ארכיון תג: דוד אבידן

כתב העת "עכשיו" ואני -לרגל אירוע ההצדעה לשישים שנות כתב העת "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד

בשני במאי 2018  הנחיתי  בבית ליוויק בתל אביב אירוע לכבוד מלאת שישים שנה לפירסום הראשון של כתב העת הספרותי החשוב מאוד "עכשיו" בעריכת גבריאל מוקד. את האירוע יזמתי אני בשיתוף פעולה עם עמותת "יקום תרבות " .

"עכשיו" ממשיך לצאת עד היום ולרגל צאת הגיליון החדש שלו אירגן "יקום תרבות " את אירוע ההצדעה ל"עכשיו" ולעורכו הוותיק והנצחי גבריאל מוקד. .

כתב העת  "עכשיו" נוצר לראשונה ב-1958 בידי גבריאל מוקד ,אז סטודנט צעיר שהיגיע רק כמה שנים קודם לכן מפולין כילד שאף אינו יודע עברית !

זוהי תופעה מדהימה שאולי אין לה מקבילה שאדם שהיגיע כילד לארץ זרה שאף אינו יודע את שפתה הפך לדמות מרכזית בתרבות של ארץ זאת שאת שפתה למד בכמה חודשים.

בהתחלה ולאורך הדרך היו למוקד  שותפים חשובים שונים כמו המו"ל הראשון ברוך חפץ ,כמו נתן זך כמו יהודה עמיחי כמו דן מירון ,כמו ירון גולן כמו רקפת ידידיה כמו רן יגיל ואחרים .אבל הוא תמיד נשאר הרוח החיה במשך שישים שנה. .

כתב העת הזה המשיך לשרוד במשך שישים שנה של תהפוכות ולהמשיך להגיש  לקוראים ספרות עברית מעולה ותרגומים טובים מאוד ותרבות בכלל.

אני נתקלתי בכתב העת הזה בסוף שנות השבעים בחדר הקבלה של רופא שיניים שם נתקלתי בגיליון של כתב העת שלא שמעתי עליו מעולם ,לא עליו ועל על כותביו.העטיפה לא הייתה מושכת במיוחד אבל האלטרנטיבות היו גליונות "לאישה " שהיו מפוזרים שם בכל מקום. אז התחלתי לדפדף ולעולם לא הפסקתי מאז.

את עיני צד תחילה סיפור מדע בדיוני למבוגרים של סופר שלא שמעתי עליו עד אז בשם רוברט שקלי שסיפר על מחשב יודע כל שמסוגל לענות על כל שאלה ,אבל צריך לשאול אותו את השאלה הנכונה…

היום אני יודע שהסיפור הזה,סיפור המדע הבדיוני למבוגרים הראשון שקראתי בשפה העברית  שימש כמקור השראה לסדרת רדיו ולספר ולסרט בשם "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה " של דוגלאס אדאמס.

המשכתי לדפדף .מצאתי שם מאמר של אדם שלא שמעתי עליו בשם דוד אבידן .זה היה תיעוד של שיחה שלו עם מחשב אלקטרוני .

אבידן אפילו חזה  שם שיום יבוא והוא יכתוב שירה לא על מכונת כתיבה אלא על מחשב!

Related image

המשכתי לדפדף היה שם שיר של אותו דוד אבידן בלתי מוכר שהדהים אותי :

ועכשיו אבידן דוד

גוזר על עצמו שיכחה

ונזכר בעצמו מחדש

בעוד אלפיים שנה

ועולה מן המוות חלש

בעיניים דבוקות משינה

ושותה מיים שקופים

ונושם צי חלל רחוק

ורואה חיים יפים וחשופים

חיים ללא סדר וחוק

ואז הוא מחליף איתם

מילים אחדות בשפתם

על דוד אבידן קראתי מאז רבות וקראו עליו כאן "האיש שבא מהעתיד ".

החוברת הזאת "פתחה לי את התודעה" פשוטו כמשמעו ומאז לא הפסקתי לקרוא את "עכשיו".

בין השאר שמתי לב לעובדה המוזרה שכמה מהרשימות בגיליון ומאמרי המערכת ולרוב הלוחמניות ביותר שהיו חתומות תמיד תחת שמות מוזרים היו זהות בסגנונן לרשימות שנכתבו תחת השם "גבריאל מוקד". ולבסוף הבנתי שאותו גבריאל מוקד חייב להיות הכותב של הרשימות האחרות בשמות בדויים שונים.

ומאז התחלתי להתעניין בפענוח זהויות של כותבים בשמות בדויים שונים..

ראיון מקיף שלי עם אותו גבריאל מוקד קראו כאן :

איש החרב 

תוכלו לשמוע אותי מספר על כך כאן :

אלי אשד מספר על כתב העת 'עכשיו' ותולדותיו

אירוע "עכשיו" התקיים בהצלחה גדולה והוסרט .

תוכלו למצוא כאן את ההסרטה שלו כולל הרצאת הפתיחה שלי שבה אני מספר על ההיסטוריה של "עכשיו" וגם על הקשר שלי אליו :

שישים שנה של "עכשיו":האירוע המוסרט 

Image result for ‫אלי אשד גבריאל מוקד‬‎

אלי אשד מנחה אירוע עם גבריאל מוקד 

 

כוכב הלכת הנבחר :סדרת "המוסד " של אסימוב כמשל ציוני

כוכב הלכת הנבחר

מאת אלי אשד

מבוסס על הרצאה  "הארי סלדון האיש והמוסדות "בכנס "עולמות"  מנהיגים  שהתקיים ב–27 במארס 2013.

תקציר

סדרת המדע הבדיוני  הקלאסית של יצחק אסימוב "המוסד " הנחשבת לסדרה המפורסמת והמצליחה ביותר של ז'אנר המדע הבדיוני המודפס  מתארת את הקמתו של ה"מוסד " , כוכב לכת קטן ועני במתכות  אך עשיר במדע ובטכנולוגיה המוקם בין שכנים אדירים ולוחמניים השוקעים חזרה לפרימיטיביות לאחר תקופה של פריחה תרבותית במסגרת קיסרות גלקטית.

המטרה הסופית של המוסד   ש"הוא כוכב הלכת הנבחר "  היא למנוע את הכנסת הגלקסיה לימי ביניים גלקטיים שימשכו עשרות אלפי שנים  כתוצאה משקיעתה וחורבנה הבלתי נמנעים של האימפריה הגלקטית ולהקים את האימפריה השנייה שתוביל את המין האנושי לתור זהב.

בסדרה זאת  אפשר לראות בין דברים אחרים גם אליגוריה או מקבילה עתידנית.   על ההיסטוריה של  הישוב היהודי בארץ ישראל ושל מדינת ישראל המבוססת על התפיסה היהודית-הציונית-דתית   של ההיסטוריה.

  אבל זה לא אומר שאסימוב עצמו בחייו  הסכים עם תפיסה זאת.

 

Forward the foundation - A BANTAM BOOK # / Isaac Asimov

 

 

…."מצאתי אותם? ועוד איך "צעק  ריוזה.דומה כי התאמץ שלא לחרוק בשיניו "הם לא קוסמים אדוני האציל הם שדים.וזה לא יאמן שווה בנפשך עולם בגודל של ממחטה ,של ציפורן ,עם משאבים כל כך זעירים ,עוצמה כל כך מיקרוסקופית –כאלה שלא  היו מספיקים אפילו לעולמות המפגרים של הנציבויות המאובקות של הכוכבים האפלים. ולמרות זאת הם אנשים גאים ,אנשים שאפתניים החולמים על שלטון בגלקסיה כולה.הם כל כך בטוחים בעצמם עד שאפילו אינם נחפזים .הם זזים לאט.הם מדברים על צורך במאות שנים. ..זוחלים דרך מערכות כוכבים שלמות בשלווה מוחלטת.

…והם מצליחים איש אינו מנסה לעצור בהם. הם הקימו קהיליה מסחרית מזוהמת ששולחת את משושיה למערכות כוכבים כה רחוקות שספינות הצעצוע שלהם אפילו אינן מגיעות אליהם.

" במוסד עצמו סיפרו לך שהם מתכוונים לשלוט על כל הגלקסיה ?

"סיפרו לי "חמתו של ריוזה התלקחה שנית " הם לא צריכים לספר.באופן רשמי אינם אומרים דבר וחצי דבר אלא מדברים על עסקים בלבד .אבל אני שוחחתי עם אנשים ברחוב ,ספגתי את הרעיונות של פשוטי העם ,את "היעוד הברור " שלהם ,את השלווה שבה הם מקבלים עתיד של גדולה מובן מאליו .זה דבר שאטי אפשר להסתירו .אופטימיות כלל עולמית שאפילו אינם מנסים להסתיר ".

הגנרל בל ריוזה מתאר את האידיאולוגיה של "המוסד" בספר "מוסד וקיסרות" מאת יצחק אסימוב ,תרגם עמוס גפן ע' 22 .

במהלך המאה העשרים יצחק אסימוב  יהודי  שנולד ברוסיה אך גדל בארה "ב והפך שם למדען היה אחד מסופרי המדע הבדיוני המפורסמים והמצליחים ביותר בעולם. הוא התפרסם הודות לסיפורי הרובוטים שלו שבהם יצר את "שלושת החוקים "שעל פיהם רובוטים אמורים לפעול בעתיד.  הוא התפרסם הודות לסיפור בשם "שקיעה " שנחשב לסיפור המדע הבדיוני האהוב ביותר של כל הזמנים.

אך יותר מכל הוא התפרסם הודות לטרילוגיה של ספרים ,בשם "המוסד".

סדרת "המוסד" של יצחק  אסימוב  ( תורגמה לעברית בידי עמוס גפן הוצאת מסדה ) היא אחת הסדרות  המפורסמות  ביותר של ספרות המדע הבדיוני.  טרילוגיה זאת הפכה לרב מכר עולמי ,ולאחר עשרות שנים לאחר כתיבת הספרים המקוריים כאשר אסימוב כתב לה ספרי המשך אלו קפצו מייד לרשימת רבי המכר בארה"ב ובארצות אחרות אם כי אלו מוערכים הרבה פחות מהספרים המקוריים.

הטרילוגיה   זכתה בתואר "סדרת המדע הבדיוני הטובה ביותר של כל הזמנים" ב-1966. ארבעים ושש  שנים מאוחר יותר  בסוף 2012.  הטרילוגיה  נבחרה בידי קוראי מגזין המדע הבדיוני "לוקוס" לספר המדע הבדיוני השלישי הטוב ביותר של המאה העשרים לאחר "חולית " של פרנק הרברט ( שהושפע ממנו במקצת )  והמשחק של אנדר " של אורסון סקוט קארד".

(קישור לרשימה אפשר למצוא כאן

http://www.locusmag.com/2012/AllCenturyPollsResults.html

"המוסד" היה אחד היצירות הוותיקות ביותר מבין 75 היצירות שנכללו ברשימה הזאת של קוראי לוקוס.

מזה שנים רבות מדברים על הסרטתה ,אם כי בעת כתיבת שורות אלו זה לא יצא לפועל , פרט לכך יש לסדרה זאת השפעה עצומה על סדרת סרטי  "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס , ובאופן ספציפי על הטרילוגיה השנייה שלה  משנות התשעים שעוסקת בנפילתה של "רפובליקה גלקטית " מושחתת ורקובה מבפנים המנוהלת מכוכב שהוא כולו עיר ענק אחת ,  עלילה  שבבירור קיבלה השראה  מעלילת  ספרי "המוסד ".

למי שלא קרא  את "המוסד " ( ומי שלא מומלץ לו מאוד לקרוא ) :  סדרה זאת מתרחשת לאורך עתיד של מאות שנים והדמות המרכזית שבה הוא המדען  הארי סלדון שבאמצעות מדע חדש שהוא יוצר הפסיכו היסטוריה הוא חוזה את ירידתה של האימפריה הגלקטית שבה הוא חי ומתמוטטת  לתוהו ובוהו של "ימי ביניים"  גלקטיים שימשכו 30 אלף שנה.

(אמנם  יש לציין השקיעה היא יחסית מאוד אפילו בשיאה.  בסיפורים הראשונים בכוכב הלכת אנקריאון פעם הפרובינציה הקיסרית העשירה ביותר עדיין שולט על 27 כוכבי לכת.ואין כוכב בסדרה אפילו בשיא השקיעה שאינו יודע בדיוק מהי טיסה בין כוכבית. השקיעה  היא בכך שכל עולם עומד בפני עצמו ולא שייך לאימפריה גלקטית שמנהלת את הכל מעולם מרכזי  ) .

על מנת לקצר תהליך זה של "שקיעה " סלדון יוצר שני מוסדות  אחד מהם  "המוסד הראשון "גלוי לכל והאחד סודי לחלוטין    שמטרתם ליצור את האימפריה הגלקטית השנייה ובתקופה של אלף שנה בלבד  אנשי המוסד הראשון  שמנהיגיהם הם תלמידיו של סלדון נשלחים  לכוכב לכת נידח בקצוות הגלקסיה מוקף בכוכבים ברבריים עוינים שבינם הם צריכים לתמרן מכאן ואילך  ומתפקידם  ליצור דווקא שם מכל המקומות את הבסיס לקיסרות השנייה הודות לידע המדעי והטכנולוגי של אנשיו.

במרכז הסדרה עומד רעיון מדע הפסיכו היסטוריה שאינו מאפשר רצון חופשי ולא באמת מאפשר פעולה רגילה של גיבוריו שהם כולם אנטי גיבורים מסוג זה או אחר ,יותר ערמומיים ומתוחכמים  מנועזים.

עם זאת באימפריה הגלקטית הגוועת הם מנסים לשמור על רוח החקירה המדעית בעידן אפלה עד שיוכלו לחדש את ההתרבות האנושית .כל הסיפורים מבוססים על פעולה אנושית של גיבורים כמו סלבור הרדין או הובר מילו או דוורס.אבל פעולותיהם כפי שמתברר בדיעבד לקוראים  הן כביכול מיותרות.  הפסיכו היסטוריה כבר חזתה את כל  מה שיעשו. ובכך יש בעיה מבחינת התפתחות הסידרה כפי שהגיבורים עצמם מבינים היטב.

בדרך  להקמת הקיסרות השנייה המוסד נאבק בכוכבים שכנים עויינים שחושקים בטכנולוגיה המתקדמת שלו   והוא הופך אותם לעולמות נלויים שרואים בו מרכז דתי קדוש  הוא נאבק ,בגנראל הגדול האחרון של האימפריה הגלקטית בל ריוסה ( שמבוסס על דמות היסטורית הגנראל הביזנטי בליסריוס מהמאה השישית לספירה)וגובר גם עליו לא כל כך בגלל יכולותיו אלא בגלל חששותיו של קיסר האימפריה הגלקטית מאותו גנרל.

האיום הגדול ביותר על המוסד  הוא המוזח ( מוטאנט באנגלית)   "הפרד" אדם בעל כוחות על שאותו סלדון לא יכל לצפות ( אם כי לימים  בספרים המאוחרים בסדרה שנכתבו בידי כותבים אחרים הסתבר לנו שהוא כן צפה )

להפתעת הכל "הפרד"  מביס וכובש גם  את המוסד. אבל הוא אינו מסתפק בכך.  הוא יוצא לחיפוש אחר המוסד האחר  המסתורי שנשאר כל השנים האלו בצל אי שם ב"קצה הכוכב" שלאנשיו יש כוחות מקבילים  לאלו של "הפרד,אך בקרב מוחות המוסד האחר " גובר על "הפרד" ונותן לו להמשיך לשלוט כשליט בובה בידיו.

המוסד השני "המוסד האחר " שמתגלה לבסוף כאליטה חשאית הפועלת מהכוכב המרכזי לשעבר של הגלקסיה בירת הקיסריות הגלקטית  טרנטור שמשם בספריה המרכזית של אוניברסיטת טרנטור  הוא מפקח ומנהל בסודיות את העניינים  בגלקסיה וגם  את  המוסד הראשון על מנת לקצר את הדרך לקיסרות השנייה שתקום  ושבה ישלוט מאחורי הקלעים של המוסד הראשון..

ובכך מסתיימת סדרת "המוסד " בגירסתה הקלאסית כפי שנכתבה בידי אסימוב בשנות הארבעים של המאה הקודמת. משום מה אין שם את התיאור של הקמתה של הקיסרות הגלקטית בידי המוסד הראשון והמוסד האחר. אסימוב מסיבות שנשארו עימו ושיוסברו בהמשך העדיף לקטוע את הסידרה באמצע הדרך ומעולם לא חזר לתיאור של הקמתה של הקיסרות השנייה ,המטרה הסופית של המוסד ושל הסדרה. גם לא בספרים נוספים שכתב עבור סדרה זאת כעבור עשרות שנים.

מדוע?  הדבר נשאר בגדר תעלומה לרוב קוראיו של אסימוב שאותה אנסה להסביר במאמר זה.

איך נולד מוסד?

Cover art of August         1944 ASTOUNDING SCIENCE-FICTION, at a simulated 25 ppi

סדרת המוסד צצה במוחו של אסימוב הצעיר  כאשר נסע ברכבת התחתית של ניו יורק לפגישה עם עורכו ג'ון קמפבל וחשב על רעיון לסיפור. הוא חשב  על ההיסטוריון המפורסם אדוארד  גיבון ושתיאר את  עלייתה שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומאית. מכאן צץ לו רעיון  לכתוב סיפור על שקיעתה של האימפריה הגלקטית .ובשיחה עם העורך שלו ג'ון קמפבל  צץ רעיון המוסד שתפקידו לעצור שקיעה זאת ושאסימוב יכתוב על כך  לא רק סיפור אחד אלא סדרת סיפורים שלמה שהפכה ל"מוסד". המוסד הוא ישוב אקדמאי בפינה נידחת במיוחד של הגלקסיה שמתפקידו לשמר  לשמור  על רוח המדע  ולהרחיבה ולבסוף להקים בבוא היום לאחר אלף שנים אימפריה גלקטית שנייה וגדולה יותר לאחר שהראשונה תגווע.

את השם "קמפבל"  אגב קיבלה שושלת הקיסרים הראשונה של האימפריה שהוא מזכיר אותה בחטף באחד הסיפורים.הסיפורים הופיעו במשך עשור 1942-1952 סדרה של תשעה סיפורים ונובלות שנעשו ארוכים יותר ויותר עם כל סיפור.

הקיסרות הגלקטית

 

העתיד הוא העתיד הרחוק  אי אז עשרים ושתיים אלף שנה בעתיד או  חמישים אלף שנה   בעתיד או ( אסימוב שינה את דעתו לגבי התאריכים ) כאשר המין האנושי התפשט על פני כל גלקסיית שביל החלב ומוצאו המקורי בכדור הארץ נשכח מסיבה מסתורית כל שהיא  שנשארת בגדר תעלומה עד הספרים האחרונים והחדשים ביותר בסדרה. התרבות הגלקטית היא אנושית לחלוטין  בני האדם התפשטו על אלפי כוכבי לכת  אולי מליונים  וזאת אכן בעיה לשלוט על כולם מעולם  מרכזי אחד  אבל איך שהוא הם  מצליחים.

למה תרבות זאת היא אנושית בלבד? כי עורכו של אסימוב ג'ון  קמפבל שהיה שוביניסט לא קטן  רצה שחייזרים יהיו תמיד נחותים לאנשים ואסימוב לא רצה זאת.על מנת למנוע גזענות אנושית מאין זאת הוא יצר אימפריה גלקטית  של מליוני עולמות שבכל אחד מהם חיים בני אדם בלבד.

 "המוסד" במהדורה צרפתית.

האימפריה הגלקטית שאותה מתאר אסימוב בסדרת "המוסד" בשלב הראשון לפחות  היא בבירור  גירסה עתידנית של  רומא הקיסרית השוקעת  כפי שתיאר אותה היסטוריון  גיבון  בחלל החיצון .זוהי רומא דומיננטית על פני כל הגלקסיה  אך  שנמצאת תחת מצב של ניוון מתקדם ,וזמנה קצוב.  הקיסרות נמצאת תחת  איום בלתי פוסק  של "פלישות של ברברים" שמתממשות לבסוף ומשמידות את התרבות הקיסרית.

בספרים המאוחרים יותר המתוחכמים יותר זוהי  אינה האימפריה הרומאית דווקא אלא יותר האימפריה הסינית,או התורכית העותומאנית ,   ביורוקרטיה עצומה הסובבת סביב  הקיסר  שהוא לא יותר מדמות ייצוגית הנשלטת בידי יועצים שמאחורי הקלעים , שאין לו השפעה רבה על הנעשה  ואין ספור בירוקרטים שמשרתים אותו ולמעשה מנהלים את חייו.

המוסד  הוא מעין אוניברסיטת ענק או מינזר על בעל מטרה ספציפית ומוגדרת.ליצור קיסרות חדשה.בעתיד הרחוק הוא נוצר למטרה זאת בידי הדמות המרכזית של סדרת "המוסד" הרי סלדון.אלא שמטרתו האמיתית של סלדון עוברת טרנספורמציה לאורך הספרים והשנים,ככל שיוצר הסדרה עבר שינויים גם הוא.

מיהו סלדון ?

 

" "אמרתי לך פעמים רבות ,אדוני ,שאתה אינך הפרד. אתה שולט אולי על ספינות ותותחים ,אבל אינך יכול לשלוט על מוחותיהם של נתיניך .אתה יודע אדוני במי אתה נלחם ? אתה נלחם במוסד שאינו מובס לעולם ,במוסד המוגן בידי תוכנית סלדון ,במוסד שנועד להקים את הקיסרות הגלקטית החדשה…אתה ואני אדוני ,איננו העם ,אנשי קאלאגן והעולמות הכפופים לו מאמינים באמונה שלמה ועמוקה בתוכנית סלדון ,ממש כמו כל תושבי החלק הזה של גלקסיה "

( המוסד האחר מאת אסימוב תרגם עמוס גפן ע' 166)

 הארי סלדון לא  הופיע כלל כדמות מרכזית  בסיפורי המוסד המקוריים כאשר התפרסמו בכתב עת למדע בדיוני .הוא הופיע רק "בהופעות קמאו "  בשלושה מהסיפורים כדמות גדולה מהעבר של המייסד .הופעותיו היו כהולוגרמה המסבירה את המשבר הנוכחי שעימו התמודד המוסד ,ונותנת רמזים כיצד אפשר לפתור אותו לפי חוקי הפסיכו היסטוריה.בבירור מבחינת אסימוב הוא היה דמות משנית לחלוטין. עבור הקוראים הראשונים של סדרת המוסד היחס לסלדון יכול היה אך ורק כדמות אגדית ובלתי מוכרת ולא באמת חשובה  מהעבר.אמנם בהדרגה אנו מגלים בסיפורים המאוחרים יותר של המוסד   שלסלדון יש משמעות דתית ממש עבור תלמידיו וממשיכיו שאותם הוא ממשיך להדריך על ידי הופעות קבועות של הולוגרמה שלו  שמסבירה את המתרחש מסביבם "המשברים הפסיכו היסטוריים " שעליהם נאלץ המוסד הראשון להתגבר בכל פעם על מנת להמשיך במסעו להקמת האימפריה השנייה.

בהופעה הסופית של סלדון בספר "מוסד וקיסרות " התברר שתחזיתו הייתה שגויה. הופיע גורם שאותו הפסיכו היסטוריה לא יכלה לחזות הלא הוא המוטנט הפרד וכך דבריו האחרונים של סלדון ליקום הפכו לקשקוש לא רלבנטי.רמז ליחס אמיבלנטי מאוד כלפי מייסד "המוסד" מבחינת המחבר.

Cover art of November 1945         ASTOUNDING SCIENCE-FICTION, at a simulated 25 ppi

בשלב זה תוכנייתו המקורית של אסימוב לסיום הסדרה הייתה נצחונו הסופי של הפרד.שמגלה גם את המוסד האחר ומשמיד אותו ובכך תיכנן אסימוב לסיים את הסדרה בניצחון הפרד שמבחינתו ככל הנראה היה בשלב זה "הגיבור הטוב ".

 אבל העורך שלו קמפבל מנע זאת מימנו וכפה עליו ממש לסיים את הסדרה בנצחונו של המוסד האחר. אסימוב עשה זאת בחוסר רצון כדרישת העורך אבל חשב שמכיוון שכך שוב אי אפשר יהיה לכתוב יותר סיפורים מעניינים בסדרה זאת ומבחינתו היא היגיעה לסיומה בכל מקרה. היחס לסלדון ישתנה מאוד גם מבחינת אסימוב לעתיד.

 כמה שנים לאחר הפרסום המקורי של סיפורי הסדרה בכתב עת  אסימוב החליט לכנס את הסיפורים כטרילוגיה של ספרים  וכתב עבורה במיוחד סיפור פותח שבו חזר אל העבר של סדרת "המוסד" שבו סלדון עלה על הבמה לראשונה ,כאיש זקן וחולה  המכונה "העורב " " שעליו לחוות משפט בגלל האשמתו כנביא המאיים על יציבות האימפריה הגלקטית  בנבואות החורבן שלו. הסיפור אגב לא היה יוזמתו של אסימוב אלא של המו"ל שלו שחשב שהסדרה נפתחת בצורה קטועה מידי ושיש לספר משהו על סלדון עצמו מיהו ומה היה. אסימוב עצמו שהסתכל כל הזמן על העתיד  לא העלה על דעתו שיש בכך חשיבות.

בבירור הסיפור קיבל השראה מפרשת משפט גלילאו ואולי באופן ספציפי מהמחזה הידוע של ברטולד ברכט עם צ'רלטון לוטון שהוצג אז על הבמות.סלדון היה מעין גלילאו גלילי עתידני.

 ועם סיפור זה סיים אסימוב את עסקיו עם המוסד ועם סלדון למשך עשרות שנים . גם בגלל שלא ידע כיצד להמשיך את סיפור המוסד  והקמת הקיסרות הגלקטית וכנראה כבר איבד עניין ורצון להמשיך לעסוק במוסד..בכל פעם שנשאל מהם הסיפורים החביבים עליו מבין מה שכתב ,הוא מעולם לא נקב בסיפורי המוסד .ובין השיטין כאשר כתב על סדרה זאת ברור שהוא לא באמת הבין מדוע היא כל כך אהובה על קהל קוראיו מבין יצירתו ועבורו הייתה זאת תעלומה. הוא  לא  באמת התלהב מכך.

כאשר כינס אסימוב את הסיפורים שאותם הגדיר כמיטב סיפורי המדע הבדיוני שלו בספר  בשם The Best Science Fiction of Isaac Asimov ב-1986 הוא לא כלל שם אף לא אחד מסיפורי המוסד שלו. הוא כן כלל מעין מעין שיר פרודי עצמי בשם The Foundation of S.F. Success שבו כתב שהדרך להיהפך להצלחה במדע בדיוני היא על ידי גניבה מההיסטוריונים אדוארד גיבון ותוכידידס. השיר הזה הופיע במקור ב-1954. דהיינו הייתה זאת דעתו של אסימוב על הצלחת סיפורי המוסד  זמן קצר לאחר פרסומם כספר בשנות החמישים ואליהם התייחס אז כמעט  בזלזול.

 

אסימוב והאימפריה השנייה

 

מדוע יצחק אסימוב  איבד עניין וחשק להמשיך לעסוק במוסד למרות הפופולאריות העצומה של הסדרה? למרות שהוגדרה כ"סדרת המדע הבדיוני הפופולארית של כל הזמנים ".

Segunda Fundación (258x398)

"המוסד האחר " בשפה ההונגרית.

לדעתי משום שמעולם לא הסכים באמת עם האידיאולוגיה שעומדת במרכז הסדרה של היכולת לצפות ולתכנן את מהלך העתיד שישלט לבסוף בידי כוכב לכת נבחר, או גרוע מזה בידי  מוסד לא דמוקרטי,  המוסד האחר.

 זאת הייתה האידיאולוגיה של העורך של אסימוב, ג'ון  קמפבל  אבל לא  לגמרי של אסימוב בעצמו. ומשום כך התקשה לקראת הסוף לכתוב סיפורים חדשים בסדרה זאת שיתארו את הקמתה של האימפריה הגלקטית השנייה שתישלט בידי האליטה הלא דמוקרטית של המוסד האחר שמזכירה יותר מכל את חברי הפוליטביורו של ברית המועצות  ( אם כי אין רודן נוסח סטלין ששולט בדיונים אלא רק "דובר ראשון ") .

נוסף לכך  היה  אלמנט אחר בסיפורי המוסד שנראה כאילו התבסס  על מודל שהיה קיים במציאות ,וגם עימו התקשה אסימוב להזדהות יותר ויותר.

האידיאולוגיה של המוסד הראשון  בראשיתו מזכירה אידיאולוגיה המוכרת לנו היטב ושהייתה מוכרת היטב גם  בחוגים שבהם היסתובב אסימוב בילדותו  החוגים של משפחתו והקהילה היהודית של ניו יורק ,האידיאולוגיה הציונית .שהרי יותר מכל ישוב אחר הקיים על כדור הארץ המוסד הראשון  כוכב הלכת הנכחר להקים את האימפריה השנייה  מזכיר את הישוב היהודי בארץ ישראל ואת מדינת ישראל.

השוואה בין סיפורי המוסד ובין ההיסטוריה של הישוב היהודי בארץ ישראל מראה על דמיון מדהים.וכאשר אנו קוראים על טרמינוס הכוכב הנידח בקצוות הגלקסיה המיושב בידי תלמידיו של הארי סלדון  יש כאן אולי  ברקע מחשבה של הסופר  על  ארץ ישראל הפרובינציה הנידחת במזרח התיכון הנידח  שיושבה  בידי הציונים על מנת להחיות שם את "העם הנבחר".

 כמה נקודות להשוואה:

המוסד הראשון מוקם כעיר קטנה חסרת הגנה  בשוליים הנדחים של האימפריה גלקטית  בין יריבים חזקים כמו אנקריאון שפעם היה הפרובינציה העשירה ביותר  אם כי מדורדרים מאוד בהווה. זה בדומה לישוב היהודי בארץ ישראל  שהוקם  באמצע ובסוף המאה ה-19 בשוליים הנידחים  של האימפריה  התורכיים העותמאנית בין יריבים  פוטנציאליים חזקים ובראשם מדינה אדירה בעבר מצרים  ( שאכן הייתה בעבר הפרובינציה החזקה ביותר של אימפריות שונות הרומאית הביזנטית והאסלאמית) .

המוסד הראשון שהכל מזלזלים בו מאחר שהוא מורכב ממדענים ומלומדים בלבד  ואין לו לוחמים כלל ( כפי שבעצם היו ההתישבוות יהודיות הראשונות בארץ ישראל עד ראשית המאה העשרים )  גובר על יריביו  לא כל כך בגלל עליונות צבאית  הודות לעליונותו הטכנולוגית למרות המחסור שלו בכוח אדם ובמשאבי טבע.

 למעשה גם בגללם שכן מחסור זה כופה עליו להצטיין במדע בטכנולוגיה וביכולות ניהול.עבור העולמות השכנים הוא הופך כתוצאה לכוכב לכת קדוש ,שאין לפגוע בו.

כפי שאכן הייתה ארץ ישראל עבור שכניה.

זה אכן התרחש.  ועוד משנות השלושים בארץ ישראל.

את הארי סלדון יוצר  האידיאולוגיה של המוסד אפשר להשוות  לדמויות כמו קרל מרקס יוצר המרקסיזם שהיה פופולארי מאוד בתקופה שבה אסימוב היה צעיר,אבל גם לדמות פופולארית בסביבת ילדותו של אסימוב לגאון מוילנה ( שמשפחתו של אסימוב היא מצאצאי תלמידיו בליטא ולאביו של אסימוב היה בו עניין עצום) שעליו נטען  שחזה את העתיד לבוא למשך מאות שנים ושלח את תלמידיו לארץ ישראל על מנת לקרב שם את ימות המשיח.(" ובכך להביא את "האימפריה השנייה " במושגי סדרת "המוסד").  גם הגר"א וגם סלדון דיברו על עתיד "משיחי"   מזהיר הצפוי בעידן לא רחוק ( האימפריה השנייה בלשונו של סלדון "ימות המשיח " בשפתו של הגר"א ).

 אבל נכון בכך אין מן הרבותא היו רבים אחרים,ורבנים רבים אחרים  חוץ מהגר"א שדיברו על עתיד משיחי מעין זה.

 מה שחשוב יותר לעניינינו וזה בהחלט יוצא דופן ונדיר  תלמידיו של הגר"א  לאחר מותו אכן נסעו  בהתאם להוראותיו לארץ רחוקה היא ארץ ישראל על מנת להקים שם את הבסיס לימות המשיח ( המקבילים   לאימפריה השנייה  של סלדון ) בצפת ולאחר מכן ירושלים ,עיר נידחת באיזור נידח של אימפריה  נידחת האמפריה העות'מאנית וזאת מתוך שכנוע עמוק שיום יבוא  ולא דווקא כתוצאה מנס מהשמיים אלא רק אחרי בנייה הדרגתית וסבלנית והפינה הנידחת הזאת תהפוך למרכז העולם.וצאצאיהם  יעמדו במרכזה.

לעניינינו אין זה חשוב כלל אם טענות אלו היו נכונות,אלא רק שהן נפוצו בסביבת ילדותו  של אסימוב ושימשו לו כמקור השראה. בסיפורים המאוחרים יותר של המוסד   אנו מגלים שלסלדון יש משמעות דתית ממש עבור תלמידיו וממשיכיו שאותם הוא ממשיך להדריך על ידי הופעות קבועות של הולוגרמה שלו  שמסבירה את המתרחש מסביבם "המשברים הפסיכו היסטוריים " שעליהם נאלץ המוסד הראשון להתגבר בכל פעם על מנת להמשיך במסעו להקמת האימפריה השנייה.

 עם זאת הדרך שבה סלדון ותלמידיו  בונים את המוסד הראשון בשקט ובצנעה לא באמת מזכירה  את חזון המהפכה  האלימה של קרל מרקס ותלמידיו .. התוכנית של סלדון מבוססת על התפתחות איטית ומודרגת וסבלנית מאין כמוה  שלב אחרי שלב תוך כדי עבודה מתוחכמת מאחורי הקלעים ,וזה אכן מזכיר מאוד את החזון הציוני של הקמת מדינת יהודים בארץ ישראל של הרצל ואחרים.

עם זאת לאורך הזמן התיאור של המוסד ומנהיגותו אצל אסימוב הופך להיות פחות ופחות סימפטי.בהמשך הזמן על המוסד משתלטים " קפיטליסטים " עשירים מסוכנים שהופכים את הדמוקרטיה במוסד לכלי ריק.( תופעה  שיש הטוענית שמתרחשת כיום  במדינת ישראל )..

מעניינת העובדה שיריביו הבולטים בסיפורים  של המוסד הראשון הגנראל בל ריוזה והפרד הם  יותר סימפטיים ממנהיגי המוסד המושחתים, שנאבקים בהם ומנצחים לא כל כך  בגלל יכולותיהם שלהם אלא בגלל הפסיכו היסטוריה  של סלדון והודות למאמצים מאחורי הקלעים של "המוסד האחר".

את "הפרד"  שהוא דמות סימפטית באמת מוטנט שנרדף במהלך חייו לפני שהפך כובש הגלקסיה תוך שהוא משתמש באידיאולוגיה של  סלדון ושל המוסד אפשר להשוות  גם לישו הנוצרי כפי שהוא נראה במסורות היהודיות,  מכשף  שהביס למשך זמן מה את ראשי הישוב היהודי בירושלים עד שאלו גברו עליו לבסוף. הפרד מנצח בגדול את המוסד הראשון שעבורו  הוא מסוכן במיוחד גם בגלל שגם רעיונותיו הם מוטציה של האידיאולוגיה הסלדונית ה"קלאסית "  על הצורך לאחד מחדש את הגלקסיה ,רק בזמן קצר הרבה יותר ממה שסלדון חשב שאפשרי.  דהיינו האיום שהפרד מהווה על המוסד ,הוא מקביל לאיום שאותו מהווה הנצרות שהיא מעין מוטציה  על היהדות שממנה יצאה.

 בכל מקרה נצחונו של הפרד על המוסד  הוא זמני  בלבד , שהרי לפי האידיאולוגיה של סדרת המוסד ( שהיא גם האידיאולוגיה היהודית הקלאסית ) "המוסד הראשון "  תמיד מפסיד בהתחלה אך ינצח לבסוף.  עם לא עכשיו בהווה אז בעתיד הרחוק.הניצחון  והאימפריה השנייה " בוא יבואו גם עם יתמהמהו.

אני משער  שאסימוב נעשה מודע היטב  לדמיון הקיים בין סדרת המוסד והאידיאולוגיה הציונית  בזמן הקמת מדינת ישראל ,ב1948  בזמן שחיבר את מה שהפך להיות הסיפור האחרון בסדרה  ומכיוון שלא הסכים עם האידיאולוגיה הציונית שהיא שעמדה בבסיס סדרת המוסד  שוב  לא יכול היה להזדהות עם הכתוב שם.  והוא מצא קשה עד בלתי אפשרי להמשיך לכתוב סיפורים נוספים בסדרה זאת שלכאורה התגשמה לנגד עיניו במזרח התיכון.

יצחק אסימוב פוגש את דוד אבידן

 במציאות אסימוב לא בהכרך התלהב   מהיהדות בכלל  ובהחלט לא מהאידיאולוגיה של "כוכב הלכת הנבחר " המופיעה בסדרת  "המוסד".

 הוא  חזר לואריאציה אחרת למטפורה זאת  בספרו "אבן בשחקים "   ששם הוא מתאר תקופה מוקדמת יותר   בתולדות הקיסרות הגלקטית ( זאת שאותה אמור המוסד להחליף לבסוף )  ושם כדור הארץ הוא מבוסס על המודל של מדינת יהודה המרדנית תחת שלטון הרומאים ( האימפריאלים ) אבל הסימפטיה של אסימוב בספר הייתה  בבירור עם הקיסריים ולא אנשי הכדור הארץ שבהם הוא רואה שוביניסטים פלנטריים מסוכנים המעוניינים להחריב ולהשמיד תושבי עולמות אחרים שאליהם הם מתכננים לשלוח חיידקים של מגפה מסוכנת.   (  שהם מקבילה  עתידנית לקנאים היהודיים המרדנים של ימי בית שני שהביאו אסון על עמם ) . .

לאסימוב  באופן כללי לא היה עניין מיוחד בשורשיו  היהודיים אם כי הוא עוסק בהם בפרטנות באוטוביוגרפיה הענקית שלו.

את דעותיו בעניין זה הוא  ביטא בצורה המפורטת ביותר   בראיון מעניין מאוד וכנראה יחיד במינו על נושא זהותו היהודית  שהעניק  למשורר חובב ספרות המדע הבדיוני  דוד אבידן  כאשר ראיין אותו בשנות השבעים ( אסימוב  סירב תחילה להעניק ראיון זה לאבידן בטענה שלגבי נושא זה הוא אינו מומחה כלל וכלל .)   שקיבל את השם "הפתרון התבוללות " ( הופיע במאמר במסגרת הסדרה "יהדות אמריקה –משבר זהות " מוסף הארץ 25.4.1975 ע' 20-21 )   "לדעתי קבוצת ההתייחסות הקטנה  ביותר של בני אדם צריכה להיות המין האנושי בלבד"   הוא לא ראה כל צורך בשמירה על הבדלנות היהודית וקבע שהמחיר של זה יהיה אנטישמיות ומפעם לפעם טבח ושאין אפשרות להשיג את האחד ללא השני .הוא העריך את המחיר הזה כגבוה מידי

אינני סבור שנפרדות זאת של היהודים היא דבר נפלא עד כדי כך שהוא שווה את היטלר. " .

הוא הגיב כמעט  בלעג על שאלתו  זאת של אבידן : האם חשבת  אי פעם על היהודים כעל קבוצה אתנית המייצגת בצורת מכלול ,תורת החיים זרה על פני כוכב לכת זה בדומה אותם זרים בספרות המדע הבדיוני הבאים מכוכבים אחרים או מן העתיד והמפיצים כאן סוג זר של מנטליות ? אפשרות זו עשוייה להסביר את האנטישמיות מבחינות מסויימות "

תשובתו של אסימוב הייתה  ש"זוהי מחשבה מאוד רומנטית .מעולם לא נתקלתי ברעיון זה בספרות המדע בידיוני .והוא לא עלה אי פעם על דעתי .חשבתי על יחידים העשויים להיות זרים ,אתה יודע ,הניוטונים ,הלאונרדו דה וינצ'ים ,אבל קבוצות שלמות ? על זה לא חשבתי.

מסקנתו הסופית של אסימוב הייתה שיש להביא להתבוללות מוחלטת של היהודים באמריקאים ."אני מכיר באדם בלבד ולא בבריה המוגדרת גזעית או דתית " …מה שאני מציע היא טמיעה ,ולא רק ליהודים גם לכל העמים האחרים.איני מוכן להכיר במשהו ספציפי יותר מאשר בן אנוש " פסק ."איני סבור שהעולם יכול יותר להרשות לעצמו לאומנות כזאת .תחושותיהם המתחרות של עמים שונים מדאיגות אותי –התחושה המתמדת שצריכה של קבוצה לאומית חשובות מאלה של קבוצה לאומית אחרת ,במקום האפשרות לאחד וללכד את המאמצים לטובת הציליביזציה כמכלול. "

כאשר נשאל לגבי המצב במזרח התיכון ענה אסימוב  ש"הדבר הגרוע ביותר ביריבות של רבע המאה בין ישראל והערבים שהתוצאה שלה היא לא הבחירה בין שתי אפשרויות –השפלת הערבים או השמדת ישראל. מה שעצוב בעניין זה היא ההבנה שתוך שלושים או ארבעים שנה זה לא ישנה יותר משום שגם הערבים וגם ישראל  יושמדו ".

 ( אבידן היה אמור לפרסם ראיון זה במסגרת ספר באנגלית על נושא יהודי ארה"ב אבל הפרויקט הזה כמו רבים אחרים שלו לא יצא לפועל )

שובו של המוסד

אסימוב  חזר לבסוף  למוסד בשנות השמונים.

  לא מרצונו שלו חלילה   אלא בגלל לחץ העורכים שלו שרצו ספר חדש נוסף בסדרה המצליחה. עוד  בשנות השבעים  הוא החל לכתוב סיפור חדש על "המוסד"  אך "נתקע"  עימו ועזב שוב את המוסד לעוד כמה שנים.  הוא חזר לבסוף לסדרה רק כאשר הוצע לו סכום עצום של כסף שלו כבר לא יכל לסרב.

 אך כדי שיוכל  להמשיך שוב את סיפור "המוסד" היה עליו  להדחיק ולהתעלם  מהסיפור המרכזי של יצירת האימפריה השנייה בידי המוסד הראשון והמוסד האחר ולמעשה להפוך אותו ללא רלבנטי.

 הוא  כתב ספר המשך "קצה המוסד" שתיאר את עתיד המוסד בתיאור חיפושם של שני אנשים מהמוסד הראשון והמוסד האחר אחרי המקור לאיום על שניהם.

 בסיפור זה יש מאבק בין שתי ואריאציות שונות של האידיאולוגיה הסלדונית ,בין נציגי המוסד הראשון התומכים  בשלטון מרכזי על הגלקסיה כולה מכוכב הלכת הנבחר הלא הוא טרמינוס, ובין נציגי המוסד האחר בטרנטור שתומכים בשלטון בגלקסיה של אליטה חשאית שתתפוס את מקומו של המוסד הראשון.

  הם מגלים לבסוף שיש ישות שמאיימת אפילו על מוסד האחר גאיה תרבות של עולם אחר שהיא כל כולה ישות קולקטיבית  שעתידה להשתלט על כל החלל. ומכאן ואילך האידיאולוגיה הסלדונית על הואריאציות השונות שלה ננטשת ואסימוב לעולם לא חוזר אליה.הוא עסוק בדברים אחרים שעניינו אותו הרבה יותר,גם עם לא בהכרך את קוראיו.

אסימוב כתב לספר המשך "המוסד וכדור הארץ" שבו הגיבור מגיע למקור האגדי של בני האדם כדור הארץ ומגלה שמקור ( המאכזב )  לכל המזימות הוא הרובוט דניל מספרי הרובוטים המפורסמים שלו "מערות הפלדה " ו"השמש הערומה".

הוא תיכנן עוד ספר המשך שבו יתברר שילד בעל כוחות מוזרים  שהגיבורים מצאו בכוכב סולארייה הוא איום על כל המין האנושי כנראה מאחר שהוא  מוטנאנט  על בסגנון "הפרד" הבז למין האנושי הנחות בעיניו.

  אבל בסוף החליט לא ללכת בכיון הזה ובמקום זה לחזור לסלדון בצעירותו.ולראות כיצד הוא יוצר שלב אחרי שלב את תוכנית אלף השנים שאותה יגשימו המוסדות.

למה ?כי נראה שבשלב זה כבר אסימוב לא באמת ידע איך להמשיך את הסדרה.לדעתי הוא הרגיש תקוע עם הרעיון של גאיה והרעיון של הרובוטים העומדים מאחורי הכל ולדעתי הייתה הזאת שגיאה חמורה להכניס אותו בכלל.מרגע שהם הוכנסו הם הרסו גם את ספרי ההמשך בסדרה.הפסיכו היסטוריה היא כבר לא כל כך מעניינת כאשר מתברר שמאחוריה יש עוד ועוד שלבים של מזימות שלעולם אינם מסתיימים אבל אסימוב הרי איבד עוד שנים רבות קודם לכן כל עניין גם בפסיכו היסטוריה.

הרעיון לחזור אל סלדון אף  לא היה של אסימוב עצמו אלא של חובב מדע בדיוני במכתב ששלח לאסימוב  .אסימוב משום מה לא העלה זאת על דעתו כלל עד אז ,אבל מרגע שהרעיון אחז בו שוב לא הירפה והוא החל בתהליך של הזדהות מוחלטת עם סלדון גם אם לא יכול היה להזדהות עם האידיאולוגיה שלו ושל תוכניתו.

בסוף ימיו נשאל אסימוב בידי העורכת שלו מדוע לא פנה לעסוק בהארי סלדון שהפך בשלב זה לדמות מרכזית ביצירתו של אסימוב  בשלב מוקדם יותר בחייו?

אסימוב ענה שבצעירותו הוא לא הכיר כלל את סלדון ורק כעת כשהוא איש זקן הוא מרגיש שהוא באמת מכיר ומבין את מייסד הפסיכו היסטוריה.

בספרים האחרונים בסדרה,  האחרונים שכתב אסימוב בימי חייו  ""בטרם המוסד " ולקראת המוסד "  סלדון הוא כבר אינו הדמות המסתורית מהטרילוגיה.  זהו בברור וללא שום ספק  אסימוב עצמו  בשלבים שונים של חייו  והדמויות המקיפות אותו מבוססים בצורה זאת או אחרת על דמויות של בני משפחתו ומקורביו השונים של אסימוב עצמו לאורך חייו.

 אמנם סלדון עצמו חווה דברים שאסימוב הסופר מעולם לא חווה. מסיפורים אלו של אסימוב  וממשיכיו אנו מגלים שסלדון היה לא רק מדען אלא גם שימש כראש הממשלה של טרנטור והאימפריה כולה לפני שחזר לחיי  האקדמיה  והכתיבה  ואל יצירת המוסד.

מעניין שסלדון מוצג כמי שמתבקש בידי אנשים אחרים ליצור את הפסיכו היסטוריה למטרותיהם ותמיד מסרב .האם היה זה שיקוף של מה שאסימוב עצמו חש כאשר התבקש  שוב ושוב בידי חובבים ועורכים לכתוב עוד ועוד המשכים למוסד שלאידיאולוגיה שלו כבר לא יכול היה להסכים ושבו לא התעניין יותר ?

אך אם כי אסימוב לא חיבב את המוסד,( ולאמיתו של דבר בספריו האחרונים נאמר באופן יחסי  מעט מאוד על יצירת המוסד עצמו ועל עצם הצורך בכך.  )  הוא בהחלט חיבב את הארי סלדון חוזה העתיד שעימו כן יכול היה להזדהות.

בזקנתו הפך הארי סלדון לאני האחר של אסימוב שקיווה למות כמו סלדון בעת עבודה על מכתבתו .אבל זה לא קרה.אישתו של סלדון ונדה הקבילה לאישתו של( השניה ) של אסימוב ג'נט בזמן שבתו של סלדון ונדה הקבילה לבתו האהובה  של אסימוב במציאות רובין .

( לעומת זאת אין הקבלה   בין הדמות שמופיעה בספר של בנו החורג של סלדון  לבנו האמיתי של אסימוב דיויד שממנו היה מנותק.  ).

ספרו האחרון  "לקראת המוסד"  ניכתב בימיו האחרונים ממש בעת מירוץ עם הזמן עם המחלה שאכלה אותו.  הוא לא הספיק לעשות שם את כל מה שרצה לעשות למשל תיאור הקמת המוסד הראשון על טרמינוס .אבל עדיין זהו אחד מספריו הטובים ביותר

הספר מלא בתחושת דעיכה ,סלדון רואה את הקיסרות שוקעת סביבו ומנסה להושיע ויודע שאינו יכול לעשות דבר .זה מקביל למה שקרה עם חייו של אסימוב שהלכו והתקרבו לסיומם במחלה קשה והוא היה חסר יכולת לעצור זאת.

 אסימוב  בסוף ימיו הזדהה עם הדמות של סלדון. אבל לא עם תורת הפסיכוהיסטוריה שלו ולא עם האידיאולוגיה המוסדית שלו  ושתי הוריאציות שלה : על הצורך בהקמת אימפריה גלקטית שנייה שבמרכזה יעמוד "כוכב הלכת הנבחר " ( האידיאולוגיה של המוסד הראשון  בטרמינוס ) או אליטה נבחרת ונסתרת ( האידיאולוגייה של המוסד האחר בטרנטור ). .

 בסופו של דבר הדמות של סלדון היא דמות דתית ואף משיחית.והיא שימשה כמקור השראה למנהיגי תנועות שונות בהווה המאוד לא בדיוני. כמו שמראה המקרה המזעזע של הגורו היפני  שוקו אשארה שזיהה את עצמו עם הארי סלדון וראה את עצמו כמי שמגילה את חוקי הפסיכו ההסיטוריה ולכן יכול נבא את העתיד והשתמש בסדרת המוסד כמודל כיצד יהיה העתיד בהווה הוא ניסה להרעיל בגז את הנוסעים ברכבת התחתית של יפן. סביר להניח שמכל סיפורי המוסד אלו שהשפיעו במיוחד על אשארה היו הסיפורים על הפצת דת טכנולוגית בידי סוכני המוסד .

ישנן גם טענות שבן לאדן "מייסד האל קאעידה " הושפע מסדרת "המוסד " בתרגומה הערבי " וכי המשמעות של "האל קעידה " בערבית הוא "המוסד ".""אל קאעידה" אכן קורא להקמת חליפות עולמית איסלאמית שבראשה תעמוד אליטה נסתרת.  שאפשר במידה מה להשוות אותה לאידיאולוגיה של המוסד האחר.

כמובן אסימוב לא יכול להיות מואשם במעשיהם  של אשרה ושל בן לאדן  ולאורך כל הדרך הוא קורא לגישה רציונלית ביצירותיו . נראה שהוא עצמו החל לסלוד יותר ויותר מרעיונות של כוכב הלכת הנבחר ו"האליטה הבלתי ניראית " שאותם תיאר בספריו. הדמות שאותה תיאר של סלדון בסוף ימיו היא אנושית מאוד שהרי היא הדמות של אסימוב עצמו וסלדון בספרו האחרון של אסימוב מודע היטב לעובדה שאחרים עלולים לנצל את רעיונותיו לרעה.

 נראה לי שאם היו שואלים את אסימוב בסוף חייו כיצד צריכה  להיות האימפריה השנייה   נראה שהוא היה שואף לאידיאולוגיה פאן גלקטית מבוזרת. שאותה אפשר להקביל לארה"ב הליבראלית  ולפדרציה  האירופית של זמנו של אסימוב.

אבל נגזר עליו להיזכר כיוצר האימפריה הגלקטית הסנטראליסטיתוחוזה האימפריה הגלקטית השנייה דרך דמותו של הארי סלדון.

  Monument is a Posthumos portrait of Isaac Asimov for cover of the commemorative issue of his own SF magazine  1992

 

אירוע ההשקה של "יקום תרבות" ,לזכרו של דוד אבידן

אתר "יקום תרבות" שמח להודיע על האירוע הראשון שהוא מארגן בסדרה של אירועים חוץ אינטרנטיים שיתמקדו כל אחד ביוצרים ובנושאים שונים.

האירוע הראשון הוא אירוע השקת האתר ויוקדש הן לזכרו של המשורר גיורא לשם ז"ל עורך השירה של האתר והן לזכרו של המשורר העתידני –בינאני דוד אבידן שנפטר לפני 16 שנה בדיוק בחודש מאי 1995.

לרגל כך נעלה ב-7 במאי אירוע ב"חללית " שברחוב הירקון 70 בתל אביב בשעה 8.30  בערב שבו נקים לתחייה את דוד אבידן יוקראו קטעי שירה מאת דוד אבידן יושמעו שירים והרצאות עליו ויוקרנו קטעי סרט שלו

בין המשתתפים

הנחייה :

יובל בן עמי

( שגם ישמיע שיר )

ניסים

ניסים כץ עורך הפרוזה של "יקום תרבות"  ידבר על האתר

יואב עזרא משורר ומבקר ידבר על גיורא לשם

ראה תמונה בגודל מלא

פיליפ רוזנאו מתמטיקאי ומשורר ידבר על גיורא לשם

עודד כרמלי עורך השירה של האתר ,יקריא

פרופסור גבריאל מוקד ידבר על דוד אבידן

יבנות טיורינג

בנות טיורינג [הן ערן הדס, דגנית אליקים ו- Batt-Girl] – יציגו קטע מתוך המופע "מאש-אפ"

אמיר מנשהוף

אוסנת סקובלינסקי תשמיע שירים ב"ספוקן וורד"

שחר כהן

הזמר שחר כהן

הזמרת הגר רווה

ראה תמונה בגודל מלא

המשורר מרחב ישורון

כן יקרנו קטעים מסרט המדע הבדיוני הביזארי של אבידן "שדר מן העתיד" עם הרצאה קצרה עליו של אלי אשד. .

ציבור חובבי התרבות כולו מוזמן .

לאירוע ההשקה בפייסבוק :

 http://www.facebook.com/profile.php?id=631023195#!/event.php?eid=212977085399157

דוד אבידן קם (שוב) לתחייה

ועכשיו אבידן דוד

גוזר על עצמו שיכחה

ונזכר בעצמו מחדש

בעוד אלפיים שנה

ועולה מן המוות חלש

בעיניים דבוקות משינה

ושותה מיים שקופים

ונושם צי חלל רחוק

ורואה חיים יפים וחשופים

חיים ללא סדר וחוק

ואז הוא מחליף איתם

מילים אחדות בשפתם

( מתוך הספר "תשדורות מלווין ריגול" 1978

אתר "יקום תרבות"מתכנן סדרה של אירועים חוץ אינטרנטיים שיתמקדו כל אחד ביוצרים ובנושאים שונים.

אנחנו מתכננים אירוע לזכרו של המשורר העתידני –בינאני דוד אבידן שנפטר בחודש מאי 1995.

לרגל כך נעלה במאי אירוע בתל אביב שבו יוקראו קטעים מאת דוד אבידן ויוקרנו קטעי סרטים שלו והקשורים בו.

אירוע מקביל יועלה בהמשך גם בבאר שבע ואולי גם במקומות אחרים במסגרת מדיניותנו להגיע לכל פינה בארץ .

הציבור הרחב מוזמן לשלוח וכבר בשבועות הקרובים למערכת "יקום תרבות " סיפורים שירים מאמרים ציורים וכל העולה על המחשבה הקשורים לדוד אבידן או ליצירתו.אל תהססו אתם יכולים לשלוח לנו כל דבר משירה אלקטרונית  דרך סרטים  קצרים , וקטעי אנימציה עד לסיפורי מדע בדיוני ופנטזיה הקשורים לדוד אבידן חייו ורעיונותיו  שיקימו אותו   מחדש לתחייה באירוע שלזכרו . .מה שימצא חן בעינינו יועלה במסגרת הערב בשיתוף פעולה עם היוצר ו/או יועלה במשך באתר בפרוייקט מיוחד שיהיה המשך של האירוע

חומרים  אפשר לשלוח ל:

elieshe@zahav.net.il

הדאד ליין למשלוח הוא ה-1 במאי 2011.

ראו עוד על דוד אבידן

האיש שבא מהעתיד

האיש שבא מהעתיד : על דוד אבידן

 

   

 
 
דוד אבידן כאדון העתיד בסרט "שדר מן העתיד "
 
 
 
  

.

 

יש צורך רק בחמש אצבעות כדי לנהל את הגלאקסיה ורק בשלוש עשרה  אצבעות על מנת לשלוט ביקום.

דוד אבידן( 

דוד אבידן בהרצאה בתיכון 'פרקאוף', אור יהודה 1979 בפני כותב המאמר וכיתתו ) .

 היום ה-11 במאי 2005 מלאו 10 שנים לפטירתו של המשורר דוד אבידן .וזה הזמן להיזכר ביוצר הזה אחד הגדולים והמוזרים ביותר שקמו לספרות העברית המודרנית

 

 

 

קצתוכניות לעתיד דוד אבידן

 

הניחו לי להיות מומיה. העירו אותי

אחת לאלף שנה בזריקת אדרנלין מְרֻכֶּזֶת, ואז

אשרף מחדש את רומא, אֲדַוַּחמחדש על הארוע

בפנים חִוְּרִים ובלב נפעם, אסרס מראש

את כל הלוחמים הברברים, שיעלו עליה, אבעל

את נשותיהם הצעירות, כדי שיהיה

מה לשרף ומה לסרס כַּעֲבֹר

אלף שנים נוספות. יש לי

סבלנות למשימות אֲרֻכּוֹטְּוָח.

(דוד אבידן )

 

בשנת 2000     זכה תלמיד בית ספר תיכון מחיפה, בשם  אריאל גוטמן בפרס ראשון בתחרות "מדענים צעירים" של מוזאון המדע בירושלים. גוטמן זכה בפרס על הרעיון וההמצאה המקוריים של מחשב כותב שירה. "השירה מעורפלת מטיבה ולכן שיר המיוצר על ידי מחשב יכול להצליח יותר מפרוזה למשל" הסביר.

המחשב כותב השירה שאותו יצר גוטמן פעל באמצעות חיקוי ספציפי למשורר האהוב ביותר על היוצר שלו , דוד אבידן. התוכנה המבוססת על מערכת סטטיסטית , ניתחה את שירי אבידן ובנתה מאגר מידע הכולל את שיריו וההקשרים המילוליים בינהם . על בסיס מאגר המידע כתבה התוכנה שירים חדשים לכאורה דומים לאלה של המקור בסגנונם חסר הדיקדוק  אם כי למעשה היו חסרי פש ר. בכל אופן התוצאה הראתה שמשוררים אנושיים עדיין אינם צריכים לחשוש מההתחרות של המחשב בניגוד לשחקני השחמט . 

המשורר דוד אבידן ניבחר למודל למחשב גם מסיבות טכניות מכיוון שאין לשירתו מבנה דקדוקי סגור ומתאפיינת בחופש רב וכך קלה יחסית לחיקוי. אבל הוא נבחר גם בגלל שאין  משורר  עברי  חשוב  אחר ( ומשורר חשוב  בספרות העולמית בכלל )   שהתעניין כמוהו בחידושי הטכנולוגיה בכלל ובמחשבים ובעתיד  בפרט ולכן היה זה רק טיבעי שהוא המשורר שישמש כבסיס למחשב כותב שירה .

במאמר זה ניסקור את תחומי עיסוקו השונים של אבידן בשירה "עתידנית " ויצירה מדעית בדיונית מסוגים שונים.  

המשורר מהמאה ה-30

 

…זהו בסך הכל , ריב שכנים , אחד מאותם ריבים גלובליים

שנובעים מחוסר בגרות כוכבית וממודעות קוסמית חלקית מדי.

שתים עשרה שנה לפני סוך המאה חייבת סופסוף האנושות לצוות על עצמה

גמילה מזורזת מהקבעון הטארטוריאלי,מהרכושנות האתנית, וממרותה דת ,

כדי להכין את עצמה לא רק למאה הבאה , אלא גם ליחסי שכנות חוץ פלנטאריים .

הצוי המומלץ אינו מותרות ואינו סובל דחוי , כי הנסיבות

בהן הוא אמור להצטוות אינן –מדע בדיוני , אלא ראלפוליטיק .וזהו

הצווי ,שאנו מצווים עליו ,על פני מעטפת הכוכב הירוק –אפור ,

פלנטה מכבדת ועדיין אוטונומית בתוך מערכת השמש המקומית :

למחוק מהתכנות האנושי את מורשת הפסיכוזואלוגיה והטריטוריאליזם

ולהתחיל לחשוב על עצמנו כעל תלת וארבעה –ממדיים

תושבי הזמן האינסופי ולא לוככי עפר ואבנים…

( מתוך "הציווי הטריטוריאלי וציווים אחרים " בספר "המפרץ האחרון " 1991 ) 

 

 

המדע הבידיוני זכה לעניין מועט מאוד בקרב הסופרים התיקניים ו"הנחשבים" של הספרות העברית מעטים מהם טרחו לכתוב יצירה אחת או שתיים בתחום ולרוב הכחישו את עצם היות היצירות אלה אינן מדע בידיוני אלא "ספרות ".

היה רק יוצא דופן אחד שלא הצטרף לזילזול הכמעט כללי הזה במדע הבידיוני  ( שלא כלל אמנם משוררים כמו נתן אלתרמן שהיה קורא נלהב של מד"ב ומקסים גילן  והעורך גבריאל מוקד)  והוא אחד מענקי השירה העברית החדשה , דוד אבידן.

לאורך כל חייו אבידן  היה מוקסם מספרות המדע הבדיוני שהוא היה קורא נילהב שלה עד לנקודה של אובססיה ממשית . הוא סיפר ברעיונות שספרות "סיינש פיקשין " שערכה הספרותי מועט ביחס יכולה לספק לו גירוי ששירת  משוררים ידועים כמו אליוט אינה יכולה לספק . ובמידה רבה רעיונותיו האקסצנטריים לזמנם בלשון המעטה קיבלו ממנה את השראתם , וגם המשיכו הרבה הלאה מעבר לרוב יצירות המדע הבדיוני הקונבנציונליות . הוא היה אופטימי מאוד ברעיונותיו לגבי העתיד לבוא   ולגבי יכולותיו הבלתי נדלות של האדם  תוצאה של שליטתו  בטכנולוגיה. הוא גם  תמך ברעיון שהמשורר  ( לפחות הוא עצמו ) יכול להיות אדם עליון\ הן מהסוג הניצשיאני והן מהסוג המדעי בדיוני בעל יכולות על טבעיות שונות. 

 

  צילום: יוסי אלוני
 
דוד אבידן . צילם יוסי אלוני
 
 בדמוקראטיה הקוסמית הגדולה אין אלוהים בלי תחלופה . המימסד הקוסמי הגדול לא יפחיד אותנו בנשק המוות . לביומת אין מה להפסיד זולת מותו . יקום ומלואו לפניו לזכות בו . ביומתי כל היקומים התאחדו. בדמוקראטיה הקוסמית הגדולה כל אחד יכול להיות אלוהים אם יש בו רוח בדמוקרוח הקוסמי הגדול כל אחד יכול ( מתוך " תשדורות מלויין ריגול : שירים תישדורות ,מיסמכים ", 1978)
 

 

שיריו שהתפרסמו בשפה המיוחדת "האבידנית" שלהם מלאים וגדושים ברעיונות מדעיים בידיוניים ועתידניים. בשירתו מוצב האני לבדו ביקום כשהוא חמוש  רק בתובנות מודרניות ובלשון עברית מתוחכמ מול חורים שחורים וסכנה ההשמדה הגרעינית אך גם מול סיכויים גדולים של הארכת חיים גנטי ,  מסעות בחלל חיי נצח ובסופו של דבר אפשרות להיהפך לבורא של יקומים. בשירתו הוא השתמש בלשון העברית התנכית על מנת לתאר מצבים עתידניים . כבר בשיריו המוקדמים יותר הופיעו תיאורים של נחיתת ספינות חייזרים ומוטציות מסוגים שונים..אבידן היה   אדם שהירבה להשתמש ברעיונות טכנולוגיים ועתידניים , ויצר מילים ומונחים מיוחדים שנועדו לתאר תפיסות עתידניות.

כך למשל הוא המציא את המילה "ביננים " כדי לתאר יצורים מכוכב אחר( מלשון "תבוניים")  , מילה שלא תפסה לעומת המילה "חייזרים" שבה משתמשים חובבי המדע הבידיוני ו"חוצנים " שבה משתמשים חובבי העבמים … וחבל לדעתי היא יותר יפה משתי המונחים האחרים…על פי טענה אחת ששמעתי אבידן ייחס לעצמו גם את המילה "חייזרים " אם כי זאת הומצאה בידי  המתרגם עמוס גפן דווקא.

נוסף לשיריו המדעיים בידיוניים שמרוכזים בעיקר בספריו  "תשדורת מלוויין ריגול"  ו"ספר האפשרויות" הוא חיבר ב-1965 גם מחזה בשם "קארמבול " שעוסק בשלושת האנשים האחרונים שנשארים בעולם לאחר השמדת המין האנושי מחזה שאותו כתב גם כתסריט לסרט קולנוע.את גירסאות המחזה והתסריט של "קאראמבול " ניתן למצוא בספר "דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט " ( 1965).

יש ביקום הזה הרבה תת יקומים

הם מקיפים אותו סביב כסיעת –יתומים

הם מבקשים מרכז,אב כוח כבידה

הם מציאה נדירה, מציאה אבודה…..

אנחנו נגלה מתת-תת-יקומנו , אנחנו נגלה .

אנחנו נעלה בדרגה , אנחנו נעלה.

אנחנו נגלה ,שאנחנו חזקים ונועזים,

ואז נחוש פתאום שאנחנו זזים.

( יש ביקום , מתוך ספר האפשרויות , 1985) 

אבידן המשורר הישראלי שהטיב כל כך לתאר את המציאות העכשוית הישראלית ,היה לאמיתו של דבר מרוחק מימנה מאוד. הוא תיאר את עצמו שוב ושוב ברצינות הולכת וגוברת  כאיש המאה ה-30 , בן אלמוות מבקר מזמן אחר שרק בטעות נחת בישראל הקרתנית של אמצע וסוף המאה ה-20.  וכך  לחברה שהקים קרא "חברת המאה ה-30" על שם התקופה העתידנית שממנה כביכול בא.

כאשר נשאל בעיניין זה עם אכן הוא נוסע מזמן אחר הוא מעולם לא הכחיש אם כי הקפיד לציין שאינו עובר על חוקי הפלנטה וכל שאר הדברים הם עניינו האישי…. "אני בא מן העתיד ושהייתי בהווה היא זמנית בלבד " קבע אבידן בראיון עיתונאי  " יש לי נוסטלגיה לעתיד לא לעבר. אני זוכר קדימה , נע קדימה והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההוה". הוא הביע שוב ושוב את התיקווה שהאנושות תגיע לבסוף לרמת התפתחות כזאת שתאפשר לה לקלוט ולהבין את התשדורות שהוא שולח לה מהעתיד.

ניתן לטעון שהעניין הזה בעתיד וטענותיו שהוא נוסע מהעתיד גם ביטאו את הפחד העמוק שהיה בו מצעירותו  מהזיקנה ומהמוות הבלתי נמנע . היו שהגדירו את שיריו כ"אידיאולוגיה שירית של מחאה נגד המוות ". הפחד המזקנה והמוות הפך אצלו לכמעט אובססיה ועימם התיקווה להצליח להתחמק מהם באמצעות רעיונות טכנולוגיים שונים.

הוא כתב שיר  בנושא המספר כיצד הוא מתעורר בעתיד :

 ועכשיו אבידן דוד

גוזר על עצמו שיכחה

ונזכר בעצמו מחדש

בעוד אלפיים שנה

ועולה מן המוות חלש

בעיניים דבוקות משינה

ושותה מיים שקופים

ונושם צי חלל רחוק

ורואה חיים יפים וחשופים

חיים ללא סדר וחוק

ואז הוא מחליף איתם

מילים אחדות בשפתם

( מתוך הספר "תשדורות מלווין ריגול" 1978 )

המסר  של השיר ברור:  גם בעוד אלפיים שנה יוכל המשורר אבידן לתקשר עם בני אותו עתיד רחוק שכן הוא בעצם שייך לאותו עתיד ( בניגוד לשאר בני התמותה הרגילים קצרי הראות וההבנה  שסובבים אותו ).

פירוש אחר של שמה שתיאר אבידן בשיר זה אינו  דווקא תחייה פיזית של ממש אלא מעין סיאנס שבו רוחו תועלה בידי בני העתיד כדמות דגולה מהעבר  כפי שהוא עצמו נהג לעשות בהווה.

בחייו הפרטיים הרבה אבידן לבצע סיאנסים ו"לזמן" רוחות שונות של מתים לרוב דמויות ידועות כמו  אינשטיין פרויד היטלר , משורירים כמו ביאליק ושלונסקי ( שאישרו בהופעותיהם את עליונותו השירית של אבידן עליהם )  וגם כאלה שמתו זה מקרוב כמו המשוררים יונה וולך ויאיר הורוביץ והפילוסוף משה קרוי ואפילו את אלוהים בכבודו ובעצמו.

אין לאמר שאבידן היה עקבי בטענותיו לגבי מוצאו המדוייק. בהיזדמנויות שונות  סיפר לידידו המבקר גבריאל מוקד שהוא  לאמיתו של דבר חייזר שהיגיע  מכוכב לכת אחר אי שם ברחבי הגלקסיה בשם "אבידנקו " כוכב לכת שאליו הוא מתכוון לחזור ביום מן הימים.  אבידן ניסה כתוצאה  ליצור קשר עם אירגון החלל האמריקני "נאס"א " בניסיון לשכנע אותם שכדאי להם לנצל את כישוריו המפותחים במיוחד ( תוצאה של מוצאו החייזרי ו/או העתידני)   בתחומים שונים של חקר החלל.

בכל אופן אין ספק שאבידן הוכיח את עצמו בחיזוי תחומים שונים של הטכנוליה האנושית .

 יוליוס קיסר הורג את ברוטוס

צליל –גונג. העייפות- הנמרית נמחית מפני קיסר. גבותיו מתקמרות. ידו מורמת.ברוטוס נסוג לאחוריו. קיסר מסתער . פלמנקו . "גם אתה ברוטוס!" הוא מודיע ,בעת שחרבו –הסמוראית הופכת את פורטייה לאלמנה. ( מתוך ET TU BRUTE! בתוך "דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט " 1965). תרומתו הידועה ביותר ( אם גם לא בהכרח החשובה ביותר ) של אבידן למדע הבידיוני הייתה בסרטיו. ב1968 יצר אבידן סרט קצר בן 15 דקות בשם "הכול אפשרי". סרט זה היה מבוסס על שיר שלו בשם "גם אתה ברוטוס!". פואמה של היסטוריה אלתרנטיבית שבה יוליוס קיסר שחוש שיש קשר כדי לרצחו בא למקום ההתנקשות כשהוא חמוש בחרב וכאשר מיתנפלים עליו הקושרים הוא הורג אותם אחד לאחד עד שהוא מגיע לראש הקושרים לברוטוס והורג אותו כשהוא צועק "גם אתה ברוטוס!". הסרט היה המחזה של נושא השיר שהרחיבה אותו רק במעט והראתה את האפשרויות השונות שנוצרו כתוצאה משינוי ההיסטוריה בידי קיסר. זהו אחד מסירטי ההיסטוריה החלופית הראשונים שנוצרו מעולם ( ידוע לי רק על שני סרטים של היסטוריה חלופית שנוצרו קודם לכן במקום כלשהוא ואחד מהם הוא פרק של "מסע בין כוכבים"…).המשורר מנחם בן טען מאז שבסרט זה שצולם בכיכר מלכי ישראל חזה אבידן במדוייק את ההתנקשות בראש הממשלה ,יצחק רבין , שבוצעה באותו המקום כמה שנים מאוחר יותר. אך דומה שכמה מיצירותיו המרתקות ביותר שהתבססו על רעיונות של מדע בידיוני לא היו בתחום הספרות דוקא אלא בתחום הקולנוע.

שירי מלחמה ומחאה / דוד אבידן

שיריו שהתפרסמו בשפה המיוחדת "האבידנית" שלהם מלאים וגדושים ברעיונות מדעיים בידיוניים ועתידניים. בשירתו מוצב ה"אני" לבדו ביקום כשהוא חמוש רק בתובנות מודרניות ובלשון עברית מתוחכמ מול חורים שחורים וסכנה ההשמדה הגרעינית אך גם מול סיכויים גדולים של הארכת חיים גנטי , מסעות בחלל חיי נצח ובסופו של דבר אפשרות להיהפך לבורא של יקומים. בשירתו הוא השתמש בלשון העברית התנכית על מנת לתאר מצבים עתידניים . כבר בשיריו המוקדמים יותר הופיעו תיאורים של נחיתת ספינות חייזרים ומוטציות מסוגים שונים..אבידן היה אדם שהירבה להשתמש ברעיונות טכנולוגיים ועתידניים , ויצר מילים ומונחים מיוחדים שנועדו לתאר תפיסות עתידניות.

כך למשל הוא המציא את המילה "ביננים " כדי לתאר יצורים מכוכב אחר( מלשון "תבוניים") , מילה שלא תפסה לעומת המילה "חייזרים" שבה משתמשים חובבי המדע הבידיוני ו"חוצנים " שבה משתמשים חובבי העבמים … וחבל לדעתי היא יותר יפה משתי המונחים האחרים…על פי טענה אחת ששמעתי אבידן ייחס לעצמו גם את המילה "חייזרים " אם כי זאת הומצאה בידי המתרגם עמוס גפן דווקא.

 דוד אבידן - כל השירים 1 / דוד אבידן

נוסף לשיריו המדעיים בידיוניים שמרוכזים בעיקר בספריו "תשדורת מלוויין ריגול" ו"ספר האפשרויות" הוא חיבר ב-1965 גם מחזה בשם "קארמבול " שעוסק בשלושת האנשים האחרונים שנשארים בעולם לאחר השמדת המין האנושי מחזה שאותו כתב גם כתסריט לסרט קולנוע.את גירסאות המחזה והתסריט של "קאראמבול " ניתן למצוא בספר "דוד אבידן מגיש תיאטרון מופשט " ( 1965) .

יש ביקום הזה הרבה תת יקומים הם מקיפים אותו סביב כסיעת –יתומים הם מבקשים מרכז,אב כוח כבידה הם מציאה נדירה, מציאה אבודה….. אנחנו נגלה מתת-תת-יקומנו , אנחנו נגלה . אנחנו נעלה בדרגה , אנחנו נעלה. אנחנו נגלה ,שאנחנו חזקים ונועזים, ואז נחוש פתאום שאנחנו זזים. ( יש ביקום , מתוך ספר האפשרויות , 1985)

אבידן המשורר הישראלי שהטיב כל כך לתאר את המציאות העכשוית הישראלית ,היה לאמיתו של דבר מרוחק מימנה מאוד. הוא תיאר את עצמו שוב ושוב ברצינות הולכת וגוברת כאיש המאה ה-30 , בן אלמוות מבקר מזמן אחר שרק בטעות נחת בישראל הקרתנית של אמצע וסוף המאה ה-20. וכך לחברה שהקים קרא "חברת המאה ה-30" על שם התקופה העתידנית שממנה כביכול בא. כאשר נשאל בעיניין זה עם אכן הוא נוסע מזמן אחר הוא מעולם לא הכחיש אם כי הקפיד לציין שאינו עובר על חוקי הפלנטה וכל שאר הדברים הם עניינו האישי…. "אני בא מן העתיד ושהייתי בהווה היא זמנית בלבד " קבע אבידן בראיון עיתונאי " יש לי נוסטלגיה לעתיד לא לעבר. אני זוכר קדימה , נע קדימה והאפשרויות הנובעות מן העתיד הן שמכתיבות לי את ההווה". הוא הביע שוב ושוב את התיקווה שהאנושות תגיע לבסוף לרמת התפתחות כזאת שתאפשר לה לקלוט ולהבין את התשדורות שהוא שולח לה מהעתיד. ניתן לטעון שהעניין הזה בעתיד וטענותיו שהוא נוסע מהעתיד גם ביטאו את הפחד העמוק שהיה בו מצעירותו מהזיקנה ומהמוות הבלתי נמנע . היו שהגדירו את שיריו כ"אידיאולוגיה שירית של מחאה נגד המוות ". הפחד המזקנה והמוות הפך אצלו לכמעט אובססיה ועימם התיקווה להצליח להתחמק מהם באמצעות רעיונות טכנולוגיים שונים.

צילום יוסי אלוני

 

הוא כתב שיר בנושא המספר כיצד הוא מתעורר בעתיד : ועכשיו אבידן דוד גוזר על עצמו שיכחה ונזכר בעצמו מחדש בעוד אלפיים שנה ועולה מן המוות חלש בעיניים דבוקות משינה ושותה מיים שקופים ונושם צי חלל רחוק ורואה חיים יפים וחשופים חיים ללא סדר וחוק ואז הוא מחליף איתם מילים אחדות בשפתם ( מתוך הספר "תשדורות מלווין ריגול" 1978 )

המסר של השיר ברור: גם בעוד אלפיים שנה יוכל המשורר אבידן לתקשר עם בני אותו עתיד רחוק שכן הוא בעצם שייך לאותו עתיד ( בניגוד לשאר בני התמותה הרגילים קצרי הראות וההבנה שסובבים אותו ).

פירוש אחר של שמה שתיאר אבידן בשיר זה אינו דווקא תחייה פיזית של ממש אלא מעין סיאנס שבו רוחו תועלה בידי בני העתיד כדמות דגולה מהעבר כפי שהוא עצמו נהג לעשות בהווה. בחייו הפרטיים הרבה אבידן לבצע סיאנסים ו"לזמן" רוחות שונות של מתים לרוב דמויות ידועות כמו אינשטיין פרויד היטלר, משוררים כמו ביאליק ושלונסקי ( שאישרו בהופעותיהם את עליונותו השירית של אבידן עליהם ) וגם כאלה שמתו זה מקרוב כמו המשוררים יונה וולך ויאיר הורוביץ והפילוסוף משה קרוי ואפילו את אלוהים בכבודו ובעצמו. אין לאמר שאבידן היה עקבי בטענותיו לגבי מוצאו המדוייק . בהיזדמנויות שונות סיפר לידידו המבקר גבריאל מוקד שהוא לאמיתו של דבר חייזר שהיגיע מכוכב לכת אחר אי שם ברחבי הגלקסיה בשם "אבידנקו " כוכב לכת שאליו הוא מתכוון לחזור ביום מן הימים. אבידן ניסה כתוצאה ליצור קשר עם אירגון החלל האמריקני "נאס"א " בניסיון לשכנע אותם שכדאי להם לנצל את כישוריו המפותחים במיוחד ( תוצאה של מוצאו החייזרי ו/או העתידני) בתחומים שונים של חקר החלל. בכל אופן אין ספק שאבידן הוכיח את עצמו בחיזוי תחומים שונים של הטכנוליה האנושית .

אבידן והמחשב

המחשב : אנא ,המשך. אני : ואני רוצה לדון איתך במקומי בשנת 2000 , וכן בכישורי המיסטיים ובקריירה המטאפיסית שלי. המחשב: מדוע אתה אומר מקומך בשנת 2000 ? אני: כבר דיווחתי לך על כוונתי להאריך את קיומי הגופני אל מעבר לזה של בני דורי , זוכר? המחשב: האם כוונתך להאריך את קיומך הגופני אל מעבר לזה של בני דורך חשובה לך ? אני : הצלחתי במימוש הכוונה חשובה לי יותר. …

.המחשב : בוא נדון הלאה מדוע מקומך בשנת 2000

אני : בשנת 2001 אהיה בן שישים ושמונה ,ורוב האנשים בגיל זה הם כבר די גרוטאות . המחשב : מעניין למדי .

אני : משפיל , ניתן לאמר .

המחשב: קודם לכן אמרת ,שכוונתך להאריך את קיומך הגופני אל מעבר לזה של בני דורך .. אני : היא באמת מטרתי העיקרית בחיים אם לנקוט מינוח נדוש …

( מתוך " הפסיכיאטור האלקטרוני שלי: שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב , 1974)

ב-1974 אבידן פירסם את הספר "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי : שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב". שהוא כביכול קובץ של שיחות שאותם ניהל אבידן עם מחשב אינטיליגנטי שמנסה להבין (ללא הצלחה מרובה ) מהי האנושיות.

אבידן אכן ניהל שיחות מעין אלה עם תוכנת מחשב בשם "אליזה" של אי בי אם במשך חמש עשרה שעות ב-1974 אך ספק רב עם השיחות שניהל עימה הם אלה שמופיעות בספר ששם התשובות שהמחשב נותן לשאלותיו המתוחכמות של אבידן הן מתוחכמות יותר מדי עבור תוכנה מוגבלת כמו "אליזה ". נראה שאבידן שינה את התשובות המשעממות שקיבל מהמחשב לתשובות מעניינות לעין ארוך כדי ליצור ויכוח "אמיתי " בין אדם למכונה.

לחשוב בצורה ממוחשבת זה עניין חשוב, בג'ונגל ,במדבר, הרחק ממקום ישוב במקום נדח או בלא מקום או בחלל ולא לחשוב מחשבה ביולוגית בכלל .
לחשוב בצורה אחרת בצורה שונה אפילו אם היא תראה מחשבה משונה ולחשוב זריז ,בו זמנית ומהר מאוד

 

ולא לצפות לגינויים או למחמאות ….. אפשר להטיל על חשיבה כזאת משימות מציאויות חדשות ,אפשרויות שונות ,חלומות רק אי אפשר לקחת ממנה את אחרותה להשאר צמוד אליה ולהשאר אתה . ללכת איתה עד קצה גבול האפשרויות ולשם לפתח חדשות בלתי חזויות
( לחשוב בצורה ממוחשבת מאת דוד אבידן )

 

בספר זה הוא הטיל ספק אם מחשבים יהיו מסוגלים לכתוב אי פעם שירה. המחשב, קבע, לא יוכל להחליף לעולם את התודעה האנושית וגם לא להשתוות אליה הגישה של אבידן ההומניסט למחשב בספרו היא גישה של ההומניסט שמצד אחד מוקסם מהטכנולוגיה ומהיכולות שלה אבל מצד שני חש כלפיה רתיעה עמוקה.( ספר זה יצא לאור לאחרונה במהדורה חדשה בהוצאת "בבל ") הוא לא היגיע לעידן המחשב והאינטרנט, אבל בהחלט בישר אותו.

 אדמלה / דוד אבידן

 

 

 

 

קישקשתא נגד איש העתיד

 תישדורות מלוויין ריגול / דוד אבידן

 

ספור מדע בדיוני :נוסע זמן מן העתיד חוזר להווה עם כל ממצאי מלחמת העולם- השלישית וזורק הצעה מקדימה : להקדים. הוא משדר מידע מדייק ישר אל מוחות חדריה או"ם מעל גבי סרטלפטורים –ומנהיגי העולם , סין בריה"מ ארה"ב, וישראל מקבלים לבסוף את דעתו , שכל הסוס אינו בחשבון לטווח ארוך ,אלא חבלה בשלום. מדען ישראלי צעיר ,תל אביבי חניך הארוארד מצליח לסכל בסוף את קבלת העצה , וזאת על ידי הצגת תזת נגד נועזת : שינוי המערך ההיסטורי-עתידי לא נועד אלא לקדם שאיפות –מלחמה של מעצמה ביננית אלאנושית ,מחוץ למערכת השמש, בעלת שיטת חשיבה שונה לחלוטין מזו של ההומו-סאפיאנס הצפון תל אביבי המצוי .

( מתוך השיר "שדר מן העתיד :הצעה לתסריט " בספר "תשדורות מלוויין ריגול " 1978 )

ב-1976 יצר אבידן סרט קצר בשם "צופנים טלפטיים" שהתבסס על העיניין העמוק שלו בטלפטיה ולנושא זה חזר ב"מגנום אופוס " שלו מ-1981 ב"שדר מן העתיד אחד הסרטים הישראליים היקרים, המושמצים והפחות מצליחים אבל גם המעניינים שנעשו מאז ומעולם, וגם אחד מסרטי המדע הבידיוני הבודדים באורך מלא שנעשו בקולנוע הישראלי.

כמו " הכול אפשרי " גם " שדר מן העתיד" התבסס בעלילתו על פואמה בעלת אותו השם שהתפרסמה בספר " תשדורות מלווין ריגול ושצוין במפורש שהיא "תקציר לתסריט ". העלילה של הסרט דובר האנגלית שאותו ביים אבידן הייתה כלדיקלמן :

בעולם של שנת 3005   מקבל נוסע בזמן (שאותו גילם השחקן הולנדי ג'וזף ביי) הוראות ממפעיל אלמוני (שאותו מגלם דוד אבידן ) למסע אל העבר של שנת 1985 . : בעתיד של שנת 1985, יפן ביחד עם סין היא המעצמה הטכנולוגית והכלכלית הדומיננטית בעולם.מרגרט תאצ'ר היא עדיין ראש ממשלת בריטניה (כפי שאכן היה ) ושמעון פרס הוא ראש הממשלה בישראל (כפי שאכן היה במציאות,) והוא מפעיל בלחיצת כפתור את פצצת האטום הישראלית בניסוי שמתנהל בסיני. בדיוק אז כשישראל מצטרפת בגלוי למועדון המדינות הגרעיניות נוחתת בניו יורק מכונת זמן שממנה יוצא השליח מהעתיד. השליח בא אל המאה העשרים במשימה מיוחדת במינה שאותה הוא פורש לפני נציגי האומות במועצת הביטחון של  האו"ם ( שכוללת אגב גם את ישראל  ).השליח הוא טלפט שאינו נזקק למילים כדי לתקשר עם סביבתו ומחשבותיו מועברות באמצעות מגבר טלפטי המוצמד למצם ולרקותיהם של המשוחחים עימו.

איש העתיד בסרט "שדר מן העתיד".משחק ג'וזף ביי .

השליח מסביר לנציגי האומות שעל מנת שיוצר העתיד האוטופי שממנו הוא בא יש לפתוח במילחמת עולם שלישית שתטהר את העולם מכל הרשע שקיים בו. המילחמה תיפרוץ בין כך ובין כך אך כדי שיווצר עתיד טוב יותר יש להקדימה ככל האפשר שכן "כל המלחמות פרצו מאוחר מידי " ולכן על מדינות העולם לפתוח ככל המוקדם במילחמה זאת.

על מנת לשכנעם הוא מעביר להם שיעור בטלפטיה,באמצעות מגברים טלפטיים מיוחדים הענודים על רקותיהם ומצחיהם. לאחר מכן הוא יוצא למסע יחסי ציבור ברחבי העולם לצורך קידום רעיון המלחמה הטוטלית. לצורך זה הוא מופיע בשבע הבירות הגדולות של כדור הארץ (שאחת מהן היא תל אביב ) ועושה זאת בו זמנית לאחר ששכפל את דמותו לשבע עותקים זהים. הוא גורם לאסונות טבע אחדים, משבש את תיפקודם של כלי התיקשורת , משנה את כותרות העיתונים בעת ההדפסה , פולש אל ערוצי השידור של הטלביזיות בעולם,עושה סקס באמצעות הטלביזיה הכל באמצעות טלפטיה , ובאופן כללי יוצר תוהו ובוהו.

רק המדען הישראלי אבי זיו ( שאותו גילם אבי יקיר שידוע בעיקר מכך שהוא זה שהפעיל וסיפק את הקול לבובה של קישקשתא בתוכנית של הטלביזיה הלימודית "מה פיתאום") מתנגד לדרישה הזאת ומנסה להניע את חברות מועצת הביטחון מההחלטה הנוראה. במהלך הסרט הוא עסוק בעיקר בניהול של סקס נועז טלפטי ולא טלפטי עם חברתו.

אך לבסוף חושף זיו את זהותו האמיתית של איש העתיד שאינו ככלל מהעתיד אלא הוא מקדם מכירות של תאגיד יפני בן זמננו ( אבידן חשב שבעתיד יפן תהיה מעצמת העל האמיתית ) שפיתח מגברים טלפטיים ( ושמשתמש ברובוטים לוחמי קאראטה) ואותם הוא מנסה לשווק באמצעות טריק פירסומי מבריק.  סופו של דבר הוא שהשליח מפוטר בידי שולחו העלום שאותו גילם אבידן עצמו שלו קורא השליח המעריץ לאורך כל הסרט "מאסטר" . סיום זה כמובן עומד בסתירה מוחלטת לפתיחת הסרט שמתרחשת בשנת 3005 עם יציאתה של מכונת הזמן לעבר.

דוד אבידן בתפקיד "המאסטר" העתידני בסרט "שדר מן העתיד".

קוריוז : אחת הדמויות המופיעות בסרט היא של סופר המדע הבידיוני הידוע אייזק אסימוב שאותו גילם שחקן אמריקני שדמה לו חיצונית נורמן ראביס. במהלך הסרט אסימוב נוכח בשולחן העיתונאים שמראיינים אתהשליח וסופג מהאיש שבא מהעתיד נזיפה מעליבה על "חוסר הדימיון המשווע " שגילה בספריו בתיאוריו את העתיד ( קינאת יוצרים של אבידן? ..). עוד דמות שהופיעה בסרט הייתה של ראש ממשלת אנגליה מרגרט תאצ'ר שאבידן חזה נכונה שהיא תמשיך 1לכהן בתפקידה גם ב-1985 ושאותה שיחקה שחקנית אנגליה פאם בארדן. הסרט אגב  צולם בביתו של מתרגם ועורך ספרי המדע הבדיוני ,עמוס גפן.

עם כל זאת אבידן הסביר שזהו למעשה לא סרט "מדע בידיוני " אלא סרט שאמור להעביר מסר רטורי. הסרט אמור היה לעסוק בשאלות כמו : האם יש מקום למין ואהבה בעולם עתידני ? האם תוכל האנושות לקיים קומיוניקציה בעזרת טלפטיה בלבד ? האם ניתן יהיה לפתח בעתיד טכניקות של שיכפול האדם? וכו'. ואחד המסרים הוא שאנו כבר חיים במציאות עתידנית מבלי שנחוש בכך. נוסף לכך אבידן רצה להעביר מסר שאכן יש דבר כזה שנקרא טלפטיה, הוא טען שהוא עצמו מעביר שדרים טלפטיים כדבר שבשגרה ואף טען שאת הסרט עצמו על השחקנים בני הלאומים השונים שהופיעו בו הצליח לביים רק משום שהעביר למשתתפים מסרים טלפטיים!

 

 

הוא טען ש" האדם צריך לדבר פחות ולחשוב יותר".  בסרט הראה אבידן בין השאר כיצד מתבצעים יחסי מין באמצעות טלפטיה. נושא נוסף שהעסיק את אבידן בסרט היה נושא המסע בזמן. הוא טען שתפיסת המסע בזמן בסרט מבוססת על התפיסה של איינשטיין.

מכונת הזמן כפי שהופיעה בסרט הורכבה מקונוסים כפולים מחוברים בקודקודיהם שכשבמרכזם חור שחור ששימש כמנוע וכיוון הסיבובים הוא ככיוון סיבובי הזמן לעבר או לעתיד. "

אבידן היסביר ש" יחידת הארוע ביקום מורכבת מחלקיקים ,שצורתם דומה לשתי קונאות אור שבינהם פעור חור שחור. ביססתי את המכונה על חישובי תורת איינשטיין והאיורים הגרפיים שלה. נכון שאין עדיין לתורה זאת כל ישומים טכנולוגיים והכל בגדר תאוריה אבל הסרט מבוסס על הפרשנות המעודכנת ביותר של תורה זאת".

הוא טען שעתידנים קובעים שבעוד שנים אחדות תגיע ההוכחה הממשית לנכונות תורתו של אניינשטין על אפשרות הניידות בזמן ( לאמיתו של דבר איינשטין מעולם לא דיבר על מסעות בזמן ) וכך הסרט מקדים רק בשנים אחדות את הוכחת התיאוריה. אבידן תקף בראיון עיתונאי את סרטי המדע בדיוני האמריקניים ש"רוב עלילותיהם ילדותיות ,פרימיטיביות עם אידיאולוגיה של סופרמנים. אני קורא להם לורנס איש ערב בכרכרות האש או הקרח תלוי בסרט ".

עטיפת הקלטת של "שדר מן העתיד".

הוא קבע ( ובמידה לא מבוטלת של צדק ) שהמדע הבידיוני העשיר כל כך ברעיונות אינו בא לדי ביטוי בסירטי הראווה הבידיוניים בהם מושג הדגש על תפאורה ולא על מסר רעיוני. "אני " קבע אבידן " מתייחס למדע הבדיוני כאל מדע של ממש ולא כאל שעשוע חסר ערך או בדייה שיטחית לילדים". "לא בניתי את הסרט על מבצעי ראוה בזבזניים ,שבהם הגיבורים הראשיים הם כלי רכב עצומינם או חיות מפלצתיות יורקות אש שנבנו בדמיון באולפנים לצורך הפגנות דמיון ראותניות בלבד המחפות על דלות המסרים של הסרטים ".

הוא הסביר שסרטו בניגוד לסרטים אלה "אינו מדע בידיוני " אלא נועד לדון בפילוסופיה העתידנית שלו וברעיונות שבהם הוא דוגל באמצעים מצומצמים "שפויים" יחסית.

הסרט היה אחד הסרטים היקרים ביותר שהופקו בקולנוע הישראלי. המפיק יעקב קוצקי השקיע בו 150 אלף דולר,, ועם במאי ותסריטאי כה מפורסם ועם מסע פירסומת כה עצום שהתלווה אליו ועם הגרנדיוזיות הרעיונית שאפיינה אותו לא פלא שהוא זכה לתשומת לב גדולה מצד כלי התקשורת.

הנפילה של הסרט הייתה גדולה אף יותר, הוא זכה לביקורות בין הקטלניות ביותר שלהם זכה סרט ישראלי כל שהוא , אחד המבקרים השווה בין סרטו של אבידן ובין הסדרה היפנית המצויירת "חלוצי החלל" שהוקרנה אז בטלביזיה לילדים לטובת "חלוצי החלל". אחרים היו אף עויינים יותר בביקורתיהם. גם הקהל הצביע ברגליים. הסרט הוקרן רק 3 פעמים בסינמטק בהקרנות "אקסלוסיביות " בגירסה שהייתה משום מה אף ללא תירגום עברי אם כי היה זה סרט ישראלי . כאשר נשאל אבידן מדוע הסרט דובר אנגלית אם כי הוא ישראלי ענה ש" זה לא הגיוני שאדם יבוא משנת 3005 וידבר דווקא עברית" בסרט כמובן השליח הטלפט אינו מדבר כלל .

אם כי בשלוש ההקרנות האולם היה מלא דומה שהקהל מצא עניין מועט מאוד בחזון העתידני של דוד אבידן. בבתי הקולנוע הרגילים הסרט לא הוקרן מעולם או מאחר שהוא נועד מראש רק להפצה בחו"ל "לעילית האינטלקטואלית הבינלאומית " כפי שטען אבידן שהוסיף שהקהל המקומי במילא לא יבין אותו (מה שהיה נכון ) או משום שבעלי בתי הקולנוע לא גילו בו כל עיניין.

אבידן , הסתבר , היה במאי גרוע ביותר, והסדט שלו מלא בחורים שהיו גורמים לטיטניק לטבוע מיד עם השקתה. לדוגמה : אם המסע בזמן הוא פיברוק של חברה יפנית אז מה עושה כאן הסצינה של שנת 3005 שמופיעה בראשית הסרט? , ומדוע תרצה החברה לגרום למלחמת עולם שלישית כחלק ממסע הפירסום שלה? ואם יש לה אמצעים מטכנולוגיים כה משוכללים כמו שיכפול אנשים מדוע היא זקוקה למסע פירסום כזה מכלכתחילה?

וזוהי רק רשימה חלקית של החורים העלילתיים.

הסרט שלו מעולם לא הוקרן בהקרנות מיסחריות .בנוסף הסתבר עם כל ההשקעה העצומה שהושקעה בסרט הוא נעשה בגירסא של 16 מ"מ. מישהו (אבידן ?) שכח שסרטים מיסחריים נעשים רק בגירסאות של 35 מ"מ , והעברה של הסרט לגירסה כזאת דרשה השקעה גדולה שהמפיקים שוב לא יכלו לעמוד בה.

המפיק קוצקי קבע שהסרט לעולם לא יחזיר את ההשקעה ולכן אין טעם להשקיע בו יותר . הסרט הוקרן מספר פעמים בחו"ל ואחד משני הספרים היחידים מחו"ל שמצאתי שמתייחסים אליו מגדיר אותו כ"מעניין אם גם מרבה מידי בדיבורים " וזוהי כנראה הביקורת הטובה ביותר שניתנה אי פעם לסרט.

הספר השני ,"האנציקלופדיה למדע בידיוני" של ניקולס וקלוט מגדיר אותו במילה אחת "נורא".

אבידן עצמו ראה ראה את הסרט בצורה חיובית יותר כ"סרט שהוא אכן לא-מסחרי אבל התוצאה הסופית משביעה רצון". מעט מאוד אנשים החזיקו בדעה זאת שלו על הסרט.

הוא הוקרן בישראל רק פעם אחת נוספת ברטרוספקטיבה שוב בסינמטק של כלל סרטיו של אבידן. לדעתי אם כי זה סרט גרוע הרי יש בו אכן רעיונות מעניינים ביותר שרק בשבילם שווה לצפות בסרט,( לדעתי רק חובבי מדע בידיוני יכולים להבין את הסרט באמת , שכן אבידן ידע היטב מה שהוא אומר כשטען שהסרט נועד לקבוצה קטנה של אנשים, הם ואולי גם חובבי סרטי "פולחן " גרועים מהסוד של "תוכנית תשע מהחלל החיצון " ).

כיום קיים רק עותק אחד ויחיד מהסרט הנמצא בסינמטק.  אך הוא הועלה על קלטת וידיאו ובקלטת די וי די  שאותה ניתן להשיג ברשת "האוזן השלישית " לאחר ששנים רבות לא היה זמין כלל. אין שום ספק שבין כל מאות הסרטים שנעשו בקולנוע הישראלי ל"שדר מן העתיד " ראוי התואר " הסרט הישראלי המוזר ביותר של כל הזמנים ".

האיש שבא אל העתיד

המיפרץ האחרון שירי סופת המידבר ושבעה שירי רקע / דוד אבידן

זהו בסך הכל , ריב שכנים , אחד מאותם ריבים גלובליים שנובעים מחוסר בגרות כוכבית וממודעות קוסמית חלקית מדי. שתים עשרה שנה לפני סוך המאה חייבת סופסוף האנושות לצוות על עצמה גמילה מזורזת מהקבעון הטארטוריאלי,מהרכושנות האתנית, וממרותה דת , כדי להכין את עצמה לא רק למאה הבאה , אלא גם ליחסי שכנות חוץ פלנטאריים .

הצוי המומלץ אינו מותרות ואינו סובל דחוי , כי הנסיבות בהן הוא אמור להצטוות אינן –מדע בדיוני , אלא ראלפוליטיק .וזהו הצווי ,שאנו מצווים עליו ,על פני מעטפת הכוכב הירוק –אפור , פלנטה מכבדת ועדיין אוטונומית בתוך מערכת השמש המקומית : למחוק מהתכנות האנושי את מורשת הפסיכוזואלוגיה והטריטוריאליזם ולהתחיל לחשוב על עצמנו כעל תלת וארבעה –ממדיים תושבי הזמן האינסופי ולא לוככי עפר ואבנים… ( מתוך "הציווי הטריטוריאלי וציווים אחרים " בספר "המפרץ האחרון " 1991 )

שלא במפתיע היה זה הסרט האחרון שבו היה אבידן מעורב עד לסוף חייו הוא המשיך לחלום על עשיית סרט שיעסוק במילחמת העולם השלישית , אך דבר לא יצא מכך , שוום מפיק לא היה מוכן להיתקרב לאליו אחרי הכישלון של "שדר מן העתיד" . הוא גם תיכנו ספר בשם "שבע אצבעות אל העתיד " סידרה של שיחות ששודרו ברדיו על העתיד ארך גם מזה לא יצא דבר , וחבל .

ספר שיריו האחרון "המפרץ האחרון" שהתבסס על אירועי מלחמת המפרץ הראשונה היה כבר  בגדר ירידה גדולה ביצירתו אם כי גם בו ניתן למצוא כמה רעיונות עתידניים מעניינים.   

..ומכן מתחילה הספירה לאחור …כי השיגור יהיה הפעם אל מחוץ למערכת השמש ,מעל לפירמידות התיאורטיות של אפשרויות האנושות ,שבראה את עצמה ואת בוראיה בעצב פרהיסטורי ,בקצב פריהיסטרי ברישול חינני ובדיוק אטומי , להיות בעתיד ביולוגיה מתמדת, לא נתינה ולא סופנית אלא מתחזקת את עצמה עולמית בכל העולמות הבלתי –אפשריים…. וזה הענין: לצאת מהרחם ,לצאת מארצך ,לצאת ממצרים , לצאת מאירופה , לצאת מאסיה ,לצאת מאמריקה ,לצאת מעצמנו לצאת לאנוש יותר עילי, הומוסופרסינס הולך בגדולות , יונק שמשות בגמילה מבוקרת ותר עולמות עם דרכון יקומי , צבע העיניים כצבע האור ,עצמאי ונאור ונחרץ וסולח , בלי הסוסים חרדות ,דחינות , בכינות והולך עד הסוף ומעבר לסוף ,והסוף ,כצפוי ,בורח ממנו . ןזהו סוף הספירה הזאת ,נכון לעכשיו לשורה הנכתבת …. ("25 שורות , זהו שיעור במתמטיקה " בספר "המפרץ האחרון" 1991 )

 

 

 

יוסי אלוני

 

צילום יוסי אלוני

ספר שיריו האחרון "המפרץ האחרון" שהתבסס על אירועי מלחמת המפרץ הראשונה היה כבר  בגדר ירידה גדולה ביצירתו אם כי גם בו ניתן למצוא כמה רעיונות עתידניים מעניינים.   אבידן מת עני וחולה ובשולי החברה. אך הוא השאיר אחריו שורה של יצירות שיהיו בודאי בין הבודדות שיזכרו מהספרות העברית המודרנית .

ההשראה שאותה נתן אבידן לאחרים היא עמוקה וישירה יותר ממה שנהוג לחשוב.

Image result for ‫נשורת מילולית שלמה בן צור‬‎

כך למשל הסופר שלמה בן צור לקח את שיריו המדעיים בדיוניים של אבידן את רעיונותיו השונים ואת דמותו שלו כ"איש המאה ה-30" ויצר סביבם ספר שלם בשם "נשורת מילולית " ( הוצאת חלונות , 2000) שגיבורו "דוידיאן " הוא סוג של אסטרונאוט "מילולי " שחי בחלל קיום שכל כולו מבוסס על הפואמות והרעיונות של דוד אבידן בספר שהוא מלא וגדוש בציטוטים מאבידן. זוהי מחווה חסרת תקדים ליצירה עתידנית של סופר ישראלי כלשהוא.

אילו יכולנו כבר לבנות מכשירי תקשורת מעולים כמו מערכות –העצבים של אחדים מאיתנו ייתכן שהיינו יוצאים מתוך גופותנו לזמן בלתי מוגדר .

( גירויים להערות שוליים , 1973)

אבידן היה בין אלה שחזו את ההשפעה הגדולה שתהיה למחשב על החברה האנושית . אפשר לטעון שהוא היה בין הראשונים בעלי חזון ה"רשת " עוד בשנות השבעים בתל אביב, ושכבר אזד שנים לפני ויליאם גיבסון וסופרי ה"סייבר פאנק " כתב על "תשדורות " על רשתות עצביות ועל זהויות וירטואליות ושהוא החדיר לשפה העברית את עצם החשיבה ה"רשתית " הממוחשבת בעלת ה"קישורים " לעולמות אחרים כאלה הנוצרים מהדמיון והטכנולוגיה של האדם. אל שהוא כה רצה להיות חלק מהם. ואולי בו זמנית גם נרתע מהם כמנוגדים לרוח האדם כפי שאפשר לראות מ"שיחות עם הפסיכיאטור האלקטרוני".

לפתוח ברכב נוסע את כל הערוצים עכשיו גלגלי המוח וגלגלי הרכב רצים. אתה מתקשר עם הכל והכל נפתח. אתה מוכרך להצליח בזה, אתה מכרח….אם לא תקום עכשיו ותיצור עולם חדש יהיה רעש נורא ,וכל היקום יחרש. ואז תראה בבת אחת את כל הערוצים מתפזרים בחלל הריק ולבסוף נמחצים. ( לרוץ בערוצים " מתוך ספר האפשרויות , 1985) דומה שהמודעות הקולקטיבית של גולשי הרשת הישראליים כיום מוצפת ואפילו ללא ידיעתם במילים ומושגים מיצירותיו העתידניות של אבידן שהן אקטואליות כיום יותר מאי פעם. מי יודע אולי בעתיד נזכה לצעדי המשך לכך. האם יתכן שהאיש שכל כך פחד מהזקנה ומהמוות והאין שכל כך רצה להיות בן אלמוות שיחייה חיי נצח בעתיד, ומאידך בז כל כך למחשבים וליכולתם ימצא את עצמו קם לתחייה יום אחד כאינטלגנציית מחשב שתשחזר את מוחו ואת רעיונותיו ?

אני : חמש עשרה שניות להמשיך. המחשב : מה זה אומר לך? אני : אפס שניות להבין בשלמות או להתעניין למדיי או להמשיך. המחשב:מדוע אפס? אני : זמננו תם , וגם אנחנו תמנו.

( " הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" )

תודה לפרופסור גבריאל מוקד על מידע שמסר לי על דוד אבידן חייו ורעיונותיו )

ביבליוגרפיה:

חוברת "עכשיו מס' 66 " בעריכת גבריאל מוקד ,תשנ"ט המוקדשת לחייו ויצירתו של דוד אבידן ובמיוחד : "המחאה נגד המוות כאידיאולוגיה שירית "

ראיון של גדעון סאמט עם אבידן" בתוך "עכשיו מס' 66

עידן צבעוני "על כמה תופעות פוסטמודרניסטיות אצל "אבידן המאוחר " בתוך "עכשיו מס' 66    

אריק גלסנר על דוד אבידן

טינתו של משורר בינוני :גבריאל מוקד על דוד אבידן

בנו של דוד אבידן

דוד אבידן בדג אנונימי

אבידן חוזר למדפים :דוד אבידן בוינט

הבינה של אבידן ואלייזה המלאכותית 

דורון כהן על "משהו עבור מישהו " של אבידן

האם חזה אבידן את רצח רבין ?

שדר מן העתיד

הקלט העתיד מאחורינו :נדב הולנדר על "שדר מן העתיד "

שמוליק דובדבני על "שדר מן העתיד "

חייו של מנחם בן עם דוד אבידן

אבידן בגירסה אלקטרונית 

לחשוב בצורה ממוחשבת :שיר של אבידן 

הכתם נשאר על הקיר: שיר של אבידן

 

רפי ויכרט על אדמלה

מנחם בן על שירי אבידן

דן לחמן על המאה השלושים מופע על חיי אבידן

 

הסרט "אבידניום 2005"

משורר זקן מה יש לו בחייו

דיוקן המשורר כבן אדם

דן לחמן על דוד אבידן

דוד אבידן באנגלית

עוד באנגלית

 

איזה סקסאפיל יש למשוררים מתים ?

 

 הגאון מוילנה והמוסד :דוד אבידן מראיין את סופר המדע הבדיוני יצחק אסימוב

דוד אבידן קם לתחייה (.