ארכיון תג: גיורא לשם

גיורא לשם -ההספד הסופי

ידידי המשורר המסאי המתרגם והעורך גיורא לשם ,היה דמות חשובה בחיי ואחד האנשים שהקימו עימי את מגזין "יקום תרבות " שהוא היה עורך השירה הראשון שלו. בלעדיו המיזם הזה לא היה קם לתחייה.

הוא נפטר לפני כשנה ולאחרונה יצא קובץ שירים ורשימות שלו ועליו לזכרו.והנה נוסח הרצאה שנתתי על גיורא לשם בערב לזכרו של ידידים ובני משפחה

"משורר בורא עולם במילה והמילה דם ודממה " :ההספד הסופי על גיורא לשם

תוספת קטנה לדברי הימים מאת גיורא לשם

 

אני שמח לבשר שבימים אלו יצא לאור ספר שירה חדש של המסאי המתרגם והמשורר גיורא לשם ספר השירה השישי שלו במספר "תמונה קבוצתית עם עיר –שירים "( הוצאת קשב ,2010) .

גיורא לשם הוא יקיר האתר מגיב קבוע בו וגם עורך השירה של מגזין התרבות שיעלה בקרוב ברשת "יקום תרבות ".

ולהלן כמה שירים מספרו החדש של לשם הנותנים טעימה מאופיו המיוחד אופי ארץ ישראלי ילידי של מי שגדל בתל אביב וחש קשר עמוק מאוד הן לתל אביב של פעם והן לכל הקבוצות והעמים שחיו באיזור מאז התקופה הפרהיסטורית.

פני הים 

זוֹטוֹ שֶׁל יָם.

אַצּוֹת, גָּמָל, זִיפְזִיף אוֹזֵל.

לָרֶגַע אֵין מַשְׁמָעוּת,

לָרֵיחַ יֵשׁ.

וְהַכֹּל כֹּה קָרִיר,

כֹּה רַעֲנָן, כֹּה רָטֹב!

 

רְאוּ

מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ,

קִרְיָה לְמֶלַח רַב –

הַגּוּף בִּקְצֵה מִזְרָח, הַלֵּב בַּמַּעֲרָב.

וְכָאן מִסְתַּמְּמִים הַצֶּבַע וְהַטֶּבַע.

לֹא הָגוּת, לֹא רַעְיוֹן –

יִתְרוֹן הַגַּשְׁמִיּוּת עַל הַנְּשָׁמָה,

הַפְּשָׁט עַל הַמֻּפְשָׁט.

 

            לְחוֹקְרֵי קַדְמוֹנִיּוּת חֶשְׁבּוֹן נִפְתָּל

עִם מְאֻבְּנֵי כֻּרְכָּר וְצֶדֶף

            וַחֲתַךְ שְׁכָבוֹת כְּנַעֲנִי, עִבְרִי, פְּלִשְׁתִּי,

עַרְבִי וְשׁוּב עִבְרִי

            בִּטְרוֹיָה הַלְּבָנָה* שֶׁל אֶרֶץ כְּנַעַן,

 

           

וְאַתֶּם רְאוּ,

מְלֹא הָעַיִן יֹפִי.

הָאָרֶץ מְבַקֶּשֶׁת כִּי בָהּ יַבִּיטוּ.

 

 

אֵין כְּמוֹ יָפוֹא.

הָיִיתִי בָּהּ,

בִּמְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ,

בָּרוּחַ וּבָרֵיחַ.

 

תָּמִיד נִדּוֹן לַחֲזֹר אֶל מְקוֹם הַשֶּׁפַע.

 

 

 

 

 

 

 

 

__________________

בטרויה הלבנה וגו' – יפו נכבשה במאה ה־13 לפה"ס בידי שר־צבאו של תחותמס השלישי, מלך מצרים, בתחבולת עורמה "טרויאנית". 200 חיילים נכנסו לעיר בסלים שנשאו שי למושל  וכבשוה מבפנים.

 

דברי הימים. תוספתא.

פַּעַם, לְיַד בֵּיתֵנוּ הַיָּשָׁן בִּרְחוֹב הָעֲלִיָּה

חָפְרוּ פּוֹעֲלִים יְסוֹדוֹת לְשֶׁלֶד בֵּית־סֵפֶר

וְחָשְׂפוּ בָּתֵּי כְּפָר חַשְׁמוֹנָאִי, כִּמְדוּמַנִּי, קְבוּרִים,

לְיַד הַגָּלָנְטֶרְיָה שֶׁל דּוֹדָה פְרִידָה,

מוּל רְחוֹב עֵמֶק יִזְרְעֶאל.

 

בְּסִפְרֵי הַמּוּזֵיאוֹן שֶׁל הָעִירְיָה נִרְשְׁמוּ

מַטְבְּעוֹת כֶּסֶף, מְכִתּוֹת חֶרֶס שָׂרוּף, נְחשֶׁת יְרַקְרַקָּה 

הַכֹּל דִּבְרֵי יָמִים עוֹבְרִים לַסּוֹחֵר.

 

וְסֵפֶר הִיסְטוֹרְיָה קְרוּעַ־כְּרִיכָה קָנוּ לִי.

כִּתּוֹת שֶׁכְּבָר בָּגְרוּ נִקְּרוּ בּוֹ לִפְנֵי שָׁנִים

עֵינַיִם לִמְאוֹרוֹת הַגּוֹלָה, לִמְשִׁיחֵי הַשֶּׁקֶר,

לְאַבְרָהָם צוּנְץ הַמְגַחֵךְ,

בַּסֵּפֶר שֶׁל אֲבִיבִי־פֶּרְסְקִי מִמַּחְלֶקֶת הַחִנּוּךְ.

 

וּבָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ, תִּרְאֶה, תִּרְאֶה,

בָּרְחוֹב שֶׁלָּנוּ, בִּגְבוּל פְלוֹרֶנְטִין,

בֵּין גְּלָלִים מַהְבִּילִים שֶׁל שְׁחִיפֵי חֲמוֹרִים,

חוֹנִים סוֹחֲרֵי פָלָשְׂתִּין הַקְּדוּמָה

כְּאָרְחָה בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל כְּפָר כְּנַעֲנִי,

אוֹ עֲרָבִי, אוֹ עִבְרִי,

מְמוֹלְלִים חֲרוּזֵי תְּפִלָּה

בְּאֶצְבָּעוֹת שַׁמְנוּנִיּוֹת, צְהֻבּוֹת עָשָׁן.

גּוֹמְעִים קָפֶה רוֹתֵחַ, מְמֻתָּק,

יוֹנְקִים נַרְגִּילָה.

 

וְתִרְאֶה,

אֲנִי יוֹרֶה בָּהֶם מִן הַבַּלְקוֹן אֲוִירוֹנֵי נְיָר,

וּמִסְתַּתֵּר. מַפְגִּיז בְּבוּעוֹת סַבּוֹן,

וּמִסְתַּתֵּר. וּכְשֶׁאֲנִי עוֹצֵם עֵינַיִם

יֵשׁ חשֶׁךְ בְּתוֹךְ הַבֶּנְאָדָם.

 

וְהֵם יוֹשְׁבִים בָּרְחוֹב,

בְּצֵל הַשִּׁמְשִׁיּוֹת,

סוֹחֲרֵי בּוּסְטְרוּס וְגַ'בָּלִיָה,

מְנַמְנְמִים בְּחֹם הַשֶּׁמֶשׁ,

חוֹלְמִים עַל רַחַת לוֹקוּם וְחָשִׁישׁ

וְגוֹנְחִים מִנַּחַת וְעָשָׁן וְהֵל,

יָא בָּאבָּא.

 

וְדִבְרֵי הַיָּמִים,

תִּרְאֶה,

עוֹלִים בַּעֲשַׁן הַמְנֻצָּחִים.


חרס אל חרס

                       לזכרו של חותני, ישראל רוזן

 

"דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת

הִדְבִּיקוּ שִׁבְרֵי עַתִּיקוֹת

בְּדֶבֶק עֲצָמוֹת רוֹתֵחַ וּמַסְרִיחַ

וְהַחֹמֶר מִן הַמֵּת, כְּחַי,

אִחָה אֶת הַמְּכִתּוֹת,"

אָמַר חוֹתְנִי כְּשֶׁקֵּרַב בְּיַד אֻמָּן

בְּדַל חֶרֶס אֶל חַרְסוֹ,

בְּדֶבֶק אָצֵטוֹן חָזָק, וְהִדֵּק:

"דֶּבֶק כָּזֶה אֵינוֹ מַשְׁאִיר סִימָנִים."

 

עַשְׂרוֹת שָׁנִים, מִנְּעוּרָיו, חָפַר

וְחָפַר חֲרָסִים בְּאַדְמַת לוּרֵיסְטַן,

הִדְבִּיק וְתִקֵּן, וְהֶעֱלָם עִמּוֹ

בִּנְסֹרֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל,

אֶל קַו הַשֶּׁבֶר הַסּוּרִי־אַפְרִיקָנִי.

 

מִי שֶׁתִּקֵּן כַּדִּים הַרְבֵּה

יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁלֵם מִכַּד שָׁבוּר

וְחָשַׁבְתִּי שֶׁשּׁוּם דָּבָר

לֹא הוֹלֵךְ לְאִבּוּד אוֹ נִשְׁבָּר,

אֲפִלּוּ לֹא בְּנֵי־אָדָם.

לִפְנֵי מִנְיַן שָׁנִים הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ

פִּתְאוֹם, בְּלֵב נִשְׁבָּר,

וּפ"נ.

 

וַאֲנִי,

הַחוֹפֵר בָּעֵת הַזֹּאת בְּאָרָץ כְּנַעַן

בֵּין עֲצֵי הַשֶּׁסֶק הַגְּדֵלִים פֶּרֶא

בַּחֲצַר בֵּיתִי בִּרְחוֹב בִּיל"וּ בְּתֵל־אָבִיב,

מוֹצֵא אֵיזֶה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה וְיוֹתֵר

מֻנָּחוֹת אֵלּוּ עַל גַּבֵּי אֵלוּ

וּמַעֲלֶה חֶרֶס אַחַר חֶרֶס.

 


* יפו נכבשה במאה ה-13 לפה"ס בידי שר-צבאו של תחותמס ה-3 מלך מצרים בתחבולת עורמה "טרויאנית". 200 חיילים נכנסו לעיר בסלים שנשאו שי למושל  וכבשוה מבפנים.

 

 

ראו עוד שירים מהספר

גיורא לשם בבית הקברות "טרומפלדור"

גיורא לשם באתר בבל

הבלוג של גיורא לשם 

גיורא לשם על גלות המשוררים
גיורא לשם נגד בני ציפר \

גיורא לשם מקרקס את אתר קדמה

פואמה של גיורא לשם

הנה ימים באים

מסיבוב כפר סבא
ציידי הנמרים

הוצאת קשב הבלוג

שמעון אדף מראיין את בעלי הוצאת קשב

ביבליוגרפיה על גיורא לשם

ירון גולן "דרקוון מינורי " הארץ. מוסף 31.5.1985 ע' 15. ( על "צבעי יסוד ")

 אלישבע איילון "ספרות מתלבטית עם זהותה " על המשר 10.4.1991 ע' 19 ( ראיון עם גיורא לשם על מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם " ) .

אילן שיינפלד "שירה עם מודעות היסטורית"   על המשמר 11.1.91 . (( על מסבוב כפר סבא לאזדרחות העולם )

  • , שמואל שתל . מביאליק ועד סילביה פלאת. עתון 77, גל' 135־136 (אייר-סיון תשנ"א, אפריל-מאי 1991), עמ' 8־9.

 ראובן דותן "חוויות יסוד או מוטיבים מרכזיים בשירת גיורא לשם " מזניים כרך סז חוב' 8 ,1993, ע' 68-69.     ( על ה"הסוסים האחרונים בתל אביב ")

צביקה שטרנפלד "הצהרת הון אינטימית " ידיעות אחרונות מוסף ספרות 23.7.1993 ע' 32  ( על הסוסים האחרונים בתל אביב )

שמואל שתל "ספר שירה מלא " "על המשמר 18.12 .92 ע' 20 ( על הסוסים האחרונים בתתל אביב )  

 אליעזרה אינ-זקוב "משורר הזמן היהודי " מאזניים 73 ( חוב' 11) 1999 ע' 58-59.

רן יגיל " נאחז בביאליק "  מעריב  מוסף שבת –מדור ספרות 11.6.1999  ע' 27   ( על "שולי האש "?)"

  משה גרנות "היסטוריה וגיאוגרפיה כיסודות הפיוט  פסיפס 65 2006-2007 ע' 30-32 ( על הנה ימים באים )

  •  עמוס לוייתן . עולם האתמול. עתון 77, גל' 319 (ניסן תשס"ז, מארס-אפריל 2007), עמ' 33־34.

 

רן יגיל "על תבונה ורגישות " ( גם ליהדות החילונית יש מסורת ענפה המסות של גירוא לשם נותנות לה במה ראויה ומושכלת .מעריב

 אלי אשד "הזהות השאולה של גיורא לשם " אתר היקום של אלי אשד 2008

גיורא לשם ז"ל

גיורא לשם כילד בתל אביב של פעם

אלן גינסברג פוגש את גרשום שלום

אלן גינסברג נחשב לאחד המשוררים האמריקניים הגדולים ביותר של המחצית השנייה של המאה העשרים . ואולי הוא המוכר ביותר בציבור הרחב כאחד הנציגים המרכזיים של "הביטניקים " שהיוו מקור השראה להיפים ולתרבות הנגד של שנות השישים.

הוא היה משורר יהודי שמאלני והומוסקסואל בנו של משורר מהסוג השמרני במיוחד שלו בז כל חייו. אמונתו הייתה ככל הנראה בודהיסטית .אלא שבשנותיו המאוחרות יותר החל להתעניין מחדש ביהדות וגם בסוגים שונים של היהדות כמו הקבלה ופה ושם בשיריו ניתן למצוא התייחסויות לכך.

להלן תרגום של גיורא לשם לשיר של גינסברג שמתאר מסע שלו לישראל ב1961 שבמהלכו נפגש עם חוקר הקבלה גרשום שלום ( שאותו הוא מזכיר בשיר).  

במהלך אותו הביקור אישתו של שלום פניה שאלה את גינזברג מדוע אינו עובר לגור בישראל .

גינזברג ענה לה : האידיאל שלכם הוא לבנות מחדש את הברונקס (_ הרובע מניו יורק שממנו בא גינזברג) במזרח התיכון . ואני כל חיי מנסה לברוח מהברונקס."

אז הנה התרשמויותיו של אלן גינסברג מהכינרת 1961.

חוף גלילי

מאת אלן גינסברג

תרגם גיורא לשם

עִם הַכִּפָּה הַכְּחֻלָּה-הַכֵּהָה הַמְכֻכֶּבֶת בַּלַּיְלָה זֹקֶן, אוֹרוֹת-סִירָה נוֹהֲרִים מֵעֵבֶר לְמַיִם,

מַחֲרֹזֶת פִּסְגוֹת-מָצוֹק מִחַשְׁמָל סוּרִי בַּמֶּרְחָק,

פַּעֲמוֹנִים עַל הַחוֹף, מוּסִיקָה תּוֹרַעַת מִתֵּבַת-נְגִינָה,

צַלְמָוֶת חַשְׁמָלִי נִדְחָק אֶל חָזִי

– סִיגָרִיָּה, הֶבְהֵק גַּפְרוּר, גֻּלְגֹּלֶת מְלַחְלַחַת אֶת שְׂפָתֶיהָ –

מִכְמֹרוֹת מֵעַל לִמְחִיצוֹת עֵץ, מַשַּׁב-רוּחַ קָלִיל בַּעֲנַף עֲרָבָה מֵת

עַל גָּדָה עֶשְׂבּוֹנִית – הַסָּקְסוֹפוֹן רָגוּעַ וְאָלִים, קְרָנוֹת כֶּסֶף מְהַדְהֲדוֹת –

הֶהָיָה אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ שְׁלֹמֹה? פֶּטְרוּס הִתְהַלֵּךְ פֹּה? יֵשׁוּ עַל הַמַּיִם הַמְּתוּקִים הָאֵלֶּה?

בְּרָכוֹת עַל רֹאשְׁךָ עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם!

                                           אַנְגְּלִית מְדֻבֶּרֶת

בָּרְחוֹב סַנְדָּלֵי יְהוּדִים עַבְדְּקָנִים וְכָּפִיָּה עֲרָבִית לְבָנָה –

הַשְּׁתִיקָה בֵּין עִבְרִית לַעֲרָבִית –

הַכֵּיף שֶׁל חָשִׁישׁ רִאשׁוֹן בְּאֶרֶץ-קֹדֶשׁ –

עַל גִּבְעָה וּבְמוֹרַד עֵמֶק בְּאוֹטוֹבּוּס כָּחֹל, לְלֹא חֲתוּנוֹת עַל פְּנֵי כַּפְר כַּנַא –

בֵּן-בְּלִי-שֵׁם אֲנִי נוֹדֵד בְּגָלִיל כַּפְרִי חֲסַר שֵׁמוֹת –

כָּל הַבָּחוּרִים הַצְּעִירִים הָלְכוּ לִרְאוֹת מַעֲרָבוֹן אָדִיר –

גָּלֶרְיָה נְעוּלָה, מִקְטֶרֶת סַכִּין-גִּלּוּחַ וְטַבָּק עַל הָרִצְפָּה.

לָגַעַת בִּזְקָנוֹ שֶׁל מַרְטִין בּוּבֶּר

לְהִתְבּוֹנֵן בְּגֵרְשֹׁם שָׁלוֹם פְּנֵי-גֻּלְגֹּלֶת שׂוֹרֵךְ אֶת נְעָלָיו

לַהֲגוֹת אֶת שֵׁם כְּפַר נַחוּם וְלִרְאוֹת דַּלְתוֹת קֶבֶר מֵאֶבֶן

לִהְיוֹת עָנָו, בָּדָד, לְיַד אֲגַם גָּדוֹל כֵּהֶה בַּלַּיְלָה –

לַחֲלֹף דֶּרֶךְ אַחֲרֵי-צָהֳרַיִם מְאֻבָּק בְּנָצֶרֶת, לְהָרִיחַ לְיַד בְּאֵר מִרְיָם אֶת הַשֶּׁתֶן לְמַטָּה וְלִצְפּוֹת בְּיָרֵחַ כָּתֹם

מֵצִיץ מֵעַל סוּרְיָה, הַבְטָחַת רְפָאִים –

לְהַמְתִּין עַל גְּדַת הַכִּנֶּרֶת – לַיְלָה עִם אוֹרְיוֹן, בָּרָק, קוֹלוֹת כּוּשִׁים, מַחֲלַת

בִּירְגֶר, כּוֹס תֵּה בְּלִימוֹן – לְהַעֲבִיר אֶת יָדִי הַשְּׂמָאלִית עַל סַנְטֵרִי הַמְגֻלָּח

כָּל אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת הוּא לָשֵׂאת בַּכְּאֵב הַמֵּטָפִיסִי שֶׁל הַמִּיתָה.

אָמָּנוּת הִיא אַךְ צֵל, כְּמוֹ פָּרוֹת אוֹ תֵּה –

הוֹתֵר אֶת הֶעָתִיד פָּתוּחַ, אַל תִּקְבַּע פְּגִישׁוֹת הַכֹּל נִמְצָא כָּאן

בִּזְרִיחַת יָרֵחַ וּמוּסִיקָה רַכָּה עַל זִכָּרוֹן פָּטֵפוֹנִי –

חֲשֹׁב בְּפַשְׁטוּת כַּמָּה זֶה מַפְלִיא! מִישֶׁהוּ קָם וּפוֹסֵעַ עַל הַמַּיִם.

טבריה, אוקטובר 1961

בורא הנופים :על עודד פלד

 

עודד פלד הוא משורר בולט וגם אחד המתרגמים הבולטים של ספרות המדע הבדיוני בשנות השמונים ותירגם כמה אנתולוגיות של סיפורי מדע בדיוני ידועים ..

הוא נראה כמעין גילגול ישראלי של משוררים  וזמרים משנות השישים והשבעים ,טיפוסים מסוגם של אלן גינסברג ובוב דילן . .
למשורר יואב עזרא יש הרבה מה להגיד עליו והוא משווה אותו דווקא עם המשורר הארץ ישראלי הנשכח כיום יעקב פיכמן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בורא הנופים

מאת

יואב עזרא

ביקורת על
, עודד פלד פעמוני רוח, חלילי אור : שירים ותרגומי שירה / קשב לשירה, תש"ע 2010.

עודד פלד זכור לי עוד משנות השבעים בתל-אביב . אמנם אז לא דברנו ,אבל ידעתי מי הוא. בשבילי כבר אז הוא  היה דמות של המשורר הרומנטיקן. מסתובב היה עם זקן בלונדיני כותב שורות ארוכות .יפות על רומנטיקה על נוף ועל שואה. בהחלט דמות שניתן להעריץ בשל יושרו ועמידתו העיקשת על ערכים . שנים אחר-כך יצא לי איכשהו לדבר איתו.
להבדיל מהרבה יוצרים אחרים מאז ( ומהיום ) הוא התגלה כמי שהוא כמעט אדם נוח . איש שיחה מענין . התקנאתי בו בשל היותו שעיר עם זקן . השיער בחזה הוסיף לו מימד של רצינות. לא כמוני חלק ובלי שיער.
עודד פלד בקיצור נראה כמו שמשורר אמיתי צריך להיראות ,אדם שלא מן הישוב ובקשר עם עולמות עליונים.
ספרו החדש של עודד פלד הוא חגיגה.
שירים פלוס בונוס תרגומים. עודד פלד אוהב את הקהל שלו ומפנק אותם.
כמה מילים על הפורמט . הספר נוח לקריאה . האותיות נוחות ולא צריך כל הזמן לחפש את הפוקוס בקריאה. מבחינה
זו ניתן לומר על הספר שהוא ספר ירוק ומתחשב בציבור בעלי המשקפים .
שירתו של עודד היא שירת הוד והדר לנופיה המיתיים של ארץ ישראל. עודד פלד מתנועע בנופי הארץ כילד בראשיתי.
מהשירים דומה שזו הפעם הראשונה שהוא רואה את נופה של ישראל . דבר המוסיף לשירתו עוצמה היולית.

מה יפים הלילות בכנען

איש יושב פאת-שדה וכלבו לצדו, זוקף
אזניו מפרשים לרוח. שעת בין-שמשות
חלפה-עברה לה. עת חשיכה היא ומרבד
טורקיז ממעל פרוש. שמי-שמים זכים
זרועים רבוא-רבואות כוכבים בשלהי
יום מעונן. סתיו בחתוליו
ופעמי חצבים כרגלי המבשר.

איש יושב פאת-שדה
איקליפטוס מראשותיו
עץ-כלב-איש-פאת-שדה
בדמדומי שרעפים
נתלמים. אה לילות בכנען
מה-יפים מה-יפים.

המשורר צפה בשיר בשקיפותו האינסופית של הנוף בארץ ונמוג בתוכו
כהימוג אור הנר.

יעקב פיכמן
עודד פלד משוחח בשיר זה את גדול משוררי הנוף יעקב פיכמן.
או יותר נכון עם ספרו של יעקוב פיכמן "פאת-שדה". עודד פלד מגיש לנו הקוראים
את האידיאולוגיה וחזונם של המשוררים הארץ ישראליים שדומה שהתייבשה ונשכחה אבל ברוח מודרנית ורעננה.
דוגמא לתכתובת של עודד פלד  עם  יעקב פיכמן  מספרו של פיכמן פאת-שדה הוצאת שוקן 1944 תל-אביב
עמוד 38

לילות שומרון

מעבר לברושים צף במפתיע
ירח שבשל, ועין בתים
דהו ישק זוהב חם, וכמו יגיע
עטרות דקלים ועשב שהאדים.

רק שם בקצה הגורן, בין צבתים
רבוץ הליל כחול, ושם נרגיע;
וריח שיבולים נודף מרדים,
ובאשר שבשל תבל ישקיע.

אך הוד חצות תמוה-אדמדם
בתוך תאי-דמנו כבר נחתם,
וכל נצנוץ ענב הלום-ירח,

כל ארג שיח דק, כל תג אגמון
יקום ברב-ימים, כי ישכח,
כליל סוד ופאר עוגם, כליל קדמון.
בשיחה של עודד עם רבו יעקב פיכמן. עודד פלד שומע את רבו. ויוצא ממנו
אל האין-סוף של הנוף ההיולי.

עמוד 44

עץ דק-פוארות מתנועע ברוח

עץ דק-פוארות מתנועע ברוח.
בקצה מחשבה.
ברוח.

איזה שיר זה השגעון ברוח . הרוח החיצונית והרוח הפנימית נמזגות לאחד.
ומעלות את היוצר כולו באכסטזה הבראשיתית של הנוף .

עודד פלד שומע את המילים של רבו גדול משוררי הנוף יעקב פיכמן
ורושם אותם כשיר פרדה.
שיר פרדה עמוד 45

אל המקום הזה
כנשימת שמים אערוג
אחר הסתלקותי.
תבוא בסבך שתיקתי
תרד כטל דמעתי
בלחי-עשב.

אם לא תמצאני
בני, שא עיניך
להרים אל
סתר יער שא
שם אצטרובל
מתגלגל
בזנב
ענן
אהיה.

שירתו של עודד כואבת ושוברת לב. הוא מתכתב עם המתים . כמו המשורר משה בן-שאול
המשוררת מירי בן-שמחון ואחרים.

Image result for ‫עודדפלד‬‎

ולסיום מעניק לחברו המשורר גיורא לשם את אחד מהשירים הנפלאים שחבר יכול להגיש לרעהו

הנה ימים באים עמוד 55

הנה ימים באים
ויראה עבדך ביפי הארץ הירוקה, השלוה
בואכה שלהי חורף לפתח אביב ברעם מתגלגל
עתם ערפל מרום חרמון יכס ושמש חור
עלי כנרת יתהלך

הנה ימים באים ויבוא עבדך שערי
ארץ מובטחת: תמה, מוארה, חמדת-לבב
שם תפילת דוד ישא, עיניו אל ההרים:

'עזרי מעם אדוני עושה שמים וארץ;
אל יתן למוט רגליך אל ינום שומרך'
'אדוני צילך על יד ימינך;
יומם השמש לא יככה וירח בלילה
אדוני ישמרך מכל רע, ישמור את נפשך
אדוני ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם'

Image result for ‫מודל ראשון‬‎Image result for ‫אסטרולוג סיפורי מדעבדיוני‬‎

קבצי  סיפורי מדע בדיוני.בחר ותירגם עודד פלד.

משורר הוא יורד ים מגיע למחוזות שונים ושם כותב את רשמיו . וכמשורר
נפלא להביט בעולמות של משוררים . אמנם עולמו של עודד רחוק מן העולם שלי. אני מתקנא בכאלה המסוגלים להרגע בנוף ובשקט הדומם שלו. ישנם שהשקט של הנוף מעורר בהם חרדות ודוקא רעש העיר ועשן האוטובוס מרגיע אותם.
אך זה מה שיפה . זה יפה לדעת שאי-שם נמצא או נמצאת אח או אחות שהם כעת כותבים
את עולמם ובוראים אותו להנאת הקורא .
ספרו של עודד פעמוני רוח, חלילי אור. הוא ספר שבהחלט ראוי להגיש אותו כמנחה לבורה העולמות האלוהי מבורא העולמות האנושי עודד פלד . .

Image result for ‫עודדפלד‬‎

ראו גם

עודד השודד :הבלוג של עודד פלד

עודד פלד באתר בננות

עודד פלד בויקיפדיה

Image result for ‫עודדפלד‬‎

מותה של מרילין מונרו

מרילין מונרו .מאת אנדי וורהול

כוכבת הקולנוע מרילין מונרו התפרסמה הודות לכמה סרטים בולטים כמו הקומדיה "חמים וטעים".אבהיא התפרסמה עוד יותר בגלל סיפור חייה שבמהלכו התחתנה עם האינטלקטואל היהודי המחזאי ארתור מילר ועוד יותר בגלל מותה שאולי לטענת אחדים היה תוצאה של קונספירציה בידי משפחת קנדי אדירת הכוח .
מה שברור הוא שהיה לה את המזל למות בגיל צעיר מספיק כדי להיהפך לסוג של מיתוס.והנה תרגום של גיורא לשם לשיר של שרון אולדס על מותה של הכוכבת .א.א.

 

 
המשוררת האמריקנית שרון אולדס נולדה ב־1942 בסן םרנסיסקו וחונכה בצעירותה, על־פי דבריה, כ"קלוויניסטית פונדמנטליסטית." השלימה את חוק לימודיה הגבוהים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק וקיבלה תואר דוקטור בתחום הספרות האנגלית. שירתה מצטיינת בחספוס לשוני ובהעזה דימויית בתארה מיניוּת, יחסי משפחה, גופניוּת ואלימות פוליטית. ספר שיריה הראשון השטן אומר ראה אור ב־1980 וזכה בפרס מרכז השירה בסן פרנסיסקו. ברבות השנים זכתה אולדס גם בפרס חוג מבקרי הספרים הלאומי בארה"ב, בפרס ת"ס אליוט ובפרסים אחרים.
אולדס נחשבת ליורשתן של סילביה פלאת ואן כ"משוררת וידויית". ב־2005 הזמינה אותה אשת הנשיא, לאורה, להשתתף בפסטיבל הספרים הלאומי שנערך בבירה וושינגטון. אולדס דחתה את ההזמנה ואף פרסמה גילוי דעת שבו כתבה, בין השאר: "אמריקאים רבים שחשו עצמם גאים בארצם מרגישים כעת שברון לב ובושה בשל משטר הדמים, החבלה והאש. הרהרתי במפות הנקיות שעל שולחנך, בסכינים המבהיקים ובאור הנרות, ואינני מסוגלת לסבול אותם."
בשנים האחרונות מכהנת אולדס כפרופסור חבר בחוג לכתיבה יצירתית באוניברסיטת ניו יורק.

גיורא לשם

מרילין מונרו conspiracy  the  marilyn monroe 

מותהּ של מרילין מונרו

מאת שרון אולדס
תרגם גיורא לשם

אַנְשֵׁי הָאַמְבּוּלַנְס נָגְעוּ בְּגוּפָהּ
הַקַּר, הֵרִימוּ אוֹתוֹ, כָּבֵד כְּבַרְזֶל,
אֶל הָאֲלוּנְקָה, נִסּוּ לִסְגֹּר אֶת
הַפֶּה, עָצְמוּ אֶת הָעֵינַיִם, קָשְׁרוּ
אֶת הַזְּרוֹעוֹת לַדְּפָנוֹת, הֵסִיטוּ
קְוֻצַּת שֵׂעָר דְּבוּקָה, כְּאִלּוּ שֶׁזֶּה מְשַׁנֶּה,
רָאוּ אֶת צוּרַת שָׁדֶיהָ, הַמְשֻׁטָּחוֹת
בְּכֹחַ־הַכֹּבֶד, מִתַּחַת לַסָּדִין,
נָשְׂאוּ אוֹתָהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ הִיא,
בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת.

בְּחַיֵּיהֶם הִתְחוֹלְלָה
תְּמוּרָה  לְאֶחָד הָיוּ סִיּוּטֵי־לַיְלָה, כְּאֵבִים
מוּזָרִים, אִי־אוֹנוּת, דִּכָּאוֹן. אֶחָד
לֹא חִבֵּב אֶת עֲבוֹדָתוֹ, אִשְׁתּוֹ
נִרְאֲתָה שׁוֹנָה, וִילָדָיו. אֲפִלּוּ הַמָּוֶת
נִרְאֶה לוֹ שׁוֹנֶה  מָקוֹם שֶׁבּוֹ
תְּחַכֶּה לוֹ.

וְאֶחָד מָצָא אֶת עַצְמוֹ נִצָּב בַּלַּיְלָה
עַל מִפְתַּן חַדְרָהּ שֶׁל שֵׁנָה, מַקְשִׁיב
לְאִשָּׁה נוֹשֶׁמֶת, כְּפִי שֶׁסְּתָם
אִשָּׁה
נוֹשֶׁמֶת.

 נספח :ספרים בעברית  על מרילין מונרו

א. לורנס, חייה ומותה של אלילה- מרילין מונרו. (תל אביב : דפוס הכרמל, 1963

ארתור מילר נפתולי זמן : אוטוביוגרפיה /עברית עדי גינצבורג תל-אביב : דביר,

1992 כוללאת תיאור הנישואין של מילר עם מרילין .

טד ג'ורדן תשוקת חיים – נשיקת מוות : הסיפור האמיתי של מרילין מונרו / תרגום לעברית – שלומי שניר עכו : בקיא בוקס, תשנ"ו 1996.

מישל שניידר פגישה אחרונה עם מרילין / עברית עמנואל פינטו (מושב בן-שמן) : מודן, (2009 (רומן על הטיפולים של מרילין מונרו אצל הפסיכואנליטיקאי ראלף גרינסון

ראו גם
‬ מרילין מונרו בויקיפדיה

דן לחמן על צילומיה של מרילין מונרו

פגישה אחרונה עם מרילין / מישל שניידר

עוד תרגומי שירה  מאת גיורא לשם באתר זה

ומה הם תרמו בשביל האנושות

הקיסר והחבצלות

 

המשורר רועה הצאן

האסטרונום

מארי קירי הפואמה

השעון של יפו 

טבעה של התשוקה

הומאז' לשרון סטון

הבלוג של גיורא לשם

הזהות השאולה של גיורא לשם

הזהות השאולה של גיורא לשם

Image result for ‫גיורא לשם‬‎

 גיורא לשם רישום דיוקן: שרה חרותי-כ"ץ

המשורר העורך והמסאי גיורא לשם  פירסם לאחרונה ספר שירים  בשם "הנה ימים באים " על העיר וינה בתקופות הזוהר שלה במאות החמש עשרה השבע עשרה  התשע עשרה וראשית המאה העשרים . 

 

.וספר זה מעורר לכאורה תמיהה ,שהרי גיורא לשם ידוע כאחד ממגיניה השורשיים והנזעמים ביותר של התל אביביות והישראליות "הילידית "  וכאזרח קבוע בבתי הקפה הספרותיים של תל אביב .

מה למשורר התל אביבי "הילידי" הזה האיש שמדינת ישראל ותל אביב זורמות בדמו הפואטי ובלשד עצמותיו , המתנגד הגדול ביותר בספרותנו של המשוררים כ"אזרחי העולם "  ולעיר וינה של לפני מאות רבות של שנים ? לכאורה יש כאן פרדוקס.

להלן ניסיון להבין את הפרדוקס הזה.

 
" משורר בורא עולם במלה
והמילה דם ודממה "
גיורא לשם
הנה ימים באים ע' 48

 דבר אירע בתחום הבלוגים הספרותיים בישראל העורך והמשורר והמסאי גיורא לשם פתח בלוג בשם " עֵט לָעֵת ". .הוא נואש מכל העיתונים כתבי העת הספרותיים , המדורים בעיתונים ( ובראשם מדור הספרות של עיתון "הארץ " בעריכת בני ציפר ) והחליט שהעתיד של הכתיבה על ענייני ספרות נמצא בבלוגים והנה הוא כאן איתנו.
יש כבר כמה וכמה סופרים ומבקרים ועורכים שפתחו בלוגים משלהם . ובכל זאת זהו אירוע מיוחד שכן גיורא לשם אינו עוד "יוצר". הוא אחד המסאים הספרותיים האחרונים שנותרו לפליטה ואין כמוהם יותר בגלל קיצוצי המקום בעיתונים ובכתבי העת.
אוסף מסות של לשם בשם "ציירי הנמרים ".פורסם בימים אלה וזמן מה לפני כן פורסם ספר שירה של לשם בשם "הנה ימים באים " שהוא ספר שירה יוצא דופן מכל בחינה.והוא מהפכני גם ביצירתו של לשם עצמו. לאור זאת הנה רטרוספקטיבה על יצירתו.

• גיורא לשם פרסם את ספר שיריו הראשון הוא ולא מלאך : שירים (תל-אביב : עקד, 1966) עוד ב 1966אך זה עורר הד מועט ביותר.

במשך שנים נטש לשם את עולם השירה הוא למד מדעי הטבע  שקל להיכנס לרפואה ולבסוף נכנס לעולם המחשבים שם כידוע הפרנסה מצויה יותר בשפע.

בכל אופן הוא שילב את תחומי העניין שלו כאשר פיתח תוכנת מחשב בתחומי הרפואה.

רק בתחילת שנות השמונים בעקבות מחלת לב קשה חזר לעולם הספרות לאורך השנים הוא פירסם עוד שלושה ספרי שירה נוספים צבעי יסוד : שירים (תל-אביב : אל"ף, תשמ"ה 1985)

הסוסים האחרונים בתל-אביב (ירושלים : כרמל, תשנ"ב 1992)

ולבסוף סיכום של כלל יצירתו השירית שולי האש ושירים אחרים : 1959־1998 (תל-אביב : קשב לשירה ולמסה, תשנ"ט 1999) . שעוררו גם הם הדים מועטים בלבד..

Image result for ‫גיורא לשם שולי האש‬‎

ספר השירה האחרון שפרסם  השישי שלו במספר  היה "תמונה קבוצתית עם עיר –שירים "( הוצאת קשב ,2010) .ספר שבו השירים נותנים טעימה מאופיו המיוחד של לשם  אופי ארץ ישראלי ילידי של מי שגדל בתל אביב וחש קשר עמוק מאוד הן לתל אביב של פעם והן לכל הקבוצות והעמים שחיו באיזור מאז התקופה הפרהיסטורית.

"דרקון מינורי" כינה אותו ירון גולן וזה אולי מייצג היטב את יצירתו..
כמדומה שתרומתו האמיתית של לשם לעולם הספרות אינה בכתיבת שירה.

Image result for ‫גיורא לשם שולי האש‬‎
הוא  התבלט כמתרגם מוכשר ופורה.בין תרגומיו כדאי להזכיר את תירגום שירי ויליאם בלייק "נישואי העדן והשאול" [שגרסה שלישית וחלקית שלו הופיעה בבלוג של לשם]ואת הגירסה החדשה שלו אפשר למצוא באתר "יקוד ".

ובמיוחד תרגום הספר המסות של הסופר הרוסי המפורסם  יוסף ברודסקי " מנוסה מביזנטיון : מסות / (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ב 1992)  שלו הוסיף לשם מסה מרתקת ומחכימה על הסופר שניכר כי השפיע עליו מאוד. .תיאורו של ברודסקי את בינזטיון השאיר את חותמו על לשם כמשורר ואנו רואים זאת ביצירתו "הנה ימים באים " .

לאחר מכן הפך למזכ"ל אגודת הסופרים .
אבל אולי יותר מכל לשם מוכר כיום בעולם הספרות כאחד ממייסדי הוצאת "קשב", ההוצאה החשובה היום בישראל של ספרי שירה, יחד עם רפי וייכרט ומשה דור ועד לאחרונה נמנה לשם על חברי המערכת של ההוצאה לה תרם תרגומים ויצירות חשובות.

המסאי

כוחו האמיתי של לשם הוא בז'אנר שונה מאוד מהשירה, ונדיר הרבה יותר למעשה תחום ההולך ונעלם – המסה הספרותית. לשם . התגלה כמסאי עמוק ומוכשר במיוחד בתחום אמנות זה.
הוא אחד היוצרים הבודדים והחשובים בשפה העברית בין המסאים הספרותיים של דורנו . קשה לחשוב על מישהו, להוציא אולי יורם ברונובסקי המנוח, שמשתווה לו ברוחב הידיעות שלו במגוון רב כל כך של תחומים: ספרות, מיתולוגיה, היסטוריה ( בעיקר של מרכז ומזרח אירופה ) ארכיאולוגיה, גיאולוגיה, ומדע וטכנולוגיה.מגוון ידיעות זה הוא הכרחי עבור המסאי הטוב היודע לקשר בין כל תחומי הדעת שבארסנל שלו מצער הדבר כי לא צמחו לנו יותר אנשי אשכולות כאלה.

רלבנטי לציין כאן שלשם זכה בפרס ברנשטיין לביקורת ספרות ( דהיינו על מסותיו ) שלוש פעמים בשנים 1982,1984,1986.

ספר המסות הראשון שלו "מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם" (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"א 1991)) שאותו עדיין אפשר להשיג דרך הוצאת "קשב") [.הוא לדעתי אחד מספרי המסות הטובים ביותר שקראתי על הספרות העברית ולו רק בגלל המסה שנתנה לספר את שמו.
בספר זה הראה לשם כיצד השירה שירה העברית שפעם הייתה אלמנט מרכזי בחיי התרבות והעם או כהגדרתו "סם מעורר לאומי" הולכת ומאבדת מהשפעתה ונהייתה שולית ואפילו החלה להתגאות בכך ,משל זה מן הרצוי שהיא תהיה מיועדת רק למיעוט אזוטרי.

הספר הוא התקפה ארסית שהייתה מאוד לא אופנתית אז ( וגם לא היום ) על האופנה שהשתלטה על השירה עברית בראשותו של נתן זך של אוניברסליזם " שמשמעותו אם נרצה הוא לכתוב שירה על תקן של אזרח העולם ( או יותר נכון אזרח ארה"ב ו/או אירופה לעולם לא אזרח אסיה ו/או אפריקה ). עולם שבו כל מקום הוא תמיד אותו המקום והעיר אינה תל אביב או חיפה אלא יכולה באותה המידה להיות ניו יורק או לונדון או פריז או כל מקום אחר על פני האדמה
התוצאה של כל זה הייתה מבחינת לשם "השירה הרזה" הדלילה הלא פיוטית מעצם טבעה.

לשם מצידו דרש לעסוק בספרות העברית בהקשר הלאומי שלה ומתוך הנוף המקומי שלה.
הספר הוא מעין כתב הגנה יחיד במינו, ( לדעתי היחידי החשוב שפורסם עד היום) " על המשוררים המקומיים שפעם נהגו לקרוא להם "הכנעניים" וכיום מקובל לקרוא להם כיום "הילידיים " כמו משה בן שאול משה דור ואריה סיוון שהעדיפו לעסוק במקום שבו חיו ולתאר אותו והתקפה כנגד המשוררים האוניברסאליים אנשי הרוח התלושים מסוגן של נתן זך שדווקא הם זכו לדומיננטיות ובראש ובראשונה משום שיכלו לטעון שדעותיהם הם השולטות בעולם כולו – או יותר נכון באקדמיה האנגלית והצרפתית .
דהיינו כוחם נשאב גם בגלל זה שרעיונותיהם נלקחו ישירות ממה "שהיה "מקובל" בעולם האקדמאי האירופאי שבשוליו הסתופפו ובכך ניפנפו בפני "הפרובינציאליים " בישראל.
הדבר האחרון שאפשר היה למצוא אצלהם היה מקוריות רעיונית אמיתית כלשהי משל עצמם שאינה קשורה לרעיונות שאותם קלטו בחו"ל.
כמדומה שחוקרים אקדמאים ידועים כיום כמו פרופסור  דן מירון  מייצגים בצורה אבסולוטית את הקו הרעיוני של האוניברסליסטים בני בלי בית.וניתן להניח שהשקפות אלו גם מתאימות יותר לאורח חייהם כמי שנודדים מארץ לארץ ומאוניברסיטה לאוניברסיטה . אנשים שכל העולם ביתם והם אינם מרגישים בנוח בשום מקום. . . .
.
לעניות דעתי ניתן לראות בגיורא לשם כמגן הגדול בספרותנו על אופצית השירה והספרות הילידית שאינה הולכת בכוונים אופנתיים בחוגים האקדמאיים במערב.

ימי וינה

Image result for ‫גיורא לשם הנה ימים באים באים‬‎

"קלטים עובדי כוכבים ומזלות
קבורים מתחת לחרבותיהם ושריונם
רומאים בורגונדים,הונים
שדים בני-נכר מאפסי מרחק ,
עצמותיהם השחוקות שוכנות עפר
…והיהודים הכלבים בתכריכיהם מעכר לגדרם
בתחום שבת
הנה ימים באים ע' 13

מפתיע עם כך שספר השירה האחרון ולדעתי המעניין והחזק ביותר של לשם עד כה הוא, לכאורה לפחות , ההפך הגמור מכל מה שייצג והטיף לו המגן האמיץ של המשוררים "הילידים "  עד כה.
גיורא לשם, המשורר המקומי והתל אביבי כל כך, שתל אביב ומקומות שונים בה כמו "קפה תמר ," שבו הוא יושב עם סופרים ומשוררים מזה שנים רבות מספור, זורמים בדמו ,פנה לפתע לתאר עיר באירופה  שבה מעולם לא היה ולא נולד בה .אבל הוא מתאר אותה כאילו חי בה כל חייו .

היכן ,היכן היא חרותך
אשר למענה לא נכנעת למצרים ,
לפלישתים ,לאשורים ואף לא לבני מדי ?

 

..היכן היא מסירות הנפש של אבותיכם ,
שהייתה יפה מכל הרגשות ,
בהקרבת עצמם לא למען ילדיהם
אף לא למען נשותיהם
אלא למען שם ההויה ?

 

האם הסתרת בגעליית גג?
האם קראת שמע במרתף?
( הנה ימים באים ע' 33)

 

"הנה ימים באים:שיר בי"ז פרקים" (הוצאת קשב ,2007) ספר ששמו לכאורה בהחלט אינו מייצג את תכניו.

 

 זהו תיאור היסטורי פואטי של אפיזודות ודמויות שונות בתולדות העיר וינה מראשיתה בימי קדם המסתוריים דרך ההיסטוריה שלה כבירת האימפריה האוסטרית והאוסטרו הונגרית וכלה בחורבן האימפריה לאחר מלחמת העולם הראשונה .ואל היהודים שלה ואל תושביה בכלל הוא חש קשר אמיץ.

 

בין האירועים המתוארים במחזור השירים שספק רב אם הישראלי הממוצע וגם קורא ספר השירה הממוצע שמע עליהם בימי חלדו יש תיאור טבח שבוצע ביהודי וינה בשנת 1440 לאחר שרובם גורשו והשאר התאבדו ומהשרידים ששרדו בחיים נשרפו 122 נשים ו94 גברים .
לשם רחוק מאוד מלהיות אדם דתי ,הוא אדם חילוני, אפילו להכעיס ,אבל בשירים האלו יש תחושת הזדהות עמוקה עם אותם נרצחים קדומים במאה ה-15 ,ומן הסתם יש כאן התייחסות סמויה לתקופת השואה.
וזוהי תחושת הזדהות שכיום קשה למצוא אותה אצל משוררים מדורות צעירים יותר מאלו של לשם או אפילו בבני דורו שלו.
( אגב אורחא אציין שהאיש הקדום ביותר הידוע בשושלת המשפחתית שלי החבר יוסף הוגלה מהעיר וינה באמצע המאה ה-16 לעיר פראג בידי הקיסר פרדיננד הראשון וזאת אחת הסיבות לכך שהיה לי עניין מיוחד בשירים של לשם שמתארים את יהודי וינה בערך באותה התקופה ).
אך לא רק היהודים של וינה מעוררים את עניינו של לשם אלא העיר ותולדותיה ואזרחיה באופן כללי . הוא עוסק במצור השולטן התורכי סולימן המפואר על חומות וינה בשנת 1529 החדירה העמוקה ביותר אי פעם של תורכים למערב אירופה .

 

משוררים שלא אכיר לעולם
שרים את שירתם
מה היא אומרת ?
במקום שאני שוכב
שתיקה היא האמת
משירה ישחרר רק המוות
( הנה ימים באים ע' 54)

 

הפואמה "סופר המלך " היא סטיה גיאוגרפית אך לא היסטורית מנושאי הספר היא נוטשת לרגע את וינה ועוברת לטורקיה ואיסטנבול ( ביזנטיון האפלולית ושורצת המזימות של יוסף ברודסקי שהשראתו ניכרת כאן היטב ) והיא אולי השיר החזק והמרשים ביותר בספר כולו השיר עוסק במרכת היחסים הטעונה בין השולטן שמלמד באירוניה אכזרית את הסופר שלו הלכות שלטון מה הן .

"ן אדם הוא להב ממרט "
הושיט את הלב השותת
"ולא בא להטיל שלום בארץ
כי אם חרב" אמר וחייך

והסב את פניו
( ע' 48)

   "ובין השאר אגב אורחא עוסק לשם בתרומה הגדולה של התורכים לוינה בתי הקפה שהתפשטו מוינה עד לתל אביב והפכו לאחד מסמליה כשם שהפכו לסמל של וינה בעבר. סביר להניח שאחת הסיבות להזדהותו של לשם עם הוינאים היא הערצתו לבתי קפה "ספרותיים " מוסד שנוצר בעיר וינה.

 

התורכים חיבבו עלינו פילגשים וקפה( ע' 62) 

 

תור הזהב של וינה

רשעות היא תחביב וינאי
פרנסתם של פרנסי העיר
את מוצרט הטילו אל קבר ההמונים
ואת מאהלר,היהודי החולה
-ברוך שפטרנו " בכותרת ראשית –
שלחו לכל הרוחות לאמריקה הברברית .
( ע' 91)
חלקו השני של הספר עוסק בוינה של הקיסר פרנץ יוזף ,וינה החיננית ההדוניסטית שטופת תענוגות המין מכל סוג וגם תענוגות התרבות ה ספר והמוזיקה בתקופת תור הזהב התרבותית שלה .
הספר עוסק במוזיקאים כמו אנטון ברוקנר וגוסטב מהלר ובתבערה הגדולה שהביאה לחורבן האימפריה האוסטרו –הונגרית לאחר סרייבו .
בניגוד לצפוי וכנראה במכוון לשם אינו ממשיך משם לימי מלחמת העולם השנייה כנראה משום שהם מייצגים כבר וינה "אחרת ".
ואכן אותה וינה תרבותית ספרותית המוליכה ויוצרת אופנות תרבותיות שונות שעוברות לשאר העולם שוב אינה קיימת לאחר מלחמת העולם הראשונה ( ואם כבר גם אינה קיימת יותר לאחר מלחמת העולם השנייה ).
. עבור מי שמתעניין בפכים הקטנים של ההיסטוריה האירופית הספר הוא מרשים ומקסים .אבל על מנת להבינו וליהנות ממנו כהלכה יש צורך בידיעה מוקדמת כל שהיא בהיסטוריה ומיתולוגיה ותולדות התרבות למרות ההערות שהמחבר מפזר פה ושם כתושב וינה המשקיף על ההיסטוריה שלה לאורך הדורות .
מי שמחפש שירה לשמה ללא כל קשר לתרבות ולהיסטוריה ייתכן שיהנה מהספר הרבה פחות שכן אין דרך להיהנות מהשירה כאן ללא ההקשרים השונים .
את הספר מסיימת מעין מסה פואטית מהורהרת בשם "התדרים של בריאת העולמות " שהיא יצירת אמנות בפני עצמה , מסה שירית ואניגמטית למדי. אין לה קשר רב למסות הספרותיות הרגילות של לשם והוא נמנע מלהגיד בה דבר וחצי דבר על התכנים והרעיונות של "הנה ימים באים ". אבל יש בו הרבה מה להגיד בה  על תהליך היצירה והשירה והזיכרון התרבותי העומד מאחוריה.

בחזרה לוינה .

 אתה משורר מזדקן ונכה .רעייתך גמלאית .אתה חי בצניעות ( "הסתפקות במועט " כתב דוד שמעוני באידיליה ) .אתה לובש בגדים לא אופנתיים.ויושב בבית קפה תל אביבי ישן ברובע תל אביבי ישן.לא בפאב .הקפה והקרואסון נרשמים על החשבון .אתה משלם כאשר יש לך .
( הפתיחה למסה "המשורר והשררה" מתוך ציירי הנמרים "
"אם כי "הנה ימים באים" עומד לחלוטין בזכות עצמו ובפני עצמו, לא יזיק כלל לקרוא מיד לאחריו או לפניו את ספר המסות השני של לשם "ציירי הנמרים:מסות על מומרים וכופרים " "( הוצאת קשב 2008 ) שיצא לאחרונה להבהרה נוספת של כמה מהמוטיבים והדמויות המתוארות בו.
בספר זה לשם חוזר ומתאר במסה הפותחת "הקול והלפיד" אישים ואירועים מתולדות וינה ובה חוזרות ומופיעות כמה מהדמויות בשירים כמו המוזיקאי מהלר וסטיריקן היהודי הארסי קרל קראוס ששנא כל ימיו את הציונות ואת היהדות ואת "המודרניות" והתגעגע לתרבות וינאית מושלמת שלא התקיימה מעולם. זוהי דמות שעימה כמדומה יש ללשם קשר רגשי מיוחד כפי שמראה נספח מיוחד בספר "מילים ראשונות ואחרונות :מכתמים ואמרות כנף " שהן תרגומים של לשם לקטעים שונים שאותם כתב קראוס ועוד לא נס ליחם גם היום עשרות שנים לאחר כתיבתם. לנספח אף מצורף פורטריט של קראוס של האמן אוסקר קוקושקה ,כבוד שבו לא זכה אף יוצר אחר המוזכר בספר ,מה שמראה שוב על החשיבות שאותה מייחס לשם לקראוס.
כמדומה שקראוס עבור לשם מייצג את גורלו של היהודי החילוני "האוניברסליסטי " לאורך הדורות יהודי שאינו מרגיש את עצמו בנוח בשום מקום.
בספר יש גם מסות מעניינות אחרות. יש מסה בשם "הינריך היינה פינת נס לגויים " שהיא כביכול על המשורר היהודי הגרמני היינה אבל מהר מאוד מתברר לקורא שסיפור חייו של היינה משתלב איך שהוא בזיכרונותיו של לשם מתל אביב הישנה .שהרי עבור לשם בלתי אפשרי להימשך ליוצר זר ורחוק ככל שיהיה מבלי לקשר אותו באיזו שהיא צורה למקומות שאותם הוא מכיר ואוהב .ומה שהקורא חשב בתחילה שהיא מסה היסטורית על היינה והספרות הגרמנית של זמנו הופכת באופן בלתי צפוי אבל בעל היגיון פנימי מוצק לדיון בספרות העברית והתל אביבית של שנות החמישים ולזכרונותיו של לשם ממנה.
ואיך כל זה מתקשר להיינה ? ובכן לא בדיוק מתקשר וזה גם לא חשוב הקורא נהנה ממגוון האסוציאציות האדיר של לשם כאשר הוא שומע את המילה" היינה"..יש כאן כמדומה הירהור על הקשר האסוציאטיבי לפחות הקיים בין התרבות הגרמנית של היינה והתרבות התל אביבית של לשם.
יש מסה בשם "אל ציפור הנפש " שהיא בגדר "האני מאמין " הספרותי והתרבותי של גיורא לשם שבה דן לשם בשקיעה הנמשכת של תרבותנו ובה הוא קורה לשינוי דרסטי בסולם הערכים הספרותי אמנותי של החברה הישראלית . ( המסה כתובה יפה אבל ספק אם יש יוצר אחר שיגיד דברים שונים ) ,
יש גם מסה חושפנית כביכול בשם "המשורר והשררה" תיאור אירוני ומבריק של גיורא לשם עצמו המתבונן בעצמו כביכול מריחוק ומתאר את עצמו בגוף שני.
ויש את המסה שעל שמה נקרא הספר שבעיני היא המסה הטובה ביותר שלו על יוצר בודד כלשהו על הסופר הרוסי היהודי ברודסקי שלשם מתאר אותו בעמקות רבה ומסה זאת היא חשובה שבעתיים מאחר שמשורר זה הוא בגדר בלתי ידוע בשפה העברית להוציא מאמרו של לשם עליו בניגוד לסופרים האחרים שבהם עוסק לשם במסותיו. ( במקור הופיעה מסה זאת וחבל שזה לא צויין בשם "משורר ללא רישיון כאחרית דבר לספר תרגומיו של לשם ליוסף ברודסקי "מנוסה מביזנטיון ") .
אלא שזוהי הרבה יותר ממסה המתארת את חייו של ברודסקי ,זהו מעין הירהור על הקשרים וגם ההבדלים בין התרבות הישראלית והרוסית בין התרבות התל אביבית שאותה מכיר ומייצג לשם ובין התרבות המוסקבאית פטרבורגית תרבותו של ברודסקי שאותה לשם מכיר רק מקריאה. תרבות שאותה ואת נושאיה הוא יכול רק לדמיין ושאליה הוא נמשך ונדחה.
כמו התרבות של וינה הקיסרית.
וכמדומה שהמסות האלו רומזות משהו גם על השירה של לשם בספרו "הנה ימים באים".
לשם מעולם לא היה תושב וינה בעברו .
למעשה הוא יצר לעצמו בספרו "הנה ימים באים " זהות מושאלת וזיכרון מושאל.
אבל העיר וינה על ההיסטוריה שלה והנופים שלה והמראות שבה, וינה של לשם , אינה עיר שנמצאת "אי שם " בכל מקום. היא עיר מוחשית ואמיתית עד כמה שאפשר היה להעביר אותם לקורא בשירתו . .
מבחינה זאת אם כי הוא מתאר מקום זר ואחר מהמקומות שבהם הוא שוהה בדרך כלל .לשם שומר באופן דקדקני על כללי השירה טובה על פי גיורא לשם. הוא מתאר בפרטנות את הזמן והמקום מתוך נקודת המבט של "מי שנמצא בו " ולא מנקודת מבט אוניברסלית ומרוחקת כל שהיא של "אזרח העולם ".
לעניות דעתי ביחד עם ספרי המסות שלו דווקא בספר "הנה ימים באים " שהוא רחוק כל כך לכאורה לפחות מנושאיו הרגילים של לשם ועבורו הוא יוצר זהות שאולה הוא הגיע לשיא יצירתו עד כה.

מבעיתה המחשבה כי במלחמת גוג ומגוג
על כסאו ישב התינוק הנמול בן הנידה
כדין עליון של אחרית הימים
שטוף דמם של תמימים ,הוזה חזיונות בחרפת חורף
פוקד בצלב ידיו אל נשמות ערטילאיות
לימין ולשמאל
מהן עולות בגרם השמים
ומהם מזדחלות בפנים אפלות
[אל שאול תחתיות
( הנה ימים באים ע' 42) ..

 

 

 
.
קישורים

 גיורא לשם באתר בבל

הבלוג של גיורא לשם 

גיורא לשם על גלות המשוררים
גיורא לשם נגד בני ציפר

הנה ימים באים

מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם

הוצאת קשב לשירה :הבלוג

שמעון אדף מראיין את בעלי הוצאת קשב

רן יגיל על גיורא לשם 

חותם של נדיבות ואהבה :רפי וייכרט על גיורא לשם 

גיורא לשם ז"ל :לזכרו של גיורא לשם

גיורא לשם :ההספד הסופי מאת אלי אשד 

ביבליוגרפיה על גיורא לשם

ירון גולן "דרקון מינורי " הארץ. מוסף 31.5.1985 ע' 15. ( על "צבעי יסוד ")

 אלישבע איילון "ספרות מתלבטית עם זהותה " על המשר 10.4.1991 ע' 19 ( ראיון עם גיורא לשם על מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם " ) .

אילן שיינפלד "שירה עם מודעות היסטורית" על המשמר 11.1.91 . (( על מסביוב כפר סבא לאזדרחות העולם )

  • , שמואל שתל . מביאליק ועד סילביה פלאת. עתון 77, גל' 135־136 (אייר-סיון תשנ"א, אפריל-מאי 1991), עמ' 8־9.

   

ראובן דותן "חוויות יסוד או מוטיבים מרכזיים בשירת גיורא לשם " מזניים כרך סז חוב' 8 ,1993, ע' 68-69.     ( על ה"הסוסים האחרונים בתל אביב ")

צביקה שטרנפלד "הצהרת הון אינטימית " ידיעות אחרונות מוסף ספרות 23.7.1993 ע' 32  ( על הסוסים האחרונים בתל אביב )

שמואל שתל "ספר שירה מלא " "על המשמר 18.12 .92 ע' 20 ( על הסוסים האחרונים בתתל אביב )

 

אליעזרה אינ-זקוב "משורר הזמן היהודי " מאזניים 73 ( חוב' 11) 1999 ע' 58-59.

רן יגיל " נאחז בביאליק "  מעריב מוסף שבת –מדור ספרות 11.6.1999  ע' 27   ( על "שולי האש "?)"

  

משה גרנות "היסטוריה וגיאוגרפיה כיסודות הפיוט  פסיפס 65 2006-2007 ע' 30-32 ( על הנה ימים באים )

  • עמוס לוייתן . עולם האתמול. עתון 77, גל' 319 (ניסן תשס"ז, מארס-אפריל 2007), עמ' 33־34.

  רן יגיל "על תבונה ורגישות " ( גם ליהדות החילונית יש מסורת ענפה המסות של גירוא לשם נותנות לה במה ראויה ומושכלת .מעריב

  

Image result for ‫גיורא לשם‬‎