויתני ה"שוק האפור " בנגב ועם קיבוצניקים שהסתבכו בחובות כבדים לפושעים תורגם לשש שפות כולל סינית .
( הוסרט בידי אמנון רובינשטיין ב-1991)

"מקומון  " בגרמנית.

2.פיתיון (כתר, 1991). תורגם לשתי שפות . מתרחש בימי מלחמת המפרץ הראשונה ונפילת הסקאדים בישראל כאשר בדיחי מוצאת מפקח משטרה שנחשב למת בדירתה בהלך העלילה עליה לאתר ציורים של הצייר חיים סוטין שנגנבו ומוצאים כעת למכירה בניו יורק. מעניין שאירוע מלחמתי זה שימש מרקע לעוד שני ספרי בלשים אחרים מאותה התקופה .כנראה שהאנשים הכלואים בחדרים אטומים נראו כמתאימים ביותר לחקירת פרשת רצח מסתורי ב"חדר סגור ".

התכשיט / שולמית לפיד

3. התכשיט (כתר, 1992)  תורגם לשלוש שפות כולל סרבית .

אולי המעניין בחמשת ספרי הסדרה. ליזי מגיעה לפנסיון כדי לבקר את אימה הנמרצת והדומיננטית , פועלת בבית חרושת שנפצעה ומחלימה שם ומגלה בפנסיון שהאחות הראשית שם נרצחה וכמוה גם אחת החוסות במקום ישישה חולה. במהלך ניסיונותיה לפענח את התעלומה ליזי מגלה שעל מנת להבין את הפרשה עליה לחקור ולהגיע לעבר הרחוק של הישוב אל ימי מלחמת העולם הראשונה וארגון המרגלים "נילי " אירועים שמסתבר שיש להם קשר הדוק לפרשת הרצח המודרנית .

4. חול בעיניים (כתר, 1997). תורגם לשתי שפות . בספר הרביעי מגלה ליזי הומלס ותיק וידוע בבאר שבע תחת הכינוי "הנביא " פצוע פצעי מוות . ליזי יוצאת לפענח את התעלומה שלעזרתה מצטרף עורך דין תל אביבי צעיר נמרץ ולא שגרתי שמשמש כחוקר של חברת ביטוח. בין עורך הדין ובין ליזי מתפתח סיפור אהבה.

"פילגש בגבעה " בפולנית.

5. פילגש בגבעה (כתר, 2000). תורגם לשתי שפות .
בספר החמישי והאחרון עד כה  )נותנת ליזי טרמפ לזוג צעיר טרמפ שמסתיים ברצח. ובחיפושיה אחרי מנהיג כנופיית הרוצחים ליזי מגיעה עד לשוויץ בחברתו של עורך הדין רוני מלצר שהפך להיות למאהבה.

.
הבלש הפרטי

במקביל במדויק להופעת ספר הבלשים הראשון של שולמית לפיד , הופיע ספר בלשים ראשון של הבן יאיר לפיד הראש הכפול (  זמורה-ביתן,  1989)
אלא שהבלש של הבן שונה עד כמה שאפשר מהעיתונאית הבאר שבאית של האם וגם מהמפקח הירושלמי האלגנטי של בתיה גור .
זהו יהושע "ג'וש" שירמן, תושב רחוב מאפו בתל אבי ב שהוא גם צאצאו הלא חוקי של פוליפ מארלו הבלש האמריקני המפורסם גיבורו המלנכולי של רימונד צ'נדלר .
שירמן המגושם המתוסכל אבל גם העקשן ובעל שני אגרופי ברזל מוצא את עצמו שוב ושוב מסובך כנגד מיטב שיפוטו בתעלומות מסובכות ואלימות שמהן איך שהוא יוצא בחיים תמיד לאחר שהשכיב בחורה אחת או שתיים או יותר ובמקביל שלח לעולם הבא עוד כמה וכמה טיפוסים אפלוליים כמקובל בז'נאר "הבלש אפל " בארה"ב .בספריו מנסה לפיד להפוך את תל אביב למקבילה האפלולית של לוס אנג'לס וניו יורק של סופרי הבלשים האמריקנים אם כי יש ויכוחים רבים על מידת הצלחתו . עם זאת מעניין שלאחר שלושה ספרים שבהם כיכב ג'וש סימון נטש אותו לפיד ( זמנית ?)  ובספרו האחרון "שקיעה במוסקווה"  ( קשת ,2007) הוא מעביר את זירת העלילה הבלשית למוסקבה " וגיבורו הוא הפעם באופן מאוד לא צפוי רוסי יהודי .

ספרי סדרת בלש פרטי ג'וש שירמן מאת יאיר לפיד
1. הראש הכפול (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשמ"ט 1989)
תורגם לצרפתית.

2. החידה השישית (תל-אביב : קשת, 2001)
תורגם לצרפתית.
3. האשה השניה (תל-אביב : קשת, 2006 )

ספר בלשי נוסף :
שקיעה במוסקבה : רומן (תל-אביב : קשת, 2007 )

עוד בלשים

עוד סופרי בלשים מקוריים מצליחים היו הצמד " אלמוג אטינגר ( שם בדוי של  הסופרת רות אלמוג והמשוררת אסתר אטינגר ) שיצרו בשני ספרים רבי מכר דמות של ספרנית  ירושלמית חוקרת תעלומות   רוזה בלומנטל .

מאהב מושלם

מאהב מושלם (ירושלים : כתר, 1995) הספר הראשון בסדרה גם תורגם לגרמנית.
אשטלינה אהובתי : רומן בלשי (ירושלים : כתר, 2002)

אך משום מה הספרנית חוקרת התעלומות לא חזרה מאז בספר נוסף.
סופרי בלשים עבריים אחרים כללו את :

העיתונאית אורה שם אור שיצרה את דמות של מתרגמת ספרים רומנטיים חוקרת תעלומות במקומות כמו חוגי פנויים פנויות .

הרופא צבי הרולד יצר את דמותו של רופא פתולוג חוקר פרשיות רצח הקשורות לסמים .

הסופר ברק תאשור שיצר טרילוגיה על בלשים החוקרים תעלומות רצח במושבה קטנה כולל תעלומה המתחוללת בזמן מלחמת המפרץ הראשונה .

.

ספרי בלשים בודדים מעניינים נוצרו בידי סופרים כמו חיים לפיד  בספרו ברזניץ ( זמורה ביתן ,1992) שגם הוסרט לסרט בשם "החשוד האחרון " ותורגם לארבע שפות ,על החקירה המיוסרת של מפקח משטרה. 

 עוד  מפקח משטרה   דמיוני  נוצר  לספר אחד בידי העיתונאי אמנון דנקנר שיצר לספר אחד  שרמן בחורף ( כתר, 1996 שגם הוא  זכה לגירסת סרט. ולאחר מכן כתב  דנקנר את הרומן הבלשי הנוסטלגי  המקורי הטוב  ביותר עד כה  "האיש ללא עצמות ". עוד סופרים שעסקו בז'אנר הם : אמנון ז'קונט  בספר " אחרון המאהבים החכמים " ( כתר, 1991)

 אהוד אשרי בספרו "לראות בחושך  ( כתר 2004) על עיתונאי שהתעוור ונאלץ לבצע תוך כדי חקירה בלשית , רם אורן ,אמנון בירב,  אורי אדלמן בספרו "בסימן ונוס "  ( כתר ,2000) שגם הוסרט לטלוויזיה  ,לימור נחמיאס,

אמיר, גל , עפולה, רחוב האופרה 3‏

עורך הדין גל אמיר בספריו עפולה רחוב האופרה 3  ( זמורה ביתן ,1998 ) ,והשלישית בשורה השניה"   ( ( זמורה ביתן ,2005) שגיבור הבלש הוא שוטר מושחת.    העבריינית לשעבר והעיתונאית בהווה  שרה אנג'ל בספרה "שנת החתול " ( ניר ,2003)  והיחצנית אדיבה גפן   שכתבה סדרה של ספרי בלשים ומותחנים רומנטיים כמו "עוקף שיקגו " ( זמורה ביתן ,1997) ואבק יהלומים  ( זמורה ביתן ,2007)   .ספרה הטוב ביותר עד כה  על חקירת תעלומה היסטורית שבה מעורבת הנאצית  מגדה גבלס ".

אבק יהלומים

כל האנשים האלו כותבים ספרי בלשים שבכל אחד מהם יש גיבור בלש שונה .
בעקבות הצלחת ספריהם התפרסמו בלשים מקוריים רבים נוספים. הספרות הבלשית הפכה לסוגה לגיטימית במסגרת הספרות העברית בכללותה.

הבלש ההיסטוריון

תת ז'אנר ספציפי שתופס תאוצה גוברת והולכת בספרות העברית בשנים האחרונות הוא הבלש הנוסטלגי שבו הגיבור בלש מודרני חוקר תעלומה היסטורית שהתרחשה בתקופת הישוב ובראשית ימי המדינה והם מזכירים לנו שכל בלש הוא יותר מכל דבר אחר סוג של היסטוריון שמתפקידו שלאתר את הדברים החבויים מתחת לשטח בדיוק כמו שכל היסטוריון הוא למעשה בלש. סופרים שהתמחו בסוג ספרותי זה הם בועז אפלבאום עם שקיעה אדומה : בלש נוסטאלגי (תל-אביב : ביתן, 2001) שבמרכזו עומדת תעלומת בגידה של חידה שלא נשי הישוב לאנשי הכתב הגרמנית הפרו נאצית שלה טמפלרים בתקופה שלפני קום המדינה ,פרשיה שבמרכזה עומדים אנשי "מוסד " בכירים של ימינו .

הבלש הנוסטלגי השני של אפלבאום  גופה אחת פחות מדי : מי רצח את בתו של דיזנגוף? (תל-אביב : ביתן, תשס"ד 2004)  שעוסק בחקירת פרשת רצח מודרנית  של ביתו ( הבדיונית לחלוטין ) של ראש העיר הראשון של תל אביב  מאיר דיזינגוף ,פרשה שאותה אפשר להבין רק על ידי ידע עמוק בפרטים טריוויאליים בתולדות תל אביב הקטנה ..

 כדור בראש / יוסף שביט

עוד סופר שעסק בספרי בלשים היסטוריים מאין אלה הוא יוסף שביט בספריו "כדור בראש " ( משכל 1998 )
שמועות על רצח ( הוצאת א. ניר ,2004) / שגיבוריהם חוקרים תעלומות שונות מתקופת המנדט

אפשר להזכיר גם את "פרשת זיסקינד " ( 1993) מאת יזהר ארנון על עיתונאי שחוקר  תעלומה בלשית מפני כמה עשרות שנים על רקע רציחות מודרניות .
הספר המעולה ביותר של הסוגה הוא "האיש ללא עצמות " של אמנון דנקנר שמגיע עד לסוף המאה ה-19 לתקופת פרשת דרייפוס וימי שהותו של הרצל בפריז.

מאחר שכל בלש הוא גם סג של היסטוריון ( ולכן ז'אנר זה כל כך פופולארי אצל היסטוריונים וחוקרי מדעי הרוח שונים ) ז'אנר זה הוא מתבקש.
ומן הסתם לא רחוק היום שבו נראה בספרות העברית גם דוגמאות של ז'אנר הבלש ההיסטורי הבלש המתרחש כולו בתקופת עבר כל שהיא ז'אנר שכפי ראינו הומצא בידי אבי ספרות הבלשים העברית יהודה רוזנברג .

היכל התהילה של ספרות הבלשים העברית

ולסיכום רשימת סיפורי הבלשים הטובים ביותר בספרות העברית .

והנבחרים המובחרים הם :

:
1. ספר הבלש המקורי הטוב ביותר בשפה העברית הוא ללא כל ספק או מתחרה "אדוניס" של אריה סיון ( הוצאת עם עובד 1992) שתורגם לגרמנית לאסטונית ולסינית. "אדוניס " זכה בפרס "התדהר" לספרות בלשית עברית מופתית בידי מגזין הרשת "יקום תרבות " בכנס על הספרות הבלשית שנארך ב-2016.
זוהי מחווה אירונית -פארודית לסיפורים הישנים של תדהר ואלמוג . המחבר סיון  מספר על מציאת כתב-יד המתאר את עלילותיו בשנת 1930 של בלש עברי בשם אבנר בן חורין, ומביאו לפני הקורא . בן חורין הוא בלש שהוא ידידם של ביאליק ואישים אחרים, מעורב מאוד בפוליטיקה של היישוב, ומבחינות רבות הוא מזכיר את תדהר. אלא שלא כתדהר, הוא מתואר כרודף נשים; הוא מוצג כמי שמקיים יחסי מין עם אישה שהוא פוגש בעת חקירה מסובכת בעקבות היעלמותו של אדם (דבר שאין להעלותו על הדעת ביחס לדמותו של תדהר, כפי שתואר בחוברות הישנות). והוא מוצא את עצמו מעורב בפרשת העלמות מסתורית אלא שבדרך לפיתרון סיוון שובר במכוון את כל חוקי ספרי הבלשים על מנת יצור ספר שהוא בבחינת "ספרות אמיתית" ויותר משהו נותן לנו תיאור של פרשת פשע נותן לנו תיאור פנורמי של החברה בישוב העברי בשנות השלושים מצדדים לא ידועים שלה . מבחינות רבות, ספר זה הוא מעין אזכור נוסטלגי של סיפורי הבלש משנות השלושים. סיון עצמו, באחרית הדבר הפרודית לספר, משווה אותו לחוברות הבלש של תדהר, אך מדגיש את ההבדל הגדול בין תדהר, שכל חייו היו קודש לערכים הלאומיים של היישוב, לבין הבלש האינדיבידואליסט אבנר בן חורין, כפי שמבין אותו איש שנות התשעים של המאה העשרים.

2. מוות בחוג לספרות : רומן בלשי ( כתר 1989 ) רשימה זאת אינה יכולה שלא לכלול לפחות ספר אחד או שניים של בתיה גור שהם אולי ספרי הבלשים המוערכים ביותר בידי הביקורת והקהל ,דומה שספריה על הרצח בקיבוץ ו"רצח מצלמים" הם הרדיקליים ומרחיקי הלכת ביותר. אבל האמת היא שכספרי בלשים ממש הם נחותים למדי אולי בגלל עודף השאפתנות שלהם .

לדעתי ספרה "מוות בחוג לספרות" הוא המהודק ביותר והמרשים ביותר כבלש נטו ללא תוספות שלא ממין העניין ובתמונה העמוקה ממקום שהיה מוכר היטב לגור אולי יותר מכל המיליות האחרות שתיארה של חוג הספרות .ספרה המרחק הנכון : רצח מוסיקלי ( כתר ,1996) העוסק בסצינת המוזיקה הקלאסית הוא כמעט בגדר שווה ערך.

3. מקומון (כתר, 1989).  מאת שולמית לפיד שבו חשפה לפני העולם את דמותה של ליזי בדיחי הוא המרשים מבין ספריה שכן מאז לא היתווסף הרבה על הדמות אבל יש לי העדפה אישית  לספרה התכשיט (כתר, 1992). שהוא תעלומה היסטורית הקשורה לאירגון הריגול ניל"י בראשית המאה העשרים .


4. הרצח בדרך לצמרת ( הוצאת ירון גולן ,1990) מאת רפאלה בילסקי בן חור.
בלש :גדעון טל ד"ר למתמטיקה ולמדע המדינה וכותב ספרי הבלשים.הפועל בשירותו של ראש הממשלה "שמואל ברק" ( גירסה מוסווה במעט מאוד של שמעון פרס ידידה במציאות של המחברת ) חוקרת את תעלומת רצח אישתו של שר הביטחון ואת רצח שר האוצר .רציחות לרווחתה כל נבעו ממניעים אישיים ולא פוליטיים (כפי שמן הסתם היה קורה עם הספר היה מתחבר כמה שנים מאוחר יותר ).
ספר שלא זכה לעניין רב עם פרסומו שמציג את הסביבה המוכרת היטב למחברת יועצת ופעילה פוליטית במפלגתה עבודה של הזירה הפוליטית ומתאר רצח המתבצע בדרגים הבכירים ביותר ואת חקירתו בידי כותב ספרי בלשים . התיאור הציני ובו בזמן המדויק של הזירה הפוליטית שבה הכל אפשרי ( ורק בדיעבד התברר עד כמה הכל אפשרי באמת ) נותן לספר  עוצמה שאין  לבלשים רגילים .

5. .  .האיש ללא עצמות ( הקיבוץ המאוחד ,2002) מאת אמנון דנקנר .
בלש שרגא קוזולוף .חקירת פרשיות רצח מודרניות המתקשרות לתעלומה היסטורית שנחקרה בידי העיתונאי תיאודור הרצל בפריז של 1895.ספר מרתק שיש לו הרבה מה לאמר על התפיסות היסטוריות ציוניות ופוסט ציוניות במסגרת הסיפור הבלשי המורכב מאין כמוהו.

6. קילומטר ויומיים לפני השקיעה " ( כתר 2004)  מאת שמעון אדף .

אחד  הבלשים הטובים ביותר שהופיעו בעברית לכל הפחות שווה ערך למיטב של שולמית לפיד ובתיה גור . שמעון אדף יצר בו דמות רבת פוטנציאל של בלש פרטי אליש בן זקן  דמות חזקה ומרשימה של בלש מהעיר אשקלון המתמודד שווה כשווה עם סצינת התרבות השוליים והן עם התרבות העליונה של ישראל.   שהוא גם אקדמאי כושל וחוקר והיסטוריון תרבות הרוק בארץ , וצופה מוכשר ומרוחק בסצינה האנושית בכללה .בדומה ליוצרו.

כמו במרבית הסיפורים מסוג זה הבלש של אדף הוא מעניין הרבה יותר מהתעלומה שבה הוא נוטל חלק של התאבדות מרצה פופולארי שנוי במחלוקת המתגלה כקשור לרצח יוצרת נחשבת בסצינת הרוק . העלילה עוסקת בחקירת התאבדות מרצה פופולארי שנוי מאוד במחלוקת בגלל השקפותיו האנטי מוסריות בחוג לפילוסופיה מודרנית ( מין טיפוס דמוי הפילוסוף השנוי מאוד במחלוקת משה קרוי שאולי שימש כהשראה לדמות ) ורצח זמרת ויוצרת נחשבת ביותר בסצינת הרוק שנרצחה תוך כדי שלב מוקדם של העבודה על האלבום השלישי שלה שלו מצפים כולם בסקרנות מרובה ואגב כך חושף הבלש מאבקים וסכסוכים פנימיים שונים וארסיים מעין כמוהם במגדל השן של העולם האקדמי של החוג לפילוסופיה מודרנית מחד ובעולם הארצי הרבה יותר אבל הארסי לא פחות של סצנת הרוק המוזיקלית.
יש לקוות שאדף יחזיר את גיבורו זה בספר נוסף .

לאחרונה הופיע ספר בלש מעניין של יוכי שלח בשם "אחד בספטמבר ( 2006) "
ספר שנכתב כמחווה לבתיה גור שהגיבורה הבלשית שבו היא שושנה מורה לספרות בבית ספר באשדוד שחוקרת את פרשת רצח המורה למוזיקה .ובהחלט מראה על פוטנציאל.

עתיד ספרות הבלשים העברית .

הספרות הבלשית נראית כעת כתחום לגיטימי של הספרות העברית הכללית. וכמו בעבר היא הוליכה את הדרך להופעה מחודשת של סוגי ספרות לא קנוניים אחרים שהפעם הופיעו בהוצאות מכובדות כמו ספרי ריגול ומתח ורומנטיקה .הבלש העברי שוב מופיע בספרי מקור לא מעטים שיוצאים בספרות העברית  מידי שנה.   

tאבל ספרות הבלשים המקורית  גם הייתה נתונה בשנים האחרונות  בפעם המי יודע כמה מאז שנות השלושים להתקפות עזות מצד הממסד הספרותי . הפעם התיחכום של ההתקפות רק  גבר מאחר שהן בוטאו   מצידו של מי שנחשב בעבר ל"אורים ותומים " של חקר הספרות העברית פרופסור דן מירון . הוא הטיל ספק בעצם   היכולת ליצור בז'אנר זה  ספרים מורכבים "רציניים " וטען בין השאר לגבי ספריה של שולמית לפיד האשכנזית שאין המדובר אלא בספרות גזענית אנטי אשכנזית.

אבל כפי שהראה החוקר אייל סגל במאמר התגובה הנוקב והמקיף שלו ביקורתו של מירון הייתה שגויה וסטראוטיפית בבסיסה ונבעה מחוסר הבנה וידע על הז'אנר שאותו כביכול תיאר.

בכל אופן האמת המרה היא  שמשום מה סיפור הבלש באופן כללי מעולם לא היה פופולארי בישראל כמו סיפור הריגול והמתח אולי כי הסוכן החשאי הנאבק באוייב השטני הערבי –נאצי –סובייטי,עורר את תמיד את עניינם של הקוראים המקומיים הרבה יותר מאשר הבלש שבסך הכל נאבק ברוצחים חסרי פרצוף שאין להם כל משמעות ואיום על קיומנו הלאומי .

ומה צופן העתיד עבור ספרות הבלשים המקורית ?
נכון לעכשיו יוכי שלח ביחד עם שמעון אדף נראים "כתקווה הלבנה הגדולה" של הספרות הבלשית המקורית  שני הסופרים הצעירים המבטיחים ביותר בתחום זה אם יחליטו להמשיך לכתוב ספרי בלשים.
עוד אישיות שבאופן פוטנציאלי יכולה לתרום תרומה חשובה לספרות הבלשים העברית הוא עורך  מוסף הספרות של הארץ דרור משעני חוקר ומרצה על ספרות הבלשים העברית .
אבל אנחנו מצפים  מעל לכל ליוצרים נוספים חדשים ובלתי ידועים עד כה  שיפיחו חיים חדשים בז'אנר שנוצר בראשית המאה הקודמת בידי הרב  יהודה רוזנברג .
.
.

מספח רשימת  ספרי כמה סדרות ספרי הבלשים  הידועים פחות .
ספרית הבלש מאת ד"ר ב. אלכסנדר ,1933עלילות הבלש דוקטור של .1. מפלצת צלב הקרס.
2. המת שרצח
3. מסתרי אוניית המוות
4. האדם הכחול .

 סיפורי "האיש בצל" מאת יצחק רגולסקי בספריית ההרפתקן.  שנות השלושים

1. האיש בצל

 5 (2) האיש בצל בסכנה

9 (3) האיש בצל חש לעזרה

אמור היה לצאת "האיש בצל נתפס " אך לא ברור אם יצא.

האיש בצל יצא תחת השם "התכשיטים המזוייפים "בסדרת הבלש הזעיר מספר 63. 

 

עלילות גד מגן ( הוצאת המאה העשרים ,1946)

:

  1. רצח ברחוב בלפור.
  2. ד"ר פלאי על ספסל הנאשמים . גד מגן עוזר למהפנט שאדם שהופנט על ידו ביצע רצח.
  3. מרדכי מגן מציל את המצב. . המשך הסיפור.
  4. הקופה לא נפרצה.
  5. רצח בלי עקבות .
  6. הפשע השטני
  7. גד מחסל כנופית שודדים.
  8. חשיע ורצח . גד נאבק בסוחר סמים ערבי .
  9. 9. שליחו של עבדול מעטי . המשך הסיפור.
  10. גד נחלץ מצרה. סוף הסיפור.
  11. . הגופה שהתנדפה.

12. המכונית המסתורית

  1. יריות בליל עוצר.
  2. הצילו חוטפים אותי!

 

סדרת המפקח פיירו מאת "ז'ק מארטל" (מירון אוריאל ) סדרת הבלש המסתורי .הוצאת ע. נרקיס .
על מפקח צרפתי שחוקר תעלומות מוזרות .
1. טרף הנשים (יצא גם בשם "עיר היצרים") .על נשים רצחניות המסתתרות בביוב בפריז וחוטפות גברים
2. הרצח במועדון פלאמינגו ( גם : סטריפטיז ותעלומת רצח הסטריפטיז )
3. הפשפש ( גם "גופה על החוף ") 1964. .

סדרת סלים אודונל מאת "איבי קוסטין " (מירון אוריאל ) במסגרת סדרת ריפיפי של נרקיס.
במסגרת סדרת ריפיפי יצאו 30 חוברות
על שוטר שמן חריף שכל וידידו שחוקרים תעלומות שונות.
החוברות על סלים אודונל היו :
3 (1) גופה על המדרכה . "עברית י. הרפז "
7( 2) היא נרצחה לאור השמים . "עברית א. רודן".
27 (3) דם על הפסים.
אחד הסיפורים על אודונל הופיע  בשנות השבעים במסגרת מגזין  הקומיקס  "פנטומאס"   

סדרת הרפתקאות יורם קלט .
הסדרה הראשונה שכתב והוציא לאור אורי שלגי.

1. תעלומת הנערה מפאריס.
2. תעלומת הרצח המוזר.
3. תעלומת הקול המסתורי
4. תעלומת הזהב הרצחני.
5. תעלומת ההמצאה הגאונית .
6. תעלומת הרקדנית הגאה.
7. תעלומת ה"בוס " משיקאגו.
8. תעלומת האלילה ההודית.
9. תעלומת פניני הנסיכה קומו טא.
10. תעלומת יהלומי המוות.
11. תעלומת אהובתו של האלוף.
12. תעלומת הערפד הרצחני.
13. תעלומת כנופית האימים.

צבי הרולד
בלש : רופא בלש דניאל קדר ,פועל בשיתוף פעולה עם השוטר ו(בס]פרים מאוחרים בסדרה ) בלש פרטי יעקב חדד ועם איש השב"כ סמי.
הרואין ( תמוז ,1988)
2.  בין אשקלון לעזה . ( תמוז –אומני ,1989)
כולל שני סיפורים התוכן: — ספור ראשון: רצח בעזה — ספור שני: התיירת מגרמניה או רצח באפרידר
3. כך כורתים עצים או רצח ברחוב דיזנגוף ( תמוז ,1989)

אורה שם אור
בלשית : עלי מתרגמת רומנים רומנטיים
1. רצח במועדון פנויים/ות : רומן בלשי ( נוגה ,1991)
2. רצח בשנקין ( נוגה 1992)
3. רצח בסדום : רומן בלשי ( נוגה 1993)
4. רצח בכנסת : רומן בלשי ( נוגה 1993)

ברק תאשור
בלש : ארה"לה ,ארכיאולוג נציג של רשות העתיקות במושבה וותיקה .
1. במושבה מתים בשלשות : רומן בלשי ( ירון גולןם ,1991)
2. רצח בטיול מאורגן / ( הוצאת ב. תאשור ,1991)
3. רצח בחדר האטום ( הוצאת ברקת 1991)

קישורים רלבנטיים
אריאנה מלמד על ספרות הבלש 
בלשים בויקיפדיה

כומריה בישראל דן מירון תוקף את ספרות הבלשים
חלק ב' של ההתקפה

אייל סגל עונה לדן מירון

קורס ספרות בלשית עברית של דרור משעני

הבלש העברי הראשון

שובו של הבלש העברי הראשון

 

 

 

 

 

בפעם הראשונה בתולדות האנושות עולה על הבמה מחזה תיאטרון המבוסס על מאמר באינטרנט ,מחזה על הבלש העברי הראשון דוד תדהר בפרודיה מטורפת ונוסטלגית בו זמנית על ארץ ישראל של שנות השלושים כל זאת במסגרת מחזה המתרחש במודע במסגרת היקום הדמיוני של החוברות הישנות על עלילות הבלש דוד תדהר .

הבלש העברי הראשון והמפורסם מכולם דוד תדהר חוזר ושב והפעם על בימת התיאטרון במחזה "הבלש העברי חוזר " בביצוע תלמידי שנה ג‘ של הסטודיו למשחק ניסן נתיב בתלפיות שבירושלים . ובשבילי הצגה זאת היא מקור סיפוק מיוחד .לא רק בגלל נושאה כמו גם בגלל מקורה.
לא בכל יום זוכה בלוגר שכתבה מאתרו תשמש כבסיס למחזה אבל הנה הבלתי יאומן קרה אולי בפעם הראשונה בהיסטוריה של האינטרנט. .

תקציר ההצגה הוא כלדלקלמן :
תל אביב של שנת 1932. העיר גועשת לקראת פתיחת תחרות המכבייה הראשונה. אלפי ספורטאים יהודים עומדים להגיע מכל רחבי העולם, ההכנות בעיצומן והכל מתנהל על מי מנוחות, עד שלפתע מוכה היישוב בהלם. מי שדד את קופת ראינוע "עדן"? ומי מאיים לרצוח את ראש העיר, מאיר דיזנגוף? מה תעשה בתו האהובה של ראש העיר, פיקציה? ולאן נעלם החתול הרצל? המשטרה הבריטית, המחתרות, הכנופיות הערביות ואנשי היישוב – כולם נושאים עיניים לאדם אחד – היחיד שיכול לפתור תעלומות כאלה ואחרות – דוד תדהר, הבלש העברי הראשון.

 

המחזה אינו על דוד תדהר האמיתי האיש שאכן היה בלש פרטי אבל גם הרבה דברים אחרים:סופר מוציא לאור וביוגרף , אנציקלופדיסט שכתב ביוגרפיות קצרות של אנשים באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו ( שהיא היום מקור מידע יחיד במינו על רוב האנשים מופיעים בה ) .הוא עוסק בגירסה המיתית של אדם זה כפי שתואר בחוברות ההרפתקאות הדמיוניות על עלילותיו כבלש מראשית שנות השלושים התקופה שהיא גם זמן התרחשות ההצגה.
זוהי מעין פרודיה נוסטלגית פוסט מודרניסטית לארץ ישראל של תקופת המנדט ויתר דיוק ראשית שנות השלושים המלווה בשירים ציוניים של אותה תקופה מושרים בידי מקהלת השחקנים על מנת להעניק את האווירה המתאימה .דוד תדהר הבלש מוצג בסגנון הבלשים של הפילם נואר ועוזרו ירמיהו ( שתדהר מתעקש לקרוא לו "ווטסון" על שם עוזרו הידוע של שרלוק הולמס  דבר שעולה על עצבי העוזר כמו גם על עצבי הצופים במחזה אחרי יותר מפעם פעמיים שהוא עושה זאת )יוצאים לברר מי שולח מכתבי איום לבית מאיר דיזינגוף ראש העיר תל אביב כנגד התוכנית לקיים בתל אביב את המכבייה העברית הראשונה. חבל רק שלצוות הבלשים לא צורף גם עוזרו האחר של תדהר מהחוברות התימני סעדיה .

תדהר ! תעשה לי ילד !!!

( פיקציה דיזינגוף בסצינה סוערת במחזה )

לשם ביצוע המשימה המסוכנת על תדהר להתמודד עם מפקח משטר בריטי מעצבן ופאם פאטאל שחורת שיער ומנהיגי כנופיות ערביות מרושעים הכוללים המופתי של יפו עליו לנסוע לקהיר על מנת להתמודד שם עם "אבו חשיש" מנהיג כנופיות ערבי שאיבד בהיתקלויות קודמות עם תדהר את רגלו את ידו ואת עינו והוא בהחלט שומר טינה… .

 

 

דוד תדהר בסכנה מאבו חשיש .

ובמקביל אנו חוזים בסצנות מחיי מאיר דיזינגוף ואישתו הרודנית צינה וביתם חובבת הסלבריטאים פיקציה ( שכשמה כן היא  מאחר שלבני הזוג דיזינגוף לא היו ילדים ) שמטילה את עצמה לזרועות הבלש בפרודיה מרושעת על היחס לסלבריטאים אצל בני נוער כיום .

 

דוד תדהר ועוזרו ירמיהו.

החלק הזה בנוי בסגנון שונה מסגנון ה"פילם נואר " של החלקים על תדהר " בצורה של סיטקום משפחתי עם צחוקים .יש גם קטעים מחיי אירגוני המחתרת שלא באמת מתחברים עם שאר העלילה אבל עדין נותנים משהו מרוח התקופה לפחות בצורה פרודית .בסופו של המחזה תדהר חושף את כותב מכתבי האיום האמיתי פותר את התעלומה מי גנב את כספת הבנק מעני שאת האשמים ומשחרר יהודי שנכלא על לא עוול על כפו בבית הסוהר הבריטי .
אין ספק שהמחזה שהוא מה שנקרא "פסטיש" דהיינו ערבוב של סגנונות שונים ומשונים ,סובל מגודש עצום מדי ויש סצנות שלמות שלא ברור כלל מה הקשר שלהן לכלל הסיפור אם יש כזה.

אבל בסדר זוהי פרודיה שמטרתה היא לא לתת סיפור מגובש אלא תמונות מחיי ארץ ישראל ביקום הדמיוני של החוברות של דוד תדהר ואני נהניתי מכל רגע .

המחזאי רותם קינן הוא בוגר הסטודיו של ניסן נתיב  שהפיק את ההצגה. קינן כתב בעבר את "צפירה" ",ביחד עם דני אשורו ורויטל שנקמן.  מחזה על יום הזיכרון לחללי צה"ל. הוא כתב גם מחזה על שני נכדים שבאים לקבור את סבם בקיבוץ ומקיימים יחסי מין על קברו .
אבל המחזה הזה הוא משהו שונה מאוד מכל מה שקינן כתב בעבר שאפתני וגרנדיוזי לעין ערוך וגם מסרב לקחת את עצמו ברצינות .

להלן ראיון עם רותן קינן המחזאי:

א.א .איך היגעת לנושא של דוד תדהר? זה בהחלט לא נושא שגרתי למחזות כיום . 


קינן : אני לומד משחק בסטודיו נתיב והתחלתי לכתוב שם תרגילים . חיפשתי נושא למחזה נושא מיוחד שאף אחד עוד לא נגע בו . ולא ידענו מה . אז חיפשתי ברשת והיגעתי למאמר בבלוג על הסלבריטאות בישראל שעסק בדוד תדהר ומיד ידעתי שמצאתי את מה שאנחנו מחפשים . המאמר הזה עורר את ענייניי בדוד תדהר ,הרגשתי טמון כאן עולם שלם שאני יכול לפתח אותו . .
למרות שחיפשתי לא הצלחתי להשיג את ידי על הספרונים אבל מצאתי את הספר "הבלש העברי החוזר" של זוהר ויעקב שביט שבו יש כמה סיפורים מהחוברות . חוץ מזה אני =והבמאי עשינו מחקר על התקופה ראיינו אנשים הסתכלנו בספרי תמונות של התקופה אני והבמאי היינו בבית אריאלה וקראנו עיתונים של התקופה כדי לקבל את מידע על תקופת המכבייה.
א.א. למה בחרת דווקא באירוע של המכבייה הראשונה ?
קינן: כי הייתי צריך אירוע היסטורי שיקדם את עלילת המחזה אירוע שקורא בתקופה שתדהר היה פעיל והמכבייה אירעה ממש בזמן שיצאו החוברות בשנת 1932
א.א. היצגתם כמה דמויות היסטוריות כמו הדמות של צינה דיזינגוף אישתו של מאיר בצורה לא הכי סימפטית בלשון המעטה למה ?
קינן : הכל היה בהומור ולא כוונה לפגוע.וזה חיוני מבחינת צרכי הדרמה .צריך להבין שהמדובר בתיאור לא של תל אביב ההיסטורית כפי שהייתה אלא בתיאור של מיתוס מוקצן של העיר כפי שהייתה צריכה להיות וכפי שהיא מוצגת בחוברות על דוד תדהר.
המחזה הזה הוא סוג של פרודיה אבל שעטופה בהרבה אהבה הכוונה לא לצחוק על כמה טיפשים היו אז אל להראות כמה מקסימה הייתה הנאיביות של אז.
א.א. :היית בקשר עם בני משפחתו של דוד תדהר לגבי ההצגה ?
קינן: לא לא דיברתי עם בני משפחתו של תדהר ההתעסקות ההייתה בתקופה ובסיפורים של החוברות .בצד המיתי של התקופה אם תרצה .למען האמת אפילו לא הייתי מודע לכך שלתדהר יש בני משפחה שהם עדיין חיים ופעילים מאוד .
אבל בשלב מסוים בני המשפחה יצרו קשר עימנו ..וזאת באמת הייתה הפתעה גדולה עבורנו .
. בצלאל תדהר בנו של דוד תדהר ראה פוסטר על ההצגה בירושלים ומיד פנה אלינו וכמובן הזמנו אותו להצגה והוא מאוד התרגש ממנה . וזה ריגש גם אותנו כי באמת לא תיכננו את זה.
בהצגה הנוכחית במועדון "צוותא " בתל אביב .הוא סיפר לי שכמעט 60 מבני משפחת תדהר היו שם .

הבלש העברי חוזר יחזור שוב .אמורות להיות הצגות נוספות בשלישי במאי סטודיו למשחק ניסן נתיב ירושלים יד חרוצים 4 ובחמישי למאי בתיאטרון צוותא בירושלים. יש דיבורים עם הסטודיו שזה יהיה פעם בחודש .
ומי יודע אולי יהיו הצגות נוספות מעבר לכך אם קהל גדול מספיק יבוא המחזה בהחלט נראה כראוי לכך
לכו לראות בהמוניכם את אחת ההצגות היותר טובות שהוצגו כאן בזמן האחרון .

קהל הבמאים המחזאים והתסריטאים מוזמן לחפש חומר נוסף באתר זה כבסיס להצגות ולסרטים.הם ימצאו שיש כאן חומר רב לשוברי קופות .רק אנא מכם :תנו קרדיט למקור ,קישור לאתר בפירסומים על הסרט או ההצגה יתקבלו בברכה. ואם כבר גם צ'ק תרומה לצרכי מחקר נוסף יתקבל בברכה. . .

 

דוד תדהר ,צייר אורי פינק מתוך הספר "הגולם ".

האי מייל של רותם קינן

Rotem.keinan@gmail.com

הבלש העברי חוזר באתר "במה "

הבלש העברי חוזר בגדול

תדהר בויקיפדיה

מדוד תדהר ועד זאב רוזנשטיין

הבלש העברי הראשון

עלילות הבלש דוד ( תדהר) :סיפור קומיקס על דוד תדהר 

הבלש העברי הראשון :על דוד תדהר

 

 

 

חוברת  בסדרת הבלש "דוד תדהר".

  

הופיע במקור בגרסה שונה בספר "מטרזן ועד זבנג "

דוד תדהר היה הבלש הפרטי העברי הראשון ובנוסף לכך היה גם הסלבריטאי העברי הראשון הודות לסדרת חוברות בלשיות דמיוניות שנכתבו סביב דמותו .וחוץ מזה הוא היה גם ביוגרף ויצר אנציקלופדיה שלמה שתיעדה אלפי אנשים שבלעדיה היו נשכחים לחלוטין . בזמן האחרון ניכרת התעניינות מחודשת בדמותו כמו גם במיתוס שנוצר סביבו .

"מה יש !" שאל המפקד בעצבנות את הנכנס בהפסיקו לעיין בפרוטוקולים שברר עם הקצין .
"אני תדהר"-ענה הנכנס .
המפקד והקצין קפצו ממקומותיהם כנשוכי נחש ומיהרו לקראת הנכנס.
שלום לךֱ ! שלום רב! " קרא המפקד בהושיטו לקראת תדהר את זרועותיו"
( הצלבים הכחולים : מעלילות מבריחי החשיש מאת שלמה נ. גלפר, 1932)

הבלש מתל אביב

דוד תדהר,בלש פרטי. (צילום משנות החמישים ).

הספרות הבלשית המקורית ( והספרות הלא קנונית העברית  בארץ ישראל בכלל  ) החלו בעברית בראשית שנות השלושים והיא התמקדה בדמותו של אדם אמיתי הבלש הפרטי העברי הראשון מזה 2000 שנה ,דוד תדהר .

עד כמה שידוע הראשון שכתב סיפורי בלשים מקוריים בשפה העברית היה העיתונאי שלמה בן ישראל. לבן ישראל היה ניסיון רב בכתיבה של ספרות פופולארית בלשון הידית והיה המזכיר של הסופר אביגדור המאירי שנודע בחיבתו לספרות לא קנונית .

 על דעתו של בן ישראל עלה על סמך ידיעתו את השוק הספרות ביידיש שכתב לו ושם ספורי הבלש היו פופולאריים שיכול להיות שוק גם בשפה העברית לסדרה של סיפורי בלשים. ואז עלה בדעתו רעיון עוד יותר מדהים לקחת דמות מהחיים האמיתיים שתשמש כבלש בסדרה שלו. זה היה רעיון מקורי למדי אם כי היו לו כבר תקדימים . בארה"ב יצאו לאור בסוף המאה ה19 סיפורים בחוברות בפרוטה מסביב לבלש האמיתי פינקרטון ואנשי חוק (ופושעים ) מהמערב הפרוע כמו איש המערב הידוע "בופאלו ביל " שהיה חייב את כל פרסומו לסיפורים הדמיוניים שנכתבו עליו בידי סופר בשם נד בונטלין . אך מחוץ לארה"ב הייתה זאת תופעה נדירה. בן ישראל חשב ליצור אותה כאן בארץ ישראל ובראש ובראשונה כדי להראות את הגבורה של היהודי מהישוב החדש.
הראשון שחשב עליו היה הרפתקן ידוע ירמיהו הלפרין מראשי ארגון בת"ר שהיה דמות נערצת בחוגי הנוער הארץ הישראלי בגלל אומץ ליבו, אך משום מה זה סירב הוא היה צנוע מידי בשביל רעיונות כאלה ..

האדם השני שבן ישראל חשב עליו היה דוד תדהר.

 

השוטר והבלש

דוד תדהר שוטר.

דוד תדהר היה דברים רבים במהלך חייו הסוערים.

 בצעירותו הוא היה אחד הכדורגלנים הראשונים של היישוב  וממיסדי  קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב " והיסטוריון של אירגון "מכבי " בספורט ובין השאר התמודד במשחק כדורגל כנגד קבוצת קצינים תורכיים ש בראשה עמד לא אחר מאשר מוסטפה כאמל לעתיד "אתתורק"  מייסדה ושליטה של תורכיה המודרנית . 

 

 

 

 

 

 

 

 

.תדהר עבד במשך כמה שנים במשטרת פלסטינה והייתה לו הצלחה רבה בלכידת פושעים. הא אף כתב ספר על "חוטאים וחטאים בארץ ישראל" בשנות העשרים שתיאר פרשיות שונות מעלילותיו כנגד עולם הפשע הארץ ישראלי. ספר זה היה ראשון מסוגו בארץ בתארו את העולם התחתון על סוגיו השונים בארץ. בין השאר תיאר שם את העדות השונות של יושבי הארץ ו"דרג" את נטייתם הכללית לפשע ( מה שהיה נחשב היום ובהחלט לא פוליטיקלי קורקט ) למרות זאת ואולי בגלל זאת הספר זכה להצלחה רבה ותורגם גם לאנגלית ואפילו לערבית .

 

. ב-1926 פתח תדהר שעזב את המשטרה הבריטית ( שאיתה הסתכסך כנראה מסיבות שונות ) את משרד החקירות פרטי הראשון מסוגו בישוב .ומלבד זאת היה מעורב מאוד בענייני הישוב והיה בין הפעילים בהקמת ארגון הספורט "מכבי " שמטרתו היה ליצור יהודי חדש וספורטיבי. 

 השוטר והבלש הפרטי העברי הראשון היה מעורב  עד מעל צווארו במרבית האירועים והשערוריות שהסעירו את היישוב היהודי בין שנות העשרים ,ובמרבית  בפעולות החשאיות של הישוב כמעין סוכן חשאי עברי  ראשון .

  בין השאר סיפר שכשהיה שוטר סייע בהסתרת מבצעי רצח הפעיל החרדי דה האן והצהיר שאם היו דורשים ממנו לחסל את דה האן היה מבצע זאת ללא חוכמות .לאחר מכן היה תדהר מעורב בפרשיות ידועות נוספות כמו פרשת רצח ארלוזורוב ב-1933 .אנשי המפלגה הרוויזיוניסטית שאנשיהם הואשמו ברצח ביקשו מימנו לחקור אותה עבורם אולם לדבריו הוא קיבל "רמז " מהמישטרה הבריטית לשמור מרחק מכל העניין .


פרשה נוספת שבה היה מעורב היה פרשת רצח המהנדס צוואנגר בידי יהודי בשם שינצהויט ,פרשיה שבה היו מעורביים כנראה השירותים החשאיים של גרמניה הנאצית ( פרשיה שתוארה  בצורה בדיונית בספר של אהרון אמיר "תחת השם "מיכאלה נדיבי " בשם "הרודפים ".) . ואלו רק פרשיות מועטות מתוך רבות
תדהר היה האדם שהתאים בצורה מושלמת לצרכיו של בן ישראל ביצירת דמות של "גיבור " חדש. הוא היה אדם שהיה ידוע באומץ ליבו ובפעולותיו כשוטר ובלש במשטרה הבריטית. הוא היה הדוגמה ל"יהודי הארץ ישראלי" החדש . זה היה אדם שאותו יכול היה  להציג ללא מאמץ דמיוני רב כבלש שאין שני לו גיבור סדרה. והוא היה האדם שיכל לתת עם שמו לגיטימציה לסיפורים כנגד הביקורת העוינת שידע שתבוא .
תדהר שהבין שסדרה כזאת תיתן לו פרסומת חינם גדולה הסכים מיד ( וקשה לחשוב על אנשים רבים מלבד הלפרין שהיו מסרבים להצעה להפוך אותם ל"אגדה חיה" ) והוא אכן צדק. הסיפורים שאותם כתב והוציא בן ישראל ב"סדרת הבלש" כחוברות בנות 32 עמודים שעליהן התנוססה בגאון תמונתו של תדהר זכו להצלחה גדולה ונמכרו במאות טפסים במחיר זול ביותר בחמישה פרוטות (כמחירן של מנת גלידה וכוס סודה או חצי מנה פלאפל ) מה שאמר שהחוברות היו גם היו בהישג ידם של ילדים .

 החוברת הראשונה בסדרה "הרצח המסתורי " נמכרה ב-400 עותקים. החוברת השנייה "בצפורני מפלצות האדם " נמכרה כבר ב-1000 עותקים , והחוברת הרביעית "נקמת המהרג'ה" נמכרה כבר ב-4000 עותקים ! ( וסביר להניח שהשמות ה"דרמטיים" תרמו רבות להצלחה ). כמה מהחוברות הראשונות אף יצאו בשתי מהדורות , כה גדול היה הביקוש. … בן ישראל כתב את הרוב המוחלט של הסיפורים תחת שמות בדויים שונים כמו "א. בן שבע " "ב. חבקוק" "א. השונמי " ועוד ועוד כשהוא נעזר מידי פעם בכותבים אחרים כמו העיתונאי הידוע אורי קיסרי זה כתב סיפור בשם "המלתחה המסתורית בתערוכת 1928 " , ושאיתו הסתכסך בן ישראל מאחר שזה כתב סיפור בשני חוברות בשם "הפנס האדום " על נערה שהפכה לזונה, סיפור שבן ישראל הפוריטני לא רצה בתחילה לפרסמו. כותב נוסף היה מחבר ספרי הלימוד לעתיד מנשה דובשני שכתב סיפורים כמו "תער הדמים "והמוות המעופף . אך בדרך כלל התקשה בן ישראל למצוא אנשים שיכתבו בלשים בהתאם לדרישותיו הצנועות אם כי הזמין את הקהל לשלוח לו סיפורי בלשים והוא קיבל כתבי יד רבים. . .
תדהר הופיע בסיפורים אלה כבלש כל יכול שביחד עם עוזריו סעדיה התימני וירמיהו ( הבלש האמיתי דוד אלמוג ששימש בעת היותו נער כעוזרו של תדהר) פותר תעלומות שונות שנציגי משטרת המנדט עומדים חסרי אונים לעומתם. שם בערים של תל אבי בחיפה תדבר נאבק כנגד פושעים אכזריים כמו "הערפד" שהיגיעו לארץ מבירות הפשע של לונדון ופריז וניהל מרדפים אחרי אוצרות זהב וצוואות מסתוריות . והכל כאן בארץ ישראל המנדטורית בערים של תל אביב וחיפה ברחובות שהיו מוכרים היטב לקוראים כמו אבן גבירול וחוף תל אביב כמו גם מקומות אקזוטיים יותר כמו הרים נידחים בסביבות שכם, מערות ליד ים המלח ( אבל לא, תדהר לא גילה שם את המגילות הגנוזות…). שם התמודד תדהר עם אויביו המפלצתיים .

הנבל מקורפו

כמו לכל בלש גדול בספרות גם לתדהר היה את "הארכי אויב " הגדול שלו. במקרה שלו היה זה "התליין מקורפו" פושע ורוצח ערמומי במיוחד, יהודי שהתנצר בשם יעקב פרזל. הלה היגיע לארץ ישראל ושם פתח במסע שוד ורציחות עד שגבר עליו תדהר ובמאבק שנמשך לאורך שתי חוברות שלמות , והעביר אותו לידי המשטרה הבריטית.

אך לא זה היה סוף הסיפור. בן ישראל פירסם סיפור נוסף בשם "התליין מקורפו חי!" שבו מסתבר שפרזל שנחשב למת לאחר שהספינה שהעבירה אותו לביתה סוהר טבעה הצליח להינצל ומגיע לשיקגו שם הוא הופך לגנגסטר בכיר בשירות אל קפונה ושוב נאלץ תדהר להיאבק בו והפעם מביא אותו אל הכיסא החשמלי.. פרזל בסיפור מת לאחר שסירב לקבל קבורה כיהודי מאחר ש"זיהם את שם היהדות" בפשעיו.
אבל אפילו זה לא היה סופו של הפושע. הדמות של התליין מקורפו הייתה כה פופולארית כנראה אצל הקוראים עד שסדרה מתחרה "ספריית הכרך" של דויד קרסיק ואליעזר כרמי פירסמה סיפור שונה על חייו ומותו בשם "סופו של התליין מקורפו" מאת "עזר כרמיאלי ( אליעזר כרמי ) בו גילו הקוראים הנדהמים שלאמיתו של דבר מת פרזל לאחר קרב יריות עם שוטרים בשיקאגו. זוהי דוגמה נדירה ביותר של דמות פושע שהפכה להיות "פופולארית" כמעט כמו דמות הבלש עד שהופיעו עליה סיפורים בהוצאות שונות . . . .

 

התליין מקורפו כפי שצוייר בידי אורי פינק בספר "הגולם :סיפורו של קומיקס ישראלי ".

הכתיבה של סיפורי ספריית הבלש הייתה סטנדרטית ביותר. : כמעט בכל חוברת הופיעו קטעים סטנדרטיים כמו :" הבלש (תדהר) ישב בכורסתו מילא מקטרתו טבק והתעטף בענני עשן כבדים… " או :" תדהר התכופף ,בתנועה מהירה הרים מעל לשטיח חפת קטן ומבריק ויכניסהו בחשאי לכיסו ( מתחת לעיני המשטרה כמובן )" . בסוף הפרק האחרון תמיד התברר שהחפץ הנ"ל לא היה אלא כפתור ממעילו של הפושע או משהו דומה שהוליך את תדהר אל פתרון התעלומה.
למעשה העלילות נלקחו כמעט תמיד מסיפורים תוצרת חו"ל ועובדו לצרכי המקום .
הקוראים קראו זאת בהתפעלות תדהר הפך בעינהם למעין ענק שאין דבר שנבצר מימנו אדם הגדול מהחיים . והשמות הביזאריים של הסיפורים כמו "חיידקי פרופסור קוך " שנכתב למטרה חינוכית להזכיר מלאת מאה שנים למציאת התרופה לשחפת בידי קוף) ו"סוד קרני המוות " ו"פצצות בהר הכרמל" ו"מזבח הדמים" ו"המת החי" ו"בית החרושת למתים" ו"אדם בלי ראש " ו"מכונית הגיהנום" ו"ערפד ה אימים " ו"נקמת הערפד" ו,"האדם הכחול ( מסתרי מכשף הירקון ") בהחלט תרמו לכך.
והחוברות בהחלט הישגו את מטרתן . הם הפכו לחומר קריאה פופולארי ביותר. ל"מגפה " כלל ארצית. נערים ומבוגרים הקדישו כל רגע פנוי כדי לעקוב במסירות אחרי הרפתקאותיו החדשות של תדהר . במקרים רבים הפסיקו תלמידים לקרוא כל ספרות אחרת ואף קראו בשעת הלימודים מתחת לשולחן. המורים החרימו כל חוברת כזאת שהתגלתה. לפעמים על מנת לקרוא אותן בעצמם בביתם. לא היה כמעט ילד בארץ ישראל של התקופה שבביתו לא הייתה ערימה של החוברות הדקות ולרוב בקרן זווית נסתרת מחשש ל"עין הרע " ולהחרמתן בידי ההורים הנזעמים . כמו כן התפתח סחר ער של החלפות של חוברות עם חברים וכך ילדים קראו בממוצע חמישה חוברות כאלה לשבוע .

 
כתוצאה בלתי נמנע היה שמבקרים נזעמים בהתקפה בכתבי עת ספרותיים כמו "מאזניים" כנגד החוברות הפופולאריות האלה והגדירו אותם כ"ככדורי הקאה מעוררי בחילה " או "כדורי רעל ". אך קמו להם גם מגינים כמו אביגדור המאירי שטען שסיפורי הבלשים יכולים לשמש לחינוך הציבור לערנות ולשמירה על הביטחון מפני האלימות האויב הערבי עם הכישורים הבלשיים שהיא מעבירה לקוראים.
תדהר עצמו יצא גם הוא להגן על הסיפורים על עלילותיו מפני חמת המבקרים בין השאר הוא הזכיר שורה של אישים ידועים שאהבו לקרוא סיפורי בלשים כמו ז'בוטינסקי חיים ויצמן ואפילו המשורר הלאומי ביאליק. והוא שם דגש על החשיבות של החוברות בלמדן את הקורא את תורת ההגנה העצמית . "כשיתחנכו הילדים להיות יהודים טובים ובלשים בריאים יביאו תועלת לארץ …בתורת הבלשות לומדים את ההגנה העצמית לכל מקרה את תורת הגבורה ,התמצאות בימי מבוכה ואפס עצות " קבע תדהר. לחוברות של "סדרת הבלש " צורפו לא פעם חידות בלשיות שמתפקידן היה לחדד את חושם הבלשי של הקורא ולהעניק לו כפי שכתב בן ישראל " חינוך בלשי המפתח בלב האזרח את חוש הבלשות וכישרון החקירה הפלילית ואת חוש האחריות הציבורית ". בהנמקות אלו השתמשו גם שאר ספריות הבלשים הרבות שקמו בשנות השלושים כחיקוי לספריית הבלש המקורית של בן ישראל ותדהר.


לעניות דעתי חוברות בזויות אלו של שלמה בן ישראל על דוד תדהר מ-1931 הן הן ההתחלה של הספרות הישראלית "האמיתית ".אלו היו הסיפורים הראשונים שעסקו באופן רציף ובלתי מתנצל בישוב העברי בתל אביב וחוצה לה ותיארו את אנשי הישוב כגיבורים ארץ ישראליים שאינם קשורים בכל אבריהם למקום מוצאם בתפוצות .
בסופו של דבר "עזב " תדהר את הסדרה בסוף 1931 . הוא סיפר מאוחר יותר שנמאס לו ממאות הנערים והנערות שבאו למשרדו רק כדי לראות את "שרלוק הולמס הישראלי " כמו גם המבוגרים שהפריעו לשגרת חייו מאותה הסיבה,כאשר הוא היה הולך ברחוב אנשים היו מצביעים עליו בהערצה או עוקבים אחריו בעיניים מוקסמות ,אחריו אחרי הבלש המפורסם והגיבור הענק מהחוברות . נמאס לו להיות "מוצג " או מה שאנו היינו קוראים היום "סלבריטי " תופעה שלא הייתה ידועה אז בישוב ותדהר היה (ביחד עם המשורר הלאומי ביאליק ) הדוגמה הראשונה שלה. . ניתן גם לתמוה עד כמה השפיע על תדהר ההבדל בין המציאות הפרוזאית והלא תמיד מצליחה, שבה חי מציאות שבה הוא היה מסוכסך עם המשטרה הבריטית שעליה כתב מאמרי ביקורת שונים ובין החוברות שבהן הוצג כגיבור כל יכול הנלחם בפושעים בינלאומיים בשיתוף פעולה מלא עם המשטרה . יתכן שההבדל היה כזה שהוא לבסוף כבר לא יכול לסבול אותו.הוא המשיך לעבוד כבלש פרטי ובו זמנית מילא משימות חשאיות עבור הישוב.
בשלב מסוים הוא שכר כעוזר נער צעיר בשם אורי אבנרי. והנ"ל לעתיד עיתונאי חוקר עורך "העולם הזה" למד רבות על ענייני חקירות ובילוש מעבודתו עם תדהר ולמד כמה וכמה דברים במקביל על יכולת התקשורת (_ במקרה זה חוברות בלשיות ) להפוך אדם ל"סלבריטאי "נערץ ויישם את הלקחים האלו לעתיד במגזין שלו שבו יצר את הסלבריטאיות כתופעה המונית בישראל.

דוד אלמוג .הבלש הפרטי העברי השני
את מקומו של תדהר כגיבור הסיפורים תפס עוזרו לשעבר דוד אלמוג . בחוברות הראשונות אלמוג הוצג כ"ירמיהו " עוזרו הלא כל כך חכם של הבלש הדגול תדהר. כעת הוא הוצג כבלש הכל יכול כשלצידו עוזרו לשעבר של תדהר סעדיה התימני וגם …ירמיהו . הוא הוצג כדמות פעילה ופעלתנית יותר מתדהר ובן השאר היה לו את הכבוד "למות " כמה פעמים במהלך הסדרה כולל בסיפור בשם "מותו של הבלש אלמוג ". כמובן המוות היה בשביל להטעות הפושעים ומרגלים שונים שהיו אמורים לנשום לרווחה ולאבד את זהירותם כאשר חשבו שאלמוג  הגדול שוב אינו בעקבותיהם. . אלמוג האמיתי המשיך כמובן לחיות.
אך משום מה אלמוג התגלה כדמות פופולארית הרבה פחות מתדהר, אולי לאלמוג המקורי לא הייתה את עוצמת האישיות שהייתה לתדהר האיש שהיה פעיל מאוד בענייני ישוב שונים וזה הפריע להצלחת הסדרה. . .
בכל הסיפורים האלה לא הופיעה ארץ ישראל הקרתנית של הקיבוץ והמושב והערים הפרובינציאליות כפי שהיכירו אותה הקוראים אלא כארץ שבה שורצים בהמוניהם מדענים מטורפים שחקנים ידועי שם מהוליווד מרגלים קומוניסטים גנגסטרים מארה"ב ארכיאולוגים רדופי קללה סוחרי נשים פליטים מכל פינה בעולם ועוד ועוד. העולם התחתון הארץ ישראלי הוצג שם כמי שקשור קשר אמיץ לבירות פשע בארה"ב ובאירופה וכלל לא רק את תל אביב וחיפה אלא גם את אלכסנדריה דמשק ובירות . הבלש העברי קיים בסיפורים אלה קשרים הדוקים עם משטרת המנדט שנעזרה בו ללא הרף בהכירה בכישוריו העליונים במאבק כנגד עולם הפשע הכנופיות הערביות והמרגלים הקומוניסטיים שכולם מנסים לערער את הסדר של המנדט.

 

סיפור ביידיש על דוד תדהר

בסוף שנות השלושים עבר בן ישראל לארה"ב והחל לפרסם שם במגזין הידוע "פארבארטס" סיפורים חדשים על הרפתקאות תדהר ואלמוג ביידיש עבור קהל נלהב לא פחות מזה שבארץ ישראל. אלא שהפעם לא היו אלה סיפורים קצרים כמו בחוברות אלא רומאנים בלשיים באורך מלא. . לפחות שמונה חוברות יצאו על עלילות תדהר ביידיש ,כשהן נושאות את תמונתו .  

בעברית הופיעו תדהר ואלמוג עוד פעם אחת ביחד בספר באורך מלא שפירסם בן ישראל בשנות הארבעים בשם "הבית הארור " שבו אלמוג ביחד עם שלושת עוזריו סעדיה התימני , ירמיהו ( שבסיפורים המקוריים הראשונים היה הוא עצמו …) שותפו סנדר , וכלב זאב בשם "גבור " חוקרים תעלומה מסובכת במיוחד של העלמו אישה ושל בית שנראה כרדוף שדים .תעלומה שאותה פותר לבסוף תדהר דווקא שמופיע משום מקום
בעמודים האחרונים לאחר שלא הוזכר כלל במהלך הספר .הייתה זאת הפעם הראשונה (והאחרונה ) ששני הבלשים הוצגו כמשתפים פעולה (לפחות בשפה העברית ).ש. בן ישראל סיפר שכאשר החל תדהר לעסוק בהוצאת האנציקלופדיה לתולדות הישוב ביקש מבן ישראל לחדול להשתמש בשמו בכלל בסיפוריו ובן ישראל הסכים ותיאר כיצד מחליט תדהר הבלש הדגול להפסיק.

 

"גד מגן" סדרת חיקוי לסדרות על הבלשים תדהר ואלמוג מאמצע שנות הארבעים.

אבל .. עם קום המדינה דומה היה שהבלש העברי סיים את תפקידו וסיפורים עליו הפסיקו להופיע למשך שנים רבות , למה קשה לאמר : אולי הציבור התעניין כעת יותר בהרפתקאותיו של הלוחם העברי והבלש העברי כבר לא ניראה כטיפוס אקזוטי כל כך כפי שנראה בשנות השלושים . .
עם זאת תדהר הופיע שוב בספרות הפופולארית בסוף שנות הארבעים מגזין ילדים בשם "מיקי מעוז " מגזין הקומיקס הראשון בעברית בעריכת המשורר יהושע טאן פי שפירסם סיפורים מצויירים של וולט דיסני וגם סיפור על "הבלש דוד " שהחל כקומיקס וסיים כסיפור כתוב רגיל ועסק במעלליו של הבלש דוד ( בבירור תדהר ) בלכידת עוד כנופיית פושעים.

בלש כמוציא לאור  

קובץ:Tidhar-David.jpg

דוד תדהר וכרכי "האנציקלופדיה לחלוצי ההישוב ובוניו".

תדהר עסק בנתיים בדברים נוספים חוץ מבלשות : הוא היה תומך נמרץ בקשרי תרבות עם מצרים בשנות השלושים והארבעים כמנוף להתקרבות לערביי ארץ ישראל .בהיותו בקהיר אף עסק ברכש ספרי ספרות ערבית חדשה עבור הספרייה הלאומית בירושלים.
באמצע שנות הארבעים הוא הוציא לאור את ספרי :"ספריית הראשונים " שערך וכתב ידידו הסופר יעקב חורגין ,חוברות של ביוגרפיות של וותיקי ישוב שונים כמו החוקר נחום סלושץ ורבים אחרים . לתדהר הייתה תודעה חזקה מאוד של הצורך בשימור העבר . הוא היה אחד הפעילים המרכזיים של אירגון "הבונים החופשיים " בארץ ישראל ובמסגרת זאת כתב כמה מהספרים הראשונים שהופיעו בעברית על תולדות האירגון בארץ ישראל . הוא גם עסק בעידוד נמרץ של הספורט ,ובעיקר במסגרת אירגון "מכבי " . ושוב גם בנושא זה הוא ערך את אחד הספרים הראשונים על תולדות "מכבי ".

קובץ:Noi picture enciclopedia.jpg
תדהר עזב אחרי קום המדינה את הבלשות כליל והתרכז בכתיבת "האנציקלופדיה לjחלוצי הישוב ובוניו  " שפרסם ב19  כרכים ובה פירסם  כ-6000 מאמרים קצרים על חייהם של אנשים שונים . האנציקלופדיה הזו היא מפעל ענק, בעל חשיבות הסטורית, וביוגרפית ממדרגה ראשונה. והיא משמשת את המחקר הארצישראלי בתחומים אלה עד היום.

הבלש העברי הראשון המשיך למעשה במקצוע הבילוש רק שהפעם הוא ביצע פעולות בילוש אחרי תולדות חייהם של אנשים שונים .

יוסף זונדל וסרמן.

הסופר והמחנך יוסף זונדל וסרמן, סבו של כותב שורות אלו, שהיה ידיד טוב של תדהר , הוא שהעלה את רעיון הפרויקט הענק בפני תדהר במהלך שיחה משותפת על נושאים שונים ( אם כי בהחלט לא ציפה שזה יהפוך אצל תדהר למפעל חיים ) הוא עודד אותו במהלך הכתיבה ועזר באיסוף החומר ובהוצאתו לאור .( וגם מופיע בעצמו בלקסיקון ביחד עם הסב נוסף שלי הד"ר אליהו בלנק, ועם עוד שני דודים משה אשד ונחמיה אשד ) .

.

בספטמבר 1970 העניקה לתדהר הוועידה הבין-לאומית השנתית של ארגון הבלשים העולמי, שבראשה עמד דוד אלמוג, את הפרס השנתי של האיגוד עבור פעילותו בתחום הבלשות, היותו 'אבי הבלשים העבריים', ועבור היותו חלוץ הספרות הבלשית העברית. הוא נפטר שלושה חודשים לאחר מכן.

 דוד אלמוג  המשיך במקצוע הבלשות עד לפנסיה , הוא ייסד משרד חקירות ידוע בשם 'ארגוס', היה לסוכן של גדולי משרדי החקירות בעולם,ועמד בראש הארגון המקצועי של הבלשים בארץ .
בן ישראל המשיך לכתוב בארה"ב סיפורי בלשים על תדהר עד שזה ביקש ממנו (בפעם השנייה ) להפסיק להשתמש בשמו . ואז כתב בן ישראל סיפור כיצד תדהר מחליט להוציא לאור אנציקלופדיה (כפי שאכן היה במציאות ) ומוסר את עסקיו הבלשיים לעוזריו ירמיהו אלמוג , סנדר וסעדיה התימני שהמשיכו לעבוד בבלשים בשותפות.

בן ישראל כתב על החבורה כמה וכמה סיפורי בלשים שהאחרון בהם שהופיע גם בעברית היה "אות הנקם" . היה זה רומאן באורך מלא שהופיע במקור ביידיש ב-1960 ובעברית בהוצאת שחף ב-1962.
סיפור זה שבו נאבקים ירמיהו אלמוג הבלש המוכשר ועוזריו בנאצים וביהודי שיצא לנקום ולרצוח את שרידי הנאצים. בספר זה אנו לומדים כמה פרטים על חייו של סעדיה שהתברר לראשונה (בעברית לפחות) שהתחתן והפך לאב למשפחה גדולה ואדם מכובד בקהילה . אך "ירמיהו" אלמוג נשאר דמות חסרת אישיות וחיים פרטיים כפי שהוא ותדהר היו מאז ומתמיד בסדרה. ספר זה היה שירת הברבור של סדרת תדהר ואלמוג.

תדהר חוזר ?

הומאז' לסיפורים הישנים האלה של בן ישראל תדהר ואלמוג עשה המשורר אריה סיוון בספרו אדוניס שיצא בהוצאת עם עובד ב-1992 ומתאר את גילוי כתב יד שמתאר את עלילותיו של בלש עברי בשם אבנר בן חורין בשנת 1930 . בלש זה הוא ידיד של ביאליק ואישים אחרים ומעורב מאוד בפוליטיקה של הישוב ומבחינות רבות הוא מזכיר את תדהר . אלא שלא כתדהר הוא מתואר כרודף נשים כמי שעוסק בקיום יחסי מין על אישה שהוא פוגש בעת חקירה מסובכת של חיפש אחרי אדם שנעלם ( דבר שאין להעלותו על הדעת לגבי תדהר כפי שתואר בחוברות הישנות ).
מבחינות רבות ספר זה הוא שירת הברבור של סיפורי הבלש של שנות השלושים . סיוון עצמו באחרית הדבר הפארודית לספר משווה אותו עם חוברות הבלש של תדהר אך מדגיש את ההבדל הגדול בין תדהר שכל חייו היו קודש לערכים הלאומיים של הישוב ובין האינדיבידואליסט בן חורין שהוא הבלש כפי שמבין אותו איש שנות התשעים של המאה העשרים .

הומאז' נוסף שמראה עד כמה התדרדרה דמות הבלש והעניין בו בהשוואה לשנות השלושים נימצא בספר הנבלים (1998 )  של "מיכאלה נדיבי " (שהוא שם בדוי של הסופר הידוע אהרון אמיר )ששחזר פרשת רצח ידועה משנות ה30 של רצח היהודי יעקב צונגר  בידי יהודי אחר  ראובן שינצויט שהתגלה כסוכן של גרמניה הנאצית . בפרשיה המקורית שכאילו יצאה מהחוברות עליו היה לתדהר יד בגילוי הרוצח. אך משום מה זה לא הוזכר בספר שעסק בעיקר בניתוח דמות הפושע וחייו ותדהר הבלש המפורסם הדמות ההרואית כמעט לא הוזכר בספר כלל…. איך נפלו גיבורים.
אבל דוד תדהר חוזר . הוא חזר בגירסה עתידנית של דמותו בסיפור מדע בדיוני בשם "לילות עקרב וסתר "
של הסופר הצעיר והמוכשר לביא תדהר (  אם כי ככל הנראה אין קשר משפחתי ) .
ובימים אלו חזר דוד תדהר בהצגה שמעלה את דמותו מחדש על הבמה  העברית  וייתכן שהבלש העברי הראשון שתרם כה רבות לתרבות הפופולארית העברית כמו גם לתרבות ההנצחה העברית עוד לא אמר את המילה האחרונה .
 נספח : דוד תדהר והגולם .

דוד תדהר מופיע גם בספר "הגולם :תולדות קומיקס ישראלי"  מאת כותב שורות אלה ואורי פינק .

להלן הקטע עליו בספר
( ויעקב מוקד שנזכר בשורות אלו כמוציא לאור והעורך הראשון של סדרת סיפורי הקומיקס "הגולם" של אוריאל רשף אינו אלא גירסת היקום החלופי של הסופר יעקב חורגין מחבר הספר המפורסם לילדים "הקנאים הצעירים " כמו גם רומנים היסטוריים רבים אחרים וסיפורים בלשיים לבני הנוער ,וידידו ושותפו של דוד תדהר ביקום שלנו .ולמי ששואל למה שונה השם ,ובכן זה בהצעת עורכי הדין שחששו שמה בני משפחתו של יעקב חורגין האמיתי לא יתלהבו לקרוא על עלילות דמות בשם זה ביקום חלופי , מקבילה ואם זאת שונה , ואולי יראו בכך עילה לתביעה ).

…..אמן הקומיקס אוריאל רשף לא אהב את הסיפורים המצויירים מסוגם של "הקנאים הצעירים " , שהיו כולם פרי עטו של העורך יעקב מוקד , וניסה לשכנע את מוקד שיש מקום גם לסוג אחר של עלילונים במגזין, כאלה שיתבססו על דמות הרואית עכשווית ושלא יהיו בהם מסרים פוליטיים כל כך ברורים, קיצוניים ושנויים במחלוקת.
לאחר שמכתבי הקוראים הראו שהם אינם מתלהבים במיוחד מן הסדרות ההיסטוריות הספוגות בדם שלו, נכנע מוקד והחליט שהגיע הזמן לנסות סדרה מסוג אחר. תחילה ניסה סדרה בשם "הבלש דוד", שהתבססה על דמותו של ידיד מימי נעוריו של העורך יעקב מוקד, הבלש הפרטי העברי הראשון בארץ ישראל דוד תדהר. באותם ימים פורסמו בישראל חוברות דמיוניות רבות שהיו מבוססות על דמותו של תדהר, אך רשף היה היחיד שפרסם את מעלליו בצורת קומיקס. בסיפורים אלה הוצג דוד כבלש כל יכול, שבסיועם של עוזריו, סעדיה התימני וירמיהו הרומני, היה פותר תעלומות שנציגי משטרת המנדט עמדו חסרי אונים לעומתן. אך הסדרה לא זכתה להצלחה גדולה בקרב הילדים, שמשום מה נשארו אדישים כלפי "הבלש דוד" ויריביו הנוראים "התליין מקורפו" ו"מאמא טומיגאן".
רשף שב והציע למוקד לפרסם במגזין סדרה שתהיה מבוססת על הדמות שעליה חשב זה שנים – הגולם – והפעם מוקד הסכים. הסיפור הראשון של הגולם פורסם בגיליון ינואר 1940, ג' טבת תרצ"ט.
בנוגע להשתלשלות המדויקת של האירועים יש גרסאות סותרות:
מוקד: "ידעתי שהמגזין זקוק למשהו חדש ורדיקלי, היות שעמדנו על סף פשיטת רגל בעיקר כתוצאה מתעמולה עוינת שהופצה נגדנו בידי חוגים שמאלניים ביישוב… [כאן נחתכו קטעים שדנו בפירוט בזהותם ובמעשיהם הנפשעים של חוגים אלה כנגד 'הלפיד שלנו'. א"א]. הגעתי למסקנה שאנחנו זקוקים לדמות של גיבור שתהיה מודרנית יותר מזו של הקנאים הצעירים ופנטסטית יותר מזו של הבלש דוד – דמות שתלמד את הנוער ערכים לאומיים של אומץ וגבורה במסגרת סיפורי מתח ופנטזיה על רקע העולם המודרני. חשבתי שזו צריכה להיות דמות מן המסורת היהודית, אבל בה בעת שתהיה דמות מודרנית לגמרי. מעין בר כוכבא עכשווי שיוצא לעסוק באתגרי דור ההתיישבות – העלאת מעפילים והגנה על המולדת מפני מבקשי רעתה כמו הנאצים, הבריטים והערבים – וכל זה יהיה מלווה במוסר השכל לקורא, ללמדו שגם הוא יכול. נתתי לאוריאל רשף, המאייר של המגזין, הוראות כלליות ליצור דמות מעין זו.
אוריאל רשף בא אלי עם סקיצות של כל מיני דמויות, אבל אף אחת מהן לא מצאה חן בעיני. זאת תמיד היתה הבעיה איתו, הוא אף פעם לא הצליח להבין את הרעיונות שלי. רק לאחר שבועות של דיונים הוא הצליח להבין מה אני רוצה, וכך נוצרה לבסוף הדמות המפורסמת והקלאסית של הגולם.
"בינתיים המגזין היה על סף פשיטת רגל, כי התברר שאף אחד לא קונה את הגליונות. חשבתי לעצמי, מה יש לי להפסיד? באתי אל רשף ואמרתי לו: 'קדימה, תצייר עלילון על הגולם בדיוק על פי ההוראות שנתתי לך' – וההמשך ידוע. הסיפור הראשון שפורסם נמכר כמו לחמניות חמות, ומאז לא הסתכלנו לאחור. לדעתי הגולם הוא אחת הדמויות הידועות והאהובות ביותר שיצרתי.
בהמשך הגולם נעשה פופולארי יותר גם מדוד תדהר הבלש ,ואפילו העברתי לסיפורים שלו את כמה מהאויבים הקבועים בסיפורים של תדהר כמו "התליין מקורפו ".
אבל להגיד לך את האמת, אני עצמי מעדיף את הקנאים הצעירים ואת דוד תדהר.
אני חושב שהם היו צריכים להפוך לדמויות ידועות יותר ממה שהן היום. מהם היה לנוער באמת הרבה מה ללמוד."
(מתוך ראיון עם יעקב מוקד).
.

נספח 2 :רשימת חוברות דוד  תדהר ודוד ( או ירמיהו ) אלמוג.

ספריית הבלש ,1931-1932

רוב הסיפורים נכתבו בידי שלמה גלפר בן-ישראל בשמות עט שונים .

כמה מהם יצאו לאור במהדורה חדשה בספר הבלש העברי חוזר :מבחר הסיפור הבלשי מפלשתינה ( א"י ) בעריכת זוהר ויעקב שביט ,הוצאת ספרי מוניטין ,1983.  


1. שלמה בן ישראל .הרצח המסתורי ( תרצ"א) ( שתי מהדורות ) (  הסיפור הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר" וגם בקובץ סיפורי הבלשים העבריים המקוריים "רצח ליד הבית : סיפורי רצח ישראליים בעריכת דורית זילברמן ואדיבה גפ]ן ,הוצאת כתר ,2001.  )

 החוברת כחוברת  הופיעה שוב בשנת תשי"ז בהוצאת ד.טופל עם סיפו ועטיפה כמעט זהה   אבל שם הבלש השתנה מ"תדהר " ל"אלמוג " וככראה  חלק מיוזמה להוציא את החוברות מחדש אך אלו כבר לא עניינו יותר  את הקהל של שנות החמישים .  


2. שלמה בן ישראל.בצפורני מפלצות האדם .תרצ"א ( שתי מהדורות )


3. שלמה בן ישראל יהלום התכלת (שתי מהדורות )


4. שלמה .בן ישראל .נקמת המהראג'ה ( סוף "יהלום התכלת "9 תרצ"ב. 1932.( 2 מהדורות )

 
5. שלמה .בן ישראל .מזייפי הכסף. תרצ"ב.


6. שלמה .גלפר .הצלבים הכחולים:מעלילות מבריחי החשיש .תרצ"ב.


7. משה בן אברהם .הפצצות בהר הכרמל .תרצ"ב.


8. ח.בית הלחמי העיניים המצוות . תרצ"ב


9. נחום סנפירי .מזבח הדמים .תרצ"ב ( פלגיאט מסיפור מחו"ל שהותאם לתנאי הארץ )


10. ש.בן ישראל .התליין מקורפו.תרצ"ב


11. התליין מקורפו (המשך )


. 12.  א. סנונית המזרח מאת מ. יקות יאלי .ב.  אבל כבד מאת מ. זמירי .


13. שלמה בן ישראל.בת המדבר.


14. מ.בן אברהם .שודדי הקברים .


15. ש.גלפר.M או הפשע בקרנבל תרצ"ב ( כנראה מבוסס על עלילת הסרט הגרמני בשם זה על רוצח סדרתי מטורף בכיכובו של פטר לורה )


16. מ' תאומי .גניבת החוזה הבין לאומי.


17. אורי קיסרי .המלתחה המסתורית בתערוכת 1928 . (תרצ"ב ) ( אורי קיסרי היה עיתונאי ומייסדו של מגזין "העולם הזה ) .( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר")


18. המלתחה המסתורית (סוף)

19. ש. בן ישראל .קורות יעקב מילנר .( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר")


20. קורות יעקב מילנר (סוף)


21. מרדכי .חייט בגלל האישה.


22. אריה סמסונוב .בסוד הגלים .תרצ"ב. ( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר")  


23. מנשה דובשני .תער הדמים. ( מנשה דובשני התפרסם כעבור שנים רבות הודות לספרי הלימוד והעזרה בספרות שחיבר שימשו כתחליף עבור אלפי תלמידים לקריאה של יצירות ספרות ).


24. שלמה .בן ישראל "חיידקי הפרופסור קוך .( סיפור שנכתב לרגל יום הולדת המאה של פרופסור קו מגלה חיידקי השחפת ) ( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר")


25. אורי קיסרי .הפנס האדום ( סיפורה של נערה שהפכה לזונה ,סיפור נועז לאותם הימים שגרם לסכסוך בין תדהר שהיה שותף בעסק החוברות ובין שלמה בן ישראל שלא רצה לפרסם את הסיפור הנועז )


26. אורי קיסרי .הפנס האדום (סוף) .על סף הטומאה .

27. שלמה גלפר . ההמצאה השטנית


28. א' סמסונוב .קורבן האוצר הסמוי .תרצ"ב.

ספרייה בלשית בעריכת שלמה בן ישראל תרצ"ב -תרצ"ג

( כאן רק חלק מהסיפורים עסקו בתדהר ואלמוג )
1.  א. דרור ( עמנואל הרוסי ) הבלש הקטן . ( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר") סיפור על ילד בלש ,תדהר לא מופיע כאן.
2. שלמה בן ישראל התליין מקורפו חי .
3.שלמה בן ישראל בית השדים.
4. מנשה דובשני .המוות המעופף

5. ב. חבקוק . מישקה יפונציק . ( מבוסס על חייו של שלמה יעקובי מממקורביון של ז'בוטינסקי ומראשי התנועה הרביזיוניסטית שארגן בתקופת מלחמת האזרחים ברוסיה  גדוד הגנה עצמית באודסה מצויד במדים ובנשק .

6. ב. חבקוק .מישקה יפונציק .(סוף).

7. ש. בן ישראל . בשם המולדת (222).
8. א' בן שבע (שלמה בן ישראל) העכביש הצהוב
9. א' בן שבע (שלמה בן ישראל ) .מסתורי שלושת התפוזים
10.ש. בן ישראל קברו של נביא השקר .
11. שלמה . בן ישראל הטרגדיה של בית מספר 108.
12. שלמה נ. גלפר ( שלמה בן ישראל) התליה השחורה.
13-14. שלמה בן ישראל קורות טשנג- לי הספר מפקין
15. שלמה בן ישראל מותה המסתורי של איגא גוש.

16. ארתור קונן דויל .מסיפורי ד"ר ווטסון (תרגום של סיפורי שרלוק הולמס ) .

17. קונן דויל . הפושע המוזר .( שרלוק הולמס )
18.שלמה בן ישראל .שלושת סימני השאלה
19. שלמה בן ישראל .המת החי . ( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר")
20. לא ידוע ( אבל אולי זהה עם חוברת כ.ב נסופת לזאת מצויינת למטה שכוללת את היספורים קורות אנטוני בריגנט מאת אדגר וואלאס 12 הנקודות מאת וולדונג והנקמה האיומה מאת מ' גואיס .

 21. ' בן ישראל .רעל האלקולואיד .

22. א' חבקוק . השומר בהלול .( כאמור יש חוברת 22 נוספת שצוינה למעלה )

23.ש' בן ישראל .קטר מס' 427.

24. ב. ' חבקוק .הכדור הכחול: מתוך יומנו של ב.חבקוק . תרצ"ב
25. א' בן שבע (שלמה בן ישראל) .מסתרי טבריה .
26.א' בן שבע ( שלמה בן ישראל) .רדיו X
27. מקס שכטר. בית החרושת למתים .תרצ"ג ( מקס שכטר פירסם סדרה שלמה באותה התקופה בשם "מלך הבלשים " על בלש אמריקני כמו גם סדרות של סיפורים אירוטיים ראשונים מסוגם )

ספריית הבלש ( סדרה שנייה ) (תרצ"ב )

(ברוב הסיפורים מככב דוד אלמוג עוזרו של תדהר )
1. ב' דפני .המפלצת האיומה .
2. דוד יעקובי (שלמה בן ישראל ) .רצח במלון "רקס'"
3. דוד יעקובי (שלמה בן ישראל ) מסתורי מערת המוות
4. ב' צפניה .אונית הדמים
5. א' חבקוק .בצל שד המוות
6. א' חבקוק .מכונית הגיהנום
7. א' חבקוק .ירייה באפלת הליל .
8. ב' צפניה .שודדי הדמים
9. א' לוב ,מסתרי קופת הברזל .
10. דוד יעקובי סוד קרני המוות
11. ב' חבקוק פצצת מיילס 19
12. דוד יעקובי מכשיר המוות.
13. ב' צפניה .ערפד האימים
14. ב' צפניה נקמת הערפד .
15. דוד יעקובי גשר השדים .
16. (אנונימי ) אדם בלי ראש.
17. דוד יעקובי .היד השחורה .(הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר")
18. א' חבקוק .הסהרורי האיום
19. א' בן שבע (שלמה בן ישראל ) .מסתרי מרפאתו של ד"ר שול .
20. א' חבקוק הכוכב שרצח. ( הופיע גם ב"הבלש העברי חוזר") .
21. דוד יעקובי סודו של אשמדאי
22. ב' צפניה הברדלס הצהוב.
-23-26 יוסף אלמוג .בתהום המוות .
27.אביעזר אבן זוהר הרצח המסתורי בחיפה
28. אגן .הספינה האבודה .
29. ב. חבקוק .ההתנפלות על פקיד הבנק .
30. דוד יעקבי .מקרה השניים שקמו לתחייה.
31. ש. ארגוס הטרגדיה בבית הקטן.
32. יא"א שודדי הגוויות ..
33. ב' צפניה מותו של הבלש אלמוג .
34. ב' צפניה המרגל היפאני :מותו של הבלש אלמוג .
35. ד"ר ש. ארגוס האדם הכחול ( מסתרי המכשף הירקון )

חוברת 7 בספריית הכרך הוצאת המאה העשרים הייתה סיפור של "עזר כרמיאלי (אליעזר כרמי ) " מותו של התליין מקורפו " ( שתדהר לא מופיע בה כלל מסיבות של זכויות על השם )

.
ב-1938 קנה המגזין היהודי הוורשאי "היינט" את הזכויות לסיפורי תדהר ואלמוג והחל לפרסם אותם בהמשכים .הסיפורים על הבלשים הארץ ישראליים הנועזים מן הסתם תרמו לא מעט להעלאת המורל אצל היהודים הפולנים המדוכאים שעמדו על סף הכיבוש הנאצי . הקהל בפולין בלע ממש את הסיפורים אך אז באה המלחמה ושמה קץ לכל .שלמה בן ישראל עבר לארה"ב והחל לפרסם שם רומנים כלשיים ביידיש על תדהר במגזין היידיש "פרוברטס" .שניים מאלו  תורגמו  לעברית:
ש. בן ישראל .הבית הארור .תורגם עובד וקוצר על ידי.י גדעוני . אין שנת הוצאה ( אבל ככל הנראה שנות ה-40 ) .
ש. בן ישראל אות הנקם הוצאת שחף ,1962. ))( גם זה סיפור שתורגם מיידיש )

הערה כל מי שיש לו פרטים ביבליוגרפיים ותוכניים על הסיפורים ביידיש על תדהר ואלמוג,מתבקש ליצור עימי קשר.

נספח 3: ספרים מאת ובעריכת ובהוצאת  דוד תדהר

חוטאים וחטאים בארץ ישראל :רשומות יומן ( עם 40 תמונות ) ,דפוס ציון ,ירושלים , 1924. ( מהדורות נוספות יצאו ב1979 וב- 1998 בהוצאת ספריית מעריב ,) זיכרונותיו של תדהר על פשעים שונים שבהם טיפל .

הספר תורגם גם לאנגלית  ולערבית:

 

 

"חוטאים וחטאים בארץ ישראל " במהדורה ערבית.

בין הפטיש והסדן :מגילת הייסורים :קובץ מאמרים בענייני ארץ ישראל ממאורעות אב תרפ"ט ועד היום , הוצאת יונה זכאי ששון , תרצ"א 

קונטרס מ-1931 מאת דוד תדהר.


 החיים :קובץ מצויר חד פעמי לעניני החיים .בעריכת דוד תדהר, הוצאת יונה זכאי ששון 1931. ( חוברת של 29 עמודים ) 


 במדים ובלא מדים :25 שנות עבודה ציבורית -1912-1937 ,הוצאת ידידים תרצ"ח ,1938. 
דין וחשבון על הוצאת זכרונות אברהם שפירא בשני כרכים 15-באוגוסט 1938-10 ביולי 1939. ., 1939. ("דבר לקוראים ולחותמים " חתום על ידי דוד תדהר על הספר "אברהם שפירא " מאת יהודה אידלשטיין .
ספר כיס לשכת ברקאי מספר 17 של הבנאים החופשיים קדמונים ומקובלים בארץ ישראל סודר ונערך בידי דוד תדהר, הוצאת לשכת "ברקאי " ,1945. כולל את התקנון הפנימי של הלשכה.

) אנציקלופדיה לחלוצי היושב ובוניו . דמויות ותמונות . ב-19 כרכים .הוצאת המחבר 1946-1971.

( הכרך האחרון באנציקלופדיה הושלם לאחר מותו של תדהר בידי בנו בצלאל תדהר).

.

בשירות המולדת במדים ובלא מדים: זיכרונות דמויות תמונות ותעודות , 1912-1960. הוצאת ידידים, 1961. 

סדרת "ראשונים " בהוצאת דוד תדהר.

 

אברהם שפירא:שיך איברהים מיכא .מאת יהודה אידלשטיין 2 כרכים . הוצאת ידידים , 1939.

כן יש להזכיר את כל ספרי סדרת ראשונים שיצאה לאור בידי תדהר וכללו ספרים בכתיבתו ובעריכתו של הידיד הטוב הסופר יעקב חורגין על:


: חוברת א. נוה צדק במלאת 55 שנה לקיומה כ’ ניסן תרמ"ז – כ’ ניסן תש"ב. ,תש"ב . ( החוברת יצאה במהדורה חדשה בשנת 2006. בידי חנות הספרים "סיפור פשוט " בנוה צדק ).

 


חוברת ב. יהודה גרזובסקי (איש הגבורות ),תש"ב.

 


חוברת ג. דוד ילין ,תש"ב.


חוברת ד. אליעזר בן יהודה שנה למותו… 85 שנה להולדתו .תש"ג

חוברת ה' זלמן דוד לבונטין .תש"ג.


חוברת ו' אלעזר רוקח.


חוברת ז' .יחזקאל דנין .תש"ג.


חוברת ח' :יצחק אפשטיין .תש"ג

 


חוברת ט' .זרח ברנט .תש"ג

 


חוברת י' ..ישראל בלקינד. תש"ג


חוברת יא :נתן קיזרמן .תש"ג ( על אביו של העיתואי אורי קיסרי )

 


חוברת י"ב . משה בצלאל טודרסוביץ. תש"ג . ( על אביו של דוד תדהר )
כרך ב' :


חוברת א'. כתב אריה סמסונוב .חלוצים אלמונים תש"ד.


חוברת ב' .אליהו ספיר .תש"ד
חוברת ג' . עקיבא אריה וייס.תש"ד . 1944.

חוברת ד' .דב חביב לובמן ,תש"ה

 

חוברת ה' נחום סלושץ .תש"ז

חיים שמואל שמרלינג  הוצאת ספריית ראשונים . 1946 . (חוברת ביוגרפית של 32 עמודים שכתב תדהר  בשיתוף פעולה עם יעקב חורגין ).

רבי יצחק זקס 15 שנה לפטירתו :1888-1944 . הוצאת ספריית ראשונים ,1959.

( בסדרה היו אמורות להופיע חוברות נוספות שכבר היו מוכנות לדפוס אך שלא יצאו על האישים הנ"ל

יהושע ברזילי-אייזנשטט

אברהם משה לונץ

אלעזר הלוי גרינהוט

פנחס גרייבסקי

ועוד …)

ספרים לא ממוספרים בהוצאת "ספריית ראשונים" כללו את

 

יעקב וינשל .מרקו ברוך  הוצאת ספרית ראשונים .1945. ( יצא שוב כ"מרקו ברוך :נביא מלחמת השחרור ב-1949 ).הספר יצא לאור שוב בהוצאת "שקמונה " ב-1981.

 

 

בנימין יהלום " מזכרונותי ". הוצאת ספריית ראשונים תש"ו( יצא לאור במהדורה שניה  בשנת תשל"ז  עם תוספות בעריכת דניאל אופיר )  

יעקב רימון ילדים בעוני : מיומנו של עובד סוציאלי  הוצאת ספרית  ראשונים ,1946.

 

 

 

אלתר דב וישנצקי  רבי יוסף ריבלין :ראשון הבונים   ספריית ראשונים תש"ז , מוקדש למלאת 50 שנה לפטירתו של רבי יוסף ריבלין.

יוסף זיימן נחלת יצחק מראשיתה :פרשת הוסד השכונה נחלת יצחק ליד תל-אביב, על שם רבי יצחק אלחנן מקובנה : זכרונות אחד המיסדים : הוצאת ספרית ראשונים (דוד תדהר), תש"ז 1947

תדהר סייע בהוצאת הספר של אברהם שלום יהודה

ההגנה על הישוב במלחמת העולם הראשונה : זכרונות מימי שהותי בספרד,הוצאת המחבר תשי"ב

 

תדהר גם עמל על הוצאת "כתבי יעקב חורגין " שמהם יצאו על ידיו שני ספרים :

 

 

כרך א' : בעלי הנאה :סיפורים תש"ג

כרך ב' :בלהט קדם :סיפורים  תש"ד  שניהם בהוצאת הועד להוצאת כתבי יעקב חורגין על ידי הוצאת ליינמן .

 

מדור מיוחד ביצירתו של תדהר הוא ספריו על אירגוני  הבונים החופשיים"ובני ברית "(  הוא היה חבר בשניהם והיה אחת הדמויות המרכזיות של אירגון הבונים החופשיים בארץ ישראל לאורך שנות חייו)    :

 

ספר כיס לשכת ברקאי מספר 17 של הבנאים החופשיים קדמונים ומקובלים בארץ ישראלסודר ונערך בידידוד תדהר, הוצאת לשכת "ברקאי " ,1945. כולל את התקנון הפנימי של הלשכה.

לשכת "ברקאי " אלבום היובל -50 שנה , 1906-1956 .  לשכת ברקאי מספר 17 של הבונים החופשיים קדמונים ומקובלים 17סודר ונערך בידי דוד תדהר, הוצאת לשכת ברקאי , 1957.


הבונים החופשיים לשכת ברקאי:ספר האחים 60 שנה להיווסדה של הלשכה . סודר ונערך בידי דוד תדהר ,הוצאת לשכת הבונים החופשיים ברקאי 1966.

 

לשכת בנ י ברית -יצחק ילין ( על לשכה של "בני ברית ") .1950.

לשכת יצחק ילין -120 שנה למסדר העולמי .1963.

בני ברית –לשכת"יצחק ילין ". 1970.  

 ספרים נוספים מסוג זה על אירגונים אחרים שבהם היה חבר :

התאחדות בני הישוב בא"י .1945.

 

 אלבום יובל ה"מכבי" יפו- תל אביב , 1905-1956 . סודר ונערך בידי יוסף יקותיאלי ודוד תדהר, 1956

 

 

 

 

 בימים ההם :לפגישה החגיגית של ותיקי חיפו-תל אביב במלון שרתון בתל אביב ( 23.4.1961) ערוך ומסודר על ידי דוד תדהר .הוצאת "התאחדות בני הישוב בישראל " ולשכת בני ברית "יצחק ילין ,1961. ( מפגש חגיגי של וותיקי תל אביב יפו נווה שלום ונווה צדק שגרו בהם עד 1914 ואורגן בידי תדהר )

בספריה הלאומית בירושלים נערכה תצוגה לזכרו של דוד תדהר :<בז’ סיון תרנ"ז-י"ז כסלו תשל"ו במלאת חמש שנים לפטירתו ושנה לרכישת ארכיונו . התצוגה נערכה בידי רפאל וויזר.טעל פיה הוצא חוברת קטלוג .

 

 

קישורים רלבנטיים

פרטים על דוד תדהר

 דוד תדהר בויקיפדיה

מדוד תדהר ועד זאב רוזנשטיין :תולדות הסלבריטאיות העברית

תדהר ופרשת רצח צואנגר

לילות עקרב וסתר : לביא תדהר על דוד תדהר

קונספירציות בתולדות הישוב

המרגל היהודי של היטלר

אהרון אמיר 

אליעזר כרמי

אורי קיסרי

הוצאה חדשה של החוברת "נוה צדק " של תדהר

האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו במהדורת רשת

הרצח בחולות תל נוף

שובו של הבלש העברי הראשון

בלש פרטי ובונה חופשי

ציור מאת אורי פינק מתוך הספר "הגולם".

קולומבו : המפקח עם מעיל הגשם המרופט

הופיע באתר סדרות הטלוויזיה הקלאסיות

לאחרונה היגיעו קלטות של הסרטים הראשונים בסדרת הבלש האלמותית "קולומבו " לחנות "האוזן השלישית " בתל אביב. ולרגל האירוע המשמח הזה הנה כתבה על אחת מסדרות הטלוויזיה  הבלשיות האמריקניות הטובות ביותר .

מהי סדרת הבלש האמריקנית המוצלחת וניתן לאמר הכמעט גאונית ביותר של כל הזמנים ?
אם היו מעמידים לפני את השאלה כי אז הייתי בוחר ללא היסוס בסדרה בשם " קולומבו" שבה כיכב פיטר פאלק ולאחרונה דרה זאת מוקרנת מידי פעם בערוץ 10 כתרומה שלו לשידורי הנוסטלגיה של תוכניות ישנות שהם כה פופולאריים היום בערוצים השונים. .
סידרה זאת היא גם אחת המאריכות ימים ביותר שאותה ידעה הטלוויזיה האמריקנית מעודה ,סרטים חדשים על קולומבו המשיכו להיווצר בטלוויזיה האמריקנית 30 שנה לאחר הופעתה המקורית של הדמות !מה שמראה על הפופולאריות העצומה של הבלש.


והצלחה זאת היא לכאורה מפתיעה במיוחד שכן היא שוברת את כל הכללים של מרבית סידרות הבלש והמתח אמריקנית . קולומבו הוא האנטיתזה של גיבור סדרת הבלש הממוצע נניח סטיב מקגארט מ"הוואי חמש אפס ". הוא אינו דמות הרואית קשוחה בעלת עיני פלדה שתמיד לבושה טיפ טופ בהתאם למיטב האופנה, רחוק מאוד מזה . וגם הפורמט של פרקי ה סדרה הוא שונה לחלוטין מזה של סדרת הבלש הרגילה. בסדרות אלה מקובל שזהותו של הפושע והרוצח אינה ידועה לצופים כשם שאינה ידועה לבלש , וחלק מהמתח בצפייה הוא גילוי ביחד עם הבלש מי הפושע. אך בסדרת קולומבו יודע הצופה הרבה לפני הבלש ולמעשה מהרגעים הראשונים של כל פרק מי הפושע, מה מניעיו וכיצד ביצע את הרצח.
לכאורה המפיקים של הסדרה יצרו לעצמם משימה בלתי אפשרית: כיצד לשמור את העניין שלהצופים בסדרה כזאת שבה כל מה שצריך לדעת על הפשע ידוע מההתחלה?. העובדה שדמותו של קולומבו ממשיכה לעניין את הצופים במשך 30 שנה מראה עד כמה הצליחו במלאכתם בזמן שסדרות קונבנציונליות יותר נעלמו מהמסכים לאחר פרק זמן קצר בהרבה.

המפקח פטרוביץ' .

לדמותו של קולומבו עם כל היותה כה יוצאת דופן בטלוויזיה האמריקנית יש מקור השראה ידוע מאוד , ולמעשה מספר קלאסי שהיה חלק מתוכנית לימודי החובה במערכת החינוך הישראלית " החטא ועונשו" של הסופר הרוסי המפורסם דוסטוייבסקי . שם במסגרת הסיפור על הסטודנט שרוצח אישה במה שהוא מצפה שיהיה הפשע המושלם, מופיעה דמות של מפקח משטרה בשם פטרוביץ', אדם מנומס ולכאורה לא מזיק שאינו מגיע לכאורה לדרגתו של הסטודנט המבריק והשחצן , אך שהודות לעבודה בלשית עקשנית ומבריקה פותר לבסוף את התעלומה. פטרוביץ' הזה הוא המודל הישיר לדמותו של המפקח האמריקני קולומבו.
דמותו של קולומבו נוצרה בידי צמד תסריטאים ידוע ריצ'רד לוינסון וויליאם לינק . השניים התפרסמו הודות לסדרות הבלשים המרובות והמעולות שיצרו . סדרות כמו "מניקס" " אלרי קווין" , " מקלאוד ", "רצח במשיכת קולמוס " ורבות אחרות. סדרות שכולן שמו דגש על האלמנט של החקירה
הבלשית יותר מאשר על האלמנט של מתח ואלימות בניגוד למקובל בסדרות אחרות בטלוויזיה האמריקנית. אך יותר מכול הדמות הידועה ומאריכת הימים ביותר שיצרו היא קולומבו.

ברט פריד כקולומבו

קולומבו הופיע עוד בסרט טלוויזיה שהוקרן ב-1960 ושם גילם אותו שחקן בשם ברט פריד. הסרט הוקרן ונעלם מבלי להשאיר רושם רב. אך כמה שנים מאוחר יותר הפכו הכותבים את אותו סרט טלוויזיה נשכח למחזה תיאטרון בלשי שזכה להצלחה רבה בארה"ב ושם גילם את דמותו של המפקח קולומבו שחקן ב שם תומס מיטצ'יל ( שידוע יותר בתפקיד אביה של סקרלט אוהרה בסרט "חלף עם הרוח"). המחזה זכה להצלחה מספיקה כדי שיוחלט להפיקו שוב לטלוויזיה ( ששם כזכור נוצר מלכתחילה) ב-1968.
אך מי יגלם שם את דמותו של קולומבו ? בהתחלה רצו המפיקים שאת קולומבו יגלם השחקן הידוע בינג קרוסבי , או שחקן בשם לי ג'י קוב. אך בסופו של דבר ולטוב המזל נבחר לבסוף שחקן אלמוני למדי בשם פיטר פאלק .
פאלק הופיע כבר בעבר בתפקיד דומה מאוד לזה של קולומבו בסדרה בשם "המשפטים של אובריאן " ב-1965 ששם גילם עורך דין משלומפר ולא הרואי שהתעניין במרוצי סוסים לא פחות מבמשפטים שאותם ניהל . לכאורה ניגוד מוחלט לדמויות ההירואיות שהיו דומיננטיות בטלוויזיה האמריקנית ב אותה התקופה , וכך הסדרה נעלמה בתוך זמן קצר מהמסכים. הציבור האמריקני פשוט לא יכול היה להבין א ת הגיבור החדש שאותו גילם פאלק .

המפקח קולומבו

אלא שכעבור כמה שנים גילם פאלק דמות דומה מאוד, דמותו של המפקח קולומבו ,והפעם זה תפס.
הסרט הראשון בסדרה ""המרשם רצח " קבע את הפורמט שאחריו יעקבו מאז שאר פרקי הסדרה בדייקנות קפדנית : זהו סיפור של פסיכיאטר עשיר ( שאותו גילם ג'ין ברי ) שרוצח בדקות הראשונות של הסרט את אישתו בצורה מתוחכמת ביותר , במה שהוא לכאורה הפשע המושלם .אלא שאז מופיע המפקח קולומבו אדם שאינו מקפיד כלל וכלל על הופעתו כפי שמראים מעיל הגשם המהוה שלו ומכוניתו העלובה . לכאורה ההופעה החיצונית מראה שזהו אדם ממעמד נמוך שאינו מסוגל להוות כל אתגר לפסיכיאטר העשיר המקפיד על לבושו והמתנשא.
אך מהר מאוד הסרט הופך לסיפור של משחק של חתול ועכבר כאשר לרוצח מתברר בהדרגה שהמפקח המשלומפר בן המעמד הנמוך הזה שהוא בז לו כל כך הוא פיקח וחריף יותר ממה שחשב , הרבה יותר ממה שחשב ! צעד אחרי צעד המפקח קולומבו חושף את שגיאותיו של הרוצח ולצופה ברור שהוא יודע כמוהו מי הרוצח מההתחלה , אלה שכל העיניין בסרט הוא כיצד ישיג קולומבו את ההוכחה לכך תוך מאבק המוחות הבלתי פוסק עם הרוצח האינטלקטואל שהזלזול הראשוני שלו במפקח הופך בהדרגה לפחד של ממש.

.המאבק מגיע לשיאו בדקות האחרונות של הסרט כאשר דומה שהרוצח הנואש הצליח לבסס לבסוף את חפותו והוא חופשי כעת מהעינוי הבלתי פוסק בידיו של המפקח העקשן וכי המאבק בין השניים הסתיים לבסוף בניצחונו הבלתי מעורער. . אלא שאז נזכר פתאום המפקח קולומבו ב" רק עוד דבר קטן אחד " שהוא מבקש מהפושע הנבוך שיסביר לו אותו ואותו פרט קטן לכאורה , הוא כמובן פרט חשוב ביותר הדבר הקטן שהפך את הפשע המושלם לכאורה של הרוצח הערמומי לעוד פרשיית פשע שנפתרה בידי המפקח קולומבו.


זהו מכאן ואילך הפורמט הקבוע של כל פרק בסדרה שנוצרה בעקבות הסרט. סדרה זאת רצה במקור אחת לחודש ביחד עם שתי סדרות נוספות "מקמילן ואישתו " ומקלאוד " שאורך כל פרק בהן היה שעה וחצי . אך בסופו של דבר המפקח הקטן והמשלומפר קולומבו האפיל לחלוטין על השוטר הקשוח מטקסס מקלאוד ועל הזוג הנוצץ והסקסי מקמילן ואישתו.
זאת למרות שסדרת קולומבו הייתה חסרה לחלוטין אלימות מכל סוג שהוא אלמנט חיוני בכל סדרת משטרה אחרת .יותר מכל היא הזכירה סדרות בלשים בריטיות דווקא שבהן עיקר העלילה היה בהפעלת המוח של הבלש כנגד יריביו האינטילגנטיים והמתוחכמים .

אך במפתיע הצופים האמריקנים אהבו זאת. כשם שאהבו את הסביבה שהוצגה בכל פרק , סביבה של סלבריטאים , עשירים ומצליחים ונוצצים, שם כולם לבושים בהתאם למיטב האפנה, סביבה שבה אי אפשר למצוא בדל צילו של אדם ממעמד נמוך יותר ( להוציא כמובן את המשרתים) עד שמגיע לשם אותו המפקח עם החיוך המתנצל והמעיל הקרוע ( פאלק לבש את אותו מעיל בכל פרק בכל שנות הסדרה) ,מפקח שבבירור חש את עצמו מאוד לא בנוח בין כל בני המעמדות העליונים האלה ומראה לבסוף לכל אותם עשירים ונוצצים מתנשאים כי הוא חכם וערמומי יותר מכולם.

כמה מהנבלים הערמומיים והנוצצים האלה חזרו פעם אחרי פעם למרות שהמפקח לכד אותם כבר בעבר. או יותר נכון השחקנים שגילמו אותם חזרו פעם אחרי פעם , שחקנים כמו פטריק מקגואן ( כוכב סדרות "מלכודת " ו"האסיר " המפורסמת ) שתמיד גילמו דמויות דומות שמעולם לא למדו את הלקח : שאסור לזלזל במפקח קולומבו. שוב ושוב בפרק אחרי פרק הם התפתלו, ושיקרו וניסו ליצור לעצמם אליבי מושלם במאבק המוחות כנגד המפקח המנומס והמטופש לכאורה , ותמיד לשווא.
במהלך הסדרה למדו הצופים כמה דברים על המפקח קולומבו : הם לא למדו אמנם מהו שמו הפרטי אך למדו לעומת זאת שהוא נשוי ( תופעה יוצאת דופן למפקח משטרה טלוויזיוני בתקופה זאת ) ושאישתו היא ככל הנראה משלומפרת כמוהו שאליה התייחס ללא הרף בסיפורים ומשלים מחיי נישואיהם ועימה דיבר מדי פעם בטלפון אך היא מעולם לא נראתה , ומראה פניה הושאר לדמיון הצופים.

A Christmas Killing

כמו כן בפרקים המאוחרים יותר לדרישת רשת הטלוויזיה שרצתה שלמפקח יהיה בן לוויה כלשהוא שאיתו יוכל לדבר צורף אליו כלב . חיה מכוערת וישנונית במיוחד שכמעט לא זזה במהלך הפרקים שבהם הופיעה. הכלב היה בן לוויה אידיאלי למפקח קולומבו , אותו כלב צייד אנושי .

Just One More Thing
הסדרה כאמור זכתה להצלחה עצומה . על קולומבו הופיעו ספרים שסיפרו את עלילותיו ( שכמה מהם תורגמו לעברית במסדרת מגזין "לאשה" בשנות השבעים). והיא זכתה להצלחה גדולה גם בחו"ל. למשל במקומות כמו רומניה הקומוניסטית ששם ההודעה על ההפסקה בשידורי הסדרה גרמה כמעט למהומות עד ששלטונות רומניה נאלצו לבקש מפאלק שיקליט הודעה מיוחדת להמונים שבה הבטיח את חידוש הקרנת הסדרה בקרוב! וכך לאחר שנים של הצלחה סדרת קולומבו היגיעה לסיומה ב-1978 ביחד עם אחיותיה ונראה היה שהבלש עם מעילה גשם המהוה שוב לא יחזור אל המסכים האמריקניים עם תעלומות חדשות.
טעות . הוא חזר . אך לא לפני שעל המסכים הופיעה מישהי שהתיימרה להיות אישתו
גברת קולומבו 
 
ב-1979 החליטה רשת הטלוויזיה לעלות על גל ההצלחה עם "ספין אוף " (סדרת בת) שיעסוק בדמות שעד כה לא נראתה אישתו של קולומבו! . בסדרה שנקראה "גברת קולומבו " גילמה השחקנית קיט מולגאו את אישתו הצעירה והיפה , המקפידה בלבושה האינטיליגנטית והנמרצת של המפקח שהפעם היה הוא זה שלא נראה על המסך. גברת קולומבו כפי שהופיעה בסדרה זאת הייתה שונה מאוד מהדמות המשלומפרת שהצטיירה מתיאורי בעלה בסדרה שלו להפתעת הצופים ( וגם המפיקים המקוריים של סדרת קולומבו שטענו שאם כבר יש להציג את אישתו של קולומבו הרי זאת צריכה להיות מישהי כמו מורין סטפלדון , אישתו הצרחנית של ארצ'י באנקר ב"הכל נשאר במשפחה" הקומית ). בנוסף לכך גברת קולומבו בסדרה זאת הוצגה כמי שאינה נופלת מבעלה בלכידת פושעים .
אבל זה לא הלך, לסדרה זאת לא היה את הקסם שהיה לסדרה על הבעל והיא הייתה כישלון ברייטינג . כתוצאה היא החליפה את שמה כמה מגברת קולומבו ל"קט קולומבו " בניסיון נואש למשוך צופים וכעבור כמה חודשים הוכרז על צעד דרסטי באמת : גברת קולומבו התגרשה מבעלה ! !

קיט מולגאו זכתה ליתר הצלחה רק שנים לאחר מכן בתור קפטין ג'נווי האימהית של ספינת החלל ויוייג'ר באחת מסדרות "מסע בין כוכבים". , דמות שונה מאוד מזו של מגברת קולומבו . קולומבו עצמו בכל אופן ככל הנראה לא שמע על גירושיו שכן הוא ממשיך לדבר על אישתו כאילו לא קרה בינהם דבר בפרקים החדשים יותר של הסדרה , ומפיקי הסדרה טוענים מאז שהמדובר היה באישה שהייתה נשואה לאיזה שהוא איש משטרה אחר בשם קולומבו.

שובו של קולומבו .

קולומבו עצמו חזר לבסוף ב-1989 בסדרת סרטים באורך מלא שמוקרנים כמעט מדי שנה בטלוויזיה האמריקנית שבהם הוא מבצע את מה שהוא יודע יותר טוב מכולם לעשות : לנהל משחקי חתול ועכבר אינטליגנטיים עם רוצחים משמנה וסלתה של החברה הגבוהה וללכוד אותם לבסוף בגלל פרט קטן של חוסר זהירות מצידם.

The Hoffa Connection

ולצד הסרטים הופיעו גם ספרים חדשים על עלילותיו שבאחד מהם  הוא פיענח את רציחתו של  מנהיג האיגודים המקצועיים ג'ימי הופה ובאחר  פענח את רצח נשיא ארה"ב קנדי! .

The Grassy Knoll

אמנם מקובל שגיבורי סדרות ותיקות וידועות מקבלים צ'אנס נוסף להופיע שוב שנים רבות לאחר ההקרנה המקורית של עלילותיהם , אולם מסופקני אם יש גיבור טלוויזיוני אחר שסרטים חדשים ורבים על עלילותיו ממשיכים וממשיכים להיווצר שנים כה רבות לאחר סוף הסדרה המקורית הסרט האחרון בסדרה ( לפחות נכון ל-2006) הוקרן בשנת 2003 ,35 שנים לאחר הקרנת הסרט הראשון בסדרה עם פיטר פאלק ( ו-43  שנים לאחר הופעתו הראשונה של קולומבו בטלוויזיה בכלל).
ההופעה האחרונה של לויטנט קולומבו בכלל הייתה באותה השנה בפרק של סדרה אחרת וסדרת ריגול דווקא "זהות בדויה " בכיכובה של ג'ניפר גרנר שם הלויטנט מופיע על מנת לזרוע בלבול והרס במפקדת הסי אי אי בהופעה קומית שלא תרמה הרבה לדמות.
.
ומלבד זאת גם הפרקים המקוריים על עלילותיו של קולומבו שמסתמכים יותר על הומור ועל כושר מחשבה קולומבו ושל יריביו השונים וכלל לא על פעולה ואלימות נראים כמי שלא התיישנו כלל בניגוד למרבית סדרות המשטרה האמריקניות האחרות מאותה התקופה .קולומבו הבלש המסמורטט הוא תמיד עכשווי אקטואלי ומהנה יותר מכל הסדרות האחרות שנעשו בתקופתו , אל תחמיצו  רוצו לראות הדי וי די באוזן השלישית .

המפקח קולומבו בשפה העברית

בשנת 1976  הופיעו לפחות שני סיפורים שונים על עלילות המפקח קולומבו בעברית בשבועון "לאישה" במסגרת סדרת "טלרומן " חוברות שי שהוגשו לקוראות של השבועון עם עלילותיהם של הגיבורים הגבריים בטלוויזיה קולומבו קוג'אק מקלאוד וסטיב מקגארט אולי כדי לעניין את הגברים של הקוראות.אלו היו שני הסיפורים הראשונים מבין ששת ספרי קולומובו שהופיעו בארה"ב.

כל אחד מהם הופיע בשני חלקים.

אלו היו :

1."נערת הכל –בו מאת אלפרד לורנס

Columbo (1972) by Alfred Lawrence. An original novel (titled "A Christmas Killing" when published by Star books in great Britain)

בתרגום ע.חשביה.

 

סיפור מקורי שלא הוסרט לטלוויזיה שבו קולומבו מנסה  לפענח את רציחתה של מנהלת כול-בו .

 

2. "הסטודנטית הקטלנית " מאת אלפרד לורנס בתרגום ח.עדינה

The Dean's Death (1975) by Alfred Lawrence.

עוד סיפור שלא הוקרן בטלוויזיה . קולומבו חוקר פרשת רצח של בכירה בקולג' שגילתה שלנשיא הקולג' יש רומן עם סטודנטית.

 

 

קישורים רלבנטיים:

הקולומבופיל

קולומבו בחנות "האוזן השלישית "

האתר האולטימטיבי על קולומבו :

עוד אתר מקיף

קולומבו בויקיפדיה

קולומבו במוזיאון הפשע

סקירה נוסטלגית  על קולומבו

ועוד אתר על קולומבו :

ספרי קולומבו

. קולומבו באמזון

ציורים של פיטר פאלק ןקולומבו 

רשימת סרטי פטר פאלק

גברת קולומבו

 אתר על הגברת קולומבו

פרקי הגברת קולומבו

הגברת קולומבו בויקיפדיה

שנה למותו של קולומבו :רק עוד פרידה אחת אדוני

The Columbo Collection