ארכיון תג: דוד

שובו של המלך: המחזמר " דוד "

  כוכבי המחזמר "דוד " על עטיפת "מעריב לילדים – 9.5.1996

כרזה של "דוד " 

 

הכתבה הזאת  על תולדות המחזמר "דוד " הופיעה לראשונה ב-2003 באתר בשם "קולמוסנט" " ושם היא נמצאה ברשת במשך שנים  רבות ,עד 2020 ליתר דיוק עד שהאתר נעלם לפני כמה שבועות.

אז הנה היא שוב מעודכנת במקצת לגבי התפתחויות שחלו לאחר 2003. 
 

ב-1985 הוקרן בישראל למשך זמן קצר מאוד סרטו של הבמאי  אבי נשר "שוברים". נשר שהתפרסם בזכות  סרטים מצליחים שעשה כמו  ה"להקה"  ו"דיזינגוף 99" ,נכשל כשלון נחרץ בסרט  שאפתני שעשה  על אנשי המחתרות בתקופת המנדט, "הזעם והתהילה".

וכעת כדי לחלץ עצמו מקשייו הכלכליים ביים  סרט  קומי על חבורת צעירים חובבנית  היורדת לנגב כדי  לעשות סרט.  

 

 הסרט הנ"ל  שבתוך הסרט הוא  אופרת רוק על המאבק בין דוד לגולית והסרט אמור היה להיות פרודיה עכשווית  על  התנ"ך. בראיון עימו   מהתקופה נשר הסביר שהוא בחר בנושא אופרת רוק תנכית על דוד  מאחר  שהתנ"ך הוא " הדבר הכי  דבילי והכי אבסורדי  שיכולתי לחשוב  עליו , אצלנו התנ"ך הוא מילה נרדפת לפיהוק".  נשר חשב שהרעיון של אופרת רוק על חיי דוד המלך ישכיב מצחוק על הרצפה  המוני צופים בסרטו.  

צפו בסצינה מ"שוברים " כאן 

 

,סצינה "תנכית " מ"שוברים". 

 אך לצערו הרב  של נשר  הסרט שאמור היה לפתור את בעיותיו הכלכליות  הפך לאחד הכישלונות הגדולים ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי והוא נחשב עד היום לאחד המועמדים המובילים  לתואר הסרט הישראלי הגרוע של כל הזמנים . הקהל סירב לבוא . המפיץ שאל ביאוש : "אפילו להקרנה הראשונה אף אחד לא בא, איך הם ידעו מראש שהסרט כל כך גרוע?"  . הסרט וכל מי שהיה קשור בו קיבלו בעיתונות את הכינוי ""שבורים"". נשר  נאלץ  כתוצאה מהכישלון לברוח על נפשו מאימת נושיו לארה"ב שם התפרנס במשך שנים מביום סרטי מתח ואימה.

 

עם זאת נציין שפזמון אחד מהסרט שירו של שףשף  ששר  הזמר הלא ידוע אז יובל בנאי הפך לסוג של להיט.

אבי נשר חזר מאז להיות במאי מצליח מאוד כנראה הבמאי הישראלי המצליח והידוע  והמוערך ביותר כיום .אבל "שוברים" היה כשלונו הגדול והטראומטי ביותר, סוג של נקודת שפל בקריירה שלו. 

 

אך  שבע   שנים לאחר הכישלון של "שוברים "  ב-1992  אירע דבר מוזר , על הבמות הוצג  בידי חבורת צעירים חובבנית מחזמר על חיי דוד   שהזכיר   את זה שתואר בסרטו של נשר …אלא שזה  זכה    להצלחה עצומה ונמשכת ודווקא אצל בני הנוע. הסתבר  שהרעיון של הדמויות בסרטו של נשר על אפשרות ההצלחה המסחרית של מחזמר רוק תנכי  המיועד לנוער  לא היה  מטורף כל כך   בניגוד למה שחשב נשר עצמו.

   המחזמר כולו היה פרי יצירתו  של  מחזאי צעיר  ( בן 23 בלבד ) , שתיכנן אותו עוד מנערותו כאשר למד על דויד בשיעורי התנ"ך בתיכון   ושכתב לו גם את הטקסט גם את השירים וגם את המוזיקה וביים אותו ( ריכוז תפקידים נדיר בדרך כלל בידי אדם אחד )  .  

 

""דוד" הכרזה הראשונה

" דוד " הוצג  בידי להקת "החברים של צ'יץ'"  , להקה חובבנית של תיכוניסטים שפעלו ממתנ"ס רוזין ברמת אביב גימל שאותה הקים וניהל ירון  כפכפי. הלהקה זכתה .בהצלחה גדולה והפכה  למתחרה רצינית של להקת "צעירי תל אביב " הפופולארית מאוד באותו הזמן, וזאת בראש ובראשונה הודות ל"דוד " שהפך לסוג של הצגת פולחן.

זאת לדעתי משום ש"דוד" דיבר   לצעירים והן למבוגרים.הצעירים מאוד נהנו מהשירים היפים והעלילה. הצעירים פחות  ובני הנוער  והמבוגרים נהנו כנראה גם מהמיניות המתפרצת של הדמויות בעלילה. 

זה אומר שההצגה עניינה הן את קוראי "מעריב לילדים" הן את קוראי "מעריב לנוער ו"בראש אחד" וגם את קוראי וקוראות השבועון "לאישה" שנועד למבוגרים.

.    יצירה זאת הוצגה לראשונה ב-1992 ורצה  במשך 4  שנים רצופות עד 1996.  היא זכתה להצלחה קופתית גדולה ומפתיעה.  אף אחד לא ציפה שמחזה רוק על דמות תנכית   של להקה חובבנית ממתנ"ס  שאף לא מומנה בידי תיאטרון גדול או  חברת תקליטים גדולה או בידי מפיק מסחרי נוסח "הי פיב" כחיקוי של קונספט זר כלשהוא כמקובל בתעשיה ,  תעניין את בני הנוער שאינם ידועים בחיבתם לנושאים אלה בלשון המעטה.   אבל בניגוד לציפיות ההצגה זכתה לקהל מעריצים נאמן  של בני נוער  שהיה בא פעם אחרי פעם להצגות  מכל קצווי הארץ ואף ידע לצטט את הדיאלוגים והשירים בעל פה.  הלהקה אף היציגה את "דוד "   בהצלחה בקנדה באנגלית.

שלושה מחברי להקת "החברים של צ'יץ'" שגילמו את דוד במחזמר לאורך השנים.

ארבעה שחקנים שגילמו את יואב בן צרויה ב"דוד" אחד מהם יהודה לוי  שחקן ידוע מאוד היום ,בתפקידו  החשוב הראשון. 

ארבע שחקניות במחזמר "דוד" לאורך השנים.כולן שיחקו את בת שבע  הצעירה והיפה חוץ מנועה תשבי שגילמה את אביגיל אישתו החכמה של דוד . אחת מהן יעל בר זוהר שחקנית ידועה לעתיד בתפקידה החשוב הראשון.

הדמויות השונות ב"דוד" כפי שהופיעו בדף בתוכניית המחזמר ב-1993 חסרה רק נועה תשבי שאז התגייסה.

 

בעלת האוב מעלה באוב את שמואל הנביא.סצינה מתוך"דוד"

הצלחתו של המחזמר  ופירסום כוכביו היו  כה גדולים  עד  השחקן שגילם  בו את דוד אף  קיבל מדור מיוחד לביטוי הגיגיו במגזין"" פנאי פלוס"" תחת השם "מלך ישראל "", כבוד" שיוחד עד אז רק  לדוגמניות מצליחות  לדוגמני צמרת   ולכוכבניות טלביזיה כפי שקרה   גם עם שחקנית אחרת בהצגה ,אהובתו במחזמר , יעל בר זוהר. 

כך היה גם לגבי הכוכבת של ההצגה נועה תשבי שגילמה את אביגיל אישתו החכמה של דוד ומאז הפכה לכוכבת גדולה :

מעריב לנוער – אפריל 1993

 

ביקורת ראשונה על "דוד" 

והנה כתבות מ"לאישה" שהתמקדו באספקטים "למבוגרים " ב"דוד" אספקטים שבהחלט לא הוזכרו בכתבות ב"מעריב לילדים " למשל. 

לאשה – 16.11.92

כתבה מ"לאישה" 22.1.1996 

המלאכיות" במחזמר "דוד" 

בעיתונות דווח שערוץ 6 בכבלים תכנן להסריט את המחזמר  עם צוות כוכביו המקוריים בסדרה של שלושה חלקים אך מסיבות שונות תוכנית זאת לא יצאה לפועל . כמה מכוכביו כמו יעל בר זוהר ששיחקה את בת-שבע  יהודה לוי שגילם את יואב בן צרויה ונועה תשבי בתור אביגיל ( דמות שאינה קיימת בגרסה הזאת )  הפכו מאז לדוגמנים ולדוגמניות ,לשחקנים מצליחים ובאופן כללי ,  לאלילי נוער ( לזמן מה לפחות ) . בין השאר הם כולם הופיעו בסדרת אופרת הסבון  המצליחה "רמת אביב ג' " שכמות המזימות ,התככים ,ההונאות ,הרמאויות , הפשעים , הבגידות ,ויחסי המין שבה של גיבוריה העשירים המצליחים והיפים  , כמעט שלא נפלה מאלה המתוארים בספר שמואל המקור למחזמר "דוד ". 

כמו "דוד" גם סדרה זאת הפכה למושא פולחן בקרב בני הנוער.

 

 

כתבה על ירון כפכפי – במאי להקת השכנים של צ׳יץ׳ ויוצר המחזמר דוד – 8/8/1996

 כפכפי עצמו  התפרסם מאז  כאחד היוצרים המצליחים ביותר  בישראל של מחזות זמר לילדים   שאליהם היה קשור כמוזיקאי וכותב שירים ולעיתים גם ככותב וכבמאי.מעניין לעבור על רשימת האירועים שבהם היה מעורב מאז אותו מופע מתנסי שכן הם כוללים כמה מההצגות הידועות והמצליחות לילדים שהוצגו מאז בישראל.  אלה כללו   את מחזה הילדים המפורסם והמצליח  ביותר בישראל בכל הזמנים ( לצד עוץ לי גוץ לי,  וספר הג'ונגל ) "הקוסם  שכתב וביים אורי פאסטר ( 1994 ושוב ב-1999)  על פי "הקוסם מארץ עוץ". והוא ככל הנראה המחזמר הידוע האחר של כפכפי. 

( קראו על "הקוסם" רשימה שלי מ-2006  כאן )

  ובמחזות ידועים אחרים כמו  "כרמן ( 1993 שאותו הפיק  גם לטלוויזיה ב-1994)  בן המלך והעני  ( 1996) על פי הספר של מרק טויין שהוא היה בין כותביו  ,  הלב ( 1997 ) על פי הספר האיטלקי של דאמיצ'יס על ילד שנוסע לארגנטינה בחיפוש נואש אחרי אימו  , היפה והחיה ( 1998 )   על פי האגדה , בגירסה מוזיקלית של חסמבה ( 1998 ) אחת ההפקות המעניינות ביותר שלו  על פי הסדרה המפורסמת של יגאל מוסינזון על חבורת ילדים הרואיים בתקופת המנדט ,  עם אקי אבני בתור ירון זהבי מפקד החבורה  וסנדי בר בתפקיד תמר סגניתו .  "מסביב לעולם בשמונים יום  ( 1999) הצגה מוצלחת במיוחד על פי ספרו המפורסם של ז'ול וורן   שאותה גם כתב וביים מלך סיאם ( 2000)  ,) על פי המחזמר ה"אנה ומלך סיאם " שבו גילם אלי יצפאן מלך תאילנדי חם מזג במאה ה-19שמנסה להבין ללא הצלחה  מחנכת אנגלית שאותה שוב כתב וביים  ו"המלך ארתור " ( 2001 )  שגם אותה כתב וביים ,  על מאבקם של אבירים בימי הביניים המוקדמים בכוחות הרשע ,הצגה שהתפרסמה בטכנולוגיות החדשניות של דמויות וירטואליות  שהופיעו בה ( ובראשן דודו טופז בתור הקוסם מרלין)    ב"קטנטנות " ( 2002) על פי אופרת הסבון הארגנטינאית לילדים וגם  היה האחראי למופע הפסטיגל של 2002.

לעתיד  כפכפי מתכנן להכין אופרת רוק נוספת בשם "עבד אדומי" על חייו של מלך מפורסם אחר ומגלומאני  של יהודה הורדוס שבנה כשביל הנצח, שחייו הם דרמטיים לא פחות מאלה של דוד. 

  אולם בסופו של דבר נראה שדוקא  יצירתו הראשונה של כפכפי   דוד  נשארה  יצירתו המפורסמת  והזכורה ביותר.

תמונות מהמחזמר "דוד" 

 "דוד" הגירסה של 2003

 

ב-2003   המחזמר  עלה שוב על הבמות בגירסה חדשה ושונה, ושוב עם שחקנים בלתי ידועים לחלוטין.

 

המערכה הראשונה במחזמר מגוללת את סיפור עלייתו המסחררת של דוד הבן הצעיר במשפחה בעיר הקטנה והעניה  בית לחם  כבר שם הוא מתגלה כמנהיג  אלא  שהאדם היחיד שמאמין בו ובעתידו הוא אחינו יואב בן צרויה. כנגד כל הסיכויים  דויד מגיע אל בית המלכות לאחר שגבר על הענק הפלישתי גולית בקרב .  שם  הוא  זוכה באהבתה ובידה של בת המלך מיכל וגם באהבתו ( ההומוסקסאולית ? )  של בן המלך יהונתן ובשנאתו של המלך החשדן ( ובצדק) שאול. המערכה מסתיימת במות שאול ויהונתן בקרב עם הפלישתים ובהכתרת דוד למלך כל ישראל.

המערכה הזאת שעוסקת כל כולה בעליתו של דוד והיא מלאה באור ובאופטימיות עם כל הקטעים הקודרים שיש בה והמתמקדים בדמויות של המלך שאול ובנו יהונתן .  דויד הוא האיש שאינו יכול להיכשל שזוכה לאהבת הכל  , בעוד ששניים אלה מהשושלת הקודמת נידונו לחורבן.

לעומת זאת  המערכה השניה היא שונה לחלוטין היא קודרת מאוד ומתארת את סיפור נפילתו של דוד , ומאבקו באיש היחידי שבו הוא יכול לבטוח יואב , הגיבור האמיתי של המחזה ,כאשר בינהם עומדת אישה  ,בת שבע שעל מנת להשיגה דויד הביא להריגתו בקרב  של בעלה אוריה ידיד  וותיק ונאמן . ובסוף חייו על דוד לבחור את מי הוא מעדיף את בת שבע הסקסית  והאהובה או את יואב הידיד הנאמן שהציל את חייו ואת מלכותו פעם אחרי פעם .

הגירסה החדשה  שעלתה כמעט  10 שנים בדיוק אחרי הגירסה המקורית הועלתה הפעם בידי בית הספר למשחק בית צבי והיא  עברה שינויים דרסטיים .הגרסה הקודמת   ( שגם היא עברה שינויים רבים ודרסטיים לאורך 4 שנות ההצגה ) הייתה קצת ארוכה יותר וכיסתה הרבה יותר מהסיפור התנ"כי על ימי דוד היו בה קטעים שלמים   על דמויות כמו אביגיל  ( נועה תשבי )   בעלת האוב , רצפה בת איה , אמנון ותמר  וכו'. בגרסה הזאת  הקטעים עם דמויות אלה  הורדו והוכנסו שירים חדשים שלא היו בגירסה המקורית  כמו   "מה הוא חושב עלי."

.הגירסה הזאת יותר ממוקדת ויותר עמוקה ומעבירה את המסר על דוד ויחסיו המורכבים  עם יואב חברו הטוב. ומעל לכל הוכנס שינוי קריטי כאשר המחזה מתמקד עתה בשאלה מדוע החליט דוד להוציא להורג את ידידו יואב בן צרויה , נושא שהיה פחות חשוב בגירסה הקודמת ,ודבר זה מוסיף יותר דרמה "אפלה" לגירסה החדשה. נראה  שכפכפי ביקש להציג את המורכבות באישיותו של דוד ולהסביר כיצד אדם שביצע כל כך הרבה פשעים, ובהם הוראה על משלוח ידידו אוריה למות בקרב,בגלל שחשק באשתו . הפך לאדם כה נערץ בעיני הדורות הבאים. הגירסה שמיועדת הפעם לקהל המבוגר יותר ויש ניסיון אמיתי ואמיץ להביא במסגרת של מחזמר עליז לכאורה את הסיפור הקודר כולו . 

 ציר המחזה הוא מערכת היחסים בין  דוד  ויואב שמתחרה על ליבו של דוד עם   בת שבע  הסכסית והתככנית. והצופה תוהה אם גם  אצל יואב  הבודד והקודר ,המצביא המושלם והנאמן האחיין שהוא כמעט אח לדוד וידידו הטוב ביותר עלי אדמות   ניתן  למצוא רמזים של תשוקה  הומוסקסואלית לדוד כמו שהייתה ליהונתן , או שאולי זאת ידידות ואהבה שהיא מעבר לכל תשוקה הומוסקסואלית המוכרת לנו  אך  למרות כל הרמזים שניתנים פה ושם ברור שדוד הוא הטרוסקסואל ולא יעזור כלום.

.יש כאן נושא מעניין של המאבק ביו הידיד והאישה על השגת  הגבר .הפרס הגדול הוא במקרה של בת שבע השגת המלוכה לבנה שלמה  ,הפרס הגדול במקרה של יואב הוא ברור פחות אם כי הוא תומך במועמדות של אחי שלמה אדוניה .  אך דומה שאחד הדברים שמניעים אותו הוא השנאה לבת שבע ש"בעטיה " מת ידידו אוריה בעלה לשעבר .בכל מקרה יואב הוא הדמות המורכבת ביותר במחזה כולו .

המערכה השניה עולה  מכל בחינה על המערכה הראשונה שבה יש קטעים "מתים ", הפיזמונים הם ברובם הגדול קליטים מאוד ויש כאלה שנשארים בזיכרון למשך זמן רב. 

איתי לוי כיואב  הוא אדיר הקול העמוק שלו שולט האיש גונב את ההצגה בכל רגע שהוא נמצא על הבמה כן גם מדוד שהשחקן שלו גיל נתנזון אינו קוטל קנים כלל וכלל הוא בסדר גמור בכל רגע שהוא נמצא על הבמה ,אבל מה לעשות כשהוא עם איתי לוי הוא אינו שולט על הבמה ואולי זאת גם הייתה הכוונה של הבמאי

עידן ברוק כנביא נתן, עושה תפקיד טוב שמתפתח כל הזמן  וכמוהו מיכאלה לוי כמיכל שעוברת טרנספורמציה על הבמה לעינינו מנערה צעירה ומאוהבת לקלפטה זקנה ומתוסכלת  אכולת שינאה ומרירות  , חבל שלתפקיד שלה לא ניתן יותר מקום גם גיל קפטן בתור המלך שאול  המזדקן  המקנא ומפחד בדוד הצעיר חביב העם   עושה תפקיד טוב. את השחקנית שגילמה את בת שבע אהבתי הרבה פחות,משום מה היא לא  עשתה את הרושם של היפהפיה המדהימה והמניפולאטורית שתסובב אדם כמו דוד על אצבעה. דווקא יעל בר זוהר שהופיעה בדמות זאת בגירסה הקודמת ניראית כמי שהייתה מתאימה יותר לתפקיד.   .

  מומלצים מאוד במיוחד שיר כבשת הרש ושיר יואב ובת שבע המלא יצרים ושנאה זה לזו.

הלבוש כלל אינו תקופתי כי אם עכשווי , ואף "שינקינאי "( אהבתי במיוחד את ה"מדים"  השחורים  שאותם לובשים  יואב ומתחרהו בניהו  )  ויש בו הבדלים ברורים בין "פשוטי העם" ואנשי המלוכה מה שמחזק את הרושם של הקהל שאין המדובר כאן בדמויות קדומות ובלתי מובנות אלא באנשים כמוהם. 

התפאורה הייתה סבירה ,לא מעבר לכך אבל בהתחשב בתקציב הנמוך מן הסתם  גם אין לצפות ליותר מכך.

כאשר יצאנו מההצגה שאלתי את גליה מה היא חושבת עליה. גליה שאינה ידועה בדעתה החיובית על  מרבית ההצגות שראתה בזמן האחרון   הירהרה וענתה שההצגה הצליחה לגמרי להשכיח ממנה את המציאות סביב לכמה שעות .

לדעתי המחזה אף מצליח הרבה יותר מכך, בהצגה של סיפור קדום שהוא בזמן עכשוי. 

 

עדכון  מ-2020: 

"דוד"  תוכנן לחזור שוב שוב בערב מחווה למחזמר נעשה ב20/10/2017  חגג ירון כפכפי  25 שנה למחזמר "דוד" בערב חד פעמי בשם "בן ישי חי! " בתמיכת  תורמים בהאד  סטארט 

בערב המחווה למחזמר  תוכנן לשחזר  את  מיטב הקטעים מן המחזמר בהשתתפות בוגרי הלהקה ובשיתוף להקת השכנים של צ׳יץ׳ הנוכחית. להקרין  קטעים מן ההצגה ומאחורי הקלעים וכמובן קבלת פנים  לאחר ההצגה כמו פעם…
בנוסף לכך,  תיכננו להדפיס שוב את קלטת פס-הקול המקורי  בכמות מוגבלת  לאחרשאזלה והפכה למבוקשת ונדירה,,זאת הייתה    אמורה להיות מהדורה מיוחדת וחד פעמית (שלא היגיע לחנויות) של פס הקול המקורי + הקלטות נוספות מן המחזמר וחוברת מילות השירים. כמו שהקלטת הפכה לפריט אספנים, כך מן הסתם היה  גורלו של מארז מזכרת זה, שאמורה הייתה להיות מודפסת   בכמות מוגבלת אך ורק לתומכי הפרוייקט.
אבל ..זה לא קרה לבסוף לא מספיק אנשים תרמו.
 
 
נציין גם שב-2016 עלה מעין מחזמר מקביל המבוסס על אותו הסיפור "העלאתו והפלתו של  המלך שאול " .אך הוא בניגוד ל"דוד" לא זכה להצלחה גדולה. 
 
כשאני מהרהר היום ב-2020 על הגירסה המקורית של "דוד" משנות התשעים נראה שלי שהמיניות המתפרצת שהייתה  כל כך בולטת אז בגירסה שיועדה לבני נוער ולילדים ומן הסתם תרמה תרומה גדולה להצלחת המחזמר גם אצל הקהל המבוגר  לא תהיה אפשרית היום למרות שהסיפור המקורי אכן דורש אותה. היא הייתה לא בולטת אפילו בגירסה של 2003 והיום מן הסתם כבר לא תהיה אפשרית.
החברה שלנו נעשתה לאורך השנים למרנית הרבה יותר לגבי מה שאפשר להציג לילדים ולבני נוער. 
 

.

תמונה מ"דוד " צילם אריה ירדאור 

צפו

"בורקס באפלה" מציגים את "שוברים " של אבי נשר 

פרטים על "דוד"

קטעים מ"דוד" 

 

"גדול מהחיים ": שיר על גולית מ"דוד"בביצוע גוליית ( אורן בן דב) מגירסת 1992 

 

 

שיר "כיבשת הרש"מההפקה המקורית של 1992 

 

דוד: חמש השנים הראשונות 

 

דוד המגה מיקס עם השכנים של צ'יץ'

 היכה שאול במאותיו ודוד באלפיו פזמון "מתוך"דוד"

"דוד" חוזר לבמה ב-2017

המחזמר "המלך דוד "

המחזמר דוד מאז 1992 

האתר של ירון כפכפי

קראו גם

המלך שאול :המחזמר 

 

 

ר

 

בודהה והתרבות העברית

הופיע בגרסה מקוצרת במגזין "טיים אאוט ,מספר 383 תחת השם "בודהה מהפרברים ".

בימים אלו יצא לאור ספר חדש נוסף של הסופר הבודהיסטי החשוב ביותר ( וכרגע היחיד ) בספרות העברית יואל הופמן בשם "מצבי רוח " ( הוצאת כתר ,2010)
כמו כל ספר אחר של הופמן בשנים האחרונות הוא מעורר תשומת לב רבה ,וגם דיונים על השפעתו של הזרם הבודהיסטי על יואל הופמן המחבר שהוא בעצמו מרצה לתורת הבודהיזם ידוע כאחד המתרגמים החשובים לעברית של ספרות בודהיסטית וכמי שמושפע באורח חייו מהזן בודהיזם שבהחלט משפיע על יצירתו ותכניה והדרך להבינם .
נראה שיואל הופמן הוא הדמות הבולטת ביותר כיום בספרות העברית המשתמשת רעיונות הזן בודהיזם ובהשקפות של אמונה זאת.אבל הוא בהחלט לא היה הראשון.
ולהלן מקירה מפורטת וראשונה מסוגה על ההשפעה של התרבות ההודית ושל הבודהיזם על הספרות העברית לאורך הדורות .משלמה המלך ועד להגר ינאי ויואל הופמן . .

הבודהיסטים הראשונים בעברית


האמונה הבודהיסטית כידוע אם כל היותה קשה מאוד להגדרה (ולא ניכנס לזה כאן ) היא אחת התורות החשובות והמשפיעות של המזרח . הקשרים בין עם ישראל והודו מולדת הבודהיזם הם כנראה עתיקים
.יש המתארכים אותם לימי שלמה המלך במאה העשירית לפני הספירה ומשערים שאופיר שממנה הובאו בידי ספני שלמה המלך " זָהָב אַרְבַּע-מֵאוֹת וְעֶשְׂרִים כִּכָּר" מלכים א', פרק ט', פסוק כ"ח.
עֲצֵי אַלְמֻגִּים הַרְבֵּה מְאֹד וְאֶבֶן יְקָרָה (מלכים א', פרק י', פסוק י"א) .
לארץ יהודה הייתה בהודו.
יש חוקרים החושבים שהקשרים באותה תקופה היו לא רק כלליים אלא גם תרבותיים וששירי ספר "שיר השירים" המיוחס כידוע לשלמה מבוססים על מודלים של שירי אהבה הודיים שאולי הובאו בידי ספני שלמה לירושלים . אבל זוהי תיאוריה שנויה מאוד במחלוקת .
דת הבודהיזם עצמה שנוסדה במאה השישית או החמישית לפני הספירה בידי , סִידְּהָארְתַה גַאוּטַמַה שקיאמוני הבודהה שחי בערך בזמן שעזרא הסופר ונחמיה המושל ואנשי "הכנסת הגדולה " יצרו את יהדות בית שני בירושלים ,השאירה חותם מועט ביותר על התרבות היהודית לאורך הדורות
ידוע שכמרים בודהיסטיים היגיעו לאלכסנדריה בתקופה ההלניסטית ומן הסתם היו להם קשרים ואולי העבירו רעיונות שונים להוגים יהודיים שחיו שם גם הם . .
פרופסור יהודה ליבס העלה את האפשרות שספר יצירה המפורסם שלדעתו נכתב במאה הראשונה לספירה הושפע על ידי המחשבה ההודית ונכתב במקום שבו היו קשרים עם רעיונות הודיים כמו איזור בבל .
אולם טענה זאת היא שנויה מאוד במחלוקת.


יש החושבים שמייסד הדת הנוצרית הגלילי ישו הושפע מהרעיונות בודהיסטים שונים אולי לאחר שסייר בהודי בצעירותו כשהוא מקדים בכך את כל התרמילאים הישראלים של היוךם באלפיים שנה.
ויש אף שהרחיקו לכת וטענו  שישו לא מת על הצלב אלא היגיע להודו ומת שם כקדוש בודהיסטי ומסורות עליו נשארו שם עד היום . .
אולם אלו הם רעיונות ספקולטיביים ומפוקפקים ביותר.

. בודהה והספרות העברית לאורך הדורות


על הספרות העברית לאורך הדורות עד למאה ה20 ההשפעה הבודהיסטיית הייתה מצומצמת מאוד .
סימן בודד להשפעה בודהיסטית כל שהיא ניתן לראות בספרות ימי הביניים .
השפעתו של סיפור חיי הבודהה מופיעה לראשונה בעברית בספר שבשם "בן המלך והנזיר " שאותו תרגם בספרד במאה ה-13 אברהם בן שמואל הלוי אבן חסדאי מערבית לעברית ומבוסס על רומן נוצרי ידוע בשם "ברלעם ויהושפט " , שהוא כשלעצמו מבוסס על חיי הבודהא עם מסר נוצרי.

מסר זה נמחק כמובן במהדורה העברית שבה סיפור חיי הנסיך המבוסס על בודהא מהווה רק מבוא למשלים וסיפורים שונים. .
בכל מקרה ספק רב אם המתרגם לעברית ידע משהו ממשי על הבודהיזם .ולא מן הנמנע שאף לא ידע שהסיפור שאותו תירגם מבוסס על חייו של מייסד דת בהודו.

אכן קשה לאמר שהרבנים היהודיים לאורך הדורות גילו איזה שהוא עניין לחיוב או לשלילה בבודהיזם.
יוצא דופן נדיר ומוזר אחד היה נוסח של דיון אנונימי בעברית על יצירת הגולם כנראה משנת 1814 שהשווה בין יצירת גולם ובין יצירתו של הדלהי למה בטיבט שהובן בידי הכותב כיצור מלאכותי שנוצר בידי הכוהנים הבודהיסטים (!).

הרב קוק ,הרב היהודי הידוע היחיד שגילה איזה שהוא שמץ של עניין בבודהיזם 

עוד יוצא דופן בודד שעסק בקצרה בבודהיזם היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק כאשר כתב על "ארבע שאיפות העומדות ברוח האדם " ( שמונה קבצים קובץ ה' מז-מח ) ומהם זיהה את הכרת רשעות הרע ומתוך כך הכרת יאוש מוחלט מהמציאות והצלת המציאות אך בכיליונה .את השאיפה הזאת הוא זיהה עם המזרח בכלל ועם הבודהיזם ( בלשונו בודהיזמוס ") בפרט.
אך פרט לכך גם לרב קוק לא היה הרבה מה לאמר על הבודהיזם.

הבודהיזם בספרות העברית המודרנית

דוד פרישמן .הסופר שהכניס רעיונות הודיים לספרות העברית החדשה.

בראשית המאה העשרים סופרים עבריים  ובראשם  דוד פרישמן החלו להתעניין בתרבות ההודית ולתרגם מיצירותיה לעברית .
פרישמן אף השתמש במוטיבים הודיים ביצירתו המקורות.
בשירו "ברהמה " שבה האל ההודי מתחרט על יצירתו ומנסה להשמידה אך ללא כל הצלחה ובסיפורו "המבקר :אגדה הודית " שגם בו מככב האל ההודי ברהמה. שבה יצור אלוהי משמש כמבקר ליצירתו האלוהית של האלוהים הצעיר ברהמה" שהוא מאין אמן יוצר ביצירתו את העולם של האדם הנהפך לבסוף לישות אלוהית של ממש בדומה לאלוהים התנכי ..
כמובן שהאלוהויות האלו אינם אלוהיות אמיתיות לפי ההגדרה המונותאיסטית הקפדנית. הן יותר אנשים עליונים ניטשנאייים בדומה לדרך שבה ראה פרישמן את משה שככל הנראה לא נפל בעיניו בהרבה מבוראים אלו .

אלו הם יצורים עליונים אבל בעלי חולשות שונות, בדומה לתפיסה הפגאנית של האלוהויות.
אלו הן שתי היצירות הפגניות במפורש הראשונות בספרות העברית ששתיהן עוסקות במובלע במיתולוגיה ההודית שהייתה כה אהובה על ניטשה שהיה נערץ על פרישמן.
אמנם השימוש ברעיונות הודיים הוא רק בשמות בלבד אבל בסיפורים אלו כמו גם מתרגומיו את המשורר ההודי טאגור יצר פרישמן למעשה את הנהייה אחר רעיונות הודיים בספרות העברית.

,נהייה  זו היגיעה לשיאה בזמננו כאשר מסעות עלייה לרגל הפכו לאופנתיים אצל צעירים רבים והדבר משפיע את השפעתו גם על יצירות שונות של ספרות עברית שמראות על השפעה של רעיונות הודיים שונים ו"השיבה להודו " של א.ב . יהושע היא רק אחת מהן.


אולם נראה שפרישמן כמו יוצרים עבריים אחרים התעניינו באותה תקופה יותר בהינדוהיזם מאשר בבודהיזם.
הבודהיזם נשאר לחלוטין מחוץ לתחום מבחינת הספרות העברית.

מייסד המדינה בודהיסט?

דוד בן גוריון ליד ספר תנ"ך

דווקא במהלך שנות החמישים וראשית שנות השישים גילו מנהיגי המדינה עניין רב בבודהיזם. .

ראש וראשון בהם היה לא אחר מאשר מייסד המדינה דוד בן גוריון. שלאחר שהתעניין עמוקות בתנ"ך שעליו פירסם גם מאמרים למדניים ומעמיקים לא מעטים , טרח ולמד יוונית עתיקה כדי ללמוד את כתבי אפלטון ועסק עמוקות בפילוסופיה של ברוך שפינוזה החל להתעניין גם בבודהיזם .
העניין של בן גוריון בבודהיזם החל מסיבות שונות דווקא בתקופה קשה ביותר לישוב בעברי באפריל 1947 בן גוריון שלח אז שני מברקים לד"ר עמנואל אולסבנגר מומחה ידוע להודו ומברק לדוד הכהן שניהם שהו אז בהודו לרגל ועידת עמי אסיה וביקש מהם שישלחו לו ספרי קודש הודיים וספרים על תולדות הספרות והפילוסופיה ההודית.
מאז החל בן גוריון לקרוא בשיטתיות על תרבויות אסיה ודתותיה ובעיקר הבודהיזם שכנראה קסם לו הוא התעניין עמוקות באסיה  יבשת שבה  חשב שישראל חייבת להשתלב ובעיקר בסין שהוא חזה נכונה שתוך כמה עשרות שנים תהיה מעצמת על ודיבר על כך בההדמנויות רבות.
בן גוריון אמר פעמים אחדות שהמפתח לארצות אסיה נמצא בבורמה כי היא מעין המרכז רוחני עבור הבודהיסטים.

או.נו המנהיג הבודהיסטי של בורמה מעיין בספר תורה בישראל לצידו שגריר ישראל בבורמה דוד הכהן .

ידידותו עם מנהיג בורמה הבודהיסט האדוק או נו תרמה עוד לעניינו בבודהיזם או נו שלח לבן גוריון הרצאות שנשא על הבודהיזם והזמינו לביקור בבורמה והבטיל לסדר לו שהות במנזר בודהיסטי .

הביקור נערך בדצמבר 1961 ויש לראות בו מעין אירוע שיא מבחינת עניינו של בן גוריון בבודהיזם .

. לקראת הביקור פורסם בעברית בישראל ספר  מבחר מכתבי או- נו בשם קולה של בורמה " שבו הופיעה הקדמה מקיפה על הבודהיזם רעיונותיו ותולדותיו  מאת לא אחר מאשר בן גוריון .

ככל הנראה הפעם היחידה שפוליטיקאי ישראלי בכיר כתב על דת זאת.

הספר הוגדר כמנחת אהבה ל"או נו חבר ישראל ".
זמן רב הוקדש במהלך הביקור עצמו לעניינו של בן גוריון בבודהיזם הוא שוחח על כך עם או נו ונפגש עים מלומדים בורמזים בודהיסטים.

בן גוריון נכנס "להתבודדות " כפי שהעניין הוגדר בחדר שהוקדש לצורך זה במעון ראש הממשלה של בורמה .אך התבודדות זאת לא הייתה מוחלטת.
בכל יום בן גוריון קיבל במשך יומיים תמימים שלושה מלומדים בודהיסטים וניהל עימם שיחות על בודהיזם .
בין השאר היו לו שתי פגישות עם נזיר בודהיסטי חשוב ממוצא יהודי אחד ניאנפוניקה טרה שחי בציילון ובדיוק אז הזדמן לרנגון. התברר ששמו הקודם היה זיגמונד פניגר ובנעוריו היה חבר "הפועל הצעיר "בגרמניה .בן דודו יצחק פניגר היה חבר קיבוץ גבעת חיים. התברר שלנזיר היו קשרים עם נתנאל לורך הממונה הראשון על שגרירות ישראל בקולומבו ועם דוד הכהן שגריר ישראל ברנגון. והוא התכתב עם בן גוריון עוד לפני הפגישה התכתבות שנמשכה גם לאחר מכן.

בישראל כתבו שבן גוריון ערך התבודדות במנזר בודהיסטי ומ.נציגי מפלגות דתיים העירו כמה הערות מושחזות בעניין ותמהו האם בן גוריון המיר את דעתו לבודהיזם.

לאמיתו של דבר נראה שהמשיכה של בן גוריון לבודהיזם לא הייתה דתית כלל אלא נעוצה ברציונליות הבסיסית שמצא בתורה זאת .
. עם זאת בהחלט יש מקום לשער שתורת הבודהיזם הטהור של בודהה שאותה הגדיר כ"תורת מוסר אתיאיסטית בטהרתה לפני שנטפלו לה המון אמונות תפלות ברוחות בשדים ובמכשפים" "דיברה אליו בסוף חייו אולי יותר מהיהדות המסורתית .

לא רק בן גוריון התעניין מבין מנהיגי המדינה בבודהיזם.
ב-1965 היציע שגריר ישראל בנפאל לתת מנחת מתנה מנשיא ישראל למלך נפאל  תרגום של שיריו של אותו המלך . להפתעת השגריר הנשיא זלמן שזר טרח ותרגם בעצמו חלק מהשירים האלו מתרגומם לאנגלית

.וכמה משירים אלו היו בעלי רעיונות בודהיסטיים עמוקים. מה שמראה על עניינו בנושא.

 הספר שהוא נדיר ביותר היום נקרא בעברית "זר שירים / מאת מאהנדרה ביר ביקראם מלך ניפאל… ; מחזור א' תורגם בידי זלמן שזר נשיאישראל, מחזור ב' תורגם בידי שמשון ענבל. עברית ונפלית עמוד מול עמוד.דפוס צילום של כתב יד אמנותי  תל-אביב : עקד, תשכ"ה.

בראש השער: "שי הוקרה לה"מ מלך ניפאל, מאת נשיא מדינת ישראל, לאות ברית מעם לעםבשער: "התרגום העברי נעשה לרגל ביקורו הממלכתי של נשיא ישראל בניפאל, תשכ"ה

 הבודהיזם בספרות הישראלית המודרנית

השפעה של הבודהיזם על הספרות העברית היא כאמור מצומצמת מאוד אבל מתרחבת מאוד בשנים האחרונות. החל משנות השישים והשבעים ולמעשה היא הולכת וצוברת תאוצה .

בשנת 1969 התפרסם ספרון קטן של איתן הרלב ( אולי שם בדוי ) בשם "חשופים למוות: סיפורה של היחידה הנועזת ביותר בתולדות הלחימה". שמעון פרס כתב הקדמה לספר.
הספרון הציג את תורת המלחמה של קבוצת מתנדבים בצבאו של ג'ינגיס חאן כמבוססת על הזן בודהיזם (אף שהזן שמקורותיו העתיקים בהודו עבר דרך סין לוייטנם וקוריאה ומשם ליפן וספק רב אם הגיע למונגוליה של תקופת ג'ינגיס חאן).למעשה המדובר ברומן היסטורי בדיוני לחלוטין שמקורותיו המוצגים הם כנראה מומצאים .

המחבר עצמו הרלב כותב : אם נסיר מהזן את המיתוס הבודהיסטי ואת המסתורין של המזרח הרחוק, שהם מנקודת ראות ישראלית מיותרים, נשארת לנו שיטה יעילה ותכליתית לשחרור האדם מהפחד מפני המוות ולשינוי מוחלט של האישיות. לשיטה זו יש השלכות מרחיקות-לכת לגבי הכושר הקרבי של אותה אומה המשתמשת בה
. וייתכן שבקטע זה נוגע המחבר הכלב יותר מכל לסוד היחס הישראלי לבודהיזם של כבדהו וחשדהו לקחת ממנו את התכנים היעילים ולזרוק את הקליפה החיצונית המיותרת.

הסופר הידוע דוד שחר תירגם קובץ סיפורי זן בודהיזם בשם "חוכמת זן " ( הדר 1982)

 

השפעה זן בודהיסטית אפשר למצוא  למשל ב"וריאציות " מסות פנטסטיות שונות של גבריאל מוקד שכמה מהן מושפעות מאוד מסיפורי הזן בודהיזם  ובראשן "הואריאציה הזן-בודהיסטית ( מאזניים ס"ג (" 5-6) ע' 50-51. . 1989) .
.המו"ל מתי טימור שפרסם סיפורי מדע בדיוני ומערבונים בהוצאת "מצפן " התעניין מאוד בבודהיזם פרסם ספרים שבהם היציג את עצמו כיורשו של הבודהה וכמשיח שנובא בידי הבודהיסטים והנוצרים .

.
.סופר ידוע אחר שלמה קאלו הקים כת משל עצמו ופרסם ספרים רבים שבהם שילב מוטיבים בודהיסטיים שונים אולם אלו לא זכו להערכה הגדולה שבה זכו בעולם הספרות ספריו הראשונים שלא הושפעו מהבודהיזם.

.

 

עוד אנשים שתרמו להפצתם של רעיונות בודהיסטיים בספרות העברית כללו את יעקב רז ומוסה שפט הוגה בודהיסטי ישראלי שפרסם את הספר פה לשבת לבד על ההר : [סיפורי זן] / ירושלים : כתר, 2003.

 

 

. אולם כמדומה שהסופר הבודהיסטי הבולט ביותר לצידו של יואל הופמן היה הנזיר הבודהיסטי ניסים אמון לצד ספרי עיון ברעיונות הבודהיזם הוא פרסם גם רומן מסע מעניין בשם חידת הלוטוס "  ( כתר 1997) סיפורו של ישראלי היוצא לחפש קנדי שנעלם בלב ליבו  של המזרח הרחוק המלא וגדוש בקבוצות מיסטיות בודהיסטיות ואחרות.

.
מאז פורסם ספר שיחות של ניסים אמון עם נחום לנגנטל " כשמשה פגש את בודהא : שיחות על יהדות ובודהיזם ( ידיעות אחרונות, 2005) שבו אמון מציג את עמדת הבודהיזם בנושאים שונים לעומת עמדת היהדות שאותם מציג נחום לנגנטל .לעניות דעתי זהו הספר המעניין והחשוב ביותר שפורסם עד היום על הבודהיזם בעברית.

אמון הוא ביחד עם יואל הופמן הסופר היחיד בעברית שפירסם ספר ילדים עם מסרים כמו בודהיסטיים .


כמדומה שהרומן המצליח ביותר מבחינה מסחרית על הבודהיזם וככל הנראה הספר הישראלי ביותר בנושא ( אם נתעלם מהספר "צ'יפופו בטיבט " של תמר בורנשטיין לזר ש בו הקוף המדבר פוגש נזירים בודהיסטיים ) הוא ספרה של הגר ינאי "אישה באור ( כתר 2001) שהוא כנראה או יותר מכנראה חצי או יותר מחצי אוטוביוגרפי ומספר על רומן שאותו ניהלה הגיבורה הישראלית הקיבוצניקית הסקסית עם נזיר בודהיסטי ביפן והביאה בכך ל\נטישתו את הנזירות הבודהיסטית.

 

הגר ינאי כנזירה בודהיסטית

במהלך שהותה ביפן הפכה הסופרת הגר ינאי  לתלמידה של מסטר של זן יפני שעימו היא שומרת על קשרים עד היום    ושהתה כתוצאה  במינזר זן  בודהיסטי ביפן  בשדאיקוג'י", מנזר זן מרוחק ונוקשה במיוחד, ששגרת היום שבו כללה מדיטציות אינסופיות, אטריות דלוחות והשכמה בשלוש לפנות בוקר.
על חוויה זאת סיפרה ינאי בספרה הראשון "אישה באור " שעסק בסיפור האמיתי של ההתאהבותה בנזיר הראשי המושלם לכאורה שם, אדם קר ומרוחק שהיה עסוק לחלוטין אך ורק במנטרות הזן הבודהיסטיות אך שהתאהב לבסוף בינאי עד כלות הנשמה ובין השניים נוצר רומן אסור שהביא לבסוף ל"נפילתו" ולנטישתו את המסדר והביא בכך לסגירת המנזר .
ינאי חזרה מהמנזר הבודהיסטי כשהיא איבדה רבות מאשליותיה על הבודהיזם אך נשארה אשת ניו איג' נאמנה אם גם יוצאת דופן .

להלן ראיון  על הפרשה עם הגר ינאי :
א.א. : את יכולה לתאר את המסדר הבודהיסטי שהיית בו שכתבת שהוא נועד במיוחד לאורחים מערביים מה השקפת העולם שלהם?
הגר ינאי : הם עוסקים
בסוטו זן . זו שיטה מאוד קורקטית קרה וקשה שלא עושים בה שום דבר חוץ מלעשות מדיטציה ולהסתכל על הקירות וזהו .
א.א. : איך את כסופרת לעתיד שמפעילה כל הזמן את הדמיון והחשיבה יכולת לעמוד בזה ?
ינאי : השיטה הזאת מאוד קסמה לי בגלל היושר שלה בגלל שהיא לא מפעילה מניפולציות על החושים ולא מנסה לפתות את הנפש עם הוקוס פוקוס יומרני . אבל נכון שעבורה צריך לוותר על הדמיון והיצירתיות ובסופו של דבר לא יכולתי לעמוד בזה .
א.א. : את מספרת שם כיצד "פיתית " את ראש המנזר למעשה ניתקת אותו מאורח החיים המסוגף שלו והבאת כתוצאה לסגירת המנזר , את לא מרגישה קצת אשמה על ש"גירשת" אותו מ"גן העדן " מאורח החיים ומהשקפת העולם של השלמות הרוחנית של הזן בודהיזם ?
הגר ינאי : האיש שהיה אהובי אקירו לא יכול היה גם הוא לעמוד בזה. הוא היה אדם אינטיליגנטי מאוד יוצא דופן וגם יפה תואר מאוד. אבל כל השיטה הזאת פשוט דיכאה אותו ,הוא לא היה מאושר שם . הם כלאו אותו. הם הפכו אותו לאדם רציונלי באופן מוחלט אבל גם קפוא וחסר רגשות אדם שאינו מסוגל לחוות את ההנאות הקטנות של החיים וגם לא את ההנאות הגדולות אדם שכל הזמן עוסק רק במדיטציות .
אני לעומת זאת ראיתי בו בראש ובראשונה גבר ,הוא לא היה אחד מהנזירים השדופים, הלא מיניים האלה שיש שם להמונים. חוץ מזה יש לי אינטואיציה מאוד מפותחת שאיפשרה לי לראות את הכאב שלו, לראות שיש בו צעקה פנימית, שהוא אכן לא מאושר שם.
אני האישה החלשה הוצאתי אותו מזה, ואני שמחה ששחררתי אותו מידיהם ונתתי לו

את האפשרות להתנסות בתחומים ורגשות אחרים מלבד אלו שנכפו עליו בידי התורה הצרה מאוד שהופעלה במנזר . הוא היה הרבה יותר מאושר כשהוא עזב איתי את המנזר.
הוא עזב את יפן והיום הוא חי באוסטרליה הוא עדיין בודהיסט אבל כבר לא חלק מהמנזר . אבל יותר מהכל היום הוא אדם חופשי .

לעניות דעתי ספר זה של הגר ינאי מסמל אולי יותר מכל את הדרך שבא רואה הישראלי הממוצע את הבודהיזם יחס שהשתנה רק מעט מאז ימי דוד בן גוריון

.אולם נראה לי שאנחנו נראה רק יותר יצירות בהשראה והשפעה בודהיסטית בעתיד .הן בהשראת הבודהיזם ובעיקר הזן בודהיזם והן בהשראתו והשפעתו של יואל הופמן.

ראו גם

בודהיזם בויקיפדיה

זן-בודהיזם בויקיפדיה

 

קמבודיה אהובתי :על "בודהה בכה" רומן בודהיסטי על קמבודיה בעברית

שליחי האלה קאלי

הרומני מתאילנד :מורה של תורות מזרחיות ממוצא אירופי

זו בודהיסט נוסח ישראל :על יואל הופמן