ארכיון תג: גרשום שלום

גרשום שלום בלש הקבלה -ההרצאה

ההרצאה שלי על גרשום שלום בלש הקבלה כדמות בספרות היפה שהושמעה באוניברסיטת חיפה בכנס השלישי  על רוחניות עכשוווית  הועלתה לרשת כאחת מתשעה הרצאות נבחרות שהוסרטו והוקרנו בערוץ האקדמאי .

כאן

 

ההרצאה עצמה תועלה לרשת  גם כמאמר בשבועות הקרובים.

( כנראה אחרי שהוצאת "כרמל " תפרסם ספר שאני מחכה לו בשקיקה של התכתובת בין שלום ובין תלמידו המוכשר יוסף וייס , קשר הרסני שהסתיים בהתאבדותו של וייס ).

רשמים של עמיתי  תומר פרסיקו שגם הוא היה בכנס יש כאן

  רשמים מהכנס הישראלי השלישי לרוחניות עכשווית

בלש הקבלה בכנס האקדמאי השלישי לחקר הניו איג'

ב-15 למארס  2011 יתקיים באוניברסיטת חיפה הכנס ההישראלי השלישי לחקר רוחניות עכשווית .ובמהלכו יושמעו עשרות הרצאות העוסקות באספטים שונים של עולם הניו איג' והקשר של דמויות שונות ( ובהן אפילו המשוררת לאה גולדברג ! ) אליו.

וגם אני אהיה שם וארצה שם .

השתתפתי בכנס הקודם ושם נתתי הרצאה על סופר האימה ה.פ. לאבקראפט והשפעתו על עולם הכישוף המודרני .

בכנס הנוכחי אני ארצה במושב ב' 2 המכונה "קבלה עכשווית " המתקיים בין  1.30 ל-3.15  המתקיים במצפור עופר מגדל אשכול קומה שלושים .

ההרצאה שלי תהיה "בלש הקבלה דמותו של חוקר הקבלה -גרשום שלום בספרות היפה "  והיא  תראה כיצד השפיע גרשום שלום על סופרים  ויוצרים שונים  וכיצד הפכה אפילו  דמותו  האמיתית של החוקר עצמו המתמודד בצורה רציונלית עם הרעיונות המוזרים והמיסטיים ביותר   לדמות ביצירות בדיוניות שונות המושפעות בדרך זאת או אחרת מרעיונותיו והנושאים שבהם עסק  כמו "עידו ועינם" של ש"י עגנון ו"בעלת הארמון"  של לאה גולדברג  "והרוח באותיות " של נפתלי נאמן ואחרות .  

הציבור מוזמן

אתר הכנס

ההרצאה שלי בכנס

גרשום שלום

אלן גינסברג פוגש את גרשום שלום

אלן גינסברג נחשב לאחד המשוררים האמריקניים הגדולים ביותר של המחצית השנייה של המאה העשרים . ואולי הוא המוכר ביותר בציבור הרחב כאחד הנציגים המרכזיים של "הביטניקים " שהיוו מקור השראה להיפים ולתרבות הנגד של שנות השישים.

הוא היה משורר יהודי שמאלני והומוסקסואל בנו של משורר מהסוג השמרני במיוחד שלו בז כל חייו. אמונתו הייתה ככל הנראה בודהיסטית .אלא שבשנותיו המאוחרות יותר החל להתעניין מחדש ביהדות וגם בסוגים שונים של היהדות כמו הקבלה ופה ושם בשיריו ניתן למצוא התייחסויות לכך.

להלן תרגום של גיורא לשם לשיר של גינסברג שמתאר מסע שלו לישראל ב1961 שבמהלכו נפגש עם חוקר הקבלה גרשום שלום ( שאותו הוא מזכיר בשיר).  

במהלך אותו הביקור אישתו של שלום פניה שאלה את גינזברג מדוע אינו עובר לגור בישראל .

גינזברג ענה לה : האידיאל שלכם הוא לבנות מחדש את הברונקס (_ הרובע מניו יורק שממנו בא גינזברג) במזרח התיכון . ואני כל חיי מנסה לברוח מהברונקס."

אז הנה התרשמויותיו של אלן גינסברג מהכינרת 1961.

חוף גלילי

מאת אלן גינסברג

תרגם גיורא לשם

עִם הַכִּפָּה הַכְּחֻלָּה-הַכֵּהָה הַמְכֻכֶּבֶת בַּלַּיְלָה זֹקֶן, אוֹרוֹת-סִירָה נוֹהֲרִים מֵעֵבֶר לְמַיִם,

מַחֲרֹזֶת פִּסְגוֹת-מָצוֹק מִחַשְׁמָל סוּרִי בַּמֶּרְחָק,

פַּעֲמוֹנִים עַל הַחוֹף, מוּסִיקָה תּוֹרַעַת מִתֵּבַת-נְגִינָה,

צַלְמָוֶת חַשְׁמָלִי נִדְחָק אֶל חָזִי

– סִיגָרִיָּה, הֶבְהֵק גַּפְרוּר, גֻּלְגֹּלֶת מְלַחְלַחַת אֶת שְׂפָתֶיהָ –

מִכְמֹרוֹת מֵעַל לִמְחִיצוֹת עֵץ, מַשַּׁב-רוּחַ קָלִיל בַּעֲנַף עֲרָבָה מֵת

עַל גָּדָה עֶשְׂבּוֹנִית – הַסָּקְסוֹפוֹן רָגוּעַ וְאָלִים, קְרָנוֹת כֶּסֶף מְהַדְהֲדוֹת –

הֶהָיָה אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ שְׁלֹמֹה? פֶּטְרוּס הִתְהַלֵּךְ פֹּה? יֵשׁוּ עַל הַמַּיִם הַמְּתוּקִים הָאֵלֶּה?

בְּרָכוֹת עַל רֹאשְׁךָ עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם!

                                           אַנְגְּלִית מְדֻבֶּרֶת

בָּרְחוֹב סַנְדָּלֵי יְהוּדִים עַבְדְּקָנִים וְכָּפִיָּה עֲרָבִית לְבָנָה –

הַשְּׁתִיקָה בֵּין עִבְרִית לַעֲרָבִית –

הַכֵּיף שֶׁל חָשִׁישׁ רִאשׁוֹן בְּאֶרֶץ-קֹדֶשׁ –

עַל גִּבְעָה וּבְמוֹרַד עֵמֶק בְּאוֹטוֹבּוּס כָּחֹל, לְלֹא חֲתוּנוֹת עַל פְּנֵי כַּפְר כַּנַא –

בֵּן-בְּלִי-שֵׁם אֲנִי נוֹדֵד בְּגָלִיל כַּפְרִי חֲסַר שֵׁמוֹת –

כָּל הַבָּחוּרִים הַצְּעִירִים הָלְכוּ לִרְאוֹת מַעֲרָבוֹן אָדִיר –

גָּלֶרְיָה נְעוּלָה, מִקְטֶרֶת סַכִּין-גִּלּוּחַ וְטַבָּק עַל הָרִצְפָּה.

לָגַעַת בִּזְקָנוֹ שֶׁל מַרְטִין בּוּבֶּר

לְהִתְבּוֹנֵן בְּגֵרְשֹׁם שָׁלוֹם פְּנֵי-גֻּלְגֹּלֶת שׂוֹרֵךְ אֶת נְעָלָיו

לַהֲגוֹת אֶת שֵׁם כְּפַר נַחוּם וְלִרְאוֹת דַּלְתוֹת קֶבֶר מֵאֶבֶן

לִהְיוֹת עָנָו, בָּדָד, לְיַד אֲגַם גָּדוֹל כֵּהֶה בַּלַּיְלָה –

לַחֲלֹף דֶּרֶךְ אַחֲרֵי-צָהֳרַיִם מְאֻבָּק בְּנָצֶרֶת, לְהָרִיחַ לְיַד בְּאֵר מִרְיָם אֶת הַשֶּׁתֶן לְמַטָּה וְלִצְפּוֹת בְּיָרֵחַ כָּתֹם

מֵצִיץ מֵעַל סוּרְיָה, הַבְטָחַת רְפָאִים –

לְהַמְתִּין עַל גְּדַת הַכִּנֶּרֶת – לַיְלָה עִם אוֹרְיוֹן, בָּרָק, קוֹלוֹת כּוּשִׁים, מַחֲלַת

בִּירְגֶר, כּוֹס תֵּה בְּלִימוֹן – לְהַעֲבִיר אֶת יָדִי הַשְּׂמָאלִית עַל סַנְטֵרִי הַמְגֻלָּח

כָּל אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת הוּא לָשֵׂאת בַּכְּאֵב הַמֵּטָפִיסִי שֶׁל הַמִּיתָה.

אָמָּנוּת הִיא אַךְ צֵל, כְּמוֹ פָּרוֹת אוֹ תֵּה –

הוֹתֵר אֶת הֶעָתִיד פָּתוּחַ, אַל תִּקְבַּע פְּגִישׁוֹת הַכֹּל נִמְצָא כָּאן

בִּזְרִיחַת יָרֵחַ וּמוּסִיקָה רַכָּה עַל זִכָּרוֹן פָּטֵפוֹנִי –

חֲשֹׁב בְּפַשְׁטוּת כַּמָּה זֶה מַפְלִיא! מִישֶׁהוּ קָם וּפוֹסֵעַ עַל הַמַּיִם.

טבריה, אוקטובר 1961