ארכיון תג: דן טרזן

פרס ישראל על דן טרזן

 
העיתונאי זאב גלילי שמפרסם היום כתבות מעניינות רבות על מגוון נושאים פוליטיים תקשורתיים ותרבותיים  בשבועון "מקור ראשון " היה בין דברים רבים אחרים  מחבר  הסיפורים על איש הג'ונגל והסוכן החשאי הישראלי דן טרזן .את הסיפורים ההם ( בסדרה שנוצה בידי כותב אחר "אמנון שפאק "נוני ") כתב גלילי כאנונימי בראשית שנות השישים.ומאז נשכחו לחלוטין עד שהוצאתי אותם מהאוב בפרק בספר "מטרזן ועד זבנג".

באותה התקופה בדיוק החמיץ גלילי הזדמנות לכתוב את עלילותיו של גיבור פטריוטי אחר הלא הוא ספורטאי העל רפי צור .אנשי ההוצאה פנו אליו בבקשה לכתוב את הרפתקאותיו של צור אך גלילי דחה אותם והמשימה בוצעה לבסוף בידי האמן אהרון אבדי .

מאז "דן טרזן " גלילי פירסם אלפי כתבות   וגם  ספרים נוספים תחת שמו לילדים  ואלו כללו  את הספר "תל אביב שלי בסיפור ובאגדה " (הוצאת רביבים ,1994)  סדרה לילדים על חגי ישראל בהוצאת אביבים  "  סדרה מאויירת היטב  בידי אמנים זרים "סיפורי התנ"ך " בהוצאת ספיר  שממנה יצאו 16 כרכים מלווים בחוברות עבודה לתלמידים , וגם עשרה כרכים בסדרת "ירון לונדון משוחח עם ילדים "שהתבססו על סדרת הטלווזייה הידועה . .

גלילי חיבר שני ספרים מוקדמים לילדים על נושא איכות הסביבה   "ציפי הג'ינגית נגד חבורת הזבל " (דני ספרים 1994 )  "איכות הסביבה זה אנחנו " ( עם יהודה שיף הוצאת דני ספרים ,1993 ) .

במקביל  חיבר גלילי  את הספר המדעי בדיוני   מסע אל "עולם הדינוזאורים "עם אלכס גליקין (דני ספרים ,1993 ויצא שוב  במהדורה מורחבת תחת השם "עולם הדינוזאורים "  באותה ההוצאה בשנת 2000  ) שיש בו משום חזרה לנושאים של כמה חוברות "דן טרזן ".  

ובנוסף לכל אלו  גלילי פירסם שני   ספרים שונים על יצחק ר בין  "יצחק רבין 😦 רביבים ,1994 ) שהופיע במהדורה מורחבת תחת השם "יצחק רבין 1922-1995" באותה ההוצאה בשנת 1996)    

ואת "הג'ינג'י מכדורי שהיה לראש ממשלה:חייו ומותו של יצחק רבין " ( אלפא תקשורת ,  1996) .

 ספרים שיש בהם תרומה חשובה למיתוס של רבין שהיום נראים  כאנומליה מוזרה  ביותר בכתיבתו  בהתחשבבדיעותיו הפוליטיות הימניות  של גלילי ... אני וחוקר התרבות חיים גרוסמן כתבנו על נושא "דן טרזן"  ביצירתו של גלילי .

ולהלן כתבת  תגובה שפירסם  גלילי לפני כמה שנים   בעיתון "מקור ראשון " שבה הוא מספר את הסיפור שמאחורי דן טרזן ..וכעת הוא שלח לי אותה בנדיבות לפירסום כאן .

פרס ישראל לדן טרזן

מאת זאב גלילי .

 הפרסום הראשון על הדרך בה נחטף אייכמן

אילו הייתי מתייחס ברצינות למסקנות מחקר שפורסם באחרונה בכתב העת "זמנים" של אוניברסיטת תל-אביב, הייתי ממליץ להעניק פרס ישראל ל"דן טרזן".

דן טרזן הוא גיבור ספרותי, פרי דמיונו הקודח של החתום מעלה. במאמר הנושא את הכותרת "דן טרזן: תשובה ישראלית לשואה יהודית" מנסח מחבר המחקר,חיים גרוסמן, את מסקנתו במילים הבאות: "

במציאות של ילדות הלומדת לעיתים מטקסטים לא קנוניים אף יותר מאשר מאירועי אמת, הצטרף אולי גם 'דן טרזן' – גיבור המאבק באיום שואה קבוע ובמחולליו בעבר ובהווה – לשורה של גיבורי ספרות פופולרית אחרים וסיפק 'הוכחה' נוספת לשואה ולליקחה. האם היו למסרים ספרותיים נוסח עולמו של דן טרזן השפעה על דור קוראים צעירים שבגר והלך להילחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים? קביעה נחרצת אולי אינה אפשרית אך תהייה בהחלט כן".

בטרם אספר את הנסיבות בהן המצאתי את דמותו של "דן טרזן" בשנות השישים ואת השגותיי על מסקנות החוקר, אסקור בקצרה את עיקרי דבריו של חיים גרוסמן, שמאמרו הוא חלק מעבודת דוקטור.

"ביטוי לתפיסת עולם"

אני חייב להודות כי מקריאת המאמר נתברר לי כי גרוסמן מתמצא ביצירת הנעורים הנשכחת שלי יותר ממני. הוא מנתח ביסודיות כמעט כל אחד מ-29 הסיפורים שפורסמו בסידרה (מהן חיברתי אני 28). וכך הוא כותב בין היתר: "עלילותיו של הגיבור היו בעיקר ביטוי ספרותי פופולארי לתפיסת העולם הישראלית ולנוכחותה רבת העוצמה של חוויית האיום הקיומי שרווחה באותה עת. חוויה זו הולידה את הצורך במתן תשובה בדמותו של צבר ישראלי, המגיב בכוח מול איום קיומי ומגלם את ההיפוך של הוויית האין אונים הגלותית נוכח השואה…"

" "מיתוס הצבר הלוחם

"מה שייחד את דן טרזן היה עצם בריאתו בסמיכות למשפט אייכמן בישראל… דן טרזן היה ישראלי גיבור נוסח שנות החמישים והשישים. דמות סטריאוטיפית שאינה עסוקה בהתלבטויות 'פסיכולוגיסטיות' נוסח גיבורי ספרות ילדים עכשווית. עולמו היה ברור וחד משמעי – כשהמולדת קראה לו הוא נענה בלא היסוס. דן טרזן היה גילומה של דמות הצבר, כפי שהובנתה והתקבעה בתודעתו של דור התקומה. למן שמו הישראלי דרך אופיו, תכונותיו הפיזיות ותושיותו הרבה ועד לנכונותו לפעול לא היסוס למען המולדת… הערצת הכוח, הערצת הצבר העברי הגיבור, ביטאו מיסטיקה של גאולה ציונית המשולבת במיסטיקה של אלימות וכח… כך הבנתה החברה הישראלית את מיתוס הצבר הלוחם ויצרה את המיליטריזם בדמות חייל וצבא ישראליים הנלחמים במלחמת אין ברירה… דן טרזן לחם את מלחמתו של עם ישראל , הפעם בארצו הריבונית, כנגד צורריו. הוא היה הישראלי הצודק ולכן המנצח, אשר בלית ברירה הפעיל כוח בעולם שבו הוצג הכוח כממשות היחידה המובנת לצד השני"

מאבק בערבים ובנאצים

ו

ידיעה שפורסמה בעיתון "מעריב " ב1960 על גילוי חטיפת אייכמן כסיפור "דן טרזן ".

בהתייחסו לפרסום סיפור חטיפתו של אייכמן והבאתו לישראל כאילו בידי דן טרזן, כותב גרוסמן: "פרסום הסיפור כעלילת גבורה טרזנית איפשר לזאב גלילי לעקוף מגבלות של צנזורה ולזכות במחמאות העיתונות היומית שהעניקה לדן טרזן את הקרדיט הראוי לו"
ובהמשך הוא כותב:"… הדבר שייחד את עלילותיו של הטרזן הישראלי הייתה העובדה שמאבקו בערבים ובנאצים הועבר לזמן הווה ונשען על גרעין עובדתי קלוש. מימד זה היקנה לדמות הגיבור ולעלילותיו אמינות מסויימת ותרם לביסוסה של הבניה סטיכית של עולם עוין בעיני הקוראים הצעירים".
"עלילותיו הפיקטיביות של דן טרזן שנאבק הן בנאצים מחוללי השואה והן בערבים היו אם כן חלק ממסכת גבורה שנגזרה מסיפור השואה".

עד כאן דברי גרוסמן.

בלי קשר לשואה

ועכשיו כמה דברים על הרקע להיווצרות הדמות הזו, שכבר ספרתי עליה כאן פעם. דן טרזן לא הופיע בעקבות משפט אייכמן אלא בעקבות סיבה פרוזאית יותר: מועד השחרור שלי מצה"ל. עבדתי אז כעורך חדשות בעיתון "חרות". מישרה מכובדת ומאתגרת אבל במוסד שהתייחס למשכורת רק כאל מחווה אקראית של רצון טוב. חפשתי פרנסה, עשיתי המון חלטורות. באותה תקופה נפוצה אופנה של סיפורי טרזן בחוברות, שכתבו רבים וטובים, החל מאהרון אמיר וכלה בעמוס קינן. עלה בדעתי לכתוב סיפורי הרפתקה כאלה תוך עיצוב דמות של טרזן ישראלי.

סיפור המסגרת היה נער שיצא עם הוריו לאפריקה, המטוס התרסק בדרך והוא ניצל אך איבד את זכרונו. חי שנים בין החיות עד שחזר אליו זכרונו והחליט לחזור לישראל. כאן הפך לסוכן המוסד ובמסגרת פעולותיו חטף את אייכמן, איתר אוצר יהודי שנשדד על ידי הנאצים, פוצץ מפעלי טילים מצריים וסוריים, גילה והרס מפעלים לייצור נשק כימי, סיכל ניסיון לחטוף צוללת גרעינית אמריקנית ועוד. אלה היו סיפור הרפתקאות נוסח חסמבה ונוספו להם גם עלילות ללא חינוך ציוני בעליל – דן טרזן טס לחלל, דן טרזן מגלה שרידים של לוחמי בר כוכבא שהסתתרו מאז המרד במדבר יהודה, דן טרזן מאתר אדם שהמציא שיקוי של רואה ואינו נראה (זכויות הרעיון שמורות לסופר הבריטי ה.ג. וולס) ועוד.

שעשוע שעיצב דור?

החוברות הללו הצליחו מאד ושיפרו מעט את מצבי הפיננסי. הפסקתי להוציא אותן לאור לאחר שמצאתי עיסוקים מעניינים וחשובים יותר. מעולם לא ייחסתי חשיבות לאותו שעשוע נעורים.

מחבר המחקר עשה עבודה טובה אך הותיר בתיקו את השאלה אם המציאות היא שהכתיבה את הסוגה הספרותית הזו (שכללה עוד סיפורים דומים כמו חסמבה של יגאל מוסינזון, סידרת ספרים של שרגא גפני בפסבדונים אבנר כרמלי ועוד רבים). או שהספרות הזו עיצבה את המציאות.

גם כרמי גילון קרא

במרוצת השנים פגשתי אנשים רבים שקראו את דן טרזן. למעשה כל מי שצעיר ממני בחמש או עשר שנים (דהיינו שהיה אז בגיל 10 עד 15) קרא את החוברות שתפוצתן היתה גדולה יחסית והן עברו מיד ליד. אמנה שמותיהם של כמה מהם: נפתלי מנדלוביץ, יועץ השקעות; חנה כשר פרופסור לפילוסופיה יהודית; משה מרכזי איש שיווק בכיר; ישראל לוי, איש אבטחה בכיר; רמי טל עורך בכיר בידיעות אחרונות ועוד. בדיקה מדגמית יכולה ללמד שקשת ההשקפות של קוראי דן טרזן אינה שונה מקשת ההשקפות של כלל הציבור בארץ – מחסידי ארץ ישראל השלמה שמן הפרת עד היאור ועד חסידי נסיגה עד לגבולות תל אביב. רמי טל סיפר לי שבמהלך עריכת ספרו של כרמי גילון, ראש השב"כ לשעבר, למד לדעת כי גם גילון קרא את סידרת דן טרזן בנעוריו. אם לשפוט לפי הדברים שאמר גילון במצגת ארבעת ראשי השב"כ לשעבר בידיעות אחרונות, קשה לי להגיד שאני גאה בהשפעה שהיתה לדן טרזן על חלק מקוראיו לפחות.

בין מציאות למיסטיקה

ולסיכום עניין חשוב יותר. מחבר המחקר אמר לי שהוא עצמו נמנה עם קוראי דן טרזן בילדותו וכי השקפותיו קרובות לאלה המובעות במקור ראשון. למרות זאת נודפת מן המחקר הזה מגמה המאפיינת את המחקרים ההיסטוריים והחברתיים של האקדמיה הישראלית. כי מה בעצם האמירה של דן טרזן? שהערבים הם ממשיכי דרכם של הנאצים ומבקשים להשמיד אותנו; שהם מאיימים עלינו בשואה; שעלינו לצבור כוח כדי להגן על עצמנו.

האם אלה אמירות דמיוניות כל כך? האם לא היו נכונות אז כפי שהן נכונות היום? האם צריך ספרות ילדים מתלהמת כדי לפתח תודעה של מה שגרוסמן קורא "מיליטריזם בדמות חייל וצבא ישראליים הנלחמים במלחמת אין ברירה"?

האם מה שתאר דן טרזן זו "מיסטיקה של גאולה ציונית המשולבת במיסטיקה של אלימות וכח" ? דומה כי המחבר נסחף למיסטיקה של האקדמיה, המתעלמת מן המציאות ורואה בה מיסטיקה.

קישורים רלבנטיים  

האתר של זאב גלילי

זאב גלילי על "איך גייסת את דן טרזן למוסד וחטפתי את אייכמן

חיים גרוסמן חוקר תרבות

דן טרזן הטרזן הישראלי  

דן טרזן :תשובה ישראלית לשואה יהודית

גיבורי הספרות הקלה במבצע סיני

   

בימים אלו מלאו חמישים שנה למבצע סיני  אחת המלחמות השכוחות ביותר בתולדות מדינת ישראל בספרות היפה למבוגרים ובתודעה הציבורית בכלל ,  בוודאי בהשוואה למלחמת העצמאות לפניו ולחמות ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים אחריו. אולם תופעה אחת היא כמעט ייחודית למלחמה זאת ,המקום שאותו תפסה  בספרות הקלה לילדים ולנוער  שהחלה לפרוח זמן לא רב לפני המלחמה והיגיעה לשיאה כמה שנים אחריה .וכתוצאה גיבורי הספרות הקלה השונים מחבורות חסמבה והבלשים הצעירים וכלה באנשי הגו'נגל טרזן ודן טרזן כולם נטלו חלק בדרך זאת או אחרת בלחימה במבצע סיני בסיפורים הדמיוניים על עלילותיהם  .

ואפילו תעשיית משחקי הקופסה ראתה לעצמה צורך להציג גרסאות דמיוניות של מלחמה זאת .

Image result for ‫הבלשים הצעירים במבצע סיני‬‎

אותו יום פרצו כוחותינו לאל עריש שבצפון חצי האי סיני .בראש כוחותינו נסעה חנה ,ואף היא כפנחס ,ישבה בתוך טנק "שרמן "יחד עם מפקד החזית ,אשר פיקד על הפעולות באותה גזרה.
"הנה בית הסוהר שבו ישבתי כלאוה ביחד עם חברתי שוש "אמרה חנה בהצביעה בחדווה על הבית הישן "תמהה אני לדעת מה עושים חברי ברגע זה".
"שוש סופחה היום לחיל האוויר ולתפקיד סודי מיוחד במינו "סיפר לה מפקד החזית " פנחס נמצא עם חטיבת שריון שלנו ,שעקפה את משלט 56 והמשיכה בהתקדמות לעבר מצרים ".
"עדיין לא נכבש המשלט 56 " שאלה חנה בתימהון .
"לצערנו-לא ! אבל לא בגלל גבורתם של המצרים ,אלא בגלל הביצורים הכבדים שלהם –שדות המוקשים וגדרות התיל "הסביר מפקד החזית .
( מתוך הבלשים הצעירים במבצע סיני " מאת "אבנר כרמלי ")
במבצע סיני נטלו חלק בדרך זאת או אחרת כל הגיבורים של הספרות הפופולארית והקומיקס לילדים ולנוער בעברית של התקופה והעובדה שחלקם היו ילדים לא הפריעה כלל לכותבים לתת להם להשתתף בקרבות או למצער לסייע במשימות ריגול ומודיעין שונות בעזה ובסיני
. זהו דבר שאין לו תקדימים בספרות העברית בזמן מלחמת העצמאות ,כנראה בעיקר משום שלא הייתה אז ספרות פופולארית ראויה לשמה .
אבל לעומת זאת דבר דומה אירע עם גיבורי העל של הקומיקס האמריקני ,סופרמן וונדר וומאן קפטין אמריקה והסאב מארינר ורבים אחרים שנטלו כולם חלק במאמץ המלחמתי האמריקני בזמן מלחמת העולם השנייה כאמצעי להעלאת המורל וגם חיזוק אדיר למכירות .
וכך חבורת "הבלשים הצעירים בבבצע סיני " בספר  שנכתב בידי היסטוריון קרב המיתלה שרגא גפני תחת שמו הבדוי אבנר כרמלי השתתפה במאבק כשווים עם שווים עם חיילי צה"ל. חבריה פנחס חנה שוש ומפקדם ביצעו משימות ריגול ומודיעין ברחבי סיני הביאו לשבייתו של גנרל מצרי ולבסוף לכיבושו של האתר המצרי המבוצר והממוקש ביותר בכל חצי האי סיני מישלט 56 .
המתחרה הגדול של "כרמלי " , יגאל מוסינזון של מצידו את חברי חבורת חסמבה שלו כהכנה למבצע לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באיזור בספר "חסמבה בקרבות רחוב בעזה ".

אנשי ג'ונגל במבצע סיני

רוח רפאים מתקיפה את הצבא המצרי.

"דן טרזן לא חיכה זמן רב כדי להבין את פשר הריכוז הצבאי הגדול של המצרים .צניחת הצנחנים הישראליים ולחימתם הנועזת מלאו את ליבו גאווה.משך כל שעות היום עקב דן –טרזן אחר מהלך הקרב ושקל את סיכוייהם של שני הצדדים.
כאשר ראה את התגבורת הענקית הזורמת אל המצרים בעוד הישראלים מצמצמים את יריותיהם כדי לחסוך בתחמושת הבין כי הגיעה עתה גם שעתו לפעול.
עם רדת החשכה נגש דן לעבר מצבור התחמושת המצרי .ניצב במרחק 20 מטרים מן השומרים שם את ידיו סביב פיו ושאג את שאגת הג'ונגל מסמרת השיער.
יותר לא צריך היה לעשות.השומרים נסו בבהלה כל עוד נפשם בקרבם כשהם משאירים אחריהם את נעליהם ואת כלי נשקם.
(מתוך "דן טרזן במבצע סיני " מאת "נוני " ( אמנון שפאק), 1960

גם אנשי הג'ונגל של ספרות הקלה הישראלית נטלו חלק בקרבות .איש הג'ונגל הישראלידן טרזן ישראלי שגדל כאיש ג'ונגל באפריקה היגיע לסיני בעת הקרבות צפה בגאווה בקרב המיתלה וסייע להילחם במצרים בחוברת הראשונה בסדרה שלו |"דן טרזן במבצע סיני" מאת אמנון שפאק שבעקבותיה הפך לסוכן חשאי ישראלי .

אפילו איש הג'ונגל המקורי , הלורד הבריטי טרזן נטל חלק בלחימה מה שלא היה המפתיע שהרי ישראל השתתפה במלחמה לצד ארצו בריטניה . בסיפור טרזן בתעלת סואץ מאת מירון אוריאל בהוצאת הפיל טרזן מתבקש על ידי השגריר הישראלי באפריקה לפרוץ את ההסגר המצרי על תעלת סואץ כחלק מהמאמץ המלחמתי המשולב של מבצע קדש . הוא יוצא בספינה ובדרך הורג מאות חיילים מצריים המנסים לעצור את ספינתו באמצעים שונים ולבסוף מביא את הספינה בשלום לחיפה.לא ידוע על כל מפגש בינו ובין החקיין הישראלי דן טרזן שפעל באותה השעה במרחבי המדבר. ( למירון אוריאל המחבר היה תפקיד בכיר וסודי בשירות המודיעין בזמן המלחמה והיה מסונף למפקד העליון של המבצע משה דיין ,וכאשר כתב על המבצע הוא ידע פרטים סודיים בעניין אולי יותר מכל מחבר אחר) .

מבצע סיני בקומיקס

גם בקומיקס הישראלי שבדיוק אז החלו להופיע בו סיפורי ההרפתקאות הראשונים הקפידו הגיבורים ליטול חלק בלחימה בסיני ב"זמן כמעט אמיתי " דהייו בחוברות שהופיעו זמן קצר ביותר לאחר ההתרחשויות עצמן :

אלו היו : .
בעקבות אל נטף "הארץ שלנו" כרך ז' תש"ז חוב' 22-43 ו כתבה מרים וצירה אלישבע נדל .
גיבור הקומיקס של הארץ שלנו גידי גזר פלמחניק בעל כוחות על כתוצאה מאכילת גזר שמחברו יעקב אשמן היציג עד למבצע סיני רק את הרפתקאותיו מזמן קום המדינה היגיע לעזה בזמן מבצע סיני .
זה היה יוצא דופן בסיפורי הסדרה בכך שהפעם לא כתב אותו יעקב אשמן אלא "מרים " והוא מתרחש 8 שנים אחר אירועי הסיפורים הקודמים . הוא במפתיע רחוק מאוד מלהיות יצירה מלחמתית ,והוא מתאר בפירוט את סבלם הנוגע ללב של הפליטים בעזה. ניסיון נדיר לדיון אמיתי בבעיה קשה ומציקה בסיפור ילדים . בסיפור זה היה דיון אמיתי בבעיית הפליטים שברחו מבתיהם במדינת ישראל וגידי הבטיח לפליט לנסות לעזור לו לחזור למדינת ישראל אם כי הודה שאין פיתרון כזה לכלל הפליטים . הסיפור הסתיים עם גידי ואל נטר נפרדים כשאל נטר מביע את חששו מהיום שבו יעזבו הישראלים את עזה הכבושה קטע המעורר תחושה מוזרה ביותר אצל הקורא המודרני היום לאחר נטישת עזה השנייה ובמצב המלחמתי שבו אנו נמצאים כיום עם עזה.
הקומיקסאי דני פלנט היציג שני סיפורים על מבצע סיני :

מלב אפריקה ועד שארם גיבור הסיפור הוא פלאשי שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחר מדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שבט שמתייחס על אנשי שלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידי כוחות ישראל.

לאחר מכן חיבר פלנט את הסיפור "הצנחנים תוקפים" סיפור ששחזר את קרב המיתלה והוא הסיפור היחיד בקומיקס הישראלי שמבוסס על פרשת קרב אמיתית . והוא הופיע במקור ב-1959 בשבועון לילדים "הארץ שלנו" כרך ט' בחוב' 1-18.
זהו סיפור הקרב של יחידות הצנחנים במבצע סיני במעבר המיתלה שנאבקו עם כוח מצרי גדול בהרבה וגברו עליו.למיטב ידיעתי זהו סיפור הקומיקס היחיד בעברית שמתאר פרשת קרב אמיתי.וניתן לקרוא לו הקומיקס "ה דוקומנטארי " הראשון של ישראל .

השבועון המתחרה "דבר לילדים" לא פיגר בהרבה מאחורי הארץ שלנו והקפיד אף הוא לשלב את גיבוריו בלחימה .
1. בסיפור " סרדין וטוקיו לוכדים כנופיית חמדן. כתב חזיז צייר צ. בן צור . כרך כו חוב' 45-51 כרך כ-ז 1-7 , 1956 ב-14 חלקים. :

שני הנערים האמיצים סרדין וטוקיו שעד כה נשלחו בעיקר במשימות מסביב לעולם בעקבות גנבי מגילות אל ערים אבודות ובעקבות שבטי ישראל האבודים בבורמה נשלחו גם הם בהרפתקה האחרונה שלהם לעזה בעקבות בכנופיית מסתננים . עוקבים אחריהם לעזה שם נאבקו בקולונל מצרי שטני וחיסלו אותו לפני שנמלטו בשלום לישראל.

לאחר מכן תוארה מלחמה בסיפור של אריה נבון "עוזי נלחם במדבר" דבר לילדים כרך כז , 1956-2957) ) שאותו  חרז "איתאי"  ( אוריאל אופק?) על עלילות חייל עברי בודד שמתגבר בערמתו על גדודים שלמים של מצרים בסיני ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת על עלילות חייל כעברי בודד שמתגבר בתחבולות שונות על גדודים שלמים של מצרים בסיני ובנגב ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת.

( "עוזי נלחם במדבר " פורסם ברשת במגזין "יקום תרבות " באוקטובר 2016 במלאת שישים שנה למבצע קדש )

 

 

 

 
 
 
 
עוזי נלחם במדבר ( ובערבים)  הפרקים הראשונים בסדרת הקומיקס האחרונה  של אריה נבון .

סידרה זאת היא כנראה שיר ההלל האולטימטיבי בספרות הקומיקס שלנו על החייל העברי שמסוגל להתגבר ביד אחת על צבאות אויבינו המטומטמים שכרגיל בסיפורים אלו נמלטים כשהם משאירים מאחוריהם את כלי נשקם ואת נעליהם . ( אף פעם לא הבנתי למה מישהו נמלט במדבר ישאיר מאחוריו את נעליו ,האם הם באמת מתכוונים לברוח יחפים על חולות המדבר הלוהטים ומלאי האבנים ? כל הסיפור נראה כמיתוס שמישהו בצד שלנו המציא ) .והיא נראית כמודל לדרך שבו הוצגו הערבים סיפורי דנידין המאוחרים יותר של שרגא גפני .
סך הכל נוצרו על מבצע סיני חמישה סיפורי קומיקס , עוזי נלחם במדבר" מאת אריה נבון , סרדין וטוקיו לוכדים כנופית חמדן סיפור בסדרת גידי גזר ושני סיפורים מאת דני פלנט. שלושה מהסיפורים ב"הארץ שלנו ושניים ב"דבר לילדים". והיחס הזה בין סיפורים מלחמתיים בשבועונים נשמר גם בעתיד .
רק במלחמת ששת הימים הייתה התגייסות כזאת של גיבורים של הספרות הפופולארית לטובת המאמץ המלחמתי הישראלי . ולאחר מכן ההתגייסות כזאת כמעט ופסקה מסיבות שלא כאן המקום להיכנס אליהן.
בספרות היפה למבוגרים תיאורים של מבצע סיני הם נדירים וקרב המיתלה כמעט ואינו קיים מבצע סיני תמיד הואפל על ידי מלחמת העצמאות שהתקיימה לפניו ועל ידי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים שאחריו .
דוגמה אחת יוצאת דופן של העיסוק בספרות היפה במבצע סיני היא בספר זר דווקא ספרו של הסופר והתסריטאי המפורסם ליאון יוריס  מחבר "אקסודוס " שתיאר את קרב המתלה בספרו "מעבר המיתלה " שנראה כמבוסס על חוויות אמיתיות שלו מהתקופה כתסריטאי שביקר במדינת ישראל של התקופה ובו הוא מתאר את ההשתתפות של בן דמותו בקרב האכזרי אגב פלאש באקים לעברו .

האיש שחזה את מבצע סיני

קוריוז : המלחמה נחזתה בשבועון "העולם הזה של אורי אבנרי"  בגיליוןן 22.3.1956 בסיפור בשם: מלחמה 1956 "אם תפרוץ מחר מלחמה …תיאור המאורע העלול לשנות השנה את חייך שבעה חודשים לפני שפרצה למעשה.  אורי אבנרי הוא ככל הנראה שכתב את הסיפור בשם בדוי "שלמה קרן" "בשיתוף עם כתב צבאי"".בשנות החמישים כתב אבנרי כמה וכמה סיפורים בשמות בדויים שונים שתיארו את עתידה של ישראל בעוד עשר עשרים שלושים שנה,לעיתים תוך שימוש בשמות של אנשים אמיתיים כולל כאלה שהיו תינוקות בזמן שהסיפור פורסם . .
בהקדמה לסיפור כתב אבנרי ..
לפי כללי ההיגיון הצלול לא תפרוץ המלחמה ב-1956 .רעיון המלחמה המונעת שקע בישראל ,ואילו המצרים מעוניינים לעכל את נשקם ולאחד את העולם הערבי לפני ההתמודדות .אולם לא תמיד מתקדמת ההיסטוריה על פי ההיגיון .המלחמה ב1956 אפשרית . .
מה תהיה דמותה? אי אפשר לתאר את המלחמה במונחים דמיוניים מבלי להפר את כללי הביטחון .תחת זאת בוחר "העולם הזה" להגיש תצלום רגע של כמה דקות במלחמה .הוא יעזור לעצב לעיני הקורא תמונה ברורה יותר של היקף המלחמה ,חזיתותיה ומכשיריה.
אבנרי תיאר בסיפור סצינות מחיי אזרחיים ישראליים פשוטים המוצאים עצמם מעורבים במלחמה בתל אביב המופצצת , תיאר סצינות מהמתרחש באו"ם בעת הדיונים על המלחמה כולל מחשבות של דיפלומט אמריקני באו"ם שממשלתו תומכת בצד הערבי וסיים בסצינה הירואית של קרב ימי ואווירי בין אוניית המלחמה "שולמית " המותקפת בידי מיגים מצריים אך אלו מושמדים לבסוף בידי מטוסי סילון ישראליים.
"קרן" צדק לחלוטין בהנחה שתהיה מלחמה ב1956 ,אולם צדק רק חלקית בתיאור פרטי אותה המלחמה .בסיפור תיאר "קרן " התקפת מטוסי מיג מצריים על תל אביב ותיאר בפרטי פרטים את הקטילות בהפצצה של אזרחים תל אביבים שונים במקומות במרכזיים בעיר .

מאידך הוא חזה נכונה מלחמה במדבר סיני וניצחון.
טעות נוספת הייתה התאריך המדוייק. קרן/אבנרי חזה שהמלחמה תפתח ב17 ביוני. דהיינו שלושה חודשים לאחר פירסום הגיליון המצמרר . במציאות היא התקיימה ארבעה חודשים מאוחר יותר .
עם זאת מעניין שיוני היה התאריך שבו נפתח הסיבוב השלישי, מלחמת ששת הימים ,אם גם לא ביום המדויק שנחזה כאן בידי אבנרי .

משחקי מבצע סיני


על מבצע סיני היו לא רק ספרים וסיפורי קומיקס היו עליו גם משחקי קופסה .

.חוקר המשחקים והצעצועים חיים גרוסמן מדווח שהיו שניים כאלה שנוצרו שניהם במחצית השנייה של שנות החמישים בידי חברת המשחקים "עדליאדא" שפעלה כאן במהלך שנות החמישים והשישים. הם יצרו הדמיה של מבצע סיני ושמו דגש על גיבורי המבצע שהיו מסוגים שלא בלטו במלחמת העצמאות כמה שנים קודם לכן ואלו הם טייס הסילון ,הטנקיסט וכמובן הצנחן שהיגיע לשיא תהילתו בקרב המיתלה.

משחק אחד שייתכן שכאשר נוצר היה בגדר משחק "עתידני " (_ דהיינו הוא נוצר לפני מבצע סיני ) נקרא "הסיבוב השני ". הוא המחיש את צבא ישראל הנאלץ להתמודד בסיבוב קרבות נוסף כדי לסכל עוד מאמץ ערבי למחוק את ישראל מהמפה. במשחק היו כלי משחק מפלסטיק שעוצבו בצורת חיילים טנקים ומטוסים ומסלולי התנועה היו בים ביבשה ובאוויר כהדמיה למציאות האמיתית של המערכה. אופציות צבאיות נוספות ייצגו מדינות ערביות שאמנם לא השתתפו במלחמה אלך הופיעו על גבי לוח המשחק מן הסתם כמי שעלולים להצטרף למערכה בכל רגע אם תיטה לרעתה של ישראל.

משחק אחר נקרא "סיני" ובו מטרת השחקן הייתה כפי שנכתב בדף ההוראות "להתקדם בצירים השונים על מנת להגיע ראשון לצידו המערבי של חצי האי סיני".
ההתקדמות במרחב סיני הייתה באמצעות כלי "החיילים " שהונעו בהטלת קובייה והתמודדו עם "מיכשולים " על פני מסלול התנועה המצויר .המנצח היה הראשון שהצליח לחצות את המרחב הצהוב עמוס המיכשולים ולהגיע אל תעלת סואץ.

מבצע קדש בקולנוע

תמונה מהסרט "סיניה" על מבצע סיני.

מבצע קדש זכה לתיעוד קולנועי מועט מאוד. רק סרט תעודי אחד קצר וצנוע אשר בויים וברובו גם צולם בידי פרד שטיינהרט איש יחידת ההסרטה הצבאית לשעבר.

באדיבות אילן אלדד
ועל המלחמה נעשה סרט עלילתי אחד .זהו "סיניה " ( 1962) בבימויו של אילן אלדד ועם תסריט של משה הדר ( שהיה עורך "ביטאון חייל האוויר " באותה התקופה) שהתבסס על פרשה אמיתית מימי המלחמה ,שבה חולצה תינוקת בדווית בת שנה שאימה נפגעה בטעות במהלך הקרבות בידי חיילי צה"ל הובאה לישראל בידי רופא צבאי והתחנכה בנצרת .
הסרט הוא סיפורו של טייס ישראלי שנחת נחיתת אונס בסיני ופוגש בדואית פצועה ושני ילדיה במצב קשה ,מאמציו לעזור להם נדחים והוא נמצא בסכנת שבי בידי המצרים הוא מחולץ בידי חבר ליחידה, שמחלץ תינוקת יתומה בדואית ומביא אותה למקום מבטחים ישראל . הפרשה זכתה לפירסום רב וסיניה הילדה הבדואית זכתה גם לפזמון על שמה הלא הוא שיר הסרט.

הטייס והבדואית .מתוך "סיניה".

סך הכל בהשוואה למלחמה שלפניו ולמילחמות שאחריו מבצע סיני לא כיכב הרבה בספרות היפה . ככל הנראה משום שעורר הרבה פחות אמוציות שליליות או חיוביות וגבה הרבה פחות הרוגים ,השגים או כישלונות להוציא את היוצא דופן הבודד של קרב מעבר המיתלה.
זאת להוציא תחום אחד ,תחום הספרות הקלה וסיפורי הקומיקס הפטריוטיים לילדים ששיאם היה בדיוק בתקופה של מבצע סיני ועוד כמה שנים לאחריו והם הירבו באופן יחסי לתאר את המלחמה במונחים גרנדיוזיים של הספרות הפופולארית . התופעה אמנם נמשכה בצורה מתונה יו יותר לגבי מלחמת ששת הימים ( שגם בה לחמו לצד הלוחמים גיבורי סדרות כמו דנידין הרואה ואינו נראה ועזית הכלבה הצנחנית ) אך נעלמה לגמרי במלחמות שאחריה הן בגלל שקיעתה של תעשיית הספרות הקלה לילדים ומבוגרים בישראל והן בגלל שהאמונה הפטריוטית בצדקתה של ישראל שוב לא הייתה קיימת . . וכתוצאה יש בהן הרבה פחות דוגמאות של טיפול ספרותי מסוג זה במלחמה.
ובוודאי ובוודאי שלא נמצא במלחמת לבנון הראשונה או השנייה אנשי ג'ונגל וחבורות ילדים המסייעים לחיילנו בשדה הקרב.כל הרעיון הזה שהיה בהחלט אפשרי לעיכול עבור הנערים הפטריוטיים של שנות החמישים והשישים יהיה מגוחך עבור הילדים המתוחכמים של היום.גם קשה להאמין שמישהו יפיק על המלחמות החדשות משחקי קופסה ,אם כי משחקי מחשב זאת בהחלט אפשרות אבל בוודאי לא על הדרך שבה התנהלו במציאות .

"המולדת מודה לכם "אמר האלוף משנה עמיקם קדרון לבלשים הצעירים "אלמלא עזרתם והעזתכם היה הניצחון עולה לנו במחיר יקר יותר ".
( מתוך הבלשים הצעירים במבצע סיני ")

  נספח :רשימת סיפורים על מבצע סיני.ספח סיפורים על מבצע סיני ייגאל  מוסינזון חסמבה בקרבות רחוב בעזה . צייר עמירם תמרי, יולי 1957 . הוצאת גדיש . חסמבה יוצאת לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באיזור. המהדורה הראשונה כוללת נספח שמסביר את העיכוב בהוצאת הספר כקשור למבצע סיני ב-1956 .
אבנר כרמלי הבלשים הצעירים במבצע סיני . זלקוביץ'. 1957.
יוסי ילד סיני ציורים תרצה הוצאת מסדה, 1958.

 

משה שמיר . בעקבות לוחמי סיני : אנשים ונופים במבצע "קדש" / רישומים – שמואל כץ : רשימות – משה שמיר ; אחרית דבר – מרדכי בר-און.  פרסומי קצין חינוך ראשי – ההוצאה לאור של משרד הבטחון, 1966 (תשכ"ז ) אלבום שהופיע ביום השנה העשירי למבצע קדש.


אוריאל אופק .הצנחנים באים . הוצאת עופר ,1969 .


אוריאל אופק הימאים באים. עופר,1969.
מטי שביט שישה בעורף האוייב :הסיפור המלא של מבצע "ירקון " ספרית מדים ,1969.


ליאון יוריס מעבר המיתלה מאנגלית א. סבר, ספריית מעריב ,תש"ן .

קישורים רלבנטיים

טרזן מלוחמי מפרץ סואץ

דן טרזן המהמשתתפים בקרבות במדבר סיני 
גידי גזר "מסתערב " במבצע

שרגא גפני היסטוריון של מבצע סיני

מירון אוריאל איש מודיעין בכיר בזמן המבצע

ליאון יוריס מחבר "מעבר המיתלה "

אריה נבון
דני פלנט קומיקסאי של מבצע סיני

קומיקס קרב המיתלה
קומיקס מלחמתי
חיים גרוסמן חוקר משחקי מבצע סיני

הקרב במעבר המיתלה

עוזי נלחם במדבר קומיקס מאת אריה נבון 

יורשיו של שלמה המלך או ממשיכיו של משה רבנו ? הרצאה של אלי אשד על מבצע סיני בתרבות הפופולארית 

ציונות נוסח הוליווד : על הספר והסרט "אקסודוס" של ליאון יוריס

  

 

 

חדרו של מפקד המודיעין המצרי ,המה מרוב מבקרים. לישיבה מיוחדת זו הוא כינס את מיטב יועציו וראשי סוכניו.
"יש לנו משימה בעלת חשיבות גדולה" פתח מוסטפה את הישיבה " כפי שידוע בוודאי לכולכם עוסק כרגע הבמאי אוטו מינגר בהסרטת הסרט "אקסודוס" בישראל. סרט זה מתאר את מלחמתם של היהודים באנגלים ובנו באור חיובי. אסור לנו להרשות שסרט זה יגיע לכלל סיומו.אנו חייבים להשמיד את השחקנים ואת המפיקים גם יחד. לא נוכל להרשות שמליוני אנשים בעולם יראו את האמת על מה שהתרחש כאן. הדבר עשוי לערער את מערכת התעמולה שלנו בעולם
! "
( מתוך "דן טרזן הטרזן הישראלי ואקסורוס " ) .

ספר אחד מאוד לא נחשב מבחינה ספרותית , וסרט אחד נחשב עוד פחות מבחינה קולנועית תרמו לתדמית העולמית של ישראל והציונות יותר מאשר תרמו אי פעם כל גדודי הדיפלומטים המסבירים  היחצנים והשליחים של ישראל שזאת הייתה מלאכתם . ייתכן  שהספר והסרט האלה שינו את פני ההיסטוריה בכך שחיזקו במידה משמעותית את התמיכה בישראל.

בימים אלה יצא לאור בהוצאת סטימצקי בהדפסה חדשה ספרו הרב המכר המפורסם של ליאון יוריס " אקסודוס " ( 1958 ) . אולי הרומן המפורסם והמצליח ביותר שנכתב אי פעם על הסכסוך היהודי הערבי . ספר זה תיאר בצורה דמיונית למדי את פרשת ספינת המעפילים "אקסודוס "  בימים שלפני קום המדינה ואת עלילות מפקדה ההרואי ( והדמיוני ) ארי בן כנען כמו גם אירועים היסטוריים אחרים כמו פעולות האצ"ל כנגד הבריטים ,הפריצה לכלא עכו ,פיצוץ המלון המלך דוד בירושלים המאבק בערבים .

צילום משנות ה-40 של הספינה "אקסודוס"

 מה שעשה הרומן הענק הזה היה לתת גרסה אפית מלודרמטית- כמו הוליוודית קליטה ושווה לכל נפש ( אמריקנית ) לסיפור המאבק הציוני בבריטים ובערבים למען הקמת המדינה.

המספר

ליאון יוריס מחבר "אקסודוס " במדי צבא ישראל בנגב בעת כתיבת "אקסודוס".

ז'אק, אני מכיר סופר ,מחבר רומנים אמריקני . יש לו קהל קוראים נאמן וגדול –על אף טענותיהם של המבקרים על טיב התחביר שלו. . אני עצמי הייתי מבכר מישהו בעל סגנון ספרותי יותר….כמו המינגווי או פוקנר , אך אין זה חשוב . ..הוא עובד עתה על הסיפור הזה….כל הסיפור כולו .
( מתוך "טופאז " מאת ליאון יוריס)
ליאון יוריס המחבר היהודי האמריקני של "אקסודוס" נולד ב-1924 בארה"ב להורים יהודיים ממוצא רוסי . ב-1942 בעיצומה של מלחמת העולם השניה התגייס לחיל הנחתים האמריקני ועבר שם חוויות מלחמה מעצבות שונות .

חוויותיו בתקופה זאת עמדו במרכז ספרו הראשון על חיילי חיל הנחתים "זעקת הקרב" (( 1953 ,ספר שתורגם פעמיים לעברית בידי דניאל שר ב-1957 ובידי מרדכי ברקאי ב-1987 ) ספר שנחשב ליצירה כמעט מופתית של ספרות מלחמה והוסרט בידי ראול וולש ב-1955 .

ספרו השני "גבעות הזעם " ( 1955, ספר שתורגם פעמיים לעברית , פעם תחת השם המצויין בתרגום מרדכי מרגולין , 1964 ופעם תחת השם "הררי זעם " בתרגום זרובבל ברל ב-1988 ) היה ספר מלחמה גם הוא וגם מעין מותחן ריגול ועסק בהרפתקאותיו של חייל יהודי מהבריגדה היהודית ביוון הכבושה בידי הנאצים . הרקע של הספר ( אם גם לא פרטי העלילה עצמם) התבסס על יומן שקרא יוריס של חוויות המלחמה של דודו ,אהרון ירושלמי מתל אביב ( ליוריס יש קרובים רבים ממשפחה זאת בארץ ) שהשתתף בקרבות ביוון כחייל של הבריגדה היהודית עוד בטרם הצטרפה ארה"ב למערכה,נשבה וברח משביו כמה פעמים והיגיע לכל קצותיה של יון.גם ספר זה הוסרט בידי רוברט אלדריץ' בכיכובו של רוברט מיצ'ם.
לאחר מכן ב-1957 כתב את התסריט של אחד המערבונים המפורסמים ביותר אי פעם "דו קרב באוקי קוראל "
בכיכובם של ברט לנקסטר וקירק דוגלאס על איש המערב הפרוע האגדי  ויאט ארפ
בנתיים  יוריס היגיע לישראל ככתב צבאי שסיקר את מערכת מבצע סיני ואז עלה בדעתו לכתוב רומאן על חיי ארץ ישראל בתקופת המנדט.

אקסודוס

החיים לא היו קלים בישראל של שנת 1956 , אך מה שחסר בתחום הנוחות פיצו פרץ של מרץ ואהבת חיים ,תחושת יעוד ואחוות –אחים שמעולם לא הייתי מאמין כי יכולים להתקיים כמותם בעם שלם .בשבילי משמעות היותי כאן הייתה השגת נירו אנה …השלמתי את רוב המחקר שנדרש לספרי החדש ..הרצון להיות היהודי הראשון זה מאות שנים ,הכותב על יהודים כלוחמים , היה יותר מדיבוק, אלה היו החיים עצמם.
( מתוך "מעבר המתלה " מאת ליאון יוריס )

במקור כתב  יוריס את הרומן הענק בן 600 העמודים כתסריט. הוא ניהל עבורו עבודת תחקיר ארוכה ומקיפה ביותר שבמהלכה קרא כ-300 ספרים טייל בכל רחבי הארץ וראיין עבורו יותר מ-1200 איש ובהם מפקד ספינת האקסודוס ( האמיתי ) יוסי הראל ובמסע ליווה אותו איש משרד החוץ אילן הרטוב שסיפק לו כל סיוע אפשרי בהבינו את הערך התעמולתי שיהיה לספר . בסופו של דבר הוא עיצב את הסיפור כמעין מערבון על מלחמת הטובים היהודים ובראשם ארי בן כנען שהוא מעין "עברי חדש אולטימטיבי שרירי חזק ,יפה תואר והרואי (שהבריטים אינם מסוגלים לזהותו כתוצאה כיהודי ) ברעים שהם כמובן הבריטים והערבים . הם מטבע הדברים גם נראו הרבה פחות טוב. .


יוריס נהג בגמישות רבה בהיסטוריה של הציונות . כך למשל ארי בן כנען איש ההגנה מוצג כמי שגם עמד בראש הפריצה לכלא עכו אף שזאת בוצעה בידי אנשי האצ"ל. מלבד זאת הוא שגה בפרטים שונים ( הוא הציג למשל את הר התבור במרכז הגליל ) . בכל אופן יוריס ניסה להיות בסדר עם כול הציונים וכך זכו אפילו אנשי אצ"ל ול"חי לתיאור חיובי . . יוריס היציג בספר את ארץ ישראל כמקום המקלט של ניצולי השואה ויצר קשר בל ינתק בין השניים בתודעה הישראלית והעולמית למרות שקשר זה היה שנוי מאוד במחלוקת בישראל עצמה.

המינגווי לעניים

אם כך, למה לא ? " אמר בן גוריון . " הוא בחור טוב אני מחבב אותו . יש לו רעיונות מצחיקים בקשר לכך שאינו מתיישב בישראל . עוד אשנה את דעתו בעניין זה . אבל… מי יודע הוא עשוי לכתוב לנו ספר חשוב…מגיע לנו המינגווי לעניים ..עליו להיות במקום שבו הדברים קורים . אלוהים יודע שאינו כותב כמו המינגווי , אבל שמעתי שהוא שותה כמוהו .
( מתוך "מעבר המתלה
מאת לאון יוריס )
הספר שהופיע ב-1958 נעשה לרב מכר ענק אחד הגדולים בהיסטוריה שמכירותיו השתווי לאלה של "חלף עם הרוח "והוא תורגם ל-50 שפות ( וכמובן גם לעברית בידי יוסף נדבה ב-1959 ).
. . כוחו התעמולתי של יוריס ויצירתו הוכרו היטב בישראל . משרד החוץ עזר הן לספר והן לסרט שנעשה על פיו  לאורך כל הדרך במטרתו לחזק את המסר מעורר האהדה ומושך התיירים שלהם . בנוסף הספר סיפק חיזוקים לגאווה הלאומית בסיומו של עשור קשה ביותר של קיום המדינה. לרגל הופעת הספר הסופר אף קיבל מכתב ברכה מדוד בן גוריון שהעיד בו שזהו הרומן הראשון שהוא קרא מזה "זמן רב". אבל בכל אופן הקפיד לא לציין במכתב מה דעתו על ערכו האומנותי של הספר. עותקים של הספר אף נמסרו בידי ישראל לקריאה לאנשי משלחת האו"ם בארמון הנציב בירושלים בידיעה שלא תהיה תעמולה מוצלחת מזאת.
אבל היו גם מתנגדים , נציגי הימין שהתלוננו על הצורה המסולפת שבה הוצגו אנשי המחתרות בסרט ( ובראש ובראשונה הצגת איש ההגנה כמפקד הפריצה לכלא עכו ) ואורי אבנרי שטען שהספר מציג את היהודים כבני הגזע העליון ואת האויב כתת אדם ומחנך להתנשאות שוביניסטית כלפי הערבים. בישראל הממסד הספרותי התייחס בזלזול ובהתעלמות מבטלת הן לספר והן לסרט הם ניראו כמקבילה אמריקנית למבוגרים של ספרי חסמבה הפטריוטיים לילדים. על הספר והסרט כתבו הרבה אבל במדורי רכילות לא במדורים הספרותיים הרציניים והנחשבים שבהם לא היה מקום לספרות לא קנונית נוסך חסמבה ואקסודוס . וככל הנראה יומרתו של יוריס לצקת בדגם מלודרמתי לא קנוני את סיפור הציונות שנתואר עד אז בידי סופרים נחשבים כמו שמיר ויזהר נתפסה כפרובוקציה ממש.

הרומן נעשה כאמור  לסרט מצליח ביותר שמוקרן בטלוויזיה ביום העצמאות באופן קבוע  של הבמאי אוטו פרמינג'ר ועם תסריט של דלטון טרמבו תסריטאי מצטיין ששמו הוכנס אז לרשימה השחורה של סנטור מקרטי בגלל תמיכתו בקומוניסטים ( טרמבו עסק במקביל בכתיבת תסריט לסרט ידוע אחר אחר "ספרטקוס " על פי ספרו של הסופר הציוני הווארד פאסט) . פרמינג'ר ( שהיה היהודי היחיד בצוות ההפקה ) הסריט אותו בארץ ב-1960 בהפקה רבת ממדים שנעזרה גם בשירותי עוזרים מקומיים וגם בשחקנים מקומיים כמו דן בן אמוץ, שמוליק סגל ואסתר עופרים .הסרט ארוך מאוד בן למעלה משלוש שעות היה אפילו יותר מלודרמטי וסנסנציונלי מהספר והרבה פחות נאמן לעובדות, אבל רוב הסצינות הוסרטו במקומות שבהם התרחשו האירועים ההיסטוריים שאותם תיארו כמו פריצת כלא עכו. . הופיעו בו כוכבי קולנוע כמו פול ניומן בתפקיד הראשי ( והוא נבחר לתפקיד דווקא בגלל הופעתו הלא יהודית המובהקת שיער בהיר ועיניים תכולות שתאמה את הופעתו ההירואית של בן כנען בספר) שסייעה מאוד לבניית מיתוס היהודי החדש ששוב אינו כמו היהודי של הגלות . ניומן נבחר לתפקיד גם בגלל הביוגרפיה האישית שלו .בניגוד לכוכבים הוליבודיים אחרים הוא לא ניהל אורח מופקר ולא גרר מאחוריו שובל של שערוריות שאינן יאות לארי בן כנען ועלולות היו להביך חלילה את הצופים המרותקים . השחקן ג'ון דרק ( שהופיע בתור יהושע ב"עשרת הדברות " ) הופיע בתור שיך ערבי טוב שהבין כי טוב יהיה לערבים אם ישתפו פעולה עם היהודים ולא ילחמו בהם.
ליאון יוריס עצמו לא אהב את הסרט. הוא היה מעורב בו בתחילה והיה אמור לכתוב את התסריט אך הסתכסך עם הבמאי וסולק. הוא האשים את הבמאי שהוא הרס את ספרו , תגובתו של הבמאי הייתה שהספר של יוריס היה יותר מדי אנטי ערבי ואנטי בריטי וכי הסרט היה דווקא קרוב יותר למציאות ההיסטורית, יותר אובייקטיבי ופחות תעמולתי מהספר ( אך יש לציין שהטענה של הקרבה למציאות היא דעת יחיד של הבמאי ) .


יורם קניוק שכתב ספר בשם " אקסודוס : סיפורו של "מפקד"  על חייו של יוסי הראל ( שבתו שרון הייתה מעורבת כבכמה מסרטיו של הבמאי אבי נשר  כולל הסרט "הלהקה " עוד סרט נצחי של ימי העצמאות ) אומר : זו לא הייתה ספרות וגם לא קולנוע אבל מבחינת העיתוי זה היה גאוני ליחסי הציבור של מדינת ישראל. מי שמע עד אז על מדינת ישראל?"

עטיפת "דן טרזן ואקסודוס" חוברת משנת 1960.

הספרות הלא קאנונית בישראל חגגה עם הסרט. וכך בתור דוגמה בסדרת "דן טרזן הטרזן הישראלי " סדרה על עלילות איש ג'ונגל ישראלי שעובד כסוכן מוסד מאת העיתונאי זאב גלילי הופיע סיפור על חיסול מזימת המודיעין המצרי לפגוע בהפקת הסרט הוליוודי ,מזימה שמוכשלת לבסוף עם עשרות הרוגים מצריים ,סצינה שמוסרטת ומוכנסת כמו שהיא לסרט לשם הוספת יתר ריאליזם …. .
שנים לאחר מכן ב-1971 נעשה מהרומאן המצליח גם מחזמר בברודווי.

אחרי אקסודוס

טירוריזם זה המלחמה של העניים , מלחמה זה הטרוריזם של העשירים
( ליאון יוריס "טריניטי )


יוריס חיבר עוד ספרים נוספים לאחר אקסודוס . וכמה מהם היו רבי מכר . ספרים כמו ספר המתח "טופאז" ( 1967 תורגם ביד אריה חשביה , 1968) שתיאר חדירה סובייטית לשירות הביון הצרפתי בתקופת משבר הטילים בקובה . הסיפור שמאחורי הסיפור היה מעניין לא פחות וכמו סיפור ריגול בעצמו . הרומן התבסס על מסמכים שהועברו ליוריס בידי פיליפ ת'ירו ווסיולי, דיפלומט צרפתי ממורמר שהתנגד למדיניות החוץ של דה גול הוגלה מצרפת ושאף לנקום בממשלתו על ידי העברת מידע על השירות החשאי הצרפתי ליוריס . הספר הוסרט לסרט בידי אלפרד היצ'קוק ב-1969 . יוריס היה אמור להיות מעורב בסרט אך שוב הסתכסך עם הבמאי וסולק . הסרט הוכרז כ"סרט עויין לצרפת " בידי הממשלה הצרפתית ונחשב בידי כל כולל הבמאי לכישלון . יוריס עצמו נתבע לדין בידי הדיפלומט הממורמר שהתלונן על שיוריס לא התחלק עימו ברווחי הספר והסרט בניגוד להסכם בין השניים. הדיפלומט זכה במשפט.


רב מכר ענק אחר היה "טריניטי " ( 1976, תורגם בידי הגר אנוש ב-1978 ) שתיאר את תולדות אירלנד המודרנית דרך חיי שלוש משפחות לאורך כמה דורות של תולדות אירלנד מאמצע המאה ה-19 ועד "מרד הפסחא " של 1916. הוא חיבר לספר זה ספר המשך ב-1995. אירלנד הייתה ככל הנראה הארץ הזרה האהובה ביותר על יוריס אחרי ישראל והוא חוזר אליה בכתביו שוב ושוב ונראה שהוא מודע לכך שהמצב באירלנד של ארץ מחולקת ומסוכסכת מקביל מאוד לזה שבו נמצאת ישראל . .

רוב הספרים האלה זכו להצלחה גדולה וכמה מהם היו רבי מכר של ממש אבל אף אחד מהם לא היגיע באמת להצלחה של אותו ספר רב עמודים. ויוריס נהג לחזור שוב ושוב לנושאים של "אקסודוס". בינהם היה מעין ספר המשך תיעודי בשם Exodus Revisited (1960) שתיאר את מסעותיו של יוריס במקומות שבהם התרחשו האירועים שעליהם כתב וכלל צילומים שלהם ( ומשום מה לא תורגם ).
יוריס תיאר את אירועי מרד ורשה בספר "מילא 18 " ( 1961 ותורגם פעמיים לעברית בידי יוסף נדבה ב 1961 – ובידי יעל נמרודי ב-1995 ) שהוא ביצע עבורו מסע מחקר מפורט באירופה וראיין עבורו עשרות ניצולים את ספר זה הוא החשיב כספרו החשוב ביותר.


הוא חזר לאירועי השואה בספר בשם "משפט דיבה " ( 1970 תורגם בידי אהרן אמיר ב-1972 )
שהתבסס על אירוע אמיתי ב-1964 שבו יוריס נתבע למשפט דיבה בידי רופא פולני ד"ר ולאדילסלב דרינג שיוריס תיאר אותו ב"אקסודוס" כפושע מלחמה ועוזר של הנאצים . בניגוד לעת עורכי הדין שלו שיעצו לו להגיע להסדר עם דרינג יוריס החליט להילחם . מ הוא ועורכי הדין שלו אספו במשך שנתיים עדים והוכחות כנגד דרינג . משפט הדיבה שהתנהל לבסוף בלונדון ב-1968 היה דרמטי ביותר ועלו בו ניצולי שואה שסיפרו סיפורים מצמררים על דרינג ומעשיו. ובסיומו הפסיד יוריס וחויב בידי חבר המושבעים לשלם לדרינג חצי סנט תשלום פיצויים, הרופא מצידו אולץ לשלם את הוצאות המשפט בסך 88 אלף דולר . .

הספר הוא גרסה בדיונית של האירועים ומתארת אותם בצורה דרמטית מאוד ומן הסתם כפי שהמחבר היה רוצה שיתרחשו. בהקדמה לספר כתב יוריס בהתחסדות ש"כל הדמויות בספר הן פרי דמיון- טהור " וככל הנראה זוהי אחת ההקדמות השקריות ביותר שהופיעו אי פעם . שכן הדמויות הראשיות הן בבירור גרסאות מוסוות באך מעט מאוד של יוריס עצמו ( שמקבילו מתואר כמי שזכה בפרס פוליצר היוקרתי לספרות בארה"ב , פרס שיוריס חלם מן הסתם לקבל אותו אך מעולם אפילו לא היה מועמד ) ואותו רופא פולני . ספר זה היה לרב מכר והפך למיני סדרה טלווזיונית מ-1974 בכיכובם של בן גאזארה בתפקיד הסופר ההירואי ואנתוני הופקינס בתפקיד הרופא הנאצי.

בספר"החאג' " ( 1984 תורגם ב-1985) חזר יוריס לעבר של תקופת המנדט בארץ ישראל תיאר את בצורה סיפורית את יחסי היהודים והערבים בארץ ישראל בין שנות ה-20 וה-50 אבל הפעם דווקא דרך נקודת המבט של "האויבים" ,בני משפחה ערבית . ספר זה הביא עליו איומים שונים מגופים ערביים קיצוניים שנפגעו מדרך הצגתו את הערבים בסיפור.
הספר "מעבר המתלה " ( 1988 תורגם בידי א. סבר ב-1990 ) התבסס על חוויותיו בישראל ב-1956 ותיאר את עלילותיו ההרואיות של סופר בן דמותו ( כפי שעשה כבר ב"משפט דיבה ") גדעון צדוק ככתב המסקר את מבצע סיני ומשתתף כצנחן בקרב האכזרי במעבר המתלה בעת שהוא כותב את הספר הגדול שיהיה לבסוף "אקסודוס". הספר התבסס על האירועים האמיתיים בחייו באותה התקופה וקשה מאוד לדעת היכן מסתיימת המציאות ומתחיל הדמיון ולהפך. .

אני מתגאה בעידן האלקטרוני ,אבל אל תהרסו את הבניין הזה .אני מאמין שישועת האדם לא תגיע מתדפיס איי בי אם ,אלא מהמילים שקיבלנו מסיני,שאכן נחרטו באבן .בואו לא ננטוש את כל המחשבה הגדולה שבספרייה הזאת לנוכח ההצעה לתלות את בטחוננו במכשיר לא אישי. אם נעשה זאת ,אנחנו בעצמנו נהיה פחות מבני אדם.
( מתוך "הליברל האחרון " מאת ליאון יוריס )


ספרו האחרון שתורגם ויוצא דופן מאוד נקרא בעברית "הליברל האחרון " ( 1999,תורגם בידי ענת ויקסלבאום ב-2000 ) ונכתב בעת שיא התקפת השמרנים על משטר קלינטון ובו הוא מתאר ארה"ב עתידנית של שנת 2008 שבה מיליציות קיצוניות פאונדמנטליסטיות גזעניות מהוות סכנה אמיתית לממשל וליהודים שם במרכז הספר עומד מועמד לנשיאות אירי קתולי שהוא התקווה הגדולה האחרונה לשיקום האומה האמריקנית ושמתגלה שהוא ממוצא יהודי. בכך חזה יוריס אירוע דומה שאירע בשנת 2003 דווקא עם המועמד הדמוקרטי לנשיאות קארי .
זהו ספר חלש למדי מבחינה ספרותית להוציא דיון בין שני המועמדים לנשיאות האחד שבו האחד מבטא השקפת עולם טכנולוגית חסרת נשמה והשני , גיבור הסיפור , השקפת עולם הומנית ספרותית . אך יש מקום לחשש שתחזית העתיד הקרוב שלו לגבי ארה"ב עוד תתגלה כמדויקת .
לאחריו כתב יוריס עוד ספר אחד שבו חזר לנושא ספרו הראשון ליחידת המארינס וההיסטוריה שלה  במאה ה-19 וזה כבר פורסם לאחר מותו.
יוריס נפטר ביוני -2003 בגיל 78 ועיתוני ישראל וארה"ב התמלאו במאמרי הספד עליו שבכולם הועמד ספרו "אקסודוס " במקום המרכזי . הכל הסכימו שלמרות הוא שלא היה מספר גדול או "ספרותי" במיוחד הרי הוא ידע היטב כיצד לספר סיפורים שירתקו ויקסימו את הקהל ובראש ובראשונה סיפורים על ארץ ישראל .

אקסודוס אז והיום

חששות המודיעין המצרי בסיפור "דן טרזן " לגבי השפעתו התעמולתית של הסרט "אקסודוס " על פי יוריס התגלו כמדויקים לחלוטין : הספר היח לאחד מרבי המכר הגדולים של כל הזמנים והסרט זכה להצלחה קופתית עצומה ואולי חסרת תקדים מבחינת השפעתה התעמולתית . הסרט השתלב היטב בגל של ספרים וסרטים שהופיעו אז על נושאים יהודיים ובהם סרטים מצליחים כמו "בן חור " והתעלה על כולם. כאשר יצא הספר לאור רוב האמריקנים ידעו מעט מאוד על ישראל והציונות . גם הספר וגם הסרט הפכו למקור המידע העיקרי של אמריקנים רבים מאוד לגבי ישראל וההיסטוריה שלה ותרמו תרומה עצומה לתדמיתה של ישראל ולתדמית הציונות בעולם ,תרומה שלקח שנים רבות של סכסוך ישראלי ערבי כדי לפגוע בה . אישי צבא ישראלים כמו יצחק רבין הוצגו במדיה האמריקנית במשך שנים כ "המודל לגיבורי של יוריס ארי בן כנען ".
המלומד הפלסטינאי הידוע אדוארד סעיד טען ב-2001 ש" המודל הנראטיבי השליט בחשיבת האמריקנים על ישראל נוצר בידי ליאון יוריס". לפופולאריות עצומה והשפעה מקבילה זכה הספר בקרב יהודי ברית המועצות שקראו אותו בסתר מאימת השלטונות שהחרימו אותו. היו שהגדירו אותו כ"תנ"ך " של הדיסידנטים היהודיים בברית המועצות . הם נהגו להתייחס אליו פשוט בתור "הספר " בהא הידיעה" .
מכל בחינה יוריס יצר את התדמית של ישראל בעיני מיליוני אנשים ועשה זאת בהצלחה גדולה הרבה יותר מזאת של מאות תועמלנים ודיפלומטים ישראליים שזה היה תפקידם . .היום נהוג לראות הן בספר והן בסרט כיצירות שהשפיעו על ההיסטוריה והפוליטיקה השפעה עצומה, הרבה יותר מהרבה יצירות של "ספרות גבוהה" והסיפור הדמיוני הרומנטי-מלודרמטי שהוצג בהם תפס במידה רבה את מקומה של "ההיסטוריה האמיתית " של הציונות בתודעה של מיליונים .
כאשר הכל תם ונשלם ,הגיעה גם שעת הרפובליקה להיכון , אבל הצרות והיגון מעולם לא נטשו את ארץ החמדה הטרגית . שכן מבינים אתם שם אין העתיד קיים ורק העבר מתרחש שם שוב ושוב.
( הסיום של "טרי ניטי " מאת ליאון יוריס )

קישורים רלבנטיים

ליאון יוריס בויקיפדיה

ספרי ליאון יוריס

הרומנים של לאון יוריס

סרטי ליאון יוריס

הספד בוינט על יוריס

השגריר המצליח ביותר של הרעיון הציוני :מאיר שניצר על ליאון יוריס

 

הספד בגארדיאן

הארכיון של ליאון יוריס

 

אקסודוס ,הספר

אקסודוס הספר בויקיפדיה

אביבה חלמיש :אקסודוס הסרט ששינה את ההיסטוריה 

אקסודוס בדי.וי.די.

ספרי ליאון יוריס ב"אמאזון "

היסטוריוגרפיה וקולנוע בסיכסוך היהודי הערבי

דן טרזן הטרזן הישראלי

המיתוס של אקסודוס

אלי אשד מתראיין על המיתוס של הספינה אקסודוס