ארכיון תג: ברט ויטפורד

האיש שכתב את פטריק קים

 

פנחס דנציגר כתב תחת השם "פ. דן " במשך שנים את הרפתקאות הסוכן החשאי המסוקס פטריק קים ואף כתב כמה סיפורי ג'ימס בונד  עבריים מקוריים ,שלא יצאו לאור מעולם.
ומאז הספיק להיהפך למומחה של האו"ם בנושאי מזון ואף ממציא בתחומים אלו .
להלן ראיון איתו  שהוא כתבה נוספת בפרוייקט סופרי "פטריק קים " שלי שבו אני מראיין סופרים שונים שהיו קשורים לסדרה המפורסמת .

בימים אלו יצא ספר חדש בסדרת עלילות הסוכן החשאי הגדול מכולם ג'ימס בונד , "שלוח רסן " ספר שנכתב בידי סופר חדש ושובר שיאי מכירות ברחבי העולם. .
וזה הזמן להיזכר באדם הראשון שכתב סיפורי המשך לג'ימס בונד ,אם כי אלו לצערנו ( או לשמחתנו ? ) לא יצאו לאור מעולם ,דבר שמן הסתם היה מעורר את חמתם של בעלי הזכויות הוצאת "גילרוז בבריטניה "
זהו פנחס דנציגר . ממציא בתחומי המזון ומומחה של האו"ם בתחומי מזון וחקלאות..

דנציגר היה במשך כמה שנים בחייו המחבר הקבוע של ספרי סדרת "פטריק קים " תחת שם מתרגם "פ. דן ".  שהופיע כמתרגם כביכול של המחבר הדמיוני "ברט ויטפורד " שלא היה ולא נברא.
הוא גם המחבר של עוד ספרים ותרגומים מרובים . אך ברבות הימים עזב את הכתיבה-תרגום לגו'ב משתלם יותר של יועץ לענייני טכנולוגיות מזון ובניית מפעלים בתחום וגם יצר כמה פטנטים בתחום ואף היה יועץ של האו"ם בנושא .

במשך השנים הוא העדיף לשמור על אלמוניות ומסתוריות ונמנע  לחלוטין לחשוף את קשריו ההדוקים עם איש הקראטה.

עד היום .
ולהלן ראיון מקיף וראשון מסוגו איתו.

פנחס דנציגר כותב ספרי פטריק קים.שנות השישים.

א.א.: איך הגעת לכתיבה ב"רמדור" ולכתיבה בכלל?
פיני דנציגר: לכתיבה הגעתי בתקופה שבה הייתי סטודנט בטכניון וכמו סטודנטים רבים, הייתי זקוק לפרנסה.
עוד לפני כן, בימי התיכון, בהמלצתו של המורה לדקדוק, קיבלתי עבודה כמגיה בהוצאה שנקראה "אלף" והייתה ברח' נחמני בת"א. זו הייתה הוצאת ספרים "כבדה" ורצינית. בין השאר פרסמה הוצאה זו ספרי שירה של דוד אבידן, ונדמה לי שגם של נתן זך, ספר של שלמה נקדימון ועוד.
זכור לי שלשם תוספת הכנסה חיפשתי לעבוד כמגיה בהוצאות ספרים נוספות – כאשר ב"רזומה" שלי היה ניסיון מקצועי כמגיה של ההוצאה המכובדת.
איכשהו בתקופת הלימודים בטכניון הגעתי גם להוצאת "רמדור" של אורי שלגי בחיפוש אחרי עבודה נוספת כמגיה. על כתיבה ממש לא חשבתי אז. הפגישה הראשונה שלי עם אורי שלגי התקיימה ברחוב החשמל בתל-אביב (מרחק של 2 רחובות ממקום משכנה של הוצאת "אלף"). שלגי שאל אותי אם מלבד הגהה אוכל גם לכתוב/לתרגם ספרים. ראיתי את החומר ש"רמדור" הוציאה לאור ונראה לי שלא תהיה לי בעיה להתמודד עם סוג כזה של כתיבה.
התשובה שנתתי הייתה: "כן, בוודאי, בלי בעיות" – וזאת מבלי שתרגמתי או כתבתי שורה אחת עד אותו יום.
וכך לבקשת אורי שלגי ניסיתי כוחי בכתיבה, והדבר הצליח.
א.א.: כמה שנים כתבת בכלל וכמה שנים עבור "רמדור" בפרט?
פיני: בערך בשנת 1961-1962 כתבתי את החוברת (הקטנה) הראשונה שלי, שנדמה לי שהייתה מערבון. ומאז לא הפסקתי לכתוב במשך כעשר שנים עד 1972 בערך. זאת הייתה פעילות לאורך שנים שהייתה בשעתו מאוד אינטנסיבית ומקיפה. ועם זאת רק בגדר עבודה צדדית לאורך כל אותה התקופה – באותן עשר שנים הייתי עסוק וטרוד גם בלימודים, שירות צבאי ועבודות אחרות (כולל עבודה בבניין).

א.א.: מה הייתה עיקר הפעילות הספרותית – תרגום או כתיבה?
פיני: באותן שנים כתבתי ותרגמתי כמעט מכל הבא ביד וככל שהתבקשתי.
שלגי היה פונה אלי בקצב – אשר מבחינתי ומבחינת הצורך להתפרנס והתמורה הכספית – היה טוב מאוד וביקש שאכתוב חוברת כזו או אחרת, או אערוך ספר כלשהו או אתרגם או אבצע הגהה.
עשיתי הכל. לעת מצוא שימשתי גם מגיה, כולל ביצוע הגהות ממש ליד סדר הדפוס. באותם ימים סדר הדפוס היה יציקת עופרת, ואנו היינו עומדים ליד הכבשן ומזיעים ומשנים את השורות ממש בעת יציקתן.
לא זכור שהשבתי פנייה של אורי שלגי בשלילה. בהתאם לאפשרויות הזמן כסטודנט, כתבתי כל מה שביקש. הייתי כותב מהיר מאוד והייתי זקוק לכסף. מה ששלגי ביקש ממני לכתוב כתבתי, מה שביקש ממני לתרגם תרגמתי.
א.א.: נתקלתי בשמות מתרגמים רבים אשר יוחסו לך. מה הייתה הסיבה לכך?
פיני: בשנים הראשונות הספרים יצאו תחת מגוון רחב של שמות עט (כמתרגם), שההוצאה השתמשה עבורי או עבור מחברים אחרים. ברור שאת חלקם ככולם אפילו אינני זוכר כיום. אני רק זוכר שהיו כמה וכמה שמות בדויים שניתנו על ידי אורי שלגי כיד הדמיון הטובה עליו. בוודאי בתחילת הדרך. העבודה שלי התפרסה על סוגי חוברות שונות, והשמות – הפסבדונים – היו בהתאם.
רק לאחר מספר שנים חלק מן הספרים שכתבתי/תרגמתי החלו להופיע תחת שם מתרגם "פ. דן", שם שאותו בחר אורי ולפעמים תחת שם בדוי נוסף שלי "נח סדן", שם שנבחר בפגישה איתו ועם אישתו. הסיבה – יותר מדי פ.דן מופיע בספרים והחוברות של "רמדור" וצריך שם נוסף. רק לאחר גמר השירות הצבאי הופיעו מספר תרגומים עם השם המלא – פנחס דנציגר. בין השאר, גם נתתי את שמי כעורך מגזין הספורט "פנדל". אבל האמת היא שלא כתבתי בו הרבה.

פיני דנציגר מעריך שבמשך 10 שנות עבודתו אצל שלגי תורגמו ונכתבו על ידו וכנראה הודפסו בין 150 ל- 200 ספרים וחוברות מסוגים שונים.

בשלב כלשהו הוא הכניס  גם את אחיו  יעקב דנציגר לעסקי הכתיבה, והנ"ל  כתב חוברות של פטריק קים, מצ'יסטה ועוד. סיפוריו הופיעו תחת השם המתרגם "י. דן"

.
א.א.: ציינת שכתבת בזמן השירות הצבאי. איך מצאת את הזמן לכך? מה כתבת אז?
פיני: בימים שחזרתי הביתה, הייתי מסיים את הצבא בערך ב-5 אחה"צ ובלילות כותב – הכל בכתב יד – מחברות שלמות. אני זוכר שהייתי סופר עמודי מחברת וידעתי בדיוק כמה עמודים נדרשים לכל ספר, חוברת וכד'.
באותה תקופה כבר הייתי בצבא הסדיר, נשוי ואב לבת קטנה, וזקוק לכל אגורה. כך ששוב, על כל מה ששלגי ביקש, עניתי בחיוב והייתי מתרגם וכותב – מלבד פטריק קים – גם חוברות וסיפורים רומנטיים, ספרי ריגול כמו סדרת "מלכודת", מערבונים, ספרי ילדים ועוד.
חיברתי גם כמה ספרים בסדרה על המגלים הגדולים של העולם כמו קולומבוס ומגלן וכתבתי שניים או שלושה כאלה, שלמרבית הצער לא יצאו לאור. הייתי הכלבויניק מרצון של ההוצאה לאור ומאוד נהניתי מכך, אני מוכרח להודות.
היחסים שלי עם "רמדור" היו תמיד מצוינים ומכיוון שהמרחק בין השכונות שגרנו לא היה רב – היינו מבלים ביחד (כולל הליכה משותפת למשחקי כדורגל). זכור לי שכאשר נערכה מסיבה במועדון החמאם לעובדי "רמדור" ודפוס לכבוד חמש או עשר שנים להוצא
ה, הייתי בין היחידים שאינם עובדי ההוצאה שהוזמנו אליה וישבתי על הבמה לצד שלגי ואשתו.

 

הקוריאני מסוקס האצבעות

הסדרה שאיתה הפך דנציגר לקשור ביותר ולמזוהה מכל הייתה סידרה על הרפתקאות הסוכן החשאי "פטריק קים"

בשלב מסוים פנחס דנציגר הפך לכותב הקבוע והפורה ביותר של ספרי פטריק קים על הסוכן הקוריאני מסוקס האצבעות והמומחה לקראטה.
זאת הייתה סדרה שנוצרה על ידי הסטודנט לספרות גלעד מורג (תחת השם "ג. מור") וכנראה התבססה על הרעיון של סדרה אמריקנית בשם "סאם דוראל", על סוכן חצי אינדיאני ואשר נכתבה בידי הסופר סם ארונס.

א.א.: איך התחברת לסדרה המפורסמת של "פטריק קים"?
פיני: ספרי "פטריק קים" נכתבו תחילה על ידי מישהו אחר שלא פגשתי ולאר הכרתי ואינני יודע מיהו עד היום. ( המדובר בגלעד מורג שהיום הוא מרצה וחוקר ספרות עברית בארה"ב א.א. )
על פי הסיפור שסיפר לי אורי, הספרים היו, כביכול, עיבוד או תרגום של ספרים קיימים באנגלית, סדרת ספרים בשם סם דוראל של סופר בשם ארונס, על סוכן אמריקני חצי אינדיאני כאשר דמות ושם הגיבור שונו – ביוזמתו של אורי – לקוריאני ענק בשם פטריק קים.
אורי רצה שאני אכתוב סיפורים מקוריים משלי, כאשר שאלתו הייתה: "אתה יכול לכתוב משהו כזה מהראש – לא לתרגם ולא לעבד?"
התשובה הסטנדרטית שלי הייתה: "בטח, אין בעיה".


קיבלתי את המשימה, והספר הראשון שיצא תחת ידי שאני זוכר היה "מוות בטוח". בספר זה עוד הופיע בטעות – כמתרגם – שמו של המתרגם/כותב הקודם

( ג.מור, הלא הוא גלעד מורג – א.א.) אורי הבטיח שהדבר לא יקרה שנית. למרות זאת, הדבר קרה שוב פעם-פעמיים נוספות – כנראה בשל טעות של הסדר (הבחור הזעטצר).
כך נכנסתי לנושא ה"פטריק קים" שהיה בסט-סלר שנקרא בייחוד ע"י חיילים וסטודנטים על כל גבעה ותחת כל עץ רענן. באותם ימים "פטריק קים" 'המריא' בנסיקה מטורפת והפך לסדרה הפופולרית ביותר בשוק.
כאמור, ההתמקדות שלי בכתיבת ספרי פטריק קים – שהופיעו אז פעם בחודש – הייתה בשנים 1971 – 1966. בתקופה זו הייתי היחיד שכתב ספרים של פטריק קים. בכתיבת החוברות השבועיות שנכתבו השתתפו גם מחברים אחרים (שאינני מכיר).
א.א.: איך היית כותב את הספרים הללו? היו זורקים לך רעיונות ואומרים לך תכתוב על זה ועל זה?
פיני: ההכנה המוקדמת של הספרים הייתה מעניינת – לגבי כל ספר השם היה נוצר הרבה לפני שהעלילה התגבשה כלל.
בערך כל 4-3 חודשים אורי היה מבקש: "תן לי שמות לספרים".
הוא נהג להדפיס 4 כריכות ביחד על גיליון דפוס אחד. הסיבה לכך אינה ידועה לי אך נדמה לי שנבעה מרצון לחסכון. הדבר הכריח אותנו להכין 4 שמות לפחות וכן את הקטע אשר נכתב על גב הספר. כלומר, לא היה שום דבר סגור בעת הכנת הכריכה. אם זכור לי, כך נהג גם עם חוברות וסדרות אחרות. במקרים אחרים הייתי מכין לאורי רשימה של עשרות שמות (60-20) על מנת שיבחר מתוכם את השמות לשנה הקרובה.
הספר עצמו נכתב בסופו של דבר לפי השם ולפי הקטע הסתמי שנכתב על גב הספר.
א.א.: היית מבצע מחקרים לפני הכתיבה של ספרי "פטריק קים" – למשל, על הארצות והתרבויות שאותן הוא מבקר בכל ספר?
פיני: באופן כללי, לא ביצעתי מחקרים מיוחדים, אבל לעתים קרובות הכנסתי פרטים שנתקלתי בהם בעת קריאת ספרים ועיתונים. ברוב המקרים, שמות הטיפוסים, המקומות, המאכלים, האמונות, מכות הקאראטה – כל אלו היו בד"כ פרי של דמיון רגעי, של הצורך להכניס תאור מסוים. בחלק מן הספרים ניסיתי – ללא הצלחה יתרה – להכניס חידושי לשון בתקווה שיכו שורש.
ניתן לומר שיותר מביצוע מחקר סביב ספר או נושא מסוים, ליקטתי פרטים במשך הזמן, וכאשר הגיע רגע מתאים השתמשתי בפרטים אלו.
לדוגמה, היה ספר נסיעות שקראתי על מקאו ולאחר מכן הוכנסו הפרטים לאחד הספרים שכתבתי. כן הכנסתי לרומן כלשהו סיפור על טירה מיוחדת ביוגוסלביה שקראתי אודותיה והיו עוד דוגמאות לליקוט כזה – פרטים על ארוחות במסעדות בחו"ל, כולל שמות המסעדות, בית הארחה בשוויץ וכד'.


א.א.: יצרת לפטריק קים אויב קבוע כלשהו?
פיני: בתקופה מסוימת, נדמה לי שבהשראת סרט צרפתי בשם "ריפיפי" שהיה פופולרי עלה הרעיון של אגודה נשית שנלחמת בפטריק קים בדומה לאגודות הסתרים הגבריות שבהן נלחם ג'יימס בונד.

האגודה הנשית הזאת מופיעה בספר "נשים באדום" ובראשה עומדת סוכנת רוסיה סקסית שמערימה על קים ויוצאת מזה בשלום (א.א.).

א.א: היית כותב גם חוברות דקות של 30-60 עמוד?
פיני: לא הרביתי לכתוב חוברות כאלה. אורי השתמש בי בעיקר לכתיבת ספרים. אני יודע שהיו מספר אנשים שכתבו חוברות שונות כולל חוברות של פטריק קים. ביניהם, למשל, אחי יצחק דנציגר שאותו הכנסתי לעבוד גם הוא ככותב עבור שלגי ושכתב תחת השם "י. דן "..
אני כתבתי חוברות כאלו רק כאשר לאורי היה צורך ב"סתימת חורים", למשל, אם כותב כלשהו לא מסר חוברת או פיגר בלוח הזמנים.

 

 

דנציגר כתב מספר רב של ספרי פטריק קים. הוא אחד הסופרים הפוריים ביותר שכתבו על דמות זאת (ראו רשימה ביבליוגרפית למטה). עצם העובדה שכתב כל הרבה ספרים על הדמות מראה ששלגי היה מרוצה מאוד מהדרך שבה הציג את הקוריאני המסוקס ואת עלילותיו.
אורי שלגי היה נותן לכותבים מתחילים בהוצאה לאור אפשרות לכתוב ספר – או בעיקר חוברת ("פטריק קים") כניסוי של יכולותיהם ועל פי התוצאה היה מחליט אם מתאים לו להמשיך לעבוד עימם או לא. רק מעטים נבחרים נכנסו לרשימת הכותבים הקבועים של פטריק קים.
א.א.: מידי פעם קיבלת אתה – או ההוצאה – תשבחות או מחמאות על ספרי פטריק קים?
פיני: מה שזכור לי הינו בדיוק ההפך! רוב הספרים והסדרות של "רמדור" – וביניהן זו של פטריק קים – זכו הן מצד המבקרים והן מצד הציבור למבול השמצות.
היחידים שפרגנו באמת היו אורי ושמעון, מבעלי הדפוס, ואנשים אחרים שהיו קשורים עם "רמדור".
מדי פעם מישהו שידע על הקשר שלי עם פטריק קים (וכאלו לא היו רבים) סיפר לי כי נהנה לקרוא את הספר, אך אלו היו טיפות קטנות וזעומות במבול הביקורת השוצף.
ההשמצות והביקורות הלא-כל-כך-טובות הגיעו בשעתו מכל עבר ונגעו לכל הספרים/חוברות ולכל הסדרות. עם זאת, למרות גלי ה"בוז", נתקלת בספרי "פטריק קים" וספרים אחרים של "רמדור" בכל פינה בארץ ויכולת לראות את האנשים קוראים בספרים באדיקות: חיילים, סטודנטים, מבוגרים, מבוגרים מאוד ואף נערים שהגניבו את הספרים לבית הספר, עקרות בית, נשות קריירה וסטודנטיות – בעיקר עם הרומן הרומנטי… 

לעניות דעתי  אם שמעיינים בספריו של "פ.דן" יש בהם מעט מאוד קטעי סקס מיוחדים, בוודאי בהשוואה לממשיכיו וגם בהשוואה לקודמו "ג. מור". בהשוואה לכולם היה "פ. דן" פוריטני ממש בתיאורו את מעלליו המיניים של פטריק קים והיום להאשים אותם כ"פורנוגורפיים"  זה מגוחך ..

א.א.: אתה הכנסת אירוטיקה בספרים הללו?
פיני: לגבי הנושא של פורנוגרפיה ומין – זכור לי שפעם, בתחילת דרכי בהוצאה, עלתה השאלה של כתיבת תיאורי סקס.
אני לא זוכר כיצד העלתה אשתו של אורי את הנושא, משהו בסגנון: "אתה לא מתבייש? זה לא מביך לכתוב תיאורי סקס בספרים?" או "זה לא מוגזם, נושא הסקס?"
תשובתי, עד כמה שאני זוכר, היתה: "לא מבין למה קשה לקרוא על סקס בספרים? למה כל-כך קל לקבל תיאורי מוות, רצח והריגה – תראי כמה ספרים נכתבים כל שבוע אשר כוללים רצח ומוות…"

 

סוכן חשאי ג'ון דרייק

א.א.: הסדרות והספרים – מהיכן שאבתם את הרעיונות?
פיני: אני מוכרח לציין את חלקו של אורי שלגי. הוא היה זה שבא עם רעיונות שנראו לי מבריקים וחדשניים (בשעתו) לסדרות ולנושאים שתמיד נשמעו מעניינים ובעלי פוטנציאל.
חלק מן הרעיונות היו מקוריים בשוק בישראל, כמו "פטריק קים", "רינגו" וכד' שהיו הרעיונות שלו… חלק מן הרעיונות היו אמורים להתלבש (כולל המשכיות) על אלמנטים פופולריים או על מגמות שהיו קיימות בשוק כמו "הרומן הרומנטי", "ההגדה לבית פורסייט", סדרת "האסיר", סדרת מדע בדיוני, המלאך, ספרי הצנחנים ועוד.
מדי פעם התבקשתי לכתוב משהו לסדרה כזו, לתרגם ספר מסדרה קיימת או לבצע השלמות לסדרות פופולריות (חלקן היו מקובלות בארץ או בחו"ל), כמו סדרת "מלכודת" של פטריק מקגוהן וסדרת "ג'ימס בונד".

סדרת "מלכודת" הייתה סדרה על עלילות הסוכן החשאי הבריטי ג'ון דרייק, בכיכובו של פטריק מקגוהן שלעתיד שימשה כבסיס לסדרה הקלאסית "האסיר". לעברית תורגמו  ארבעה רומנים שהתבססו על סדרת "מלכודת" ועוד ספר אחד שהתבסס על סדרת "האסיר" ובנוסף להם כתב דגנציגר רומן מקורי שהתבסס על עלילותיו של אותו ג'ון דרייק  בשם "המת המסוכן " .

פיני: גם זו הייתה סדרת טלוויזיה מאוד פופולארית בשעתו, ואורי שאף להחיות את הדמויות בהוצאה של עוד ספרים אשר יועדו רק לקהל הישראלי.
הספרים האלו היוו בשעתו אתגר של ממש, מאחר וצריך היה לכתוב ברוח המיוחדת של סדרות הטלוויזיה האנגליות. דנציגר כתב סיפור מקורי על עלילות של דרייק בשם "המת המסוכן", שיצא לאור תחת שם המחבר של "ברט ויטפורד". שם זה היה מוכר לקוראים כ"מחבר" עלילותיו של פטריק קים.

"המת המסוכן" הוא רומן ריגול שגרתי שאפשר היה בשקט לשנות את שם הסוכן בו מ"ג'ון דרייק " לפטריק קים ".
לא ניתן אלא להצטער שדנציגר או ישראלי אחר לא כתב ספר מקורי שהתבסס על סדרת הפנטזיה "האסיר " על סוכן חשאי "מספר 6 " ( שנלכד במקום נופש מיסתורי מלא באמצעי ריגול מדהימים ובראשם בלונים לוכדי אדם. . זוהי סדרה שרק ספר אחד ממנה ( אולי הגרוע שבכולם ) של דוד מקדניאל תורגם לעברית בידי דנציגר.

ספר מקורי כזה על "האסיר " הוא ספר שאני הייתי להוט לקרוא.  אלא שמשום מה דווקא על כך שלגי לא חשב. או אם חשב על כך דבר לא יצא מזה ולנו לא נותר אלא להצטער.

רומן עברי מקורי על "מספר 6 " ב"כפר " הלוואי. ..

סדרת "מלכודת " סוכן החשאי ג'ון דרייק

 לשם השלמות ספרי הסדרה בעברית  הם

1.      תחנת הפירטים העליזה והתמימה . מאת הוארד ביקר . עברית ש.בעל אללה . .

2.      המוציא להורג התמים מאת א.בלינגר ,עברית נח מן . 1970 תרגום של הספר

THE EXTERMINATOR  by W.A. BALLINGER

3.      הנערה שנידונה למוות. מאת הוארד בייקר עברית ש.בעל אללה . 1970. תרגום של הספר DEPARTURE DEFERRED BY W. HAWARD BAKER

4. הסוכן שסירב להמשיך מאת "הוארד  בייקר" . עברית נח מן .1970. תרגום של הספר NO WAY OUT BY WOLFRED MCNEILLY

כל הארבעה האלו הם ככל הנראה תרגומים אמיתיים של ספרים שאכן הופיעו במקור באנגלית.

. אללה "אני סקרן לדעת מיהו האיש שחתם תחת שם "המתרגם היוצא דופן באמת "ש. בעל אללה .

מישהו יודע ?

5.המת המסוכן מאת "ברט ויטפורד " בתרגום "נח סדן ( פנחס דנציגר ) 1971 . מופיע כתרגום של הספר THE DANGEROUS CORPSE BY BERT WHITEFORD

ספר עברי מקורי .

( 6) האסיר מאת דויד מק דניאל, תרגם פ. דן 1971

הממשיך של ג'ימס בונד

ספר ג'ימס בונד האחרון.תורגם בידי דנציגר.

רעיון נוסף מסוג זה היה לכתוב סיפורים מקוריים שגיבורם יהיה הסוכן החשאי המפורסםן מכולם  ג'יימס בונד.
לאחר פטירתו של יוצר ג'ימס בונד, איאן פלמינג, ביקש אורי שלגי – שהיה ככל הנראה מרוצה מיכולותיו של דנציגר ככותב ספרי ריגול- לכתוב ספרי המשך על הסוכן החשאי המהולל.
פיני : , אורי שלגי אמר אז: "שמעתי שבאנגליה יש כוונה להפעיל סופרים שיכתבו ספרי ג'יימס בונד חדשים (למשל, הספר "קולונל סאן" מאת סופר שנקרא "רוברט מרקהם" ששלגי פרסם לבסוף בעברית א.א.). אנחנו בישראל נפרסם גם כן ספרי ג'יימס בונד משלנו."


דנציגר כבר הכיר את פלמינג מאחר שתרגם עבור שלגי את הספר האחרון של ג'יימס בונד שנכתב ע"י איאן פלמינג – "התמנון".
פיני: כתבתי שני ספרים כאלו (במלואם או בחלקם) והיו אצלי התחלות של ספרים נוספים אך הם מעולם לא פורסמו. לא זכור לי מה קרה עם כתבי היד ואין לי מושג מדוע הנושא נתקע ולא התקדם.
זכור לי שסיפור אחד יועד לספר על ניסיון – מוצלח – של חטיפת בית המלוכה הבריטי בידי ארגון ספקטר וההצלה ע"י ג'יימס בונד… כתב היד השני עסק במלחמתו של ג'יימס בונד נגד השתלטות מאפיה מזרח אסיאתית על שוק הסמים שם.


בדיעבד, ברור שבבחירת הנושא חזה דנציגר את מה שאכן קרה בפינה אחרת בעולם, בקולומביה. אלא שהוא צפה שהדבר יתרחש בדרום מזרח אסיה. ומעניין שזוהי גם עלילת הספר החדש של ג'מס בונד "שלוח רסן " שגם בו ג'ימס בונד נלחם בסוחר סמים אכזרי בשנות השישים.

עטיפת "צ'ייטי צ'יטי בנג בנג " מספר 1 צייר אשר דיקשטיין.

פיני דנציגר תרגם גם את ספר הילדים "צ'יטי צ'יטי בנג בנג", פרי עטו של איאן פלמינג. התרגום של דנציגר היה ככל הנראה מוצלח ואף הופיע כתקליט ילדים פופולרי שהוקרא ע"י "מר טלוויזיה" חיים יבין, ואף הופיע במהדורות נוספות כקלטת וכתקליטור שנים לאחר מכן. דנציגר לא ראה מפרוייקט זה פרוטה שחוקה.

שלגי לא הסתפק בספרי ג'יימס בונד וביקש מפיני דנציגר לכתוב המשך – או סדרה נוספת על מכונית פלא – משהו תואם מכונית הפלא "צ'יטי צ'יטי בנג בנג" של איאן פלמינג. אך הרעיון נזנח כבר לאחר כתיבת פרקים ראשונים בסדרת ההמשך.
פיני : הסיפור עצמו עסק במכונית שנבנית על ידי רוזן בשם זבורוב ומה שיש בידי – כלומר, מה שמצאתי מכתב היד של שנות השבעים – הינו בעיקר סיפור קורותיו של הרוזן.אין לו קשר מיוחדש לעלילה שכתב פלמינג .

סדרות היסטוריות בטלוויזיה

קובץ:בית בודנברוק רמדור.JPG

א.א.: אלו נושאים וסוגי ספרים אהבת לכתוב חוץ מ"פטריק קים "?
פיני: אורי היה לעיתים פונה אלי בבקשות מיוחדות שלעתים היו דורשות מאמץ ו'ריצה' בחומר שלא תמיד היה מוכר לי.
כך, למשל, בסוף שנות השישים ובראשית שנות השבעים הוא החליט לפרסם כחוברות כיס גם ספרים קלאסיים. באותה תקופה הוצגו ספרים כאלו כסדרות בריטיות בטלוויזיה. הוא האמין שהמדיום החדש יביא לספרים האלו קהל חדש שלא נחשף אליהם עד אז .
כך היה בנוגע ל"הגדה לבית פורסייט" מאת ג'והן גלסווורתי, שהופיע אז כסדרה פופולרית ויוקרתית מאוד שהופקה ע"י הבי בי סי. למיטב זכרוני, שלגי קנה את הזכויות בבריטניה לפני שהסדרה נחתה בארץ. הוא "הריח" את הפוטנציאל של הפרוייקט הזה מבחינת קהל הצופים והקוראים הענק.
כאשר הניח לפני את הספרים לתרגום, פתחנו בריצה אחר פרקי הספר בהתאם לפרקים ששודרו בטלוויזיה. מדי שבוע הייתי נאלץ לתרגם את הפרקים שהיו אמורים להיות על המסך הקטן בשבוע לאחר מכן.
כיוון שהייתה זו סדרת טלוויזיה מאוד פופולרית, אורי רצה לנצל את הפופולריות ולהוציא את הספרים ממש ביחד עם הקרנת הסדרה בטלוויזיה. בסוף יצאו לאור 12 כרכים שלאחר מכן נמכרו באוגדן של 4 ספרים.
פיני: אורי המשיך גם בהוצאה של סדרות שהפכו לסדרות טלוויזיה והתבססו על יצירות קלאסיות כאלו, כמו "בין שתי ערים", "בית בודנברוק" ו"שלושת המוסקטרים".
מאוד אהבתי לעבוד על ספרים קלאסיים האלו, כאשר נמסרו לי לתרגום. השתדלתי להיות נאמן למקור עד כמה שאפשר בתרגומם.

באותה התקופה הטלוויזה תרמה רבות לתרבות הגבוהה כאשר עיבדה יצירות קלאסיות.ואנשים שלא היו מעלים על דשעתם לקרוא את "ההגדה לבית פורסייט " במצב רגיל רצו לקרוא אותו בעיקבות הגירסה הטלוויונית . מאז כמובן המצב השתנה מאוד והטלוויזיה מעדיפה להקרין סדרות ריאליטי מאשר עיבודים של יצירות ספרות קלאסיות .

א.א.: "בית בודנברוק" הוא ספר גרמני של תומאס מאן. תרגמת אותו מהמקור הגרמני?
פיני: כיוון שלא שלטתי בשפות זרות מלבד אנגלית, אורי היה טורח תמיד להשיג לי את הגרסה האנגלית לספרים אותם רצה שאתרגם.

מכאן ברור, שדנציגר לא תירגם מסדרות עלילה גרמניות שונות שמהן תרגמה "רמדור" ספרים שונים.
וכך, למרות שהשם "פ. דן" מופיע כשם מתרגם של ספר בסדרת "קליף מוריס" על עלילות סוכן חשאי אמריקאי, נראה שיש כאן טעות מאחר שסדרה זאת הופיעה בגרמנית ומעולם לא באנגלית.

בסופו של דבר – בשנת 1972 לערך – החליט פנחס דנציגר להשאיר את הכתיבה מאחוריו.


א.א.: איזה מהספרים שחיברת היו אהובים עליך במיוחד ?
פיני: היה ספר בשם "לאקספינגר :מבצעי הסוכן החשאי אוי-וי-:7 ישראל בונד" מאת סול וינשטיין (1966). ספר זה היווה פרודיה על ג'ימס בונד ובמרכזו עמד סוכן חשאי ישראלי. היא נכתב בהומור יהודי אמריקני שפשוט היה בלתי אפשרי לתרגום.
סברתי שהקורא הישראלי לא יהיה מסוגל להבין את הדרך שבה יהודי אמריקני רואה את הסוכן הישראלי ואת הבדיחות האנגליות (לשון נופל על לצון). לכן אפשר לומר שלמעשה כתבתי אותו מחדש. למרות שהיה תרגום, זה היה התרגום החופשי ביותר שעשיתי מעודי.
כמו הרבה ספרים אחרים (למעשה, רוב הספרים שחיברתי) אין ברשותי עותק של ספר זה.
א.א. מתוך הספרים שכתבת, איזה אתה זוכר במיוחד?
פיני: שאלה קשה. אני כמעט ולא זוכר את הספרים… מתוך הריצה והכתיבה היומ-יומית קשה להעלות את הספרים שהיו אהובים בשעתו. אין לשכוח שגם לא שמרתי העתקים של הספרים. אבל אם אני מנסה להיזכר…

 


בסדרות של פטריק קים:
אחד שזכור לי היה "צוק האימה" (בסדרת פטריק קים). זה היה אמור להיות יותר "בלש" מאשר ספר פעולה, אבל אני לא בטוח שכך אמנם זה יצא.
ספר ששמו לא כל-כך זכור לי, בו פטריק קים כלוא ביחד עם נערה ומספר לה על הרפתקה בגוף ראשון.
אני זוכר שכתבתי ספרים או חוברות שבהם מוצא פטריק קים את מותו! וכמו כל גיבור-על חוזר בדרך כלשהי לחיים…. היו מספר ספרים שבהם ניסיתי להרוג אותו. נדמה לי שהספר האחרון שכתבתי כלל חיסול שלו ושל המפקד – קולונל הארדי. אני לא זוכר את שם הספר.
אני זוכר גם ספר בשם "פלישה לבסיס טילים" – גם הוא בסדרה של פטריק קים. מישהו בהוצאת "שלגי" בחר בו לאחר שנים להוצאה בכריכה קשה. ייתכן שהיו ספרים נוספים בניסיון הזה, אך אני לא ידעתי על כך, עד שמישהו טרח לספר לי. אם היו שואלים לדעתי, היו נמנעים ממהדורה חוזרת כזו. כל הדפסה מחודשת הייתה צריכה שיפוץ יסודי של הספרים שנראו לי כבר בשנות השמונים כארכאיים.
אהבתי – אם אמנם אפשר היה להתאהב תוך ריצה – את ספרי "המלכודת/האסיר".
היו שני מערבונים. אחד היה אמור להיות דמוי "בצוהרי היום" והשני על חוואי המציל בחורה מאונס קבוצתי. מסתבר שהאונס המבוים נועד להפילו בפח שטמנה לו היפהפייה "הנאנסת". אני לא בטוח מה עלה בגורל ספרים אלו.

 

מאוד אהבתי את תרגום "הרבי חוקר בליל שבת", שאני זוכר היטב. גם כיום אני משתמש לעתים בהסבר הכל-כך פשוט (וכל כך מתאים בהמון סיטואציות) כיצד ידע הרב מי הוא הרוצח.

נציג האו"ם

א.א: במה אתה עוסק מאז ימיך ככותב ?
פיני: אני עוסק בייעוץ ומתן פתרונות כוללים למפעלי מזון וארגונים העוסקים במזון כמו רשתות שיווק, מפעלי הסעדה, מסעדות ועוד. העבודה מקיפה תחומים של תכנון פיסי ופונקציונלי של מגוון מפעלים בעיקר מזון (וגם תחומי כימיה אחרים, כמו קוסמטיקה, פרמצבטיקה), פיתוח מוצרים, הקמת קווי ייצור, תכנון עבודה ונהלים ותכנון ניהולי וכלכלי. כמומחה למזון הועסקתי גם בחו"ל כמומחה יועץ מטעם האו"ם.
כמו כן, המשרד שלי עוסק באופן מקיף בנושא הבטחת איכות.
שותפי – דורון הנדלמן – ואנוכי הקמנו חברה שעסקה בפיתוח קווים ומוצרים חדשנים
בתחום המזון וטכנולוגיות חדשות.
א.א: ספר לנו על עבודה כלשהי במסגרת האו"ם.
פיני: בשנת 1963 היתה רעידת אדמה ביוגוסלביה, שפגעה קשות באזור מקדוניה. יוגוסלביה תחת שלטון טיטו פנתה לאו"ם בבקשת סיוע. לאו"ם לקח שנים על גבי שנים לדון בנושא הסיוע, עד שב-1969 התרחשה רעידת אדמה נוספת, אם אינני טועה, שחזרה ופגעה במקדוניה ובאזור בוסניה.
האו"ם החליט על סיוע לשיקום התעשייה והתעסוקה באזורים שנפגעו וקבוצה ישראלית יצאה כמדומני ב-1971 להכין סקר על הנושא. לאחר הכנת הסקר, שהצביע על האפשרויות באזור, נותרה קבוצת מומחים לסייע בשיקום. הקבוצה כללה איטלקיים, מפקחים מאנגליה ואנוכי. העבודה כללה שיתוף של כוחות מקצועיים בינלאומיים.
בתקופה ההיא זכור לי התפריט שאכלנו: בבוקר – בשר כבש, בצהריים – כבש, ובערב – בכל מסעדה שנכנסנו אליה – כבש על האש. שנים לאחר שסיימנו את העבודה שם, לא יכולתי להסתכל לכבש בעיניים (שלא לדבר על לאכול בשר כבש).
במסגרת זו, אני זוכר שבשנת 1972 ביליתי בגרמניה מס' ימים באקדמיה לבשר בקולמבאך. הייתה לי הזדמנות להגיע לאולימפיאדה שהתקיימה במינכן. בין היתר, ניסיתי להיכנס למשחים בבריכה, על מנת לראות את מארק ספיץ (דבר שלא יצא בסופו של דבר לפועל).
כאשר חזרתי מהביקור במינכן בטיסה לזאגרב ונסיעה של שלוש שעות למטה הפעולה של קבוצת האו"ם, קיבלו את פניי האנשים שידעו על הביקור באולימפיאדה. הופתעתי מהשאלות שלהם לגבי מה קורה במינכן. רק אז הסתבר לי שבזמן שהותי (או בסמוך למועד עזיבתי את מינכן) התרחש רצח הספורטאים הישראליים…
המלחמה שפרצה במדינות יוגוסלביה לשעבר בשנות ה-90, החזירה אותי לתקופה ההיא וגרמה כמובן לצער על הסבל שנגרם באזורים שהכרתי, כמו גם כאב לב על ההרס של תעשייה אשר הייתי שותף להקמתה.

דנציגר הוא יוצר וממציא בתחומי המזון והמציא כמה פטנטיםפ מעניינים בתחום זה.

א.א: תן דוגמה לנושא הפיתוח החדשני של מוצרים. שהיית אחראי להם .
פיני: פיתחנו מוצרים דלי נתרן בתחומים בהם לא קיימים מוצרים כאלו (למשל, ירקות כבושים). כן פיתחנו שיטה להאריך עמידות של מוצרי חקלאות שונים (ירקות) ולשמר את טריותם.
בשעתו התקיימה תחרות של פטנטים מענפים שונים ואנו זכינו במקום שני על פטנט של קשית שתייה אכילה אשר היוותה חלק מפרוייקט מוצרים אכילים (edible utensils), דוגמת סכו"ם, כוסות, צ'ופסטיקס וכיו"ב…
א.א: קשית שתייה אכילה? מה הכוונה?
פיני: אתן לך הסבר והדגמה קצרים. אם תשאל מה עושים עם קשית כאשר מסיימים לשתות – התשובה האוטומטית תהיה: זורקים לפח.
אבל האמת היא אחרת. סיימת את השתייה ואתה מוצא עצמך משחק עם הקש, מלפף ומסובב סביב האצבע, או קורע אותו לרצועות או – בעיקר – לועס אותו.
כך בא הרעיון של דורון ליצור קשית שתהא גם חטיף שאפשר לאכול אותו בהנאה לאחר שגומרים את פחית המשקה או כוס החלב או כוסית הקוקטיל. פיתחנו את הקשית והמשכנו גם בכוס אכילה ובכלי אוכל אכילים נוספים. פטנטים אלו עוררו עניין רב בכל העולם, אבל, למרבה הצער, עדיין לא מצאנו את המימון לנושא.
עם זאת עיקר עיסוקי היום הינם תכנון וליווי הקמה ותפעול שוטף של מפעלים בארץ ובחו"ל ובהמשך ליווי ביישום ידע מעשי לקידומם.

א.א: מה דעתך על הזינוק במחירי המזון היום? האם מצב זה הוא הפיך?
פיני: לדעתי, המצב הקשה יוביל בעתיד הקרוב לשינויים בדרכי החשיבה והפעולה וייצור תנודתיות רבה בייצור המזון. המחסור בחומרי גלם גורם לזינוק במחירי התוצרת. אך ביזמה נאותה ניתן לפתור את המצב. יש מספיק שטחים ויש מספיק משאבים וכאשר המחירים עולים נוצר מצב עסקי אטרקטיבי שימשוך משקיעים להיכנס לייצור מזון. כך שלא נראה כי הבעיה הינה בלתי פתירה. זאת בתנאי שמזג האוויר והתחממות כדור הארץ (שזו הבעיה האמיתית בפניה נעמוד בשנים הקרובות) לא ייצרו תנאים אקלימיים בלתי נסבלים.

א.א.: מה דעתך על מצב החקלאות בארץ?
פיני: החקלאות בארץ נמצאת בתנופה, אך סובלת מחוסר ידיים עובדות. יש בעייתיות מסוימת מאחר שהפועלים היום בחקלאות הם תאילנדים וסינים ולפני שנים היו בעיקר פלשתינאים. הישראלים בחקלאות הינם בעלי הבתים, מנהלים ומנהלי עבודה וזה בהחלט מטריד. תשומות הייצור החקלאי עולות בקצב בלתי סביר ועלות של המים לחקלאות ממריאה אף היא.
עם זאת יש ביקוש רב לתוצרת החקלאית של ישראל באירופה, והחקלאים מתאימים עצמם הן בכניסה לנישות מתאימות ורווחיות (למשל, ירקות קצוצים, ירקות עלים, סלטים וכד') והן לדרישות האיכות המחמירות של מדינות היעד.

בחזרה לפטריק קים

א.א.: סוף עידן?
פיני: בשנת 71 – 1970 סיכמתי את הפרק של כתיבה ותרגום ועם העתקת המגורים לצפון הארץ עברתי לעסוק במקצועי האחר (הנדסה).
השארתי במחוז תל-אביב את "רמדור" ואת אורי ואת הספרים וכתבי יד שהיו גמורים באותה עת ונדדתי למחוזות אחרים. עשרות כתבי יד (גמורים ובלתי גמורים) נשלפו מן המגרות, נארזו בקרטונים ואוחסנו משך שנים רבות במחסן מאובק.
הזיכרונות – יפים ומתוקים ככל שהיו – נותרו במרכז הארץ.
ומאז … במשך כל השנים שחלפו, לא פרסמתי בראש חוצות את עצמי כמי שכתב את ספרי פטריק קים או ספרים אחרים (דרך אגב, לא פרסמתי זאת גם בתקופה שבה עסקתי בכך ותרגמתי/כתבתי ספרים בפועל). היה לי נוח כך. לעתים, אדם מותיר מאחוריו פיסת היסטוריה ולא מרבה להעלותה באוב ולחזור ולעסוק בה.
עם השנים היחס לספרי פטריק קים השתנה – אולי בגלל הנוסטלגיה – והיו הרבה אנשים שהתוודו כי גדלו על ברכי פטריק קים.
יתר על כן, מדי פעם נתקלתי באנשים שסיפרו לי בגאווה שהם-הם אלו שכתבו את ספרי פטריק קים. ראה את המהפך: קשירת הכתרים מסביב לדמותו של פטריק קים הפכה יוקרתית. למרות שברוב המקרים היה ברור שמדובר בהתפארות שווא, לא הגבתי ולא סיפרתי לאנשים אלו על חלקי שלי בנושא.
עידן כתיבת הספרים שלי נשאר מאחורי, ואני לא כותב יותר ספרים ולא מתרגם (מלבד ספרות מקצועית).
אבל לפני מספר שנים פורסם ספר עלילתי אחד נוסף של פיני דנציגר במהדורה מיוחדת במינה של עותק אחד ויחיד. . .

פיני: לפני מספר שנים בני וכלתי בקשו להכין לי מתנה מיוחדת ליום הולדתי. הם בחרו והחליטו להגיש את אחד מכתבי היד שלי כספר מודפס. הם חיטטו בין כתבי היד המרובים שלי שהוכנו בשנות הששים והשבעים עבור "רמדור" – כאלו שמשום מה מעולם לא הושלמו או נשארו ברשותי. באחת הערמות הם מצאו ספר בשם "היומן" (לא בטוח שזה השם המקורי).
הם הקלידו אותו במו ידיהם מן הכתב המקורי, הדפיסו אותו וכרכו אותו והגישו לי אותו במתנה. אלא שלקראת סוף ההקלדה/הדפסה הם גילו – להוותם – שכתב היד לא מושלם, וכך סוף הספר נשאר בגדר חידה. ספר זה, "היומן" – כמו הרבה כתבי יד אחרים שהתחלתי בכתיבתם – לא הושלם, והם מצפים שיום יבוא ואגלה להם את פתרון המסתורין בעלילה זו.
בכל מקרה הספר היחיד שהוצא לאור על ידם מסתיים, כמובן, במילים "המשך יבוא…. ".

לאורך השנים התגעגעת לפטריק קים ?

פיני :תראה הוא לא בדיוק חסר לי. הסתדרתי היטב גם בלעדיו. ועד שאתה חשפת אותי איש לא ידע שאני כתבתי אותו.אבל הייתה לי הזדמנות לכתוב אותו מחדש ולא  סירבתי …

בשלב מסויים רצה המפיק הידוע מנחם גולן להכין סרט על פטריק קים ופנה לכמה מהכותבים  המקוריים כמו עמוס אריכא ואלישע בן מרדכי  שיכינו לו סיפורים.

הוא פנה גם לפנחס דנציגר .

דנציגר:  לגבי פגישתי עם גולן – אינני זוכר מי יצר את המפגש שהתקיים במשרדי החברה שלו. מנחם גולן סיפר שהוא בקשר עם מספר כותבי "פטריק קים" ועל השולחן היה מונח הספר "צוק האימה" שלי.

גולן הציע הסכם ונתן לי טיוטה של ההסכם להכנת תסריט.  בשיחה עצמה הוא הביע את אמונתו כי סדרה כזו יכולה להצליח בגדול (לאור הצלחת הספרים).

כמו כן  הוא העלה מספר רעיונות – שהיו לא רעים בכלל – בקשר לתסריט.

  

הכנתי לו תקציר שהיה מבוסס על הספר "צוק האימה", כפי שפחות או יותר זכרתי אותו (לא חזרתי לקרוא אותו), בתוספת זכרונות ילדות (שאינם קיימים בספר). גולן ביקש שאמהר ואשלח אותו, מאחר והוא בדרכו לחו"ל.

 זו היתה הפעם האחרונה ששמעתי ממנו.

אבל תשמע עם בעתיד תעלה האפשרות שאני אכתוב עוד פטריק קים …כנראה שאהיה מוכן להיקרא שוב אל הדגל.

יכול להיות שאני עם הקוריאני מסוקס האצבעות  עוד לא סיימתי .

 

נספח : ספרי פטריק קים מאת "פ. דן "

מוות בטוח . 1967  ( מופיע בתרגום גיל מור ,אך נכתב על ידי פ. דן  ולמעשה היה כתב היחד הראשון של פטריק קים שנכתב על ידי דנציגר )

 

 הדרקון של מיאמי ביץ'. 1965. פ. דן. ב. 1969 . ג. 1977.ספר בגוף ראשון .

  1. מזימות בוונציה. פ. דן . 1965.
    . 3. איש המיסתורין . פ. דן. 1967. מהדורה ב. 1970

. 4. יורשי המנדרין הכחול. פ. דן. 1967. מהדורה ב. 1971.

פטריק קים מזימות במקאו ברט ויטפורד ספר כיס

5. מזימות במקאו. פ. דן. 1967. ב. 1978.


6. מסע אל תוך הפחד. פ. דן. 1967. ב. 1971.


7. מקדש האימה. פ. דן. 1967. ב. 1971

.
8. המרגל שסירב לחזור. פ. דן. 1967. ב. 1970.

9. 10. המחסל . 1967


9. אזעקה בבסיס הטילים הסודי . פ. דן. 1968. ב. 1971

 

 

10. לגיון הארורים. פ. דן. 1968. ב. 1971

 

.
11. מזימותיו של אל גאזאר. פ. דן. 1968. ב. 1971. ג. 1972.


12. המטרה : ברלין בלהבות. פ. דן. 1968. ב. 1971.


13. ממלכתו של קולונל ז'ראר. פ. דן. 1968.


14. . הפלישה ממרכז הבקרה. פ. דן. 1968. ב. 1972. ג. (בכריכה קשה). 1994.


15. . צוללת יו 15 אינה עונה. פ. דן. 1968.ב. 1971.


16. . שטן המוות החיוור. פ. דן. 1968. ב. 1972.

17. טיל הלילה הקצר .פ. דן . 1969. ב. 1979

.
18. הגיישה של היושב ראש. פ. דן .1969. ב. 1977. ?

 

19. שליחי האלילה קאלי. פ. דן. 1969.

20. . אי העבדים הצהובים . במהדורה א. מופיע כשם מתרגם  גיל מור. 1969. ב. 1979.

למעשה נכתב בידי פנחס דנציגר

 

21. יום הנשרים. פ. דן. 1970. ב. 1976. 19. המחסל . פ. דן. 1971.


22. . מירוץ נגד הזמן. נח סדן (פ. דן ) . 1971

.

23. . הכח הבלתי נראה .עברית נח סדן ( דננציגר )

24. צוק האימה עברית נוח סדן .מהדורה א. 1971. ב. 1982.

25. מטוס קרב יגואר-100. פ. דן. 1972.


26. . .מסתרי הנערות באדום. פ. דן. 1972.

27. .טירת הכריש. פ. דן. 1976

28. מדבר הארגמן . 1976.


( חסר תאריך המהדורה הראשונה )

 

ספרים שאולי נכתבו בידי פ. דן אבל מופיעים תחת שם "מתרגם " אחר

מזימות בסייגון. גיל מור. 1965. פ. דן. 1969. ג. פ דן. 1976. ?

 

 .

עיר מתחת למים. א. ש. פרנקל. 1971. ב. פ. דן. 1982.


חוברות דקות של פטריק קים מאת פ. דן. 

.19. צלב על לוע האקדח.פ. דן . 1967.
20. תכנית יגואר 114.פ. דן . 1967
21. קומנדו המצולקים.פ. דן . 1967

23. מצוק השיכחה.פ. דן . 1967.
24. יו-2 מעל קהיר.פ. דן
25. שודדי המוחות.פ. דן
26. אימים בסמטת החושך.פ. דן
27. מדרון הבלהות .פ. דן
28. אקספרס אל הפחד.פ. דן 1968.
29. פיחות בדם מיליונים (בפנים :פיחות בדם המיליונים) .פ. דן
30. הדרקון בעל אלף הזרועות.פ. דן
31. מות הכפיל בטירנה.פ. דן
32. הדאלאי לאמה האדום.פ. דן
33. שליחו של הגנרל.פ. דן
34. שודדי המרגלים.פ. דן
35. נקמה באיסטנבול.פ. דן
36. בשבי הויטקונג.פ. דן
37. המיליונר מבירות.פ. דן
38. פראג קוראת וושינגטון.פ. דן
39. המצאת הקלון.פ. דן
40. פקולטה לרצח בע"מ פ. דן
41. ההרוג היה נאצי.פ. דן
42. שליחו של מאו.פ. דן
43. הדם השחור.פ. דן
44. מזימות בניגריה.פ. דן
45. ניקוסיה קוראת אנקרה.פ. דן
46. רצח המועמדים לנשיאות.פ. דן. 1969.
47. הקרב על המדליה.פ. דן
48. המזימה הסינית.פ. דן כנראה מקביל לספר באורך מלא בעל אותו השם.

רשימה חלקית של תרגומיו  של פ. דן .

מבצע קרלוטה המתוקה ספר בסדרת סם דוראל של אדוארד ס. אהרונס ( 1967)

 תשדורת חשאית .           X B1 (1סדרת קליף מוריס בכיר סוכני הנגד ( מוטל בספק ). ספרי סדרה זאת תורגמו מגרמנית . ואם הוא תורגם מגרמנית לא יכול להיות שזה פ. דן .ייתכן שנכתב על ידו

 

 

האם פאריז בוערת  של לארי קולינס ודומיניק לאפייר . רמדור 1966

צי'יטי צ'יטי בנג בנג  מאת איאן פלמינג ( 1966) יצא לאור בשלושה חלקים  הוקלט  בתקליט עם חיים יביו ויצא לאור כקלטת שמע ם חיים יבין ב2006

התמנון מאת איאן פלמינג על ג'ימס בונד ( 1966)

אדגר וולס כמו "אכסניית הטרור "  1966 מהדורה ב' 1971

 

הרב חוקר בליל שבת ( 1967) ספר בסדרת הרבי חוקר של הארי קמלמן

שלושת המוסקטרים של אלכסנדר דיומא .1970. יצא לאור תחילה כשלושה ספרי כיס ושוב ככרך מקיף אחד .

בין שתי ערים של צ'רלס דיקנס (1970) .יצא לאור כשלושה ספרי כיס ושוב ככרך מקיף אחד .

       1.             ההגדה לבית פורסייט מאת ג'ון גולדסוורטי ( 1970)) יצא לאור ב-12 ספרים שנמכרו באוגדן של ארבעה כרכים.

ומאז ספריון היחידים הם אלה

 

הטיפול בספורטאי ובפגיעות ספורט / מכס מ' נוביץ' – באדי טיילור ; (תרגום – פנחסדנציגר ; עריכה – עמנואל גיל).הוצאת מכון וינגייט 1973

בנדר, ארנולד א   מזון (בריאות?) :   האמת על תזונה "טבעית", ויטמינים ודיאטות /   תל אביב : מודן, 1988.תרגו עריכה ויעוץ מקצועי פנחס דנציגר
עיבוד של ספר שנכתב על ידי התזונאי הראשי שדנציגר  שיכתב

היומן .מאת פ. דן. ספר שיצא לאור בהוצאת המשפחה בעותק אחד בלבד והוגש לדנציגר כמתנה.

 

 

האתר של פנחס דנציגר

 

האי מייל של פנחס דנציגר

Pinchas Danziger

 

 עוד על סופרי פטריק קים

קישורים רלבנטיים

הקוריאני בעל האצבעות המסוקסות

פטריק קים הרשימה המלאה

 

מנחם גולן סופרמן וספיידר מאן

עוד על סופרי פטריק קים

אורי שלגי :המו"ל של פטריק קים

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

משימות הריגול של אריה קרישק

פטריק קים של המאה ה-21 -ראיון עם אלישע בן מרדכי

התככים והמזימות מאחורי ( ולאחרי ) מלחמת יום הכיפורים :ראיון עם אורי בר יוסף

פטריק קים הסרט

מנחם גולן והמאבק האינסופי על סופרמן וספיידר מאן

האמת מאחורי ג'ימס בונד

רקויאם לג'ימס בונד

האיש שיצר את פטריק קים

 להלן :חלק נוסף בפרוייקט פטריק קים וספרות הריגול הישראלית .פרופסור גילעד מורג חוקר ספרות עברית בכיר בהווה יצר בעברו הרחוק את איש הקראטה מסוקס האצבעות פטריק קים תחת השם הבדוי "ברט ויטפורד ".
להלן דיון מקיף עליו  על האיש ועל הקריירה שלו כסופר ספרות קלה וגם כחוקר ספרות עברית בכיר בארה"ב  .

הפרופסור לספרות עברית גלעד מורג הוא דמות ידועה למדי בקרב קהיליית חוקרי הספרות העברית בארץ ובחו"ל כחוקר יצירתם של א.ב. יהושע ועוד כמה סופרים ישראלים אחרים ,וכאחד הבולטים שבין המרצים והחוקרים של ספרות עברית בארה"ב.
לקהל הישראלי הרחב הוא לא ידוע לחלוטין גם מאחר שרוב מחקריו  על ספרות עברית אף לא פורסמו בעברית .
מה שידוע רק למעטים הוא שמורג יצר בצעירותו בעולם אחר ובשלב אחר של חייו את אחת הדמויות הידועות ביותר של הספרות הקלה הישראלית ,את הסוכן הקוריאני המסוקס פטריק קים .
לכאורה שני השלבים האלו בחייו נראים כלא משתלבים לחלוטין . מה לחוקר של א. ב. יהושע ודוד גרוסמן הדמויות הבולטות ביותר בספרות הישראלית החדשה ולפטריק קים הדמות הבזויה והנחותה מספרי הכיס ?
להלן ראיון עם מורג שמנסה לענות על השאלה הזאת .

איך היגעת לפטריק קים ?

פרופסור גלעד מורג : לפני זמן-מה (2.5.07), רואיין הסופר אגור שיף במוסף ’’ספרים’ של ’’הארץ.’’ לשאלה, ’’מהי הדמות הספרותית שהשאירה עליך את הרושם החזק ביותר?’’ השיב: ’’הייתי רוצה לענות ללא היסוס רסקולניקוב, או מרסו ב’’הזר’’ של קאמי. אבל רגע: האמת שב-45 שנות קריאה עוד לא נתקלתי בגיבורים ספרותיים שעוצמתם משתווה לזו של פטריק קים וביל קארטר.’’ חודשיים לאחר מכן, אתה מתקשר, מוסר שאתה מתכונן להעלות על האתר היפה שלך נוסח מורחב של המאמר על סידרת פטריק קים, ומציע שאף אני אכתוב משהו על הדמות והסידרה. אני מחייך ומשתאה: מניין החיוּת של הדמות הזאת שנוצרה בדמיונו של סטודנט צעיר בראשית שנות השישים של המאה שעברה והממשיכה להדהד בתרבות של העשור הראשון של המאה החדשה? על אף שהצטבר אצלי אוסף גדול, ובוודאי לא שלם, של התייחסויות אל פטריק קים בעיתונית, בספרות, ובפירסומת במשך למעלה מארבעים שנה, עבורי התשובה על השאלה הזאת נשארת עלומה. אני יכול רק לספר על הולדתה של הסידרה ועל הקשר הרחב יותר שהיה לי עם הוצאת ’’רמדור’’. מן הספר שכתבת למדתי שהרבה מן הדברים כבר ידועים לך, אבל אחזור עליהם קצת בהרחבה כאן.
כידוע לך, אני משמש כבר שלושים שנה כפרופסור לספרות עברית באחת האוניברסיטאות במערב התיכון של ארצות הברית. במסגרת עבודתי, אני עוקב אחרי זרמים ומגמות בספרות הישראלית ומפרסם מאמרי מחקר מלומדים בכתבי-עת אקדמיים מכובדים. אך בסיתרה של איזו פינה משועשעת בלבי אני יודע היטב כי כל מחקרי האנאליטיים והגיגי התיאורטיים לעולם לא ישתוו בעוצמת רישומם למעלליו ומהלומותיו של פטריק קים, שאת ספרי קורותיו הראשונים כתבתי עבור הוצאת ’’רמדור’’ לפני הרבה מאד שנים.
בשנת 1962 השתחררתי מצה’’ל, נרשמתי ללימודים באוניברסיטה העברית, וגיליתי למורת רוחי שכדי לחיות צריך גם להתפרנס. לאחת משיחות הרעים שהתגלגלו על הדשא בקמפוס של גבעת רם נקלע אז בחור שסיפר כי הוא שוקד על תרגום הרומן הארוטי, ’’הרפתקאותיה של פאני היל’’, ליידיש. הוא שיעשע את כולנו בתיאור הבעיות הלשוניות בהן נתקל במהלך מאמציו להסב את פרשיות הזימה של העלמה היל מן האנגלית הוויקטוריאנית לשפתם של סבא וסבתא. הקשבתי, צחקתי, וחשבתי: אולי זו הדרך. ירדתי העירה, ובאחד הדוכנים לספרים משומשים העתקתי מספר כתובות של הוצאות ספרי-כיס זולים בארץ. לכולן שלחתי מכתבים בהם אני מצהיר על נכונותי לשמש כמתרגם.

היחיד שנענה היה אורי שלגי מהוצאת ’’רמדור’’, שהזמין אותי לפגישה בדירתו ברחוב החשמל בדרום תל-אביב, ממנה ניהל אז את בית ההוצאה שהיה מוכר אז לכל נער עברי בזכות ספרי ’’ביל קרטר’’, שמהם למדנו כולנו לשלוף.
הגעתי לפגישה מצוייד ברשימה של ספרי מתח קלאסיים שעל תרגומם ביקשתי להמליץ. שלגי חייך בסלחנות והסביר כי עקב אמצעיו המוגבלים הוא אינו נוהג לרכוש זכויות על ספרים קיימים. ’’אולי נגיע לכך באחד הימים,’’ אמר וידע מה הוא אומר, ’’אבל בינתיים אני מחפש אנשים שיכתבו את הדברים בעצמם.’’
’’אבל מה עם ביל קרטר?!’ נזדעקתי.
שוב אותו חיוך מתחת לשפם. ’’את הספרים הראשונים של ביל קרטר כתבתי בעצמי. היום יש לי מישהו אחר שכותב אותם. אבל עכשיו קראטה מתחיל להיות באופנה ואני מחפש מישהו שיכתוב ספר על הנושא. חושב שאתה מסוגל?’’
קיבלתי על עצמי את המשימה.

 

בתחנה המרכזית קניתי ספר קראטה משומש, ובאוטובוס החוזר לירושלים התחלתי לתוות לעצמי את דמותו של הגיבור עליו אכתוב: סוכן סי-אַיי-אֵיי ענק שמוצאו מעורב. מאמו הקוריאנית ירש את כשרונו לאמנות הלחימה המזרחית, ומאביו האירי ירש את החיבה לויסקי מאותו מוצא. הגעתי לדירת הסטודנטים שלי בקרית יובל והתחלתי לכתוב. גיליתי ששנים של קריאה נאמנה בספרי מתח, הרפתקאות ואהבים הותירו בי משקעים רבי תועלת. גם דימיון נעורים פרוע הוסיף לא מעט על נסיוני הצנוע. מקור ההשראה העיקרי היה ג'יימס בונד שהיה אז בשיא זוהרו הספרותי ובראשית הקריירה הקולנועית שלו7. אבל את השכלול הטכנולוגי של אמצעי הלחימה שהועמדו לרשותו של בונד החלפתי במיומנות הקראטה המופלאה ובכוחו הפיזי האדיר של פטריק קים. הענקתי לו כפות ידיים מסוקסות (כן, בעוונותיי, הביטוי הוא שלי), חזה מתנשא כשני לוחות נחושת מרוקעים (אם אני זוכר נכון), שרירים משורגים המתרוצצים כארנבות מבוהלות תחת עורו השחום (מתוך תיאור אל מרים משקלות אגדי שקראתי בילדותי ב’’הארץ שלנו’’), ורצף מרנין של הרפתקאות אהבים (ההנחיות של שלגי בעניין זה: ’’אל תקמץ. כתוב מניסיונך ומצבאות זרים’’).

 

.

 

 

 העלילה התחברה כמו מעצמה ורק ספר תרגילי הקראטה היווה אכזבה. הדברים שתוארו בו היו הרבה פחות דרמטיים ופחות אלימים ממה שראיתי בעיני רוחי כך שנאלצתי להמציא עבור פטריק תאורי ביצועים ושמות תרגילים שאין בהם כל קשר לתורת הקראטה האמיתית.
כעבור מספר שבועות הבאתי את כתב-היד לשלגי. הוא קרא, אמר כי טוב, והציע לי לעשותו ראשון בסידרת ספרי פטריק קים שיופיעו אחת לחודשיים. כל ספר היה חייב להיות באורך של 8 גליונות דפוס שהפכו ל-160 עמודים. עד מהרה למדתי לחשב את מספר המחברות שהיית צריך למלא על מנת לעמוד במכסה הזאת. אינני זוכר כמה קיבלתי אז עבור כל ספר, אבל בעית הפרנסה נפתרה. וכיון שהיה חשוב לשלגי לטפח את האשליה שאלה הם ספרים מתורגמים, הגה את השם ’’ברט וייטפורד’’ כמחבר הסידרה, בעוד ששמי (בחילוף האות האחרונה) הוצנע בשם המתרגם הבדוי: ג. מור.
איני זוכר בדיוק כמה כתבתי , אבל להערכתי כתבתי בסביבות תריסר ספרי פטריק קים מלאים וכמחצית המספר הזה של החוברות היותר קצרות.

זהו, בקיצור, סיפור לידתה של סידרה שעמידתה הממושכת במבחן העתים והעטים היא בהחלט תופעה מעניינת. בין 1963 ל-1966, השנה בה יצאתי ללמוד בארה’’ב, הייתי המחבר היחיד של ספרי פטריק קים. תחילה רק במתכונת של ספרי כיס, ומאוחר יותר גם במתכונת קצרה יותר של רומנים זעירים. מאז פסק הקשר שלי עם אורי שלגי, אותו למדתי לחבב ולהעריך, ועם פטריק קים, שמשהו מרוחו עדיין רוחש בקרבי. בדוכני הספרים ראיתי כי במשך השנים קם דור המשך של יוצרי אמן הקראטה, אך לא ידעתי מי האנשים שהמשיכו להניע את אבריו הקטלניים עד שקראתי את הספר שלך, ועל כך אני מודה.

ספרי פטריק קים שימשו עבור מרבית הקוראים הישראליים כשער ומגע ראשון עם ארצות אקזוטיות באסיה אפריקה ויבשת אמריקה שעל חלקם אף לא שמעו עד שנתקלו בהם לראשונה בספר "פטריק קים ".ספרי פטריק קים היו הספרים היחידים מכל סוג שהוא שפורסמו בעברית על ארצות שונות ומרוחקות בעולם במהלך שנות השישים והשבעים ובמקרים שונים עד עצם היום הזה.

כ
תוצאה מכך ספרונים אלו היו מקור מידע ראשי ובסיסי לרבים בציבור הישראלי על ארצות אלו . והשפעתם העצומה על התרמילאים הישראלים לאורך השנים בפינות נידחות בעולם אינה ניתנת לתיאור .

היו נושאים או ארצות שבהם ביקר פטריק קים במהלך הסיפורים שהיית מכין עליהם תחקירים מיוחדים עבור הכתיבה ?
מורג :האם תיחקרתי? האמת, שכן. לא המון, אבל מספיק כדי לספק תשתית. אבל מעולם לא הרגשתי מחוייב במיוחד לעובדות שהעליתי: קצת שיניתי, קצת שיפרתי, והרבה מאד המצאתי.

יוצרו של מצ'יסטה

מצ'יסטה נגד הפירטים השחורים

גלעד מורג כתב כאמור את הספרים הראשונים בסדרה. (לפחות 25 מהם ) בין השנים 1964 ל-1966 אך זאת התארכה והתארכה מעבר לכל המקובל בסדרה של רמדור מאז ביל קרטר.ואליה הצטרפה גם סידרה של רומנים זעירים שאותם כתב.

היו ספרים נוספים שחיברת חוץ מספרי פטריק קים ?
מורג: במשך התקופה שכתבתי את ספרי פטריק קים הגיע לארץ גל של סרטי הרקולס, אורסוס ומצ'יסטה האיטלקיים, ושלגי, בחושו הבריא, הרגיש כי הפופולריות של הסרטים האלה על גיבורי-העל הבידיוניים של האימפריה הרומאית עשויה לשמש גם אותו. הוא ביקש ממני להתחיל בכתיבת סידרה של ספרוני ’’מצ'יסטה.’’ כשהסברתי לו שאין לי מושג במה מדובר, הוציא עשר לירות מקרן הספרות המקצועית שלו ואמר לי ללכת לשני סרטי הדרכה בקולנוע ’’מרכז.’’ אני מודה כי במקום לעשות זאת, מצאתי חבר של אחי שסיפר לי את התוכן של אחד הסרטים ובכסף שקיבלתי משלגי הזמנתי ידידה לסרט שהיה יותר לטעמי. כך שאין לי מושג אם יש דמיון בין מה שכתבתי לבין מה שהתרחש אז על המסכים.

מחוברות מצ'יסטה האלו  שאותם התחלתי לכתוב מאוחר יותר מפטריק קים  כתבתי גם-כן בערך חצי תריסר.

מצ'יסטה משמיד הגלדיאטורים ג'אקומו ברטלי

הסידרה זכתה להצלחה והכתיבה היתה משעשעת במיוחד משום שתיאוריהם ושמותיהם (בשינויים לאטיניים קלים) של כל הנבלים בספרוני מצ'יסטה הראשונים היו מבוססים על מורים מכובדים מן  המחלקה בספרות באוניברסיטת ירושלים .
את הגיבורים הנועזים שהתלוו אל מצ'יסטה לא היה קשה לזהות עם חבר מרעי מאותם הימים.
שלגי, שלא היה מודע לדבר, תהה לא אחת על הביקוש הרב שיש לספרוני מצ'יסטה בירושלים.
 

משימה אחרת שהטיל עלי שלגי, ושהייתה מהנה במיוחד עבור הצעיר שהייתי אז, הייתה כתיבת שלושה ספרים ארוטיים. את שמו של האחד אינני זוכר, במרכזו של השני עמדה, אכן, הקיסרית תיאודורה, השלישי היה ’’אורגיות בחצר האמיר,’’ שגיבורו, בזוקאי גברתן מליגיון הזרים הצרפתי, היה אז חביב עלי במיוחד. אני מצטער שאין לי עותק של הספר הזה. מעניין מה הייתי חושב על הטיפוס הזה עכשיו.

כתבת ספרי מדע בדיוני במסגרת הוצאת "רמדור "?

ספרי מדע בדיוני קראתי (באנגלית) אבל לא כתבתי. אני זוכר שכשהנושא הזה עלה באחת השיחות, סיפר לי שלגי שניסה להפיץ ספר אחד או שניים כאלה, אבל לא היה להם ביקוש. הוא שיער אז שלנוער לא הייתה מסגרת התייחסות מושגית מספקת (אני בטוח שהוא ביטא זאת אחרת) כדי להתחבר אל הספרות הזאת. כנראה שהמצב הזה השתנה עם פרוץ הטלוויזיה אחרי 67'.

מה שכן נוסף על שלושת הספרים הארוטיים שהזכרתי, תירגמתי עבור שלגי את שני ספרי ג'יימס בונד הראשונים שאת הזכויות עליהם הוא רכש, ובזה הסתכם כלל יצירתי עבור הוצאת רמדור.

( הערה :בהוצאת רמדור יצאו לאור שני ספרי ג'ימס בונד "בשירות הוד מלכותה " ו"התמנון ". על הראשון לא מופיע שם מתרגם אך לדברי פנחס דנצינגר (פ.דן ) הוא המתרגם .ושמו כ"פ. דן " מופיע  כמתרגם הספר שני "התמנון ".

יתכן שספרי ג'ימס בונד שאותם תרגם מורג לא יצאו לאור בסופו של דבר אולי בגלל שכבר יצאו לאור בהוצאות אחרות בעברית  ,או שאחרי הכל יש כאן איפה שהוא טעות בייחוס של הספרים שכן הופיעו ) .

מה דעתך על מקומה של הספרות הקלה בתרבות היום ?
 מורג :אני ממשיך לקרוא את מיטב סופרי המתח והריגול. עבורי, אין ניקויי ראש טוב מזה לפני השינה. אין ספק כי לספרות בידור יש מקום חשוב, אם כי שונה, בתרבות מאשר לספרות יפה. האחת שואפת לאמת את הקורא עם המציאות והשנייה חותרת לשחרר אותו ממנה לזמן-מה.

גם ההזמנה שלך לחזור ולהרהר בפטריק קים החזירה אותי לרגע למציאות שכבר איננה .

חוקר הספרות הישראלית

קובץ מאמרים על הספרות העברית החדשה ,כולל מאמר של גלעד מורג.

לבסוף נטש מורג את הכתיבה ועבר ללמוד בארה"ב ונעשה לבסוף למרצה וחוקר ידוע של ספרות עברית  החדשה וכותב רבות על סופרים כמו א. ב. יהושע  שהוא נחשב לאחד החוקרים החשובים ביותר שלו כיום  ובין השאר פירסם שני מאמרים חשובים על ספרו "מסע אל תום האלף " ,  דוד גרוסמן,עמוס עוז,יצחק בן נר , עמליה כהנה כרמון ,  ודוד שחר ונושאים כמו השואה בספרות העברית והערבים בספרות העברית.

בהחלט חומר שונה מאוד מפטריק קים.אבל עד כה הוא לא פירסם אף ספר מחקרי שלם בנושאים אלו .

מורג את הקריירה שלי בניתי לא על ספרים כי אם על מסות ומאמרי מחקר, כולל מאמרי מפתח על דמות הערבי בספרות הישראלית ועל ההתמודדות עם השואה בספרות העברית החדשה

מה אתה חושב  על מצב חקר  וביקורת הספרות העברית כיום  ?
מורג: מצבה של ביקורת הספרות במוספי העתונים אינו  מזהיר. בהרבה מקרים היא גם חובבנית וגם יומרנית. לעומת זאת, חקר הספרות באוניברסיטאות הישראליות הגיע לרמה מקצועית גבוהה. יש אולי התרכזות-יתר בסופרים עכשוויים תוך הזנחה מסוכנת של סופרי העבר, דבר שבו גם אני חוטא.

מה דעתך על מצב הספרות העברית והישראלית כיום ?
.מורג :לדעתי  הספרות העברית נמצאת עתה בתקופת פריחה. יש קבוצה נכבדה של סופרות וסופרים טובים, וקומץ קטן שיצירתם מעמידה אותם בשורה הראשונה של סופרי העולם. בין אלה מעניינים אותי במיוחד א’’ב יהושע, שעליו פירסמתי הרבה, ודוד גרוסמן, שגם עליו כתבתי לא מעט. סופר קצת יותר ותיק שכבר לא חי הוא דוד שחר, ששלושת הספרים הראשונים של ’’היכל הכלים השבורים’’ שלו מהווים יצירת מופת נדירה. אני גם עוקב בענין רב אחרי התפתחותה של גבריאלה אביגור-רותם העשויה להפוך לסופרת המובילה של הדור החדש.

מה דעתך על סופרי הספרות הצעירה בישראל אתגר קרת ושות'  ? אתה קורא אותם ?יש לך הערכה כלשהי על הכיוונים שאליהם פונה  הספרות הישראלית כיום?
מורג : לספרות היום פנים כה רבות עד שבאמת לא ניתן לעשות הכללות. לי עצמי, אין עניין רב בסיפורת" הרזה" שהיא, ברוב המקרים גם סיפורת דלה. את אתגר קרת אני קורא ונהנה, אבל אני מסכים עם מי שהשווה אותו לפסנתרן מחונן שמנגן באצבע אחת. בעיני יש הבדל מהותי בין סיפורת המתארת מצב אנושי מסוים לבין זו המתמודדת עם מערכת מורכבת של מצבים כאלה. אם תשווה ספר של קרת לספר של גבריאלה אביגור-רותם, למשל, תבין למה אני מתכוון.
מכל מקום, בתקופה זו של חיי אין בי רצון להקדיש זמן ומחשבה ליצירות שאין בהן איכות אמנותית גבוהה. שינוי קטן שחל בי מאז ימי פטריק קים.

הקריירה של פרופסור גלעד מורג היא מעניינת וגם נותנת חומר למחשבה .זהו חוקר ספרות עברית בכיר ומכובד שפועל רוב הקריירה שלו בארה"ב ורובם המוחלט של המאמרים שלו על הספרות העברית פורסמו באנגלית ולא בעברית .
כך שמצד אחד הוא תורם רבות להכנסתה של ספרות זאת לתודעה של הקהילה אקדמאית בארה"ב . נראה שהוא דוגמה מהלכת להתפתחות הגלובליזציה התרבותית בכך שהוא סוכן של תרבות בשפה אחת בשפה אחרת דומיננטית . .
אבל יש לכך מחיר : פרופסור מורג  ניתק את עצמו מהזרם החי של הקהל המשכיל של קוראי הספרות העברית בישראל שרובם המוחלט , להוציא כמה עשרות חוקרי ספרות עמיתים , אינו מודע כלל למאמריו האקדמאיים באנגלית ולרעיונותיו השונים לגבי הספרות העברית.
אם הוא יזכר בעתיד בישראל ניתן לנחש שזה יהיה אך ורק בגלל פטריק קים.

 נספח :מאמרים בעברית של גלעד מורג

בעברית הופיע מספר מצומצם ביותר של מאמריו של גלעד מורג בחקר הספרות העברית או הכללית .רובם המוחלט  של מאמריו הופיעו בשפה האנגלית בלבד .

הנה רשימה שלהם.
0. מורג ערך והוסיף אחרית דבר ל"הנדרסון מלך הגשם " של סול בלו בתרגום אופירה רהט ,הוצאת ספריית הפועלים 1976.
מאמרים של גלעד מורג על הספרות העברית
1. "אוהבים ויורים :פני הערבים בראי הספרותי " מאזניים ירחון לספרות כרך ס"א גליון 5-6 ,1987. ע' 15-18.
2. "כוחן של קלישאות ": :על "פנתר במרתף " מאת עמוס עוז " עיתון 77 גליון 220, 1996.ע' 20-21, 41.
3. "לא סיפר ישראלי " : מסע אל תום האלף מאת א"ב. יהושע " בתוך מסות על תום האלף :עיונים ברומן של א.ב. יהושע 1999 . ע' 201-210. מבוסס על הרצאה בכנס השנתי של איגוד הפרופסורים לספרות העברית בניו יורק יוני 1998.
4. "מקורות מוסמכים : משמעות בין טקסטואלית ב"עיין ערך אהבה " מחקרי ירושלים בספרות עברית י"ח ,תשס"א , 2001. ע' 341-357 .
מאמר מעניין על הקבלות ביצירתו של גרוסמן ליצירתו של ברונו שולץ ול"אדם בן כלב" של יורם קניוק.
5. "סובלנות עדתית ואחדות לאומית ב"מסע אל תום האלף" מאת א.ב. יהושע" ברית עברית עולמית: כנס 15 (תשסב) ע' 133-139. הרצאה שניתנה בכנס המדעי העברי החמש עשרה באוניברסיטת מילאנו , ספטמבר , 2000.
6. "לשאלת הזהות היהודית בהוראת השפה העברית" Hebrew Higher Education , 2002 no 10 '
7. "הרס עצמי כמאפיין לאומי במר מאני" של א.ב. יהושע "הדואר 82 1, 2003. ע' 16-19.
8. גלות וציון ביצירתו של א.ב. יהושע. הדור השנתון העברי של אמריקה , ניו יורק תשס"ז ,ע' 93-99 .

קישורים רלבנטיים
רזומה של גלעד מורג

גלעד מורג על מסע אל תום האלף של א.ב.יהושע

גלעד מורג בכנס על חקר ספרות השואה

גלעד מורג על ספרות השואה החדשה

גלעד מורג על דוד גרוסמן ו"עיין ערך אהבה"
גלעד מורג על דוד שחר

גלעד מורג על הוראת עברית בארה"ב

גלעד מורג בספר על הספרות הישראלית

ספרות קלה

 

ספרי פטריק קים של "גיל מור " ( גלעד מורג)

( הערה ביבליוגרפית לעיתים קרובות במהדורות מאוחרות של הספרים "מופיע שם שונה של "המתרגם" למשל "פ. דן " או "ע.דולג " ( עמוס אריכא ) ולא תמיד ברור אם זאת טעות הוצאה במהדורה המאוחרת ואולי המקורית דווקא.המו"ל שלגי ככל הנראה לא טרח להקפיד בגון אלו .
,בהחלט יכול להיות שבכמה מהספרים שבהם מופיע "ג.מור כ"מתרגם –מחבר " המחבר האמיתי הוא מישהו אחר
.יום יבוא ומישהו מן הסתם יבצע עבודה אקדמאית על מנת לברר על סמך הסיגנון מי המחבר של ספרי פטריק קים שיש חילוקי דיעות לגבי המחבר האמיתי שלהם כתוצאה מיחוסים מבולבלים של ההוצאה במהדורות שונות .
1. תאוות בשרים בסאן פרנציסקו. 1964. ג. מור . מהדורה ב. 1968. מהדורה ג. 1979 "בתרגום פ. דן. הספר שגילה לעולם את איש הקראטה פטריק קים .
2. ." תאוות בשרים בטוקיו. 1964. ג. מור . מהדורה ב. 1968. מהדורה ג. 1979 "בתרגום פ. דן".
3. .המוות אורב בהונג קונג. 1964. תרגום גיל מור. מהדורה ב. 1968 "תרגם פ. דן. ג. 1976. פ. דן.
4. רצח בסגמי. 1964. תירגם גיל מור. ב. 1968. פ. דן. ג. 1976. פ. דן.
5. מזימות בסייגון. גיל מור. 1965. פ. דן. 1969. ג. פ דן. 1976. ?
6. מסתורי מלכודת השטן. ג. מור. 1965. ב. 1970. ?
7. המשימה:תעלת התככים. ג. מור. 1965. ב. 1970.
8. העכביש. ג. מור. 1965. ב. פ. דן. 1969. ג. פ. דן. 1976.
9. ערפילי המוות. ג. מור. 1965. ב. 1973.
10. רצח בלוע הדרקון. ג. מור. 1965. ב. 1969. ג. 1979.
11. שליחו של השטן. ג. מור. 1965. ב. 1969. ג. 1980.
12. האמריקני הצוחק. 1966. גיל מור. ב. 1969 ג. 1980.
13. טיל סטורן 5. 1966. גיל מור. ב. 1980.
14. מבצע צלב הקרס. גיל מור. 1966.ב. 1970. ג. 1980.
15. המוות הלוחש. ג. מור. 1966.
16. מלחמת הצללים. ג. מור. 1966. ב. 1969.
17. מלכודת בוונציה. ג. מור. 1966.
18. ממלכת הסמוראי. ג. מור. 1966. ב. 1978. ?
19. הפצצה הצהובה. ג. מור. 1966. ב. גיל מור. 1970. ג. ע. דולג. 1983.

פטריק קים פריז קוראת פריז / ברט ויטפורד
20. פריז קוראת פריז . ג. מור. 1966. ב. 1970. ג. 1983
21. מוות בטוח. ג. מור. 1967. ב. 1981.

הספרים הנ"ל יצאו כבר בתקופה שבה ככל הנראה לא היה מורג קשור לשלגי ואין זה ברור לי האם יש כאן טעות בייחוס ל"מור " או פירסום של כתבי  יד ישנים ואולי ספרים שיש להם מהדורה ישנה יותר שאותה לא ראיתי

22. דם מלכים. ג. מור. 1974.
23. לאהוב ולמות. ג. מור. 1974.
24. מבצע אומגה. ג. מור. 1974.
25. מרחץ הדמים. ג. מור. 1974.
26. תעלומת השבעה. ג. מור. 1974.
27.
28. האיש ממכון הקראטה. ג. מור. 1980. חסר בספריה הלאומית. כולל את חוברת מספר 5 בסדרה הקטנה. " האיש ממכון הקאראט".את "טיל האבדון " מספר 1 בסדרה הקטנה ואת "בעקבות החונקים " מספר 2 בסדרה הקטנה. .
29. מכשיר המוות. ג. מור. 1980. חסר בספריה כולל שלושה סיפורים מחוברות הסדרה הקטנה . . כולל את "מכשיר המוות " מספר 18 בסדרה הקטנה .את "מדינה בסכנה " מספר 16. "מזימות בקהיר " מספר 17.
30. מלכודת השטן. ג. מור. 1980.? זהה למסתרי מלכודת השטן?
31. שליחות להוואנה . ג. מור. 1980. כולל שלושה סיפורים מהחוברות הקטנות את "שליחות בהוואנה :מספר 15. מבצע דלק מוצק " מספר 7 ומספר 8 "רשת 503 אינה עונה "
32. תעלת התככים. ג. מור .1980. זהה עם:המשימה תעלת התככים?
33. קומנדו המצולקים. ג. מור. 1980 כולל שלושה מסיפורי הסדרה הקטנה : את "קומנדו המצולקים " מספר 21 . "את "דוקטור זולטן " מספר 22 .ואת "מצוק השיכחה " מספר 23.
חוברות פטריק קים הקטנות.1965-1976.
1.טיל האבדון.ג. מור. 1965.


2.בעקבות החונקים.ג. מור
3.מוות במצולות.ג. מור
4.טבעת האש. ג. מור כנראה זהה לספר באורך מלא באותו השם .


5.האיש ממכון הקאראט.כנראה הופיע גם במסגרת ספר באורך מלא " האיש ממכון הקראטה".
9. סוד היהלום השחור.
10. מבצע "דלק מוצק". הופיע גם במסגרת הספר "שליחות להואנה "( 1980)
11. רשת 503 לא עונה. הופיע גם במסגרת הספר "שליחות להואנה "( 1980) .

12. שליחות לאלסקה.
13. נתיב האימה.
14. תעלומת קרן 700.
15. מבצע כריש.
16. פצצת האטום האבודה.
17. ניו יורק בסכנה.


18. שליחות בהוואנה. הופיע גם במסגרת הספר "שליחות להואנה "( 1980)

19. מדינה בסכנה.
20. מזימות בקהיר.
21. מכשיר המוות.כנראה מקביל לספר באורך מלא בעל אותו השם.

חוברות "מצ'יסטה מאת גלעד מורג תחת השם מות ג'קומו ברטלי ורנטו מרטלי .

 

1. הנערה מגוב האריות . מאת "ג'ים קארפ" ( בפנים : השבוייה מגוב האריות מאת ג'אקומו ברטלי). 1964.
סיפור בעל סצינות ארוטיות במיוחד. מצ'יסטה מביא להפלתו של המושל האכזר והאנס של העיר טרויה.
2."מנצח הטיטנים " . מאת ג'אקומו ברטלי. מצ'יסטה נאבק במלכם המרושע של עם הטיטאנים ומציל מידיו את בתו של הכהן הגדול של מצרים.
3.בשבי אלילי השמש . מאת ג'אקומו ברטלי.מצ'סטה נאבק בבני ממלכת השמש שחוטפים אנשים ממלכות שכנות כדי להקריב אותם כקרבנות לאל השמש.
4.מצ'יסטה נגד הטיטן השחור .מאת ג'אקומו ברטנלי. מצ'סטה נאבק בצבאו של הטיטן השחור האכזר שהשתלט על עיר שלווה.
5.משמיד הגלדיאטורים. מצ'יסטה עוזר לעם הדיסליים הקטן כנגד שכניהם הגלדיאטורים המרושעים הלוחמניים., ובמהלך הסיפור גובר על גלדיאטורים שונים בזירה.
22. מצ'יסטה וציידי הגולגלות
23. כנגד יורשו של הרקולס. .מצ'יסטה נאבק בשליט מרושע שרצח את קודמו ורודף כעת אחר הנסיך הלגיטימי של הממלכה.
) מצ'יסטה והגלדיאטורים . מאת "רנטו מרטלי" תרגם ג. מור (גלעד מורג) . ספר בעובי מלא ,152 עמודים. 1965. מצ'סטה נאבק ברודן שרצח את שליטה החוקי של ממלכה ותפס את מקומו . הספר מלא בתיאורים של קרבות גלדיאטורים שמצ'יסטה מנצח בכולם.

מהדורות חדשות של סיפורי מצ'יסטה מאת מורג יצאו בארבעת הספרים הנ"ל שהופיעו בהוצאת קופ ב1980- :
א. משמיד הגלדיאטורים מאת ג'אקומו ברטלי שכלל את : 1. משמיד הגלדיאטורים ( מספר 5 בסדרה).2. גיבור העולם (מספר 18 בסידרה ) 3. דו קרב בזירה ( מספר 17 בסדרה).

מצ'יסטה והגלדיאטורים " מאת "רנטו מרטלי ". 1965. ספר באורך מלא .

ספר מאת רנטו מרטלי היה :תאודורה קיסרית הניאופים , . בהוצאת מחקרים.186 ע' , 1965. על אישתו של הקיסר הביזנטי המפורסם יוסטיניאנוס ,שהחלה את הקריירה שלה כפרוצה.
אורגיות בהרמון האמיר מאת מלבין רוז ,הוצאת מחקרים 1965.