ארכיון תג: "הארץ שלנו"

האנשים הראשונים על הירח -ועל עטיפות העיתונים וכתבי העת

 

20 ביולי 1969 זהו התאריך שבו נחתו האנשים הראשונים על הירח. וחזרו משם.

חמישים שנה חלפו מאז ואנחנו מתכוונים לחזור לשם .

ועד שינחת האדם הבא על הירח וגם האישה הראשונה וגם הישראלי הראשון ( אבל לא האחרון ) והישראלית הראשונה על הירח הנה מגוון עטיפות עיתונים וכתבי עת למבוגרים ולילדים שדיווחו על

הנחיתה ההיא על הירח. כולל בכמה מקרים מאמרי המערכת. 

הנחיתה על הירח בניו יורק טיימס ( באדיבות לוי צירולניקוב )

 

 

בוושינגטון פוסט

 

הנחיתה על הירח ב"ידיעות אחרונות ":

 

הנחיתה  על הירח  ב"הארץ" 

הסופרים על כיבוש הירח ב"הארץ" כמובן. 

הנחיתה בעיתון "מעריב"

מעריב ה-21 ביולי 1969.

הנחיתה על הירח בשבועוני הנוער והילדים.

 

הנחיתה על הירח בגליונות "הארץ שלנו "

 

 

 

 

מאמר המערכת של יעקב אשמן  עורך "הארץ שלנו"  מ"הארץ שלנו " גליון 45 

 

הנחיתה ב"דבר לילדים "

 

מאמר מערכת מאת אפרים תלמי עורך "דבר לילדים". 

הנחיתה ב"משמר לילדים "

מאמר מ"משמר לילדים "
 גליון 44" 

מאמר המערכת מ"משמר לילדים " מספר 45 

 

 

מאמר מ"משמר לילדים " מספר 45 

הנחיתה על הירח במגזין " לייף":

 

 

הנחיתה על הירח במגזין "טיים"

 

 

הנחיתה על הירח במגזין ניוזויק 

 

 

 

 

וכמה עטיפות עכשוויות 

 

 

קראו גם:

רון מייברג על חמישים שנה לנחיתה על הירח 

ולסיום שחזור של אבי לויןו של התמונה המפורסמת מכל  זאת שהופיעה במגזין "לייף" ובניוזויק ובנשיונאל גיאוגרפיק .

 

זוכי פרס יעקב אשמן לסיפור קצר לילדים

יעקב אשמן ציור

יעקב אשמן עורך "הארץ שלנו " ציור מאת גיורא רוטמן.

תוך כדי עיסוק בסופר ובעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן בדוקטוראט שלי גיליתי ( בעצם ידעתי זאת כילד שקרא ב"הארץ שלנו " אבל זה נשכח ממני מאז) שעל שמו של אשמן  חולק פרס לסיפור קצר לספרות ילדים במשך כמה שנים עד לסגירת "הארץ שלנו ". פרס יחיד במינו. אבל בשום מקום באינטרנט לא היו פרטים עליו. רק בכרכים הישנים של "הארץ שלנו".

אז הנה הפרטים המלאים על הזוכים בפרס הנשכח הזה ,ולבסוף המסקנות שלי מי מהסיפורים השתמר הטוב ביותר לאחר עשרות שנים לפחות לטעמי האישי כמבוגר.

בתחום ספרות הילדים העברית חולקו לאורך השנים כמה וכמה פרסים.

נמנה כמה מהבולטים שבהם לאורך השנים

פרס " יצחק יציב " של השבועון "דבר לילדים ". על שם עורך ה"דבר לילדים " הראשון  ( פרס   שחולק בין השנים 1954-1979 ושאינו קיים יותר כמו השבועון שנתן אותו  ).

 פרס יצחק למדן של עיריית רמת גן  על שם המשורר (  שחולק בין השנים  1955-1983 ואינו קיים יותר. כיום קיים פרס אחר של עיריית רמת גן ).

פרס ניסן טורוב על שם מחנך בשם זה (  פרס שאינו קיים יותר).

פרס אשר ברש  על שם הסופר (  פרס שאינו קיים יותר ).

פרס אסתר רבינוביץ של סמינר הקיבוצים,על שמה של מחנכת וסופרת  ( שאינו קיים יותר ).

פרס על שם מרדכי ברנשטיין שהוענק במשך זמן מה  על ידי המרכז לספרות ילדים באוניברסיטת חיפה ( כיום הפרס אינו ניתן עבור ספרות ילדים ).

פרס זאב,על שם המשורר אהרון זאב  מטעם משרד החינוך והתרבות. המחולק משנת 1971 ,

ופרס דבורה עומר מטעם שרת התרבות והספורט.

( שני הפרסים האלו בהחלט עדיין קיימים ויש לקוות שימשיכו להתקיים עוד שנים ארוכות ).

וישנם גם אחרים לא אמנה את כולם.

פרס אחד  נוסף שנשכח לחלוטין הוא פרס יעקב אשמן לסיפור הקצר לילדים שניתן מטעם  השבועון "הארץ שלנו".ובו נדון ברשימה זאת.

יעקב אשמן היה סופר  ועורך שהתפרסם גם  בזכות ספרו הקלאסי "לולו " על מחשבותיו של ילד חולמני.הוא גם היה מחבר סיפורי קומיקס שהתפרסם הודות לסדרת "גידי גזר " שלו על עלילות איש פלמ"ח במלחמת העצמאות.

אך יותר מכל הוא התפרסם כסגן עורך ולאחר מכך עורך שבועון הילדים "הארץ שלנו " במשך 23 שנים  מ-1951 עד שמת בגיל צעיר מהתקף לב ב-1974.

הוא השאיר חותם כה עמוק על השבועון עד שאנשי המערכת העורך החדש אוריאל ריינגולד סגנית העורך אסתר קל והעורך הראשי של "הארץ" עמוס שוקן  החליטו ליצור לזכרו פרס לספרות ילדים:
היה דמיון בפרס  לפרס יצחק יציב שניתן בידי השבועון המתחרה "דבר לילדים " על שם העורך המייסד הנערץ שלו. ל" לסיפור שטרם ראה אור מחיי הארץ לסופר שגילו אינו עולה על ארבעים".

יעקב  אשמן אמנם לא היה עורך המייסד של "הארץ שלנו". היו שני עורכים לפניו מרדכי קשטן ובנימין תמוז ,אך ברור שהחותם שהוא השאיר בתחומים  ובראשם גילוי סופרים חדשים שונה עלה על זה שלהם לעין ערוך.

עמוס שוקן טען בטקס חלוקת הפרס הראשון  כי אשמן תרם רבות לעיצוב דמותו של "הארץ שלנו"  שעומד"כיום "  על היסודות שיצק יעקב  אשמן.

חלק מהסיפורים שנשלחו לתחרות היו מתפרסמים מידי שבוע ב"הארץ שלנו " ולבסוף היה מתפרסם הסיפור הזוכה. הפרס היה מוענק ביום השנה לפטירתו של יעקב אשמן אחת לשנתיים.

הפרס הראשון היה של 3000 ₪ הפרס השני של 2000 ₪.

הפרס ניתן  חמש פעמים בין השנים  1976    ל-1984. ולא עוד מאחר שב-1985 נסגר השבועון שהתמזג עם מתחריו "דבר לילדים " ו"משמר לילדים " כדי ליצור עיתון ילדים חדש בשם "כולנו" ,שהמשיך להתקיים עד שנת 2000.

אמנם בכרך האחרון של "הארץ שלנו " מ-1985 ,פורסמו סיפורים שונים שנשלחו לתחרות הפרס,אך לא מצאתי אינדיקציות לכך שהפרס חולק שוב ב-1986 או בכל שנה לאחר מכן.

אך לאורך שנות קיומו היה זה פרס ייחודי ,מעולם לא ניתנו פרסים אחרים לסיפורים קצרים לילדים בשפה העברית. ולעולם לא ינתנו יותר.

הפרס והסיפורים שזכו בו  נשכחו  אך היגיע הזמן להזכירו מחדש.

שילבתי גם את נימוקי צוות השופטים ( שהופיעו בגליונות "הארץ שלנו ") שחלקם כפי שתראו מתבססים על נימוקים ספרותיים וחלקם על נימוקים דידקטיים חינוכיים.

הערה :אין לבלבל בין פרס יעקב אשמן לספרות ילדים לבין פרס בתחום היצירה מטעם אירגון אקו"ם  עוד מ-1958  על שם אהרון אשמן מחזאי שהיה דודו של יעקב אשמן.

הזוכים לאורך השנים היו:

הארץ שלנו כרך כו

תשל"ו 1976

56 סיפורים נשלחו על ידי  37 סופרים.

asman  prize yotam 1

זוכה :

יעקב שביט

סיפור :יותם וההיפופוטם "

סיפור על  עימות בין הורים לבין בנם שהביא סוס יאור לדירה..

נימוקי צוות השופטים אוריאל אופק אדיר כהן ורינה ליטוין :

בסיפור יותם וההיפופוטם חברו כל הסגולות הטובות של סיפור ילדים מעולה :נושאו מארג ידידות בין ילד וחית שעשועים –לקוח מעולם הילדות ,כאשר מציאות ודמיון שלובים בו באיזון מאופק ונבון.

עלילת הסיפור –עימות בין הילד יותם לבין עולם המבוגרים ,המבקשים להחזיר את סוס היאור מין הדירה אל גן החיות –כובשת לב במקוריותה ובשפע התיאורים המרנינים והמפתיעים אשר בה.

הסיפור כתוב בשפת ילדים בהירה ורעננה שנמזגו בה הפשטות הטובה עם רמה ספרותית נאותה ,שיש בה גיבוש וליטוש ,בזכות אלה ייהנה הקורא הצעיר לא רק מן הסיפור המבדר אלא גם מסגנונו התוסס ורב החן.

גיבורי הסיפור –עם יותם וההיפופוטם במרכזם –צוירו ביד אמן בוטחת בקווים מעטים ומרומזים ,המציגים דמות שלמה וחיה .הקורא הצעיר מתועד מיד אל יותם ,שהוא כה דומה לו עצמו ,מזדהה עימו ותודות לכך חש עצמו שותף בעלילה –שעל אף היותה אבסורדית היא אמינה ומציאותית בעיניו.

ואחרון חשוב –הסיפור רווי הומור מרנין ,החיוני כל כך בספרות ילדים.זהו הומור תמים ושנון כאחד שיש בו שמחת חיים ולגלוג סלחני המצאות משעשעות ומשחקי מילים והוא מעניק לסיפור את ייחודו הנדיר.

הופיע כספר :

יותם וההיפופוטם /   איורים רות צרפתי   תל-אביב :   יריב,   1977.

ashman prize yotam and the hipopotam 3

איור זוכה פרס מהספר "יותם וההיפופוטאם" מאת רות צרפתי.

הערה :המאייירת רות צרפתי זכתה לציון לשבח על איוריה לספר זה מטעם פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק.

ציון לשבח מטעם וועדת פרס אשמן 

דורית אורגד  על סיפורה "גם אהוד ברצים ".

סיפור על ילד עיוור.

נימוקי צוות השופטים :"גם אהוד ברצים זכה לציון לשבח על היותו סיפור חושפני נוגע ללב זה מתמודד באומץ לב בבעיה כאובה –מאבקו של ילד נכה ( עיוור)על השתלבותו בחברה הבריאה ויציאתו לדרך של עצמאות.הסיפור כתוב בכישרון ,הוא מעורר מחשבות ומעניק לקורא הצעיר מניסיון חייו המפרה של המבוגר.

הערה: .הסיפור "גם אהוד ברצים"  שימש במשך שנים כבסיס לתוכנית לימודים  לילדים עיוורים.

תשל"ח  1978

כרך כ"ח

נשלחו לתחרות  70 סיפורים בידי 55 סופרים.

זוכות

  1. נעמי וישניצר

הסיפור "גראטל".

סיפורן של שתי משפחות וילדיהן.אחת מהן משפחה הולנדית שאביה הוא אתלט הבא לבקר את עמיתו בישראל. סיפורו של מפגש –שתחילתו זרות של מבוגרים ,קנאת ילדים ,הבדלי מנהגים וסופו בעקבות טביעתה והצלתה של הילדה ההולנדית גראטל  ידידות וחיבה.

נימוקי צוות השופטים  אורציון ברתנא ,מנחם רגב ומשה בן שאול :

בסיפור זה מחפה היחס האנושי ,העזרה לזולת ,החום והרכות על העדרן של המילים.נושא הסיפור וגיבוריו,ילדים כמבוגרים ,יש בהם ייחוד ,צבע מקוריות ,כשמעל לכל מרחפת רוח טובה של טבע וכפר.

  1. מינה איתן

 הסיפור "הפילים של מומה ".

סיפורו של זיכרון רחוק , של אירוע שהתרחש בעבר ועלה בזכרון ברגע אחד ומהיר של פגישה בלתי צפויה. סיפורה של סיכת פלסטיק קטנה ובה שני פילים אדום ולבן שנגנבה. הדמויות לא כולן מלאכים.

נימוקי צוות השופטים :הסיפור עוסק ברוע ,עצב וידידות מאכזבת.בסיפורה של מינה איתן כנות רבה ,ריגוש ,חוש טוב למתח ומבנה סיפורי נאות.

זכו לציון לשבח:

אולגה סיפורה של ילדה מדמשק מאת מזל וויגרט.הופיע כסיפור בן שני חלקים.

הסנדלר הנועז מאת אירנה ליבמן

אבא של לולו ( סיפורו של בועז) מאת אורי שטנדל.

סיפור על ילד שאביו מסתבך במעשי פשע.

תש"ם

הארץ שלנו כרך ל' .1980

נשלחו כ-100 סיפורים לתחרות בידי 79 סופרים.

ashman prize magen

הזוכה :רבקה מגן

 הסיפור "הצמיד של אופירה "

הופיע

הארץ שלנו 24.6.1980

הופיע בספר :

הצמיד של אופירה /  איורים שמואל כץ   תל-אביב :   עם עובד,   תשמא 1981

 סיפור על ילדה הנחשדת שלא בצדק בגניבה .מבוסס על אירוע אמיתי בילדותה של המחברת.

" נימוקי צוות השופטים  המשוררת אנדה עמיר והסופר משה גיורא :

הסיפור "הצמיד של אופירה" "כתוב בכישרון ספרותי בולט ומעורר ,מתחילתו ועד סופו ,רגש של הזדהות ,עם הקורא בו בלב הקורא. הדמויות הן של גיבורת הסיפור והן של האחרים ,מצוירות בצורה מוחשית ,וכל אחת מהן מעוררת עניין והבנה לתגובותיה המיוחסות לה.

גם דמותה של אופירה הגאוותנית וגם של נירה הנחשדת בגניבה ,שלא בצדק. ..בלי ספק יש לסיפור גם ערך חינוכי רב,וכל קורא יחשוב פעמיים לפני מעשה "מתיחה " כלשהוא ,שיש בו כדי להחשיד את זולתו ולגרום לו עול על לא אשם בו. חומרת התוצאה של מעשה מ"מתיחה " כזאת בסיפור "הצמיד של אופירה " ייזכר היטב בליבם של הקוראים ועל כן יש בפרסומו בעיתון לבני הנעורים,וגם במתן הפרס על שם אשמן הצדקה רצינית ביותר".  "..

זכו לציון לשבח :

דוד גרוסמן

הפתק נשלח בשיעור

הארץ שלנו גליון 42

תלמידים מסתכסכים עם המורה שלהם ו למרות היחסים הקרובים והפתוחים עימו משלימים עימו לאחר ביקור בביתו .

מינה איתן

חולצת הספורט של הנבחרת "

הארץ שלנו גליון 43

תשמ"ב

הארץ שלנו כרך לב

נשלחו סיפורים בידי 71 כותבים.

זוכות :

דורית אורגד

"סוכת הגפנים של פאינדו "

הארץ שלנו גליון 42 6.7.82

מופיע בקובץ "משפטו של המלך רובוסטה" אור יהודה : ספרית מעריב, 1995

orgad robsta 1orgad robosta 2

נימוקי  צוות השופטים עודד בצר יושב ראש הצוות  ,טניה הדר ושלום כתב  :

"באגדה "סוכת הגפנים של פיאנדה "מתארת הסופרת דורית אורגד שתי עלמות ולהן שם זהה –פיפה –לאמור יפהפייה.את האחת חנן הטבע ביופי גופני ואילו האחרת אינה יפת תואר אלא יפת אופי .שתיהן אוהבות את הרועה פיאנדו .ומבקשות את קירבתו. באגדה זאת הצליחה דורית אורגד לספר בשפה נאה סיפור קסום בעל אמת פנימית ומלא ערכים כלל אנושיים .דורית אורגד  הצליחה להעניק לנו חוויה יפה באמת באגדה יפהפייה.

ashman prize gerda cohen

גרדה כהן

"אחוריים של חמור "

הופיע בספר

אחורים של חמור  איורים, טובית אלמליח>  תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ז 1986

סיפור משעשע על חמור, על קלרה – הילדה החדשה מארצות הברית ועל עוד ילדים שגונבים את ההצגה.

נימוקי השופטים :

"סיפורה של המספר גרדה כהן "אחוריים של חמור " הוא סיפור שכולו ריאליה ומעוגן היטב במציאות הישראלית .כתוב הוא בהומור אם כי כלל אינו חסר מאבקים רציניים בין המשתתפים בו.

זהו סיפור על קליטת עולה חדשה בחברתה ילדים של הקיבוץ ,או ליתר דיוק על אי קליטתה .חברת הילדים בקיבוץ סגורה ומסוגרת וקשה לחדור לתוכה .חוכמת אחד הילדים וטוב לבו מביאים למפנה מפתיע ולפתרון חיובי של הבעיה.

בסיפורה של גרדה כהן מורגשת אמת פנימית.זהו סיפור נכון ונבון. הדמויות אמיתיות ותגובותיהן אמיתיות.יש כאן מתח פנימי ומוסר השכל.  סופו של הסיפור יכול היה להיות אחרת לגרמי ורק הודות לתבונתו של האחד באה הבעיה המוצגת על פתרונה הטוב ,ללמדנו שתדיר חייב להיות אחד מוליך אל הטוב והרצוי בשל כל אלה סבורה הועדת השופטים כי "אחוריים של חמור הוא סיפור מעולה".

תשמ"ד

הארץ שלנו כרך לד 1984 

נשלחו 90 סיפורים קצרים בידי שישים סופרים.

זוכה :

ashman prize mina eitan

מינה איתן

"נעשה ממך גבר"

הארץ שלנו 10.7.84 גליון 45

הופיע בספר :

  • נעשה ממך גבר הוצאת מסדה  ,1995 ,

סיפור ידידות של גיורא ורוני, נער חולה לב, שנדרו להתגייס יחד לחיל האוויר.

נימוקי  צוות השופטים  דבורה עומר ,ישראל הר ,בני גבירצמן :

"הדברים שמצאו חן בעינינו בסיפור זה: הם העלילה הבלתי שגרתית מחיי הילדים ,נימת ההומור ,תופעת "האנטי גיבור "המנסה  למרות מגבלותיו הפיזיות להשתלב בחיי חבריו והסוף הלא צפוי.הסיפור ממזג יסודות אוניברסליים מעולם הילדים בהתבגרותם עם גוון ישראלי של "פה ועכשיו".

ב-1985 פורסמו הגליונות האחרונים של "הארץ שלנו".וכאמור למעלה הפרס לא חולק יותר.

סך הכל הזוכים היו:

יעקב שביט

דורית אורגד ( זכתה בפרס ובציון לשבח )

נעמי וישניצר

מינה איתן  הזוכה הגדולה של פרס יעקב אשמן ,היא  זכתה בשני פרסים ובציון אחד ל

רבקה מגן

דוד גרוסמן

גרדה כהן

מזל וויגרט

אירנה ליבמן

אורי שטנדל.

עשרה סופרים וסופרות מהם רק שלושה גברים.

מעניינת העובדה  שמספר הזוכים הגברים בפרס לאורך שנות קיומו ( 1) וגם מספר הזוכים בציונים לשבח (2) היה בטל בשישים לעומת מספר הזוכות בפרס ובציונים לשבח ((8). הזוכות אגב כללו סופרות שאני בהחלט מעריך ואף כתבתי עליהן ,כמו דורית אורגד.ובכל זאת הסיפורים שדיברו אלי ביותר כיום כמבוגר נכתבו בידי המיעוט הגברי של הזוכים. רוב הסיפורים אם כי לא כולם  ריאליסטיים מחיי ילדים בשכונה ובקיבוץ,לפחות אחד או שניים מהם מבוססים על  זכרונות וחוויות אמיתיות בחיי המספרות.

מסקנה סופית :

קראתי שוב את כל הסיפורים הזוכים ושזכו לציון לשבח במהלך 2014  שלושים שנה לאחר חלוקת הפרס האחרון כדי לראות עד כמה השתמרו   עבורי לפחות ,מבחינת איכותם לאחר כ30-40 שנה.

שאלתי את עצמי האם הזוכים אז  בפרס אשמן  מטעם צוות שופטים ומטעם מערכת "הארץ שלנו " מבין עשרות רבות של מועמדים מדברים אלי לטעמי האישי כמבוגר היום.

אישית כמבוגר אני מוצא שהסיפור שמדבר אלי ביותר כיום הוא הזוכה הראשון בפרס והיוצא דופן ביותר   "יותם וההיפופוטם "של יעקב שביט   אותו אני מחשיב כטוב והבולט בין כל זוכי פרס יעקב אשמן בעיקר הודות להומור הסוריאליסטי שלו שאין למצוא בזוכים האחרים.

עוד סיפור  בולט בעיני היה  של הסופר המפורסם היום  דוד גרוסמן "הפתק נשלח בשיעור" ,על מורה שמקיים יחסים ישירים  ופתוחים עם תלמידיו שמעורר את זעמם ,שזכה לציון לשבח של ועדת הפרס אבל לא בפרס עצמו.ייתכן שזהו הציון הספרותי הראשון שבו זכה גרוסמן בקריירה שלו ( אך בהחלט לא האחרון).

שאר הזוכים עוררו את ענייני הרבה פחות. קראתי אותם גם בזמן אמיתי ועד כמה שאני זוכר התוצאה אז הייתה זהה.

לעניות דעתי מבין כל הזוכים היה זה "יותם וההיפופוטם"  שהיה הקרוב ביותר ברוחו לרוח ספר  הילדים הקלאסי של יעקב אשמן "לולו ".

ashman prize yotam 2

העטיפה האחורית של "יותם וההיפופוטאם". ציירה רות צרפתי.

ביבליוגרפיה

מאמרים  כלליים על פרסים בספרות הילדים העברית

אפרים תלמי  'פרסים בספרותנו לילדים', ספרות לילדים ונוער חוברת  ב (חשוון תשל"ה).ע' 21-26.

אנונימי "פרסים בספרות הילדים "ספרות ילדים ונוער  חוברת טו מרץ 1978 ע' 58-61.

גרשון ברגסון "חתני וכלות פרס ישראל לספרות ילדים " ספרות ילדים ונוער חוב' ע' 4-6  מב-מג ינואר 1985

כתבות על חלוקת פרס אשמן שפורסמו לאורך השנים ב"הארץ שלנו".

כתב "הארץ שלנו ""פרס אשמן הוענק על ידי הארץ שלנו "הארץ שלנו  כרך כו חוברת 45 תשל"ו 1976  ע' 4-5,9

אברהם נווה "מה קובעים הילדים בעתון ילדים "הארץ שלנו כרך כח גליון 44 11.7.1978.ע' 4-5.

אורה פז  "אשמן לימד לראות ביושר ולכתוב בכישרון " הארץ שלנו כרך ל תש"מ גליון 41 24.6.1980 ע' 4-5,15.

אנונימי "הפרס האמיתי של דורית וסיפורי האמת של גרדה"  הארץ שלנו חוברת 41  כרך ל"ב תשמ"ב 1982  ע' 4-5

אנונימי "90 סיפורים ,60 סופרים פרס אחד "הארץ שלנו כרך ל"ד גליון 45 1.7.1984 ע' 4-5,10.

סקירה על זוכי פרס "זאב" לספרות הילדים :

אלי אשד מצב ספרות הילדים בארץ בראשית המאה ה-21"המולטי יקום של אלי אשד

וראו עוד על יעקב אשמן כסופר קומיקס

לוחם על עברי 

הגאון מוילנה -גירסת פנחס שדה ואשר דיקשטיין

gara picture by dickstein

דיפדוף בכרך של שבועון הילדים :הארץ שלנו "כרך ט"ו משנת תשכ"ה ( 1965 גילה בגיליון 44 המה-29.6.1965  פנינה נשכחת  רשימה מאת הסופר פנחס שדה ( חותם בשמו הבדוי "יריב אמציה ") מאויירת בידי צייר הקומיקס הבולט של התקופה אשר דיקשטיין  ( החותם על הציורים "אשר" ) על הגאון מוילנה. היא הופיעה במסגרת סדרה  על ילדותם של אישים מפורסמים בהיסטוריה.

הגאון מוילנה הוא סב סבו של אביה של סבתי וכך יש לי עניין מיוחד בו.

הרשימה הנ"ל אגב היא הראשונה שבה גם שדה וגם דיקשטיין עסקו באופן מיוחד בענייני יהדות. שדה כידוע בסוף ימיו התקרב מאוד לחסידות וגם דיקשטיין חזר בתשובה והפך לחסיד בעיר צפת.

אבל כאשר נכתבה הרשימה שניהם היו חילוניים "אדוקים".

אז הנה סיפורו של הגאון מילנה כפי שהוא נראה בעיני פנחס שדה שאף מזכיר את הגולם שאותו ניסה הגר"א ליצור:

gaon of vilna dickstein and sade

ראו עוד על הגאון מוילנה :

הגאון מוילנה והגולם 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה 

הגאון מוילנה והמוסד 

יותר חסמבאי מהחסמבאים עצמם :הקומיקס של גיורא רוטמן

האדריכל הקומיקסאי והמאייר  גיורא רוטמן נתן לאחרונה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון  הרצאה מקיפה על יצירתו.

וזאת היזדמנות טובה  להיזכר באיש שמהלך שנות השבעים היה הקומיקסאי הבולט  והפורה ביותר שפעל במדינת ישראל ושיצר כמה מהיצירות המרשימות ביותר בעברית של זראנר  קומיקס הרפתקני. והתפרסם לא פחות כמאייר של ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון .  

…"יופי –צהל שרגא השמן –הרעיון החסמבאי והכסף של המשטרה ..תנו לי לחשוב ..תפנה בבקשה לכתבות הזאת : תל אביב רחוב הירקון ,טלפון מס' , משרד האדריכלים גיורא רוטמן ומשה רז ,שם ממתינה לך מעטפה ובה ההמחאה על סך מליון דולר!!
למר פודולסקי עלי להסביר כי רוטמן האדריכל הוא גם גיורא רוטמן הצייר של ספרי חסמבה .אני אדבר איתו הערב ואשתף אותו בסוד העניין ".
"ואם הוא לא יהיה מוכן לשתף פעולה ?" הקשה יוסי התימני.
"מי ?
"הצייר של חסמבה "
"אתה מצחיק אותי יוסי " העמיד שרגא פני נעלב "גיורא צייר את החסמבאים בעשרות ספרים ,והוא יותר חסמבאי ממני וממך ,אני מוכן לבלוע את הגרביים שלי אם גיורא לא ישתף פעולה ".
( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

אם אפשר להשוות את הצייר האמריקני פרנק פרזאטה שהתפרסם בדמויות הרואיות כמו קונן הברברי או תלמידו בוריס וואליג'ו ( כנ"ל ) שהתפרסמו בין השאר בכך שכל דמויות הגיבורים שלהם יש להם את אותו הפרצוף : שלהם עצמם , עם אמן קומיקס ישראלי , הרי זה ללא ספק עם גיורא רוטמן.
רוטמן שבימים אלו מוצגות דוגמאות של סיפורי קומיקס שלו בתערוכה על תולדות הקומיקס העברי במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון הוא מכל בחינה צייר הקומיקס ההרפתקני המוכשר ביותר בקומיקס הישראלי.

 האיש שהביא לשיאו ולמיצויו את ז'אנר סיפורי ההרפתקאות כפי שלא עשה איש לפניו או אחריו. ואחרי רוטמן לצערנו ז'אנר זה כמעט נעלם פרט להבלחות בודדות של יוצרים כמו מיכאל נצר ,נמרוד רשף וגם כמה אחרים. .
מבחינות רבות אין מתאים מרוטמן להיות החותם ( כפי שהוא מוצג בתערוכה ) של העידן הראשון "ההירואי " או "הקלאסי" של הקומיקס העברי שהיגיע לשיאו ולסיומו בשנות השבעים שבו הלוחמים הם תמיד גברים יפי תואר ואמיצי לב הנאבקים למען העם והמדינה ולצידם אישה יפה. אכן במהלך שנות השבעים גיורא רוטמן היה הצייר המוכשר והפורה ביותר שעסק בקומיקס בשבועוני הילדים הישראליים.

בנוסף לכך הוא המאייר של כל ספרי "חסמבה" מאת יגאל מוסינזון ממספר 22 בסדרה ואילך . סך הכל רוטמן אייר 24 ספרים בסדרת ספרי חסמבה יותר מכל מאייר אחר כולל שמואל כץ ומ.אריה המאיירים המקוריים.

ולהלן ראיון מקיף עם גירוא רוטמן שהתקיים על ידי ועל ידי שירי פרידמן

.

 

ציור של רוטמן שהופיע ב"דבר לילדים " כשהיה בן 5 וחצי

איך היגעת לקומיקס ?
רוטמן : אבי המנוח היה צייר שהתמחה ברישום ובציורי שמן ולימד אותי את יסודות הציור.
אני מצייר מגיל 4 כאשר ניסיתי לצייר נמר לפי תצלומים ומאז לא הפסקתי ….

הייתי מצייר כל הזמן. כשהייתי בגיל חמש וחצי הורי שלחו לנחום גוטמן  המאייר של "דבר לילדים " איורים שלי וגוטמן כתב בחזרה שהוא לא מאמין שהילד צייר שאלו ההורים ציירו שלא יבלבלו את המוח ובאתי למערכת וציירתי והוא הסתכל איך אני מצייר. ואז הוא האמין.
חמישה ציורים שלי פורסמו בדבר לילדים ב1952-3
 

 

 

 איזה סיפורים ויוצרים אהבת בילדותך ?
– רוטמן :  באתי מן הדור הראשון למדינה החדשה בתקופה שלנו לא היו טלוויזיות ולא היו מחשבים ואינטרנט או מוצרי מותרות אחרים . .. בקושי היה רדיו ועיתונים וכמובן שבועוני ילדים. אז גדלתי על מה שהיה ובהשפעת סיפורי גבורה ממלחמת העולם השנייה והשואה הפרטיזנים ומלחמת השחרור המחתרות והפלמ"ח. וסיפורי הגבורה שלהם בהחלט השאירו עלי חותם. אלו הדברים שהשפיעו עלינו
הדור שבו גדלתי בניגוד מוחלט לזה של היום היה נאיבי וציוני, דור שראה דברים בשחור ולבן, אז רק להיות ישראלי נראה כשליחות.שמענו על הגולה שבה היהודים נרדפו ללא הרף בפוגרומים והתעללויות וחשבנו שלנו עם צבא ישראל זה לא יקרה ואסור שזה יקרה שוב .יהודים חייבים להיות לוחמים.


אני אהבתי לקרוא סיפורי הרפתקאות, כרובינזון קרוזו, ז'ול ורן טרזן, , ואהבתי גם סיפורים היסטוריים וספרי מערב פרוע (קרבות עם אינדיאנים, לדוגמא קרל מאי "המוהיקני האחרון " של קופר. כולנו היינו אינדיאנים וטרזנים ברחובות ובחורשות ובירקון וירינו בקשתות ובחיצים.
היו גם סרטי הרפתקאות,מערבונים. אהבתי גם סרטי ראווה היסטוריים כמו "בן חור " ו"ספרטקוס" . ואהבתי מאוד את כרזות הענק שלהם שתיארו בכמה תמונות את הסיפור בסוג של קולאז' . כל אלה בהחלט השפיעו עלי.
בשבילי ההליכה לקולנוע הייתה חוויה ובתור ילד ונער הייתי מדמיין לעצמי הרפתקאות ומשחקים וחיברתי לעצמי סיפורים.

אהבת גם קומיקס ?

 
קומיקס אז נחשב דבר נחות לא מכובד .אבל כן בהחלט.
אז לראות סרטים היה אירוע . זה היה משהו בין ספר לסרט ואני קראתי הרבה מאוד ספרים וראיתי הרבה סרטים לעומת זאת לראות קומיקסים היה דבר נדיר. לקומיקס הייתה תדמית מאוד נמוכה של תת תרבות דרשו מאיתנו לקרוא ספרים . וקראנו בהיחבא גם קומיקסים .

 CI(US)004-12


ויום אחד נפלה לידי חוברת בשם classics illustrated" צבעונית מארה"ב שהרשימה אותי מאוד ובמיוחד הרשים אותי כרך הסיפורים על פי פנימור קופר וסיפורי האינדיאנים שלו כמו " אחרון המוהיקנים " הסיפורים האלו השפיעו עלי מאוד כי הם היו מצויירים בצורה יפהפיה פרטנית ונקיה שלא ראיתי כמוה עד אז.
לימים כנראה שהלכתי בסגנון הזה.

 

היכרת גם קומיקסים ישראלים ?
.רוטמן :  בהחלט. אהבתי גם את הקומיקסים הישראלים והייתי מנוי ל"הארץ שלנו". אהבתי שם את גידי גזר של אלישבע . את הציורים של דני פלנט שהיה לא רע ועשה כמה קומיקסים שאהבתי. ואת אשר דיקשטייין שהיה צייר טוב מאוד . וכל זה מאוד השפיע עלי . וכל הסיפורים שלהם השפיעו עלי בכיוון ההרואי והנאיבי שהצדק עיתנו ואנחנו מדינה עם שליחות וכו' . זה מאוד השפיע .
מגיל 15 ציירתי בצורה "חזקה" מתוחכמת.  כשהייתי חייל ידעתי שאני הולך ללמוד ארכיטקטורה אבל נושא הקומיקס קסם לי מאוד גם הוא. בין שאר עוונותיי אהבתי מאוד להמציא ולכתוב סיפורים.

והחלטתי שיום אחד אפרסם סיפורים כמו כל אותם האנשים שאת יצירותיהם קראתי ב"הארץ שלנו".  

חלפו שנים רוטמן הלך ללמוד אדריכלות והחליט לחזור למדיום הקומיקס האהוב עליו והפעם כיוצר
רוטמן : אני בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שם למדתי גם אמנות ותולדות האמנות ואף הפכתי למנחה בקורסים אחרים ברישום ובציור.
– איך התחלת ליצור קומיקס משל עצמך ?
בשלהי השירות הצבאי שלי התחלתי לחשוב ברצינות  לעשות קומיקס.

 בילדותי כאמור הייתי קורא אדוק של "הארץ שלנו" וקראתי את סיפורי הקומיקס של יעקב אשמן ואלישבע, לדוגמא, אך סגנון הציור של אלישבע לא היה הכיוון הסגנוני בו אני רציתי . לא נלהבתי ממנו . הרגשתי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר. ידעתי שבבוא היום אפעל להרים את התדמית הנמוכה שלא בצדק שהייתה לו וזה מה שעשיתי לעתיד עם סיפורים כמו "יוסקה מאיור".
איך חשבת שסיפורי קומיקס צריכים להיות ?
רציתי לצייר קומיקס הרפתקני יותר, מלא תנועה ואקשן, חי ואמיתי, משהו מנוגד לקו הקל וההומוריסטי של אלישבע. שנראה לי "לא אמיתי".

מדבר לילדים אל הארץ שלנו

– גיורא רוטמן הוא אחד מיוצרי הקומיקס הבודדים שעבדו הן עבור "דבר לילדים " והן עבור "הארץ שלנו " ,לרוב הייתה הפרדה חמורה מאוד בין היוצרים שעבדו בכל מגזין . ( יוצא דופן נוסף שעבד בשני השבועונים היה אשר דיקשטיין) .
– הוא החל לצייר ב"דבר לילדים" קומיקס שנקרא "מיקי וציקי", סיפורו של חתול שעוזר לילד להלחם במחבלים בעזה אשר יועד לילדים קטנים.
– לאחר מכן עבר אל "הארץ שלנו ".
רוטמן : הסיפור הראשון שלי היה "בדבר לילדים" עבור אוריאל אופק. זה היה סיפור לילדים קטנים שההשראה שלו באה מסיפור שקראתי ב"הארץ שלנו"  בשנות החמישים : "יאיר וידידו אביר" של יעקב אשמן ואלישבע על הרפתקאות של ילד וכלבו.
הסיפור זכה להצלחה ואני הסתכלתי על הקומיקס העלילתי מצאתי שזה מוצא חן בעיני מאוד והחלטתי שזה יהיה חלק מהפרנסה כסטודנט אבל החלטתי לעזוב את "דבר לילדים" ולעבור למגזין שאותו קראתי כילד.אל "הארץ שלנו".

הסיבה שעזבתי אגב הייתה  כנראה משום שש"דבר לילדים " פנה לקהל צעיר יותר מאשר "הארץ שלנו " שפנה למה שנקרא היום ( אבל לא אז ) בני נוער. וזה הקהל שרציתי לפנות אליו.

 העבודה ב"הארץ שלנו" אגב לא באה עם שכר גבוה , והתחלתי לעבוד כארכיטקט כבר כשהייתי סטודנט.כך שזה תמיד היה בזמני הפנוי.
– איך נחשב נושא יצירת הקומיקס בתקופה זאת ?
– רוטמן : האמת ? כתיבת ואיור קומיקס נחשבה אז לעבודה פחותת ערך. הקומיקס הופיע רק בעיתוני ילדים. זה לא היה דבר שהיית מתגאה בו בפני ההורים שלך.


ב"הארץ שלנו" החל רוטמן לצייר ולספר את הקומיקס "קוטל הדובים" שהתבסס במידה ישירה על סיפורי פנימור קופר שאותם אהב ב"קלאסיק קומיקס " בילדותו ותיאר את עלילותיו של צייד ביערות האינדיאניים במאה ה-18. .( דני פלנט יצר סיפור דומה בשם "עין הנץ "ב"הארץ שלנו " בשנת 1959) וכך החלה עבודתו בשבועון.

רוטמן : הלכתי לעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן ונתתי לו תקציר עלילה של הסיפור "קוטל הדובים " שהושפע מאוד מפנימור קופר ואשמן באמת אהב אותו והיה ביננו קשר טוב. ובכלל היה לי קשר טוב עם כל אנשי המערכת עם כל המערכת כמו אסתר קל.

אחר כך יצרתי סיפור קומיקס היסטורי נוסף בשם "הפירט "שהיה סיפור הרפתקאות אבל בניגוד לסיפור הקודם היה המבוסס גם על ההיסטוריה היהודית .לקחתי את הרעיון מספר שקראתי בשם "הקפטין מקסטיליה " על בחור שנרדף בידי האינקוויזיציה והופך לעבד ונימלט והופך למנהיג פירטים . ואני כתבתי משהו בסגנון רק שהגיבור היה יהודי שנוקם בספרדים ולבסוף עוזר לסיר פרנסיס דרייק נגד הארמדה הספרדית.
וזה מה שעשיתי מאז עם סיפורים אחרים שלי.
הייתה לך מטרה כלשהי בשימוש בהיסטוריה היהודית בסיפורים שלך ?
רוטמן : בהחלט. החלטתי לעשות משהו טוב יותר ממה שאני עצמי קראתי כשהייתי ילד. וגם להעביר חומר מעניין לילדים.
אני אוהב היסטוריה לדעתי אגב אז כמו היום  לבתי הספר יש כשל חמור בהעברת ההיסטוריה לילדים .  אז לא לימדו את זה נכון אלא בצורה  יבשה   ללא כל  נשמה.  ואמרתי לעצמי "קומיקס יכול להיות דרך מצוינת לגרום לנוער לאהוב היסטוריה."
בהארץ שלנו החל רוטמן לאייר מגוון סיפורי קומיקס שונים. מהם שכתב בעצמו ומהם שכתבו שני כותבים אחרים פנחס שדה ( תחת השם הבדוי "יריב אמציה ") ודוב זיגלמן . סיפורים אלה התבלטו בדמויות ההרואיות שלהם שהיו לרוב סוכנים ולוחמים עבריים. שנות השבעים הפך רוטמן לפרטנר הקבוע של כותב סיפורי הקומיקס הקבוע של השבועון פנחס שדה .

לעבוד עם פנחס שדה

 

 

איור מ"מליסלה " סיפור של "יריב אמציה " ( פנחס שדה )

 

רוטמן אייר חמישה סיפורים של פנחס שדה ( הסיפורים האחרונים של פנחס שדה בתחום הקומיקס ). הראשון בהם היה סיפור המדע הבדיוני "מליסלדה " שבעל ילד שנלקח אל כוכב הלכת נוגה ומוחזר והופך להיות גיבור על הנלחם בפשע ובסיומו המפתיע באמת פוגש את היוצר פנחס שדה.

 ארבעה הסיפורים הבאים שייכים כולם לסדרה אחת על עלילות יורם הסוכן חשאי וחברתו .התיכוניסטית רזיה .

 

 

 

 

 הטוב שבכולם הוא הסיפור הרביעי והאחרון והסיפור המסכם של שדה בה"ארץ שלנו "חולות אדומים " שעסק במלחמת יום הכיפורים ומכל בחינה אפשר לראות בו כסיום של תקופה ,הן תקופתו של פנחס שדה ככותב ב"הארץ שלנו " והן בדרך שבה עסקו הקומיקסים במלחמה . .ולראשונה האוייב הערבי אופיע שם כמסוכן ומתוחכם בהחלט.

איך הייתה העבודה עם פנחס שדה ?
רוטמן : יום אחד בא אשמן ואמר שפנחס שדה שהוא כותב הקומיקס הקבוע שלהם  ראה את הסיפורים שלי  והם מצאו חן בעיניו והוא רוצה שאאייר אותו. אמרתי בסדר גמור.
האמת ,לא נהניתי במיוחד מהעבודה עימו. כל התקשורת ביננו הייתה דרך הדואר.הוא היה שולח פרק ואני הייתי מאייר כמיטב הבנתי.
מעולם לא נפגשנו ולא דיברנו או תקשרנו באיזו צורה. לא התייעצנו מעולם לא קיבלתי ממנו איזה פיד בק לחיוב או לשלילה , אם כי מן הסתם הוא היה מרוצה אחרת הייתי שומע איזו שהיא ביקורת שמעולם לא באה.

 

פנחס שדה. צילום רחל הירש.

מה חשבת עליו ככותב קומיקס?
רוטמן :לאמר לך את האמת גם לא התלהבתי  יותר מדי  מכישוריו ככותב סיפורי קומיקס.
נכון הוא היה בעסק הזה כבר שנים רבות , אני עצמי קראתי אותו כנער. אבל הייתי מקבל ממנו שוב ושוב עמודים שכל כולם היו רק דיבורים בין הדמויות ותו לא ,שום דבר מעניין לא קרה בדף. אם אותי זה שעמם לצייר את זה ,אז למה זה היה צריך לעניין   את הקוראים?
הבעיה עם פנחס שדה הייתה שהוא חשב כמו סופר על דיאלוגים בלבד, אבל כותב קומיקס צריך להיות כמו תסריטאי ולא כמו סופר ובכל עמוד חייב לקרות משהו  ,איזו פעולה , פיצוץ, משהו מרתק כדי למשוך את תשומת ליבם של הקוראים.והוא לא שמר על הכלל הזה. ולדעתי זה פגם בסיפוריו.
נהניתי הרבה יותר לעבוד על סיפורי שלי ועם דובי זיגלמן שהיה אז סטודנט להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע .
דב זיגלמן היה חבר שלי ועד היום והוא גרפיקאי בחסד ואוהב היסטוריה כמוני.

 בכל מקרה רוטמן השיג שיא ארצי כאשר צייר עבור הארץ שלנו את שני סיפורי הקומיקס העבריים הארוכים ביותר שהופיעו אי פעם . מליסלדה שכתב  פנחס שדה ויוסקה מאיור שאותו כתב ידידיו הטוב  דב זיגלמן.

לעבוד עם דב זיגלמן

 

גיורא רוטמן עם דב זיגלמן והקומיקסאית דורית -מאיה -גור

דב זיגלמן שחיבר ארבעה סיפורי קומיקס ביחד עם רוטמן כבר שלח את ידו בקומיקס עבור דבר לילדים בסיפור בשם " אוצר במעמקי הים" עם מאייר אחר בשם "יוסי"  

( זיגלמן :  יוסי שאת שם משפחתו איני זוכר  עבד איתי במחלקה לאמצעי הדרכה של משרד החינוך (70-71).) הוא בוגר יד-סינגאלובסקי, אבל שנה מתחתי. עד כמה שזכור לי הוא מיהוד .)  

 הסיפור הופיע בדבר לילדים כרך מא' , 1971  חוברות  26-46.ב21- חלקים .
 זהו סיפורו של איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19> תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
כך שהעבודה עם רוטמן לא הייתה על   דבר זר לו.
במשך תקופה הזיגלמן ורוטמן הפכו לצוות קבוע שיצר את סיפורי הקומיקס המורכבים והמתוחכמים ביותר של התקופה.

זיגלמן : גיורא ואני עובדים עם אותו ראש. קל לי מאד להסביר לו איך אני רוצה שהוא יצייר סצנה מסויימת. הדרישות שלי גם די מאתגרות אותו נסות זוויות ונקודות מבט חדשות. אפשר לומר שאני התסריטאי והארט-דיירקטור והוא הבמאי והצלם. 

 
  "יוסקה מאיור " הוא סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. 
  הסיפור הופיע בה"ארץ שלנו"  במשך שנתיים בשנים 1972 ו-1973 זהו הארוך שבסיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים.וגם אחד הטובים שבהם.
יוסקה מאיור נפסק אחרי שנתיים כשדובי עבר לארה"ב אבל באמת הרגשנו אז שהסדרה כבר מיצתה את עצמה עם מעברו של זיגלמן לארה"ב.

זיגלמן אינו זוכר כך את הדברים : אני מאד רציתי 'שיוסקה מאיור' ימשיך – מפני שהיו עוד הרבה פרשיות
ומבצעים שיכולנו לספר עליהם. אבל אשמן ז"ל התעייף ממנו.
אחרי שסיימנו את 'יוסקה מאיור' עוד הפקנו שלושה סיפורים 'בהארץ שלנו':
   מלכודת במצולות, אבירי הכותל, אוצר טמון בקרח
לארה"ב נסעתי כדי ללמוד תקשורת חזותית רק בדצמבר 1974!!! ומקודה זאת גיורא המשיך לבד
היום, כשאני מרצה למבוגרים על 'פרשיות נעלמות מ- 45-48', אני יודע
כמה חומר מותח היינו יכולים לשבץ בסיפור על יוסקה. אני מאד מקווה שנוכל למצוא
דרך  'להחיות' את יוסקה ולהפיק ממנו עוד סיפורים. לדעתי השוק מחכה לזה

.עוד סיפור מרשים מהתקופה היה אבירי הכותל המערבי  שגם אותו כתב  דב זיגלמן ,והופיע ב"הארץ שלנו" ב-1974. זהו  סיפור המתרחש בתקות מסע הצלב הראשון  על צעיר יהודי נרדף מתחזה לאביר צלבן , מציל את חייו של " גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש בידי חיילים ישראליים במלחמת ששת הימים. .

רוטמן : תמיד , אהבתי היסטוריה, אבירים ועוד.. בנוסף, תמיד אהבתי להציג את החלק היהודי מול החלק הלא יהודי, להנגיד ביניהם. דימוי היהודי הגלותי ה"מסכן" לא היה "מגניב" לטעמי , רצה להציג יהודים כגיבורים עשויים ללא חת .
בשלב מסויים התברר לנו כי הצלבנים כבשו את ירושלים ב-6.6.1099, (התאריך הנכון הוא כנראה 9.7.1099) ולכן ביקשו לעשות את הקשר עם מלחמת ששת הימים. בנוסף, התברר לנו כי בעת הכיבוש הצלבני, המוסלמים והיהודים לחמו יחדיו עד האיש האחרון. ידענו כי הלוחמים במסעות הצלב היו ברובם אספסוף של שכירי חרב שרכבו לצד האבירים והיו עורכים "פוגרומים" במקומות שניקרו בדרכם, ולכן החלטנו לספר את סיפורו של היהודי אשר מחליט לנקום.
– הוספנו בנפשות הפועלות שבאמת חיו אז כמו גוטפריד דה בוייון ורימונד מסן ג'יל. יחד עם זאת, שילבנו אלמנטים ויזואליים מהעולם היהודי המאוחר יותר, ככותל המערבי ובמגן דוד (אשר הגיעו למעמדם וקיבלו את משמעותם הנוכחית רק במאה ה-18 לערך).

 אלי :" ברבים מהציורים שלך הגיבורים הינם בעלי מראה  אירופאי "ארי" לעומת אויביהם בעלי ארשת מזרח תיכונית.
רוטמן : לא היה בזה שום דבר מודע ככל הנראה הושפעתי מחזותם של גיבורי סרטי ההרפתקאות הידועים באותם ימים, לדוגמא בסרט "אקסודוס" בו פול ניומן תכול העיניים משחק נער יהודי צעיר העולה לארץ..

וכאן ניתן להוסיף שמן הסתם שיחקה כאן תפקיד העובדה שברוב  הסיפורים צייר רוטמן את הגיבור הבלונדיני הבהיר כמישהו הדומה לו עצמו ….

  אלי : עבור הסיפורים האלו ביצעתם תחקיר כל שהוא ?
רוטמן : כשישבנו לעבוד על "יוסקה מאיור" ועל "אבירי הכותל המערבי "התייחסנו לכך במלוא כובד ראש. רצינו להעביר סיפורים היסטוריים, לא באופן המתודי היבש שלימדו בבתי הספר, אלא בצורה מעניינת ומשכנעת עד כמה שרק אפשר במגבלות של המדיום שעמד לרשותנו . להעביר את הסיפורים בצורה חיה, ולמשל להראות אבירים שיראו ממש אמיתיים ..
– למדתי את החשיבות של העניין הזה כאשר כתבתי את אחד הקומיקסים, נאלצתי לצייר תמונה של פריס, אולם לא ידעתי כיצד לתאר אותה. בדיוק והיה לי דאד ליין " שמנע בדיקה יסודית .. הוא תארתי את פריס על פי דמיוני , אולם לאחר מכן קיבלתי מכתב תגובה נזעם של ילד המתלונן על כך שהעיר אינה מופיעה כפי שהיא באמת ונראית כמו "חיפה ". .
– במקרה אחר לא ציירתי את הסמל של מכונית היגואר באופן מדויק, וקיבלתי תלונה דומה.
אחרי המקרים האלו קיבלתי את התובנה שקהל היעד שלי מתבונן בפרטים הקטנים ביותר ומעדיף שיהיו מדויקים. . מאז הקפדתי מאוד על אותנטיות ומחקר מפורט לפני שהעליתי משהו על הדף מתוך ההבנה שלילדים צריך לתת מוצר מדוייק ואמיתי ככל האפשר. בסיפורים שלנו היינו מקפידים מאוד על דייקנות ואותנטיות גם כי ידענו שזה מה שהקוראים רוצים וגם כי זה מה שאנחנו רצינו.. רצינו לתת לקוראים אשליה של אמיתיות ששום דבר לא יפגע בה. לא כמו בסרטי קולנוע על הרומאים למשל שבהם אתה רואה שאחד החיילים הרומאיים לובש שעון וזה מיד הורס לך את האשליה של האמינות .
אפילו שתאמין לי המאמץ והזמן שהשקענו בהחלט לא השתלם מבחינה כספית וזה עוד בלשון המעטה. .
על כן, כאשר אני וזיגלמן רצינו לכתוב את "יוסקה מאיור" ערכנו מחקר היסטורי מקיף ומדויק ביותר. רקע אמיתי לעלילה היה חשוב לנו ביותר. מעולם לא היה סיפור כזה ב"הארץ שלנו" עם רקע היסטורי מפורט וריאליסטי כל כך בעבר, והוא יצר הרבה הדים. בנוסף, אפילו קיבלנו תגובה זועמת מאקדמאי מאוניברסיטת חיפה על הריאליזם בו הצגנו את טבח השבויים היהודים בגוש עציון בידי ערבים , אולם יעקב אשמן הגן עלינו בזעם.
הקפדה דומה הייתה ב"אבירי הכותל המערבי ".

זיגלמן : גם באבירי הכותל עשינו מחקר יסודי בכל מה שקשור לבגדי אבירים (שריון), דגלים וכו'. הקפדנו מאוד על אוטנטיות היסטורית ודיוק וכלי נשק . שבהם השתמשו באותה התקופה. 
הצרה הייתה  שקל יותר למצוא רפרנטים ותיעוד על זה מתקופות של סוף ימי הביניים. ולא  מתקופות מסעי הצלב עצמם.  


היו אם כך תגובות על הסיפורים ?
רוטמן : בהחלט. הילדים בשכונה במקום מגורי אז בחיפה למדו איך שהוא שאני זה שעושה את הקומיקסים האלה שהם היו קוראים בהארץ שלנו ורצו אחרי והציקו לי כל הזמן בכל מקום בשאלות מה יהיה בהמשך בשבוע הבא. אבל אשקר אם אגיד שלא נהניתי מהעניין הזה.
אלי :העורכים היו לפעמים מציעים רעיונות ?

זיגלמן : בדרך כלל הרעיוונות היו שלנו. ואני זוכר שהם היו מאוד פתוחים למה שהיצענו. אני זוכר שפעם יעקב אשמן היציע שנעשה סיפור על אנשי המאדים. ואת השאר כבר עשינו בעצמנו. בסיפור בשם "מלכודת במצולות " שתיאר ניסיון פלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ.

 רוטמן כיוצר בודד.  

 

מאמצע שנות השבעים רוטמן החל לצייר סיפורים שהוא כתב בלבד.
בינם אפשר למנות כדוגמאות בולטות במיוחד את:הרוח מחירבת אל ג'אה " סיפור כמעט יחיד במינו בעיתוני הילדים שעוסק בהתיישבות בראשית המאה העשרים ובראשית הסכסוך בין היהודים והערבים. הסיפור מספר כיצד בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים. שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.
רוטמן : זהו סיפור שהושפע מאוד מ"אקסודוס" של לאון יוריס שם הפתיחה מספרת על אביו של ארי בן כנען שבא להתיישב בארץ ישראל בראשית המאה ואיך נלחם בשודדים בדואים ואהבתי מאוד את התקופה של יבוש הביצות והמושבות אז החלטתי ללכת אחורה ולעשות מזה סיפור .ושוב ברקע הייתה המחשבה על ללמד קצת את הילדים היסטוריה .. "

וד סיפור מעניין היה "מתחת פני השטח". שהופיע בשנת 1979.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ.
רווטמן : התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד. זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקוה שלא יקרה לו כלום אבל כן קרה והתנקשות בחייו אכן הצליחה

הסיפור הזה על ניסיון התנקשות בסאדאת התגלה מאז כנבואי . ואגב אורחה רוטמן הקדים בו שני ספרי מותחנים האחד של אמנון דנקנר והשני של אריה קרישק ,ששניהם תיארו גם הם נסיון התנקשות בחיי סאדאת .ויצאו בו זמנית .אלא שרוטמן חשב כנראה על אפשרות ההתנקשות  לפני כולם.

בשנות השמונים חיבר רוטמן עוד כמה סיפורי קומיקס והפעם בצבעים. הוא כתב סיפור קצר על ההיסטוריה מאחורי חג החנוכה . הוא כתב סיפור בשם "בעמק הקדום " סיפור מז'אנר שכבר אינו קיים יותר "הארץ האבודה " גילוי תרבות קדומה נידחת אי שם בפינה נידחת של העולם ,כיום כאשר כל פינה בעולם מופתה סיפורים חדשים מז'אנר זה הם כמעט בגדר הבלתי אפשרי.
רוטמן בכל אופן ניסה את כוחו . סיפור המזכיר מאוד את סיפורי טרזן הקלאסיים של אדגר רייס בוראוז שבו סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם שתי ערים אבודות נלחמות בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות המלכה החשמונאית שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם הרומאיים. הסוכן הישראלי נאבק במפלצות לוחם בזירה ,מתאהב במלכה היפה של העיר העברית ובסופו של דבר מוליך את אנשי העיר לניצחון על הרומאים .

סיפור היסטורי נוסף היה "משעול הפרטיזנים" סיפורו של לוחם ארץ ישראלי שחודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים .רוטמן גם על הסיפור הזה ביצעתי מחקר מפורט והסצינה של פיצוץ הסכר מתארת אירוע אמיתי שבאמת התרחש והכנסתי לתוכו את הגיבור. בסיפור הזה אגב הייתה השפעה חזקה מאוד של סיפורי ההרפתקאות והמלחמה של אליסטר מקלין כמו "תותחי נברון " ו"הנשרים המריאו עם שחר".

אלו היו סיפורי הקומיקס האחרונים של רוטמן . "בעמק הקדום " ו"משעול הפרטיזנים " שבו והופיעו בשנת התשעים במגזין חדש לילדים בשם "אותיות " שנועד לשוק חדש ומתפתח של קוראי קומיקס –הילדים הדתיים . הם היגיעו למסקנה שאף שסיפוריו של רוטמן נועדו בתחילה עבור ילדים חילוניים הרי הם מתאימים גם להם . עבור המגזין הזה רוטמן צבע לראשונה את שני הסיפורים שבמקור הופיעו כמו שאר סיפוריו בשחור לבן.
 אלי :המשכת לכתוב מאז ?
 רוטמן :בשנות השמונים פנה אלי המפיק מיכאל שוילי שקרא קומיקסים שלי והתפעל וחשב שאני מתאים מאוד לכתוב  לקולנוע ,ולך תדע אולי הוא צודק …הוא ביקש תסריטי פעולה. כתבתי שני תסריטים על גיבור אמריקני והחלו לצלם אותם אבל אז תקף שפל את עולם הקולנוע כתוצאה מסגירה של אולמות קולנוע עם התפשטות שוק הוידאו וההסרטה נעצרה וחבל.
מאז כתבתי גם רומן על מלחמת העולם השנייה עם לוחם יהודי אבל לצערי גם עם זה לא קרה הרבה וזה תקוע לי מאז במגירה.בשלב זה אין לי זמן לכתיבה וזה אולי חבל.
– .
פמיניסט ?

 

מתוך הלוגו הקבוע של "אבירי הכותל המערבי "

פרט מעניין בסיפורים אלו הוא שהם כמעט היחידים עד לתקופה זאת שבהם נשים תפסו מקום בולט כל שהוא בעלילה. פרט שבולט גם בסיפורים אחרים של רוטמן שתמיד הקפיד להציב לגיבור חברה נחמדה ואמיצה .
רוטמן :אני זוכר שדובי היה צוחק עלי תמיד משום שהתעקשתי להכניס לכל סיפור אישה ורצוי כמה שיותר יפה. אף פעם לא היססתי בעניין הזה."

 

בעצם ההכנסה של דמויות נשיות הייתה התקדמות כלשהי בהשוואה לרוב הסיפורים הקודמים של עיתוני הילדים.  חלקם הגדול אף  לא טרחו לציין שיש בעולם גם מין נשי . והדמויות שבהם הם כמעט תמיד  זכרים גם אם נכתבו או צויירו בידי נשים כמו לאה גולדברג או אלישבע נדל .( היחיד שעד אז טרח להציב אישה כדמות מרכזית בסיפורי קומיקס היה דווקא גבר דוש בסדרת "רותי " שלו מ"העולם הזה " משנות החמישים ) .
בסיפוריו של רוטמן  אם כך הייתה מעין התקדמות בכך שיש התייחסות קבועה לעצם קיומו של המין האנושי הזה הנקרא "אישה " ולכך שיש ממנו דוגמאות נאות מספיק על מנת למשוך אתץ עצם תשומת ליבו של הגיבור הגברי שאינו עוסק כל הזמן רק בלחימה בכוחות הפשע ואף מצליח להקציב זמן עלילה  ( מוגבל מאוד,זה נכון  ) על מנת להתעניין   גם באישה.
אם זאת ספק עם הוגות פמיניסטיות ירוו נחת מסיפוריו של רוטמן ויראו בהן  התקדמות מבחינת תמיכתם בהשקפותיהן. הנשים בסיפורים היו בדרך כלל לא יותר מבנות לוויה של הגיבור הגברי הנועז ותרומתן העיקרית להתפתחות העלילה  היא בכך שהוא מציל את חייהן מאיום זה או אחר.


עבודת היצירה

– איך התבטאה עבודת היצירה שלך ?
-רוטמן :  את הסיפורים הייתי יוצר שאני בונה עלילה שמכוונת גם לציורים. את דף הפתיחה לכל קומיקס, למשל הייתי יוצר כדף פתיחה לסרט, עם קולאז' של כל הדמויות, אתרי התרחשות וכיתוב רקע, במקרה של "אבירי הכותל המערבי " למשל הכנסתי כתב גותי כמו זה של ימי הביניים אם כי לך תדע כמה מהקוראים הצעירים הבינו את העניין … .
– עבודת האיור ב"הארץ שלנו" היתה רק בשחור לבן, לעומת הקומיקסים האמריקנים מהם הושפעתי שהופיעו בצבע.

אבל זה לא הפריע לי מי יודע מה משום שאחרי הכל היו גם סוגים אחרים של קומיקס שמהם הושפעתי הקומיקס איטלקים וצרפתים משנות ה-70-80 והם הראו לי איזה אפשרויות יש גם בצבעים של אז שחור –לבן היתה גם דרך מיוחד של שימוש בשחור אפור,ניסיתי ליצור דברים וקוים מרשימים באמת באמת בשחור לבן . זוויות ראיה דרמטיות כמו בסרט . איך לעשות אנשים מדברים מעניינים לצפות . אהבתי ליצור ציורים חופשיים שכמו יצאו מהקוביות של העמוד וקומפוזיציות שונות כהות של עמודים הכל כדי שיהיה יותר מגון ונעים לעין . הרבה יותר מתוחכם ממה שנראה במבט ראשון .הכנסתי לסיפורים שיטות של סרטים עם קלוז אפים על הדמויות בקומיקסים החוכמה הייתה למסור כמה שפחות מילים בדיאלוגים כדי שלא יאבד מעצמתו בקומיקס. וגם בזה די הושפעתי מהסרטים
אתה רואה עם כך בקומיקס ז'אנר שקרוב לקולנוע ?
בהחלט . אני רואה בקומיקס ז'אנר שמשלב בין ספר לסרט ואני רואה את כותב הקומיקס כמעין תסריטאי.הבנתי שכתיבת קומיקס בהמשכים מצריכה התייחסות אחרת לסיפור, כאשר כל שבוע נגמר עם שיא עלילתי מותח , ובשבוע שאחריו צריך לייצר "אנטי שיא " ומיד לאחריו שיא חדש וחוזר חלילה וחוזר חלילה. זה היה הדבר הבסיסי ביותר היה להשאיר את הקורא במתח משבוע לשבוע ,ליצור שיאים לכל פרק ושיא חזק מכל בסוף הסיפור.
אז בהתחלה היינו יוצרים שלד כללי מאוד של סיפור הפתיחה הרעיון הבסיסי והסיום. ומכאן ואילך כל שבוע היינו צריכים לשבור את הראש לגבי מה יהיה השיא של אותו
למעשה הייתי ממציא את המשך העלילה תוך כדי עבודה.
בציורים שלי מהתקופה יש מעט מאוד צללים, כיוון שלא הייתי יכול השתמש בעפרון כדי לרכך את הקווים, ומסיבה פשוטה : בהדפסה זה היה נראה כלכלוך. הייתי מצייר את הדפים על גליונות של חצי מטר על 35 ס"מ, ואז ההקטנה הייתה מעדנת מעט את הקווים.
הקפדנו מאוד גם על גרפיקה ועימוד ולפעמים שיחקתי עם העימוד ,תיארתי את הגיבור "יוצא " מהטקסט ,רציתי להראות לקוראים דברים חדשים וכך גם לשמור על עצמי שלא אשתעמם כל כשאני עושה כל הזמן את אותם הדברים.

חסמבאי יותר מהחסמבאים עצמם

 

 

 

 

החסמבאי שרגה השמן בקרב.ציור מאת גיורא רוטמן.

…כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנו. ,לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
-גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
-יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
-איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
-עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
(( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

 

יואב צור מפקדג חסמבה עם ראש הממשלה יצחק רבין. צייר רוטמן.

 

כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של שמואל כץ , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

 

רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את "יוסקה מאיור " שלי בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

 

 

עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם .

 

 

  מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

האחים זורקין . פושעים אוייבי חברות חסמבה.

אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו (אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?) .

 

דמות ערבי בספר חסמבה. צייר גיורא רוטמן.

כספרים אהבת אותם ?
רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .


.

הפורטריטיסט של פטריק קים


.בנוסף הוא אייר אגב אורחה עוד כמה ספרים נוספים להוצאת רמדור. ובינהם התמונה ה"אמיתית" היחידה הידועה של פטריק קים עבור ספר בשם "מבצע תגמול".
רוטמן הוא האדם היחיד שצייר את דמות לוחם הקראטה פטריק קים על עטיפת ספר שלו ,בשם מבצע תגמול " עד אז כל העטיפות היו לקוחות מספרים זרים גרמנים ואמריקניים ולמעשה לא היצגיו כלל את הקוריאני בעל הידיים המסוקסות . עד שבא רוטמן ויצר את הדיוקן "האמיתי " היחידי שלו .
זה נשמע מדהים אבל זאת עובדה. לאורך מאות הספרי הכיס והחוברות של סדרת הריגול "פטריק קים " אין תמונה של גיבור הסדרה הכל יכול . העטיפות זולגות האלימות והסקס נילקחו בידי המעצב הגראפי אשר דיקשטיין ממקורות גרמניים או מצילומים מסרטי ג'מס בו'נד . שלוש מאות ספרי וחוברות הסדרה, שרבים מהם יצאו בכמה מהדורות ובעטיפות שונות, אין אף דיוקן 'אמיתי' של הקוריאני הענק,.
רק בתמונת הפורטרט של קים שצייר גיורא רוטמן בספר "מבצע תגמול" אנו יכולים להיווכח לבסוף כיצד נראה אותו הקוריאני שאף אישה אינה יכולה לעמוד בפניו.
רוטמן : אהבתי ספרי פטריק קים ויום אחד בא אלי אורי שלגי שעבורו עבדתי במאייר ספרי חסמבה "חבורת אסט אנד " ואחרים והיציע לי לעשות פטריק קים . התברר לי שבעצם מעולם לא ציירו את פטריק קים כי אלו תמיד היו עטיפות של ספרים זרים שבהם אינך רואה כלל את פטריק קים כי הוא לא קיים בהם . אז ישבתי ועשיתי אותו כפי שראיתי אותו בעיני רוחי 'קרוב לתיאורים .
וכתוצאה יצר רוטמן את הציור ה"אותנטי" האמיתי היחיד של פטריק קים .לאחר מכן צוייר קים גם בידי דודו גבע בסיפורים פארודיים על הדמות ואיך שהוא הציורים של גבע מזכירים את הדמות של רוטמן בתסרוקת וכנראה שגבע ראה את העטיפה הספציפית הזאת ואיך שהוא קלט שזוהי הדמות "האמיתית " של פטריק קים וצייר אותו מאז בהתאם. .

כיום הוא נטש את האיור למקצועו כאדריכל שתיכנן  כמה וכמה בניינים ידועים כמו הקאונטרי קלאב של רמת אביב ג' .
אבל עדיין שוקל  לחזור אל הקומיקס באתר מיוחד.
גיורא: אני מודה, שעד להמצאת האינטרנט, לא ידענו עד כמה הסיפור הזה נגע וריגש את בני הנוער. שם, בתוך הבלוגים והפורטלים למיניהם מצאנו כמה התייחסויות מרגשות מאנשים שהם היום הורים לילדים. זה עורר בי מחשבות אולי לחזור לתחום הזה באתר מיוחד .אבל לא ברור כמה אתר כזה יכול להצליח מבחינה עסקית ,ואם יש לי  אתה זמן הפנוי הנדרש.

…דובי זיגלמן מה אתה חושב היום על סיפורי הקומיקס שאתה ורוטמן יצרתם ביחד ?
. פרט אולי 'לאבירי הכותל המערבי ', אף אחד מהסיפורים האחרים לא מתקרב ליוסקה מאיור ברמה ובאיכות . . אלא, שבאבירי הכותל, מלכתחילה הייתה התחלה והיה סוף. לא הייתה אפשרות להוסיף (או להאריך) את הסיפור מעבר למה שסופר.

הקומיקס שלא היה

 תכננתם סיפורים מצויירים נוספים שלא יצאו לבסוף לפועל ?
זיגלמן . בהחלט . בתקופת הלימודים שלי בארה"ב, כתבתי סיפור מצוייר שמתרחש בניו-יורק ושהדמות המרכזית שלו היא בניהו בן-יהוידע. באנגלית הוא נקרא BENAYAH. בניהו המיתולוגי מגיע לניו-יורק בשליחות שלמה המלך  שיודע לשגר אנשים בזמן אל העתיד  ונלחם בטרוריסטים איסלמים שמנסים לפוצץ את מערכת הרכבת התחתית. תאמין או לא, אבל הסיפור נכתב בסוף שנות ה- 70.
תאר לך את בניהו על סוס דוהר עם חרב שלופה פורץ מתוך מנהרות הרכבת התחתית – נלחם – וחוזר ונעלם במנהרות.
הסיפור נשלח לגיורא – וכדי לעזור לו במחקר הוויזואלי, ערכתי סידרת צילומי-רקע ב- רכבת התחתית של ניו יורק שבגללם כמעט ונעצרתי ע"י המשטרה.. אלא, שגיורא היה עסוק בפרוייקטים אחרים ולא מצא זמן לטפל בזה. בסופו של דבר, כל החומר שהכנתי אבד..

היית רוצה לעבוד שוב עם רוטמן על קומיקס ?

בקשר לפרוייקטים בלי גיורא? רק בכתיבה נטו – כמו שכבר אמרתי לך: לאחרונה, סיימתי כתיבת ספר הרפתקאות לנוער שנקרא 'תעלומת האוצר התורכי' שעוסק בחיפוש אוצר מימי מלחמת העולם הראשונה הספר נמצא אצל מספר מו"לים – בתקווה שמשהו ירצה אותו. כמובן שגיורא אייר אותו…
'תעלומת האוצר התורכי' – חבורת נערים מוצאת יומן שכתב קרוב משפחה בתקופת מלחמת העצמאות.
אני עובד כעת על סקיצה לספר המשך שיקרא 'תעלומת המשדר הסודי' ועוסק בפיענוח תעלומה מימי המנדט הבריטי.
 גיורא רוטמן יצר במשך למעלה מעשר שנים סיפורים בז'אנר מוגדר היטב בזמנו "ז'אנר הסיפור ההרפתקני " סיפורים שהיו פופולאריים מאד. . סיפורים כאלה היו קיימים לפני רוטמן. ואם כי היו יוצאי דופן הרי מרבית היוצרים  שבאו לפניו  פעלו  מבחינתם כמעט בחלל הריק בתחום  שלעיתים קרובות לא היה להם כלפיו כל יחס  ועניין מיוחד.

   רוטמן  היה שונה בבכך  שהיכיר היטב את עבודתם של יוצרים ישראלים שעסקו בנושאים אלו מאחר שגדל עליהם .  הוא גם בנה עליהם וגם פעל במודע ליצור עבודות וסיפורים טובים יותר מאלו שקרא הוא עצמו.  

כמדומה שאף יוצר בשבועוני הילדים לפניו לא השתווה לו בפרטנות של ציוריו ובתחושת האמינות והריאליזם ההיסטורי שהקפיד להכניס אליהם.

מאז ז'אנר זה  הפך בעיקר למושא לפרודיות ולמעשה נעלם כחלק מהשינויים הדרסטיים שעברו על החברה הישראלית מאז שנות השבעים והשמונים. גיבוריו של רוטמן היו הגברים הקלסיים יפי תואר אמיצים ויודעים בדיוק היכן הם עומדים . מאז כמובן דמות הגיבור הזה נכבר נעלמה בחברה שלנו ,והוחלפה בסוגי גיבורים אחרים.

האם עוד יכולים סיפורים מסוג זה לדבר לילדים כיום ?

קשה לאמר הילדים כיום שייכים לעולם אחר מזה שבו נוצרו ובו עוסקים הסיפורים. 

אבל כמדומה שהם בשינויים ועידכונים מסויימים יכולים לדבר דווקא למבוגרים שגדלו עליהם בשנות השבעים . 

 

נספח 1 : רשימת  סיפורי הקומיקס  שאייר גיורא רוטמן

1. "עלילות מיקי וציקי " כתב וצייר גיורא (רוטמן) . דבר לילדים כרך מ' . 1970 חוברות 38-49. ב12- חלקים.
עלילות ילד וחתולו שלוכדים מחבלים ברצועת עזה.

2. "קוטל הדובים. כתב וצייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו תש"ל 1970 . חוב' 14-33 .
סיפור בסגנון "אחרון המוהיקנים " של קופר על קנדה מאה ה-18 ועל לבן אמיץ וידידו האינדיאני שמונעים מכנופית לבנים לגרום מלחמה בין לבנים ואינדיאנים. "עלילות לוחם אינדיאנים במאה ה-18 במערב הפרוע בעת שלטון הבריטים בארה"ב ."
צייד דובים נאבק במרד אינדיאני כנגד הצבא הבריטי ולבסוף מגלה שהאינדיאנים הוסתו בידי כנופית לבנים המעונינים בהשמדתם כדי לכרות זהב באדמתם . הוא מחסל את הכנופיה וחוזר לאהובתו בשבט האינדיאני .

3. "הפירט " . סיפר וצייר גיורא רוטמן תש"ל , 1970 חוב' 34-47 . על לוחם יהודי אנגלי אמיץ בימי המלכה אליזבט במאה ה-16 שנאבק בספרדים באמריקה. בימי פרנסיס דרייק קצין אנגלי נחטף לעבד בידי הספרדים . הוא נמלט מספינת העבדים והופך לפירט מציל את אהובתו הספרדיה ולבסוף עוזר לאנגלים במלחמתם כנגד הארמדה הספרדית . בהשפעת הספר "הקפטן מקסטיליה"  על לוחם באינקויזיציה.

4. "מליסלדה או האלים באים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה ) צייר גיורא רוטמן . כרך כ"א, 1971. חוברות 1-50.
סיפור הקומיקס הארוך ביותר של שדה ( והוא גם אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים ביותר שפורסמו בעיתון ילדים ישראלי בכלל) .
נער ישראלי שבת כוכב נוגה התאהבה בו מבקר בנוגה ובכוכבים אחרים . עם חזרתו לכדור הארץ הוא משתמש בטכנולוגיות של בני נוגה כדי להילחם בעולם הפשע , אך משום מה אינו טורח כלל להסתיר את זהותו ( שגיאה ששום סופר גיבור אמריקני לא היה שוגה בה…) וכך מסתבך עם ארגון פשע מסוכן.

5. יוסקה מאיור כתב דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן. הארץ שלנו 24.1.1972 
הופיע בשני כרכים של הארץ שלנו בתשל"ב ותשל"ג.

חוב' 20-51. תשל"ב חלק א." וחוב' 1-50 חלק ב'.ב-81 חלקים.

סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת
העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. הארוך שבסיפורי
הקומיקס בעיתוני הילדים. החלטה של הסופר והצייר לתאר את מלחמת השחרור כמו שצריך ובאנו ליעקב אשמן שהוא התלהב מאוד ונתן לנו יד חופשית והתחלנו בסיור על הברת ילדים ממנזרים מאירופה וציירנו מנזר אמיתי מצילומים מנשר שדובי ראה בולין . ואחר כך מלחמת השחרור השיירות לירושלים וגוש עציון ודרך בורמה הקפדנו על אותנטיות ודייקנות וציינתי רק את הלגיונרים קוצרים את השבויים בגוש עציון וקיבלנו מכתב נזעם מחוקר מה זה מראים דבר כזה .

6. . "מסתרי הדרקון האדום " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג , 1973. חוברות 1-33.
נערה וסוכן חשאי נאבקים בארגון פשע טרוריסטי שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט בעולם או להשמידו.
7. . "הקופסה הטורקית" . כתב "יריב אמציה "( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג . חוברות 34-51. ב18- חלקים.
יורם ורזיה גיבורי הסיפור הקודם נאבקים במזימה לפגוע בבטחון המדינה באמצעות הברחת סמים.

8. מלכודת במצולה.  סיפר דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו
כרך 23. תשל”ג.24.9-73-11.3.74. חוב’ 1-25 ב-25 חלקים.
משלחת מחקר ישראלית חוקרת את תעלומת היעלמותם של ספינות שונות בים ומגל שמאחורי ההיעלמויות עומדים אנשי מאדים שהקימו עיר תת מימית ומתכננים לכבוש את כדור הארץ ולהתיישב בו. אנשי הספינה משמידים את העיר התת מימית ואת אנשי המאדים.לא מהסיפורים שאני אוהב
9. . "המסכה הצוחקת " . כתב "יריב אמציה "(פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כד, 1974. חוברות 1-31.
יורם ורזיה נאבקים במנהיג כנופיית נערים שמתגלה כלוחם אמיץ ואדם טוב מיסודו שפנה לעולם הפשע רק מלית ברירה . הם נותנים לו לחמוק מעונש.
זהו סיפור יוצא דופן של הארץ שלנו בכך שעסקו בו בבעיות חברתיות של ממש ( כנופיות נוער ) ולא דווקא במלחמה באירגוני פושעים ומזימות בין לאומיות .

10. . "חולות אדומים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן. כרך 24 .חוברות 32-51. ב19- חלקים.
המשך ישיר של הספור הקודם. יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים לצבא במלחמת יום הכיפורים ,נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לחמוק ולאחר מסע ארוך חוזרים לישראל אל חברותיהם.

11. אבירי הכותל המערבי. כתב דב זיגלמן ,צייר גיורא רוטמן .הארץ שלנו "כרך 24.

18.3.74-9.9-1974.חוב' 26 -50 ב-25 חלקים.

" בתקופת מסע הצלב הראשון צעיר יהודי מתחזה לאביר צלבן שאותו הרג , מציל את חייו של "

גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.

הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש

בידי חיילים ישראליים. מלא אהבה להיסטורי ולמורשת ישראל
12. . אוצר טמון בקרח . מאת דב זיגלמן וגיורא רוטמן. כרך כ"ה תשל"ה חוב' 1-42.
בסיום מלחמת העולם השנייה אוצר נאצי נקבר בגרנלנד. בחור ובחורה ישראלית יוצאים לחפש אותו בימינו ונאבקים באירגון נאו נאצי ובמנהיגו אחד הנאצים שהטמינו את האוצר.בהשפעת אליסטר מקלין

13. הרוח מחירבת אל ג'אה מאת גיורא רוטמן. הארץ שלנו 29.12.1975-7.6.76

חוב' 18 -41 ב-23 חלקים . .

בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים
שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.

14. מסתרי האמזונאס. כתב וצייר ורוטמן . כרך כז , 1977 חוב' 1-24.
מומחה אטום ישראלי נחטף בידי ארגון נאו נאצי לגו'נגלים של דרום אמריקה. סוכן ישראלי ביחד עם בתו יוצא לחלץ אותו ועושה זאת על ידי המרדת העבדים אינדיאניים של הניאו נאצים.
15. במזל תאומות . כתב וצייר רוטמן . כרך כז , 1978. חוברות 25-53.
ילדה מאומצת מגלה את אחותה התאומה שהיא אקרובטית בקירקס יוגוסלאבי שהוא
גם קן של מרגלים מסוכנים. בעזרת סוכן ישראלי השתיים מתגברות על המרגלים.
16. מתחת פני השטח. סיפר וצייר גיורא רוטמן . כרך כט 1979-1980.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ. התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד . זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקווה שלא יקרה לו כלום ו אבל כן קרה .
"17."בעמק הקדום " מעריב לילדים –סוף שבוע 10.12 1982 -1983 ( מעריב לילדים עבר בשלב מסויים במהלך הסיפור ממוסף "סוף שבוע " למוסף השבת ")
כתב וצייר גיורא רוטמן  הופיע שנית ,אותיות 181-212 ב-31 חלקים 4.9.91"
סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם 2 ערים אבודות נלחמות
בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות
המלכה החשמונאית היפה שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם
הרומאיים. הוא מוצא את עצמו נאבק במפלצות פרהיסטוריות וכגלדיאטור בזירה הוא עוזר ליהודים להביס את הרומאים ולהגיע עימם לשלום)
18. משעול הפרטיזנים כתב וצייר גיורא רוטמן מעריב לילדים .1985
פורסם שוב במגזין " אותיות" כרך ו' 1.1.9.94 ב-40 חלקים .
לוחם ארץ ישראלי חודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים  

 

19. סיפור חנוכה של עמוד אחד על סיפור מרד החשמונאים . גיורא רוטמן במעריב לילדים 25.11.1983 .

 

דב זיגלמן שותפו הקבוע של רוטמן פירסם בנפרד את סיפור הקומיקס הנ"ל :

אוצר במעמקי הים" . כתב דב ( זיגלמן)  צייר יוסי . דבר לילדים  כרך מא' , 1971
חוברות > 26-46.ב21- חלקים

איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19. תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
 נספח 2: ספרי חסמבה שאייר גיורא רוטמן בהוצאת "רמדור-שלגי " :

 

 

 

22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי .

 חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות .

 חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון
24. חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .

חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים
25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב! . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את אורי , בנם של ירון זהבי ותמר ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד.

חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד.

 

.28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם) מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון
29. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

30. חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה בנסיון להציל את התאומים החטופים, החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים .


31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי של דוד המלך . צייר רוטמן .1982. ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ")
חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד .

 חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון
32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו". .

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון
33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984 ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ") . תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.

34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985.

 חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון
36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים
37. חסמבה במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986.

 חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

39. חסמבה במלחמה מול שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם.

40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .

 

חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר
41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים.
42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990 המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.
הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית .

 

 חסמבה והגנרל האמריקני שורצקופף בזמן מלחמת המפרץ.

 

 חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.
הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהוב שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .
הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות וסוף דבר של מוסינזון על בנו שנהרג במלחמה וכולל זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות

סדרת ספורי חסמבה לגיל הרך הוצאת שלגי :


1. הילדים הגיבורים והתוכי זנזיבר . צייר רוטמן . 1977. סיפור המתרחש בזמן המנדט תקופת הספר הראשון כאשר אליהו חרמון עוד חי. גיבור הספר והסדרה הוא התוכי של החסמבאים , זנזיבר.
2. התוכי זנזיבר משגע פילים . צייר רוטמן. 1978. התוכי זנזיבר מארגן הקרנה מיוחדת לבעלי החיים של הסרט "טרזן על העצים " עם תרגום מיוחד לשפת החיות

דוד הרועה הקט נלחם בענק גוליית ! / סדרת יגאל מוסינזון באגדות וספורי התנ"ך, 1 הוצאת שלגי , צייר רוטמן , 1988.
סיפור שאותו מספר התוכי זנזיבר במערה החשמלית לילדי השכונה על דוד התנכי

ספר בסדרת "חבורת אסט אנד" מאת א.סקורצ'ר על קבוצת נערים כדורגלנים בלונדון .
( הערה : לגבי סדרה זאת בת שמונה ספרים אני חושד שהיא תוצר ישראלי מקורי המתחזה למתורגם.אני יודע זאת בוודאות לגבי שלושת הספרים האחרונים שנכתבו בידי שרגא גפני ( אבנר כרמלי ) השאלה היא חמשת הספרים הראשונים המוצגים כ"מעובדים בידי אשר דורי " נכתבו כולם על ידיו .

מספר 7 בסדרה : .הקרב על הפרס הגדול 1982. כתב "אבנר כרמלי " ( שרגא גפני ") אייר כנראה גיורא רוטמן,אם כי רמת האיורים היא הרבה מתחת ליצירתו הרגילה.

"ברט ויטפורד " מבצע תגמול / עברית – מ' גלעד. הוצאת רמדור, 1975
ספר בסדרת פטריק קים

דני דבורין  החבורה התל-אביבית ותעלומת המשחק המוזר,רמדור ,1975

אניד בלייטון שנה ראשונה בטירת מלורי עברית תחיה בת אורן ,רמדור 1976
אניד בלייטון התאומות בפנימיה תרגום צביה בן שלום הוצאת רמדור 1976

 

אסתר קל אסתר על הקו,הוצאת א.לוין אפשטיין 1978 

אסתר קל לבת : וגם לבן לא יזיק לדעת, מודן ,1983
,תמר בורנשטיין לזר יום הולדת / ; עיצוב עטיפה אלונה פרנקל ; סדרת חג שמח ספריית פילון אלונה 82, [תשמ"ד)
תמר בורנשטיין לזר סכות ושמחת סדרת חג שמח ,ספריית פילון , תורה אלונה 82, [תשמ"ד

אריה אלדד שכרון סיני ,הוצאת כתר ,1982

 

שאול רוזנפרל אבא של גידי קבל ענש / שחף ספריה לנוער ;הוצאת שוקן 1983
יגאל לב " מסתרי חותם הזהב" סיפור בהמשכים ב"מעריב לילדים", 1984 ( מהדורת הספר מ-1987 אויירה בידי יוסי וקסמן ).

רחל זילברמן ואביבה דקל מרפאת החיות של רוחל'ה,הקיבוץ המאוחד ,1990 .

 

אביבה דקל הכלב "סתם "  הקיבוץ המאוחד ,1992

 קישורים נוספים על גיורא רוטמן:

 

האתר של גיורא רוטמן

גיורא רוטמן בויקיפדיה

מגידי גזר ועד יוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס
יוסקה מאיור כאפוס היסטורי

פנחס שדה כותב קומיקס

חולות אדומים

הישראלים והצלבנים :הצלבנים בספרות הפופולארית הישראלית

גיורא רוטמן והגולם :תיאור של מציאות חלופית

האי מייל של גיורא רוטמן
giora@gr-a.co.il

דוב זיגלמן
dov_zig@netvision.net.il

 

 

מחווה של אורי פינק לסיפוריו של גיורא רוטמן ,מהספר "הגולם ".

תודה לשירי פרידמן  שסייעה בעריכת הראיון עם רוטמן

( שירי פרידמן היא סטודנטית לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, ושבין השאר, מקוה להתמחות ולחקור תרבות ויזואלית פופולרית, בעיקר יהודית ישראלית
בכלליות על העבודה – המחקר שלה על גיורא רוטמן הוא חלק מעבודה על קומיקס ישראלי, שבמוקד העבודה עומד הקומיקס "אבירי הכותל המערבי", כיוון שבין השאר, הוא מעין נקודת שינוי בנוף הקומיקס הישראלי, גם מבחינה סגנונית השואבת בעיקר בסגנון איור סדרות האקשן האמריקאיות, יחד עם השפעות שונות מהתרבות הפופולרית בתקופתו, וגם בתוכן, שמאחד בתוכו סיפור מלחמה בעל נופך חינוכי המנסה לשחזר את האווירה הרומנטית הישנה שהעניקו לגיבורי מלחמה, יחד עם איזושהי התפקחות לגבי דימוי הגיבור שבאה אחרי מלחמת יום הכיפורים)

 

הקרב במעבר המיתלה

  

בימים אלו מלאו חמישים שנה למבצע סיני ולקרב המפורסם והשנוי ביותר במחלוקת של מלחמה זאת ,קרב המיתלה . להלן ראיון עם שני היסטוריונים .האחד יוצר מיתוסים והשני מנתץ מיתוסים לגבי המיתוס של קרב המיתלה .

 
 
 
עטיפת גליון מיוחד של כתב העת הצבאי "מערכות " על קרב המיתלה. כתוב כולו בידי שרגא גפני.

 

 

עמוד הפתיחה של מאמר של שרגא גפני על קרב המיתלה בכתב העת "מערכות ".

 ""בכל מסע מלחמה הראוי להיזכר מצוי תמיד קרב המושך אליו במיוחד את תשומת-ליבם וחריפותם של בני דורו ושל הבאים אחריהם .לא תמיד מתחולל קרב כזה בנקודות הכובד של המערכה ,אך כמעת תמיד על קו-ההכרעה שבה ,והוא הופך לשמש ביטוי מרכזי למערכה כולה וסמל לדורות .
כזה היה מעשה המלחמה של שלוש מאות בכירי גדעון –וזה של שלוש מאות בני אספרטה בתרמופילי ,כך נראתה חטיבת הצרפתים החופשיים בקרב ההגנה ליד ביר חכים –וחטיבת הצ'ינדיטים של וינגייט במעמקי בורמה . ככה מזדקרת התגברות יחידת הצנחנים על חתחתי הקרב במיצרי המיתלה במסע הבזק המהולל ברחבי סיני.
עלילת קרב הצנחנים במיצרים –יש בה הרבה לקחים אך אולי הגדול שבהם הוא עמידתו ולחימתו של הלוחם הישראלי הצעיר ,ותושיית מפקדיו במבחנים חמורים .בזה מעל לכל ,טמון ערכו
המחנך והמאיר של קרב זה ,שתרם תרומה משלו למסורתו-מורשתו המתגבשת של צבא ההגנה לישראל .
( ההקדמה למערכות חוברת ק"יג , 1960 , חוברת סיפור  קרב המיתלה מאת שרגא גפני )
בימים אלו מלאו 50 שנה למלחמת סיני או "מבצע קדש " או "מבצע סיני " ומלאו גם חמישים שנה לקרב המפורסם ביותר  במלחמה זאת "קרב המיתלה" אחד מקרבות הגבורה הגדולים האכזריים והשנויים ביותר במחלוקת שאותו ידע צה"ל מעודו. קרב  שווה ערך לכל הפחות לקרב גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים ולקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים .

וזה היה קרב יחיד במינו בתולדות מדינת ישראל , זהו  הקרב הראשון והאחרון והיחיד  שבו הייתה לצניחה תפקיד חשוב. ושבו השתתפו חילות מוצנחים.

 קרב המיתלה :העובדות  

חיילים ישראליים בסיני 1956. צילם אברהם ורד.

קרב המיתלה החל ב29 באוקטובר 1956 כאשר הוצנח גדוד צנחנים ליד מזלג הדרכים שבלב חצי האי סיני במוצא המזרחי של מיצרי המיתלה והתבסס שם להגנה עליו . באותה השעה חצתה חטיבת צנחנים בכלי רכב את השטח הבלתי עביר כמעט בגבול הישראלי המצרי ליד כונתילה וכבשה את הנקודה המבוצרת הזאת והמשיכה בהתקדמות מהירה חרף התקפות אוויר כדי להתחבר מהר ככל האפשר עם הגדוד שהוצנח במזלג הדרכים שכוחות מצריים כבר החלו לתקוף אותו. ההתחברות חלה בחצות ליל 30-31 באוקטובר ,לאחר שהחטיבה המתקדמת מן הגבול כבשדה תוך כדי תנועתה את מוצבי קלאת א-נחל שחסמו את דרכה.
למחרת היום ב-1 בנובמבר יצאו כוחות סיור ממונעים של הצנחנים בפיקודם של מוטה גור לעתיד הרמכ"ל ( ומחבר ספרי "עזית הכלבה הצנחנית ")  ויצחק חופי  ( לעתיד ראש "המוסד ) ממזלג הדרכים לתוך מיצרי המיתלה ונכנסו בלי דעת למארב של שני גדודים מצריים שתפסו עמדות על הצלעות התלולות של המיצר .בקרב העקוב מדם שפרץ שם אחד האכזריים בתולדות צה"ל גברו לבסוף כוחות הסיור וכוחות שחשו לעזרתם בפיקודו של רפאל איתן על הכוחות המצריים שעלו עליהם במספרם פי כמה וכמה השמידום וכבשו את עמדותיהם .בדיעבד התברר שהמצרים לחמו לחימה נואשת כל כך משום שלא הייתה להם אפשרות נסיגה .בקרב נהרגו 260 מצרים 38 ישראלים ונפצעו עוד 120 פצועים.
היה זה הקרב האכזרי והארוך ביותר של כל מערכת סיני .הוא נמשך באופן רצוף 12 שעות תמימות . כאן לחמו המצרים כשם שלא לחמו בשום גזרה אחרת בחצי האי .כאן לחמו כוחות שקולים מבחינה מספרית כאשר למצרים עדיפות שטח והפתעה . והחייל הישראלי שהוכיח גם בהיותו הנתקף והמופתע יודע הוא להתאושש ולהילחם כארי ולנצח.
שאר קרבות סיני היו בגדר השוואה פשיטות ותו לא.

המחלוקות

עד עצם היום הזה שנוי קרב  המיתלה במחלוקת סוערת ביותר שכן בדיעבד התברר המפקד אריק שרון הורה על מעבר הכוחות למקום ללא כל אישור. שרון קיבל ממשה דיין הרמטכ"ל ומשליחו רחבעם זאבי איסור מפורש לשלוח שם כוחות למרות תחנוניו כל שזאבי הסכים לו היה לשלוח לשם כוח סיור אבל כבר בצאתו מהפגישה עם שרון שבה העביר לו את האיסור הספיק זאבי לראות ששרון מארגן כוח התקפי גדול שהיה גדול מהדרוש לסתם סיור במקום.
בעקבות הקרב התעורר פולמוס חריף ביותר בין שרון ודיין .דיין האשים את שרון בפרת פקודה מפורשת לבצע סיור לבדו הוא טען שהקרב היה מיותר וקורבנותיו נפלו לחינם
דיין ושרון שכל אחד מהם היציג גירסה שונה על מהלך האירועים היגיעו לבוררות אצל בן גוריון אך זה היגיע למסקנה שאינו מבין מספיק בעניינים צבאיים מקצועיים וסירב להכריע בין השניים מי צודק. ומן הסתם העובדה שהקרב הסתיים אחרי הכל בניצחון גבורה ישראלית הייתה מכרעת בשבילו ,הוא על הניצחון הזה לא היה מוכן להעכיר אפילו בנזיפה לשרון.כידוע איש אינו מתווכח עם ניצחון .

שרון יצא לכאורה בשלום מהפרשה אבל מאז ספג האשמות קשות מאנשים כמו מוטה גור שהאשים אותו על כך שלא עמד בראש החיילים בעצמו בקו האש כמו שהטיף תמיד כדוגמה אישית והעדיף להישאר מאחור במקום בטוח. .
שרון הסביר תמיד שהקרב לא היה מיותר הוא הפך להכרחי מרגע שהסיור הקדמי הפך למלכודת מוות במיתלה ומכאן ואילך ניהלו הצנחנים קרב הירואי לחילוץ חבריהם מהתופת .

סביר להניח לעומת זאת שאם היה הקרב מסתיים בכישלון ,כי אז היה מצבו של שרון שונה מאוד.ומן הסתם לא היה שורד בצבא הישראלי וספק רב מאוד אם היה מגיע  לעתיד לפוליטיקה הישראלית  …
המאבק על קרב המיתלה נמשך עד היום ולא רק בין אנשי הצבא המשתתפים שכל אחד מהם היציג גרסה שלו למה שקרה אלא גם בין ההיסטוריונים המקצועיים שעסקו בקרב.

רפול על קרב המיתלה

 
 

 

רפאל איתן בקרב המיתלה.

 

"…רפול עמד ראשון ליד פתח המטוס . הוא ראה את הצללים הארוכים ,הנמתחים על הגבעות הקירחות של סיני . הוא צנח כבר פעמים רבות בעבר-גם צניחות מסוכנות וגם צניחות חופשיות –ואף על פי כן הייתה ההתרגשות גדולה –הוא עומד להיותה צנחן הישראלי הראשון הצונח צניחה קרבית בשטח אויב!
נכון שקדמו לו הצנחנים שהונחתו אל מעבר לקווי הנאצים במלחמת העולם השנייה –אנצו סירני ,חנה סנש חביבה רייק אבא ברדיצ'ב וחבריהם –אך הם לא זכו להיות חיילי צה"ל ,אלא שירתו בצבא הבריטי .מתוך שלושים ושניים הצנחנים בצניחה ההיא נתפסו שנים עשר ,שובעה מהם הוצאו להורג .
מה היה גורל הצניחה הזאת ?מה יהיה גורל פקודיו ?מה יהיה גורלו שלו? המחשבות לא נתנו לו מנוח .עוד מעט הם יהיו לבד במדבר ויצטרכו להסתדר עם מה שיש …
הנה האות –האור הירוק והוא קפץ .לא רואים מטוסי אויב ,לא רואים כוחות ,נשמעו יריות .הוא רחיף מעל נקודת הצניחה .אחריו צנח כל הגדוד.
( תיאור מ
בצע הצניחה היחיד של צה"ל ב"הנער מתל עדשים " מאת משה גרנות )

 

 

  

משה גרנות כתב ספר ביוגרפי על חיי רפאל איתן  מפקד חייל הצנחנים בקרב המיתלה לבני הנוער

 א.א :מר גרנות מה הייתה דעתו של רפול על קרב המיתלה שבו כידוע פיקד על המתקפה המוצנחת היחידה בתולדות צה"ל ?
גרנות : רפול לא ממש נידב מידע על קרב המיתלה . כשראיינתי אותו, שמתי דגש בעיקר על ילדותו, כי בקשר לשאר עלילותיו יכולתי להשיג מידע ממקורות אחרים. הוא לא דיבר איתי על קרב המיתלה, אך אם מותר לי לשער מה הייתה דעתו לגבי קרב שנהרגו בו עשרות ונפצעו למעלה ממאה חיילים – אני חושב שהוא היה מכתיר אותו כקרב של תעוזה, שבו מפתיעה ישראל את אויביה, קרב שניצחו בו, למרות שהתנאים היו נוראים. מי שהשתתף במלחמות (אני השתתפתי בשתיים), יודע ששום דבר איננו מסתדר לפי התכנית, והכול תלוי ברוח הלחימה – וזה היה באותה תקופה בשפע (בניגוד למה שמצטייר מהמלחמה האחרונה). 

 


עבור כתבה זאת ראיינתי את שני ההיסטוריונים שפירסמו כל אחד את התיאורים המפורטים והחשובים ביותר של הקרב ושעמדותיהם לגביו הן שונות באופן קוטבי . שני ההיסטוריונים הנ"ל הם מענייינים במיוחד מאחר שאף אחד מהם אינו חלק ממהמיסד האקדמאי שמתייחס אל שניהם בחשדנות  ,האחד מהם הוא יוצר מיתוסים  והשני הוא מנתץ מיתוסים מקצועי.

 אורי מילשטיין על  הכישלון בקרב המיתלה

ההיסטוריון הצבאי השנוי במחלוקת אורי מילשטיין עסק בתיאור הקרב בספרו "מלחמות הצנחנים " ( הוצאת רמדור , 1968 ) ובכרך השני בסדרת ספרים ידועה על ההיסטוריה של הצנחנים שנקרא "קרב המיתלה:מבצע קדש ,פשיטת סמוע ומלחמת ששת הימים "( הוצאת שלגי , 1985) וקריאת הכרך על שמו של קרב זה מראה את החשיבות הרבה שמילשטיין מיחס לו ,כרך זה הוא אחד משני התיאורים המפורטים ביותר של הקרב הקיימים .
מילשטיין טוען שקרב המיתלה היה "פשלה" אחת גדולה אחת מני רבות בתולדות צה"ל .ודעתו היא כיום דעת קונצנזוס .

מילשטיין :זה היה קרב מיותר.אחד הקרבות הגדולים בתולדות ישראל ואחד השגויים ביותר .ומכל קרבות סיני קרב הצנחנים במיתלה היה המבולבל ביותר .מספר ההרוגים בו היה הגדול ביותר והישגים לא היו לו אם נתעלם מאגדות מuרשת הקרב שצמחו סביבו וסייעו לטשטש את מה שאירע שם באמת .
הלוחמים נשלחו למיתלה כדי לתת לאנגלים ולצרפתים תירוץ להיכנס ללחימה כדי להפריד בין הישראלים והמצרים כביכול ולהשתלט על השטח.שרון שלא הכיר את תוכנית מבצע קדש לא הבין כלל את משימתו וחשב שהיא להיכנס לתעלת סואץ. הוא רצה להיכנס למיצרי המיתלה כדי להיערך לקראת התקפת שריון אפשרית של המצרים.
אבל כשהחיילים היגיעו לשם הם לא ידעו שכבר נמצאים שם מצרים ושהשטח אינו ריק . והם היו צריכים לדעת כי יחידת סיור שהייתה במקום דיווחה על כך לרפול והוא לא העביר את המידע כנדרש .אולי פשוט שכח.כמו תמיד אצלנו מידע חשוב פשוט נפל בין הכיסאות .
התפקוד של המפקדים היה גרוע ביותר ,שרון העדיף להישאר בעורף מוטה גור שהוא זה שהכניס את גדודו למלכודת בילה את רוב זמן הקרב בעיקר בניסיון לתפיסת מחסה .החיילים וגבורתם היו אלו שהצילו את המצב.
א.א. :אז לדעתך הקרב היה כישלון ?
מילשטיין :זה היה קרב גבורה בדרג הטקטי אך הפיקוד היה גרוע ובגדר כישלון .
.

מנועים על סיני
זמרו מנועים ,מהירים וקלים
בשמי הר-קדומים ,הר סיני
המטירו אש תופת ,כנפים זונקות
על בני עמלק משנאי .שוב שמשון אל עזה שוב בן דן הגבור
זעזע צירי שערה .
שוב שלמה אל אילת , שוב בנו של דוד
ופרוץ מפרצה ,מצורה ||!דרומה וימה צבאות ישראל
העולים במסע, במעוף
קדימה צבאות ! ימוגר המצרי
בערי הפלישתים וים סוף !
( משירי מבצע סיני )      

שרגא גפני על הניצחון בקרב המיתלה

הקרבות המפורסמים בתולדות ישראל - מימי קדם ועד ימ ינו / שרגא גפני

היסטוריון צבאי אחר חושב את ההפך ממילשטיין לדעתו העובדה שהיה זה קרב גבורה היא המכרעת .

האיש שיצר יותר מכל אחד אחר את מה שמילשטיין רואה כ"מיתוס " על קרב המיתלה " היה הסופר וההיסטוריון הצבאי שרגא גפני שחיבר מאמר ענק על הקרב שהפך לחוברת מיוחדת של כתב העת "מערכות " הגיליון היחיד בתולדות כתב העת הזה שהוקדש כולו למאמר אחד על קרב אחד. מבחינות רבות גיליון זה של מערכות והמאמר של גפני בו עיצב את התפיסה הציבורית של קרב המיתלה במשך עשרות שנים .

שרגא גפני

גפני :קרב המיתלה היה קרב חשוב כי בו שברנו את הצבא המצרי. המצרים ביצרו את המיתלה עם ביצורים שנחשבו לא חדירים אומנם שולם מחיר כבד אך המקום נכבש והציר לתעלה נפתח ותוכנית המלחמה הוגשמה.  בלי קרב המיתלה כל המבצע היה נכשל. 

המבצע המוצנח הראשון בדברי ימי עמנו –משפט זה מצלצל בוודאי כמליצי אך יש בו ,אולי ,כדי למסור משהו מטעמה של האווירה שררה ערב מערכת סיני במטה יחידת הצנחנים .מפקד הצנחנים אריאל שרון ( אריק ) ומפקדי המשנה הבכירים שלו ,היו האנשים שנשאו מזה שנים בעול טיפוחו והכשרתו של כוח זה למלחמה.במאמץ ממושך ורצוף מעקשים יצרו את היש –כך וכך יחידות צנחנים שכל אנשיהם מתנדבים ,והם מאומנים ,מחושלים ושבעי תרגילים ,תמרונים ולחימה במסגרת פעולות התגמול בגבולות .עתה ,משגזרו המסיבות התמודדות כללית שנייה בין צה"ל והצבא המצרי ,הוטל עליהם ,זו הפעם הראשונה בתולדותיהם ,להגשים בתנאי מלחמה ממש את ייעודם האמיתי של כוחות מוצנחים –היעוד שלשמו יצרה אותם ארצם ושלמו עמלו והתכוננו הם עצמם זמן כה רב-לצנוח בעורפו של האויב ולבצע את המהלך הפותח של המבצע ,אשר נועד לתרום תרומה חיונית ביותר להצלחת המערכה כולה. "
(מתוך חוברת קרב המיתלה " מערכות מאת שרגא גפני ) 
 גפני : את תיאור קרב המיתלה כתבתי עם רפול מימיני שרון משמאלי הם נתנו לי כל מה שרציתי כל פרט מידע הקטן ביותר.
א.א. : זאת היצירה החשובה ביותר שלך של היסטוריה צבאית ?
גפני: החוברת על קרב המיתלה היא באמת הבולטת מכולם ואם כי כולה עובדות ואמת יש בה גם יסודות ספרותיים רבים ויש בו גם ספרות ולא רק אווירה מקצועית
. את החוברת שכתבתי על קרב המיתלה תירגמו לשפות אחרות ולקורסי פיקוד ומטה . היא זכתה לתגובות בעיתונות האזרחית :חיים גורי ב"דבר" כתב שהוא רואה למול עיניו בעקבות תיאור הקרב שם מיתוס יווני קדום.
 א.א. :איך היגעת להיות היסטוריון צבאי ?
גפני: הייתי היסטוריון צבאי מהרגע שהחזקתי עט ביד ,וכבר בגיל 9 ייסדתי עיתון ושם תיעדתי את הקורה מסביב ותיארתי את הנעשה בשכונה במלחמות הכדורגל .
במלחמת העצמאות הייתי חייל בגבעתי וכתבתי בעלון את קורות הגדוד כסופר שהכל בוער באש עצמותיו. בגמר מלחמת העצמאות יחידת ההיסטוריה של צה"ל חיפשה אנשים שאוהבים היסטוריה צבאית כדי שיעבדו אצלה והם שלחו מכתב חקירה בעניין. הייתי מעוניין בתפקיד אבל הייתי מפקד שלא יכלו לוותר עליו והמפקד יהודה וולך לא רצה לוותר עלי .
ואז העבירו אותי לתפקיד אחר ואז ורק אז הוא הציע אותי. ושלחו לראיין אותי אסא הגלילי בא לראיין אותי וקראו את מה שכתבתי וחטפו אותי .והייתי שם משנות החמישים איש כתב העת " מערכות" וכתבתי שם על פרשיות צבאיות רבות .
במלחמת ששת הימים העבירו אותי למחלקת ההיסטוריה הצבאית והמשכתי לשרת שם עד אחרי מלחמת יום הכיפורים .
למדתי מההיסטוריון הצבאי מרשל שאחרי הקרב אנשים זוכרים 80 אחוז .מהקרב שבוע אחרי הקרב 40 אחוז וחודש אחרי הקרב 40 אחוז ממה שהיה ו40 אחוז ממה שהיו רוצים שיהיה
 .ולכן יש לחקור אחרי הקרב כל פרט כל חייל ויש לשלב הכל לבסוף  בתשבץ הענק של תיאור כל פרט בקרב. .
כמו בתיאור קרב המיתלה איך כוח עברי שנפל במארב של מצרי ענק הצליח לעבור את המיצר ולטהר אותו ..
א.א. : היום ההיסטוריונים טוענים שהקרב היה מיותר ושהקורבנות שבו מתו לשווא. 
.גפני : הם לא מתו לשווא . הם מתו עבור מטרה חשובה . הם הראו לאוייב שהחייל העברי אינו נסוג גם במצבים הקשים ביותר ושמהחייל העברי יש לפחד. עצם התדמית הזאת של הגבורה יש לה חשיבות עצומה במאבק הפסיכולוגי מול האויב .
זאת הייתה הצלחה במחיר יקר אך זאת הייתה הצלחה אחת הגדולות של חיל הרגלים העברי אז .היינו עוד עברים לפני שיהדו אותנו
צריך להבין קרב המיתלה הקרב הכי חשוב במורשת העברית.  בקרב המיתלה היגיעה לשיאה ההגשמה העצמית והיעוד והשאיפה של הלוחם העברי להגיע לגרון האויב ולמלוק אותו .
לדעתי זה פשע שלא מצרפים את תיאור הקרב הזה  לספרי קריאת חובה של תיכוניסטים לדעתי זה צריך להיות פרק נוסף בתנ"ך על מורשת הגבורה העברית .

 

 

תנופת המסע

עם דברי הפרשנים שהדגישו את מהירותה המפליאה של מלחמת סיני .

 

שטף המסע הצבאי המהיר כמו סער שאין לו אח

אך רק הלוחם שזחל במטר –אש ועל גבו רעו שעוד בו נשמה

ידע מה ארכו השניות העוברות בסך

עד התקפל תחתיו עוד שעל אדמה

 

שטף המסע בלי עוצר זונק וסוחף ומכניע

ורק החיל האפור ,שחתר מאובק ומיוגע

ידע איך הזמן כמו נצח קופא וניצב ללא ניע

ברגע האחרון אשר לפני קרב המגע.

 

מרגעים אחרונים ומפרכים של חמת הבקעות עמלה,

מרגעים של כריעה וזחילה ופריצת גדרות תיל סבוכות כמו יער,

מדחיפת מכונות כבדות גוף ,בידיים בלא שביל ומסילה ,

מהלוך מתנדנד ואיטי של נער נושא את רעו הנער

מכל אלה ,מאלה יחדיו מצטרפת סופת התהילה

של צבא ישראל בזנקו ובשטפו את אויביו כסער.

נתן אלתרמן,מתוך מדור "הטור השביעי , 1956.

( מוגש כאן באדיבותו של נתן סלור )

 

"הצנחנים תוקפים במיתלה ":סיפור קומיקס על קרב המיתלה מאת דני פלנט.

לרגל 50 שנה ל-מבצע סיני ול-קרב המיתלה. להלן סיפור ה-קומיקס : "הצנחנים תקפו במיטלה". כתב וצייר דני פלנט. הופיע הארץ שלנו 1959 חוב' 1-18.

עלילות יחידת הצנחנים במבצע סיני במעבר המיתלה שנאבקו עם כוח מצרי גדול בהרבה וגברו עליו. מופיע ברשותו האדיבה של המחבר דני פלנט .
האי מייל של דני פלנט palantd@netvision.net.il

נספח 2 :רשימת ביבליוגרפית על הספרים על מבצע סיני.
מנחם תלמי : כך לחמנו בסיני . עמיחי , 1957. תיאור הקרבות של מבצע סיני.
אלבום סיני .ערך והקדים הקדמה בנימין גפנר. הוצאת לדורי, 1957 . אלבום על מערכת סיני, יצא בעברית באנגלית ובצרפתית .
שלמה ברר כיום סופה :סיפורו של איש מילואים במבצע סיני / [מאנגלית עמי שמיר ; ציורים סני וינטראוב,הוצאת מערכות ,1957
ארתור . ג'ימס ברקר .7 ימי סואץ .תרגם מרדכי ברקאי ,מערכות .תשכ"ז
רוברט הנריקס מאה שעות אל סואץ; תרגם – עמירם לבטוב ; [ציורים – יהודה הררי]., ,ירושלים קרית ספר, 1957 .
ג'ואן קומי ששת הימים של מערכת סיני עברית יצחק שנהר [תל-אביב] : חברה ישראלית להדפסה ולהוצאת ספרי אילוסטראציה, 1957, אלבום צילומים עם דברי הסבר בעברית, אנגלית וצרפתית
מבצע סיני : מבחר פרקים על המערכה בחצי-האי סיני וברצועת עזה / כתובים בידי סופרים, כתבים צבאיים ולוחמם
תל-אביב : מ. בירן, תשי"ז’ 1956,
יוסף ברסלבי מרצועת עזה ועד ים סוף הקבוץ המאוחד, תשי"ז 1956
שבתי טבת , מסע צה"ל לסיני, שוקן ,1957 .
אברהם צפתי האמת על מבצע סיני . מחלקת ההסברה של מפלגת "מאזני צדק". ,1957. חוברת של 16 עמודים.
ספר מלחמת סיני .כתבו לוחמי מבצע קדש ,ערך בנימין גפנר ,הוצאת לדורי , בשיתוף גלוסר 1957.
צבי סוסליק (עורך ) יומן "דן " במערכת "קדש" , האגף ליחסי ציבור,1957 ,
מרי וסרז' בורמברגר ,סודות המסע למצרים ,עברית ש. גילאי , הוצאת מודיעין, 1957 .
אביעזר גולן מערכת סיני: 5.11.1956 – 29.10.1956 , שרטוט המפות מאיר הלוי , הוצאת משרד הביטחון ,1958 (יצא במהדורות נוספות ב1966 וב1973 וב-1977 ).
דוד בן גוריון מערכת סיני, הוצאת עם עובד, 1959.
שרגא גפני , חוברת שלמה של כתב העת "מערכות " על קרב המיתלה מספר קכ"ד ,תש"ך
שרגא גפני הקרבות המפורסמים בתולדות ישראל . מזרחי, 1962
שרגא גפני הכרעת מערך רפיח ב"קדש" סקירה חודשית מספר 10-11 15.12.86
סיפורי מלחמת העצמאות ומלחמת סיני ( לכל הגילאים ). אין מו"ל ,1962.
משה דיין יומן מערכת סיני ,עם הספר ,1965
משה שמיר בעקבות לוחמי סיני : אנשים ונופים במבצע "קדש" / רישומים: שמואל כץ : רשימות: משה שמיר ; אחרית דבר: מרדכי בר-און. ‬תל אביב] : משרד הבטחון, (תשכ"ז 1966. אלבום ליום השנה העשיר למבצע "קדש". בסופו: אחרית דבר : סקירה על מבצע "קדש". הרשימות של משה שמיר הן מתוך "פרקי סיני " בספר "בקולמוס מהיר" בהוצאת ספריית הפועלים.
משה ינוקה מקיביה ועד המיתלה ביתן 1967 . סיפורו של לוחם על אירועי 1952-1956 ושיאם קרב המיתלה. כולל שירי לוחמים של התקופה .
יוסף עברון ביום סגריר :סואץ מאחורי הקלעים .אותפז, 1968.
מרדכי נאור השבח להם :סיפורי הקרבה וגבורה משרד הביטחון ,קצין חינןך ראשי , 1969.
קדש –סיפורים מהמערכה . משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1971 הסיפורים בחוברת זו הובאו מתוך "השבח להם" מאת מרדכי נאור
אוריאל רינגולד "המסע לשארם א שייך :עם חטיבה 9 במערכת סיני ,הוצאת ספריית מעריב ,1966.
מוטה גור פלוגה ד' :סיפורה של פלוגת צנחנים משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1977 .:
Suez 1956: a personal account London : Jonathan Cape, 1978 Lloyd, Selwin
אורי מילשטיין קרב המיתלה:מבצע קדש ,פשיטת סמוע ומלחמת ששת הימים "(הוצאת שלגי , 1985
קרויזר גד הקרב במעבר המיתלה במערכת קדש : מערך שעור / ‬ מיפקדת קצין חינוך ראשי, ענף תורה והסברה, מדור מורשת קרב, 1986
יוסף עברון סואץ 56 במבט חדש ,מודן, 1986.
יצחק שטייגמן מבצע קדש :חיל האוויר בשנים 1950-1956:התעצמות ופעילות משרד הביטחון ההוצאה לאור ,1990.
מרדכי בר און אתגר ותגרה : הדרך למבצע קדש –1956 אוניברסיטת בן גוריון ,1991.
מרדכי בר און בשערי עזה :מדיניות הביטחון והחוץ של מדינת ישראל 1955-1957 הוצאת עם עובד, 1992.
משה שמש ואילן טרואן ( עורכים ) מבצע קדש ומערכת סואץ :עיון מחדש, הוצאת המרכז למורשת בן גוריון ,1994.
אייל כפכפי מלחמת ברירה : הדרך לסיני וחזרה :1956-1957 המאבק' בין שתי אסכולות מדיניות בישראל בשנות החמישים. יד טבנקין ,עמותה להנצחת משה שרת ,1993.
.
מוטי גולני תהיה מלחמה בקיץ : הדרך למלחמת סיני -1955-1956 ,משרד הביטחון ,1997 . בשני כרכים .
אורי בן ארי נוע נוע! סוף :המאבק על דרך השריון . משרד הבטחון – ההוצאה לאור, 1998
The 1956 war :Collusion and rivalry in the Middle East / edited by David Tal, London : Frank Cass, 2001
משה גרנות הנער מתל עדשים. דני ספרים 2006.
חגי גולן ושאול שי ( עורכים ) ברעום המנועים -50 שנה למלחמת סיני ,הוצאת משרד הביטחון ,2006.
"

הסיכום המקיף והעדכני ביותר על מה שמכונה "המיתוס של קרב המיתלה " הוא מאמרו של  מוטי גולני "קרב המיתלה "בחינה היסטורית של מיתוס גבורה ישראלי " אלפיים מספר 19 , 2000 :
כן יש להזכיר אתה ספר המוזר ביותר שנכתב אי פעם על קרב המתלה ספרו של מתי מגד שהוא אחיו של אהרון מגד ודודו של אייל מגד  "צוואתו של מרק מתנאל "( הוצאת ירון גולן 1999)
זהו ספר  בדיוניי המספר את מסעו של היסטוריון  היוצא להתחקות בעקבות פרשת חייו המיסתורית של חייל שנפל בקרב במבצע סיני ,בקרב המיתלה .
הגיבור  מספר שלמסתורין סביב החייל  התוודא לאחר שקרא מאמר על אותו הקרב ב"מערכות " וברור שהכוונה למאמר שתואר למעלה של גפני , אם כי המחבר מתשטש זאת במכוון. .
ויש לו סיבה טובה לטשטש זאת. אחת הדמויות בסיפרו היא של לוחם לשעבר בשם "שרגא גפני " שהגיבור מראיין אותו במהלך הסיפור על חייו של החייל שנעלם במבמהלך הקרב שאותו היכיר אותו "גפני "  ויש לו כמה הערות מעניינות ביותר להגיד עליו ועל אישיותו.
בכל אופן זהו אינו שרגא גפני המוזכר המאמר זה אלא דמות בדיונית שמגד לקח עבורה את השם מהמקור ( שאותו אני מניח היכיר אישית והיטב )  בסוג של אירוניה ספרותית  שמן הסתם הקורא הרגיל שאינו מכיר אישית את מגד ואת גפני  ואת קורות חייהם  לא יוכל לעמוד על כל משמעויותיה . 

 

 

אמן של "הארץ שלנו " :על דני פלנט

 

הגרפיקאי דני פלנט היה במשך כמה שנים האמן וצייר הקומיקס הקבוע של "הארץ שלנו "ושם כתב בין השאר את אחד מסיפורי המסע בזמן הראשונים בעברית.
להלן סקירה וראיון מקיף על הקריירה שלו.

 בעת פרסום כתבה זאת מלאו 50 שנה למבצע סיני ולקרב המיתלה.קרב שעליו פורסם סיפור הקומיקס היחיד בשפה העברית המבוסס על קרב אמיתי "הצנחנים תוקפים " מאת אמן הקומיקס הקבוע של שבועון הילדים "הארץ שלנו" בשנות החמישים וראשית שנות השישים ,דניאל (דני ) פלנט.
וזאת הזדמנות טובה לסקור את הקריירה של האיש שהיה צייר הקומיקס המוכשר והפורה ביותר בישראל בתקופה ההיא והראשון בשפה העברית שניסה ליישם טכניקות אמריקניות של קומיקס שאותן למד מחוברות אמריקניות שבהן נתקל ,ויצר לראשונה בעברית בז'אנר שהיה בגדר " נחבא אל הכלים " עד שהופיע פלנט בסצינה ,סיפורי קומיקס הרפתקניים. עם זאת היום הוא ידוע בעיקר דווקא בזכות סיפור לא קומיקסי שלו ספר המדע הבידיוני " המסע המוזר במכונת הזמן שהופיע במקור  בהמשכים בהארץ שלנו בכרכים י ויא 1960-1961  וכספר בהוצאת אחיאסף , 1971.  

הקומיקסאי

 הקומיקסאי דני פלנט,נשוי ואב לבת ובן  נולד בחיפה . במשך שש שנים  גדל  בנתניה ואחר כך בתל אביב בה סיים את  הגימנסיה "שלווה" והתגייס לצבא.
ובמקביל לשירותו הצבאי מצא את עצמו עובד עבודת לילה כאמן הקומיקס הקבוע של שבועון הילדים "הארץ שלנו" תחת העורכים בנימין תמוז ויעקב אשמן  .

 dani planet 4

 

דני פלנט

 

א.א. : איך היגעת לקומיקס ?
דני פלנט : קראתי סיפורי קומיקס והייתי מודע למה שנעשה בתחום הזה בחו"ל. היה לי כישרון טבעי באיור והיה זה רק טבעי שאממש אותו בעיתונות.
זה היה בזמן שירותי בצבא .אני הייתי חייל יתום ,והייתי זקוק להכנסה נוספת לפרנס את משפחתי. קיבלתי מהצבא היתר מיוחד לעבוד עבודה נוספת בערבים .והייתי מנצל כל רגע מהזמן החופשי המועט שלי כדי לצייר .
החלטתי לפנות אל מגזין "הארץ שלנו " שהייתי קורא אדוק שלו ולהציע את עצמי כמאייר. ב"הארץ שלנו" הופיעו בין השאר שני סיפורים על הרפתקאות  השלישייה אגס ננס וקלונס  שעליהם  אהבתי מאוד לקרוא (של יעקב אשמן ומאיר שנהבי א.א. ) ועל סמך הסיפורים האלו כמודל התחלתי לצייר סיפורים מצוירים משלי .


שנים  רבות מאוחר יותר לקראת סיום  הקריירה שלו כאמן קומיקס פלנט יקים לתחייה את דמויות השלישייה לסיפור אחד סופי, "השלישיה ביערות ברזיל " ,במחווה למקור ההשראה לאותה הקריירה.

פלנט: אז היו רק מעט מאוד מאיירים של קומיקס. ורוב הסיפורים היו פשוטים מאוד כמעט ילדותיים . בחוצפתי" העזתי לחשוב שאני החייל הצעיר חסר הניסיון יכול לעשות את זה יותר טוב מהאמנים המבוגרים שאת יצירתם ראיתי בשבועונים.
בסוף שנות החמישים התקשרתי לבנימין תמוז עורך "הארץ שלנו" והצעתי לעבוד אצלם והוא ראה דוגמאות של הציורים שלי הסכים מיד .הוא כל כך התלהב ממני שהוא היציג אותי במשרד בפני חברי המערכת בתור "זה הקטן גדול יהיה " .

דני פלנט לא היה אמן הקומיקס הראשון של הארץ שלנו. לפניו הייתה אמנית אלישבע נדל שאיירה בין השאר את סיפורי גידי גזר של סגן העורך יעקב אשמן והאמן מאיר שנהבי שאייר את סיפורי "השלישייה" גם כן יעקב אשמן . אולם פלנט הכניס רוח חדשה לסיפורי הקומיקס של השבועון שהיו כעת יותר מפורטים והרפתקניים מאי פעם .והוא היה פורה מספיק על מנת לצייר שני סיפורים בהמשכים לחוברת ,אחד סיפור ההרפתקאות בהמשכים
של העמוד האחרון ואחד סיפור בפנים הגיליון שהיה לרוב סיפור מחורז שאותו חיבר חבר המערכת פנחס שדה תחת שמות שונים.
אבל את רוב הסיפורים שאותם צייר ממש מהרגע הראשון חיבר פלנט בעצמו.חופש פעולה מפתיע מצד העורכים תמוז ואשמן עבור חייל צעיר בצה"ל שהראה שהם סמכו מאוד על כישוריו.

 dani planet king daughter

 


א.א. העורכים נתנו לך הוראות מה עליך לכתוב ?
פלנט : למעשה העורך הראשי בנימין תמוז נתן לי יד חופשית לחלוטין בסיפורים שאותם כתבתי וציירתי עבור השבועון.העורכים אף פעם לא היציעו לי מה לכתוב, הסיפורים היו תמיד רעיונות שלי.
ידעתי שאני יכול גם לכתוב וכתבתי וציירתי דברים שאני עצמי אהבתי לקרוא בילדותי. תמיד אהבתי לקרוא סדרות וספרי הרפתקאות ז'ול ורן וקרל מאי וטרזן , ויכולתי לקרוא ספר כזה כמה פעמים .אז נהגו לאייר ספרים בסיגנון כמו קומיקסאי וזה בהחלט הישפיע עלי וכתבתי באותו הסגנון. ידעתי שגם הקוראים הצעירים שלי יאהבו סיפורים מהסוגים האלה .ואחרי הכל גם הייתי קרוב אליהם בגיל כחייל בסדיר. הבנתי היטב מה ילדים אוהבים לקרוא כי זה מה שאני אהבתי לקרוא וכתבתי על מה שאהבתי וילדים אוהבים וכל רעיון התקבל מיד בידי העורכים ודאגתי שכל ציור יהיה מרתק. אני בעצמי התלהבתי מהסיפורים שכתבתי .והיו לי שפע של רעיונות בכל מיני תחומים.
התפתחתי עם הזמן. תמיד קיבלו אותי בשבועון בשמחה זה מראה שהייתה הענות מצד הקוראים והם חיכו להמשכים.
א.א. איך התקבלה האמנות ?
פלנט: הציורים הראשונים שלי עבור "הארץ שלנו " עבור הסיפור " אוצרו של מוכר המגילות" היו מאוד מגושמים וגסים וזה לא מצא חן בעיני..גם תמוז אמר שהילדים האלו בציורים נראים אינפנטיליים.

 הסיפור "אוצרו של מוכר המגילות " עוסק בילדים העוזרים לחבר  למצוא מגילות קדומות שנעלמו לאביו סוחר המגילות. הימים שבהם פורסם היו ימי גילוי מגילות קומראן כאשר אצל הציבור הרחב הייתה סקרנות עצומה לגבי כל מה שקשור במגילות קדומות וארכיאולוגיה.

פלנט :אחרי הסיפור הזה כבר השתכללתי עד שהגעתי לרמה די משביעת רצון לפחות מבחינתי . וגם הסיפורים השתפרו עובדה הקוראים הגיבו בשביעות רצון והתלהבות.

 

דני פלנט מלב אפריקה לשארם 2

אחד מסיפוריו הראשונים שכיום הוא מעניין במיוחד מסיבות שאותן לא יכול היה פלנט לשער כאשר כתב אותו היה " מלב אפריקה ועד שארם עד שייך "" זהו סיפורו של פלאשי שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחר מדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שבט שמתייחס על אנשי שלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידי כוחות ישראל. זהו סיפור  הקומיקס הראשון ואולי היחיד עד כה  שגיבורו הוא פלאשי.והוא מעניין בגלל הצורה הסימפטית והכמעט הירואית שבה מוצגים השחורים הפלאשים ואנשי שבטי הג'ונגל
הלוואי שבחברה הישראלית היום הייתה מופגנת כלפי הפלאשים אותה מידת אהדה שמופגנת אליהם בסיפור בתקופה שבהם הם חיו הרחק מישראל.
( בזמנו היצעתי לעורכת מגזין ליהודי אתיופיה לפרסם על דפיו את הסיפור הזה בתוספת סיפורי קומיקס מקוריים משלי עבור חברי הקהילה האתיופית אך לצערי הדבר לא הסתייע). 

 פלנט : הגעתי לסיפור בעקבות כתבות על שבט הפלאשים בחבש שהם כנראה צאצאים של מלכת שבא שביקרה אצל שלמה המלך בארץ ישראל ועל כן הם אחים לבני ישראל . בעקבות כתבות אלו עלה בדעתי לחבר סיפור בו אעלה אחד מהם לארץ המובטחת .דבר המראה לכך עד כמה היה דמיוני אז רב גוני ועד כמה הקדמתי את המאוחר.

dani mitla 0

ב-1959 פלנט חיבר את  הצנחנים תוקפים שהוא סיפור הקומיקס הראשון בעברית המבוסס על קרב אמיתי.הקרב במעבר  המיתלה, הקרב האכזרי ביותר של מבצע סיני ב-1956 , והוא מתאר את מאבקם של הצנחנים הישראליים בכוח המצרי הגדול בהרבה ואת נצחונם עליו.ניתן להתייחס לסיפור זה כסיפור הקומיקס הדוקומנטארי הראשון בעברית.

 א.א. :למה כתבת את סיפור קרב המיתלה ?

פלנט: כתבתי וציירתי את הסיפור בעקבות התרשמות מקריאה על קרב המיתלה שהיה אז נושא בולט מאוד בעיתונות .נתמכתי לא מעט בחומר הרב שהיה על הנושא בכתב ובצילומים ושסייע לי לדייק לגבי הקרב.

א.א. :קיבלת תגובות מיוחדות לגבי סיפור זה מקהל הקוראים ?

פלנט : דווקא לא זכור לי שקיבלתי תגובות מיוחדות לגבי סיפור זה אם כי היום אני מחשיב אותו כאחד הסיפורים היותר טובים שלי.

 סיפורים היסטוריים מכל סוג היו נדירים למדי ב"הארץ שלנו " ורק נעשו נדירים יותר לאורך השנים פלנט חיבר אחד כזה את "קטועי האצבעות " סיפור היסטורי על מרד בר כוכבא ועלילותיה של מחלקת לוחמים אמיצים של בר כוכבא "קטועי האצבעות"" ותיאור של המרד עד לנפילתה של ביתר כתוצאה מבגידת "שומרוני.

 

 

dani planet ktuey aezbaoth
 

פלנט: כתבתי את "קטועי האצבעות" סיפור היסטורי  על מרד בר כוכבא  כי מאוד אהבתי היסטוריה וגם היום אני מקפיד מאוד לראות תמיד את ערוץ ההיסטוריה בטלוויזיה  . וזה מרתק אותי . וכשאני  מבקר בחו"ל אני תמיד  הולך לראות אתרים היסטוריים וגם זה מרתק אותי . אז הדמיון שלי לא ידע גבולות  וכתבתי את הסיפור  על גיבור העם היהודי בר כוכבא. .

 אגב בגלל הסיפור הזה היה לי משבר קשה במערכת היחסים שלי עם בנימין תמוז  . פירקי הסיפור הזה התאחרו מאוד להגיע בזמן למערכת  כי הייתי חייל ולא היה לי זמן מספיק להגיש  את הסדרה "קטועי האצבעות" בזמן שנקבע . וזה הלחיץ  מאוד את תמוז. ומה שהרגיז אותו עוד יותר היה  שהשנה נגמרה והכרך היגיע לסיומו  לפני סיום הסיפור והוא רצה שאקצץ כמה פרקים כדי שהשנה תסתיים עם הסיפור וסירבתי כי השקעתי כל כך הרבה בכתיבת ואיור הסיפור   ולא הייתי מוכן לקצץ בו  . הוא רתח מזעם אבל אני עמדתי על שלי   ואיימתי שאקפיא את העברת המשך החומר. בלית ברירה נאלץ לבסוף מר תמוז לקבל את הסיפור במלואו ולפתור את הבעיה  בכך שפירסם שני המשכים בכל חוברת ..כתוצאה  מחיכוך זה  היחסים בינינו נעשו די קרירים וחבל . 

 אחר כך  בנימין תמוז עזב ויעקב אשמן התמנה לעורך והמשכתי לעבוד איתו אבל לא היו לי עימו קשרים  אישיים מיוחדים גם לא מהסוג שהיה לי עם בנימין תמוז.

dani planet the second mabul 3

  

dani planet the second mabul 4
 

 

 

 

 

פרקים  מ"המבול השני "


פלנט עסק במקביל לקומיקסים היסטוריים גם בקומיקסים של מדע בדיוני בסיפורו "המבול השני" אחד הסיפורים הגרנדיוזיים ביותר שהופיעו בעיתון ילדים ישראלי מאז ומעולם  ,ושתיאר פלישה מכוכב נוגה לכדור הארץ . חייזרים מנוגה וצבא הרובוטים שלהם נוחתת בכדור הארץ . וכל הניסיונות להשמיד את הפולשים  בידי צבאות כדור הארץ נכשלים. החייזרים והרובוטים חוטפים בני אדם וכולאים אותם במיכלאות ענק. מסתבר שאנשי נוגה רוצים להתיישב בכדור הארץ . אך סוף טוב הכל טוב לבסוף הם מודבקים בחיידקים וכך מנוצחים. הסיפור תיאר פלישה של חייזרים מנוגה וצבא הרובוטים שלהם לכדור הארץ שם הם כולאים עמים שלמים מכלאות ענק כהכנה להתיישבותם לכדור הארץ . לבסוף כמו במלחמת העולמות של ולס הם מוכחים כחסינים לכל כלי הנשק של בני כדור הארץ פרט לאחד נשק בקטריולוגי הגורם להשמדתם.
פלנט : עם סיפור המבול השני הייחה לי אי נעימות כי בדיאבד הבנתי שבעצם אני מעתיק כאן את הסיפור "מלחמת העולמות" של ה.ג.וולס . אבל הבנתי את זה רק לאחר שכבר השלמתי את הסיפור
מכלתחילה זאת הייתה השראה. ובאמת לא הייתה כאן מקוריות.

dani planet secret agent 1

dani planet secret agent 2 

 לפלנט יש זכות ראשונים בתחום אחר דווקא :הוא חיבר את סיפורי הריגול הראשונים בקומיקס הישראלי  ובין הסיפורים הבדיוניים הראשונים בכל סוג ספרות בעברית  , סיפורי הסוכן החשאי מספר 17  על עלילות איש שירותי הביטחון הישראלי וזאת  ב-1959 כמה שנים לפני הסרטת סרטי ג'ימס בונד שהביאו להתפרצות אדירה של גל סיפורי ריגול גם בישרא .
פלנט :הסיפורים על הסוכן החשאי מספר 17  היה בעקבות הכתבות שהופיעו אז על כך  שהשירות החשאי שלנו הוא הטוב בעולם. התרשמתי כנראה מהכתבות והייתי מאוד גאה בשירות החשאי ודמיון לא היה חסר לי ואמרתי נעשה על זה משהו .ועשיתי.

dani planet ein anetz

 "עין הנץ "מאת דני פלנט. פלנט לא היסס להשתמש בדמויות ידועות היטב מהספרות הפופולארית העולמית .וכך חיבר סיפור בשם "עין הנץ"
"סיפור מימי ההתישבות הראשונים בארה"ב והמאבק בין האינדיאנים והלבנים. סיפור המבוסס על סיפורי פנימור קופר וגיבורו "עין הנץ".
סיפורי מאבק בין האינדיאנים והמתיישבים הלבנים היו אז פופולאריים מאוד בישראל אולי בגלל המאבק בין המתיישבים היהודים בנגב ומאבקם עם מסתננים ערביים שהזכירו מאוד את סיפורי המערבונים האלו ? 
פלנט: כולנו אהבנו אינדיאנים ואהבתי את קרל מאי וכרגיל כשהתרשמתי ממשהו החלטתי לכתוב עליו.
גיבור ידוע אפילו יותר שבו עסק פלנט היה טרזן איש הג'ונגל.

 

 

טרזן מאת דני פלנט.

dani planet tarzan king of the jungle 1

 

אחת מנקודות השיא של הפופולאריות שלו הייתה כאשר  פלנט פירסם שני סיפורים על איש הג'ונגל טרזן , שיצאו במקביל לסיפור בהמשכים של פנחס שדה (תחת השם הבדוי יריב אמציה ") בשם טרזן ותעלומת האטום.
הסיפור הראשון של פלנט על טרזן היה עיבוד של "טרזן מלך הקופים " בעוד שהמשכו כבר היה סיפור מקורי  בשם "טרזן והבואנה הגדול".

dani planety tarzan and the big boana

 .אין ספק שהרגע הזה שבו פירסם הארץ שלנו על דפיו גם סיפור קומיקס וגם סיפור לא מצויר על טרזן היה נקודת השיא של נוכחותו של איש הג'ונגל בתרבות הפופולארית של ישראל . אם כי נראה שאיש לא טרח לבקש עבור זה רשות מבעלי הזכויות בארה"ב
פלנט :כמובן הייתי חובב טרזן גדול. ויום אחד החלטתי לעשות סיפורים על טרזן וציירתי שני ספורים. הסיפור הראשון היה על ראשית חייו ואיך היגיע לג'ונגל והפך להיות מלך הקופים. ביססתי אותו על הספר המקורי וזה נראה לי מובן מאליו שכך צריך לעשות. עם זאת קיבלתי הרבה תגובות באופן יחסי מקוראים שהתפלאו למה לא יצרתי סיפור חדש על טרזן . אני לא מבין למה אבל לקוראים זה הפריע שגם המקור של טרזן בסיפור שלי היה זהה לזה של הסיפור המקורי של בוראוז . הם העדיפו שאני אכתוב סיפור חדש לגמרי על טרזן.
הסיפור השני שלי על טרזן כבר היה מקורי לגמרי ובו היצבתי את טרזן כנגד סוחרי עבדים ערביים.אחר כך החלטתי שזה מספיק וצריך לעבור לנושאים אחרים ..
באופן יחסי סיפורי טרזן שלי זכו להרבה יותר תגובות של הקוראים בהשוואה לסיפורים הרגילים.

דני פלנט ופנחס שדה 

dani planet ghost in castel

,סיפור מחורז מאת פנחס שדה .אייר דני פלנט.

 

במקביל פלנט אייר גם כמה סיפורים מחורזים של "עמשא " הלא הוא פנחס שדה  שהיו מעין קומיקס והביאו סיפורים ממכמני הספרות העולמית היפה לקוראי "הארץ שלנו". אלו כללו סיפורים  כמו"  הנסיכה סלינה וגבורתו של האביר טריסטן " ו"בת המלך והשודד היהודי"סיפור מימי הביניים על אהבת בת מלך ספרד לצעיר יהודי שמעונה בידי האינקוויזיציה נמלט והופך לשודד ים ולבסוף גורם למות אהובתו הנסיכה בטעות בסיום טראגי .ואפילו סיפור שהיה המבוסס על יצירת מופת של הספרות הקדומה "חמור הזהב "של אפוליוס .

 

dani planet virgil the donki

 וירגיליוס החמור " סיפור מאת פנחס שדה על פי "חמור הזהב".

 עד השנים האחרונות עוד ניתן היה למצוא  סיפורים כאלה רק בכתבי עת לילדים דתיים דווקא כמ ו "זרקור"  אך הם בלתי אפשריים בכתבי עת לילדים חילוניים .אך "הארץ שלנו"" בשנות החמישים לא ראה כל בעיה בפירסומם.

dani planet gold hunters

dani planet tristan and selina

 


סך הכל פלנט אייר לפחות חמישה סיפורי קומיקס שונים של פנחס שדה תחת שמות בדויים שונים וגם כמה מסיפוריו הלא מצויירים .
אתה זוכר משהו מהעבודה שלך עם פנחס שדה ?
פלנט : היום זה באמת נראה מוזר. אבל מעולם לא נפגשתי עם פנחס שדה למרות שאיירתי רבים מסיפוריו. אפילו לא דיברתי איתו . אולי ראיתי אותו פעם במקרה במשרד של "הארץ שלנו " אבל זה הכל . מעולם לא היה ביננו שום דיון על הסיפורים ושום החלפת רעיונות לגבי הסיפורים למרות שגם אני הוכחתי את עצמי כמי שיכול לכתוב סיפורים משל עצמו . פשוט קיבלתי מימנו חומר ואיירתי אותו בלי לתרום תרומה יצירתית מיוחדת משלי.
אגב הוא הסופר היחיד שאיירתי אותו. כל שאר הסיפורים שאיירתי היו רק שלי עצמי .

 

המסע בזמן 

 

 

איור מ"המסע המוזר במכונת הזמן" .


  היום פלנט ידוע בעיקר לא דווקא בגלל סיפורי הקומיקס ב"הארץ שלנו " אלא דווקא הודות לספר ההרפתקאות המדעי בדיוני שלו "המסע המוזר במכונת הזמן ( שהופיע במקור בהמשכים " בהארץ שלנו בשנים 1960-1961 ואחר כך כספר ב-1971) .

 

 

dani planet time travel batel of dinoesdani planet time travel dnosaures

הסיפור תיאר את הרפתקאות נער ודודו המדען העורכים מסעות בזמן לתקופות שונות של הפרהיסטוריה מהיוצרות כדור הארץ דרך (כמובן ) תקופת הדינוזאורים ועד ימי המינים השונים של האדם הקדמון.

א.א. איך היגעת לכתוב  סיפור על מסע בזמן?
פלנט :העורכים ראו שאני כותב היטב וביקשו מימני ליצור גם סדרות  לא של קומיקס אלא של טקסט שהיה כמובן בגדר עליית מדרגה מבחינתם ומבחינתי.
היצעתי להם כמה אפשרויות כולן של סיפורים דידקטיים אינפורמטיביים שהיו נותנים לקורא הצעיר הרבה יותר מסתם סיפור הרפתקאות כמו בקומיקס.

dani planet ancien tegypt 0

 

 

בתחילה כתבתי ואיירתי סדרה בשם "כך חיו אבותינו" על חיי האדם בארץ כנען בימי קדם שהייתה לימודית מאוד וכנראה יותר מידי. היא שיעממה את הקוראים כי הייתה כנראה יבשה מידי ולא זכתה להצלחה והעורכים הפסיקו אותה באמצע.למדתי מזה את הלקח שגם אם אני רוצה ללמד משהו עלי לעשות זאת. במסגרת של סיפור מהנה ומרתק.

dani planet time travel man and bear

dani planet ape man 

 
dani planet time prehoistoric familly

 

איורים  מ"המסע המוזר במכונת הזמן".

 

פלנט : כתבתי את "המסע המוזר במכונת הזמן" שנתנה לי את האפשרות לתת לקוראים סיפור מהנה והרפתקאות מרתקות וגם ללמד אותם על תקופות הפרהיסטוריה השונות . עובדה הפעם זה הצליח מאוד וזכה לתגובות נלהבות .יעקב אשמן עודד אותי להוציא את הסיפור בתור ספר ועזר למצוא מו"ל .אז לקחתי את הסדרה בהמשכים ופירסמתי אותה כספר בלי להכניס שינויים כלשהם . והיו על זה ביקורת טובות מאוד. אפילו ברדיו דיברו על זה.

 

 

 dani planet time travel man aginst apes men

הספר זכה להצלחה ?
פלנט: הספר הצליח במידה סבירה בהחלט אבל לא היה רב מכר ומעולם לא חשבתי לעשות לזה המשך.

 הסיפור

הסיפור תיאר את הרפתקאות נער  ודודו המדען  העורכים מסעות בזמן לתקופות שונות של הפרהיסטוריה מהיוצרות  כדור הארץ דרך  (כמובן ) תקופת הדינוזאורים ועד ימי המינים השונים של האדם הקדמון. במהלך הסיפור העביר המחבר ידע רב ומדוייק  לגבי התקופה שבה נכתב  לקוראים הצעירים על תקופות אלה.  אלא   שלמרבית הצער היו בו גם פרטים שגויים, המחבר תיאר  מפגש עם סוג האדם  הפרהיסטורי של  איש פילטדאון   מבלי לדעת  שאיש פילטדאון הוכח  כזיוף עוד  10 שנים  לפני שכתב את הסיפור  …ועוד יותר למרבית הצער המידע השגוי נשאר גם במהדורת הספר שפורסמה ב-1971. מה שמראה שהעידכון שבוצע בו היה מזערי בהחלט.

 

dani planet mystery of ti=bet 1

 

אחרי שלוש  שנים אינטנסיביות שבהם הופיעו בהארץ שלנו מידי שבוע שני סיפורים שונים של פלנט הוא נעלם לפתע מהשבועון.

לא במקרה הפסקת עבודתו הקבילה לסיום שירותו הצבאי . בתום שירותו הצבאי   הפך דני פלנט במשך כמה שנים לגרפיקאי עצמאי ולאחר מכן עבד כגרפיקאי ופרסומאי במשרדי פרסום שונים . בשנת 1967 הקים פלנט וניהל  עם שותפים את המפעל "ידע –גרף" להדפסה בשיטת ה"משי"  ,גרפיקה ופרסום שבו הודפסו רפרודוקציות של ציורים מפורסמים. 

בתום   

פלנט :סיימתי את הצבא וחיפשתי פרנסה טובה יותר .ולהיות האמן של הארץ שלנו פשוט לא היה דבר שיכולת להתפרנס מימנו .הם שילמו מעט מדי.עברתי להיות גרפיקאי.  

אבל כעבור כמה שנים  שלא הייתי פעיל אצלהם חזרתי אליהם שוב מידי פעם בעיקר לשם השלמת הכנסה.  ובנתיים האמנות שלי התפתחה והיגיעה לרמה גבוהה  למדי. 

 הסיפורים שלי אז כללו את בין השאר    את הסיפור שאותו כתבתי ואיירתי  "מיסתרי טיבט".אני מאוד אוהב עמים שאינם  מוכרים .וקראתי מאמר על המקום המסתורי הזה ועשיתי  עליו סיפור על מנת להביא  את המקום לתודעה של ילדים .אחרי זה היה "השלישייה בלב ברזיל"  זה מסע הרפתקאות בלב דרום אמריקה ותיארתי את החיות והצמחייה. היערות הטרופיים של ברזיל היו מקום מאוד מסתורי שרגל אדם לא דרכה בהם עד היום ותמיד חיפשתי את המקומות  המסתוריים האלו כדי לכתוב עליהם סיפור וגם כדי ללמד את הילדים  מה שידעתי ולמדתי. השקעתי הרבה מאוד זמן ומאמץ  בסיפורים האלו.   

. ה"שלישיה ביערות ברזיל "  הסיפור המקורי האחרון שחיבר פלנט לשבועון הוא סוג של סגירת מעגל . זהו המשך הרפתקאותיהם של שלושה נערים,אגס ננס וכלונס  שהיו ידועים היטב לקוראי הארץ שלנו הותיקים משנות החמישים הם היו גיבורי שני סיפורי "השלישייה" של יעקב אשמן ומאיר שנהבי שהיגיעו לאי בודד וטסו לחלל והיוו גם מקור השראה לפלנט עצמו שהחזיר אותם כעת  לסיפור אחד סופי על הרפתקאותיהם של שלושת הנערים שלא גדלו כלל ב15 השנים מאז הופעתם האחרונה.

הפעם לקח פלנט את ה"שלישיה  ליערות האמזונס לקרבות עם אינדיאנים ובחרקים טורפים למיניהם.

dani planet  brazil 5 

 
לאחר  מכן הוא אייר עוד סיפור אחד מאת פנחס שדה (תחת השם הבדוי הקבוע "יריב אמציה ")  "מתל אביב לדמשק  ובחזרה " על הרפתקאות נער ונערה  יואב וכרמלה  תיכוניסטים מתל אביב שמנסים לברר מדוע נעדר מר מילר, המורה לפיסיקה, משיעור שגרתי בבית הספר – ויוצאים לבירת סוריה במטרה לחלץ את המורה  שנחטף על ידי שירותי הביון הסורי.

 

 .

 
dani planet tel aviv damesek 3 

 

dani planet tel aviv damesek 4

.
עם סיפור זה הסתיימה תרומתו של פלנט לעולם הקומיקס .
יואב וכרמלה חזרו  גם בסיפור הבא של פנחס  שדה "יואב וכרמלה בעקבות הדרקון השחור " . שבו הצמד  נאבק בארגון סיני ששואף להקים לתחייה את סין הקיסרית ולגרום למלחמה גרעינית בין בריה"מ וארה"ב על מנת להביא לשלטון סיני בעולם. אבל אותו צייר כבר אמן אחר דריאן
דני פלנט לעומתם ונעלם מדפי "הארץ שלנו " והפעם לתמיד.
 א.א. למה הפסקת ?
פלנט: הם דווקא לא רצו שאפסיק . הם רצו שאני אאייר עוד סיפורים של פנחס שדה וניסו לשכנע אותי להמשיך איתו. אבל זה היה בלתי אפשרי מבחינתי   עם כל האהבה לציור זה   גזל יותר מידי מזמני בסופו של דבר זה לא השתלם כלכלית.
אבל יכול להיות שהייתה גם סיבה נוספת לכך  שפלנט עזב לבסוף  את התחום.
 פלנט : הופיע אז צייר בשם אשר דיקשטין שצייר גם הוא עבורם  והתרשמתי מאוד מרמת עבודתו.   הוא צייר בכישרון רב ברמה גבוהה ביותר כפי שנראתה עד אז רק בחו"ל ולא בישראל .  היו לו יד וקווים יוצאים מהכלל.  ההופעה המטאורית שלו עוררה בי פליאה רבה. התפתחות הציור שלי הייתה בשלבים עד שהיגעתי לרמה יוצאת מהכלל שבה כבר לא היו לי מתחרים בישראל ואיך יכול להיות שפתאום מישהו ניכנס לפתע פתאום כאילו משום מקום לתחום הקומיקס ברמה כזאת  של חו"ל ובבת אחת ללא כל התפתחות קודמת ?   אלא אם כן האמן הזה התחיל את דרכו בחו"ל ועלה זה עתה ארצה.  אך בכל מקרה היכרתי בכך שאני יכול לסיים את דרכי בתחום זה ויש לי יורש ראוי שאף עולה עלי.

בכל מקרה המשכתי לצייר ב"הארץ שלנו " עוד ארבע שנים לאחר הופעתו של דיקשטיין ב"הארץ שלנו " ב-1964.בהחלט היה מקום לשנינו.והפסקת עבודתי נבעה מסיבות כלכליות בלבד.בדיעבד היום אני מצטער מעט  שהפסקתי  לצייר בתחום הקומיקס כי באמת הייתי טוב בתחום הזה .הייתי יכול להמשיך התפתח ולהיהפך לאמן ידוע יותר.
באיזה שלב הייתה אפילו מחשבה שאני אשתלם  בחו"ל בתחומי הקומיקס והאנימציה.דודתי שגרה בארה"ב היציעה את עזרתה אך מאחר וכבר הייתי בעל משפחה ויתרתי על הרעיון.

ודודתי

 דון קישוט ,איור גראפי של דני פלנט

משנת 1969 התחלתי לעבוד כגרפיקאי בחברת "על על " והמשרה גזלה ממני את מרבית זמני ,דבר שלא איפשר לי להמשיך לעסוק כראוי ובנחת בדברים האהובים עלי כמו המשך ציורי הקומיקס וכתיבה.

אם זאת פה ושם  ביטאתי את עצמי במעשי אמנות כמו פיסול.

א.א:איזה יצירות יצרת בפיסול ?

פלנט :בין השאר יצרתי בעקבות מלחמת ששתה ימים ההירואית פסל של חייל ישראלי טיפוסי מהימים ההם. מפסל זה נעשו כמה יציקות ואפילו היו דיבורים על הצבתו במוזיאון צה"ל,המקור עומד כיום בביתי.   כן פיסלתי את לחיצת היד המפורסמת בין בגין וסאדאת ב-1977 בעיקבות האופוריה שפשטה אז בארץ.

 

dani planet israeli soldier sculptur 0

  פסל חייל ישראלי של דני פלנט.

 אבל הוא לא נטש לחלוטין את תחום הכתיבה הוא כתב עוד ספר אחד על הרפתקאות חייל צעצוע  "החייל " שיצא לאור בהוצאת "לילך" ב-1998. מעין גירסה מודרנית צבעונית והרפתקנית  מאוד של סיפורו המפורסם של אנדרסן "חייל הבדיל הקטן"על עלילות  חייל צעצוע  בן המאה שעברה ב שיוצא למסע הרפתקאות בין אינדיאנים ,שודדי ים ואבירים ,לוחמים  מתקופות וגזעים שונים ,במעין מסע חדש בזמן אם נרצה. 


פלנט  ."בערך ב-1990 עלה בדעתי שאם אני רוצה לכתוב ספר שיזכה לפירסום ותפוצה מירבית עלי להתקשר עם מפעל כל שהוא שיתמוך בי . החלטתי לפנות לחברה עולמית שמייצרת דמויות צעצוע ולהציע עבורם סיפור שיכיל את כל הדמויות שהם מייצרים וחלקי הסיפור השונים יצורפו לקופסאות הצעצועים . ההצעה התקבלה על ידי סוכני חברת הצעצועים "פלי מוביל " בארץ .אז חיברתי סיפור מרתק מלווה באיורים על עלילות חייל   צעצוע .

אלא שאז פרצה מלחמת המפרץ הראשונה ופגישת הסיכום והחתימה עם נציגי החברה שהייתה אמורה להערך בתערוכת הצעצועים השנתית ,בוטלה .

נשארתי עם הסיפור ביד והחלטתי שלא אטמין אותו במגירה אלא אנסה להוציא אותו לאור בארץ . הוצאת הספרים לילך  קיבלה את המשימה והוציא האתה ספר בצורה נאה ביותר .

 

איור מהספר "החייל".

 

אלא שמתכונת הסיפור המקורית שכוונה למטרות מסחריות הקשתה מעט על הקוראים שהיו צריכים לדלג בין נושאי סיפור שונים ותקופות שונות ,ולדעתי גם העברית הצחה מדי בה השתמשתי בכתיבה (במטרה לשפר את ידיעות הנוער בשפה העברית ) גרמה לילדים שלא להזדהות עם הכתוב . וכך ספר נחמד זה ברמה ספרותי לא זכה לתפוצה גדולה במיוחד.בכל אופן הספר הוצע על ידי המו"ל למשרד החינוך כספר חובה לתוכנית הלימודים בגל העברית הנכונה שבה הוא כתוב ,אך הדבר לא הסתייע .

יום אחד על

 

איור של "החייל".

א.א. מה אתה כותב היום ?

מאז יצאתי לגמלאות אני כותב פנטזיה על השכונה של סוף שנות החמישים.כל מיני דברים דמיוניים בשכונה אבל הרקע הוא ההווי של השכונה המלחמות בין השכונות ילדים ומורים . הסיפור עצמו מוליך למצב פנטסטי שקרה בשכונה כתוצאה מגילוי אוצר .זה יהיה ספר עב כרס ואני מחפש עבורו מו"ל.

הספר הנ"ל יצא לבסוף בשנת 2012 תחת השם "אימת הערפד ".

אימת הערפד / דניאל פלנט.
איזה סיפורים אתה מחשיב היום כטובים ביותר שלך ?
פלנט: הסיפור הטוב ביותר שלי מבחינת האיור זה השלישייה בלב ברזיל
מבחינת העלילה וגם האיור אני אוהב גם את הצנחנים בקרב המיתלה ואת קטועי האצבעות .וגם נהניתי מאוד לכתוב את סיפורי טרזן את עין הנץ שמספר על ימי ההתיישבות הראשונים בארה"ב .

הרבה מאוד מהסיפורים שלי כפי שאתה מבין נכתבו על מנת להביא לידיעת הילדים מידע מעניין שקראתי ואספתי על נושאים שונים . אני ראיתי בזה כמעט שליחות חינוכית ,והסיפוק על היכולת שלי לתת לילדים לא רק הרפתקאות מרתקות אלא גם ידע על העולם שסביבם ועל העבר היה עצום.

 

רשימת סיפוריו של דני פלנט

דני פלנט מלב אפריקה לשארםdani planet gold huntersדני פלנט מלב אפריקה לשארם 2

1. . אוצרו של מוכר העתיקות כרך 9 1958חוברות 1-30
ילדים עוזרים לאחד מהם למצוא מגילות קדומות שנעלמו לאביו סוחרהמגילות.
. 2.
מלב אפריקה ועד שארם עד שייך . כרך ח חוב' 39-50 . 1958.
.
3..
הצנחנים תוקפים . "  הארץ שלנו " 1959 חוב' 1-18 \

4. סוכן חשאי מס. 17 מיולי 59 בעיתון ,,הארץ שלנו"
. 5.
סוכן חשאי מס. 17 (פרק ב') ממרץ 60 . שניהם מספריםעל עלילות איש שרותי הבטחון
. 6. ..
המבול השני כתב וצייר דני פלנט . הארץ שלנוכרך י' ,1959 חוב’ 18-32 ב-15 חלקים.
7. .
עין הנץ מאת דני פלנט הארץ שלנו 1959חוב' 33-45 ב12 חלקים. סיפור על פי סיפורי פנימור קופר./

8. טרזן מלךהג'ונגל מאת דני פלנט הארץ שלנו כרך י 1959 חוב' 1-13 – ב-13 חלקים. עיבוד מצויירשל ספרו של בוראוז "טרזן מלך הקופים"

.9. .טרזן הבואנה הגדול מאת דני פלנט הארץ שלנו כרך י' 1960 חוב' 14-26 ב13- חלקים. סיפור מצויר מקורי שבו טרזן נאבק בסוחרי עבדים ערביים.
.10.
קטועיהאצבעות מאת דני פלנט( הארץ שלנו כרך י תש"ך ,1960"  חוב' 41-51 ב11 חלקים.
סיפור על מרד בר כוכבא .
11.
השלישיה בלב ברזיל מאוק. 67.. (חוברות 26-1). .עלילותיהם של שלושה חברים, אגס ננס וכלונס, ביערות האמזונס. ובקרבות עם אינדיאניםובחרקים טורפים למיניהם, השלישיה הופיעה כבר  בשני סיפורים של יעקב אשמן ומאירשנהבי בראשית שנות החמישים .

סיפורים  שכתב פנחס שדה( תחת השמות "עמשה " או "יריב אמציה ")  :

1.                       אהבתה של הנסיכה סלינה וגבורתו של האביר טריסטן .מאת "עמשא" אייר דני (פלנט) כרך ח. חוב' 27 –45 מה-17.3.1959 עד 21.7.1959. סיפור רומנטי מחורז על רקע ימי הביניים.

2.                             2.  רוח הבלהות  בטירה המקוללת . מאת "עמשא" כרך ח.חוברות 46-54 28.7.59 עד 22.9.59. סיפור על רוח רפאים בטירה אנגלית שמפחידה את כולם עד שמתברר שזהו המשרת שלבש סדין.

3.                               3. ציידי הזהב. כתב עמשא . צייר דני . כרך ט. חוברות 1-20 . 29.9 1959 –11.2.1960.

4.                               4. בת המלך והשודד היהודי . מאת עמשא . צייר דני . כרך ט. חוברות 21-38. 16.2.1960-14.6.1960. סיפור על ספרד של ימי הביניים ועל הנסיכה בתו של המלך אלפונסו שמתאהבת ביהודי.

5.                               5. הרפתקאות הפלאים של וירגיליוס החמור. כתב עמשא. צייר דני פלנט כרך ט. חוב' 39-52 . כרך י. חוברות 1-8. 21.6.1960-7.11.1960 ב-22 חלקים. סיפור המבוסס על הספר הלטיני "חמור הזהב" של אפוליוס" . עלילות בחור צעיר שנהפך בידי מכשפה לחמור ונחטף בידי כנופית שודדים.

 6. מתל אביב לדמשק ובחזרה " .כתב "יריב אמציה " (פנחס שדה ) . כרך י"ח ,1968. חוברות 27-50 ב24-חלקים.
.
יואב וכרמלה  גיבורי הסיפור הופיעו גם בסיפור הבא של שדה "יואב וכרמלה בעקבות הדרקון השחור " . כרך י"ט ,1969, חוברות 1-38.
שבו הם  נאבקים בארגון סיני ששואף להקים לתחייה את סין הקיסרית ולגרום למלחמה גרעינית בין בריה"מ וארה"ב על מנת להביא לשלטון סיני בעולם. אבל אותו צייר כבר אמן אחר דריאן .

1.                                כמו כן התפרסמו בעיתון ,,הארץ שלנו" הסדרות:

1) כך חיו אבותינו מפברואר 60  המתארת באיורים את אורח החיים של אבותינו בכנען

2) המסע המוזר במכונת הזמן על הילד ודודו שעושים מסע לתקופה הפרה היסטורית במכונת זמן

3) יציאת מצרים באיורים .סיפור לפסח. סיפור המגילה באיורים עם רקע על מצרים העתיקה. וסיפור יציאת מצרים .

4) מסתרי טיבט מנוב. 66 . סיפור עם איורים . מסע אוטנטי ברחבי טיבט .

 

 

dani planey generals night 1

 

5) בנוסף פלנט אייר את הסיפור -,,ליל הגנרלים" מאת: ה.ה. קירסט שהופיע במוסף הארץ  מאי 64 

 

ספרים  של דני פלנט שיצאו לאור:

1) המסע המוזר במכונת הזמן, הוצאת אחיאסף ,  1971 הופיע במקור ב"הארץ שלנו " בהמשכים בכרכים י,1960 ו-יא, 1961. תחת השם "המסע במכונת הזמן ".

2) החייל הוצאת לילך , ,1998 . סיפור באיורים על הרפתקאות חייל צעצוע מואנש בארץ המשחקים.

3. אימת הערפד.הוצאת ספרי צמרת ,2012.  

 

 

 

 

 

 

 

איור מהמסע המוזר במכונת הזמן .

 

קישורים רלבנטיים
סיפור קרב המיתלה מאת דני פלנט  

המסע המוזר במכונת הזמן

מיואב בן חלב ועד סברא מאן :תולדות הקומיקס בעברית

הארץ שלנו

בנימין תמוז

יעקב אשמן
פנחס שדה כותב קומיקס
פנחס שדה כותב טרזן

קומיקס מלחמתי בעברית

 

מנהרת זמן כחול לבן

 

האי מייל של דני פלנט

palantd@netvision.net.il

 

  
 

 

קרב המיתלה :סיפור הקומיקס

עטיפת משחק קופסה המבוסס על מערכת סיני,באדיבות חיים גרוסמן.

השבוע מלאו   50  שנה  למבצע סיני ולקרב האכזרי והמפורסם ביותר של מערכה זאת קרב המיתלה,

ולרגל המועד להלן  סיפור הקומיקס : "הצנחנים תוקפים ". זהו סיפור הקרב של יחידות הצנחנים במבצע סיני במעבר המיתלה שנאבקו עם כוח מצרי גדול בהרבה וגברו עליו.היה זה הקרב האכזרי ביותר של מבצע סיני ב-1956

למיטב ידיעתי זהו סיפור הקומיקס היחיד בעברית שמתאר פרשת קרב אמיתי,  ואם נרצה סיפור הקומיקס "הדוקומנטארי " הראשון של ישראל.את הסיפור כתב וצייר דני פלנט והוא הופיע במקור ב-1959 בשבועון לילדים "הארץ שלנו" כרך ט' בחוב' 1-18.

דני פלנט מספר על יצירת הסיפור :

פלנט: כתבתי וציירתי את הסיפור בעקבות התרשמות מקריאה על קרב המיתלה שהיה אז נושא בולט מאוד בעיתונות .נתמכתי לא מעט בחומר הרב שהיה על הנושא בכתב ובצילומים ושסייע לי לדייק לגבי הקרב.  היום אני מחשיב אותו כאחד הסיפורים היותר טובים שלי.
הסיפור מופיע כאן בפעם הראשונה מאז הופעתו המקורית לפני 46 שנים ברשותו האדיבה של  דני פלנט.

והנה הסיפור יוצא הדופן בקומיקס העברי :

קרב המיתלה על פי דני פלנט

dani planet mitla 01-02

dani planet mitla 03-04

dani planet mitla 05-06

dani planet mitla 7-8

dani planet 09-10

dani planet mitla 11-12

dani planet mitla 13-14

dani planet mitla 15-16

האי מייל של דני פלנט palantd@netvision.net.il

 

עוד קישורים רלבנטיים ראו :

הקרב על מעבר המיתלה
גיבורי הספרות הקלה במבצע סיני

עטיפת משחק קופסה על פי מבצע סיני.

לוחם על עברי : עלילות גידי גזר ויוצרו יעקב אשמן

  

 

גידי גזר. פלמחניק בעל כוחות על.יצר יעקב אשמן ציירה אלישבע

  
 הופיע באתר NRG

   

גידי גזר היה הפלמחניק במפורסם ביותר בתולדות הקומיקס העברי ,הוא היה לוחם בעל כוחות על כתוצאה מאכילת גזר. אך יוצרו של הפלמחניק האולטימטיבי הזה שביטא יותר מכל את המיתוס של הפלמ"ח כפי שנוצר לאורך השנים , יעקב אשמן נודע יותר דווקא כמי שיצא כנגד המיתוס של הפלמ"ח וכעורך המיתולוגי הבלתי נשכח של שבועון הילדים "הארץ שלנו ".
בראיון לעיתונות הביע פעם העורך הספרותי חיים פסח את תדהמתו על כך שבחברה שבה תופסים הצבא והלחימה מקום כה מרכזי יש להם מקום מצומצם מאוד בספרות נכתבת והמתפרסמת ,וזאת בהשוואה לנושאים כמו המסעות של התרמילאים למזרח הרחוק וכו'.
מצב כזה קיים גם מזה שנים רבות בקומיקס הישראלי .
אבל לא כך היה המצב בשנות החמישים והשישים .
בעיתוני הילדים היה למלחמה במשך שנים רבות ייצוג חשוב בסיפורי הקומיקס., אם כי לסיפורי מלחמה היה תמיד מקום חשוב יותר ב"הארץ שלנו " שהיה משום מה לוחמני הרבה יותר מ"דבר לילדים " שהעדיף להתמקד בסיפורים הומוריסטיים ובהרפתקאות מסביב לעולם. וסדרת סיפורי המלחמה הבולטת והמצליחה מכל בקומיקס הישראלי הייתה סדרת "גידי גזר" על עלילות הלוחם העברי האולטימטיבי במלחמת השחרור , שכתב ( בדרך כלל ) יעקב אשמן  לעתיד העורך של "הארץ שלנו "האיש שיצר את סוגת סיפורי הקומיקס ההרפתקניים בעברית ,כמו גם דברים רבים אחרים. ואיירה ציירת הקומיקס העברייה הראשונה , אלישבע נדל-לנדאו שאיירה במשך שנים רבות את הסיפורים וסיפורי הקומיקס של "הארץ שלנו".

 האיש  שיצר את גידי גזר

 יעקב אשמן ( 1926-1974) מחבר סיפורי הקומיקס ההרפתקניים ראשון בעברית ,היה יליד תל אביב ותלמיד גימנסיה הרצלייה .דודו היה מחזאי ידוע מאוד באותם ימים אהרון אשמן שחיבר בין השאר טרילוגית מחזות תנכיים ידועים על חיי המלך דוד .

 ידידו עמוס קינן מספר עליו :

בתקופה שהיינו תלמידי שישית שביעית שמינית כמקובל תמיד אצל גימנזיסטים יש איזה אחד בכיתה שכולם רואים בו מאור הדור .חושבים שפעם כאשר נהיה גדולים הוא יהיה האיש שישפיע על הדור ..כל דור תש"ח היה קטן וכולם בעצם הכירו את כולם . ויעקב אשמן באותה התקופה ,נחשב בעיני האליטה הגימנזיסטית של אותם ימים לאיש שכולם מצפים ממנו למשהו .עד כדי כך שכל מיני אנשים שעודם חיים היום, חשובים כל אחד בשטח שלו ,באותה תקופה היו מחקים את אופן ההליכה שלו את סגנון הדיבור את הלבוש שלו .הוא היה קורא גדול של ספרות של כל פילוסופיה בעצם של כל דבר שנכתב .טיפוס כריזמטי ללא צל של ספק ."
יעקב אשמן אני מכיר בדיוק את הרקע שלו. אביו היה מוכר נפט בתל אביב  בעוד שדודו היה אהרון אשמן הסופר והמחזאי .. כשאשמן היה תלמיד באוניברסיטה על הר הצופים היה יורד בכל יום שישי לתל אביב ותופס את מקום אביו ליד עגלת הנפט כשהוא מוליך את הפרד ומצלצל בפעמון .ואיני זוכר שראיתי אי פעם על פניו של יעקב אשמן איזו הבעה של בושה או נחיתות על שהוא הולך אחרי עגלה רתומה לפרד ,מצלצל בפעמון וקורא "נפט" .זאת הייתה התרומה שלו על שאביו מוכר הנפט רשם אותו להר הצופים ושילם את שכר הלימוד …ובשנות הארבעים המאוחרות כאשר אשמן היה האליל האינטלקטואלי שלנו ,לא היה בקרבנו אדם שלא ידע ולא ראה את אשמן מוכר נפט ביום שישי , ולא עלה בדעת איש שבגלל זה הוא לא יהיה מאור הדור שלנו .כולנו ידענו את זה ולא היה אכפת לנו .וזה לא הפריע לו ביום שישי בערב להופיע עם הפיפ ( מקטרת א.א. ) שלו ולהיות מודל של חיקוי לכולם.
( אשמן בכל אופן כתב סיפור קצר בשם "העגלון ב"הארץ שלנו " כרך ז' ב-24 .7 .1957  שהוא ככל הנראה אוטוביוגראפי על ילד בנו של עגלון  שסובל מלעגם של עמיתיו בכיתה בגלל מקצועו של אביו ) .

 

 

כשעזב אשמן את הגימנסיה הוא היה "נוטר" שוטר בשירות ממשלת בריטניה במשטרת הישובים העברית באזור בית שאן . אך החל מ-1945 היה איש מחתרת הלח"י שנאבקה בבריטים ..במקביל למד באוניברסיטה העברית מקרא ולשון עברית .במלחמת העצמאות הוא נפצע ליד בית גוברין בזמן ששירת במחלקת סיור בגדוד המשוריין הראשון של צה"ל ,גדוד 82 בחטיבה 8 .
הוא היה גם אחד מחברי "התנועה הכנענית" של אינטלקטואלים צעירים ביחד עם עמיתיו ידידו הטוב עמוס קינן , שרגא גפני בנימין תמוז ואהרון אמיר

 עמוס קינן  :אני זוכר שאשמן וגם אני לא התרשמנו מאנשי הכת הכנענית .הם אמנם דיברו כולם בח"ת ובעין ..,אבל כולם היו מגוהצים מאוד ,מעונבים מאוד. האידיאולוגיה הכנענית שלהם אמרה שילידי הארץ הם נגד הגלותיות . אז עשינו סטטיסטיקה קצרה שבה התברר שיעקב אשמן ועמוס קינן ושרגא גפני ובועז עברון הם היחידים מכל הכנענים אשר נולדו בארץ .. כל השאר יונתן רטוש ואהרון אמיר ובנימין תמוז ויעקוב רמון באו מליטה ומלטוויה ומפולין . יונתן רטוש היה אוריאל הלפרין מוארשה ואהרון אמיר הוא אהרון ליפץ מלטביה ,ובנימין תמוז הוא בנימין קאמרשטיין יליד קראקוב . לא היה בתוכם אף יליד הארץ בכלל .
היינו גם היחידים שהיו במחתרת ונלחמו . ..ידענו שאנחנו מין זריקת נעורים שהזריקו בבית השחי של ילידי הגלות שחפצו להיות שמשונים ובעלים ועשתורות וחניבעלים וכל מיני דברים כאלה. ..ייתכן מאוד שגם אנחנו לא מצאנו חן בעינהם שהרי לא היינו על טהרת האידיאולוגיה שלהם . לא דיברנו בח"ת ובעיין אלא דיברנו בסלאנג ישראלי –בעוד שהם דיברו בסלנג של האלים הקדמונים. ולנו לא היה דבר עם האלים הקדמונים .אנחנו כתבנו בניב הישראלי ולא את הדברים המלומדים שכתבו הרטושים והאמירים בשפת התנ"ך.
וכך זה לא היה מקרה שאנחנו נפרדנו מהם לבסוף ,והלכנו הלאה איש לדרכו ".
אבל במהלך התקופה הקצרה שהיה אשמן חבר בתנועה הכנענית וכותב בכתב העת שלה אל"ף הוא פירסם בגיליון השני  של "אל"ף" מאמר מניפסטי שיצא נגד ספרות הפלמ"ח הדומיננטית אז וכנגד כל הסביבה החברתית של תנועת העבודה בשם "למות אבל –בעד מה ?" תחת השם הבדוי יורם נמשי.

היגיע הזמן לאסוף את עצמות האמת ,שבענו את אמת דוכן הנואמים והמצעדים הצבאיים. הבא נלך לחפש אחרי מה שנאמר ליד מדורות בנזין בלילות הנגב הקרים .

( הפתיחה ל"למות אבל –בעד מה?")

במאמר כתב אשמן שמלחמת העצמאות לא הייתה מאבק  ציוני לאומי כפי שנהגו להציגה ,  ולא הרפתקה אדירה של אומץ וגבורה כפי שהוצגה למשל ביצירותיו של יגאל מוסינזון  אלא מלחמה שנכפתה על היחיד ,ושהיחיד נהרס במהלכה במאבק על הגנה עצמית ועל ארצו תוך הבנה שהוא נמצא לגמרי לבד במאבק הנורא הזה.למלחמה הזאת קבע אשמן היה מעט מאד קשר לציונות ולמנהיגים הציוניים שבכל מקרה לא נלחמו אלא ישבו במשרדיהם וכפו את חזונם על כל העניין .

תיאמר האמת בפשטות :לבד היינו במותנו .נשלחנו למלחמה עםן מערכת משונה של ערכים .ערכים חלולים -דחליליים .לכן כל אחד מאיתנו עשה את המלחמה בעצמו .נאלץ לעשות את המלחמה בעצמו.  כל אחד מאיתנו היה אינדיבידואליסט ,אם רצה בכך או לא. לבד ,לבד היינו .

( מתוך "למות -אבל בעד מה?)

 קשה להעלות על הדעת ביטוי ברור יותר  ממאמר זה של הניתוק שחשו לוחמים מהאידיאולוגיה הציונית  .
הסופר דן עומר אמר לאחר מכן שהוא היה מכניס את המאמר הזה לתוכנית הלימודים בארץ לבחינות הבגרות מאחר שבעיניו הוא משמעותי יותר מהנאום של וויצמן בקונגרס הציוני ומהנאום של רבין על הר הצופים בתום מלחמת ששת הימים ,מאחר שיש שבו פירוש מוקדם לסחף למפולת להתמוטטות כלה ערכים והמסגרות של ארץ ישראל העובדת של יעקב אשמן שמכר נפט ביום שישי. מותה של ארץ שבה הייתה למילה משמעות .

 

 

אשמן חיבר גם סיפור ידוע באל"ף בשם " רומנטיקה כושית "שהיה פרודיה ארסית על ערכי דור הפלמ"ח ההווי המיתוסים והספרות שלו ובו נקט אשמן בטריק "פוסט מודרניסטי " שהיום הוא מקובל מאוד אבל הוא למיטב ידיעתי הראשון שנקט בו בספרות העברית המודרנית . הוא הפגיש שתי דמויות שניטלו מהתרבות הפופולארית של התקופה מהפזמונים של חיים חפר ומהמחזות .מוטי (מן השיר "מוטי  " של חיים חפר ושמואל פרשקו ) בחור ג'ינג'י המחכה לטרמפ ופוגש את שוש ( מהמחזה "בערבות הנגב " של יגאל מוסינזון ) והשניים מעלים זיכרונות נוסטלגיים על ימיהם בפלמ"ח וכל מה שהוא ייצג תוך שימוש מוקצן עד לטירוף בסלנג הפלמחי המפורסם ובקלישאות שונות. אבל הזכרונות אינם של אירועים אמיתיים כל שהם אלא של אוסף מיתוסים החל מהפינג'אן והמדורה וכלה בשאלה הנצחית איך פירקו אותנו ?" . והראה כי העולם הנבנה באופן כזה הוא נטול ממש ומזויף עד כדי גיחוך .וכי הבריחה מגינוניו של דור ההורים ממליצותיו ומקלישאותיו רק הולידה מערכת חדשה של קלישאות וגינונים שאינה שונה בהרבה מקודמתה באשר אף היא ריקה מתוכן ורחוקה מהחיים ויוצרת תרבות הנאחזת מתוך נוסטלגיה בקלישאות מרוקנות . . .
עמוס קינן : אשמן ואני ועוד ידיד בשם יעקב פוגל היינו בין הראשונים ששוחררו מצה"ל בסוף המלחמה .קצת לפני תומה בגלל שהיינו סטודנטים ….היינו יושבים בקפה עטרה ,והולכים ומתווכחים ומתווכחים אצלנו בדירה היינו אשמן מקס פוגל ואני יושבים ומדברים ומדברים. אני לא זוכר דברת כל כך גדולה כמו אחר מלחמת השחרור .ואלד הדברים שנוצרו בתוך הדיבור הזה הייתה המחשבה על שפת הכתיבה .חשבנו שכותבים בארץ בשפה זרה. .מוקצה .שפה מסורסת ומושתלת בנו .שפת תרגומי שלונסקי מרוסית לעברית . ותרגומי אחרים משפות אחרות לעברית , ובאידישיזמים וכל מיני דברים כאלה.
ואנחנו אשמן ואני היינו מדברים אחד עם השני בשפה עברית פשוטה של הימים ההם .אגב לא סלנג תנ"כי לא פספוס " "חתיכה " ודברים כאלה .אבל פשוט הסינטאכס עצמו . אפילו הקונוטאציות עצמן. גם המאמר הזה שלו "למות אבל בעד מה?" וגם הדברים שאני כתבתי אחר כך ב"עוזי ושות'") ( סדרת פיליטונים מפורסמת שכתבו בנימין תמוז ואחריו קינן א.א. ) . והתחביר שלהם הוא בכלל תחביר שהיום כולם משתמשים בו .
עד אז לא היה תחביר כזה .א.ב. יהושע ועמוס עוז ודוד אבידן ומי שאתה רוצה ,לא היו כותבים את העברית של היום .העיתונות לא הייתה כותבת היום בעברית של היום לולא ארבעה חמישה כותבים שפתאום עשו סטופ ! ומרדו בעברית של שלונסקי ומאפו ורטוש ואמיר .בפירוש מרדו גם בעברית של הכנענים והחליטו לכתוב בשפה בה דיבר דור תש"ח .ככה הוא דיבר ככה הוא יכתוב .וארבעה חמישה אנשים אלה כתבו בשפה המדוברת .
מי שיבוא לחקור את זה ,יחקור את התרומה של כל אחד בתרומה לשפה הכתובה של היום שהייתה השפה המדוברת של אז .אבל היום המאמר שמופיע בעיתונות העברית כתוב בעברית מדוברת .ואני חוזר כי העברית המדוברת נכתבה לראשונה ב-48 ולא יום אחד לפני זה .ולא יום אחד לפני שהיא נכתבה ב" אל"ף " בדברים של יעקב אשמן ושלי .

 
בסופו של דבר לאחר שנה של עבודה כמורה בגימנסיה הרצליה, אשמן נהפך לעיתונאי ב"העולם הזה" ולאחר מכן לסופר ילדים למחבר סיפורי קומיקס ועורך ב"הארץ שלנו" שהוא הצטרף אליו ב-1951 כאשר השבועון כבר היה בן חצי שנה. היה לו קל מאוד להתאקלם שם מאחר שהשבועון היה  כמעט מראשיתו מעוז בלתי מוצהר של אנשי התנועה הכנענית . עורכו היה החבר בתנועה בנימין תמוז ( תמוז היה העורך השני לאחר מרדכי קשתן העורך הראשון שפרש או הועזב מהתפקיד לאחר כחצי שנה . הוא החזיק בתפקיד בין השנים 1951-1964)
כותבים נוספים כללו  חברים בתנועה כמו  שרגא גפני וישעיהו לויט ושמעון צבר  ומקורבים אליה כמו פנחס שדה. במידה רבה ניתן לראות ב"הארץ שלנו " של שנות החמישים ועד אמצע שנות השישים כשופר לבני הנעורים של רעיונות שונים של אנשי הקבוצה, אולי השופר המוצלח ביותר שלהם מאחר ש"הארץ שלנו" היה ונשאר שנים רבות כתב העת לילדים הפופולארי ביותר בישראל . .

 

עטיפה של "הארץ שלנו" מתקופתו של אשמן כעורך.

אשמן השקיע מאז בשבועון את כל כשרונו ועבודתו במשך 23 שנים .במשך שנים אלה השתתף בכל מדורי השבועון מאות רשימות כתבות וסיפורים וערך אותם תחיל כסגן העורך ולבסוף מ-1964 כעורך ראשי.הטביע את חותמו על כל עמוד בשבועון וטיפח דור שלם של סופרי ילדים .

לולו

 

  

 

לולו על אי בודד .מאת יעקב אשמן ואלישבע  נדל .

מה הייתי אני עושה לו עמדו לרשותי משאלות בלי סוף? קודם כל ,לא הייתי דואג רק לעצמי .הייתי דואג לכל האנושות .הייתי מביע משאלה לאלוהים שישנה את ההיסטוריה על יכעס על אדם וחוה ,ואל יגרש אותם מגן העדן .
( מתוך "לולו " מאת יעקב אשמן )
כסופר ילדים אשמן התפרסם בראש ובראשונה ואמיתו של דבר אך ורק בזכות סיפורי " מחשבות הילד לולו " שלו על הפנטזיות השונות של ילד עירוני רגיש ובעל דמיון ( למעשה בן דמותו של אשמן עצמו בילדותו ) הכותב ביומנו את הגיגיו השונים על בעיות החיים והילדים והפנטזיות שלו על מה יכול היה להיות אילו היה בעל כישורי היפנוט ומשליט את רצונו על הילדים המציקים לו , אילו היה חי בקוטב הצפוני בין האסקימוסים , אילו היה טס בירח מלאכותי ,אילו היה מדבר בשפת בעלי החיים ויוצא להגן עליהם מפני בני האדם …..אילו היה טרזן בג'ונגל , אילו היה רובינזון קרוזו על אי בודד אילו יכול היה לשנות את ההיסטוריה ועוד רבים . בדמות של לולו עיצב אשמן דמות של ילד צבר אבל לא דמות סכארינית אלא דמות בעלת אופי מיוחד שהולך ומתברר מתוך מה שהוא עושה ומהרהר מתוך תגובותיו על עניינים קטנים או חשובים .מכל אלה מתגבש לפני הקורא דמות  של ילד נבון רגיש וישר ,בעל דמיונות ועם זאת בעל היגיון מוצק מאוד משלו ,אם גם הגיון של ילד.

כמה מהפרקים שהם מקסימים במיוחד כוללים את "הכלב עמית " שבו מביא לולו לביתו כלב לזעמם של הוריו ומדמיין כיצד הכלב מציל את חייו ,ו"אני מציל את מירי " פנטזה על הצלת חייה ברגדע האחרון של ילדה שבה הוא מאוהב בסתר.

לולו / יעקב אשמן

לולו .ציור מאת אלישבע נדל.

העורך בנימין תמוז כתב על סדרה זאת כשהחלה להופיע והחליפה סדרה אחרת בשם "יומנו של עמוס " .:"יצאתי למצוא נער הגון וטוב שימלא את מקומו של עמוס .יגעתי ומצאתי –תאמין .ואומנם מצאתי נער בעל מחשבות ,גדול עיניים וזקוף אוזניים .חולמני ומעשי כאחד בקיא וחריף ,מפולפל ומלא דעת על כל גדותיו .ורק חסרון אחד יש בו ,שהוא רוצה בעלום שמו .קראנו לו איפה "לו-לו " לשם הקיצור וגם מפני שהוא מרבה לאמר "לו הייתי יכול …לו היה לי …לו ".

לולו יעקב אשמן
.סיפורים אלו שהחלו להתפרסם בהארץ שלנו 7.5.1952. והופיעו לבסוף כספר עם איוריה של אלישבע נדל –לנדאו ,המאיירת הקבועה של אשמן בהוצאת הדר ב- 1958 ( ובמהדורה חדשה ב- 1978) ספר שכיום הוא יצירתו הידועה ביותר של אשמן. ואף יצא כקלטת השמעה ב-.1979.
אוריאל אופק ידידיו ויריבו של אשמן כעורך העיתון המתחרה "דבר לילדים " כינה את "לולו "אחת היצירות המקסימות ביותר לילדים " הוא סיפר בדברי ההספד שלו על אשמן "אתם מכירים בוודאי ספר זה שבו מבטא ילד אלמוני רגיל כמוני וכמוכם את הרהוריו הכמוסים . לאחר הופעת הספר ( שהיה תחילה מדור בעתון ) שאלתי את יעקב כיצד נולד הרעיון לכתיבתו והוא ענה לי דברים חכמים אלה :" הילדים הם עם מיוחד שאיננו מרוצה מן החיים שהוא חי אותם .יש להם ביקורת חריפה על סדרי העולם ,על המבוגרים ,ואפילו על העובדה שהכל כבר נתגלה לפניהם … הילד רוצה לעשות דברים גדולים ,ואם הוא אינו יכול לעשות זאת ,בינתיים במציאות ,הוא עושה זאת בדמיונו ,ולדמיון ,כידוע אין גבולות ". מכן גם השם "לולו "המורכב משתי המילים לו-לו "
רעיון זה הוא שדחף אותי לכתוב את "לולו " .לפני כתיבת כל פרק חדש הייתי יושב ומנסה להיכנס לדמותו של הילד לולו האומר :לו יכולתי לעשות את זה, ואת זה..לו הייתי עכשיו בארץ זו וזו לו ..לו . הייתי מביט על העולם בדמותו של ילד ,חי מחדש את חוויות ילדותי ,ולאחר שנכנסתי לעורו של לו באה הכתיבה כמעט מאליה ".
.

אינני מתפלא שהצליחו להטיס ירח מלאכותי כבר קראתי על האנשים הראשונים שהיגקיעו לירח בספרו של ז'ול ורן .כל מה שכתב נתקים ,כמו על הצוללת והאוירון .בכלל מה שכותבים עליו קרוה כעבור זמן.למשל כך קרה גם עם מדינת ישראל .מקודם זה היה כתוב בתנך ובספר של הרצל ,ואחר כך זה קרה.צריך לכתוב על דבר,כדי שהוא יתקיים.
( מתוך לולו )

בעיני ספר זה הוא אחת מיצירות המופת הלא ידועות של ספרות הילדים העברית. והוא בולט כמו קולוסוס בין כל שאר יצירותיו של אשמן שאף אינן מתחילות להתקרב לאותה הרמה . בספר זה עסק אשמן לראשונה בספרות הילדים בנושאים שהם היום פופולאריים מאוד כמו ההבדלים והקשרים בין מציאות לדמיון ובסיפור "שלושה משאלות ועוד " לראשונה בעברית עסק בנושא של "מה היה קורה אם אירועים היסטוריים שונים היו מתרחשים בצורה שונה ".

 

באופו יוצא דופן שאולי מראה על הפופולאריות הגדולה של המדור לולו הפך גם לסיפור קומיקס הרפתקני בשם "על אי בודד " שאשמן כתב שציירה אלישבע ב"הארץ שלנו " כרך ד' 1954 , בחוב' 1-20 .
בסיפור זה מימש לולו לבסוף ואת כל הפנטזיות שלו לאחר קריאת הספר "רובינזון קרוזו" (ואראציה שונה לגמרי על אותו הנושא יש גם כסיפור פרוזה בספר ) , הוא מגיע לאי בודד שורץ קניבלים שאליו נטרפת ספינתו , נאבק שם בפראים ובמכשף המרושע שלהם מפליא אותם עם המצאות טכניות שונות וגובר על מכשף השבט המרושע בתחבולות שונות שעליהן קרא בספרים ובהם הטריק העתיק של הצגת ליקוי שמש כמעשה כשפים. והוא וקבוצתו ניצלים לבסוף בידי ספינה אחרת .
.אם נרצה היה בסיפור זה מעין הגשמה של כל חלומותיו של הילד לולו ומן הסתם גם אשמן עצמו
בכל אופן הסיפור הזה בניגוד לשאר סיפורי לולו שכולם פורסמו בספר מעולם לא הודפס מחוץ לדפי "הארץ שלנו ". עבור קוראי הספר על לולו נגזר להישאר בעל חלומות שלעולם אינו מצליח להגשים את חלומותיו . .
אופק סיים את רשימתו במילים :" קולו החרישי עדיין מצטלצל באזני ואני אומר בלבי :"הו –לו .." לו היה יעקב אשמן מוסיף לחיות אינו ולעבוד בעבודה שכה אהב אותה …"

ספריו הנוספים של אשמן כללו :סיפור ריגול לבני הנעורים בשם "בסבך הריגול המצרי:עלילות אורי וגדעון " תחת שם בדוי "יורם נבו " ( הוצאת מצפן ,1953) "סיפור מהרפתקות ימינו ובו חומר מאלף על מצרים ,רצוף עלילה של מתיחות ומאורעות " על עלילות שני נערים הנקלעים לתוככי מצרים האויבת וחוזרים בשלום.
כאשר הופיע סיפור זה לראשונה בהמשכים ב"הארץ שלנו " תחת השם "אורי וגדעון בשבי המצרים:מהרפתקות ימינו " כתב העורך בנימין תמוז ::"שמעתי את דעתם ומשאלותיהם של קוראי הארץ שלנו " מחיפה בפגישה עימם " ובראש ובראשונה ביקשו ספור מותח בהמשכים . מלאתי את בקשתם ובקשות קוראים רבים אחרים ,והפעם הפרק הראשון לפניכם .על אף קרבתנו הגיאוגרפית למצרים ,ידוע לנו מעט מאוד עליה .פחות ממה שאנו צריכים לדעת על שכן ואויב חשוב לשעבר. בימי מלחמת השחרור הפרידו אך כשלוש עשרה קילומטרים בין תל אביב והפולש המצרי . גיבורי הסיפור אורי וגדעון היגיעו אחרי הרפתקאות מסוכנות למצרים של ימינו. שחיתות המנהיגים ,התפרעות ההמונים ,שנאת הזרים –את כל אלה פגשו בדרכם .אך גם קרני אור מעטות ,ידידותו של מלח וחיבתו של סטודנט מצרי נאור הפיגו את אימת השבי ".

כושי השובב / יעקב אשמן
ספרי ילדים נוספים שלו כללו את "כושי השובב "( הוצאת הדר 1959) סיפור מצולם על עלילות חתול שובב שאומץ בידי ילד .( ,עם צילומים של פאול גרוס שככל הנראה שימשו כבסיס לספר ) . " אבא שלי עובד ( הוצאת הדר , 1963) עוד סיפור מצולם לילדים קטנים עם צילומים של פאול גרוס . 
 בנוסף הוא כתב ספר  הדרכה לילדים "שאל ואייעץ" (הוצאת יהושע צ'ציק  1963)עם איורים של סימה בגד-דב  , ספר שהתבסס על תשובות לשאלות של ילדים שונים במגוון של בעיות אישיות משפחתיות וחברתיות ולימודיות שבפתרונם ילדים מתחבטים מדי יום ,  למדור "עצה לידידי המעירים " שהופיע תחת השם  "הלל המדריך " במשך שלוש שנים ב"הארץ שלנו " .  

אתה ובנך וביתך / יעקב אשמן

ספר הדרכה למבוגרים "אתה בנך ובתך:77 עצות להורים  " (הוצאת שוקן  1965) ספר הדרכה לבעיות יום יומיות של  הורים  שאליו צורפו קריקטורות של "דוש" .שפרקיו נדפסו תחילה  כטור יעץ חינוכי במדור החינוך של עיתון "הארץ ". שאותו ערך. 150 עמודים משעשעים ותמימים מהימים ההם

הוא גם תירגם מכתב יד את ספרה של גורית אכסלרוד "סין סונג ואני (ספרי גדיש , 1955) ספר שפורסם מאויר בידי המחברת ומתאר את מסעה של המחברת כנערה בארץ סין לשם נמלטה עם הוריו מפני השתלטות הנאצים באוסטריה מולדתה והוא האחד הספרים הראשונים לנוער בעברית על ארץ זאת ואף זכה לפרס למדן לספרות ילדים.
איו אלא להצטער שאשמן לא תרם יותר לספרות הילדים ,אם כי ככל הנראה חובותיו כעורך לא השאירו לו זמן לכך . הוא תרם יצירת מופת אחת "לולו " ודיינו בכל וזה יותר ממה שרוב הסופרים הפעילים עושים . אבל גם יכול היה לתרום רבות אחרות אם היה ממשיך לכתוב .

אשמן כיוצר הקומיקס ההרפתקני בעברית

 

 

סיפורי קומיקס שונים של יעקב אשמן כפי שהוזגו בגליון לזכרו של "הארץ שלנו ".

 

 

היה זה יעקב אשמן  שטיפח את מדור הסיפורים בציורים של "הארץ שלנו "  הלא הם סיפור הקומיקס של הארץ שלנו ובכך חולל מהפכה קטנה בעיתונות הילדים של התקופה שכמעט כל שאר עורכיה התייחסו לסיפורים אלו בזילזול עצום בלשון המעטה קיצונית.
סיפורי הקומיקס של אשמן כולם משנות החמישים כללו את סיפור הקומיקס הראשון של הארץ "שלנו " ששם משום מה לא הופיע שמו כמחבר :

השלישייה בעקבות האוצר "מאת מאיר שנהב כרך ב' ב-29 חלקים .
25.7.51-1.5.52

 


זה היה סיפור הקומיקס ( או "סיפור ב"ציורים " כפי שכונה אז) ההרפתקני הראשון בעיתונות הילדים העברית ועסק בשלישית נערים ישראליים אמיצים ש יוצאת לחפש אחרי אוצר שודדים באיי שלמה .
העורך תיאר אותו כך : בגיליון זה תמצאו חידוש משעשע : בעמוד האחרון אנו פותחים ב"סיפור ציורים בשם "השלישייה בעקבות האוצר " מאת מאיר שנהבי . זהו סיפור הרפתקאות מלא מאורעות ג'ונגל רעש תוכים ומעללי אוכלי אדם . גיבוריו שלושה נערים ישראליים :כלונס ,ארוך וגרום ומשום כך שמו כלונס. אגס שמנמן וזללן ( זולל מזונות וזולל ספרים כאחד ) וננס הוא הקטן האמיץ שבחבורה ומה שהחסיר הטבע בגופו ,הוסיף לראשו ולמוחו :אין כמוהו מלא תחבולות .ושאר ענייניהם ,מעשי תקפם וגבורתם ,הלא הם מסופרים למן השבוע הזה והלאה על פני עמוד 16 של "הארץ שלנו ".
מיד לאחר סיפור זה הופיע סיפור ההמשך שלו:

 
 
 

2. מסע השלישייה בספינת המרחב מאת יעקב אשמן ומאיר שנהב ב כרך ב גיליונות 22-50 ובכרך ג' מס' 1 ב-30 חלקים. זה היה סיפור המשך לסיפור הקודם שהפעם הופיע בו שמו של "יעקב " כמחבר. .
זה היה סיפור המדע הבדיוני הראשון בקומיקס הישראלי על מסעם של שלושה נערים לכוכב אחר ב"ספינת מרחב " ( המילה "חללית " עוד לא הומצאה ) . שם הם מוצאים עצמם מעורבים במאבק בין אנשי פלסטיק טובים ואנשי פלדה רעים, הנערים מסיימים את המלחמה באמצעות קרניים מיוחדות שנוצרו להפיץ שנאה בין הלוחמים אך גורמות להפיכת אנשי המתכת ל"טובים " לסיום המלחמה לפני חזרת הנערים לכדור הארץ .
 בנימין תמוז העורך של "הארץ שלנו " כתב על הסיפור :"לאחר ההצלחה הגדולה של הסיפור בציורים "השלישייה בעקבות האוצר " –ולאחר שפע המכתבים והבקשות להמשיך בסדרה זו-ישבו שני חברינו ,הצייר מאיר שנהב ועורך המשנה יעקב אשמן ,וחיברו סדרה חדשה :מסע השלישייה בספינת המרחב ". בסדרה הקודמת היה דמיונם של המחבר והצייר מרותק למציאות ( אף כי המציאות האפריקאית חורגת לפעמים ממסגרת מציאות רגילה ) , אך בסדרה החדשה פרקו המחברים כל עול ,והפליגו אל מרחבי הדמיון וההזיה .יתכן ,כמובן שבעוד מאת שנים יתברר כי להזיותיהם ולדמיונם,יש יסוד במציאותה מרחבית בין הכוכבים .אך לעת עתה מבוסס סיפורם על שעשועי הדמיון יותר משהוא מבוסס על מחקר מדעי או אפילו על השערה מדעית .ובדומה ל"דפים מתוך הארץ שלנו "משנת 2002 " ( סיפור עתידני שחזה את העתיד לבוא בעתיד הרחוק של שנת 2002 והכותב האופטימי מאוד הביא קטע מ"הארץ שלנו" של אותם הימים מדווח על מאבקו של כדור הארץ בפולשים מהחלל . במציאות הקשה ה"הארץ שלנו" שרד רק עד ל-1985 .א.א ) אין כאן אחריות של מאה אחוזים לאמיתות הפרשה.אנו מאמינים כי תשבעו נחת מגלגולי השלישי הבמרחבי הכוכבים ,להתראות איפה בשבוע הבא ,ובשבועות הבאים אחריו . " ..
סיפור חללי זה נשאר יחיד במינו במשך שנים רבות. בשנים הבאות העדיף הארץ שלנו לעסוק במדור הקומיקס שלו בסיפורים מעט יותר ריאליסטיים הקרובים יותר לבית.

שנים רבות לאחר מכן באוקטובר 1967  חזרה השלישיה בסיפור שלישי  ואחרון על עלילותיהם  "השלישיה בלב ברזיל"  שתיאר אתעלילותיהם של שלושה חברים, אגס ננס וכלונס, ביערות האמזונס. ובקרבות עם אינדיאנים ובחרקים טורפים למיניהם.  המחבר והאמן הפעם היה דני פלנט , היתה זאת מחווה  של  פלנט בסיפור הקומיקס האחרון שחיבר עבור "הארץ שלנו " לאחר קריירה של שנים  לשני סיפורי השלישיה של אשמן משנות החמישים ששימשו לו כמקור השראה בקריירה שלו .

 

 
  
 
 
  

סיפורים נוספים של אשמן כללו את "גם אמנון לוחמים " סיפור  קומיקס נדיר מימי התנ"ך  שאייר הקריקטוריסט המפורסם "דוש " ( קריאל גרדוש ( יוצרו של "שרוליק " הצבר הישראלי ) על ילד בימי השופטים המשתתף במלחמה נגד המצביא הכנעני סיסרא בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים, בעיר הכנענית חצור ותורם תרומה חשובה לניצחון הישראלים .סיפור זה היה תוצר של שאיפתו של אשמן למצוא דרכים כדי שבני הנוער יקלטו את סיפורי העבר בצורה מושכת ומהנה . והסיפור כולו משוך בחוט של חן וחיוך ומבחינת האמנות שבו של דוש ( שזהו סיפור הקומיקס היחיד שאייר לבני הנוער) זהו אחד הסיפורים המשובחים ביותר שהופיעו אי פעם במגזינים לילדים אבל גם אחד הבודדים מסוגם סיפור קומיקס מקראי ..

'יאיר וידידו אביר', יעקב אשמן ואלישבע נדל, 1954, 'הארץ שלנו'

כן חיבר  אשמן את שני סיפורי "יאיר וידידו אביר" שאיירה אלישבע . בכרכים ד' – ה ב-1954 על עלילות כלב אמיץ עוזר לילד בסיפור הראשון להיאבק בנחשים ובמסתננים ערביים מרושעים . ובסיפור השני באופן יוצא דופן לשנות החמישים עוסק בסוחר אופיום ערבי ושותפיו היהודיים .
אחת הדמויות הבולטות בסיפור היא של ילד ערבי פליט שבא לחפש בחשאי את ביתו הישן ביפו ומסייע ליאיר ולכלב אביר. הסיפור מראה סימפטיה רבה לסבלם של הפליטים הערביים ,לצד תחושה של אין אונים של הילד הגיבור שאינו יכול לעזור להם .

 

הפלמחניק אוכל הגזר .

 
 
 המפורסמים והמצליחים שבסיפוריו של אשמן לצד סיפורי לולו היו סיפו/רי הקומיקס על "גידי גזר " ואולי הסדרה הידועה והזכורה ביותר של מגזין הילדים "הארץ שלנו" על הפלמחניק הג'ינג'י חובב אכילת הגזר "גידי גזר " בקרבות שונים ברחבי המדינה בתקופת המנדט במלחמת העצמאות ולאחר מכן במבצע סיני. את הסיפורים איירה אלישבע נדל-לנדאו ויש כאן משום אירוניה מסוימת שסיפורי הקומיקס המלחמתיים הראשונים בעברית צוירו בידי אישה.
העורך בנימין תמוז כתב על הסדרה כך :"אילו היינו רוצים לשמוע בקול חובבי השלישייה ( מ"בעקבות האוצר" ו"בספינת המרחב " א.א. ) ,היינו צריכים להמשיך בסיפור עד שיזקינו . אבל החלטנו לבחור בנושא חדש ,הפעם סיפור מציאותי ולא דמיוני כ"מסע השלישייה בספינת המרחב " . גידי תלמיד גימנסיה שנעשה פלמחאי ,מתנסה בכל מעשי הגבורה של הפלמ"ח לפני קום המדינה :מלחמה בשלטון הבריטי המגרש את המעפילים ,בערבים המתנכלים לישוב ,שמירה על סודות המחתרת וכמובן התעלולים המפורסמים של הפלמ"ח.סייעו לנו הפעם אלישע פלמחאי לשעבר והציירת אלישבע. "
גידי גזר היה בחור צעיר עליז ונועז שעבר בסיפור הראשון מהגימנסיה בעיר אל הקיבוץ והצטרף ל"הכשרה" אל הפלמ"ח ( עם זאת מעניין לציין שאשמן היוצר היה איש ארגון ל"חי בעברו דווקא ) . ושם עבר לצד תעלולים ושיגועים בנוסח סיפורי פוצ'ו של "חבורה שכזאת " מאותה התקופה לצד הרפתקאות שונות במאבק כנגד הבריטים והערבים ובעזרה למעפילים. אלא שבניגוד לפלמחניקים של "חבורה שכזאת " בסיפור הראשון היו לגידי גזר כוחות על של ממש,תוצאה של אכילת גזר ( בדומה לאלה שיש  לפופאי המלח  כתוצאה מאכילת תרד ) שאיתם השתמש בתחילה על מנת לגבור על בריונים בקיבוץ ומאוחר יותר על מנת להיאבק בבריטים ובערבים. וכך לפני כל מבצע גבורה שלו גידי היה אוכל גזר על מנת להתגבר על כל תקלה אפשרית . אך כוחות אלה הוצנעו מאוד בסיפור השני וכבר נעלמו בסיפורים הבאים כנראה כדי להראות שגידי אינה כה יוצא דופן לעומת הלוחם העברי הרגיל שהוא סופרמן בפני עצמו.
בסיפורים הבאים הוצגו מאבקיו של גידי במלחמת העצמאות ובמבצע סיני בחזיתות שונות בארץ ומחוצה לה ולרוב תוך כדי פיקוד על יחידה של לוחמים נועזים .סך הכל היו חמישה סיפורים על עלילותיו של גידי גזר בחזיתות לחימה שונות .
הסיפורים על גידי היו
 
 
 
1. גידי גזר : עלילות מימי הפלמ"ח כתבו אלישע ( פלמחניק לשעבר ששמו המלא לא ניתן אולי היה זה שם בדוי לידידו של אשמן הסופר פנחס שדה שכתב אחריו את סיפורי הקומיקס של הארץ שלנו " ) ויעקב אשמן. ציירה אלישבע נדל .
הסיפור הופיע ב"הארץ שלנו" כרך ג' תשי"ב 1953 חוב' 2-27 ב-23 חלקים . "
עלילות נער בפלמ"ח בשנת ,1946 הסיפור מתאר את המעבר של גידי גזר מהעיר אל הקיבוץ את ההתמודדות שלו עם בריונים בפלמ"ח שמנסים לשגע את גידי בצורות שונות ,במאבק בבריטים ופורעים ערביים ועוזר למעפילים לעלות ארצה. כל זה תוך שימוש בכוחות על "אמיתיים"תוצאה של אכילה מאסיבית של גזר . ( אם כי אין זה מוסבר מדוע ראשי הפלמ"ח אינם לומדים את הלקח ופוקדים על כל אנשיהם לאכול גזר גם הם ולקבל כוחות על דומים…)
מיד לאחר סיפור זה התחיל "הארץ שלנו " סיפור בהמשכים על גיבור נוסף בעל כוחות על "אפרים חד העין " מאת חבר המערכת שמואל שיחור שציירה אלישבע עלילות ילד בעל "עיני רנטגן " וראיית על שנאבק עימם במחבלים מסתירי מרגמות .
אבל הקוראים התלהבו דווקא מהפלמחניק אוכל הגזר ומערכת "הארץ שלנו" שראתה כי טוב מיהרה לפרסם סיפורים נוספים הודות עלילות הגיבור הג'ינגי' .
 
 
 
2. השיירה המשיכה בדרכה : עלילות גידי גזר מאת יעקב אשמן ואלישבע
" הסיפור הופיע ב "הארץ שלנו " כרך ו' תשט"ז 1956 חוב' 26-36 ב-11 חלקים.
" גידי גזר מגן על השיירות המספקות מזון לירושלים הנצורה ונאבק בלוחמים הערביים,במלחמת העצמאות..
 
3. "ג'וב מיוחד בנגב" גידי גזר נלחם בנגב מאת יעקב אשמן ואלישבע הארץ שלנו כרך ו תשטז 1956" חוב' 37-50 ב-14 חלקים.
גידי גזר נאבק במצרים בנגב במלחמת העצמאות ומנסה לגייס את תמיכת הבדווים שסוכן מצרי מנסה לגייסם לצד הצבא המצרי . לבסוף מחליט השייך הבדוי לסייע לישראלים כנגד המצרים לאחר שראה כיצד הפריחו את השממה. .
על סיפור זה כתב העורך בנימין תמוז :" שובו של גידי גזר גרם שמחה בביתם של כל הקוראים ובגיליון הבא נתל בסיפור חדש "גוב מיוחד בנגב" . על תוכנו אני יכול לגלות רק זאת : הייתי עסוק מאוד בערב החג ,כאשר קיבלתי את הטיוטה של הסיפור ,ולא יכולתי להתפנות לקרוא בו ,אבל הצצתי בעין אחת לעבר הנייר ,כדי לראות במה המדובר. ולמן הרגע שהצצתי בסיפור –לא יכולתי להינתק ממנו . עד שכיליתי לקרוא בו בנשימה אחת
מקווה אני כי דעתכם תהיה כדעתי . "
( לאחר סיפור זה הפסיקו העורכים בעיתוני הילדים להתייחס בצורה ספציפית לסיפור קומיקס כל שהוא במגזין ,אולי משום שלא חשו כלפיהם כל הערכה שהיא למרות הצלחתם הברורה עם קהל הקוראים ).
 
 
4. כיתת העצובים : עלילות גידי גזר מאת יעקב אשמן ואלישבע הארץ שלנו כרך 7
"תש"ז 1957 חוב' 1-21 ב21 חלקים ."
 

גידי גזר וכיתת העצובים "חברי כיתה שהם עצובים אם לא שולחים אותם לתפקידים מסוכנים במיוחד " חיילים נועזים במיוחד אלו שכללו את מוטקה הסייר הטוב ביותר בפלמ"ח את אלי זורק הסכינים הטוב ביותר בפלמ"ח ואת בומבה החבלן הטוב ביותר בארץ יוצאים למשימות מסוכנות בנגב בתקופת מלחמת העצמאות ובהם פיצוץ גשר שהצבא העיראקי מעביר עליו ציוד .ותוך כדי מאבק בחיילים הערביים מגלים במערה עצמות לוחם עברי קדום ומגילות גנוזות קדומות . .

 
זהו הסיפור המרשים ביותר בסדרה ולמעשה שיאה .לאחריו עזב אשמן את גידי .ועל עלילותיו הופיע "
 
 
5. בעקבות אל נטף "" באותו הכרך חוב' 22-43 שאותו כתבה מרים וצירה אלישבע ובו גידי יוצא בזמן מבצע סיני לעזה על מנת למצוא ערבי שאביו חייב לו כסף ולהחזיר לו את הכסף .בסיפור זה היה דיון אמיתי בבעיית הפליטים שברחו מבתיהם במדינת ישראל וגידי הבטיח לפליט לנסות לעזור לו לחזור למדינת ישראל אם כי הודה שאין פיתרון כזה לכלל הפליטים . ניסיון נדיר לדיון אמיתי בבעיה קשה ומציקה בסיפור ילדים .
 
 
 

 
סיפור זה היה הוצא דופן בכך שהפעם לא כתב אותו יעקב אשמן והוא מתרחש 8 שנים אחר אירועי הסיפורים הקודמים . אך גידי לא נראה בו כמי שהזדקן אפילו ביום אחד והמשיך לגור בבית הוריו ( תופעה מקובלת היום אך בהחלט נדירה בתקופה שבה הסיפור פורסם ) . הסיור הסתיים עם גידי ואל נטר נפרדים כשאל נטר מביע את חששו מהיום שבו יעזבו הישראלים את עזה הכבושה קטע המעורר תחושה מוזרה היום לאחר נטישת עזה השנייה . .

 

 

גידי גזר הסיום

 

לאחר סיפור זה פסקו עלילותיו של גידי גזר והוא נעלם אל השקיעה .

 וגם יוצרו יעקב אשמן הפסיק לכתוב סיפורי קומיקס והתרכז בעריכת " הארץ שלנו ".
אך רבים המשיכו לזכור את גידי גזר בנוסטלגיה .כמו יוצרו שמת צעיר יחסית ב-1974 הוא נשאר צעיר וג'ינג'י לנצח מעין התגלמות אולטימטיבית של הפלמחניק העליז אך הבלתי מנוצח בקרב והסדרה זכתה לציון מיוחד ברטרוספקטיבית שונות כמו בהספדים על יעקב אשמן לאחר מותו ובגיליון האחרון של "הארץ שלנו " מ-1985 שבו הוזכרו סדרות קומיקס שונות מההיסטוריה העשירה של המגזין. מעניין שאשמן שהיה הראשון לתקוף את המיתוס של הפלמ"ח בסיפורו "רומנטיקה כושית " הפך לבסוף מעצביו המשפיעים ביותר.אבל כנראה שיש הפתעות בחיים .
השפעתו של גדי גזר אף הייתה מרחיקת לכת יורת משנהוג לחשוב.
הוא שימש כאחד ממקורות ההשראה המרכזיים ל"שרוליק " הצבר הישראלי האולטימטיבי ,גיבור הקריקטורות המפורסם של דוש " שתפו של אשמן  ב"גם אמנון במתנדים".
משום מה השניים מעולם לא שיתפו פעולה  על גידי גזר שצוייר בידי אלישבע נדל . אבל  ברור שדוש עקב אחרי סדרה זאת בעיון  והיא שימשה לו כמקור השראה. וכמו גידי גזר שבהרפתקאותיו השונות לאורך השנים בין  תקופת המנדט ומבצע סיני לא התבגר מגיל 18  ולא השתנה מעולם   גם שרוליק נקבע לנצח בגיל זה. .  

.
.

  

 

 

 

 

 

יעקב אשמן.

" היום אני בטוחה ,היום אני יודעת ,כי כל שהיה איננו אובד:כי כל שהיה ממשיך ומתקיים,כי שום דבר אינו הולך לאיבוד בטבע, כי אי אפשר שיהיה אחרת .גם הפיזיקאים אומרים כך .מאחר שיעקב היה-משמע שהוא הווה .אנחנו ממשיכים לחיות במחיצתו,חשים בו ,ממשיכים איתו. כל גליון של "הארץ שלנו "היוצא מדי שבוע לאור –בשותפות עם יעקב נעשה הוא ,בהשפעתו .
"הארץ שלנו" בשביל יעקב לא היה מקצוע ,לא פרנסה ,לא קרדום לחפור בו .אף לא אילן להיתלות עליו .עיתון בשביל הנוער הייתה תקוותו של יעקב לאדם יותר טוב ,לישראל נקייה יותר ,למדינה מתוקנת יותר.רוצה זוהי עיתונאות .רוצה זוהי עבודת ספרות .רוצה זהו חינוך ,יעוד ,הגשמה אישית .כל אלה חברו יחד ביעקב :גם סופר בעל נפש ,פייטן ,גם עיתונאי הקשוב לדופק הזמן ,וגם מחנך .
ומאחר שיעקב היה –משמע הוא קיים . הוא קיים ,אך חסר בכל זאת ..

(אסתר קל חברת מערכת "הארץ שלנו בהספד על יעקב אשמן ,בספר השנה של העיתונאים 1975)
יעקוב אשמן היה אחד העורכים הבולטים והאהובים ביותר של עיתוני ילדים בארץ. הוא קבע את הכלל שאין נושא שאינו מתאים לילדים ואם מבוגרים מגלים עניין במשהו סימן שגם ילדים יגלו עניין .צריך למצוא רק את הדרך ואת הסגנון המתאימים לקוראים הצעירים יותר . כאשר נשאל לא פעם "מדוע אינך שולח את ידך בתחומים נוספים " היה עונה "להוציא עיתון טוב לילדים זו משימה מספקי חשובה בעיני כדי שאתמסר אך ורק לה .די לי אם אצליח בכך ואינני מחפש לי כתרים נוספים ". קריאה של כרכי השבועון מראה שהתקופה שבה היה אשמן קשור לשבועון ובעיקר התקופה שבה היה עורכו הייתה תקופת השיא של "הארץ שלנו " הן מבחינת הצלחתו והשפעתו והן מבחינת איכות הסיפורים ( וגם סיפורי הקומיקס ) שהופיעו בו. אשמן גילה ועיצב דור שם של משוררים וסופרים לילדים.

את האני מאמין שלו בנושא עיתוני ילדים ביטא במאמר המבוסס על הרצאה שנתן בסימפוזיון "על ספרות ילדים בשם "אין תחליף למלה הכתובה". הופיע בעיונים בחינוך של מרס 1974 ,זמן קצר לפני מותו הפתאומי. שם קבע "ילד שלא ירכוש לו הרגלי קריאה רציניים לא יוכל לנצל את כל אוצרות הידע והאמנות והמדע של העם ושל האנושות והוא יהיה מנותק מההיסטוריה ..זאת אומרת יחיה את הרגע."

  אשמן  המשיך לשמש כעורך "הארץ שלנו " עד שנפטר במפתיע  מהתקף לב בביתו  בתל אביב  בגיל צעיר  בן 48 ב-19.6.1974 . מותו היה מהלומה כבדה ביותר לשבועון "הארץ שלנו " ולחסידיו  ומוקיריו .

לאחר מותו תפס את מקומו סגנון אוריאל ריינגולד ששימש כעורך המגזין עד סגירתו ב1985
ואז החלה שקיעת השבועון שנמשכה שנים . הסופר פנחס שדה שהיה מזוהה עם"הארץ שלנו מזה קרוב לעשרים שנה נטש את השבועון זמן קצר לאחר מות אשמן ומן הסתם היה קשר בין שני הדברים.

 "הארץ שלנו " נסגר לבסוף ב-1985 עם גיליון הרטרוספקטיבה שסקר את תולדותיו של השבועון ושם דגש על נקודות שיא שונות רובן קשורות לתקופה שבה היה אשמן קשור עם המגזין.
"הארץ שלנו " התמזג אז עם שני השבועונים המתחרים "דבר לילדים " ו"משמר לילדים ( שבניגוד ל"הארץ שלנו" הראו שהם חסרים כל חוש היסטורי ולא טרחו ליצור גיליון רטרוספקטיבי מאין זה והגיליון האחרון שלהם היה עוד גיליון רגיל להוציא מאמר המערכת שהודיע ביבושת שזהו הגיליון האחרון ) " כדי ליצור שבועון חדש מותאם יותר לרוח הזמנים "כולנו" שמת גם הוא כעבור מספר שנים.

 

הוא היה עורך עיתון הילדים היחיד שלזכרו הוקדש גיליון שלם של אותו עיתון מלא בהספדים מכותבי השבועון כמו גלילה רון פדר ועובדיו ובמאמרים על יצירתו במלאת שלושים למותו אולי אפשר ליחס זאת לעובדה שנפטר צעיר ובמפתיע בעת מילוי תפקידו,אבל גם לאהבה האמיתית שרחשו לו אנשי השבועון וכותביו. .
על שמו של אשמן נקרא פרס אשמן לסיפור הקצר לילדים של "הארץ שלנו " ששוב אינו מחולק. . .
( אין לבלבל את עם הפרס על שם אהרון אשמן דודו מטעם אקו"ם להישג השנה לסופר בתחום היצירה הספרותית שיצרה לאור כספר שירה או סיפורת (10 אלפים ש"ח).

פנחס שדה ידידו ( היה זה בסיועו ובעידודו של אשמן , שהוא פירסם לבסוף את ספרו המפורסם "החיים כמשל ",. בהוצאת "דפוס מל"ן לאחר שזה שנדחה על ידי הוצאות הספרים ) ויורשו של אשמן כמחבר מדור סיפורי הקומיקס של "הארץ שלנו " כתב על אשמן רשימת הספד :בשם "כיסופים אל האופק " בחוברת "הארץ שלנו " לזכרו של יעקב אשמן:

 
 
 

 

פנחס שדה

 

בשעת בוקר העירני מישהו משנתי ואמר : יש בשורה רעה ולאחר שתיקה הוסיף :יעקב אשמן מת .
לא הבינותי ,לא האמנתי למשמע אוזני ,הן הוא לא היה חולה ,לא זקן ,לא נפל במלחמה .כמו נגע מישהו בכפתור וחשמל החיים כבה כהרף עיין…..
בספר איוב כתוב על חיי האדם :כציץ יצא וימל ,ויברח כצל ולא יעמוד. ".
אני כותב שורות אלה כאינני מאמין שיעקב כבר אינו בעולם הזה .אני רואהו בדמיוני משוטט בחוצות .או על הרציף של שפת –הים .כי כמה וכמה פעמים פגשתי כשהוא מטייל לבדו על הרציף,בשעת אחר-צהריים עם שקיעת השמש .בחור גבוה ,רזה מנומש ,בעל זקנקן אדמוני .כדור האש נוטה לשקוע בין עבי –הזהב בקצה הים.והוא פוסע לבדו מהורהר.
אין זאת אלא שנכסף אל הים אל האופק .ועם זאת מה מוזר ,הוא לא נסע מעולם אל מחוץ לגבולות
הארץ .דבר מה בקרבו עצר אותו .הוא אפילו כמו נמשך אל מרחקים גדולים יותר אל מרחקי אין-סוף :הוא היה קורא מושבע של ספרי מדע –דמיוני,של סיפורים ממה שמתרחש בחלל ,במרחבי היקום .אך כפי שנולד על אדמת ארץ –ישראל ,שאותה אהב באמת כן חזר לבסוף אל האהבה הזאת ,מבלי שיצא אי פעם מתחומה.
ועכשיו אכתוב דבר שאולי לא יהיה מובן לגמרי לילדים ,אך הם עשויים יהיו להבינו יותר ברבות הימים . וכך אם ישוב מישהו מהם לקרוא מילים אלה , ואפילו כעבור עשרות שנים רבות אם ימצא אותן בגיליון מצהיב מזוקן של "הארץ שלנו " הוא יבין אז משהו על מהותו של האיש הזה .
הנעורים הם עת של שאיפות ,חלומות ,אמונה ,אהבה ,עוז נפש .הנעורים סולדים מכיעור ,משקר ,מחנופה מפחדנות .הנעורים לקוחים להם למופת את גדולי האנושות בדורות עברו שהיו נכונים להקריב את נפשם למען אמונתם ,למען האידיאלים שלהם .
ואולם כשחולפת עת הנעורים ,מתחילים רוב בני האדם להתפשר עם חי היום-יום .הם שוכחים את שאיפותיהם וחלומותיהם .ואת כל מה שהלהיב אותם והפעים את ליבם . .הם שוכחים את יצירות הרוח הגדולות .הם מעדיפים את הרווח הקטן ,החומרי או החברתי על פני הנאמנות למשאת הנפש …הם בוגדים בחלומות נעוריהם וחיים חים מבישים ובלתי מוסריים .וכאשר הם מגיעים למצב כזה ,וכאשר הם מרגישים מה שעוללו לעצמם ולנפשם הרי הם מתחילים לשנוא את האידיאלים הרוחניים שהאמינו בהם ושבגדו בהם אחר כך ,הם מנסים לשפוך רפש על הטהור והיפה והנועז.זאת הסיבה שרבים מגדולי המשוררים והאמנים והנביאים נתקלו בהתנגדות וסבלו תלאות –כי הם המשיכו להיות נאמנים לאידיאלים של נעוריהם ,ואילו אנשי סביבתם לא יכלו לשאת מופת כזה מול עיניהם .
והנה יעקב כפי שהיכרתי אותו ,לא השתנה לרעה בתוך נפשו במשך השנים .הוא ניחן בשכל טוב ובכבוד עצמי .המשיך תמיד לזכור ולדעת מה טוב ומה רע ,מה יפה ומה מכוער ,מהי יצירה רוחנית נעלה ומהו שקר ושטות .הוא הוקיר את הטוב והיפה ודחה את הרע והמכוער .אדם יכול להחיות חיים צנועים ולעשות את עבודתו בהגינות כפי שעשה יעקוב .ואם הוא שומר על האמת שבנפשו ,ולו גם בשקט הראוי משום שיש בכך משום כבוד עצמי …..
הוא היה מסור מאוד לעבודתו כעורך השבועון לילדים והתייחס ברצינות ובכנות לקהל הקוראים
הצעיר שלו .אך בחייו הפרטיים היו לו גם תחומי התעניינות הרחוקים מעולם הילדים .לפני זמן מה ביקש מימי ספר בשם "חיי ישן" מאת הסופר הצרפתי בן המאה ה-19 ארנסט רינאן והשתקע בקריאתו בעניין עמוק .
לאחרונה גילה יעקב עניין בשיריו של המשורר הצרפתי ז'יל סיפרוויל שנולד בסוף המאה הקודמת ומת לפני חמש עשרה שנה. אני רוצה לסיים את דברי בתרגום אחד משיריו של המשורר הזה ,לזכרו של יעקב .כאש אני מתרגם עכשיו את שורות השיר ,אני מהרהר הן בים ,שיעקב כה אהב לטייל על חופו והן בחייו של יעקב :
הים
זה כל ששאפנו לעשות ולא עשינו ,
שבקש להתבטא ולא מצא את המלה הראויה ,
כל שהלך מאתנו בלא לספר לנו דבר על מהות סודו ,
כל שהלך מאתנו בלא לספר לנו מהומה על דבר סודו ,
כל שיכולים אנו לגעת בו ואל לחפרו בברזל בלי נגיענו ,
אשר היה לגלים וגלים בחפשו את עצמו מבלי למצוא עצמו ,
אשר היה לקצף לבל ימות כליל ,
אשר היה לגל למשך הרף העין בדרכו אל הנצחי ,
החותר במעמקים ולא יעלה לעד על פני המים ,
העולה על פני המים וירא מן המעמקים
כל זה וגם רב -יתר ,
הים.
 

 

 
 
 

 

 

 

 

קישורים רלבנטיים

 

 

חולות אדומים : מלחמת יום הכיפורים כסיפור קומיקס

 

 

סיפורי   קומיקס מקוריים העוסקים בנושא מלחמה אינם נפוצים בעברית. ורוב אלה שקיימים עוסקים במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים. אך  סיפור הקומיקס המלחמתי המקורי  המעולה  מכל הוא היחיד שעוסק במלחמת יום הכיפורים דווקא . שמו הוא "חולות אדומים" והוא נכתב בידי הסופר הידוע פנחס שדה.
פנחס שדה שהיה כותב סיפורי הקומיקס הקבוע והבלתי נלאה של "הארץ שלנו " במשך שנים רבות תחת השם "יריב אמציה" , עסק רק לעיתים רחוקות מאוד בכתיבתו בסיפורי מלחמה.זאת למרות ( ואולי בגלל ) שהכיר את המלחמה ממקור ראשון  כלוחם במלחמת העצמאות .
דוגמאות יוצאות דופן לנושא זה מופיעים ביצירתו רק בסיפורי הקומיקס שלו ב"הארץ שלנו" בשלושה סיפורים שכל אחד מהם עוסק במלחמה אחרת.
הסיפור הראשון "צוציק או סוד ארמונו של אסמעיל אל קאדאר" שאיירה אלישבע הופיע בהארץ שלנו כרך יג ב-1963 עסק בעלילות נער במלחמת העצמאות שעוזר לכבוש כפר ערבי עוין. סיפור זה אינו ממיטב יצירתו הקומיקסאית של שדה. הקוראים נאלצו לחכות יותר מעשר  שנים ליצירה מעניינת יותר מפרי עטו בתחום זה.
ב-1970 פורסם סיפורו המלחמתי השני של פנחס שדה "שני חברים באש ובמים" שאותו צייר דריאן .הרפתקאות שני מילואימניקים (אחד מהם חובש כיפה ) במלחמת ששת הימים. היה זה סיפור גבורה שגרתי שהדבר המעניין היחיד שבו הוא שיתוף הפעולה בין חילוני ודתי כנגד האויב הערבי.
סיפור הקומיקס המלחמתי המרשים מכל , "שירת הברבור" של פנחס שדה בתחום הקומיקס   הוא הסיפור האחרון שכתב עבור הארץ שלנו ב-1974 "חולות אדומים ".
סיפור זה היה הרביעי בסדרת סיפורים שעסקו בעלילות הסוכן החשאי הנועז יורם ( דמות שניראית לכותב שורות אלה כשיקוף פנטסטי של פנחס שדה עצמו ) וחברתו התיכוניסטית היפה רזיה. סיפורים שאותם אייר הציר המעולה גיורא רוטמן המאייר המשובח ביותר של שדה, שידוע גם כמאייר ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון, כמו גם סיפורי קומיקס מעולים משל עצמו עבור "הארץ שלנו".

"התמסרות -21 מכתבים לפנחס שדה " ספר מאת חבצלת חבשוש

נקודה פיקאנטית היא שבזמן ששדה כתב את הסיפורים הוא היה שרוי בעיצומו של רומן סוער עם בחורה צעירה ומבריקה בשם חבצלת חבשוש. ב-1973 הוא פירסם את מכתביה אליו בספר   התמסרות -21 מכתבים לפנחס שדה שעורר סערה בגלל האופי האירוטי לאותם ימים של כמה מהמכתבים. היו גם שמועות ( כנראה נכונות ) ששדה כתב כמה מהמכתבים שנמענו אליו כביכול בידיה בעצמו.
חבצלת חבשוש התאבדה ב-1984.

הסופרת גיל הראבן פרסמה שנים מאוחר יותר רומן בשם "מוזה " ( הוצאת כתר , 1995) שהתבסס על מערכת היחסים בין שדה וחבשוש ובו היא תיארה את הקשר בין נערה צעירה ומבריקה ובין סופר מזדקן שמוצץ את לשד חייה ומביא להתאבדותה. דומה שחבשוש שימשה כ"מודל" לרזיה הצעירה בסיפורים.
נקודה מעניינת נוספת בסיפורי סדרה זאת היא שעלילותיהם נעשו ריאליסטיות יותר מסיפור לסיפור ואולי לסופר כבר נמאס מהעלילות הפנטסטיות לחלוטין והוא ניסה להכניס בהם יותר עומק. הראשון בהם היה "מסתרי הדרקון האדום " שהופיע בכרך כג 1973. בסיפור זה הסוכן החשאי יורם והנערה התיכוניסטית רזיה נאבקים בארגון פשע טרוריסטי שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט בעולם או להשמידו. זוהי עלילה סטנדרטית למדי בסיפורי הקומיקס הפנטסטיים של שדה עד כה .
הסיפור הבא " הקופסה התורכית " גם הוא מכרך כ"ג היה ריאליסטי מעט יותר ובו נאבקים יובל ורזיה במזימה לפגוע בבטחון המדינה באמצעות הברחת סמים.
הסיפור השלישי "המסכה הצוחקת " כבר היה ריאליסטי ממש ולקוח מ"החיים האמיתיים " פחות או יותר עד כמה שניתן לאמר זאת על סיפור קומיקס של "הארץ שלנו". הוא עסק במאבק בין יורם ובין ראש כנופיית נערים שמתגלה במפתיע כאדם טוב מיסודו.

הסיפור הרביעי והמסיים בסדרה "חולות אדומים " הוא הריאליסטי מכל,והוא הופיע ב-1974. סיפור זה הוא המשך ישיר של "המסכה הצוחקת".
. בסיפור זה יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים ביחד לצבא במלחמת יום הכיפורים . לאחר קרב קשה הם נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לברוח. לאחר מסע ארוך ומסוכן הם חוזרים לבסוף לישראל אל חברותיהם. סיפור זה חסר לחלוטין את ההתלהמות שיש במרבית סיפורי הקומיקס הישראלים על מלחמות ישראל . יותר מכל סיפור אחר הוא מצליח להחדיר בקוראים את תחושת הפחד וחוסר האונים שחש האדם במלחמה ובמאבק כנגד האויב . האויב בצורת קצין מצרי ואזרחים מצרים שונים מוצג שם כאנושי ולא מפלצתי.
למיטב ידיעתי זהו סיפור הקומיקס היחיד שעוסק במלחמת יום הכיפורים.
לאחר "חולות אדומים " הסתיימה סדרת "יורם ורזיה" כמו גם הקריירה של שדה ככותב סיפורי קומיקס  אך מכל בחינה סיפורו האחרון הוא גם אחד הטובים ביותר שלו בתחום הקומיקס . וזהו גם סיפור הקומיקס המלחמתי הטוב והריאליסטי ביותר הקיים בעברית. לאחריו הופיעו רק סיפורים מועטים מאוד שקשורים בצורה כלשהי לנושא המלחמה ואף לא אחד מהם אף מתחיל להתקרב לרמתו ולריאליזם שבו.

"חולות אדומים " נמצא ברשת במגזין "יקום תרבות " מאוקטובר 2017 

קישורים

קומיקס מלחמתי עברי 

גיורא רוטמן קומיקסאי

היכל התהילה של הקומיקס העברי