ארכיון תג: דורין מרגלית

נבואות העתיד הרחוק מימי התנ"ך ועד דוד בן גוריון : שיחה של אלי אשד עם דורין מרגלית

הנה שיחה שלי עם המוזיקאית דורין מרגלית על נושא נבואות העתיד  הרחוק מראשיתם ועד לימי דוד בן גוריון ועד לשליט איראן חמינאי ומעבר להם.

אתם מוזמנים לצפות כאן בתוכנית מצולמת של רדיו

אז מי היה המגלה של דרך בורמה לפני שבעים שנה ?: תוכנית של רדיו מצולם של אלי אשד ודורין מרגלית

לפניכם תוכנית שהינחתה דורין מרגלית ברדיו החברתי עימי בנושא :שבעים שנה לגילוי דרך בורמה ומי היה המגלה האמיתי שלה ?( רמז עבה :אדם בשם משה אשד ).

והנה התוכנית ואתם מוזמנים לצפות בה:

 

הלהקה הקבלית

Image result for ‫דורין מרגלית תקרא לי סיהרא‬‎
להקת "תקרא לי סיהרא " בראשותה של דורין מרגלית ,היא להקה ייחודית בנוף המוזיקה הישראלית שמציגה לפני הקהל  שירים ממיטב הפואטיקה העברית הקדומה והחדשה ובעיקר מהצד המיסטי "הקשה "  שלה .

להלן ביקורת מפורטת על הדיסק הראשון שלהם

.
תקרא לי סיהרא

"יהי מאורות ברקיע השמים,
מארת כתיב חסר…, דלא משמש שמשא בסיהרא."
ברא' זהר חדש

סיהרא מזמנת אליה לפני קריאת שמע
על המיטה את חיות הקודש, שיחוללו
בתוך גופה הצמא לאלהים. ארי שיפתח
את פיה הקפוץ ויזרים אל לועה אלומות
זוהר. צביה שתדהיר את גופה הלאה
ותוציא מתוכו נשימות-יער בניחוח
טל ואצטרובלים. נשר גדול וחמור
המבט שיפרוש ידיה בבטחה אלי שמי
ארץ מפלאת הסמויה מן העין. וטרם
שלושת עיניה נכבות והתריסים כבר
מוגפים, היא קוראת למלאך בעל ציצית
הכנף ופתיל התכלת, שיהיה רופא לליבה,
הבוכה למאור בן-זוגה, ומחבש לעצבותה.

דורין חי מרגלית
ט"ו בשבט תשס"ו

 

 

להקת "תקרא לי סיהרה " היא להקת ייחודית בנוף הלהקות המוזיקליות הישראליות בכך שהיא לוקחת טקסטים מיסטיים ודתיים קדומים מספר היצירה הקדום ( הספר שמשמש ליצירת גלמים ) ספר הזוהר ומכתבי משוררים דתיים שונים מימי הביניים ובראשית העת החדשה וגם משוררים ספרותיים מודרניים ,  ושרה אותם עבור הקהל המודרני עם מוסיקה מקורית של המלחינה דורין מרגלית וכך יוצרים סוג חדש של מה שהם מכנים  "מוזיקה מקודשת עבור הקהל המודרני " מוזיקה שלדעתם אפשר להשמיע אותה גם בבתי הכנסת וגם במופעי השירה המודרניים ביותר .

 

דורין חי-מרגלית

עד היום הלחינה ראש הלהקה  דורין מרגלית עבור הלהקה שירים של : ספר המלכים , ספר התהילים ,ספר שיר השירים , סידור התפילה לשבת ויום טוב ישראל נג'ארה משורר מהמאה ה-16 , מיכה יוסף לבֶּנזון( מיכ"ל ) משורר עברי מהמאה ה-19 וגם משוררים משלהי המאה העשרים : , רחל, לאה גולדברג , זלדה, יוכבד בת-מרים,יצחק א. אורפז, ישראל אלירז (שני שירים), דן פאגיס, ישראל פנקס, מאיה בז'ראנו (אחד מן הלחנים מלווה אף את סרט דוקומנטרי שנעשה אודות מיה בז'רנו שמרגלית היא העורכת המוזיקלית שלו ) וטקסטים פרי עטה שלה .

הלהקה הוציאה עד כה דיסק אחד של שיריה אולם מרגלית מדווחת שהדיסק אינו כולל קבוצת נרחבת של  שירים עם לחנים פרי עטה שעימם מופיעה כיום הלהקה שכוללים את :

1 מן המצר קראתי-יה (מתוך מזמור תה' קי"ח)

2. השמים מספרים כבוד אל (מתוך תה' יט, א-ד)

3. תפילה (שילוב מתוך תה', שיר השירים, דורין מרגלית)

4. עשר ספירות בלימה" (מתוך ספר "יצירה") ( אותי הלחן הזה מעניין במיוחד מאחר שספר היצירה משמש כידוע ליצירת גלמים תמהני האם אפשר להשתמש במוזיקה הזאת לטקס ..

5. לך ה' הגדולה והגבורה (מתוך הסידור, תפילה לשבת ויום טוב)

6. תנו חכמנו" (מתוך ספר הזוהר, "מדרש הנעלם", נ"ח)

7. "כאבים"- יצחק א. אורפז .

ועוד…
דורין –חי מרגלית היא משוררת מלחינה וגם חוקרת הקבלה ( ובעיקר ספר הזוהר ) שפירסמה מאמר מחקרי מפורט על "מדרש הנעלם " מספר זה בכתב העת "עכשיו " של גבריאל מוקד ועוד מסות ספרותיות הגותיות במקומות שונים כמו גם פואמות ופרלודים בפרוזה במגזינים ספרותיים שונים
. וזה כשעצמו הוא דבר נדיר מאוד בתחום המוזיקה אצלנו שרוב העוסקים ב ה ספק אם הם שמעו משהו על מוזיקה או טקסטים שמלפני שנות החמישים והשישים בארה"ב .יש כאן אם כך ניסיון מעניין להביא מוזיקה ושירה מיסטית ואמונית מסוג חדש לקהל החילוני יודע הספר .

האם יש בכך סימן לבאות? או התחלה של טרנד ?
יכול להיות .

חוקר הפילוסופיה היהודית והמומחה למוזיקה עברית ירון ליבוביץ' האזין לתקליטור של הלהקה ולהלן ביקורתו שכוללת גם סקירה מפורטת על הטקסטים שהולחנו . :

 

 

הלהקה הקבלית :

 המיני אלבום  "תקרא לי סיהרא" .

מאת ירון ליבוביץ'

התקליטור

התקליטור בן ששת הקטעים של ההרכב "תקרא לי סיהרא" הוא יצירה עשויה יפה שצריכה תשומת לב מיוחדת. במאמר ביקורת זאת אעסוק בשלושה היבטים עיקריים: א) הטקסטים שנבחרו למיני תקליטור הזה; ב) הלחנים; ג) התקליטור כיצירה מוסיקלית בפני עצמה. אני אנסה לענות על השאלה האם ניתן לומר שהתקליטור הוא אכן יצירה בעלת בהירות ואחידות.
ההרכב עצמו הוא הרכב מיוחד הכולל, לפי הפרסומים שקיבלתי, שישה חברים, שהרוח החיה שבו היא דורין חי מרגלית, מוסיקאית ומשוררת שהקימה את ההרכב והלחינה את כל השירים שבתקליט. הטקסטים שהלהקה מבצעת לקוחים בעיקר מן ה"זוהר" והמדרש, וכן משירים פרי עטם של משוררים עבריים שונים, וגם שירים שנכתבו על יד חי מרגלית. את המוסיקה הפרסומים באינטרנט מתארים כבעלת סגנון אתני חדש, שאני מצאתי בשירים בתקליטור גם השפעות של ג'אז. יש לציין שהתקליטור לא מכיל טקסטים הלקוחים ישירות מן המיסטיקה היהודית בכלל והקבלה בפרט, אולי בשל הרצון להיות נגיש לציבור רחב ככל היותר. בכל זאת אפשר לזהות בתקליטור הרהור על הכמיהה אל הדברים שמעבר לעולם הזה.

גם לשם ההרכב "תקרא לי סיהרא" יש משמעות מיסטית. המילה "סיהרא" פירושה בארמית ירח, או אם תרצו לבנה. לירח יש משמעות סימבולית הקשורה למערכת עשר הספירות בקבלה. עשר הספירות מגלמות כל אחת מהן פן אחד מתוך ההתגלות האלוהית. ירח הוא אחד הסמלים הנרדפים לספירה התחתונה במערכת הספירות, היא ספירת מלכות שהיא מייצגת את היסוד המקבל הפסיבי וגם הנקבי, הרי לירח אין אור משל עצמו. ספירת מלכות נקראת ירח גם כדי לסמל את היותה קשורה לספירת תפארת כשספירת תפארת היא היסוד המשפיע וספירת מלכות היא היסוד היונק. ספירת תפארת נקראת למשל שמש, שמים, יום ואילו מלכות נקראת ירח, ארץ, לילה. כלומר, ההרכב תופס את עצמו כהרכב מושפע ויונק והמשתמש בסמלים מן המיסטיקה היהודית (ראה משה חלמיש, מבוא לקבלה, ירושלים, תשנ"א, עמ' 110. להלן: חלמיש).

הטקסטים

ששת הקטעים המאכלסים את מיני -האלבום הזה נראים כלקוחים מתחומים שונים, שלושה מהם נכתבו על ידי משוררים מן הדורות האחרונים; אחד מפי זלדה, אחד מפי מאיה בז'רנו ואחד פרי עטה של מנהיגת הלהקה; שיר נוסף הוא פרי עטו של משורר מתקופת ההשכלה, מיכה יוסף לבֶּנזון (להלן: מיכ"ל), טקסט אחר הוא חלקו של פיוט נודע שכתב משורר יהודי בן המאה השבע עשרה, ר' ישראל נג'ארה, ואחד מן המקרא, ליתר דיוק פסוק בספר מלכים א'. לאחר בדיקת הטקסטים יש לי הרגשה, שכל אחד מהם מזקיק מאמר עקב היריעה קצרה שיש לי אצטרך לציין את המיוחד בכל טקסט שנמצא בתקליטור.

זלדה

הקטע הראשון נקרא "הסתרת את נפשך ממני", והוא בעצם שיר של זלדה מתוך ספר שיריה הראשון "פנאי", שיצא בשנת תשכ"ז, ונקרא שם "הסתרת נפשך". לשינוי השם נחזור מאוחר יותר.

המשוררת זלדה, או בשמה המלא זלדה שניאורסון – משקובסקי (1914 – 1984) הייתה נצר למשפחה חסידית המתייחסת על משפחת אדמורי חב"ד. היא גרה רוב ימיה בירושלים, למדה בסמינר למורות "מזרחי" ולימדה בבתי"ס דתיים בירושלים ובחיפה. היא הייתה נשואה לחיים מישקובסקי, שהוא בן למשפחת "מתנגדים", ופרסמה את שיריה במשך שנים בכתבי עת שוונים עד שקובץ שיריה הראשון, "פנאי" הנזכר לעיל, התפרסם. לאחר מכן פרסמה עוד שלושה קבצי שירים.
בדרכה הפיוטית ניתן למצוא מחד גיסא הראיה ה"מתנגדית" הלמדנית והמחמירה, המתרכזת בתורת הנגלה ובהלכה, ומאידך גיסא – הפלגה עשירת דמיון המושפעת מעולמה החסידי הפורצת את גבולות הנגלה אל הנסתר ורואה במתרחש ביקום זרימה רצופה של חסד אלוהי. שילוב של שני דברים אלה מונח ביסוד יצירתה וקבֵּע את אופייה ותכניה. (המידע על זלדה מתוך שרה הלפרין, "זלדה שניאורסון – מישקובסקי", אנציקלופדיה עברית, ל"ב, עמ' 208).

"והסתרת את נפשך  ממני "

השיר המושמע הוא דוגמה לאותה פריצה אל הנסתר ולאותה ראיה במתרחש ביקום זרימה רצופה של חסד אלוהי שמתגלה ביצירתה של זלדה. ניתן לראות ממבט ראשון את השיר כמדבר על פגישה שלא התקיימה בין הדוברת השירית לבין אהוב שלא הגיע. אבל לאמיתו של דבר לא מדובר על אהוב בשר ודם, אלא מדובר על הקב"ה שהדוברת השירית אינה יכולה למצוא אותו. רמז לכך ניתן למצוא כבר בשורה הראשונה של השיר "הסתרת את נפשך ממני". הביטוי הסתרת הנפש מזכיר לי את הביטוי הסתר-פנים המתייחס להימנעותו של האל מלענות לעם ישראל כתוצאה מחטאיו של עם ישראל. הרגשה זאת של הסתר הנפש, מביאה את הדוברת השירית לחוש תחושות של חסר עמוק כי הקשר שלה עם השמימי ניתק. כתוצאה מהסתרת הנפש לא היה בה "עוד קול הנהר המלא העולה על גדותיו". גם לביטוי נהר יש משמעות מיסטית.
במיסטיקה היהודית, ובקבלה בייחוד, עולם הספירות מתואר, בעקבות התפיסה הניאופלטונית המורה על האצלה של השפע הזורם מן האחד כלפי היסודות שמתחתיו עד הגרעין האחרון, כעולם המשתלשל כלפי מטה. השתלשלות זאת מצוירת כ"שפע" המתמשך והולך והדימויים המשמשים כדי לתאר זאת הם דימויי האור והמים. האור מציין בהירות, ישות המתפשטת והמים הזכים הם זורמים. מכאן לסמל "נהר", בעקבות הארמית של הזוהר (נהורא) יש במשמעו אור וגם נהירה של מים (חלמיש, עמ' 103). על כן אפשר לזהות במילה נהר שזלדה משתמשת בה רמז לאותה זרימה של השפע המתרחשת ביקום. משמעות דומה של שפע זורם ניתן למצוא גם בהמשך השיר, בבית השני, כשהדוברת השירית אומרת " "נותקו חיי מהזמר". יותר מכך, במילה זמר אפשר למצוא גם רמז לעולם שמעבר שבו הכול נמשך וזורם ולא נגמר. בשיר הדוברת השירית חשה שהיא אינה נמצאת בתוך הזרימה הזאת כי הפגישה עם הקב"ה לא התקיימה. אבל יותר מכך. השורות הבאות של הבית מרמזות על הרגשה מאד לא נעימה שהייתה לדוברת השירית כתוצאה מהסתרת האל את נפשו. "נותקו חיי מהזמר/ ואעמוד בכוך נכלמת/ בלי שמש/ ובלי ירח/ ובלי נר." המילה "כוך" היא מילה מן העברית המדרשית שפירושה תא חצוב בסלע או חפור באדמה. מצד ראשון היא מזכירה מקומות שבהם קורות חוויות מיסטיות. המילה "כוך" מזכירה לי מילה מקראית "נקרה" ונקרת הצור היא מקום שבו משה דבר עם האל כמו שמסופר בספר שמות ל"ג. מצד שני כוך יכולה מאד להיות חור באדמה ששימש בימי קדם לקבורת מתים. כלומר הדוברת השירית מרגישה כמו מתה לאחר שהפגישה עם האל לא התקיימה.
גם בסופו של השיר ניתן למצוא משמעות מיסטית. הדוברת השירית מספרת על עוד דבר שקרה כתוצאה מכך שהאל הסתיר את נפשו ממנה. היא מספרת על "הלחם שעל השולחן יבש/ ויהי נִקּודִים". בתחילה חשבתי כי מדובר במושג "נְקודִים", הלקוח מתורת הבריאה של קבלת האר"י, אבל גיליתי שהמושג לחם שיבש והיה נקודים לקוח במקורו מספר יהושע שבו הגבעונים, הבאים בערמה, מספרים ליהושע שהם באו מרחוק והלחם שלהם יבש ונעשה פירורים. הלחם במיסטיקה מסמל את היסוד הגשמי אבל בהפוך אותיות הוא מסמל את העולם של החלום (תודה לד"ר שלי גולדברג על המידע).

פאוסטוס

נגן העוד אלי אלמריליו.

הקטע השני "ד"ר פאוסטוס" שיר פרי עטה של דורין חי מרגלית, שהיא כאמור המנהיגה של ההרכב, הוא שיר שהיה קשה לפענוח..
בתחילה חשבתי שהשיר מתייחס לאותה דמות היסטורית של בעל-אוב ואסטרולוג שקרא לעצמו פאוסטוס (בר המזל) שחי בין השנים 1480 -1540, שהיא תקופת החיים של מרטין לותר, ושעליו נתחברו אגדות רבות ויצירות ספרות חשובות, ביניהן "פאוסט" של גיתה, אולם בעקבות שיחה עם המשוררת הבנתי שאין קשר ישיר בין השיר לבין הדמות ההיא. השיר על פרשת אהבה שלא עלתה יפה מבוסס על חוויה אישית של המשוררת. השיר עצמו הוא מבט מריר ומשועשע על מערכת יחסים בין גבר, המתואר כ"פרופסור מזוקן", לבין אישה המתוארת "ליידי רחוקה". ריחוקה של הליידי נובע מכך שמערכת היחסים לא עלתה יפה וכתוצאה מכך היא עזבה אותו. הפרופסור שעשה למען אהובתו דברים יוצאי דופן, כמו בניית גשרי זהב וספירת מדרגות ללבנה כל לילה, לא ידע לומר לה שהוא אוהב אותה. על השיר משוכה נימה דקה של אירוניה, וזה מעניק לשיר אופי משעשע במקצת. לי מפריע שנקודת המבט בשיר היא ניטרלית והיא לא שייכת לאף אחד מן הצדדים הנוגעים בדבר.

ישראל נג'ארה

הקטע השלישי הוא חלק מתוך "הכתובה לליל שבועות ירד דודי לגנו" מאת ר' ישראל נג'ארה (1555? – 1625?), שהוא מגדולי משוררי ישראל שלאחר גירוש ספרד.

הוא היה מזכיר הקהילה בדמשק. למרות שהיה ידוע בכשרונו הפיוטי על ידי רבני דמשק הוא הואשם על ידם בהתנהגות בוהמית ובחיקוי סגנונות לעז בשירה. כנראה מסיבה זאת הוא נדד. ב 1587 היה בצפת ואחר כך עבר לעזה, ששם הוא שימש רב ופוסק עד מותו. עיקר שירתו הוא שירת קודש צרופה, המפליאה בדבקות עזה בה', בתינוי הצרות של עם ישראל ובכיסופים לגאולה. שיריו מצטיינים בעושר לשוני ובסגנון מלוטש ומביעים רגש עמוק. פיוטיו זכו לתפוצה רבה בארצות המזרח והיו שרים אותם בבתי הכנסת. השבתאים והפרנקיסטים ראוהו כמקובל, למרות שלא היה כזה. הכתובה לחג השבועות היא מפורסמת ונאמרת בהרבה קהילות המזרח בחג זה. (המידע על ר' ישראל נג'ארה ראה אברהם דוד, "ישראל נג'רה", אנציקלופדיה עברית, כ"ד, עמ' 858).

"

הכתובה לליל השבועות "

"הכתובה"  היא יצירה ארוכה בת שלושים וששה בתים או חרוזות, שרק חמישה מהם הולחנו על ידי חי מרגלית ולכך נחזור מאוחר יותר. (המידע על הכתובה שאביא כאן לקוח מתוך עבודת המאסטר של מאיר נזרי, הכתובה לחג השבועות "ירד דודי לגנו" לרבי ישראל נג'ארה ניתוח ופרשנות ופרקי מבוא, רמת גן, תשמ"ט. להלן: נזרי). הכתובה מהווה אתגר עיוני ופרשני, מפני שבכל חרוזה מתעוררות בעיות פרשניות רבות. עד לעבודתו של נזרי לא זכתה כתובת נג'ארה לטיפול מיוחד מבחינת ביקורת ופרשנות. רוב המאמרים שנכתבו עליה עסקו בעיקר בענייני תפוצה והם מיעטו לטפל בה מבחינת הרעיון ואלה שטיפלו בכך עשו זאת בקצרה, וכמה מהם לא דייקו בדבריהם. הבעיות החשובות להבנת יצירה זאת הן: האם נג'ארה חידש בכתיבת כתובה ספרותית ואם לא, אם כן מהו החידוש?; מה היחס בין הכתובה הזאת לבין שאר יצירתו של נג'ארה?; מי הם החתן והכלה בכתובה, שהרי אין שמות מפורשים בכתובה?; מה פירוש אופיה המיוחד של הכתובה במבנה המתהפך שלה ולבסוף, מהו הג'אנר של הכתובה האם הוא פרודיה, אלגוריה והאם ניתן לומר שביצירה הזאת יש מוטיבים קבליים. (נזרי, תמצית, עמ' א – ב).
יש לדעת כי תאור היחס של ה' וישראל בתמונות מטפוריות של כלולות ונישואין איננו חידוש של ר' ישראל נג'ארה, זהו ציור עתיק המצוי בכל המקורות. יסודו בנבואות הנחמה והגאולה, כמו אצל הושע, ירמיהו ויחזקאל. (נזרי, תמצית, עמ' ב). הוא נמשך גם בציורים מדרשיים והוא מופיע גם בפיוט לכל תקופותיו. (נזרי, עמ' 10 – 22).
מבחינת התוכן והציור אין בשירת נג'ארה בכלל ובכתובה בפרט חידוש ביחס לשירה שקדמה לו, אולם ניכרים בו הדגשים מיוחדים במהות בכמות ובאיכות. העניין המהותי העיקרי הוא חידוש הברית בין הדוד ובין הרעיה. בכמות – רוב מנינם של שירי נג'ארה מכוונים לגאולת ישראל. בשירים שלו קיים הדו – שיח המתמשך בין הדוד והרעיה אולם אין מימוש לגאולה. בכתובה הוא מחולל מפנה ומחדש ביחס לשיריו בכך שהוא מפגיש את הדוד והרעיה ובונה את חופתם. (נזרי, תמצית, עמ' ג'). הכתובה היא, על כן, המימוש של הדו – שיח המתמשך בין הדוד והרעיה.
מבחינת האיכות – עצם החידוש הוא לא החופה והקידושין בין האל ובין ישראל. החידוש אצל נג'ארה בכך שהוא ערך את הכתובה ותנאיה ויותר מכך הוא פירט את סעיפיה ותנאיה. (נזרי, תמצית,עמ' ג', ראה גם נזרי, עמ' 22 – 29).
זהות החתן והכלה בכתובה אינם ברורים וזאת עקב המבנה המתהפך שלה. מהפתיחה מסתבר שהחתן והכלה הם ה' וישראל אך בחלק של התנאים התמונה מטשטשת ונראה לעתים שהחופה היא בין ישראל והתורה. (נזרי, תמצית, עמ' ד', ראה גם נזרי, עמ' 36 – 44.) לאמתו של דבר הכתובה מתארת חופה בתוך חופה. החופה בין ה' לבין ישראל לעתיד לבוא לא תיכון אלא אם כן תחודש ברית הנישואין בין ישראל ובין התורה. שתי החופות הן בעצם חופה אחת שלה שלושה מחותנים. (נזרי עמ' 45 – 46, 51).
לפני שאבהיר את הסוגה הספרותית של כתובת נג'ארה, יש לציין כי החופה בין ה' לבין ישראל היא ציור הקיים גם בקבלה. לחג השבועות יש משמעות קבלית והוא עומד בסימן הזיווג הקדוש של השכינה ובעלה. השכינה, שהיא ספירת מלכות, המסמלת את כנסת ישראל, נטהרת בימי הטהרה של ספירת העומר. בספירת העומר יורדת הקדושה משבע הספירות העליונות של עולם הזכרות באלוהות, על כוחות השכינה. בחג השבועות, אם כן, נוצרת אחדות גמורה בזיווג בין האל ובין השכינה כמו שמתרחש הזיווג בין הבעל לבין אשתו. (ראה ישעיה תשבי, משנת הזוהר, כרך שני, ירושלים, תשכ"א, עמ' תקכ"ט).
בכל זאת, לפי נזרי, אי אפשר לסווג את כתובת נג'ארה לספרות מיסטית קבלית, כי אין בה כל מונח קבלי ורבדיה הם המקרא והמדרש. (נזרי, תמצית, עמ' ו', ראה גם נזרי, עמ' 50). כתובת נג'ארה גם אינה פרודיה ככל הפרודיות, אם כי יש סממן פרודי בכך שנג'ארה מחקה את נוסח שטר כתובת הנישואין. הכתובה אלגורית בציורים שלה והיא מטפורית בלשונה. (נזרי, תמצית, עמ' ו').
החרוזות שנבחרו להלחנה בתקליטור הן חמש, ארבע מהן לקוחות מן הפתיחה החגיגית של הכתובה והחמישית היא חרוזה י"ג העוסקת בהתחייבות במזונות שהחתן מבטיח לכלתו. (נזרי, עמ' 7). הבתים האלה נבחרו להלחנה כנראה כי נראה שהם מגלמים בזעיר אנפין את מערכת היחסים בין הדוד והרעיה, את הדו שיח ביניהם ואת התחייבותו של הדוד לפרנס את רעייתו.

מיכ"ל

הקטע הרביעי "מה מנחה לך אתן" הוא שיר של מיכ"ל שנקרא במקור "יום הולדת אהובתי". מיכה יוסף לבֶּנזון, מיכ"ל (1828 – 1852). משורר עברי מתקופת ההשכלה, שהוא עצמו בנו של משורר אחר מתקופת ההשכלה, אברהם דב הכהן לבנזון (אד"ם הכהן), שמשכילי הזמן ראו בו מלך המשוררים, שחבל שלא זכה להכרה שהוא ראוי לה, ולו רק עקב המפנה שיצירתו מהווה ביחס לקודמיו מתקופת ההשכלה. הוא מת בגיל צעיר משחפת, אבל הספיק לכתוב פואמות היסטוריות שירים ליריים ושירי אהבה מעטים. רוב יצירתו התפרסמה לאחר מותו. מיכ"ל, בניגוד לרציונליזם של אביו, התגלה כמשורר רומנטי. בשיריו הליריים נמצאת רוח עלומים למרות שהם עצובים. במקום המוסרנות והשכלתנות שהיו בשירה לפניו, בשיריו של מיכ"ל יש רגשות אישיים וחוויות כנות. עיקר כשרונו מתגלה בפואמות ההיסטוריות כמו "יעל וסיסרא", "משה על הר העברים". יש לציין גם את השירים "התפילה", "אל הכוכבים", "חג האביב", "על החלירע בעיר ברלין", ושירי האהבה המעטים שכתב. (מידע על מיכ"ל ראה, אליעזר כגן ויהודה סלוצקי, "מיכה יוסף לבנזון", אנציקלופדיה עברית, כ"א, עמ' 172 – 173). השיר ששלושה בתים ממנו מולחנים, הוא שיר אהבה מקסים לטעמי, מלא תום נעורים. בשיר הזה הדובר השירי מתלבט איזה מתנה הוא ייתן לאהובתו ובסופו של דבר הוא מחליט שאהבתו היא המתנה הראויה מכל, גם אם הוא משווה אותה ל"ילדה נאוה ושתומת עין".

מאיה בז'ראנו

הקטע החמישי "ממהרת אני" פרי עטה של המשוררת מאיה בז'ראנו. בשיר זה הדוברת השירית אינה יכולה לשוחח עם ידיד כי מחשבתה אינה צלולה. השיר הזה נמצא כקשה לפיענוח עקב הדימויים שהמשוררת משתמשת בהם כדי לתאר את הרגשות של הדוברת השירית, כמו "האגוז חצוי".
הקטע השישי "קול דממה דקה" לקוח מתוך ספר מלכים א' פרק י"ט. במפגש של אליהו על ההר שבו עם האל, המזכירה מאד את המפגש של משה עם האל בנקרת הצור.

הלחנים

 

הזמרת שירה שימחי.

 

 

אהבתי לשמוע את הלחנים. לדעתי הלחנים מיטיבים להוסיף לטקסטים נופך פרשני. "הסתרת את נפשך" הופך להיות בלדה נוגה המספרת על כיסופים שאינם ניתנים להשגה. הלחן של "ד"ר פאוסטוס" מעניק לשיר המריר הזה נופך קברטי. "כתובת נג'ארה" נשמעת כמו שיר ששרים אותו לחתונות, שמתערבבים בו השמחה והחגיגיות הרצינית שנמצאים בדרך כלל בטקס נישואין. הלחן המרגש של "מה מנחה לך אתן" הפך את השיר ליותר משיר אהבה פשוט. אני מצאתי גוון ג'אזי ב"ממהרת אני", ו"קול דממה דקה" נשמע כמו המנון דתי. הלחנים יפים קליטים מבחינה מוסיקלית. יש לציין את הסולניות.
אהבתי את הקול החם של רות דנון, קצת פחות את התחכום המהוקצע של נתי רוזנטל, ויכול להיות שאני חסיד השירה הישירה של זמרי פופ ורוק ואני לא מתחבר לאופרה, אבל לדעתי השירה האופראית של ורד וולקוביץ' מצעצעת יותר מדי את "מה מנחה לך אתן". מצד שני, אני אוהב איך שהיא שרה את "קול דממה דקה".

המיני תקליטור כיצירה בפני עצמה

מיני תקליטור זה מקבץ בתוכו שירים מתחומים שונים ובעלי מצבי רוח שונים שקשה  לפענח משמיעה ראשונה אם יש ביניהם מכנה משותף.

. לקטע הראשון והשישי מהווים לטעמי שאלה ותשובה, געגועיה של הדוברת השירית בשיר הראשון לדבר השמימי הנמצא מעבר למציאות נענות במידה מסוימת בקטע השישי, שבו כביכול היא מקבלת תשובה איפה לחפש את השמימי. את השירים באמצע ניתן לראות כפנים שונים לאותו חיפוש הדברים הנמצאים מעבר למציאות. אני מודה שמכנה משותף זה נשמע קצת מאולץ ביחס לשירים אחדים בתקליטור, אולם לדעתי, מכנה משותף בתקליט יכול להיות נסתר לפעמים ודוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא באלבומה של להקת החיפושיות "תזמורת מועדון הלבבות הבודדים של סרג'נט פפר. באלבום הקלאסי הזה, המתעד כביכול הופעה חיה של להקה, רעיון מרכזי זה נראה גם הוא מאולץ לעתים אם בוחנים אותו רעיון לכל שיר בתקליט.

 

לסיכום: התקליטור הזה מכיל שירים יפים מעניינים, מעוררי מחשבה, אשר סובבים סביב הרצון לצאת אל מעבר למציאות. אם זאת, התקליטור לא מאבד מנגישותו המוסיקלית המתבטאת בלחנים הקליטים.

 

ליוצרים לתשומת ליבכם כל מי שמעוניין לשלוח דיסקים לביקורת באתר זה מוזמן ליצור עימי קשר

elieshe@zahav.net.il

 

או עם ירון ליבוביץ  באי מייל :
Yaron Laybovitch
רק כאן תקבלו  סקירות וביקורות מיקצועיות,מחקריות ,  אובייקטיביות ופרטניות שכמוהן לא תקבלו בשום מקום אחר ,לא בעיתונים ( שאצלם אפשר כידוע לכתוב רק רשימות של 100 מילה על דיסק ולא יותר ) לא ברדיו ולא בטלוויזיה ,  ולא באתרים אחרים באינטרנט.
נשמח לקבל באופן מיוחד דיסקים שבהם מולחנים שירי משוררים ותיקים וצעירים זאת במסגרת מאמצינו הנמשכים לעודד ולפתח את תחום האמנות הנשכח הזה, אבל נדון בכל דיסק שראוי שיעסקו בו .
.

 

דף הפייסבוק של דורין מרגלית 

אתר הלהקה "תקרא לי סיהרא "

דורין מרגלית בבמה החדשה

משהו על האהבה מאת דורין מרגלית

פרלוד מספר 20 מאת דורין מרגלית 

שירה מקודשת

 

תיקרא לי סיהרא (יח``צ)