ארכיון תג: בן גוריון

היסטוריון הקריקטורות של ישראל : על דן פתיר

 

גרסה של ראיון זה הופיעה באתר מוזיאון הקריקטורה והקומיקס

במסגרת פסטיבל הקומיקס והאנימציה אנימקס שהתקיים בסינמטק תל אביב התקיימה גם תערוכת נתב"ג 2011 , שהציגה 28 עבודות איור וקריקטורות של יוצרים שונים על מייסד המדינה דוד בן גוריון. האוצר, דן פתיר, איגד מגוון רחב של עבודות מחלוצי המאיירים בארץ ועד בני ימינו, כולם נותנים את האינטרפרטציה שלהם לדמות "הזקן".

בן גוריון על פי יונתן וקסמן

זוהי התערוכה הראשונה אי פעם של קריקטורות שכולה בן גוריון. כמאה מיצגים, כשלושים יוצרים, עשר עבודות מחו"ל, כמה מהן משל הטובים והגדולים מכולם, מארצות הברית, בריטניה וצרפת. יוצרים שראו את בן גוריון פנים אל פנים, וכך גם איירו אותו, אישים כמו אריה נבון, דוש, זאב שמוליק כץ ובס. וגם יוצרים צעירים יותר מדורו של בן גוריון. בין האמנים המציגים: אלנבוגן, אנגלמאיר, בוריס ארנבורג, מורן ברק, מושיק גולסט, איתמר דאובה, יונתן וקסמן, גיא חרל"פ, שלמה כהן, אבי כץ, דניאלה לונדון-דקל, מושיק לין, גיא מורד, מיש, נעם נדב, נוסקו, אנדי צ’אושו, אורי פינק, צחי פרבר, שי צ’רקה ומישל קישקה. ועוד רבים וטובים שמתוך מה ששאבו מקריאה וממבטי-חקר ששלחו לעבר העבר, תרמו חלק נכבד לאסופה המוצגת בתערוכה , כתב העת של איגוד הקריקטוריסטים הישראלי "שפיץ" פירסם גיליון מיוחד המרכז את קריקטורות בן גוריון.

במסגרת הפסטיבל התקיים מפגש מחווה מיוחד הסוקר את בן גוריון בראי האיור ההומוריסטי. במפגש לקחו חלק מי שהיה מזכירו האישי של בן גוריון, הנשיא החמישי, יצחק נבון, ד"ר יריב בן אליעזר, מרצה לתקשורת ונכדו של בן גוריון, ודן פתיר, אוצר התערוכה.

וזאת הזדמנות טובה לעסוק לא דווקא בבן גוריון מושא התערוכה אלא דווקא באוצר התערוכה דן פתיר שהוא דמות מיוחדת במינה בעולם האיור והקריקטורה הישראלי. ניתן לכנות אותו בתור "ההיסטוריון של הקריקטורה הישראלית ".

דן פתיר שהוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה ובמדע המדינההוא איש ידוע ומפורסם בתקשורת הישראלית הוא היה בין השאר עיתונאי בעיתון "דבר" פרשן מדיני בגלי צה"ל י "ור אגודת העיתונאים בל אביב מנכ"ל יוזמות קרן אברהם. עורך ראשי של Justice – רבעון הארגון הבינלאומי של משפטנים ועורכי דין יהודיים. חבר במליאת מועצת העיתונות, במועצת הקולנוע וחבר מייסד של דירקטוריון הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ובהנהלת אגודת הידידות ישראל-ארה"ב. היה עמית מחקר ב- American Enterprise Instituteובמרכז למחקרים בינלאומיים ואסטרטגיים בוושינגטון. שימש יועץ תקשורת, דובר לראשי הממשלה יצחק רבין ומנחם בגין ודובר בשגרירות ישראל בוושינגטון. ". שימש חבר הנהלה במספר ארגוני תקשורת ציבוריים.

אבל יש תחום אחד שבו הוא אולי ידוע פחות חוץ מליודעי דבר אבל תחום שהוא מרכזי עבורו ,דן פתיר הוא המומחה הגדול בעולם לתחום הקריקטורה הישראלית. הוא מארגן והאוצר הראשי של תערוכות הקריקטורות שהוצגו לאורך השנים ( לא פחות מ- 15 כאלו ) ובימים אלו כאמור הוא עוצר תערוכה נוספת בנושא ,על דוד בן גוריון וכותב ספר על הקריקטורה הישראלית .

ולהלן ראיון עם איש רב פעלים זה.

אלי :איך היגעת לעיתונות ?

פתיר : עוד מילדותי הייתי שולח חידות לעיתוני ילדים כמו דבר לילדים ומשמר לילדים. אז אפשר לאמר שחיידק העיתונות תפס אותי כבר אז.

אחר כך נכנסתי לעיתונות המבוגרים ותחילה ככתב ספורט . מ-1951 ועד 1954 הייתי כתב ועורך ספורט. אגב לידיעתך גם נישא צ'כיה בנש החל ככתב ספורט וכך גם רוב העיתונאים שהיה מקובל שהם מתחילים את הקריירה שלהם בהשתפשפות ככתבי ספורט.

אלי : ולמה הפסקת ?

פתיר : כי היגעתי לשיא ב-1954 הייתי באליפות העולם בכדורגל ,וידעתי אחרי זה אין כבר יותר אירועים בספורט שיכולים לעניין אותי .היגיע הזמן לחפש משהו חדש.

באותו הזמן היכרתי את הסופר המפורסם אז ריצ'רד רייט שכתב ספרים על חיי השחורים בארה"ב והוא ביקש שאתרגם לו הצגה שאליה הלכנו.תוך כדי השיחה התברר לי שריט הוא ידיד של פוליטיקאים בכירים בצרפת והצלחתי להשיג דרכו רעיון עימם . וזה היה עבורי כרטיס הכניסה לעיתונאות המכובדת הנחשבת הרצינית הפוליטית . אני הראיתי שאני יכול לעשות דברים גם מחוץ לעולם הספורט

.צעד מכריע באמת בחיי כעתונאי היה כאשר הצטרפתי לשירות שידורי הבי בי סי בעברית בלונדון . הייתי שם שלוש שנים משדר מידי יום ביומו במשך חצי שעה , וזה היה עבורי בית ספר שאין ערוך לו לעיתונאות מכל הסוגים . שם בין השאר הייתי משדר שידורי ספורט לישראל עם ניסים קיוויתי לעתיד שדרן ספורט מפורסם . וחוץ מזה הייתי מפרסם כל מיני כתבות על לונדון עבור העיתון"דבר". ותוך כדי שהותי שם יצא לי להכיר כמה קריקטוריסטים ידועים עבדו בבריטניה כולל קריקטוריסט יהודי הונגרי בשם "ויקי" שהיה ידוע בעפרונו המושחז והרשים אותי מאוד.

כמובן כבר הכרתי אז קריקטוריסטים ישראלים כמו זאב ודוש אבל אני לא בטוח שעד אז הבנתי באמת איזו השפעה תקשורתית יכולה להיות לקריקטורות . עבורי זה היה כמו כניסה לעולם חדש.ואולי אז נוצר העניין הרציני שלי בקריקטורות וההבנה שהן יכולות לשמש ככלי אפקטיבי של תקשורת לא פחות ואולי הרבה יותר מכל כתבה עיתונאית.חזרתי לארץ ב-1961 והתחלתי לעבוד ככתב לענייני מפלגות. וזאת הייתה עבורי הזדמנות ליצור קשרים עם כל מיני פוליטיקאים ,קשרים שהתגלו כרבי ערך בעתיד . בין השאר היכרתי את גולדה מאירוהיא שלחה אותי לעבוד כקצין עיתונות של השגרירות הישראלית בוושינגטון.

עבורי זאת הייתה תקופה מעניינת מעין כמוה ,זה היה מיד אחר רצח הנשיא קנדי כאשר כל ארה"ב סערה וגעשה והיה מרתק לצפות בכל זה ממקור ראשון .באתי לשם לשנה אבל האריכו לי לשנתיים.ושם למדתי את הערך האדיר של התעמולה ובראש ובראשונה של הקריקטורה ואת עוצמתה שכמעט לא תיאמן . היכרתי שם את הקריקטוריסטים של עיתונים ידועים כמו "הוושינגטון פוסט." ואגב כך גיליתי שיש הבדלים מהותיים בארה"ב בין הקריקטורה הפוליטית שהיא בדף מאמרי המערכת והקריקטורות הכלליות . התידדתי עם קריקטוריסטים ידועים שהיו ידידי ישראל.

אבל לצערי גיליתי שיש הרבה מאוד קריקטוריסטים שהם הדבר הרחוק ביותר מידידי ישראל או היהודים ,ולעניות דעתי הנזק שהם יכולים לגרום וגרמו הוא עצום.אז התחלתי להיות מודע לקריקטורות הערביות שהן בעלות אופי אנטישמי מובהק ויש להן מסרים מסוכנים מאוד.הבנתי אז שחלק חשוב מהמערכה התיקשורתית הוא גם התמודדות בקריקטורות ובעזרת קריקטורות

בנתיים שהיתי שוב כקצין עיתונות בארה"ב לאחר מלחמת ששת הימים וזאת הייתה תקופה שבה הייתי מתעמת ללא הרף עם נציגי הערבים ותועמלניהם.אחרי מלחמת יום הכיפורים הצטרפתי ליצחק רבין אז ראש ממשלה כדובר וקצין תקשורת . . והתאמנו מאוד זה לזה.

אחרי עלייתו של מנחם בגין כראש ממשלה הופתעתי כאשר הוא ביקש ממני להמשיך בתפקידי ולעבוד עבורו עד שימצא מחליף.הסכמתי בתנאי שאעבור רק עבור הממשלה ולא עבור מפלגה.

הוא כנראה לא מצא לי מחליף מאחר שעבדתי עבורו ארבע שנים …

וזה היה עבורי זמן של סיפוק עצום כי השתתפתי בשיחות השלום עם סאדאת .

עזבתי לאחר מערכת הבחירות ב1981 ובין השאר עבדתי עבור מדינה זרה שנציגיה ביקשו שאדריך אותם ביצרית מערך תקשורתי לראש הממשלה שלהם

מאז אני עוסק רבות ב"קרן אברהם" שייסדתי שמטפלת בפיתוח היחסים בין יהודים וערבים בישראל על בסיס שוויון אזרחי .עבדנו עכל שורה של פרויקטים חינוכיים תרבותיים וחקלאיים בקרן זאת על בסיס הכרזת העצמאות שמדברת על שוויון של האזרחים במדינה.

דן פתיר מתרגש למצוא את האורגינאלים של אריה נבון

אלי : למה אתה מתעניין כל כך בקריקטורה הישראלית ?מה הדבר שמושך אותך בה ?

פתיר : הקריירה שלי היתה של איש הסברה. ועוד לפני שנים רבות גיליתי את מה שלצערי הרבה אנשי הסברה רבים לא באמת הפנימו עד היום שקריקטורה אחת שווה אלף מילים ועלי כאיש הסברה לדעת להתמודד עם זה וגם לדעת לנצל זאת. הפכתי להיות חובב של קריקטורות ואספן של קריקטורות ויותר ויותר לדאוג שהקריקטורות יקבלו את המקום הראוי להם בתרבות ובתקשורת.

עד שהתחלתי לפעול בעניין הקריקטורות נחשבו תמיד לדבר שולי שחשיבותו היא כמו העיתון של יום אתמול ולא יותר. נאלצתי ללכת ולדפוק על דלתות ולאמר "רבותי יש לנו כאן אוצר תרבותי שעלינו לדעת כיצד יש לשמר אותו עבור הדורות הבאים ".

עם זאת, אני רוצה להדגיש כי לדעתי לאורך שנים רבות מדי הקריקטורות הישראליות ויוצריהן לא קיבלו את המקום הראוי להם בתרבות הישראלית . אישית, שמחתי כי נמניתי עם צוות שלושת השופטים למתן פרס ישראל לתקשורת שהחליט פה אחד על מתן הפרס (1993) לאמן הקריקטורה הגדול "זאב" (יעקב פרקש). הפרס גם שידרג את מעמד הקריקטורה ויוצריה במדינה.

מזה שנים דן פתיר הוא האוצר של תערוכות הקריקטורות הפוליטיות השונות שלאגודת הקריקטוריסטים הישראליים

.פתיר : במשך שנים היצגנו תערוכות של מיטב הקריקטורה הישראלית בארצות שונות בעולם.ולדעתי הן תרמו רבות להסברה הישראלית בהראותם את החופש וגם את ההומור של הקריקטוריסט העברי במיטבו.עם זאת נכון הוא שלאורך שנים רבות מדי הקריקטורות הישראליות ויוצריהם לא באמת קיבלו את המקום הראוי להם בתרבות הישראלית.בין השאר אני הייתי בין אלו שדאגו שהקריקטוריסט זאב יקבל את פרס ישראל.

אלי: האם זה נכון שדוש כעס מאוד שהוא לא קיבל את פרס ישראל גם כן ?

פתיר: זה נכון אבל הייתה לכך סיבה .הוא פשוט לא הגיש את מועמדותו. .ואי אפשר לבחור במי שמועמדותו לא הוגשה. אין ספק שהיגיע לדוש לקבל גם הוא את פרס ישראל וחבל שהדבר לא הסתייע.אני שמח שמוזיאון הקריקטורה והקומיקס שאני נמנה על יוזמיו דואג כעת לתיקון המעוות ולכך שיוצרי הקריקטורות השונים יקבלו את הכבוד המגיע להם על יצירתם ושהקהל הרחב יבין איזה חשיבות תקשורתית הסברתית אמנותית היסטורית יש לאמנות הקריקטורה.

אלי:על מה אתה עובד בימים אלו?

פתיר : על ספר אישי שעוסק בחווייתי מתהליך השלום בין ישראל ומצרים ושיתאר את שלביהם מנקודת מבטי .וכן אני כותב ספר על תולדות הקריקטורות בישראל ספר שיטיל אור על תחום זה שהוזנח שלא בצדק עד היום בידי חוקרי התקשורת.

ראו גם

 דן פתיר בויקיפדיה

דן פתיר מאת שי צ'רקה

תערוכת קריקטורות לסיכום 2004 .אצר דן פתיר

תערוכת סיכום 2008 שאצר דן פתיר

תערוכת קריקטורות בן גוריון הצצה

 

דן פתיר .צייר שי צ'רקה

בודהה והתרבות העברית

הופיע בגרסה מקוצרת במגזין "טיים אאוט ,מספר 383 תחת השם "בודהה מהפרברים ".

בימים אלו יצא לאור ספר חדש נוסף של הסופר הבודהיסטי החשוב ביותר ( וכרגע היחיד ) בספרות העברית יואל הופמן בשם "מצבי רוח " ( הוצאת כתר ,2010)
כמו כל ספר אחר של הופמן בשנים האחרונות הוא מעורר תשומת לב רבה ,וגם דיונים על השפעתו של הזרם הבודהיסטי על יואל הופמן המחבר שהוא בעצמו מרצה לתורת הבודהיזם ידוע כאחד המתרגמים החשובים לעברית של ספרות בודהיסטית וכמי שמושפע באורח חייו מהזן בודהיזם שבהחלט משפיע על יצירתו ותכניה והדרך להבינם .
נראה שיואל הופמן הוא הדמות הבולטת ביותר כיום בספרות העברית המשתמשת רעיונות הזן בודהיזם ובהשקפות של אמונה זאת.

אבל הוא בהחלט לא היה הראשון.  
ולהלן מקירה מפורטת וראשונה מסוגה על ההשפעה של התרבות ההודית ושל הבודהיזם על הספרות העברית לאורך הדורות .משלמה המלך ועד להגר ינאי ויואל הופמן . .

הבודהיסטים הראשונים בעברית


האמונה הבודהיסטית כידוע אם כל היותה קשה מאוד להגדרה (ולא ניכנס לזה כאן ) היא אחת התורות החשובות והמשפיעות של המזרח . הקשרים בין עם ישראל והודו מולדת הבודהיזם הם כנראה עתיקים
.יש המתארכים אותם לימי שלמה המלך במאה העשירית לפני הספירה ומשערים שאופיר שממנה הובאו בידי ספני שלמה המלך " זָהָב אַרְבַּע-מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר" מלכים א', פרק ט', פסוק כ"ח.
עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה (מלכים א', פרק י', פסוק י"א) .
לארץ יהודה הייתה בהודו.
יש חוקרים החושבים שהקשרים באותה תקופה היו לא רק כלליים אלא גם תרבותיים וששירי ספר "שיר השירים" המיוחס כידוע לשלמה מבוססים על מודלים של שירי אהבה הודיים שאולי הובאו בידי ספני שלמה לירושלים . אבל זוהי תיאוריה שנויה מאוד במחלוקת .
דת הבודהיזם עצמה שנוסדה במאה השישית או החמישית לפני הספירה בידי , סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה שקיאמוני הבודהה שחי בערך בזמן שעזרא הסופר ונחמיה המושל ואנשי "הכנסת הגדולה " יצרו את יהדות בית שני בירושלים ,השאירה חותם מועט ביותר על התרבות היהודית לאורך הדורות
ידוע שכמרים בודהיסטיים היגיעו לאלכסנדריה בתקופה ההלניסטית ומן הסתם היו להם קשרים ואולי העבירו רעיונות שונים להוגים יהודיים שחיו שם גם הם . .
פרופסור יהודה ליבס העלה את האפשרות שספר יצירה המפורסם שלדעתו נכתב במאה הראשונה לספירה הושפע על ידי המחשבה ההודית ונכתב במקום שבו היו קשרים עם רעיונות הודיים כמו איזור בבל .
אולם טענה זאת היא שנויה מאוד במחלוקת .


יש החושבים שמייסד הדת הנוצרית הגלילי ישו הושפע מהרעיונות בודהיסטים שונים אולי לאחר שסייר בהודי בצעירותו כשהוא מקדים בכך את כל התרמילאים הישראלים של היוךם באלפיים שנה.  
ויש אף שהרחיקו לכת וטענו  שישו לא מת על הצלב אלא היגיע להודו ומת שם כקדוש בודהיסטי ומסורות עליו נשארו שם עד היום . .
אולם אלו הם רעיונות ספקולטיביים ומפוקפקים ביותר.

. בודהה והספרות העברית לאורך הדורות   


על הספרות העברית לאורך הדורות עד למאה ה20 ההשפעה הבודהיסטיית הייתה מצומצמת מאוד .
סימן בודד להשפעה בודהיסטית כל שהיא ניתן לראות בספרות ימי הביניים .
השפעתו של סיפור חיי הבודהה מופיעה לראשונה בעברית בספר שבשם "בן המלך והנזיר " שאותו תרגם בספרד במאה ה-13 אברהם בן שמואל הלוי אבן חסדאי מערבית לעברית ומבוסס על רומן נוצרי ידוע בשם "ברלעם ויהושפט " , שהוא כשלעצמו מבוסס על חיי הבודהא עם מסר נוצרי.

מסר זה נמחק כמובן במהדורה העברית שבה סיפור חיי הנסיך המבוסס על בודהא מהווה רק מבוא למשלים וסיפורים שונים. .
בכל מקרה ספק רב אם המתרגם לעברית ידע משהו ממשי על הבודהיזם .ולא מן הנמנע שאף לא ידע שהסיפור שאותו תירגם מבוסס על חייו של מייסד דת בהודו.

אכן קשה לאמר שהרבנים היהודיים לאורך הדורות גילו איזה שהוא עניין לחיוב או לשלילה בבודהיזם.
יוצא דופן נדיר ומוזר אחד היה נוסח של דיון אנונימי בעברית על יצירת הגולם כנראה משנת 1814 שהשווה בין יצירת גולם ובין יצירתו של הדלהי למה בטיבט שהובן בידי הכותב כיצור מלאכותי שנוצר בידי הכוהנים הבודהיסטים (!).

הרב קוק ,הרב היהודי הידוע היחיד שגילה איזה שהוא שמץ של עניין בבודהיזם .

עוד יוצא דופן בודד שעסק בקצרה בבודהיזם היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק כאשר כתב על "ארבע שאיפות העומדות ברוח האדם " ( שמונה קבצים קובץ ה' מז-מח ) ומהם זיהה את הכרת רשעות הרע ומתוך כך הכרת יאוש מוחלט מהמציאות והצלת המציאות אך בכיליונה .את השאיפה הזאת הוא זיהה עם המזרח בכלל ועם הבודהיזם ( בלשונו בודהיזמוס ") בפרט.
אך פרט לכך גם לרב קוק לא היה הרבה מה לאמר על הבודהיזם.

הבודהיזם בספרות העברית המודרנית

דוד פרישמן .הסופר שהכניס רעיונות הודיים לספרות העברית החדשה.

בראשית המאה העשרים סופרים עבריים  ובראשם  דוד פרישמן החלו להתעניין בתרבות ההודית ולתרגם מיצירותיה לעברית .
פרישמן אף השתמש במוטיבים הודיים ביצירתו המקורות .
בשירו "ברהמה " שבה האל ההודי מתחרט על יצירתו ומנסה להשמידה אך ללא כל הצלחה ובסיפורו "המבקר :אגדה הודית " שגם בו מככב האל ההודי ברהמה. שבה יצור אלוהי משמש כמבקר ליצירתו האלוהית של האלוהים הצעיר ברהמה" שהוא מאין אמן יוצר ביצירתו את העולם של האדם הנהפך לבסוף לישות אלוהית של ממש בדומה לאלוהים התנכי ..
כמובן שהאלוהויות האלו אינם אלוהיות אמיתיות לפי ההגדרה המונותאיסטית הקפדנית. הן יותר אנשים עליונים ניטשנאייים בדומה לדרך שבה ראה פרישמן את משה שככל הנראה לא נפל בעיניו בהרבה מבוראים אלו .

אלו הם יצורים עליונים אבל בעלי חולשות שונות, בדומה לתפיסה הפגאנית של האלוהויות.
אלו הן שתי היצירות הפגניות במפורש הראשונות בספרות העברית ששתיהן עוסקות במובלע במיתולוגיה ההודית שהייתה כה אהובה על ניטשה שהיה נערץ על פרישמן.
אמנם השימוש ברעיונות הודיים הוא רק בשמות בלבד אבל בסיפורים אלו כמו גם מתרגומיו את המשורר ההודי טאגור יצר פרישמן למעשה את הנהייה אחר רעיונות הודיים בספרות העברית.


,נהייה  זו היגיעה לשיאה בזמננו כאשר מסעות עלייה לרגל הפכו לאופנתיים אצל צעירים רבים והדבר משפיע את השפעתו גם על יצירות שונות של ספרות עברית שמראות על השפעה של רעיונות הודיים שונים ו"השיבה להודו " של א.ב . יהושע היא רק אחת מהן.
אולם נראה שפרישמן כמו יוצרים עבריים אחרים התעניינו באותה תקופה יותר בהינדוהיזם מאשר בבודהיזם.
הבודהיזם נשאר לחלוטין מחוץ לתחום מבחינת הספרות העברית.

מייסד המדינה בודהיסט?

דוד בן גוריון ליד ספר תנ"ך

דווקא במהלך שנות החמישים וראשית שנות השישים גילו מנהיגי המדינה עניין רב בבודהיזם. .

ראש וראשון בהם היה לא אחר מאשר מייסד המדינה דוד בן גוריון. שלאחר שהתעניין עמוקות בתנ"ך שעליו פירסם גם מאמרים למדניים ומעמיקים לא מעטים , טרח ולמד יוונית עתיקה כדי ללמוד את כתבי אפלטון ועסק עמוקות בפילוסופיה של ברוך שפינוזה החל להתעניין גם בבודהיזם .
העניין של בן גוריון בבודהיזם החל מסיבות שונות דווקא בתקופה קשה ביותר לישוב בעברי באפריל 1947 בן גוריון שלח אז שני מברקים לד"ר עמנואל אולסבנגר מומחה ידוע להודו ומברק לדוד הכהן שניהם שהו אז בהודו לרגל ועידת עמי אסיה וביקש מהם שישלחו לו ספרי קודש הודיים וספרים על תולדות הספרות והפילוסופיה ההודית.
מאז החל בן גוריון לקרוא בשיטתיות על תרבויות אסיה ודתותיה ובעיקר הבודהיזם שכנראה קסם לו הוא התעניין עמוקות באסיה  יבשת שבה  חשב שישראל חייבת להשתלב ובעיקר בסין שהוא חזה נכונה שתוך כמה עשרות שנים תהיה מעצמת על ודיבר על כך בההדמנויות רבות.
בן גוריון אמר פעמים אחדות שהמפתח לארצות אסיה נמצא בבורמה כי היא מעין המרכז רוחני עבור הבודהיסטים.

או.נו המנהיג הבודהיסטי של בורמה מעיין בספר תורה בישראל לצידו שגריר ישראל בבורמה דוד הכהן .

ידידותו עם מנהיג בורמה הבודהיסט האדוק או נו תרמה עוד לעניינו בבודהיזם או נו שלח לבן גוריון הרצאות שנשא על הבודהיזם והזמינו לביקור בבורמה והבטיל לסדר לו שהות במנזר בודהיסטי .

 הביקור נערך בדצמבר 1961 ויש לראות בו מעין אירוע שיא מבחינת עניינו של בן גוריון בבודהיזם .

. לקראת הביקור פורסם בעברית בישראל ספר  מבחר מכתבי או- נו בשם קולה של בורמה " שבו הופיעה הקדמה מקיפה על הבודהיזם רעיונותיו ותולדותיו  מאת לא אחר מאשר בן גוריון .

 ככל הנראה הפעם היחידה שפוליטיקאי ישראלי בכיר כתב על דת זאת .

הספר הוגדר כמנחת אהבה ל"או נו חבר ישראל ".
זמן רב הוקדש במהלך הביקור עצמו לעניינו של בן גוריון בבודהיזם הוא שוחח על כך עם או נו ונפגש עים מלומדים בורמזים בודהיסטים.

בן גוריון נכנס "להתבודדות " כפי שהעניין הוגדר בחדר שהוקדש לצורך זה במעון ראש הממשלה של בורמה .אך התבודדות זאת לא הייתה מוחלטת.
בכל יום בן גוריון קיבל במשך יומיים תמימים שלושה מלומדים בודהיסטים וניהל עימם שיחות על בודהיזם .
בין השאר היו לו שתי פגישות עם נזיר בודהיסטי חשוב ממוצא יהודי אחד ניאנפוניקה טרה שחי בציילון ובדיוק אז הזדמן לרנגון. התברר ששמו הקודם היה זיגמונד פניגר ובנעוריו היה חבר "הפועל הצעיר "בגרמניה .בן דודו יצחק פניגר היה חבר קיבוץ גבעת חיים. התברר שלנזיר היו קשרים עם נתנאל לורך הממונה הראשון על שגרירות ישראל בקולומבו ועם דוד הכהן שגריר ישראל ברנגון. והוא התכתב עם בן גוריון עוד לפני הפגישה התכתבות שנמשכה גם לאחר מכן.

בישראל כתבו שבן גוריון ערך התבודדות במנזר בודהיסטי ומ.נציגי מפלגות דתיים העירו כמה הערות מושחזות בעניין ותמהו האם בן גוריון המיר את דעתו לבודהיזם.

לאמיתו של דבר נראה שהמשיכה של בן גוריון לבודהיזם לא הייתה דתית כלל אלא נעוצה ברציונליות הבסיסית שמצא בתורה זאת .
. עם זאת בהחלט יש מקום לשער שתורת הבודהיזם הטהור של בודהה שאותה הגדיר כ"תורת מוסר אתיאיסטית בטהרתה לפני שנטפלו לה המון אמונות תפלות ברוחות בשדים ובמכשפים" "דיברה אליו בסוף חייו אולי יותר מהיהדות המסורתית .

לא רק בן גוריון התעניין מבין מנהיגי המדינה בבודהיזם .
ב-1965 היציע שגריר ישראל בנפאל לתת מנחת מתנה מנשיא ישראל למלך נפאל  תרגום של שיריו של אותו המלך . להפתעת השגריר הנשיא זלמן שזר טרח ותרגם בעצמו חלק מהשירים האלו מתרגומם לאנגלית

.וכמה משירים אלו היו בעלי רעיונות בודהיסטיים עמוקים. מה שמראה על עניינו בנושא.

 הספר שהוא נדיר ביותר היום נקרא בעברית "זר שירים / מאת מאהנדרה ביר ביקראם מלך ניפאל… ; מחזור א' תורגם בידי זלמן שזר נשיאישראל, מחזור ב' תורגם בידי שמשון ענבל. עברית ונפלית עמוד מול עמוד.דפוס צילום של כתב יד אמנותי  תל-אביב : עקד, תשכ"ה.

בראש השער: "שי הוקרה לה"מ מלך ניפאל, מאת נשיא מדינת ישראל, לאות ברית מעם לעםבשער: "התרגום העברי נעשה לרגל ביקורו הממלכתי של נשיא ישראל בניפאל, תשכ"ה

 הבודהיזם בספרות הישראלית המודרנית

השפעה של הבודהיזם על הספרות העברית היא כאמור מצומצמת מאוד אבל מתרחבת מאוד בשנים האחרונות. החל משנות השישים והשבעים ולמעשה היא הולכת וצוברת תאוצה .

בשנת 1969 התפרסם ספרון קטן של איתן הרלב ( אולי שם בדוי ) בשם "חשופים למוות: סיפורה של היחידה הנועזת ביותר בתולדות הלחימה". שמעון פרס כתב הקדמה לספר.
הספרון הציג את תורת המלחמה של קבוצת מתנדבים בצבאו של ג'ינגיס חאן כמבוססת על הזן בודהיזם (אף שהזן שמקורותיו העתיקים בהודו עבר דרך סין לוייטנם וקוריאה ומשם ליפן וספק רב אם הגיע למונגוליה של תקופת ג'ינגיס חאן).למעשה המדובר ברומן היסטורי בדיוני לחלוטין שמקורותיו המוצגים הם כנראה מומצאים .

 המחבר עצמו הרלב כותב : אם נסיר מהזן את המיתוס הבודהיסטי ואת המסתורין של המזרח הרחוק, שהם מנקודת ראות ישראלית מיותרים, נשארת לנו שיטה יעילה ותכליתית לשחרור האדם מהפחד מפני המוות ולשינוי מוחלט של האישיות. לשיטה זו יש השלכות מרחיקות-לכת לגבי הכושר הקרבי של אותה אומה המשתמשת בה
. וייתכן שבקטע זה נוגע המחבר הכלב יותר מכל לסוד היחס הישראלי לבודהיזם של כבדהו וחשדהו לקחת ממנו את התכנים היעילים ולזרוק את הקליפה החיצונית המיותרת.

הסופר הידוע דוד שחר תירגם קובץ סיפורי זן בודהיזם בשם "חוכמת זן " ( הדר 1982)

השפעה זן בודהיסטית אפשר למצוא  למשל ב"וריאציות " מסות פנטסטיות שונות של גבריאל מוקד שכמה מהן מושפעות מאוד מסיפורי הזן בודהיזם  ובראשן "הואריאציה הזן-בודהיסטית ( מאזניים ס"ג (" 5-6) ע' 50-51. . 1989) .
.המו"ל מתי טימור שפרסם סיפורי מדע בדיוני ומערבונים בהוצאת "מצפן " התעניין מאוד בבודהיזם פרסם ספרים שבהם היציג את עצמו כיורשו של הבודהה וכמשיח שנובא בידי הבודהיסטים והנוצרים .

קנדר / שלמה קאלו.
.סופר ידוע אחר שלמה קאלו הקים כת משל עצמו ופרסם ספרים רבים שבהם שילב מוטיבים בודהיסטיים שונים אולם אלו לא זכו להערכה הגדולה שבה זכו בעולם הספרות ספריו הראשונים שלא הושפעו מהבודהיזם .

עוד אנשים שתרמו להפצתם של רעיונות בודהיסטיים בספרות העברית כללו את יעקב רז ומוסה שפט הוגה בודהיסטי ישראלי שפרסם את הספר פה לשבת לבד על ההר : [סיפורי זן] / ירושלים : כתר, 2003.

. אולם כמדומה שהסופר הבודהיסטי הבולט ביותר לצידו של יואל הופמן היה הנזיר הבודהיסטי ניסים אמון לצד ספרי עיון ברעיונות הבודהיזם הוא פרסם גם רומן מסע מעיין בשם חידת הלוטוס "  ( כתר 1997) סיפורו של ישראלי היוצא לחפש קנדי שנעלם בלב ליבו  של המזרח הרחוק המלא וגדוש בקבוצות מיסטיות בודהיסטיות ואחרות.
.
מאז פורסם ספר שיחות של ניסים אמון עם נחום לנגנטל " כשמשה פגש את בודהא : שיחות על יהדות ובודהיזם ( ידיעות אחרונות, 2005) שבו אמון מציג את עמדת הבודהיזם בנושאים שונים לעומת עמדת היהדות שאותם מציג נחום לנגנטל .לעניות דעתי זהו הספר המעניין והחשוב ביותר שפורסם עד היום על הבודהיזם בעברית.

אמון הוא ביחד עם יואל הופמן הסופר היחיד בעברית שפירסם ספר ילדים עם מסרים כמו בודהיסטיים .


כמדומה שהרומן המצליח ביותר מבחינה מסחרית על הבודהיזם וככל הנראה הספר הישראלי ביותר בנושא ( אם נתעלם מהספר "צ'יפופו בטיבט " של תמר בורנשטיין לזר ש בו הקוף המדבר פוגש נזירים בודהיסטיים ) הוא ספרה של הגר ינאי "אישה באור ( כתר 2001) שהוא כנראה או יותר מכנראה חצי או יותר מחצי אוטוביוגרפי ומספר על רומן שאותו ניהלה הגיבורה הישראלית הקיבוצניקית הסקסית עם נזיר בודהיסטי ביפן והביאה בכך ל\נטישתו את הנזירות הבודהיסטית.

 

הגר ינאי כנזירה בודהיסטית

 במהלך שהותה ביפן הפכה הסופרת הגר ינאי  לתלמידה של מסטר של זן יפני שעימו היא שומרת על קשרים עד היום    ושהתה כתוצאה  במינזר זן  בודהיסטי ביפן  בשדאיקוג'י", מנזר זן מרוחק ונוקשה במיוחד, ששגרת היום שבו כללה מדיטציות אינסופיות, אטריות דלוחות והשכמה בשלוש לפנות בוקר.
על חוויה זאת סיפרה ינאי בספרה הראשון "אישה באור " שעסק בסיפור האמיתי של ההתאהבותה בנזיר הראשי המושלם לכאורה שם, אדם קר ומרוחק שהיה עסוק לחלוטין אך ורק במנטרות הזן הבודהיסטיות אך שהתאהב לבסוף בינאי עד כלות הנשמה ובין השניים נוצר רומן אסור שהביא לבסוף ל"נפילתו" ולנטישתו את המסדר והביא בכך לסגירת המנזר .
ינאי חזרה מהמנזר הבודהיסטי כשהיא איבדה רבות מאשליותיה על הבודהיזם אך נשארה אשת ניו איג' נאמנה אם גם יוצאת דופן .


להלן ראיון  על הפרשה עם הגר ינאי :
א.א. : את יכולה לתאר את המסדר הבודהיסטי שהיית בו שכתבת שהוא נועד במיוחד לאורחים מערביים מה השקפת העולם שלהם?
הגר ינאי : הם עוסקים
בסוטו זן . זו שיטה מאוד קורקטית קרה וקשה שלא עושים בה שום דבר חוץ מלעשות מדיטציה ולהסתכל על הקירות וזהו .
א.א. : איך את כסופרת לעתיד שמפעילה כל הזמן את הדמיון והחשיבה יכולת לעמוד בזה ?
ינאי : השיטה הזאת מאוד קסמה לי בגלל היושר שלה בגלל שהיא לא מפעילה מניפולציות על החושים ולא מנסה לפתות את הנפש עם הוקוס פוקוס יומרני . אבל נכון שעבורה צריך לוותר על הדמיון והיצירתיות ובסופו של דבר לא יכולתי לעמוד בזה .
א.א. : את מספרת שם כיצד "פיתית " את ראש המנזר למעשה ניתקת אותו מאורח החיים המסוגף שלו והבאת כתוצאה לסגירת המנזר , את לא מרגישה קצת אשמה על ש"גירשת" אותו מ"גן העדן " מאורח החיים ומהשקפת העולם של השלמות הרוחנית של הזן בודהיזם ?
הגר ינאי : האיש שהיה אהובי אקירו לא יכול היה גם הוא לעמוד בזה. הוא היה אדם אינטיליגנטי מאוד יוצא דופן וגם יפה תואר מאוד. אבל כל השיטה הזאת פשוט דיכאה אותו ,הוא לא היה מאושר שם . הם כלאו אותו. הם הפכו אותו לאדם רציונלי באופן מוחלט אבל גם קפוא וחסר רגשות אדם שאינו מסוגל לחוות את ההנאות הקטנות של החיים וגם לא את ההנאות הגדולות אדם שכל הזמן עוסק רק במדיטציות .
אני לעומת זאת ראיתי בו בראש ובראשונה גבר ,הוא לא היה אחד מהנזירים השדופים, הלא מיניים האלה שיש שם להמונים. חוץ מזה יש לי אינטואיציה מאוד מפותחת שאיפשרה לי לראות את הכאב שלו, לראות שיש בו צעקה פנימית, שהוא אכן לא מאושר שם.
אני האישה החלשה הוצאתי אותו מזה, ואני שמחה ששחררתי אותו מידיהם ונתתי לו

את האפשרות להתנסות בתחומים ורגשות אחרים מלבד אלו שנכפו עליו בידי התורה הצרה מאוד שהופעלה במנזר . הוא היה הרבה יותר מאושר כשהוא עזב איתי את המנזר.
הוא עזב את יפן והיום הוא חי באוסטרליה הוא עדיין בודהיסט אבל כבר לא חלק מהמנזר . אבל יותר מהכל היום הוא אדם חופשי .

לעניות דעתי ספר זה של הגר ינאי מסמל אולי יותר מכל את הדרך שבא רואה הישראלי הממוצע את הבודהיזם יחס שהשתנה רק מעט מאז ימי דוד בן גוריון

 .אולם נראה לי שאנחנו נראה רק יותר יצירות בהשראה והשפעה בודהיסטית בעתיד .הן בהשראת הבודהיזם ובעיקר הזן בודהיזם והן בהשראתו והשפעתו של יואל הופמן.

ראו גם

בודהיזם בויקיפדיה

זן-בודהיזם בויקיפדיה

700 שנה של בודהיזם בעברית

 

קמבודיה אהובתי :על "בודהה בכה" רומן בודהיסטי על קמבודיה בעברית

שליחי האלה קאלי

הרומני מתאילנד :מורה של תורות מזרחיות ממוצא אירופי

זו בודהיסט נוסח ישראל :על יואל הופמן

מדוד בן ישי ועד דוד בן גוריון -40 שנות בית התנ"ך

 

 

 

בימים אלו מלאו 40 שנה להקמתו של בית התנ"ך הנמצא כיום בבית דיזינגוף בשדרות רוטשילד 16 בתל אביב, וזהו המקום שבו הוכרזה מדינת ישראל.

ויש מי שרואים בו את אתר הקודש החשוב ביותר של מדינת ישראל.

. המקום הוקם בידי דוד בן גוריון כדי לשמר ולחגוג את מורשת התנ"ך באמצעים שונים והוא מוזיאון ליצירות אמנות העוסקות בתנ"ך. ואולם להשמע הרצאות להקרנת סרטים הקשורים בתנ"ך.
המקום היה במשך שנים רבות תחת סכנת סגירה מידי עירית תל אביב שהתנכלה לו במשך שנים רבות באמצעים שונים והוא ידוע במצבו המוזנח המתפורר .הוא מוחזק בידי קבוצת מתנדבים .

לאחרונה כאשר היציג רשימה של מקומות שיש להתייחס אליהם כאתרי מורשת הזכיר ראש הממשלה בנימין נתניהו את המקום כמקום הנמצא במצב מוזנח במיוחד.בית דיזינגוף אכן אמור להיכנס לאתרי המורשת האלו.אך אין זה ברור מתי
ולהלן כתבה מקיפה על תולדות בית התנ"ך על קשריו עם דוד בן גוריון ,עם האוצרות המיוחדים שהוא מחזיק בהם ומאבקו העיקש  על קיומו לאורך השנים עם עירית תל אביב .

 

המוזיאון של מאיר וצינה דיזינגוף

קובץ:Tel aviv museum.jpg

תערוכה במוזיאון תל אביב של דיזנגוף .שנות השלושים.

 

"בקשתי האחרונה מאת תושבי תל אבי ב:חלק גדול מחיי הקדשתי לעיר הזאת ,ועתה בהיפרדי מכם הנני מוסר לפקודתכם את בן זקוניי ילד שעשועי –מוזיאון תל אביב .שמרו עליו כי ברכה בו ,כי עתיד המוסד הזה להיות לתפארת ולכבוד לעירנו. "
( מתוך צוואתו של ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזינגוף ,1935)


במקור המקום שבו נמצא היום בית התנ"ך  הלא הוא בית דיזינגוף היה מוזיאון שהוקדש לאמנות יהודית ואמנות התנ"ך , אשר ראש עיריית תל אביב הראשון מאיר דיזנגוף הקים בביתו החל מ-1932לשם הנצחת אישתו המנוחה צינה.

הוא החליט להוריש אותו לילדי תל אביב ותושביה. במשך שנים השקיע מכספו ,התרים את ידידיו להרחבת הבניין ולרכישת יצירות אמנות .הוא הרחיב את הבית במיוחד והכשירו לשמש מוזיאון ראשון לעיר העברית ומינה למוזיאון אפוטרופוסים והנהלה ציבורית . ובו הוצגו מגוון יצירות אמנות רבות של אמנות יהודית שרכש מכספו .
בין השאר דיזנגוף הקים בביתו אגף מיוחד לאמנות התנ"ך.הוא נסע במיוחד לאירופה קנה בכספו 200 יצירות אמנות (!) והביא משם בין היתר העתקי פסלים של משה ודוד מאת מיכאלאנג'לו ורוקיו וברניני בנוסף להעתקי תמונות של ציירים ידועים .

 לראשונה פתח ראש העיר את המוזיאון לציבור בשנת 1932 ולאחר שהשקיע כספים ומאמצים להרחבת הבית ,ערך בפברואר 1936 ,חודשים אחדים לפני פטירתו ,חנוכה רשמית וחגיגית של בית המוזיאון המחודש במעמד הנציב העליון של ארץ ישראל ארתור ווקופ ואישים ידועים של תל אביב .
זה היה המוזיאון הראשון של העיר תל אביב. דיזנגוף עצמו שילם את משכורות עובדי המוזיאון מכיסו. ושמח לקבל באופן אישי כיתות ותלמידים במוזיאון.במוזיאון הושמעו גם לעיתים קרובות קונצרטים למען תושבי תל –אביב.
לעצמו בנה ראש העיר דירת חדר קטנה על הגג.
כיום מקרה כזה של נדיבות עירונית נראה בלתי אפשרי ממש.מי שמע היום על ראש עיר שמקים מוסד עבור הציבור בחלקו מכספיו שלו עצמו ?
דיזנגוף מן הסתם לא העלה גם בחלומותיו הפרועים ביותר שרק שלוש עשרה שנה לאחר מותו ביתו ישמש כמקום ההכרזה על מדינת ישראל ומקום הפרלמנט הזמני שלה.


הכרזת המדינה

קובץ:Declaration of State of Israel 1948.jpg

 

 

האירוע החשוב ביותר בתולדות בית דיזנגוף התקיים בשנת ב1948  כאשר מועצת המדינה הזמנית קיימה את ישיבותיה בבית המוזיאון במשך תשעה חודשים ,עד לבחירתה של הכנסת הראשונה.


ושם ה ביום ה' באייר תש"ח מערך באולם המוזיאון הטקס ההיסטורי של הכרזת העצמאות בעת שדוד בן גוריון קרא את מגילת העצמאות.

בפתיחת המגילה כתבו האבות המייסדים :"

 

.."בארץ ישראל קם העם היהודי ..והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי" 

קובץ:Israel -Independence May 14, 1948.jpg

 קהל מתאסף מחוץ למוזיאון בעת השמעת ההכרזה. 1948.  


הוכרזה מדינת ישראל .הפרלמנט עבר למקום קבוע בירושלים ונטש את תל אביב והפך להיות הכנסת.

המוזיאון חזר להיות מוזיאון. 

 

אולם העצמאות וחדר העבודה של מאיר דיזינגוף נשתמרו מאז היטב במוזיאון במשך שנים רבות .

.מוזיאון זה התקיים עד שנת 1971 .כאשר העירייה רוקנה את המוזיאון מכל תכולתו שהועברה לבניין החדש של מוזיאון תל אביב .

מנהל בית התנ"ך דניאל  אופיר מספר  :

 מ1948 עד 1969 במוזאון תל אביב ששכן במקום היה אחראי על אולם העצמאות כפי שהיה בתש"ח הוא נסגר ב1969 ואז העיריה העבירה את המוצגים כולל הריהוט והתמונה שנשתמרו באולם שבו הוכרז המדינה, ומכרה אותו הבניין למדינה ב800 אלף לירות בידי מנהל המוזיאון של תל אביב חיים גמזו היה זקוק אז מאוד לכסף  עבור מוזיאון תל אביב שאליו הועברו חלק מהיצירות וחלקן נמכרו למרות שהיו אמורות לעמוד תמיד לרשות תושבי תל אביב. אבל העיריה התעלמה מכך.
העיריה גם לא מצאה לנכון לקרוא את מוזיאון תל אביב לאמנות בבנינו החדש בשדרות שאול המלך על שם מאיר דיזינגוף. יתר על כן על הלוח המציין את שמות המייסדים בכניסה למוזיאון הנ"ל אין שמו של דיזינגוף מופיע כלל.

באותו מוזיאון מוצגות תמונות יקרות ערך עם כתוביות כגון "מאוסף מוזיאון תל אביב 1935" מבלי להזכיר שהן ניקנו על ידי מאיר דיזינגוף ובכספו הפרטי.

 גם פרס דיזינגוף לאמנות הוזנח ואפילו ההחלטה של ועדת השמות והנצחה מלפני שנים אחדות בדבר קריאת ביתו של דיזנגוף בשלט"בית דיזנגוף " לא בוצעה עד היום.
עיריית תל אביב שנטלה לעצמה את רכושו ואת כספו של מאיר דיזנגוף לא מצאה במשך שנים רבות צורך לקיים אזכרה לזכרו בבית העלמין הישן ביום פטירתו . או לפחות לשלוח חזן שיגיד קדיש על קברו.
העירייה חדלה מלקיים את תערוכת העדליאדא שדיזנגוף הנהיג וקיים בכל פורים .

ב1.9.1972- העיריה מכרה את הבית לממשלה למנהל מקרקעי ישראל.
חפציו האישיים של דיזינגוף שהוצגו בתצוגה לזכרו הועברו לבית העירייה הישן של תל אביב .מה קרה להם מאז אין זה ברור .ייתכן שהם שוכנים באיזה מחסן ואולי נזרקו לפח .
וכך הבית שהיה חלק נכבד מתולדות העיר העברית הראשונה ,שציין במידה רבה את תרומתו וחלקו של אבי העיר להתפתחותה של התל אבי ולתקומת ישראל ושהיה  המקוד חשוב להתפתחותה של תל אביב כמרכז תרבות לישראל כולה עמד נטוש שומם ואף התמלא עכברים . הוא הוזנח.

התעורר חשש שיהרסו אותו, כפי שהרסו את גימנסיה הרצליה

בן גוריון בא להציל.


את הבית הציל דוד בן גוריון.שעמד אז בראש החברה לחקר המקרא ביחד עם נשיא המדינה זלמן שז"ר .
כאשר שמע בן-גוריון על כך שהבניין נמצא בסכנת הרס, החליט להטיל את כל כובד משקלו להצלת המבנה. הוא הצליח לקבל אותו מהמדינה, ולשכן בו את החברה לחקר המקרא.

 

 הוא הצהיר "בבית שבו הכרזתי על העצמאות יהיה מוזיאון שיראה כי העצמאות לא החלה בימי דוד בן גוריון אלא בימי דוד בן ישי". 

  בן גוריון שאף להקים מוזיאון שירכז פעילויות ומוצגים הקשורים בהוראת התנ"ך. 

   

בהקמת בית התנ"ך במקום שבו הכריז על עצמאות המדינה ראה בן גוריון סיום נאה למפעל חייו :בית המציג את תולדות ישראל בארצו מימי קדם ועד ימינו. שאיפתו הגדולה של בן –גוריון שלא התקיימה הייתה שלעתיד לבוא נמקום יהפך מרכז לתנ"ך של העם היהודי כולו , מקביל לבית התנ"ך הקתולי בוותיקן. 

מעין אתר קודש ועליה לרגל בפני עצמו.

בית התנ"ך 

תמונה הנמצאת בבית התנ"ך.

בית התנ"ך נוסד ב-1971 על ידי החברה לחקר המקרא בישראל לשם ניהול שוטף של מוזיאון התנ"ך בבית דיזינגוף. נקבע כי מנהל מקרקעי ישראל לא יישא בהוצאות שיפוץ והאחזקה של הבית ,ובתמורה הלכך תהיה החברה לחקר המקרא פטורה מתשלום שכר דירה.
החברה לחקר המקרא עצמה שנוסדה בידי דוד בן גוריון התפרסמה בציבור כאשר קיימה בשנת 1958 את חידון התנ"ך הראשון בשנת העשור לישראל .החברה ייסדה גם את חוג התנ"ך בביתו של נשיא המדינה והוצאת ספרים א\שר העלתה על הכתב את ההרצאות והמאמרים של גדולי החוקרים של תולדות המקרא והארץ בימים ההם. במקביל הקימה החברה את המרכז העולמי לתנ"ך בירושלים אשר מאז שנות החמישים במאה הקודמת פרסם למעלה מ-150 רבעונים ובהם למעלה מ-1600 מחקרים על התנ"ך. היום המרכז הזה כמו החברה לחקר המקרא פועל מבית התנ"ך.
בית התנ"ך עצמו נוסד במקור על ידי כמה מחנכים ידועים כמו ד"ר ברוך בן יהודה מנהל גימנסיה הרצליה ,שלום לוין מזכ"ל הסתדרות המורים ,ד"ר שאול לוין מנהל אגף החינוך בעיריית תל אביב ,ד"ר בן ציון לוריא ממשרד החינוך והחוקר יוסף ברסלבי ואחרים.
הם הצהירו :
"בית התנ"ך נועד להפיץ את ידע התנ"ך.ואהבת התנ"ך. הוא בא להציג את התנ"ך כתעודת הזהות של העם היהודי וכשטר-הקניין שלנו על ארץ ישראל . בית התנ"ך מדגיש את תרומתו של התנ"ך להמשך קיומו של העם היהודי ( בעוד שהעמים העתיקים שמסביבנו נגוזו ברובם מן העולם ) ושל התנועה הציונית כמגשימת חזונם של נביאי ישראל".
המנהל הראשון של הבית היה גור-אריה שדה והוא פעל נמרצות לביסוסו ופיתוחו.
אחריו פעלו כמנהלים
 

 אליעזר בר חיים.
יוסף ברניב.

 וכיום החל מ-1995 המנהל הנמרץ והעקשן של המקום הוא דניאל אופיר  מורה להיסטוריה של עם ישראל עם התמחות בתקופת בית ראשון ושני, שימש כמנהל מוסדות תרבות וחברה הנהלת משרד החינוך, ומאז יצא לגמלאות הוא מנהל את הבית בהתנדבות, כמו רוב העובדים האחרים בו.
בעמותת בית התנ"ך רשומים מאות חברים שלהם זכות השתתפות באסיפה הכללית כולל הזכות לבחור ולהיבחר למועצה ולהנהלה של העמותה.
בתחילה הפעילויות היו במיקום ברמת גן.

       

 
 

בשנת 1971 קיבלה חברה לחקר המקרא מהמדינה את מפתחות בית דיזנגוף ואת האחריות לשיפוצו שימורו ופתיחתו מחדש של המקום שנפתח לציבור בשנת 1973.
בשנת 1978 הסכימה הנהלת בית התנ"ך להעמיד את קומת הקרקע של הבניין לרשות העיריה כדי לשחזר שם את אולם העצמאות שבו הוכרזה מדינת ישראל.

 

 

 

 

 

 וכעת עומדות לרשות בית התנ"ך רק שתי הקומות העליונות בבניין.

. באולמות הכניסה של בית התנ"ך ישנה תצוגה מבטאת הקשר בין החזון של נביאי ישראל לבין הגשמת החזון הציוני היום. בצורת תמונות ענק המבטאות את חזון הנביאים בדבר שיבת ציון לצד תמונות המתארות את התגשמות שיבת ציון בימינו.

אגף האמנות מחזיק באוספיו כ- 800 יצירות בנושאים תנכיים המוצגים בתערוכות מתחלפות.


בספריית בית התנ"ך יש למעלה מ2000 כותרים בנושאי התנ"ך אמנות התנ"ך רומנים על נושאי התנ"ך ותולדות ארץ ישראל.הספריה כוללת מאות ספרי תנ"ך עתיקים מתורגמים ליותר ממ150 שפות.


במקום יש ספריה מיוחדת של האגודה הגנאלוגית המתכנסת בו העוסקת בנושאי גנאלוגיה יהודית.
כן יש בבית האוסף הגדול במדינה של קלטות של סרטים תנכיים .המוקרנים בהקרנות קבועות .
במקביל הבית מגיש לציבור הרצאות בנושאי תנ"ך ומקיים עשרות תערוכות מתחלפות מידי שנה. ומקיים סיורים לימודיים בארץ התנ"ך. הבית מארח קבוצות תלמידים חיילים וגמלאים וסתם אזרחים שישה ימים בשבוע
המקום עוסק הן בתנ"ך והן בתולדותיה של העיר תל אביב.

דני אופיר  מסביר : .
בית דיזינגוף מוקדש לתיעוד ולתיאור תולדותיה של תל אביב ותולדותיהם של מייסדיה למען לא ישכחו בדורות הבאים.  אנחנו עושים מאמץ ניכר להנציח את שמו של דיזנגוף",היות שאין לו משפחה שיכולה לדאוג לכך, החלטנו לאמץ אותו כאב. במסגרת זו הוצאנו מחדש את הספרים שכתב ושנכתבו עליו, בית התנ"ך עשה מאמץ מרוכז להחזיר את חפצי האמנות שרכש דיזנגוף ושהעירייה לקחה, אולם רובם נעלמו.
ומדי שנה בפורים אנחנו מקיימים אזכרה שנתית כפי שביקש בצוואתו ומקיימים הרצאות לזכרו".

דני אופיר  מסביר : .
בית דיזינגוף מוקדש לתיעוד ולתיאור תולדותיה של תל אביב ותולדותיהם של מייסדיה למען לא ישכחו בדורות הבאים.  אנחנו עושים מאמץ ניכר להנציח את שמו של דיזנגוף",היות שאין לו משפחה שיכולה לדאוג לכך, החלטנו לאמץ אותו כאב. במסגרת זו הוצאנו מחדש את הספרים שכתב ושנכתבו עליו, בית התנ"ך עשה מאמץ מרוכז להחזיר את חפצי האמנות שרכש דיזנגוף ושהעירייה לקחה, אולם רובם נעלמו.
ומדי שנה בפורים אנחנו מקיימים אזכרה שנתית כפי שביקש בצוואתו ומקיימים הרצאות לזכרו".

בשנת המאה ליסוד תל אביב היו שבע תערוכות על תולדות תל אביב אנחנו מקיימים את מדרשת דיזינגוף
היחוד שלנו הוא שאנחנו היחידים שמציגים את הקשר בין העצמאות היום בוין ימי התנ"ך ובית שני על בסיס מגילת העצמאות שקושרת את מדינת ישראל היום עם ימי התנ"ך
תערוכות הקבע שלנו מסודרות לפי נושאים ולפי ספרי התנ"ך. כל למשל "אולם בראשית "מציג את סיפורי תנ"ך מבריאת העולם ועד יוסף במצרים ."אולם השופטים "הוצגו התמונות והספסלים המתארים אתה שופטים מיהושע ועד שמואל וב"ביתן המלך דוד " סודרו גם יצירות על ירושלים.
בתור דוגמה עשינו תערוכה לשישים שנה להקמת המדינה ןעושים מידי שנה שנתיים תערוכה על השואה והתקומה שבאה ממנה. שאר התערוכות שאנחנו מארחים הן של אנשים שמבקשים להציג בפני הציבור את יצירותיהם. זה בהתאם לצוואת דיזינגוף שעשה תערוכות וביקש להציג לפני הצבור יצירות אמנות שונות.
בית דיזינגוף הוא בין אתרי המורשת שראש הממשלה נתניהו הכריז על נכונותו לתת להם כסף
אלי :וקיבלתם את הכסף ?
אופיר: נכון לאפריל 2010 עדיין לא. עכשיו צריכים להוציא מכרז ואמור להגיע למקום הנהלה חדשה ואז יינתן הכסף אולי .בנתיים אנו מתקיימים כרגיל על עבודת המתנדבים . אנחנו מצפים לשמוע איך המדינה מתכוונת להוציא לפועל את חוק שימור הבית שעבר בכנסת

  .

עירית תל אביב נגד בית התנ"ך


אלי: מדוע עיריית תל אביב לא עשתה שום דבר לאורך השנים עם בית דיזינגוף ובית התנ"ך שנראה היום כמקום מוזנח למדי ?
אופיר :את זה אתה צריך לשאול את עיריית תל אביב.לאורך השנים היו שם מתנגדים חריפים לצביונו של הבית ולבית התנ"ך .
היו בעיריה שאמרו מספיק לדבר על הבית מימי דוד בן גוריון ושאין לקשר בינו ובין דוד בן ישי .
בין המתנגדים היו ראש העיריה הקודם של תל אביב רוני מילוא שהשתדל להמעיט את התמיכה של העיריה לבית התנ"ך וראש עירית תל אביב הנוכחי רון חולדאי שטען שאין קשר בין העצמאות היום ובית התנ"ך.למרות שהוא חבר במועצת בית התנ"ך.
ראש אגף התרבות של העירייה אביגדור לוין הופיע בפני ועדת החינוך והתרבות של הכנסת והצהיר שהתנ"ך אינו בקונספט של העיריה. "

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב.


בכיר בעיריה אמר לנו לפני שנים אחדות "תתנו לנו את מפתחות הבית ועופו לנו מהעינים".
אנחנו מרגישים ניכור ועוינות חמורה וחסלנית מצד העיריה. העיריה הייתה מעדיפה שבית התנ"ך יצא מהבית . העיריה לימים התחרטה על המכירה של הבניין. וכיום מנסה להחזיר את הבניין לידיה . היא רוצה לקבל שוב  את שלושת הקומות.

      במשך שנים הם עשו מאמצים שוב ושוב ושוב בשפע שלא יאמן ממש  של אמצעים שונים ומשונים להביא לפינויו של בית התנ"ך מהבניין מבלי להציע דיור חליפי סביר. 

 דבר שהיה עלול להביא לחיסול המוסד.

 אין  טעם ואין לי כוח  לפרט את  הכמות האדירה של השיטות השונות שהם הפעילו כדי לנסות לסלק את בית התנ"ך מכאן.

כתושב העיר אני חש בושה עצומה על העיריה הזאת.

אנחנו בכל אופן נשארים כאן.  

אלי :  על מה העיריה אחראית כיום ?
אופיר: העיריה אחראית היום על אולם העצמאות מ1978. היא רוצה גם את שאר הקומות בידיה . אולם מה יעשו עם הבניין כשיחזור אליהם אין זה ברור כלל וכלל.

אפרים סנה

אפרים סנה .יזם את חוק בית התנ"ך בכנסת.

העיריה ניסתה לבצע העברה אליה של בניין מידי המדינה בתירוצים שונים ומשונים.אך למרבית המזל המזימה הזאת סוכלה   הודות לפעילות של חבר כנסת אפרים סנה שהיגיש הצעת חוק שמר אופיר ניסח והיגיש לכנסת שתבטיח שהבית לא יהיה מוזיאון שכונתי או עירוני אלא נכס לאומי של העם היהודי בארץ ובתפוצות בדור הזה ובדורות הבאים ומוגן על ידי חוק מדינה. החוק שעבר שינויים בשבע ישיבות של ועדת החינוך של הכנסת התקבל לבסוף. מאז העיריה שוב אינה יכולה להשתלט על הבניין אבל היא יכולה לדרוש שהיא תהיה הקבלן שמיישם את חוק בית דיזינגוף.

אופיר: יש להבין בית דיזינגוף ובית התנ"ך ואולם העצמאות שבתוכו הם לא סתם עוד בניין תל אביבי .זהו לאמיתו של דבר מקום הקודש של מדינת ישראל.המקום שבו היא הוקמה ושבו הנשמר הקשר שלה עם עידן התנ"ך.
אפשר להשוות את עוצמת החשיבות שלו למדינת ישראל לזאת של הכותל המערבי.לא פחות.
בית התנ"ך הוא הקשר הישיר והחי בין דוד בן ישי ודוד בן גוריון בין אליהו הנביא ובין האסטרונאוט אילן רמון שתמונה גדולה שלו נמצאת במוזיאון.
ואסור בשום פנים ואופן לפגוע בקשר הזה.

אילן רמון תמונה בבית התנ"ך

 

ראו גם על בית התנ"ך

 

בית התנ"ך בויקיפדיה

בית דיזינגוף בויקיפדיה

צינה דיזינגוף הגברת הראשונה הראשונהתמונה בבית התנ"ך
ברוך קפלינסקי ראש החברה לחקר המקרא

המאבק עם עיריית תל אביב על בית התנ"ך 

הסוף להזנחת בית התנ"ך?

האם בית התנ"ך יסגר? ( כן )

בית העצמאות ישומר לפי חקיקה בכנסת

בית העצמאות בןיקיפדיה 

·

·         חוק בית העצמאות

·

        

האי מייל של דני אופיר ושל בית התנ"ך

ophirdan27@bezeqint.net

בן גוריון מקריא את מגילת העצמאות .1948.