ארכיון תג: דרך בורמה

אז מי היה המגלה של דרך בורמה לפני שבעים שנה ?: תוכנית של רדיו מצולם של אלי אשד ודורין מרגלית

לפניכם תוכנית שהינחתה דורין מרגלית ברדיו החברתי עימי בנושא :שבעים שנה לגילוי דרך בורמה ומי היה המגלה האמיתי שלה ?( רמז עבה :אדם בשם משה אשד ).

והנה התוכנית ואתם מוזמנים לצפות בה:

 

שבעים שנה לגילוי דרך בורמה

 

Image result for ‫פורץ דרך בורמה‬‎

מגלה 'דרך בורמה' לוחץ את ידיו של גיבור מקראי, איור של אורי אליעז לסיפור 'איש הפלמ"ח' מהספר 'חלומו של דרור' מאת יהודה סלוא

ב-28 במאי 2018 ימלאו שבעים שנה לגילוי דרך בורמה בידי דודי משה אשד.

הגילוי הביא להצלתה של העיר ירושלים ממצור ארוך שכבר גרם לרעב ולמחסור אדיר בנשק ותחמושת. למעשה הוא שינה את פני המלחמה והמזרח התיכון כולו.

סיפור גילוייה של דרך בורמה הפך מאז לבסיס  לשירים ( כולל השיר הידוע של נתן אלתרמן "דבר מבקיעי הדרך"  שהולחן בידי חבר הכנסת והזמר עקיבא נוף ).

לסיפור ילדים של יהודה סלוא " בשם "איש הפלמ"ח ".

Image result for ‫הבחורים לא הכזיבו‬‎

לספר ילדים של מנחם תלמי "הבחורים לא הכזיבו " .

לסיפורי קומיקס  של מרדכי אלון ושל גיורא רוטמן.

הגילוי עומד במרכזו של הסרט ההוליוודי " "הטל צל ענק " מ-1966  בכיכובם של קירק דוגלס ג'ון ויין יול ברינר ופרנק סינטרה.

Image result for ‫הטל צל ענק‬‎

והנה תוכנית הרדיו שבה אני מדבר על כך  עם דורן מרגלית ויוסי ריבלין ( מחבר הספר "דרך בורמה שלי" ) :

 

ב-28 במאי עורכים בני משפחתי צעדה בדרך בורמה בעקבות דודי ביום ובשעות שבהם צעד הוא עם כמה חברים בדרך שהפכה למפורסמת וראו את הפרטים על כך כאן.

https://www.facebook.com/events/164254437581381/

 

 

 

ראו תוכנית של דורין מרגלית עימי על גילוי דרך בורמה 

וראו עוד על גילוי דרך בורמה :

האיש שגילה את 'דרך בורמה' – כיצד גילה משה אשד את הדרך

פורץ דרך בורמה 

פורצי הדרך – מנחם תלמי על גילוי 'דרך בורמה'

'דרך בורמה' – סיפור הקומיקס מאת מרדכי אלון

"דבר מבקיעי הדרך" שיר מפורסם מאת נתן אלתרמן על דרך בורמה 

"איש הפלמ"ח "סיפור לילדים מאת יהודה סלוא על גילוי דרך בורמה 

 

 

Image result for ‫דרך בורמה איש הפלמ"ח‬‎

מסע בדרך בורמה

ביום ראשון ה-28 לחודש מאי תאריך מסע הגילוי של "דרך בורמה " בידי דודי  משה ( מוסה )  אשד ועמיתיו לפני בדיוק 69 שנים ,גילוי שהביא לפריצת המצור על ירושלים. ואנחנו יוצאים למסע בעקבותיו בתאריך ובשעות הלילה שבהן בוצע המסע המקורי "בדרכו של מוסה".
ניפגש ב28 למאי 2017 , יום ראשון , במצפה הראל ליד המפה , בשעה 19:000 , משם ניסע לכוון בית מאיר. שם נתחיל לצעוד לכוון מצפה הראל ונסיים באתר שהקמנו לזכר מוסה  במפגש בין דרך בורמה ושביל ישראל ליד הסרפנטינות,פינת הדרכה ביער. המסלול בסדר גודל של 6 קמ.
הרוצים להצטרף בבקשה להודיע לנטי במייל naty.einat@gmail.com
או לנייד 054-4455489

והנה רשימות שפירסמתי בנושא:

ראו עוד על משה  "מוסה " אשד ו"דרך בורמה ":

האיש שגילה  את "דרך בורמה "

דרכו האחרונה של לוחם 

פורץ דרך בורמה 

 

סרט על משה אשד וחייו 

החלק השני של הסרט 

סרט על חניכת פינת הדרכה על שם משה אשד ב"דרך בורמה "

 

דרך בורמה :סיפור  קומיקס מאת מרדכי אלון 

דרך בורמה – סיפור הקומיקס משנות השישים והאמת ההיסטורית שמאחוריו

derech burma alon 2

 

לרגל יום העצמאות 2015 פירסמנו ב"יקום  תרבות " את סיפור הקומיקס "דרך בורמה " מאת מרדכי אלון שפורסם ב-1967 בתקופה שלפני ובעת ולאחר מלחמת ששת הימים ,ב"דבר לילדים".

הקומיקס מתאר את האירוע ההיסטורי של גילוי "דרך בורמה " שבאמצעותה נפרץ לבסוף המצור הערבי על ירושלים וההיסטוריה השתנתה.

יש לי עניין אישי בסיפור:דודי משה "מוסה " אשד הוא אחד האנשים שגילו  את הדרך.הוא האיש  שכמסופר בסיפור  הקומיקס  יצא ביחד עם כמה חברים מירושלים  הנצורה כשהוא מחפש טוואי שיביא אותו  במהירות לשפלה,גילה את הדרך הלא ידועה עד אז ודיווח על כך  בהגיעו לחולדה לרשויות שם כדרך שעימה אפשר יהיה לפרוץ את המצור על ירושלים.והמשיך לקרב הבא.

מאז צצו עוד אנשים שטענו שהם אלו שגילו את הדרך שהפכה למפורסמת.הרבה אנשים הסתבר עברו בדרך הזאת באותם התאריכים.ויש חילוקי דיעות בין ההיסטוריונים לגבי הגירסה של מי הנכונה.אני מקבל את הגירסה של דודי שסיפר לי אותה אישית וגם ב"דרך בורמה " עצמה.

שלט לזכרו של משה אשד ז"ל  מוצב כיום בטוואי של דרך בורמה.

מוסה אשד השלט

והנה גירסת הקומיקס של סיפורו של משה אשד:

"דרך בורמה " מאת מרדכי אלון 

derech burma alon end

וראו עוד על משה  "מוסה " אשד ו"דרך בורמה ":

האיש שגילה  את "דרך בורמה "

דרכו האחרונה של לוחם 

פורץ דרך בורמה 

 

סרט על משה אשד וחייו 

החלק השני של הסרט 

סרט על חניכת פינת הדרכה על שם משה אשד ב"דרך בורמה "

דרך בורמה

פורץ דרך בורמה

הלוח שאותו היציבה הקרן הקיימת לזכרו של משה אשד ב"דרך בורמה".

ביום שישי ה26 לחודש נובמבר 2010 חנכה הקרן הקיימת לישראל ( קק"ל) נקודת הדרכה על דרך בורמה לזכרו של דודי משה "מוסה "אשד.

הנקודה נמצאת מעל הסרפנטינות ונושקת למקום המפגש עם שביל ישראל

מיקום אידיאלי להסבר ומנוחה לקבוצות קטנות ובינוניות.

במקום הונחו לוחות שמספרים על פעילותו של מוסא אשד לגילוייה של דרך בורמה.

עטיפת חוברת שירי ארץ ישראל שהיו חביבים במיוחד על משה  אשד והופקה במיוחד עבור אירוע ההנצחה.

מוסא אשד היה מחלוצי תעשיית התיירות ובוגר קורס מורי הדרך הראשון מוסה לאורך השנים היה בין מקימי האירגון הארצי והאירגון העולמי של מדריכי סיורים ,והוא היה הישראלי היחיד עד כה ששימש כנשיא האירגון העולמי.

אולם הוא ידוע אף יותר כאחד מהלוחמים הנועזים ביותר של מלחמת העצמאות ,כאחד ממפקדי שיחרור הנגב והוא ידוע אולי יותר מכל כאחד

מהאנשים שגילו את דרך בורמה במסע הרגלי שביצע במקום בעת המצור על ירושלים ובחושיו המחודדים הבין שהדרך הזאת יכולה להיות אידיאלית לפריצת המצור.

סיפור גילויה של דרך בורמה הפך מאז למפורסם .הוא סופר שוב ושוב באמצעי מדיה שונים.

שיירות באש

בספרות היפה בידי הסופר מנחם תלמי בספרו "הבחורים לא הכזיבו " ו"שיירות באש".

ובידי הסופר יהודה סלוצקי בסיפור בשם "דרך חדשה לירושלים".

כקומיקס בסיפור ב"דבר לילדים בשם "דרך בורמה " שכתב וצייר מרדכי אלון.

ובסיפור בהארץ שלנו " בשם יוסקה מאיור מאת דב זיגלמן וגיורא רוטמן ,

קובץ:Cast original.jpg

בקולנוע ההוליוודי בסרט "הטל צל ענק" בכיכובו של קירק דוגלאס  ( שמוסא עצמו שימש עבורו כיועץ).

אל הטקס היגיעו בני המשפחה וגם עשרות רבות מידידיו של מוסא רבים מהם אנשים שנלחמו עימו במלחמת העצמאות ומאז המשיכו להיות עימו בקשר במשך כ60 שנה .כמה מהם עמדו וסיפרו על פעילותו של מוסא כלוחם וכמדריך במקומות שונים ומשונים בארץ ובעולם.לאחר מכן נחשף הלוט מהלוח שאותו היציבה קק"ל במקום המנציח את גילוי דרך בורמה בידי מוסא אשד.

 

בטקס הושמע שיר שכתבה נכדתו של מוסה ,גל בת התשע וחצי :

לישון בדרך בורמה

מאת גל אשד

לחניכת נקודת הנצחה  ביער דרך בורמה   על שמו של מוסה אשד

האורנים נעים ברוח

על דרך בורמה

מלחשים  את השיר הישן

שאותו כל כך אהבת בחייך

האדמה הזאת זוכרת אותך

מהשנים רבות שהלכת במשעוליה

אהבת אותה בשוכבך ובקומך

בימי שלום ובימי מלחמה

וכעת היא פוקדת אותך

ובחילופי העונות

מנביטה עלעלים ירוקים

על אבניך.

 

 

נספח

 

 

מוסה אשד תיאר את גילוי דרך בורמה בספר שכתב

 

והנה הפרק הרלבנטי :

 

ראו גם

האיש שגילה את דרך בורמה

בחזרה לדרך בורמה

דרכו האחרונה של לוחם

משה אשד באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו של דוד תדהר

ע' 4273-4274

פורץ דרך לבירה

מוסא אשד בפשיטה ימית בניצנים בתש"ח

פגישה עורת עם מוסא אשד

מבצע סבא וסבתא:ידידיו של מוסא אשד זוכרים

 אתה ראשון יא מולכו : האם קזבלאן שירת  תחת פיקודו של מוסא אשד?

"דרך בורמה " סיפור הקומיקס מאת מרדכי אלון 

תודה לירדן הורן על הצילומים.

 

תודה לירדן הורן על הצילומים.

מגידי גזר ועד ליוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס

דוד בן גוריון כ"מגן היקום " בסדרת הקומיקס האמריקנית "המנורה הירוקה ".

כתבה מיוחדת לרגל חגיגות 60 השנה להקמת מדינת ישראל

מלחמת העצמאות הראשונה והגדולה במלחמות ישראל שלה מלאו בימים אלו שישים שנה היא גם המיוצגת ביותר בסיפורי קומיקס אבל זהו ייצוג חיוור למדי.
ניתן היה לצפות שבקומיקסים הישראלים שבמשך עשרות שנים העלו על נס את אומץ הלב והגבורה והמאבק באויב יינתן ייצוג גדול יותר למלחמת העצמאות אבל ל .כנראה בגלל הייצוג הקטן היחסית לנושא סיפורי המלחמה בכלל שמעולם לא תפסו מקום חשוב בקומיקס הישראלי וככל הנראה לא עניינו במיוחד את העורכים הכותבים והקוראים של עיתוני הילדים.
וכך יוצרים חשובים כמו אריה נבון ונחום גוטמן שאיירו הרבה איורים וקריקטורות על מלחמת
העצמאות מעולם לא יצרו סיפור קומיקס של ממש שעסק במלחמה..

טינטין פוגש את מנחם בגין

למיטב ידיעתי המאבק בין היהודים הערבים והבריטים  של תקופת קום המדינה תואר לראשונה בקומיקס  ממש ב"זמן אמיתי " באלבום של דמות הקומיקס המפורסמת טינטין מאת הרג'ה בספר שפורסם  תחת השם "ארץ הזהב השחור  

הסיפור הזה החל להיכתב  ולהתפרסם עוד לפני מלחמת העולם השנייה אך אז פרצה המלחמה והנאצים כבשו את בלגיה והרג'ה נאלץ  לעצור אותו מסיבות מובנות הנאצים לא היו רוצים לקרוא בעיתונים בלגיים סיפור שבו תופסים לוחמי מחתרת יהודיים מפלסטינה מקום חשוב . .הוא חזר אליו לאחר תום המלחמה ואז תיאר את טינטין המבקר בפלסטינה של סוף ימי המנדט שבה יש מאבק בין יהודים ערבים ובריטים . הרג'ה מביא את טינטין לעיר חיפה  והפגיש אותו שם  עם לוחמי "האירגון " האצ"ל,הללו חטפו אותו במחשבה שהמדובר ביהודי  מאנשיהם  אחד "סולומון גולדשטיין אדם שאכן דומה לטינטין . גולדשטיין זה הוא ידידו האישי של מנהיג האירגון שמתחפש במהלך הסיפור לרב ומנהל עבורו מבצע הצלה מידי הבריטים .

הרג'ה אינו נותן את שמו של המנהיג  אבל זהו איש בשם מנחם בגין לעתיד ראש ממשלה בישראל . עד כמה שידוע האישיות ההיסטורית הבכירה ביותר  שאותה פגש טינטין במהלך מסעותיו ( בהרפתקה קודמת הוא התמודד עם אנשיו של הגנגסטר אל קפונה בשיקאגו) .

ולאחר מכן מצא טינטין את עצמו נחטף בידי יריביהם הערבים .   .

אבל קטע מעניין זה  והרקע הארץ ישראלי נמחק ושונה למרבית הצער בגירסה מאוחרת של האלבום מאחר שהמולים הבריטיים החליטו שכל הנושא של המאבק בין יהודים וערבים לפני קום מדינת ישראל שוב אינו רלבנטי ל"ימינו " ו שם ההרפתקה כולה מתרחשת במדינת נפט ערבית מדברית דמיונית בשם "חמד "..וזה חבל מאוד ,אם אי פעם סיפור זה יתורגם לעברית יש לתרגם אותו מהגירסה המקורית שבה מופיעים אנשי האצ"ל.   

גם  סיפור הקומיקס הראשון על מלחמת העצמאות  עצמה הופיע לא בעברית אלא באנגלית ולא בישראל אלא בארה"ב הרחוקה במגזין קומיקס אמריקני .
3rd Unknown author]. "An Army is Born" War #16 (3rd
? (NY : Atlas צייר   Paul Reinman.

[WarWar1.jpg]

[WarWar2.jpg]

[WarWar3.jpg]

[WarWar4.jpg]

[WarWar5.jpg]

[WarWar6.jpg]

An Army Is Born" War War #16 Feb. 1953 U.S.A. Comic
Magazine Corp. illustrated by Paul Reinman

וזהו סיפור מעניין באופן מיוחד מתרחש בתקופת מלחמת העצמאות בשנת 1948 ומראה כיצד היהודים מנצחים כנגד כל הסיכויים למרות הנשק העדיף של אויביהם שהם נלחמים עם מינימום של כלי נשק ולמרות שהיה עליהם לבנות צבא מלוחמים היהודיים שבאו מכל קצוות תבל. .
באופן אירוני שיא הסיפור הוא כאשר חייל ישראלי מקריב את חייו והופך לפצצה אנושית דהיינו מתאבד .בסיפור הם השתמשו במונח האנגלי suicide bomber" וייתכן מאוד שזהו אחד השימושים הראשונים במונח זה ( ואולי הראשון בכלל ? ) שמאז כמובן הפך לתיאור של המתאבדים הפלסטינאים
עד כמה שידוע לי זהו גם סיפור הקומיקס האמריקני היחיד שעסק במלחמת העצמאות ( אם כי דווקא הקולנוע האמריקני עסק במלחמה זאת בלפחות שני סרטים "אקסודוס " על פי לאון יוריס ו"הטל צל ענק " על גנראל מרקוס וגילוי דרך בורמה לירושלים הנצורה) .

עוד סיפור קומיקס זר הקשור למלחמת העצמאות היה סיפור קומיקס ביוגראפי על חייו של נשיא המדינה הראשון ,חיים וייצמן.

from Boys' Life Magazine, Dec. 1956, p. 54).

[BoysLife1956p54.jpg]
סיפורי הקומיקס המקוריים הראשונים על מלחמת העצמאות הופיעו במגזין "הארץ שלנו " בשנות החמישים .
אלו היו ארבעה סיפורים על הפלמחניק הג'ינגי' גידי גזר שהראה בו כוחות גופניים בלתי נדלים כתוצאה מאכילת גזר בסיפור הראשון .בסיפורים הבאים הוא עדיין הראה כוח יוצא מהכלל מידי פעם אבל לרוב רק אומץ לב טבעי של לוחם.
הסיפור הראשון שבהם מתרחש לפני המלחמה בימי המנדט תוך כדי המאבק בבריטים ושלושה מהם מתארים אירועים שמתרחשים במהלך המלחמה .הסיפורים כללו תיאור מסע שיירות לירושלים הנצורה ומשימות בנגב שבמהלכו מתגלים גם שרידים של לוחמים עבריים קדומים ברוח נושאי העניין הארכיאולוגיים של שנות החמישים .
הסיפור הראשון היה :
גידי גזר עלילות מימי הפלמ"ח כתבו אלישע ( פלמחניק לשעבר ששמו המלא לא ניתן אולי היה זה שם בדוי לידידו של אשמן הסופר פנחס שדה שכתב אחריו את סיפורי הקומיקס של הארץ שלנו " ) ויעקב אשמן. ציירה אלישבע נדל .
הסיפור הופיע ב"הארץ שלנו" כרך ג' תשי"ב 1953 חוב' 2-27 ב-23 חלקים . "
עלילות נער בפלמ"ח בשנת ,1946 הסיפור מתאר את המעבר של גידי גזר מהעיר אל הקיבוץ את ההתמודדות שלו עם בריונים בפלמ"ח שמנסים לשגע את גידי בצורות שונות ,במאבק בבריטים ופורעים ערביים ועוזר למעפילים לעלות ארצה. כל זה תוך שימוש בכוחות על "אמיתיים"תוצאה של אכילה מאסיבית של גזר . ( אם כי אין זה מוסבר מדוע ראשי הפלמ"ח אינם לומדים את הלקח ופוקדים על כל אנשיהם לאכול גזר גם הם ולקבל כוחות על דומים…)
שלושת הסיפורים הבאים בסדרה כבר התרחשו במלחמת העצמאות עצמה :
2. השיירה המשיכה בדרכה : עלילות גידי גזר מאת יעקב אשמן ואלישבע
" הסיפור הופיע ב "הארץ שלנו " כרך ו' תשט"ז 1956 חוב' 26-36 ב-11 חלקים.
" גידי גזר מגן על השיירות המספקות מזון לירושלים הנצורה ונאבק בלוחמים הערביים,במלחמת העצמאות..

3. "ג'וב מיוחד בנגב" גידי גזר נלחם בנגב מאת יעקב אשמן ואלישבע הארץ שלנו כרך ו תשטז 1956"
חוב' 37-50 ב-14 חלקים.
גידי גזר נאבק במצרים בנגב במלחמת העצמאות ומנסה לגייס את תמיכת הבדווים שסוכן מצרי מנסה לגייסם לצד הצבא המצרי . לבסוף מחליט השייך הבדוי לסייע לישראלים כנגד המצרים לאחר שראה כיצד הפריחו את השממה. .
על סיפור זה כתב העורך בנימין תמוז :" שובו של גידי גזר גרם שמחה בביתם של כל הקוראים ובגיליון הבא נתל בסיפור חדש "גוב מיוחד בנגב" . על תוכנו אני יכול לגלות רק זאת : הייתי עסוק מאוד בערב החג ,כאשר קיבלתי את הטיוטה של הסיפור ,ולא יכולתי להתפנות לקרוא בו ,אבל הצצתי בעין אחת לעבר הנייר ,כדי לראות במה המדובר. ולמן הרגע שהצצתי בסיפור –לא יכולתי להינתק ממנו . עד שכיליתי לקרוא בו בנשימה אחת
מקווה אני כי דעתכם תהיה כדעתי . "


4. כיתת העצובים : עלילות גידי גזר מאת יעקב אשמן ואלישבע הארץ שלנו כרך 7

"תש"ז 1957 חוב' 1-21 ב21 חלקים ."

גידי גזר וכיתת העצובים "חברי כיתה שהם עצובים אם לא שולחים אותם לתפקידים מסוכנים במיוחד " חיילים נועזים במיוחד אלו שכללו את מוטקה הסייר הטוב ביותר בפלמ"ח את אלי זורק הסכינים הטוב ביותר בפלמ"ח ואת בומבה החבלן הטוב ביותר בארץ יוצאים למשימות מסוכנות בנגב בתקופת מלחמת העצמאות ובהם פיצוץ גשר שהצבא העיראקי מעביר עליו ציוד .ותוך כדי מאבק בחיילים הערביים מגלים במערה עצמות לוחם עברי קדום ומגילות גנוזות קדומות . .זהו הסיפור המרשים ביותר בסדרה ולמעשה שיאה .לאחריו עזב אשמן את גידי .ועל עלילותיו הופיע "
את רוב הסיפורים כתב עורך "הארץ שלנו " לעתיד יעקב אשמן וציירה אלישבע נדל. הסיפור המסיים היה ""בעקבות אל נטף "" המתרחש שמונה שנים לאחר הסיפוריםה קודמים ( אם כי לא נראה שגידי הזדקן אפילו ביום אחד ) שבו גידי נוטל חלק במבצע סיני ומגיע לרצועת עזה בחיפוש אחרי ערבי שאביו חייב לו כסף. .
בסדרה זאת הושם דגש רב על הצורך בעבודת הצוות בין הלוחמים השונים וזאת כנראה הייתה הסיבה שכוחות העל שהיו לגידי בסיפור הראשון בסדרה ( שהתרחש בתקופת המנדט ) נעלמו . המטרה של הכותב הייתה ככל הנראה להראות שגידי גזר אינו "סופרמן" אחד ויחיד , אלא נהפוך הוא , כל לוחם עברי הוא בגדר סופרמן המסוגל למעשי גבורה שלא יאמנו.
מכל בחינה גידי גזר הוא הדמות הבולטת ביותר של  מלחמת העצמאות שאותה הפיק הקומיקס העברי עד יוסקה מאיור שאותו ערך ויוצרו של גידי יעקב אשמן בשנות השבעים .

בשבועון המתחרה "דבר לילדים " לא נטלו את ידם בצלחת והחליטו לא להשאיר את שדה הקרב לחלוטין ברשותו של "הארץ שלנו ".
וגם הם חזרו בזמן אל מלחמת העצמאות . בכרך כ"ז ב1957 כאשר פירסם הסופר והמשורר הידוע משה בן שאול עם הצייר דבי בן דור את "שי ישי ואבישי" עלילות ילדים בירושלים במלחמת העצמאות הפועלים מתחנת הרוח של משה מונטיפיורי ועוזרים לאישי ירו.שלים הנצורה אך נכלאים בידי הלגיונרים הירדנים ( שאמנם אינם מוצגים וכאינטליגנטים במיוחד ).  אך בסוף הסיפור מצליחים להימלט.

זה היה אחד מהסיפורים המעטים שעסקו במלחמת העצמאות וכתב אותו הסופר והמשורר ידוע.  למרבית הצער זאת הייתה תרומתו הכמעט יחידה לסיפורי קומיקס אם כי הוא עסק רבות הן בכתיבה והן באיור ופירסם ספרי ילדים שעוסקים בחבורת ילדים בירושלים בתקופה שלפני קום המדינה. כמו "ילדי הבית המוזר ( 1966) "סוד המילים הבודדות ( 1970) "רודפים אחריך יונתן "( 1975( סיפור שבו חבורת נערים משחררת חברת מחתרת מן הכלא ) ענבים בחול ( 1979 שבו בני החבורר הלוחמים ומתבגרים בנגב בשנת תש"ח ) והסיפור על הסיפור על צ'ופצ'ה ( 1980 זכה לפרס ברנשטיין ) שלושה ימים בחיי המספר וחבריו בתקופת המאבק ואת "אנחנו ילדים טובים ירושלים ( 1992) .

 

"שי ישי ואבישי " פורסם מחדש בכתב העת האינטרנטי בעריכתי "יקום תרבות"

רק שלושים ושש שנים מאוחר יותר פורסם סיפור קומיקס נוסף של בן שאול וגם הוא עסק על תקופת המנדט הבריטי כאלבום בשם :המערה שליד השכונה :מסיפורי ירושלים ,שצייר אבי כץ בהוצאת ,משכל"1993 וסיפר על קבוצת ילדים בירושלים הפועלים במחתרת כנגד הבריטים בתקופה שלפני מלחמת השחרור.


מלחמת העצמאות חזרה ל"הארץ שלנו " בסיפור של סופר הקומיקס הקבוע "יריב אמציה " הלא הוא הסופר הידוע פנחס שדה שכתב בכרך י"ג ב-1963 סיפור בשם " צוציק או סוד ארמונו של אסמעיל אל קאדאר
על עלילות הנער הצעיר חובב ספרים "צוציק " המצטרף ליחידה צבאית הנלחמת בכפר בית גוברים מתמודד עם מתיחות שונות ברוח הקומזיצים הפלמחיים ( הסיפור פורסם בתקופה של הסרט "חיבורה שכזאת " על פי פוצ'ו שעסק רבות במתיחות כאל וכנראה שימש כמקור השראה מסויים ) הוא לוחם בערבים המתוארים כנאצים ומאפשר ליחידה ה לחדור לכפר באמצעות מנהרה קדומה שעליה קרא בספר. וכך מסייע לכבוש כפר ערבי עוין.

אך סיפור זה אינו ממיטב יצירתו הקומיקסאית של שדה. הקוראים נאלצו לחכות 10 שנים ליצירה מעניינת יותר מפרי עטו בתחום הסיפור המלחמתי "חולות אדומים " שעסקה במלחמת יום הכיפורים.

בכל אופן  גם הסיפור הזה  פורסם מחדש במסגרת מגזין "יקום תרבות".
דבר לילדים " עסק הרבה פחות מ"הארץ שלנו " בנושאי מלחמה.


אך מלחמת העצמאות חזרה לקומיקס כנראה לא במקרה בשנה גורלית ,שנת  1967  של מלחמת ששת הימים אז פירסם "דבר לילדים " את הסיפור "דרך בורמה " שכתב וצייר מרדכי אלון והופיע ב דבר לילדים בכרך לז ב-1967 חוברות 37-51
23-5-29.8 1967 ב-14 חלקים

הסיפור על מוטקה ועוד שני לוחמים שגילו במקרה את דרך בורמה לירושלים במלחמת העצמאות שבאמצעותה הצליחו כוחותינו להעביר אספקה לירושלים הנצורה.
העורך  של "דבר לילדים " הגדיר את הפרשה כ"אחת הפרשות המרתקות בקורות מלחמת העצמאות מבצע שהציל את ירושלים הנצורה". בהקדמה לסיפור שהופיעה ב"דבר לילדים כתב אלון :" זה מכבר ביקשתי להחיות בצורה מוחשית את פרשיות הגבורה שהביאו לעצמאותנו. את הסיפור על דרך בורמה שמעתי מפי אנשים שחיו את התקופה הזאת .אני מקווה שיהיה זה הסיפור הראשון בסדרה המוקדשת לקוראים הצעירים ".

התקווה הזאת לא הוגשמה וזה היה הסיפור הראשון ואחרון מסוגו מפרי עטו של נבון .


הסיפור הופיע ב-14 חלקים בגליונות 37-51 של הכרך בין ה-23 למאי וה-29 באוגוסט. והעיתוי הזה לא היה מקרי כלל . תקופת הופעתו של הסיפור הלא ארוך חפפה כמעט במדויק מאורעות כבירים באותה התקופה את תקופת ההמתנה והחששות מפריסת הגייסות המצריים של נאצר ליד הגבול את מלחמת ששת הימים ואת השבועות מלאי ההתפעמות מהניצחון שלאחרי המלחמה.
העורכים החליטו מייד להפוך את הפרשה ממלחמת העצמאות, שתוארה במאמר לסיפור מצויר כאמצעי עידוד וחיזוק מורל לקוראים על רקע האירועים הביטחוניים הקשים. וכך בזמן שבשאר עמודי הגיליון תוארו בכל שבוע האירועים הקודרים של ריכוז צבאותיו של נאצר, סגירת מיצרי טיראן, ולאחר מכן אירועי מלחמת ששת הימים והשבועות שלאחריה , בעמוד האחרון של כל גיליון באותה תקופה חזרו הקוראים לימי הגבורה של מלחמת העצמאות בשילוב שנראה בדיעבד כמתאים מאין כמוהו.

זהו אחד מסיפורי הקומיקס המעטים המתרחשים על רקע מלחמת העצמאות ווהיחיד שתיאר פרשה אמיתית פחות או יותר . באופן יחסי סיפור זה היה ריאליסטי ו"אותנטי" בהשוואה לכל סיפורי הקומיקס הקודמים ההרואיים שפורסמו עד אז (אפשר להשוות אותו רק לסיפור של דני פלנט על קרב המטלה ) .האויב הערבי כמעט שאינו מופיע שם ועדיין זהו הסיפור המלחמתי הטוב ביותר של "דבר לילדים" בתולדותיו.

(סיפור גילוי דרך בורמה תואר גם בסיפור קומיקס אחר ב"הארץ שלנו " ב"יוסקה מאיור" שם יוסקה וחבריו הם שמגלים את דרך בורמה וראו על כך בהמשך  …)

לאחר דרך בורמה פירסם "דבר לילדים " את "צל"ש " שכתב גידי פוקס בכרך מ' של דבר לילדים ב-1969 ותיאר את עלילותיו של לוחם עברי בתקופה שלפני הקמת המדינה בעזרה למעפילים ובמאבק בצבאות ערב הפולשים. סיפור שנראה כמו הכנה לסיפור "יוסקה מאיור " הגרנדיוזי יותר מכל בחינה שעסק בנושאים דומים במגזין "הארץ שלנו".
ובכך הסתיימה תרומתו של "דבר לילדים"  לקומיקס העוסק בתקופת קום המדינה.

מלחמת העצמאות מעל דפי "בוקי "

File:Bucky 52.jpg
מגזין הקומיקס בוקי תיאר גם הוא כמה אירועים מימי מלחמת העצמאות שהתבססו ככלה נראה על סיפורים בריטיים על מלחמת העולם השנייה . .


דגל הכניעה חוברות בוקי 49-50

סיפורה של צוללת בריטית עם צוות ארץ ישראלי שנלחמת בנאצים.

פריצת כלא עכו מאת ארנונה (גדות )) צייר אשר דיקשטייןבוקי מס' 53.

סיפור פריצת הכלא ב1947.

תמונה מתוך "ההתקפה על תחנת הרדאר".
ההתקפה על תחנת הרדאר חוברות בוקי מס' 42-43
ספור "תיעודי " על עלילות לוחמי המחתרת וההתקפה בזמן מלחמת השחרור על תחנת הרדאר של הבריטים.

הרובה האהוב בוקי מס' 43-44.
סיפור על חייל במלחמת העצמאות בעת חיפושיו אחר הרובה האהוב עליו מביא לתבוסת הערבים ומשתפי הפעולה הנאציים שלהם.

File:Bucky 52.jpg
תותחי המוות מאת "קובי" בוקי חוב' 52 ,יולי 1968."
סיפור על כיתת פלמחניקים בזמן מלחמת השחרור שנאבקת בערבים.
סיפור

רוב הסיפורים האלו היו בדיוניים ולא תיארו אירועים אמיתיים שקרו . הישראליים של המחברים והעובדה שהיו אלה סיפורים על מלחמות ישראל נראה שלפחות בחלק מהמקרים ( וכנראה בכולם) היו אלה סיפורים שנלקחו מקומיקסים בריטיים – BATTLE PICTURE LIBRARY :ספרוני FLEETWAY של הוצאת הבריטית ( ואולי גם מקומיקסים צרפתיים? ) שעסקו כולםבמלחמת העולם השנייה.
היה זה העורך הגראפי אשר דיקשטין ששינה באותם באופן מלאכותי לסיפורים על מלחמות ישראל . וכל השמות של מחבריהם "קובי " ,רפי " ,"דני" ,"אלחנן" ,היו כנראה שמות בדויים של העורך הגראפי.
וכך הלוחמים הבריטיים המקוריים הפכו ללוחמי פלמ"ח או לוחמי צה"ל בזמן מלחמת ששת הימים בעוד שהנאצים ומשתפי פעולה אירופיים שונים שלהם הפכו לערבים. זה ברור במיוחד מהסיפור "דגל הכניעה " שעוסק כביכול בלוחמים ארץ ישראליים בצוללת בריטית בזמן מלחמת העולם השנייה שהרי מה היה ללוחמים ארץ ישראליים לעשות על צוללת בריטית בזמן מלחמת העולם השניה?
ככל הנראה רק הסיפור על פריצת כלא עכו היה סיפור מקורי אמיתי. וכל השאר כולל הסיפור ה"הדוקומנטארי כביכול על "התקפת תחנת הראדאר " היו מזוייפים.
בוקי המשיך רק זמן קצר עם מדיניות זאת ובחוברות המאוחרות יותר השאיר את סיפורי המלחמה בצורתם המקורית הבריטית סיפורים כמו "נערת המחתרת " "קפטין מדוק" ו"סרג'נט אירונסייד אימת צהובי העור". . בכל מקרה אלה מעולם לא זכו לפופולאריות של סיפורי המדע הבדיוני וגיבורי העל שהופיעו על דפיו וזאת הייתה כנראה הסיבה להיעלמם.

מלחמת העצמאות בשנות השבעים

שנות השבעים ראו עוד כמה סיפורים בודדים על מלחמת העצמאות אחד מהם הבולט מכל L
אלו היו
הסיסמה מצדה מאת שפי זרקור תשל"ב 20-25 תשל"ג 1-15 20 חלקים .
סיפור שהופיע במסגרת העיתון החרדי "זרקור " שפירסם באופן בלתי צפוי סיפור על רקע מלחמת השחרור על מאבקם של ילדי י העיר העתיקה בזמן מלחמת השיחרור כנגד הליגיונרים הצרים על ירושלים העתיקה. נראה שהסיפור מבוסס על סדרת הספרים הידועה "ילדי העיר העתיקה " של חיים אליאב. ילדי העיר העתיקה ( 1952-1958)
זוהי סדרה בת שבעה ספרים על עלילות ילדי הרובע היהודי בירושלים בעת מלחמת העצמאיות ולאחריה. הספר הראשון שהופיע במשמר לילדים מיד לאחר הופעת סיפורי חסמבה תיאר את עלילותיהם בירושלים הנצורה במאבק כנגד הערבים בשבי הלגיון הירדני. ולאחר מכן המשיך אליאב את הנוסחה של מוסינזון של הרפתקאות בארץ לאחר המלחמה עם ספרים כמו ילדי העיר העתיקה לוחמים במסתננים, ילדי העיר העתיקה מטביעים ספינה, (!) ילדי העיר העתיקה בעקבות המרגלים וילדי העיר העתיקה והמטמון מבגדד. הסדרה הייתה פופולארית אך מחנכים הזהירו והוזהרו מפניה.

. .

יוסקה מאיור

הסיפור האולטימיבי על מלחמת העצמאות בקומיקס הוא "יוסקה מאיור "  של דב זיגלמן וגיורא רוטמן  שהופיע ב"הארץ שלנו של 1972-1973 והוא סיפור הקומיקס הארוך ביותר שהופיע אי פעם בעיתוני הילדים. הסיפור תיאר את עלילותיו של לוחם מחתרת בתקופה לפני קום המדינה בעזרה למעפילים ובהברחת ילדים יהודים ממנזרים באירופה ובעת מלחמת העצמאות בקרבות על גוש עציון ובירושלים הנצורה והסתיים בגילוי דרך בורמה. מבחינתה מחקר והתחכום האמנותי והאורך ופרטנות של הסיפור לא היה ל"יוסקה מאיור " כל תקדים או המשך .
זהו סיפור שהוא בגדר שיא ומעין סיכום של תקופה.
השבועון "משמר לילדים" שהחל לפרסם קומיקס רק בתקופה מאוחרת מאוד בהשוואה לשני מתחריו דבר לילדים והארץ שלנו וזה מתוך מדיניות תיאר את מלחמת העצמאות בסיפור שבוסס על ספר של עמוס בר
פורץ המחסומים . צייר דניאל לוי. כרך ל"ד תשל"ט ב-33 חלקים.

והיה עיבוד של דניאל לוי של ספר של עמוס בר ( הספר הופיע ב1977 וזכה בפרס למדן ) שהתבסס על סיפורי חייו של גיבור ישראל זרובבל הורוביץ מפקד השריונית פורצת המחסומים בשיירת נביא דניאל לירושלים שפרצה את המחסום לירושלים .הסיפור תיאר את עלילותיהם שלל חבורת נערים קיבוצניקים בתקופה שלפני קום המדינה ובראשם  אותו זרובבל הורוביץ שמצטרף לבריגדה היהודית במלחמת העולם השניה ולאחר מכן לפלמ"ח והופך ללוחם במלחמת העצמאות יוצא עם השיירות בדרך לירושלים ולקרבות בהר הקסטל הסיפור מסתיים באופן בלתי צפוי לחלוטין ויוצא דופן עד מאוד במות הגבורה של גיבורו .
היה זה סיפור ששם דגש על ערכי גבורה ביחד עם ערכים סוציאליסטיים ביחד עם הומור שבדיעבד בהתחשב בסיום הטראגי ולחלוטין בלתי צפוי נראה מוזר.
ומאז ?
מאז כמעט פסקו הנסיונות לתאר את תקופת הקמת המדינה ומלחמת העצמאות בקומיקס להוציא שתי דוגמאות בודדות .

_ישנם איזכורים בודדים של מלחמת העצמאות בסדרות קומיקס זרות כמו סדרת
"המאנגה "  היפנית "אדולף " של היוצר היפני המפורסל מכולם אוסמו טזוקה ,סדרה שעסקה בשואה ובהקמת מדינת ישראל .

מאז שנות השבעים פורסם רק עוד סיפור קומיקס בולט אחד העוסק בתקופה שלפני קום המדינה:

בעבור חופן חומוס .מאת שמעון וסרשטיין. שהופיע ב-1999 במגזין קצר הימים "קומיקס " של מעריב בעריכת נסים חזקיהו.


זהו סיפור היסטורי על ימי המנדט ומאבק ההגנה בבריטים ב-1947 ונסיונות להעביר מטען נשק מידי המאפיה היהודית האמריקנית לידי ההגנה תחת אפה של משטרת המנדט תוך כדי מאבק בבוגד מסתורי בשורות הארגון.ותוך שמקס הופך למטרה לחיסול של השירותים החשאיים הבריטים … . . מסוג הסיפורים שפעם היו כה פופולאריים ב"הארץ שלנו" ו"דבר לילדים" ( למשל "יוסקה מאיור") אך הוא למעשה האחרון מסוגו עד היום.הסיפור נמשך תחת שמו זה עד חוברת 12 . לאחר מכן פורסם חלק שני של הסיפור ששינה את שמו באופן מסתורי ל"בעבור חופן בורקס!" למרבית הצער הסיפור נקטע בעת שגיבור הסיפור מקס היה בפגישה עם מנהיג הישוב בן גוריון ודיווח לו על בוגד בשורותינו.
העורך של המגזין היגיע למסקנה שהסיפור אינו מעניין מספיק את הקהל .ולכן "קטע " אותו באכזריות.
. מקס גיבור הסיפור הופיע גם בסיפוריו של וסרשטיין עבור המגזין "פשוש" בסדרת חבורת ידידי הסביבה " כשהוא מבוגר בכמה עשרות שנים טובות.
ומאז חזית מלחמת העצמאות הקומיקס הישראלי השתתקה לחלוטין ,סיפורי המלחמה ההיא  ,או אם כבר כל מלחמה שהיא בבירור אינם עומדים במרכז מעיינייהם של יוצרי הקומיקס הנוכחיים.

מבחינת הקומיקס האירוע הבולט ביותר במלחמת העצמאות היה גילוי דרך בורמה

שזכה לשני תיאורים קומיקסאיים בסיפור "דרך בורמה " של מרדכי אלון שהופיע במגזין דבר לילדים בעצם ימי ההכנה למלחמת ששת הימים כסוג של העלאת מורל . האירוע תואר שוב בשנים 1972 -1973 בסיפור האולטימטיבי על מלחמת העצמאות יוסקה מאיור .אירועים  היסטוריים ספצייפיים אחרים של מלחמת העצמאות שזכו לתיאור הם השיירות לירושלים בסיפור של "גידי גזר" ב"יוסקה מאיור " וב"פורץ המחסומים  וקרבות גוש עציון ב"יוסקה מאיור ".אבל פרט לכך שאר אירועי מלחמת העצמאות לא זכו לכל התייחסות קומיקסאית .

ראו עוד :

"שי ישי ואבישי" :סיפור ממלחמת העצמאות מאת משה בן שאול.

"צוציק" סיפור מלחמתי מאת פנחס שדה 

גידי גזר ויוצרו יעקב אשמן

דרך בורמה

לוחמינו בשדה הקרב :המלחמה בקומיקס העברי

מבצע סיני בספרות הקלה

ששת הימים הנצחיים :מלחמת ששת הימים בספרות הפופולארית

חולות אדומים :מלחמת יום הכיפורים כסיפור קומיקס

אגדת מבצע אנטבה

ישראל וישראלים בקומיקס הזר

דרכו האחרונה של לוחם:לזכרו של משה ( מוסא ) אשד

 משה חיים ( מוסא ) אשד 

נולד י"ח כסלו 24.26 .26
נפטר ט"ז כסלו התשס"ח 26-11-07

דודי משה חיים (מוסא) אשד איש אירגון "ההגנה " ויחידת " גבעתי" , מורה דרך ,מדריך תיירים היסטוריון ולוחם הלך לעולמו ערב יום שלישי 26.11.2007  תוך כדי ארגון כנס  ההגנה לקראת כ"ט בנובמבר ,
מוסה נולד לאביו הסופר יוסף זונדל וסרמן וחנה וסרמן וגל בשכונת מונטיפיורי בתל אביב . .
הוא  הונצח בילדותו בשכונת מונטיפיורי בתל אביב בקטע סרט שאותו הסריט השכן חלוץ הקולנוע הישראלי נתן אקסלרוד בתור ילד המחלל בזמן ששני ילדים אחרים רוקדים . . הסרט הוקרן מאז בטלווזיה .

מודעת אבל על הנופלים בהתקפה על מושבת הכת הטמפלרית ,שרונה " ( היום הקריה בתל אביב ).מוסה אשד היה אחד הלוחמים בקרב הזה. .

בילדותו היה מוסה חבר בצופים והירבה . מאידך הרבה גם בתצפיות על השכונה השכנה "שרונה " מבצרם של אנשי כת הטמפלרים הגרמנית,  שכונה מלאה וגדושה בתומכי ובסוכני הנאציזם הגרמני שהיוו איום מתמשך על תל אביב בכלל ועל שכונת מונטיפיורי השכנה בראש ובראשונה .

הכריכה  של "חיל השדה ( החי"ש ) במחוז תל אביב".

הוא הפך לחבר באירגון ההגנה ב1941 ועבר אימונים שונים  במסגרת חיל השדה (חי"ש ).

.במקביל  עסק רבות בטיולים במסעות  אל כל פינה  בארץ וכל דרכי הארץ וכפריה היו נהירות לו ככף ידו

אחת מפעולותיו החשובות הראשונות הייתה השתתפות בהתקפה של ההגנה בשרונה שבה נהרגו 4 מחבריו .
לאחר מכן .הוא הפך לקצין מודיעין .
בזמן מלחמת העצמאות השתתף מוסה במבצע "נחשון " וליווה את השיירה האחרונה מתל אביב לירושלים.הוא נשאר תקוע בה והיה מנותק ממשפחתו בשכונת מונטיפורי כמה שבועות .שם ביצע את מה שהפך אולי לפעולה המפורסמת ביותר שלו כאשר הוא ושלושה עמיתים היו הראשונים שפרצו את קווי האויב וחזרו הביתה ברגל במה שנקרא מאוחר יותר "דרך בורמה ".
בכך הראו מוסה ועמיתיו שאפשר להגיע בנתיב החדש ללא סכנה מירושלים לתל אביב ובכך פתחו את הדרך שדרכה השתמשו כוחותינו להעביר הספקה לירושלים הנצורה ובכך שינו את מהלך המלחמה . .
פרשיה זאת הונצחה מאז בספרים סיפורים ואף בסיפור מצוייר ב"דבר לילדים ".

. לאחר מכן עבר מוסא לנגב היה בין מקימי פלוגת "שועלי שמשון " ולחם באיזור נגבה ובאיזור בית עפה ..

בין המבצעים הרבים שבהם היה מעורב הוא השתתף בפעולת נחיתה בסירה  בעורף המצרים .
מיד לאחר מכן הוא פיקד על מחלקה שכבשה את משלט 123 בקרב חוליקאת ( כיום  חלץ ) . ב"מבצע יואב "
תוך כדי כיבוש המקום נפצע קשה ושכב כמה שבועות בית חולים "דונולו " ביפו . רוב פיקודיו נפלו אז במערכה

עם סיום המלחמה היה מוסה חלק מצוות הדיונים בין ישראל והירדנים והיה בין האנשים שקבעו את טוואי הגבול בין ישראל וירדן.

לאחר קום המדינה  ניצל מוסה את הכרותו את כל הארץ והפך לאחד ממדריכי הטיולים הראשונים  והבולטים של ישראל . . הוא היה מרצה לידיעת הארץ ומדריך טיולים בחו"ל .

פוסטרים  של הסרט "הטל צל ענק " על המצור על ירושלים .מוסה אשד שימש כיועץ לסרט ויש בו שיקוף של חוויותיו במצור.

 בין השאר הוא שימש כמדריך טיולים בישראל  של כוכבי סרטים זרים שונים שנעשו בישראל כמ  "עושה הלהטים " ( 1953)  ,בכיכוב קירק דגלס ,הסרט הזר הראשון שנעשה בישראל   "אקסודוס " ( 1960)  בכיכובו של פול ניומן "והטל צל ענק "( 1966)   גם כן בכיכובו של קירק דוגלס.

הוא גם שימש כיועץ לא רשמי למפיקי הסרט הנ"ל  שעסק  בגנרל מרקוס ובסיפור הפריצה של המצור על ירושלים סיפור שאותו היכירמחויותיו האישיות .

nוסה ניהל במשך שנים רבות את חברת התיירות C.T.O בתל אביב. והיה פעיל בהקמת וניהון  אירגון מדריכי הטיולים הישראלי .
אולם יותר מכל התפרסם מוסה כיחידה של אדם אחד שפעלה ללא לאות למען הנצחתם של לוחמי מלחמת העצמאות . הוא היה המארגן והמנחה  של חלק גדול מהכנסים והאירועים של יוצאי "ההגנה " של גבעתי ושל יחידות צבאיות נוספות לאורך השנים . והיה פעיל ללא לאות באירגון טיולים ומפגשים משותפים שלהם לאורך שישים שנה בשנים האחרונות עמד בראש מספר רב של ועדות של אירגון יוצאי ההגנה והיה האחראי לפעילויות שונות שלהם. .

הוא פעל רבות להקמת אתרי הנצחה שונים ברחבי הארץ ובראש ובראשונה בנגב שב ובאיזור ירושלים שבהם לחם בקרבות כה רבים .הוא חהיה אחד החברים הבולטים והמרכזיים של אירגון יוצאי ההגנה ואירגן את רוב מפגשיהם וכנסיהם של אירגון וזה ואירגונים נוספים של וותיקי מלחמת העצמאות .

הוא כתב וערך ספרים שתיארו את תולדות יחידתו במלחמת העצמאות. שני ספרים כאלה יצאו לאור בשנים האחרונות : חיל השדה "("הח"יש" ) במחוז תל אביב:אוסף סיפורי חברות וחברים ( הוצאת אירגון חברי "ההגנה " במחוז תל אביב ,2001)  ". ו"גדוד 54 גבעתי במלחמת העצמאות "  ( הוצאת גדוד ותיקי גדוד 54 , 2004) שבו נימצא תיאורו המפורט בגוף ראשון של המסע הראשון בדרך בורמה ."

בנוסף לכך בשנים האחרונות פעל מוסה במסגרת האגודה במפעל ההנצחה למורי הדרך שהלכו לעולמו
–לכבוד שנתו ה-80 יצרו בני משפחתו של מוסה סרט תיעודי על חייו העשירים .

הוא נפטר שנה לאחר מכן תוך כדי דיון על אירגון כנס של ההגנה בתל אביב לרגל הכ"ט בנובמבר. .
.

בשבילי אבא אתה ארץ ישראל

מאת עינת אשד

י"ח כסלו התשס"ח

אבא יקר שלי!

תראה כמה אנשים באו לטיול, לפחות 10 אוטובוסים – איך נתארגן מי ידריך אותנו ? אבא – אתה כבר תדריך את כולנו. כן כדרכך תקפוץ מאוטובוס לאוטובוס במהלך הדרך ותראה ותסביר לכולנו ותחזור ותסביר…..

לפני שנה בדיוק חגגנו לך יום הולדת 80 ואז במסגרת האירוע שאני כל כך שמחה שזכית לו, כי כל כך הגיע לך – אתה עצמך הכנת סרט על חייך ובעריכת הסרט נתת לי כבוד ענק לפתוח את הסרט ושם אני אומרת כמו שאני אומרת לכם כאן היום : בשבילי אבא – אתה ארץ ישראל. אבא שלי לחם במלחמת השחרור כדי שלנו תהיה מדינה.
אבא שלי הצנוע והעניו גילה את דרך בורמה כדי שתתאפשר העברת אספקת תחמושת ומזון לירושלים הנצורה ובכך הציל את ירושלים מרעב ומידי נפילה בידי הלגיון הערבי.
אבא שלי שינה את ההיסטוריה .
אבא שלי- מלח הארץ – מהנפילים של פעם הוא תמצית ארץ ישראל להיות בשביל כולם– אבא שלי פעל ועשה למען האחר. עם ישראל איבד כאן ועכשיו את אחד מענקי הדור. אותם אנשים שנולדו כאן או שעלו לארץ שהבינו שאנחנו חייבים להלחם על הארץ הזו כדי שיהיה לנו מקום בטוח להיות בו. אבא שלי שלא הכיר את המושג הנפוץ בימינו: קודם כל אני ואחר כך אחרים, אבא שלי לחם פעל נפצע עשה והמשיך ללא הפסקה כדי שלנו היהודים יהיה בית.

היום בדיוק זה יום ההולדת של אבא – י"ח כסלו. אבא שלי – נולד ויקבר באותו יום כמו משה רבנו שהנהיג את עם ישראל לארץ ישראל. אבא שלי הנהיג את כולנו כל ימי חייו. למי שלא הכיר את אבא שלי אני רוצה לומר לכם שהוא היה צדיק אמיתי. ואני רוצה להסביר לכם:
כל אחד מאבותינו ניחן במידה שאפיינה אותו. אברהם היה ידוע במידת החסד שלו – הכנסת האורחים שלו שהייתה ערך עליון לגביו – גם בזמן שהיה עסוק בצרכיו האישיים וראה שלושה אנשים ( מלאכים) מגיעים רץ לארח אותם. יצחק היה ידוע במידת הדין שלו – מה שצריך לעשות עושים גם אם הפסיקה לא מתאימה לו הוא פוסק כפי שצריך – דוגמת רצונו לברך את עשו למרות ידיעתו כי עשו אינו יכול להמשיך את דרכו אלא שעשו הוא הבכור ויש לברכו. ויעקב היה ידוע במידת הרחמים שלו שהיא השילוב בין החסד והדין. לאבא שלי היו כל המידות.
היי מוסה יש כנס ברמת הגולן וצריך מנחה – אין בעיה. היי מוסה פלוני נפטר בבאר שבע וצריך שמישהו ילך לנחם בשם הגדוד… בשם החטיבה…. בשם ההגנה… בשם ארגון התיירות – אין בעיה. צריך היה לקבוע את הגבול בין ישראל לירדן – אבא הוא זה שקובע. צריך למצוא דרך חדשה כי נהרגים לנו אנשים בדרך לירושלים בירתנו – חייבים להציל את העם היהודי היושב ביו חומות ירושלים הנצורה – אבא שלי עושה – אבא שלי מוצא נתיב ששיירות תעבורנה ללא הרוגים ופצועים ותגענה לירושלים על מנת להציל את היהודים הכלואים שם ללא אוכל ללא תחמושת ללא יכולת הגנה על עצמם – דרך שלימים נקראה דרך בורמה. אה מוסה – אנחנו ההורים של…. ואנחנו מבקשים שתבוא להיות אתנו בחיפה– אין בעיה. היי מוסה חייבים לארגן סידורי לוויה לאלמוני – אין בעיה. היי מוסה – צריך להביא אוכל לזה ולקפוץ לבקר את ההוא בבית חולים.
ואני יכולה להמשיך כך עד אין קץ. אבא מעולם לא אמר לא. אבא עשה ועשה לכולם רק לא לעצמו. לכך אמא כל הזמן דאגה – אבא רץ ומתרוצץ ומסדר לכל העולם ואשתו ושוכח את עצמו לא לוקח כדורים בזמן – אוכל מה שהוא אוהב לא מה שהוא צריך – עובד בשעות מטורפות יוצא בבקר להדרכת טיול כמו בשבוע שעבר וחוזר בחצות הלילה.
זו הייתה דרך חייו כמו שבצעירותו לחם בכל כך הרבה מלחמות – ובגיל 57 נאות לפרוש מהמילואים כך בחיים היומיומיים מהיותו סייר מייד לאחר מלחמת השחרור עבר לתור את הארץ, להדרכות טיולים בארץ ישראל, הכנת מסלולי טיולים , ארגון כנסים שונים ועד ארגון וביצוע בפועל של נסיעות לכל העולם לכל החברים לכל המכרים ועוד להמון המון קבוצות ואנשים.

יש עוד המון דברים לומר על אבא אבל הבוקר כשהתעוררתי צף ועלה בראשי הפסוק: כי השם אלוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם. בשבת בבוקר לאחר סיום קריאת התורה נהוג לברך לשלום הקהל ,מדינת ישראל חיילי צבא ההגנה לישראל והשבויים שלנו.
אז אבא יש לי בקשה ענקית כמו שכאן עשית וסדרת לכולם את הכל מכל בבקשה דבר שם למעלה עם האלוהים  בשבילנו.

אתה שהלכת כאן בראש המחנה והנהגת אותנו כאן בבקשה סדר לנו שם למעלה את העניינים עם בורא עולם, שמור עלינו שם, שנשאר כאן בארצנו ונהיה מאוחדים ושיהיה לנו אכפת אחד מהשני ושנמשיך את דרכך לעשות למען האחר.
בבקשה דבר איתו בשבילנו שמי בירך אבותינו אברהם יצחק ויעקב הוא יברך את כל הקהל הקדוש הזה עם כל קהילות הקודש הם ונשיהם ובניהם ובנותיהם וכל אשר להם יסיר מהם כל מחלה וירפא לכל גופם ויסלח לכל עוונם וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ומי שבירך את אבותינו הוא יברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאלתנו. הגן עליה באברת חסדך ופרוש עליה סוכת שלומך ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה ויועציה, ותקנם בעצה טובה מלפניך,ומי שבירך את אבותינו הוא יברך לשלום השבויים וידאג להחזירם אלינו במהרה ומי שבירך את אבותינו הוא יברך את חיילי צבא ההגנה לישראל העומדים על משמר ארצנו. הקב"ה הוא ישמור ויציל את חיילנו מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה וישלח ברכה הצלחה בכל מעשה ידיהם. ונאמר אמן.

לסיום, יש לי פניה לחברי ההגנה , גדוד גבעתי וכל מי שהכיר את אבא והיה שותף לדרכו, אבא החל בכתיבת ספר על אחת התקופות הכי חשובות לעם ישראל מלחמת השחרור והקמת מדינת ישראל. אני מבקשת שכולכם תרתמו ,תתנו כתף ותסייעו על מנת שנוכל להוציא לאור את הספר ובכך אני רואה את הדרך בה הוא היה רוצה שננציח אותו ואת עשייתו למעננו.

כל חייו של מוסא אשד הם חיפוש נועז אחרי הדרך הנכונה הדרך
מוסה אשד האיש גילה דרכים כה רבות ולחם בקרבות כה רבים בדרכים אלו יוצא כעת למסעו האחרון בדרך בורמה האחרונה והארוכה מכולם אי שם .

דרך צלחה מוסה .

נספחים

 

 

 

 

בחזרה ל"דרך בורמה "

הסיום של הסיפור בהמשכים "דרך בורמה " מאת מרדכי אלון  מ"דבר לילדים " 1967. לפני 58 שנים גילה דודו של כותב שורות אלו,מוסא אשד את "דרך בורמה " חצה אותה לראשונה,ופתח בכך בשרשרת האירועים שהביאו לשבירת המצור על ירושלים ולשינוי מכריע במלחמה. השבוע מוסא השתתף באירוע מיוחד שבו השתתפו צעירים יהודיים מכל רחבי העולם ובו הםן חצו את הדרך מחדש .ופגשו בלוחמים ותיקים כמו מוסה ולצידו אישים אחרים כמו אלוף (במיל') עמוס חורב, , המשורר חיים חפר, בן-ציון חקלאי, דן ידין, ישראל כספי, שמואל מלץ, אביזוהר נחשון, רותי ומשה סיני, נעמי פולני, אביבה רבינוביץ', אברהם רון, יסקה שדמי. האירוע היה חלק מפרויקט "מסע" פרויקט של משרד ראש הממשלה והסוכנות היהודית, המביא אלפי צעירים יהודים מרחבי העולם להשתתף, במשך כשנה, באחת מ-120 התוכניות הלימודיות-התנדבויות הקיימות.וזאת מתוך ניסיון לחזק את הקשר שלהם לזהות הישראלית-היהודית . באירוע, שעמד בסימן 65 שנה לייסוד הפלמ"ח ושנתיים לפרויקט "מסע", השתתפו אלפי צעירים יהודים מרחבי העולם, שלקחו חלק במהלך השנה האחרונה בפרויקט "מסע", ולוחמי הפלמ"ח לדורותיהם. המתנדבים היהודים ולוחמי הפלמ"ח "יפרצו" מחדש את דרך בורמה ויהפכו אותה ל"שביל מסע".

לאורך הדרך עברו אלפי המשתתפים בין פעילויות מגוונות, שכולן עסקו בנושא הפלמ"ח, הכרזת העצמאות ול"ג בעומר, בכללם: סיפורי לוחמים מפיו של מוסא אשד ושל לוחמים אחרים , ספורט אתגרי, תחנות אמנות ומוסיקה, שירה בציבור עם להקת "חוות הנוער הציוני" ועוד. כל זאת תוך ליווי של תזמורת צעידה, שחקנים המחופשים לדמויות שונות מהעבר וג'יפים מימי הפלמ"ח. על פי הדיווחים האירוע היה יותר מכל דבר אחר מסע הכרויות בין הצעירים השונים. הם התעניינו הרבה פחות ( שלא במפתיע ) בסיפורים של הותיקים על פריצת הדרך אז לפני 58 שנים . נשאלת השאלה עד כמה יכולים אירועים כאלה לתרום באמת לחיזוק תחושת הזהות והקשר של אלפי היהודים הצעירים האלו מחו"ל למדינת ישראל . זאת שאלה שאין לי תשובה ,כמו שאין לי תשובה לשאלה כמה מסע כזה יכול לחזק את הזהות של ישראלים צעירים שעוברים בדרך זאת . אבל יש לי ספקולציה : יכול להיות שבעתיד אפשר יהיה לשחזר את הפרשיות הישנות כמו המסע לגילוי ופריצת "דרך בורמה " באמצעות הדמיות וירטואליות .ואז הצעירים השונים שיעברו בדרך "בורמה "וירטואלית יעברו את המסע בעצמם וירגישו כאילו הם עוברים את ההרפתקה ואת הקרב בעצמם .
קובץ:Mishlat21b.jpg

משה אשד מרצה.

האיש שגילה את "דרך בורמה"

    

הפתיחה לסיפור המצוייר "דרך בורמה " מאת מרדכי אלון "דבר לילדים 1967

ייתכן שהדרך המפורסמת ביותר בתולדות מדינת ישראל היא" דרך בורמה ". דרך שנקראת על שם דרך שהפעיל הצבא בבריטי בעת מלחמתו ביפנים בבורמה  דרך בורמה הישראלית הייתה בעלת חשיבות קריטית לשבירת המצור על ירושלים שיכול היה להביא לכיבושה היא הייתה הדרך החלופית שאפשרה גישה לירושלים הנצורה במלחמת השחרור, ועקפה למעשה את מוצבי הירדנים שהיו ממוקמים באזור לטרון . ללמשה ( מוסה ) אשד הייתה חשיבות קריטית בגילוי דרך זאת וכאן מובא סיפורו .

 

ירושלים הייתה נתונה במצור בידי הירדנים ובעיר שררה אווירת ייאוש. מנות המזון הופחתו ומים חולקו במשורה. תורי ארוכים הזדנבו ליד נקודות החלוקה וליד ברזי המים והמשאבות .היה ברור שיש לפרוץ את המצור שכן אחרת העיר עלולה ליפול .ניסיון נואש לפרוץ את הדרך לעיר נעשה כשיצאו כוחות בפיקודו של האלוף דוד מרכוס[1] לתקוף את לטרון שממנה חלשו הירדנים על הדרך לירושלים. התחולל קרב עקוב מדם, אך הפעולה נכשלה, הייתה זו תבוסה גדולה, והכוחות הישראליים נסוגו באחת. ירושלים נותרה נצורה כשהייתה ואיש לא ידע מה אפשר עוד לעשות. אז התגלתה "דרך בורמה "[2] שהביאה להצלת העיר ואולי גם המלחמה כולה.

דודו של כותב שורות אלה ,משה (מוסה) אשד איש יחידת גבעתי הוא האיש שעבר בנתיב זה לראשונה יחד עם שלושה עמיתים וכאן נביא את סיפורו .


[1]מפקד חזית ירושלים שעל חייו נכתב ספר ונעשה סרט הוליוודי בכיכובו של קירק דאגלאס בשם "הטל צל ענק".

[2]דרך בורמה המקורית עקפה את הדרך הראשית מבורמה לסין, דרך בה שלטו היפנים. נתיבה עבר באזורים הרריים קשים ביותר לתנועה, ומטרתה הייתה להעביר אספקה לבעלות הברית. סלילתה אפשרה להתגבר על היפנים.

 

מוסה מספר :

בסוף מרץ 1948, לאחר ששלוש שיירות מגוש עציון, חולדה ויחיעם לא הצליחו לחדור לירושלים החליטו במפקדת ההגנה שיש צורך לשנות את השיטה ושיש צורך להקים כוח גדול שיפרוץ לאזור. אז ארגנו את מבצע נחשון ריכוזו כמה חטיבות והקימו שלושה גדודים .

ב-1 באפריל הועברו היחידות מתל אביב, אבל היה מחסור בנשק. אז הוצאה פקודה להפריש נשק עבור מבצע הפרישה. אז הגיעו משלוחי נשק מצ'כיה ואפשר היה לחלק לכל חייל נשק אישי. אז החל הכוח הגדול להתארגן . ב-13 באפריל העבירו שיירה גדולה עם אספקה לירושלים . ב19 באפריל העבירו שיירה גדולה שכללה מכובדים כמו בן גוריון .

תם מבצע נחשון והחל מבצע הראל, על כל משאית התמקמו חיילים. אנחנו היינו אנשי גבעתי במחלקה של שלושה משוריינים – "הליווי הצמוד מגדוד 54". תפקידנו היה ללוות את השיירה. אני הייתי קצין מודיעין של הגדוד. כשעברנו ליד הכפר הערבי דיר איוב, נפתחה עלינו אש קשה ונאלצנו להמשיך בחסות החשיכה . הכנופיות הערביות תקפו את המכוניות. חיילים רבים נפצעו וחלק מהמכוניות שנפגעו הן המשוריינים שנמצאים היום לצידי הכביש .

 

במסגרת מבצע "מכבי" הצליחו כוחותינו לאחר קרבות כבדים להשתלט לזמן קצר על דיר איוב ולטרון .ומיד תוכננה שיירת אספקה וציוד לעיר הנצורה אולם רק משוריין אחד הצליח להבקיע לתוך העיר ב-15 במאי, ושיירה זו כונתה "שיירת היתום".

ב-17 במאי הצליחו להעביר עוד שיירה עם 25 מכוניות. בדרך מצאו שם בחור שנעדר בקרב קודם והתברר שהוא התחבא במערה ואכל שם חרובים במשך חמישה ימים וברגע ששמע את הבחורים שלנו הוא יצא החוצה וצעק אליהם .אני נתתי לו מים למעלה . והחזרנו אותו אל היחידה שלו . ואחר כך שוב נחסם הכביש . 

אותו השבוע אני התמניתי לקצין המודיעין של מרחב באב אל ואד . אז התחיל מבצע בן נון שמטרתו הייתה לכבוש את לטרון ואז הוקמה חטיבה חדשה בשם חטיבה 7 . מבצע בן נון לא הצליח ב29 במאי החליטו על מבצע בן נון ב' . שבמסגרתו נכבשו כמה כפרים ערביים . אבל במסגרת כל האירועים האלה אנחנו היינו בירושלים מנותקים . הדרך חזרה נחסמה על ידי הערבים  ואי אפשר לחזור " .

  

 
  

מוסה נשאר בירושלים כשהוא מנותק מיחידתו בגבעתי שהיו עסוקים בקרבות באזורי הנגב דבר שגרם לו תסכול עמוק . 

  

 ב-27 למאי יצאו מירושלים שלושה פלמחניקים בראשות אריה טפר לביתו בתל אביב והגיעו בדרך לא דרך לחולדה.

אריה טפר וידידיו נחשבים על פי אחת הגירסאות למי שגילו את דרך בורמה אולם על פי מוסא הדרך שבה עברו כלל לא הייתה  בתוואי של מה שנקרא לאחר מכן דרך בורמה, זאת הייתה "דרך לא דרך" דהיינו שבילים קשים למעבר שדרכם לא יכלו לעבור מכוניות וג'יפים.  טפר על פי אחת הגרסאות נטש למעשה את ירושלים, בה הסתכסך מסיבות שונות עם עמיתיו. מסעו זכה אמנם לפירסום כתוצאה מכתביו של הסופר מנחם תלמי אולם לא היה לו קשר רב לגילוי דרך בורמה "האמיתית" .

בינתיים החליט מוסא שגם הוא יכול לצאת ולחבור ליחידה שלו במקום להישאר "תקוע" בירושלים .אלא שמוסה ידע כמו כולם שהדרך היא חסומה ומסוכנת מאין כמוה והאגוז הבלתי אפשרי לפיצוח ששמו הוא לטרון עדיין היה בידי הירדנים .הסיכויים לפתיחת דרך חדשה בקרוב נראו בקלושים ביותר אך הוא החליט לצאת בכל זאת ובתוואי חדש שלא נוסה עד כה בתקווה לעבור דרך משמרות האויב .

בוקר אחד שמע מוסה כי חטיבה 7 כבשה את  הכפרים בית ג'זין ובית סוסין.עתה משהשתלטו יחידות חטיבה 7 על שני הכפרים בית ג'זין ובית סוסין והתבססו בהם נמצאה בידיהם דרך ארץ רצופה מחולדה והשפלה ועד לשתי הכיפות הנמצאות מערב לדרך  הרטוב שער הגיא .ואילו מדרך זאת מזרחה שוב הייתה חטיבת הראל בשליטה מלאה  בשטח לאורך דרך העפר העולה מכביש הרטוב לבית מכיר ממשיכה משם לסריס ומגיע לכביש הראשי שלמרגלותיה . בין שני אזורים אלה נותר הרצועה צרה ברוחב של שניים שלושה קילומטרים אשר הפרידה בין שני האזורים שבידיים עבריות.לכל אורכה של דרך עפר זאת עברה דרך עפר אשר חיברה את הדרך היורדת מבית מחסיר עם הכביש הראשי לירושלים כ4 ק"מ מערבית משער הגיא . בדרך עפר זאת היו הערבים וחילותיהם משתמשים כלה זמן בעקפם את קטע הכביש הראשי שמוקש על ידיהם . בין בית סוסין שבידי החטיבה ובין דרך עפר זאת חצץ מרחק של פחות מקילומטר ללא דרך .דרך העפר עברה בתוך ואדי ורכס גבעות הפריד בינה לבין רכס לטרון דיר איבו שבידי הלגיון הירדני. . מוסא  הסתכל על המפה וראה  שהמרחק בין שני המקומות הוא חמישה קילומטר והחליט  שאפשר לבחור את הציר הזה למסע רגלי ושההליכה ברגל בשטח זה באזורים היא אפשרית . עדיין המבצע נראה כמסוכן ולא ככדאי בגלל הערבים שהסתובבו שם .

 האנשים  בירושלים חשבו שדעתו השתבשה עליו,   תוכנית המסע הייתה מסוכנת ביותר אבל מוסה היה והיננו אדם שהיכיר את האזורים האלה  כאת כף ידו והעובדה שמשהו נחשב לבלתי אפשרי מעולם לא הטרידה אותו ביותר.  המפקד במקום נתן לו לבסוף בחוסר חשק אישור לצאת לדרך "על אחריותו בלבד".

התוכנית של מוסה הייתה פשוטה  אם גם מסוכנת: להסתנן בין ההרים ולהגיע בחסות החשכה אל חולדה הנקודה העברית הראשונה מהעבר השני של הקווים . מוסה היכיר היטב את האזורים האלה עוד מהתקופה שהיה נער כאשר נהג לערוך שם טיולים ומהתקופה של שירותו הצבאי כאשר הוא חבריו נהגו לערוך באזורים אלו מסעות אימונים . כך שהסביבה הייתה נהירה לו היטב ואת כל הידע המפורט שלו על האזור התכוון לנצל כעת במסגרת המסע המסוכן. הוא מצא לו שלושה שותפים שהיו מוכנים לסכן את חייהם ולהצטרף אליו.

 אלה היו פלמחניק שמואל ללקין שקיבל אישור חופשה מהראל ,  קצין קשר של אלכסנדרוני שנתקע בירושלים ביחד עם מוסה , אבא טורקלטוב איש אכ"א שנשלח לבצע את רישומי החיילים הנמצאים במרחב ירושלים.   כולם אנשים מיחידות וחטיבות שונות שלא הכירו זה את זה אבל החליטו לצאת למסע המסוכן ביחד .

בלילה של ה-28 במאי הם הצטיידו בנשק ומימיות ועם רדת הערב היו נכונים לצאת .מעט מחבריהם שידעו על התוכנית המסוכנת באו להיפרד מהם ולאחל דרך צלחה. הארבעה נופפו בידיהם לשלום ונעלמו במעלה הגבעות המיועדות אל שער הגיא .

 

בדרך הם שמעו צרורות בלתי פוסקים של יריות , ואם כי לא ידעו את מקורן נראה שהם היו של חיל האויב שאם היה עולה עליהם כי אז מותם היה בטוח. אולם ארבעת הלוחמים המנוסים המנוסים הקפידו שלא להשיב באש וכך לגלות את מקומם דבר שאולי היציל אותם ממות בטוח. האויב לא גילה אותם .הם יצאו ממקום המסתור והמשיכו במסע.

בזהירות הם גלשו מהגבעות ולאחר כשני קילומטרים היגיעו לנקודה שבה היה עליהם לטפס בשביל הצר והקשה לבית סוסין .

הם האיצו את התקדמותם וכשהיגיעו קרוב לפסגה שמעו קריאה "ששון " וקראו בתשובה "הפורצים! " הסיסמה המקובלת במרחב הראל אלא שזאת לא הייתה הסיסמה שהיה צריך לענות שם שהייתה צריכה להיות "ושמחה".

מה שקרה היה שהחיילים היהודיים ששמו לב לדמויות המתקרבות מאיזור ההפקר חשדו שהם ערבים ורק החלטתו של המח"ט במקום יהושע ארבל שהחליט לקרוא את הסיסמה הצילה אותם היו אלה אנשי הגדוד ה-52 שנשלח לתקוף את המשלט דיר איוב במבצע בן נון ב' ולמוסא התברר שאת רוב האנשים הוא  מכיר.

אנשי הגדוד המשיכו לדרכם   לכיוון גבעת החתולה  להתקפה על משלט דיר איוב בעוד שמוסה וקבוצתו המשיכו מערבה עד שהגיעו לבסוף ליעד לחולדה באור היום. ובכך הם הוכיחו שאפשר לעבור מירושלים לחולדה.

אך אם ציפו לקבלת פנים נלהבת  אחרי המסע המפרך הם טעו. חולדה הייתה בדיוק אז תחת התקפה מטוסים מצריים והלוחמים נאלצו לתפוס מחסה מפני התקפת המטוסים . כשסיפרו שהגיעו זה עתה מירושלים הנצורה התקשו האנשים להאמין להם .

לאחר מכן נכנס מוסה  לחדר האלחוט ושידר הודעה למפקדם ששלום להם וכי המסע עבר בהצלחה ללא נפגעים.

.

משם המשיכו מוסה ואנשיו לעקרון . הוא הגיע לביתו בתל אביב ולמחרת חזר לתל נוף לגדוד 54.

מוסה ועמיתיו הראו מעבר לכל ספק שאפשר לצעוד בנתיב החדש ברגל מירושלים לתל אביב אולם לצרכי האספקה לירושלים השאלה החשובה הייתה: האם ניתן יהיה לעבור בדרך שהתגלתה גם במכוניות ?

ביום לאחר המסע הפרטי של מוסע ואנשיו בליל ה-29-30 במאי עברו בנתיב החדש שני ג'יפים צבאיים משני כיוונים שונים  בג'יפ אחד נסע עמוס חורב  ובגיפ השני חייל בשם אליהו סלע שכונה  "רעננה ".  וכאשר  נפגשו לבסוף הג'יפים, הבינו שיש דרך לעלות בירושלים שאינה חסומה בידי הירדנים.  אז ארגנו שבעה ג'יפים והתחילו להעביר מירושלים. הם נסעו במקביל. ימים אחדים לאחר מכן יצאה שיירה בת עשרה ג'יפים לדרך כשהיא עמוסה תותחים ופגזים השיירה יצאה בחסות החשכה אולם בשל תקלה שאירעה בדרך נאלצו הם לחזור על עקבותיהם במחצית הדרך . למחרת יצאה שיירה חדשה ואחרי קשיים ללא סוף בנסיעה דרך שאינה מתאימה כלל לכלי רכב הצליחה לבסוף להגיע לשער הגיא ומשם הייתה הדרך לירושלים בידי כוחותינו . הג'יפים המשיכו במסעם כל לילה בספקם לעיר הרעבה מזון ותחמושת .בצד הג'יפים עמלו כמה עשרות פרדות ואפילו גמלים. בנתיים הובהלו למקום טרקטורים ,מכונות יישור חוצבים וסוללים שבנו שם את דרך בורמה הלגיון הירדני ניסה כמה פעמים להפריע את העבודה על ידי הפגזות אולם לשווא פעם או פעמיים ניסו הערבים אפילו לכבוש את המקום אך ללא הצלחה .דרך בורמה הפכה לעובדה ולנתיב היחיד לירושלים .

לאחר מכן עבר מוסא לנגב שם נלחם בנגבה .הוא היה בין מקימי פלוגת "שועלי שמשון ".
 ובין המבצעים הרבים שבהם נטל חלק הייתה גם פעולת נחיתה בעורף המצרים.
האירוע החשוב ביותר שהיה  מעורב בו היה כיבוש חוליקאת וגם פעולת נחיתה בהתחלת מבצע יואב  הוא פיקד  על מחלקה שכבשה  את  משלט 123 בחוליקאת . הוא נתן שם  את הפקודה הסתער וטף כדור בלסת  בעת  שהיחידה הסתערה .

לאחר מכן היה בצוות הדיונים בין ישראל והירדנים והיה בין האנשים שקבעו את טוואי הגבול  עם ירדן בין חוסבאן לבית גוברין .

היום יש לו סוכנות נסיעות משגשגת  אבל הוא עסוק גם בכתיבת ובעריכת ספרים שמתארים את תולדות יחידתו במלחמת העצמאות . שני ספרים כאלה יצאו לאור בשנים האחרונות : ."חיל השדה "("הח"יש" ) במחוז תל אביב:אוסף סיפורי חברות וחברים ( הוצאת אירגון חברי "ההגנה " במחוז תל אביב ,2001)  ". ו"גדוד 54 גבעתי במלחמת העצמאות "  ( הוצאת גדוד ותיקי גדוד 54 , 2004) שבו נימצא תיאורו המפורט בגוף ראשון של המסע הראשון בדרך בורמה . כמו כן הוא המארגן והמנחה הקבוע של כנסי אנשי "ההגנה".

 

"דרך בורמה " בספרות

סיפור גילוי דרך בורמה הפך למפורסם והופיעו עליו גרסאות שונות ומשונות וסותרות . אנשים שונים יחסו לעצמם את גילוי הדרך .הסיפור הפך גם למקור לגרסאות בדיוניות שונות :

המספר מנחם תלמי  שספרו הראשון נקרא "הנתיב החדש : דרך בורמה . (ספרית כיס לחייל העברי ,שרות התרבות של צבא ההגנה לישראל , 1948  )  פורסם מיד לאחר הגילוי   ותיאר את גילוי הדרך (ואוייר בידי נחום גוטמן ).

את הגירסה הראשונה של הסיפור של תלמי כפי שהופיע בכתב העת "מולד " כבר ב-1948 תוכלו לקרוא ב"יקום תרבות " ברשת כאן :

"פורצי הדרך "

שיירה בדרך בורמה.איור לספרו של מנחם תלמי "הבחורים לא הכזיבו".

תלמי שילב גירסה בדיונית של  סיפור הגילוי בספרו  לבני הנעורים "הבחורים לא הכזיבו " ( 1951 ,ובמהדורה מורחבת תחת השם "יחי האומץ"  ב-1970)  וגירסה שונה בספר "שיירות באש" ( 1957 ).

  

 

 

  שיירה בדרך בורמה .איור מאת אורה איתן ל"יחי האומץ , מאת מנחם תלמי . מהדורת 1970.

  

 

איורים  של נחום גוטמן לספרו של מנחם תלמי  "הנתיב החדש : דרך בורמה . (ספרית כיס לחייל העברי ,שרות התרבות של צבא ההגנה לישראל , 1948 :  על דרך בורמה.

בכרך "מקראות ישראל לכיתה ד' שהופיע בהוצאת מסדה בשנת תשכ"ו פורסם סיפורו של יהודה סלוצקי "דרך חדשה לירושלים " ( שפורסם במקורו ב"דבר לילדים " ב-1950) . הסיפור שהוא עיבוד דמיוני של סיפורו האמיתי של מוסא תיאר כיצד מירושלים הנצורה יוצא הלוחם עוזי כדי למצוא מעבר למכוניות וג'יפים שדרכם יוכלו להגיע לעיר אנשים חדשים נשק ומזון ומים.  עוזי מחפש לבדו דרך חדשה ואלמוני ש"עריסתו היא בין צרעה ואשתאול" מוליך אותו בדרך חדשה כזאת לפני שנעלם "הבחור גבוה כאלון ,חסון שערות ראשו ארוכות וירודות על ערפו כאילו לא הסתפר על ימיו וזקן שחור עוטר את פניו ".

איור של אורי אליעז לסיפור 'איש הפלמ"ח' מהספר 'חלומו של דרור' מאת יהודה סלוא

.."איש פלמ"ח הוא מאה אחוז" חושב לו עוזי'  "מוזר הדבר שאינני מכיר אותו הבא ואשאל אותו על הדרך ".
"מבין אתה טעיתי בדרך מירושלים .אולי תוכל להגיד לי איפה נמצא אני עכשיו ואיך אוכל להגיע לעברה השני של לטרון" .
והאלמוני מצטחק ואומר בנחת :
"בין צרעה ואשתעול תעמודנה רגליך.ואתה אל תירא ,אני אהיה לך לעיניים במקום הזה .וגם אל מחוז חפצך אביאך בשלום" .
האלמוני הולך ועוזי הולך אחריו ומהרהר : "איפה ראיתי את הבחור הזה? צעיר לימים איננו כנראה איש פלמ"ח ותיק הוא ,הרבה עבר בארץ לארכה ולרחבה מתהלך הוא בין ההרים האלה ,כאילו בין צרעה ואשתעול עמדה עריסתו ".
עלו שניהם במעלה הגבעה וכשהיגיעו לראשה ראה עוזי אור מנצנץ במרחק :
"לך עוזי אל האור "אמר האלמוני,  "שם תמצא את האנשים אשר אתה מבקש אלך בבואך לשאר תן אות ואמור "הפורצים יגיעו " ולא יעונה לך כל רע."
"ואתה כלום לא תבוא עימי "שאל עוזי
"לא"', ענה האלמוני " בין צרעה ואשתעול שם מנוחתי לשם אחזור."
לשווא החזיק האויב במבצר לטרון ולא הרפה ממנו .לשווא ניסה לנתק את ירושלים ולמנוע ממנה נשק מזון ומים .דרך חדשה נפתחה בהרים ירושלים נצלה.
וימים רבים חיפש עוזי את האיש הגובה החסון ארך השערות ושחור הזקן את האיש מצרעה ואשתעול אך לא מצא אותו..
( מתוך " דרך חדשה לירושלים" מאת יהודה סלוצקי  )
לקוראים שהתמצאו בתנ"ך היה ברור שהמדובר בשמשון הגיבור .
(למוסה לא היה זכור שהוא ועמיתיו נתקלו באיש מעין זה כאשר צעדו לראשונה בדרך בורמה כאשר שאלתי אותו על כך בילדותי … ) .

את הסיפור של יהודה סלוא "איש הפלמ"ח" תוכלו לקרוא  ברשת ב"יקום תרבות " כאן

"איש הפלמ"ח"

דרך בורמה בקומיקס

עוד גירסה של הסיפור הסיפור "דרך בורמה " שכתב וצייר מרדכי אלון בכרך ל"ז של "דבר לילדים" ב-1967 וסיפר את הסיפור על הלוחמים שגילו  במקרה את דרך בורמה לירושלים במלחמת העצמאות שבאמצעותה הצליחו כוחותינו להעביר אספקה לירושלים הנצורה. העורך אוריאל אופק הגדיר את הפרשה כ"אחת הפרשות המרתקות בקורות מלחמת העצמאות מבצע שהציל את ירושלים הנצורה". בהקדמה לסיפור שהופיעה ב"דבר לילדים כתב אלון :" זה מכבר ביקשתי להחיות בצורה מוחשית את פרשיות הגבורה שהביאו לעצמאותנו. את הסיפור על דרך בורמה שמעתי מפי אנשים שחיו את התקופה הזאת .אני מקווה שיהיה זה הסיפור הראשון בסדרה המוקדשת לקוראים הצעירים ". התקווה הזאת לא הוגשמה וזה היה הסיפור הראשון ואחרון מסוגו מפרי עטו של נבון .

הסיפור הופיע ב-14 חלקים בגליונות 37-51 של הכרך בין ה-23 למאי וה-29 באוגוסט. והעיתוי הזה לא היה מקרי כלל . תקופת הופעתו של הסיפור הלא ארוך חפפה כמעט במדויק מאורעות כבירים באותה התקופה את תקופת ההמתנה והחששות מפריסת הגייסות המצריים של נאצר ליד הגבול את מלחמת ששת הימים ואת השבועות מלאי ההתפעמות מהניצחון שלאחרי המלחמה.

מעניין שרק שבועיים לפני ראשית הופעת הסיפור, הופיע בגיליון יום העצמאות של השבועון מאמר מאת "הכתב הנודד" ( ככל הנראה אחד העורכים אפרים תלמי או אוריאל אופק ) בשם "על חומותייך ירושלים" שתיאר את תקופת מצור ירושלים במלחמת השחרור ואת סיפור גילוי דרך בורמה. להערכתי, העורכים החליטו מייד להפוך את הפרשה ממלחמת העצמאות,  שתוארה במאמר לסיפור מצויר  כאמצעי עידוד וחיזוק מורל  לקוראים  על רקע האירועים הביטחוניים הקשים. וכך בזמן שבשאר עמודי הגיליון תוארו בכל שבוע האירועים הקודרים של ריכוז צבאותיו של נאצר, סגירת מיצרי טיראן, ולאחר מכן אירועי מלחמת ששת הימים  והשבועות שלאחריה , בעמוד האחרון של כל גיליון באותה תקופה חזרו הקוראים לימי הגבורה של מלחמת העצמאות בשילוב שנראה בדיעבד כמתאים מאין כמוהו. זהו אחד מסיפורי הקומיקס המעטים המתרחשים על רקע מלחמת העצמאות וככל הנראה אחד הטובים בכולם.

את "דרך בורמה " של מרדכי אלון תוכלו לקרוא בשלמותו ברשת ב"יקום תרבות "כאן 

הסיפור היחיד שמשתווה לו וגם עולה עליו הוא הסיפור של דב זיגלמן וגיורא רוטמן "יוסקה מאיור שעוסק גם הוא בגילוי דרך בורמה בידי גיבורי הסיפור.

 

 

 

אלמלא  אותה קבוצה קטנה של לוחמים עקשניים ואילמלא גילויה של דרך בורמה אין לדעת כיצד הייתה מסתיימת המערכה ומה היה עולה בגורלה של ירושלים . ייתכן מאוד שכולה הייתה נופלת בידי הירדנים עם תוצאות שלא ישוערו לגבי עתיד המלחמה והמזרח התיכון כולו .

.המשורר נתן אלתרמן סיכם את התחושות שליוו את פריצת "דרך בורמה " ופתיחת הדרך לירושלים בשיר הידוע הזה מ"הטורי השביעי " שלו שהוא  ככל הנראה היצירה הידועה ביותר על "דרך בורמה ".
 

דבר מבקיעי הדרך

מאת נתן אלתרמן

"עברנו את הדרך , והיא פתוחה "- הודיע הרץ נושא המגילה בטקס פתיחת הדרך לירושלים.

ההיגיון גזר :לשווא !
הפחד סח : נחתם דיננו !
חשבון המלחמות השב
ירק בבוז אל מול פנינו.
פלדה אנגלית ואש -ערבים
צווחו : אתכם נכריע ברך !"-
ולנו רק מנין רובים…
אבל עברנו את הדרך !

 

מגבול מזרח שטפה עמון
מגבול דרום עלתה מצרים.
צפון וים בקול- המון
סגרו את מעגל הציד
כסד נתנו רגלינו ,אל,
עלי גחון זחלנו הרה,
ועל גבנו אח נופל …
אבל עברנו את הדרך .
עורב ועיט על גבהים
ראה ראו לדת ממלכת
עת הגדודים העבריים
טרפו ולא עמדו מלכת .
כבתום עמל חריש עמוק
נמים הם תחת תל ופרח.
לא ישיגם קול שיר ושחוק
שכן עברו הם את הדרך.
לך, העם הקם וחי
נישאו הם לא הלל וכתר
לך העם הם נתנו שי
את ארבעים הקילומטר…
את ארבעים הפרסאות
העקובות מקרב- ופרך
האפורות ומסולעות ..
ומעתה פתוחה הדרך..
( נתן אלתרמן הטור השביעי ,דבר 10.12.1948)
( השיר מובא כאן ברשותו האדיבה של היוצר והזמר נתן סלור ,נכדו של נתן אלתרמן ).

 

משה אשד.

קישורים רלבנטיים על דרך בורמה

עוד על מוסה אשד

בחזרה לדרך בורמה

פורץ דרך בורמה

פגישה עיוורת עם מוסה אשד

פורץ דרך לבירה

עוד על דרך בורמה

דרך בורמה בויקיפדיה

דרך בורמה :דרך ג'יפים מקום המדינה

סיפורה של דרך בורמה 

 הספר "דרך בורמה : המערכה על הדרך לירושלים בתש"ח" מאת אריה יצחקי

ירושלים הנצורה במלחמת העצמאות

הקרב על ירושלים

המאבק על הדרך לירושלים

מורשת קרב בדרך בורמה 

האתר של חטיבת גבעתי

 ראו גם

.מנחם תלמי :האיש שכתב על דרך בורמה

סיפורי קומיקס מלחמתיים

שיירה בדרך בורמה .ציור מאת נחום גוטמן לספר של מנחם תלמי "הנתיב החדש -דרך בורמה".