ארכיון תג: דנידין

המלחמה הבאה עם איראן- תחזיות הצעות וסיפורים:מה אפשר לעשות כנגד הנשק הגרעיני של איראן -החלק השני

iran alla loves me

הופיע בגירסה מקוצרת  תחת השם

:מלחמה לפי הספר -המלחמה הבאה בין ישראל לאיראן "דיוקן –מקור ראשון "

החלק הראשון של הכתבה :מה ניתן לעשות כנגד הנשק הגרעיני של איראן ?

 

וכעת לחלק השני.

iran al chzor point

ישראל היא אולי המדינה היחידה על פני כדור הארץ שהצליחה להשמיד תוכניות גרעין של מדינות עוינות. עד כה מיוחסת לה השמדתן של שתי תוכניות כאלה: הפצצת הכור הגרעיני העיראקי ב-1982, פעולה שישראל מודה בה באופן רשמי, והשמדת כור שנבנה בסוריה בסיוען של צפון-קוריאה ואיראן, ולפי מקורות זרים הופצץ על ידי מטוסי חיל האוויר ב-2007. אז היו שהגדירו את המתקפה הזו כהתגרות מיותרת שתערער את היציבות באזור; כיום לא ניתן אלא להצטמרר מהמחשבה מה היה קורה אילו השתלטו כוחות דאעש על כור גרעיני סורי.

על פי מקורות זרים וישראליים, עמלה ישראל זה תקופה ארוכה על שיבוש תוכנית גרעינית נוספת – זו של איראן. בעוד לאמריקנים לקח בשעתם לא יותר משלוש שנים לבנות את הפצצות שהשמידו את הירושימה ונאגסאקי, האיראנים מנסים לחצות את הרף הטכנולוגי הזה כבר למעלה מ-25 שנה, ללא הצלחה. שוב ושוב גילו המדענים כי הם מקבלים ציוד פגום, שמישהו טיפל בו לפני שהגיע לידיהם. בנוסף לכך, בין השנים 2007 ו-2011 חוסלו לא פחות מחמישה מדעני גרעין איראנים – האחד באמצעות גזים רעילים שבקעו מתנור חימום בביתו, שני באמצעות פצצה שהוטמנה באופנוע שחנה ליד ביתו, ושלושת האחרים מצאו את מותם מידי אופנוענים שעקפו את רכבם בזמן נסיעה. פעולות אלו יוחסו בדרך כלל על ידי מקורות זרים ליחידת "כידון" של המוסד הישראלי. ישראל מעולם לא נטלה עליהן אחריות, אך בשבוע שעבר אמר שר הביטחון משה יעלון בריאיון ל"דר שפיגל" כי הוא "אינו אחראי לחייהם של מדענים איראנים", ובכך שיגר רמז ברור באשר ליד הנעלמה שקיפדה את חייהם של מומחי גרעין בעבר.

תקריות אחרות סביב פרויקט הגרעין האיראני, כמו פיצוצים מסתוריים בבסיסי טילים ובמפעלים לייצור פלדה, יוחסו גם הן לישראל. בדצמבר 2011 נהרגו בפיצוץ כזה כמה עשרות אנשים, רובם אנשי משמרות המהפכה, ובהם גנרל שהיה אחראי על פיתוח הטילים ארוכי הטווח שיכולים לפגוע גם ביעדים באירופה. והיו גם תוכנות חבלה מתוחכמות שחדרו למחשבים איראניים, חוללו בהם שמות, ואף גרמו נזק פיזי למתקני הגרעין. הבולטת שבהן, "סטוקסנט", שיבשה בהדרגה החל משנת 2009 את פעילותו של מתקן העשרת האורניום הראשי של איראן בנתנז ואתרים נוספים. מעריכים שיותר מ-30 אלף מחשבים באיראן נדבקו בתולעת, שלדברי מקורות זרים פותחה במשותף על ידי ישראל וארה"ב ואף נוסתה בכור בדימונה, על צנטריפוגות שנבנו במיוחד למטרה זו.

לאורך השנים כתבו לא מעט סופרים ישראלים עלילות בדיוניות או בדיוניות-למחצה על המלחמה הסמויה של ישראל בתוכנית הגרעין האיראנית. לרוב התקשה הדמיון להרחיק לכת מעבר לפעולות הנועזות והדרמטיות שאירעו במציאות, ומן הסתם רק חלקן הקטן התפרסם ברבים. היו גם כאלה ניסו לחזות את היום שאחרי, את התנהלותה של ישראל ביום שבו הרפובליקה האסלאמית תהפוך למעצמה גרעינית דה-פקטו, או יותר מכך – את התגובה הישראלית למהלומה גרעינית מצד איראן. בעקבות ההסכם שנחתם בחודש שעבר בז'נבה, והעניק הכשר לפעילות בכורים האיראניים, שוחחנו עם כמה ממחברי הספרים הללו כדי להשוות בין תרחישים למציאות, ולשמוע מהם מה לדעתם יהיה הצעד הבא במשחק השחמט ארוך השנים הזה.

הרואה ואינו נראה משמיד את הכור הגרעיני

דנידין במשימה בלתי אפשרית

" פעם  לפני מאות ואלפי שנים האיראנים היו עם מפואר, תרבות מפוארת,  יוצרי משחק השחמט,יוצרים של ספרות ושירה מדהימה.   אבל היום ? היום הם נותנים לשליטים דתיים צמאי דם לשלוט בהם ומתכננים את השמדתם של עמים שלא עשו להם כל רע. כורש  המלך הפרסי הראשון שהביא לתחייה הראשונה של העם העברי בארץ ישראל, ישב פעם במקומך, אז למה אתה אדוני הנשיא אחמדינג'אד  מקלקל את מה שהוא עשה? אתה בוגד בעמך, במורשתו הקדומה והמפוארת."

( 'דנידין הרואה ואינו נראה מנסה לחנך את נשיא איראן ( היום לשעבר)  אחמדינג'אד  קטע מתוך כתב יד של "דנידין משמיד את הכור הגרעיני האיראני " מאת "און שריג" )

לפני מותו תיכנן הסופר "און שריג " הוא שרגא גפני  לשלוח את גיבורו הבלתי נראה דני – שהתפרסם כבר בעבר במפגשים  ובמבצעים שלו כנגד  שליטים ערביים מסוכנים כמו שליט מצרים נאצר ושליט עיראק סאדאם חוסיין ( וגם שליט ירדן המלך חוסיין  )  לכור הגרעיני כדי להשמידו, ולהפגיש אותו שם עם נשיא איראן הקודם  אחמדינג'אד שהתפרסם ברצונו העז למחוק את ישראל מעל פני המפה.

בשיחה על הספר המתוכנן  "דנידין משמיד את הכור הגרעיני האיראני " לפני מותו אמר גפני :

"את אחמדינג'אד דנידין בספר  מנסה לחנך. הוא היה מלמד אותו היסטוריה  ולהסביר לו על הקשרים ההדוקים בין העם העברי והעם האיראני". –

אבל לגפני היו ציפיות מועטות מסידרת  חינוך כזאת,ומרבית הספר המתוכנן היה אמור לעסוק  במבצע ההשמדה של הגיבור הבלתי נראה החודר לפינה אחרי פינה בכור ומתקין  שם פצצות זמן למול עיניהם של שומרי הכור. הספר היה אמור להסתיים בפיצוץ אדיר , באחמדינג'א'ד הרץ ומשתולל   כמו מטורף בוכה על ההריסות של הכור המפואר של העבר, ובמטוס "חמקן " אמריקני הלוקח את הלוחם הבלתי נראה הישראלי הישר לפגישה עם נשיא ארה"ב ושר הביטחון הישראלי אהוד ברק המודים  לו על תרומתו לשלום העולם.

אך תוכנית זאת  של גפני לא יצאה אל הפועל.הוא נפטר לפני שהספר הושלם.

השמדה באמצעות אישה.

CHATUFA BACUR

"…תחילה לא פרסמו  האיראנים את התכתם של הכורים בבושהאר והסיפורים שהחלו להופיע בעיתונות העולם הוכחשו.השלטונות באיראן העמידו פנים כאילו לא קרה משהו בעל חשיבות.אחר כך החלו להודות בחצי פה על נזקים לבנייני הכור שנסדקו או נפגעו אך טענו שאלו תוצאה מרעידת אדמה ותלו את האשם באסון  הטבע הזה.אך האסון היה כל כך כבד עד שלא יכלו יותר להעלימו או להכחישו.שבוע אחר כך התפרסמה הודעה רשמית על פיצוץ הכור הגרעיני בבושהאר על ששת הכורים שלו שיצא לחלוטין מכלל פעולה.

( ורדה פוקס "חטופה בכור האיראני ")

יצאו לאור ספרים אחרים שתיארו  מבצעי חבלה נועזים ביותר של סוכנים ישראלים בכורים הגרעיניים של איראן.

הסופר ורדה פוקס תיארה בספרה "חטופה בכור האיראני "( דפים מספרים ,2013) את סוכנת המוסד אביטל שתחת זהות בדויה חודרת לכור האיראני  משתמשת בכישורי העורמה הנשיים שלה על מנת להציג את צוות האבטחה שלו ככלי ריק  וגורמת להשמדתו בהצלחה לא פחותה מזאת של דנידין הרואה ואינו נראה ובכך הוכיחה שסוכנת "מוסד " אחת שקולה למחלקה שלמה של לוחמים ואנשי אבטחה איראניים.

 

מותו של "חובב ציון "

iran ruchot 1

"חיילי היחידות המובחרות נערכו בעמדותיהם באזרבייג'ן על גבול איראן. עוד מעט ייכנס הרמטכ"ל עם אלופי צה"ל אל הבור. אות הזינוק קרוב מאוד, אך משום מה חולפות דקות יקרות, והוא עדיין לא ניתן. בירור קצר מעלה את הסיבה לשיהוי. ראש הממשלה מנסה להשיג הסכמה של נשיא ארה"ב ברגע האחרון, ולו בשתיקה, אך דומה שהנשיא נותר שבוי בהיסוסיו, חרף ראיות חותכות שאיראן שועטת במהירות אל הפצצה.

ואז הגיעה כרעם ביום בהיר הידיעה. "חמינאי גוסס", שתי מילים בלבד. ראש הממשלה הוא שמעדכן את המטה. לשנייה נופלת דומייה. "מה קרה?" שואל ראש הממשלה, "אל תתנו לאבל הכבד לשתק את המבצע".

"אז אני מבין שמותו של חובב ציון זה יכול לשמש אות הזינוק", אומר הרמטכ"ל. "כן", מאשר ראש הממשלה, "זה אולי אפילו אות משמיים".

(…) ואכן נפתח מיד שלב שיתוק המערכות באיראן רבתי, בעיקר סביב מתקני הגרעין השונים, בסיס פרצ'ין ועמדות ההגנה האוויריות. עלטה כבדה עוטפת את הרפובליקה האסלאמית, ממש בשעה שמנהיגה העליון עושה דרכו השמיימה" (מתוך "רוחות מלחמה גרעינית", הוצאת עם עובד, 2105)

iran stendal 2

אורי שטנדל, שפרסם לאחרונה את הספר "רוחות מלחמה גרעינית", הוא עורך דין ומזרחן שייעץ בעבר לראשי ממשלות ישראל בענייני ערבים ומיעוטים. בספרו הוא מתאר מבצע מתוחכם שכולל חדירה לחוגים הבכירים ביותר באיראן: כפיל של מדען אטום רוסי נשלח על ידי המוסד אל לב תוכנית הגרעין האיראנית, כדי ללמוד על המתרחש שם. הסוכן מצויד גם בתוכנה בשם "צפריר", שמסוגלת לחבל בהתקדמות הפרויקט. במקביל מצליח המוסד להחדיר רופא לסביבתו הקרובה של המנהיג העליון חמינאי.

"המסכת העובדתית ששימשה רקע לספר מבוססת כולה על מקורות גלויים מהארץ ומהעולם", אומר שטנדל. "ההיקף הנרחב של החומרים שאספתי אפשר לי ללמוד את הנושא, אפילו לחיות אותו. הספר בכללותו הוא עלילתי לחלוטין, ועם זאת הוא אינו מנותק מן המציאות הגועשת. בצד גיבורי העלילה המומצאים, ישנן בקרב הנפשות הפועלות בספר גם דמויות אמיתיות בהחלט שאני משרטט את דמות דיוקנן תוך ניסיון ללמוד אותן לעומק – לא רק עלי חמינאי אלא גם בנו מוג'תבא, השואף לרשת אותו, או עלי ג'עפרי, מפקד משמרות המהפכה. אני מרשה לעצמי לנתח – או ליתר דיוק: לשקף ספרותית – את הרציונליות של ההנהגה האיראנית במבחן ההשלכות של האמונה השיעית הקנאית ושל השנאה התהומית כלפי ארצות הברית וישראל.

"השערות מסוימות שהגעתי אליהן על סמך מקורות בלתי מסווגים, ייתכן שיתגלו כתואמות הערכות מצב הנידונות בחדרי-חדרים במוסד, בסי-איי-אי או בכל גוף ביון אחר לא מן הנמנע שגיבור הספר, סגן ראש המוסד אלעל סטרוגוב, מגיע לתובנות נכונות, ועל בסיסן הוא מנהל את רשת הריגול שפרס באיראן. גם הסיטואציה של סוכן שתול שהופך לרופאו האישי של עלי חמינאי היא דמיונית על פניה, ועדיין תיתכן הימצאות מרגל ישראלי בכסות זו או אחרת סמוך מאוד למנהיג העליון של איראן".

אלי :להערכתך, האיראנים מחזיקים כעת בנשק גרעיני?

שטנדל :"לשאלה הזו אין אפשרות להשיב נחרצות, אלא אם אכן נשתל מרגל בשר ודם בתוך ליבת הפיתוח הגרעיני. המעקב הצמוד באמצעים טכנולוגיים איננו מספיק, והפיקוח החיצוני עד כה היה מוגבל ביותר ובעל נקודות תורפה. כך למשל העובדה שמפקחי האו"ם נמנעה הגישה לבסיס בפרצ'ין, שבו ייתכן כי נערכו ניסויים בפיתוח ראשי נפץ גרעיניים. לא נפתחו לרווחה גם שערי כור המים הכבדים באראק, שם לפי החשד מפתחת איראן פצצה מפלוטוניום, הנוחה יותר למזעור ולהרכבה על טיל.

"עם זאת אני מעריך שעדיין אין לאיראן נשק גרעיני. בשנת 2011 אמנם הביע ראש המוסד מאיר דגן את דעתו כי בתוך ארבע שנים תגיע הרפובליקה האסלאמית לפצצה, אבל מאז נערכו פעולות יעילות למדי לעיכוב התהליך. נראה לי שאיראן אף גזרה על עצמה האטה מסוימת, בעיקר כדי לא לסכן את השלמת המשא ומתן עם המעצמות לשביעות רצונה. בזמן הקרוב, עד הסרת הסנקציות, עדיין צפויה זהירות מרבית מצד איראן, וכנראה גם תקופה מסוימת אחר כך. סביר אף להניח שיש מחלוקת פנימית בהנהגה בטהרן לגבי המשך הפרויקט, אבל ברור לחלוטין שבנקודת זמן לא רחוקה בעתיד תחדש איראן את מאמציה להפוך למדינת סף גרעינית, וגם לחצות את הסף. בהקשר זה צריך לזכור שחמינאי, החדור אמונה עמוקה בצורך להשמיד את ישראל, סובל מסרטן מתקדם, וערפל עוטף את השאלה מי יירש אותו ומה תהיה דמותה של ההנהגה האיראנית לאחר מותו. גם סיום כהונתו של אובמה כבר קרוב, וגם במקרה הזה אין לדעת מי יבוא במקומו".

אלי :לאור חתימת ההסכם בין איראן למעצמות, איך לדעתך תנהג ישראל במציאות החדשה שנוצרה?

שטנדל :"אין ספק שההסכם מעמיד את ישראל במצב מורכב ביותר, בעיקר מפני שהיכולת שלה לפעול לבדה ובניגוד לעמדת ארה"ב, היא מצומצמת מאוד. לא נראה לי שישראל תחליט חד-צדדית על תקיפת מתקני הגרעין, כל עוד אין ודאות שאיראן מפרה את ההסכם בהפרה היורדת לשורשו. בשלב הנוכחי ישראל צריכה להשקיע את כל המאמצים במניעת אישורו של ההסכם בקונגרס, כולל התגברות על וטו נשיאותי. אם יתברר שאין סיכוי לדחיית ההסכם, רצוי להגיע להסכמה על פיצוי משמעותי לישראל באמצעות חיזוק כוחה הצבאי, ועל הגברת המאמץ המודיעיני המשותף כדי לזהות הפרות מצד איראן. הסכמה כזאת ראוי שתכלול אישור לפעולת תקיפה ישראלית, אם וכאשר יתברר שאיראן מחדשת בחשאי את המירוץ שלה לנשק גרעיני.

"במקביל על ישראל לנצל את המצב לכינון שיתוף פעולה עם מדינות ערביות הרואות איתה עין בעין את הסכנה האיראנית. למרות הקושי העצום לפעול בניגוד לעמדת ארה"ב, רצוי לשקול פעולות מוגבלות שיהיה בהן כדי לפגוע בפיתוח הגרעיני אם יתחדש, כשתנאי הכרחי הוא שלא להשאיר טביעת אצבעות ישראלית בפעולות כאלה. כן, אולי זו משימה בלתי אפשרית".

בימים אלה התחיל שטנדל לשקוד על הוצאת מהדורה אנגלית של "רוחות מלחמה גרעינית", וגם על תרגום לפרסית. מאוחר יותר צפוי הספר לראות אור גם ברוסית וכעת מתוכנן לו גם ספר המשך.

לדברי שטנדל  הוא לא ביקש את אישור הצנזורה לספרו, "מפני שאין בו אף עובדה שהגיעה אליי ממסמך מסווג או מאיזה מקור סודי. הנושא נידון שתי וערב מעל כל במה, ללא כל הגבלה, ולכן לא ראיתי חובה להגיש את הספר לצנזורה – לא מהבחינה החוקית, ולא מתוך רצון למנוע נזק כלשהו. להפך, הספר מציג את הרפובליקה האסלאמית כפי שהיא, חושף את הסכנות האורבות לעולם מנשק גרעיני שיהיה בידיה, וממחיש עד כמה קשה המעקב אחרי פעילותה החשאית".

במשבצת של משביתי השמחה

iran ani anivchaRTF

..

למהלכי המלחמה הדמיוניים שמשרטט שבתאי שובל, כדאי להתייחס ברצינות רבה: אחרי הכול, שובל שימש כאחראי על כתיבת תרחישים עתידיים עבור מערכת הביטחון, וכיום הוא בעלים של חברת היי-טק שמתמקדת בתחום הביטחוני. לפני כעשור הוא פרסם את ספרו הבדיוני "אני הנבחר", המתאר כיצד בשנת 2009, בעקבות מרד שפרץ באיראן, מחליט חמינאי על מתקפת טילים לשטח ישראל. יחידות קומנדו ישראליות נשלחות לאיראן בניסיון לסייע למורדים לנטרל את הטילים לפני שיגורם, אך המשימה אינה נוחלת הצלחה. לבסוף מושמדים הטילים הודות לסוכן כפול שמשבש את תוכנת השיגור. האיראנים עוד מצליחים לשלח טילים מספינה לעבר וושינגטון, והספר מסתיים בלי שנדע אם הם פגעו במטרתם.

iran shoval 2

תוכנית שמתוארת בספר לא מבוססת על חיסול היכולת הגרעינית האיראנית, מכיוון שצפיתי שלא ישראל ולא ארה"ב ינקטו פעולה צבאית מקיפה", אומר שובל. "במקום זאת, המטרה היא למנוע מלחמה שתפרוץ בין ישראל לאיראן הגרעינית. מי שמצליח לעשות זאת הוא האקר, ולא אסטרטגיה צבאית קוהרנטית ומובנית".

בספר, שנכתב ב-2003, צפה שובל שבשנת 2008 ייבחר בארה"ב נשיא מהמפלגה הדמוקרטית, בן מיעוטים – בספרו זהו יהודי דווקא. הנשיא הזה יקרא לשינוי במדיניות החוץ, יעדיף דיפלומטיה על פני מהלכים צבאיים, ויחתום עם איראן על הסכם שלמעשה יאפשר לה לפתח פצצה.

אלי :קיבלת תגובות מעניינות מיודעי דבר, בצד שלנו או בארה"ב?

שובל "בגלל מגבלות שונות אני לא יכול לפרט, אבל אני יכול לומר שבעבר האמריקנים האמינו שמכיוון שיש להם הכוח להפוך את איראן ל'מגרש חנייה', יכולת גרעינית איראנית לא מהווה מבחינתם איום. הספר, שתורגם לאנגלית, סייע לשכנע אותם שאיראן יכולה לאיים גם עליהם, וש'יציבות גרעינית' אינה תוצאה מובטחת. הם הבינו למשל שבמקרה ששלטון האיאתולות יקרוס, העולם בהכרח ייקלע למשבר גרעיני. דמיינו שסוריה הייתה מחזיקה היום בנשק גרעיני שעלול ליפול לידי דאעש, או ששליטים כמו קדאפי וסאדאם חוסיין היו מפתחים נשק כזה – האם מישהו היה יכול להבטיח שלא יעשו בו שימוש כצעד של ייאוש לפני נפילתם? בהיעדר ודאות כזו, מכה מקדימה מצד המערב הייתה הופכת לאופציה ממשית. אגב, גם איראנים פנו אליי וביקשו לתרגם את הספר, אך לא יכולתי לשתף פעולה".

שובל מודה כי לא צפה את העיכוב המתמשך בתוכנית הגרעין של איראן; פעולות כמו שתילת תוכנות זדוניות הופיעו בספר, אבל לא חיסול המדענים והפיצוצים המסתוריים באתרים צבאיים. את מהומות הסטודנטים שפרצו ב-2009 הוא חזה במדויק, כולל מותה של מפגינה שהופכת לסמל המחאה (במציאות הייתה זו נדא אקא-סולטן), רק שבתרחיש הספרותי הן התפתחו לכדי מרד כללי.

"היום איראן היא כנראה מדינת סף", אומר שובל. "הסכנה הברורה והמיידית היא שאיראן תנצל את כוחה הגרעיני כדי להפוך למעצמה החזקה באזור, באמצעות שליחים. ההגמוניה שלה תלך ותתחזק בעיראק, בסוריה, בלבנון ובהמשך בחצי האי ערב. כרגע ארה"ב בעיקר מבולבלת וחסרת כיוון, והיחידים שיכולים להאט את ההשתלטות האיראנית על האזור הם אנשי דאעש. אם שלטון האיאתולות לא יקרוס – אפשרות שהולכת ומתרחקת בעקבות הפרגמטיות בעידן רוחאני – ישראל תיאלץ להתמודד עם איראן חזקה יותר ומעזה יותר, שלא תהסס לשסות בה את חיזבאללה. רק אם יאבדו האיראנים את קור רוחם ויחצו קווים אדומים שיכפו על האמריקנים התערבות באזור, יש סיכוי לשינוי, וגם זה רק בתקופת הממשל הבא בוושינגטון.

"בינתיים, בזכות ההסכם, איראן נהנית מהכרה ואף מחיזור של המערב – ראה את רשימת שרי הכלכלה והחוץ האירופים שרוצים לבקר שם. עד שהציניות והעורמה של המשטר בטהרן ייחשפו, המערב מוותר על הניסיון להביא לשינוי שלטוני אמיתי שם. שימור המצב הקיים באיראן הופך לאינטרס של חברות נפט וטכנולוגיה, ובהמשך גם של יצרני נשק אירופים. כל עוד טהרן תשכיל לתמרן את המערב – המערב יאתרג אותה".

אלי :אתה רואה אפשרות שישראל תתקוף את הכור ללא אישור ארה"ב?

שובל "ישראל לא יכולה לתקוף כאשר ארה"ב, גרמניה וצרפת מתפתלות כדי לזכות בחיבת משטר האיאתולות ובהון שלו. לכן אנחנו מוצאים את עצמנו במשבצת של משביתי השמחה – אלה שצועקים 'זאב, זאב' ואף אחד לא מקשיב. ממש כמו צ'רציל, שנשמע ממורמר ולא רלוונטי מול שמחת החוגגים את ההסכם בין צ'מברלין להיטלר".

מתקפה כנגד איראן

iran keshet

 

מאירופה יצאו עוד שתי משחתות ונושאות מטוסים. כמו במלחמת המפרץ, גם הפעם בריטניה וצרפת הצטרפו לאמריקאים (…) שר ההגנה האמריקאי התקשר לעמיתו הישראלי: "ההכנות בעיצומן. ישנה החלטה לצאת למתקפה בקרוב מאוד. אני אדאג ליידע אותך כשעה לפני תחילת התקיפה. בכל מקרה, אני סומך עליך שאתה יודע מה לעשות".

…הקבינט הביטחוני בישראל התכנס בפעם האחרונה לפני התקיפה הצפויה. למרות אי הוודאות לגבי הפגיעות הצפויות בעורף הישראלי והתנהגות השכנות מצפון, סוריה ולבנון, ובדרום – שלטון החמאס – האווירה בחדר הישיבות הייתה טובה ואף שמחה. "אנו נמצאים במצב הטוב ביותר שיכולנו להגיע אליו. לו היו שואלים כל אחד מאיתנו לפני יומיים על המצב, איש מאיתנו לא היה מנבא את מה שמתרחש ברגעים אלו. אלו רגעים מצוינים למדינת ישראל".

למשמע דברי ראש הממשלה, חייך לעצמו יהודה עציוני. הוא דווקא כן לקח בחשבון אפשרות כזו.

…כתבים זרים באיראן החלו לשדר אל העולם את המתיחות השוררת ברחובות טהרן. הם התמקמו במלונות היוקרה בעיר. מדי פעם כוונו המצלמות לעבר השמים במטרה לתור אחר מטוסים או טילים. רחובות טהרן התרוקנו כמעט כליל מתושבים. כולם היו ספונים בבתיהם, רוויי חששות לקראת הבלתי נודע. מראות מלחמת המפרץ והתקיפות המסיביות של האמריקאים בעיראק, היו לנגד עיניהם. היה ברור להם כי הם עומדים בפני ימים קשים מנשוא ("קשת בשמי טהרן", הוצאת "תקוות החיים", 2010).

אורי עזר, העוסק ביומיום בייבוא ושיווק של תכשיטים, ניגש לכתיבת הספר "קשת בשמי טהרן" מיד לאחר שסיים לכתוב את "שתי דקות מגן העדן" – סיפור על משפחה ממחנה הפליטים ג'בליה שברצועת עזה.

iran uri ezerf

עזר: "הספר ההוא הצריך תחקיר מעמיק, כולל אינספור שיחות עם אנשים ממגוון זרמים באסלאם. לאחר כשנתיים של קשר אינטימי עם אסלאמיסטים ואנשי דת, הבנתי יותר את המרחב שבו אנו חיים, המזרח התיכון. את הספר 'קשת בשמי טהרן' כתבתי מנקודת מבטו של נער נטול אינטרסים, מלבד ראיית הצדק. ראיתי את מדינת ישראל חלשה וחסרת אונים, את הנשיא האמריקני דאז ג'ורג' בוש כברווז צולע, חסר יכולת לבצע את מה שהוא מאמין בו. הוא ומנהיגי אירופה נמנעו מלעסוק בתפוח האדמה הלוהט – הגרעין האיראני.

"הנער שאימצתי את מבטו צופה בעולם שמתנהל כמו בתקופה שקדמה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא לוקח אחריות תוך סיכון אישי כדי לאלץ את מנהיגי העולם לעשות מעשה, עד להכנעת השלטון האיראני. חבל שאף אחד מהמנהיגים לא קרא את הספר. ייתכן שאם היו מאמצים את הרעיון של הנער, היינו מגיעים מזמן להסכם טוב יותר עם האיראנים".

בתרחיש שבספרו של עזר, שולט באיראן נשיא דומיננטי קיצוני שקורא להשמדת ישראל ומתגרה במערב, מילולית וגם צבאית. האמריקנים אינם מגיבים להתגרויותיו, ואירופה, שמתמודדת עם כלכלה בנסיגה, מגלה חוסר עניין בנעשה באזור ומסירה מעצמה את האחריות לנושא האירני.

מתוך הרקע הזה בוקע תסכולו של הממונה על תיק איראן במוסד הישראלי, והוא מחליט לפעול באופן פרטי, ללא ידיעת הדרגים הבכירים יותר. הוא מגייס חבר, קולגה משירות המודיעין הצרפתי, ויחד הם רוקמים תוכנית שתאלץ את ארה"ב להתערב צבאית באיראן. לשם כך הם מתחזים לאנשי אל-קאעידה ומגייסים בצרפת פעיל אסלאמי קיצוני, מורים לו לגייס עוד ארבעה שותפים, ושולחים אותו להכין שתי סירות מירוץ עמוסות חומרי נפץ, על מנת להסתער על ספינה אמריקנית מול חופי איראן ולהטביע אותה. במקביל מצליחים הישראלי וחברו הצרפתי להגיע אל אחד ממקורביו של הנשיא האיראני, ושותלים עליו חומר רדיואקטיבי הגורם לאפקט הדומה להתקף לב.

איש המוסד דואג שהאמריקנים יקבלו מבעוד מועד התרעה על כוונות של גורמים איראניים לתקוף את האונייה. לאחר שפיגוע הסירות מסוכל, מכריז נשיא ארה"ב על הטלת סגר ימי ואווירי על איראן, ומציב אולטימטום לפירוק תשתיות הגרעין שלה. במקביל מתמוטט לפתע הנשיא האיראני ומת ממה שנראה כהתקף לב. הצעירים האיראנים מנצלים את ההלם ויוצאים לרחובות בדרישה לרפורמות. הלחץ הזה, וההבנה ששלטונו נמצא בסכנה קיומית, גורמים לחמינאי להצהיר על עצירת הפיתוח הגרעיני ועל רצון לדיאלוג עם המערב.

עזר: "לחץ מסיבי על איראן בזמן הנכון – כמו המשך הורדת מחירי הדלק בעולם, הגבלות של תנועת המנהיגים ושל התנועה הימית והאווירית – היה גורם לציבור האיראני לצאת למהפכה, ועוצר כבר מזמן את הגרעין",  "כי עם כל הפנאטיות, מנהיגי איראן הגיוניים ופרגמטיים, ושימור השלטון חשוב להם. הם מבינים שכדי לקיים את האימפריה דרושה כלכלה חזקה. זו הנקודה שבה היו צריכים לפעול בכל העוצמה: לעצור להם את היכולת לשווק נפט, ולרכז כוחות בעלי יכולת תקיפה. לאורך זמן האיראנים היו מתקפלים. חבל שזה לא נעשה".

אלי : במצב הנוכחי, לישראל יש עדיין סיכוי לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית?

עזר: "נראה לי שיש כאן מאבקי יוקרה של שני מנהיגים שלא מעריכים זה את זה. האחד, נתניהו, מתריע כבר שנים רבות מפני הפצצה האיראנית. השני, אובמה, חרת על דגלו את מציאת הפתרון ההיסטורי שיהיה חתום על שמו. שניהם רטוריקנים מעולים, אבל גרועים במעש. מה שנשאר עכשיו לעשות הוא ללחוץ על הקונגרס ועל דעת הקהל האמריקנית. אם יש לישראל עדויות לכוונות האמיתיות שמבטאים מנהיגי איראן בחדרי-חדרים, היא צריכה לפרסם אותן, כדי להוכיח כפל התנהלות. צריך ליצור שיתוף פעולה גלוי עם ירדן, מצרים ונסיכויות במפרץ, שאיתן יש לנו אינטרס משותף נגד האיראנים. מול האינטרס האמריקני לשתף פעולה עם טהרן במלחמה בדאעש, ישראל צריכה להבליט שהצלחה איראנית תהפוך אותה למעצמה דה-פקטו. צריך להזכיר את ההסכם של ביל קלינטון עם צפון-קוריאה, הסכם די דומה, שתוצאותיו ידועות. כל בר-דעת מבין שנעשה כאן עוול היסטורי, ושהמרוויחים הבלעדיים הם האיראנים. הם בעצם לא נתנו כלום, ובתמורה קיבלו מהמערב חסות ולגיטימציה לבניית האימפריה שלהם. ככה זה כשלאמריקנים יש שר חוץ שהוא ילד פרחים, אחד שלא מסוגל לנהל משא ומתן מול חוכמת הבזאר, ונשיא שחייב להביא קבלות ולהשכיח את כישלונו בעיראק, אחרי שבמו החלטותיו חילק אותה למיעוטים.

"לצערי, איבדנו הזדמנויות בדרך, בגלל מחדל של כל ממשלות ישראל. אנחנו לא שותפים ומעורבים בהסכם, ואנחנו המפסידים הגדולים ממנו. עכשיו צריך ללכת על כל הז'יטונים, ולהמשיך לפעול בתחבולות כדי לגרום נזק בכורים עצמם ולעכב את תוכנית הגרעין".

השמדה באמצעות האסדה.

אדלמן

הנצנוצים האינסופיים מאלפי מקומות וזוויות תעתעו במסכי המכ"מ. במקום יעד אחד הבהבו עליהם עתה אינספור מטרות. לטילים המונחים של ההגנה האנטי-אווירית האיראנית היו עכשיו יותר מטרות מהללו שבמציאות.

הגנרל עלי חורשידיאן, ראש פרויקט הגרעין האיראני, הובא תוך דקות בהליקופטר. הוא עמד על יד מפקד ההגנה האנטי-אווירית כשזה זעק לפתע: "אינספור מטרות! מה קורה כאן? מאות טילים!"

הגנרל פנה אליו בייאוש: "חשוב על משהו, הצל את המולדת!"

(…) יהודה קפץ מכיסאו: "המשימה הושלמה. הכורים הם היסטוריה. התפוצצויות אטומיות אדירות בשלושת הכורים. סוף תקוות האטום של איראן לתקופה ארוכה. התחלה חדשה ובטוחה למדינות אחרות, ובמיוחד לישראל" (מתוך "פטרייה בשמי איראן", הוצאת דיונון, 2012).

אורי אדלמן וירון אוסטרובסקי, בספרם המשותף "פטרייה בשמי איראן", תיארו גם הם מבצע נועז של ישראלים הפועלים באופן עצמאי כדי להשמיד את תוכנית הגרעין האיראנית. גיבורי ספרם מחליטים שהדרך הטובה ביותר לתקוף היא מכיוון הים, ולשם כך הם עושים שימוש באסדת קידוח שנמצאת לא הרחק מחופי איראן. לאחר שהסדירו שצוות האסדה ייצא לחופשה, הם מביאים לשם טילים בעזרת צוללת ומקימים בסיס שיגור מוסווה היטב, תוך שהם מקפידים לא לחרוג מקו הרקיע של מתקני הקידוח. הטילים משוגרים לשלושת המרכזים העיקריים של תעשיית הגרעין האיראנית, מתבייתים באמצעות משדרים שהושתלו קודם לכן במתקני הגרעין, ופוגעים במטרותיהם בדיוק רב.

"התחקיר שלנו התבסס על ספרות מקצועית, מאמרים וריאיונות עם מומחים לאיראן ולמזרח התיכון", מספר לנו אדלמן. "ביצענו למידה ומחקר מעמיקים על אפשרויות של תקיפת כורים גרעיניים וחיסולם".

אלי : הגשתם את הספר לבדיקת הצנזורה לפני פרסומו?

אדלמן : "מכיוון שאיש מאיתנו לא נשא תפקיד רשמי הקשור לתחום שבו עוסק הספר או נחשף לסודות מדינה, ומכיוון שהספר נכתב כעלילה דמיונית שרק נוגעת באלמנטים מציאותיים – לא ראינו צורך להגישו לצנזורה. עם זאת, בהחלט חשבנו שתוכנית כזו יכולה להצליח, אם היא תנוסה".

לאור חתימת ההסכם בין המערב ואיראן, האם אתם עדיין חושבים שישראל צריכה להשמיד את מתקני הגרעין האיראניים?

אדלמן :"בוודאי, השאלה היחידה היא למה לא עשו את זה עד עכשיו. עם זאת, במצב הצבאי, הכלכלי והדיפלומטי הנוכחי, ישראל לא צריכה ליזום תקיפה, אלא להשתמש באיום כנכס דיפלומטי. את האופציה האופרטיבית היא צריכה לשמור להפעלה מיידית בתרחיש קיצון".

המלחמה הגרעינית בין ישראל ואיראן.

 

day after o

תרחיש קיצון כזה הוא נקודת המוצא של ספר אחר, "היום שאחרי הפצצה האיראנית" מאת עופר בינשטוק (הוצאה עצמית, 2007). "ספר זה נכתב לזכר מיליוני הקורבנות שייהרגו בהפצצה האטומית האיראנית בשנים הקרובות", נאמר בפתחו.

"

השעה חמש בבוקר, נשמעה קריאה לכל הכוח להתרכז ברחבה ליד אוהל המפקד – רחבה ענקית הממוקמת על מרגלות גבעה קטנה, שבתחתיתה אוהל המפקד ובפתחו ציוד הדרכה. המקום נראה כמו אמפיתיאטרון בטבע. לאט-לאט התמלאה הרחבה באלפי חיילים. למרות הכמות העצומה של החיילים הייתה במקום דממה, והקולות היחידים שנשמעו היו המטוסים והמסוקים החולפים. בהתכנסות היה שקט מוחלט. אחרי עשרים דקות נראה שכל מי שהיה בשטח ההתכנסות הגיע לרחבה. במקום הייתה ממוקמת מערכת הגברה, ולצדה לוחות ענק עם מפות ושרטוטים עליהם.

אור ראשון. נראה שהשמש עומדת לזרוח מבין לעננים. מתוך האוהל יצא – למרבה הפלא – אלוף פיקוד הצפון, ומלווים אותו כמה אזרחים. כפי שהבנתי מאוחר יותר, היו אלה ראשי הערים של עפולה ובית שאן, ולידם כמה תתי-אלופים וקציני מטה אחרים. האלוף פתח את ההתכנסות והחל לדבר:

שלום לכל הנוכחים! מה שאומר כרגע משודר לכל הרשתות הצבאיות בצפון, לכל הכוחות שכונסו כרגע לשמוע את דבריי בכל היחידות הקשורות מכאן ועד מטולה בצפון, ראש הנקרה בצפון מערב, העיר חיפה, עוד כוחות צבאיים ומשטרתיים רבים נוספים ועוד

הכוחות שכונסו כרגע לשמוע את דבריי בכל היחידות הקשורות מכאן ועד מטולה בצפון, ראש הנקרה בצפון מערב, העיר חיפה, עוד כוחות צבאיים ומשטרתיים רבים נוספים ועוד אזרחים רבים, שחוברו למערכת הקשר הצבאית, כולל למערכות הגברה להמונים בערים.

חיילים ואזרחים, לפני ארבעה ימים הותקפה מדינת ישראל ללא התגרות מצדה על-ידי אירן בהתקפה אטומית שמנתה שש פצצות אטום. שלוש מהפצצות נפלו על גוש דן, אחת על ירושלים, ושתיים על הכור הגרעיני בדימונה. במקביל נפתחה מכיוון סוריה התקפת טילים שמנתה אלפי טילים, חלקם קונבנציונאליים וחלקם כימיים וביולוגיים. כל הערים בצפון ועד נתניה נפגעו בהתקפת הטילים הזאת. כן נפתחה מכיוון סוריה מתקפה קרקעית גדולה. מלבנון הותקף צפון המדינה באלפי קטיושות וטילים. ממזרח, מירדן, הותקפה ישראל בטילים ורקטות ומכוחות קרקעיים. מהדרום החלה מצרים להעביר כוחות צבאיים רבים לתוך סיני המפורזת. בתוך הארץ קמה כל האוכלוסייה הערבית כגוף אחד, ומבצעת מרד אזרחי חמוש ואלים באמצעים טרור וגרילה ביישובים ובדרכים בהנהגתם של כמה שייחים ומנהיגי ציבור ערבים ישראלים. הלחימה היא כנגד כל היישובים היהודיים בגליל ובצפון. כן הותקפו כל היישובים ביהודה ושמרון, וחלק גדול מהיישובים בדרום הותקפו מרצועת עזה ומשטח יהודה. הבדואים בנגב תקפו מחנות צבא ויישובים אזרחיים.

כל ההנהגה הפוליטית, המדינית והצבאית, ששהתה במרכז הארץ, נהרגה בהפצצה האטומית. החלק בהנהגה שנהרג כולל את ראש הממשלה, שר הביטחון ושרים אחרים וחלק מאלופי צה"ל. חלקה של הנהגת המדינה האזרחית והצבאית, שנסעה לפגישת חירום בוושינגטון עם האמריקאים בערבו של היום בו בוצע הניסוי הגרעיני האירני – סגן ראש הממשלה, הרמטכ"ל וחלק מצוות המטה שלו ואלופי מטה אחרים – כל אלו שנסעו ניצלו."

 

ב-2 באוקטובר  2015, כך לפי התרחיש שבספר, מוטלות על ישראל שש פצצות אטום ללא כל התגרות מצדה. במקביל נפתחת מסוריה מתקפה של אלפי טילים – קונבנציונליים, כימיים וביולוגיים. התשתיות הלאומיות כגון חשמל, מים, תחבורה ותקשורת, קורסות. מיהודה, שומרון ועזה נפתחות מתקפות על יישובי הצפון והדרום, שלא נפגעו בהפצצה האטומית. מספר ההרוגים מגיע ל-2 מיליון, בהם כל בכירי ההנהגה הפוליטית, המדינית והצבאית של מדינת ישראל. עלילת הספר, שהוא הקודר ביותר בין כל הספרים המתארים קונפליקט עתידי בין ישראל ואיראן, מתמקדת במאבקה של משפחה אחת לשרוד לאחר החורבן.

בתגובה מגרשת ישראל את התושבים הערביים מתחומה ,משתלטת על סיני ושולחת פצצות אטום נגד איראן וסוריה.  היא הופכת את תושבי ארצות אלו  לפליטים במזרח התיכון.

עופר בינשטוק, בעל תואר שני במנהל עסקים, הוא יזם העוסק בייעוץ ובליווי ניהולי לעסקים וחברות החל משלבי הרעיון וההקמה. "כתבתי את הספר כשירות לציבור, כדי להזכיר את המסר מהשואה – 'לעולם לא עוד'", אומר לנו בינשטוק. "סבא שלי ברח מהנאצים ב-1933, כשהבין מה הולך לקרות, וכך הציל את עצמו ואת משפחתו. כיום אנחנו עומדים בפני מצב דומה לזה שהוא עמד מולו. איראן עם האיומים שלה, שהולכים ומחריפים לאורך השנים, אינה שונה מהיטלר – ואם הוא היה מחזיק נשק גרעיני, כל העולם היה בשליטת הנאצים. זה מוביל אותנו למקום אחד ויחיד: אם לא נטפל באיום הזה, תנחת עלינו פצצת אטום.

"שאלתי את עצמי: מה אעשה? יכולתי לברוח, כמו שעשה סבא שלי, אבל החלטתי לעשות משהו, לכתוב ספר. הספר שלי לא מדבר על איראן; מטרתו להראות מה יקרה חלילה בארץ אם לא נכה את איראן, וכך לעורר דעת קהל מלמטה למעלה, כדי ללחוץ על הנהגת ישראל לפעול".

לדברי בינשטוק, הספר נמסר לכל מובילי הדעה בערוצי הטלוויזיה והרדיו המרכזיים בישראל, וכן לרשתות זרות כמו פוקס, סי-אן-אן, אל-ג'זירה, רויטרס ועוד. "תרגמתי אותו לאנגלית וכעת ניתן למצוא אותו לקריאה חופשית ברשת. שלחתי גם עותקים לכל 120 חברי הכנסת, כשבהקדשה כתבתי 'לי יש מילים, לכם יש כוח. עשו הכול ובכל האמצעים על מנת לעצור את הפצצה האיראנית'

 

iran binstock 2

אלי : המחוקקים גם הגיבו?

בינשטוק:"קיבלתי כשלושים מכתבים מחברי כנסת, חלקם מאוד ארוכים ומשמעותיים. גם משמאל – אנשים כמו בוז'י הרצוג, מתן וילנאי, בנימין בן-אליעזר, דני יתום, יוסי ביילין ואחרים – הגיבו בצורה מפורטת ויפה".

בינשטוק מספר כי הוא חוקר כבר שנים את נושא האיום האיראני על ישראל ועל שלום העולם. "אני מקדיש לכך כל רגע פנוי מזמני, ועושה הכול כדי שאכן תתבצע פעולה חד-משמעית ונחרצת לעצירת הפצצה".

אלי : מה צריכה להיות לדעתך הפעולה הזו?

בינשטוק :"מדינת ישראל חייבת לצאת במתקפת פתע באמצעות טילים, במטרה להביא לחיסולה של התוכנית הגרעינית האיראנית ושל הנהגת איראן".

עד כאן בינשטוק.

המלחמה הגרעינית הבאה.

iran jewish queen

ספר נוסף על מלחמה גרעינית בין איראן וישראל,יותר אופטימי מזה של בינשטוק , נכתב בידי   אלון ניסים כהן שבספרו "מלכת היהודים " (2006) מתאר מתקפה גרעינית איראנית על ישראל בשנת 2018..ישראל בתגובה לאחר שמונה חודשי הכנות אינטנסיביים פותחת במבצע אדיר בהיקפו לחיסול היכולת הגרעינית של איראן באמצעות טילים נושאי פצצות מימן  משלוש צוללות דולפין ה ממקומות עמוק במי המפרץ הפרסי הנורים על אתרי הגרעין האיראני.לאיר מכן מצניחה ישראל כוחות קומנדו  מבסיס בכורדיסטאן בעשרות אתרים באיראן והם  בשיתוף פעולה עם הכוחות של כורדיסטאן העצמאית משמידים עשרות רבות של אתרי שיגור  אתרי גרעין מפעלים ושת  תעופה.בתוך כמה שעות נמחקים איזורים שלמים באירן יחד עם מרבית תוכנית הגרעין שלה.

סיכום.

הסיכויים למערכה צבאית בין ישראל ואיראן  כמו זו המתוארת ב"היום שאחרי הפצצה האיראנית" וב"מלכת היהודים"למעשה אינם גבוהים. סוריה בהנהגת בשאר אסד, בעבר בעלת-ברית של איראן, אינה קיימת יותר כגורם בעל חשיבות. חיזבאללה, בן-ברית נוסף, עסוק עד מעל ראשו במאבק כנגד הסונים. לאיראן עצמה יש יריבים קרובים יותר שמחייבים את כל תשומת לבה – סעודיה, שלפי כל ההערכות תנסה גם היא להשיג נשק גרעיני, וארגון הטרור דאעש, שנחוש בדעתו להשמיד את השיעים.

FOR SUNDAY POSTSCRIPT -- ((handout)) CAPTION: "Palestine" by Ali Khamenei, Iran book on Israel, for Sunday PostScript.

"Palestine" by Ali Khamenei, Iran book on Israel,

 

בינתיים גם עלי חמינאי כתב גרסה משלו לקונפליקט העתידי בין ישראל לאיראן. למרות מחלתו הקשה, וחרף ההסכם עם המערב שאמור לסמל עידן של התקרבות ומתינות, פרסם חמינאי ממש לאחרונה ספר המפרט את תוכניתו להשמדת ישראל. ספרו "פלשתין" עוסק בנוסף בהכחשת השואה, וממחיש ששינוי לטובה ביחסה של איראן לישראל אינו נראה באופק.

סוריה של באשאר אסאד  בעבר בעלת ברית של איראן למעשה אינה קיימת יותר והחיזבאללה בעל ברית נוסף כנגד ישראל עסוק עד מעל ראש במאבק כנגד הסונים.

סביר להניח שכל נשק גרעיני שיהיה בידי איראן יכוון למטרות חשובות יותר מבחינת הביטחון של איראן וקרובות יותר. אבל לישראל אין ברירה ועליה להמשיך לפקוח עין על איראן של האיטוללות בתקווה קלושה שיום אחד ואולי אף בקרוב לאחר שחמינאי  יפח את נשמתו   אולי גם מדיניות  זאת תשתנה.

יש לקוות שכל קונפליקטי עתידני עם איראן יסתיים במשהו כזה:

..מתוסכל ושבור מכישלון שיגור הטילים שלו על ישראל התיצב חמינאי נכלם מול עשרות המאמינים בחדר התפילה בבונקר הנצור שלו.הוא גייס את שארית כוחותיו ודיבר אל המקרופון :"..
",אחי המוסלמים קרובה שעתנו למות הנבערים מכים על דלתותינו.ובעוד זמן קצר יחדרו כנראה את ההגנה האחרונה שנותרה לנו .הציונים ניצלו.אללה הרחום בחר להשאירם בחיים.לאללה יש תוכנית גדולה שאינה ידועה לנו.עינינו ומוחותינו האנושיים חלשים ומוגבלים מכדי לראות את תוכנית האל"…

קול נפץ אדיר נשמע ברחבי הבונקר. המורדים הצליחו לבסוף לחדור פנימה לאחר שהתגברו על המגינים.  

( הסיום של "אני הנבחר " מאת שבתאי שובל )

 

ראו עוד בעניין זה את מאמרי סדרת "האפוקליפסה השיעית " שהופיעו ב"יקום תרבות "ומתארים ומסבירים את השאיפות האיראניות -שיעיות לנשק גרעיני שיקרב את "אחרית הימים".

החלק הראשון :האימאם שנעלם 

החלק השני :כת אחרית הימים

-החלק השלישי :נשק יום הדין

וראו גם את הצד הישראלי במשוואה הזאת :

הנשק הסופי של ישראל 

ראו עוד תחזיות על קונפליקט בין ישראל ואיראן :
שרה ליבוביץ –דר כיצד תראה ישראל יום אחרי ההפצצה באיראן"

צור ארליך "משחק מלחמה ישראל איראן -הלילה תקפו מטוסינו -היום שאחרי והיום שאחריו " דיוקן מקור ראשון
גליון 766
12.4.2012.
תחזית עתידנית 15 באוקטובר 2012 ממשלת ישראל מחליטה  לתקוף את הכורים
הגרעיניים באיראן מבלי לתאם עם נשיא ארה "ב ברק אובמה .הכורים מופצצים נפגעים
ודולפים ואז…המזרח התיכון מתעורר לשחר של יום חדש ארבל לא מהסוג ששמעון פרס
חלם עליו .אילך יראה היום שאחרי?  האם יפלו טילים בתל –אביב או "רק קסמים
בפריפריה? האם אובמה יסכים לענות לשיחת טלפון ישראל ? וכמה זמן תוכל דעתה קהל
בארץ לעמוד מול תמונות של טייסים שבויים? מערכת "מקור ראשון אירחה את מיטבהפרשנים והמומחים שיצאו למשחק מלחמה בניסיון לענות על השאלות שיכריעו את גורלה
של ישראל./    הרצליה :   המרכז הבינתחומי,   2011.

 

iran vs israel

העתיד של ישראל והמזרח התיכון על פי אהוד ברק

מפלגת "עצמאות " שהוקמה בידי שר הביטחון אהוד ברק,הודיעה היום כי לא תרוץ בבחירות 2013. לכנסת.זאת לאחר פרישת יו"ר המפלגה אהוד ברק שהחליט לא ימשיך יותר בפוליטיקה.

לפחות כרגע. אהוד ברק שר הביטחון של ישראל,  לוחם מפורסם ומעוטר, בעבר ראש ממשלה שנוי מאוד במחלוקת ושר ביטחון החליט לפרוש מהפוליטיקה בזמן של מעין שיא ,אחרי הצלחה במבצע "עמוד ענן " ובמאבק בחמאס. ועימו פורשת מההתמודדות לכנסת  גם המפלגה שהקים "עצמאות " שאינה מסוגלת להתקיים בלעדיו.

אהוד ברק לוחץ את ידיו של דנידין הרואה ואינו נראה.

לרגל האירוע המרעיש באמת  הזה  הנה סקירה  רטרוספקטיבית על אהוד ברק האיש הלוחם ורעיונותיו על עתיד  המדינה והמזרח התיכון.האיש שעתידו שלו בהנהגה הישראלית  עדיין רחוק מאוד מלהיות ברור.

ראו:

נבואות העתיד של אהוד ברק

הלוחם הבלתי נראה :שרגא גפני ההספד הסופי

 

ביום ה-19 בינואר 2012 נפטר   ההיסטוריון הצבאי והסופר שרגא גפני הלא הוא אבנר כרמלי הלא הוא און שריג הלא הוא איתן נותב הלא הוא איתן דרור הלא הוא יגאל גולן  מי שעיצב אצל רבים מאיתנו את דמות הלוחם העברי המודרני. סדרות ספרי ילדים על מעללי המחתרות לצד כתיבת היסטוריה צבאית השתלבו בדמות המפורסמת ביותר שיצר, דנידין הילד הרואה ואינו נראה .

 ממש כמה ימים לפני פטירתו של גפני פירסמתי במגזין "יקום תרבות " כתבת ענק  בת שתי חלקים על יצירתו של גפני בשם "העברי האחרון "כתבה זאת הייתה מבוססת על מאמר קודם שפירסמתי עליו בספר "מטרזן ועד זבנג". הוא נפטר זמן קצר לאחר פרסומה.

לאחר פטירתו של גפני מצאתי את עצמי מבוקש בידי כלי התקשורת בתור המומחה הראשון במעלה  לגביו.  התבקשתי לדבר עליו  על  בתוכנית  "לונדון וקירשנבאום " של ערוץ 10,אולם הופעה זאת בוטלה אולי משום שירון לונדון כעס על ראיון שפירסמתי  עימו על הקשר שלו לירון זהבי מחסמבה ממש כמה ימים קודם לכן.

 במקום זה הופעתי בתוכנית המקבילה בערוץ 1 באותה השעה בדיוק "הערב עם גאולה אבן "שאנשיה פנו אלי חצי שעה בדיוק לאחר פנייתם המקורית של אנשי "לונדון וקירשנבאום " באותו העניין. התפעלתי מאוד מהידענות לגבי גפני שאבן הפגינה בראיון.

 כן התראיינתי עליו לרדיו  תוכנית של דורון נשר ( שחשף שהוא כיכב בעיבוד קולנוע של סיפור של גפני "הקרב על מבצר ויליאמס" ) ביחד עם עטרה אופק בתו של מבקרו  הגדול של גפני הסופר אוריאל אופק . .בדיון דנתי בהשפעה של אירגון ל"חי האמיתי ומפקדו האמיתי יצחק שמיר  לימים ראש ממשלת ישראל על אירגון" הימאים הבדיוני של גפני ועל מפקדו אברהם אבידן .ועטרה אופק סיפרה על היחסים לא בדיוק סימפטיים בין אביה ובין גפני.

 התראיינתי לכתבה ביקורתית על גפני של העיתון "הארץ " מאת תמר רותם

 פרט לכך פירסמתי מאמר על גפני באתר מאקו של ערוץ 2 ומאמר הספד בעיתון "מקור ראשון ".והייתי אמור לפרסם מאמר הספר נוסף ושונה מאוד בעיתון "מעריב " אך זה לא יצא לפועל מאחר שהעורכים שם התחלפו…

גפני זכה גם להספדים של אנשים אחרים ובהם מבקרת הספרות אריאנה מלמד וחתן פרס ספיר חגי ליניק. הוא הסופר האחד והיחיד בהיסטוריה של מדינת ישראל שזכה להספדים במדורי הספורט השונים .

בתערוכת תולדות הכדורגל  הישראלי שנפתחה בחודש מרץ   במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב יש ספרים שתרמתי לתערוכה מסדרת ה"ספורטאים הצעירים" של גפני. הסופר עצמו למרבית הצער לא זכה לראות את התערוכה.

עד כמה הוא היה מתלהב מהתערוכה? זאת באמת שאלה.  האמת המרה היא שגפני  בכלל לא חיבב כדורגל והעדיף כספורט את השחייה . הכדורגל עניין אותו רק כנושא לסיפורי הרפתקאות פטריוטיים אבל הוא בלשון המעטה קיצונית  מעולם לא התלהב מהשיגי שחקניו  ומהתנהגותם והתנהגות מעריציהם  במציאות הלא בדיונית . .

שרגא גפני זכה לכמות עצומה ניתן לאמר מפתיעה של תשומת לב לאחר המוות לאיש שהיה סופר ילדים שנוי מאוד  במחלוקת ובהחלט לא מוערך בידי הממסד הספרותי

.אז לאחר כל זה הנה ההספד הסופי  שלי  על שרגא גפני וגם כמה מילים על הקשרים שהיו לי  איתו .

ההספד הסופי

 

 שרגא גפני  אחד מסופרי הילדים הפופולריים ביותר בישראל, וגם אחד הסופרים השנויים ביותר במחלוקת, נפטר. ייתכן ורבים לא מכירים את הספרים שכתב תחת שמו האמיתי, אבל סביר מאוד שיתמלאו בצמרמורת של הנאה כשייזכרו בספריו הכוללים את 'הספורטאים הצעירים', 'הימאים' או 'הבלשים הצעירים' (אבנר כרמלי), 'דנידין הרואה ואינו נראה' (און שריג), סדרת ספרים על מבצע אנטבה (איתן דרור), וגם ספרים אחרים שנכתבו תחת השם יגאל גולן וכינויים נוספים. שמות העט של גפני, אגב, מלאים במקבילות ורמזים לשמו האמיתי של המחבר.

שרגא גפני, האיש בעל השמות הרבים, נולד בשנת 1926 בתל-אביב. כשהיה בן 14 הצטרף ללח"י; "בארצי שלי", כך אמר, "לא יאמר לי זר, לא בריטי ולא אחר, מה עליי לעשות". בלח"י חונך גפני לראשונה לשאיפות וערכים לאומיים שבבית הספר ובתנועת הנוער לא דובר עליהם. בלח"י למד לראשונה שמטרת היהודים בישראל היא לשחרר את המולדת מעול הזרים ולהשיב את גדולתה כארץ התנ"ך והנביאים – הארץ העברית.

שרגא גפני

לאחר שהתגייס לחטיבת 'גבעתי' שם שירת כסמל חבלה, פגש את יוסף ועדיה, מאנשי תנועת ה'עברים הצעירים' (ה'כנענים') של המשורר אוריאל הלפרין (יונתן רטוש), וועדיה קישר בין גפני לבין חברי התנועה. גפני זיהה דמיון בין הרעיונות של הלפרין לבין אלו בהם דגל בלח"י, והצטרף לתנועה. לצד אנשים כעמוס קינן ובועז עברון (שגם היו אנשי לח"י לשעבר), הוא נחשב לאיש המשמרת הצעירה של התנועה.

אט-אט החלו להתגלות הבדלים אידיאולוגיים ברורים בין גפני לבין הלפרין וחסידיו. הוא קיבל את חזונו של הלפרין על הצורך במהפכה עברית וביצירת עם חדש שיהיה בגדר תחייתו של העם העברי הקדום; הוא הסכים עם ניתוק הלאום מהדת, בהיפרדות מיהודי הגולה ובהתמזגות עם הערבים תושבי הארץ לאומה עברית אחת; מנגד, גפני דחה את הגישה שקראה להחיות את התרבות העברית הקדומה על כל מרכיביה, כולל הערצת התרבות והספרות האלילית של הכנענים. הוא טען שיש להחיות רק יסודות מובחנים מעברה של האומה העברית, כאלו שעמדו בבסיס פסגת ההישגים של העם – ובמיוחד בתקופת הנביאים, על בשורתם וחזונם.

תורתו של גפני הייתה הבסיס לכתיבתו בעשרות השנים הבאות, ובספרים אלו ביטא אידיאולוגיה שאותה כינה "עברית". הוא פרסם ברבות השנים עשרות ספרי ילדים, והיו אפילו מי שסברו שהתפיסות הימניות המופגנות שביטא בהם תרמו רבות לעליית הליכוד והימין בשנות ה-70.

רפול מימין ושרון משמאל

במקביל לכתיבה גפני שימש כהיסטוריון צבאי, הוא עבד בענף ההיסטוריה הצה"לי, פרסם ותרגם מאמרים רבים בנושא ההיסטוריה צבאית בעולם ובצה"ל. "הייתי היסטוריון צבאי מהרגע שהחזקתי עט ביד, וכבר בגיל תשע ייסדתי עיתון בו תיעדתי את הנעשה בשכונה במלחמות הכדורגל", סיפר לי גפני. "במלחמת העצמאות הייתי חייל ב'גבעתי' וכתבתי בעלון שפרסמתי את קורות הגדוד כסופר שהכול בוער באש עצמותיו. בגמר מלחמת העצמאות יחידת ההיסטוריה של צה"ל חיפשה אנשים שאוהבים היסטוריה צבאית כדי שיעבדו אצלה, והם שלחו מכתב חקירה בעניין הכתבה. הייתי מעוניין בתפקיד אבל הייתי מפקד בגדוד, ומפקדי יונה וולך לא רצה לוותר עליי. לאחר מכן העבירו אותי לתפקיד אחר, ורק אז הוא הציע אותי. אסא הגלילי נשלח לראיין אותי, ולאחר שקראו את מה שכתבתי בעלון, יחידת ההיסטוריה חטפה אותי. הייתי שם משנות ה-50, איש כתב העת 'מערכות' וכתבתי על פרשיות צבאיות רבות. במלחמת ששת הימים העבירו אותי למחלקת ההיסטוריה הצבאית, והמשכתי לשרת שם עד אחרי מלחמת יום הכיפורים.

"למדתי מההיסטוריון הצבאי, הגנרל סמואל מרשל, שאחרי הקרב אנשים זוכרים שמונים אחוז מהקרב, שבוע אחרי הקרב ארבעים אחוז, וחודש אחרי ארבעים אחוז ממה שהיה וארבעים אחוז ממה שהיו רוצים שיהיה. לכן יש לחקור אחרי הקרב כל פרט וכל חייל, ולשלב הכול בתשבץ ענק של תיאור פרטי הקרב". 

המחקר הידוע ביותר של גפני על ההיסטוריה הצבאית הוא התיאור המפורט של קרב המיתלה בזמן מבצע סיני ב-1956. המחקר הופיע כגיליון שלם של 'מערכות' ב-1960,הגיליון היחיד שהוקדש כולו למאמר אחד, על קרב אחד בלבד.

 

"קרב המיתלה היה חשוב כי בו שברנו את הצבא המצרי", התייחס בפניי גפני למאמר. "המצרים ביצרו את המיתלה עם ביצורים שנחשבו לא חדירים; אמנם שילמנו מחיר כבד אך המקום נכבש, הציר לתעלה נפתח ותוכנית המלחמה הוגשמה. בלי קרב המיתלה כל המבצע היה נכשל. את תיאור הקרב כתבתי עם רפול (רפאל איתן, מפקד גדוד 890 של הצנחנים באותה עת – א"א) מימיני ושרון (אריאל שרון, מח"ט הצנחנים באותה עת – א"א) משמאלי; הם נתנו לי כל מה שרציתי – כל פרט מידע, ולו הקטן ביותר".

 אלי : זאת יצירת ההיסטוריה הצבאית החשובה ביותר שלך?

" החוברת על קרב המיתלה היא באמת הבולטת מכולם, ולמרות שכולה עובדות ואמת – יש בה גם יסודות ספרותיים רבים ולא רק אווירה מקצועית", אומר גפני. "תרגמו אותה לשפות אחרות, ולמדו ממנה בקורסי פיקוד ומטה. היא גם זכתה לתגובות בעיתונות האזרחית, ובעקבות תיאור הקרב שם חיים גורי כתב ב'דבר' שהוא רואה למול עיניו מיתוס יווני קדום".

 אלי : היום ההיסטוריונים טוענים שהקרב היה מיותר ושהקורבנות בו מתו לשווא.
" גפני : הם לא מתו לשווא, הם מתו בשביל מטרה חשובה. הם הראו לאויב שהחייל העברי אינו נסוג גם במצבים הקשים ביותר, ושיש לפחד מהחייל העברי. לעצם תדמית גבורה הזו יש חשיבות עצומה במאבק הפסיכולוגי מול האויב",
"זאת הייתה הצלחה במחיר יקר, אך היא הייתה אחת ההצלחות הגדולות של חיל הרגלים העברי דאז. צריך להבין שקרב המיתלה הוא הקרב הכי חשוב במורשת העברית, ובו הגיעה לשיאה ההגשמה העצמית, הייעוד והשאיפה של הלוחם העברי להגיע לגרון האויב ולמלוק אותו."לדעתי זה פשע שלא מצרפים את תיאור הקרב הזה לספרי קריאת החובה של תלמידי תיכון. ראוי שיהיה זה פרק נוסף על מורשת הגבורה העברית". 

דנידין נגד אחמדיניג'אד

גפני עסק רבות גם בהיסטוריה צבאית של ימי קדם, ובין השאר פרסם מחקר שבו טען שמצא הוכחות לייחוסו של בר-כוכבא כצאצא של בית דוד. אך גם כשעסק בהיסטוריה הצבאית, לא זנח את עיסוקו העיקרי – כתיבה לילדים. גפני המשיך להנחיל את משנתו בספרי הילדים שכתב, ופעמים רבות מסווה של סיפור מרתק או מבדח נועד להעביר לילדים את השקפותיו.

"השפעתה של ספרות על ילדים היא בעלת משקל אדיר בעיצוב אופיו של הילד, גיבוש ערכיו והשקפת עולמו", הסביר גפני את ה'אני מאמין' שלו לפרופ' אדיר כהן. "המפגשים הראשוניים של הילד עם עלילות ספרותיות מעצבים אותו ומכוונים אותו במידה רבה למערכת חיים שהסופר חפץ בה. לעניות דעתי, על הכותב לדעת זאת ולראות את מקצועו כשליחות ולא כמשלוח יד. עליו להיות מוכן להתייצב מאחורי הדברים שהוא כותב לילדים, להחזיק בערכים ובהשקפת עולם מגובשות. ספרות ההרפתקאות היא הסוכרייה המתוקה שבתוכה אתה טומן את הערכים שאתה שואף להחדיר בקורא שלך; כל ילד אוהב הרפתקאות ונמשך אליהן, ולכן דרך הספר ניתן להחדיר בילד ערכים בצורה ישירה".

Image result for ‫דנידין לוכד השבויים‬‎

כנראה שהסדרה המפורסמת ביותר אותה גפני חיבר הייתה 'דנידין הרואה ואינו נראה', וגיבורהּ הפך לאייקון אמיתי של התרבות הישראלית. בסדרה פורסמו 29 ספרים על עלילות ילד ששתה משקה סגול והפך כך לרואה ואינו נראה. באמצעות כוחותיו המיוחדים, דנידין הופך לסוכן חשאי של ישראל ומסייע לביטחונה של המדינה.

במהלך הסדרה התמודד דנידין עם חיילים מצרים בזמן מלחמת ששת הימים, נלחם בחיילים סורים לאחר מלחמת יום הכיפורים ופעל מול טרוריסטים פלשתינים חוטפי מטוסים; בנוסף הוא גם התמודד באופן אישי עם שליטים שונים של העולם הערבי, מנאצר ועוזריו, דרך חוסיין מלך ירדן שבמהלך ששת הימים דנידין שיבש את שידורי הרדיו שלו וגרם לו לשדר נאום פרו-ישראלי המכיר בזכותם של ישראל והיהודים, וכלה ברודן העיראקי סדאם חוסיין שממנו מנע להטיל פצצת אטום על ישראל; דנידין הציל את הנשיא האמריקני ביל קלינטון מחייזרים מרושעים, ובסיפור קצר שפורסם רק בעיתונות עזר לאהוד ברק, הרמטכ"ל דאז, לחסל את חמאס;

הספר האחרון בסדרה, שאותו גפני תכנן בשנה האחרונה לפני מותו, היה אמור לעסוק במאבקו של דנידין בנשיא איראן אחמדיניג'אד. גפני לא הספיק להשלים את הספר בשל מחלתו.

אילו היה כותב רק את דנידין, דיינו; אבל גפני התפרסם גם הודות לסדרות אחרות, ותחת שמו האמיתי פרסם את סדרת 'עולם התנ"ך לילד' שבה סיפר מחדש את סיפורי הספר האהוב עליו, התנ"ך, במה שנראה בעיניו כ"אפוס לאומי עברי". לצד ההצלחה ספגה הסדרה גם ביקורת קשה על גישתה ה"לאומנית-פרימיטיבית כלפי 'עממי הארץ' הכנענים", אך היא גרמה לילדים חילוניים רבים להתעניין בתנ"ך.

סדרה מפורסמת הרבה יותר הייתה 'הספורטאים הצעירים', סדרה בת 16 ספרים על קבוצת כדורגלנים שמביאים לזכייתה של ישראל באליפות העולם בכדורגל. גפני הסביר שכתב את הסדרה כמחאה על ההישגים העלובים של ישראל בכדורגל, אך למרבית הצער לא נראה שרמתו של הכדורגל הישראלי השתפרה בהרבה כתוצאה מספרי סדרה זאת. הסדרה תיכלל בין אוסף המוצגים שמתכנן מוזיאון ישראל להציב בתערוכה שתעסוק בתולדות הכדורגל הישראלי ותיפתח בקרוב.

"פגשתי אותו לראשונה ב-1960, ומאז הפכתי לצייר הקבוע שלו", מספר עליו אריה מוסקוביץ', שאייר את 'הספורטאים הצעירים' ואת 'דנידין'. "אחת הסיבות שעבדנו כל כך הרבה וכל כך טוב ביחד היא שהייתי צייר של צה"ל, וציירתי סמלים צבאיים שונים. בשבילו, כל העניין של ציור נכון ומדויק היה חשוב מאוד – הוא היה לוקח אותי למשחקי כדורגל רק כדי שאדע לתאר בצורה מדויקת ככל האפשר את השחקנים בעת המשחק. גפני היה מספר לי את הציור בעל פה כי פחד שלא יהיה לי זמן לקרוא את הספר, והוא היה קובע איזה סצנות עליי לצייר".

אלי : היו לך בעיות בציורים של ספריו?

מ.אריה :"הייתה לי בעיה קשה לצייר את דנידין", אומר מוסקוביץ'. "איך תצייר אדם בלתי נראה כך שהקורא כן יראה אותו? אבל אני חושב שאיכשהו התגברתי על כך ויצרתי בלתי נראה שהוא ברור לעין".

 אלי :היו מבקרים רבים שהתנגדו לתיאור הערבים בספריו של גפני ולציורים בהם הערבים מוצגים כמרושעים וכטיפשים. האם זאת הייתה הכוונה?

"גפני בהחלט חשב שערביי המזרח התיכון הם מרושעים", מסביר מוסקוביץ', "לתפיסתו, הם רוצים להשמיד את מי שאינו מתאסלם, והוא חשב שהם טיפשים משום שהם פועלים בכיוון זה. הציורים אכן שיקפו את תפיסתו זאת".

סדרה נוספת שכתב גפני היא 'הימאים', סדרה על עלילות קבוצת מחתרת דמוית לח"י שלראשונה בספרות הילדים העברית הציגה את לוחמי המחתרות במאבקם בערבים ובבריטים באור חיובי – ועוד בשיא תקופת השלטון של מפא"י. לאכזבתם של חובבי הספר, העלילה נקטעה בשיא המתח – ברגע בו הימאים עמדו להתנקש בחייו של הרודן הנאצי היטלר – ולא ידוע אם היטלר היה ניצל מניסיון ההתנקשות.

סדרה פחות ידועה הייתה 'הסיירת המיוחדת', שגוללה את סיפורה של יחידה צבאית ישראלית סודית בתקופה שלפני פרוץ מלחמת ששת הימים. הסדרה עוררה את מחאות העיתון הצבאי 'במחנה' בגלל שאחת הדמויות, בחורה צעירה, מצהירה שהיא אינה מוכנה לצאת עם חייל שאינו משרת ביחידה קרבית מובחרת.

לא שונא ערבים

Image result for ‫דנידין לוכד השבויים‬‎

ספריו המרובים של גפני, כמו גם תפוצתם הרחבה, לא זיכו את גפני בעושר רב. המוציא לאור מזרחי  הרוויח הרבה כסף ממכירת ספריו של גפני, ובנה ממנו וילה ענקית בסביון.  אבל גפני עצמו ראה רק מעט מאוד מהרווחים. הוא . הרוויח עליהם רק שכר סופרים (ללא תמלוגים), והיה בסכסוך גדול  עם מזרחי על הזכויות אבל הפסיד. כיום ‘דנידין' הוא סימן רשום של מזרחי עם כל המשמעויות הכלכליות של הדבר.

יחד עם זאת, הפופולריות של ספריו הייתה כה רבה, עד שבשלב מסוים ניסה אחד ממבקריו הקשים של גפני, הסופר אוריאל אופק, לשכנע את הספריות הקיבוציות לסלק את ספריו ממדפיהן, אך נכשל בכך. במאמר שפורסם ב-1970 כתבה חוה ויזל על ספריו כי "משיחות עם מחנכים, מנהלי ספריות, הורים וילדים, עולה הרושם כי אלה הם הספרים הנקראים ביותר בגיל 11-9".

נטייתו של גפני להטמיע את דרכו האידיאולוגית ספגה ביקורת רבה. העיתונאי רון מיברג, שמתנגד לדעותיו של גפני, טען ש"מגיע לו פרס על יכולת ההשפעה על דור שלם של צעירים. הוא הבין את הלך הרוחות, את הסחף לימין, את הנוסטלגיה החמושה במקלע וכתב על זה לפני כולם". מיברג אף ייחס לגפני וליצירותיו השפעה מכרעת על דור הצעירים שהעלה את הליכוד ואת הימין לשלטון, וגפני עצמו הסכים עם הערכות אלה. אחרי הכול זאת הייתה מטרתו, ושיא הצלחתו התגלם בדמעת הצנחן ליד הכותל במלחמת ששת הימים – תמונה שגפני מקשר להשפעת כתיבתו. תמיכה נוספת בדעת מיברג היא הטענה ששמה של מפלגת 'התחיה', בראשות יובל נאמן וגאולה כהן, נלקח ישירות משם קבוצה בעלת אידיאולוגיה דומה שהוצגה בסדרת 'הספורטאים הצעירים' כמה שנים לפני הקמת הרשימה הפוליטית.

הסופר והמתרגם אוריאל אופק ביקר את ספריו של גפני מכיוון אחר, ולדבריו הם אינם יכולים לתרום לחינוך של ילדי ישראל מאחר שעלילותיהם חסרות אמינות, סגנונם דל, שפתם מרושלת וגיבוריהם חסרי תכונות ייחודיות.

חלק מרכזי מהאש שכוונה נגד גפני נבעה מגישתו לערבים בספריו. פרופ' אדיר כהן ודן יהב האשימו את גפני ביצירת סטריאוטיפים שליליים ומבזים של הערבים; לשיטתם, לצד 'חסמבה', ספרים אלו עומדים בראש רשימת ספרי הילדים העבריים המציגים את בני העם הערבי בצורה עוינת. טענה דומה הושמעה על ידי הסופר הפלשתיני פאוזי אל אסמר, שמביא את ספריו של גפני בתור דוגמה מרכזית לתופעת העוינות כלפי הערבים בספרות הילדים.

Image result for ‫שרגא גפני‬‎

והוא התבסס ברשימה זאת על מאמר של הישראלי ישראל שחק ,שמצידו התבסס על רשימה עיתונאית של תמר מרוז. טענות אלו שימשו מאז לבסיס של מאמרים של  עוד אנשי שמאל  ופעילים פרו פלסטינאים בחו"ל שתקפו את ספרות הילדים הישראלית כמפיצה כביכול תעמולת שנאה כנגד הערבים. לאמיתו של דבר כל אלו מצאו מעט מאוד דוגמאות להתבסס עליהן ( ובין הדוגמאות הנוספות  שהביאו נמצאים גם ספרים  של  אותו אוריאל אופק שהוזכר למעלה ..) .הדוגמה המרכזית שלהם  ל"תעמולת שנאה אנטי ערבית " כתוצאה הייתה של שרגא גפני.שבספריו החיילים הערביים הוצגו הן כאכזריים והן כמטופשים.

למעשה, גפני היה רחוק מאוד משנאת ערבים ומגזענות. הוא סבר שהערבים שחיים במדינת ישראל הם צאצאי היהודים הקדומים, ועליהם להתמזג עמם מחדש. מצד שני, גפני החשיב את ערביי המזרח התיכון כאומה ששואפת להשמיד את כל מי שיסרב לקבל על עצמו את האסלאם, ולא האמין כלל באפשרות של שלום ארוך טווח בין מוסלמים ולא-מוסלמים. בסדרה 'ידידות ומאבק', אותה פרסם תחת השם איתן דרור, קרא גפני ל"ברית מיעוטים" של תושבי המזרח התיכון שתכלול את הנוצרים, העלאווים, הדרוזים והיהודים, שיתאחדו כנגד האסלאם הג'נוסיידי.

דומה שהמבקרים הודו שגפני אכן השיג את כוונתו המוצהרת – עיצוב תפיסת עולמם של הקוראים – ומיברג אפילו כתב עליו: "במשחק על גביע המדינה לראיית הנולד ולחינוך יוצר, אבנר כרמלי 2, מדינת ישראל 0. גם הרעים, אלה שרוצים לעצור אותו, אינם יכולים לו. הנבחרת שהם מציבים מולו, הסגל הלאומי שלהם, אינו חדור באותה תחושת שליחות עמוקה, מחויבות ומסירות למטרה. אז מה אנחנו יכולים להתלונן על כך שכרמלי משחית את ערכי הילדים? אין דרך אפקטיבית להילחם בדמיונו ובכושר הייצור של כרמלי, ומאה ומשהו הספרים שלו מכסים את שוק ספרות הילדים כמו שמיכה עבה".

בשנים האחרונות לחייו ניסה גפני לעשות נפשות לתפיסה חדשה שפיתח, ואותה כינה 'השיטה השוויונית-מחזורית'. לדעתו, האידיאל שקידמו חוקי התורה בקרב עם ישראל בימי קדם היה לחלק מחדש ולהשיב את אדמות האבות לבניהם אחת לחמישים שנה, ובכך ביקשה התורה לייסד שיטה שתשמור על צדק ושוויון חברתי. גפני האמין שעל ישראל המודרנית לחזור לשיטה זו על מנת ליצור דרך חיים צודקת יותר, ולכן עבד על ספר למבוגרים שיציג את עיקרי השיטה וקיווה שפרסומו "יזעזע את אמות הספים". גפני ניסה לשכנע גם מנהיגים ופעילים פוליטים שונים בחזונו, אך איש לא גילה ברעיונותיו יותר מעִניין מועט. גפני לא ויתר והמשיך לכתוב ספרי ילדים בהם עסק מדי פעם בתיאור דרך החיים השוויונית-מחזורית, בתקווה שהילדים שיקראו אותם ישתכנעו בעקרונות השיטה בעתיד ויממשו אותה, וכך ישראל תיהפך למרכז של צדק ומוסר.

לאחר הביקורת עליו ולאור דעותיו, האם ניתן לקבוע שגפני היה סופר ילדים 'מוצלח'? מבחינה ספרותית, התשובה היא ככל הנראה שלילית; אבל אין ספק שספריו העניקו שעות רבות של הנאה לקוראיהם הרבים, והותירו להם משהו לחשוב עליו גם לאחר סיום הקריאה.

שרגא גפני ואני

כאשר אני הייתי ילד גפני היה אחד הסופרים החביבים עלי. יש לו תפקיד מרכזי בכך שהתנ"ך הוא אחד הספרים האהובים עלי הודות לסדרה שלו "עולם התנ"ך לילד

.

אני עצמי מעדיף על פני כל הסדרות של גפני סדרה  שאותה פרסם בשנות החמישים שהיום היא פחות ידועה אבל לדעתי היא גדושת ההמצאות ומשעשעת מכל "הבלשים הצעירים"  סדרה שגיבוריה אלי פנחס חנה ושוש יוצאים למשימות שונות בישראל באפריקה בחלל  ופוגשים דמויות כמו מנהיג מצרים נאצר הקומיקאי דני קי איש הג'ונגל טרזן ואחרים וכו' בסדרה שהיא פארודיה  על יצירות ורעיונות שונות שהיו נפוצים בישראל  בעולם הספרות והאמנות בשנות החמישים. גפני מעולם לא חזר לשיא של סדרה זאת.

היכרתי אותו בראשית שנות האלפיים כאשר כתבתי עליו עבודה סמינריונית עבור המחלקה לחקר  התרבות באונ' תל אביב. גפני בשלב זה כבר לא ראה את עצמו רק כסופר כפי שראה את עצמו בשנות החמישים אלא כאידיאולוג השואף להביא לטרנספורמציה בחיי החברה והמדינה בישראל דרך ספריו.

הוא לא באמת הצליח בכך. אבל הסתפק בחוסר ברירה באהבה שלה זכו ספריו ובראשם ספרי דנידין. אל ההתקפות אליו כסופר שמשחית את הנוער והופך אותו לימני התייחס כאותות כבוד העויינות כלפיו הייתה אמיתית  בראשית העשור הקודם  היצעתי לאגודה הישראלית  למדע בדיוני לבחור  בגפני כאורח כבוד באחד הכנסים שלה בגלל תרומתו הגדולה מאוד לדעתי לספרות הפנטזיה והמדע הבדיוני הישראלי.גפני הרי יצר את דמות המדע הבדיוני  הישראלית הקלאסית  מכל דנידין הרואה ואינו נראה. נציגי האגודה סירבו בתוקף .כפי שהתברר לי ממגוון של שיקולים ובהם העובדה שגפני הוא דמות שנוייה במחלוקת מבחינה פוליטית וגם מכיוון שהתקשו לראות בסדרה על הילד הבלתי נראה הנלחם באויבינו סדרת "פנטזיה "אמיתית ".

גפני לא הוזמן מעולם לשום כנס.אולם  הסופר הישראלי היושב באנגליה לביא תדהר שמע ממני על הפרשה וכתב סיפור באנגלית בשם

 THE MASTER שהוא מעין סיפור היסטוריה חלופית על הסופר "שאול כנען " המבקר בכנס מדע בדיוני ישראלי ומנסה להתמודד במהלכו עם ההבדלים בין  החברה הישראלית העכשווית  ובין גיבורי התרבות

 שאול כנען אינו אלא שרגא גפני והסיפור של תדהר  הוא בעיני מחווה אולטימטיבית לחייו וליצירתו של אחד מסופרי הילדים הישראליים הבולטים ביותר לטוב ולרע לאורך שנות קיומה של מדינת ישראל.

הסיפור של לביא תדהר נמצא באתר זה ברשת

http://www.strangehorizons.com/2007/20071008/master-f.shtml

 

שרגא גפני .צילם עודד קרני

ראו גם

שרגא גפני בויקיפדיה

מאמרי הספד על גפני

נפטר הסופר שרגא גפני

מיה סלע מודיעה על פטירתו של גפני

האבא של דנידין נפטר בגיל 85, באתר רשת

אלי אשד, שרגא גפני, הרואה ואינו נראה, באתר mako מאקו, 22 בינואר 2012.

העברי האחרוןהחלק הראשון

העברי האחרון החלק השני

שרגא גפני -האיש בעל אלף השמות

כשהייתי ילד אחד מהסופרים החביבים עלי ביותר היה שרגא גפני. עוד סופרים חביבים עלי היו אבנר כרמלי  מחבר סדרות כמו "הבלשים הצעירים " ( שמי שמכיר אותי יודע שאני מושפע ממנה מאוד ) הימאים והספורטאים הצעירים ואון שריג מחבר סיפורי דנידין הילד הרואה ואינו נראה. לימים גיליתי שכל השמות האלו וגם אחרים הם רק שמות בדויים של שרגא  גפני.

לימים גיליתי שבספריו השונים של גפני ינמצאת מוסווית אידיאולוגיה מיוחדת במינה שהיא בגדר ואריאציה של האידיאולוגיה "הכנענית " של יונתן רטוש ואהרון אמיר.גפני הוא פלג של אדם אחד מהקבוצה הקטנה הזא

לפני כמה שנים היצעתי למארגני כנס המדע הבדיוני "איקון " של האגודה הישראלית למדע בדיוני להזמין את שרגא גפני כאורח כבוד של הפסטיבל.
וזאת גם מאחר שגפני יצר את הדמות האיקונית היחידה של מדע בד'יוני מקורי "דנידין הילד הרואה ואינו נראה".
מארגני הפסטיבל מסיבותיהם השמורות עימם דחו את ההצעה
הסופר הישראלי לביא תדהר שכותב סיפורי מדע בדיוני ופנטסיה באנגלית המשיך מכאן ובעקבות שיחה עימי על הפרשה ועל גפני יצר סיפור שעוסק בתיאור של מה היה קורא אילו מישהו כמו שרגא גפני היה מבקר בכנס מדע בדיוני מודרני.
הפרטים של הסופר בסיפור שונו במקצת ,וגם שמו אינו שרגא גפני אלא "שאול ". אבל זה פחות או יותר האיש בעצמו כפי שהוא מתואר בידי מישהו שאינו מכיר אותו אישית אלא מדמיין אותו על סמך קריאה ושיחות עם אנשים שמכירים את האיש..
והנה הסיפור שלצערנו קיים רק באנגלית .ראוי שמישהו יתרגם אותו לעברית :
The Master

על שרגא גפני הסופר בעל אלף השמות ראו

העברי האחרון ?:חמישים שנות סדרות של שרגא גפני  החלק הראשון

החלק השני

סדאם חוסיין -הקצב מבגדד

.קריקטורה מאת  יעקב שילה.

( הכתבה הופיעה במקור  בגירסה מקוצרת במגזין "טיים אוט " לרגל הוצאתו להורג של סדאם .

 

לרגל 4 שנים לפריצת מילחמת עיראק להלן כתבה כעל "הקצב מבגדד" השליט המגלומן שהאמין שהוא יורשו של שליט בבל נכוכדנצר ושרצה להקים מחדש את האימפריה הבבלית    האיש שהיה גם סופר פורה של ספרות יפה ושל רומנים של ספרות קלה . האיש שלשם השמדתו יצאה ארה"ב לפינה זאת של העולם .האיש שאם כי חוסל דומה שימשיך לרדוף את תושבי האיזור בצורות שונות ומשונות עוד זמן רב ,סאדאם חוסיין .

תישן ,סדאם ,לעולמים
יהיו לילות .יהיו ימים
החילים מנמנמים ,
החלומות האיומים
המפציצים ,התנחומים ,
אנגלית בראש לעולמים .
( דוד אבידן ,בתוך "המפרץ האחרון –שירי סופת המדבר" , 1991)

קריקטורה מאת דידי וצילה מנוסי.

ב30 בדצמבר 2006 הוצא להורג "הקצב מבגדד " הרודן הרצחני של עיראק לשעבר סדאם חוסיין עד לפני כמה שנים אולי הרודן המפחיד ביותר בעולם לאחר שהיה כלוא והועמד לדין במשך קרוב לשנתיים. אבל נראה שלמרות זאת הוא ימשיך לחיות בדמיון הסונים העיראקיים כקדוש מעונה ובדמיון השיעים העיראקיים כדמות של שטן.

על פי הדיווחים השופט שהורה להוציאו להורג נאלץ להימלט מעיראק והוא חי כעת  במקום מסתור בלונדון מפחד נקמת שוחרי זכרו של סאדאם.
אחרי הכל הרודן המשופם כבר הוצא להורג מזה 15 שנה לפחות ביצירות שונות של מותחנים של ספרות פופולארית" ישראלית וזרה למבוגרים ולילדים  אבל הוא המשיך להחיות ולאיים.
הרודן העיראקי הגרנדיוזי עורר את הדמיון הישראלי כ והמערבי פי שלא עורר שום שליט ערבי לפניו ( להוציא אולי נאצר ).  מועמר קדאפי  שליט לוב ויאסר עראפת למשל אפילו לא התקרבו אליו.  ברצחנותו ובאימה האמיתית שעורר סאדאם היה דמות מושלמת לבטא עימה את האיום הערבי-איסלאמי שעומד להתפרץ בכל רגע והוא הפך מעוד מנהיג ערבי רגיל כפי שהיה עד סוף שנות השבעים לאיקון של אימה והרס אטומי בדמיון המערבי והישראלי.
זה החל עוד בשנות השמונים כאשר מטוסים ישראליים השמידו את הכור האטומי שלו שעימו תכנן לבנות פצצות גרעיניות. סופרים שונים חיברו מותחנים על נסיונות של סאדאם לחדש את כלי הנשק הגרעיניים אבל לשיא השפעתו על הדמיון הישראלי והעולמי היגיע בימי מלחמת המפרץ הראשונה בראשית שנות התשעים . סאדאם היה אז בכל מקום כמעין צל מאיים עם הסקאדים שלו . שרו עליו שירים מבזים ברדיו כמו להפחיד עימם את "הקצב מבגדד" . פורסם עליו קובץ בדיחות "כל בדיחות סדאם " בהוצאת סקאד בגדד "

סדאם זה מסתבר שנא מאוד בני אדם
הוא גם לא ידע להבחין בין דם לדם
ולא היה אכפת לו ,למשל להקריב
מליון חילים כדי לנצח את היריב
( מתוך "הרשע מבגד מד מאת משה אלון )
הוא הופיע כגיבור סיפור ילדים בשם "הרשע מבגדד "  שכתב משה אלון סדרה פוליטית לילדים ,1992 עם ציורים זוועתיים במיוחד של סאדם של אבי כץ שבה תואר כמעין מפלצת להפחיד עימה את הילדים , הסיפור תיאר את חייו של סדאם בחרוזים לילדים הקטנים אבל סוף טוב (שהוא רע לסדאם ) הובטח לילדים בסיום אם כי זה עוד לא היה ברור בזמן שהספר הופיע בזמן שיא של מתקפת הטילים  העיראקית על ישראל בעת מלחמת המפרץ הראשונה.
בספרות הבדיונית הצליחו פעילויותיה של ישראל כנגד סאדאם  הרבה יותר.


"…סדאם חוסיין אל תכריתי .עמי העולם מאשימים אותך בפיתוח כלי נשק לרצח המוני ,ובביצוע רציחות ,שימוש באוצרות הטבע ובעושרה של עיראק למטרות הרס השמדת עמים ולחיסול אנשים בודדים והשמדה עצמית ..ברצח מיליוני אנשים חפים מפשע ,חיילים ואזרחים ,גברים ונשים ,זקנים וטף שנרצחו במיתות אכזריות שונות ומשונות במלחמה ,בחזית ובעורף על ידי פצצות ,יריות טילים ,פצצות כימיות ,ביולוגיות והטבעה נהרות והרשימה ארוכה. "
..סאדאם ניפח את חזהו והתיישב כולו אומר שחצנות :

"מודה באשמה .הכל אמת .האימפריה העיראקית שבניתי תתקיים אלף שנים ,גם אם תנתקו את הראש מהגוף. על אף ההפצצות האכזריות שלכם עיראק עדיין כה חזקה ,עד ששום כוח בעולם לא יוכל להרסה. ..לא עוד "שואה " עיראקית ,נהפוך הוא ! הגיע זמנה של עיראק לדרוך על בימת ההיסטוריה העולמית ..האימפריה שלי תשתרע מהאוקיינוס האטלנטי ועד הודו ,יחיו בה 860 מליוני מוסלמים ,והיא תתקיים לנצח נצחים . עיראק הפכה למפלצת אדירה בעלת ראשים רבים ".
( מתוך "100 ק"ם לבגדד " מאת יעקב אבישר")

הסופר יעקב אבישר פירסם ב-1993 את המותחן" 100 ק"מ לבגדד" סיפורם של סוכני בכ"ה (ביטחון כלל העולם ) המיומנים הנועזים ואמיצי הלב שתוך שיתוף פעולה עם בגדדים טובים מצליחים להוציא את הדיקטטור העיראקי ממיטתו בבגדד ,להטיסו למקום מבטחים ,כדי להעמידו למשפט העמים .סאדאם בספר אינו מוצא להורג הוא נכלא בתא קטן במשך שנים רבות עד שהוא מת במחלה..
מאז הופיע סדאם עוד במותחנים רבים נוספים כמו "צל מעל בבל " של דיויד מייסון (תרגם יוסף אשכול , הוצאת ספריית מעריב, 1993) שתיאר את ההתנקשות ( המוצלחת ) בחייו בידי מתנקש מומחה שקיבל שכר של עשר מיליון דולאר תמורת רצח סאדאם לפני שישיג נשק גרעיני או בקטריולוגי עוד בשנות התשעים.
סאדאם כיכב במותחן ידוע אחר של פרדריק פורסייט (מחבר "נשיא על הכוונת " ) " בשם אגרוף האל ( עברית מיכאל אביב , הוצאת שלגי , 1994. ) שבו נמנעה השגת פצצת אטום בידי סאדאם בזמן מלחמת המפרץ הראשונה ממשל ברגע האחרון אם כי הפעם הזאת הוא לא חוסל.עדיין.

הקצב מבגדד  נגד חסמבה ודנידין

"

"

מותר לשאול משהו ? שאלה רחל סגנית מפקד חסמבה "מה  בדיוק אנחנו הולכים לעשות ?
רחל שמעת פעם על הסקרנות שהרגה את החתול ? צחק יואב צור .
סליחה "השיבה רחל –סליחה "
אין צורך לבקש סליחה רחל "אמר מפקד חסמבה ". זה רק טבעי שתשאלי שאלות ובכן חברים אני מבין שהגיע הזמן לשתף אתכם בתוכנית שלנו וכדי שתדעו בזמן שהגנרל יבוא לכאן מה יוטל על החסמבאים כדי לחסל את סדאם חוסיין הרשע!
…ועכשו תקשיבו כולנו קראנו בעיתונים על הבונקר בבגדד בו מסתתר הרשע סאדאם חוסיין .אתם משערים מה התוכנית ?
לא ! סח בכנות יוסי התימני ומשך בכתפיו מניין אנחנו יכולים לדעת איזה תוכניות יש בראש של גנרל אחד אלוף אחד ומפקד חסמבה ? …
יואב צור הסביר בסבלנות : " הבונקר הזה בו מסתתר סדאם חוסיין קבור עמוק באדמה ונמצא בלב בגדד ,כדי שאנשים יסתתרו בבונקר הקבור עמוק באדמה ,יש צורך בצינורות אוויר נכון ? ואם ברצוננו שכל המסתתרים בבונקר יצאו החוצה הכרחי להפסיק את זרימת האוויר לבונקר ..".
(יגאל מוסינזון חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . מספר 43 בסדרה. צייר גיורא רוטמן. הוצאת שלגי 1992)

סדאם אפילו הפך בתקופת מלחמת המפרץ לנבל  ססיפורי ילדים שכנגדו התמודדו האיקונים של ספרות הילדים המקומיים .לא פחות מאנשי חבורת הילדים "חסמבה " נשלחו בידי הגנרל האמריקני שורצקופף להתנקש בחייו של סאדאם (!) .בסופו של דבר אם כי אנשי החבורה היגיעו לעיראק הם מעולם לא נפגשו פנים אל פנים עם סדאם ולא התנקשו למרבית הצער בחייו.
ובספר זה יש הקצנה אולי אולטימטיבית של חבורת ילדים כגיבורי על שנשלחים בידי מבוגרים לבצע פעולות מסוכנות במיוחד שמבוגרים אינם מסוגלים לבצעם של חיסול רודן כמו סאדאם. עלילה ילדותית תרתי משמע אבל היא מייצגת את המסר של הסדרה של הילדים כשליחי העם והחברה וגם במשימות מסוכנות העלולות להביא למוות אבל מביאים באופן קבוע להצלת המדינה . אם נרצה יש כאן רעיון של הילדים כ" לוחמים" למען האומה שאינו שונה כל כך מהרעיון הפלסטינאי של הילדים כ"שהידים " מתאבדים למען האומה.

"דנידין עשה זאת שוב !" אמר הרמטכ"ל בדיון שנערך ב"בור "לסיכום התקפת הטילים העיראקית
האחרונה על ישראל " לפי כל הדיווחים המגיעים אלי ,כל 24 הטילים הביולוגיים שנורו על ארץ ישראל התפוצצו הרחק מאזור אלף… .
הוא עשה כנראה הרבה יותר מחיסול הטילים הביולוגיים" אמר ראש אמ"ן " דרך ירדן מגיעות מעיראק שמועות שכל קציני המטה הכללי של עיראק הורעלו ושהם גוססים עכשיו גסיסה זוועתית …נראה לי שדנידין עשה שימוש מוצלח לא רק באבקת החלב הטובה שלקח איתו מישראל אלא גם באבקת החלב הלא טובה הנגועה בוירוסים ובחיידקים שסאדאם וקציני מטהו התכוונו לשגר בטילים אלינו !…
"אם השמועות נכונות וצמרת הפיקוד העירקי אמנם הורעלה –על ידי דנידין כנראה בחומרים הביולוגיים שהוכנו בשבילנו "אמר הרמטכ"ל בדריכות –" אולי הדביק דנידין גם את סאדאם חוסיין באמצעות חומרים אלה במחלה קטלנית ?"
( מתוך :דנידין משגע את סאדאם " מאת "און שריג " הוצאת אופוס ,1991) .

איקון אחר שכן היגיע לבונקר של סאדאם בתחתית בגדד היה דני דין הילד הרואה ואינו נראה גיבורו של "און שריג (הלא הוא שרגא גפני ).בספר "דנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם". . (פרק מהספר הופיע לראשונה תחת השם "דנידין במערב עיראק " בעיתון "ידיעות אחרונות -עיתון תל אביב" 15.2.91 עם איורים של מ. אריה הצייר המקורי של דנידין במסגרת פרוייקט מיוחד של העיתון לרגל מלחמת המפרץ . . מן הסתם על מנת להעלות את המורל של הקוראים הציניים בדרך כלל של העיתון .

סיפור זה על עלילותיו של דנידין בבונקר של סאדאם זכה כנראה להצלחה רבה כל כך עד שהורחב לספר שלם "דנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם ". ( הוצאת אופוס.1991).רק שהפעם עם איורים של פזית מלר-דושי. לספר היה אמור להיות ספר המשך "דנידין מנהל את מלחמת המפרץ" שבו מן הסתם היה דנידין נפגש לסיבוב המשך ( סופי ? ) עם סאדאם אך למרבית הצער הוא לא יצא לאור אולי בגלל שמלחמת המפרץ הסתיימה מהר כל כך .

בספר זה מגיע הילד הרואה ואינו נראה ( שכבר שיגע בעבר את מנהיג מצרים נאצר ואת מנהיג ירדן חוסיין במפקדותיהם ) ושם מנע מסדאם בתעלולים שונים ומשונים לשלוח על ישראל "פגזים אטומיים " ונשק בקטריולוגי . הוא זרק פצצות סירחון בבונקר שהפכו את חייהם של סאדאם והגנראלים שלו לגיהנום ,והרעיל אותם בסוגי רעל שונים שאותם תיכננו לשלוח על טילים לישראל משנה את ההודעות של סאדאם המוקראות בידי אנשי התקשורת הנכנעים שלו ( דנידין כמסתבר ידע היטב ערבית עיראקית ) והופך את הבונקר של המנהיג העיראקי לחוחה ואיטלולא,מלווים בבוז תהומי לערבי המטומטם.  סאדאם אמנם לא חוסל בידי דנידין אבל רוב קציניו הורעלו בידי הילד הישראלי המתוחכם . ..

אם נרצה הפעילות של הגיבורים הילדים הישראליים האלו בלב עיראק הייתה מעין תראפיה עבור עמיתיהם בישראל שכל מה שהם (והוריהם ) יכלו לעשות היה לשבת בחדר אטום לבושים מסיכות ולכסוס אצבעות בזמן שחשבו על מה שאותו רודן משופם מתכנן ..

י .
אם נרצה הפעילות של הגיבורים הילדים הישראליים האלו בלב עיראק הייתה מעין תראפיה עבור עמיתיהם בישראל שכל מה שיכלו הינה לשבת בחדר אטום לבושים מסיכות ולחשוש .
במציאות הלא בדיונית בישראל היו דיונים שונים על תוכניות לחסל את סאדאם וב-1992 קרה אסון רחב מימדים בבסיס צאלים במסגרת אמונים לתרגיל למבצע של סיירת מטכ"ל לחסל את סאדאם בעיראק.לא מן הנמנע שמבצע זה אולי הושפע או השפיע על מותחנים מהסוג הזה.

. .

סאדאם גיבור הקומיקס

 

SADAM COMICS IN PRISON

קטע מסיפור קומיקס עיראקי על סאדאם חוסיין

ב-ראשית 1978 כאשר סאדאם עדיין לא היה שליט יחיד של עיראק  אלא "רק " מספר 2 בצמרת השלטון ולא ידוע כל כך גם לתושבי עיראק עצמה,  פירסם סופר אנונימי בשם עבד אל אמיר מעלה רומן היסטורי בשם " " הימים הארוכים " שגיבורו היה כאורה אנונימי ודמיוני אך לכל קוראיו   ברור היה משמדובר  בלא אחר מאשר סאדאם. הרומאן שלבסוף היגיע לגודל של שלושה כרכים תיאר את מאבקו של גיבור בשם מוחמד בן חוסין אל צאקר (בערבית "הנץ" ) לאחר שניסה להתנקש במנהיג עיראק ב-1959 ניסיון שנכשל וכתוצאה מכך נאלץ לנדוד ולברוח ולנדוד הרחק למצרים. אותו צאקאר הוצג ברומן ההיסטורי הנ"ל כגיבור המושלם.לקהל העיראקי לא הייתה  כאמור כל בעיה לזהות את הדמות עם סאדאם חוסין שהסיפור המעריץ התבסס על פרשייה אמיתית בחייו . ככל הנראה הגיבור לא נקרא בשמו של סאדאם מאחר שזה עדיין היה רק האיש מספר 2 במדינה והצגתו בשמו האמיתי כגיבור כזה הייתה עלולה להתפרש כקריאת תגר בוטה מידי כנגד הנשיא ואולי אף להכשיל את חוסיין במירוץ לצמרת.
.לאחר שסאדאם הפך  לבסוף לשליט יחיד  תוגמל הסופר עבד אל מעלה תוגמל היטב . הוא הפך למנכ"ל הרשות הכללית של הקולנוע והתיאטרון ולאחר מכן לחבר המועצה הלאומית של עיראק ולאחר מכן לתת שר התרבות וההסברה ולאחר מכן לדובר הצבא ומנהל המחלקה לאינדוקטרונציה פוליטית ליד משרד ההגנה . ללמדך שיש שכר למי שכותב ספרים על סאדאם . .ובתוקף תפקידו זה הפך "הימים הארוכים "   לסרט קולנועי באורך מלא ולסדרה טלוויזיונית שהוקרנה לא רק בעיראק אלא גם בארצות ערביות רבות . שם בניגוד לספר הגיבור כבר לא היה אנונימי וניתן שמו המלא ,סאדאם חוסיין.

בסרט גילם את תפקיד סאדאם חוסיין לא אחר מאשר בן דודו וחתנו של הנשיא חוסיין כאמאל חסן שנבחר לתפקיד בשל דמיונו הרב לגיבור.לימים איבד הבן דוד את חינו בפני הנשיא ואז כל עותקי הסרט הושמדו.
הסיפור ההרואי אפילו עובד לאלבום קומיקס בידי האמן אדיב מאקי. סיפור הקומיקס שהיה עיבוד חופשי של הכרך הראשון של "הימים הארוכים " תיאר את ניסיון ההתנקשות של חוסיין ב1959 ברודאן עיראק בשנות החמישים עבד אל קארים קאסים את כישלונו של ניסיון ההתנקשות ואת בריחתו של חוסיין מהמשטרה באמצעות מסע נועז במדבר לסוריה בחברתם של בדוים ( שסאדאם מתגלה כמי שמסוגל להתמודד עם תנאי המדבר טוב יותר מהם ) ומשם לביטחון הסיפור הסתיים עם עליית שמש השמש כשנגיבור מכריז "זה יום חדש לאחר ימים ארוכים "( ומסביר בכך את שם הרומאן ).

SADAN COMICS THE END
תמונת הסיום של סיפור הקומיקס על חיי סדאם.
בסיפור הוצג  גיבור כפי שסאדאם אהב לראות את עצמו.

.( סיפורי קומיקס מקבילים נכתבו על חייהם של מנהיגים ערביים אחרים ,נאצר וקדאפי הלובי ,אך אלו היו תמיד יצירות שנכתבו בצרפתית ורק תורגמו לערבית בעוד שכאן המדובר היה ביצירה עיראקית מקורית דבר שאולי מראה על העניין המיוחד שהיה לסאדאם בתעשיית הקומיקס בארצו ).

מאידך …. סאדאם כיכב בסיפורי קומיקס גם בצורה שונה. הוא היה לאורך השנים גם מטרה למאמצי חיסול בסדרות קומיקס אמריקניות שונות של גיבורי על.

Issue
חברת "מארוול "  האמריקנית שלחה את הגיבור הפטריוטי שלה "המעניש"  להיאבק בסאדאם ב1991 במסגרת מלחמת המפרץ הראשונה בחוברות מספר 47 -48 בסדרה זאת שנשאו את הכותרים "Caught in a Desert Storm ו Next Stop Baghdad".-שבמהלכם שיתף  הגיבור הפטריוט האמריקני פעולה עם סוכני מוסד ישראליים   במבצע חבלה  בתותח ענק שאותו בונים אנשי סאדאם, תותח על מהסוג שכנגדו נאבקו סוכני מוסד ישראליים  במציאות הלא קומיקסאית כשכללה נראה חיסלו את המדען הבריטי שהיה אחראי לו.

" המעניש"  לחם במלחמת המפרץ הראשונה גם בסרט שנעשה על פי סדרת הקומיקס.
עדות לכך שגיבור הקומיקס של האחד הוא הנבל של השני.
חוץ מזה סאדאם היה גם צרכן גדול של אמנות "קלה " .חיילי ארה"ב מצאו באחד מארמונותיו של סאדאם , שהוקדש ככל הנראה למפגשים עם פילגשיו המרובות , אוסף של יצירות פנטסיה , שנוצרו במקור כעטיפות לספרי פנטסיה ומד"ב. לרוב היצירות תיארו בחורות חצי ערומות במפגשים עם דרקונים ומפלצות.
בדיעבד לאחר שפרצו החיילים האמריקניים לארמונו של סאדאם  התברר שהוא היה אספן של תמונות פנטזיה של ציירי פנטזיה ידועים כמו רואנה ואיורים  של ספרי הרפתקאות פנטסטיים שונים של מחברים כמו אדגר רייס בוראוז. .

נבוכדנאצר החדש

תמונה מהספר "הרשע מבגדד" . אייר אבי כץ

יותר מפעם אחת הייתה עיראק קרש הקפיצה של תרבות חדשה במזרח התיכון ,ועתה נשאלת השאלה הנוקבת ,עם מנהיג כמו האיש הזה ,עם עושר משאבי הנפט ועם עם תקיף כמו העם העיראקי ,האם תחזור עיראק לתפארתה שמכבר ,ושמו של סאדאם חוסיין ינשא בנשימה אחת עם שמותיהם של חמורבי ,אשורבניפל ונבוכנדנאצר ,אל מנצור והארון אל ראשיד ? אין צורך לאמר שהם לא עשו כדי מחצית ממה שכבר השיג הוא ליד ההגה של מפלגת הבעת ' הערבית הסוציאליסטית ,והוא רק בן 44. ".

(קטע מתוך מודעת פירסומת של הממשלה העיראקית בעיתון "טיימס " של לונדון שאולי נוסחה בידי סאדאם עצמו ,1980)

חלק מהעניין בסאדאם בעולם נבע מהעובדה שהוא לא ראה את עצמו כ"סתם "שליט גדול. אלא היה מגלומן אמיתי ( ונדיר מאוד בעידן זה ) שראה את עצמו כהתגלמות החיה של ההיסטוריה של עיראק כולה מימי שומר ועד ימי השלטון האשמי ושלטונו היה לדעתו רק חוליה אחת בשרשרת דל אלפי שנים אם כי החוליה הגדולה מכל .דיוקנותיו מילאו את הארץ והלצה מקובלת  בעיראק העמידה את אוכלוסיית עיראק ב28 מיליון 14 מיליון עיראקים ו14 מיליון דיוקנאות של סאדאם. . נכתב ."על סאדאם נכתבו שירים שונים כמו למשל השיר הזה של המשורר עזאי דרא אל טאי שהדגישו את הפאן המגלומני הזה בשלטונו של סאדאם:

בעת ' ושמו סאדאם
אנחנו אהבה ושמה סאדאם
אנחנו עיראק ושמה סאדאם
אנחנו עם ושמו סאדאם

. הוא היה ידוע כמי שהיה שקוע שעות על שעות בקריאת סיפורים ארוכים ודמיוניים – עלילות אופייניות למסורת הערבית העממית, אך ללא ספק גם בהשראת מוטיבים אוטוביוגרפיים: אהבות גדולות, ארמונות נצורים, קרבות בלתי נשכחים במסופוטמיה של האשורים והבבלים (ובעיקר נסיכים בוגדים ונבגדים, תככים במשפחה, מלכים מרירים שבניהם חתרו תחתיהם"..

תמונה מהספר "הרשע מבגדד". אייר אבי כץ

על פי הדיווחים סאדאם שהעריץ הערצה עיוורת את העולם הקדום של שומר אשור ובבל והזדהה יותר מכל עם המלך הבבלי הקדום נבוכדנאצר השני  שבין השאר כבש את ממלכת יהודה והשמיד אותה והגלה את תושביה לבבל . זכר אותו מאורע היסטורי היה יקר לסאדאם שהודה גלויות כמה פעמים עד כמה עז רצונו ללכת בעקבות מלך בבל הקדום וראה את עצמו כנבוכדנאצר מודרני ."חי אלוהים אכן אני חולם ומייחל למלא את תפקיד נבוכדנצר ,כבוד הוא לכל אדם לחלום על תפקיד שכזה. ומה שחשוב לי יותר מכל בנבוכדנאצר הוא הקשר בין כישרונם של הערבים לבין שחרור פלסטין .נבוכדנאצר היה אחרי הכל ערבי מעיראק שהביא עבדים יהודים בשלשלאות מפלסטין .. ..
וכך במהלך לילה אחד של חגיגות ליליות סאדאם הזמין דיפלומטים להסתכל למעלה ושם למעלה חגו פורטרטים של סאדאם ושל נבוכנדנאצר שהוקרנו אל אויר השמיים בידי קרני לייזר. כשתווי פניו של סאדאם תוארו בצורה הקרובה עד כמה שאפשר לתווי פניו של נבוכדנאצר כפי שהוצגו בפסלים קדומים .

איור מהספר "הרשע מבגדד". אייר אבי כץ

ב1989 סאדאם ערך טקסי קבורה רשמיים לשרידיהם של מלכי בבל ובנה מצבות חדשות על קבריהם . ובה בעת החל בשחזור חפוז של העיר הקדומה בבל חלקים שלמים של החורבות העתיקות פונו בדחפורים כדי לפנות מקום לחומות לבנים צהובות .ורבבות הלבנים נשאו כתובות מיוחדות להזכיר לדורות הבאים כי "בבל של נבוכדנאצר שוקמה בימי הנהגתו של הנשיא סאדאם חוסיין ". הוא הציע פרס של אחד וחצי מליון דולאר לאדריכל שיצליח לשחזר את הגנים התלויים של בבל ,אחד משבעת מפלאי העולם העתיק.
כתוצאה חוגי הימין הקיצוני והדתיים האדוקים בארה"ב ( שעליהם נמנה הנשיא בוש) ראו בסאדאם את התגלמותו של האנטיכריסט שעל פי הברית החדשה אמור היה לבנות מחדש את בבל .וייתכן מאוד שזאת אחת הסיבות להפיכתו ליעד מרכזי להתקפה.

קריקטורה מאת זאב פרקש.

סאדאם הרבה לזהות את עצמו עם שליט בבגדד בסיפורי אלף לילה ולילה הארון אל ראשיד .כמו שזה נהג לסייר בצורה אנונימית בבגדד כדי להתרשם מהלך הרוחות האמיתי בממלכתו כך גם סאדאם היה נראה יושב בבית עיראקי רגיל כאחד מפשוטי העם ומבקש לשמוע את דעות מארחיו עליו ועל מדיניותו.  המארחים שהעמידו פנים כאילו לא זיהו כלל את נשיאם שתמונתו פיארה כל קרן רחוב ,לא חסכו בשבחים על הישגיו המדהימים .ואז כשהיגיע סאדאם לבסוף למסקנה שהנושא מוצה עד תום היה חושף את זהותו האמיתית כיכול להפתעתם ולשמחתם של המארחים.ברגע  זה היה עולה על פניו של סאדאם חיוך רחב ואמיתי  שכן לכאורה לדעתו הוא זכה לאהבת נתיניו ובהערצתם הכנה. לאחר מכן קטעים אלו שצולמו הוצגו בטלוויזיה.  ניתן לתמוה האם סאדאם האמין באמת ובתמיד שמפגשים אלה לא היו מבוימים ושהוא אכן לא זוהה בידי נתיניו ?

סאדאם הרבה לזהות את עצמו גם עם צאלאח א דין השליט המוסלמי מימי הביניים למרות שזה היה כורדי ( עובדה בעייתית שהוצנעה בעיראק של סאדאם ) וזאת מסיבה פשוטה הוא נולד בעיר הולדתו תכרית.וסדאם אף תיקן במקצת את גילו כלפי מעלה ובפרסומים רשמים נכתב שהוא נולד ב-1937 וזאת למרות ש בפירסומים רשמיים מוקדמים יותר שהם כנראה המדויקים נכתב נולד ב1939 . וזאת על מנת שיראה כאילו נולד 800 שנה בדיוק לאחר שנת הולדתו של צאלאח א דין בתכרית. סאדאם הוצג במאמרים בספרי ילדים שפורסמו תחת שלטונו כגלגולו וכהתגלמותו החדשה של צאלאח א דין כמי שישלים את פעלו של צאלאח א דין ויכבוש את פלסטין שמונה מאות שנה בדיוק לאחר הכובש הקודם מידיהם של הצלבנים החדשים הציונים.
עוד דמות מודרנית יותר שהשפיעה על סאדאם מאוד הייתה של הדיקטטור הסובייטי סטלין .מקורבים דיווחו שלסאדאם הייתה ספריה שלמה שהוקדשה אך ורק לסטלין , והוא למד ממנו רבות ,וכידוע גם דמה לו מאוד בדרכי פעולה ואף במראה החיצוני.

סדאם הסופר

עטיפת רומן ההרפתקאות "צא מכאן ארור! " מאת סאדאם חוסיין.

סאדאם היה אחד הפוליטיקאים הבודדים בימינו שעסקו באופו רציני בכתיבת ספרות יפה בין שזאת נתחברה על ידיו או על ידי סופרי צללים כפי שעשו סלבריטאים רבים אחרים.
הוא חיבר כמה וכמה ספרים שכולם עונים להגדרה של "ספרות קלה " ביזארית במיוחד.אבל היה סופר פורה הרבה יותר משנהוג לחשוב.

ב1988 פורסם בעיראק "המילון הפוליטי של סאדאם חוסיין " שכלל 500 מושגים וביטויים פוליטיים שיצר שקובצו ובוארו על ידי המשורר מוחמד צאלאח עבד א רוא והללו כללו אימרות של סאדאם שכיום גם בזמנו יכולות לעורר רק הרמת גבה כמו למשל האימרה "הדמוקרטיה היא מקור כוח לחברה". . לאחר מכן הוצאו לאור במהדורה מיוחדת "כל כתבי סאדאם חוסיין "ב-18 כרכים.

מבקרי ספרות, סופרים ומשוררים עירקיים כתבו בימי שלטונו מאות מאמרים שהעטו על יצירותיו הילה של גאוניות וגדולה. היו שטענו שהוא משתמש בכותבי צללים הכותבים בשבילו זרם בלתי פוסק של נאומים, אבל ישנן הערכות שכתיבתו שהייתה פורייה מאוד הסתכמה ביותר ממאתיים פרים מאמרים ומסות שונות ( וככל הנראה כללה גם מונולוגים שונים שאותם השמיע בטלוויזיה וברדיו שהשמעתם נמשכה לעיתים שלוש ואף ארבע שעות ולאנשים אסור היה להפסיק להאזין להם באמצע . ) הוא פירסם מאמרים וספרי היסטוריה ופילוסופיה;..הוא כתב כמעט על כל נושא אך בעיקרון כתביו נועדו ליצור פילוסופיה שתצדיק את מעשיו.
בין יצירותיו הייתה גם סיפורת. ועליה התפרסם במיוחד . לפני פרסום הספרים חילק אותם סאדאם בצנעה לכותבים מקצועיים בעיראק כדי לקבל הערות והצעות. איש  לא העז להיות גלוי כלפי הסופר הנ"ל   – רמזו לו  שהכתיבה בוסרית מאוד ונגועה בפדנטיות נוקשה – אבל כולם מנסים לעזור ושולחים לו הצעות עדינות לשיפורים קלים. שני הרומנים הראשונים פורסמו תחת המקבילה הערבית ל"אלמוני", המיתרגמת ל"נכתב על ידי מי שכתב זאת. סאדאם כתב לפחות חמישה רומאנים שונים של ספרות יפה ,וארבעה מהם יצאו לאור ללא ציון שמו כמחבר תחת השם הברור לכל "סיפור מאת מחברו ". או "אלמוני ". קטעים מהם הם נכללו בתוכנית הלימודים של בתי הספר בעיראק.
. הרומאנים האלה של סאדם כללו את :

עטיפת "זוביבה והמלך" מאת סאדאם חוסיין .

:
1. זוביבה והמלך (2000) רומן היסטורי המתרחש בימי בבל העתיקה המספר על סיפורו של שליט אבסולוטי, השקוע במלחמה ממושכת ומתישה נגד הפולשים, ואשר הודות לאהבתו לאשת איש צעירה, מצליח להתגבר ולנצח את האויב. ונוושא אותה לאישה לאחר הוא נוקם את האונס שעברה. . הסיפור מתאר כיצד השתנו חייו של מלך אצילי ( דמוי סאדאם כמובן ) בעירק הקדומה כשפגש נערה פשוטה בשם זביבה. הסיפור מתר  כיצד סוחרים עשירים ובראשם היהודי המנוול יחזקאל (, שם שנלקח מהמסורת היהודית של נביא תנ"כי שחי בבבל הקדומה  שידוע מנבואות גוג ומגוג שלו על חורבן העולם בעתיד , השם היה כנראה שנוא על סאדאם במיוחד  הוא הצמיד  אותו לשלוש מהדמויות השליליות בשלושה מארבעת ספריו ) העוסק בספסרות כנגד המטבע הלאומי רוקמים יחד עם האויב מזימות נגד המדינה. המלך מצטרף לקרב האחרון נגד האויב ובקרב זה זביבה נהרגת אבל האוייב הזר מובס. מועצת העם מתכנסת כדי לבטל את השלטון המלוכני בהתאם לרצון העם, אך השכבה הבורגנית מתנגדת לצעד זה. כאשר נודע שהמלך מת מוות טבעי העם מקבל את השלטון. הספר הומחז. והופק לסדרת טלוויזיה של 20 פרקים
, 2. המצודה המבוצרת" ( או "הטירה האסורה ") "" ספר בן 600 עמודים –  על תכניו של ספר זה ישנן שתי גירסאות : על פי גרסה אחת הספר מגולל את סיפורה של  עיראק אחרי מלחמת המפרץ. הראשונה ועוסק ב"מצב הבלתי טבעי בצפון המולדת מזה עשר שנים" המעכב את נישואיהם של גיבור הסיפור שלקח חלק במלחמה נגד אירן עם נערה כורדית. הסיפור מתאר "מצודה מבוצרת" שכוחה טמון ב"אחדותה ובאחדות בניה". אמו של הגיבור דוחה כל הצעה לחלק את המצודה ומדגישה כי "הם ירשו את המצודה ואדמתה ואיש לא יקנה אותה מהם בכסף. רק מי שנותן לה את דמו ומגן עליה הוא בעליה האמיתיים. על פי גרסה אחרת הספר מציג את  סיפור עלייתה לשלטון של מפלגת הבעת' – מפלגתו של סאדאם חוסיין בשנות החמישים והשישים …

3. "גבר והעיר הגדולה" ("Men and a city"), ( 2001) ספר בן 320 עמודים הוא כנראה אוטוביוגראפי ובו מתאר סדאם את תקופת נעוריו u את "הג'יהאד של העם העיראקי". . הספר אוטוביוגרפי שביקש להבליט את המורשת המשפחתית של סאדאם באמצעות תיאור סבו כמי שנלחם נגד הטורקים בתקופת האימפריה העותומאנית . והוא מתאר את חייו של "אביר שבחר שלא להיות אדיש לבעיות ארצו". .
4. "צא ממנה, מקולל "… ספר בן 256 עמודים הדפסתו בבית הדפוס הנשיאותי חורייה ("חופש") הושלמה אך שעות ספורות לפני שוך הקרבות בבירה, ב-10 באפריל הוא נמצא בחיפושי של האמריקנים בארמונו של סאדאם. יותר מ-300 עמודים, כריכה מבריקה, בשער שני מגדלים עולים בלהבות ובצדם שטן, נערה ברעלה ולוחם מניף חרב ועליה סמלי האיסלאם .  על פי דיווח אחד הספר עוסק בפלישה של שבט יריב לעיראק בתקופתו של המלך אברהים, 1,500 שנים לפני הספירה ( עם זאת מאחר שבסיפור מופיעים יהודים"והביזנטים אשר בתקופה שבה עוסק הסיפור הם צד נוסף העוין לערבים.  הוא כנראה מתרחש בתקופה מאוחרת הרבה יותר וכנראה הכוונה לשנת 500 לאחר הספירה ) . למלך אברהים הטוב יש בן רשע בשם "יחזקאל" ,. י יחזקאל חובר בסתר לפולשים. אבל איברהים חושף את מזימתו, מביא לרציחתו, ואחר כך בורח אל המדבר כדי לארגן את מלחמת הגרילה בעזרת השבטים הבדווים, שנשארו נאמנים.
על-פי הבי'קורות , "הסיפור כתוב בדרך כלל בסגנון לקוי ובהקדמתו רומז המחבר (סדאם) כי לעיתים השטן נכנס לגופו של אדם ואז נאלצים הדרווישים או העוסקים ברפואת הנפש להכות במקל על האדמה עליה ניצב האדם שהשטן בקרבו ולומר: 'צא ממנה, מקולל שכמותך'. לדברי סאדאם השטן מתגורר בין עמודי העץ בבתים ישנים 'אך בעידן המודרני הנוכחות השטנית עברה אל אמצעי התקשורת ומרקעי הטלביזיה'. השטן שסאדאם יוצא נגדו בסיפורו הרביעי קיים גם בנשים השמות עדשות צבעוניות בעיניהן, גם 'במנוע של מטוס' וגם 'בכיבוש זר'. מה שמוזר בסיפורו של סדאם הוא שכותרתו עולה בקנה אחד עם גורל המחבר. העירקים אומרים בעניין זה כי נראה שהסיפור 'צא ממנה, מקולל שכמותך' הוא נבואה של סאדאם לגבי אופן יציאתו ויציאת משטרו מעירק.

'כותב' הסיפור מתאר אדם חכם בשם אבראהים שיש לו שלושה ילדים אשר נפטרו לאחר שכל אחד מהם הותיר ילד. הילדים הם יחזקאל, יוסף ומחמוד. הרמז לשלוש הדתות המונותיאיסטיות ברור. סאדאם מתרכז באישיות של יחזקאל (היהודי) וכורך בה מידות רעות: הוא תאוותן, אוהב ממון, בוגדני, מפריד בין אנשים כדי להבטיח את עלייתו ומוצא דרך לכרות ברית עם לא ערבים (אשה פרסית הנשואה לשיח' של שבט ערבי).

הסיפור שופע בתיאורי פריצות וזימה של נשים… והמחבר יוצר בו את דמותו של סאלם הנאבק כדי להוציא את יחזקאל המקולל מאל-שאם [סוריה רבתי]… [כמו כן, הסיפור] מתאר מחזה שבו נשרפים שני מגדלים גבוהים שבנה יחזקאל עם אמירה שסדאם חזר עליה לאחר התמוטטות מגדלי הסחר העולמי בניו יורק: 'זה הסוף של אמריקה'
על פי הדיווחים עוד בשבתו בבית הכלא של עיראק והאמריקנים הספיק סאדאם לכתוב עוד ספר אחד נוסף ספר שירה.

במציאות למרבה הצער סדאם חוסיין המשיך לחיות ולשלוט עוד שנים רבות ,ואת מה שלא עלה בידי חברי חבורת חסמבה , דנידין הילד הרואה ואינו נראה, אנשי סיירת מטכ"ל , וסוכנים חשאיים ישראליים שונים ביצעו לבסוף בני עמו העיראקים . עם זאת נראה שהוא ימשיך לחיות דרך ספריו והאגדה שכבר נרקמת סביבו בידי בני משפחתו ושבטו .

ואת הסוף אתם הרי כבר יודעים ידידי הצעירים
וגם שמתם לב בוודאי לעיתוי המדהים הסמוך לפורים ..
שהרי גם הפעם כוחות האור את הרשע הצליחו להדביר
ורק את טפשותו של הצורר החדש איש אינו מסוגל להסביר.
…אז בואו ונקה כולנו שהלקח לפחות נלמד
הלקח הנורא מפרשת הרשע מבגדד
.
( הסיום לרשע מבגדד מאת משה אלון  )


נחמד אבל דומה שלאחר ארבעה  שנות מלחמה בעיראק יש אנשים שכבר מתגעגעים לסאדאם וליציבות שיצר בעיראק.

נספח : סאדם במותחנים האמריקניים

.
בשנות התשעים "כיכב " סאדאם בגדול במותחנים האמריקניים והבריטיים , והישראליים שעסקו בו בצורות שונות .בסיפור אחד הוא הורה את רציחתו של נשיא ארה"ב שנלחם בו . סיפורים אחרים עסקו במאמציה של עיראק להתחמש בכלי נשק לא קונבנציונאליים ביולוגיים וגרעיניים . למטרות נקמה בישראל ובמערב. וכך למשל בספר Retribution (1995
סאדאם משתף פעולה עם המאפיה ומבריח שלושה פצצות אטום לתוך ארה"ב על מנת להטילן על ערים אמריקניות . בספר The Cobweb (1996)
סוכנים עיראקיים מכינים טרור ביולוגי כנגד ארה"ב  בספרו של  פטריק רובינסון פיגוע ימי( 1997) מאנגלית יורם צלקובניק הוצאת אריה ניר, 1999. ) שם נלחמים נציגי ארה"ב בסוכן עיראקי ערמומי שמטביע נושאת מטוסים אמריקנית וגורם לכך להיראות כמבצע איראני . הסוכן העיראקי הנ"ל חזר והופיע בספר המשך  של פטריק רובינסון בשם  צוללת רפאים (מאנגלית יורם צלקובניק הוצאת אריה ניר, 2000)  .שבו חוסל סופית וכעת בספרי ההמשך בסדרה יכולים הגיבורים האמריקני להתפנות לאויב האמיתי הסינים .
.

בספר של  Lichtman, Charles.  The Last Inauguration
סאדאם מרחיק לכת באמת  ונוקם בניסיון התנקשות בחייו בהוראה לטרוריסט המפורסם קרלוס התן לצאת לרוצח את נשיא ארה"ב בוש ,אך נכשל .לעומת זאת הוא הצליח באותה מטרה בספר אחר שפורסם באותה השנה ,1998  .The Kill Box.  של כריס סטיוארט , שבו נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש הראשון נרצח בנשק ביולוגי של סאדאם כנקמה על מלחמת המפרץ הראשונה וסוכנים מערביים יוצאים לחטוף מעיראק את האיש האחראי .לאורך שנות התשעים הוצג סאדאם כאיום הערבי המוסלמי העיקרי על שלום העולם .מאז הוחלף סאדאם בבן לאדן ובנציגי אל קאעידה אבל סוגי הסיפורים וסוגי מבצעי הטרור לא השתנו ורק קיבלו ריאליה מפחידה שלא הייתה להם בעקבות הפיגוע במגדלי התאומים .

מותחנים באנגלית על סאדאם

Mason, David. Shadow Over Babylon. Dutton, 1993, 1995.
U.S. security expert Ed Howard, a Special Boat Service veteran, agrees to take on the assassination of Saddam Hussein for a $ 10 million pay off.

Forsyth, Frederick. The Fist of God. New York: Bantam, 1994. Corgi Books, 1995..
After the invasion of Kuwait, a British agent is sent to Baghdad to assess the situation and build a resistance movement. He learns that Saddam has a doomsday weapon he is planning to use against the Coalition Allies when they launch Operation Desert Storm.

Ignatius, David. The Bank of Fear. London: Headline, 1994. New York: Avon, 1995.
Sam Hoffman, an American financial investigator, and Lina Alwan, an Iraqi citizen working in London, set out to find the fortune of a dead Iraqi dictator.
Drury, Allen. A Thing of State : a Novel. New York : Scribner, 1995.
A U.S. Secretary of State is forced to confront the leader of an oil-rich Middle East country that has obtained nuclear weapons and threatens to invade a neighboring nation.
Pineiro, R. J.Retribution. New York: Tom Doherty Associates, 1995.

 


Iraq's president SadAam Hussein has managed to assemble three atom bombs to drop them on American cities. An American aviator and a beautiful Israeli agent team up to stop him but not before Baton Rouge, Louisiana, is attacked with nuclear weapons.
Bury, Stephen . The Cobweb. New York: Bantam Books, 1996.
As the Gulf War approaches, Iraqi agents in the U.S. prepare biological terror. The plot is discovered by Sheriff Clyde Banks as he investigates the murder of an Arab student in an agricultural college in Iowa.
Freemantle, Brian. Bomb Grade. New York : St. Martin's Press, 1997.
In Moscow, British agent Charlie Muffin joins forces with operatives of the Russian ministry of interior to retrieve plutonium stolen by local gangsters. The plutonium is destined for Iraq and there is enough of it to make three dozen atom bombs.
Robinson, Patrick. Nimitz Class. 1st Ed. New York: HarperCollins, 1997. Recorded Books, 1997.
In 2002, an American aircraft carrier in the Arabian Sea is sunk by a nuclear torpedo with the loss of 6,000 hands. The U.S. retaliates with an attack on an Iranian submarine base, but as Lieutenant Commander Billy Baldridge discovers the real culprit is a lone Iraqi submariner.
Stevenson , Robert Louis. Torchlight. New York: G.P. Putnam's Sons, 1997.
A terrorist organization is recovering gold from a ship wreck to finance Iraq's missile program. Two CIA agents pose as deep sea divers to find the same treasure.
Lichtman, Charles. The Last Inauguration. Hollywood, Fla.: Lifetime Books, 1998.
In retaliation for an attempt on his life, the Iraqi dictator Saddam Hussein orders the assassination of the U.S. president. The job is given to Carlos-the-Jackal, but a former CIA agent will make sure he won’t succeed.
Stewart, Chris. The Kill Box. New York: Evans, 1998.
After ex-president George Bush dies, a victim of Iraqi germs, an airborne operation is mounted to abduct from Iraq the man responsible. From him, the government hopes to learn the location of hidden germ sites in the U.S.

Flem-Ath, Rose. Field of Thunder. Toronto: Stoddart, 1998.
August Riley of the CIA is on a mission to destroy Iraqi biological weapon. He receives the needed help from Zuleika Maher, the estranged wife of the scientist who developed it.
סך הכל במהלך שנות התשעים פורסמו כ-15 רומאנים שהיצגוו את סאדאם כאיום מתמשך על המערב . רומאנים וספרי בדיון על סאדאם חוסיין בעברית

והנה רשימה שלהם :

van dorn mission bagdad

רד ון-דורן  ( שם בדוי ?) המשימה בגידה : פרשת ריגול על רקע הכור האטומי בעיראק תגא, תל אביב , 1983.
כל בדיחות סדאם ,הוצאת סקאד ,בגדד, 1991. ( חוברת של 18 עמודים של בדיחות על סדאם וכל בני משפחתו )

דוד אבידן המפרץ האחרון :שירי סופת המדבר ושבעה שירי רקע ספרי המאה השלושים ,תירוש,1991.  קובץ השירים העברי היחיד שבו מככב  שבו "מככב " סאדאם חוסיין )

 

nakdimon 1
,שלמה נקדימון ועירית עמית פירצה בשמי בגדד ידיעות אחרונות , 1991.


יגאל מוסינזון חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . מספר 43 בסדרה. צייר גיורא רוטמן. הוצאת שלגי , 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית .
"און שריג " ( שרגא גפני ) דנידין הרואה ואינו נראה משגע את סאדאם . אופוס. 1991.(פרק מספר זה
הופיע לראשונה תחת השם "דנידין במערב עיראק " בעיתון "ידיעות אחרונות -עיתון תל אביב" 15.2.91 עם איורים של מ. אריה ).. הספר אוייר בידי פזית מלר-דושי .הספר הבא אחרי ספר זה אמור היה להיות דנידין מנהל את מלחמת המפרץ" אך הוא לא יצא לאור .
משה אלון הרשע מבגדד צייר אבי כץ ,סדרה פוליטית לילדים ,1992.
יעקב אבישר 100 ק"מ מבגדד הוצאת רשפים ,1993.
סיפורם של סוכני בכ"ה (ביטחון כלל העולם ) המיומנים הנועזים ואמיצי הלב שתוך שיתוף פעולה עם בגדדים טובים הצליחו להומציא את הדיקטטור העיראקי ממיטתו בבגדד ,להטיסו למקום מבטחים ,כדי להעמידו למשפט העמים וביצעו את העונש שנגזר עליו.
ח. דוד בעקבות הטילים מעירק :סיפור שהיה במלחמת המפרץ ירושלים ,1993. סיפור מתח חרדי שמערב את דיוני המלחמה של סדאם עם הרפתקאותיה של משפחה חרדית בזמן המלחמה.

דיויד מייסון צל מעל בבל ,תרגם יוסף אשכול , הוצאת ספריית מעריב, 1993.

תקציר ://

צל מעל בבל – דייויד מייסון

ב-29 בספטמבר 1991 נפגשים איש עסקים בריטי ושר בממשלת בריטניה, הם יוזמים וזוממים קשר לרצוח את סדאם חוסיין.
בתחילת אפריל 1992 מסתננים לסעודיה, תשעה אנשים. שבועיים וחצי לאחר מכן עוברים שישה מהם את הגבול לעיראק.
ב-28 באפריל 1992 נורות בכפר תיכרית, כ-130 קילומטרים צפונית לבגדד, שלוש יריות מרובה צלפים ארוך-טווח. שלושה אנשים נהרגים. באמצעי התקשורת אין זכר לתקרית, אבל העיתונות עוסקת בספקולציות מעוררות חשד על מקום הימצאו של סדאם חוסיין.
אדם אחד מצליח לאתר את הקושרים שחדרו מבעד למבוך קווי ההגנה הבלתי חדירים ביותר בעולם. גורלם יתגלה לקורא רק בעמודים האחרונים של רומן המתח המרתק.

 

 

פרדריק פורסיית אגרוף האל עברית מיכאל אביב , הוצאת שלגי , 1994.

תקציר :הספר עוסק   במלחמת המפרץ  ובנסיונותיו של שליט עירא,סאדאם חוסיין להשיג  נשק להשמדה המונית  שם הספר נגזר מתותח האמור לשמש כנשק יום הדין המצוי בידי העיראקים. את הספר הקדיש המחבר, בין השאר, לאלמנות וליתומים של רגימנט ה-SAS.
דיויד אינגטיוס המרגל התמים עברית שלומית קדם ,הוצאת לדורי , 1994.

המרגל התמים דיוויד איגנטיוס ספרי מתח וריגול הוצאת לדורי – ספרי מתח וספרי ריגול// //

//

המוסד בפעולה סיפור אמיתי סיפור ריגול אמיתי המערב את כל מערכות הביון הבינלאומיים במצוד של המוסד הישראלי

אחר סוכן אמריקאי שמרגל עבור עיראק.

אנדרי סוסאן המזימה הסופית  תירגם מצרפתית סמי גרינשפאן  הוצאת גלי אלפה תקשורת ,1996.

ביום  הכיפור 1999 ישראל חותמת על הסכם שלום עם מדינות ערב כולל עם שליט עיראק אך הסכם

שלום זה מתגלה כמזימה להשמיד את ישראל באמצעות מדינות המערב והותיקן.בין ישראל ומדינות ערב מתנהלת מלחמה  ניפתחת מילחמה שבמהלכה נהרג נשיא עיראק הבוגדני.

פטריק רובינסון פיגוע ימי (1997  ) מאנגלית יורם צלקובניק הוצאת אריה ניר, 1999.

סוכני הצי האמריקני נלחמים בטרוריסט עיראקי שליחו של סאדאם שהשמיד נושאת מטוסים גרעינית .
פטריק ררובינסון   . צוללת רפאים מאנגלית יורם צלקובניק הוצאת אריה ניר, 2000

שובו של טרוריסט העל העיראקי שהפעם מעלים צולת אמריקנית.

עמיחי שפירא יום הדין :   רומן אפוקליפטי /    תל-אביב :   חלונות,   2002   תשס"ב.

סיפור עתידני שנפתח בכיבוש המדינה בידי צבאות סאדאם חוסיין ובניו ברצח של המוני ישראלים ואונס המוני ישראליות .אך הכוחות העיראקיים העיראקים  מגורשים עד מהרה  מישראל ומכאן נמשכת העלילה ומתארת את תולדות המדינה בעשורים הבאים.

 

.

פרשת הפצצת הכור הגרעיני בעיראק

Perlmuter., Amos, Michael Handel and Uri Bar-Joseph. Two minutes over Baghdad London : Corgi Books, 1982.
וייסמן,סטיב והרברט קרוסני הפצצה האיסלאמית תרגום דפנה לוי עם אחרית דבר מאת אהוד יערי ,אדם, 1982.

נקדימון ,שלמה תמוז בלהבות :הפצצת הכור העיראקי –סיפור המבצע עידנים, 1986. מהדורה מורחבת ומעודכנת ,1993.

Ben –Porat,Yeshayau and Uri Dan OPERATION BABYLlON . Balland, Paris 1986 McKinnon, Dan. Bullseye One Reactor. The Story of Israel's Bold Surprise Air Attack That Destroyed Iraqi's Nuclear Bomb Facility (Shrewsbury, England: Airlife Publishing Ltd., 1987

•  Herman Wouk The Glory, •

סיפורם של בני משפחה ישראלית משנות השישים ועד להפצצת הכור הגרעיני שבו הם מעורבים .
. קלייד, רודג'ר ו הפשיטה על הכור, הוצאת אריה ניר, 2005

ספרי עיון על סאדאם בעברית

sadam biogrsphy
אפרים קרש ואינרי ראוטס צדאם חוסיין :ביוגרפיה פוליטית עברית עמנואל לוטם ,מערכות ,1991.

לאותר, ויליאם תותח על: סיפור חייו ומותו המיסתורי של ג'רלד בול תרגם עימנואל לוטם, ספרית מעריב, 1991.
לינדקר, הנס וריכרד ריקלמן יצואני המוות :שערורית החימוש הגרמני במזרח התיכון תרגום מגרמנית גבי ברון , עידנים, 1991. ( על החימוש הגרעיני הכימי והביולוגי של עיראק).


מאיר כהן סופה במדבר : המטוסים, הטילים והפצצות החכמות המשתתפים במלחמת המפרץ מודן ,1991.
נחם שחם וצבי רענן (עורכים ) מלחמה במפרץ :קובץ מסות , הוצאת ספריית הפועלים ,1991.
שלמה פרנקל סופה במדבר:הסיפור האמיתי הוצאת ציטרין,1991.

בוב סיימון ארבעים יום עברית יונתן פרידמן,ספרית מעריב ,1992.

תקציר : ארבעים יום היה בוב סיימון, עיתונאי ה-סי.בי.אס שבוי בידי העיראקים במלחמת המפרץ. תמונה מיוחדת של מלחמת המפרץ מ'בפנים'.

מלחמת המפרץ יומן אירועים
עמנואל חסידוב מלחמת המפרץ :יומן אירועים סער ,1993.

תקציר :

מלחמת המפרץ היתה מלחמת שלושים מדינות העולם הנאור, מדינות החופש והשוויון, נגד רודן חשוך ואכזר מבגדד, אדם שאין גבול ליצר השלטון שלו, אשר גרם לחורבן והרס ואחראי למותם של רבבות בני אדםד ללא חמלה ורחמים.  סדאם חוסיין הצליח לשרוד אחרי שתי מלחמות נוראות.   הספר מרכז תיאור היסטורי של תקופת מלחמת המפרץ, ומתוארים בו אישים ומדינאים בעל שם עולמי מכל רחבי תבל.
עמנואל לברן  סופה ושברה :מלחמת המפרץ השנייה והשלכותיה האסטרטגיות,אוניברסיטת בר אילן,1993.
נ.שפרכר "מלחמות אני עשיתי " : יומן אירועי מלחמת המפרץ חלק א' –נפילת הטילים על הארץ והתוצאות . חלק ב' :המאוראותש קדמו למלחמת המפרץ בני ברק תשנ"ג .

אנדי מקנאב בראבו שתיים אפס :סיפורה האמיתי של יחידת קומנדו בריטית הוצאת כתר, 1994. (עלילות איש קומנדו בריטי במלחמת המפרץ)

משה ארנס מלחמה ושלום במזרח התיכון 1988-1992. מאנגלית רמי טל הוצאת ידיעות אחרונות ,1995.
סימה (סילמן ) שכטר ניסי מלחמת המפרץ :כתבות ,ראיונות ,עדוויות וצילומים על הניסים והנפלאות שהתרחשו בימי מלחמת המפרץ ובשיגור הטילים מעירק לישראל מכון הכתב ,ירושלים ,תשנ"ה .
עופרה בנג'י עיראק של צדאם :שיח פוליטי ושפת הכוח הקיבוץ המאוחד,1996.
רוברט ה. סקילס ניצחון ודאי במדבר:צבא היבשה במלחמת המפרץ תרגום וביאור יגאל אייל ,הוצאת מחלקת ההיסטוריה , צה"ל ,1997


וליאם ג.פגוניס עם ג'פרי ל' קרוקשנק    גלגלי הסופה :מלחמת המפרץ הפרסי 1990-1991: לקחי מנהיגות ולוגיסטיקה ממלחמת המפרץ. תרגום ברוך קורות ,הוצאת מערכות ,1998.

אנתוני ה.  קורדסמן   אברהם ר' וגנר     מלחמת איראן-עיראק :   לקחים של מלחמה מודרנית / עברית עמנואל לוטם    תל-אביב :   מערכות,   1998

תומאס א. קינ אליוט א.כהן  סופה בשמי עיראק:המערכה האווירית במלחמת המפרץ עברית מיכאל גוגנהיימר , הוצאת מערכות ,2000.


סעיד ק. אבוריש סאדאם חוסיין פוליטיקה של נקם עברית אריה חשביה ,מטר 2000 תשס"א.

כריכה קדמית

 

סקוט ריטר סוף המשחק :פיתרון בעיית עיראק אחת ולתמיד תרגום בארי דיוויס , גפן 2000 .

שאול שי ( עורך ) העימות העיראקי ישראלי 1948-2000. הוצאת משרד הביטחון ,2002 .
שרית פליסוווסר סדאם חוסיין ומלחמת המפרץ על פי התיאוריה הרציונלית עבודת גמר ,אונ' בר אילן ,2002.
גי אביאד ,יוזמות המלחמה של סאדאם חוסיין :1980,1990 במבט השוואתי עבודת גמר אונ' בר אילן , 2003.
רונן זיידל תכרית והתכריתים : עיירה פרובינציאלית, קהילה רגיונלית ומדינה בעראק במאה ה-'20 עבודת גמר ,אונ' חיפה ,2004.
משה גרונדמן ושי פלדמן (עורכים ) לאחר המלחמה בעיראק משרד הביטחון ההוצאה לאור , 2004.
מיכאל אפל עיראק מלוכה ממלכה רודנות האוניברסיטה הפתוחה, 2005.
רחל חיו בין הפטיש לצדאם :השיח הציבורי בתקשורת הערבית ערב מלחמת ארה"ב-עירק במרץ 2003 עבודת גמר, אונ' בר אילן,2006.

פסח   מלובני  מלחמות בבל החדשה :   עלייתו ונפילתו של הצבא העיראקי בעת החדשה /    מערכות (משרד הביטחון),

תקציר :

בשלושת העשורים האחרונים לקיומו, שחפפו לשנות שלטונו של צדאם חוסין בעיראק, לחם צבא עיראק במלחמות קונוונציונליות רחבות היקף. בראשית התקופה הזו נלחם צבא עיראק נגד צבא איראן במלחמה הארוכה ביותר במאה ה-20 – מלחמה שנמשכה שמונה שנים. מלחמה זו הסתיימה בניצחונו של צבא עיראק, אך רוב מטרותיה לא הושגו. לאחר מכן התמודד צבאה של עיראק פעמיים עם קואליציה של צבאות בראשות ארצות הברית, ופעמיים ניגף.
כדי לעמוד באתגרים האלה נבנה צבא עיראק לממדי ענק: הוא כלל יותר מ-50 דיוויזיות, הוא מצויד בכמויות עצומות של אמצעי לחימה, ושועבדו לו רוב משאבי המדינה בחומר ובכוח האדם.
רק מחקרים מעטים פורסמו על מלחמת עיראק-איראן, ושתי המלחמות של מדינות הקואליציה בעיראק תוארו לרוב רק מן הצד שלהן.
הספר מלחמות בבל החדשה מתאר אל המלחמות האלה מן הצד של עיראק. הוא פורש את תהליכי בניין הכוח של צבא עיראק ומבהיר את מקומו של הצבא בחזונו האישי של צדאם חוסין, שראה בעצמו מעין נבוכדנצר מודרני המחדש את ימי האימפריה הבבלית. בכך משמש הספר מסמך ייחודי המאפשר להבין את התפיסות והערכים של הפיקוד הבכיר בעיראק ואת תהליכי בנייתו וקריסתו של הצבא.
אל"ם (מיל´) פסח מלובני שירת במשך שנים רבות בתפקידי איסוף ומחקר בכירים בקהילת המודיעין. כיום הוא חוקר עצמאי של היסטוריה צבאית.

2010

קישורים רלבנטיים

סאדאם בויקיפדיה באנגלית

סאדאם בויקיפדיה בעברית

דרכו של סאדאם

חייו ומותו של סדאם

סאדאם הביוגרפיה

דע את סאדאם
להיות סאדאם

יוחאי סלע  על סאדאם הנצריסט האחרון

הייתי פילגשו של סאדאם

. איך כמעת תפסו את סאדאם

יורם מלצר על מבצע צאלים

שמעון כהן על מותו של מהפכן

קישורים על סאדאם כסופר

זוביבה וסאדאם חוסיין

אלכסנדר מאן על זוביבה אהובתי 

זביבה והמלך הגירסה התאטרלית

זוביבה והמלך המחזמר

זוביבה והמלך סדרת הטלוויזיה

קיטש ומוות אצל סדאם

צא החוצה ארור

בת השיך נגד הכופרים הציוניים :ספרו הרביעי של סאדאם

צא החוצה ארור המהדורה היפנית

פסוקי הסאדאם

הייתי העורך הספרותי של סאדאם חוסיין
ספרי סאדאם בתוכנית הלימודים

. סאדאם כותב ספרים 
סאדאם אספן ציורי פנטזיה
אוסף הציורים של סאדאם

רומאנים על עיראק

המיתוס של עראפאת

קריקטורה מאת שלמה כהן .

 

האדם השקוף שבטנק המעופף

כתבה מעניינת מאוד במוסף החג של מעריב "האדם שבטנק השקוף ינצח ". בכתבה מתראיין אלוף משנה דודי רוקח ראש מחלקת אמצעי לחימה בזרוע היבשה של צה"ל והוא מספר על האמצעים המלחמתיים השונים שאותם מפתחת יחידתו.

רובם ככולם אם להאמין לכתבה שאובים מסדרות מתח ומדע בדיוני שונות  אם כי אני חושד שבכמה מקרים האלוף משנה מגזים בעניין הזה במכוון בידיעה שכך שהוא יכול לעניין יותר את קהל הקוראים .

בין מקורות ההשראה::סדרת הטלוויזיה "24 " שנתנה השראה לסלולארי שיכול לפוצץ מתאבדים על חליפות הנפץ שלהם"מסע בין כוכבים" שנתנה את האפשרות למעטפת הגנה ששניראית כמו הילה אלקטרו מגנטית שכל  אמצעי החימוש של האוייב ניתז ממנה ללא פגע( וללא ס פק יעיל מאוד נגד קסאמים וקטיושות מעזה והשטחים ).

וסדרת "דני דין הרואה ואינו נראה " של "און שריג " שלנו  שמשמשת השראה למטוסים וטנקים  ולוחמים שיהיו בלתי נראים ,וזאת על ידי הקרנת תמונות של הנוף שבו הם מנסים להיטמע .

 נחמד מאוד והלוואי שיתגשם ואין ספק שמכשירים כאלו יעלו מאוד את יכולותינו. 

  אבל כמה מדבריו של רוקח מעוררים אי שקט ::המגמות שאנחנו רואים בעוד 20 שנה בצה"ל הם של …פחות כסף לפרויקטים ולאמצעי לחימה גדולים ועתירי תקציב תקופת שירות והכשרה קצרה יותר וכדומה. יש היום גם פחות חינוך טכנולוגי ".

יש פחות חינוך טכנולוגי ( ומן הסתם גם הרבה פחות חינוך מדעי ) אז זה אומר שיהיה קשה יותר ויותר ליצר אמצעים מתוחכמים מהסוג שמתוארים בכתבה.  

מצד שני סביר להניח שגם הצד השני חושב על דברים דומים ואחרי הכל הם אינם מטומטמים כלל גם שם.וחוץ מזה אני תמיד זוכר את סיפורו של ארתור סי קלארק "עליונות " על צבא של כוכב לכת בעתיד שכל הזמן משפר את יכולותיו הטכנולוגיות ובכל זאת מפסיד לבסוף כנגד האוייב הפרימיטיבי יותר אך בעל רוח הלחימה החזקה יותר ( מישהו זוכר את ויטנאם?  או לבנון ? ).לעניות דעתי כל הטכנולוגיות המתוחכמות ביותר לא יעזרו לצבא לנצח אם אין מאחוריהם גם רעיונות שמחזקים את כושר הלחימה של אותו צבא.

רומן טורקי: 50 שנות מו"לות של מ' מזרחי

המו"ל מאיר מזרחי מוקף בדמויות מהסדרות שהוציא לאור. ציור של אריה מוסקוביץ (מ.אריה). הוכן במיוחד עבור כתבה זאת.

המו"ל הוותיק מאיר מזרחי חוגג בימים אלה 50 שנה לקיומה של הוצאתו, אחת ההוצאות הפרטיות הוותיקות ביותר , 50 שנה שבמהלכם ההוצאה פירסמה כמה מסדרות הילדים והמבוגרים המפורסמות המצליחות ומאריכות הימים ביותר שידגעה ישראל . סדרות כמו "דני דין " השביעיה הסודית " טקס גיבור המערב הפרוע " ועוד רבות אחרות .
. עוד הוא חוגג את הוצאתן מחדש של סדרות הקומיקס המפורסמות שלו משנות השבעים והשמונים עם גיבורי המערב הפרוע טקס וזאגור ואיש הג'ונגל טרזן, ומוציא לאור גם חוברות חדשות בסדרות אלו.
מאיר מזרחי ייסד את הוצאת הספרים שלו לפני 50 שנה, ומאז הוציא לאור כ-3,000 כותרים, ובכללם סדרות ידועות ורבי מכר שחלקם היו למותגים. דמויות כמו דנידין הרואה ואינו נראה, "השביעייה הסודית" של אניד בלייטון, "הספורטאים הצעירים" של אבנר כרמלי ואחרים, הנקראים בדבקות בידי דור שלישי.
סיפורו של מזרחי עצמו דומה דמיון מדהים לסיפורים שהוצגו ברומנים שמכר במאות אלפי עותקים מפרי עטם של מחברים כמו הרולד רובינס. מהגר מטורקיה שבקושי דיבר עברית ולא התעניין במיוחד בספרים, שבעשר אצבעות ועם כישרון מסחרי עצום ויכולת מדהימה לזהות טרנדים בספרות הקלה, הפך למו"ל מהמצליחים בארץ, הן למבוגרים והן לילדים.
עם סדרות שהיו לקלאסיקה של הספרות הקלה, כמו "דנידין הרואה ואינו נראה", "הספורטאים הצעירים" ו"הימאים", "עולם התנ"ך לילד" (כולם פרי עטו של שרגא גפני), סדרות מתח מתורגמות לילדים של אניד בלייטון וסדרת אלפרד היצ'קוק על חבורת נערים הפותרת תעלומות על-טבעיות למיניהן, שבעצם יצרה את ז'אנר האימה לילדים שנעשה פופולרי מאוד מאז, סדרות ספרי כיס בתחומי הבלשים והרומנטיקה, מועדון הספר הטוב, תרגומים של רבי מכר, וגם אנציקלופדיות וספרי מדע פופולרי, וכמובן סדרות קומיקס כמו "פופאי", "טקס-גיבור המערב הפרוע " ו"זאגור".
ואז נפל… וקם שוב בעקשנות.
למרות הכול מזרחי עדיין עומד על הרגליים בזמן שרוב ההוצאות הפרטיות שקמו בזמנו, כמו א' זלקוביץ ויוחנן טברסקי,הוצאת מסדה הגדולה , הן רק זיכרון רחוק. .בחמישים השנה שחלפו מאז הקים את הוצאתו יש רק עוד שני אנשים נוספים שעסקו בהוצאה לאור ששרדו זמן כה ארוך עד עצם היום הזה בתחום זה ואלה הם אורי שלגי ועזרא נרקיס ששניהם היו ידועים בעיקר כמוציאים לאור של "ספרות קלה ".

עלייתו

 

מאיר מזרחי הוא בוגר פקולטה מיוחדת במינה, פקולטת מדעי החיים. הוא החל לעבוד בטורקיה כשהיה בן 12 במסחר אצל דודו ובגיל 15 כבר ניהל את עיסקי הדוד. ובין עיסוקים רבים אחרים עבד שם גם כגוזר וכחייט , בין השאר כגוזר וכחייט, ומונחים מעולם החייטות עדיין שגורים בפיו כאשר הוא מדבר על הוצאת ספרים. 
א.א. : איך הגעת לתחום המו"לות והספרים? מתי בדיוק נוצרה ההוצאה?
מזרחי: "עליתי ארצה בגיל 18 כשהייתי חייל בצבא טורקיה, וזה אומר שהייתי צריך לשחד אנשים כדי שיאפשרו לי לצאת לארץ ישראל. אבל מיד כשהגעתי גייסו אותי לצבא ושלחו אותי תכף ומיד לשדה הקרב. אני זוכר שבאיזה שלב בן-גוריון בא לבקר אותנו במשלט, ושם הוא דיבר איתנו טורקית. התברר שהוא ידע טורקית מהתקופה שהוא למד בטורקיה בצעירותו.
"גם בצבא עבדתי כל הזמן כדי לפרנס את המשפחה. כשהשתחררתי הלכתי לעבוד בתור פועל שחור. למשפחה שלי שבאה ולאבי החולה בסרטן לא היה בכלל בית, ואני הייתי צריך לפלוש לאיזה בית ולשכן אותנו שם. עבדתי בכל מיני עבודות שחורות, אבל בלי הצלחה.
"הייתי קורא הרבה, אם כי בטורקית, לא בעברית, הרבה ספרות יפה. ראיתי שיש עוד יוצאי טורקיה שרוצים את הספרים האלה, אז התחלתי להשאיל להם והיו לי מזה רווחים. פלשתי לאיזה מקום ביפו ליד המסגד, ושם היה המשרד שלי ומחסן הספרים שלי. הייתי יוצא למקומות כמו עכו וטירת הכרמל, איפה שהיו יוצאי טורקיה, ומביא להם ספרים להחלפה בקיטבג, הכול על הכתפיים שלי. היו באים אליי אנשים טורקים ומחליפים ספרים. בעצם הייתי ספריית החלפה מהלכת, וכל הזמן רק התרחבתי בשירותי ההחלפה שסיפקתי לציבור הטורקי בארץ. מהר מאוד הבנתי שאני במדינת ישראל, איפה שמדברים עברית, ומטורקית לא יהיה אפשר לעשות עסק גדול. אמרתי, צריך לחשובה משהו בשפה העברית.
"פתחתי ארגז למכירת ספרים כאן בשוק לוינסקי, והייתי יושב ומוכר ספרים כרוכל. בהתחלה רק ספרים בטורקית, ואחר כך נוספו בעברית, עד שהפכו לרוב.
והיו מכירות טובות. בזמנו אנשים לא היו קונים רק ספר אחד או שניים כמו היום, היו קונים בכמויות גדולות מאוד. כל אישה שהיתה עוברת בשוק הכרמל היתה נכנסת ביום חמישי וקונה חומר קריאה לשבת, שלושה-ארבעה ספרים בבת אחת".
מזרחי החל אז לקנות בסיטונאות מלאי ספרים של מו"לים שפשטו את הרגל.
מזרחי: "היה מו"ל שפשט את הרגל, הוצאת כתבים, ואני קניתי את כל הספרים שלו אצל כונס הנכסים. בהתחלה רציתי לקנות רק את הספרים ולא את הזכויות, כי אז עוד לא באמת הבנתי את העסק ולא רציתי להיות מו"ל, אבל הבנתי את העניין בהמשך, וב-1955 נעשיתי הוצאה של ממש. רכשתי עוד הוצאה שפשטה את הרגל, תבל, והפעם עם הזכויות…
"הייתי פונה לאנשים מביני דבר כי אני לא התמצאתי בספרות עברית. אנשים כמו אריה חשביה ואליעזר כרמי , והם היו מייעצים לי. אבל ההחלטה הסופית מה לעשות ומה לקנות תמיד היתה של מאיר מזרחי, ואני בספרים הבנתי אולי פחות, אבל בצד העסקי של המסחר הבנתי טוב מאוד, הרבה יותר טוב מהם. אתה לא יכול להחזיק את העסק הזה רק עם אהבת הספרות. הספרים במועדון הספר הטוב נמכרו ב-15-20 אלף עותקים. הכול נמכר בכמויות שאי אפשר לחלום עליהן היום".
א.א. – מה היתה מדיניות ההוצאה לאור שלך בספרי ילדים ובספרי מבוגרים?
 מזרחי : "אני עצמי קראתי רק מעט, והיום אין לי זמן לקרוא בכלל. אבל עבדו אצלי מיטב הסופרים המתרגמים והעורכים והאמנים ,אנשי מקצוע מעולים ,כמו משה בן-שאול ובנימין תמוז ויהושע קנז, המשוררים שהם היום חתני פרס ישראל לספרות מאיר ויזלטייר ואהרון אמיר , המשורר המפורסם רטוש , המתרגמים אריה חשביה מירון אוריאל , גילה אוריאל עדנה מיטוב –מלר ,ג'נטילא ברוידה ,שרה ריפין , ד"ר יוסף נדב ואברהם בירמן, שהיום לא זוכרים אותם, אבל הם היו מתרגמים מעולים. אחד המתרגמים שלי, שפיר , זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגום על ספר שתרגם בשבילי, 'בית ממכר עתיקות' של דיקנס.
שרגא גפני כתב ותרגם לי המון ספרי ילדים, ואליעזר כרמי תרגם המון ספרים למבוגרים בדרך כלל ספרי מתח ומיסתורין . הוא היה משכתב אותם תמיד בלשון שלו, כך שכל ספר שתרגם, לא משנה איזה, תמיד נקרא כמו ספר של אליעזר כרמי.
"כל המו"לים בארץ אז לא ראו את המו"לות כעסק מסחרי. חשבו שמו"לים צריכים להיות מכובדים ולא צריכים לדבר על כסף. ועליי הסתכלו קצת בעין עקומה בתור 'טורקי לא מתורבת', ועשו לי בעיות להיכנס להתאחדות המו"לים, אבל בסוף כולם למדו.

  

 

 

 

  

  

  

  

  

  

  

צייר מ.אריה

 ספרי בלשים הלכו? אז התחלתי להוציא סדרת מסתורין. ספרים רומנטיים הלכו? אז הוצאתי סדרה של ספרים רומנטיים.
"הוצאתי גם את מועדון הספר הטוב בכריכה קשה, שהתחיל עם ספרים של אליסטר מקלין, 'הלילה הנצחי', והמשיך עם סופרים אחרים כמו הרולד רובינס, והיה אולי הסדרה הנמכרת ביותר שלי. אליסטר מקלין נמכר עד היום, גם לדתיים, כי אין בו סקס.

 
"קניתי את הספרים של כל הסופרים האלה בסיטונאות מראש, והוצאתי אותם לאור בהדרגה. אבל הייתי עושה את זה יותר טוב מכל המתחרים. כמו שצריך לדעת איך לתת לשמלה עיצוב נכון וגזרה נכונה, כך אני ידעתי איך לתת לספרים את העיצוב היפה וצורה מתאימה ותרגומים טובים, והם הלכו בשוק כמו מטורפים. בסדרת המסתורין יצאו יותר מ-600 ספרים, וכך גם בסדרה הרומנטית. במועדון הספר הטוב יצאו יותר מ-700 כותרים. הספר המצליח ביותר שלי אי פעם היה אלבום הניצחון של מלחמת ששת הימים".

המתרגם אריה חשביה: "אני הייתי עורך ההוצאה של מזרחי. אני זוכר שבהוצאת פרידמן יצא הספר 'פייטון פלייס', שהיה הספר הארוטי הראשון בארץ, וזה נמכר יוצא מהכלל. ואז יצא ההמשך בתרגומי בהוצאת מזרחי, וכמובן הצליח מאוד. הבאתי לארץ את ספרי הרולד רובינס שאף הוצאה לא רצתה אותם כי נחשבו נחותים מדי. מזרחי היה מוכן לקחת אותם משום שהמלצתי עליהם, והספרים עשו חיל והלכו כמו לחמניות. יצרנו את מועדון הספר הטוב, שלמען האמת לא היה לה שם כל כך טוב, כי זה נחשב בית לספרים למשרתות, אבל כלל גם את פרל בק ואריך מריה רמרק. גם ספרים טובים מאוד ומתרגמים טובים כמו אהרן אמיר וחיים אברביה.
"אליעזר כרמי היה העורך של ספרי המסתורין. את כריסטי וגרדנר ואלרי קווין מזרחי הכיר מטורקית. כרמי הביא את דורותי סיירס ופיטר צ'ייני ואחרים. הוא היה המתרגם הראשי והעורך של ספרי המתח. אחר כך כרמי פיתה את מזרחי להוציא את ספרי דיימון ראניון על עלילות גנגסטרים בניו יורק , שבשבילו יצר שפה מיוחדת ואף אחד לא הצליח לתרגם כמוהו.
אבל היו למזרחי קווים אדומים שהוא לא היה מוכן לעבור, למרות שביזנס זה ביזנס – נצרות ופורנוגרפיה. הוא לא רצה להוציא ספרים בעלי אלמנטים נוצריים. וברגע שרובינס נעשה פורנוגרפי הוא לא היה מוכן להמשיך לתרגם אותו.. רובינס עבר לשלגי, שלא היו לו קווים אדומים כאלה. הוא הוציא ספרות קלאסית כמו דיקנס בהצעת מתרגמים למרות שידע שזה לא יימכר, כי רצה שיהיו גם אותם.
הוא הוציא הרבה ספרי מדע מוצלחים מצרפתית, וגם של ישראלים. של חשביה וגפני, אם כי הם לא הלכו.. "הוא היה יושב בישיבות מערכת, שומע, לא אומר מילה, ולבסוף מחליט.
"היה לו אוסף של אנשים טובים,. עבדו אצלו אנשים מעולים רבים. ומתישהו זה נגמר".
אריה מוסקוביץ, הידוע בשם "מ' אריה", היה המאייר של עטיפות ספרי הכיס שלו והצייר הקבוע של הוצאת מזרחי . הוא אייר לא פחות מ-760 עטיפות של ספרי כיס , מיסתורין ורומנטיקה    ועוד מאות ספרים אחרים של מזרחי. בנוסף  הוא היה העורך הגרפי של סדרות הקומיקס
מוסקוביץ: "הקשר בינינו נוצר כשהייתה לו עגלת ספרים בכרמל. אני עשיתי לו את העטיפות הרגילות האלה. הוא פנה אליי אחרי ששמע שאני עובד בהוצאת טברסקי, ומיד התקשר אליי והזמין אצלי עטיפות של ספרי כיס שאליעזר כרמי תרגם. הוא רצה שהעטיפות יהיו מושכות ויותר סקסיות וארוטיות ממה שהיה מקובל אז, כמו אלו שהיו בחו"ל. לי כצעיר זה הפריע קצת, ולא בדיוק ידעתי איך לעשות את זה, אבל התגברתי, העטיפות עשו רושם, זה הלך, ונעשיתי לצייר הקבוע שלו".
מי שמסתכל בעטיפות האלה היום לא רואה בהן שמץ של ארוטיות, אבל נראה שזה בעיני המתבונן וככל הנראה חלו שינויים גדולים מאז ראשית שנות השישים לגבי מה שיכול להיחשב כ"אירוטי ". .

 

 

ספר מתח שבו הבלש הרקולה פוארו נלחם בקונספירציה שטנית של קבוצה קטנה להשתלט על העולם.צייר מ.אריה.

א.א. : היום עוד קוראים אותם?
מזרחי: את אגתה כריסטי עוד קוראים, גם צעירים וגם מבוגרים, אבל בסופרי בלשים אחרים כמו גרדנר כבר לא מתעניינים. אחר כך הוצאתי את הספרים האלה בעטיפות חדשות יותר, קלאסיות ומשובחות, אבל אני לא יודע למה, כולם רוצים רק את העטיפות המקורית של מ' אריה, שהיה הצייר של כל ספרי הכיס".

א.א. : אתה יכול לתת פרטים על ההצלחה המסחרית שלך בשנות השישים והשבעים?

 מזרחי : "השיא שלי היה בשנות השישים והשבעים , כאשר אנשים עוד היו באמת קוראים ספרים, והיינו מוצאים יותר מ-150 ספרים חדשים בשנה. הייתי נעזר בצוות של עורכים ומתרגמים, אנשים שבאמת ידעו והבינו בספרים, שהיו מציעים לי כל מיני ספרים, ואני הייתי מחליט.

  

 

 

 
"התרחבתי מהספרות היפה לספרי עזר ומדע מצרפת. סדרות כמו 'עולם המדע' שכתבו מומחים בצרפת, 'האנציקלופדיה המדעית לנוער' וכאלה. אבל הן לא זכו להצלחה גדולה כמו הספרות היפה שהוצאתי. כאן בארץ הספרים האלו לא נמכרו טוב, אני לא יודע למה. כולם רצו את מועדון הספר הטוב ואת ספרי המסתורין. אבל דווקא סדרות הקהל קנה יותר, ואני הפכתי למלך של הסדרות.
"הייתי מוציא סדרות מכל הסוגים, אניד בלייטון, 'דנידין', והן זכו לשיאי מכירות עד היום. אני האיש שהכניס צבע אמיתי לספרים הישראליים, בייחוד בספרי הילדים הצבעוניים שהוצאתי, והם הלכו כמו מטורפים. המתחרה הגדול שלי היה הוצאת מסדה, שפנו לאותו סוג של קהל, אבל הם כבר לא קיימים היום".

שרגא גפני בציור מאת מ.אריה .

א.א. – מי היה הסופר המצליח ביותר שלך?
מזרחי: שרגא גפני. כל הסדרות שלו היו הלחם והחמאה של ההוצאה. אני זוכר שיצרנו את 'דנידין' בסעודה משותפת. אחר כך היינו נפגשים לסעודות כאלה, ולפעמים הייתי מציע רעיונות לסיפורים חדשים על דנידין והוא היה כותב. אבל כשפניתי לסופרים אחרים שיכתבו סדרות מהסוג הזה , כמו ברוך נאדל שכתב את סדרת 'נטי' על שני נערים ונערה במקומות אקזוטיים שונים בארץ ובפטרה בירדן, הם לא הלכו כל כך".
שרגא גפני: "הכרתי אותו דרך  מ' אריה. הוא היה רוכל ספרים. היה לו מסדרון ברחוב אלנבי שבו היה מוכר ומחליף ספרים בעזרת אישתו ,ג'יני. אני הוקסמתי מהעיסוק שלהם ללא כל בקיאות בעולם הספרות. הוא חיפש להיות מו"ל, ומוסקוביץ המליץ לו עליי, ונקשרנו והתחלנו לעבוד ביחד. קודם הוצאתי אצלו קובצי סיפורים שהופיעו ב'הארץ שלנו'. הוא היה משקיע ממש בכריכה, בציירים ברמה טובה. התחלתי להכין ספרים בסדרת 'דנידין'. בתקופה של שלטון השמאל המפא"יניקי לא כל מו"ל היה מוכן להוציא ספרים ברוח זו. אבל למזרחי, בניגוד לאחרים, לא היו שום בעיות, והוא לא הצטער על כך. כתבתי גם את 'הספורטאים הצעירים' ברוח פטריוטית, שנחשבה אז לחרחור מלחמה. לו לא היתה לו שום בעיה לצאת נגד הזרם, והוא הרוויח מזה טוב. כתבתי גם את 'עולם התנ"ך לילד' עם פרשנות פטריוטית לתנ"ך כאפוס לאומי שלנו. בהתחלה חשבתי להציע זאת להוצאות אחרות כי הוא לא עמד בקצב שלי. אבל הן פחדו להסתכן בהוצאה כל כך יקרה כמו שדרשתי, עם איורים של אבדי, שהיה יקר יותר מאחרים (מ' אריה העדיף דמויות הומוריסטיות). נתתי את זה למזרחי, וזה היה בסט סלר ענק. הוא מכר אותם במשאיות ליד בתי ספר. מורים לקחו את זה כחומר חינוכי, וילדים בלעו את זה. ילדים באו להוצאה ושאלו אם כבר יצאו הספרים הבאים בסדרה. ספרים על התנ"ך, שער לך. זה היה מין 'הארי פוטר' של הימים ההם. אחר כך עבדתי עם מו"לים אחרים כמו שלגי ברומנים למבוגרים. הוא לא אהב את זה".

בשלב מסויים גפני פירסם ספר חדש על דנידין בהוצאת "אופוס " הספר שבו נאבק דנידין בסאדאם חוסיין בזמן מלחמת המפרץ בעזרת נשק סודי משלו פצצות סירחון,  לאחר מכן חזרו ספרי דנידין להוצאת מזרחי ושם נשארו .

מלחמת אזרחים בהוצאת מזרחי

 

בשנות השישים התעוררה התנגדות חזקה לסדרות האלו. טענו שהן מרעילות את הקוראים וממלאות אותם בדעות לאומניות גזעניות. הסופר והמבקר אוריאל אופק קרא להוריד אותן ממדפי הספריות, וכמה מקומות כמו קיבוץ מעברות אימצו את הצעתו. בדרך כלל הוחזרו הספרים אחרי זמן קצר בשל לחץ הקוראים.
אדיר כהן כתב גם הוא ספר בשם "פנים מכוערות במראה " שבו הזהיר מפני השפעותיהן של הסדרות של גפני בהוצאת מזרחי ושל סופרים שעבדו בהוצאות אחרות כמו יגאל מוסינזון .
גם כהן וגם אופק אגב היו עובדים של מזרחי וכתבו ותרגמו לו ספרים רבים. מזרחי הזמין אליו את אופק, החל להעסיק אותו, ומכאן ואילך נמנע אופק מלתקוף את המעביד ואת ספריו.

מזרחי: "אוריאל אופק היה עובד שלי. תרגם בשבילי המון, ובאמת מאוד הערכתי אותו. בדיוק עכשיו אני עומד להוציא מחדש מהדורה של תרגומים שלו ל'תום סויר' ו'האקלברי פין' שתמשיך תרגומים קלאסיים אחרים שלו".
בינה אופק, אלמנתו של אוריאל אופק: "אוריאל חזר אז מטורונטו משהות של לימודים, וכתב מאמר תוקפני מאוד נגד הסדרות של גפני. הוא כתב שצריך לסלק את הספרים ממדפי הספריות. אז פנה אליו מזרחי והזמין אותנו אליו לפגישה. פגשנו אותו, אדם מקסים.
"מזרחי שאל את אוריאל, למה אתה חושב שאלה ספרים לא טובים? אוריאל הסביר, ומזרחי ביקש ממנו שיעבוד אצלו כדי שלא יוציא לאור עוד ספרים לא טובים. אוריאל הסכים.
"אני זוכרת שיום אחד כרמלי הזמין אותו למגרש חניה ואיים עליו, אני אהרוג אותך אם לא תרד מ'דנידין'. אוריאל חשב שזה נורא מצחיק.
"מזרחי מאוד העריך את אוריאל. הוא רוצה להוציא לאור מחדש את התרגומים שלו, והצעתי לו לחדש את השפה של אוריאל משום שהיא גבוהה מדי לקוראים של היום, אבל מזרחי לא היה מוכן לשנות את השפה שלו, גם לא בשביל הקוראים".
בספר "פנים מכוערות במראה" של פרופ' אדיר כהן הוא תוקף סדרות שונות  לילדים, ובראשן את הסדרות של שרגא גפני בהוצאת מזרחי. הוצאה שעבד בשבילה בעצמו.
גפני: "את אדיר כהן אני הבאתי לעבודה אצל מזרחי. אחר כך הוא כתב ספר שבו הוא האשים אותי בגזענות. אוריאל אופק כתב כל שבוע מאמר נגדי, איך התוכן שלי מרעיל את הנוער והופך אותו ללוחמני ועוין לערבים. אז מזרחי אמר לי: 'אל תכעס. אצלנו בטורקיה אומרים שהפרחחים מטילים אבנים רק על עצים נושאי פרי'".

אדיר כהן: "פגשתי את מזרחי בצעדים הראשונים שלו, והערצתי את האדם הזה, שיצא מתוך סחר קמעונאי של ספרים אל הניסיון להקים הוצאת ספרים. הערכתי מאוד את היכולת שלו. בצד הפנייה אל הטעם הנמוך של הציבור כמו שעושים המו"לים היום, הוא ניסה באמת לתת גם צביון אחר. הוא גייס את אוריאל אופק לספרות ילדים, הוא גייס את פרופ' אבי יונה לכתבי היסטוריה, והוציא סדרות תרגומים כמו 'עולם המדע' ו'האנציקלופדיה המדעית לנוער'. היה לו רצון כן לבנות פן אחר של הוצאה, לא רק זה שפונה למכנה המשותף הנמוך. גאולה כהן היתה מגיהה אצלו והגיהה ספר שלי. הוא הכניס לעבודה אנשים אוהבי לשון וספרות. הוא הוציא כמובן גם שורה של סדרות ארוכות.
א.א. אתה הרבית לתקוף בכל הזדמנות את גפני ואת הסדרות שכתב .
כהן :בספרי 'פנים מכוערות במראה' כתבתי על הסטראוטיפים של הערבים בספרות העברית, והערתי שם הערות נוקבות על הסראוטיפיזציה בסדרות הספציפיות האלה של גפני . אבל לא רק אצלו. שרגא גפני היה בזמנו עורך בהוצאת מערכות, ושם נפגשנו וחיבבתי אותו מאוד. הוא הכניס אותי להוצאת מזרחי. מאז תקפתי רבות את כתיבתו של גפני, אבל זה שאני תוקף את כתיבתו לא מונע ממני לחבב אותו כאדם".
מזרחי: "בשנות השבעים הופיעה הטלוויזיה ולקחה הרבה קוראים, וזה רק גרם לי לחשוב טוב יותר. אמרתי לעצמי, אל תישן, מזרחי, וניצלתי את הכוח של הטלווזיה. הוצאתי את החוברות על 'פופאי' ובתוכן היה 'חבריה', מגזין הילדים הגדול ביותר בישראל שערך המשורר יוסי גמזו, וזה הלך בטירוף. הטלוויזיה אז עזרה לי, ולא רק הבריחה קוראים. אבל נכון שהיום המצב עוד פחות טוב ממה שהיה בראשית שנות השבעים".

 

 

 

 

 
 

– איך הגעת לרעיון של סדרות הקומיקס של "טקס", "זאגור" ו"טרזן"?
"הייתי נוסע לצרפת ולאיטליה כדי לבחור ספרים. באיטליה ראיתי את החוברות של 'טקס' ו'זאגור' ו'טרזן', הן יצאו לאור גם בטורקית. בטורקיה עשו אפילו סרט על זאגור, והבנתי שזה ילך גם בישראל, שבה לא היו דברים כאלה בכלל".
סדרת טקס מתארת את עלילותיו של איש חוק וידידיו במאבק נגד פושעים ומכשפים, מפלצות וחייזרים, ברחבי המערב ומעבר לו (למשל בארץ שורצת דינוזאורים בתחתית האדמה). זאגור היה טיפוס גבוה מחזיק מקבת, מעין טרזן של המערב הפרוע שהסתובב עם ידידו המקסיקני הקטן והשמן צ'יקו, והשליט צדק ביערות המערב, ובין שאר אויבים נלחם בגולם ענקי פרי יצירתו של מדען מטורף שאיים על שבט אינדיאני שלו. החוברות יצאו בעריכתו של אריה חשביה (תחת השם חיים לב) ועם מ' אריה כעורך גרפי.

מזרחי: "הן הצליחו מאוד ונמכרו באלפי עותקים. הוצאתי גם את סדרת 'תולדות המערב הפרוע', אבל זה הלך פחות. כנראה שאנשים אוהבים פחות היסטוריה מאקשין . גם וולט דיסני שאוריאל אופק תרגם לא הלך. קניתי עוד הרבה סדרות אחרות, אבל הן בסופו של דבר נשארו אצלי כאן בארון. אולי יום יבוא ואני אוציא אותן לאור".

 

 

  

עטיפות של סדרת קומיקס שתוכננה אך לבסוף לא פורסמה בראשית שנות השבעים.

 

נפילתו

 

חוברות הקומיקס המשיכו להיות פופולריות גם בשנות השמונים, ומזרחי טוען שמעולם לא היתה ירידה במכירת. ההצלחה היתה כה גדולה שמזרחי, הרוכל לשעבר, בנה וילה ענקית בסביון ליד ביתם של בני משפחת נמרודי, שנחשבה בעיני רבים לאחת הווילות היפות והמפוארות ביותר בסביון עבור בניית וילה זאת יכל מזרחי להרשות לעצמו לשכור את שירותיהם של טובי האדריכלים
.
אבל בשנות השמונים חלה ירידה עצומה בפעילות ההוצאה. המפיץ הקבוע של ההוצאה, א' גד, נפטר וזה פגע קשות בהפצה של הספרים , ומזרחי התמקד בבניה של בית גדול מפואר ויקר במיוחד בסביון, דבר שפגע אנושות בפעילות ההוצאה. הוא הפסיק את הוצאתן של סדרות רבות. המו"ל הגדול מצא את עצמו בקשיים ונאלץ למכור את הבית הגדול .
בינה אופק: "לדעתי זה אדם שלא הסתגל לשינויים המפליגים שחלו בהרגלי השוק, כמו הטלוויזיה. וזה גרם לנפילה הגדולה שלו. הוא בחיים לא הוציא ספר פורנוגרפי וגם לא יוציא כמו שעשו המתחרים. אבל אין מה לעשות, השוק משתנה כל הזמן. זה אדם שלא מסתגל. הוא לא רצה לפרסם ספר של אדית נסביט משום שהיא נשמעה כמו לסבית. בסוף הספר יצא לאור. הוא אדם נקי כזה. הוא פרסם המון דברים שהצליחו בחו"ל והתאימו מאוד לספריות בארץ. הוא עשה הרבה דברים נכונים בשעתו, אבל היום קשה לו להתחדש". 

 

 

ממשיך במאבק

עם זאת כמו גיבורי הסדרות שלו, גם מאיר מזרחי הוא אדם שקשה מאוד להוציאו מהמחזור. הוא חזר לפעילות שוטפת בשנות התשעים, אבל הפעם הקהל היה קטן יותר.. סדרת המסתורין גוועה לאחר כ-600 כותרים, וכמוה הסדרה הרומנטית, שהספר האחרון שבה היה ספר חגיגי לרגל 40 שנות ההוצאה לאור האנגלית. הקוראים העדיפו לנטוש לטובת הטלנובלות בטלוויזיה שמעניקות את אותם ריגושים אבל ויזואליים.
שרגא גפני: " כדי להתאושש הוא ביקש שוב את קרבתי, וזכרתי לו חסד נעוריו ולכתו אחריי בתקופה אנטי פטריוטית, ואת נכונותו להסתכן בחומר שאחרים דחו, ושוב תרמתי לו, אם כי לא בקצב שכתבתי לו בעבר. כתבתי לו ספרים חדשים של 'דנידין' וספרים חדשים בסדרת 'עולם התנ"ך לילד'".
מזרחי: "היום אני מוציא לאור ספרים של דיימון ראניון שאליעזר כרמי תרגם עוד בשנות החמישים, והם עדיין הולכים מצוין. אני מוציא מחדש סדרות קלאסיות כמו 'דנידין', שהוא עדיין מספר אחת במכירות, ואגתה כריסטי ואניד בלייטון, ויש להם הקהל הקבוע שלהם שזוכר אותם בנוסטלגיה. חלק גדול מהקהל הזה הוא דתי. ספרי קלאסיקה שלי רובם נקנים בידי עולים מחבר העמים. הקהל הזה אוהב לקרוא ספרים קלאסיים לא מקוצרים של ז'ול ורן ואלכסנדר דימא".
א.א. – וספרים חדשים אתה מוציא?
מזרחי : "כרגע לא. זה כבר לא כל כך משתלם, אבל אולי אחזור לזה בעתיד. תכננתי, למשל, להוציא ספרים חדשים של 'עולם התנ"ך לילד' של גפני, אבל הוא שם קטעים שלא כל כך משתלבים עם הדת בספר חדש על בריאת העולם. לי יש כלל: אף פעם לא לשים דברים נגד הדת. אז בינתיים זה תקוע".
היום מזרחי מתבסס על הכותרים הוותיקים והבטוחים, "דנידין", דיימון ראניון, אניד בלייטון. לא מרוויח הרבה, אבל גם לא מפסיד.
ההוצאה שהעסיקה בעבר עשרות אנשים שוכנת היום במרתף שהוא גם המחסן, ועובדים בה מזרחי ועובדת ותיקה אחת ופועל לעבודות פיזיות.

 מזרחי : היום אני נאלץ לטפל לבדי במו ידי בענייני ההפצה וההספקה של הספרים בגלל המחסור בכוח האדם וכל מלאכות ההוצאה מונחות על כתפי.
אבל הפעילות אינה נפסקת.

לאחר אלפי הפצרות ונדנודים של חובבים  שונים בהם הקומיקאי נאור ציון, מעריץ מטורף של "זאגור", שנסע במיוחד לאיטליה כדי לחדש את אספקת החוברות לאחר שמזרחי הפסיק להוציא חדשות, החליט מזרחי לבסוף לחדש את סדרות הקומיקס הוותיקות "טקס", "זאגור" ו"טרזן". הוא יוציא חוברות שכבר יצאו לאור וגם חוברות חדשות שמעולם לא ראו אור בעברית, הן של תרגומים שעדיין בידיו של גאיו שילוני, המתרגם המנוח, והוא מחפש מתרגמים טובים מאיטלקית.

 מזרחי מתכנן להוציא חוברות חדשות גם של גיבור הקומיקס הבלגי המפורסם ביותר "טינטין", בתרגומו של לא אחר מאשר אורי פינק יוצר סדרות הקומיקס הידועות כמו זבנג ו"הגולם " .
אורי פינק: "הייתי קורא גדול של הוצאת מזרחי. אלו הקומיקסים הראשונים שקראתי. בילדותי הייתי מנוי על 'פופאי', שממש השפיע עליי, אולי יותר מכל דבר אחר שקראתי בחיים. אם אתה קורא את 'זבנג' אתה רואה את ההשפעות של 'פופאי' בלי סוף, אבל זה דבר שקלטתי רק היום.
"גם ב'ספר הג'ונגל 2', קומיקס של סטירה פוליטית למבוגרים, יש פרודיות על כל הסדרות של מזרחי, כמו 'טקס' ו'זאגור' ו'טרזן' ו'תולדות המערב הפרוע', ובכיכובו של ביבי נתניהו בתור פופאי המלח. כשעשיתי אותם שמתי לב שלא הייתי צריך לשנות כלל את הסגנון שלי.

 

 

 

"עכשיו אני מתרגם את 'טינטין', וזה חלום וכבוד. זה כבוד לעבוד בשביל מר מזרחי וזה כמו לתרגם את התנ"ך, משהו שגדלנו עליו. אני מתרגם מאנגלית את 'האי השחור'. יש ב'טינטין' משהו ירחמיאלי שצריך לשמור עליו".

סיכומה של הוצאה

 הכל מסכימים שמזרחי פרסם גם ספרי ילדים שהם בגדר קלאסיקות של ממש. לדעת המתרגמת גילי בר-הלל, מומחית ידועה לענייני סדרת ארץ עוץ של פרנק באום, התרגום של אופק בהוצאת מזרחי ל"קוסם מארץ עוץ" הוא התרגום הטוב ביותר בעברית. מזרחי הוציא לאור גם ספרי ילדים מעולים אחרים כמו "המסע המופלא במנהרת הזמן" של עודד בצר שספר המשך שלו אף זכה בפרס זאב לספרות ילדים, ואת "בן השולטן" של יפרח חביב, שהוסרט עבור הטלוויזיה הערבית.
אריה חשביה: "למזרחי יש מקום מכובד. הוא החדיר לילדים את הרצון לקרוא ספרים. בין שאלו ספרי 'דנידין' או אניד בלייטון, ובין ספרים אחרים. ספריו עברו מיד ליד, דבר שאתה לא רואה היום כאשר ילדים קוראים מעט מאוד".
פרופ' אדיר כהן: "צריך לזכור שכאשר מזרחי החל לפעול היו הרבה פחות הוצאות מאשר היום, ורובן מוסדות ציבוריים שהתמקדו בספרות ואמנות, ולא בצדדים הקלים יותר. מזרחי, שהיה אחד המו"לים הפרטיים הבודדים ביחד עם מסדה, שינה את זה והכניס תחומים חדשים וכמעט בלתי ידועים עד אז למו"לות.
"ובניגוד למקובל היום, הוא מעולם לא זלזל ברמת התרגומים. התרגומים אצלו היו טובים, ולצד כל השונד ("ספרות זבל " באידיש ) הוא תרגם ספרים טובים ומלמדים רבים. מזרחי במידה רבה יצר את הטרנד הקיים כיום של הוצאות מסחריות ופרטיות".
נשאר עכשיו לראות אם הרפתקאות השחור לבן של טקס וזאגור במערב הפרוע יכולות להיאבק בהצלחה במאנגות היפניות, בצבעוניות ובספיידרמן. מזרחי מדווח שהוא מקבל עכשיו המון טלפונים נרגשים של חובבי "טקס" ו"זאגור" מבוגרים שעטים על החנויות גם אם כבר יש להם את החוברות בבית. מה שברור הוא שהוצאת מ' מזרחי חיה קיימת ופעילה ובועטת.
א.א. – מה תוכניותיך לעתיד הקרוב? אילו ספרים חדשים אתה מתכוון להוציא לאור? ומה אתה מתכנן עם סדרות הקומיקס שלך?
מזרחי: בהינתן המשאבים הנכונים ההוצאה יכולה לחזור ולתפוס את מקומה כאחת הגדולות, עם הוצאות הספרים המובילות בארץ.
יש לי אישה שהיא יד ימיני וליוותה אותי ברגעים השמחים והקשים יש לי ארבע ילדים בוגרי אוניברסיטאות שאחד מהם הוא גם כן עובד בהוצאת ספרים.
אני מקווה שבהמשך בני ישראל שעובד כיום עם הוצאת מודן ימשיך את דרכי ואת ההוצאה מפעל חיי .
יש לי אין סוף תוכניות יש לי עוד כל מיני סדרות קומיקס שקניתי להם את הזכויות בשנות השבעים ועוד לא עשיתי איתן כלום , יש לי. תוכניות בלי סוף ואני מקווה להגשים את כולן אחרי הכל אני רק בן 75 , עוד לא מתתי .
. אבל אתה יודע מה הסיפוק הגדול ביותר? לראות את האנשים שמתקבצים סביב הדוכן שלי בשבוע הספר ואומרים לי בדמעות בעיניים שהם זוכרים את הספרים האלה מילדותם , לשמוע את כל הקוראים שמתקשרים אלי בטלפון שוב ושוב ובאים אלי למשרד כדי לראות שוב ספרים של הסדרות שהם גדלו עליהם, טרזן , החמישיה או ג'נינגס או דנידין או טקס וזאגור ומתחננים לפני שאני אוציא לאור ספרים חדשים שלהם . בשבילי זה הסיפוק הגדול ביותר
.

הספר הראשון בסדרת המיסתורין בהוצאת מ.מזרחי . 1960. איור מ.אריה .

משפט חסמבה ודנידין

ביום ד' ה4.2. 2004 התנהל בבית הספר ויצו" הדסים של ישוב אבן יהודה משפט ציבורי של התלמידים בשאלה האם מה שנקרא "הספרות המגוייסת " לילדים של סופרים כמו יגאל מוסינזון ( סדרת ספרי חסמבה ) שרגא גפני ( דני דין ,הספורטאים הצעירים ועמיתיהם המרובים ) ואחרים הועילו לנוער הישראלי ופיתחו בו ערכים חיוביים או הזיקו לו והפכו אותו לעדה של גזענים רצחניים מזילי ריר .
המשפט נערך במסגרת תוכנית לימודים יחודית לישוב בשם "מטות " שבה לומדים תלמידי כיתות ז-ח' בבית הספר היסטוריה וגיאוגרפיה בדרך של התנסות מחקר וחוויה ישירה .
התלמידים חולקו למחנה בעד ומחנה כנגד כאשר כל צד זימן "למשפט" עדים מומחים מטעמו לאחר מחקר יסודי של הנושא .
בראש הקבוצה שתמכה במה שנקרא "ספרות הילדים המגוייסת " עמד יונתן גל תלמיד כיתה ט' . הוא זימן כעדים מומחים את סופר הילדים והמבוגרים הידוע מנחם תלמי שנתן עדות מצולמת , את ההיסטוריון שמואל שי ואת כותב שורות אלה . במסגרת המשפט הועלו העדים על הבמה נתנו את עדותם ולאחר מכן עברו תחקור בידי אנשי הקבוצה המתנגדת .
הקבוצה המתנגדת זימנה כעדים את חוקרת הספרות ( שאיננה חוקרת ספרות ילדים ) גליה שנברג שעדות בכתב שלה טענה שספרות הילדים הפיצה סטריאוטיפים שליליים. עדה נוספת הייתה פסיכיטארית הילדים יפעת כהן שהעידה על תקן מי שקראה את הספרים בילדותה וטענה כי הם מזיקים .,בתור השוואה הביאה את ספרו של גטה מ"המאה ה-17 " ( לאמיתו של דבר מהמאה ה-18 ) "יסורי ורטר הצעיר " שעודד התאבדויות של צעירים , וטענה כי ספרים אלה הזיקו באותה הצורה וטענה שיש לראות בהם ספרות ממסדית שתרמה להאדרת דמות "הצבר " כאדם עליון ולמחיקת זהותם הקודמת של בני עדות שונות שהיגיעו לארץ. היא תקפה בעדותה את כל רעיון "כור ההיתוך " וטענה על סמך חוויותיה שלה שהיה בגדר גזענות מוסווה.
העדים מטעם ההגנה הכחישו זאת . הסופר מנחם תלמי קבע בעדותו כי איש לא אמר לו מעולם כיצד לכתוב ומעולם לא שאף לפתח בקוראיו ערכים של גזענות ותוקפנות . ההיסטוריון שמואל שי דיבר על הקושי הגדול באותה התקופה של הישוב לקלוט את הכמות הגדולה של העולים ואת החשיבות הגדולה שהייתה ברעיון "כור ההיתוך ליצירת זהות מאחדת וחזקה במדינה הצעירה.

לאחר מכן הועלה על הבמה כותב שורת אלה שנשאל לראשונה שאלות ספציפיות לגבי הספרות האמורה ולהלן עדותו
שאלה : תציג עצמך בבקשה.

א.א : שמי אלי אשד אני חוקר תרבות וספרות ובעיקר ספרות פופולארית לילדים ומבוגרים בשפה העברית מראשית שנות השלושים של המאה הקודמת וכעד היום. בנושא זה פירסמתי ספר מחקר ראשון בסוגו בשם "מטרזן ועד זבנג " שבו סקרתי את תולדות הספרות הזאת וז'אנרים וסדרות שונות שלה. לאחרונה פירסמתי ביחד עם הקומיקסאי אורי פינק את הספר "הגולם _תולדות סדרת קומיקס עברית " שמבוסס במידה רבה על מחקר זה.
שאלה : ראשית אתה יכול להסביר לנו מהי בעצם הספרות "המגוייסת" של שנות החמישים והשישים?
א.א. ספרות "מגוייסת" הייתה ספרות שנתחברה  למבוגרים בידי סופרים כמו משה שמיר ואהרן מגד והן לילדים בידי סופרים כמו יגאל מוסינזון ושרגא גפני וחיים אליאב ורבים אחרים שמטרתה הייתה לחזק את הערכים ה"ציוניים –ישראליים " ( ושני הדברים אינם בהכרך זהים ) של קוראיהם ולחזק את הקשר שחשו הילדים עם המדינה והעם ועם עברם ולחזק בהם ערכים לאומיים של אומץ לב ונכונות לסכן את חייהם ולגבורה בקרב בעת שידרשו לכך בשם העם והמולדת.
אם זאת ברצוני להדגיש שספרות זאת לא הייתה "מגוייסת" במובן שבא נניח פקיד ממשלה לסופר ואמר לו "כתוב כך וכך ". הסופרים השונים כתבו את ספריהם ביוזמתם ומתוך הבנתם שלהם. ובספריהם השונים ניכרות ההבדלים עמוקים בדיעותיהם הפוליטיות שבכמה מקרים בהחלט לא היו מימסדיות. בתור דוגמה שרגא גפני המושמץ כל כך כ"גזען" היה אדם "אנטי מימסדי " איש התנועה ה"כנענית " שהייתה תנועת אופוזיציה קטנה, והיה אופוזיציה לרוב אפילו בתוכה ודיעותיו הפוליטיות הלא קונבנציונליות בלשון המעטה ניכרות היטב ביצירותיו לילדים. יגאל מוסינזון גם הוא לא בדיוק נודע כ"שליח הממסד" . בשלב כלשהו הוא גורש מקיבוצו מאחר שבאחד מספריו "דרך גבר " הוציא את דיבת הקיבוץ רעה" כפי שהגדירו זאת אנשי הקיבוץ בכך שחשף פרשיות אפלות שונות מחיי הקיבוץ לקהל הקוראים .בכל אופן כאשר ביטא מוסינזון דעות שונות בסדרת "חסמבה" לילדים שלו שוב לא היו אלה דעות הממסד בהכרח, אלא דיעותיו שלו שבהן החזיק עד סוף חייו כפי שמתברר מראיונות שונים איתו., וכפי שמתברר יותר מכל מהנספחים לספר חסמבה האחרון שכתב בסוף חייו ובו הציג את "האני מאמין של הסדרה".
יש לציין שזאת מעולם לא נחשבה ספרות "מטעם" . נהפוך הוא היא הותקפה בידי מחנכים וניתנו המלצות בידי משרד החינוך לסלק אותה מספריות בתי הספר (!)מכיוון שהייתה זאת "ספרות קלוקלת ," ( מבחינת רמתה הספרותית ) מסתבר שהמימסד דווקא לא ראה בעין יפה את סדרת "חסמבה " . כנ"ל לגבי ספרי אבנר כרמלי שנעשה ניסיון לא מוצלח לסלקם מספריות הקיבוצים .
כך שסדרות אלה בהחלט לא שיקפו את עמדות המימסד . רק את העמדות של מחבריהם כאנשים פרטיים.

שאלות : אתה יכול לספר לנו על הערכים שבטקסט?
א.א : בסדרות כמו חסמבה " והסדרות של אבנר כרמלי כמו ה"ימאים ו'הספורטאים הצעירים " שמים דגש רב על אהבת מולדת אומץ לב ונכונות לסכן את החיים למען המולדת . הם מוכנים להקריב את חייהם למען מטרה שהם מאמינים בה שהיא עצמאות האומה ועל מנת
להגן עליה מפני אויבים. בספרים אלה יש גם דגש עצום ובלתי פוסק על חברות על עזרה הדדית , על תמיכה בבני שכבות סוציאליות אחרות מתוך ההכרה של האחדות של כולם . למשל בספר "חסמבה וילדי ההפקר " שהפך יותר מאוחר לסרט.

שאלה : ולמה זה בעצם היה חשוב להעביר את הערכים האלה ?
א.א . הייתה לכך חשיבות. ערכים אינם נוצרים מעצמם בילדים יש להחדיר אותם לתוכם . באותה תקופה מדינת ישראל הייתה מדינה צעירה נתונה למלחמה בלתי פוסקת על קיומה ועסוקה בבעיות שונות כמו נושא קליטת העולים. הסופרים חשבו שמן הראוי להסביר לילדים מדוע הם בעצם חיים דווקא כאן במקום כל כך קשה ומסוכן ומה החשיבות של זה . שהרי אם לא יבינו את משמעותה ומטרותיה של מדינת ישראל ולאור העבר היהודי והאידיאולוגיה הציונית לא ימצאו טעם בכל העניין. יצירת סיפורים מרתקים שבהם הערכים הלאומיים הציוניים ( כפי שכל מחבר הבין אותם ) היו חלק ותבלין בעלילה היוו אלמנט חשוב בהחדרת ערכים אלה.
אפשר להשוות זאת למשל למדינת איטליה הצעירה של סוף המאה ה-19 מדינה שהורכבה ממחוזות שונים בעלי ניבים שונים וללא עבר משותף אמיתי . תחושת האחדות "האיטלקית " בינהן הוחדרה בראש ובראשונה על ידי ספר בשם "הלב " ספר ילדים פופולארי מאוד שבו הושם דגש על אחדות איטליה והערכים המשותפים האיטלקיים במסגרת של סיפור מושך מרתק ומרגש לילדים.  ספר זה ביחד עם ספר ילדים אחר בשם "פינוקיו " תרם יותר מכל גורם אחר לאיחודה התרבותי של איטליה המודרנית מאחר שבכל מקום למדו אותו בבית הספר.
הספרים האלה שימשו מודל לחיקוי ילדים חיקו את הדמויות שעליהם קראו בספרים ואותם העריצו דמויות כמו ירון זהבי וגיבורי הספורטאים הצעירים וניסו להיות כמוהם, "צברים" טובים יותר ואמיצים יותר וישרים יותר , בעלי ערכים חיוביים . הדוגמאות שנתנו בספרים אלה דרך סיפורי הרפתקאות מרתקים היו אפקטיביות הרבה יותר מאשר הטפה בידי מורים והורים ומשום כך הייתה להן השפעה גדולה בהרבה.

שאלה : האם הספרים באותה תקופה חינכו לערכי מילחמה?
א.א . מעולם לא . הם כן חינכו לערכים של אומץ לב ונכונות להקרבה עצמית במלחמה אולם תמיד במלחמה של הגנה צבאית לא של התקפה. יש לציין בספרים רבים מסוג זה למשל בספרי חסמבה תמיד הושם הדגש על ההבדל בין השליטים הערביים החמסניים שואפי המלחמה והתושבים הערביים העלובים שרק מעוניינים ברווחה לעצמם ושעימם ישראל מעוניינת לחיות בשלום ולעזור להם . יתכן שזאת נראית לנו היום כחשיבה פוליטית נאיבית ( המציאות הקשה היא שהערבים ככלל היום רוחשים ברובם המוחלט שינאה רצחנית לישראל א.א ) אולם כך חשבו ודיברו אז .
 שאלה : האם בספרות של אותה תקופה הייתה גזענות כלפי עדה זו או אחרת?

א.א . לא. נהפוך הוא . ניתן דוגמה : בסדרת חסמבה שתמיד מושמצת כהתגלמות "הגזענות האשכנזית הצפונית"  ושכללה במקור עשרה  דמויות , שלושה מהדמויות הקבועות היו ממוצא מזרחי. מנשה התימני שהיה הלוחם הכי נועז ועיקש בחבורה, משה ירחמיאל ממוצא עיראקי ( אבל מוצאו לא הוזכר בדרך כלל ) שהוצג כאינטלקטואל שכותב את עלילות החבורה ואליהו חרמון, שמוצאו אינו ברור אבל הוא ממוצא מזרחי ומשכבה חברתית "נמוכה " יותר מאלה של האחרים .
הסופר גם הכניס בכמה מהספרים דמות הרואית בשם אנריקו ששימש כמפקד חסמבה כאשר ירון זהבי נאלץ לעזוב , והיה ממוצא מרוקני.
חוץ מאלה היו בחבורה עוד שתי בנות שאחת מהן תמר הייתה סגנית המפקד בהתאם למיטב דרישות הפמיניסטיות כיום . . נכון שלא הרבה עשו עם עמדה זאת ועדיין המחבר מוסינזון ניסה להתעלות מעל הסטריאוטיפים האנטי נשיים של תקופתו
כל שאר החמישה היו סתם זכרים אשכנזים , נכון, אבל ניתן לטעון שכל אחד מהם ייצג שכבה אחרת בהתאם למיטב דרישות "הפוליטיקאלי קורקט " היום . ירון זהבי ייצג את מעמד הפועלים , אהוד השמן ייצג את שכבת השמנים עוזי הרזה את שכבת הרזים באוכלוסייה רפאל כדורי את הצפונים העשירים , דני יצג את מה שאנחנו מכנים היום כ"חנונים " , הוא תואר כישנוני ובישן ופחות אקטיבי מהאחרים ובשלב מסויים הוצא בידי הוריו מהחבורה מאחר שאלה חששו לחייו.
אם נרצה אפשר לראות בדני הנ"ל דמות גזענית סטריאוטיפית אנטי אשכנזית . כמובן שאין לכך כל קשר למציאות.
בסדרת "הימאים " של כרמלי הגיבור הראשי האיש שזוכה בבחורה היפה , איתן גלאון " הוא בכלל מוצא תימני ומבוסס על דמות שהמחבר הכיר זה לא נאמר במפורש בטקסט כי בסופו של דבר המוצא העדתי אינו חשוב , אבל זה נרמז ונאמר לי מפורש בידי המחבר.
. מי שמאשים את מוסינזון וכרמלי בגזענות עדתית כופה את ערכי הפוליטיקלי קורקט של היום על הספרות של אז, אבל אותה ספרות צריך לקרוא דווקא בקונטקסט המקורי שלה. עבור מוסינזון, כולם היו ישראלים, ויש בספרים שלו גם סולידריות חברתית שאי אפשר למצוא היום. ב'חסמבה וילדי ההפקר', לדוגמה, הגיבורים עוזרים לקבוצת ילדים משכבות המצוקה . מי היה חולם היום שחבורת 'צפונים' תעשה משהו בשביל ילדים  בשכונת עוני בעידן הרב תרבותיות כאשר כל קבוצה דואגת רק לעצמה .

התביעה  : האם זה נכון שאליהו חרמון המזרחי  עבר תחקיר  בידי שאר בני החבורה לפני ש"הורשה" להצטרף  אליהם ? האם אין בכך משום סממנים ברורים של גזענות ? 

א.א. על פי הסיפור כל שאר בני החבורה היכירו כבר זה את זה. את אליהו חרמון הם לא הכירו ועובדה התביעה : האם אתה מאשר אם כך שהספרים האלה ניסו למחוק את זהותם הקודמת של העולים ? האם אינך חושב שיש בכך משום גזענות ?

א.א. כל הטענות על גיזענות ועדתיות בחסמבה הם כולם תוצר של אידיאולוגיות מודרניות שאין להם כל קשר לדרך החשיבה של הסופר של חסמבה , אידיאולוגיות "פוסט מודרניות" שמדברות על כך ש"האשכנזים הרשעים המנוולים אויבי המין האנושי באו לדכא את הספרדים ואת הפלסטינאים המסכנים האומללים " וכו' וכו'.
וגם מבוססות על קריאה שטחית מאוד וסלקטיבית מאוד של כמה טקסטים בודדים מסדרות של עשרות ספרים תוך כדי התעלמות מכל מה שלא מתאים ל"שיטתם " . יש להבין שמוסינזון לא חשב כלל במונחים של " אשכנזי ו"ספרדי" . הוא חשב שבסופו של דבר מה שחשוב זה הישראליות של הדמויות דהיינו זהותם החדשה בארץ ישראל ולא המוצא שלהם וגם לא המין שלהם. זהו כמובן דבר שנציגי האידיאולוגיות החדשות הללו מתנגדים לו בכל תוקף. מבחינתם כל מה שחשוב הוא הזהות המקורית ולא הזהות החדשה.מוסינזון ועמיתיו לעומתם חשבו שכאן בארץ ישראל מתבצע ניסיון ליצור אנשים טובים יותר וכי מה שהיה בעבר אינו חשוב , מה שחשוב הוא מה שמתבצע בהווה .

התביעה : האם אתה יכול להצביע על דוגמאות של אפליה בסיפורים?

א.א. כן, בסיפורי "חסמבה " מנשה התימני הוא לעיתים קרובות זה שיוצא ראשון  למאבק  לפני כל האשכנזים  הלבנבנים למינהם , אני מניח שאפשר בהחלט לראות בכך אפליה.


התביעה : כיצד מתוארים האויבים (הערבים) בספרות הילדים? האם אתה יכול יכול להגיד שהם מתוארים בדרך כלל בצורה סטריאוטיפית שלילית?
א. א. כן אבל .. יש לזכור שספרות הרפתקאות מאז ומתמיד עוסקת במצבים של קונפליקט , אחרת אין לה זכות קיום. ומכיוון שהקונפליקט אז (כמו היום ) היה ברור מאוד המאבק עם הערבים הוא הועמד במרכז סיפורים רבים ( אך בהחלט לא כולם !) כך למשל סדרת "דני דין " היא סדרה של ספרות קלה הרפתקנית וקומית . ואלה מתבססות אך ורק על סטריאוטיפים .כתוצאה האויב בכמה מהספרים הוא ערבים מגוחכים ונבזיים.
אבל כך הוא לגבי מרבית הסדרות האחרות מסוג זה בחו"ל בספרי וסרטי ג'ימס בונד של איאן פלמינג למשל שבהם כל הנבלים הם גם טיפוסים אתניים ( ובספרים לרוב בני תערובת אתניים אם כי זה השתנה בסרטים המאוחרים יותר ) כמו גם מרבית סדרות ההרפתקאות שנכתבות עד היום עד ספריו של תום קלאנסי ובספרים של קלייב קאסלר ועד סדרת הטלוויזיה "24 " , דנידין ו"חסמבה " הם בחברה "טובה ". אפשר להתלונן על כך אבל כך הוא בסדרות הרפתקאות ,יש צורך באוייב קל לזיהוי וזה לקוח בדרך כלל מחברה ומדינה שעימה נמצא עמו של הסופר בקונפליקט .
בדנידין האויב הם הערבים. בזמן הכתיבה האויב היה ( ועדיין הוא ) הערבים אז הסופר לא ניסה להיות פוליטיקלי קורקט לגביהם ,ואני חושב שזה מגוחך לתקוף את הספרים בגלל סטנדרטים של פוליטיקלי קורקטיות .. בכל מקרה הסופר של דנידין לא הציג את הערבים כיצורים מתועבים ומאוסים שיש להשמידם, אלא רק הציג אותם כיריבים מגוחכים שאפשר לצחוק עליה. הסופר לא חשב שהוא עושה מעשה נורא כל כך בזה מכיוון שהוא חשב שבכך הוא ממלא חובה פטריוטית מצד אחד ומצחיק את קוראיו מצד שני. (זאת הייתה סדרה קומית אחרי הכל) בספריו החדשים יותר מבטא המחבר את עמדותיו שלפיהם על יהודים וערבים בארץ ישראל להתמזג לאומה חדש שתיהיה אומה טובה יותר מקודמותיה. עמדה שעם כל הרצון הטוב קשה לראות אותה כגיזענית . 
התביעה  : אבל האם אתה מכחיש שהערבים הוצגו בדרך כלל כ"רעים " ? אתה לא חושב שזה השפיע לרעה על הקוראים "על הקוראים ועמדותים כנגד הערבים ?
א.א. עם כל הכבוד שאני רוחש להשפעה של ספרים ויש להם השפעה גם חיובית וגם שלילית , הילדים בארץ לא היו זקוקים לספרים אלה כדי לעצב את עמדותיהם כלפי הערבים , די היה לשמוע את ההורים , לשמוע רדיו וכו' .
. בכך באה העדות על סיומה. לאחר הדיון התנהלה הצבעה בין התלמידים השונים שצפו במשפט והסתבר שיש שויון בין התומכים והמתנגדים .
המושבעים ( חמישה תלמידים מכיתה גבוהה יותר ) הצביעו כולם "בעד " ספרות הילדים "הכביכול מגוייסת " ובכך זכה במשפט הצד שאותו ייצג כותב שורות אלה.
בכל אופן בכתבת רדיו על המשפט שהושמעה היום בגלי צה"ל התברר שלמרות לרוב הילדים שצפו
במשפט היו דעות נחרצות לגביו רובם לא קראו כלל את הספרים שדובר עליהם .

כתבה על המשפט

עוד על ספרות קלה

המשורר של עולם הפשע

איפה הן החבורות ההן

סודי ומוחלט בהחלט :ההיסטוריה של חבורות חסמבה