ארכיון תג: דיאנה מן

כוכב הנפילים

האם היו האלים המוצגים במיתולוגיות של שומר בבל ומצרים העתיקה חייזרים מכוכב לכת אחר במערכת השמש ? כוכב לכת ששמו הוא ניבירו ?
לדעת זכריה סיטשין עיתונאי ישראלי שהיגר לארה"ב והיה אחד האנשים המועטים בעולם שידעו לקרוא שומרית בצורה שוטפת התשובה היא חיובית.


הוא כתב סדרת ספרים בנושא שתיארו את ההיסטוריה של אותם חייזרים "האנונקים "שהפכו לרבי מכר ענקיים.מאות אלפים ומליונים קיבלו את רעיונותיו .ואנשים אחרים פיתחו את רעיונותיו בספרים משלהם .ובינהם גם הישראלי בן עמי לבבי.הם שימשו מקור השראה לסרטים לרומנים ולסדרת טלוויזיה המצליחה "סטאר גייט" .

 


אולם על שתי שאלות לא נתן סיטשין תשובה ברורה ויש עליהם חילוקי דעות : האם היה יהווה האל התנ"כי אחד מהחייזרים האלו ?

 
ומתי בדיוק הם אמורים לחזור ?

 

 

שאלה שנעשית לאחרונה חשובה מאוד מאחר שיש הטוענים שכוכב הלכת ניבירו אמור להתקרב שוב לכדור הארץ בשנת 2012.

עוד על כך ראו :

כוכב הנפילים  חלק א'

כוכב הנפילים :חלק ב'

שירים מכוכב הלכת ניבירו מאת דיאנה מן

משורר בין שני עולמות :על יואב עזרא

 

בקרוב יתקיים אירוע השירה כִּמְעַט עֶשְׂרֵה: מסיבת שירה עברית

 יקראו משוררי שנות העשרה: 

ראה תמונה בגודל מלא

מרחב ישורון

ראה תמונה בגודל מלא

 שלמה קראוס

 יהודה ויזן

 

 

עודד כרמלי

 חגית גרוסמן 

אמיר מנשהוף

והמשורר יואב עזרא

ראה תמונה בגודל מלא

העורכת רנה ורבין

ינחה: 

נמרוד פלשנברג

תנגן ותשיר: 

בלה טאר

אח"כ: 

מסיבה עם די.ג'יי ניצן חורש

שני, 5.7, 20:30

רדיו איפיג'יבי (שד"ל 7)

http://www.facebook.com/radioepgb

ולרגל האירוע להלן רשימה של המשוררת והאמנית  דיאנה מן על יואב עזרא ,משורר בנקאי ומבקר שירה ידוע ומוכר.שמשמש כמבקר השירה של אתר זה ומאמרי הביקורת שלו תמיד מעוררים הדים.

אולם שנים לפני שיואב עזרא החל לעסוק בביקורת שירה הוא נודע כמשורר וכאספן ענק של ספרי שירה .

.

 

משורר בין שני עולמות :על יואב עזרא

מאת דיאנה מן

יואב עזרא הוא דמות ידועה בקרב משוררים ומבקרים. ניתן לומר עליו שהוא אניגמה שחי במקבילבמספר עולמות.

במקצועו יואב משמש כמנהל בנק אך עבורו היצירה היא תכלית חייו, ולא המעמד הכלכלי או החברתי שהם בהישג ידו.  הוא משורר פורה שכתב אלפי שירים ולמרות זאת הוא ממעיט לפרסם.

ספרו הראשון " שירים עד תם " (הוצאת עשן)  שהוא כיום בגדר בלתי ידוע לחלוטין ובלתי ניתן להשגה לחלוטין . יצא  לאור בידי גבריאל מוקד לפני 31 שנה ב-   1978.הספר כיום קיים רק אצל יואב עצמו ואין אף ספריה שמחזיקה עותקים שלו.

כריכת הספר "הנגן של עולם המתים ".

  שיריו המופיעים בספרו השני והקצר הנגן של עולם המתים, הוצאת פלונית 2009, מעידים היטב על יצירתו של יואב עזרא.

 בחירתם המוצלחת של השירים המופיעים בספר נעשתה על ידי שלמה קראוס. במיומנות רבה הוא מיין מאות שירים של יואב והרכיב ספר יפה מבחינת התוכן ומבחינה אסתטית.

השירים של יואב עזרא הינם קצרים, אולם הם פותחים אמנם באופן מסועף דלתות לרבדים סמויים

מן העין, אך לא מן התודעה ומעפרונו המחודד והמדויק של המשורר. בתחכום עדין הוא מתאר בשורה הראשונה של כל שיר ושיר חוויה די שגרתית ובנאלית מאוד. היא מזכירה את המוכר ואולי את היציבות

בחייו של אדם כמו יואב, בעל משרה מכובדת, היודע שכל בוקר הוא קם לשגרה המעניקה לו דרור לחולל תוהו ובוהו בשיריו. בשורות הבאות ובאמנות רבה הוא מטשטש את הרושם הראשוני של ריקנות צפויה ומוביל את הקורא לרובדי הדמדומים שבהם הכול נמצא. הוא הופך לבורא המוליד מציאות שונה מקודמה שהפעם משקפת זרימה אלגאנטית של חלקי פסיפס המאפשרים הבזקי הצצה למורכבות הדינאמיקה בנפש אדם שלפי מילותיו חי את אמנות היצירה.

הוא בונה מסגרות ומעצב תבניות של הידועים מראש ובפתאומיות הוא מרסק זו בתוך זו על מנת לברוא משהו אחר מעט דואב שרוגש ומרגש. בתום הקריאה נשאלות בהשתוממות השאלות: היכן אני? מה התרחש ומהי ההשתלשלות? בסערת רגשות ובמאמץ להבין קוראים שוב את השיר.

דוגמה לתעתוע זה היא השיר לא, עמוד 23. השורה הפותחת מתארת תמונה שכיחה ביותר.

והשעה שעת בוקר מאוחרת

שקט

סביב

לאחר מכך, יואב מוסיף את הפרשנות לצאנה:

עומד

לצד

דלתות

השחר

 

כל מילה הינה ניצבת בגפה ונוצרת מיידית תחושה של חוסר שקט. הצפייה נמוגה למציאות אחרת אולי אמיתית יותר או הזויה יותר. בכל מקרה היא חייבת להיחשף בפנינו באיטיות ובכובד ראש. שורר שקט. אין תזוזה. אור השחר עדיין עומד וממתין – עד שיגיע הרגע הנכון, אם בכלל. המשורר מתפרץ לעולם מסודר זה ומשנה אותו ללא הכר. הוא אינו מרוצה מן היש. הוא הופך ליוצר, קודם כל דרך הגיגיו, ולאחר מכן במעשה.

מחשבה נפלאה

זרועה ניצוצות אהבה וגלגל השמש החל סובב

בישימון

חלודה

חוקרני

 

הקורא מצפה שוב לדבר מוכר. השמש החוקרני, אגב הזכרי, קיבל מיואב סיוע פיזי כמנת שימון ואף נפשי, כניצוצות אהבה. התחושה המורגשת של הצפי הבנאלי של סיום מהנה שוב עולה ושוב מטעה. בשורה האחרונה והארוכה ישנו מצב חדש המכיל את כל ההיבטים המגוונים והמוכרים הנזכרים למעלה בשיר זה, אולם עולמו החדש וכביכול המשופר של המשורר מגלה פנים נוספים המכים גלים. בד בבד שני אירועים מתרחשים, השמש חדל לסובב ושנית, החן הנלקח "הנגוז" יישאר חבוי.

לא יסב מלכת להחיות מחדש את החן הנגוז לא המשורר שהוא הבורא וגם הצופה נכלא בתוך השורה האחרונה, בין שני הלאווים. אם שני מינוסים או לוואים מבטלים זה את זה, אז בכל זאת, תקווה נוצרת והשמש אכן יסב וחן הניצוצות יתגלה – לא  רק ליואב.

עוד דוגמה לכך היא בשיר קצר הירח אז שט באמבטית קצף לבנה, עמוד 11, יואב עזרא

מתאר את חדר האורחים ומשתמש בכסא לשקף את חירותו מן כבליו של הרובד המוסכם והגלוי וליצור עולם הזוי. בשיר הזה הוא נעזר בירח החמקני כדי לחולל אנדרלמוסיה בתוך גבולות יציבים ומתוחמים –

ובחדר האורחים הכסא משתגע מצחוק מתחת לשולחן.

יואב עזרא בספרו הנגן של עולם המתים, הכולל 31 שירים, מפתיע ביכולתו לערבב את המימד הפיזי בדמיוני וליצור עולמות המעוררים עניין המעשירים את הקורא ומרעננים את השירה של היום.

וראו גם על יואב עזרא המשורר

הספריה הכאוטית :שיר מאת יואב עזרא

החורים בשמיים הם אישונים 

יואב עזרא משבח את הפטפוט השירי : דפנה שחורי על יואב עזרא

דפנה שחורי על פוגת המוות של יואב עזרא

אילן ברקוביץ' על יואב עזרא

יהלום מהגיהנום :עמיחי שלו על יואב עזרא

 הבנקאי כמשורר : יואב כרמלי על יואב עזרא

הערב של יואב עזרא

יואב עזרא גיבור תרבות

בלש חרדי בסמטאות

 


כחובב אולטימטיבי של כל מה שקשור בבילוש ובספרות הבלשים אי אפשר היה שתשומת ליבי לא תושב בידי הבלש המעניין ביותר שצץ על מדפינו מזה שנים קלמן קימרלינג הבלש החרדי הראשון מאז הרב שמואל סלנט הרב הראשי של ירושלים במאה ה-19  (ואחד מאבות אבותיו של כותב שורות אלו ) שהסתובב מידי לילה  בסמטאות הרובע היהודי של ירושלים כשהוא מלווה בשמש שמתפקידו להצליף בפרגול  על גבו של כל מי שנתפס בידי הרב המחמיר בגניבה או בהונאה. .הבלש החרדי של ימינו הוא הרבה פחות איש הממסד והוא מוערך לעין ערוך פחות בידי אנשי קהילתו שמתייסים אליו בחשדנות עמוקה. אם כי הוא נשאר חובב ענק של ספרים.
והנה ביקורת של האמנית והמשוררת דיאנה מן על הספר ועל הבלש.

 

בלש חרדי בסימטאות .

מאת דיאנה מן

ביקורת על הספר קלמן קימרלינג חוקר פרטי, בעזרת השם

 

צילום: פלאש 90

אשר קרביץ .צילום פלאש  90

הסופר אשר קרביץ, יליד ירושלים הינו אדם רב כשרונות. הוא פרסם מספר ספרים בתחומים שונים. ספרו "הכלב היהודי" זכה בפרס מטעם אגודת הסופרים, הומחז על ידי יונתן אסתרקין והועלה בתיאטרון הסמטה. בנוסף לכך הוא מתעד ומצלם חיי בר בישראל ובאפריקה ואף כתב מאמרים בנושא זכויות בעלי חיים. לפרנסתו הוא מלמד פיזיקה, מתמטיקה וספרות עברית. בעבר הוא שירת במשטרת ישראל כחוקר ביחידה הארצית לחקירת פשעים חמורים.

כאשר נפטרה בתיה גור ז"ל ואיתה החוקר המשטרתי יפה העיניים סגן ניצב מיכאל אוחיון נוצר חלל בנוף הבלשים הישראליים. אמנם מחברים טובים קיימים בג'נר זה ואכן הופיעו טיפוסים מגוונים שנעלמו או הסתלקו במהירות מן הזירה הקרימינלית, אולם החסר בגיבור מקומי נותר בהינו ושיקף באופן מובהק את התרבות הישראלית והרוח הצברית בעלת הנינוח החצוף המפגין גישה המרופפת במקצת כלפי סדר וחוק. אך לפתע הגיח לאופק חוקר פרטי חדש דווקא בלבוש חרדי ממוצא אמריקני שאכן עונה לדרישות אלה – אף שלכאורה אינו העתק של הדמות הצברית הקלאסית .
קלמן קימרלינג אכן מייצג תופעה מעניינת המזכירה במקצת הבלש המפורסם פיליפ מרלו, יציר כפיו של ריימונד צ'אנדלר הגול שדרכו תיאר תקופת שנות ה-50 של ארצות הברית. בספרים שלו מומחשות תחושות חדות של אפלה שאפפה זמנים אלו, מן שחור ולבן בדומה לצבעי הטלוויזיה שאין בו מקום או צורך בגווני אפור ועוד פחות בצבעוניות. הפושעים היו פושעים והטובים היו טובים גרדה. ללא קושי היה ניתן להבחין מיהם הבוגדים ומיהם הנאמנים. הצייטגייסט של המלחמה הקרה והפוריטניות המזויפת שלטו במציאות דו ממדית. עוד לא פרסמו בפרהסיה את תורת הקוואנטים או דיברו בריש גלי על תורת הכאוס והסתירות שבטבע בריאתם של החיים. למרות ההומור בספריו של צאנדלר שוררת אווירה כבדה ואפלולית. קצב ההתרחשויות הינו מהיר ואין מרווח זמן בין רציחות, קטטות או תפניות מפתיעות. הקריאה היא עונג מתמשך.

בדומה לצ'אנדלר, אשר קרביץ בספרו "קלמן קימרלינג חוקר פרטי, בעזרת השם" (ידיעות האחרונות ספרי חמד, 2009) מצייר עולם ומלואו. קרביץ מתאר דרך החוקר הפרטי החרדי קלמן קימברלינג את שכונת מאה שערים, תושביה וגינוניהם. הוא מאפשר לקוראיו החילוניים לחדור לעולם אפוף מסתורין מרוחק מחילוניים בזמן, בשפה ובתפישה פילוסופית. באמצעות פיתולי העלילה נפרשים בפנינו הבדלי התרבות בין המגזרים, היחס השונה והמופגן כלפי הלא יהודי ,קשרי גומלין סבוכים והדוקים בין מנהיגי החרדים לבין קציני המשטרה. מעבר לכך הקורא נחשף לעולם התחתון המכוער השורץ בו פושעים חרדיים המבצעים פשעים נתעבים בקרב אנשים הגונים המבקשים לעבוד את האל לפי הבנת רבניהם.
חציית קווים הינו אפיון אוניברסאלי מולד שאינו פוסח על אף עדה או לאום. האיסור קיים עבור
ולמען האיש תום הלב.

אשר קרביץ בונה את העלילה בדייקנות ובעט מושחז. סקרנותו של הקורא כבר לכודה מהעמוד הראשון שבו עיתונאי נדרש למצוא שבעה גברים העונים לתיאור פיזי נאה למדי ועד לסיום העצוב-מתוק. נוסף לרצף המהיר של אירועי פשע כגניבת מזוזות, מוות מהכשת נחש, גופת גבר במקווה והצגת עוונותיהם של רודפי בצע, דמויות דוחות וקורבנותיהן האומללים הסופר מגולל סיפורים משניים הכוללים היבטים אישיים המשתלבים היטב עם המרוץ לפענוח התעלומות. תיאורם הרהוט של קשרים אישיים מאפשר לעיתים להבנת מצבים ללא מילים מיותרות ומכבידות כגון ציון ילדותו של הגיבור והיחסים בינו להוריו. דוגמה לכך היא היכרותנו עם אביו של קלמן הקטן הדרים בברוקלין שבניו יורק. הוא סוחר כושל בספרי יודאיקה שלא היה מסוגל למכור או ליתר דיוק להיפרד מספריו הנדירים. כילד קלמן לא רק נחשף להשלמתו של אביו עם מצב זה של דלות אלא גם הפנים את הסיפוק העילאי שחש אביו בעיסוק במשלוח יד המגשים את חלומותיו ומרווה את רוחו. קלמן שואף ממנו את העוז והדבקות בהיצמדות למקצוע שהוא מהווה סוג של מוקצה בעיניה של העדה. גם אחותו היחידה של קלמן הגרה בארצות הברית מקבלת תפקיד קטן אך משמעותי. בעל כורחה היא מוצאת את עצמה מעורבת בתקרית הקשורה לחקירה ויתר מזה היא זו המשחקת את תפקיד האימא היהודייה הנצחית הרוצה לראות את כולם מתחת לחופה. בלבביות מאולצת היא מזכירה לקלמן הגרוש שהוא חייב למצוא כלה כשרה ובדרך זו היא מודיעה לקוראים שמשורבבת עלילה נוספת שהיא מהותית לסיפור.

בתחכום רב קרביץ מקדם את העלילה. הוא עורג ראיות, מפזר רמזים לכל עבר, לכן תחושת ההחמצה של הגיבור היא גם נחלתנו. בד בבד הקיבעון המחשבתי של החוקר משקף את הקיבעון המחשבתי של הקורא העירני. כמו קלמן היינו שותפים לקבלה של כל פיסת מידע הנחוץ על מנת להגיע לפתרון מוקדם יותר, אולם הוא חמק בין אצבעותיו ואף בין אצבעותינו. מכיוון שנחשפנו לכל הראיות לא נוטרנו עם התסכול שהחוקר נהנה מיתרון מה, או שהיו בידיו עדויות חסויות. לעיתים מחברים ולו המצליחים ביותר כגון צ'אנדלר ודוייל נוהגים להסתיר מהקוראים עדויות מכריעות וכתוצאה מכך מסכלים כל סיכוי לקורא לפענוח את התעלומה. אשר קרביץ במובן מסוים נקם את נקמתנו. ובזה היופי. בסיומו של הספר כל החוטים נקשרים, כל השאלות נענות. הפאזל תם ונשלם.

". קרביץ בכתיבה קולחת מעניק לקורא מבט מרתק על המגזר החרדי ועל פעילותיה של המשטרה. באופן עקיף הוא מצליח באמצעות זו לטשטש במעט את הזרות התהומית ש
נוצרה במהלך השנים בין שתי האוכלוסיות הכול כך שונות זו מזו. דמויותיו החרדיות והחילוניות הינן ססגוניות ואמינות. כדי להפיג את המתח קרביץ בוחר לתבל את העלילות בהומור יהודי, בביטויים ובקללות משעשעים ביידיש. היות ואינני מבינה יידיש היו רגעים שהמשפטים האלה האטו את הקריאה. אולם משכתי את כתפיי והתנחמתי בזה שיש תרגום לעברית, ברוך השם.

הגיג חולף: בשם "קימרלינג" מופיעות כל האותיות שבמילה קרימינלי והאותיות של קלמן
מצויות בקרימינל. האם זו בדיחה פרטית של המחבר או רמיזה לעתידו של החוקר הפרטי החרדי?

פסק הדין

 

קלמן קימרלינג חוקר פרטי, בעזרת השם" מהווה פריצת דרך בספרי הבלש המקומיים.יש למה לחכות
ואפילו   בכיליון עיניים להמשך הרפתקאותיו של החוקר קלמן קימרלינג שיש לקוות שיבואו במהרה אם ירצה השם .

Thumbs Up Clip Art

 

ראו גם

 

אשר קרביץ בויקיפדיה

קלמן קימרלינג חוקר פרטי בעזרת השם

קלמן קימרלינג בפייסבוק

שחר אילן, ‏קלמן קימרלינג: חוקר פרטי בעזרת השם, הבלש החרדי הראשון, באתר הארץ, 20/01/10

שרי שביט על קלמן קימרלינג

 

דורון קורן על קלמן קימרלינג

אסף רוזן על קלמן קימרלינג

ועוד על ספרות הבלשים העברית

בעקבות הבלש העברי :הסיפור הבלשי בספרות הישראלית

הבלש העברי הראשון
שובו של הבלש העברי הראשון

 

Image result for ‫קלמן קימרלינג‬‎

קריאת התגר על המוות: על פסח מילין

 

לפני כמה ימים פורסמה כאן רשימה של יואב עזרא על המשורר פסח מילין שבימים אלו פירסם ספר שירה חדש "הכל פתוח".
דיאנה מן קראה את הרשימה והחליטה לכתוב גם היא רשימה על הספר ועל המשורר מזוית שונה מאוד .

קריאת התגר של פסח מילין

מאת

דיאנה מן

 


בספר השירה החדש הכל פתוח ( הוצאת עיתון 77, איגוד הסופרים הכללים 2010)

פסח מילין קורא תיגר על המוות. בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים הוא מסרב להיכנע לגורלו המטיל את צילו,צל החידלון, על המשורר הפורה הזה. בספרו החדש, שלוש עשר במספר, הוא מנהל חד שיח עם האל בנסיון לשכנעו לדחות את גזר דינו הקודר והסופני. הוא משתמש בכל טיעון שיש ביכולתו להשפיע על הבורא לאפשר לו להמשיך את חייו.
,בשיר החותם אל תיקחו אותי ,עמוד 69, פסח מסכם בזעקת שבר את נימוקיו השזורים לכל אורך ספרו ומכריז כמעט בהתרסה שהוא נשאר בחיים. מילין מחוויר שיש תועלת בשהייתו הממושכת על כדור הארץ ומונה את סיבותיו המתמקדות סביב אהבתו האדירה לטבע ולמלים. הוא כותב,
אל תקחו אותי
אני לא רוצה ללכת מכאן
טוב לי פה
עוד יש לי הרבה מה לעשות
אני אוהב לראות את השמש
אני אוהב לדמוע את הגשם …
בשורה האחרונה הוא פוסק, "אני נשאר."
בדרכו המיוחדת שלו כאדם וכמשורר ייחודי, הוא נלחם בכל מאודו בגזר דינו.
ראשית, הוא בוחר להשתמש בכוח החזק ביותר הקיים – עוצמת אהבתו המתבטאת לא רק לבני אדם אלא גם לאלוהות ולבריאה על כל מרכיביה.
מוטיב הטבע והתייחסותו אליו מופיע במספר רב של שיריו. קיימת תחושה שבספריו הקודמים הייתה התעלמות מן יופיו ומתרומתו לרווחתו האישית של פסח ובספר זה הוא מכה על חטא. הוא משתמש ברגשותיו לבריאה על היבטיה השונים כהוכחה לכך שהוא אכן ראוי לדחיית הסתלקותו כי אהבתו היא כוללנית.
הוא מזכיר את הקשת בשמיים, העצים והפרחים בצמיחתם . עוד דוגמה לכך מצויה בשירו מי נהיה מחר, עמוד 10 , "אני אוהב את היום," אולם בשיר זה ישנה זווית נוספת. המשורר מסביר כיצד הוא מתייעץ עם "היום" ולמרות "העצות הלא טובות" של היום הוא ממשיך לפנות אליו "כי יש לו נסיון". מילין מדגיש את יכולתו להבדיל ולהבחין בין אפיונים. הוא בכוונה בוחר את הטוב הטמון ביום על פני מגרעותיו. בדרך זו מילין מציין את העובדה שהוא אינו אדם תמים ואף מתוחכם היודע למצות כל חוויה המזדמנת לו ולהפיק את המיטב. שום פן אינו חומק מישותו הצמאה. גם כך זוכים שורשי האדמה לתשומת לבו (עמוד 6 ). הוא משבח ומכיר ברגליהם, בלבם ובראשם.
שורשים
….
השורשים הם שורשים
עם רגלים ועם לב
ועם ראש
דרך נוספת של פסח להביע את עצמו ולפענח את העולם הינה באמצעות מילים. בשיר ים המלים
(עמוד 62) ניתן להבחין בברית המיוחדת שהוא קשר עם השפה.
"קפצתי אל תוך ים של המלים
לא היתה לי דרך אחרת …
לא הן לא שקרו לי
גם אני לא שקרתי להן
רק שם יכולתי למצוא רוגע לסערת לשוני…

רק שם יכלו שפתי המלים לגעת בשפתי אלוהים
רק שם יכולתי להרים את ראשי
ולראות מה יש מעל למים
מעל למלים

פסח לעולם בורר את מילותיו בקפדנות יתרה. הוא מבין היטיב את כוח האמת ואת איום השקר שבמילה.
לשון מיומנת ונאמנה לאמת היא נכונה להביא מזור לנפשו החבוטה והנסערת. מילין מתארת
בשפה בהירה שהקפדתו לשמור על עקרונותיו סייעה לו בתקופות של מהפכי נפש ושפלות הרוח. הוא
זכה למשות את המלים המדויקות ביותר מן ים הרגשות, לתרגם את מחשבותיו ונקודות הראייה שלו ולהעבירן לנייר. עצם הוויה זו הקנתה לו ומקנה לו את ההשראה ליצור ואת תחושת הקרבה לאל ויוצא מזה הצידוק לתבוע ממנו חנינה ארוכת ימים.
במהלך השנים מילין התבלט כדמות חריגה בארץ הרוגשת והרועשת. לעיתים הקול השקט והרגוע שלו נמוג לתוך השאון של הרקע ולא נשמע כראוי, ואם כן בהיחפזות של הרגע – לא היה מובן ואף נדחה. השירים של פסח מילין לא חוללו מהפכה תרבותית. אין בהם המרד והדרמטיות של דוד אבידן. הדומם אינו קורם עור וגידים והברז לעולם נותר ברז. לא נמצא היגון של עמיחי המדיר שינה מעיניו של הקורא. עד כה.
ועם זאת…
הקורא הקשוב המתוחכם אכן מצא עולם ומלואו בספריו הקודמים של פסח מילין. הוא התוודע לאדם המודע לקיומו של עצמו כגון בשיריו מן הצד ואינני יודע לשנוא.
ה "כל פתוח" שונה. פסח מיישר מבט למצבו העגום. בלשון ברורה המגלפת כל גינוני רמיזה הוא מגיש כתב הגנה המפרט את מעלותיו. הוא אינו מבקש חסד אלא זכות. ובזה נמצא היופי בשירים. הוא נוגע בפחד ואינו נרתע ואינו עוטף אותו במילים יפות או במטאפורות מתוחכמות המסיטות מן הנושא. אלא, הוא חי את רגעי התסכול והתהיות הכרוכים בפרידה וללא הפסק שואל שאלות. למרות שהוא מודע לכך שלא יקבל תשובות הוא פונה לאל ולמלאך המוות. פסח הינו מעין גיבור טרגי המגלם את עוצמת הרוח בתוך גוף פיזי וחלש המסרב להודות שהוא בן תמותה.
כתוצאה השירים בספרו החדש של פסח מעוררים את הלב ואת הנפש.
ראו עוד על פסח מילין

ראו על פסח מילין

פסח מילין בויקיפדיה

יואב עזרא כותב את עצמו לדעת

השקת ספרו של פסח מילין "הכל פתוח" תתקיים ב.
בית פליציה בלומנתל
רח' ביאליק  26 בתל אביב
ביום רביעי  (10 בפברואר 2010)

התכנסות בשעה 19:30
תחילת הערב בשעה 20:00. .

 

.

יום הולדת שמח פסח מילין

 

 

מתוך "טביעת אצבע " מאת פסח מילין

 

KONICA MINOLTA DIGITAL CAMERA

 

המשורר פסח מילין צילום קטיה שורצמן

איש השיר והנקודה 

השבוע  חוגג המשורר פסח מיילין יום הולדתו. ואת האירוע הזה אנחנו חוגגים  גם באתר זה.
פסח מילין  הוא  משורר פורה מאוד שעד היום חיבר 12 ספרי שירה.
כמדומה שהמיטב של שירתו הוא זה שעוסק בתהליך כתיבת השיר או מה שנקרא "ארס פואטיקה". ויש לו גם עוד כמה שירים מסקרנים שעוסקים בנושא הזמן החולף לבלי שוב ומהות האלוהות שבקרוב אעלה אותם באתר זה.

דיאנה מן משוררת מפרסמת כאן מאמר לכבודו של פסח.

יום הולדת שמח פסח מילין

מאת: דיאנה מן

צבי כנר, הפנטומימאי הבין לאומי והסופר המוערך, אמר לי בפשטות שאין אדם יותר ראוי לקבל את פרס ישראל על מפעל חייו מאשר פסח מילין. בלב שלם הסכמתי.

פסח הינו הרבה יותר מהמשורר פורה שפרסם 12 ספרים, הרבה יותר מסגן העורך האגדי של "דבר לילדים " מן העורך היצירתי של כתב העת הספרותי "משא" ולעת עתה גם יותר מסגן יו"ר האיגוד הכללי של הסופרים בישראל האהוב כל כך על סופרים ומשוררים. .

בכלל, לא בקלות אפשר להגדיר את פסח או לסכם את תרומתו העצומה לנוף התרבותי.

אבל מוסכם בקרב יוצרים מבוססים ומשוררים צעירים העולים לרגל להתייעץ איתו (בצעדים הראשונים שלי גם אני הייתי ונשארתי אחת מהם) שפסח מילין הפך משכבר לאיקון של עולם השירה.
"איש השיר והנקודה " כפי שיש שמכנים אותו.

פסח מילין בעיני הוא תופעה – תופעה ייחודית החותרת למען קיום השירה, משוררים והשתבחות יצירותיהם. מוקד תשומת ליבו הוא בעיקר, ולא רק, משוררים צעירים שעדין מחפשים את דרכם ככותבים והזדמנויות לפרסם את התרשמויותיהם בפרהסיה. אני מציירת אותו כלפיד אור שבניצוציו הוא מייעץ, מטפח, מנקד, מקשיב. בריכוז רב הוא קורא כל שיר המוצע לו ומהרהר על תוכנו ובנוסף לכך על קנקנו של הכותב. הוא מבחין בדקויות ודורש את המיטב מכל יוצר בהתאם לכישוריו. כאשר הוא מקבל לידיו שירים טובים הוא מתלהב ומתרגש כאילו הוא עצמו חיבר אותם.

יש בו אפיון נדיר ובולט שאני ללא הצלחה רבה מנסה לחקותו.
הוא שוקל כל מילה ומילה לפני שהוא מוציא הגה מפיו ורק לאחר מכן הוא מביע ברוגע את מסקנותיו. חוות דעתו מנוסחות תמיד בזהירות ובדייקנות. העברת ביקורת נעשית בהתחשבות ובמתינות ובמשפטים קצרים וקצובים בעלי נימה די יבשה. אך במקרים אלו הוא מרבה להוסיף תנועת יד חדה. ביעף הוא מחזיר את הדף לכותב. נסוכה על פניו הנעימות הבעה של עלבון ודוק של אכזבה המשדרת "אוי, אוי, איך יכולת לכתוב משהו תת רמה או בוסרי – איך זה אפשרי בכלל. אתה( או "את" ) מכל האנשים? לא יכול להיות.
אתה ( או את) חייב  ( או חייבת )* לנסות שוב. בבקשה בבקשה אל תאכזב(י) אותי".

סגנון ביקורת זה הינו המומחיות של פסח. החיוביות והחיוניות בעצמיות שלו מדרבנות את רצון השוגה לכפר על העוול שנגרם לאדם הטוב הזה ובדחיפות לתקן ולשפר – הכול על מנת להוכיח לו שעונים לצפיות וראויים לאמונו. ושהוא יחזור לחייך את חיוכו הנערי ויצחק את צחוקו הלבבי.

פסח הוא לפיד כי הוא מחפש לעודד משוררים. כל אימת שהוא קורא שיר טוב בעיתון סוף שבוע או בגיליון ספרותי הוא טורח לחפש את המשורר ולברך אותו על יצירתו. בדרך כלל הוא היחיד המתקשר ומביע את מחשבותיו ותגובותיו על הפרסום. לא פעם אחת כותב השורות כל כך מתרגש מתשומת לבו של פסח שהוא פורץ בבכי. כפי שאמרתי פסח מילין הינו לפיד בעולם חשוך הפרגון והנתינה. פסח מסביר שבמחוות אלו הוא מגשים את ייעודו בחיים.

עבורי פסח הוא לפיד שממנו נדלקים נרות נוספים. בתורו כל יוצר מגלם נר. אני נמנית עם המשוררים שאלמלא עידודו הבלתי נדלה לא הייתי מפרסמת שירים או רשימות, ובוודאי לא הייתי מוציאה את ספרי פטריית הכעס עם איוריי, הוצאת ירון גולן; בנוסף לכך סביר להניח שלא הייתי נכנסת לתחום הציור.
לעת עתה נושא של שיריי מתמקד בדמויות מיתולוגיות – שומריות, יווניות ומצריות. ישנם מונחים רבים ושמות הנזכרים בשיריי שאינם ידועים לכלל. לפני כל פרסום אני מבקשת מפסח את חוות דעתו על תוכנו ועל איכותו. אני נוהגת לשאול אותו אם המונחים מוכרים לו או שמא לתת לו רקע על הדמות, האלים או על האזור שנזכר בשיר. אין צורך. הוא מכיר וללא היסוס מתקן את האיות. הוא אנציקלופדיה מהלכת לא רק בתרבות ובספרות היהודית אלא שהוא גם בקיא בספרות השוואתית ועוד… אני נדהמת מן הידע הרב שלו בנושאים הנחשבים לאזוטריים ומהבקיאות שלו בתרבויות עתיקות ומודרניות.

לא דיברתי על שיריך המבטאים הבנה עמוקה בנפש האדם או על מילותיך המתארות אהבת הברואים או על הכבוד שניתן לכל אדם הנמצא בנוכחותך. לא דיברתי על שורות שיריך החודרות ללב הקורא. אני משאירה את העבודה הזו למומחים. אני בחרתי להתמקד באיש הטוב והמיוחד המקדיש את חייו לכישרונות אחרים, באיש הטוב והמיוחד המגלם את אור שבעת הימים.

יום הולדת שמח פסח,
גידלת דורות של משוררים ואתה ממשיך לגלות כישרונות חדשים ולעודדם לגדולות.
הלפיד המאיר. המשך בדרכך הייחודית, דורות נוספים ממתינים לך.

פעם

פסח מילין

פַּעַם הָייתִי לוּלְיָן
קָפַצְתִּי עַל כָּל חַבְלֵי הַשָּׁמַיִם
אָמַרְתִּי לְיֶלֶד-מַלְאָךְ
בוֹא וְנָעוּפָה אֶל טִירוֹת הַפְּלָאִים
אָחַז בְּאַבְנֵטִי
חָבַשְׁתִּי עַל ראשוֹ
אֶת כוֹבַע הַגְדִילִים-הָאָדֹם שֶׁלִי
וְיָצָאנוּ בְּעַד מַרְאֵַת-הָעוֹלָם

הָיִיתִי פַעַם לוּלְיָן
רָקַדְתִּי עַל הַגַּגוֹת
הוֹצֵאתִי לָשוֹן לְכֻלָם
עַתָּה אֲנִי מְדַדָה
עַל שֶׁבֶר עוֹלָם

פַּעַם הָיִיתִי לוּלְיָן

שיר מתוך ספר שירה של פסח מילין עתה שמיך גפנים, הוצאת הדר 1977.

ראו גם

פסח מילין בויקיפדיה

פסח מילין בלקסיקון הסופרים

אילן ברקוביץ' על פסח מילין

פרטים על פרס מילין 

קריאת התגר של פסח מילין נגד המוות -מאת דיאנה מן 

"מן הצד " שיר מאת פסח מילין

פרס לשירה על שם פסח מילין 

 

 

הצרה עם הסדנאות-דיאנה מן

 

דיאנה מן היא משוררת ומרפאה ידועה באמצעות חוצנים ומכירה היטב את תחום הסדנאות המיסטיות לסוגיהם השונים והמשונים ביותר .

להלן רשימה  על התרשמויותיה מכמה מהסדנאות האלו .

 

עובדות בשטח

 

מאת דיאנה מן

אינני יודעת האם הארץ מבורכת בסוגים שונים ומגוונים של פטריות – לאכילה, אולם, ללא ספק, ישראל מבורכת בכל מיני סדנאות, קורסים, הרצאות, כתבות ומאמרים על החזרת השליטה לידי האדם מידי הזולת, או לסירוגין הם מלמדים איך להיות הקברניט של עצמך בחייך הנוכחים, או איך לקחת את המושכות לידייך- לא חשוב שאין לך סוסים או שדימוי הסוס מעלה בך פחד אימים מנבכי כספת נשכחת הטמונה בפינה מאובקת ואפלולית במוח. לכן יש לך בעיה שנוספה המצריכה פתרון יצירתי – כגון התמודדות ותיקון דרך שיחזור גלגולים אבל אך ורק בתום קורסי שליטה על החיים הפיזיים תהיה אתה מסוגל ללמוד לשלוט על החיים הנסתרים המתקיימים במימדים מקבילים המתמרנים אותך ללא רחם ויותר גרוע ללא ידיעתך. לעת עתה, העיקר שאתה תוביל את עצמך למשהו נעלה. עדיף שזה יהיה הצלחה, עושר, אושר, בריאות טובה ונחלה. נחוץ שאתה הוא שהחלטת והמחוז הנכסף בהישג ידייך ולא איזו אשליה מפוקפקת כגון יושר פנימי או יכולת להביע חמלה. השיטה ברורה – חייבים לרצות, להשקיע מחשבה, זמן וכסף בסדנאות. אילו שעורי הבית אתה מוכן להקדיש את כל מאודך במטרה לתיקון כל מחסור ולממש חלומות פז:

מכונית שנייה או שלישית שתעמוד באופן קבוע על יד הבית החדש כי אין חנייה בעיר. מה אכפת לך, לא לכל אחד יש פרארי אדומה מודל 2009..שכניך מריירים מרוב קינאה. איזה יופי . יש גם מקרר משוכלל וענקי מלא אוכל דיאטטי, בת זוג משועממת שמאז התפטרותה מעבודה רצה מבית קפה לבית קפה מסדנה לסדנה. היא מתעניינת במימוש עצמי. בשנה האחרונה היא הייתה 3 פעמים בהודו אצל באבא בובה ואמה מומה. כאשר היא אוכלת סושי היא מרבה לדבר על פשטות ואהבה. אין דבר, אפילו פעם אחת פגשה את ילדיה על המטוס. בקושי זיהתה אותם. מזמן הם הפסיקו לפקוד את הספר היוקרתי ביותר במדינה – סליחה מעצב שיער.
מה איתי? אני רוצה שליטה מלאה על חיי – שקט, שלווה, בילויים, חברים תומכים ומפרגנים, אורח חיים ללא אתגרים, ללא קשיים, כסף, פאן פאן ויותר פאן. אני אגיע לשליטה. אני אעשה את זה. yes yes yes I am hot hot hot.. !!!!

אולי תהיה לי טלביזיה אף שאין בי רצון להביט על קופסה.

שאלה לעצמי: במה להתחיל? התשובה מגיעה במהירות האור (פחות או יותר. המבין יבין). משהו שמידת התנגודת שלו נמוכה אפילו נמוכה מאוד, עדיף מאוד מאוד. בוודאי!! בוודאי מים זו התשובה. לפי הרצאתו של המנחה ניתן להשפיע על מים ולהטעין אותם באופן אנרגטי. בדמיוני אני מפליגה. אני אהיה סופרוומן- יהיו לי שרירים, לא אצטרך לעשות התעמלות, אוכל להבריח את הטרדן הסדרתי המרופט שמדי בוקר צורח עלי ביידיש. הוא אינו מוכן לקבל שאוצר המלים שלי מתחיל ונגמר ב"מיידלע" וב"לאפס"- (מלה חדשה שלמדתי בסדנה לרוחניות. כן, כן, כן) ולהשלים עם העובדה שאינני אוספת בקבוקי פלסטיק ולכן לא גוזלת ממנו את פרנסתו. הטענתי את המים. התכוונתי, כוונתי התכווננתי. בעצם עשיתי זאת.
המתנתי בסבלנות. חלפו 2 דקות. בדקתי את הצבע. אין שינוי. הטתי אוזן. כלום. רשרוש? כלום. אדווה? כלום. אולי שוחרר איזה טרנסמיטור קטנצ'יק מהיקום או בעצם מן המים עצמם. שום דבר.. אשנס את מותניי. סבלנות. עברו בסך הכול 3 דקות ולא כלום. אינסטנט נס. נו נוו נו. אני משוחחת עם המים. אני בירכתי אתכם, התפללתי למענכם אפשר להגיד שגידלתי אתכם. מה הייתם לפני שהתחלתי לטפח אתכם. מאיין הגעתם. לאן תלכו? ככה אחרי כל מאמציי. נתתי לכם את שנותיי היפות ביותר. איך אתם גומלים לי – באדישות, בהיעלמות מוחלטת. איפה טעיתי? עשיתי כל מה שידעתי.
לפתע. אני שומעת, שומעת משהו, משהו. אויי, אויי, (לא אומרים אויי שמצליחים. אמרתי לכם שיידיש אינה שגורה בפי). אויי באמת אויי. המשהו נשמע מחוץ לכתליי כמו יללה קטנה המשדרת מצוקה. המים בתוך כתליי. אין כמו חשיבה חדה וקור רוח באירוע טעון. ביעף אני מגיעה לדלת, פותחת אותה בזהירות מרבית. מולי יושב המיילל הקטן, שטיחון מהלך שמתחת בלורית אפורה אין סופית מסתתר חתול רחוב בן 6 חודשים בשם מתוקי. סומא עין ופיסח, התגבר מתוקי על פחדיו מפני אנשים לטפס 7 קומות בתוך בנין מגורים גדול שמעולם לא נכנס אליו כדי להתכרבל בחיק דיאנה – זו המספקת שירות קייטרינג לחתולי החצר.
הוא רצה משהו – והלך אל זה. מאוד פשוט. בינתיים המים התאדו. עדין אין לי שרירים. אולם למתוקי היה בית ומשרתת. ועד מותו הוא היה שליט נאור.

ראו גם

שירי כוכב הנפילים :מחזור שירים מאת דיאנה מן