Tag Archives: גנלוגיה

תוכנית "בית הורי "

בית משפחת אבי בשכונת מונטיפיורי בתל אביב ,שנות העשרים של המאה הקודמת.

לפני כמה ימים הוקלטה תוכנית עימי בתוכנית הרדיו הוותיקה של רשת אל"ף " בית הורי " ( היא משודרת ברציפות כבר כמעט חמישים שנה !) ,שבה דנתי בתולדות משפחתי מאז המאה השמינית ביתלספירה ועד הלום ובעיקר בדורות האחרונים שבה אלו של סבי  ושל הורי. .

התוכנית תשודר ברשת אל"ף בתאריכים

יום שישי 27.4 (יום לאחר יום העצמאות) ב-07:05

שבת 5.5 ב-17:05

אבל בנתיים  ובאופן קבוע אפשר לשמוע אותה באינטרנט בערוץ "יקום תרבות " כאן

בזמן הקלטת התוכנית  ניצלתי את ההזדמנות וראיינתי את מגישת התוכנית הוותיקה  רעיה אדמוני על תולדותיה של "בית הורי " ( לשעבר "בית אבי" ו"בית אבא" ")  והנה הוא לפניכם :

תולדות "בית הורי"

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 -51 דורות של שושלת משפחתית

ממשולם מלוקה ועד אלי אשד:חמישים ואחד דורות ו1200 שנה של תולדות משפחה .

רשימה זאת מוקדשת לזכרם של הגנאלוגים הקודמים במשפחתי אביה של סבתי הרב אליהו לנדא ,סבי יוסף זונדל וסרמן ואבי צבי אשד.

לאחרונה התגלה לי להפתעתי שיש לי קשר משפחתי ישיר לחכם מהמאה ה-11 רש"י.ודרכו עד משפחת קלונימוס שאנחנו יודעים את השושלת שלה מהמאה השמינית לספירה. הגנאלוג  המשפחתי שלי חיים פרידמן  החוקר את תולדות שושלות הגאון מוילנה ויוסף זונדל מסלנט שאני צאצא שלהן חשף  במחקר מפורט שאני ( ועימי כל אחי והורי ודודי ובני דודי ואחייני וכו' )   צאצא ישיר של רש"י  דרך הגאון מוילנה הגר"א.  יש ביני ובין  משולם מלוקה שבאיטליה אבי משפחת קלונימוס   חמישים ואחד ( 51) דורות כולם רשומים  מתועדים.  כמובן אין רבותא שאני צאצא של משולם מלוקה ושל  רש"י .  כל היהודים צאצאי מזרח ומרכז אירופה ומן הסתם גם רבים מצאצאי ארצות דרום אירופה הם כולם ללא יוצא מהכלל   צאצאים של משולם מלוקה  שהרי המדובר היה בקהילות לא גדולות ביחס שכל אנשיהם התחתנו זה בזה שוב ושוב וסביר שבכולנו יש כעת גנים של רש"י.

ועדיין ..לא כל אחד יודע איך בדיוק היחוס שלו מגיע אל משולם מלוקה  מלפני   1200 שנה דור אחרי דור לאורך כל אותם חמישים ואחד  דורות.  אני יודע.

 אני בהחלט גאה שהרוב המוחלט של ה51 דורות האלו ,כמעט כולם ! ,היו יוצרים ואנשי ספר. וזה בהחלט נדיר ומיוחד  ויוצא דופן בכל קנה מידה יהודי ועולמי.

 אני שמח  עם כך  להביא כאן לראשונה את השושלת המתועדת של משפחתי מהמאה השמינית לספירה ועד הלום תקופה של 1200 שנה ו-51  דורות ממשולם מלוקה שבאיטליה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד .

ובהמשך אני מקווה גם של הדורות שמעבר לו של משפחת שרון ( חן לירון וגל ואורן ואוהד שרון בניה של אחותי רוני ובעלה יאיר שרון ).

 היסטוריה של הגנאלוגיה המשפחתית

רשימת שושלת משפחת וולפנזון בכתב ידו של יוסף זונדל ווסרמן ,סבי.

כדאי לציין שבמשפחתי עוסקים בכל הנושא של גנאלוגיה משפחתית מאז ראשית המאה העשרים וכנראה קודם לכן. אבי סבתי הרב אליהו לנדא החל לעסוק בכך כשהוא חוקר את שושלת צאצאי הגאון מוילנה ( שהוא היה בן נינו )  ושיתף פעולה עם בני משפחת ריבלין צאצאי קרובי משפחה של הגאון מוילנה בכתיבת שושלת היוחסין שלהם.

 סבי יוסף זונדל וסרמן המשיך בכך וכתב גנאלוגיות משפחתיות של בני משפחתו  צאצאי הרב יוסף זונדל מסלנט ושל משפחות אחרות כמו משפחת צאצאי הרב ישעיהו ברדקי , של משפחת וולפנזון ושל  משפחת לוריא.הוא פירסם במהדורה מצומצמת ספר שושלת יוחסין של צאצאי משפחת מנדלמן שעלתה לארץ במאה ה-19 וחוברת קטנה שכללה את הרשימה הגנאלוגית של צאצאי יוסף זונדל מסלנט. הוא התכוון כנראה לפרסם ספר מקיף בנושא ,אך פרוייקט זה לא יצא לפועל מעבר לרשימות שעוד קיימות ברשותי.

אבי צבי אשד המשיך בפרוייקט  המשפחתי הזה ופרסם במהדורה מצומצמת חוברת שתיארה את שלשלת הדורות של צאצאי הגאון מוילנה מאב ותיו ועד אלינו.

  כך שבהחלט יש לנו עניין משפחתי בתולדות המשפחה עד לדורות הרחוקים ביותר

עד לשנים האחרונות היה לנו תיעוד מפורט של השושלת ( אב-אם –בן –נכד וכו' )רק עד המאה ה-16 עד אדם שנקרא החבר יוסף. איש בודפסט הוגלה מסיבות שתישארנה עלומות מהעיר וינה לפראג אולי בגלל חברות באירגון  חשאי כלשהוא.

אך בשנים האחרונות הודות  להתפתחויות הדרמטיות בתחום הגנאלוגיה  שכללו הופעת  מידע גנאלוגי  זמין רב ברשת והעלאת ספרים עתיקים רבים ברשת שכללו מידע גנאלוגי בלתי ידוע עד כה שאיפשרו הצלבות חדשות של פרטים  לתגליות הגנאלוגיות של חיים פרידמן הגינאלוג המשפחתי אנחנו יכולים להרחיק את השושלת עד אמצע המאה השמינית לספירה עד לאבות משפחת קלונימוס.

( משפחת קלונימוס כללו דמויות ידועות כמו שמואל החסיד ובנו יהודה החסיד וקרובם אליעזר מוורמס ,שהיו מיסטיקנים ידועים מאוד בתקופתם וןהם בגדר בני דוד של השושלת).   .

אגב אורחה נציין שזהו כנראה לא הסוף ומן הסתם בעתיד אפשר יהיה להרחיק את השושלת אחורה  עוד יותר.ישנן אמנם  מסורות ששמעתי בעל פה  שמרחיקות לכת אף יותר מכך האבות אגדיים של השושלת  כוללים על פי  טענה אחת אחת מוטלת בספק רב  את בית דוד.
דהיינו כמו  99.99 % מכלל  עם ישראל ומרבית או כלל  המשפחות האירופיות הותיקות גם משפחה זאת מתייחסת למלך דוד ( באירופה הם מתייחסים אליו דרך ישו ומרים המגדלית ). ואני מניח שישנם מי שרואים בכך כבוד גדול.  מסורות מעניינות יותר מהמסורות השיגרתיות על בית דוד שככל הנראה התקיימו בעל פה והועברו מפה לאוזן  ומובאות כאן בדפוס לראשונה קובעות שאין שום קשר לבית דוד  מיחסות את השושלת למוצא מיוחס הרבה  יותר  למשפחתו של שפן הסופר המפורטת בספר מלכים. משפחה זאת שעל פי רמזים שונים בתנ"ך ייחסה את עצמה למשה רבנו  ואולי גם לשמואל הנביא וככל הנראה כללה את ירמיהו הנביא  כללה את :
;דור ראשון משולם
דור שני אצליה
דור שלישי שפן הסופר של המלך יאשיהו
דור רביעי אחיקם גמריהו ואלעשה פעלו בחצר המלך יהויקים.
דור חמישי גדליהו בן אחיקם נציב יהודה בימי הכיבוש הבבלי ומיכיהו

עד כמה מסורות אלו אמינות אם בכלל זאת שאלה גדולה.והתשובה היא כנראה "ירצו יאמינו לא ירצו לא יאמינו ".
אין להן בדל שמץ של הוכחה שיכולה לשכנע את מישהו .
אבל הדורות מהמאה השמינית לפחות הם כבר מתועדים היטב.אין המדובר כאן ב"מסורות אגדיות  " אלא בחומרים מתועדים ופרטניים :

תודתי לגנאלוג חיים פרידמן שאחראי  לפריצה שאיפשרה את רשימת השושלת הזאת .

תודתי לגנאלוג בניימין פנטלנט מומחה ראשון במעלה  לשושלות רבניות שעבר על הרשימה ואישר שאין בה טעויות .

 רשימת הדורות ממשולם מלוקא דרך רש"י והגאון מוילנא  ועד לאלי אשד

בין משולם מלוקה אבי משפחת קלונימוס  במאה השמינית לספירה  ואלי אשד  יש 51   דורות

 ( הדורות הראשונים מבוססים על ספרו של אברהם גרוסמן "חכמי אשכנז הראשונים ")

הדור הראשון

  • הרב  משולם  הראשון ( סביבות 780  לספירה )שם אביו ואימו אינם ידועים.  שם אישתו אינו ידוע .

הדור השני

  • בנו איתיאל בן משולם (800) שם אישתו אינו ידוע.

הדור השלישי

 משולם בן איתיאל (סביבות 825 לספירה ) .שם אישתו אינו ידוע.

הדור הרביעי

 משה בן משולם ( סביבות 850) שם אישתו אינו ידוע.

הדור החמישי.

יקותיאל בן משה (876 ). שם אישתו אינו ידוע

הדור השישי

 קלונימוס בן יקותיאל (900) .שם אישתו אינו ידוע

הדור השביעי

רבי משה בן קלונימוס הזקן – שהיגר למגנצה בידי המלך קרלא מלוקא ( כנראה שנת 917 לספירה")   היה פעיל במחצית הראשונה של המאה העשירית לספירה. מחברה של התפילה "tאימת נוראותיך"הנאמרת ביום השמיני של פסח. _ שם אישתו אינו ידוע.

הדור השמיני

רבי קלונימוס בן משה (950) חי באמצע המאה העשירית לספירה. עסק בכתיבת פירושים לתנ"ך ופיוטים.שם אישתו אינו ידוע

שם אחיו יקותיאל.

הדור התשיעי

רבי משולם בן קלונימוס (רבי משולם הגדול)  ( 976?-1005?)  חי בערך עד שנת 1000 או קצת מעבר לזה. .רב מפורסם  שפעל רוב ימיו באיטליה  ( ולא כפי שחשבו בעבר בגרמניה ) כתב פירושים לפרקי אבות ופיוטים. שם אישתו אינו ידוע.

הדור העשירי

רבי קלונימוס בן משולם (המחצית הראשונה של המאה ה-11  סביבות שנת 1020 ).שם אישתו אינו ידוע.

הדור ה-11

רבי חננאל בן קלונימוס .שם אחיו משה ( סביבות שנת 1040. שם אישתו אינו ידוע

הדור ה-12

קלונימוס ( הרביעי ) בן חננאל שמות אחיו יקותיאל ואיתיאל (  נולד בסביבות 960 או 965  נפטר לאחר 1028 לספירה ואולי בסביבות 1040 לספירה.)   שם האחיין וחננאל בן משה  ( סביבות שנת 1060) .שם אישתו אינו ידוע.

הדור השלוש עשרה

משה בן איתיאל ( 1076)

דודנו  משולם בן חננאל ( סביבות 1080)

הדור ה-14

רבי אבון הגדול  "יצא מזרעו של יוסף הזקן בן רבנו שמעון  הוא היה בר סגולתו של אליהו הזקן " ( סדר הדורות של היילפרין )

הדור ה-15

יצחק בן אבון ,רב וידיד  קשיש של גרשום מאור הגולה .

הדור ה-16

שמעון בן יצחק בן אבון רב ופייטן ידוע  ( 950-1020) ( יש המזהים אותו עם דודו של רש"י אך זה חי כמה עשרות שנים מאוחר יותר והוא ככל הנראה נכדו בעל אותו השם ,ראו למטה) .

הדור ה-17  

יוסף בן שמעון בן יצחק (מקור אטלס עץ חיים ) על פי האגדה אחיו של יוסף  זה היה אלחנן שנחטף והפך לאפיפיור. אך זוהי ככל הנראה אגדה בלבד. סבו של רש"י.

סב  אחר של רשי ( מצד אביו)  מיוחס השם   אליקים . דבר אינו ידוע עליו מלבד השם וייתכן שגם השם הוא בדוי ,הוא מופיע רק בכרוניקה מהמאה ה-18 600 שנה אחרי זמנו ולכן חשוד   מאידך .ייתכן ששם הסב  מצד האב הוא שלמה ועל שמו נקרא רש"י .

הדור ה-18  

  מרים  בת יוסף

שם בעלה יצחק  ( בן אליקים ואולי שלמה )  . סוחר יין ומלומד בתורה .

( לפי תאריך משוער אחד שמופיע ברשת חי  1010-1060 )

 אחיה של מרים  : רבי שמעון "הזקן " שאין לבלבלו עם  שמעון בן  יצחק  "הגדול "  שהוא סבו ( כפי שעושים כמה מקורות ).  . למד אצל הרב גרשום מאור הגולה במגנצה  .

 ואחותו ולכן גם רש"י הם צאצאי  משפחת קלונימוס . (ברינה      טאובר-פרידר דע את אבותיך :   2006) .

הם היו קשורים כנראה לנתן מרומא ( 1035 -1106)

הדור ה-19

 

רש"י . רבי שלמה יצחקי ( 1140 או 1141)  רב מלומד ופרשן תנ"ך

ותלמוד נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים.  שם אישתו אינו ידוע .

הדור העשרים

 מרים בת רש"י  תעריכים משוערים 1066-1105 סופר עליה ש מסרה  דברי הלכה ומנהגים  , שסמכו עליה בעלי התוספות". הייתה לה בת למדנית בשם אלבינה שהעבירה את דבריה ומנהגיה של מרים .

 הסופרת מגי אנטון כתבה רומן היסטורי על חייה החלק האמצעי בטרילוגיה על בנותיו של רש"י

 שם בעלה של מרים- יהודה  בן  נתן – הריב"ן  ( תאריכים משוערים  בלבד 1050-1105 אך אין זה ברור שאכן אלו היו ימי חייו  ) מחשובי תלמידיו של   רש"י ומראשוני  בעלי התוספות. הריב"ן הוסיף תכנים לפירושי רש"י המוכרים לנו כיום, והגיה אותם. יש המיחסים לו פירושים שונים המיוחסים כנראה שלא בצדק לרש"י . הוא גם כתב פירושים משל עצמו לרוב סכתות התלמוד הבבלי , אך רק חלק קטן מהם קיים היום

אחותה של מרים  יוכבד: נשואה ל מאיר בן שמואל מראמרו  היא אימו של רבנו ת"ם ( 1100? -1171 ) מגדולי בעלי התוספתות ומי שסופר עליו שיצר גולם עם אברהם אבן עזרא. בן נוסף הוא החכם הידוע הרשב"פ.

 

הדור העשרים ואחת

 בנם רבי יום טוב מפלייזא (?-  1140 ?  מבעלי התוספות הראשונים. בן דודו של רבנו יעקב תם.ידוע בהגהות שונות שחיבר . ככל הנראה עבר מהעיר פייזה לפאריס.ושימש שם כרב.

שם אישתו  Flore De Lis", "Flouredelys

אחותו אלווינה התפרסמה גם היא בלמדנותה וחכמתה והיו חכמים שהסתמכו עליה.

אחיו אליעזר  מפלייזה היה רב גם הוא .חתנו של הרב שמשון בן יוסף.

 בעלי התוספות (2כר')

הדור העשרים ושתיים

  בנו הרב יהודה מפאריס  ( 1130? -1224

מבעלי התוספות ומתלמידי רבנו תם. היה בן תלמידי החכמים הידועים בדורו. ר' יהודה נשא לאשה את אלמנתו של הריב"ם שנפטר בדמי ימיו, והיה חותנו של רבנו יצחק מדנפירא  (ר"י הזקן)  מגדולי בעלי התוספות  שהיה בן אחותם של רבנו ת"ם והרשב"ם בני ויוכבד בת רש"י]

שם אישתו אינו ידוע

אחיו אליעזר נשא לאישה את בילה בת דודו יוסף. . ( אורבך ע' 122)

הדור העשרים ושלוש

יצחק הזקן  מדנפירא  (הר"י) חתנו של יהודה בן יום טוב  ( נולד בסביבות 1140 -?) ( שפירא ע' 58)

הוא היה בן אחותו של רבנו תם ( אורבך ע' 124)

מגדולי בעלי התוספות .כנראה עסק ביצירת גולם.

 שם אישתו , בתו של יהודה מפאריס  אינו ידוע.

אחיו אליעזר נשא לאישה את בילה בת דודו יוסף.  ( אורבך ע' 122)

אח נוסף אליהו רב ידוע נודע כחסיד ועניו וירא מחטא. נודע בויכוחיו עם רבנו תם וכפייטן.

הדור העשרים וארבע.

 בת  ( ששמה אינו ידוע ) של יצחק חתן  יהודה  מפאריס בן יום טוב נישאה ליחיאל טרבס אשכנזי ( 1110-1189?)  פוסק ידוע בן הרב מתתיהו הגדול

הדור-25

 בנם  אברהם -טרייביש ( 1240-1310 ?) – לפי מקור אחר יוסף ולא אברהם, או אברהם-יוסף. שם אישתו אינו ידוע

מרבני צרפת. כנראה נקרא על שם העיר טוריש (טרואה ) בצרפת .

הדור  ה-26

 הרב יוחנן   אשכנזי ( 1265-1314) שם אישתו אינו ידוע

עזב את צרפת בגירוש היהודים ב1285 ועבר לגרמניה שם קיבל את הכינוי "אשכנזי "

הדור ה-27

 הרב יוסף טרויש  הגדול  1305-1370 שם אישתו אינו ידוע

אב בית הדין של העיר מארסי. הראשון שנשא את שם  המשפחה טרייויש .אישתו נודעה גם היא כמלומדת בתורה.

הדור ה-28

 הרב מתתיהו טרייביש ( 1335-1385 )   היה רב העיר ברצלונה שם ניהל ישיבה . לאחר מכן  ישב בפאריז כרב הראשי של קהילת יהודי  צרפת   הקים ישיבה בפאריס. ידוע גם בשם רבי מתתיהו הפרובינציה  שם אישתו אינו ידוע

הדור העשרים ותשע

בתו חנה   VERGENTin     שפירא אחות הרב יוחנן טרייביש

אשת שמואל שפירא,מורה תורה באשפיירה.

אחיה יוחנן טרייביש היה בכיר רבני צרפת ועמד בראש היהודים כשהוגלו מצרפת. הוא היגר לאיטליה ושם נפטר ב1429.

הדור השלושים

 בנם  של חנה ושמואל , שלמה שפירא,  נפטר 1453  בערך. אב בית הדין של הערים היילברון ולאנדויי .שם אישתו אינו ידוע .

הדור השלושים ואחת

בנו הרב פרץ מקונסטנאץ.

בתו מרים  לוריא שפירא ( 1403-1450) נודעה בלמדנותה וחכמתה ובאופן יוצא דופן לימדה גמרה בישיבה.  אשת אהרן לוריא בן הרב נתנאל לוריא אב בית הדין של אנטיכיה . אהרון   שימש כאב בית הדין של היילברון שנודע בהתכתבויותיו עם גדולי תורה. נפטר בערך ב-1478שנת רל"ח .

יש גרסה אחרת שמרים היתה אשת  שמשון לוריא בן דור יותר מוקדם במש' לוריא, וזאת עקב פרוש לא ברור של כתב יחוס למש' לוריא.  אך כיום נראה שהמדובר בשיבוש.

 

 הדור השלושים ושתיים  

בנם  יחיאל לוריא   אב בית דין בריסק  נפטר בשנת ר"ל 1470.

נולד באלזס שבצרפת ומשם היגיע לפולין והתמנה לרב הראשון של קהילת בריסק .נחשב לאחד מחכמי גרמניה הידועים בדור גירוש ספרד.

הדור שלושים ושלוש

בנו הרב אברהם לוריא

בתו שמה אינו ידוע  אשת הרב  יצחק מקצנלנבוגן המהר"י .הרב של העיירה קצנלבוגן בפרוסיה שמשם עבר לפראג .

הדור השלושים וארבע

בנם מאיר קצנלנבוגן "מהר"ם מפאדואה ,   1482-1565מגדולי הפוסקים במאה ה-16 שם אישתו מרת חנה בת רבי אברהם מינץ ( נפטרה 1564)

הדור ה-שלושים וחמש

בנו שמואל יהודה קצנלבוגן  1521-1597 רב בונציה וראש ישיבה גדולה  מגדולי רבני איטליה במאה ה-16. ספרו "12 דרשות " נדפס בונציה .  עסק גם בקבלה נפטר בונציה ונקבר בפדואה.

הדור ה-שלושים ושש

בנו שאול "וואל" "מלך פולין ליום אחד" 1545-1617 דמות ידועה באגדות רבות ואף גיבור סיפור של הסופר  עגנון .

הדור ה-שלושים ושבע

בנו מאיר  ואהל כ- 1565-1630  אב בית הדין של בריסק ועסקן ציבורי בכיר בליטא שעמד בחילופי אגרות עם  רבנים של התקופה

הדור ה-שלושים ושמונה

בתו טעלצה כ-1580 אשת נפתלי-צבי סופר מפראג, נפטר 1601.

אחיה רבי משה קצנלבונגן היה אב בין הדין של חלמה ומוהילוב.

הדור ה-שלושים ותשע

בנה משה רבקש 1596-1671 מגדולי החכמים של המאה ה-16.מחבר ספרים כמו "באר הגולה".

 הדור ה-ארבעים.

פתחיה בן רבי משה רבקש. פרנס בוילנה . ( 1610-1672 )

הדור -ה41

בתו של פתחיה נשאה לאליהו חסיד בנו של משה קרמר ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בוילנה . ( נפטר 1710)

         הדור ה-   42    י

יששכר דב ( או בר ) בן אליהו   החסיד ובתו של פתחיה .

אחיו רבי צבי הרש אבי משפחת ריבלין

הדור ה-43

שלמה זלמן בן יששכר דב

( נפטר 1758)

אשתו  טריינא בת מאיר בן בנימין זאב מהעיר  טילץ

הדור ה-ארבעים וארבע

אליהו מוילנה בן שלמה זלמן ובן טריינה ( 1720-1797) ידוע בכינויו "הגאון מוילנה " הגר"א . נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות .

שם אישתו חנה בת יהודה ליב מקידן
אחיו יששכר דב

אח נוסף אברהם רגולר
שניהם מחברי ספרים שונים .

הדור הארבעים וחמש

אברהם וילנר

בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון ( 1765-1808) ( ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח 1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ).  ערך ( לעיתים עם  אחיו יהודה לייב ) את ספרי הגאון מוילנה והביאם לדפוס , במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים.
שם אישתו
שרה מינדס ליפשיץ בת נוח מינדס
שם אחיו יהודה לייב.סייע לאברהם לערוך ולהדפיס את כתבי הגאון מוילנא.

הדור ה-46

יעקב משה  בן אברהם ( 1779-1849) . רב בעיר סלונים .

  עסק בעריכת ובהוצאת כתבי היד של הגאון מוילנא ביחד עם ספרים שונים משלו.

שם אישתו הינדה בת חיים בן יהושע לנדא מהעיר סלונים .

הדור ה-47

–אלעזר לנדא ( 1812-1874) נולד בסלונים ביולורוסיה נפטר בירושלים . רב בעיר סלונים .מורה בישיבה "עץ חיים " בירושלים.
אישתו השנייה בתיה בריינה
בת זאב וולפנזון

בנו של אברהם וולפנזון


הדור ה-48  


 

אליהו- לנדא מו"ל סופר היסטוריון וגנאלוג( 1873-1946) ( ידוע גם בכינוי רבי אליהו מאמקאס)

.אישתו אסתר בתו של המלמד  משה מוניס  זילברמן ונכדתו של מנהיג הקהילה שמואל מוני זילברמן

הדור ה-49

חנה טריינא לנדא( 1900—1975)
אישתו של הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן  בן אליהו צבי וסרמן ואישתו נחמה פייגה בת חיים סלנט .  בן הרב אורי שבתי דייץ, דיין בבית-הדין הראשון של עדת האשכנזים בירושלים)  ואישתו   הניה בת  הרב יוסף זונדל סלנט רב הקהילה ה"אשכנזית " בירושלים.
אחיה : יעקב לנדא מו"ל .

הדור  ה-50

צבי אשד (  -27 לפברואר 1925 -30 לנובמבר 2003 )
אישתו רחל בלנק
בת המנהיג הציוני ד"ר אליהו בלנק
אחיו משה אשד ( 1926-2007) ממגלי דרך בורמה

 הדור ה-51 למשולם מלוקה  , הדור ה-16 לחבר יוסף הגולה בפראג  דור שמיני לגר"א

אלי אשד
בלש תרבות

אחיו זוהר אשד

אחותו רונית שרון נשואה ליאיר שרון

הדור ה-52

ילדיהם של רונית אשד  ויאיר  שרון

חן שרון

לירון שרון

אורן שרון

גל שרון

אוהד שרון

צאצאיו של מוסא אשד

עינת  אשד נשואה לישראל חרמץ ( נישואים שניים )  שם בעלה  הראשון יוסף פורמן ( 186)

ילדים

הדס גולן ( שם נישואין )

שקד פורמן

 

 

יובל אשד  נשוי לליאור

ילדים

עומרי

תומר

 

נועם אשד נשוי למיכל

 

ילדיהם  של נועם ומיכל  אשד

גל אשד

עומר אשד

 

 

בניהם של נחמיה ורבקה

1.מרים  בעלה יהודה ורשואר

ילדיה

שולמית-תמר

אלכסנדר זיסמן אברהם

נתנאל –ישראל

שרה- איטה

 

2.אלישבע-טובה הבעל אברהם הכהן  וולמן

ילדיה

אפרת נשואה לאושרי מימון

וילדיהם

יהודה מנחם,

ימימה תיקה ברכה,

איילה חנה

 

 

שאר ילדי אלישבע

הודיה

יוסף זונדל

הושעיה ישראל

רעננה

אוריאל שלום ( זוג תאומים )

 

  1. עזריאל ( נפטר בילדותו )

 

 

 

בתיה  נשואה לעזריאל סלומון

ילדים

חגית –אסתר אשד

עדי –דוד אשד

בנו של עדי

 

ערן

 

 

 

ציפורה- רחל מורת דרך מומחית לתולדות תל אביב  נשואה ליהושע פרימור

ילדים

  1. אייל אליהו פרימור

ילדיו של אייל וסמדר-אסתר

תום

דנה

נועם

 

 

  1. סיגל רבקה פרימור –פסלת בעלה אודי אלוני בנה של שולמית אלוני

ביתה של סיגל

יולי אלוני

 

בנה השלישי של ציפורה פרימור

 

  1. עמית יאיר פרימור נשוי לננסי

 

 

 

ביבליוגרפיה כרונולוגית

, צבי הירש אדלמן , 1805-1858    גדולת שאול… :   קורות… שאול וואהל… [ניר לדוד ולזרעו… יחוס משפחתו… של שאול וואהל] כולל קורות עניניו … וכבוד עושרו ורוב בניו … של … הרב מה"ר שאול וואהל … עם הוספות הערות והגהות  /    לונדון :   [חמו"ל],   תרי"ד 1854

יצא לאור מחדש .. ב וורשא : ג’ פימענט, תרפ"ה.  -1925 . עם הוספת שבט מיהודה שלשלת יחוסו של ר’ שאול וואהל …/ מאת אריה יהודה ליב ליפשיץ … ; בסופו הערות ומלואים מש"ב … ר’ צבי יחזקאל מיכלזאהן.

יקותיאל  זילברמן   גזע ישי :   כולל בסדר השתלשאות [השתלשלות] ממטה למעלה עד … ר' שאול וואהל … נטפל למחברת גדולת שאול /    לעמבערג :   (דפוס מ"פ פארעמבא) וי' זילבערמאן,   תרט"ו. 1855 דפוס צילום ירושלים 1965.

 סיני הוק    משפחות קהלה קדושה פרג :   משפחות ק"ק פראג : על פי מצבותיהן /    פרעסבורג :   דפוס אלקאלאי,   תרנ"ב.
עיר ווילנא - מגיד, הלל נח

 הלל נח  מגיד   ספר עיר ווילנא :   זכרונות עדת ישראל ותולדות חיי גדוליה… גדולי התורה וההלכה…ההשכלה והמדע…גדולי המעשה /    וילנה :   דפוס האלמנה והאחים ראם,   תר"ס, 1900.

מהדורה חדשה ירושלים : י"ל מאגנס, האוני’ העברית 2003

 אפשטין, אברהם, 1841-1918    משפחת לוריא :   שלשלת יחוסה מימי קדם עד הדור הזה ומאמר על ר' אליה בעל שם לואנץ /    וויען :   בדפוס אינדוסטריע,   תרס"א 1901 .

מהדורה חדשה :"משפחת לוריא :   תולדות בני המשפחה מראשית התפתחותה עד ימינו אלה /    ברוקלין :   אחים גאלדענבערג,   תשנ"ח.
‬ בתוך: קבץ ספרי תולדות. — ניו יורק, תשנ"ח.1998.  דפוס צילום של ספר זה

;  1 

.

יחיאל מיכל שלמה ברמן  תפארת בנים אבותם :יחוס משפחת בית אבי ובית אמי בת … ר' אברהם אבלי פאסוואלער ראב"ד בווילנא אשר … מגזע לוריא ומשתרגת … ליתר המשפחות … היילפערן, בכרך, ברוידא, מרגליות, מרגלין, קצנלנבויגען, שפירא, מינץ ועוד, ונלוו לזה תולדות משפחת מינץ … / אספתי ולקטתי … יחיאל מיכל בערמאן ווארשא תרע"ד. דפוס צילום של הוצאה זו 2000 במהדורה החדשה נסף עץ המשפחה של ניל רוזנשטיין המבוסס על ספר זה.

 אבות עטרה לבנים - ליפשיץ, אריה יהודה ליבאריה יהודה ליב ליפשיץ אבות עטרה לבנים : יכיל: "המלך הפולני, הרב שאול וואהל", "חטר מגזע ישי" ו"נצר משרשיו" ב"אותות לבית אבות" ווארשא : דפוס I. Wagmaister, תרפ"ז 1927. דפוס צילום יצא לאור ב-1965.

, מאיר אלנבוגן     ספר חבל הכסף :   זה ספר תולדות משפחת קאצנעלנבויגין מיום הוסדה עד עתה, מלוקט ומקובץ מספרים שונים, ממגילות יוחסין … ומסורות פא"פ אבות לבנים … /    ברוקלין NEW YORK :   דפוס מוינעשטער,   תרצ"ז 1937 .
אברהם אבא איזנר    תולדות הגאון ר' דוד לידא :   ותולדות יוצאי חלציו… עד ימי הדור האחרון, אשר נאספו ונלקטו מספרים, מדברי ימים, מספריות וארכיונים שונים /    ברסלוי :   A. EISNER,   ת'ר'ח'ץ' [תרצ"ח]  1938

 

 אליעזר ריבלין     ספר היחס למשפחת ריבלין :   ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות…    ירושלים :   המחבר,   תרצ"ה-ת"ש,1935-1940.

 תכן.-א.מגלת היחס על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה.-ב.ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי שם

 

 יוסף זונדל וסרמן     מגילת היחס :   ששה דורות לבית רבי מאיר ומרת מנדל מנדלמן : למלאת מאה שנה לעליתם ארצה, תרי"ז-תשי"ז /    ת"א [=תל אביב] :   דפוס הוצאת ציון,   [תשי"ז]. חוברת זו מופיעה במספר אכסמפלרים מצומצמים לצאצאי הזוג מנדלמן".
יעקב  ליור    תולדות בית דויד :   מחורבן ממלכת יהודה ועד לאחר חורבן הבית השני    ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס,   תשיט

, Neil, Rosenstein    These are the generations :   Eileh hatoldot. Genealogical details of the origin of the Katzenellenbogen family and its descendants, including interrelated family pedigrees /    [Cape Town?,   pref. 1967]

 

Rosenstein, Neil, 1944-    The unbroken chain :   biographical sketches and genealogy of illustrious Jewish families from the 15th-20th century    New York :   Shengold,   c1976

מהדורה שנייה ומורחבת בשני כרכים :

 Rosenstein, Neil    The unbroken chain :   biographical sketches and genealogy of illustrious Jewish families from the 15th-20th century /    New York :   CIS Publishers,   c1990

דן אלמגור "התשובה היהודית ל"שורשים "ידיעות אחרונות -7 ימים מסםר 715 4.11. 1977 ע' 28-29.

סקירה מפורטת על ספרו של רוזנשטיין.  דן אלמגור הוא צאצא של משפחת קצנלבונגן.

, Asher E.   Rivlin  The Rivlins :   a story of one family in the land of Israel /    [Jerusalem] :   [s.n.],

Finding Our Fathers A Guidebook to Jewish Genealogy

 , Daniel Jay   Rottenberg  Finding our fathers :   a guidebook to Jewish genealogy /    New York :   Random House,   c1977

Rivlin, Asher E.    The Rivlins :   a story of one family in the land of Israel /    [Jerusalem] :   [s.n.],   [1980?].

 

זכות ראשונים :   מאה שנה ושלושה דורות לבית סלומון תקע"ב <- <1812 תרע"ג <: <1913 ר' אברהם שלמה זלמן צורף <הראש"ז>, בנו-ר' מרדכי צורף, נכדו-יואל משה שאלאמאן <סלומון> <הרימ"ס>: מוקדש לזכרם ולזכר הנין ר' חיים זלמן סלומון <שלמון> …    (חיפה) :   [חמו"ל],   (הקד' תשל"ח).

 

יעקב ליב  שפירא    משפחות עתיקות בישראל /    [תל אביב] :   חוליות,   (תשמ"ב 1981)). על משפחות: שפירא, לוריא, טרייבוש, מרגליות, וייל, כ"ץ, קצנלנבוגן, ראפופורט, הורביץ, תאומים, היילפרין, שור, לנדא, קלויזנר, סג"ל-חריף, סירקין-סירקיס-יפה.

אברהם גרוסמן    חכמי אשכנז הראשונים :   קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית מראשית יישובם ועד לגזירות תתנ"ו (1096). /    ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס,   תשמ"א 1981 מהדורה שנייה 1989..מהדורה שלישית ומתוקנת 2001.

 

Zubatsky, David S.    Jewish genealogy :   a sourcebook of family histories and genealogies /    New York :   Garland,   1984

Second edition

 Zubatsky, David S.    Sourcebook for Jewish genealogies and family histories /    Teaneck, N.J. :   Avotaynu,   1996.

 שמואל בן משה לוריא ספר זכרון שמואל :   תולדות משפחת לוריא    [על הכריכה גם: תולדות מבני עליה דצפת.     [תשנ"ב] 1991  התכן: מדור היוחסין — מדור מעשה אבות — מדור תצלומים

Kurzweil and Miriam Weiner (  (

 The encyclopedia of Jewish genealogy /    Northvale, NJ :   Jason Aronson,   1991     )editors)

מאיר וונדר    אלף מרגליות :   ספר עזר לחקר יוחסין. תולדות חייהם ושלשלת יחוסם של יותר מאלף אבות משפחתנו…מימי קדם עד אבינו…מהר"ר ישראל אריה מרגליות /    ירושלים :   המכון להנצחת יהדות גליציה,   תשנ"ג.1993

1

, Baxter, Angus    In search of your European roots :   a complete guide to tracing your

ancestors in every country in Europe    Baltimore :   Genealogical Publishing Co.,   c1994

שמחה בן יחיאל מנדלבוים  עשרה דורות בארץ ישראל : צאצאי הראש"ז – הרב אברהם שלמה זלמן צורף (סלומון) : מאתיים שנה תקנ"ד-תשנ"ד, 1794-1994 / ירושלים : שני כרכים 1994-1995

חכמי צרפת הראשונים

אברהם גרוסמן    חכמי צרפת הראשונים :   קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית /    ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית,   תשנ"ה 1995
מהדורה שלישית ומתוקנת 2001.

Sack, Sallyann Amdur    A guide to Jewish genealogical research in Israel /    Teaneck, N.J. :   Avotaynu,   1995.

 Neil  Rosenstein , 1944-    Rabbi Elijah (1720-1797), the Gaon of Vilna and his cousinhood /    Elizabeth, N.J. :   Computer Center for Jewish Genealogy,   1997

Freedman,Chaimm   Eliyahu's branches :   the descendants of the Vilna Gaon (of blessed and saintly    memory) and his family /    Teaneck, N.J. :   Avotaynu,   1997

צבי אשד שלשלת הדורות למשפחת לנדא  לבית הגאון מוילנה –החל מן שלמה שלמן ואשתו טריינא הורי הגאון מילנא .,הוצאת המחבר . מהדורה ראשונה 1998,מהדורה שנייה 2003.

 

 שלמה חיים משה רמתי     וזכרם לא יסוף מזרעם :   מגילת יוחסין למשפחת רוטמן-רמתי /    חיפה :   נ' רמתי,   תשנ"ט 1999 .

אברהם לורברבוים-דפנה,     ענפי עץ אבות – עבות :   ספר יוחסין של רבני השושלות: הורוביץ, לוריא-רמ"א-קצנלבוגן, ח"צ אשכנזי-לורברבאום <דפנה>-השל-באב"ד, קארסצ'וב-צ'רנוביל-סאוויראן, ענפיהם ויונקותיהם עד לרש"י ושורש ישי /    עמנואל :   א' לורברבאום-דפנה,   תש"ס.

 

Freedman, Chaim    Beit Rabbanan :   sources of rabbinical genealogy    Petah Tikvah,   2001

 

Krasner-Khait, Barbara    Discovering your Jewish ancestors /    North Salt Lake, Utah :   Heritage Quest,   2001

Genealogical Resources within the Jewish Home and Family - Click Image to Close

Wenzerul, Rosemary    Genealogical resources within the Jewish home and family /    Bury, Lancashire :   Federation of Family History Societies (Publications),   2002

  

   in "Freedman, Chaim  "Rabbinical Genalogy

Avotaynu guide to Jewish genealogy /    Bergenfield, NJ :   Avoteynu,   2004.

 

Neil,  Rosenstein, 1944-    The Lurie Legacy :   The Lurie Legacy : the house of Davidic royal descent /    Bergenfield, New Jersey :   Avotaynu, Inc.,   2004

 

Kurzweil, Arthur    From generation to generation :   how to trace your Jewish genealogy and family history /    San Francisco, Calif. :

  Jossey-Bass,   2004.

 

Wenzerul, Rosemary Jewisj ancestors? :   A guide to organising your family history records /    London :   Jewish Genealogical Society of Great Britain,   2004

 

Sam Aaron,A guide to Jewish genealogy in Lithuania /    London :   Jewish Genealogical

Society    Sam    of Great Britain,   2005

second edition 2011.

 

         , Neil  Rosenstein, 1944-    Saul Wahl :   Polish king for a night or Lithuanian knight for a lifetime /    Elizabeth, N.J. :   Computer Center for Jewish Genealogy,   2006.

 ,דע את אבותיך מדוד המלך עד משפחת טאובר

ברינה      טאובר-פרידר דע את אבותיך :   קורות משפחת ר' יצחק טאובר : מדוד המלך ועד ימינו /    קרית אונו :   ב. טאובר-פרידר,   תשס"ז 2006.

ספר מומלץ ביותר .החקירה הפרטנית הדקדקנית והרצינית ביותר שאני מכיר של דורות משפחה קדומים תוך שימוש בכל העדויות והמקורות הקיימים ובדיקתם ללא משוא פנים ,ותוך הפניית הקורא למקורות המתאימים כדי שיוכל לבדוק גם הוא בעצמו את מסקנותיה של המחברת.
אורה פיקל- צברי  חזון ומעש :   סיפורה של משפחת סלומון (צורף) /    ירושלים :   מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן,   2011.

התערוכה מתמקדת בחזון ובמעש של הראש"ז וצאצאיו: החלום של תקומת ישראל בארצו והדרכים להגשמתו באמצעות בניין "החורבה" וירושלים, בניין הארץ, התוויית התשתית לחיים יצרניים ותרומה לקהילה

מאמרים בכתב העת "אבותינו " על המוצא מרש"י

http://www.jewishgen.org/rabbinic/infofiles/avotaynu.htm

Dr. Neil Rosenstein    Ashkenazic Rabbinic Families (online)

Avotaynu: The International Review of Jewish Genealogy

1987

III/3 (Fall)/07

Descendants of Rashi–Opinion 1 

John Henry Richter

1988

IV/2(Summer)/07

About Some Problems with Rabbinic Genealogies

John Henry Richter

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Rosenstein's Rebuttal to Richter

Dr. Neil Rosenstein

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

The Luria Lineage – Eleven Versions

Avotaynu

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Sixteenth Century Documents About the Origins of the Luria-Spira-Treves Families [Oxford Manuscript: Shtadlan Joselmann of Rosheim (died about 1554)]

Dr. Neil Rosenstein

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Richter's Comments on Rosenstein

John Henry Richter

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

The Treves Families

Esriel Hildesheimer

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

A Critique of Richter and Rosenstein

Dr. Neville Lamdan

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Missing Treves Genealogy

Esriel Hildesheimer

1989

V/3 (Fall)/39

In the Spring issue of Avotaynu, Esriel Hildesheimer published a genealogy of the Treves family. A portion, which was inadvertently left out, is printed here.

Book Review: The Unbroken Chain

Rabbi Malcolm H. Stern, FASG

1990

VI/1(Spring)/

Are all Ashkenazim Descended From Rashi?

Eliyahu Beller

1990

VI/1(Spring)/28

Historicity of the Rashi Descent

Dr. Paul J. Jacobi

1990

VI/1(Spring)/28

Book review: From King David to Baron David 

Stuart L. Cohen

1990

VI/2(Summer)/23

The Descent from Rashi: A Review

John Henry Richter

1990

VI/2(Summer)/35

A Response to Jacobi's Rashi Article

Dr. Neil Rosenstein

1990

VI/2(Summer)/36

How I Learned that Rashi was My Ancestor

Rabbi Asher Bar-Zev

1990

VI/4(Winter)/

A Seventeenth-Century Luria Manuscript Based on an Earlier Manuscript

Dr. Neil Rosenstein

1991

VII/2(Summer)/19

Questions Luria Documentation

Reuben Weiser

1991

VII/3(Fall)/28

Question Origin of Surname Katz

Reuben Weiser

1991

VII/3(Fall)/28

Comments on Rosenstein's Luria Lineage

John Henry Richter

1991

VII/3(Fall)/47

More Books on Rabbinic Research

Avotaynu

1991

VII/4(Winter)/67

Rosenstein Responds to Critics

Dr. Neil Rosenstein

1992

VIII/1(Spring)/57

Can We Prove Descent From King David? (online)

David Einsiedler

1992

VIII/3(Fall)/29

Rashi's Descent from King David

Dr. Neil Rosenstein

1992

VIII/3(Fall)/31

From the Seed of Rashi

Laurence S. Tauber

1992

VIII/3(Fall)/32

Chabad-Lubavitch Literature as a Genealogical Source

Michoel Ronn

1992

VIII/3(Fall)/40

Expands on Chabad Article

David Einsiedler

1992

VIII/4(Winter)/66

The (Maternal) Descent of Rashi

Laurence S. Tauber

1993

IX/2(Summer)/3

2

 

David Einsiedler

1993

IX/2(Summer)/34

Reprint of Otsar Ha-Rabanim Available

Avotaynu

1994

X/1(Spring)/66

Prenumeranten as a Source
for Jewish Genealogists

Chaim Freedman

1994

X/2(Summer)

Spira and Luria Families Revisited

Dr. Neil Rosenstein

1994

X/4(Winter)/17

Documenting the Descendants of the Vilna Gaon

Esther Ramon

1995

XI/1(Spring)/47

]

The Reliability of Genealogical Research in Modern Rabbinic Literature (online)

Rabbi Meir Wunder

1995

XI/4(Winter)/31

Englard's Articles on Questions in Rabbinic Genealogy

Dr. Neil Rosenstein

1996

XII/1(Spring)/36

Questions Rosenstein's Article

Michoel Ronn

1996

XII/2(Summer)/66

Rappaport Family: A Response to Paul Jacobi 

Dr. Neil Rosenstein

1996

XII/3(Fall)/46

Chassidic Dynasties

Esther Ramon

1997

XIII/3(Fall)/49

Verifying Oral Traditions
A Case Study: The Gaon of Vilna

Chaim Freedman

1997

XIII/4(Winter)/

Book Review: Eliyahu's Branches:
The Descendants of the Vilna Gaon and His Family

Arthur Kurzweil

1997

XIII/4(Winter)/96

The Edelman Hoax and the Origins of Anglo-Jewish Aristocracy

Dr. Neil Rosenstein and Rabbi Dov Weber

1998

XIV/2(Summer)/25

An Approbation for Dr. Neil Rosenstein and Dov Weber

Rabbi Shlomo Englard

1998

XIV/3(Fall)/90

Sherwood "Forest" Through the Genealogical Trees

Dr. Neil Rosenstein

1998

XIV/4(Winter)/21

Will the Correct Pinchas Horowitz Please Stand Up?

Dr. Neil Rosenstein

1999

XV/2(Summer)/

Book Review: Avnei Zikaron

Bill Gladstone

1999

XV/4(Winter)/

Braude Beginnings

Dr. Neil Rosenstein

2000

XVI/3(Fall)/43

Documentation of the Besht Found in Magnate Archives

Carol Clapsaddle

2000

XVI/4(Winter)/90

A Method for Depicting Interconnected Rabbinical Families Simultaneously: The Jewish Historical Clock

Michael Honey

2001

XVII/3(Fall)/10

Book Review: Beit Rabbanan: Sources of Rabbinical Genealogy

Bill Gladstone

2002

XVIII/1(Spring)/65

Rabbinical Genealogies Prepared by Paul Jacobi

(no author listed)

2002

XVIII/2(Summer)/28

Genealogical Information in Rabbinical Texts: An Examination of Ohr Olam

Laurence Tauber

2002

XVIII/2(Summer)/43

.ראו גם

הבלוג של חיים פרידמן על משפחת הגאון מוילנה

תולדות ושורשים :בלוג על תולדות משפחות רבנים

  האתר של ניל רוזנשטיין חוקר שושלות משפחתיות

בלוג משפחתובלוגיה :בלוג לחקר תולדות משפחות

פורום שורשים משפחתיים ב"תפוז"

אתר האגודה הישראלית לגנאלוגיה

אתר העמותה לחקר המשפחה היהודית 

המרכז לגנאלוגיה יהודית של בית התפוצות

ניל רוזנשטיין  על משפחות של יהודים אירופיים

חיים פרידמן על מוצאו של הגאון מוילנה

עץ המשפחה של הגאון מוילנה

האם אפשר להוכיח מוצא מהמלך דוד

 חלק שני של המאמר

האם גם אתה צאצא של המלך דוד ?

 הייחוס מדוד המלך בויקיגניה

 הרב אבישי אלבוים משפחות המתייחסות לדוד המלך, שרשרת הדורות כרך י"ט, 3, 2005, החברה הגנאלוגית הישראלית

היחוס מרש"י

חיים פרידמן על צאצאים של רש"י

 הגנאלוגיה המוזרה של רש"י

 משפחת רש"י על פי פרידמן

שושלת של רש"

רשימות של שושלות יוחסין

האמינות של המחקר הגנאלוגי של שושלות רבנים

 שושלת רש"י הגר"א

 

רש"י ואני

הגולם ואני

מה קרה לחבר יוסף

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה 

הגאון מוילנה והמוסד

,כתב הצופן של אברהם וילנר 

שומר המורשת של הגאון מוילנה

מסעי החיפושים של אלעזר לנדה ואישתו בתיה בריינה :

גואל התנ"ך :על אליהו לנדא

פורץ דרך בורמה

המחשמל של מחוז הדרום :על צבי אשד

כנס צאצאי הגאון מוילנה ואחיו

 ועוד משפחות קשורות

תולדות שושלת סלנט

עץ המשפחה של רבי יוסף זונדל מסלנט

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם

שושלת משפחת וולפנזון :הרשימה הגנאלוגית

 

שושלת משפחת וולפנזון :הרשימה הגנאלוגית

יוסף זונדל וסרמן סופר וגינאלוג.

סבי הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן היה גנאלוג בלתי נלאה ועסק כל חייו בהכנת רשימות גנאלוגיות של בני משפחות שונות. אלו כללו את בני משפחתו שלו ווסרמן ומנדלמן ,את בני משפחות לוריא וצאצאי הרב הראשי של ירושלים במאה ה-19 ישעיהו ברדקי ( שעד כמה שידוע לי לא היה לו קשר משפחתי  מיוחד אליהן) את שושלת צאצאיו של אבי אבותיו הגדול יוסף זונדל מסלנט שאותה פירסם כחוברת מיוחדת.

והנה כאן רשימה שמצאתי בכתב ידו בין ניירותיו של שושלת משפחת וולפנזון .צאצאיו של "אברהם "הדיין " וולפנזון שעלה לארץ ישראל בראשית המאה ה-19 ובנו זאב היה מקים בית הכנסת "החורבה " בירושלים. צאצאי משפחה זאת קיימו כנס גדול בירושלים בעבר ואולי יעשו זאת שוב.

הרשימה אינה מעובדת בכמה גרסאות כפי שהיו שאר הרשימות הגנאלוגיות שלו של משפחות אחרות ,ומן הסתם הוא תכנן לחזור אליה להדפיס אותה ולהרחיב אותה עם פרטים ושמות נוספים , אבל עד כמה שידוע לי מעולם לא עשה זאת.

ראו עוד על משפחת וולפנזון

 דוד תדהר "הרב אברהם וואלפינזאהן" מתוך המהדורה ברשת של "האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך 1, ע"מ 304- 305

אברהם וולפנזון בויקיפדיה

 

בית כנסת "החורבה "

יהושע וולפנזון  הרוקח היהודי הראשון באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

יעקב גולדמן סופר ועיתונאי גיסו של זאב וולפנזון  באנציקלופדיה של דוד תדהר כרך א' ע' 108109

  פנחס גרייבסקי ,אחיו של יעקב גולדמן והיסטוריון של ירושלים

בתיה בריינה בתו של זאב וולפנזון ובעלה אלעזר לנדא נינו של הגר"א

הרב אליהו לנדא "גואל התנ"ך "

  רחל אחותו של אליהו לנדא

בן ציון וולפנזון בנו של זאב וולפנזון באנציקלופדיה של דוד תדהר  כרך ראשון ע' 307308

  

מנחם וולפנזון בנו של בן ציון מקים בית העיוורים היהודי הראשון באנציקלופדיה של דוד תדהר כרך א ע' 460-461 

  ד"ר ישראל בן זאב היסטוריון של משפחת וולפנזון באנציקלופדיה של דוד תדהר כרך א' ע' 378379

 

מוסה אשד האיש שגילה את דרך בורמה

דרכו האחרונה של לוחם

צבי אשד

המחשמל של מחוז הדרום

 

 

משפחות קרובות :

 משפחת לנדא צאצאי הגר"א

מה קרה לחבר יוסף

כתב הצופן של אברהם וילנר

שומר המורשת של הגאון מוילנה

  

משפחת יוסף זונדל מסלנט

מלחמת האתרוגים :על שמואל מוני זילברמן

ישעיהו ברדקי

  

משפחת ריבלין

אתר משפחת ריבלין

האגדה לבית ריבלין

הראשון לבית ריבלין :על הילל ריבלין

משה ריבלין המגיד דורש ציון

המסתורין של "קול התור"

 

משפחת סלומון

בבוקר ל"ח בשנת תרל"ח

אתר משפחת סלומון

 הכנס הגדול של משפחת וולפנזון

סיכום כנס משפחת וולפנזון

 בלוג משפחתובלוגיה :בלוג לחקר תולדות משפחות

הבלוג של חיים פרידמן :חוקר שושלות

פורום שורשים משפחתיים ב"תפוז"

אתר האגודה הישראלית לגנאלוגיה

אתר העמותה לחקר המשפחה היהודית  

המרכז לגנאלוגיה יהודית של בית התפוצות

היה היה איש גיבור :  על אליהו בלנק -עוד חקירה משפחתית

כנס צאצאי הגאון מוילנה ואחיו

לכל צאצאי הגאון מוילנה ואחיו ברחבי העולם:

הרב אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מוילנה, או בראשי תיבות "הגר"א " ( 1720-1797) נחשב לאחד מגדולי החכמים היהודיים באלף השנים האחרונות . הוא היה הרב המפורסם ביותר של ליטא. הגר"א נחשב לאחד מגדולי הפוסקים של היהדות לצד הרמב"ם.

 לזכרונו וללמדנותו יצאו מימדים מופלאים ממש. הוא עסק בכל תחום של היהדות והשאיר על כך רישומים שתלמידיו ערכו כספרים לאחר מותו.

 הגר"א היה גדול הן בהלכה והן בקבלה ועסק גם במדעים כמו גיאומטריה, אלגברה, גיאוגרפיה, דקדוק, ואפילו במוסיקה ,על מנת להעמיק את הבנתו של חוכמת היהדות.

 יש הטוענים שהוא זכר בעל פה כל ספר שהוא קרא אי פעם ויכול היה לצטט מכולם.

 כעת מתוכנן כנס של צאצאי הגר"א שיתקיים בעוד כשנה לערך.

 לגאון מוילנה יש אלפי צאצאים ברחבי העולם, בישראל, באירופה, באמריקה ובאוסטרליה ועוד.

 אנחנו מזמינים את כולם לכנס גדול שיתקיים בישראל בירושלים, העיר שאליה שאף הגר"א כל חייו להגיע.

 כל מי שמתעניין בהשתתפות בכנס הזה מוזמן להשאיר כאן הודעת ואנחנו ניצור עימו קשר.

 על החתום

מארגני כנס צאצאי הגר"א

אייר תשע"א / מאי 2011

כל מי שמתעניין מוזמן להיכנס לאתר בפייסבוק ולהגיב בו:

האתר בפייסבוק

http://www.facebook.com/pages/Convention-of-the-Descendants-of-the-Vilna-Gaon/211192625580923?sk=wa

ראו עוד פרטים על הגאון מוילנה כאן

הגאון מוילנה בויקיפדיה

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

חיים פרידמן על עץ המשפחה של הגאון מוילנה

חלק ב'

חלק ג'

חלק ד'

The Descendants of the Vilna Gaon and His Family Family tree 

Vilna Gaon Family Tree updates

 Biggest collection of Vilna Gaon links and initiative of global portal dedicated to Vilna  Gaon

Convention of the Descendants of the Vilna Gaon

האגדה לבית ריבלין

באוקטובר 2009  קיימו אנשי שבט ריבלין את הכנס המשפחתי הגדול ביותר בתולדות המדינה ,וחיזקו בכך את טענתם להיקרא "משפחת אצולה ".לטענת אנשי המשפחה היה זה לפני 200 שנה בדיוק שאבי המשפחה הילל ריבלין היגיע לארץ ישראל כמנהיג שיירת עולים מתלמידי הגר"א .

האומנם כך היה ? או שמה יש כאן מיתוס משפחתי בלבד? שכן המחקרים הראו שראשוני המשפחה היגיעו לארץ ישראל רק בשנת 1832 "בלבד" כך שחגיגות מאתיים השנה היו קצת מוקדמות ועדיף היה לחכות עימן לשנת 2032?

ואיך בכלל נוצר הזיהוי של משפחת ריבלין כאריסטוקרטיה יהודית  זיהוי שכיום אין כמעט שום משפחה ישראלית-יהודית  שנהנית ממנו כמוהם ?

 להלן כתבה ראשונה בסדרה של כתבות על  ראשוני משפחת ריבלין ועל תרומתם לספר המיסטי המפורסם "קול התור ". .

 באדיבות משפחת ריבלין

עץ משפחת ריבלין .צייר רענן לוריא.

בארץ ישראל יש  יהודים מכל מיני סוגים ,ספרדים אשכנזים וריבלינים.

משה שרת

 

 בני משפחת  ריבלין

המשפחה הגדולה המאורגנת ובעלת התחושה ההסטורית החזקה ביותר בעולם היהודי משפחת  ריבלין חגגה לאחרונה 200 שנה לעלייתה  המשוערת לארץ בשנת 1809 בכנס ענק בבניני האומה בירושלים ובאירועים נילווים רבים ומגוונים.

דודתי ציפורה שהייתה בכנס  עם כלתה מדווחת שהיו בכינוס בבנייני האומה  אלפי אנשים אם כי לא יכלה להעריך אם היו שם יותר מאלף או אלפיים איש כפי שטענו המארגנים.

לפני שהיא נסעה לאירוע היא חקרה אותי :

תגיד מה הקשר המדוייק שלהם אלינו , הם גם כן צאצאי הגאון מוילנה ?

"לא " אמרתי " הם שייכים לאותה המשפחה שאליה השתייך הגאון מוילנה  ויש להם את אותו המוצא משותף עימו. הם צאצאים של אביו הקדמון של הגר"א  החבר יוסף שאותו הם מכנים מסיבה כל שהיא  שאינה מובנת לי  "יוסף החבר הקדוש "..  הקשר בכל אופן הוא על תקן של מעין בני דודים רחוקים בלבד. הגר"א מעולם לא ראה שום סיבה למה הוא צריך לקרוא לעצמו ריבלין "..

הכנס בירושלים התקיים בסימן מלאות 200 שנה להגעת ראשוני משפחת ריבלין לארץ בקבוצה של 70 משפחות שנמנו על תלמידי הגאון מוילנה (הגר"א).

לטענת בני משפחת ריבלין   בראש אותה קבוצה  עמד  אבי המשפחה הרב הלל ריבלין.

צילום משפחתי של משפחת ריבלין.

הכנס  לטענת המארגנים היה  הכנס המשפחתי הגדול בעולם ( ואם כך מן הראוי להכניס אותו לספר השיאים של גינס )   והיגיעו  אליו  או היו אמורים להגיע אליו ,  5000 או 3000 בני משפחה מהארץ ומהעולם שבין כולם קשר דם.

 "זהו אירוע פולקלוריסטי ממדרגה ראשונה על משפחה אחת, מסועפת מאוד, שמצאה לנכון לספר את סיפורה הפרטי הקשור לישיבתנו כאן בארץ ישראל" אמר  יוסי ריבלין דובר המשפחה ומוסיף: "חיים היום בארץ ובעולם כ- 25,000 בני משפחת ריבלין וצאצאיהם (זאת להערכת חוקרי אילנות יוחסין משפחתיים וחקר הדורות) מתוכם שני שלישים חיים בישראל . .

העץ המשפחתי הרשמי כולל למעלה מ- 50,000 שמות זאת להערכת חוקרי אילנות יוחסין משפחתיים וחקר הדורות.

לפי ספירה מדוייקת יותר ישנם בסוף  שנת 2009   52,366 'ריבלינים'  ולפי גרסה שלישית עץ המשפחה כולל חמישים ושבע אלף שמות.  כיום מוערך מספר בתי האב של המשפחה ב-,14,440 והם מתפרסים בכל העולם.

   הגנאלוגים של המשפחה מתרכזים בעיקר  בצאצאי שלמה זלמן ריבלין משקלוב שחי במאה ה-18 והוא הראשון שנשא את השם המפורש "ריבלין" מאחר שאז החלה ממשלת הצאר לדרוש מיהודים ליצור לעצמם שמות משפחה.

זהו ללא ספק  שבט אדיר מימדים  ומתועד היטב  שבמסגרתו  דרים  יחד המועמד החרדי לראשות עירית ירושלים הרב פורוש  עם הקומיקאית רבקה מיכאלי ועם השחקן ספי ריבלין.

 הריבלינים  נושאים כ450-500 שמות שונים  מאמדורסקי ובנזימן ועד לשלאנג –שילון ותומרקין  הם מתפרסים על פני הגלובוס כולו  – ומלבד ישראל ניתן למצוא אותם גם בארה"ב, צ'ילה, רוסיה וניו-זילנד

בני השבט מטפחים את אילן היוחסין באדיקות קנאית. מלבד כנסים ואירועים משפחתיים שהם מקיימים מידי פעם בפעם , מדי חודש מתכנסת ועדה מסדרת של 30 "זקני"  שבט שדנה בפעילויות גיבוש שונות.

אך בראש ובראשונה ומעל לכל הם משקיעים בתיעוד הקשרים  המשפחתיים .וכיום זה מתבצע בראש ובראשונה באינטרנט .

 ג'ולס פלדמן, רפתן  תושב קיבוץ יזרעאל, עולה מדרום אפריקה שנשא לאישה את ניצן בת משפחת ריבלין   פיתח תוכנת מחשב שבה ניתן למצוא כל נתון אפשרי על בני המשפחה. הוא  מיחשב את עץ המשפחה  שכיום כולו נמצא במחשב בעברית ובאנגלית באתר משפחת ריבלין שהוא האתר המשפחתי המקיף ביותר בעברית ברשת.

אנשי שבט ריבלין  רואים בעצמם מעין  "אריסטוקרטיה"  ,  גאים בשמם ומורשתם  והרבו להתחתן אלו באלו עד שהיו למשפחה האשכנזית הגדולה מכולם מבחינה מספרית.

 כנראה  משום שהם היחידים שטרחו לספור  ולרשום את כל הבאים אליהם  ולהחשיב  את כל מי שהיה קשור אליהם באיזו שהיא צורה כשייך לשבט הענק "ריבלינים "  בין שרצה בכך ובין שלא.

  זהו דבר ששאר המשפחות כולל משפחות וולפנזון  וסלומון העתיקות  באותה מידה לא טרחו לעשות.

אתר משפחת ריבלין.

יוסי ריבלין איש המשפחה הסביר את הרעש סביב הריבלינים :

. "הרעש שאנחנו עושים עכשיו, זה לא בגלל שאנחנו חס וחלילה חושבים שאנחנו טובים ממישהו אחר. זאת משפחה פשוטה בסך הכול, שלאורך השנים טרחה לשמור על קשר. סיפור המשפחה הוא סיפור הישיבה בארץ. מאות שנים היא כבר קיימת ויש לה סיפור מעניין שמאוד קשור לכל הטוב והרע שבהיסטוריה של היישוב בארץ. אין רע בפולקלור משפחתי שגורם קצת שמחה".

מה שנכון נכון .אבל אין זה מדוייק כלל לטעון שבני משפחת ריבלין אינם רואים בעצמם אצולה. עם כל הצטנעויותיהם ,הם בהחלט רואים את עצמם ככאלה.

הם  החלו  בשלב מסויים לייחס את עצמם לגולי ספרד ( דהיינו האשכנזים הגדולים מכולם הם בכלל ספרדים )  והיגיעו עד לבית דוד אם כי אין  לכך שום בדל קלוש ביותר של הוכחה.

ואם זאת  למרות מספריהם העצומים אין להגיד שהם הוציאו מבינם כמות גדולה של אישים חשובים באמת מאז המאה העשרים ואף לא יוצר מרכזי אחד ויחיד  בתחום התרבות . כמדומה שהמשפחה הזאת התבלטה יותר בדורות האחרונים יותר עם משפטנים ( הכנס כלל מפגש משפטנים מבני ריבלין )  וסוחרים עסקנים  וזמרים  מאשר עם סופרים ויוצרים.

עם זאת אין לזלזל בכמות היוצרים שנכללים בין בני המשפחה כפי שהראה הכנס.

הכנס כלל : – יום עיון על עלית תלמידי  הגר"א ובמרכזם בני משפחת ריבלין( שבו נכחתי  גם אני )  פסטיבל  של סרטים  שיצרו בני המשפח  ובמרכזם סרט דוקומנטרי של חמישים דקות על המשפחה ותולדותיה  תערוכה "הגן הריבליני באמנות " של ציורים ,עבודות וידיאו ,מיצגים צילומים ופסלים של בני החמולה   ובהם הקריקטוריסט רענן לוריא .

הייתה גם  תערוכת ספרים שנכתבו בידי בני המשפחה,  היה סיור בשכונות המרובות של ירושלים שנבנו על ידי בני ריבלין בעקבות תולדות המשפחה שם  ,היה  נאום ברכה קצרצר  של  נשיא המדינה שמעון פרס  . – פסטיבל סרטים הקשורים ושל בני המשפחה
– שירה ונגינה, תצוגות שונות ממעשי ידי בני המשפחה  בתחומי האומנות, הכתיבה והמחקר, ספרות על תולדות המשפחה.במקביל  ואנשי המשפחה מימנו הוצאת חוברת מיוחדת של המגזין "עת-מול " שעוסקת בתולדות המשפחה  למיטב ידיעתי הגיליון הראשון של כתב עת בעברית עם מאמרים מחקריים שהוקדשו לתולדות משפחה אחת. .

זהו הכנס השלישי  מסוג זה.

הכנס הראשון התקיים ב1955 במלון  בירושלים ביוזמתו של יוסף ריבלין. כמה מאות אנשים הופיעו אז.

. כנס דומה נערך בירושלים ביוני 1980' לאחר שהרעיון עלה שוב בשנת השלושים למדינה שעמסו בסימן "שורשים " לא ברור בידי  והוא החל להסתובב בחוגי המשפחה ואבל חלפו שנתיים נוספות עד שהפך הרעיון למעשה.  אז השתתפו בכנס בבנייני האומה בירושלים בהשתתפות כ-2600 בני משפחה .לפי גרסה אחת או 3000 איש לפי גרסה אחרת .  4000 איש לפי גירסה שלישית ( של יו"ר הכנסת רובי ריבלין)  וכ5000 איש לפי גרסה רביעית.

באותו כנס צייר בן המשפחה הקריקטוריסט הידוע רענן לוריא אילן יוחסין של המשפחה שבו נמנים כל צאצאיה לדורותיהם כעלים וכענפים אם כי לא ברור לי אם הוא אכן כלל את כל אלפי הצאצאים עד אז או רק כמה דמויות בולטות.

באותו הכנס נערכה צעדה המונית של המשתתפים סביב חומות העיר העתיקה נפתח בחזיון אור קולי ונמשך בסימפוזיון על ירושלים במאה ה-19 ותפקידם של הריבלינים בעיצובה. לאחר מכן זימרה מקהלה בניצוחו של שמואל ריבלין  ששרה לחנים של החזן והמלחין  שלמה שלמן ריבלין והופצה חוברת מאת ד"ר אשר ריבלין על תולדות המשפחה .והוצג לראווה קיר ענק של אילן היוחסין שצייר רענן לוריא.

ספק רב בעיני אם יש משפחה אחרת בעולם היהודי שעסקה בצורה שיטתית במשך זמן רב כל כך בתיעוד עברה.

 בכנס שמו בני המשפחה  דגש על  הנרטיב המשפחתי לפיו עלייה זו, כ- 70 שנה לפני "העלייה הראשונה" , היא למעשה העלייה הציונית הראשונה לארץ ישראל, אם כי ראוי לציין שהיו קבוצות שעלו גם קודם ואולם לא ממניעים אידיאולוגים כפי שעשו תלמידי הגר"א.

תולדות חקר שושלת ריבלין.

איך התחיל עיסוקה הדקדקני של משפחת ריבלין בעברה ?

הכל התחיל עם ספר המשפחה שושלת היחש הריבליני שבמשך שנים רבות היה מיוחד במינו והוא אולי יותר מכל דבר אחר עורר את גאוותם ועניינם של בני המשפחה בעבר משפחתם.

ספר המשפחה של השבט מבוסס אך ורק על תיעוד והוכחות מוצקות כמו מצבות, כתבי יד, תעודות וספרים,  כפי שהם מגדירים זאת "הפרקים הראשונים בו נכתבו כבר בשנת 1550".

לא מדוייק.

מעניין שבמהלך המאה ה-19 התקופה שבה בלטה משפחת ריבלין יותר מכל בתולדות הישוב היהודי אנשיה כמעט ולא עסקו בעבר של משפחתם . הריבלין הידוע ביותר יוסף ריבלין  אם כי היה כותב פורה ביותר כמעט ולא עסק כלל בתולדות משפחתו . אולי משום שהיה עסוק מידי בצרכי השעה.

השחזור של אילן היוחסין הריבליני נעשה בעבודת נמלים פרטנית בעיקר  מראשית המאה הקודמת  ובעיקר שנות העשרים השלושים והארבעים של המאה ה-20.

אליעזר ריבלין

אדם בשם אליעזר ריבלין ( 1889-1942) החל בתקופה זאת להתעניין בתולדות הישוב הפרושי בירושלים.  זה החל כאשר הוא הוגלה בידי התורכים לסוריה ושם מצא כמה ספרים שעוררו את עניינו בתולדות הקהילה היהודית שם . בהדרגה החל להתעניין  גם בתולדות הקהילה היהודית בעירו בירושלים. הוא ערך והוציא לאור את ספרו של ההיסטוריון פרומקין על תולדות חכמי ירושלים .הוא ערך והוציא לאור ספר על הרב יוסף זונדל מסלנט שבו הסתייע בסבי יוסף זונדל וסרמן .

בשלב מסויים העיסוק של אליעזר ריבלין  בתולדות ירושלים הפרושית הפך לעיסוק בעברה של משפחת ריבלין שהייתה אחת המשפחות הבולטות בישוב זה.

הפרוייקט הגדול שלו ששינה את פניה של משפחת ריבלין מן היסוד היה  ספר היחס :   למשפחת ריבלין ומשפחות הגר"א מווילנא, אליש, ראש-יוסף ולידא עוד משפחות רבות וחלקי משפחות … כל אלה צאצאי קדושים וטהורים, הקדוש רבי יוסף חבר מוינא, הגאון רבי משה קרמר אב"ד ור"מ ווילנא, והגאון רבי משה רבקש בעל באר הגולה זצוק"ל. כולל א) מגלת היחס, על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה. ב) ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי השם, בצרוף לוחות ואילנות תמונות, ומפתחות /    ירושלם :   (דפוס התחיה),   תרצ"ה(-ת"ש

אולי כדאי לציין בהזדמנות זאת שבניגוד לטענותיהם של בני משפחת ריבלין שהם מגדירים את הגר"א כ" אחד  מעמודי התווך של משפחת ריבלין " או לפחות "ריבלין של כבוד " אינם כלל  צאצאיו הישירים של הגאון מוילנה  אלא שייכים למשפחתו המורחבת ומשום כך כל עשרות  אלפי  הריבלינים אינם נכללים  בספרי היוחסין של צאצאי הגר"א האמיתיים.

עד לאיפה מגיע מוצאם של בני משפחת ריבלין ?

לפי מסורות משפחתיות קדומות התיחסו אבות המשפחה האלה לשושלת בית דוד וזקני המשפחה מספרים שראו את המכתבים העתיקים שבהם נפרשה  בשמות שלשלת היחס עד לבית דוד ( אליעזר ריבלין ספר היחס ירושלים 1935) .

אם אכן הייתה קיימת אי פעם שושלת יחס כזאת שהיגיעה לבית דוד אני הייתי שמח לראות אותה אבל למרבית הצער האמת היא שעד כמה שידוע לנו מעולם לא הייתה שושלת שהיגיעה לבית דוד לפחות לא מהצד של ה"גר"א שאמנם ישנם טענות שאפשר להראות את יחוסו עד לרש"י ,אבל בהחלט אי אפשר להראות את יחוסו של רש"י עד דוד המלך 2100 שנים לפניו. חוץ מבזיופים. ..

 לכל היותר אפשר לטעון שבני ריבלין הם צאצאים של דוד המלך לא יותר ולא פחות מ-99.99%  מבני עם ישראל שהם כולם גנטית צאצאיו של דוד המלך  כמו של כל אדם אחר שחי בזמנו.

 השם הראשון ברשימה בספר היחס  הוא החבר יוסף אדם מסתורי שחי במאה ה-16 בערים בודפסט ווינה והוגלה לעיר פראג.

על פי טענה  אחת של הריבלינים  הם סמל האשכנזיות הם  צאצאי גולי ספרד  או פורטוגל  דווקא.

וזאת למה? מאחר שאותו אבי המשפחה המוקדם ביותר "החבר יוסף"   חי כמה עשרות שנים לאחר גלות ספרד,  ומכיוון שכינויו  "החבר יוסף" היה כנראה מקובל  גם בקהילות ספרדיות

בלשון המעטה קיצונית אלה טיעונים לא משכנעים ואני תמה שמישהו בכלל העלה על דעתו לפרסם אותם. כנראה שמישהו חשב שיהיה זה מכובד יותר  לקשר איך שהוא את החבר יוסף ואת צאצאיו עם גולי ספרד ומשום כך יצר טענות מתפתלות כל כך. .

 האיש מספר 33 ברשימה ודור שביעי למשפחה הוא השלמה זלמן ריבלין משקלוב האיש הראשון שככל הנראה השתמש בשם המשפחה ריבלין שיבוש של שמו של  אחד מאבותיו  הרב משה רבקש . כנראה על שם  אימו או חותנתו או אישתו   של הרב משה רבקש ,ששמה היה רבקה.

אחריו ספר היחס מתפצל לשני זרמים צאצאי המתנגדים תלמידיו של הגאון מוילנה  ואלה התישבו בארץ ישראל בירושלים ,וזרם אחר במשפחה שהצטרף דווקא לשנואי נפשו הגדולים של הגר"א  חסידי חב"ד ואלה התיישבו בחברון
אליעזר ריבלין קיבל את ההשראה לפרוייקט הענק משני אנשים:

.מקרובו הרב יצחק צבי ריבלין שהתעניין מאוד באבות המשפחה.ומידידו הרב אליהו לנדא שעסק מאז סוף המאה ה-19 בחקר תולדות משפחת הגר"א שעליה נמנה.והחומר שאסף בנושא משוקע בספרו של ריבלין שלידיו העביר אותו.

עד שפרסם אליעזר ריבלין את הספר שהיה די יוצא דופן אז הייתה  משפחת ריבלין משפחה ככל המשפחות ,מתעניינת בעברה רק במידה ולא באמת שואפת לדעת פרטי פרטים על כל מי שמשתייך אליה.

 ספרו  של ריבלין  הפך את משפחת ריבלין למשפחה היהודית המתועדת ביותר אי פעם  וכלל כ4000 שמות (!) כל אחד עם מספרו הסידורי  משבעה דורות  שינה כל זאת.

ראובן רובי ריבלין בכנס משפחת ריבלין.

מאז בני המשפחה  החלו להשתמש באותו ספר יחס כדי לברר עם  כל ריבלין שבו פגשו כיצד בדיוק הוא קרוב אליהם  ואם בכלל הוא קרוב אליהם.עין בספר היחס מגלה שהריבלינים בעבר  היו מולידים הרבה ילדים לא פעם עשרה ויותר אבל לרוב השתמשו במאגר מצומצם ביותר של שמות שאותם חזרו ונתנו לילדיהם  וגורמים בכך לבילבול בבירור מי הוא מי . מרביתם בספר היחס   נקראים יוסף  בנימין ואברהם ומשה והילל אליהו יצחק ואליעזר.

 הנשים הן לרוב יוכבד רחל חנה ציפה ורבקה ( כנראה על שם אותה רבקה מקורית שנתנה למשפחה את שמה ) וכך דור אחרי דור וקשה לדעת מיהו מי  מבין האנשים המרובים

במשפחת ריבלין שכולם נושאים שמות דומים . וכאילו להקשות הם גם הירבו לתת שמות כפולים שחוזרים על עצמם גם הם ,אליהו-יוסף , יוסף-יואל ,דוד-צבי אברהם –בנימין ושלמה –זלמן ( על שם אבי המשפחה שלמה זלמן ריבלין ) .

משפחה מיסטית

ספי ריבלין בכנס משפחת ריבלין

"…בני משפחת ריבלין היו ראשי הדרשנות של העדה בירושלים במשך כל הדורות מתחילת התייסדות ישוב האשכנזים … לא רק בדרשנות כי אם במעשים כבירים ונועזים יסדו הריבלינים את הישוב .מתחילת עליית תלמידי הגר"א אבות משפחת ריבלין הגאון רבי הילל ריבלין משקלוב יצר את תנועת חזון ציון בשקלוב ,ועלה בראש השיירה הראשונה לארץ ישראל בניו ובני בניו המשיכו את עבודת הישוב ובנינו בעזרת חבריהם במסירות ובסיכון חייהם .

הם עמדו בראש המנהיגות הכללית במשך מאה ועשר שנה מתוך אמונה חזקה שהם "שלוחי עליון באתחלתא דגאולה " הם יצרו את קרנות הישוב של הימים ההם ,הם היו המיסדים העיקריים של מוסדות עדת הפרושים והיוצרים והמיסדים של כל השכונות הראשונות בירושלים  ומלבד התנאים הקשים סבלו נוראות מעלילות אכזריות על ידי חוגים ידועים שהופצו בעיתוני התקופה ההיא.הם הריבלינים היו תמיד מטרה ראשית לכל החיצים והבליסטראות בעצם זמן עבודתם בבנין הישוב. והם נעשו למטרה הראשית בתעמולה הזדונית לעקור את זכרם וזכר מפעליהם הכבירים ולזקפם על שמות אחרים מעשי כחש וגזל הנעשים על ידי "כותבי היסטוריא" ידועים בכל מיני תחבולות ופרובוקציות שונות מתוך פניות רבות.

זהו התגמול לאלו שיסדו והקימו לנו את הישוב בעבודת עמל ותלאות כל ימי חייהם ".

 הרב מנחם אוערבוך הספר מדרש שלמה עמוד כ'.

לאורך הדורות אנשי משפחת ריבלין היו מוכרים מומחים גדולים אולי הגדולים מכל בתורת הגימטריה חיזוי העתיד באמצעות אותיות השפה העברית והעיסוק בתורה זאת עבר במשפחה זאת מדור לדור.  יוסף ריבלין בן המשפחה המפורסם נודע כמי שנתן שמות לשכונות שיסד בירושלים על סמך גימטריה בלבד , וכמי שקבע את מקומן ואת זמן הקמתם על פי מכשיר מיסטי שנקרא  "גורל הגר"א.בדורות האחרונים נודע למשל כמומחה גדול לגימטריה דוד ריבלין מי שהיה קונסול כללי של ישראל בניו יורק ושגריר ישראל בנורבגיה.

וזה חיזק את ההילה שיש בעיני חוגים מסויימים לפחות של משפחת ריבלין כמשפחה מיסטית. אמנם רוב בני משפחת ריבלין לא  באמת מודעים לעניין זה שידוע  בעיקר בחוגים קטנים ביחס בתוכם. אלו מהם שמודעים לתולדות המשפחה מניחים שחלקה של משפחת ריבלין בתהילה הוא בכך שאחד מאבות המשפחה יוסף ריבלין היה ראשון בוני השכונות מחוץ לחומות ירושלים. אבל מי שיודע , מודע היטב.

ההילה  המיסטית הזאת חוזקה בידי כמה ספרים שאותם פירסמו בני המשפחה בשנות הארבעים והחמישים של המאה הקודמת.

 לפרויקט של אלעזר ריבלין  הצטרף  קרובו  חזן ומלחין  ודרשן   בולט ( אולי הבולט ביותר ) בירושלים בשם שלמה זלמן ריבלין ( רש"ז ) שהתפרסם בין השאר הודות ליצירת מקהלת החזנים  "שירת ישראל " וכמי שהיה מורם של אלפי חזנים לאורך השנים  וגם  הקים בית ספר לדרשנות בשם "מדרש שלמה ".. שמו נשאר מפורסם ומוכר לכל בעולם החזנות  הירושלמי עד עצם היום הזה.

 שלמה זלמן ריבלין ( רש"ז )

הוא היה גם בעל עניין עמוק בהיסטוריה  של הישוב הירושלמי ובעל שאיפה לוהטת להראות את קדמות משפחתו בישוב הזה ואת חשיבותה. וזה תוצר של ויכוחים שניהל בעניין עם צאצאי משפחות ותיקות אחרות בירושלים ובראשם  משפחות  וולפנזון וסלומון  שכל אחת מהן טענה לזכות "קדימות ובחורה וחשיבות" על פני כל השאר בהקמת הישוב הפרושי בירושלים.

 ???? ???? - ????? ????????

הוא הפך להיסטוריון חובב של הישוב הפרושי בירושלים ועסק רבות  בתולדות משפחת ריבלין שהוא טען שהיא הנהיגה מאז ומתמיד את הישוב הפרושי.   שלמה זלמן ריבלין פירסם  כמה ספרים בנושא זה שהידוע שבהם הוא "חזון ציון –משקלוב לירושלים " וכללו גם את  "מוסד היסוד ". "מדרש שלמה " ו"המגיד דורש ציון ".

???? ????? - ?????? ????? ????????

 הם כוללים היסטוריה מקיפה לכאורה של הישוב הפרושי בירושלים ששמה דגש ענק על ראשוניותה וחלוציותה של משפחת ריבלין).אך מסיבות הידועות לו בלבד לרוב נמנע להציג את עצמו כמחבר ספרים אלו והיציג אותם כ"ערוכים " בידי בנו.

 ???? ?????

גורם חשוב נוסף בכתיבת ספרים אלו  היה רצונו של רש"ז  להיפרע  לפחות בכתב מ"אנשים ידועים " קבוצות של מתנגדים לאביו וכותבים שונים בעיתונות הירושלמית של המאה ה-19   ובהם דמויות ידועות כמו לונץ ופרומקין שהוא האשים אותם במזימות בלתי פוסקות נגד אביו  יוסף ריבלין  אחד ממנהיגי הקהילה החרדית בסוף המאה ה-19 ומי שיזם את הקמת השכונות שמחוץ לחומות ירושלים , ובהורדתו ביגון שאולה ובניסיונות בלתי פוסקים  ומזימות קונספירציה אפלות  להשחיר את ההיסטוריה של הישוב הפרושי בירושלים ולהשכיח את ראשוניותו וחשיבות בכלל ואת חשיבותה וראשוניותה של משפחת ריבלין בפרט. הוא טען  שספריו נכתבו על אפם ועל חמתם של כל אותם "זוממים " שניסו להסתיר ולהחביא ולגנוב את הראשוניות והחלוציות הזאת  ( משום שייחסו אותה לעצמם).

 כתוצאה רש"ז הכין כמה  ספרים  שהם בעלי סגנון אחיד מאוד השם דגש על קדמותה ועליונותה של משפחת ריבלין בענייני הישוב הפרושי בירושלים. אך לעיתים  שמו משום מה אינו מופיע כלל כמחבר או עורך למרות שללא ספק הוא היה המוח המכוון מאחורי הספרים.

  בספר "חזון ציון"  מופיע כעורך שם בנו ושמו של רש"ז נעדר כליל פרט לאזכורו במבוא בחתימת הועד להוצאת הספר "לחזון ציון " שכולל את רש"ז ואת  קרוביו אלתר וישנצקי  ( חתנו של יוסף ריבלין ) וישעיה לוריא ( שאולי תרמו  גם הם לתוכן הספר ?)    וכך גם בספר "מוסד היסוד"  שם מופיע רק שם המהדיר  והמו"ל אלעזר הורוביץ עוזרו של רש"ז  אם כי זה רק כתב את הספר מפיו של ריבלין.

משום מה רש"ז העדיף ששמו לא יופיע על הספרים  שיצר, אולי משום שידע שבסביבתו איש אינו מחשיב אותו החזן  כהיסטוריון רציני?

ואכן כיום ההיסטוריונים מתייחסים בחשדנות לספרים אלו וטוענים שיש שדם יותר מידי מסורות מפוקפקות שאולי הומצאו בידי שלמה זלמן ריבלין עצמו ומקורביו  השמות דגש על עליונותה של משפחת ריבלין שאינן עומדים במבחן הביקורת ההיסטורית.לרוב ההיסטוריונים מעדיפים לא להתייחס למסורות אלו אם אין להן ביסוס ממקור אחר.

היו אלו גם ספריו של שלמה זלמן ריבלין שכל מי שקורא  בהם היטב מבין שהוא ( וכנראה מקור ההשראה שלו יצחק צבי ריבלין ) מייחס תפקדי משיחי של ממש לבני המשפחה היו אלו שגרמו לעניין העצום של המשפחה בתולדותיה.

 ??? ????

שלמה זלמן ריבלין  הוציא לאור במקביל  לספרי ההיסטוריה שלו על תולדות הישוב בירושלים גם את הספר המיסטי "קול התור " שהוצג כספר שנכתב בידי אבי המשפחה הלל ריבלין מפיו של הגר"א .

כפי שציינתי במאמר אחר שבו הראיתי לראשונה את מוצאו האמיתי של "קול התור " היה  בהוצאתו לאור חלק אינטגראלי משלם גדול יותר  טרילוגיה שאותה כתב ו/או ערך ושיכתב  שלמה זלמן ריבלין אבל היוזם  והיוצר האמיתי שלה  שתמיד העדיף להישאר לחלוטין "מאחורי הקלעים " היה  הרב המקובל יצחק צבי ריבלין.

הוא לדעתי היה המקור האמיתי לרעיונות ולתפיסות ההיסטוריות שבספרים אלו שאותם "שתל "לאורך שנים  רבות  במוחו של שלמה זלמן ריבלין שהפך למעשה לממשיכו וליורשו, טרילוגיה  ששנים מכרכיה  "חזון ציון " ו"מוסד היסוד "  נתנו תיאור היסטורי של  העבר המפואר של הישוב הירושלמי החרדי ושמוצאו בתלמידי הגר"א היוצאת  להגשים שליחות משיחית שנקבעה ותוכננה בידי הגר"א כשהם מודרכים בידי חבורה סודית של "אנשי אמנה " מיסטיקנים המבינים את העתיד לבוא וכיצד יש להביאו בתוכנית  עתיד שהייתה צריכה להתמשך דורות רבים ובמהלכה הם משפיעים ומכוונים את גורלו של "מוסד היסוד " או "המוסד הראשון " הלא הוא  הקהילה הירושלמית.

"קול התור " שהוא בגדר החלק המסיים והמכריע של הטרילוגיה  תיאר בפירוט את עקרונות תוכנית זאת העתיד לבוא על  המוסד הראשון.

ככל הנראה אין זה מקרה שהוא יצא ממש במקביל לפירסום המהדורה הראשונה של "חזון ציון ". שני הספרים השלימו זה את זה. והאחד לא באמת מתקיים ללא השני.

בכל מקרה ללא קשר למוצאו האמיתי של "קול התור " אין ספק שהמדובר בפרויקט משפחתי ארוך טווח ומרשים ביותר של הריבלינים . לדעת המרחיבים ( בני משפחית ריבלין ) לא פחות משבעה דורות שלהם  , ולדעת המצמצם ( זה אני ) לא פחות מארבעה דורות שלהם עברו על ספר זה כתבו אותו שיכתבו אותו ,תיקנו אותו ,ערכו אותו פירסמו אותו שוב ושוב בגרסאות שונות ומשונות.  הדבר העקבי  בכול הגרסאות האלו  הוא התוכנית הגאולה של הגר"א ו מרכזיותה של משפחת ריבלין בתוכנית זאת  כשומרת האמיתית של מורשת הגר"א וכמי שיישמה בעבר  שמיישמת הלכה למעשה בהווה  ותיישם הלכה למעשה בעתיד  את תוכנית אלף השנים שלו  להבאת העידן המשיחי.

 הספר האיזוטרי שהיה ידוע רק בחוגים משפחתיים בירושלים ושיש מחלוקת כה גדולה לגבי מחברו האמיתי,הולך וצובר תאוצה ועניין בחוגים שונים ביהדות הדתית ובימין   ואולי יתגלה עוד בעתיד כבעל חשיבות והשפעה גדולה לעין ערוך ממה שמישהו העלה על דעתו כשחלקים מהספר פורסמו  בידי משפחת ריבלין כחוברות לקרובי וממקורבי המשפחה  בלבד'  ב200 עותקים  ב-1946.

לאחר מותו התברר ששלמה זלמן ריבלין השאיר סכום כסף להקמת מכון מחקר לחקר הישוב הישן מכון ריבלין באוניברסיטת בר אילן.

ומאז בני ריבלין הם דמויות מרכזיות בשימור וחקר תולדות הישוב הישן בכלל וחקר תולדות משפחת ריבלין בפרט . בו זמנית הם טיפחו תודעה שקשה למצוא באיזה שהיא משפחה אחרת של משפחתם כמעין "אנשי אצולה"   שהם מייסדי   ומנהיגי הישוב היהודי בארץ ישראל וחלקים קטנים בתוכם  אפשר לכנות אותם "אנשי האמנה " כפי שהם מכונים בספר "קול התור "  רואים את עצמם  כמי שמגשימים את מורשתו ואת תוכניתו של הגאון מוילנה.

מתי בדיוק היגיעו בני משפחת ריבלין לארץ ישראל ?

האם יש איזה  שהוא בסיס לחגיגות 200 השנה של משפחת ריבלין בארץ ישראל ?

לכאורה לא.

 על פי המסורת המשפחתית כפי שנכתבה בספר "חזון ציון " וספרים אחרים  של החזן וההיסטוריון החובב שלמה זלמן ריבלין  ( כנראה בהשראתו של  ועל סמך מידע  שקיבל מהרב המקובל יצחק צבי ריבלין )   עלה ראשון בני המשפחה  בארץ ישראל  הרב  הילל ריבלין מהעיר שקלוב ביחד עם אבי אבותיו של כותב שורות אלו הרב אברהם וולפנזון בשיירה  שכללה קבוצה של 70 משפחות שנמנו על תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל בשנת 1809.

לטענת בני משפחת ריבלין   הרב הלל ריבלין. עמד בראש אותה השיירה.ועל סמך טענה זאת כאמור הם חגגו את חגיגות מאתיים השנה לעליית משפחתם לארץ ישראל.

למרבית הצער טענה זאת אינה נכונה.  מחקרים הראו  מעבר לכל ספק שאותו הילל ריבלין עלה לארץ ישראל רק בשנת 1832 או קצת מאוחר יותר מכך.  ועם כך לכאורה  חגיגות מאתיים השנה  של משפחת ריבלין היו קצת מוקדמות והיה צריך לחכות עימן לשנת 2032. מוזר מאוד שכתב העת ההיסטורי "אתמול " שהוציא בימים אלו גיליון מיוחד על בני המשפחה נמנע לחלוטין מלהזכיר את הנקודה הקטנה אבל החשובה הזאת שמן הסתם היא ידועה היטב לעורכו אלחנן גפני ,  ומהניסוח של מאמר המערכת שם אפשר להבין שבני משפחת ריבלין באמת עלו לפני 200 שנה בדיוק לארץ ישראל.

עם זאת אין להוציא מכלל אפשרות  שהיו ריבלינים שעלו לארץ ישראל לפני 1832.

 לדעת חוקר התקופה ד"ר אריה מורגנשטרן :

לדעתי על בסיס הקרבה  של בני משפחת ריבלין אל הגר"א, נסיונו של ר' בנימין ריבלין  לעלות
בשנת 1812,ניסיון שלא צלח אמנם  , עליית ר' הלל בשנת 1832 אל קרובי משפחה שהיו בארץ, ועיסוקו של ר' משה מגיד ריבלין בענייני ארץ-ישראל עוד קודם עלייתו ב1840, כולל מינויו לראש הפרושים
על בסיס שייכותו ואישיותו , ברור שמישהו מבני המשפחה עלה משקלוב בשיירות
הראשונות.הבעייה היא ש 440 איש מתו במגיפות 1813 ואיננו יודעים את שמותם .
ישנו למשל עולה ששמו אהרון לוריא שאת שמו מצאתי בתעודה משנת 1827 והוא בודאי
שייך למשפחת ריבלין.
 אפילו לפי המסורת של משפחת וולפנזון הגיע ר' אברהם ולפנזון  יחד עם ר' הלל , כלומר זה
לא צמח מן האוויר.
לדעתי עדיין צריך לחפש חומר בארכיונים גם בפרשה זו ולכן לא הייתי אומר שלא היה שום עולה ממשפחת ריבלין בשיירות הראשונות.

 דהיינו היו ,אולי ,  אנשים ממשפחת ריבלין שעלו בשנת 1809 רק איננו יודעים את שמותיהם

.ואולי לא.

 אין לכך שום הוכחה ,אבל אין לכך שום הוכחה נגדית.  ואין לנו ברירה אלה להסתפק בכך.

אבל בלי קשר לאמת ההיסטורית שמאחורי טענותיהם של בני המשפחה ,עצם המיתוס שאנשי המשפחה יצרו סביבם הביא ליצירתו של שבט מלוכד חזק גאה בעצמו ומאורגן היטב ,מאורגן יותר מכל משפחה אחרת בישראל. כמי ששייך למשפחת וולפנזון ומקורב למשפחת סלומון עלי להסיר את הכובע בפני משפחת ריבלין ולהודות שבחשבון הסופי הם הצליחו לעין ערוך יותר מבני  המשפחות הידועות הללו ליצור תדמית של משפחת אצולה יהודית בארץ ובעם שבו אין אצולה.

 באדיבות משפחת ריבלין

ביבליוגרפיה על הילל ריבלין  ומשפחת ריבלין

יעקב גליס "הילל ריבלין " בתוך "מגדולי ירושלים " ספריית הראשונים תשכ"ז 1967.

אברהם ב. ריבלין ר'" הלל ריבלין " סיני :  ירחון לתורה ומדעי היהדות , כרך סג ניסן אלול תשכ"ח,ע'  283-280.  הופיע  גם בספר "אישים בעיר הנצח :מונוגרפיות " הוצאת אל"ף 1968 .

יוסף זונדל וסרמן "הראשון למשפחת  ריבלין –ר' הלל("שקלובר") מיקירי ירושלים –דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים . הוצאת מסלול –תל אביב תשל"ג .ע' 15-16.

אברהם ב. ריבלין "עיוות ההסטוריה של היישוב העברי בארץ –ישראל ""זה קרה בארץ-ישראל אירועים ופרשיות  ע' 85-98.

חומרים על הילל ריבלין ויוסף  יושעה ריבלין ומשפחת ריבלין בכלל

יצחק   ריבלין עם שמואל ריבלין . הרב הגאון רבי הלל ריבלין משקלוב

 ירושלים תרצ"ה ? ,חמו"ל .חוברת של ארבעה עמודים.

הפריט הראשון בדפוס שמתחיל לפתח את האגדה לבית ריבלין .

אליעזר ריבלין ספר היחס למשפחת ריבלין  ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות

הוצאת המחבר 1935,1940 מגלת היחס על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה.-ב.ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי שם ( מבוסס  גם על מסמכים ומחקרים של הרב אליהו לנדא ). :

דוד תדהר "האנציקלופדיה לחלוצי הישוב  ובוניו " תל-אביב : ספרית ראשונים (דוד תדהר), [תש"ז] 1947-תשל"א 1971

 כוללת ערכים על הילל ריבלין משה מגיד ריבלין שלמה זלמן ריבלין   ובניו ועוד ריבלינים רבים אחרים בעיקר בכרך א' אך גם בכרכים אחרים . .

אברהם בנימין ריבלין ונבנתה ארץ על תלה ( על העטיפה "עיר על תלה") " ירושלים : ועד עדת הספרדים, תשמ"ג 1983 כולל כמבוא  חלק מהפרק  החמישי  מתוך "קול התור " תקון חטא המרגלים על ידי בנין ירושלים " המיוחס להלל ריבלין . הספר כולו מוקדש לזכרו של הלל ריבלין. .

הפרק יצא לאור במקור ב"סיני " כרך פ"ח תשמ"א .

ייוסף יואל ריבלין ."הגר"א ותלמידיו בישוב ארץ ישראל " ספר הגר"א: :יוצא לאור לרגל מלאות מאה וחמשים שנה לפטירתו של רבינו אליהו הגאון מוילנא, תקנ"ח-תש"ח כרך   ב' ספר ד' –קובץ מאמרים ותעודות על משנת הגר"T ותלמידיו .  ירושלים מוסד הרב קוק מהדורה מורחבת ,  תשי"ד עמ' קיד –קעב .

יוסף יואל ריבלין "זיקתם של יהודי ליטא לארץ ישראל " יהדות ליטא א תל אביב תש"ך  ע' 457-488.

תום שגב "גזע הריבלינים " מוסף הארץ 2.5.1980 ע' 6-7.

אביעזר גולן "הריבלינים " שבע ימים –ידיעות אחרונות 30.5.1980. ע' 24-25.

משה ריבלין "חמולה שלי " דבר השבוע –דבר 6.6.1980 ע' 12-13.

אברהם בנימין ריבלין "שבט הריבלינים " בתוך סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב / עורך: זאב ענר ,הוצאת משרד הביטחון ,1990.

ד"ר אריה מורגנשטרן "האגדה לבית ריבלין " "הצופה " כ"א במרחשון תשנ"א 9.11.90 פורסם שוב "זה קרה בארץ ישראל : אירועים ופרשיות " מאת אברהם ב. ריבלין ,1993.

ד"ר אריה מורגנשטרן "שתי מסורות על ראשית עליית תלמידי הגר"א " שלם ו' תשנ"ב ושוב  בתוך גאולה בדרך הטבע ירושלים:תלמידי הגר"א בארץ ישראל 1800-1840 –מחקרים ומקורות . תשנ"ז ע' 48-55  שני מאמרים שעוסקים  בזיוף ההיסטוריה של משפחת ריבלין בידי רש"ז. .

בנימין ריבלין זכר אב " הוצאת המחבר 1992.

 יצא במלאת 50 שנה לפטירתו של אליעזר ריבלין . כולל מאמרים  מאת אליעזר ובנימין ריבלין על אבות המשפחה בנימין והילל ריבלין נוסח  מכתב שנשלח בידי  הילל ריבלין  לחתנו שמריהו לוריא ומאמרי הספד על אליעזר ריבלין .

אברהם ב' ריבלין ""עיוות ההיסטוריה של הישוב העברי בארץ ישראל"  ו" "בכל זאת :עיוות ההיסטוריה של ירושלים "  בתוך זה קרה בארץ-ישראל :אירועים ופרשיות מאת אברהם ב.ריבלין הוצאת ראובן מס  1993  ע' 83-98 .תשובתו הניזעמת של בן המשפחה להתקפה המרסקת של הד"ר אריה מורגנשטרן "האגדה לבית ריבלין "   שאף מודפס בשלמותו  ( לא ברור אם בהסכמת המחבר ) על אמינותה של ההיסטוריה של שושלת ריבלין.

יוסף יואל ריבלין "משפחת ריבלין בארץ ישראל " בתוך יד יוסף  יצחק ריבלין : ספר זכרון ע' 47-77  העורך: ח.ז. הירשברג  פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות היישוב)רמת-גן : אוניברסיטה בר-אילן, תשכ"ד 1964

ההיסטוריה המפורטת ביותר של שושלת בית ריבלין לדורותיה

 הרב שאר –ישוב הכהן "הגר"א ותלמידיו –מייסדי הישוב החדש בארץ ישראל ". בתוך פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים כרך א'  הוצאת יד יצחק בן צבי ,ירושלים תשל"ג .

יעקב משה ריבלין ראשית הישוב היהודי מחוץ לחומות.הוצאת המשפחה , 1978.

מאמרים וכתבות על תולדות משפחת ריבלין

יעקב אבן חן עליות אליהו :עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל,הוצאת פאר 1984. רומן היסטורי לנוער שבמרכזו עומדים הילל ריבלין ורבי  ישראל משקלוב.

ריבלין, יוסף יואל .   משפחת ריבלין בארץ-ישראל" בתוך  " יד יוסף יצחק ריבלין; ספר זכרון. העורך: ח"ז הירשברג. רמת גן: אוניברסיטה בר אילן, תשכד  ע' ..  47-77

אשר אליעזר  ריבלין  הריבלינים :סיפורה של משפחה ותיקה בארץ ישראל /  ן; צייר – רענן לוריא   ירושלים : [חמו"ל], תש"מ 1980חוברת של 34 עמודים כולל אילן יוחסין  "לכבוד כינוס משפחת ריבלין והמשפחות המסתעפות..יצא לאור גם במהדורה מקבילה באנגלית.

 משפחת ריבלין בויקיפדיה

הסרט על שבט ריבלין

כתבה של ערוץ 2 על כנס הריבלינים

כהן לוי ? ריבלין  ! " פרטים על אירגון הכנס

איש משפחת שלוש על כנס הריבלינים

נאום יו"ר הכנסת בכנס ריבלין

משפחת ריבלין באנגלית

האיחוד של שבט ריבלין

הדיונים על כנס משפחת ריבלין

הילל ריבלין בויקיפדיה

שושלת ריבלין

אבשלום קור מספר על משפחת ריבלין

רובי ריבלין מספר לפורום שורשים על משפחת ריבלין

משפחת ריבלין

הסרט על השבט

מה בין משפחת ריבלין אמנות ושבטיות

היינו פה עוד לפני שהחלה הציונות

הצאצא החמישים אלף של משפחת ריבלין

 

הילל ריבלין בגרסת משפחת ריבלין

ראו על הילל ריבלין

גירסת משפחת ריבלין

 אברהם ב. ריבלין  "הרב הילל ריבלין " בתוך " אישים בעיר הנצח =מונוגרפיות ". ע' 72-86.

 

יעקב גליס "מגדולי ירושלים  הוצאת ירושלים תשכ"ב כולל פרק על הילל ריבלין ויוסף ריבלין .

אשר א. ריבלין "בית אבא " בתוך יד יוסף  יצחק ריבלין : ספר זכרון ע' 47-77  העורך: ח.ז. הירשברג  פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות היישוב)רמת-גן : אוניברסיטה בר-אילן, תשכ"ד 1964

מאמר על שלמה זלמן ריבלין רש"ז חייו משפחתו וזמנו . ( הספר מוקדש לבנו של רש"ז שהקים את מכון ריבלין לחקר תולדות הישוב ) .

בנימין ריבלין  הרב משה רבקש : מחבר באר הגולה, תולדותיו ותולדות צאצאיו, אבות המשפחות הגר"א ואחיו, ריבלין, פעסעלעס-אליאש ועוד ; חלק ראשון ממהדורה ב של ספר היחס שחיבר ר' אליעזר ריבלין בשנים תרצ"ה-ת"ש .הוצאת בנימין ריבלין ,ירושלים 1971.

יוסף זונדל וסרמן " מיקירי ירושלים :דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים " הוצאת מסלול ,תשל"ג . כולל פרקים על הילל ריבלין על יוסף יושעה  ריבלין ועל הרב אליהו לנדא.

The Rivlin Name in History  Ancestry.com (June 16, 2007)

משה רונן "השבט אמר את דברו " 24 שעות –ידיעות אחרונות 14.10.2009 ע' 2-3.

רבקה שמעון "להיות ריבלין "מקור ראשון –הצופה 15.10.2009 ע' 6

גליון עתמול  מספר 207 של ספטמבר  " 2009  "סיפור משפחתי –הריבלינים וארץ ישראל שכולו  עוסק במשפחת ריבלין

המבוא לחוברת עת-מול על משפחת ריבלין

כולל את המאמרים

השושלת לבית ריבלין / מערכת עת-מול

משיח בן יוסף בירושלים / אליעזר באומגרטן
"החזן בטוב הוא נשמת בית הכנסת" / ראובן גפני

ד"ר אריה מורגנשטרן  השיבה לירושלים :חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה".הוצאת שלם תשס"ז 2007.

על יוסף  יושעה   ריבלין

 

יוסף יואל ריבלין ""ראשית הישוב היהודי בירושלים מחוץ לחומה " בתוך אליעזר יערי זכרונות ארץ ישראל  מאה ועשרים פרקי זכרונות מחיי הישוב בארץ מהמאה השבע-עשרה ועד ימינו: כרך א ירושלים : המחלקה לעניני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, תש"ז :
מתאר את פעילותו של יוסף יושעה ריבלין לבניית השכונות מחוץ לחומות .

הרב יוסף ריבלין :
חוברת זכרון לשנת השלושים לפטירתו … / בעריכת פנחס בן צבי גריבסקי, ירושלים דפוס "ציון " 1926.

 יוסף  יואל ריבלין ראשית הישוב מחוץ לחומת ירושלם : למלאת שבעים שנה לחנוכת הבית הראשון, בית רבי יוסף ריבלין ז"ל בשכונת נחלת שבעה ביום כ"ז מנחם-אב תרכ"ט / ירושלים : ועד מגלת יוסף להוצאת כתבי רבי יוסף ריבלין ז"ל, בעניני צבור וישוב, תרצ"ט 1939

אלתר דב וישנצקי חוברת מפתח למפעלי רבי יוסף ריבלין : רבי יושעה – אבי בנין הישוב בא"י : חמשים שנה לפטירתו  ירושלים : דפוס קדימה, תש"ו ( חוברת של 42 עמודים )

 אלתר דוב וישנצקי רבי יוסף ריבלין 😦 ראשון הבונים) / בשער: מוקדש למלאת חמשים שנה לפטירת ר' יוסף ריבלין ז"ל ((טבת תקצ"ז-אלול תרנ"ז)) (תל-אביב) : (ספרית ראשונים),התאחדות בני הישוב

 (תש"ז)חוברת של 61 עמודים )

תולדות שכונת מאה שערים / יוסף יואל ריבלין

יוסף יואל ריבלין מאה שערים  ירושלים : המחלקה לעניני הנוער-המדור הדתי של ההסתדרות הציונית בסיוע מוסד הרב קוק העולמי, תש"ז מהדורה מצולמת תולדות שכונת מאה שערים.הוצאת אריאל ,1999.

מגילת יוסף :
מגלת יוסף :תמצית מתוך סקירה כללית על דמותו ומפעליו של הבונה והמנהיג, הסופר והמגין, הרה"ג ר’ יוסף יהושע ריבלין…. / בעריכת הרי אלטיר, דוד וישנצקי והר' יצחק פרנקנטל ירושלים : הועד מגילת-יוסף, תשי"ג ( קיים רק כנספח ל"מדרש שלמה ")" .

 יוסף ריבלין מגילת יוסף :
מבחר מאמרים ורשימות : … משנות תרכ"ב-תרנ"ו / של יוסף (יושעה) ריבלין ; הביא לבית הדפוס והוסיף מבוא והערות – נתנאל קצבורג,רמת גן תשכ"ז

 יהודית (שטינפלד   ורטהימר, י/ לשונו של יוסף ((יושעה)) ריבלין – היחוד בלשונו בהשואה ללשון ימינו על פי מגלת יוסף, מבחר מאמרים ורשימות משנות תרכ"ב-תרנ"רמת גן תשכ"ח הוגש לשם קבלת תואר שני במחלקה ללשון עברית וללשונות שמיות", באוניברסיטה בר-אילן"

:אשר ריבלין ’נחלת שבעה’ בת מאה :כ"ז-באב תרכ"ט-כ"ז באב תשכ"ט ; תולדות ייסודה של ’נחלת שבעה’-התחלת בניינה של ירושלים החדשה,מכון ריבלין לחקר תולדות  הישוב ,אוניברסיטת בר אילן תשל"א .

  ותיקין:  מחקרים בתולדות היישוב / ערוך בידי ח.ז. הירשברג, בהשתתפות יהושע קניאל

פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות הישוב  רמת-גן : אוניברסיטת בר אילן, תשל"ה 1975.

כולל שני מאמרים על יוסף יושעה ריבלין פעולתו ולשונו הספרותית.

אברהם ב. ריבלין אישים למען ציון :חולמים ומגשימים. הוצאת אל"ף 1978 . כולל פרקים"המגיד דורש ציון " על הרב משה סופר ריבלין ו"פורץ חומות ירושלים " על נכדו יוסף יושעה ריבלין .

Rivlin, Asher .   The beginnings of new Jerusalem.   In: Ariel, 30,2 (1979) 36-41

 יהושע בן אריה עיר בראי התקופה : ירושלים החדשה בראשיתה.יד בן צבי  1979.

מרחיב גבולות ירושלים :הגאון הצדיק רבי יוסף (יושע) ריבלין, ירושלים] : מכון גבוה להוראה כולל גבורת יוסף, תשנ"ב

על יצחק צבי ריבלין

בנימין ריבלין הרב יצחק צבי ריבלין זצ"ל /חמו"ל 1961

על אליעזר ריבלין

הראל, ירון .   קהילת דמשק ומנהגיה ברשימות של אליעזר ריבלין : פעמים, 74 (תשנח) 131-155

משיח בן יוסף בירושלים :על קול התור

המיסתורין של קול התור

החבר יוסף אבי משפחת ריבלין

 הראשון לבית ריבלין על הילל ריבלין

מנהיג בעת משבר על משה מגיד ריבלין .

 הגברדיה היהודית ומשפחת ריבלין

ספר היחס של משפחת ריבלין

ספר היחס - ריבלין, אליעזר ב"ר בנימין

גואל התנ"ך

 

 

 

אליהו לנדא.ציור מימי זקנתו.

 

השבוע התקיים כנס של האגודה הגניאולוגית הישראלית  שבו נתתי את הרצאת הסיום בנושא  של תולדות הגיניאלוגיה. .

ולרגל הכנס אני מפרסם באתר רשימה על האב של סבתי  אליהו לנדא גינאלוג ואבי המחקר הגנאולוגי של המשפחה המתועדת ביותר בעולם האשכנזי שושלת הגר"א.
במשך למעלה מחמישים שנה היה הרב אליהו  יצחק לנדה הדמות המרכזית בכל מה שהיה קשור להפצת מורשת החכם היהודי המפורסם מהמאה ה-18  הגאון מווילונה ותורתו בעולם היהודי.   כמו"ל ומדפיס ספריו של הגאון מווילונה בני משפחתו ותלמידיו . .

ולמעשה ראה את עצמו כאחראי עלי אדמות על מורשת הגאון מווילונה.

וכתוצאה זכה אליהו לנדה  לכינוי המפורסם   "נכד הג"א"
וחוץ זה פעל ליצירת מהדורה דפוס ארץ ישראלית ראשונה של התנ"ך ערוכה ומוגהת כולה בידי יהודי במקום שבו נוצר . 
וכתוצאה זכה אליהו לנדה לעוד כינוי מפורסם "גואל התנ"ך ". 

 

 

 

הוא היה מאותם האצילים המהלכים בצידי הדרכים מהלך תמיד כפוף שקוע בהרהורים ".
ישראל בן זאב .
"הייתה לי הזכות והעונג לבלות במחיצתו שעות מרובות שהסבו לי קורת רוח ,להקשיב לשיחותיו ואמרותיו השנונות .והיו לו רעיונות מקוריים משלו שהיה רגיל להשמיעם באזני ,בבית הכנסת "בני ציון " בשכונת מונטיפיורי ,בו היה רגיל מפעם בפעם להתפלל ניכר למדי העדר מקומו ,ולאחר התפילה,איננו שומעים יותר את נועם דבריו על גדולי ישראל ותורתם.
( יעקב רימון )

 

אליהו לנדה.

בן נינו של הג"א

 

 

הרב אליהו לנדא.שנות העשרים.

 

אליכן לנדה היה בן נינו של הגאון מווילונה ,  מאבות הגנאולוגיה היהודית האיש שהחל בחקר המפורט של תולדות משפחת הג"א . וחוץ מזה היה אספן ספרים וכתבי יד ענק ,והאדם שהוציא לאור את התנ"ך במהדורה ארץ ישראלית. 

 

 

  

הגאון מווילונה.תמונה שהייתה חביבה במיוחד  על אליהו לנדה.

סטטיסטיקה

הודות למחקרים הגנאלוגיים המפורטים  של חיים פרידמן וניל רוזנשטיין על משפחתו וצאצאיו של הגר"א אפשר שחזר את הסדר המדוייק שלהולדת הצאצאים  במשפחה.

אליהו יצחק  לנדא  היה בנו החמישי של אלעזר לנדא ובנו היחיד מאישתו השנייה בתיה בריינה ,   אלעזר היה מצידו   בנו השני של יעקב משה לנדא שהיה בנו הבכור שלאברהם וילנר שהיה ילדו השביעי של הגאון מוילנה שמצידו היה הילד הראשון של שלמה זלמן קרמר מוילנה..

הוא נולד בכד' תמוז תרל"ג 1873 לאביו אלעזר ולאימו בתיה בריינה בת הרב זאב וולפינזון בנו של אברהם הדיין משקלוב .הם היו יוצאי חלציו של רבי סעדיה משקלוב מתלמידיו של הגר"א ומראשוני העולים האשכנזים הפרושים .

אימו בתיה בריינה הייתה אלמנה מבעלה הראשון עם בת בשם רחל , היא הייתה אישה יודעת תורה ושוקדת על קיום המצוות .

 

עמוד מספר "תוספת מעשה רב " שהעתיק וערך אלעזר לנדא והוציא לאור אליהו לנדא.


אביו אלעזר לנדא  דור רביעי לגר"א שעלה ארצה בהיותו בן למעלה מ50 לקיים את צוואת הגאון לצאצאיו לעלות לארץ הקודש. הוא  היה מלומד ידוע אבל בצניעותו נמנע להתערב במאבקים הפנימיים של ירושלים . הוא קבע שיש לחזק את הישוב בראש ובראשונה על ידי לימוד ומבניית מוסדות חינוך. והוא היה אהוב מאוד על רבים שלהם עזר בסתר . לנדא מספר "בליל מוצאי יום הכיפור תרל"ג פתאום בהיותו בבית ש"ב הרב נתן גרינגארט על סעודת מצווה נחלה וביום ב' תמוז תרל"ג נולדתי ונשארתי עולל ויונק על שדי אמי כבן שלושה חודשים כשלוקח עטרת ראש אבי המנוח ( לפי גרסה אחרת אביו נפטר כשהיה בן שבעה חודשים .א.א. ) . ואמי מורתי לא נישאה יותר לאיש ובתתה שנותיה ביגון ובאנחה ובעמל רב כגדלה אותי על ברכי התורה.

אלעזר נפטר ביום א' באדר תרל"ד 18.2 1874
ביום מותו התאבלו עליו כל תושבי ירושלים בעיר הוכרז על יום ביטול מלאכה כללי ,כל החנויות נסגרו ,וכל תושבי העיר השתתפו בהלווייתו ונאמרו עליו הרבה דברי הספד ושבח . 
 
אלמנתו של אלעזר בתיה בריינה שלא נישאה יותר התגלתה כ"אשת חייל " אמיתית ".

בעלה אלעזר הנחה אותה בחייו הודות מקומות המצאם של ספרי וכתבי היד של הגר"א ובני משפחתו שהיו בחזקתו בחו"ל ולא היגיעו עימו לארץ וגם כמה כתבי יד חשובים וסודיים ביותר של הגר"א ובני משפחתו מהדורות הקודמים עד ל"חבר יוסף" במאה ה16 שלא היו בחזקתו ומן הראוי היה שיחזרו להיות ברשות המשפחה. לאחר מותו של אלעזר היו חייה של בתיה בריינה ולעתיד חיי בנה קודש לשימור ולהפצת כתביהם של הגר"א ובני משפחתו.

 אלמנתו בתיה בריינה יצאה למסע בעיר סלונים בבלארוס של היום  מקום הולדתו של בעלה ובוילנה ואספה את כל ספרי הגר"א ,כתבי היד ,תלמודים וספרים שעליהם כתב דברי פרשנות .וגם אמצעים לעזור אחר כך בהדפסתם ובהוצאתם לאור שנעשו לעתיד  בידי בנה אליהו לנדא בירושלים.  
עם שובה רכשה וקנתה בכספה הפרטי חלקת אדמה בת שלושה דונם טורקיים בהר הזיתים ששם נקברה
את המשימה שלקחה הסבתה על עצמה המשיך בנה אליהו לנדא שראה את עצמו כל חייו כבעל "המורשת הרוחנית" של הגר"א וכמי שעליו מוטלת האחריות לחזור ולהפיץ את כתבי הגר"א ברבים. וכך הקדיש את חייו.במשך יותר מחמישים שנה הערך הדפיס והוציא לאור ספרים שונים של הגר"א של בני משפחתו וצאצאיו ושלתלמידו.

 

 

החותמת של זאב וולפינזון סבו של אליהו לנדא

אליהו שהתייתם מאביו בגיל שלושה (ולפי גרסה אחרת שבעה ) חודשים גדל בבית סבו מצד אימוזאב וולף וולפינזון  ברחוב חברון בעיר העתיקה של ירושלים.

 שם שימש זאב כראש כולל . והסב שימש למעשה על תקן של אביו של אליהו .( כפי שעשה שנים קודם לכן עם אחיו הצעיר מאם אחרת יהושע כאשר אביהם נפטר בילדותו של יהושע )
מסבו ינק אליהו את הרבגוניות המתמדת של חייו ,למדנות מופלאה עם עסקנות ציבורית פורייה ועמל כפיים כמדפיס . היה זה מזאב המגיה הראשון של המדפיס הראשון בארץי שראל  ישראל ב"ק שממנו למד את האהבה לספר ,להדפסת ספרים לחקירת ספרים ולשמירתם מכל משמר.

בילדותו היה אליהו נובר ללא הרף באספי כתבי היד והספרים המודפסים /של זאב שאותם אסף בערים ובארצות שונות במהלך מסעותיו המרובים של זאב ותוך כדי החיטוטים גילה שם בין השאר כתב יד של אבי סבו אברהם וולפנזון והחליט שיום יבוא ויוציא את כתב היד לאור . משימה שאותה השלים רק בימיו האחרונים. מזאב רכש גם את חיבת האספנות בארכיונו של רבי זאב נמצאה ספריה עשירה בכתבי יד שאסף בעצמו אגב נסיעותיו המרובות בארצות המזרח הקרובות והרחוקות רוסיה ואוסטריה וכו'. ספריה זאת עברה לרשות אליהו לנדא ובמשך חמישים השנה הבאות הוציא כתבי יד שונים ממנה לאור . .
אוספו הפרטי הענק הפך לספרייה ראשונה מסוגה לספרי קודש בשם "בית מדרש אליהו " ואחר כך נמסרו הספרים וכתבי היד לספריית "מרכז הרב " של הרב קוק ידידו של לנדא.

בתה של בתיה הייתה רחל שהתייתמה מאביה אברהם בנימין דיסקין בגיל חמש גדלה אצל אימה אצל אביה החורג אלעזר ואצל  סבה זאב. הם מן הסתם לא חיו ברווחה רבה מאחר שלפי המסורת המשפחתית סבה זאב וולפנזון השתמש בכסף הנדוניה שלה כדי לרכוש את חלקת הקבורה של האשכנזים בהר הזיתים.  
רחל יפת התואר כמו אימה נשאה בגיל 17 לאברך רבי שלמה הכהן מפרעסבורג . היא  ילדה לבעלה שתי בנות שמתו בקטנותן . היא התאלמנה ממנו ומאנה להינחם וישבה אלמנה במבחר שנותיה ומאז חיה שנים רבות כאלמנה חיים של "ייסורי הגוף והנפש במידה מרובה עוני ומחסור ,רעב וכפן רוב שנותיה בנהי בכי תמרורים עד ימי זקנותה שמצאה מנוחה ושלום במושב זקנים וזקנות הכללי שהגו עמה בטובה עין וברחמים עד שהלכה למנוחת עולמים ונפטרה ללא ילדים ב-1933 ונקברה בהר הזיתים.

 

אליהו לנדא בצעירותו.

.
הוא למד בחדר ובישיבות "עץ חיים " אוהל תורה ו"תורת חיים "עם תלמידים שונים שהפכו לידידיו כמו חיים מיכל מיכלין לעתיד רב ועסקן ופובליציסט ידוע בירושלים.

.בעת למודו ב"עץ חיים " התגלה בו כשרון לעסקנות שירש מן הסתם מסבו השתתף ביסוד חברה לגמילות חסדים "עושי חסד".

 

 

 

ההזמנה לחתונתם של אליהו ואסתר לנדא,ירושלים 1890.

 

 

 

הרב משה בן מוני זילברמן.חותנו של אליהו לנדא.

 

 

 

אסתר זילברמן,אישתו של אליהו לנדא.

 

בשנת 1890 תר"ן נשא אליהו לאישה את אסתר בת רבי משה בן שמואל מוני זילברמן.  שניהם האב והסב  היו מהמלמדים המפורסמים בתלמוד התורה "עץ החיים ". מוני זילברמן היה גם עסקן ציבורי ידוע בועד הכללי וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים .

 

המכתב המוזר 

.

 

 

מצבו הכספי של אליהו ושל בני משפחתו  היה  אז גרוע  ביותר כפי שמעיד לכאורה מכתב זה שהוצע לאחרונה למכירה במכירה פומבית .
 זהו מכתבו של ר' חיים יעקב שפירא שאמור להיות משנת  תרנ"ה, 1895. אודות סיוע לאלמנתו של אלעזר לנדא.אימו של אליהו . 
והטקסטא שלו הוא זה :
באשר האשה מרת בעשה בריינא אלמנתו הרב ר' אלעזר בנו של הרב הגאון מורנו יעקב משה נכד הגאון החסיד מווילנא זצ"ל_ נסעה מפה בקיץ העבר מגודל הדחק אשר לה ולבנה יחידה, ובקשה חתמ_ בבקשה עבורה בת__ ח"י ק"ק של אשכנזים מפה עיר הקודש תבנה ותכונן וכעת בקשה ממני לכתוב כתב בקשה עבור האישה החשובה הנ"ל, _ אמנם שהוא למותר באשר יש בידה מכתבים מאיזה רבנים פה, אף על פי כן להפצרתי אנשים המכירים אותה באתי גם כן להודיע לרבנים הצדיקים … שמצווה רבה היא להיות לעזר להאשה החשובה שלא תסבול היא ובנה מצוקת העוני הצבור נקרא לרחם מן השמים על כל המרחם עלינו ויתקשר ברוב ___ ובאתי על החתום יום ד' ב אדר ___ תרנ"ה
הרב
חיים יעקב שפירא ירושלים עיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו.

מכתב בקשת העזרה הנ"ל הוצע לאחרונה למכירה פומבית מודרנית במחיר התחלתי של 400 דולאר ומצופה שאפשר למכרו גם ב-700 דולאר , סכום שמן הסתם יכול היה לסייע רבות לאם ובנה בירושלים של המאה ה-19 .
עם המכתב הוא אכן משנת תרנ"ה   1895  אני מוצא זאת כמוזר ביותר.
בשלב זה כבר היה אליהו  אדם  מבוגר נשוי ופעיל ביזמות ציבוריות ועיסקיות שונות..

לא ייתכן שבשנת תרנ"ה היו מציגים אותו כפי שהוא הוצג במכתב כילד קטן.
ככל הנראה המכתב מתוארך בצורה שגויה והוא לפחות 10 או 15 או 20 שנים ישן יותר.

 כפי שהוא עכשיו המכתב הוא בגדר תעלומה.

 

 

חותם כולל "סלונים".

בשנים הללו אליהו לנדא הקים בירושלים את "כולל סלונים "לפרושים בני העיר סלונים שביולורוסיה ( העיר שממנה היגיע אביו אלעזר לנדא  ) שקיבל ואירגן תרומות מהיהודים מעבר לים ושימש כמנהלו וכמזכירו ועמד בראשו ועד שאירגן איחוד של כל הכוללים בירושלים ב"ועד קהלי כנסת ישראל ".  הוא שימש גם כשליח הכולל למטירות איסוף כספים בחו"ל.

 

 

 

 

 

  

מכתב מכולל סלונים לקהילות בחו"ל המודיע על שליחתו של אליהו לנדא כשליח.ראשית המאה העשרים.

 

אליהו לנדא.  

הוא היה במשך שנים המזכיר והמנהל של כולל בהשתדלותו נקנתה לטובת עניי הכולל החצר בת עשר הדירות שבשכונת בית ישראל .

 

 

 

מכתב מהרבנות בקשר לפרדס של אליהו לנדא.

 

 במקביל הוא עסק' במסחר שוב בהמשך לפעילויות סבו זאב . הוא עסק במסחר האתרוגים בעיקר בחו"ל וגם ניהל פרדסי אתרוגים ועיבודם בפתח תקווה והיה חבר בקבוצה הראשונה של משה יואל סלומון ,ממייסדי פתח תקווה .לבסוף מכר את חלקתו לשם מימון נסיעותיו בחו"ל .  ( 150 דונם ב1903 ). אבל הוא המשיך לעסוק בתחום הפרדסים כפי שמראה הודעת הרבנות הראשית למעלה.

 

 

במקביל לפעילות האירגונית עסקנית ושל סחר האתרוגים החל לעסוק בתחום האהוב עליו מכל בסחר ספרים .הוא עצמו המשיך במסורת של סבו ואסף ספרים . הוא היה בעליהם של שתי חנויות ספרים בשם "ירושלמי "אחת בעיר העתיקה והשנייה במאה שערים .
רבים מתושבי ירושלים היו באים לעיין בספרי הקודש המרובים שלנדא ריכז בביתו. באוסף של ספרי קודש מהגדולים בעיר . לשם מימון נסיעותיו המרובות בחו"ל לצרכי מחקריו וחיפושי ספרים וכתבי יד נדירים.
ותוך כמה שנים חל שינוי דרמטי בחייו הודות ליוזמה חדשה שלו .

בית מדרש הגר"א

 

אליהו לנדה

 

חותמת בית המדרש אליהו " הוקם בידי אליהו לנדא.

 

בשנת תרנ"ח 1897 עם מלאת מאה שנים לפטירת הגר"א החל אליהו לפעול בירושלים לייסד לזכרו את "בית מדרש אליהו .
שנת 1897 הייתה שנה של פעולות שונות לזכרו של הגרא ברחבי העולם היהודי . נערכו אז אירועים שונים במקומות שונים בעולם היהודי לזכר הגר"א ,נדפסו אז מחדש ספרים שונים שלו. ובין השאר אז נחשף מכתב הסתרים המפורסם של אברהם וילנר אבי סבו של אליהו לנדא שגם אליהו לנדא ישב עליו רבות בניסיון לפענחו .  
ובנתיים עלה בדעתו הרעיון לבנות ספריה ענקית ובית מדרש שיוקדשו לחלוטין לתורת הגר"א .

הרעיון המקורי לא היה של אליהו  אלא  של המקובל רבי יצחק כהנה שכל חייו עסק בתורת הגר"א ופיענוח צפונותיה ופירסם על כך שלושה כרכים בשם "תולדות יצחק " שהוציא לאור בירושלים. באחרון ספריו שיצא לאור בשנת תרמ"ד חשף תוכנית מפורטת שההל הקים בעיר הקודש בית מדרש מיוחד לתלמידי חכמים מופלגים אשר יד להם בתורת הגר"א שישבו ויהגו תדיר בחיבוריו שבתורת הנסתר ויעסקו בהוצאת כתביו.

כן יקבלו על עצמם לעסוק בכל יום בספרי הגר"א ולקיים את מנהגיו.

מן הסתם לנגד עיניו של כהנה עמד המודל של ישיבת המקובלים "בית אל "ששם עסקו מזה שנים רבות בתורתו הקבלית של האר"י.
את התוכנית הזאת הוציא אליהו לנדא לפועל בשנת 1898 .

 

 

".בקול קורא שפירסמו רבני ירושלים ובהם יוסף חיים זוננפלד ועוד שניים מחכמי ירושלים הם תיארו את המפעל כך :
"רעיון כביר ונשגב ,להקים בית מדרש אליחו ,זכרון קדוש על שמו,בו יאצרו כל ספרי קודש ,הראשונים והאחרונים שבכל דור ודור עד היום הזה…שיהיה בית ועד לחכמים,להרים קרן התורה למעלה ראש,ובמפעלנו זהעל ידי ריבוי הסופרים ולומדיהם,רשום תמונת מר"ן גר"א ז"ל האמיתית לעד".
הרב יוסף חיים זוננפלד שראה במקום מטרה קדושה השתתף בעצמו בנשיאת בעול והפעי ל אחרים למימוש התוכנית וכתב מכתב אל נפתלי הירץ הלוי אב בית דין יפו "מהראוי להשתדל בזה, לעשות זכרון עולם לשם תפארת רבן של ישראל וזכרו לא יסוף נצח ,ומי יחוש לכבודו של החסיד זי"ע השוקד על תורתו וכתבי יד קדשו יומם ולילה ".

 

אליהו לנדא הוסיף למדרש אליהו משימה נוספת בדמות ספריה תורנית לכל ספרי הקודש ובה מחלקה מיוחדת לספרי הגר"א ותלמידיו . כולל כתבי יד שלא ראו אור בדפוס. אלא שהוא שינה את התוכנית של כהנה שביקש לעצב את המקום כבית מדרש ללימודי קבלה בלבד ואילו לנדא העדיף מקום שבו כל אחד יכול ללמוד ולהגות בתורה. שם אפשר היה למצוא את כל ספריו המודפסים של הגר"א וכתבי יד רבים שלו וגם ספרים שונים שלו שעליהם כתב הגר"א בכתב ידו הערות ופירושים שם נאספו ספרים וכתבי יד יקרי ערך ומציאות בכל ענפי התורה על הגר"א על צאצאיו ועל אירגונים שבהם היו חברים כמו "רוזני ארץ ישראל בליטא ".

.בנוסף היו שם כתבי יד של חכמים אחרים כמו "החתם הסופר" בכמויות גדולות. ולשם תרם את כל ספריו הפרטיים כולל כל ספרי הגר"א וכתבי ידו שהביאה אימו מסלונים ומוילנא . וכל ספר חשוב ונדיר במיוחד שהזדמן אליו כסוחר ספרים הועבר בניגוד לכל היגיון כלכלי הועבר למדרש אליהו .
הוא אף נסע כמה פעמים לארצות אירופה ואמריקה לשם הגדלת אוסף הספרים והמסמכים הזה.

 

.
במקביל ערך והדפיס כמה חוברות אשר נועדו לפרסם את פעולותיו ובהם "ספר התקנות והתעודות לבית מדרש אליהו "( ירושליםתרס"ח ) "שאלו שלום ירושלים" ( ניו יורק תרפ"ה ) ו"תנו כבוד לתורה "( ירושלים תרפ"ו)

 

מכתב עם חותמת בית מדרש הגר"א.

אלא שלאחר זמן בטל בית המדרש הזה. אליהו התקשה לעמוד בהוצאות החזקת בית המדרש גם בגלל נטישת היהודים את הסביבה שבצפון העיר העתיקה ובכאב לב נאלץ לסגור את המוסד.
הוא מסר את האוסף לרב הראשי של ארץ ישראל הרב קוק שהיה ידידו האישי עבור ישיבת מרכז הרב שלו .זאת ללא תמורה ורק בבקשה שיוחזקו שם בנפרד כאוסף מיוחד .

 

 

חוזה בין אליהו לנדא והרב קוק על העברת ספרי בית מדרש הגר"א לישיבת "מרכז הרב".

מה קרה לספרי ספריה המפוארת ההיא היום אינו ידוע לי   מן הסתם הרבה מהספרים וכתבי היד היקרים היגיעו ונמצאים היום באוספים פרטיים של רבנים ועשירים בעולם החרדי .

בית הכנסת"הגר"א במאה שערים.

נסיעות בחו"ל

 

כתבה על אליהו לנדא בעיתון אמריקני .שנות העשרים .

כבן נינו של הגר"א רצה רבי אליהו לראות את עיר מולדת הגר"א ואת בית מדרשו בקיץ תרס"ד 1904 נסע לוילנה להשתתח על קבר הגר"א ולבקר את בית מדרשו . שם התקבל נתקבל בכבוד גדול על ידי הרבנים וחשובי העדה בוילנה ובשאר קהילות ישראל שבליטא . הוא פגש את גדולי ורבני הזמן ההוא בוילנה בורשה ברדין בלודז במינסק ובקאואנה וכולם העידו בתעודות והסכמה לתהילה במליצות ישרות לתמוך בו בעזרה להפצת תורת רבי אליהו ז"ל ואף היציעו לו כסא רבנות בוילנה . אך הוא ויתר על הכבוד והחיים הנוחים שבהצעה זאת והעדיף לחזור לארץ ישראל וחזר לעמלו בירושלים.

 

 

 

הרב בן ציון שטרנפלד אב בית הדין בעיר בילסק שפגש אותו במסגרת מסעו זה מספר :
והנה זה לא כבר היה אצלי בן האלמנה הנ"ל האברך המופלג אליהו שנולד בארץ הקודש ושם הוא גם עתה ונסע מכאן קישינובה כי שמע שחותנו של אלעזר הנ"ל דר שם ונסע אליו לחקור דבר הספרים אך כנראה לא מצא שם את אשר ביקש ושב לארץ הקודש .

( הרב בן ציון שטרנפלד אב בית הדין של כילסק במכתב בעיתון "המודיע " ה' מנחם אב תרע"ג מקונן על אי הדפסת כתב היד של פירוש הגר"א ל"זרעים ) )

הגנאלוג

 

אליהו לנדא.

 

 

מכתב מההיסטוריון של ירושלים פנחס גרייבסקי לאליהו לנדא

הרב אליהו לנדא תרם תרומה חשובה ביותר אולי מכרעת לחקר הגנאלוגיה של משפחת הגר"א שלא הייתה ידועה היטב עד ימיו.
כיום השושלת של הגאון מוילנה על צאצאיה והסתעפויותיה השונות לאורך הדורות היא המשפחה המתועדת ביותר של העולם היהודי האשכנזי .

זאת הודות לשני ספרי ענק שהופיעו בנושא בשנת 1997 שנת ה-200 לפטירתו של הגאון מוילנה . ושניהם עוסקים בתיאור מפורט של אלפי האנשים שמשתייכים למשפחות צאצאיו של הגאון מוילנה
שני ספרים אלו, פרות מחקר מדהים ומקיף מאוד בהקפו ספר אחד ספרו המקיף מאוד בן ה-685 עמודים של חיים פרידמן
Eliyahu’s branches :the descendants of the Vilna Gaon and his family, , 1997 היוצא כנקודת מבסיס ממחקריו של אליהו לנדא בנושא.
והספר המתחרה המקיף מאוד גם הוא של  הגינאלוג   ניל רוזנשטיין

Gaon of Vilna and his cousinhood

  Computer Center for Jewish Genealogy, 1997

הכולל כאינדקס את הרשימה הגנאלוגית המקורית בכתב היד של אליהו לנדא על שושלת הגר"א.  

שני ספרים אלו חבים חוב עצום למחקריו של אליהו לנדא שהיה הראשון שחקר בצורה שיטתית את תולדות משפחתו של הגאון מוילנא את תולדות אבותיו מהמאה ה- 16 ואילך החל מהחבר יוסף, שהוגלה מהעיר וינה לפראג בידי הקיסר פרדיננד ואת תולדות צאצאיו השונים עד לזמנו.

 

 

אליהו לנדא ערך בימי חייו מספר רב של מסעות לאירופה ואמריקה שמטרתם העיקרית הייתה השגת מסמכים ספרים וכתבי יד נדירים . ועל מנת להיפגש עם כל משפחות צאצאי הגר"א ברחבי העולם בבל מקום שאליו היה מגיע היה חוקר ודורש לגבי צאצאי הגר"א והחל בפרויקט ענק של רישום מדויק של השושלת הגנאולוגית של הגר"א והצליח לאתר אותה עד שבע דורות לפני הולדת הגר"א. הוא ערך רשימה שמית של ענפי משפחת הגר"א כולל פרטים נוספים ואישיים כמו כתובותיהם ( גם ביקר באופן אישי בבתיהם ברחבי העולם ) ואסף בכל מקום מידע מפורט על אירגונים שבהם היו חברים.

כתוצאה הוא הפך למקור העיקרי למידע על משפחת הגר"א וצאצאיו . בימי חייו הוא נחשב למומחה לגנאלוגיה ומשפחות רבות התייעצו עימו בניסיון להבהיר את תולדותיהן ויחוסן דרך המידע שהיה ברשותו .

 

כבר ב1915 פירסם בעיתון הצפירה מספר 22 בירושלים הודעה שהוא מכין ספר יחס על כל צאצאי הגר"א. למרבית הצער ספר זה לא יצא לאור מעולם אולי כי לנדא היה עסוק כל הזמן בעידכונו ומעולם לא השלים אותו כתוצאה . . כיום נשארו רק שני עותקים מכתב היד המצויים בחזקתם של שני אספנים ידועים בירושלים .בנימין ריבלין וישעיהו וינוגרד הוא היה מקור המידע לספרו של אליעזר ריבלין מ1935 "ספר היחס " של משפחת ריבלין שם מופיעים 250 שמות של צאצאי הגר"א שרובם מופיעים ברישומי אליהו לנדא וככל הנראה נלקחו מרשימותיו בידי אליעזר ריבלין .

 
הגנאלוג  חיים פרידמן מעריך את פעילותו  של אליהו לנדא כגינאלוג  :
בנסיעותיו בחו"ל באירופה ובארה"ב היה מחפש ונפגש עם צאצאים של הגר"א ואוסף מידע שבלעדיו היה נעלם כי הוא פגש אנשים וקיבל מידע שלא נרשמו בשום מקום אחר .היום אפשר לשחזר מהרישומים שלו שמות אנשים שונים שלולא הוא לולא היה מצלם את המצב וורשה ובוילנה ובארה"ב הם וקשריהם למשפחת הגר"א היו שוקעים בתאום הנשייה והיום לא היינו יודעים עליהם דבר.

עם שובו לארץ ישראל החל אליהו לעבוד כמו"ל ומדפיס של ספרי הגר"א ושל ספריו שלו ושל אחרים תוך התמקדות ברורה בהוצאת כתבי היד של הגר"א ובני משפחתו . הוא היה האחד והמיוחד שעשה יותר מכל אחד אחר למען הפצת תורת הגר"א בדורות האחרונים .הוא הוציא לאור רבים מחיבורי הגר"א מאחיו בעל "מעלות התורה " בנו אברהם , ותלמידיו כמו חיים מוולוז'ין שהיו רק בכתב יד והדפיס מחדש את מה שכבר נדפס ואזל מהשוק .
לשם כך הקים מוסד בשם"מערכת תנא דבי אליהו " מה שנקרא בימינו "מכון להוצאת ספרים." וזכה לעידודם הרצוף של רבנים שתמכו בו במכתבי המלצה חמים כמו הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים שכתב עליו בחמימות "הרב אליהו לנדא תמיד בן ביתי "ויקר לי כבבת עיני ".

הוא לא הסתפק בהדפסת עבודות של אחרים ובעצמו כתב עבודות ומחקרים בתחומים שונים.
הוא חקר כתב והדפיס ספר כרונולוגי "דברי ימי עולם " לכל האישים והמאורעות מן בריאת העולם ועד תקופת הרומאים לפי מקורות חז"ל אך לא הספיק לסיימו .

 

 

הוא הוציא לאור מפת קיר גיאוגרפית גדולה צבעונית של ארץ ישראל שיחודה בכך שהייתה מחולקת לפי 12 שבטי ישראל ואיורי התנחלותם .לצורך כך הוא עצמו אסף ליקט וחקר במקורות השונים את שמות המקומות והישובים עם ציון במקום הון במקורות של חז"ל והן חוקרים אחרונים כולל השם המקראי והשם הערבי.

הוא הדפיס בפאר והדר את "אשי ישראל "סידור תפילה מיוחד מהודר וגדול .כל התפילות כולן בנוסח הגר"א וכלל תוספות מעניינות שונות . וגם הגדות של פסח מפוארות אחת בנוסח מיחד של הגר"א השנייה בנוסח הרמב"ם .

וכך במשך 50 שנה הדפיס והוציא לאור למעלה מ50 ספרים וחוברות מיצירות הגר"א ובנו אברהם  וינר ותלמידיו בעזרת בנו ממשיכו יעקב אלעזר לנדאו .

מודעה ביידיש על ספריו של אליהו לנדא.

אבל הוא לא עסק רק בהוצאת כתבי הגר"א . הוא העמיד מפעל שלם להדפסת ספרי קודש ודת
תמיד היה לו בביתו חדר דפוס שכלל מסדרת אותיות עופרת ומכבש דפוס עד יומו האחרון.

גואל התנ"ך

 

 

תכתובת בין אליהו לנדא והרב בן-ציון עוזיאל על פרוייקט התנ"ך של אליהו לנדא

 

תחום שעניין אותו מאוד היה התנ"ך. הוא הדפיס והוציא לאור קונקורדונצית כיס של התנ"ך.

הוא החליט להמשיך מכאן בפרוייקט גדול בהרבה,למעשה הפרוייקט הגדול והמסובך ביותר שלו .  

 

זה  היה פרויקט הדפסת ספר התנ"ך הארץ ישראלי היהודי הראשון אי פעם.
באותה התקופה לפני שבעים שנה הייתה ההפצה של התנ"ך בשפה העברית מצויה  רק בידי המיסיון בהוצאת "לטריס" וספרים אלו היגיעו גם לישיבות לבתי כנסת ולמוסדות חינוך שוני פשוט כי לא היו אחרים בנמצא.
אליהו לנדא החליט להפסיק זאת ויהי מה . הוא התחיל בדרכו בלי רעש ותעמולה ובבתחילה בלי עזרת מוסדות להדפיס את התנ"ך השלם. הרבה מכשולים עמדו בדרכו. והוא נאלץ להשקיע מאמץ עצום על מנת לוודא של תיפול שום שגיאה בתנ"ך הארץ הישראלי המודפס הראשון . אך הוא בשלוותו ובהתמדתו ידע להתגבר על כל הקשיים והצליח להוציא הוצאה יהודית ראשונה בארץ ישראל  של התנ"ך בידי איש ירושלים .

 

 

 

 

 "תנ"ך ארץ ישראל" פורסם בשיתוף עם חברת "למען ציון " במחיר זול ( 30 מא"י לספר ) כולו מודפס ומוגה על ידי יהודים להבדיל מכל התנ"כים האחרים שהודפסו והוצאו לשוק על ידי מסיונרים . בגין מפעל זה נתפרסם בארץ ישראל ובגולה ועשרות אלפי טפסים מהתנ"ך שלו היגיעו לבתי לומדים יהודיים שונים .

 

הרב הירושלמי הידוע  יעקב משה חרל"פ קרא לו כתוצאה "גואל התנ"ך".
את אליהו לנדא בכל אופן הפרויקט הזה רק הכניס בבעיות כספיות.והוא מעולם לא ראה ממנו פרוטה שחוקה.

 

אליהו בניו יורק

 

לרגל מסחרו בספרים ובאתרוגים היגיע הרב לנדא לארה"ב .רבני ארה"ב ולומדי תורה שם ערכו לו קבלות פנים וחלקו לו כבוד רב .

 

 

 

ידיעה בעיתון בדטרוייט 16 באוגוסט 1928.

בעת ביקור בארה"ב בשנת תרפ"ד 1924 התמנה לרב בברוקלין בניו יורק ושם יסד בית מדרש על שם הגר"א "מדרש אליהו ". הוא שימש במשך תקופה של יותר מעשר שנים כרב בברוקלין ושימש שם גם כמורה לעברית להשלמת פרנסה.
אחד מתלמידיו שם היה  הילד בן השמונה יצחק אסימוב שאותו לימד עברית למשך זמן קצר בשנת 1928  והרבה לשוחח איתו ועם אביו בשיעורים ומחוצה להם בנושא התנ"ך שהיה תמיד תחום עניין מרכזי שלו ,דן עם האב  על תולדות משפחתו  וסיפר להם על הישוב בירושלים.

יצחק אסימוב ,

אסימוב הפך מאז לסופר מדע ומדע בדיוני  מפורסם.

לאליהו לנדא עצמו היה עניין מסויים במדע ובטכנולוגיה. בהיותו בארה"ב ניסה לרשום פטנט על חידוש מסויים הקשור לבתי כנסת.

 

אבל הפטנט  למרבית הצער נדחה בידי משרד הפטנטים של ארה"ב מהסיבות המפורטות כאן:

 .  

 

 

 

פנחס גרייבסקי היסטוריון של ירושלים וידיד של אליהו לנדא.

 

 

 

מכתב מפנחס גרייבסקי לאליהו  לנדא בארה"ב

 ההיסטוריון של ירושלים  וידידו הטוב  פנחס גרייבסקי שכתב עליו אז רשימה  ציין שאליהו לנדא משרת כעת כרב בארה"ב  סיים אותה במילים אלו

בוא יבוא אליהו לציון ברנה ,ולירושלים בשמחת עולם להיות מבניה ובבוניה ושלום רב לאהבי תורתיך.

 ואליהו אכן חזר לבסוף ..לאחר שהחליט  בסוף שנות העשרים למרות הפצרות ידידיו הרבים שם שיעביר את משפחתו לארה"ב וישתקע בברוקלין החליט לבסוף לעזוב את 77ארה"ב ואחרי שנים אחדות של רבנות והוראת עברית  בברוקלין  חזר לארץ ישראל.

 
דייר בשכונת מונטיפיורי

 

 

אליהו לנדא בזקנתו .

לבסוף לאחר שנים של שהות בארה"ב חזר ארצה והתיישב בשכונת מונטיפיורי ליד תל אביב ליד ביתו היחידה חנה חתנו יוסף זונדל וסרמן ובקרבת בנו כורך הספרים והמו"ל גם הוא  יעקב.  

 

 

אליהו לנדא אישתו אסתר  בנו ,יעקב ואישתו  ,בתו חנה חתנו יוסף זונדל וסרמן   בבית בשכונת מונטיפיורי בתל אביב.

 

אליהו לנדא ובני משפחתו בבית בשכונת מונטיפיורי

כאשר חזר לארץ תרם רבות לשכלול הדפוס. הוא היה הראשון שהכניס את ה"אמהות" ( מטריצות ) בהדפסה.

בשובו מארה"ב הביא עימו מטריצות שטרם היו כמוהן בארץ . בעזרת החברה הירושלמית "למען ציון "ייסד אליהו לנדא  בית חרושת לתעשיית אמהות (מטריצות) הראשון בארץ ישראל,כדי לאפשר הדפסת ספרים במהדורות נוספות על פי הסידור הראשון ורכש מטריצות של הרבה ספרים חשובים.
בסוף חייו והשתתף ביסוד בית הכנסת על שם הגר"א ברחוב הירקון 42 בית כנסת זה התחבב עליו במיוחד ולמרות זקנתו וחולשתו היה בא להתפלל בו כל יום שבת עד השבת האחרונה בחייו משכונת מונטיפיורי הרחוקה.

 

בית כנסת "הגר"א "ברחוב הירקון תל אביב.

 הוא הדפיס ספרים ושימש כרב בית הכנסת עד יומו האחרון .
גם לעת זיקנה היה פעיל בהוצאת ספרים כאשר חדר אחד בדירתו הקטנה שימש לו כדפוס עם מסדרת עופרת והכין לדפוס קונקורדנציה של כיס ומהדורה חדשה של התנ"ך הארץ ישראלי ועוד.
בשנות חייו האחרונות התחיל כותב זיכרונות על תולדות ירושלים בשבעים השנים האחרונות . אבל אסונות משפחתיים תכופים מנעוהו מלהשלים את הפרויקט.
הספר האחרון שעליו עבד בימי חייו היה הדפסת חוברת של אבי סבו אברהם וולפנזון שבכתב היד שלה ניתקל לראשונה בספריית סבו זאב וולפנזון בילדותו והוא החליט להוציא אותה לאור

.
אך הוא לא הספיק להשלים את הפרויקט.
ביום ט"ז בתמוז תש"ו נסע לירושלים בענייני הדפסת התנ"ך הארץ ישראלי. למחרת באה עליו התקפת שיתוק הוכנס לבית החולים ,ביקור החולים ושם נפטר ביום כ"ד בתמוז תש"ו 23.7.46 וכך יצא שנפטר ביום שבו גם נולד. נפטר היו עליו רק הספדים מועטים.  ירושלים הייתה טרודה אז בהלווית קרבנות פעולת הטרור במלון "המלך דוד " והאיש הדגול לא הוספד כהלכה בעיתונות.
בהספד נאמר עליו :" צנועים ופשוטים היו חייו . הסתפק במועט בימים האחרונים גם התפרנס בדוחק ,בצנעה חי ופעל ובצנעה שבק חיים לכל חי ".
אבל הוא השאיר מאחוריו ירושה של פעילות של חמישים שנה למען הפצת מורשת הגר"א בכל אמצעי אפשרי  ויצירת התנ"ך הארץ ישראלי הראשון .

 

 

 

 

קברי  אליהו לנדא ואישתו בהר הזיתים.

ביבליוגרפיה

. נספח א:

מאמר מאת אליהו לנדא שבו הוא פותר דברים חידתיים של הגר"א הופיע במקור כדף בודד בשנת תר"ץ 1930.

 

 

 

 נספח : רשימת ספרי אליהו לנדא

 1אליהו לנדא סדר ימי עולם : כרונולוגיה … מיום בריאת עולם … <עד … חורבן בית שני> … קורות עם בני ישראל בפרט, והעולם בכלל, כפי מהלך סדר הדורות והשנים … / ערוך ומסודר ע"י אליהו בהר"א לנדא … — ירושלים : בימ"ס ירושלמי ; ווארשא : דפוס י"מ אלטער, (תרע"ח).1918. יצא לאור שוב ב-1928 בוארשה ב1970 -71

אליהו לנדא : מחברת טבוח טבח – והכן : … קיצור הלכות שחיטה וטריפות, בדיקת הסכין, והריאה, שאלות נחוצות בטריפות הריאה, עניני הסירכות וכו', דיני ניקור, ודיני מעת לעת, עם מקור חכמה מראה מקומות בשו"ע ועוד, הכל מבואר על פי ציור תמונת הריאה והאברים הפנימיים, הופיעה לאור עפ"י תעודת שו"בים מומחים / … על ידי אליהו לאנדא מירושלים. — ירושלים : ירושלמי, ע'ז'ר'ה' ו'י'ש'ו'ע'ה' [תרע"ט].1919
ספרים שאליהו לנדא ערך והוציא לאור . (הרשימה כנראה אינה מלאה תוספות יתקבלו בברכה. )

1. תוספת מעשה רב : בו מדובר … מעשה … וכל מצעדות … רבינו … מר"ן אליהו [מווילנא] עם הוספות … / מאת הרב הגאון … ר' יעקב כהנא … וגם דברי פעולת שכיר / מהגאון מהר' ישכר בער : ועוד … ס' … בשם שאלתות / מאת רבינו … ר' חיים מוואלזין .. העתיק וערך אלעזר לנדא . : וסוף לזה קונטרס … שיח אליהו על המע"ר … / מאתי … אליהו בה"ר אלעזר [לנדא] … — ירושלם : דפוס י"נ לעווי, תרנ"ו. 1896
יצא לאור שוב שנת תרצ"ה . ובשנת תשכ"ח ובשנת תשל"א בידי יעקב לנדא.

2. רבי אברהם וילנר בן אליהו הגאון מוילנה "תרגם אברהם על תרגום אונקלוס קטן הכמות ורב האיכות מחמישה חומשי התורה להראות שרוב דבריו המה לשון הקדש / כולל הקדמת המביא לבית הדפוס אליהו לנדא . נלווה בסופו הקונטרס שש משזר" על איזה תרגומים מאת הרב הגאון שלמה זלמן בן הרב יצחק מוילנה הנלקט מספר "תולדות אדם " יצחק. הועתק במקור על ידי אלעזר בן יעקב לנדא .
הביא לבית הדפוס אליהו לנדא. .. נדפס בדפוס שמואל לוי צוקערמאן ושותפו . תרנ"ו 1896. יצא לאור שוב בהוצאת יעקב לנדא בשנת תש"ך.

3. ספר מגילת רות עם פירוש מהנשר הגדול רש"י ז"ל ופירוש מרבנו החסיד האמיתי אור העולם אליהו מוילנה .ובסופו ליקוטים יקרים אהובים ונחמדים על הנגלה והנסתר מהאדמו"ר הגר"א ותלמיידו הגאונים והקדושים ותלמידי תלמידיהם. נסדר והוגה לדפוס על ידי אליהו בן אלעזר לנדא . ירושלים תרנ"ו.יצא שוב בשנת תר"ץ ובהוצאת עקב לנדא בשנת תשט"ו ובשנת תש"ד מהדורות נוספות יצאו בשנים תשכ"ו ,תשל"ז ותשמ"ב ותשנ"ט.
בהקדמה ספר אליהו לנדא שהוא מצא את כתב היד כרוך לפירוש על מגילת אסתר והיגיע למסקנה שהמדובר בפירוש של הגר"א על פי הסגנון. מאז קמו על זיהוי זה עוררין ויש הטוענים שהפירוש לא חובר בידי הגר"א.
"
 4. ספר שנות אליהו : על משניות מס' שבת / מהגאון רבנו אליהו ; עם הארות והערות הגאון רנ"ה הלוי .בהשתדלות והוצאת נכדו אליהו בן אלעזר לנדא .. — ירושלם : יצחק נחום לעווי, (תרנ"ח).
 
5. דוד לוריא אבל משה : שאלות ותשובות רד"ל :
…שאלות וחידושים…דוד לוריא…ונלוה אליו בסוף קונטרס אבל משה, הספד על מות…מוהרי"ל דיסקין…הופיע…ע"י אליהו…לאנדא נכד הגר"א מווילנא ירושלים : דפוס אברהם אהרן זוננפלד, תרנ"ח. 1898 .מהדורת צילום בהוצאת יעקב לנדא 1970.

6. קרית ארבע : מכונה בשם כתבי קודש … על חמשה חומשי תורה ועל פרקי אבות … על חנוכה ופורים … לקוטים … עפ"י פרד"ס / מארבעה … קדושים … ישראל בעל שם טוב … דובער מ"מ דעיר מוזעריטש … לוי יצחק אבדק"ק בערדיטשוב … ישראל מ"מ דק"ק קאזניץ ועוד … חידושים … מתלמידיהם … גם … הגהות על ספר ויקהל משה מהמ"מ דעיר קאזניץ.  ירושלים : אליהו לאנדא, [תרנ-?].  

7. סדר הגדה של פסח : עם שני פירושים ביאור מהגאון … אליהו מווילנא … עם כל דיני ומנהגי הגר"א … לסדר של פסח ופירוש מגיד צדק / מהרב … פנחס [בן יהודה] מ"מ בעיר פאלאצק. ירושלם : אליהו לנדא, תרס"ג.  בעותק 2 יש 6 ד' נוספים בסוף. הכוללים הלכות פסח מתוך מעשה רב.
ספר מסכת אבות / עם ביאור רבינו אליהו מווילנא, ופירוש רוח חיים מהגאון חיים מוואלאזין; עם מצפה יהושע ומעייני יהושע (מכבוד … יהושע העשיל בהרה"ג אלי' זאב הלוי) … ירושלם : אליהו לאנדא, ד'ו'ד' מ'ל'ך' י'ש'ר'א'ל' ח'י' [תרס"ג]. 1903. יב הד' כוללים: מגיד צדק ואגרת הגר"א.  

 8. ספר מסכת אבות / עם ביאור רבינו אליהו מווילנא, ופירוש רוח חיים מהגאון חיים מוואלאזין; עם מצפה יהושע ומעייני יהושע (מכבוד … יהושע העשיל בהרה"ג אלי' זאב הלוי) … — ירושלם : אליהו לאנדא, ד'ו'ד' מ'ל'ך' י'ש'ר'א'ל' ח'י' [תרס"ג].1903
9. סדר התפלה עבודת ישראל השלם : תפלות לכל השנה / מוגה ומדויק … עם הוספות חדשות: מקורים ומראה מקומות לכל התפלות ועניניהם עם באור המלות והענין על זמירות לשבת קדש ולהושענות וסליחות וכו' ודינים … ציון וסימן על שוא נע … עם ספר דרך ישרה שיבור לו האדם בלמוד דקדוק שפת קדשנו … ; מאת … מו"ה אריה ליב גארדאן … ; המו"ל ומלה"ד אליהו בהר"א לאנדא … — ירושלם : (מערכת הדפוס שעננבוים את ווייס), [בערך תרס"ה].
 

10. אדרת אליהו : פירוש על נביאים וכתובים / מאת רבינו הגאון… מרנא אליהו מווילנא ; עם מנין וסדר שנות המלכים וציורים לבנין הבית ולגבולין ; הופיע לאור ע"י אליהו בהר"א לאנדא ירושלם : [חש"ם], [תרס"ה] 1905 . כרוך עם עותק 3 של: תולדות רבנו מנחם עזריה מפנו . . בסופו כרוך עותק נוסף של: לוח חשבון השנים של השופטים ומלכי ישראל ויהודה. השער שם לא נדפס
מהדורה ג "ספר מסעות ישראל
אדרת אליהו : פירוש על נביאים וכתובים : וסדר חלוקת הארץ וגבולותיה ותכנית הבית, בנין שלמה בספר מלכים ובנין יחזקאל בספר יחזקאל / מאת … אליהו מווילנא. עם ספר מסעות ישראל, סדר מסעות בני ישראל עד בואם לארץ נושבת, עם מנין וסדר שנות המלכים והשמטות וציורים …/מהג"מ יעקב משה מסלאנים בן אברהם בהגר"א ; הופיע לאור על ידי אליהו לנדא כוללת שער מיוחד: מסעות ישראל : מארץ מצרים עד בואם לארץ נושבת…עם שני באורים: א) אלה מסעי ב) מוצא למסעיהם / מהג"מ ר' יעקב משה מסלאנים בן הגאון ר' אברהם בהגר"א, עם מפות מצויירות בצבעים.. העמ' בתוך חלק זה: פירוש על בנין יחזקאל. בעמ' האחרון מפה של ירושלים. כז העמ': אדרת אליהו : תוספת על הבאורים על הנ"ך שיצאו במהדורת תרס"ה. המפה הצבעונית מודבקת על ביטנת הכריכה הקדמית. ירושלים: מוסד הרב קוק, ת"ש-תש"א. [ג]-לירושלים : מערכת תנא דבי אליהו, ת'פ'ר'י'ח' [תרצ"ח]-תש"א דפוס צלום לפי הוצאת ירושלים, תש"א סיני תשכ"ב כולל את פירושי הגר"א לספרי יהושע שמואל מלכים דברי הימים יחזקאל הושע חבקוק נחום יונה איוב וכולל את מניין שנות השופטים המלכים .ורשימת הנביאים ומלכי החשמונאים והורדוס וגם איזה ממלכי יון ורמי שחיו עד חורבן בית שני מאת זאב גראסמאן אחד מתלמידי ישיבת מאה שערים . .מהדורות נוספות 1914 ,1938, 1941, 1962

11. הסכמות להוצאת כתבי הגר"א .חוברת של 4 עמודים

12. חמישה חומשי תורה בפירושו של יהודה ליב גורדון ירושלים תר"ע הוצאת אליהו לאנדא . הדקדוק והםירושים הם על פי תורת הגר"א שהועתק בידי בנו אברהם . .
13. ספר אות ומופת :שני מאורעות, א) סיפור נפלא אשר קרה להגאון הר' יצחק מק"ק טירנא … ב) מעשה נורא אשר אירע להגביר … ר' דוד קוריאל … / נדפסו … על ידי בית מסחר ספרים ירושלמי … של הר' אליהו בהר"א לאנדא ירושלים : ], תש"מ, [תר"ע?].
14. אליהו לנדא זכות קנין תורה : גורל קודש, אלף מניות על ספרים יקירי ערך … וכולם יוצאין זכה בגורל … — ירושלם : דפוס האחים ליפשיטץ, (ד'י' ש'ש'ו'ן' [תר"ע])1910 חוברת של שישה עמודים . .
סדור אשי ישראל :. עם פירוש אבני אליהו דברי מרן הגר"T ובנו … ר' אברהם ע"ד הנגלה … עם פירוש שיח יצחק ע"ד הפשט … וע"ד המוסר והרחבת עיקרי אמונה / מאתי יצחק ב…ש[מואל] מאלצאן .. ירושלם : דפוס שעהנבוים-ווייס, [תרע"ג?]. ? בעותק השני שנויים טיפוגרפיים בשער, חסר המבוא ונמצאים הקונטרסים: מעשה רב, ארחת חיים – כתר ראש. .
מהד'ורה ב' סדור אשי ישראל :
עפ"ד הגר"א … עם פירוש אבני אליהו דברי מרן הגר"א ובנו … ע"ד הנגלה … / נלקט ונסדר ע"י … אליהו … לאנדא ; עם פירוש שיח יצחק ע"ד הפשט וחקי הלשון, באור שמות הנרדפים הכפולים וע"ד המוסר והרחבת עקרי אמונה מאת יצחק בהר"ש מאלצאן … ; עם הוספה חדשה ציון וסימן שוא נע … גם ספר מעשה רב דיני ומנהגי הגר"א, וארחות חיים מתלמידו הגר"ח מוואלאזין יצא שוב ב1935 וב19יצא לאור בהוצאת סיני במהדורות צילום ב1958 וב1969.וב-1981 .

 15. ספר אדרת אליהו :פירוש על חמשה חומשי תורה / מכבוד רבינו … אליהו מווילנא … ועתה יצא לאור בהוספות … הקיצור מכילתא על פ' משפטים … גם הפירוש על ספר ויקרא … ; ועם שני ביאורים … בשם באר אברהם מהרה"ג … אברהם בן הגר"א, באר יצחק מהרה"ג … יצחק אייזיק אב"ד סובאלק ; אליהו בהר"א לאנדא … ירושלים. [ורשה : חמו"ל], א'ה'ב'ה' ו'ש'ש'ו'ן' [תרע"ה] 1914 פירושו של הגאון מוילנה לתורה .

16. אשר בן צבי הירש אשכנזי . אורחות חיים :מכונה בשם כתר ראש : … מה ששמעתי מפי … חיים מוואלאזין, איזה מעשיות מה ששמע מפי רבו … ר' אליהו מווילנא … וכן מה ששמעתי … אמרים על ר' חיים … / אשר הכהן … ; עם הארות והערות אוהלי חיים : מקורים ומ"מ לפרש דברי … הגר"א, ערוכים ממני המו"ל אליהו [בן] בהגרי"מ מסלאנים, ירושלים : א. לנדא … מסלאנים 1915 , תקע"ט 1919 בתוך סידור "אשיי ישראל " תרצ"ה ושוב בדפוס צילום ניו יורק : אהבת הקדמונים, תשל"ד].1974
במהדורה המקורית של הספר בורשה שנת תרע"ד מודיע המביא לבית הדפוס שלמה יהודה ליב הכהן אשכנזי כי הוסיף בהוצאת הספר כמה מפרטים מקורים מדודו הרב אליהו לנדא.

17 אליהו לנדא . שאלו שלום ירושלים.תנו כבוד לתורה הבו גודל להגאון מוינה .מערכת תנא דבי אליהו . ניו יורק תרפ"ה . חוברת של 8 עמודים קובץ מכתבי רבנים המבקשים לתמוך במפעלו של הרב אליהו לנדא להדפסת ספרי הגר"א.הרבנים כוללים את הרב אברהם יצחק הכהן קוק הרב יוסף חיים זוננפלד ואחרים .
18. אליהו לנדא . מנחת אליהו : לקוטים ובאורים על התפילות / מהגר"א [= ר' אליהו מוילנה] ; ורצוף לזה בתחלתו קונטרס תולדות ומפעלות הגר"א ומשפחתו, ביוגרפיה קצרה, ובסופו אגרת הגר"א ;כולל גם רשימה ביבליוגרפית של כתבי הגר"א. הובא לדפוס ע"י ר' אלי' לאנדא… — ירושלים : אלי' לנדא, תרפ"ח 1927. הביוגרפיה מכילה גם ביבליוגרפיה שלכתבי הגר"א .

 

19. אליהו לנדא תולדות הגר"א : ביאוגרפיא קצרה, לידתו, חנוכו, פעולותיו ודרכיו בקודש, תורתו וחבוריו עצם כתי"ק של מרן הגאון רבינו אליהו מוילנא, יחוסו ומשפחתו, בניו הרבנים ותלמידיו הקדושים … עם אגרת הגר"א עלים לתרופה / המו"ל אליהו לנדא בהר"א … ? הדפים [3-9] נדפסו באותו סדור השורות גם בראש ספר מנחת אליהו, לקוטים ובאורים על התפילות מהגר"א, ירושלים, תרפ"ח-1927.כול את רשימת ספרי הגר"א ופקסימיליה של כתב יד הגר"א מביאורו לספר הזוהר. מבוסס על הערך"רבי אליהו מוילנה" מהספר "תולדות הפוסקים " של חאנעס.
. אגרת הגר"א איננה נכללת. יצא לאור שוב בהוצאת יעקב לנדא ב-1954 וב-1962 .נדפס שוב בתוך הספר "ארחות חיים " ב-1986.
‫ 20. ספר משלי / עם ביאור מהגאון … אליהו מווילנא … עם קונטרס ברק השחר על פסוקי איכה וקהלת ע"ד הרמז … וחמדה גנוזה … [יצא לאור] ע"י אלי לאנדא נכד הגר"א … — ירושלים : בימ"ס ירושלמי, ה'ו'ד' א'ל'י'ה'ו' ו'ה'ד'ר'ת'ו' [תרפ"ח]. 1928
21. סדר אמירת קרבן פסח : לפי דעת מר"ן הגר"א… מה שנוהגין לאמור בע"פא חר [!=בערב פסח אחר] חצות היום עם הוספות חדשות… ותוספת פסוקים… שנתעורר להגאון אדר"ת… / ע"י אליהו בהר"א לאנדא, נכד הגר"א — ירושלם : (דפוס הפועל הצעיר, תל אביב), [תרצ"-]
אגרת הגר"א.ירושלים. תרצ"ה.מו"ל אליהו לנדא.
22. הגדה לפסח :נוסח הרמב"ם בספרו היד החזקה … עם ביאוגרפיה קצרה מחיי הרמב"ם מאורעותיו, פעולותיו וחבוריו : עפ"י סדר מנהגי הגר"א מוילנא למלאות טו"ר שנה להולדו … / המו"ל [ז.א. העורך] א' לנדא, נכד הגר"א
תל-אביב : דפוס "ספר", [תרצ"ה]. 1935 לחגיגת מלאות ת"ת 800 שנה של רבנו משה בן מימון – הרמב"ם ז"ל

23. תמונת הרמב"ם : … וחתימת ידו … וציור מצבת קברו … עם ביאוגרפיה קצרה … / המו"ל א' לנדא נכד הגר"א. — תל אביב : פאר, [תרצ"ה?].חוברת של שישה עמודים.

24. מסעות ישראל : מארץ מצרים עד בואם לארץ נושבת. מברר גבולי מצרים . סדר המסעות וחניות בני ישראל במדבר .. ארבעים שנה, תחמי הגבולים וחלוקת הארץ לשבטיהם לפי דברי… הג"רא מוילנא, עם… שני ביאורים: אלה מסעי [ו]מוצא למסעיהם מהג"מ ר' יעקב משה מסלאנים.בן רבי אברהם בן הגר"א ז"ל עם מפות מצוירות בצבעים.. א. סדר מסעות וחניות בני ישראל וחלוקת הארץ המיוחסת להגר"א ב.תחומי גבולות השבטים אחרי כבוש וחלוקה על פי יהושע כמבואר בספר "אדרת אליהו מהגר"א על נ"ח . . ; ערוך ומסודר על ידי.. נכדם . אלי' לנדא… ירושלים תרצ"ח נדפס ונכרך עם אדרת אליהו פירוש על נביאים כתובים .
יצא שוב ב- הוצאת מוסד הרב קוק ,תש"א .ובידי מו"ל יעקב לנדא תשל"ג.
  
25. סל המצות : שבעת ימים תאכל מצות … — תל-אביב : י"א לנדא, [ת"ש לערך]. כולל סדר ליל פסח ותבנית בית המקדש.  
 
26. ספר מעלות התורה : … [על] מעלות התורה ולומדיה. מלוקט מש"ס . בבלי וירושלמי.. ספרא, ספרי, מכילתא, גם מאמרי זוה"ק … / אשר אסף … אדמו"ר אברהם מוילנא אחיו של הגאון … אליהו … ; בתוספת לקוטים: אור תורה בנגלה, יקר אורייתא בנסתר, ממני המו"ל אליהו לנדא נכד הגר"א. — ירושלים : צ.י. לוריא, תש"ב.1942.מהדורה ב' הוצאת יעקב לנדא 1963.

27. אברהם ואלפינזאהן מחזה אברהם –תגלחת בחול המועד הביא לבית הדפוס וערך אליהו לנדא . הוצאת יעקב אלעזר לנדא תל אביב,תש"ז .

 

ביבליוגרפיה של חומרים על  הרב לנדא אליהו

 

פנחס בן צבי גרייבסקי ""ילדי ציון וירושלים –הרב אליהו לנדא –נכד  הגר"א זצ"ל " מגנזי ירושלים חוברת ג' ירושלים תר"ץ , ע' מג

אליהו לנדא "מצבת קבורת רחל עד היום הזה "לזכר מרת רחל רלבג ז"ל תר"ץ. –תרצ"ד " בתוך "גנזי ירושלים קיח קיט, תרצ"ד .

מאמר הספד על רחל בתה של בתיה בריינה מבעלה הראשון נכתב על ידי אחיה החורג מבעלה השני של אימה אלעזר.

ספר היחס למשפחת ריבלין - ריבלין, אליעזר בן בנימין

.אליעזר ריבלין ספר היחס למשפחת ריבלין : ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות. עוד משפחות רבות וחלקי משפחות … כל אלה צאצאי קדושים וטהורים, הקדוש רבי יוסף חבר מוינא, הגאון רבי משה קרמר אב"ד ור"מ ווילנא, והגאון רבי משה רבקש בעל באר הגולה זצוק"ל. כולל א) מגלת היחס, על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה. ב) ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי השם, בצרוף לוחות ואילנות תמונות, ומפתחות ירושלים : הוצאת  המחבר, תרצ"ה-ת"ש,1935-1940

 

( החומר בספר לקוח  ישירות  ממחקריו של אליהו לנדא ששמו משום מה אינו מופיע בקרדיטים  כמי שהיה לכל הפחות המחבר השותף ).

יונה כהן " ר' אליהו לנדא –נצר לבית הגר"א " "ירושלים אשר כתבתי:מבחר מאמרים מן השנים תרצ"ז –תשמ"ז 1937-1987 הוצאת ספרים אריאל ע' 250-251 .

מאמר זיכרון שבמקור נדפס לאחר פטירתו של לנדא.

דוד תדהר " הרב אליהו לנדא" בתוך האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו :דמויות ותמונות " כרך 1. הוצאת ספרית ראשונים ( דוד תדהר) תש"ז 1947 . : ע' 116-117

יודא אהרן סגל וייס " "בשערייך ירושלים :זכרונות ורשומות " הוצאת "הלוי " ירושלים תש"ט זכרונות של מדפיס בירושלים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 הכוללים זיכרונות מידידו של המחבר אליהו לנדא.
יעקב רימון "הרב ר' אליהו לנדא ז"ל " שנה לפטירתו : נרות שבת גליון ק' סוכות תש"ח 1947
ד"ר ישראל בן זאב" גואל התנ"ך" הצופה 15.7.1971 ע' 3 מאמר זיכרון .
יוסף זונדל וסרמן "הרב אליהו לנדא נכד הגר"א " בתוך "ירושלים העתיקה :לקט סיפורים ,אגדות ותיאורי חיים " בעריכת יעקב רימון ויוסף זונדל וסרמן בהוצאת המכון לאיסוף ספורי ארץ ישראל ואגדותיה . , 1958. ע' 210-212.
יוסף זונדל וסרמן "נכד הגר"א –רבי אליהו לנדא " בתוך "מיקירי ירושלים " הוצאת "מסלול , 1973. ע' 78-80

Freedman, Chaim

Eliyahu’s branches :the descendants of the Vilna Gaon and his family, Teaneck, N.J. : Avotaynu, 1997

, Nei Rosenstein Gaon of Vilna and his cousinhood Elizabeth, N.J. : Computer Center for Jewish Genealogy, 1997
)כולל בתור נספח את צילום כתב היד של ההסטוריה של אליהו לנדא של בני משפחת הגר"א)
הרב שלמה גאטעסמאן "תולדות רבי יעקב משה מסלאנים ז"ל " ישורון-מאסף תורני כרך ה' תשנ"ט

דב בן דוד צבי אליאךספר הגאון :לתולדות חייו ובירור משנתו של הגאון רבי אליהו מווילנא ירושלים : מכון מורשת הישיבות, תשס"ב, 2002 .(ספר בן 3 כר' (חלק א-ג, 1341 ע')

ישעיהו וינוגרד,אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מפורטת ומוערת של ספרי… רבי אליהו בן רבי שלמה זלמן מוילנא, ירושלים, ירושלים : כרם אליהו, המכון להוצאת ספרי הגר"א, תשס"ג , 2003
צבי אשד שלשלת הדורות למשפחת לנדא לבית הגאון מוילנה –החל מן שלמה שלמן ואשתו טריינא הורי הגאון מילנא .,הוצאת המחבר . מהדורה ראשונה 1998,מהדורה שנייה 2003.

נספח :

השושלת .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האבות אגדיים של השושלת  כוללים על פי  טענה אחת אחת מוטלת בספק רב  את בית דוד
דהיינו כמו  99.99 % מכלל  עם ישראל ומרבית או כלל  המשפחות האירופיות הותיקות גם משפחה זאת מתייחסת למלך דוד ( באירופה הם מתיחסים אליו דרך ישו ומרים המגדלית ).

ואני מניח שישנם מי שרואים בכך כבוד גדול.  

מסורות מעניינות יותר מהמסורות השיגרתיות על בית דוד שככל הנראה התקיימו בעל פה והועברו מפה לאוזן  ומובאות כאן בדפוס לראשונה קובעות שאין שום קשר לבית דוד  מיחסות את השושלת למוצא מיוחס הרבה  יותר  למשפחתו של שפן הסופר המפורטת בספר מלכים . 

ומשפחה זאת כללה את : 

;דור ראשון משולם
דור שני אצליה
דור שלישי שפן הסופר של המלך יאשיהו
דור רביעי אחיקם גמריהו ואלעשה פעלו בחצר המלך יהויקים.  
דור חמישי גדליהו בן אחיקם נציב יהודה בימי הכיבוש הבבלי ומיכיהו

דורות מאוחרים יותר שקושרו לשושלת

נתן מרומא ( 1035 -1106) 

רש"י ( 1040-1105 ) גדול פרשני התנ"ך

ותלמידיו בעלי התוספות

עד כמה מסורות אלו אמינות אם בכלל זאת שאלה גדולה.והתשובה היא כנראה "ירצו יאמינו לא ירצו לא יאמינו ".
אין להן בדל שמץ של הוכחה שיכולה לשכנע את מישהו .  
אבל מהמאה ה-16 לפחות  השושלת כולה מתועדת היטב.

  
הדור הראשון

החבר יוסף מאובן ( שם קדום של בודפסט ) "אוד מוצל לגזרת גרוש וינה 1559

מנהיג באירגון החשאי "בני ציון ". הוגלה בידי הקיסר פרדיננד הראשון  מוינה לעיר פראג . מוצאו לפניו אינו ידוע . שם אישתו אינו ידוע.  

הדור השני

רבי פתחיה ( משה)( בן החבר יוסף . חזן ונאמן הקהילה בעיר פראג סופר סת"ם וסופר הקהילה .נפטר בה' בשב"ט שנ"ס ( 1598 )

הדור השלישי

הרב נפתלי הירש בן פתחיה ( נפטר 1601 )
סופר הקהילה בפראג .ספרא בן ספרא .
אישתו על פי גרסה אחת מרת טעלצא על פי גרסה שנוייה במחלוקת נכדה של שאול וואהל שהיה מלך ליום אחד בפולין . על פי גרסה שנייה  סבירה יותר שמה היה רבקה בת נתן מנדל בן מאיר מקרקוב
אחיו יששכר בער מחבר ספרים על הזוהר
ובמקביל מהצד השני
הרב דוד אשכנזי בן החבר יעקב אשכנזי "ידע מלאכת חרש וחושב". או בן מרדכי אשכנזי, היה ראש ישיבה בלמברג בפולין _( נפטר 1645)

הדור הרביעי

הרב משה רבקש בן נפתלי הירש הסופר ( 1596-1671)
רב ופרנס בוילנה מחבר ספרים כמו "באר הגולה "(פרוש ענק לספר "שולחן ערוך " של משה קארו ) ועוד ועוד. היגר מהעיר פראג לוילנה שבליטה. ,חי במשך תקופה מסויימת בעיר אמסטרדם לפני שחזר לוילנה .

ומהצד השני רב הקהילה של וילנה רבי משה קרמר  בן דוד אשכנזי . אב בית הדין וראש ישיבה

(ורב ראשי בוילנה . 1590-1688) שם אישתו ליאבה בת הרב יוסף בן אליקים גצל הלפרין מלמברג .

הדור החמישי

פתחיה בן רבי משה רבקש. פרנס בוילנה . ( 1610-1672 )

 

הדור השישי

בתו של פתחיה נשאה לאליהו חסיד בנו של משה קרמר ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בוילנה . ( נפטר 1710)

הדור השביעי

יששכר דב ( או בר ) בן אליהו החסיד ובתו של פתחיה .

אחיו רבי צבי הרש אבי משפחת ריבלין

הדור השמיני

שלמה זלמן בן יששכר דב

( נפטר 1758)

אשתו טרינא בת מאיר בן בנימין זאב מהעיר זלץ

הדור התשיעי 

 

אליהו מוילנה בן שלמה זלמן ובן טריינה ( 1720-1797) ידוע בכינויו "הגאון מוילנה " הגר"א . נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות .

שם אישתו חנה בת יהודה ליב מקידן
אחיו יששכר דב

אח נוסף אברהם רגולר
שניהם מחברי ספרים שונים .

הדור העשירי

אברהם וילנר

בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון ( 1765-1808) ( ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח 1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ).  ערך ( לעיתים עם  אחיו יהודה לייב ) את ספרי הגאון מוילנה והביאם לדפוס , במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים.
שם אישתו
שרה מינדס ליפשיץ בת נוח מינדס
שם אחיו יהודה לייב.סייע לאברהם לערוך ולהדפיס את כתבי הגאון מוילנא.  

 

הדור ה11

יעקב משה לנדא בן אברהם ( 1779-1849) . רב בעיר סלונים .

  עסק בעריכת ובהוצאת כתבי היד של הגאון מוילנא ביחד עם ספרים שונים משלו.

שם אישתו הינדה בת חיים בן יהושע לנדא מהעיר סלונים .

הדור ה12

–אלעזר לנדא ( 1812-1874) נולד בסלונים ביולורוסיה נפטר בירושלים . רב בעיר סלונים .מורה בישיבה "עץ חיים " בירושלים.
אישתו השנייה בתיה בריינה
בת זאב וולפנזון

בנו של אברהם וולפנזון


הדור ה13


 

אליהו-יצחק לנדא מו"ל סופר היסטוריון וגנאלוג( 1873-1946) ( ידוע גם בכינוי רבי אליהו מאמקאס)

.אישתו אסתר בתו של הרב משה זילברמן ונכדתו של מנהיג הקהילה מוני זילברמן

הדור ה-14

חנה טריינא לנדא( 1900—1975)
אישתו של הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן
אחיה : יעקב לנד"א מו"ל .

הדור -15

צבי אשד (  -27 לפברואר 1925 -30 לנובמבר 2003 )
אישתו רחל בלנק
בת המנהיג הציוני ד"ר אליהו בלנק
אחיו משה אשד ( 1926-2007) ממגלי דרך בורמה

הדור ה-16 לחבר יוסף הגולה בפראג  דור שמיני לגר"א

אלי אשד
בלש תרבות 

 

קישורים רלבנטיים

 

סיפורים על אליהו לנדא

 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה על סב סבו של אליהו לנדא

הגאון מוילנה והמוסד

,כתב הצופן של אברהם וילנר על אבי סבו של אליהו לנדא

התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון: על אב סבו של אליהו לנדא  

 

אברהם הדיין נכנס לירושלים

חייו הכפולים של זאב וולפנזון:על סבו של אליהו לנדא  

מסעי החיפושים של אלעזר לנדה ואישתו בתיה בריינה :על הוריו של אליהו לנדא

סקירה נוספת על חייו של אליהו לנדא

 

המיסתורין של"קול התור " : האם היה אליהו לנדא קשור לחיבורו של ספר הקבלה המסתורי "קול התור "?

 

 

אליהו לנדא בזקנתו.

 

מסעות החיפושים של אלעזר לנדא ואישתו בתיה בריינא

 

 

 עמוד השער של מעשה רב ,ספרו של אלעזר לנדא נינו של הגאון מוילנה.

 

 

כתבה מיוחדת לרגל חג השבועות חג החקלאות  חג הגנאלוגיה שהרי מגילת רות עוסקת בגנאוגיה של שושלת דוד

היה היה במאה ה-19 אדם בשם אלעזר לנדא. הוא היה נינו של הרב המפורסם מכל של העידן ההוא והכל ציפו ממנו שימשיך בדרך אביו וסבו שהיו רבנים חשובים מאוד בפני עצמם ויקדיש את חייו לשימור זכרו של אבי הסב ולעריכתם להוצאתם של כתבי היד המרובים והקשים לפיענוח שלו.
אבל הוא החליט יום אחד לעזוב את הכל מאחוריו למכור חלק גדול מכתבי היד שהיו בידיו לקרובה עשירה ואספנית נלהבת של כתבי יד  ולעלות לארץ ישראל.
ושם נשא אישה צעירה ויפה בתו של אחד מראשי הקהילה היהודית בירושלים,
אבל בימין האחרונים התחרט עמוקות על כתבי היד שנטש מאחוריו והטיל על אישתו שהפכה בתוך זמן קצר להיות אלמנתו לעשות הכל כדי להשיג את אותם כתבי יד שעליהם ויתר ולהביאם לארץ ישראל על מנת להדפיסם.
וזאת הייתה משימה יוצאת דופן למעשה חסרת תקדים בהיסטוריה היהודית כולה משום שבאותה תקופה שבה נשים לא למדו כמעט דבר מעבר לטיפול בענייני הבית , איש לא ציפה מאישה יהודיה שתתעניין ותבין בכתבי יד של רבנים.
אבל אלעזר לנדא זכר היטב שבמקור כתבי היד נמכרו לאישה עשירה ומשכילה שהבינה היטב את ערכם.
הוא היה משוכנע שאישתו הצעירה תוכל להשיג את כתבי היד ובהם אחד יוצא דופן מיסתורי באופן מיוחד להביא אותם לארץ ישראל להשיג את הכסף על מנת לדאוג להדפסתם ובכך להשלים את מפעל חייו.
אני הוא הנכד של נכדתו של אותו אלעזר לנדא והנה לפניכם לרגל  חג השבועות חג החקלאות  הגנלוגיה שהרי מגילת רות עוסקת בגנילוגיה של שושלת דוד . סיפורו וסיפור אישתו שקיבלה על עצמה את המשימה יוצאת הדופן, סיפורם של זוג מהמאה ה-19.

 השושלת .

  

האבות אגדיים של השושלת  כוללים על פי  טענה אחת אחת מוטלת בספק רב  את בית דוד
דהיינו כמו  99.99 % מכלל  עם ישראל ומרבית או כלל  המשפחות האירופיות הותיקות גם משפחה זאת מתייחסת למלך דוד ( באירופה הם מתיחסים אליו דרך ישו ומרים המגדלית ).

ואני מניח שישנם מי שרואים בכך כבוד גדול.  

מסורות מעניינות יותר מהמסורות השיגרתיות על בית דוד שככל הנראה התקיימו בעל פה והועברו מפה לאוזן  ומובאות כאן בדפוס לראשונה קובעות שאין שום קשר לבית דוד  מיחסות את השושלת למוצא מיוחס הרבה  יותר  למשפחתו של שפן הסופר המפורטת בספר מלכים . 

ומשפחה זאת כללה את : 

;דור ראשון משולם
דור שני אצליה
דור שלישי שפן הסופר של המלך יאשיהו
דור רביעי אחיקם גמריהו ואלעשה פעלו בחצר המלך יהויקים.  
דור חמישי גדליהו בן אחיקם נציב יהודה בימי הכיבוש הבבלי ומיכיהו

דורות מאוחרים יותר שקושרו לשושלת

נתן מרומא ( 1035 -1106) 

רש"י ( 1040-1105 ) גדול פרשני התנ"ך

ותלמידיו בעלי התוספות

עד כמה מסורות אלו אמינות אם בכלל זאת שאלה גדולה.והתשובה היא כנראה "ירצו יאמינו לא ירצו לא יאמינו ".
אין להן בדל שמץ של הוכחה שיכולה לשכנע את מישהו .  
אבל מהמאה ה-16 לפחות  השושלת כולה מתועדת היטב.

  
הדור הראשון

החבר יוסף מאובן ( שם קדום של בודפסט ) "אוד מוצל לגזרת גרוש וינה 1559"  מנהיג באירגון החשאי "בני ציון ". הוגלה בידי הקיסר פרדיננד הראשון  מוינה לעיר פראג . מוצאו לפניו אינו ידוע . שם אישתו אינו ידוע.   אחיו  והוא ישכר בער בעל מחבר ספרים יש שכר, אמרי בינה, מקור חכמה, פתחי יה,

הדור השני

רבי פתחיה ( משה)( בן החבר יוסף . חזן ונאמן הקהילה בעיר פראג סופר סת"ם וסופר הקהילה .נפטר בה' בשב"ט שנ"ס ( 1598 )

הדור השלישי

הרב נפתלי הירש בן פתחיה ( נפטר 1601 )
סופר הקהילה בפראג .ספרא בן ספרא .
אישתו על פי גרסה אחת מרת טעלצא על פי גרסה שנוייה במחלוקת נכדה של שאול וואהל שהיה מלך ליום אחד בפולין . על פי גרסה שנייה  סבירה יותר שמה היה רבקה בת נתן מנדל בן מאיר מקרקוב
אחיו יששכר בער מחבר ספרים על הזוהר
ובמקביל מהצד השני
הרב דוד אשכנזי בן החבר יעקב אשכנזי "ידע מלאכת חרש וחושב". או בן מרדכי אשכנזי, היה ראש ישיבה בלמברג בפולין _( נפטר 1645)

הדור הרביעי

הרב משה רבקש בן נפתלי הירש הסופר ( 1596-1671)
רב ופרנס בוילנה מחבר ספרים כמו "באר הגולה "(פרוש ענק לספר "שולחן ערוך " של משה קארו ) ועוד ועוד. היגר מהעיר פראג לוילנה שבליטה. ,חי במשך תקופה מסויימת בעיר אמסטרדם לפני שחזר לוילנה .
ומהצד השני רב הקהילה של וילנה רבי משה קרמר  בן דוד אשכנזי . אב בית הדין וראש ישיבה (ורב ראשי בוילנה . 1590-1688) שם אישתו ליאבה בת הרב יוסף בן אליקים גצל הלפרין מלמברג .

הדור החמישי

פתחיה בן רבי משה רבקש. פרנס בוילנה . ( 1610-1672 )

 

הדור השישי

בתו של פתחיה נשאה לאליהו חסיד בנו של משה קרמר ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בוילנה . ( נפטר 1710)

הדור השביעי

יששכר דב ( או בר ) בן אליהו החסיד ובתו של פתחיה .

אחיו רבי צבי הרש אבי משפחת ריבלין

הדור השמיני

שלמה זלמן בן יששכר דב

( נפטר 1758)

אשתו טרינא בת מאיר בן בנימין זאב מהעיר זלץ.

 

הדור התשיעי 

אליהו מוילנה בן שלמה זלמן ובן טריינה ( 1720-1797) ידוע בכינויו "הגאון מוילנה " הגר"א . נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות .

שם אישתו חנה בת יהודה ליב מקידן
אחיו יששכר דב

אח נוסף אברהם רגולר
שניהם מחברי ספרים שונים .

הדור העשירי

אברהם וילנר

בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון ( 1765-1808) ( ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח 1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ).  ערך ( לעיתים עם  אחיו יהודה לייב ) את ספרי הגאון מוילנה והביאם לדפוס , במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים.
שם אישתו
שרה מינדס ליפשיץ בת נוח מינדס
שם אחיו יהודה לייב.סייע לאברהם לערוך ולהדפיס את כתבי הגאון מוילנא.  

 

הדור ה11

יעקב משה בן אברהם ( 1779-1849) . רב בעיר סלונים.

  עסק בעריכת ובהוצאת כתבי היד של הגאון מוילנא ביחד עם ספרים שונים משלו.

שם אישתו הינדה בת חיים בן יהושע לנדא מהעיר סלונים .

הדור ה12

–אלעזר לנדא ( 1812-1874) נולד בסלונים ביולורוסיה נפטר בירושלים . רב בעיר סלונים .מורה בישיבה "עץ חיים " בירושלים.
אישתו השנייה בתיה בריינה
בת זאב וולפנזון

בנו של אברהם וולפנזון


הדור ה13

אליהו- לנדא מו"ל סופר היסטוריון וגנאלוג( 1873-1946) ( ידוע גם בכינוי רבי אליהו מאמקאס)

.אישתו אסתר בתו של הרב משה זילברמן ונכדתו של מנהיג הקהילה מוני זילברמן

הדור ה-14

חנה טריינא לנדא( 1900—1975)
אישתו של הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן

אחיה : יעקב לנד"א מו"ל .

הדור -15

צבי אשד (  -27 לפברואר 1925 -30 לנובמבר 2003 )
אישתו רחל בלנק
בת המנהיג הציוני ד"ר אליהו בלנק
אחיו משה אשד ( 1926-2007) ממגלי דרך בורמה

הדור ה-16 לחבר יוסף הגולה בפראג  דור שמיני לגר"א

אלי אשד
בלש תרבות 

מסעות החיפוש של אלעזר ובתיה לנדא  

מאת אלי אשד
( נכד נכדתו של אליעזר לנדא )

 

200 שנה מלאו לעליית תלמיד הגאון מוילנה הגר"א שעלו לארץ ישראל בעקבות רעיונותיו והקימו כאן את הישוב האשכנזי המצליח הראשון ולמעשה פתחו בכך את הדרך לחזרתו של ולשגשוגו של הישוב היהודי בארץ. ישראל . .
וכידוע גם הגר"א עצמו ניסה לעלות בשלב כלשהו לארץ ישראל אך לבסוף חזר על עיקבותיו מסיבות שלא הובהרו עד היום ושעליהם יש ויכוחים רבים .
מה שפחות ידוע הוא שבנו של הגר"א אברהם שהיה רב חשוב בפני עצמו ומהראשונים שעסקו ברצינות באגדה ובמדרש התנגד בתוקף למאמצי העליה של תלמידי הגר"א בטענה שיש לחכות קודם לגאולה לפני העלייה .ואולי היה קשר להתנגדות הזאת גם לכך שהיה מסוכסך עימם  בנושא הוצאת כתבי היד של הגר"א שהתלמידים הוציאו גם ללא הסכמתו של אברהם

 חוקי זכויות היוצרים אז  לא היו ברורים כמו היום .
באופן חד פעמי בתי הדין של וילנה אף מיהרו להכריז לאחר מות הגר"א שרק לבניו ומותר להוציא את כתביו.אבל  אנשים התעלמו מההכרזה והוציאו את כתביו ודברים שיוחסו לו משל היו אוצרות שיש לעשות בהם שימוש.

אברהם ובני משפחת הגר"א מעולם לא ניסו לעלות לארץ ישראל כמו תלמידי הגר"א ובראשם מנחם מנדל משקלוב וישראל משקלוב..
וכך גם בנו של אברהם הרב יעקב חיים מסלונים גם הוא סופר חשוב ומוציא לאור כתבי הגר"א .
היה זה רק נינו של הגר"א אלעזר ( ידוע גם  כאליעזר  ונכנה אותו כאן בשתי הואריאציות של שמו ) לנדא שמימש לבסוף את צוואת הגר"א ועלה לארץ ישראל . ששם חיכתה לו קהילה גדולה ותומכת של תלמידי וממשיכי אבי סבו .
אליעזר לנדא היה נינו של הגר"א הגאון המפורסם מוילנה דרך בנו אברהם ונכדו יעקב חיים מסלונים .
מעריכים שלגר"א יש כעשרים אלף צאצאים, רובם מלאי גאווה על יחוסם הנחשב לבכיר ביותר בעולם האשכנזי כולו . וישנם שני ספרים ענקיים שפורסמו בשנת 1997 שנת המאתיים למות הגר"א שמתעדים את כל אלפי הצאצאים האלו.
אולם מבין כל הצאצאים המרובים האלו ישנה רק משפחה אחת ספציפית מאוד שהקדישה חמש דורות רצופים על מנת לפרסם ולהוציא לאור את כתבי הגר"א ולאמיתו של דבר ראתה את עצמה בבעלת המונופול הרוחני על כתביו ותורתו .שאר הצאצאים יכלו להתגאות שהם מקורבים לגר"א הגדול ,בני משפחה זאת ראו בעצמם כמי שאחראיים על עזבונו הרוחני של הגר"א ועל פרסום תורתו בעולם .

משפחה זאת היא משפחתו של אברהם בנו המפורסם והמוערך ביותר של הגר"א והיחיד מבניו שתרם תרומה אמיתית משל עצמו, נכדו יעקב משה  נינו אלעזר בן נינו אליהו יצחק ונכד נינו יעקב לנדא כולם עסקו בהוצאה לאור כתבי היד של הגר"א .
ובגלל היקפם הגדול של כתבי הגר"א והעבודה העצומה שהיה צריך להשקיע כדי להכינם לדפוס נשאר חלק מהם גנוז במשך עשרות שנים לצערם של רבנים ותלמידי החכמים .
והתופעה הזאת של חמישה דורות העוסקות בפרסומם של כתביו של אבי משפחתם היא בהחלט יוצאת דופן אולי יחידה במינה.

אלעזר

אלעזר לנדא נולד ב1812 ( ולפי גרסה אחרת בסביבות 1838 ) , תקע"ב בעיר סלונים ( היום בבילורוסיה )שבה שימש אביו יעקב  כרב.  
אלעזר קרא למשפחתו לנדא על שם משפחת אימו הינדה אשת רבי יעקב שהייתה בת חיים יהושע לנדא,משפחת לנדא הייתה משפחה עשירה בסלונים.
.לאחר פטירת אביו התמנה אליעזר לשמש במקומו כרב הראשי של סלונים .
. במסגרת תפקיד זה הוא היה פעיל מאוד באיסוף כספים לישיבת וולוז'ין המפורסמת שאותה הקים רבי חיים מוולוז'ין תלמידו המפורסם ביותר של הגר"א גם באיסוף כספים עבור הישוב בארץ ישראל.

תפקיד רב העיר היה תפקיד אחד שאותו קיבל בירושה.
אבל היה תפקיד נוסף ואף חשוב יותר שאותו ירש מבחינת המשפחה והציבור כולו .
היה עליו להמשיך בעיסוק המשפחתי של עריכת ובהוצאה לאור של כתבי היד של הגר"א.
מאביו יעקב הוא ירש כמות גדולה של כתבי הגר"א בכל מקצועות התורה.כתבים שאביו סידר והכין רשימה מפורטת שלהם שנקראת "רשימת סאלונים" הוא קיבל בירושה את כתבי היד נוספים של אבות אחרים של המשפחה שהיו ברשות המשפחה בוילנה ובסלונים ושעל הוצאתם לאור בדפוס עמלו סבו ואביו במשך שנים רבות.
אלעזר לנדא ראה עצמו מחוייב להמשיך בפעילות זאת. ובין השאר עסק בהעתקה של כתבי היד שונים של הגר"א כמו ביאוריו למסכת פיאה בתלמוד הירושלמי וכתבי יד אחרים .

אלא שבניגוד לסבו אברהם שנחשב לבן המוכשר והמוצלח ביותר של הגר"א ,ולמי שהיה חכם חשוב בפני עצמו בניגוד לשאר בניו של הגר"א שלא התבלטו במיוחד ולא תרמו שום יצירה מקורית משל עצמם,ולאביו שהיה הנכד האהוב על הגר"א ( לפי עדותו לפחות )  אלעזר מעולם לא פגש את הגר"א שנפטר שנים לפני הולדתו.
זה אמר שהיה עליו להקדיש את חייו לאדם לא מוכר לו.
הציפיות ממנו היו עצומות.
הוא לא עמד במשימה הזאת.

 

 מתי בדיוק נולד אלעזר ?

 

 

ישנה שאלה גדולה מתי בדיוק נולד אלעזר .

ישנם שני ספרים ענקיים שעוסקים בתיאור מפורט של אלפי האנשים שמשתייכים  למשפחות צאצאיו של הגאון מוילנה  

שניהם יצאו לאור  במקביל בשנת 1997 שנת המאתייים למותו של הגר"א . שני ספרים אלו, פרות מחקר מדהים ומקיף מאוד בהקפו בכל מקרה,   הופכים את שושלת האנשים המתיחסים אל הגר"א למשפחה המתועדת ביותר הקיימת כיום בעולם היהודי כולו.

על פי ספר אחד ספרו המקיף מאוד בן ה-685 עמודים   של חיים פרידמן  :

Eliyahu’s branches :the descendants of the Vilna Gaon and his family, , 1997

רשום שאלעזר נולד בשנת 1812 .

ואולם על פי הספר המתחרה  המקיף מאוד גם הוא  של   

 Nei  Rosenstein        Gaon of Vilna and his cousinhood: (Computer Center for Jewish Genealogy, 1997  

רשום שאלעזר נולד "בסביבות 1838". וזהו הבדל של 26 שנים !

  חיים פרידמן  מציין שהוא היגיע לתאריך הלידה על פי הרשימה הגנאלוגית שהכין אליהו לנדא , בנו של אלעזר  וקיימת היום ככתב יד בידיו של אספן ידוע ששם ציין את תאריך הלידה של אביו .

ד"ר ניל רוזנשטיין   ( שטקסט הרשימה הנ"ל מופיע בספרו כנספח )  לא ענה לאי מייל שלי בעניין. .

בכל מקרה כפי שנראה בהמשך התאריך הראשון מתקבל יותר על הדעת מכל בחינה מאחר שכאשר היגיע אלעזר לארץ ישראל בשנות השישים של המאה תיארו אותו אנשים שפגשו אותו כ"זקן " ואיש לא היה מתאר אותו ככזה אם נולד בסביבות 1838 והיגיע לארץ ישראל בסביבות 1867 כשהוא בסך הכל בגיל השלושים . 

 

 

 

פרוייקט סדר זרעים.

 

….והנה החיבור הלז בא לידי מכבוד אדוני אבי מורי הרב המאור הגולה מופת הדור יעקב משה זכר צדיק לברכה לחיי העולם מסלאנים והנה זה כבר נכספה וגם כלתה נפש בני עמינו רבים וכן שלמים שיצא הכתב יד הלז לאור הדפוס. ובשמעי שמדפיסים בזיטאמיר תלמוד ירושלמי עם כמה פירושים, אמרתי עת לעשות לה' להוציאו במשבחת הדפוס. ומסרתי הכתב יד קודש הנ"ל למדפיסים דשם.
חבל לא עלתה בידי להדפיסו שמה. מטעם הכמוס עמדי:
…הנה כה דברי הצעיר לבית אבא הכותב והחותם לכבוד התורה ולומדיה יום ה' לסדר ויגש תרכ"ח לפ"ק:
אלעזר בן הרב המאור הגדול מופת הדור יעקב משה ז"ל לנדא מסלאנים בן הרב המאור הגדול בקשר של תפילין מופת הדור אברהם ז"ל. בן לאותו צדיק חסיד וקדוש רבן של כל בני הגולה מופת הדור אליהו זכרו לברכה לחיי העולם הבא מווילנא.

אלעזר לנדא הקדמה לפירוש הגר"א לסדר זרעים בתלמוד הירושלמי .

במשך כל חייו היה אלעזר עסוק בהעתקת כתבי היד של אבי סבו וסבו.
אבל הוא בעצמו לא הביא לדפוס שום דבר שנדפס בימי חייו.
. הוא עצמו ערך ספר אחד  שכלל גם חומר משלו "ספר חידושי הלכות ומנהגים מהגאון רבי אליהו " שיצא לאור שנים לאחר מותו בידי בנו תחת השם "תוספת מעשה רב" ובו באחת המהדורות של נכדו של אלעזר יעקב ניכלל גם סיפור שכתב אלעזר על פי מעשה ששמע על מה שארע לגר"א כשהיה בבית הסוהר בוילנה וכיצד שרד שם בין הפושעים הטמאים .
כאמור עד כמה שידוע לנו זה היה הספר היחיד שתרם לו תרומה משל  עצמו.
במשך שאר חייו עסק בעריכה של כתבי היד של אבי סבו.

במקביל לפעילות זאת הוא התחתן בנישואין ראשונים עם דבורה רויזה בת יהודה הכהן שמהם נולדו לו בן ו-3 בנות אחת מהבנות האלו פרומה פרידה לנדא נישאה לאדם בשם אליהו מילר והם עברו לפריז בצרפת.

 בנם אלעזר מילר עלה לארץ ישראל ככימאי מדופלם מפריז בשנות העשרים ליפו שם הקים יקב מודרני ליצור יין בשם חברת מזרחי ( להבדיל מ"כרמל מזרחי ") ובית מסחר מפואר ליינות.
בנה של אחותו פסיל מילר היה אליהו ליפובציק שעסק בגדול גידולים תעשייתיים מיוחדים כמו סויה ומוצריה והקים לשם כך מעבדה תעשייתית בשיתוף עם דוקטור חיים ויצמן הנשיא שהראשון לעתיד של מדינת ישראל .

.

קטע מתוך הספר "הגאון " של אליאך עם קטע מכתב ידו של אלעזר לנדא.
הפרוייקט הראשי שעליו עמל אלעזר בהוצאה לאור היה הפרוייקט שאותו ראו הוא ובני משפחתו כחשוב מכל: פירוש הגר"א לסדר זרעים של התלמוד הירושלמי .אולם פרוייקט זה שהיה בעל חשיבות עצומה הביא לו מפח נפש גדול .
סדר זרעים של התלמוד הירושלמי עוסק במצוות התלויות בארץ ישראל וחקלאותה בלבד ועליו לא חיברו מסכתות בתלמוד הבבלי מאחר שהיה קשור לארץ ישראל בלבד ובתקופת הגלות רק מעטים עסקו בנושא זה שהרי רוב פרשני התלמוד כלל לא חיו בארץ ישראל ולא היה להם עניין רב בישובה..
הגר"א ששאף להקמת ישוב חדש בארץ ישראל ראה בכך נושא בעל חשיבות עליונה ולימודו בנושא היה פרטני מסובך ומורכב ביותר. הוא לימד זאת רק לכמה אנשים בודדים שיצרו גירסאות שונות של המסכתות האלו ודווקא הן היו בעלות חשיבות גדולה לישוב שעמד לקום בארץ .
פירושו המפורט לסדר זרעים נחשב ליצירת המופת בתחום פרשנות ההתלמוד הירושלמי לדפוס ,זה היה פירוש רחב יריעה ומפורט בניגוד למקובל אצל הגר"א שנהג לצמצם מאוד בדבריו. והייתה בו חשיבות עצומה מבחינת הישוב הפרושי בארץ ישראל שהיו בו אנשים ששאפו להקים ישובים חקלאיים על אדמת ארץ ישראל..
מאידך יש גם רבנים ( חסידים ) שטוענים שהגר"א הכניס בו שינויים דרסטיים ממה שכתבו בתלמוד הירושלמי ולמעשה יצר תלמוד ירושלמי חדש פרי יצירתו המקורית שלו.
מובן שאין מי בקהילה הפרושית שמתייחס לטענות הקנטרניות האלו יותר מידי ברצינות .שהרי לאיזה אדם רציני איכפת מה יש לחסידים לאמר על הגר"א ?
לאחר מות אביו יעקב שהחל בפרויקט אלעזר קיבל את כתב היד של החיבור המסובך מאביו עסק אלעזר במשך שנים בהכנה של של הפירוש הקשה הזה הוא אף העתיק אותו בעצם ידיו אולם נראה שההעתקה שבוצעה גם בידי אנשים אחרים לא הייתה מרשימה באיכויותיה .
לבסוף הוא הביא את העותק למדפיסים וניסה להוציאו לאור אבל בסופו של דבר הוא מספר בהקדמתו לפירוש "החלטתי לא להדפיסו מטעם הכמוס עימדי ".
ניתן לנחש שהיו לאלעזר ולמדפיסים סכסוכים בענייני התשלום שהביאו להתפרקות היחסים בינם ולהפסקת הפרוייקט. והדבר גרם לאכזבה עצומה לרבנים שונים שחיכו בקוצר רוח לפירסום כתב היד.

וראשית כל שמנו את ליבנו לבקש למצוא את המרגלית הטבה אשר נעלמה מאיתנו ,אשר תהיה גולת הכותרת לכל הכתרים אשר נקשור לירושלמי והוא "ביאור הגר"א ז"ל לירושלמי סדר זרעים " אשר כלתה נפש כל הגאונים לראות אוריו וכל יודעיו גומרים עליו את ההלל ".

ר' שמואל פייגענזאהן – (הידוע בכינויו 'שפ"ן הסופר') מבעלי בית הדפוס "ראם " שהדפיסו לבסוף את פירוש הגר"א ל"זרעים" ב "תולדות דפוס ראם " בקובץ "יהדות ליטא : כרך א: היהודים בליטא מהמאה הט"ו עד 1918.  ך ע' 290  , )

.אלעזר לא ויתר וניסה להוציא את הפירוש בעצמו אבל זה לא עלה בידו. ולבסוף נטש את העניין.
כנראה משום שהוא קיבל החלטה :הוא יגשים את מה שאבי סבו הגר"א ניסה לעשות ולא הצליח ויעלה לארץ ישראל.
זה היה לאחר פטירת אישתו ולאחר שבנותיו נישאו ואלעזר חש שאין שום דבר שקושר אותו יותר לסלונים וביולורוסיה .ועם כך עדיף להגשים את מצוותו של הגר"א שלא הוגשמה בידי שום בן משפחה אחר ולעלות לארץ ישראל.
אולי הרגיש אלעזר את עצמו לחוץ על ידי המורשת המשפחתית שכפתה עליו להקדיש את חייו ליצירתו של אדם אחר אבי סבו?
אולי בגלל זה נסע לארץ ישראל גם כדי להימלט ממורשת חונקת זאת?

האספנית העשירה

 

כנראה בגלל התוכניות לעלות ארץ ישראל שדרשו כסף רב החליט לבסוף אלעזר לעשות דבר שלא ניתן היה להעלותו על הדעת ולמכור חלק מכתבי היד שבידו של הגר"א לדודנית עשירה בשם מירל שארלוט ,שהייתה נכדתו של אברהם סבו של אלעזר ואישתו של נדבן עשיר ומלומד בשם שמריהו צוקרמן . הוסכם שהזוג העשיר ידאג להוצאתם לאור של כתבי היד בדפוס.
 שמריהו צוקרמן התעשר כספק נשק לצבא הרוסי . בשלב מסויים צוקרמן הנ"ל ביקר בארץ ישראל בשנות השלושים ביחד עם קרובו שמריהו לוריא ,  שהה שם כחמש שנים ואף הביא עימו ערמות של נשק להגנת הישוב שאותם סיפק לאנשי  אירגון "הגברדיה היהודית" בראשות זאב וולפנזון .

כאשר חזר צוקרמן לרוסיה מכירת הנשק הזאת סיבכה אותו בבעיות משפטיות  קשות עם השלטון הצארי שהגיש נגדו תביעה על העברת נשק לממלכה אחרת.

אבל בסופו של דבר הוא הצליח לצאת מהצרה הזאת .ללא פגע. 
הוא חי בארמון מפואר והיו לו אורוות סוסים וכלי רכב מפוארים כמנהג האצילים והיה מקובל מאוד על שרי רוסיה .
מירל שרלוט הייתה שונה מאוד מהסטריאוטיפ של הנשים היהודיות באותה התקופה כמי שהורחקו מכל עינייני לימוד ורוח. היא נודעה למרחוק כאישה בעלת רצון חזק והשפעה עצומה ונודעה הן באמונתה ( וזה היה מקובל ) והן באינטלקט שלה (וזה היה מקובל פחות ). במשך שנים רבות לאחר מות בעלה הראשון היא חיה לבדה כאישה עשירה סירבה להינשא לרבים ששיחרו לפתחה ועסקה בחלוקת כספה הרב בפרוייקטים פילנטרופייים שונים . בין השאר היא התפרסמה כמי שתרמה כספים לפרוייקט חלוקת מזון כשר לחיילים יהודיים בזמני חגים כמו מצות בחג הפסח .
ב-1873 היא שלחה שני רימוני כסף על מנת לקשט את בית הכנסת "בית יעקב " שאותו בנה זאב וולפנזון בירושלים.תרומה כזאת מאישה לא הייתה זכורה לזקני ירושלים .
במשך שנים רבות היא סירבה לכל מאמצי השידוכים המרובים והעדיפה לחיות כאישה בודדה ועשירה אולי מתוך ההנחה שבעל רק יפריע לה לחיות את חייה כאישה דתיה משכילה .בסופו של דבר הסכימה להינשא לעשיר הגדול שמריהו צוקרמן ב-1856. וכספיו עוד הרחיבו את יכולותיה הפילנטרופיות והאספניות השונות .
מירל התעניינה מאוד בגר"א בלימודיו ובספריו ורכשה כל כתב יד שלו שיכלו לשים עליו ידם מאלעזר ואחיו נוח שהיו בעלי כתבי היד.הם מכרו לה כתבי יד שונים כמו "תיקוני ספר הזוהר " של הגר"א ואת "איגרת הקודש " ( הידועה גם בכינוי "צופן הגר"א" ) מיכתב מיסתורי המתאר את העתיד לבוא הכתוב בכתב צופן שיש המייחסים אותו לגר"א ויש המייחסים אותו לבנו אברהם .
לכאורה אין כאן דבר מיוחד שהרי כולנו שמענו על נשים שאוספות ספרים וכתבי יד .
זה היה מיוחד ואולי חסר תקדים לעולם היהודי באותה תקופה ובכל תקופה קודמת .שהרי נשים לא היו אמורות כלל לקרוא את כתבי הגר"א שבכל מקרה נועדו לקריאה רק של תלמידי ישיבה ורבנים בדרגה גבוהה . לא של נשים.

את הנשים שפירסמו יצירות ספרותיות באותה התקופה כמו מרים מרקל מוזסזון אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים.

נשים חרדיות קראו בדרך כלל ספרי תפילות שנועדו במיוחד עבורן ולא הרבה מעבר לזה .

 אבל מירל יש להניח קראה ואהבה את כתבי הגר"א ועשתה כל מאמץ כדי להניח את ידה על כמה שיותר מהם.
את כיתבי היד האלו מירל הוציאה לאור עם הקדמות של בעלה ( שבניגוד למקובל היום היה גם עשיר וגם מלומד ) העבירה למלומדים שונים שהוציאו אותם לאור על מנת להפיץ את למדנותו של הגר"א ברחבי העולם .
אלעזר אפילו מכר לה ספר עם פורטריט של הגאון שנטען שצוייר ממנו בימי חייו ללא ידיעתו.
בצוואתה סיפקה מירל כספים לשם ההוצאה לאור של כתבי הגר"א וזה בוצע בידי בעלה וקרובי משפחה שונים ובהם קרוב המשפחה אליהו לנדא.

.."…באתי להודיע לכל ,שבעיני ראיתי את פרוש הגר"א על ירושלמי סדר זרעים כי הירושלמי הזה היה בידי הרב הישיש אלעזר זצ"ל בן יעקב משה זצ"ל מסלונים נכד הגר"א . והרב אלעזר נשא אישה בשערשאב ,בעת שהייתי שם רב והשאיל לי את הירושלמי הנ"ל לזמן קצר ,כי היה ירא להחזיקו אצלי זמן מרובה . מפני שהגבירה מרים שארלאטרווא ז"ל קנתה את כתב היד מיורשי רבי יעקב מסלונים ז"ל ,ואחר כך ביקשו ממנה היורשים בעבור הירושלמי הזה יותר מעות והיו בינהם טענות ותביעות ,ולכן פחדו להחזיקו אצלי זמן מרובה פן יודע להגבירה שהנהו אצלי ותשלח אלי לעכבו.

אבל מהמעט שהיה בידי ראיתי שהוא מעביר הרעיון באריכות גדולה ,לא כדרך הגר"א שמקצר בכל ספריו והיו בידי שני ספרים אחד מסודר להדפיס ,..וכמדומה קרוב לודאי שהיו סביב הירושלמי שני פירושים ( של הגר"א ) אחד פירוש הפשוט כרש"י על הגמרה ומצד השני באריכות גדולה כמו תוספות ….והרב אלעזר הנ"ל לא ישב בשערשאב זמן רב כי נסע לארץ הקודש ושם שבק חיים לכל חי.
( בן ציון שטרנפלד אב בית הדין של כילסק במכתב בעיתון "המודיע " ה' מנחם אב תרע"ג מקונן על אי הדפסת כתב היד של פירוש הגר"א ל"זרעים ") .

 

אלעזר לא מכר את כתבי היד בחשק רב ,הוא עשה זאת ממש מחוסר ברירה . היו כתבי יד שהוא טרח להכין עבורם עותק בעבור עצמו כמו "איגרת הקודש " שהייתה קצרה מאוד והייתה כתב צופן בלתי ברור על העתיד לבוא שיש המיחסים אותו לסבו אברהם ויש המיחסים אותו לגר"א ,

חלק מכתבי היד הוא לקח עימו לארץ ישראל.
על פי מקור אחד אלעזר מכר למירל צוקרמן את כל כתבי היד שהיו בידו ,אך זה אינו נכון אלעזר מכר אך ורק חלק מכתבי היד שברשותו והשאיר בידיו כתבי יד מרובים שאותם לקח לארץ ישראל והוא היה אדם שידע לשמור עליהם היטב כל חייו .
לעתיד הוא התחרט עמוקות גם על מכירה חלקית זאת.
עבור כתב היד החשוב מכולם זה של הפירוש לסדר זרעים היו לאלעזר מחשבות שניות ולאחר שכבר היגיעו הוא ומירל להסכם החל לדרוש יותר כסף והחלו בינהם תביעות ומענות משפטיות . הוא השאיל את הכתב היד לרב בן ציון שטרנפלד אבל בסודיות ולזמן קצר מחשש שמה למירל יוודא הדבר ותנסה להשתלט על כתב היד שאותו ראתה כשלה . בסופו של דבר העיסקה בין השניים בוטלה ואלעזר נתן את כתב היד לחתנו דוד אפענברג וזה הבטיח לדאוג להוצאתו לאור.ואף גייס רבנים שונים לתמיכה במטרה זאת .
אבל שוב המטרה לא הושגה. והחיבור נגנב ושנים דומה היה שנעלם לנצח.

…" ואופן התגלותם ממש בדרך נס ופלא .הכתב יד נמצא בידי חייתי טרף רוצחי ישראל פורעי הפרעות באוקריינה ובשעה שהיו עומדים לאיבוד ,פלא והפלא ! נס נגלה ממש קריעת ים סוף ! ראיתי בזה אות לטובה מן השמים קו אור מהאור החדש שעל ציון יאיר ".


כתב היד שאותו הכין אלעזר נשדד בשנת 1882 כשבוצעו פוגרומים ביהודים בבסרביה השודדים שדדו את בית משפחת הגר"א.
במנוסתם פגעו ביהודי והיציעו לו לפי הסיפור "קנה נה מידינו שני הספרים העברים האלה במחיר רובל אחד ולא נשליכם לאשפה ".
היהודי ראה שאלו כתבים בעברית וכדי להצילם מהשלכה לאשפה שילם רובל אחד מבלי לדעת מה ערכם וחשיבותם והציל אותם בכך מאבדון . ממנו כתב היד התגלגל לידי איש יודע ספר שרכש אותו מבעליו וכאשר שמע את הודעת בית הדפוס "ראם " בוילנה שהוא עומד להדפיס את תלמוד הירושלמי מכרו לבית הדפוס "ראם" וכך ניצל החיבור והודפס לבסוף 120 שנה לאחר מות הגר"א וההודעה הראשונית על הדפסתו.

 

 

 

 

חוקר תולדות ארץ ישראל במאה ה-19 ד"ר אריה מורגנשטרן עסק רבות בפירוש הגר"א לסדר זרעים ובהשפעותיו בספרו "מיסטיקה ומשיחיות מעליית הרמח"ל ועד הגאון מווילנא .  ( תשנ"ט)

א.א. האם ידוע לך האם היה לפרוש על סדר זרעים בתלמוד ירושלמי של הגר"א חשיבות או השפעה מיוחדת מצד הקהילה והמתיישבים בארץ ישראל?  
ד"ר אריה מורגנשטרן:

ההשפעה הייתה בתחום האידאולוגי בעיקר : בהפיכת שאלת יישוב ארץ ישראל והמצוות התלויות בה לנושא הלכתי אקטואלי. אולם מאחר והם לא עסקו בחקלאות ממש הם נזקקו לקיים רק חלק קטן מ"ההלכות התלויות בארץ". כמו מתן מעשר מפירות שגדלו בארץ אך נקנו אצל גויים. כשבעקבות הגר"א הם פסקו כי קיימת חובת מתן מעשר במקרה זה.

לא מן הנמנע שאם היה קיים הפירוש של הגר"א לסדר זרעים נפוץ ונגיש בידי כל באמצע המאה ה-19 היו לכך השלכות גם על תחום החקלאות.ניתן לשער שהדבר היה מאפשר לרבנים הפרושים להתייחס ביתר סימפטיה לניסיונות ההתיישבות החקלאיים של אנשי קהילתם ואנשים אחרים ברחבי ארץ ישראל מאחר שבידם היה פירוש הגר"א שמאשר ומעודד ניסיונות חקלאיים מעין אלה . במציאות ההיסטורית מאחר שפירוש זה לא היה קיים בידם הם התייחסו בעוינות ובסלידה כלפי ניסיונות התיישבות חקלאיים שונים בארץ גם של בני עדתם,והיו נסיונות כאלו.
ייתכן שלכשלונו של אלעזר לנדא "לפרסם את "הפירוש " לסדר זרעים " בתוך עשרות שנים מועטות לאחר מות הגר"א היו השלכות עמוקות על תחום החקלאות היהודית בארץ ישראל ואולי כתוצאה עצם קיומה ושגשוגה נדחה בכמה עשרות שנים .

המסע לארץ ישראל

 

 

נוסעים לארץ ישראל גבמאה ה-19 

…ביצאו מעיר זו הזמין לו הקב"ה אנשים מכובדים שדרכם גם הייתה לא"י ,ובתוכם הישיש רבי אליעזר לנדא בן יעקב משה בנו של רבי אברהם בן אדמו"ר הגר"א מוילנה זיע"א.
והיה אבי מורי ורבי שמח שמחה גדולה ונתן תורה להקב"ה שהזמין לו לעלות לא"י יחד עם נכד הגר"א ,שהיה הראש וראשון שעורר לעלות לא"י …לאור זה הייתה מרגלית בפי אבי מורי ורבי כל זמן הנסיעה "בזכות הגר"א ופעולותיו למען העליה לאי"י יוליכנו הקב"ה לשלום …
(
מתוך "בטוב ירושלים זכרונות המגיד הירושלמי רבי בן ציון יאדלר "..)
לאחר פטירת אישתו הראשונה ולאחר שכל בנותיו נשאו התפטר אלעזר לנדא להפתעת הכל מהרבנות בסלונים נסע לאודיסה באוקראינה וישב שם שמונה שנים .
ולאחר מכן החליט לעלות בגפו לירושלים על מנת לקיים לבסוף את צוואת הגאון לעלות לארץ הקודש. הוא היה אז בן 55 או בן למעלה מ- 50 לפי הגרסאות השונות .

כידוע הגאון מוילנה עצמו ניסה בחייו לעלות לארץ ישראל אך חזר באמצע מסיבות בלתי ידועות. מאז חש הגאון את עצמו ואחריו בני משפחתו כאילו פגם משפחתי דבק בהם מאחר שלא עלו לארץ ישראל ."עוון" זה בא אלעזר לתקן. בעלייתו לארץ ישראל . 
ועל נסיעה זאת באופן נדיר ביותר השתמרו בידינו שני מקורות שונים אחד קטע יומן פרי עטו של לנדא עצמו והשני סיפורו של יצחק זאב בן יהודה ידלר שעלה עם אלעזר  לנדא באותה נסיעה לארץ ישראל ויש לנו תיאור גם ממנו של הנסיעה  לירושלים שהתרחשה  בשנת תרכ"ז 1867 או באב תרכ"ח 1868 -.
וזאת אגב הנסיעה היחידה לארץ ישראל מתקופה זאת ( או כל תקופה אחרת ) שעליה יש לנו שני תיאורים שונים משני אנשים שהשתתפו באותה הנסיעה .
סיפור המסע של יצחק זאב ידלר מובא בספרו של בנו בן ציון ידלר המגיד מירושלים
ידלר מספר שם את סיפורו של אביו יצחק זאב בן יהודה דוד ידלר   ( מחבר כמה ספרי פירושים כמו :  מדרש רבה מגילת רות :ע"פ מתנות כהונה, ועם פירוש חדש תפארת ציון   מ-1895 וpירושי "תפארת ציון"   שונים ) " שעלה עם רבי אלעזר לנדה לארץ ישראל בשנת תרכ"ז 1867
 

יצחק זאב ידלר החליט לעלות עם אישתו לארץ ישראל כנגד רצון הוריו ובנסיעה זאת "הזמין לו הקב"ה" אנשים מכובדים שגם דרכם הייתה לארץ ישראל ובהם "הישיש " רבי אלעזר לנדא .

יצחק זאב ידלר שמח שמחה גדולה על שהוא עולה לארץ ישראל עם נינו של הגר"א שהיה הראש והראשון לעלות לארץ ישראל והיה משוכנע שבזכות הגר"א ופעולותיו למען העלייה לארץ ישראל הם יגיעו לארץ בשלום.

בנסיעה עצמה ידלר שהיה בן 24 היה הצעיר ביותר בקבוצה שבה רוב הנוסעים לארץ ישראל היו זקנים. הוא סיפר ששאר הנוסעים התפלאו כיצד אברך צעיר  כזה יוצא עם בני משפחתו לארץ שהייתה מדבר שממה.  הוא סיפר להם שיש לו אב עשיר בארץ ישראל שאליו הוא נוסע.

שאר הנוסעים קיבלו את דבריו כפשוטם .כשהיגיעו ליפו שאלו אותו איפה אביו העשיר והוא הסביר שכוונתו הייתה לבורא עולם .
ידלר סיפר שכאשר היגיעו ליפו וחיפשו אמצעי תחבורה לירושלים הם קיבלו הצעה לנסיעה בחמורים חינם אלא שהם חשדו במציעים ואכן התברר להם שהמציעים הם מיסיונרים ודרשו מהם להסתלק.

 הם עלו בחמורים לירושלים שאל שעריה היגיעו בשנת תרכ"ז ( 1867 ).

 ( סיפורו של יצחק זאב  ידלר מובא בגירסה מקוצרת ברשת כאן )

 

י ואחרי כל הדברים האלה אני מודה ומשבח  ומפאר ומרומם לאלוקי אבותינו שהביאני אל הארץ הקדושה ,ארץ חמדה ,אשר חמדו אליה אבותינו הקדושים .וכאשר ראיתיה בחורבנה ,כן נזכה כולנו ביחד לראותה בבינה על תלה ".
( אלעזר לנדא ביומנו האישי במסעו לארץ ישראל 1867)
מיד בכניסתם לעיר קרעו את בגדיהם כמקובל וכצפוי כאבל על חורבן ירושלים .
אבל מה שקרה לאחר מכן היה פחות צפוי:

 מיד לאחר מכן מדווח ידלר שלמרבית הפתיעה אנשי העיר קיבלו את פניהם בשמחה גדולה שמן הסתם רוממה את רוחם של אנשי הקבוצה  המופתעים שלא ציפו לכל קבלת פנים מיוחדת. בחנויות העיר  אף הוכרז מעין יום חג שבו חולקו לאנשים מגדנות לרגל בואם.
נראה שזאת לא הייתה תופעה קבועה בכל פעם שהיגיעה שיירת עולים אלא בגלל האירוע המיוחד מבחינת תושבי העיר בגלל אליעזר לנדא נין הגר"א שהיגיע אליהם והתיישב בעיר וכבוד גדול נעשה לו לרגל ביאתו משל היה בן משפחת מלוכה שבא להתיישב בעיר. .
אלעזר לנדא עצמו אגב אינו מזכיר את ידלר בתיאור מסעו ומן הסתם הוא השאיר עליו רושם פחות חזק   מזה שהוא השאיר על ידלר.
כיום שרדו כמה דפים מיומן שכתב שבהם תיאר את מסעו מסלונים בספינה אוסטרית לאודיסה ומשם לאיסטנבול שם ביקר את הקהילה היהודית ומשם קיים מסע ימי ארוך דרך גליפולי סנקולה איזמיר ואלכסנדריה עד שנחת לבסוף ביפו . ומשם עלה על גב חמור לירושלים במחיר שישה רובלים .

בירושלים התקבל אלעזר בכבוד גדול ויוצא דופן לעולה חדש כצאצא של מייסד העדה הגר"א .
הוא מספר שאת פניו בעיר קיבל קרוב משפחתו הרב נתן בריסקער שחי שם כבר מזה עשר שנים ועימו עוד אנשים מסלונים שאותם כבר היכיר . ואחר כך קיבלו את פניו גדולי העיר כמו הרב הראשי של ירושלים ,ידידי המשפחה הרב שמואל סאלאנט.
בירושלים גילה אלעזר לנדא קהילה שלמה שנוסדה חיה והתנהגה על פי הכללים והחוקים שאותם קבע אבי סבו . הוא מצא שבעיני הישוב בירושלים מסורת הגר"א הייתה כה חזקה עד שאישיותו של אבי סבו קיבלה שם דמות מוחשית כאילו התהלך בתוכם ולא חי בליטא הרחוקה .

 אלעזר  פנה לבית הכנסת  "מנחם ציון"  וגילה בתדהמה ששם התפללו לפי מנהגי הגר"א והתלהב לראות שכל המנהגים שנוסחו ונקבעו ביד אבי סבו נשמרו בקפדנות בירושלים עיר הקודש . 
אורח החיים של עדת הפרושים היה בנוי באופן קפדני לפי מנהגי הגר"א ונוסח התפילה של הגר"א הפך לנוסח המוסמך שלה ולמה שנקרא מאוחר יותר "נוסח ארץ ישראל "

את סדר אמירת קרבן הפסח והקרבתו הם ערכו בכותל המערבי "כפי דעת מרן הגר"א " השפעת הגר"א הייתה מורגשת היטב במיוחד במוסדות החינוך שלהם שמייסדיהם היו נאמנים לשיטת הגר"א היו זהירים בלימוד מקרא ודקדוק שנשכחו לגמרי לפני שבא הגר"א התרחקו מן הפילפול וכיוונו לפשט האמיתי .

 גם את שם הישיבה הראשונה בירושלים קראו בשם הישיבה שהקים תלמידו של הגר"א רבי חיים מוולוזין "עץ החיים ".
ספק אם הייתה קהילה יהודית כזאת במקום כלשהו בעולם שכל כולה פעלה במטרה ליישם במציאות את רעיונותיו של רב שנפטר עשרות שנים קודם לכן . 

ביום ד' ערב ר"ח קודם הסליחות הלכתי לבית הטבילה ,וגם לבית המרחץ הנקרא תערקישא באד .והמרחץ הזה עשוי כמו בזמן הגמרא ,שמבערין תחתיו ואין שם כעזימר רק רחיצה בחמין וצונן ואין מגלים שם את הגוף ,רק מעטפים בלילייליכער ורוחצים על הלייליכער ,והוא משם הצניעות . ואף הטערקין הערלים נוהגין כך .
( מיומנו של אלעזר לנדא )
לאחר שהתרחץ במרחצאות התורכיים של העיר (  מרחצאות כאלו לא היו מוכרים כלל באימפריה הרוסית ) הלך אלעזר להתפלל בכותל המערבי ושמח לגלות שהמתפללים מבקשים רחמים גם על אנשי הגולה ב"בכיות גדולות למען הארכת ימיהם ושנותיהם" .  הוא התפלל למען בניית ירושלים ושמח עוד יותר לגלות ש"כללו של דבר שמו הגדול מתקדש שם תמיד "
והנה אשר סיפרו לכם חדשות מהנמצא מהחפירה שבסמוך לכותל מערבי שמצאו שם שמן זית וחרב של כסף ושארי דברים ,הכל שקר מוחלט ,כי אין כסף ואין שמן ,רק מצאו חורבות ושווקים ורחובות ,כי כן הוא תחת כל העיר הבנויה כעת חורבות מתחתיה ,כי כמה פעמים נהרסה העיר,
ואחר כך כשבונים המה בונים על החורבות ונשארו החורבות מתחת .
( מיומנו של אלעזר לנדא )
.
הוא ביקר בחורבות שאז החלו לחפור בהם והתאכזב לגלות שבניגוד למה ששמע לא מצאו שם אוצרות כסף ושמן אלא רק חורבות של בניינים שווקים ורחובות . ודיונו בנושא החפירות מראה על עניין עמוק בארכיאולוגיה .

1867 או 1868 ?

נשאלת השאלה מתי בדיוק התקיימה העלייה של אלעזר לנדא  ?

 בחוגי משפחת לנדא מקובל היה לקבוע זאת ב"סביבות שנת 1868 " או" 1868 ויש מי דייק וקבע ב"חודש אלול תרכ"ח היגיע לירושלים." וכך נכתב במקורות המשפחתיים השונים .
אולם בספרו של בן ציון יאדלר התאריך ניתן בדיוק רב בשנת תרכ"ז 1867 ונראה שיש לקבל תאריך זה.

יש לזכור שאליהו לנדא שהיה היסטוריון של המשפחה אף לא היכיר את אביו שמת בינקותו ויכול היה להסתמך רק על מידע מיד שניה.בניגוד לבן ציון יאדלר שכמובן שמע מן הסתם את אביו מספר רבות על הפרשה .וכך יש לקבל את האריך שהוא מציג על העלייה.

עם זאת אני תמה מדוע בני המשפחה שהיו מודעים היטב לספרו של בן ציון יאדלר כאשר יצא לאורלא שינו את התאריכים בהתאם.
כנראה לא שמו לב לעניין.

. זמן קצר לאחר שהיגיע האלמן אלעזר לירושלים השתנה מצבו המשפחתי לתמיד.
אנשי העיר השיאו את האיש המבוגר לבתיה בריינה בת זאב וולפנזון   בנו של  אברהם הדיין ווולפנזון " ממנהיגי העדה בירושלים ואחד ממעריציו הגדולים מכל של הגר"א
זאב וולפנזון היה ידוע כמי שהיה נוהג תמיד להתפלל תפילה מיוחדת לבניית ירושלים "בזכות רבנו אליהו " ( הגר"א ) .בחגיגות של חנוכת הבתים בשכונות הראשונות היו רוקדים ושרים "ירושלים הבנויה בזכות רבנו אליה וקץ המגולה נעירה מן המיצר למרחביה " זאב היה תמיד מהמנצחים על הקהל וכששר את המילים "בזכות רבנו אליה " היה מתלהב עד השמים ".
ומכאן אנו לומדים משהו על הערצה העצומה שחש לגאון מוילנה. מן הסתם היה לכך קשר להחלטתו להשיא את ביתו בתייה בריינה לנינו של הגאון אליעזר לנדא שהיה מבוגר ממנה בהרבה . עבורו זאב וולפנזון היה זה כבוד גדול במיוחד להשיא את ביתו לצאצא של הגר"א .וסביר להניח שמשום כך התעלם מהעובדה שאלעזר היה לכל הפחות בן גילו או אף מבוגר יותר.

אלעזר היה אדם נחבא אל הכלים אבל אהוד מאוד בירושלים . .
הוא היה מלומד ידוע אבל בצניעותו נמנע להתערב במאבקים הפנימיים של ירושלים הוא קבע שיש לחזק את הישוב בראש ובראשונה על ידי לימוד ומבניית מוסדות חינוך. הוא היה אהוב מאוד על רבים שלהם עזר בסתר
השכן וידיד המשפחה פנחס גרייבסקי מספר עליו :היה גדול בתורה ורב פעלים למד ולימד וזכה את הרבים בתורה ותעודה תמים היה עם אלקים ואנשים .לא הלך בגדולות ויהי ענו ושפל רוח למאוד .לא התערב בענייני העיר בכתותיה ובמפלגותיה .ויחזק ידי אלה שהתעסקו בבנין הישוב והתפתחותו .חבר היה לחובבים והבונים הראשונים .
לפרנסתו עבד אליעזר לנדא כמגיד שיעורים ומלמד מוסר בבית המדרש "מנחם ציון " בחורבת רבי יהודה החסיד מאחר שנודע לבעל כח גדול בדרשותיו " .
לאלעזר ולבתיה בריינה נולד בן אליהו והיה הדבר לשמחת כל הישוב בירושלים וליצחק זאב ידלר זאת הייתה שמחה המכופלת מאחר שהיה מהמסייעים לעלייתו של רבי אליעזר לארץ ישראל .
אבל השמחה הייתה קצרת ימים עד מאוד .
אליהו לנדא מספר "בליל מוצאי יום הכיפור תרל"ג פתאום בהיותו בבית ש"ב הרב נתן גרינגארט על סעודת מצווה נחלה וביום ב' תמוז תרל"ג נולדתי ונשארתי עולל ויונק על שדי אמי כבן שלושה חודשים כשלוקח עטרת ראש אבי המנוח . ואמי מורתי לא נישאה יותר לאיש ובתתה שנותיה ביגון ובאנחה ובעמל רב כגדלה אותי על ברכי התורה.

פנחס גרייבסקי מספר : ביום הרביעי י"ח באדר תרל"ד ( 1874) גווע וימת לפתע פתאום ,ויגדל המספד בירושלים על מות האיש היקר הזה אחד השרידים בפליטת ישראל אשר בירושלים .יקוננו עליו "הוי חסיד ! הוי עניו ! מתלמידיו של אברהם אבינו עליו השלום שבמידתו אחז והיו מכניס אורחים בתוך ביתו ודאג למחסורם .
כבוד גדול עשו לו בצאתו ,אוהלי המסחר סוגרו ,עובדי עבודה שבתו מעבודתם ולא שלחו יד במלאכה .כולם נהרו אחרי מיטתו וילווהו לבית עולמו ,לרבים מהם היה אב ופטרון ואח לצרה ,הניח אחריו דור ישרים יבורך .
אלעזר נפטר ביום א' באדר תרל"ד 18.2 1874 .ביום מותו התאבלו עליו כל תושבי ירושלים בעיר הוכרז על יום ביטול מלאכה כללי ,כל החנויות נסגרו ,וכל תושבי העיר השתתפו בהלוויתו ונאמרו עליו הרבה דברי הספד ושבח
ייתכן שהאבל הכללי הזה לא נבע רק בגלל היותו אהוב בציבור אלא גם בגלל שהיה נינו של הגר"א וקשר חי עם האיש הביא ליסוד הישוב הפרושי בארץ  ישוב שחי על פי הכללים שקבע לו אותו רב.
על קברו שנמצא ליד קבר חותנו רבי זאב וולפנזון כתוב:  
"פה נקבר איש מצויין בשערי ציון רב פעלים מקבצאל


אשר קיבץ וריבץ
פועלים לתורה הרב
כו' מו"ה אליעזר בן הגאון
מו"ה ( מורה הדור ) יעקב משה זצוק"ל ( זכר צדיק וקדוש לברכה )
מסלונים נכד
גאון ישראל הגר"א
מוילנה זצוק"ל
גלב"ע יום ב הטגא
אדר ש' תרלד ( 1874)
תנצבה

את מקומו של אלעזר כמורה בבית המדרש "מנחם ציון " תפס בסגירת מעגל מוזרה שותפו למסע לארץ ישראל יצחק זאב ידלר ובנו מספר שלומדי השיעורים בבית המדרש היו אומרים "כשמת רבי אלעזר חשבנו שלקח עימו גם את "חובת הלבבות " אך כששמענו את שיעורו של רבי יצחק זאב ,ראינו שאכן "חובת הלבבות "נשאר כאן ".

ממקה "הגדולה והחשובה מבנות ציון "

אשתו של אלעזר בתיה בריינא" "בעשה " לנדא לבית וולפינזון שכונתה ממקה היא אם המשפחה בארץ ישראל.

( צבי אשד , שלשלת הדורות לבית לנדא לבית הגאון מוילנא. )

מתי נולדה בתיה בריינה לנדא  ?

כאשר נישאה בתיה בריינה "ממקה " לאלעזר לנדא היא  הייתה אלמנה עם בת מבעלה הקודם אברהם בנימין  דיסקין בן אריה ליב רלב"ג ( בן רבי גבריאל ) .

במקורות המשפחתיים מצויין שבתיה  נולדה בערך בשנת 1838
באותה התקופה בארץ ישראל לא היה נהוג לרשום  מטעם השלטון את תאריכי הלידה של התושבים.

בעניין הזה אפשר להסתמך רק על המפקדים השונים שאותם ערך משה מונטיפיורי בקרב תושבי הארץ היהודיים. ושם ניתנים גם נתוני שנת לידה אם כי אלו יכולים להיות בעייתיים ביותר,מאחר שהנשאלים לא בהכרך טרחו לדייק בעניין. אבל זה מה שיש.

על פי מפקד מונטיפיורי משנת 1855 היו אז שני ילדים לר' זאב וולפנזון  :

 מאמלע בת 13 ובן-ציון בן 10 (יליד 1845 )
דהיינו בתיה בריינה שהיא מאמאלה נולדה בשנת 1841.
כלומר  בתיה בריינה  הייתה בערך בת 30 כשנישאה לאלעזר והייתה יחד עם אחיה בן ציון היחידה ששרדה מ11 ילדים שנולדו לזאב וולפנזון ומתו במגפות התכופות שהיו בימים ההם.

על פי המקורות המשפחתיים היא נולדה לרבקה באבא אולם מפקד מונטיפיורי מציין בת בשם מאמלה ובן בשם בן ציון לזאב ולאישה בשם "באבא זלדה"  דווקא.

 ואם כך ייתכן שזלדה ולא רבקה הייתה אימה האמיתית .
מוזר לציין שבמפקד  הקודם של 1849 שגם בו אשתו של זאב היא "באבא זלדה" נזכרים שני ילדים: בן ציון כצפוי  ( הוא היה אז בן 4) , ורבקה שיינדל.  ,כאשר הייתה צריכה להיות מוזכרת בתיה בריינה שהייתה אז בת שמונה.
העניין אינו ברור האם היה כאן בילבול עם שינדל אשת הסבא אברהם וולפנזון ? 
ואולי  הייתה בתיה בריינה בת מאומצת ? והתקבלה על ידי המשפחה רק אחרי אותו מפקד?  
ואולי ( וזאת כנראה הסיבה האמיתית ) בני משפחת וולפנזון פשוט לא ראו סיבה לדייק בשמות בני המשפחה שאותם נתנו ?

 

על פי  ישראל בן זאב בתיה בריינה הייתה ידועה ברחוב היהודים בכינוי הפינוק "מאמאלה " בגלל יופיה וחינה וכשגדלה נודעה כ"מאמקה" מאותה הסיבה.
היא תוארה כאישה יודעת תורה ושוקדת על קיום המצוות וככל הנראה מלומדת הרבה יותר מהמקובל אז בקרב הנשים בירושלים . היא נודעה בצדקנותה ובכך שהייתה מפזרת בנדיבות רבה את רכוש המשפחה לפני נישואיה ואחריהם .

בתה של בתיה הייתה  רחל שהתייתמה מאביה אברהם בנימין דיסקין  בגיל חמש גדלה אצל אימה ואצל סבה זאב ולאחר מכן אצל אביה החורג אלעזר . רחל יפת התואר כמו אימה נשאה בגיל 17 לאברך רבי שלמה הכהן מפרעסבורג .

 הם מן הסתם לא חיו ברווחה רבה מאחר שלפי המסורת המשפחתית סבה זאב וולפנזון השתמש בכסף הנדוניה שלה כדי לרכוש את חלקת הקבורה של האשכנזים בהר הזיתים .

  רחל ילדה לבעלה  שתי בנות שמתו בקטנותן . היא התאלמנה ממנו ומאנה להינחם וישבה אלמנה במבחר שנותיה ומאז חיה שנים רבות כאלמנה חיים של "יסורי הגוף והנפש במידה מרובה עוני ומחסור ,רעב וכפן רוב שנותיה בנהי בכי תמרורים עד ימי זקנותה שמצאה מנוחה ושלום במושב זקנים וזקנות הכללי שהגו עמה בטובה עין וברחמים עד שהלכה למנוחת עולמים ונפטרה ללא ילדים ב-1933 ונקברה בהר הזיתים באהל רחל גלמודה ושכולה ".( אליהו לנדא בספד )  .

 בנות ציון וירושלים / פנחס בן צבי גרייבסקי

השכן וידיד המשפחה היסטוריון ירושלים פנחס גריביסקי שהיכיר את ממקה ואת משפחתה מילדותו והיה האח של יעקב גולדמן שנישא לדודתה ( הצעירה ממנה ) אסתר מלכה. הוא  מספר עליה בספרו "נשות ציון וירושלים " המוקדש לתיאורים קצרים של נשים שונות בירושלים של המאה ה-19 . :
זוכר אני כך היה באחד מלילי החורף הקשים ליל סופה וסערה ,ליל גשם ושלג ,מר אבי ז"ל שב אז מן המשמר אצל אחד החולים מחוץ לעיר ,כולו רטוב מים ,רועד מקור וקר ככפור.
מרת אמי עליה השלום אך הגישה לו כוס חמים .והנה דפיקה על הדלת ואישה אחת עם פנס קטן בידה נכנסה בחיפזון ובקשה ,יותר נכון דרשה מאת אבי ללכת איתה מחוץ לעיר ולהביא את הרופא היווני ( הרופא המצויין בעת ההיא ) ד"ר מאזוריקי  בעבור מהגרת אחת אם לילדים קטנים השוכבת למעצבה ובחום של ארבעים מעלות משתעלת ומרגשת כאב בצידה …
"את מאזוריקי  בעת הזאת ? מאמקה יקירה זה יעלה לנפוליון זהב ( 20 פראנק )"
"אפילו שתיים שלוש" השיבה מאמקה "אמכור את כל אשר לי רק להציל את המסכנה הזאת ,כבר נתנו לה מה שצריך אבל רבי צבי היא בוערת כתנור צריכים להציל אותה בעוד מועד".
"ועל מי נטשת את בנך את יחידך את אלינקה הקטן ?
( "אלינקה " הוא אליהו לנדא לעתיד המוציא לאור של כתבי הגר"א א.א. )
"ביד ה' ,ביד מלאכיו הטובים הוא בריא ה' ישמרנו !" .
מר אבי ז"ל ,כמובן מיהר והלך איתה להביא את מאזרייקה ,והסמים מבית המרקחת הרופא ר' יהושע יונה עם כוסות רוח ,ומאמקה הרחמנית הביאה החלב ,בשלה מרק בעד החולה ,"אם הילדים הרכים " ולא זזה ממנה עד ששבה לבריאותה ..

( ד"ר מאזוריקי המוזכר כאן היה רופא מפורסם שהתפרסם בין  השאר ביגלל הקשר שלו למתישבי פתח תקווה הראשונים והוא מוזכר בבלדה של יורם טהר לב על השכן של מאמקה "יואל משה סלומון " א.א. )


מאמקה היקרה הייתה "אשת חייל " קנתה חמים מן השוק ,טחנם ומכרה את הקמח ללקוחותיה ,וכמה רוטלים קמח חילקה בהצנע ,בכבוד .למשפחות עניות . כמה יתומים ויתומות השיאה ,כמה השתדלה בעד אומללים וקשי יום .מאמקה הייתה עסקנית –רחמנית ,מצוינת בבנות ציון וירושלים ,כראויה לבת גדולים וטובים כמוה."

אכן נדיבה וצדקנית. אבל התוצאה של נדיבות זאת הייתה שבתוך זמן מצאו האם ושני ילדיה רחל ואליהו את עצמם במצב של עוני לאחר פטירתו של אלעזר.
אחת הסיבות לכך היו שהיא החליטה שלא להינשא לאדם נוסף למרות שיכלה לעשות זאת וזאת בנימוק ש"כלי שהשתמשה בקודש ( נינו של הגר"א ) אל תשתמש בחול " ( אדם רגיל ) .
ידוע לנו שכתוצאה חיו היא ובנה במשך תקופה חיי עוני,ואף השתמר בידינו מכתב של הרב חיים יעקב שפירא משנת 1895 הקורא לסיוע לאם ובנה:

 

 

מכתבו של ר' חיים יעקב שפירא תרנ"ה, 1895. אודות סיוע לאלמנתו של אלעזר לנדא.

מוערך  כשווה סכום 700 דולאר במכירה פומבית.

באשר האשה מרת בעשה בריינא אלמנתו הרב ר' אלעזר בנו של הרב הגאון מורנו יעקב משה נכד הגאון החסיד מווילנא זצ"ל_ נסעה מפה בקיץ העבר מגודל הדחק אשר לה ולבנה יחידה, ובקשה חתמ_ בבקשה עבורה בת__ ח"י ק"ק של אשכנזים מפה עיר הקודש תבנה ותכונן וכעת בקשה ממני לכתוב כתב בקשה עבור האישה החשובה הנ"ל, _ אמנם שהוא למותר באשר יש בידה מכתבים מאיזה רבנים פה, אף על פי כן להפצרתי אנשים המכירים אותה באתי גם כן להודיע לרבנים הצדיקים … שמצווה רבה היא להיות לעזר להאשה החשובה שלא תסבול היא ובנה מצוקת העוני הצבור נקרא לרחם מן השמים על כל המרחם עלינו ויתקשר ברוב ___ ובאתי על החתום יום ד' ב אדר ___ תרנ"ה
הרב חיים יעקב שפירא ירושלים עיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו.

( מכתב בקשת העזרה  הנ"ל הוצע  לאחרונה למכירה פומבית מודרנית במחיר התחלתי של 400 דולאר ומצופה שאפשר למכרו גם ב-700 דולאר , סכום שמן הסתם יכול היה לסייע רבות לאם ובנה בירושלים של המאה ה-19)

בכל מקרה לאחר מותו של אלעזר היו חייה של בתיה בריינה ולעתיד חיי  בנה קודש לשימור ולהפצת כתביהם של הגר"א ובני משפחתו.

בחיפוש אחרי כתבי היד

לפני מותו הטיל אלעזר על בתיה משימה.  :
לאתר את כל כתבי היד של ספרי וכתבי היד של הגר"א ובני משפחתו שהיו בחזקתו בחו"ל ולא היגיעו עימו לארץ וגם הנחה אותה על כמה כתבי יד חשובים וסודיים ביותר של הגר"א ובני משפחתו מהדורות הקודמים עד ל"חבר יוסף" במאה ה16 ששוב לא היו בחזקתו.

 ובהם הנוסח המקורי של כתב היד המסתורי הכתוב בכתב צופן מכונה "צופן הגר"א " שיש החושבים שנכתב בידי אברהם בנו של הגר"א ויש המיחסים אותו לגר"א עצמו  ומתאר כנראה בכתב צופן את העתיד לבוא בימי המשיח.

כתב יד זה שלא פוענח עד היום נחשב לכתב היד המיסתורי ביותר שנכתב בידי רב חשוב כלשהו .
לדעתו מן הראוי היה שיחזרו להיות ברשות המשפחה בארץ ישראל ושהם יודפסו בידיה.
ככל הנראה אלעזר התחרט עמוקות על מכירת כל כתבי היד לשרלוט קרובתו על מנת לממן את עלייתו לארץ ישראל ,הוא לא סמך על קרובי המשפחה ואנשים שמחוץ למשפחה שיוכלו לטפל בכתבי היד כראוי להם
ואולי היגיע למסקנה שמן הראוי היה שכולם ירוכזו ויודפסו בארץ ישראל מחוז חלומותיו של הגר"א. היו לו חששות עמוקים ממה שעלול לקרות לכתבי היד בגולה.
חששות אלו אגב התממשו במלואם.
עשרות שנים אחרי מותו חלק מכתבי היד הושמדו בשריפה גדולה ולאחר מכן נשרפו בגטו ביאליסטוק בתקופת השואה וכיום יש בידינו רק מעט מאוד כתבי היד של הגר"א .
אם היה אלעזר מביא את כולם לארץ ישראל עימו כי אז סביר להניח שהרבה יותר מהם היו שורדים.
.
לאחר פטירת בעלה שעל פי המסורת המשפחתית הנחה אותה בחייו הודות מקומות המצאם של כתבי יד אלה .בתיה בריינה הקדישה את חייה לביצוע המשימה יוצאת הדופן ויצאה לבדה לחו"ל בעקבות כתבי היד כשברשותה אינפורמציה שקיבלה מבעלה בנושא איפה אפשר לאתר אותם.

בתיה בריינה קיבלה מכתבים מהרב יהושע ליב דיסקין ורבי נפתליה ריץ בו הם מבקשים לסייע בידיה מאחר שהיא נוסעת לחו"ל במטרה לבקש תמיכה ועזרה בענייני הדפסת ספרי הגר"א.
כמו במקרה של מירל צוקרמן עלינו להניח שאם בתיה בריינה טרחה כל כך בעניין כתבי הגר"א והקדישה את חייהם לחיפוש אחריהם ,הרי שגם קראה ולמדדה אותם בניגוד למקובל אצל נשים בחברה שבה חיה והייתה מודעת היטב לערכם.

 

 

 

 

הרב בן ציון שטרנפלד.אב בית הדין בעיר בילסק. פגש בעירו בתקופות שונות  בחייו את אלעזר לנדא  את בתיה בריינה אלמנתו  ואת בנה אליהו בעת שבאו לביקור באירופה.

 

….."והייתה לי עגמת נפש רבה על שלא זכינו שיצאו דברי הגר"א בספרו הקדוש פירוש ירושלמי מהזרעים לאור .

 וביותר היה ליבי דווי כי לפני זה זמן רב הייתה אלמנת הרב רבי אלעזר ז"ל שבאה לפה לבילסק מארץ הקודש ואמרה לי שיש בידה חידושים מהגר"א על זרעים שרצונה להדפיסם. ואראה והנה הם רק מעט ואינו הספר הארוך שראיתי מאז…. והיא נסעה מפה .
והנה זה לא כבר היה אצלי בן האלמנה הנ"ל האברך המופלג אליהו שנולד בארץ הקודש ושם הוא גם עתה ונסע מכאן קישינובה כי שמע שחותנו של אלעזר הנ"ל דר שם ונסע אליו לחקור דבר הספרים אך כנראה לא מצא שם את אשר ביקש ושב לארץ הקודש .

 כך או כך אוי ואבוי שנאבד מאיתנו אור גדול ,ספר יקר וקדוש …"

( הרב  בן ציון שטרנפלד אב בית הדין של כילסק במכתב בעיתון "המודיע " ה' מנחם אב תרע"ג מקונן על אי הדפסת כתב היד של פירוש הגר"א ל"זרעים ")

בידיה של בתיה בריינה היו פירושים של הגר"א לסדר זרעים שהשתמרו בידי אלעזר אולם זאת הייתה גירסה מקוצרת ושונה מהגירסה המפורטת יותר שקיימת גם היא . הרב שטרנפלד מספר שהיא באה אליו בחו"ל והודיעה לו שיש לה כתב יד בעניין שהיא רוצה להדפיס אבל הוא ראה שהם קצרים בהשוואה לכתב היד המקורי שראה מידי בעלה בזמנו והוא אמר לה שעדיף להדפיס את כתב היד המפורט והארוך יותר שאותו ראה . .אלא שהיו כתבי יד נוספים רבים שלא היו בידיה של בתיה בריינה והיא הייתה נחושה לשים עליהם את ידה על כמה שאפשר מהם ולהביאם לארץ ישראל.
בתיה בריינה יצאה ל"מבצע הצלה " של כתבי הגר"א " היא יצאה למסע חיפושים בסלונים ובוילנא ואספה כל דבר שקשור לגר"א שיכלה לשים עליו את ידיו :ספרי הגר"א ,כתביו , ,כתבי יד שלו , ספרים שבתוכם כתב דברי פרשנות שאת כולם לקחה עימה בחזרה לביתה בירושלים .

במקביל גם אספה בחו"ל כספים רבים למען הדפסתם וההוצאה לאור של כתבי היד בירושלים. פגישה מעניינת באופן מיוחד הייתה לה עם מירל שרלוט האספנית העשירה שבאה לבקש ממנה כספים לשם הוצאת כתבי הגר"א.וככל הנראה הגבירה שזיהתה מיד נפש קרובה אישה שמסוגלת כמוה להעריך את כתבי הגר"א נתנה לה את הכספים שביקשה .
הכספים שאותם קיבלה מהגבירה ממירל שרלוט צוקרמן סייעו לעתיד כעבור שנים בהוצאתם לאור שנעשתה לבסוף בידי בנה אליהו לנדא בירושלים. 
 

ד"ר יעל לוין חוקרת היסטוריה נשית היא בעלת תואר דוקטור מן המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. היא  פרסמה מחקרים, בעיקר על היבטים שונים של האישה ביהדות, וכן חיברה שורה של תפילות שהתקבלו ברבים. היא חיברה בין השאר את המאמר "נשים למדניות בירושלים",  בכתב העת "מבוע", כד, תשנ"ד, עמ' 104-103, 120-119.

 א.א. ד"ר לוין האם זה היה מקובל אז באמצע המאה ה-19 שנשים יהודיות יעסקו ב"ציד " כתבי יד של חכמים יהודים כמו הגר"א ויעסקו בהוצאתם לאור ? או שזאת הייתה תופעה מיוחדת ונדירה ?
 ד"ר יעל לוין : אני באופן אישי לא מכירה דוגמאות נוספות של נשים ש"צדו" אחר כתבי יד בוודאי לא מהתקופה ההיא שבה אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים נשים יהודיות דתיות שחיברו ספרים.
זה נראה על פניו כתופעה
חסרת תקדים בהיסטוריה היהודית כולה. עם זאת חשוב לציין שהיו גם נשים יהודיות שעסקו לאורך הדורות בהדפסת ספרים.

עם שובה  לארץ ישראל רכשה בתיה בריינה  בכספה הפרטי חלקת אדמה בת שלושה דונם טורקיים בהר הזיתים ששם נקברה .

 היא נפטרה ביום א חג הפסח תרע"ב ( 1902) בירושלים והובאה לקבורה בו ביום כרצונה.
את המשימה שלקחה על עצמה של פרסום כתבי היד של הגר"א בדפוס המשיך בנה אליהו לנדא
אליהו לנדא היה הדור השישי של המשפחה מהגר"א
הוא היה הילד החמישי של אליעזר לנדא שהיה הילד השני של יעקב משה לנדא שהיה הילד הראשון של אברהם שהיה הילד השביעי של הגר"א שהיה הילד הראשון של שלמה זלמן מוילנה.

אליהו התייתם מאביו בגיל שבעה חודשים וגודל בבית הסבא מצד עימו רבי זאב וולף וולפינזון .בבגרותו הפך לחוקר תולדות משפחת הגר"א ולמוציא לאור של כתבי הגר"א ובני משפחה אחרים . וראה את עצמו מכאן ואילך כ"בעל החזקה" על מורשתו הרוחנית של הגר"א וכאחראי על הפצת כתביו ורעיונותיו בעולם.
וככל הנראה ראה את עצמו כממשיך בכך את מצוותם של אביו ושל אימו העקשנית.

 

 

 

אליהו לנדא בנם של אלעזר ובתיה בריינה.

 

 

 נספח: "בן ציון  וולפנזון אחיה של בתיה בריינה : חייו של אדם רגיל מהמאה ה-19
 

 

בן ציון וולפנזון היה אחיה היחיד ששרד של בתיה בריינה מבין 11 ילדים שרובם מתו בילדותם ממחלות ומגפות שונות שירושלים הייתה משופעת בהן .
למרות שלא הרבה קרה לו בחייו והוא בבחינת  "אדם ממוצע " של המאה ה-19 אנו יודעים עליו הרבה יותר משאנו יודעים על "האנשים הרגילים " של התקופה הודות לערך עליו ב"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו"  של דוד תדהר ערך נכתב בידי נכדו ישראל בן זאב שעוד הוסיף עליו בתיאור תולדות משפחת וולפנזון שלו במאמר  שלא יצא לאור אבל היגיע לידי .
בן ציון נולד  ב"חזקה" השטח  של אביו זאב ליד בית המדרש של כולל רייסין בשנת תר"ד 1844 הוא מתואר ברישומים בכנה של באבא רבקה אם כי לפי רישומי מפקד מונטיפיורי אימו נקראה  זלדה דווקא.
בן ציון למד בתלמוד תורה "עץ חיים  " שאביו זאב השתתף ביסודו ואחר כך בישיבה "עץ חיים " והתחנך על ידי בכירי המורים שם .
אך בעודו צעיר בן 18 בראותו כי אמו עמוסה טרחה רבה בניהול העסקים ואביו בצרכי ציבור עזב את הלימודים ויצא לעבוד בניהול הטחנה התת קרקעית  של הוריו

 בשעותיו הפנויות היה מוסיף לעסוק בתורה.
הוא נשא לאישה את ברינה בת הרב יעקב תאומים גבאי ישיבת "עץ חיים ".
בן ציון מעולם לא גילה את העניין בעסקי ציבור שגילו אביו זאב או סבו אברהם. הוא העדיף את השלווה בתורה ובעבודה ואת הישיבה הקבועה בירושלים. הוא גם לא גילה כל עניין בנסיעות לחו"ל  בניגוד להם ובניגוד לאחותו ואחיינו אליהו  , הנקודה הקיצונית ביותר  שאליה היגיע מירושלים היא שכונת מאה שערים שבן ציון היה אחד מעשרת בעלי הבתים הראשונים שבה.
בביתו שבנה לו שם אביו זאב בשנת 1874 שנת יסוד השכונה  נולדו רוב בנותיו. בימיו היו מחלוקות בתחומים שונים שאביו זאב נטל חלק מרכזי ברובם כמו מלחמת העצמאות לשחרור העדה האשכנזית מהאפופוטרוסות של העדה הספרדית אך כמו גיסו אלעזר לנדא הוא נמנע מלהשתתף במחלוקות אלו
 הוא היה ידוע כאחד מטובי בעלי הדקדוק של ירושלים ועזר לאביו בהגהת ספרים שנדפסו בדפוס רבי ישראל בק .בייחוד  התפרסם כקורא מצויין בתורה  ובהפטרות ,בשמירה על דקדוק הקריאה והנגינה לכל פרטיהם  לפי מסורת הערים שקלוב ומוהילוב ברוסיה שנשמרה בטהרתה במשך דורות רבים . הוא  היה מדקדק בהכרת התפילות והקנה את ידיעותיו אלה לרבים .ממנו למדו קריאה בתורה ובנביאים יעקב גולדמן חים מיכל מיכלין ואחרים .בכל יום ו' אחרי הצהריים היה מאסף נערים בבית המדרש הישן  של כולל רייסין ואחר כך בבית הכנסת של מאה שערים והיה מלמדם טעמי נגינה בקריאה בתורה ובדקדוק ההברה הנעימה. נערים אלו הפיצו את דרך הקריאה שלו בבתי הכנסת של האשכנזים הפרושים.
למרות היותו תלמיד חכם שיכול היה להיהנות מהחלוקה של "כולל רייסין " בחר בן ציון בפקודת אביו זאב לחיות על "יגיע כפיו " ועבד כל ימין בטחנת הקמח של הוריו עד יום מותו. איש עבודה היה שרק בלילות היה יושב עם תלמידי חכמים בישיבת "עץ חיים " ולומד בצוותה עימם תלמוד .
הוא נפטר  מיתה חטופה בירושלים בן 39 בלבד בט"ז בכסלו תרמ"ה ונקבר בהר הזיתים לא רחוק מאביו שמת שנתיים לפניו בשנת 1881 .
 בנו בן ה-13 מנחם שבן ציון עמד בתוקף על כך שיעבוד עימו בטחנה נאלץ אז  לקבל לידיו ולנהל את תקנת הקמח של הסבתה באבא והסב זאב ברחוב חברון בעצמו.

 היה זה אסון עבור  המשפחה האמידה שירדה כתוצאה מנכסיה  והטחנה לא האריכה ימים . ועסקי האיטליז הבשר בית המרקחת ותחנה הקמח שלהם לא החזיקו מעמד והתמוטטו כולם בזה אחרי זה. בזמן קצר מאוד. "העולם חשך"  אז על מנחם וולפנזון ועל אימו שמעולם לא עסקו בענייני מסחר .  הם נאלצו למכור את העסקים וגם את ביתם אחד מעשרת הבתים הראשונים של שכונת מאה שערים.
לעתיד מנחם וולפנזון  ניהל במשך שנים רבות בית חינוך לעוורים   ראשון מסוגו  בירושלים ביחד עם הסופר וההיסטוריון אברהם משה לונץ ( עיוור בעצמו ) וחיים מיכל מיכלין .

בנו היה החוקר המזרחן  וההיסטוריון ומיסד אגודת "בני הישוב "  ישראל בן זאב. אגודה זאת היא שהוציאה לאור את "האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו " של דוד  תדהר.
 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

 

  אלעזר לנדא ( עורך   ספר תוספת מעשה רב .כולל חידושי הלכות ומנהגים מהגאון מוילנה. 

 העתיק וסידר אלעזר לנדא הספר כולל גם כמה קטעים שחיבר בעצמו כמו סיפור על תקופת שהותו של הגאון מוילנא בבית הכלא.

הספר יצא במהדורה ראשונה בשנת תרנ"ו, 1896  בידי אליהו לנדא שההדיר את כתב היד של אביו.

הספר יצא שוב במהדורה נוספת בשנת תשל"א 1971 הפעם בידי יעקב לנדא בנו של אליהו ונכדו של אלעזר.

יעקב כלל במהדורה מורחבת זאת כמה דברים שלא נכללו במהדורה הקודמת ובהם צילום של מכתב שנשלח בידי רב וולוז'ין אל אלעזר לנדא . 

 

פנחס בן צבי גרייבסקי "אליעזר לנדא " בתוך " זכרון לחובבים הראשונים : וטובי עסקני הצבור בירושלם לתקופת מאה השנה לבסוס הישוב האחרון של עדת האשכנזים בירושלים –חוברת ו': דפוס ש. צוקרמן, תרפ"ז, 1927 . מהדורה שנייה ומחודשת הוצאת משפחת גרייבסקי , 1992 בשני כרכים . ( הפרק על אליעזר לנדא נמצא בכרך א' ע' 259-260) .

 

פנחס בן צבי גרייבסקי  "מאמקה לנדא " בתוך  בנות ציון וירושלים : ספר זכרון לשמותיהן ופעולותיהן של אחיותינו … העסקניות בחמר וברוח על שדי הישוב הישן-החדש בירושלים, עריה ומושבותיה , ירושלים : דפוס צוקרמן, תרפ"טתרצ"ג, מהדורה חדשה ירושלים : יד בן צבי, תש"ס
כולל פרק על בתיה בריינה לנדה "ממקה " ועל אמה רבקה .

אליהו לנדא "מצבת קבורת רחל עד היום הזה "לזכר מרת רחל רלבג ז"ל תר"ץ. –תרצ"ד " בתוך "גנזי ירושלים קיח קיט, תרצ"ד .

מאמר הספד על רחל בתה של בתיה בריינה מבעלה הראשון נכתב על ידי אחיה החורג מבעלה השני של אימה אלעזר.

.אליעזר ריבלין ספר היחס למשפחת ריבלין : ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות. עוד משפחות רבות וחלקי משפחות … כל אלה צאצאי קדושים וטהורים, הקדוש רבי יוסף חבר מוינא, הגאון רבי משה קרמר אב"ד ור"מ ווילנא, והגאון רבי משה רבקש בעל באר הגולה זצוק"ל. כולל א) מגלת היחס, על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה. ב) ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי השם, בצרוף לוחות ואילנות תמונות, ומפתחות ירושלים : הוצאת  המחבר, תרצ"ה-ת"ש,1935-1940

 

( החומר בספר לקוח  ישירות  ממחקריו של אליהו לנדא ששמו משום מה אינו מופיע בקרדיטים  כמי שהיה לכל הפחות המחבר השותף ).

 

בן –ציון יאדלר ספר בן יכבד אב : חלק א. מגילת הרפתקאות שעברו … על … אבי … מוהר"ר יצחק זאב יאדלער   ( ירושלם : [חמו"ל],  [תש"ח] )

 

 

 בן ציון יאדלר    בטוב ירושלים : זכרונות מחיי ירושלים ו גדוליה, צדיקיה ושומרי חומותיה במאה השנים במאה השנים האחרונות (הובא לדפוס על-ידי נכדו יצחק זאב… יאדלר-גולדברג ; ערוך ומסודר בידי בצלאל לנדוי, בהשתתפות אהרן סורסקי הוצאת נצח בני ברק, 1967  ובמהדורה שנייה ומורחבת בשנת 2004 )

 

כל ספריו של יאדלר מתארים את המפגש של אביו יצחק זאב  יאדלר עם אלעזר לנדא לרגל עלייה לארץ ישראל.

 ר' שמואל פייגענזאהן – (הידוע בכינויו 'שפ"ן הסופר') "תולדות דפוס ראם " בקובץ "יהדות ליטא : כרך א: היהודים בליטא מהמאה הט"ו עד 1918. עם הספר  תש"ך , 1960.

כולל תיאור מפורט  של הסאגה של פירסום "פירוש סדר זרעים " של הגר"א .

יוסף זונדל וסרמן ""אליהו לנדא " בתוך "מיקירי ירושלים "דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה, תלמידי הראי"ה קוק ואחרים הוצאת מסלול , ,תל אביב תשל"ג, 1973.

ד"ר יעל לוין " נשים למדניות בירושלים", מבוע, כד, תשנ"ד, עמ' 104-103,  120-119.

 

Freedman,     Chaim                      

Eliyahu’s branches :the descendants of the Vilna Gaon and his family, Teaneck, N.J. : Avotaynu, 1997

       

 

, Nei  Rosenstein    Gaon of Vilna and his cousinhood Elizabeth, N.J. : Computer Center for Jewish Genealogy, 1997

 

 

צבי אשד שלשלת הדורות למשפחת לנדא  לבית הגאון מוילנה –החל מן שלמה שלמן ואשתו טריינא הורי הגאון מילנא .,הוצאת המחבר . מהדורה ראשונה 1998,מהדורה שנייה 2003.

 רפאל שוח"ט  

 ארץ ישראל במשנת הגר"א ארץ ישראל והעלייה אליה בכתבי הגר"א מוילנא  המעיין, תמוז תשנ"ח 

 

 

 

הרב שלמה גאטעסמאן "תולדות רבי יעקב משה מסלאנים ז"ל " ישורון-מאסף תורני כרך ה' תשנ"ט

 

הרב דוד קמנצקי ""הערכה והשתוקקות  לביאורי הגר"א בדורות האחרונים " "ישורון –מאסף תורני כרך ו' תשנ"ט ,1999 .

איריס פרוש נשים קוראות: יתרונה של שוליות בחברה היהודית במזרח אירופה במאה התשע-עשרה, הוצאת עם עובד, ספריית אפקים, 2001

 

ביקורת על הספר

מרגלית שילה  נסיכה או שבויה ? : החוויה הנשית של היישוב הישן בירושלים 1840-1914 חיפה : אוניברסיטת חיפה, תשס"ב 2001.  

 

.

מ. יוסף "כללו של דבר שמו הגדול מתקדש שם תמיד " : רבי אלעזר בן יעקב משה לנדא בן רבי אברהם בן הגר"א עולה לארץ ישראל בשנת תרס"ח –מסמך נדיר –שני דפים מיומן מסעו האישי "."יתד נאמן –מוסף שבת י"א בתמוז  תשס"ב  21.6.2002 .עי' 14-16.

 

 דב בן דוד צבי  אליאך  ספר הגאון :לתולדות חייו ובירור משנתו של הגאון רבי אליהו מווילנא ירושלים : מכון מורשת הישיבות, תשס"ב, 2002 .(ספר בן   3 כר' (חלק א-ג, 1341 ע')

 ביקורת על הספר

התקפות על ספר הגאון

חרמות על ספר הגאון

 ישעיהו וינוגרד,אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מפורטת ומוערת של ספרי… רבי אליהו בן רבי שלמה זלמן מוילנא, ירושלים, ירושלים : כרם אליהו, המכון להוצאת ספרי הגר"א, תשס"ג , 2003

  סקירה של זאב גלילי

רפאל שוח"ט עולם נסתר בממדי הזמן תורת הגאולה של הגר"א, מקורותיה והשפעתה לדורות,הוצאת אוניברסיטת בר אילן , 2008 .

  

כולל דיון  על הגעתו של אלעזר לנדא לארץ ישראל .

 

נספח 1  : ההקדמה של אלעזר לנדא לפירוש הגר"א לסדר זרעים ( הפירוש וההקדמה לא נדפסו בימי חייו)  

הקדמה מבן נכד הגר"א  זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא.

הן כבר ידוע לכל מהחיבור הקדוש כתב יד ביאור על הירושלמי מסדר זרעים מאבי אבי זקני הגאון החסיד רבינו אליהו זכר צדיק לברכה לחי העולם מווילנא. כאשר כבר הובאו דברי החיבור הלז במקומות הרבה בספר שנות אליהו הנדפס בלבוב שנת תקנ"ט. במסכת פיאה פרק ו' משנה ג'. שם משנה ז'. ובמסכת דמאי פרק ח משנה א'. ובפרק ד' משנה א'. ובמסכת כלאים פרק ב' משנה ב'. ובמסכת שביעית פרק ח' משנה ו'. וכמו כן הועד על זה החיבור בספר פירוש על כמה אגדות מאבי אבי זקני הגר"א זכר צדיק וקדוש לברכה הנדפס בווילנא שנת ישרים לפרט קטן מבית דין צדק דקהילה קדושה ווילנא שהחיבור שעל הירושלמי מהגר"א זצ"ל הוא אחד מהשבעה חיבורים שהובא לפני בית דין צדק הנזכר למעלה. ונתברר להם שהוא סולת נקיה בלי שום ערבוב דברים כלל. וראוין הדברים למי שאמרם. (

עוד כתב הרב הגאון המפורסם מופת הדור חיים וואלאזינער זכר צדיק לברכה בהקדמתו לספר הנזכר למעלה וזה לשונו: "אמנם החיבור שעל הירושלמי היה ביד הגאון נוחו עדן זה ח"י שנה. ושמעתי מפיו הקדוש שהמסדר כיון יפה לדעתו. וגם בעינינו ראינו כי טוב ויפה סידרו עד כאן לשונו." וגם בספר פאת השלחן הנדפס בארץ הקודש מהגאון המפורסם מורה הדור ישראל זכר צדיק לברכה משקלאב שהיה אחד מתלמידיו של אבי אבי זקני הגר"א ז"ל כתב בזה הלשון: "וכמה יגיעות יגע רבינו הגאון ז"ל בירושלמי מסדר זרעים. הגיה אורות מאופל השיבושים וחידש שיטות עמוקות נגד הרשום מטה  והר"ש ז"ל".  עד כאן לשונו.

והנה החיבור הלז בא לידי מכבוד אדוני אבי מורי הרב המאור הגולה מופת הדור יעקב משה זכר צדיק לברכה לחיי העולם מסלאנים והנה זה כבר נכספה וגם כלתה נפש בני עמינו רבים וכן שלמים שיצא הכתב יד הלז לאור הדפוס. ובשמעי שמדפיסים בזיטאמיר תלמוד ירושלמי עם כמה פירושים, אמרתי עת לעשות לה' להוציאו במשבחת הדפוס. ומסרתי הכתב יד קודש הנ"ל להמדפיסים דשם. חבל לא עלתה בידי להדפיסו שמה. מטעם הכמוס עמדי:

ועל דבר הסכמות על החיבור הלז כבר מבואר בספר שנות אליהו הנ"ל הנדפס בלבוב בשם הרב הגאון מופת הדור יצחק אשכנזי בעל המחבר ספר טהרות הקודש בזה הלשון. והנה מי יערב לבו לתת הסכמה על חיבורי הגר"א ז"ל. הלא השמים כסה הודו. והארץ האירה מכבודו. לא לאורה הוא צריך. כי עימיה שריא נהורא. כל קביל די ביה רוח יתירא. רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה. עד כאן לשונו:

וכן כתב הרב הגאון הגדול מופת הדור יצחק רוזניאס אב בית דין וראש מתיבתא דקהילה קדושה לבוב בספר שנות אליהו הנ"ל בזה הלשון: דבר ה' היה אל אליהו. כבוד מרנא ורבנא הגאון החסיד האלקי המפורסם בכל העולם. מופת הדור אליהו מווילנא זצ"ל. זו הלכה. ודאי ה' עמו. בכל מקום הלכה כמותו. ואין צריך. לא הסכמה ולא להיות כמסייע ליה. עד כאן לשונו:

הגם שבין כך נדפסו איזה מהגהותיו על הירושלמי הנ"ל על ידי הרב הגאון מופת הדור דוד לוריא ז"ל מה שהגיע לידו מעט מן ההגהות. אבל משם רק אפס קצהו תראה. וכולו לא תראה. וגם בלי שום ביאור כלל. והנהו כספר החתום. והחיבור הזה כשיצא לאור הדפוס יבינו הכל בו כקטן כגדול. אליו ישתוקקו. כי לא הניח דבר מה שלא פירש בו. ובלישנא קלילא. הנה כה דברי הצעיר לבית אבא הכותב והחותם לכבוד התורה ולומדיה יום ה' לסדר ויגש תרכ"ח לפ"ק:

אלעזר בהרב המאור הגדול מופת הדור יעקב משה ז"ל לנדא מסלאנים בן הרב המאור הגדול בקשר של תפילין מופת הדור אברהם ז"ל. בן לאותו צדיק חסיד וקדוש רבן של כל בני הגולה מופת הדור אליהו אליהו זכרו לברכה לחיי העולם הבא מווילנא.

 

 

 נספח  2:טקסט יומנו של אלעזר לנדא מ-מסעו לארץ ישראל ב-1867  

 

 

 

 

  

  

 

 

 

  

 תודה לחוקר הפילוסופיה היהודית ירון ליבוביץ' על עזרתו בפענוח טקסטים שונים עבור כתבה זאת.  

  

 

 

 

נספח 1  : ההקדמה של אלעזר לנדא לפירוש הגר"א לסדר זרעים ( הפירוש וההקדמה לא נדפסו בימי חייו)  

הקדמה מבן נכד הגר"א  זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא.

הן כבר ידוע לכל מהחיבור הקדוש כתב יד ביאור על הירושלמי מסדר זרעים מאבי אבי זקני הגאון החסיד רבינו אליהו זכר צדיק לברכה לחי העולם מווילנא. כאשר כבר הובאו דברי החיבור הלז במקומות הרבה בספר שנות אליהו הנדפס בלבוב שנת תקנ"ט. במסכת פיאה פרק ו' משנה ג'. שם משנה ז'. ובמסכת דמאי פרק ח משנה א'. ובפרק ד' משנה א'. ובמסכת כלאים פרק ב' משנה ב'. ובמסכת שביעית פרק ח' משנה ו'. וכמו כן הועד על זה החיבור בספר פירוש על כמה אגדות מאבי אבי זקני הגר"א זכר צדיק וקדוש לברכה הנדפס בווילנא שנת ישרים לפרט קטן מבית דין צדק דקהילה קדושה ווילנא שהחיבור שעל הירושלמי מהגר"א זצ"ל הוא אחד מהשבעה חיבורים שהובא לפני בית דין צדק הנזכר למעלה. ונתברר להם שהוא סולת נקיה בלי שום ערבוב דברים כלל. וראוין הדברים למי שאמרם. (

עוד כתב הרב הגאון המפורסם מופת הדור חיים וואלאזינער זכר צדיק לברכה בהקדמתו לספר הנזכר למעלה וזה לשונו: "אמנם החיבור שעל הירושלמי היה ביד הגאון נוחו עדן זה ח"י שנה. ושמעתי מפיו הקדוש שהמסדר כיון יפה לדעתו. וגם בעינינו ראינו כי טוב ויפה סידרו עד כאן לשונו." וגם בספר פאת השלחן הנדפס בארץ הקודש מהגאון המפורסם מורה הדור ישראל זכר צדיק לברכה משקלאב שהיה אחד מתלמידיו של אבי אבי זקני הגר"א ז"ל כתב בזה הלשון: "וכמה יגיעות יגע רבינו הגאון ז"ל בירושלמי מסדר זרעים. הגיה אורות מאופל השיבושים וחידש שיטות עמוקות נגד הרשום מטה  והר"ש ז"ל".  עד כאן לשונו.

והנה החיבור הלז בא לידי מכבוד אדוני אבי מורי הרב המאור הגולה מופת הדור יעקב משה זכר צדיק לברכה לחיי העולם מסלאנים והנה זה כבר נכספה וגם כלתה נפש בני עמינו רבים וכן שלמים שיצא הכתב יד הלז לאור הדפוס. ובשמעי שמדפיסים בזיטאמיר תלמוד ירושלמי עם כמה פירושים, אמרתי עת לעשות לה' להוציאו במשבחת הדפוס. ומסרתי הכתב יד קודש הנ"ל להמדפיסים דשם. חבל לא עלתה בידי להדפיסו שמה. מטעם הכמוס עמדי:

ועל דבר הסכמות על החיבור הלז כבר מבואר בספר שנות אליהו הנ"ל הנדפס בלבוב בשם הרב הגאון מופת הדור יצחק אשכנזי בעל המחבר ספר טהרות הקודש בזה הלשון. והנה מי יערב לבו לתת הסכמה על חיבורי הגר"א ז"ל. הלא השמים כסה הודו. והארץ האירה מכבודו. לא לאורה הוא צריך. כי עימיה שריא נהורא. כל קביל די ביה רוח יתירא. רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה. עד כאן לשונו:

וכן כתב הרב הגאון הגדול מופת הדור יצחק רוזניאס אב בית דין וראש מתיבתא דקהילה קדושה לבוב בספר שנות אליהו הנ"ל בזה הלשון: דבר ה' היה אל אליהו. כבוד מרנא ורבנא הגאון החסיד האלקי המפורסם בכל העולם. מופת הדור אליהו מווילנא זצ"ל. זו הלכה. ודאי ה' עמו. בכל מקום הלכה כמותו. ואין צריך. לא הסכמה ולא להיות כמסייע ליה. עד כאן לשונו:

הגם שבין כך נדפסו איזה מהגהותיו על הירושלמי הנ"ל על ידי הרב הגאון מופת הדור דוד לוריא ז"ל מה שהגיע לידו מעט מן ההגהות. אבל משם רק אפס קצהו תראה. וכולו לא תראה. וגם בלי שום ביאור כלל. והנהו כספר החתום. והחיבור הזה כשיצא לאור הדפוס יבינו הכל בו כקטן כגדול. אליו ישתוקקו. כי לא הניח דבר מה שלא פירש בו. ובלישנא קלילא. הנה כה דברי הצעיר לבית אבא הכותב והחותם לכבוד התורה ולומדיה יום ה' לסדר ויגש תרכ"ח לפ"ק:

אלעזר בהרב המאור הגדול מופת הדור יעקב משה ז"ל לנדא מסלאנים בן הרב המאור הגדול בקשר של תפילין מופת הדור אברהם ז"ל. בן לאותו צדיק חסיד וקדוש רבן של כל בני הגולה מופת הדור אליהו אליהו זכרו לברכה לחיי העולם הבא מווילנא.

 

 

 נספח  2:טקסט יומנו של אלעזר לנדא מ-מסעו לארץ ישראל ב-1867  

 

 

 

 

 

 

 

 

 תודה לחוקר הפילוסופיה היהודית ירון ליבוביץ' על עזרתו בפענוח טקסטים שונים עבור כתבה זאת.

 

 

 

 

 

הקדמה לבאור הגר"א ז"ל

הקדמת מילין של נכד הגר"א ז"ל ה"גמ [=הגאון מורנו] יעקב משה מסלאנים ז"ל

אנ"ה [=אמר נכד הגר"א] : שפרה עלי נחלת אבותי את כל כתבי יד קודש של אא"ז [=אבי אבי זקני] הגאון זצוק"ל [=זכר צדיק וקדוש לברכה]. רבים אומרים לנפשי ישועתה להם באלהים לבררם ולצרפם עד שיהיה ראוי לדפוס. אף גם אחד יחיד בגאוני זמנינו כתב את אשר חפצו למסור אל הדפוס חיבור אא"ז הגאון זצוק"ל על ירושלמי זרעים. כי נמצא אתו העתק מכ"י הנ"ל. לולי היה לו הרשאה מאתי. פניתי אני לעיין על גוף חבור הנ"ל. ואפן וארא כי גם החבור שתחת ידו איננו אלא העתק. ועדיו עמו רוב טעיות ושבושים במילתא דמוכח. אמרתי אני עם לבי אין זה כי אם איזה תלמיד ששמע פירוש הירושלמי מפיו הקדוש. והשומע ההוא העלן על ספר לפי כחו ודעתו במליצה וסידור והרחבת הדבור. שבתי וראיתי כי נמצא אתי ירושלמי הנדפס בעזר עליון תחנה רצון דפוס אמשטילרדם סביב לו כתוב הדר כל ההגהות הנמצא בביאור הנ"ל עם שנויים הרבה. ועוד נמצא בו כמה הגהות שנמחקו ונכתבו הגהות שונות על מקום המחק. ויש שנמחקו ולא נכתב הגהה כלל על מקום ההוא ואיזה מקומות מתי מספר ההגהות בכתב יד עצמו של אבי אבי זקני הגאון זכר צדיק וקדוש לברכה – אשובה ואראה בביאורו על משניות זרעים הנדפס בשנות אליהו בלבוב תקנ"ט בו נמצא הגהות וביאורים שונים מאשר כתוב בחיבור הנ"ל ובירושלמי הנ"ל. גם נדפס בו פירוש ארוך ופירוש קצר. יש דבר בנכפל בשני הפירושים ויש דבר שנשתנה הארוך מן הקצר. ובבואי עם הספר לברר ולסדר – העירני לבבי לדון. כי אלה ארבעה שינויי ההגהות. ארבעתן יצאו מפי אבי אבי זקני הגאון זכר צדיק וקדוש לברכה. ומהדורא בחר מהדורא המה. והנראה כי פירוש הקצר היה משנה ראשונה. והכתב יד שנמצא בידי ונקרא ביאור על ירושלמי הוא נתחבר בעת מהודורא תנינא ופירוש הארוך אשר בשנות אליהו הנמצא בו מעין חבור הנ"ל וגם נוסף עוד. הרי הוא מהדורא תליתאה. וההגהות אשר סביב ירושלמי הוא משנה האחרונה. לכן נמצאו בו מחק וגרר וגם נתקיים על פי כתב יד קודש של אבי אבי זקני הגאון זכר צדיק וקדוש לברכה הנמצא באיזה מקומות. ולאשר לא אוכל לאמר קבלו דעתי בזה לכן סדרתי ההגהות כפי הנמצא בחיבור הנ"ל. וגם השינויים הנמצאים בהגהות אשר סביב הירושלמי. אבל השינויים הנמצאים בפירוש הקצר והארוך המצאם נדפסים בשנות אליהו. והבוחר יבחר.

הקדמה מבן נכד הגר"א  זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא.

הן כבר ידוע לכל מהחיבור הקדוש כתב יד ביאור על הירושלמי מסדר זרעים מאבי אבי זקני הגאון החסיד רבינו אליהו זכר צדיק לברכה לחי העולם מווילנא. כאשר כבר הובאו דברי החיבור הלז במקומות הרבה בספר שנות אליהו הנדפס בלבוב שנת תקנ"ט. במסכת פיאה פרק ו' משנה ג'. שם משנה ז'. ובמסכת דמאי פרק ח משנה א'. ובפרק ד' משנה א'. ובמסכת כלאים פרק ב' משנה ב'. ובמסכת שביעית פרק ח' משנה ו'. וכמו כן הועד על זה החיבור בספר פירוש על כמה אגדות מאבי אבי זקני הגר"א זכר צדיק וקדוש לברכה הנדפס בווילנא שנת ישרים לפרט קטן מבית דין צדק דקהילה קדושה ווילנא שהחיבור שעל הירושלמי מהגר"א זצ"ל הוא אחד מהשבעה חיבורים שהובא לפני בית דין צדק הנזכר למעלה. ונתברר להם שהוא סולת נקיה בלי שום ערבוב דברים כלל. וראוין הדברים למי שאמרם. (

עוד כתב הרב הגאון המפורסם מופת הדור חיים וואלאזינער זכר צדיק לברכה בהקדמתו לספר הנזכר למעלה וזה לשונו: "אמנם החיבור שעל הירושלמי היה ביד הגאון נוחו עדן זה ח"י שנה. ושמעתי מפיו הקדוש שהמסדר כיון יפה לדעתו. וגם בעינינו ראינו כי טוב ויפה סידרו עד כאן לשונו." וגם בספר פאת השלחן הנדפס בארץ הקודש מהגאון המפורסם מורה הדור ישראל זכר צדיק לברכה משקלאב שהיה אחד מתלמידיו של אבי אבי זקני הגר"א ז"ל כתב בזה הלשון. וכמה יגיעות יגע רבינו הגאון ז"ל בירושלמי מסדר זרעים. הגיה אורות מאופל השיבושים וחידש שיטות עמוקות נגד הרשום מטה  והר"ש ז"ל עד כאן לשונו:

והנה החיבור הלז בא לידי מכבוד אדוני אבי מורי הרב המאור הגולה מופת הדור יעקב משה זכר צדיק לברכה לחיי העולם מסלאנים והנה זה כבר נכספה וגם כלתה נפש בני עמינו רבים וכן שלמים שיצא הכתב יד הלז לאור הדפוס. ובשמעי שמדפיסים בזיטאמיר תלמוד ירושלמי עם כמה פירושים, אמרתי עת לעשות לה' להוציאו במשבחת הדפוס. ומסרתי הכתב יד קודש הנ"ל להמדפיסים דשם. חבל לא עלתה בידי להדפיסו שמה. מטעם הכמוס עמדי:

ועל דבר הסכמות על החיבור הלז כבר מבואר בספר שנות אליהו הנ"ל הנדפס בלבוב בשם הרב הגאון מופת הדור יצחק אשכנזי בעל המחבר ספר טהרות הקודש בזה הלשון. והנה מי יערב לבו לתת הסכמה על חיבורי הגר"א ז"ל. הלא השמים כסה הודו. והארץ האירה מכבודו. לא לאורה הוא צריך. כי עימיה שריא נהורא. כל קביל די ביה רוח יתירא. רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה. עד כאן לשונו:

וכן כתב הרב הגאון הגדול מופת הדור יצחק רוזניאס אב בית דין וראש מתיבתא דקהילה קדושה לבוב בספר שנות אליהו הנ"ל בזה הלשון: דבר ה' היה אל אליהו. כבוד מרנא ורבנא הגאון החסיד האלקי המפורסם בכל העולם. מופת הדור אליהו מווילנא זצ"ל. זו הלכה. ודאי ה' עמו. בכל מקום הלכה כמותו. ואין צריך. לא הסכמה ולא להיות כמסייע ליה. עד כאן לשונו:

הגם שבין כך נדפסו איזה מהגהותיו על הירושלמי הנ"ל על ידי הרב הגאון מופת הדור דוד לוריא ז"ל מה שהגיע לידו מעט מן ההגהות. אבל משם רק אפס קצהו תראה. וכולו לא תראה. וגם בלי שום ביאור כלל. והנהו כספר החתום. והחיבור הזה כשיצא לאור הדפוס יבינו הכל בו כקטן כגדול. אליו ישתוקקו. כי לא הניח דבר מה שלא פירש בו. ובלישנא קלילא. הנה כה דברי הצעיר לבית אבא הכותב והחותם לכבוד התורה ולומדיה יום ה' לסדר ויגש תרכ"ח לפ"ק:

אלעזר בהרב המאור הגדול מופת הדור יעקב משה ז"ל לנדא מסלאנים בן הרב המאור הגדול בקשר של תפילין מופת הדור אברהם ז"ל. בן לאותו צדיק חסיד וקדוש רבן של כל בני הגולה מופת הדור אליהו אליהו זכרו לברכה לחיי העולם הבא מווילנא.

ראו גם

אליעזר לנדא עולה

 

 

מסעו של יצחק זאב ידלר

 

 

                                        סדר זרעים בירושלמי

          

ספר היחס של משפחת הגר"א ומשפחת ריבלין

 

הבלוג של חיים פרידמן :חוקר תולדות משפחת הגר"א

האתר של ד"ר ניל רוזנשטיין חוקר משפחת הגר"א

בלוג משפחתובלוגיה :בלוג לחקר תולדות משפחות

פורום שורשים משפחתיים ב"תפוז"

אתר האגודה הישראלית לגנאלוגיה

אתר העמותה לחקר המשפחה היהודית  

המרכז לגנאלוגיה יהודית של בית התפוצות

 

כתבות נוספות בסדרה זאת

 

 

התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון

 

אברהם הדיין נכנס לירושלים

חייו הכפולים של זאב וולפנזון

 

היה היה איש גיבור

 

הגולם ואני

הגאון מוילנה והמוסד