ארכיון תג: גיורא רוטמן

יותר חסמבאי מהחסמבאים עצמם :הקומיקס של גיורא רוטמן

האדריכל הקומיקסאי והמאייר  גיורא רוטמן נתן לאחרונה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון  הרצאה מקיפה על יצירתו.

וזאת היזדמנות טובה  להיזכר באיש שמהלך שנות השבעים היה הקומיקסאי הבולט  והפורה ביותר שפעל במדינת ישראל ושיצר כמה מהיצירות המרשימות ביותר בעברית של זראנר  קומיקס הרפתקני. והתפרסם לא פחות כמאייר של ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון .  

…"יופי –צהל שרגא השמן –הרעיון החסמבאי והכסף של המשטרה ..תנו לי לחשוב ..תפנה בבקשה לכתבות הזאת : תל אביב רחוב הירקון ,טלפון מס' , משרד האדריכלים גיורא רוטמן ומשה רז ,שם ממתינה לך מעטפה ובה ההמחאה על סך מליון דולר!!
למר פודולסקי עלי להסביר כי רוטמן האדריכל הוא גם גיורא רוטמן הצייר של ספרי חסמבה .אני אדבר איתו הערב ואשתף אותו בסוד העניין ".
"ואם הוא לא יהיה מוכן לשתף פעולה ?" הקשה יוסי התימני.
"מי ?
"הצייר של חסמבה "
"אתה מצחיק אותי יוסי " העמיד שרגא פני נעלב "גיורא צייר את החסמבאים בעשרות ספרים ,והוא יותר חסמבאי ממני וממך ,אני מוכן לבלוע את הגרביים שלי אם גיורא לא ישתף פעולה ".
( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

אם אפשר להשוות את הצייר האמריקני פרנק פרזאטה שהתפרסם בדמויות הרואיות כמו קונן הברברי או תלמידו בוריס וואליג'ו ( כנ"ל ) שהתפרסמו בין השאר בכך שכל דמויות הגיבורים שלהם יש להם את אותו הפרצוף : שלהם עצמם , עם אמן קומיקס ישראלי , הרי זה ללא ספק עם גיורא רוטמן.
רוטמן שבימים אלו מוצגות דוגמאות של סיפורי קומיקס שלו בתערוכה על תולדות הקומיקס העברי במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון הוא מכל בחינה צייר הקומיקס ההרפתקני המוכשר ביותר בקומיקס הישראלי.

 האיש שהביא לשיאו ולמיצויו את ז'אנר סיפורי ההרפתקאות כפי שלא עשה איש לפניו או אחריו. ואחרי רוטמן לצערנו ז'אנר זה כמעט נעלם פרט להבלחות בודדות של יוצרים כמו מיכאל נצר ,נמרוד רשף וגם כמה אחרים. .
מבחינות רבות אין מתאים מרוטמן להיות החותם ( כפי שהוא מוצג בתערוכה ) של העידן הראשון "ההירואי " או "הקלאסי" של הקומיקס העברי שהיגיע לשיאו ולסיומו בשנות השבעים שבו הלוחמים הם תמיד גברים יפי תואר ואמיצי לב הנאבקים למען העם והמדינה ולצידם אישה יפה. אכן במהלך שנות השבעים גיורא רוטמן היה הצייר המוכשר והפורה ביותר שעסק בקומיקס בשבועוני הילדים הישראליים.

בנוסף לכך הוא המאייר של כל ספרי "חסמבה" מאת יגאל מוסינזון ממספר 22 בסדרה ואילך . סך הכל רוטמן אייר 24 ספרים בסדרת ספרי חסמבה יותר מכל מאייר אחר כולל שמואל כץ ומ.אריה המאיירים המקוריים.

ולהלן ראיון מקיף עם גירוא רוטמן שהתקיים על ידי ועל ידי שירי פרידמן

.

 

ציור של רוטמן שהופיע ב"דבר לילדים " כשהיה בן 5 וחצי

איך היגעת לקומיקס ?
רוטמן : אבי המנוח היה צייר שהתמחה ברישום ובציורי שמן ולימד אותי את יסודות הציור.
אני מצייר מגיל 4 כאשר ניסיתי לצייר נמר לפי תצלומים ומאז לא הפסקתי ….

הייתי מצייר כל הזמן. כשהייתי בגיל חמש וחצי הורי שלחו לנחום גוטמן  המאייר של "דבר לילדים " איורים שלי וגוטמן כתב בחזרה שהוא לא מאמין שהילד צייר שאלו ההורים ציירו שלא יבלבלו את המוח ובאתי למערכת וציירתי והוא הסתכל איך אני מצייר. ואז הוא האמין.
חמישה ציורים שלי פורסמו בדבר לילדים ב1952-3
 

 

 

 איזה סיפורים ויוצרים אהבת בילדותך ?
– רוטמן :  באתי מן הדור הראשון למדינה החדשה בתקופה שלנו לא היו טלוויזיות ולא היו מחשבים ואינטרנט או מוצרי מותרות אחרים . .. בקושי היה רדיו ועיתונים וכמובן שבועוני ילדים. אז גדלתי על מה שהיה ובהשפעת סיפורי גבורה ממלחמת העולם השנייה והשואה הפרטיזנים ומלחמת השחרור המחתרות והפלמ"ח. וסיפורי הגבורה שלהם בהחלט השאירו עלי חותם. אלו הדברים שהשפיעו עלינו
הדור שבו גדלתי בניגוד מוחלט לזה של היום היה נאיבי וציוני, דור שראה דברים בשחור ולבן, אז רק להיות ישראלי נראה כשליחות.שמענו על הגולה שבה היהודים נרדפו ללא הרף בפוגרומים והתעללויות וחשבנו שלנו עם צבא ישראל זה לא יקרה ואסור שזה יקרה שוב .יהודים חייבים להיות לוחמים.


אני אהבתי לקרוא סיפורי הרפתקאות, כרובינזון קרוזו, ז'ול ורן טרזן, , ואהבתי גם סיפורים היסטוריים וספרי מערב פרוע (קרבות עם אינדיאנים, לדוגמא קרל מאי "המוהיקני האחרון " של קופר. כולנו היינו אינדיאנים וטרזנים ברחובות ובחורשות ובירקון וירינו בקשתות ובחיצים.
היו גם סרטי הרפתקאות,מערבונים. אהבתי גם סרטי ראווה היסטוריים כמו "בן חור " ו"ספרטקוס" . ואהבתי מאוד את כרזות הענק שלהם שתיארו בכמה תמונות את הסיפור בסוג של קולאז' . כל אלה בהחלט השפיעו עלי.
בשבילי ההליכה לקולנוע הייתה חוויה ובתור ילד ונער הייתי מדמיין לעצמי הרפתקאות ומשחקים וחיברתי לעצמי סיפורים.

אהבת גם קומיקס ?

 
קומיקס אז נחשב דבר נחות לא מכובד .אבל כן בהחלט.
אז לראות סרטים היה אירוע . זה היה משהו בין ספר לסרט ואני קראתי הרבה מאוד ספרים וראיתי הרבה סרטים לעומת זאת לראות קומיקסים היה דבר נדיר. לקומיקס הייתה תדמית מאוד נמוכה של תת תרבות דרשו מאיתנו לקרוא ספרים . וקראנו בהיחבא גם קומיקסים .

 CI(US)004-12


ויום אחד נפלה לידי חוברת בשם classics illustrated" צבעונית מארה"ב שהרשימה אותי מאוד ובמיוחד הרשים אותי כרך הסיפורים על פי פנימור קופר וסיפורי האינדיאנים שלו כמו " אחרון המוהיקנים " הסיפורים האלו השפיעו עלי מאוד כי הם היו מצויירים בצורה יפהפיה פרטנית ונקיה שלא ראיתי כמוה עד אז.
לימים כנראה שהלכתי בסגנון הזה.

 

היכרת גם קומיקסים ישראלים ?
.רוטמן :  בהחלט. אהבתי גם את הקומיקסים הישראלים והייתי מנוי ל"הארץ שלנו". אהבתי שם את גידי גזר של אלישבע . את הציורים של דני פלנט שהיה לא רע ועשה כמה קומיקסים שאהבתי. ואת אשר דיקשטייין שהיה צייר טוב מאוד . וכל זה מאוד השפיע עלי . וכל הסיפורים שלהם השפיעו עלי בכיוון ההרואי והנאיבי שהצדק עיתנו ואנחנו מדינה עם שליחות וכו' . זה מאוד השפיע .
מגיל 15 ציירתי בצורה "חזקה" מתוחכמת.  כשהייתי חייל ידעתי שאני הולך ללמוד ארכיטקטורה אבל נושא הקומיקס קסם לי מאוד גם הוא. בין שאר עוונותיי אהבתי מאוד להמציא ולכתוב סיפורים.

והחלטתי שיום אחד אפרסם סיפורים כמו כל אותם האנשים שאת יצירותיהם קראתי ב"הארץ שלנו".  

חלפו שנים רוטמן הלך ללמוד אדריכלות והחליט לחזור למדיום הקומיקס האהוב עליו והפעם כיוצר
רוטמן : אני בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שם למדתי גם אמנות ותולדות האמנות ואף הפכתי למנחה בקורסים אחרים ברישום ובציור.
– איך התחלת ליצור קומיקס משל עצמך ?
בשלהי השירות הצבאי שלי התחלתי לחשוב ברצינות  לעשות קומיקס.

 בילדותי כאמור הייתי קורא אדוק של "הארץ שלנו" וקראתי את סיפורי הקומיקס של יעקב אשמן ואלישבע, לדוגמא, אך סגנון הציור של אלישבע לא היה הכיוון הסגנוני בו אני רציתי . לא נלהבתי ממנו . הרגשתי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר. ידעתי שבבוא היום אפעל להרים את התדמית הנמוכה שלא בצדק שהייתה לו וזה מה שעשיתי לעתיד עם סיפורים כמו "יוסקה מאיור".
איך חשבת שסיפורי קומיקס צריכים להיות ?
רציתי לצייר קומיקס הרפתקני יותר, מלא תנועה ואקשן, חי ואמיתי, משהו מנוגד לקו הקל וההומוריסטי של אלישבע. שנראה לי "לא אמיתי".

מדבר לילדים אל הארץ שלנו

– גיורא רוטמן הוא אחד מיוצרי הקומיקס הבודדים שעבדו הן עבור "דבר לילדים " והן עבור "הארץ שלנו " ,לרוב הייתה הפרדה חמורה מאוד בין היוצרים שעבדו בכל מגזין . ( יוצא דופן נוסף שעבד בשני השבועונים היה אשר דיקשטיין) .
– הוא החל לצייר ב"דבר לילדים" קומיקס שנקרא "מיקי וציקי", סיפורו של חתול שעוזר לילד להלחם במחבלים בעזה אשר יועד לילדים קטנים.
– לאחר מכן עבר אל "הארץ שלנו ".
רוטמן : הסיפור הראשון שלי היה "בדבר לילדים" עבור אוריאל אופק. זה היה סיפור לילדים קטנים שההשראה שלו באה מסיפור שקראתי ב"הארץ שלנו"  בשנות החמישים : "יאיר וידידו אביר" של יעקב אשמן ואלישבע על הרפתקאות של ילד וכלבו.
הסיפור זכה להצלחה ואני הסתכלתי על הקומיקס העלילתי מצאתי שזה מוצא חן בעיני מאוד והחלטתי שזה יהיה חלק מהפרנסה כסטודנט אבל החלטתי לעזוב את "דבר לילדים" ולעבור למגזין שאותו קראתי כילד.אל "הארץ שלנו".

הסיבה שעזבתי אגב הייתה  כנראה משום שש"דבר לילדים " פנה לקהל צעיר יותר מאשר "הארץ שלנו " שפנה למה שנקרא היום ( אבל לא אז ) בני נוער. וזה הקהל שרציתי לפנות אליו.

 העבודה ב"הארץ שלנו" אגב לא באה עם שכר גבוה , והתחלתי לעבוד כארכיטקט כבר כשהייתי סטודנט.כך שזה תמיד היה בזמני הפנוי.
– איך נחשב נושא יצירת הקומיקס בתקופה זאת ?
– רוטמן : האמת ? כתיבת ואיור קומיקס נחשבה אז לעבודה פחותת ערך. הקומיקס הופיע רק בעיתוני ילדים. זה לא היה דבר שהיית מתגאה בו בפני ההורים שלך.


ב"הארץ שלנו" החל רוטמן לצייר ולספר את הקומיקס "קוטל הדובים" שהתבסס במידה ישירה על סיפורי פנימור קופר שאותם אהב ב"קלאסיק קומיקס " בילדותו ותיאר את עלילותיו של צייד ביערות האינדיאניים במאה ה-18. .( דני פלנט יצר סיפור דומה בשם "עין הנץ "ב"הארץ שלנו " בשנת 1959) וכך החלה עבודתו בשבועון.

רוטמן : הלכתי לעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן ונתתי לו תקציר עלילה של הסיפור "קוטל הדובים " שהושפע מאוד מפנימור קופר ואשמן באמת אהב אותו והיה ביננו קשר טוב. ובכלל היה לי קשר טוב עם כל אנשי המערכת עם כל המערכת כמו אסתר קל.

אחר כך יצרתי סיפור קומיקס היסטורי נוסף בשם "הפירט "שהיה סיפור הרפתקאות אבל בניגוד לסיפור הקודם היה המבוסס גם על ההיסטוריה היהודית .לקחתי את הרעיון מספר שקראתי בשם "הקפטין מקסטיליה " על בחור שנרדף בידי האינקוויזיציה והופך לעבד ונימלט והופך למנהיג פירטים . ואני כתבתי משהו בסגנון רק שהגיבור היה יהודי שנוקם בספרדים ולבסוף עוזר לסיר פרנסיס דרייק נגד הארמדה הספרדית.
וזה מה שעשיתי מאז עם סיפורים אחרים שלי.
הייתה לך מטרה כלשהי בשימוש בהיסטוריה היהודית בסיפורים שלך ?
רוטמן : בהחלט. החלטתי לעשות משהו טוב יותר ממה שאני עצמי קראתי כשהייתי ילד. וגם להעביר חומר מעניין לילדים.
אני אוהב היסטוריה לדעתי אגב אז כמו היום  לבתי הספר יש כשל חמור בהעברת ההיסטוריה לילדים .  אז לא לימדו את זה נכון אלא בצורה  יבשה   ללא כל  נשמה.  ואמרתי לעצמי "קומיקס יכול להיות דרך מצוינת לגרום לנוער לאהוב היסטוריה."
בהארץ שלנו החל רוטמן לאייר מגוון סיפורי קומיקס שונים. מהם שכתב בעצמו ומהם שכתבו שני כותבים אחרים פנחס שדה ( תחת השם הבדוי "יריב אמציה ") ודוב זיגלמן . סיפורים אלה התבלטו בדמויות ההרואיות שלהם שהיו לרוב סוכנים ולוחמים עבריים. שנות השבעים הפך רוטמן לפרטנר הקבוע של כותב סיפורי הקומיקס הקבוע של השבועון פנחס שדה .

לעבוד עם פנחס שדה

 

 

איור מ"מליסלה " סיפור של "יריב אמציה " ( פנחס שדה )

 

רוטמן אייר חמישה סיפורים של פנחס שדה ( הסיפורים האחרונים של פנחס שדה בתחום הקומיקס ). הראשון בהם היה סיפור המדע הבדיוני "מליסלדה " שבעל ילד שנלקח אל כוכב הלכת נוגה ומוחזר והופך להיות גיבור על הנלחם בפשע ובסיומו המפתיע באמת פוגש את היוצר פנחס שדה.

 ארבעה הסיפורים הבאים שייכים כולם לסדרה אחת על עלילות יורם הסוכן חשאי וחברתו .התיכוניסטית רזיה .

 

 

 

 

 הטוב שבכולם הוא הסיפור הרביעי והאחרון והסיפור המסכם של שדה בה"ארץ שלנו "חולות אדומים " שעסק במלחמת יום הכיפורים ומכל בחינה אפשר לראות בו כסיום של תקופה ,הן תקופתו של פנחס שדה ככותב ב"הארץ שלנו " והן בדרך שבה עסקו הקומיקסים במלחמה . .ולראשונה האוייב הערבי אופיע שם כמסוכן ומתוחכם בהחלט.

איך הייתה העבודה עם פנחס שדה ?
רוטמן : יום אחד בא אשמן ואמר שפנחס שדה שהוא כותב הקומיקס הקבוע שלהם  ראה את הסיפורים שלי  והם מצאו חן בעיניו והוא רוצה שאאייר אותו. אמרתי בסדר גמור.
האמת ,לא נהניתי במיוחד מהעבודה עימו. כל התקשורת ביננו הייתה דרך הדואר.הוא היה שולח פרק ואני הייתי מאייר כמיטב הבנתי.
מעולם לא נפגשנו ולא דיברנו או תקשרנו באיזו צורה. לא התייעצנו מעולם לא קיבלתי ממנו איזה פיד בק לחיוב או לשלילה , אם כי מן הסתם הוא היה מרוצה אחרת הייתי שומע איזו שהיא ביקורת שמעולם לא באה.

 

פנחס שדה. צילום רחל הירש.

מה חשבת עליו ככותב קומיקס?
רוטמן :לאמר לך את האמת גם לא התלהבתי  יותר מדי  מכישוריו ככותב סיפורי קומיקס.
נכון הוא היה בעסק הזה כבר שנים רבות , אני עצמי קראתי אותו כנער. אבל הייתי מקבל ממנו שוב ושוב עמודים שכל כולם היו רק דיבורים בין הדמויות ותו לא ,שום דבר מעניין לא קרה בדף. אם אותי זה שעמם לצייר את זה ,אז למה זה היה צריך לעניין   את הקוראים?
הבעיה עם פנחס שדה הייתה שהוא חשב כמו סופר על דיאלוגים בלבד, אבל כותב קומיקס צריך להיות כמו תסריטאי ולא כמו סופר ובכל עמוד חייב לקרות משהו  ,איזו פעולה , פיצוץ, משהו מרתק כדי למשוך את תשומת ליבם של הקוראים.והוא לא שמר על הכלל הזה. ולדעתי זה פגם בסיפוריו.
נהניתי הרבה יותר לעבוד על סיפורי שלי ועם דובי זיגלמן שהיה אז סטודנט להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע .
דב זיגלמן היה חבר שלי ועד היום והוא גרפיקאי בחסד ואוהב היסטוריה כמוני.

 בכל מקרה רוטמן השיג שיא ארצי כאשר צייר עבור הארץ שלנו את שני סיפורי הקומיקס העבריים הארוכים ביותר שהופיעו אי פעם . מליסלדה שכתב  פנחס שדה ויוסקה מאיור שאותו כתב ידידיו הטוב  דב זיגלמן.

לעבוד עם דב זיגלמן

 

גיורא רוטמן עם דב זיגלמן והקומיקסאית דורית -מאיה -גור

דב זיגלמן שחיבר ארבעה סיפורי קומיקס ביחד עם רוטמן כבר שלח את ידו בקומיקס עבור דבר לילדים בסיפור בשם " אוצר במעמקי הים" עם מאייר אחר בשם "יוסי"  

( זיגלמן :  יוסי שאת שם משפחתו איני זוכר  עבד איתי במחלקה לאמצעי הדרכה של משרד החינוך (70-71).) הוא בוגר יד-סינגאלובסקי, אבל שנה מתחתי. עד כמה שזכור לי הוא מיהוד .)  

 הסיפור הופיע בדבר לילדים כרך מא' , 1971  חוברות  26-46.ב21- חלקים .
 זהו סיפורו של איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19> תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
כך שהעבודה עם רוטמן לא הייתה על   דבר זר לו.
במשך תקופה הזיגלמן ורוטמן הפכו לצוות קבוע שיצר את סיפורי הקומיקס המורכבים והמתוחכמים ביותר של התקופה.

זיגלמן : גיורא ואני עובדים עם אותו ראש. קל לי מאד להסביר לו איך אני רוצה שהוא יצייר סצנה מסויימת. הדרישות שלי גם די מאתגרות אותו נסות זוויות ונקודות מבט חדשות. אפשר לומר שאני התסריטאי והארט-דיירקטור והוא הבמאי והצלם. 

 
  "יוסקה מאיור " הוא סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. 
  הסיפור הופיע בה"ארץ שלנו"  במשך שנתיים בשנים 1972 ו-1973 זהו הארוך שבסיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים.וגם אחד הטובים שבהם.
יוסקה מאיור נפסק אחרי שנתיים כשדובי עבר לארה"ב אבל באמת הרגשנו אז שהסדרה כבר מיצתה את עצמה עם מעברו של זיגלמן לארה"ב.

זיגלמן אינו זוכר כך את הדברים : אני מאד רציתי 'שיוסקה מאיור' ימשיך – מפני שהיו עוד הרבה פרשיות
ומבצעים שיכולנו לספר עליהם. אבל אשמן ז"ל התעייף ממנו.
אחרי שסיימנו את 'יוסקה מאיור' עוד הפקנו שלושה סיפורים 'בהארץ שלנו':
   מלכודת במצולות, אבירי הכותל, אוצר טמון בקרח
לארה"ב נסעתי כדי ללמוד תקשורת חזותית רק בדצמבר 1974!!! ומקודה זאת גיורא המשיך לבד
היום, כשאני מרצה למבוגרים על 'פרשיות נעלמות מ- 45-48', אני יודע
כמה חומר מותח היינו יכולים לשבץ בסיפור על יוסקה. אני מאד מקווה שנוכל למצוא
דרך  'להחיות' את יוסקה ולהפיק ממנו עוד סיפורים. לדעתי השוק מחכה לזה

.עוד סיפור מרשים מהתקופה היה אבירי הכותל המערבי  שגם אותו כתב  דב זיגלמן ,והופיע ב"הארץ שלנו" ב-1974. זהו  סיפור המתרחש בתקות מסע הצלב הראשון  על צעיר יהודי נרדף מתחזה לאביר צלבן , מציל את חייו של " גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש בידי חיילים ישראליים במלחמת ששת הימים. .

רוטמן : תמיד , אהבתי היסטוריה, אבירים ועוד.. בנוסף, תמיד אהבתי להציג את החלק היהודי מול החלק הלא יהודי, להנגיד ביניהם. דימוי היהודי הגלותי ה"מסכן" לא היה "מגניב" לטעמי , רצה להציג יהודים כגיבורים עשויים ללא חת .
בשלב מסויים התברר לנו כי הצלבנים כבשו את ירושלים ב-6.6.1099, (התאריך הנכון הוא כנראה 9.7.1099) ולכן ביקשו לעשות את הקשר עם מלחמת ששת הימים. בנוסף, התברר לנו כי בעת הכיבוש הצלבני, המוסלמים והיהודים לחמו יחדיו עד האיש האחרון. ידענו כי הלוחמים במסעות הצלב היו ברובם אספסוף של שכירי חרב שרכבו לצד האבירים והיו עורכים "פוגרומים" במקומות שניקרו בדרכם, ולכן החלטנו לספר את סיפורו של היהודי אשר מחליט לנקום.
– הוספנו בנפשות הפועלות שבאמת חיו אז כמו גוטפריד דה בוייון ורימונד מסן ג'יל. יחד עם זאת, שילבנו אלמנטים ויזואליים מהעולם היהודי המאוחר יותר, ככותל המערבי ובמגן דוד (אשר הגיעו למעמדם וקיבלו את משמעותם הנוכחית רק במאה ה-18 לערך).

 אלי :" ברבים מהציורים שלך הגיבורים הינם בעלי מראה  אירופאי "ארי" לעומת אויביהם בעלי ארשת מזרח תיכונית.
רוטמן : לא היה בזה שום דבר מודע ככל הנראה הושפעתי מחזותם של גיבורי סרטי ההרפתקאות הידועים באותם ימים, לדוגמא בסרט "אקסודוס" בו פול ניומן תכול העיניים משחק נער יהודי צעיר העולה לארץ..

וכאן ניתן להוסיף שמן הסתם שיחקה כאן תפקיד העובדה שברוב  הסיפורים צייר רוטמן את הגיבור הבלונדיני הבהיר כמישהו הדומה לו עצמו ….

  אלי : עבור הסיפורים האלו ביצעתם תחקיר כל שהוא ?
רוטמן : כשישבנו לעבוד על "יוסקה מאיור" ועל "אבירי הכותל המערבי "התייחסנו לכך במלוא כובד ראש. רצינו להעביר סיפורים היסטוריים, לא באופן המתודי היבש שלימדו בבתי הספר, אלא בצורה מעניינת ומשכנעת עד כמה שרק אפשר במגבלות של המדיום שעמד לרשותנו . להעביר את הסיפורים בצורה חיה, ולמשל להראות אבירים שיראו ממש אמיתיים ..
– למדתי את החשיבות של העניין הזה כאשר כתבתי את אחד הקומיקסים, נאלצתי לצייר תמונה של פריס, אולם לא ידעתי כיצד לתאר אותה. בדיוק והיה לי דאד ליין " שמנע בדיקה יסודית .. הוא תארתי את פריס על פי דמיוני , אולם לאחר מכן קיבלתי מכתב תגובה נזעם של ילד המתלונן על כך שהעיר אינה מופיעה כפי שהיא באמת ונראית כמו "חיפה ". .
– במקרה אחר לא ציירתי את הסמל של מכונית היגואר באופן מדויק, וקיבלתי תלונה דומה.
אחרי המקרים האלו קיבלתי את התובנה שקהל היעד שלי מתבונן בפרטים הקטנים ביותר ומעדיף שיהיו מדויקים. . מאז הקפדתי מאוד על אותנטיות ומחקר מפורט לפני שהעליתי משהו על הדף מתוך ההבנה שלילדים צריך לתת מוצר מדוייק ואמיתי ככל האפשר. בסיפורים שלנו היינו מקפידים מאוד על דייקנות ואותנטיות גם כי ידענו שזה מה שהקוראים רוצים וגם כי זה מה שאנחנו רצינו.. רצינו לתת לקוראים אשליה של אמיתיות ששום דבר לא יפגע בה. לא כמו בסרטי קולנוע על הרומאים למשל שבהם אתה רואה שאחד החיילים הרומאיים לובש שעון וזה מיד הורס לך את האשליה של האמינות .
אפילו שתאמין לי המאמץ והזמן שהשקענו בהחלט לא השתלם מבחינה כספית וזה עוד בלשון המעטה. .
על כן, כאשר אני וזיגלמן רצינו לכתוב את "יוסקה מאיור" ערכנו מחקר היסטורי מקיף ומדויק ביותר. רקע אמיתי לעלילה היה חשוב לנו ביותר. מעולם לא היה סיפור כזה ב"הארץ שלנו" עם רקע היסטורי מפורט וריאליסטי כל כך בעבר, והוא יצר הרבה הדים. בנוסף, אפילו קיבלנו תגובה זועמת מאקדמאי מאוניברסיטת חיפה על הריאליזם בו הצגנו את טבח השבויים היהודים בגוש עציון בידי ערבים , אולם יעקב אשמן הגן עלינו בזעם.
הקפדה דומה הייתה ב"אבירי הכותל המערבי ".

זיגלמן : גם באבירי הכותל עשינו מחקר יסודי בכל מה שקשור לבגדי אבירים (שריון), דגלים וכו'. הקפדנו מאוד על אוטנטיות היסטורית ודיוק וכלי נשק . שבהם השתמשו באותה התקופה. 
הצרה הייתה  שקל יותר למצוא רפרנטים ותיעוד על זה מתקופות של סוף ימי הביניים. ולא  מתקופות מסעי הצלב עצמם.  


היו אם כך תגובות על הסיפורים ?
רוטמן : בהחלט. הילדים בשכונה במקום מגורי אז בחיפה למדו איך שהוא שאני זה שעושה את הקומיקסים האלה שהם היו קוראים בהארץ שלנו ורצו אחרי והציקו לי כל הזמן בכל מקום בשאלות מה יהיה בהמשך בשבוע הבא. אבל אשקר אם אגיד שלא נהניתי מהעניין הזה.
אלי :העורכים היו לפעמים מציעים רעיונות ?

זיגלמן : בדרך כלל הרעיוונות היו שלנו. ואני זוכר שהם היו מאוד פתוחים למה שהיצענו. אני זוכר שפעם יעקב אשמן היציע שנעשה סיפור על אנשי המאדים. ואת השאר כבר עשינו בעצמנו. בסיפור בשם "מלכודת במצולות " שתיאר ניסיון פלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ.

 רוטמן כיוצר בודד.  

 

מאמצע שנות השבעים רוטמן החל לצייר סיפורים שהוא כתב בלבד.
בינם אפשר למנות כדוגמאות בולטות במיוחד את:הרוח מחירבת אל ג'אה " סיפור כמעט יחיד במינו בעיתוני הילדים שעוסק בהתיישבות בראשית המאה העשרים ובראשית הסכסוך בין היהודים והערבים. הסיפור מספר כיצד בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים. שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.
רוטמן : זהו סיפור שהושפע מאוד מ"אקסודוס" של לאון יוריס שם הפתיחה מספרת על אביו של ארי בן כנען שבא להתיישב בארץ ישראל בראשית המאה ואיך נלחם בשודדים בדואים ואהבתי מאוד את התקופה של יבוש הביצות והמושבות אז החלטתי ללכת אחורה ולעשות מזה סיפור .ושוב ברקע הייתה המחשבה על ללמד קצת את הילדים היסטוריה .. "

וד סיפור מעניין היה "מתחת פני השטח". שהופיע בשנת 1979.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ.
רווטמן : התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד. זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקוה שלא יקרה לו כלום אבל כן קרה והתנקשות בחייו אכן הצליחה

הסיפור הזה על ניסיון התנקשות בסאדאת התגלה מאז כנבואי . ואגב אורחה רוטמן הקדים בו שני ספרי מותחנים האחד של אמנון דנקנר והשני של אריה קרישק ,ששניהם תיארו גם הם נסיון התנקשות בחיי סאדאת .ויצאו בו זמנית .אלא שרוטמן חשב כנראה על אפשרות ההתנקשות  לפני כולם.

בשנות השמונים חיבר רוטמן עוד כמה סיפורי קומיקס והפעם בצבעים. הוא כתב סיפור קצר על ההיסטוריה מאחורי חג החנוכה . הוא כתב סיפור בשם "בעמק הקדום " סיפור מז'אנר שכבר אינו קיים יותר "הארץ האבודה " גילוי תרבות קדומה נידחת אי שם בפינה נידחת של העולם ,כיום כאשר כל פינה בעולם מופתה סיפורים חדשים מז'אנר זה הם כמעט בגדר הבלתי אפשרי.
רוטמן בכל אופן ניסה את כוחו . סיפור המזכיר מאוד את סיפורי טרזן הקלאסיים של אדגר רייס בוראוז שבו סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם שתי ערים אבודות נלחמות בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות המלכה החשמונאית שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם הרומאיים. הסוכן הישראלי נאבק במפלצות לוחם בזירה ,מתאהב במלכה היפה של העיר העברית ובסופו של דבר מוליך את אנשי העיר לניצחון על הרומאים .

סיפור היסטורי נוסף היה "משעול הפרטיזנים" סיפורו של לוחם ארץ ישראלי שחודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים .רוטמן גם על הסיפור הזה ביצעתי מחקר מפורט והסצינה של פיצוץ הסכר מתארת אירוע אמיתי שבאמת התרחש והכנסתי לתוכו את הגיבור. בסיפור הזה אגב הייתה השפעה חזקה מאוד של סיפורי ההרפתקאות והמלחמה של אליסטר מקלין כמו "תותחי נברון " ו"הנשרים המריאו עם שחר".

אלו היו סיפורי הקומיקס האחרונים של רוטמן . "בעמק הקדום " ו"משעול הפרטיזנים " שבו והופיעו בשנת התשעים במגזין חדש לילדים בשם "אותיות " שנועד לשוק חדש ומתפתח של קוראי קומיקס –הילדים הדתיים . הם היגיעו למסקנה שאף שסיפוריו של רוטמן נועדו בתחילה עבור ילדים חילוניים הרי הם מתאימים גם להם . עבור המגזין הזה רוטמן צבע לראשונה את שני הסיפורים שבמקור הופיעו כמו שאר סיפוריו בשחור לבן.
 אלי :המשכת לכתוב מאז ?
 רוטמן :בשנות השמונים פנה אלי המפיק מיכאל שוילי שקרא קומיקסים שלי והתפעל וחשב שאני מתאים מאוד לכתוב  לקולנוע ,ולך תדע אולי הוא צודק …הוא ביקש תסריטי פעולה. כתבתי שני תסריטים על גיבור אמריקני והחלו לצלם אותם אבל אז תקף שפל את עולם הקולנוע כתוצאה מסגירה של אולמות קולנוע עם התפשטות שוק הוידאו וההסרטה נעצרה וחבל.
מאז כתבתי גם רומן על מלחמת העולם השנייה עם לוחם יהודי אבל לצערי גם עם זה לא קרה הרבה וזה תקוע לי מאז במגירה.בשלב זה אין לי זמן לכתיבה וזה אולי חבל.
– .
פמיניסט ?

 

מתוך הלוגו הקבוע של "אבירי הכותל המערבי "

פרט מעניין בסיפורים אלו הוא שהם כמעט היחידים עד לתקופה זאת שבהם נשים תפסו מקום בולט כל שהוא בעלילה. פרט שבולט גם בסיפורים אחרים של רוטמן שתמיד הקפיד להציב לגיבור חברה נחמדה ואמיצה .
רוטמן :אני זוכר שדובי היה צוחק עלי תמיד משום שהתעקשתי להכניס לכל סיפור אישה ורצוי כמה שיותר יפה. אף פעם לא היססתי בעניין הזה."

 

בעצם ההכנסה של דמויות נשיות הייתה התקדמות כלשהי בהשוואה לרוב הסיפורים הקודמים של עיתוני הילדים.  חלקם הגדול אף  לא טרחו לציין שיש בעולם גם מין נשי . והדמויות שבהם הם כמעט תמיד  זכרים גם אם נכתבו או צויירו בידי נשים כמו לאה גולדברג או אלישבע נדל .( היחיד שעד אז טרח להציב אישה כדמות מרכזית בסיפורי קומיקס היה דווקא גבר דוש בסדרת "רותי " שלו מ"העולם הזה " משנות החמישים ) .
בסיפוריו של רוטמן  אם כך הייתה מעין התקדמות בכך שיש התייחסות קבועה לעצם קיומו של המין האנושי הזה הנקרא "אישה " ולכך שיש ממנו דוגמאות נאות מספיק על מנת למשוך אתץ עצם תשומת ליבו של הגיבור הגברי שאינו עוסק כל הזמן רק בלחימה בכוחות הפשע ואף מצליח להקציב זמן עלילה  ( מוגבל מאוד,זה נכון  ) על מנת להתעניין   גם באישה.
אם זאת ספק עם הוגות פמיניסטיות ירוו נחת מסיפוריו של רוטמן ויראו בהן  התקדמות מבחינת תמיכתם בהשקפותיהן. הנשים בסיפורים היו בדרך כלל לא יותר מבנות לוויה של הגיבור הגברי הנועז ותרומתן העיקרית להתפתחות העלילה  היא בכך שהוא מציל את חייהן מאיום זה או אחר.


עבודת היצירה

– איך התבטאה עבודת היצירה שלך ?
-רוטמן :  את הסיפורים הייתי יוצר שאני בונה עלילה שמכוונת גם לציורים. את דף הפתיחה לכל קומיקס, למשל הייתי יוצר כדף פתיחה לסרט, עם קולאז' של כל הדמויות, אתרי התרחשות וכיתוב רקע, במקרה של "אבירי הכותל המערבי " למשל הכנסתי כתב גותי כמו זה של ימי הביניים אם כי לך תדע כמה מהקוראים הצעירים הבינו את העניין … .
– עבודת האיור ב"הארץ שלנו" היתה רק בשחור לבן, לעומת הקומיקסים האמריקנים מהם הושפעתי שהופיעו בצבע.

אבל זה לא הפריע לי מי יודע מה משום שאחרי הכל היו גם סוגים אחרים של קומיקס שמהם הושפעתי הקומיקס איטלקים וצרפתים משנות ה-70-80 והם הראו לי איזה אפשרויות יש גם בצבעים של אז שחור –לבן היתה גם דרך מיוחד של שימוש בשחור אפור,ניסיתי ליצור דברים וקוים מרשימים באמת באמת בשחור לבן . זוויות ראיה דרמטיות כמו בסרט . איך לעשות אנשים מדברים מעניינים לצפות . אהבתי ליצור ציורים חופשיים שכמו יצאו מהקוביות של העמוד וקומפוזיציות שונות כהות של עמודים הכל כדי שיהיה יותר מגון ונעים לעין . הרבה יותר מתוחכם ממה שנראה במבט ראשון .הכנסתי לסיפורים שיטות של סרטים עם קלוז אפים על הדמויות בקומיקסים החוכמה הייתה למסור כמה שפחות מילים בדיאלוגים כדי שלא יאבד מעצמתו בקומיקס. וגם בזה די הושפעתי מהסרטים
אתה רואה עם כך בקומיקס ז'אנר שקרוב לקולנוע ?
בהחלט . אני רואה בקומיקס ז'אנר שמשלב בין ספר לסרט ואני רואה את כותב הקומיקס כמעין תסריטאי.הבנתי שכתיבת קומיקס בהמשכים מצריכה התייחסות אחרת לסיפור, כאשר כל שבוע נגמר עם שיא עלילתי מותח , ובשבוע שאחריו צריך לייצר "אנטי שיא " ומיד לאחריו שיא חדש וחוזר חלילה וחוזר חלילה. זה היה הדבר הבסיסי ביותר היה להשאיר את הקורא במתח משבוע לשבוע ,ליצור שיאים לכל פרק ושיא חזק מכל בסוף הסיפור.
אז בהתחלה היינו יוצרים שלד כללי מאוד של סיפור הפתיחה הרעיון הבסיסי והסיום. ומכאן ואילך כל שבוע היינו צריכים לשבור את הראש לגבי מה יהיה השיא של אותו
למעשה הייתי ממציא את המשך העלילה תוך כדי עבודה.
בציורים שלי מהתקופה יש מעט מאוד צללים, כיוון שלא הייתי יכול השתמש בעפרון כדי לרכך את הקווים, ומסיבה פשוטה : בהדפסה זה היה נראה כלכלוך. הייתי מצייר את הדפים על גליונות של חצי מטר על 35 ס"מ, ואז ההקטנה הייתה מעדנת מעט את הקווים.
הקפדנו מאוד גם על גרפיקה ועימוד ולפעמים שיחקתי עם העימוד ,תיארתי את הגיבור "יוצא " מהטקסט ,רציתי להראות לקוראים דברים חדשים וכך גם לשמור על עצמי שלא אשתעמם כל כשאני עושה כל הזמן את אותם הדברים.

חסמבאי יותר מהחסמבאים עצמם

 

 

 

 

החסמבאי שרגה השמן בקרב.ציור מאת גיורא רוטמן.

…כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנו. ,לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
-גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
-יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
-איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
-עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
(( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

 

יואב צור מפקדג חסמבה עם ראש הממשלה יצחק רבין. צייר רוטמן.

 

כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של שמואל כץ , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

 

רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את "יוסקה מאיור " שלי בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

 

 

עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם .

 

 

  מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

האחים זורקין . פושעים אוייבי חברות חסמבה.

אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו (אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?) .

 

דמות ערבי בספר חסמבה. צייר גיורא רוטמן.

כספרים אהבת אותם ?
רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .


.

הפורטריטיסט של פטריק קים


.בנוסף הוא אייר אגב אורחה עוד כמה ספרים נוספים להוצאת רמדור. ובינהם התמונה ה"אמיתית" היחידה הידועה של פטריק קים עבור ספר בשם "מבצע תגמול".
רוטמן הוא האדם היחיד שצייר את דמות לוחם הקראטה פטריק קים על עטיפת ספר שלו ,בשם מבצע תגמול " עד אז כל העטיפות היו לקוחות מספרים זרים גרמנים ואמריקניים ולמעשה לא היצגיו כלל את הקוריאני בעל הידיים המסוקסות . עד שבא רוטמן ויצר את הדיוקן "האמיתי " היחידי שלו .
זה נשמע מדהים אבל זאת עובדה. לאורך מאות הספרי הכיס והחוברות של סדרת הריגול "פטריק קים " אין תמונה של גיבור הסדרה הכל יכול . העטיפות זולגות האלימות והסקס נילקחו בידי המעצב הגראפי אשר דיקשטיין ממקורות גרמניים או מצילומים מסרטי ג'מס בו'נד . שלוש מאות ספרי וחוברות הסדרה, שרבים מהם יצאו בכמה מהדורות ובעטיפות שונות, אין אף דיוקן 'אמיתי' של הקוריאני הענק,.
רק בתמונת הפורטרט של קים שצייר גיורא רוטמן בספר "מבצע תגמול" אנו יכולים להיווכח לבסוף כיצד נראה אותו הקוריאני שאף אישה אינה יכולה לעמוד בפניו.
רוטמן : אהבתי ספרי פטריק קים ויום אחד בא אלי אורי שלגי שעבורו עבדתי במאייר ספרי חסמבה "חבורת אסט אנד " ואחרים והיציע לי לעשות פטריק קים . התברר לי שבעצם מעולם לא ציירו את פטריק קים כי אלו תמיד היו עטיפות של ספרים זרים שבהם אינך רואה כלל את פטריק קים כי הוא לא קיים בהם . אז ישבתי ועשיתי אותו כפי שראיתי אותו בעיני רוחי 'קרוב לתיאורים .
וכתוצאה יצר רוטמן את הציור ה"אותנטי" האמיתי היחיד של פטריק קים .לאחר מכן צוייר קים גם בידי דודו גבע בסיפורים פארודיים על הדמות ואיך שהוא הציורים של גבע מזכירים את הדמות של רוטמן בתסרוקת וכנראה שגבע ראה את העטיפה הספציפית הזאת ואיך שהוא קלט שזוהי הדמות "האמיתית " של פטריק קים וצייר אותו מאז בהתאם. .

כיום הוא נטש את האיור למקצועו כאדריכל שתיכנן  כמה וכמה בניינים ידועים כמו הקאונטרי קלאב של רמת אביב ג' .
אבל עדיין שוקל  לחזור אל הקומיקס באתר מיוחד.
גיורא: אני מודה, שעד להמצאת האינטרנט, לא ידענו עד כמה הסיפור הזה נגע וריגש את בני הנוער. שם, בתוך הבלוגים והפורטלים למיניהם מצאנו כמה התייחסויות מרגשות מאנשים שהם היום הורים לילדים. זה עורר בי מחשבות אולי לחזור לתחום הזה באתר מיוחד .אבל לא ברור כמה אתר כזה יכול להצליח מבחינה עסקית ,ואם יש לי  אתה זמן הפנוי הנדרש.

…דובי זיגלמן מה אתה חושב היום על סיפורי הקומיקס שאתה ורוטמן יצרתם ביחד ?
. פרט אולי 'לאבירי הכותל המערבי ', אף אחד מהסיפורים האחרים לא מתקרב ליוסקה מאיור ברמה ובאיכות . . אלא, שבאבירי הכותל, מלכתחילה הייתה התחלה והיה סוף. לא הייתה אפשרות להוסיף (או להאריך) את הסיפור מעבר למה שסופר.

הקומיקס שלא היה

 תכננתם סיפורים מצויירים נוספים שלא יצאו לבסוף לפועל ?
זיגלמן . בהחלט . בתקופת הלימודים שלי בארה"ב, כתבתי סיפור מצוייר שמתרחש בניו-יורק ושהדמות המרכזית שלו היא בניהו בן-יהוידע. באנגלית הוא נקרא BENAYAH. בניהו המיתולוגי מגיע לניו-יורק בשליחות שלמה המלך  שיודע לשגר אנשים בזמן אל העתיד  ונלחם בטרוריסטים איסלמים שמנסים לפוצץ את מערכת הרכבת התחתית. תאמין או לא, אבל הסיפור נכתב בסוף שנות ה- 70.
תאר לך את בניהו על סוס דוהר עם חרב שלופה פורץ מתוך מנהרות הרכבת התחתית – נלחם – וחוזר ונעלם במנהרות.
הסיפור נשלח לגיורא – וכדי לעזור לו במחקר הוויזואלי, ערכתי סידרת צילומי-רקע ב- רכבת התחתית של ניו יורק שבגללם כמעט ונעצרתי ע"י המשטרה.. אלא, שגיורא היה עסוק בפרוייקטים אחרים ולא מצא זמן לטפל בזה. בסופו של דבר, כל החומר שהכנתי אבד..

היית רוצה לעבוד שוב עם רוטמן על קומיקס ?

בקשר לפרוייקטים בלי גיורא? רק בכתיבה נטו – כמו שכבר אמרתי לך: לאחרונה, סיימתי כתיבת ספר הרפתקאות לנוער שנקרא 'תעלומת האוצר התורכי' שעוסק בחיפוש אוצר מימי מלחמת העולם הראשונה הספר נמצא אצל מספר מו"לים – בתקווה שמשהו ירצה אותו. כמובן שגיורא אייר אותו…
'תעלומת האוצר התורכי' – חבורת נערים מוצאת יומן שכתב קרוב משפחה בתקופת מלחמת העצמאות.
אני עובד כעת על סקיצה לספר המשך שיקרא 'תעלומת המשדר הסודי' ועוסק בפיענוח תעלומה מימי המנדט הבריטי.
 גיורא רוטמן יצר במשך למעלה מעשר שנים סיפורים בז'אנר מוגדר היטב בזמנו "ז'אנר הסיפור ההרפתקני " סיפורים שהיו פופולאריים מאד. . סיפורים כאלה היו קיימים לפני רוטמן. ואם כי היו יוצאי דופן הרי מרבית היוצרים  שבאו לפניו  פעלו  מבחינתם כמעט בחלל הריק בתחום  שלעיתים קרובות לא היה להם כלפיו כל יחס  ועניין מיוחד.

   רוטמן  היה שונה בבכך  שהיכיר היטב את עבודתם של יוצרים ישראלים שעסקו בנושאים אלו מאחר שגדל עליהם .  הוא גם בנה עליהם וגם פעל במודע ליצור עבודות וסיפורים טובים יותר מאלו שקרא הוא עצמו.  

כמדומה שאף יוצר בשבועוני הילדים לפניו לא השתווה לו בפרטנות של ציוריו ובתחושת האמינות והריאליזם ההיסטורי שהקפיד להכניס אליהם.

מאז ז'אנר זה  הפך בעיקר למושא לפרודיות ולמעשה נעלם כחלק מהשינויים הדרסטיים שעברו על החברה הישראלית מאז שנות השבעים והשמונים. גיבוריו של רוטמן היו הגברים הקלסיים יפי תואר אמיצים ויודעים בדיוק היכן הם עומדים . מאז כמובן דמות הגיבור הזה נכבר נעלמה בחברה שלנו ,והוחלפה בסוגי גיבורים אחרים.

האם עוד יכולים סיפורים מסוג זה לדבר לילדים כיום ?

קשה לאמר הילדים כיום שייכים לעולם אחר מזה שבו נוצרו ובו עוסקים הסיפורים. 

אבל כמדומה שהם בשינויים ועידכונים מסויימים יכולים לדבר דווקא למבוגרים שגדלו עליהם בשנות השבעים . 

 

נספח 1 : רשימת  סיפורי הקומיקס  שאייר גיורא רוטמן

1. "עלילות מיקי וציקי " כתב וצייר גיורא (רוטמן) . דבר לילדים כרך מ' . 1970 חוברות 38-49. ב12- חלקים.
עלילות ילד וחתולו שלוכדים מחבלים ברצועת עזה.

2. "קוטל הדובים. כתב וצייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו תש"ל 1970 . חוב' 14-33 .
סיפור בסגנון "אחרון המוהיקנים " של קופר על קנדה מאה ה-18 ועל לבן אמיץ וידידו האינדיאני שמונעים מכנופית לבנים לגרום מלחמה בין לבנים ואינדיאנים. "עלילות לוחם אינדיאנים במאה ה-18 במערב הפרוע בעת שלטון הבריטים בארה"ב ."
צייד דובים נאבק במרד אינדיאני כנגד הצבא הבריטי ולבסוף מגלה שהאינדיאנים הוסתו בידי כנופית לבנים המעונינים בהשמדתם כדי לכרות זהב באדמתם . הוא מחסל את הכנופיה וחוזר לאהובתו בשבט האינדיאני .

3. "הפירט " . סיפר וצייר גיורא רוטמן תש"ל , 1970 חוב' 34-47 . על לוחם יהודי אנגלי אמיץ בימי המלכה אליזבט במאה ה-16 שנאבק בספרדים באמריקה. בימי פרנסיס דרייק קצין אנגלי נחטף לעבד בידי הספרדים . הוא נמלט מספינת העבדים והופך לפירט מציל את אהובתו הספרדיה ולבסוף עוזר לאנגלים במלחמתם כנגד הארמדה הספרדית . בהשפעת הספר "הקפטן מקסטיליה"  על לוחם באינקויזיציה.

4. "מליסלדה או האלים באים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה ) צייר גיורא רוטמן . כרך כ"א, 1971. חוברות 1-50.
סיפור הקומיקס הארוך ביותר של שדה ( והוא גם אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים ביותר שפורסמו בעיתון ילדים ישראלי בכלל) .
נער ישראלי שבת כוכב נוגה התאהבה בו מבקר בנוגה ובכוכבים אחרים . עם חזרתו לכדור הארץ הוא משתמש בטכנולוגיות של בני נוגה כדי להילחם בעולם הפשע , אך משום מה אינו טורח כלל להסתיר את זהותו ( שגיאה ששום סופר גיבור אמריקני לא היה שוגה בה…) וכך מסתבך עם ארגון פשע מסוכן.

5. יוסקה מאיור כתב דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן. הארץ שלנו 24.1.1972 
הופיע בשני כרכים של הארץ שלנו בתשל"ב ותשל"ג.

חוב' 20-51. תשל"ב חלק א." וחוב' 1-50 חלק ב'.ב-81 חלקים.

סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת
העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. הארוך שבסיפורי
הקומיקס בעיתוני הילדים. החלטה של הסופר והצייר לתאר את מלחמת השחרור כמו שצריך ובאנו ליעקב אשמן שהוא התלהב מאוד ונתן לנו יד חופשית והתחלנו בסיור על הברת ילדים ממנזרים מאירופה וציירנו מנזר אמיתי מצילומים מנשר שדובי ראה בולין . ואחר כך מלחמת השחרור השיירות לירושלים וגוש עציון ודרך בורמה הקפדנו על אותנטיות ודייקנות וציינתי רק את הלגיונרים קוצרים את השבויים בגוש עציון וקיבלנו מכתב נזעם מחוקר מה זה מראים דבר כזה .

6. . "מסתרי הדרקון האדום " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג , 1973. חוברות 1-33.
נערה וסוכן חשאי נאבקים בארגון פשע טרוריסטי שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט בעולם או להשמידו.
7. . "הקופסה הטורקית" . כתב "יריב אמציה "( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג . חוברות 34-51. ב18- חלקים.
יורם ורזיה גיבורי הסיפור הקודם נאבקים במזימה לפגוע בבטחון המדינה באמצעות הברחת סמים.

8. מלכודת במצולה.  סיפר דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו
כרך 23. תשל”ג.24.9-73-11.3.74. חוב’ 1-25 ב-25 חלקים.
משלחת מחקר ישראלית חוקרת את תעלומת היעלמותם של ספינות שונות בים ומגל שמאחורי ההיעלמויות עומדים אנשי מאדים שהקימו עיר תת מימית ומתכננים לכבוש את כדור הארץ ולהתיישב בו. אנשי הספינה משמידים את העיר התת מימית ואת אנשי המאדים.לא מהסיפורים שאני אוהב
9. . "המסכה הצוחקת " . כתב "יריב אמציה "(פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כד, 1974. חוברות 1-31.
יורם ורזיה נאבקים במנהיג כנופיית נערים שמתגלה כלוחם אמיץ ואדם טוב מיסודו שפנה לעולם הפשע רק מלית ברירה . הם נותנים לו לחמוק מעונש.
זהו סיפור יוצא דופן של הארץ שלנו בכך שעסקו בו בבעיות חברתיות של ממש ( כנופיות נוער ) ולא דווקא במלחמה באירגוני פושעים ומזימות בין לאומיות .

10. . "חולות אדומים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן. כרך 24 .חוברות 32-51. ב19- חלקים.
המשך ישיר של הספור הקודם. יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים לצבא במלחמת יום הכיפורים ,נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לחמוק ולאחר מסע ארוך חוזרים לישראל אל חברותיהם.

11. אבירי הכותל המערבי. כתב דב זיגלמן ,צייר גיורא רוטמן .הארץ שלנו "כרך 24.

18.3.74-9.9-1974.חוב' 26 -50 ב-25 חלקים.

" בתקופת מסע הצלב הראשון צעיר יהודי מתחזה לאביר צלבן שאותו הרג , מציל את חייו של "

גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.

הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש

בידי חיילים ישראליים. מלא אהבה להיסטורי ולמורשת ישראל
12. . אוצר טמון בקרח . מאת דב זיגלמן וגיורא רוטמן. כרך כ"ה תשל"ה חוב' 1-42.
בסיום מלחמת העולם השנייה אוצר נאצי נקבר בגרנלנד. בחור ובחורה ישראלית יוצאים לחפש אותו בימינו ונאבקים באירגון נאו נאצי ובמנהיגו אחד הנאצים שהטמינו את האוצר.בהשפעת אליסטר מקלין

13. הרוח מחירבת אל ג'אה מאת גיורא רוטמן. הארץ שלנו 29.12.1975-7.6.76

חוב' 18 -41 ב-23 חלקים . .

בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים
שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.

14. מסתרי האמזונאס. כתב וצייר ורוטמן . כרך כז , 1977 חוב' 1-24.
מומחה אטום ישראלי נחטף בידי ארגון נאו נאצי לגו'נגלים של דרום אמריקה. סוכן ישראלי ביחד עם בתו יוצא לחלץ אותו ועושה זאת על ידי המרדת העבדים אינדיאניים של הניאו נאצים.
15. במזל תאומות . כתב וצייר רוטמן . כרך כז , 1978. חוברות 25-53.
ילדה מאומצת מגלה את אחותה התאומה שהיא אקרובטית בקירקס יוגוסלאבי שהוא
גם קן של מרגלים מסוכנים. בעזרת סוכן ישראלי השתיים מתגברות על המרגלים.
16. מתחת פני השטח. סיפר וצייר גיורא רוטמן . כרך כט 1979-1980.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ. התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד . זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקווה שלא יקרה לו כלום ו אבל כן קרה .
"17."בעמק הקדום " מעריב לילדים –סוף שבוע 10.12 1982 -1983 ( מעריב לילדים עבר בשלב מסויים במהלך הסיפור ממוסף "סוף שבוע " למוסף השבת ")
כתב וצייר גיורא רוטמן  הופיע שנית ,אותיות 181-212 ב-31 חלקים 4.9.91"
סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם 2 ערים אבודות נלחמות
בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות
המלכה החשמונאית היפה שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם
הרומאיים. הוא מוצא את עצמו נאבק במפלצות פרהיסטוריות וכגלדיאטור בזירה הוא עוזר ליהודים להביס את הרומאים ולהגיע עימם לשלום)
18. משעול הפרטיזנים כתב וצייר גיורא רוטמן מעריב לילדים .1985
פורסם שוב במגזין " אותיות" כרך ו' 1.1.9.94 ב-40 חלקים .
לוחם ארץ ישראלי חודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים  

 

19. סיפור חנוכה של עמוד אחד על סיפור מרד החשמונאים . גיורא רוטמן במעריב לילדים 25.11.1983 .

 

דב זיגלמן שותפו הקבוע של רוטמן פירסם בנפרד את סיפור הקומיקס הנ"ל :

אוצר במעמקי הים" . כתב דב ( זיגלמן)  צייר יוסי . דבר לילדים  כרך מא' , 1971
חוברות > 26-46.ב21- חלקים

איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19. תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
 נספח 2: ספרי חסמבה שאייר גיורא רוטמן בהוצאת "רמדור-שלגי " :

 

 

 

22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי .

 חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות .

 חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון
24. חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .

חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים
25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב! . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את אורי , בנם של ירון זהבי ותמר ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד.

חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד.

 

.28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם) מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון
29. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

30. חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה בנסיון להציל את התאומים החטופים, החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים .


31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי של דוד המלך . צייר רוטמן .1982. ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ")
חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד .

 חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון
32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו". .

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון
33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984 ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ") . תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.

34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985.

 חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון
36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים
37. חסמבה במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986.

 חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

39. חסמבה במלחמה מול שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם.

40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .

 

חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר
41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים.
42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990 המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.
הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית .

 

 חסמבה והגנרל האמריקני שורצקופף בזמן מלחמת המפרץ.

 

 חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.
הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהוב שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .
הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות וסוף דבר של מוסינזון על בנו שנהרג במלחמה וכולל זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות

סדרת ספורי חסמבה לגיל הרך הוצאת שלגי :


1. הילדים הגיבורים והתוכי זנזיבר . צייר רוטמן . 1977. סיפור המתרחש בזמן המנדט תקופת הספר הראשון כאשר אליהו חרמון עוד חי. גיבור הספר והסדרה הוא התוכי של החסמבאים , זנזיבר.
2. התוכי זנזיבר משגע פילים . צייר רוטמן. 1978. התוכי זנזיבר מארגן הקרנה מיוחדת לבעלי החיים של הסרט "טרזן על העצים " עם תרגום מיוחד לשפת החיות

דוד הרועה הקט נלחם בענק גוליית ! / סדרת יגאל מוסינזון באגדות וספורי התנ"ך, 1 הוצאת שלגי , צייר רוטמן , 1988.
סיפור שאותו מספר התוכי זנזיבר במערה החשמלית לילדי השכונה על דוד התנכי

ספר בסדרת "חבורת אסט אנד" מאת א.סקורצ'ר על קבוצת נערים כדורגלנים בלונדון .
( הערה : לגבי סדרה זאת בת שמונה ספרים אני חושד שהיא תוצר ישראלי מקורי המתחזה למתורגם.אני יודע זאת בוודאות לגבי שלושת הספרים האחרונים שנכתבו בידי שרגא גפני ( אבנר כרמלי ) השאלה היא חמשת הספרים הראשונים המוצגים כ"מעובדים בידי אשר דורי " נכתבו כולם על ידיו .

מספר 7 בסדרה : .הקרב על הפרס הגדול 1982. כתב "אבנר כרמלי " ( שרגא גפני ") אייר כנראה גיורא רוטמן,אם כי רמת האיורים היא הרבה מתחת ליצירתו הרגילה.

"ברט ויטפורד " מבצע תגמול / עברית – מ' גלעד. הוצאת רמדור, 1975
ספר בסדרת פטריק קים

דני דבורין  החבורה התל-אביבית ותעלומת המשחק המוזר,רמדור ,1975

אניד בלייטון שנה ראשונה בטירת מלורי עברית תחיה בת אורן ,רמדור 1976
אניד בלייטון התאומות בפנימיה תרגום צביה בן שלום הוצאת רמדור 1976

 

אסתר קל אסתר על הקו,הוצאת א.לוין אפשטיין 1978 

אסתר קל לבת : וגם לבן לא יזיק לדעת, מודן ,1983
,תמר בורנשטיין לזר יום הולדת / ; עיצוב עטיפה אלונה פרנקל ; סדרת חג שמח ספריית פילון אלונה 82, [תשמ"ד)
תמר בורנשטיין לזר סכות ושמחת סדרת חג שמח ,ספריית פילון , תורה אלונה 82, [תשמ"ד

אריה אלדד שכרון סיני ,הוצאת כתר ,1982

 

שאול רוזנפרל אבא של גידי קבל ענש / שחף ספריה לנוער ;הוצאת שוקן 1983
יגאל לב " מסתרי חותם הזהב" סיפור בהמשכים ב"מעריב לילדים", 1984 ( מהדורת הספר מ-1987 אויירה בידי יוסי וקסמן ).

רחל זילברמן ואביבה דקל מרפאת החיות של רוחל'ה,הקיבוץ המאוחד ,1990 .

 

אביבה דקל הכלב "סתם "  הקיבוץ המאוחד ,1992

 קישורים נוספים על גיורא רוטמן:

 

האתר של גיורא רוטמן

גיורא רוטמן בויקיפדיה

מגידי גזר ועד יוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס
יוסקה מאיור כאפוס היסטורי

פנחס שדה כותב קומיקס

חולות אדומים

הישראלים והצלבנים :הצלבנים בספרות הפופולארית הישראלית

גיורא רוטמן והגולם :תיאור של מציאות חלופית

האי מייל של גיורא רוטמן
giora@gr-a.co.il

דוב זיגלמן
dov_zig@netvision.net.il

 

 

מחווה של אורי פינק לסיפוריו של גיורא רוטמן ,מהספר "הגולם ".

תודה לשירי פרידמן  שסייעה בעריכת הראיון עם רוטמן

( שירי פרידמן היא סטודנטית לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, ושבין השאר, מקוה להתמחות ולחקור תרבות ויזואלית פופולרית, בעיקר יהודית ישראלית
בכלליות על העבודה – המחקר שלה על גיורא רוטמן הוא חלק מעבודה על קומיקס ישראלי, שבמוקד העבודה עומד הקומיקס "אבירי הכותל המערבי", כיוון שבין השאר, הוא מעין נקודת שינוי בנוף הקומיקס הישראלי, גם מבחינה סגנונית השואבת בעיקר בסגנון איור סדרות האקשן האמריקאיות, יחד עם השפעות שונות מהתרבות הפופולרית בתקופתו, וגם בתוכן, שמאחד בתוכו סיפור מלחמה בעל נופך חינוכי המנסה לשחזר את האווירה הרומנטית הישנה שהעניקו לגיבורי מלחמה, יחד עם איזושהי התפקחות לגבי דימוי הגיבור שבאה אחרי מלחמת יום הכיפורים)

 

מפגש עם היוצר גיורא רוטמן

גיורא רוטמן .

ביום שישי ה-20 ליוני בשעה 11:00 יתקיים  במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון מפגש עם היוצר והמאייר גיורא רוטמן, . רוטמן שנחשב ליוצר הקומיקס הישראלי החשוב של שנות השבעים  ידוע בעבודתיו על סיפורים בהמשכים בשבועון "הארץ שלנו " סיפורים  כמו  "מליסלדה " 'יוסקה מאיור' ' "אבירי הכותל המערבי "', סיפורי הרפתקאות מדוייקים וריאליסטיים שהקומיקס הישראלי לא ידע כמוהם עד אז ( או מאז ) .

כן הוא ידוע כמאייר  ספרי "חסמבה" של יגאל מוסינזון ..

במפגש ידון גיורא רוטמן ביצירתו ובשיטוטית כקומיקסאי .

 ההשתתפות בשיח בעלות כרטיס כניסה בלבד.

מספר המקומות מוגבל, יש להירשם מראש בטלפון 03-6521849

עוד על גיורא רוטמן

מגידי גזר ועד ליוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס

דוד בן גוריון כ"מגן היקום " בסדרת הקומיקס האמריקנית "המנורה הירוקה ".

כתבה מיוחדת לרגל חגיגות 60 השנה להקמת מדינת ישראל

מלחמת העצמאות הראשונה והגדולה במלחמות ישראל שלה מלאו בימים אלו שישים שנה היא גם המיוצגת ביותר בסיפורי קומיקס אבל זהו ייצוג חיוור למדי.
ניתן היה לצפות שבקומיקסים הישראלים שבמשך עשרות שנים העלו על נס את אומץ הלב והגבורה והמאבק באויב יינתן ייצוג גדול יותר למלחמת העצמאות אבל ל .כנראה בגלל הייצוג הקטן היחסית לנושא סיפורי המלחמה בכלל שמעולם לא תפסו מקום חשוב בקומיקס הישראלי וככל הנראה לא עניינו במיוחד את העורכים הכותבים והקוראים של עיתוני הילדים.
וכך יוצרים חשובים כמו אריה נבון ונחום גוטמן שאיירו הרבה איורים וקריקטורות על מלחמת
העצמאות מעולם לא יצרו סיפור קומיקס של ממש שעסק במלחמה..

טינטין פוגש את מנחם בגין

למיטב ידיעתי המאבק בין היהודים הערבים והבריטים  של תקופת קום המדינה תואר לראשונה בקומיקס  ממש ב"זמן אמיתי " באלבום של דמות הקומיקס המפורסמת טינטין מאת הרג'ה בספר שפורסם  תחת השם "ארץ הזהב השחור  

הסיפור הזה החל להיכתב  ולהתפרסם עוד לפני מלחמת העולם השנייה אך אז פרצה המלחמה והנאצים כבשו את בלגיה והרג'ה נאלץ  לעצור אותו מסיבות מובנות הנאצים לא היו רוצים לקרוא בעיתונים בלגיים סיפור שבו תופסים לוחמי מחתרת יהודיים מפלסטינה מקום חשוב . .הוא חזר אליו לאחר תום המלחמה ואז תיאר את טינטין המבקר בפלסטינה של סוף ימי המנדט שבה יש מאבק בין יהודים ערבים ובריטים . הרג'ה מביא את טינטין לעיר חיפה  והפגיש אותו שם  עם לוחמי "האירגון " האצ"ל,הללו חטפו אותו במחשבה שהמדובר ביהודי  מאנשיהם  אחד "סולומון גולדשטיין אדם שאכן דומה לטינטין . גולדשטיין זה הוא ידידו האישי של מנהיג האירגון שמתחפש במהלך הסיפור לרב ומנהל עבורו מבצע הצלה מידי הבריטים .

הרג'ה אינו נותן את שמו של המנהיג  אבל זהו איש בשם מנחם בגין לעתיד ראש ממשלה בישראל . עד כמה שידוע האישיות ההיסטורית הבכירה ביותר  שאותה פגש טינטין במהלך מסעותיו ( בהרפתקה קודמת הוא התמודד עם אנשיו של הגנגסטר אל קפונה בשיקאגו) .

ולאחר מכן מצא טינטין את עצמו נחטף בידי יריביהם הערבים .   .

אבל קטע מעניין זה  והרקע הארץ ישראלי נמחק ושונה למרבית הצער בגירסה מאוחרת של האלבום מאחר שהמולים הבריטיים החליטו שכל הנושא של המאבק בין יהודים וערבים לפני קום מדינת ישראל שוב אינו רלבנטי ל"ימינו " ו שם ההרפתקה כולה מתרחשת במדינת נפט ערבית מדברית דמיונית בשם "חמד "..וזה חבל מאוד ,אם אי פעם סיפור זה יתורגם לעברית יש לתרגם אותו מהגירסה המקורית שבה מופיעים אנשי האצ"ל.   

גם  סיפור הקומיקס הראשון על מלחמת העצמאות  עצמה הופיע לא בעברית אלא באנגלית ולא בישראל אלא בארה"ב הרחוקה במגזין קומיקס אמריקני .
3rd Unknown author]. "An Army is Born" War #16 (3rd
? (NY : Atlas צייר   Paul Reinman.

[WarWar1.jpg]

[WarWar2.jpg]

[WarWar3.jpg]

[WarWar4.jpg]

[WarWar5.jpg]

[WarWar6.jpg]

An Army Is Born" War War #16 Feb. 1953 U.S.A. Comic
Magazine Corp. illustrated by Paul Reinman

וזהו סיפור מעניין באופן מיוחד מתרחש בתקופת מלחמת העצמאות בשנת 1948 ומראה כיצד היהודים מנצחים כנגד כל הסיכויים למרות הנשק העדיף של אויביהם שהם נלחמים עם מינימום של כלי נשק ולמרות שהיה עליהם לבנות צבא מלוחמים היהודיים שבאו מכל קצוות תבל. .
באופן אירוני שיא הסיפור הוא כאשר חייל ישראלי מקריב את חייו והופך לפצצה אנושית דהיינו מתאבד .בסיפור הם השתמשו במונח האנגלי suicide bomber" וייתכן מאוד שזהו אחד השימושים הראשונים במונח זה ( ואולי הראשון בכלל ? ) שמאז כמובן הפך לתיאור של המתאבדים הפלסטינאים
עד כמה שידוע לי זהו גם סיפור הקומיקס האמריקני היחיד שעסק במלחמת העצמאות ( אם כי דווקא הקולנוע האמריקני עסק במלחמה זאת בלפחות שני סרטים "אקסודוס " על פי לאון יוריס ו"הטל צל ענק " על גנראל מרקוס וגילוי דרך בורמה לירושלים הנצורה) .

עוד סיפור קומיקס זר הקשור למלחמת העצמאות היה סיפור קומיקס ביוגראפי על חייו של נשיא המדינה הראשון ,חיים וייצמן.

from Boys' Life Magazine, Dec. 1956, p. 54).

[BoysLife1956p54.jpg]
סיפורי הקומיקס המקוריים הראשונים על מלחמת העצמאות הופיעו במגזין "הארץ שלנו " בשנות החמישים .
אלו היו ארבעה סיפורים על הפלמחניק הג'ינגי' גידי גזר שהראה בו כוחות גופניים בלתי נדלים כתוצאה מאכילת גזר בסיפור הראשון .בסיפורים הבאים הוא עדיין הראה כוח יוצא מהכלל מידי פעם אבל לרוב רק אומץ לב טבעי של לוחם.
הסיפור הראשון שבהם מתרחש לפני המלחמה בימי המנדט תוך כדי המאבק בבריטים ושלושה מהם מתארים אירועים שמתרחשים במהלך המלחמה .הסיפורים כללו תיאור מסע שיירות לירושלים הנצורה ומשימות בנגב שבמהלכו מתגלים גם שרידים של לוחמים עבריים קדומים ברוח נושאי העניין הארכיאולוגיים של שנות החמישים .
הסיפור הראשון היה :
גידי גזר עלילות מימי הפלמ"ח כתבו אלישע ( פלמחניק לשעבר ששמו המלא לא ניתן אולי היה זה שם בדוי לידידו של אשמן הסופר פנחס שדה שכתב אחריו את סיפורי הקומיקס של הארץ שלנו " ) ויעקב אשמן. ציירה אלישבע נדל .
הסיפור הופיע ב"הארץ שלנו" כרך ג' תשי"ב 1953 חוב' 2-27 ב-23 חלקים . "
עלילות נער בפלמ"ח בשנת ,1946 הסיפור מתאר את המעבר של גידי גזר מהעיר אל הקיבוץ את ההתמודדות שלו עם בריונים בפלמ"ח שמנסים לשגע את גידי בצורות שונות ,במאבק בבריטים ופורעים ערביים ועוזר למעפילים לעלות ארצה. כל זה תוך שימוש בכוחות על "אמיתיים"תוצאה של אכילה מאסיבית של גזר . ( אם כי אין זה מוסבר מדוע ראשי הפלמ"ח אינם לומדים את הלקח ופוקדים על כל אנשיהם לאכול גזר גם הם ולקבל כוחות על דומים…)
שלושת הסיפורים הבאים בסדרה כבר התרחשו במלחמת העצמאות עצמה :
2. השיירה המשיכה בדרכה : עלילות גידי גזר מאת יעקב אשמן ואלישבע
" הסיפור הופיע ב "הארץ שלנו " כרך ו' תשט"ז 1956 חוב' 26-36 ב-11 חלקים.
" גידי גזר מגן על השיירות המספקות מזון לירושלים הנצורה ונאבק בלוחמים הערביים,במלחמת העצמאות..

3. "ג'וב מיוחד בנגב" גידי גזר נלחם בנגב מאת יעקב אשמן ואלישבע הארץ שלנו כרך ו תשטז 1956"
חוב' 37-50 ב-14 חלקים.
גידי גזר נאבק במצרים בנגב במלחמת העצמאות ומנסה לגייס את תמיכת הבדווים שסוכן מצרי מנסה לגייסם לצד הצבא המצרי . לבסוף מחליט השייך הבדוי לסייע לישראלים כנגד המצרים לאחר שראה כיצד הפריחו את השממה. .
על סיפור זה כתב העורך בנימין תמוז :" שובו של גידי גזר גרם שמחה בביתם של כל הקוראים ובגיליון הבא נתל בסיפור חדש "גוב מיוחד בנגב" . על תוכנו אני יכול לגלות רק זאת : הייתי עסוק מאוד בערב החג ,כאשר קיבלתי את הטיוטה של הסיפור ,ולא יכולתי להתפנות לקרוא בו ,אבל הצצתי בעין אחת לעבר הנייר ,כדי לראות במה המדובר. ולמן הרגע שהצצתי בסיפור –לא יכולתי להינתק ממנו . עד שכיליתי לקרוא בו בנשימה אחת
מקווה אני כי דעתכם תהיה כדעתי . "


4. כיתת העצובים : עלילות גידי גזר מאת יעקב אשמן ואלישבע הארץ שלנו כרך 7

"תש"ז 1957 חוב' 1-21 ב21 חלקים ."

גידי גזר וכיתת העצובים "חברי כיתה שהם עצובים אם לא שולחים אותם לתפקידים מסוכנים במיוחד " חיילים נועזים במיוחד אלו שכללו את מוטקה הסייר הטוב ביותר בפלמ"ח את אלי זורק הסכינים הטוב ביותר בפלמ"ח ואת בומבה החבלן הטוב ביותר בארץ יוצאים למשימות מסוכנות בנגב בתקופת מלחמת העצמאות ובהם פיצוץ גשר שהצבא העיראקי מעביר עליו ציוד .ותוך כדי מאבק בחיילים הערביים מגלים במערה עצמות לוחם עברי קדום ומגילות גנוזות קדומות . .זהו הסיפור המרשים ביותר בסדרה ולמעשה שיאה .לאחריו עזב אשמן את גידי .ועל עלילותיו הופיע "
את רוב הסיפורים כתב עורך "הארץ שלנו " לעתיד יעקב אשמן וציירה אלישבע נדל. הסיפור המסיים היה ""בעקבות אל נטף "" המתרחש שמונה שנים לאחר הסיפוריםה קודמים ( אם כי לא נראה שגידי הזדקן אפילו ביום אחד ) שבו גידי נוטל חלק במבצע סיני ומגיע לרצועת עזה בחיפוש אחרי ערבי שאביו חייב לו כסף. .
בסדרה זאת הושם דגש רב על הצורך בעבודת הצוות בין הלוחמים השונים וזאת כנראה הייתה הסיבה שכוחות העל שהיו לגידי בסיפור הראשון בסדרה ( שהתרחש בתקופת המנדט ) נעלמו . המטרה של הכותב הייתה ככל הנראה להראות שגידי גזר אינו "סופרמן" אחד ויחיד , אלא נהפוך הוא , כל לוחם עברי הוא בגדר סופרמן המסוגל למעשי גבורה שלא יאמנו.
מכל בחינה גידי גזר הוא הדמות הבולטת ביותר של  מלחמת העצמאות שאותה הפיק הקומיקס העברי עד יוסקה מאיור שאותו ערך ויוצרו של גידי יעקב אשמן בשנות השבעים .

בשבועון המתחרה "דבר לילדים " לא נטלו את ידם בצלחת והחליטו לא להשאיר את שדה הקרב לחלוטין ברשותו של "הארץ שלנו ".
וגם הם חזרו בזמן אל מלחמת העצמאות . בכרך כ"ז ב1957 כאשר פירסם הסופר והמשורר הידוע משה בן שאול עם הצייר דבי בן דור את "שי ישי ואבישי" עלילות ילדים בירושלים במלחמת העצמאות הפועלים מתחנת הרוח של משה מונטיפיורי ועוזרים לאישי ירו.שלים הנצורה אך נכלאים בידי הלגיונרים הירדנים ( שאמנם אינם מוצגים וכאינטליגנטים במיוחד ).  אך בסוף הסיפור מצליחים להימלט.

זה היה אחד מהסיפורים המעטים שעסקו במלחמת העצמאות וכתב אותו הסופר והמשורר ידוע.  למרבית הצער זאת הייתה תרומתו הכמעט יחידה לסיפורי קומיקס אם כי הוא עסק רבות הן בכתיבה והן באיור ופירסם ספרי ילדים שעוסקים בחבורת ילדים בירושלים בתקופה שלפני קום המדינה. כמו "ילדי הבית המוזר ( 1966) "סוד המילים הבודדות ( 1970) "רודפים אחריך יונתן "( 1975( סיפור שבו חבורת נערים משחררת חברת מחתרת מן הכלא ) ענבים בחול ( 1979 שבו בני החבורר הלוחמים ומתבגרים בנגב בשנת תש"ח ) והסיפור על הסיפור על צ'ופצ'ה ( 1980 זכה לפרס ברנשטיין ) שלושה ימים בחיי המספר וחבריו בתקופת המאבק ואת "אנחנו ילדים טובים ירושלים ( 1992) .

 

"שי ישי ואבישי " פורסם מחדש בכתב העת האינטרנטי בעריכתי "יקום תרבות"

רק שלושים ושש שנים מאוחר יותר פורסם סיפור קומיקס נוסף של בן שאול וגם הוא עסק על תקופת המנדט הבריטי כאלבום בשם :המערה שליד השכונה :מסיפורי ירושלים ,שצייר אבי כץ בהוצאת ,משכל"1993 וסיפר על קבוצת ילדים בירושלים הפועלים במחתרת כנגד הבריטים בתקופה שלפני מלחמת השחרור.


מלחמת העצמאות חזרה ל"הארץ שלנו " בסיפור של סופר הקומיקס הקבוע "יריב אמציה " הלא הוא הסופר הידוע פנחס שדה שכתב בכרך י"ג ב-1963 סיפור בשם " צוציק או סוד ארמונו של אסמעיל אל קאדאר
על עלילות הנער הצעיר חובב ספרים "צוציק " המצטרף ליחידה צבאית הנלחמת בכפר בית גוברים מתמודד עם מתיחות שונות ברוח הקומזיצים הפלמחיים ( הסיפור פורסם בתקופה של הסרט "חיבורה שכזאת " על פי פוצ'ו שעסק רבות במתיחות כאל וכנראה שימש כמקור השראה מסויים ) הוא לוחם בערבים המתוארים כנאצים ומאפשר ליחידה ה לחדור לכפר באמצעות מנהרה קדומה שעליה קרא בספר. וכך מסייע לכבוש כפר ערבי עוין.

אך סיפור זה אינו ממיטב יצירתו הקומיקסאית של שדה. הקוראים נאלצו לחכות 10 שנים ליצירה מעניינת יותר מפרי עטו בתחום הסיפור המלחמתי "חולות אדומים " שעסקה במלחמת יום הכיפורים.

בכל אופן  גם הסיפור הזה  פורסם מחדש במסגרת מגזין "יקום תרבות".
דבר לילדים " עסק הרבה פחות מ"הארץ שלנו " בנושאי מלחמה.


אך מלחמת העצמאות חזרה לקומיקס כנראה לא במקרה בשנה גורלית ,שנת  1967  של מלחמת ששת הימים אז פירסם "דבר לילדים " את הסיפור "דרך בורמה " שכתב וצייר מרדכי אלון והופיע ב דבר לילדים בכרך לז ב-1967 חוברות 37-51
23-5-29.8 1967 ב-14 חלקים

הסיפור על מוטקה ועוד שני לוחמים שגילו במקרה את דרך בורמה לירושלים במלחמת העצמאות שבאמצעותה הצליחו כוחותינו להעביר אספקה לירושלים הנצורה.
העורך  של "דבר לילדים " הגדיר את הפרשה כ"אחת הפרשות המרתקות בקורות מלחמת העצמאות מבצע שהציל את ירושלים הנצורה". בהקדמה לסיפור שהופיעה ב"דבר לילדים כתב אלון :" זה מכבר ביקשתי להחיות בצורה מוחשית את פרשיות הגבורה שהביאו לעצמאותנו. את הסיפור על דרך בורמה שמעתי מפי אנשים שחיו את התקופה הזאת .אני מקווה שיהיה זה הסיפור הראשון בסדרה המוקדשת לקוראים הצעירים ".

התקווה הזאת לא הוגשמה וזה היה הסיפור הראשון ואחרון מסוגו מפרי עטו של נבון .


הסיפור הופיע ב-14 חלקים בגליונות 37-51 של הכרך בין ה-23 למאי וה-29 באוגוסט. והעיתוי הזה לא היה מקרי כלל . תקופת הופעתו של הסיפור הלא ארוך חפפה כמעט במדויק מאורעות כבירים באותה התקופה את תקופת ההמתנה והחששות מפריסת הגייסות המצריים של נאצר ליד הגבול את מלחמת ששת הימים ואת השבועות מלאי ההתפעמות מהניצחון שלאחרי המלחמה.
העורכים החליטו מייד להפוך את הפרשה ממלחמת העצמאות, שתוארה במאמר לסיפור מצויר כאמצעי עידוד וחיזוק מורל לקוראים על רקע האירועים הביטחוניים הקשים. וכך בזמן שבשאר עמודי הגיליון תוארו בכל שבוע האירועים הקודרים של ריכוז צבאותיו של נאצר, סגירת מיצרי טיראן, ולאחר מכן אירועי מלחמת ששת הימים והשבועות שלאחריה , בעמוד האחרון של כל גיליון באותה תקופה חזרו הקוראים לימי הגבורה של מלחמת העצמאות בשילוב שנראה בדיעבד כמתאים מאין כמוהו.

זהו אחד מסיפורי הקומיקס המעטים המתרחשים על רקע מלחמת העצמאות ווהיחיד שתיאר פרשה אמיתית פחות או יותר . באופן יחסי סיפור זה היה ריאליסטי ו"אותנטי" בהשוואה לכל סיפורי הקומיקס הקודמים ההרואיים שפורסמו עד אז (אפשר להשוות אותו רק לסיפור של דני פלנט על קרב המטלה ) .האויב הערבי כמעט שאינו מופיע שם ועדיין זהו הסיפור המלחמתי הטוב ביותר של "דבר לילדים" בתולדותיו.

(סיפור גילוי דרך בורמה תואר גם בסיפור קומיקס אחר ב"הארץ שלנו " ב"יוסקה מאיור" שם יוסקה וחבריו הם שמגלים את דרך בורמה וראו על כך בהמשך  …)

לאחר דרך בורמה פירסם "דבר לילדים " את "צל"ש " שכתב גידי פוקס בכרך מ' של דבר לילדים ב-1969 ותיאר את עלילותיו של לוחם עברי בתקופה שלפני הקמת המדינה בעזרה למעפילים ובמאבק בצבאות ערב הפולשים. סיפור שנראה כמו הכנה לסיפור "יוסקה מאיור " הגרנדיוזי יותר מכל בחינה שעסק בנושאים דומים במגזין "הארץ שלנו".
ובכך הסתיימה תרומתו של "דבר לילדים"  לקומיקס העוסק בתקופת קום המדינה.

מלחמת העצמאות מעל דפי "בוקי "

File:Bucky 52.jpg
מגזין הקומיקס בוקי תיאר גם הוא כמה אירועים מימי מלחמת העצמאות שהתבססו ככלה נראה על סיפורים בריטיים על מלחמת העולם השנייה . .


דגל הכניעה חוברות בוקי 49-50

סיפורה של צוללת בריטית עם צוות ארץ ישראלי שנלחמת בנאצים.

פריצת כלא עכו מאת ארנונה (גדות )) צייר אשר דיקשטייןבוקי מס' 53.

סיפור פריצת הכלא ב1947.

תמונה מתוך "ההתקפה על תחנת הרדאר".
ההתקפה על תחנת הרדאר חוברות בוקי מס' 42-43
ספור "תיעודי " על עלילות לוחמי המחתרת וההתקפה בזמן מלחמת השחרור על תחנת הרדאר של הבריטים.

הרובה האהוב בוקי מס' 43-44.
סיפור על חייל במלחמת העצמאות בעת חיפושיו אחר הרובה האהוב עליו מביא לתבוסת הערבים ומשתפי הפעולה הנאציים שלהם.

File:Bucky 52.jpg
תותחי המוות מאת "קובי" בוקי חוב' 52 ,יולי 1968."
סיפור על כיתת פלמחניקים בזמן מלחמת השחרור שנאבקת בערבים.
סיפור

רוב הסיפורים האלו היו בדיוניים ולא תיארו אירועים אמיתיים שקרו . הישראליים של המחברים והעובדה שהיו אלה סיפורים על מלחמות ישראל נראה שלפחות בחלק מהמקרים ( וכנראה בכולם) היו אלה סיפורים שנלקחו מקומיקסים בריטיים – BATTLE PICTURE LIBRARY :ספרוני FLEETWAY של הוצאת הבריטית ( ואולי גם מקומיקסים צרפתיים? ) שעסקו כולםבמלחמת העולם השנייה.
היה זה העורך הגראפי אשר דיקשטין ששינה באותם באופן מלאכותי לסיפורים על מלחמות ישראל . וכל השמות של מחבריהם "קובי " ,רפי " ,"דני" ,"אלחנן" ,היו כנראה שמות בדויים של העורך הגראפי.
וכך הלוחמים הבריטיים המקוריים הפכו ללוחמי פלמ"ח או לוחמי צה"ל בזמן מלחמת ששת הימים בעוד שהנאצים ומשתפי פעולה אירופיים שונים שלהם הפכו לערבים. זה ברור במיוחד מהסיפור "דגל הכניעה " שעוסק כביכול בלוחמים ארץ ישראליים בצוללת בריטית בזמן מלחמת העולם השנייה שהרי מה היה ללוחמים ארץ ישראליים לעשות על צוללת בריטית בזמן מלחמת העולם השניה?
ככל הנראה רק הסיפור על פריצת כלא עכו היה סיפור מקורי אמיתי. וכל השאר כולל הסיפור ה"הדוקומנטארי כביכול על "התקפת תחנת הראדאר " היו מזוייפים.
בוקי המשיך רק זמן קצר עם מדיניות זאת ובחוברות המאוחרות יותר השאיר את סיפורי המלחמה בצורתם המקורית הבריטית סיפורים כמו "נערת המחתרת " "קפטין מדוק" ו"סרג'נט אירונסייד אימת צהובי העור". . בכל מקרה אלה מעולם לא זכו לפופולאריות של סיפורי המדע הבדיוני וגיבורי העל שהופיעו על דפיו וזאת הייתה כנראה הסיבה להיעלמם.

מלחמת העצמאות בשנות השבעים

שנות השבעים ראו עוד כמה סיפורים בודדים על מלחמת העצמאות אחד מהם הבולט מכל L
אלו היו
הסיסמה מצדה מאת שפי זרקור תשל"ב 20-25 תשל"ג 1-15 20 חלקים .
סיפור שהופיע במסגרת העיתון החרדי "זרקור " שפירסם באופן בלתי צפוי סיפור על רקע מלחמת השחרור על מאבקם של ילדי י העיר העתיקה בזמן מלחמת השיחרור כנגד הליגיונרים הצרים על ירושלים העתיקה. נראה שהסיפור מבוסס על סדרת הספרים הידועה "ילדי העיר העתיקה " של חיים אליאב. ילדי העיר העתיקה ( 1952-1958)
זוהי סדרה בת שבעה ספרים על עלילות ילדי הרובע היהודי בירושלים בעת מלחמת העצמאיות ולאחריה. הספר הראשון שהופיע במשמר לילדים מיד לאחר הופעת סיפורי חסמבה תיאר את עלילותיהם בירושלים הנצורה במאבק כנגד הערבים בשבי הלגיון הירדני. ולאחר מכן המשיך אליאב את הנוסחה של מוסינזון של הרפתקאות בארץ לאחר המלחמה עם ספרים כמו ילדי העיר העתיקה לוחמים במסתננים, ילדי העיר העתיקה מטביעים ספינה, (!) ילדי העיר העתיקה בעקבות המרגלים וילדי העיר העתיקה והמטמון מבגדד. הסדרה הייתה פופולארית אך מחנכים הזהירו והוזהרו מפניה.

. .

יוסקה מאיור

הסיפור האולטימיבי על מלחמת העצמאות בקומיקס הוא "יוסקה מאיור "  של דב זיגלמן וגיורא רוטמן  שהופיע ב"הארץ שלנו של 1972-1973 והוא סיפור הקומיקס הארוך ביותר שהופיע אי פעם בעיתוני הילדים. הסיפור תיאר את עלילותיו של לוחם מחתרת בתקופה לפני קום המדינה בעזרה למעפילים ובהברחת ילדים יהודים ממנזרים באירופה ובעת מלחמת העצמאות בקרבות על גוש עציון ובירושלים הנצורה והסתיים בגילוי דרך בורמה. מבחינתה מחקר והתחכום האמנותי והאורך ופרטנות של הסיפור לא היה ל"יוסקה מאיור " כל תקדים או המשך .
זהו סיפור שהוא בגדר שיא ומעין סיכום של תקופה.
השבועון "משמר לילדים" שהחל לפרסם קומיקס רק בתקופה מאוחרת מאוד בהשוואה לשני מתחריו דבר לילדים והארץ שלנו וזה מתוך מדיניות תיאר את מלחמת העצמאות בסיפור שבוסס על ספר של עמוס בר
פורץ המחסומים . צייר דניאל לוי. כרך ל"ד תשל"ט ב-33 חלקים.

והיה עיבוד של דניאל לוי של ספר של עמוס בר ( הספר הופיע ב1977 וזכה בפרס למדן ) שהתבסס על סיפורי חייו של גיבור ישראל זרובבל הורוביץ מפקד השריונית פורצת המחסומים בשיירת נביא דניאל לירושלים שפרצה את המחסום לירושלים .הסיפור תיאר את עלילותיהם שלל חבורת נערים קיבוצניקים בתקופה שלפני קום המדינה ובראשם  אותו זרובבל הורוביץ שמצטרף לבריגדה היהודית במלחמת העולם השניה ולאחר מכן לפלמ"ח והופך ללוחם במלחמת העצמאות יוצא עם השיירות בדרך לירושלים ולקרבות בהר הקסטל הסיפור מסתיים באופן בלתי צפוי לחלוטין ויוצא דופן עד מאוד במות הגבורה של גיבורו .
היה זה סיפור ששם דגש על ערכי גבורה ביחד עם ערכים סוציאליסטיים ביחד עם הומור שבדיעבד בהתחשב בסיום הטראגי ולחלוטין בלתי צפוי נראה מוזר.
ומאז ?
מאז כמעט פסקו הנסיונות לתאר את תקופת הקמת המדינה ומלחמת העצמאות בקומיקס להוציא שתי דוגמאות בודדות .

_ישנם איזכורים בודדים של מלחמת העצמאות בסדרות קומיקס זרות כמו סדרת
"המאנגה "  היפנית "אדולף " של היוצר היפני המפורסל מכולם אוסמו טזוקה ,סדרה שעסקה בשואה ובהקמת מדינת ישראל .

מאז שנות השבעים פורסם רק עוד סיפור קומיקס בולט אחד העוסק בתקופה שלפני קום המדינה:

בעבור חופן חומוס .מאת שמעון וסרשטיין. שהופיע ב-1999 במגזין קצר הימים "קומיקס " של מעריב בעריכת נסים חזקיהו.


זהו סיפור היסטורי על ימי המנדט ומאבק ההגנה בבריטים ב-1947 ונסיונות להעביר מטען נשק מידי המאפיה היהודית האמריקנית לידי ההגנה תחת אפה של משטרת המנדט תוך כדי מאבק בבוגד מסתורי בשורות הארגון.ותוך שמקס הופך למטרה לחיסול של השירותים החשאיים הבריטים … . . מסוג הסיפורים שפעם היו כה פופולאריים ב"הארץ שלנו" ו"דבר לילדים" ( למשל "יוסקה מאיור") אך הוא למעשה האחרון מסוגו עד היום.הסיפור נמשך תחת שמו זה עד חוברת 12 . לאחר מכן פורסם חלק שני של הסיפור ששינה את שמו באופן מסתורי ל"בעבור חופן בורקס!" למרבית הצער הסיפור נקטע בעת שגיבור הסיפור מקס היה בפגישה עם מנהיג הישוב בן גוריון ודיווח לו על בוגד בשורותינו.
העורך של המגזין היגיע למסקנה שהסיפור אינו מעניין מספיק את הקהל .ולכן "קטע " אותו באכזריות.
. מקס גיבור הסיפור הופיע גם בסיפוריו של וסרשטיין עבור המגזין "פשוש" בסדרת חבורת ידידי הסביבה " כשהוא מבוגר בכמה עשרות שנים טובות.
ומאז חזית מלחמת העצמאות הקומיקס הישראלי השתתקה לחלוטין ,סיפורי המלחמה ההיא  ,או אם כבר כל מלחמה שהיא בבירור אינם עומדים במרכז מעיינייהם של יוצרי הקומיקס הנוכחיים.

מבחינת הקומיקס האירוע הבולט ביותר במלחמת העצמאות היה גילוי דרך בורמה

שזכה לשני תיאורים קומיקסאיים בסיפור "דרך בורמה " של מרדכי אלון שהופיע במגזין דבר לילדים בעצם ימי ההכנה למלחמת ששת הימים כסוג של העלאת מורל . האירוע תואר שוב בשנים 1972 -1973 בסיפור האולטימטיבי על מלחמת העצמאות יוסקה מאיור .אירועים  היסטוריים ספצייפיים אחרים של מלחמת העצמאות שזכו לתיאור הם השיירות לירושלים בסיפור של "גידי גזר" ב"יוסקה מאיור " וב"פורץ המחסומים  וקרבות גוש עציון ב"יוסקה מאיור ".אבל פרט לכך שאר אירועי מלחמת העצמאות לא זכו לכל התייחסות קומיקסאית .

ראו עוד :

"שי ישי ואבישי" :סיפור ממלחמת העצמאות מאת משה בן שאול.

"צוציק" סיפור מלחמתי מאת פנחס שדה 

גידי גזר ויוצרו יעקב אשמן

דרך בורמה

לוחמינו בשדה הקרב :המלחמה בקומיקס העברי

מבצע סיני בספרות הקלה

ששת הימים הנצחיים :מלחמת ששת הימים בספרות הפופולארית

חולות אדומים :מלחמת יום הכיפורים כסיפור קומיקס

אגדת מבצע אנטבה

ישראל וישראלים בקומיקס הזר

פנחס שדה והגולם : תיאור של מציאות חלופית

הגולם בסיפור "חולות אדומים " מאת פנחס שדה וגיורא רוטמן. ( צייר אורי פינק )

"חולות אדומים " מאת אורי פינק, מבוסס על איור של גיורא רוטמן לסיפור "חולות אדומים" מאת פנחס שדה , 1974.

לרגל מלאת עשר  שנים למותו של הסופר והמשורר הידוע  פנחס שדה, להלן פרק מהספר "הגולם " מאת אלי אשד ואורי פינק שיצא לאור בימים אלה בהוצאת מודן. הספר מתאר את תולדותיה של סדרת קומיקס במדינת ישראל שבעולם חלופי שבו הקומיקס היה חלק מרכזי בתרבות הפופולארית הישראלית עוד מלפני קום המדינה. עולם שבו פנחס שדה היה כותב של סדרת "הגולם " ולא של "הארץ שלנו" במשך קרוב לעשרים שנה כפי שהיה במציאות שלנו. .

הגולם נופל:הגולם בשנות ה-70

בשנות ה-70 החל עידן חדש בתולדות הסדרה. הן החלו על מי מנוחות, בסיפורים סופּר-פטריוטיים שבהם נאבק הגולם בכוחותיו של עבד אל-נאצר בתעלת סואץ במלחמת ההתשה וביחידות מחבלים חוטפי מטוסים באירופה וברחבי העולם. בסיפור "הגולם נגד רב-המחבלים" (חוברת 408 משנת 1970) הופיע לראשונה יאסר ערפאת בתור ארכי-טרוריסט שחוטף את לילית – מן הסתם תיכנן עבורה גורל מר ממוות. ערפאת הופיע מאז פעמים רבות, ותמיד הקפידו להדגיש את הנטיות ההומוסקסואליות של דמותו.
מלבד העיסוק המתמיד במשימות בטחוניות הִרבה הגולם ליטול חלק גם בתוכניות החלל, הן האמריקנית והן והישראלית. סיפורים רבים תיארו את מסעותיו ברחבי הגלקסיה בספינת החלל הישראלית "שביט 3".
אחד הכותבים הקבועים והחשובים של הסיפורים מראשית שנות ה-70 ועד לשנת 1975 היה הסופר הידוע פנחס שדה. שדה, שהפך מאז למעין "גורו" לדורות שלמים הודות לספריו הפילוסופיים כמו "החיים כמשל", שבהם הכניס הגיגים שונים על משמעות החיים ועל היחסים שבינו לבינה, עסק לפרנסתו בכתיבת סיפורי הגולם. הוא עשה זאת באנונימיות מוחלטת – הֶסדר שהיה נוח גם לו וגם לרשף, שכן רשף לא רצה שיֵדעו שמישהו חוץ ממנו כותב את הסיפורים, ואילו שדה התבייש בכך שהוא, הסופר הידוע, האינטלקטואל, איש הרוח המיוסר, כותב סיפורים מן הסוג הנחות הזה.
בראיון שנערך כעבור שנים התייחס שדה לראשונה לתקופה זו בחייו, ואמר:
"הבט, אין לי שום יחס לגולם, וגם כשהייתי ילד הוא לא היה הגיבור שלי. סיפורים על איזה יהודי שחרות לו מגן דוד על המצח ונלחם בשדים שיוצאים מבקבוק – דברים כאלה אף פעם לא תפסו אותי. אני העדפתי את הבלשים. התחום של הגולם היה השרירים, וזה לא כל כך הרשים אותי. אני אפילו לא זוכר אם קראתי סיפור שלו בילדותי. תראה, אני לא גאה בזה שכתבתי את הסיפורים, אני רעבתי ללחם פשוטו כמשמעו ונאלצתי לכתוב את סיפורי הקומיקס המטופשים האלה כדי לאכול.
"גם את רשף אף פעם לא סבלתי. הוא תמיד היה מחפש את קרבתם של כל מיני אנשים ידועים מתוך ניסיון – פאתטי למדי, אם תשאל אותי – להיות חלק מן המִלייה החברתי שאליו הוא אף פעם לא השתייך. חוץ מזה הוא גם אף פעם לא שילם לנו כמו שצריך והיינו צריכים להילחם על כל תוספת בשכר אפילו בתקופות טובות מאוד במכירות [כאן מופיעים כמה משפטים של ניבול פה, א"א]. עם כל הכבוד לגולם, יהודי שמסתובב ברחבי העולם ומציל נפשות זה לא איזה ספרות גדולה וזה גם לא הסגנון שלי. מצד שני, אולי זאת ההזדמנות לבקש את סליחתו של הגולם אם חטאתי ולא עמדתי בסטנדרטים הראויים. הגולם היה דבר תמים, מאוד נקי. אם שימחתי את הקורא, אם הילד שכח לכמה דקות את הצרות בבית, הרי זהו דבר תמים לגמרי, כמו לטייל בחיק הטבע או לאכול תפוח זהב."
(מתוך ראיון שנתן פנחס שדה לאלי אשד זמן קצר לפני מותו).
על ציור הדמויות הופקד גיורא רוטמן, שהפך לאמן המזוהה ביותר עם המגזין במשך שנות ה-70 ולשותפו הקבוע של שדה בסיפורים.
אבל אז, ב-1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, הגיעה אחת מנקודות השבר הגדולות בתולדות המגזין. כל העובדים גויסו למילואים, ורשף התקשה להוציא את העיתון לאור באופן סדיר. הוא החל "למחזר" חומר ישן מגליונות עתיקים. לאחר המלחמה פקד את הארץ משבר כלכלי חמור שגרם בין השאר לעלייה דרסטית במחירי הנייר – מה שיִיקר אוטומטית את גליונות המגזין. וכשהתברר שהקוראים הצעירים שוב אינם יכולים להרשות לעצמם לקנות חוברת מדי שבוע בשבוע, עבר השבועון למתכונת של ירחון.
יש הטוענים שהסיפורים הטובים ביותר בהיסטוריה של המגזין התפרסמו דווקא בתקופה שלאחר המלחמה, בשנים 1974-1975. שדה הגיע אז לשיאו כסופר קומיקס. אלא שדמותו של הגולם שינתה את אופיה. הוא כבר לא הרבה לעסוק במשימות פטריוטיות, אלא התמקד במשימות אישיות שלא היו קשורות לענייני הצלת האומה, העולם והיקום. הגולם גילה ברחבי העולם קרובי משפחה שלא ידע על קיומם, ואפילו היו לו פרשיות רומנטיות (אבל לא עם לילית – למרבה צערם של הקוראים – שכן אחרי הכול היא היתה מבוגרת הרבה יותר מיוסי הנער). מדור מכתבי הקוראים היה פעיל כמו תמיד. רבים פנו אל רשף בבקשה לפרסם סיפורי פעולה "כמו שהיו פעם", אם כי היו גם קוראים שדווקא שיבחו את הקו החדש של המגזין.
ואכן היום, כאשר אני שב וקורא מחדש את הסיפורים (בפעם הראשונה קראתי אותם בילדותי בשנות ה-70), אני מתפעל מאיכויות שלא הבחנתי בהן בתור ילד. למשל בסיפור של שדה ורוטמן "חולות אדומים" נקלעים הגולם וחייל ישראלי פצוע לשטח אויב, והגולם, שמאבד את כוחות-העל שלו כתוצאה מקרינה בלתי מוסברת, נאלץ לחלץ את שניהם על ידי הפעלת האינטליגנציה שלו בלבד.
גם הערבים שהופיעו בסיפורים חדשים אלה לא היו מטומטמים ומגוחכים כל כך כבעבר, אלא הצטיירו לשם שינוי כיריבים ראויים.
גיורא רוטמן: "אהבתי לעבוד במגזין 'הגולם' ולצייר את הסיפורים של שדה, ואפילו כתבתי בעצמי כמה מהסיפורים. אצל אוריאל רשף לעומת זאת לא אהבתי לעבוד. הוא היה מעביד קשה, עצבני וגם לא חכם במיוחד. אבל זאת היתה הפרנסה שלי כסטודנט לאדריכלות, ושם למדתי את עקרונות העבודה בחוברות קומיקס. אבל ככל שעבר הזמן התברר לי שמדובר ב'סוס מת'. מאז שהמגזין עבר למתכונת של ירחון הוא לא הצליח להחזיק את הילדים בגלל הזמן הארוך שעבר מחוברת לחוברת. בסוף עזבתי אותו והתחלתי להוציא בעצמי קו של חוברות קומיקס מתחרות,
שמהר מאוד השתוו לו במכירות ואפילו עברו אותו."
(מתוך ראיון עם גיורא רוטמן).
יש לציין כי אף שהוא התבייש בהם, היו הסיפורים של פנחס שדה מבחינות רבות מן המשובחים ביותר בתולדות הסדרה. אלה היו סיפורים ארוכים ומורכבים שהתפרשו על פני מספר חוברות ותוארה בהם דמותו של הגולם בצורה עמוקה ומעניינת הרבה יותר מאי פעם.

באמצע 1974 יצר שדה סדרת סיפורים מרתקת שניתן לה השם הכולל: "מה קרה לגולם?" (חוברות 650-660). בסדרה זו מחליט יוסי מסיבות פסיכולוגיות שונות ששוב אינו מסוגל להמשיך להחזיק בזהות הכפולה של ילד רגיל מצד אחד ושל 'הגולם' מצד שני, שכן הדבר פוגע בחיי החברה שלו ובמיוחד ביחסיו עם חברתו החדשה כרמלה, ובצעד דרמטי הוא מחליט לנטוש את זהותו כגיבור-על. אך לאחר שחברתו נחטפת בידי כנופיית פושעים ומתברר שלילית לבדה אינה עומדת במאבק בכוחות הרשע, מבין יוסי שאין לו מנוס מלשוב ולהיות הגולם. בסיפור זה השתמש שדה פה ושם בציטוטים מספרו הידוע "החיים כמשל" בניסיון אמיץ להעלות את הרמה הספרותית של הקומיקס. אבל למרבה הצער הקוראים לא הבינו את מה ששדה ניסה לעשות, ובמכירות נרשמה ירידה דרסטית שאילצה אותו לחזור לסיפורים קונבנציונליים יותר.
שדה ורוטמן עזבו את רשף ב-1975 (נראה כי שדה "הועזב" כתוצאה ישירה של כישלון סיפוריו המתוחכמים). במקומם באו אחרים ובהם יהודה קוברט, שחזר הלום קרב ממלחמת יום הכיפורים ופירסם במגזין כמה סיפורים על אימי המלחמה, אך אלה כמובן לא עניינו את הקוראים והם החלו לנטוש בהמוניהם. (הערה אישית: בדיוק מסיבה זו נטשתי גם אני את הסדרה שהייתי מכור לה במשך שנים כה רבות, א"א). 

קישורים  

האתר של פנחס שדה

הקומיקסים של פנחס שדה

גיורא רוטמן

האתר של גיורא רוטמן

הגולם

סדרת הגולם בYNET

חולות אדומים : מלחמת יום הכיפורים כסיפור קומיקס

 

 

סיפורי   קומיקס מקוריים העוסקים בנושא מלחמה אינם נפוצים בעברית. ורוב אלה שקיימים עוסקים במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים. אך  סיפור הקומיקס המלחמתי המקורי  המעולה  מכל הוא היחיד שעוסק במלחמת יום הכיפורים דווקא . שמו הוא "חולות אדומים" והוא נכתב בידי הסופר הידוע פנחס שדה.
פנחס שדה שהיה כותב סיפורי הקומיקס הקבוע והבלתי נלאה של "הארץ שלנו " במשך שנים רבות תחת השם "יריב אמציה" , עסק רק לעיתים רחוקות מאוד בכתיבתו בסיפורי מלחמה.זאת למרות ( ואולי בגלל ) שהכיר את המלחמה ממקור ראשון  כלוחם במלחמת העצמאות .
דוגמאות יוצאות דופן לנושא זה מופיעים ביצירתו רק בסיפורי הקומיקס שלו ב"הארץ שלנו" בשלושה סיפורים שכל אחד מהם עוסק במלחמה אחרת.
הסיפור הראשון "צוציק או סוד ארמונו של אסמעיל אל קאדאר" שאיירה אלישבע הופיע בהארץ שלנו כרך יג ב-1963 עסק בעלילות נער במלחמת העצמאות שעוזר לכבוש כפר ערבי עוין. סיפור זה אינו ממיטב יצירתו הקומיקסאית של שדה. הקוראים נאלצו לחכות יותר מעשר  שנים ליצירה מעניינת יותר מפרי עטו בתחום זה.
ב-1970 פורסם סיפורו המלחמתי השני של פנחס שדה "שני חברים באש ובמים" שאותו צייר דריאן .הרפתקאות שני מילואימניקים (אחד מהם חובש כיפה ) במלחמת ששת הימים. היה זה סיפור גבורה שגרתי שהדבר המעניין היחיד שבו הוא שיתוף הפעולה בין חילוני ודתי כנגד האויב הערבי.
סיפור הקומיקס המלחמתי המרשים מכל , "שירת הברבור" של פנחס שדה בתחום הקומיקס   הוא הסיפור האחרון שכתב עבור הארץ שלנו ב-1974 "חולות אדומים ".
סיפור זה היה הרביעי בסדרת סיפורים שעסקו בעלילות הסוכן החשאי הנועז יורם ( דמות שניראית לכותב שורות אלה כשיקוף פנטסטי של פנחס שדה עצמו ) וחברתו התיכוניסטית היפה רזיה. סיפורים שאותם אייר הציר המעולה גיורא רוטמן המאייר המשובח ביותר של שדה, שידוע גם כמאייר ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון, כמו גם סיפורי קומיקס מעולים משל עצמו עבור "הארץ שלנו".

"התמסרות -21 מכתבים לפנחס שדה " ספר מאת חבצלת חבשוש

נקודה פיקאנטית היא שבזמן ששדה כתב את הסיפורים הוא היה שרוי בעיצומו של רומן סוער עם בחורה צעירה ומבריקה בשם חבצלת חבשוש. ב-1973 הוא פירסם את מכתביה אליו בספר   התמסרות -21 מכתבים לפנחס שדה שעורר סערה בגלל האופי האירוטי לאותם ימים של כמה מהמכתבים. היו גם שמועות ( כנראה נכונות ) ששדה כתב כמה מהמכתבים שנמענו אליו כביכול בידיה בעצמו.
חבצלת חבשוש התאבדה ב-1984.

הסופרת גיל הראבן פרסמה שנים מאוחר יותר רומן בשם "מוזה " ( הוצאת כתר , 1995) שהתבסס על מערכת היחסים בין שדה וחבשוש ובו היא תיארה את הקשר בין נערה צעירה ומבריקה ובין סופר מזדקן שמוצץ את לשד חייה ומביא להתאבדותה. דומה שחבשוש שימשה כ"מודל" לרזיה הצעירה בסיפורים.
נקודה מעניינת נוספת בסיפורי סדרה זאת היא שעלילותיהם נעשו ריאליסטיות יותר מסיפור לסיפור ואולי לסופר כבר נמאס מהעלילות הפנטסטיות לחלוטין והוא ניסה להכניס בהם יותר עומק. הראשון בהם היה "מסתרי הדרקון האדום " שהופיע בכרך כג 1973. בסיפור זה הסוכן החשאי יורם והנערה התיכוניסטית רזיה נאבקים בארגון פשע טרוריסטי שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט בעולם או להשמידו. זוהי עלילה סטנדרטית למדי בסיפורי הקומיקס הפנטסטיים של שדה עד כה .
הסיפור הבא " הקופסה התורכית " גם הוא מכרך כ"ג היה ריאליסטי מעט יותר ובו נאבקים יובל ורזיה במזימה לפגוע בבטחון המדינה באמצעות הברחת סמים.
הסיפור השלישי "המסכה הצוחקת " כבר היה ריאליסטי ממש ולקוח מ"החיים האמיתיים " פחות או יותר עד כמה שניתן לאמר זאת על סיפור קומיקס של "הארץ שלנו". הוא עסק במאבק בין יורם ובין ראש כנופיית נערים שמתגלה במפתיע כאדם טוב מיסודו.

הסיפור הרביעי והמסיים בסדרה "חולות אדומים " הוא הריאליסטי מכל,והוא הופיע ב-1974. סיפור זה הוא המשך ישיר של "המסכה הצוחקת".
. בסיפור זה יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים ביחד לצבא במלחמת יום הכיפורים . לאחר קרב קשה הם נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לברוח. לאחר מסע ארוך ומסוכן הם חוזרים לבסוף לישראל אל חברותיהם. סיפור זה חסר לחלוטין את ההתלהמות שיש במרבית סיפורי הקומיקס הישראלים על מלחמות ישראל . יותר מכל סיפור אחר הוא מצליח להחדיר בקוראים את תחושת הפחד וחוסר האונים שחש האדם במלחמה ובמאבק כנגד האויב . האויב בצורת קצין מצרי ואזרחים מצרים שונים מוצג שם כאנושי ולא מפלצתי.
למיטב ידיעתי זהו סיפור הקומיקס היחיד שעוסק במלחמת יום הכיפורים.
לאחר "חולות אדומים " הסתיימה סדרת "יורם ורזיה" כמו גם הקריירה של שדה ככותב סיפורי קומיקס  אך מכל בחינה סיפורו האחרון הוא גם אחד הטובים ביותר שלו בתחום הקומיקס . וזהו גם סיפור הקומיקס המלחמתי הטוב והריאליסטי ביותר הקיים בעברית. לאחריו הופיעו רק סיפורים מועטים מאוד שקשורים בצורה כלשהי לנושא המלחמה ואף לא אחד מהם אף מתחיל להתקרב לרמתו ולריאליזם שבו.

"חולות אדומים " נמצא ברשת במגזין "יקום תרבות " מאוקטובר 2017 

קישורים

קומיקס מלחמתי עברי 

גיורא רוטמן קומיקסאי

היכל התהילה של הקומיקס העברי