ארכיון תג: "הארץ שלנו"

בעקבות אוצר פרעה- סיפור קומיקס מדפי "הארץ שלנו " מאת יריב אמציה ( פנחס שדה ) ואלישבע נדל

בעקבות אוצר פרעה" מאת יריב אמציה  ( פנחס שדה )

איירה אלישבע נדל .

פורסם בהארץ שלנו כרך יג  חוברות 39-51  1963.ב-13- חלקים.

לכבוד חג הפסח המתקרב סיפורה של תגלית ארכיאולוגית מדהימה הקשורה לסיפור חג הפסח.

את הסיפור כתב לא אחר מאשר הסופר והמשורר הידוע פנחס שדה שפרנסתו הייתה על כתיבת קומיקס עבור שבועון "הארץ שלנו "תחת השם הבדוי "יריב אמציה".

נערים ישראליים מוצאים במדבר סיני  את קברו של רעמסס הרביעי שהיה כמסתבר ידידו של משה רבנו ולכן  חרט על קברו כתובת בעברית.

רעמסס הרביעי הנ"ל היה גם היה במציאות ההיסטורית ושלט גם בארץ כנען. הוא רק לא היה פרעה חשוב בניגוד לקודמו, אביו  רעמסס השלישי שהוא הפרעה שהביס את הפלישתים כשפלשו למצרים בקרבות גדולים.

לא אוכל לאמר  לצערי שזהו אחד מסיפוריו הטובים של  "יריב אמציה".

ובסיום יותר מידי ברור שלסופר פשוט נמאס או שלעורך נמאס ונתן לו הוראה לסיים מיידית.

בכל זאת יש בו עניין כשריד היסטורי של תקופתו שנות השישים של המאה ה-20.

אבל הרעיון של פרעה כידידו של משה  ולא דווקא כאוייבו הוא מעניין מעורר הירהורים.משה אחרי הכל תואר כמי שגדל בבית המלוכה המצרי.

מי  שכן רוצה לקרוא סיפור קומיקס ארכיאולוגי מצויין בכל קנה מידה מומלץ לו לקרוא את הסיפור של רותו מודן "מנהרות " העוסק בחיפוש אחרי ארון הברית המקראי .

וכשקראתי את אותו רומן גראפי עכשווי  וכתבתי עליו מאמר ביקורת גדול ב"יקום תרבות " "מחפשי הארון האבוד" חשבתי גם על הסיפור הזה כנקודת השוואה.

אני תמה אם הקומיקסאית רותו מודן קראה אותו אי פעם. סביר שלא.

 

241

 

241

241

241

241

241

 

241

241

241

241

241

241

 

 

241

 

 

 

241

 

על רעמסס הרביעי במציאות ההיסטורית קראו כאן 

פנחס שדה מחבר סיפור טרזן

הרשימה הזאת פורסמה לפני שנים באתר בשם "קולמוסנט" אתר שהפסיק להתקיים.אז הנה היא שוב.

בקרוב תעלה רשימה נוספת שגם היא הייתה ברשת  באתר על פנחס שדה ונעלמה ביחד עם האתר  על סיפורי הקומיקס השונים של   פנחס שדה ב"הארץ שלנו"  תחת שמות בדויים שונים כמו "יריב אמציה " עם קישורים לאלה מהם שהם ברשת. 

 

פנחס שדה מחבר  סיפור טרזן

"הדברים שיסופרו להלן התרחשו  לפני זמן  לא רב , בשנת 1957 , ועד כה לא הגיע שמעם לידיעת הציבור הרחב. לפי מיטב ידיעתי ואמונתי ,ספר זה מביא לראשונה בפני קהל הקוראים את פרטי הפרשה המוזרה בקשר לטרזן ,פרופסור ג'ופרי אלן-ג'ון , העלמה אליזבת , אינספקטור מק –גילן והתכנית האטומית השטנית…תכנית שסיכנה את כל העולם!

השקעתי זמן וטורח רבים באיסוף הידיעות המובאות בסיפור זה . ההתחלה הייתה מקרית לגמרי ..בשנת 1958 הזדמנתי ללונדון , והוזמנתי לסעוד בחברתו של ידיד נושן , מר ג. וילסון בראון , עורך העיתון GOOD NEWS . תוך כדי שיחה, השמיע ידידי הערות אחדות , שעוררו את סקרנותי,. ביקשתי שיספר לי את כל הפרשה, אך הוא התנצל ואמר שאינו יודע אלא פרטים מעטים . יתר על כן העניין הוא  סודי ביותר ! אך הוא יעץ לי ( ואף נתן לי מכתב המלצה ) לפנות למטה הבולשת –"הסקוטלאנד יארד" – ולנסות את מזלי. "תפנה למפקח  סיר ג'ון  מוריס"- אמר.

פניתי ל"סקוטלנד יארד ", ומפקד הבולשת (בשמעו שאני מעוניין לכתוב ספר על הפרשה ובהיותו מוקיר ספרות וסופרים ) הואיל להראות לי את כל המסמכים הנוגעים בדבר.

הללו נמצאו בתיק שחור ,המסומן בסימונים אלו X852-A TS 8.

ככל שהתעמקתי בקריאת המסמכים , גליתי שאין די בכך: ושאם ברצוני לקבל פרטים מלאים –עלי להוסיף ולטרוח. היה עלי לבקר גם את הבסיס האטומי 5X2 ולשוחח שם עם הסגל המדעי .

לבסוף עמדתי בפני התפקיד הקשה ביותר, ואף אותו ביצעתי : נסעתי לקונגו הבלגית , כדי לשמוע את  פרטי הסיפור  מפי שנים מגיבוריו הראשיים –טרזן והעלמה אליזבת אלן-ג'ונס. שלושה שבועות שהיתי בקונגו , ומיד ישבתי לכתוב את הסיפור.

אודה ולא אכחד: קוראים מסוימים ישתוממו מאוד בקראם את פרטי הפרשה. ואכן אינני מאשימם!

צמרמורת חלפה בגבי , כאשר נודע לי , לפתע פתאום , לפני איזו סכנה איומה עמד העולם כולו ( מבלי לדעת כלל ) בשנת 1957 . תודה לאל שהאיום הוסר מעל ראש כולנו , וזאת כתוצאה מעוז -נפש  עילאי , הקרבה ותבונה .

( הפתיחה לסיפור בהמשכים "טרזן ותעלומת האטום " מאת "יריב אמציה " הארץ שלנו  כרך י' , 1960 ) 

 בכרך י של המגזין לילדים "הארץ שלנו " ב-1960 הופיע סיפור בהמשכים של "יריב אמציה " הלא הוא  שמו הבדוי של הסופר הידוע פנחס שדה  ( שהירבה לפרסם במגזין סיפורי הרפתקאות בהמשכים וסיפורי קומיקס בהמשכים תחת שם זה ) בשם "טרזן ותעלומת האטום" . הסיפור היה  מלווה באיוריה של ציירת המגזין אלישבע נדל  ששיתפה פעולה עם שדה בכמה וכמה מסיפורי הקומיקס שלו . סיפור זה הוא יוצא דופן בכלל היצירות של שדה בכך שהוא סיפור מקורי על דמות ידועה  מהתרבות הפופולארית העולמית , טרזן איש הג'ונגל.

והנה כמה דוגמאות שלהם:

 

 

 

הסיפור יצא לאור שוב כספר בהוצאת "עמיחי " ב-1962 עם איורים של צייר שונה ששמו אינו מופיע בספר.אולי היה זה פנחס שדה עצמו שגם אייר ספרים.

העטיפה בכל אופן אינה של הצייר שמאייר בפנים הספר אלא כנראה של זיוה שישא אם לשפוט על סמך הסיגנון האמנותי.

 

.

 

ציורים  מפנים הספר ,אולי של פנחס שדה.

בסיפור טרזן נאבק בכנופיה של שודדי אורניום ומגלה שמאחוריה עומדת מזימה של מליונר להשתלט על העולם בעזרת קרינה רדיואקטיבית שתופעל על המין האנושי ותהפוך את רובו לאידיוטים . בסוף הסיפור טרזן מתאהב בבחורה שבה נפגש לראשונה במהלכו ( ואיננה ג'ין אהובתו ואישתו בסיפורים המקוריים)

ומתעתד להתחתן עימה.  בגרסה שהופיעה ב"הארץ שלנו " הופיעה בסיפור הקדמה ( שמובאת למעלה ) שבה מספר שדה בסגנונו של מחבר סיפורי טרזן המקורי אדגר רייס בוראוז כיצד היגיע סיפור זה  על טרזן לידיעתו, אך הקדמה זאת הושמטה משום מה ממהדורת הספר.

מעניין שבאותם הגיליונות של "הארץ שלנו " שבהם פורסם סיפור הטרזן של שדה , פורסמה במקביל גם סידרת קומיקס של  הצייר דני פלנט ( ששיתף פעולה גם הוא  כמה פעמים עם שדה כאמן לסיפורי הקומיקס שלו ) שעסקה גם היא בהרפתקאותיו של טרזן . ניתן לפרש זאת רק על ידי כך שב-1960 נהנה טרזן משיא הפופולאריות שלו אי פעם בישראל , ופופולאריות זאת בקרב ציבור הקוראים הייתה כה גדולה עד שמגזין "הארץ שלנו " המכובד החליט לפרסם לא פחות משני סיפורי טרזן שונים בגיליונותיו כדי למשוך אליו את הקוראים המרובים של  טרזן.

קטע מסיפור קומיקס על טרזן מאת דני פלנט שהוטפיע במקביל לפרסום "טרזן ותעלומת האטום" במקביל ב"הארץ שלנו". אכן הייתה זאת שנת שיא עבור טרזן בישראל!

 

שדה התבייש תמיד בסיפור זה כמו בסיפוריו האחרים שפורסמו בשמות בדויים ב"הארץ שלנו " אם כי לדעתי לא היה לו על מה. הם מראים על דמיון עשיר וכושר המצאה שאינם כה ניכרים ביצירותיו המכובדות יותר.סיפור הטרזן שלו הוא קולח , גדוש בפעולה מצד אחד ובהומור המיוחד של המחבר מצד שני . הוא בהחלט עולה על הרוב המוחלט של למעלה מ-1000 סיפורי הטרזן המקוריים שהופיעו בישראל בשפה העברית .

 מעניין שאת פרסומו חב שדה למעשה למולים שהתפרסמו בזכות סיפורי טרזן . ספרו הידוע ביותר של שדה "החיים כמשל " הופיע ב-1958 בהוצאה בשם "ששת " שמאחוריה עמד דפוס מל"ן   שנוהל בידי גלילי לוי ואחיו  בתל אביב .  הספר פורסם שם רק לאחר שנדחה בידי הוצאות מכובדות מרובות וזאת בעקבות השתדלותם של עורכיו של  שדה במגזין "הארץ שלנו " בנימין תמוז ויעקב אשמן. דפוס מל"ן הנ"ל התפרסם  באותה התקופה בראש ובראשונה כמו"ל של למעלה מ-600   סיפורי טרזן שנכתבו בידי סופרים ישראלים שונים כמו עמוס קינן , ישעיהו לויט , חיים גיבורי ורבים אחרים  מחוגי הבוהמה הישראלית והופיעו  תחת שמות הוצאות כמו "הקרנף ", "הנמר" , "הברדלס"  וכו' שמאחוריהן עמד דפוס מל"ן .דפוס מל"ן פירסם גם סדרות אחרות כמו "קפטין בלאד " ו"הספינה קפריקורן" שנערכו בידי הסופר והמתרגם אהרון אמיר כפי שהיו סיפורי טרזן של ההוצאה בראשיתם. אך  הסדרות האחרות  היו קצרות ימים בהשוואה לטרזן שהתקיים בדפוס מל"ן במשך למעלה מ-10 שנים . סיפורי טרזן היו מקור הכנסה חשוב ביותר של ההוצאה..

כך שבמידה רבה הספר "החיים כמשל " פנחס  שדה והקוראים חייבים הרבה למולים לא ידועים  אלה של  סיפורי טרזן .עם זאת לפחות עד כמה שידוע לי שדה  עצמו מעולם לא תרם חוברת טרזן לדפוס מל"ן , הוא כתב על הדמות רק עבור "הארץ שלנו".    

להלן הראיון היחיד עם פנחס שדה על הספר "טרזן ותעלומת האטום ". ועד כמה שידוע לי זוהי גם הפעם היחידה שבה דיבר בפומבי על אחת מיצירותיו  המרובות בהמשכים במגזין "הארץ שלנו " . ומראיון קצר זה אפשר ללמוד הרבה על הדרך שבה התייחס אליהם .הראיון פורסם במסגרת  במאמרו של איתן בר-יוסף "לטרזן בהגיעך לגבורות , ישר כוח"  מ"עיתון תל אביב-ידיעות אחרונות " 6 במאי , 1992.

שדה: הבט , אין לי שום יחס לטרזן , וגם כשהייתי ילד הוא לא היה גיבור שלי . יהודי שמרחף באוויר ושואג לא תפס אותי . אני העדפתי את הבלשים בפרוטה שמכרו אז . טרזן  היה בתחום השרירים, וזה לא כל כך הרשים אותי . אני אפילו לא זוכר אם ראיתי סרט שלו . העובדה ששמי מופיע ליד הפסבדונים בספריה שבה חיפשת ,מעידה רק על טמטומו של הספרן שם,לא יותר .    אני רעבתי ללחם פשוטו כמשמעו , ונאלצתי לכתוב ספרי ילדים  כדי לאכול, וברור כי לא יכולתי לחתום עליהם בשמי

בר -יוסף: "לא קראת אף פעם טרזן ולא הכרת אותו , אז איך כתבת את הספר ?"

שדה: "אני חושב שאתה פשוט מגזים בהערכה שלך לטרזן. עם כל הכבוד, לא צריך דוקטורט . בסך הכל יהודי לא לבוש , או לבוש חלקית , מרחף מעל עצים ומציל נפשות בצרה ,לא מרבה בדיבור  וגם ההשכלה יכולה לזכות בשיפור . לגבי הספר שבכתיבתו חטאתי ,אולי זו  ההזדמנות לבקש את סליחתו של טרזן , אם  אכן חטאתי ולא עמדתי בסטנדרט הראוי. אני משוחח איתך בכנות מוחלטת ובהתנצלות למרות שאיני חייב התנצלות לאיש . אבל טרזן  היה דבר תמים מאוד, נקי . אם שימחתי את הקורא ,אם הילד שכח לכמה דקות את הצרות בבית ,הרי שזהו דבר תמים לגמרי,  כמו טיול בחיק הטבע או אכילת תפוח זהב. "

שדה לא אהב את סיפור טרזן שלו ואת סיפורי ההרפתקאות האחרים שלו  בהמשכים לילדים ולנוער, אך הם סיפקו שעות רבות של הנאה לדורות שלמים של ילדים ובני נוער ומשום כך ראויים להיזכר.

קראו גם :

פנחס שדה-היוצר כאלוהות 

פנחס שדה מתנצל בפני טרזן 

 

 

עוד סיפורים על טרזן :

טרזן במערת הכרישים 

טרזן במרתף האימים :סיפור קומיקס נשכח מאת אשר דיקשטיין

ארבעת העוזרים ואריאציה של גבריאל מוקד על איש הג'ונגל 

 

עוד כתבות על טרזן :

 

טרזן איש הג'ונגל ואני 

אני טרזן את לה -האישה האחרת בחייו של איש הקופים 

עלילות טרזן בארץ הקודש

 

טרזן בפירסומת העברית 

עלילות טרזן בג’ונגלים של חנוכה: על מחזמר ישראלי פמיניסטי על טרזן וג’יין

 

טרזן נגד המלך הבלגי -מחשבות על הסרט "האגדה של טרזן "

 

איך הידרדר מעמדו התרבותי של טרזן 

 

סיפורי טרזן הישראליים

 

תמונות ממהדורת ה"הארץ שלנו " של הסיפור ומהדורת הספר

Tarzan in the holy land 

 

 

 

 

גם אמנון במתנדבים סיפור קומיקס על ימי דבורה הנביאה מאת יעקב אשמן ודוש

לפניכם סיפור קומיקס קלאסי שכתב יעקב אשמן וצייר הקריקטוריסט המפורסם דוש הוא קריאל גרדוש יוצרו של "שרוליק". 

 זהו סיפור על ילד בימי השופטים המשתתף במלחמה נגד המצביא הכנעני סיסרא בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים בעיר הכנענית חצור, והוא תורם תרומה חשובה לניצחון עם ישראל.

יעקב אשמן ציור

יעקב אשמן צייר גיורא רוטמן 

יעקב אשמן  התעניין מאוד בתנ"ך וכתב את הסיפור התנ"כי יוצא הדופן "כמוש אלוהי צדק" על  המלך המואבי מישע. שאותו פירסמתי בבלוג זה.

הוא רצה לקרב את בני הנוער לסיפורי המקרא וחיפש דרך מושכת ומהנה לעשות זאת. זהו אחד העלילונים המשובחים ביותר שהופיעו אי פעם בעיתונים לילדים, הן בכתיבה, המלאה חן והומור, הן באמנות האיור.

קריאל גרדוש 

דוש כנראה חקר את התקופה וניסה לייצג את הויזואליה שלה  – את המבנים והלבוש של הדמויות – עד כמה שאפשר בצורה ריאליסטית ומדוייקת מבחינה היסטורית וארכיאולוגית.והשתמש לשם כך במחקריו של הארכיאולוג פרופסור יגאל ידין שהחל לחפור שנה לאחר פרסום סיפור זה בתל העיר  חצור.

 

העלילון הזה יחיד ומיוחד בכמה תחומים: זהו העלילון היחיד בהארץ שלנו שעוסק בימי המקרא.

זהו העלילון היחיד שאייר דוש לבני נוער.

וזהו העלילון הראשון בהארץ שלנו שהתפרס על עמוד שלם. עד אז העלילונים היו רצועות בנות ארבע תמונות בלבד בראש העמוד 

זהו גם סיפור הקומיקס המלא הכמעט יחיד שאותו אייר דוש בימי חייו להוציא סדרת קומיקס בשם "רותי" שיצר  ב"העולם הזה". 

זהו סיפור הקומיקס היחיד הידוע לי שעוסק בימי דבורה הנביאה והשופט ברק בן אבינועם. תקופה שבאופן כללי עסקו בה מעט מאוד בספרות ובתרבות וחבל.( רשימה על כך ראו בקרוב). 

אז הנה הוא לפניכם   במלואו בפעם הראשונה מאז שנת 1954 ברשותם האדיבה של ילדיו של דוש  ותודתי להם.

גם אמנון במתנדבים: סיפור על גבורת נער עברי בימי השופטים הופיע ב"הארץ שלנו" כרך ד, גיליונות 40-21, 10 בפברואר 1954 – 23 ביוני 1954, 20 חלקים).

 

 

 

 

עוד סיפור של יעקב אשמן מימי התנ"ך :כמוש אלוהי צדק 

מה באמת התרחש בימי השופט ברק בן אבינועם  ודבור הנביאה?

דבורה הנביאה אידיאולוגית ומשוררת 

היום בו עמדה האדמה מלכת -הגירסה הישראלית

היום בו האדמה עמדה מלכת :ההמשך הישראלי

 

כרגיל לפריט שלפניכם סיפור בהמשכים "מהארץ שלנו " יש צורך בהקדמה ארוכה. אבל בסוף הכל יובן. 

בשנת 1951 עלה על האקרנים בארה"ב ולאחר מכן בישראל סרט בשם "היום שבו עמד ההאדמה מלכת " The Day the Earth Stood Still. סרט שנחשב לאחד מסרטי המדע הבדיוני הקלאסיים והחשובים הראשונים                                       .

הסרט  בבימויו של רוברט וייז ( שלימים ביים את הסרט הראשון בסדרת הקולנוע "מסע בין כוכבים ) תיאר את בואו של חייזר  בשם קלאאטו ( מיכאל רני ) מלווה ברובוט בשם "גרוט "( הרובוט הבולט הראשון בדברי ימי הקולנוע ) בצלחת מעופפת ( הצלחות המעופפות היו ב-1950 מזה מספר שנים בחדשות ) לארה"ב .שם הוא  מנסה  להיפגש עם נשיא ארה"ב כדי להזהיר אותו  מהסכנה בניסויים הגרעיניים. החייזר מזהיר שהחייזרים לא יסכימו יותר להרחבת האלימות האנושית גם לחלל .ומראה את כוחותיו  המדהימים על ידי עצירת כל מכשירי החשמל בכדור הארץ.  

הממשל האמריקני לא מתרשם יותר מידי מהחייזר שנתפס כעויין  ומנסה ללכוד אותו ( כנראה מקור ההשראה לסרט  משנות השמונים "אי טי"  של סטיבן שפילברג שכמו כל ילד אמריקני אחר צפה בסרט זה בילדותו ) .

החייזר מוצא להורג  (!) אבל קם לתחייה  בסיוע הרובוט שלו ( שהוא בעצם מתברר הבוס )באמצעים טכנולוגיים מרשימים. משתחרר וטוס חזרה לחלל לא לפני שהזהיר את בני כדור הארץ לשנות את דרכיהם ולא יבולע להם.כדור הארץ יושמד 

ונעלם בשמיים.

הסיפור מזכיר וכנראה לא במקרה את סיפורו של ישו הנוצרי בברית החדשה. 

כאמור הסרט נחשב היום לקלאסיקה.

צפו במקדימון לסרט משנת 1951

בין השאר הוא עובד לתסכית רדיו מיוחד 

 האזינו לתסכית הרדיו המבוסס על הסרט 

עותק מיוחד שלו שמור בספריית הקונגרס האמריקנית כנהוג לגבי סרטי מופת 

 

הסרט התבסס לפי הפירסומות  סביב הסרט מהוליווד על חיפוש בכ-200 סיפורי מדע בדיוני .פרט שאם הוא נכון ולא הגזמה כמקובל אז וגם היום בהוליווד אז זה אומר שהמפיקים עברו על רוב הסיפורים שפורסמו עד אז במגזינים של המדע הבדיוני מאז 1926.

 הסיפור האחד שנמצא הי"שלום לאדון" מאת סופר  לא כל כך ידוע בשם הארי בייטס   שכיום זכור כעורך המייסד של המגזין החשוב מאוד אסטואנדינג סיינש פיקשין שממשיך להתקיים עד היום כ"אנלוג".

קראו את הסיפור המלא Farewell to the Master"  של הארי בייטס מ-1940  ששימש כבסיס ומקור השראה לסרט  כאן 

בסיפור הוכנסו שינויים גדולים מאוד. בידי התסריטאי הארי נורת  אם כי הוא נחשב כסיפור מוצלח אבל הסרט הוא טוב יותר וחשוב הרבה יותר. הוא נחשב לאחד מסירטי המדע הבדיוני הגדולים והקלאסיים של שנות החמישים.

ב-2008 57 שנים אחרי נעשתה גירסה החדשה לסרט בכיכוכו של קיאנו ריבס אבל זאת כבר לא זכתה לשבחי הביקורת בניגוד לסרט המקור.

צפו במקדימון לגירסה משנת 2008

גירסת "הארץ שלנו " 

אותנו כאן הסרט מעניין משום שאנשי המגזין לילדים  "הארץ שלנו" ובאופן ספציפי איש המערכת שמואל שיחור  התעניינו בסרט  מספיק כדי לכתוב גירסה ישראלית שלו כולל סיפור המשך. 

. זה היה זמן קצר לאחר שהם החל לפרסם מעין היסטוריה של העתיד כיצד תיראה  מדינת ישראל 50 שנה בעתיד  בשנת 2001 ו–2002  ,שהם היו אופטימיים מספיק להניח שה"ארץ שלנו" שהיה אז רק בשנה השנייה של קיומו ,  ימשיך להתפרסם אז. _(( הם גם  טעו  וגם  "כמעט" צדקו "הארץ שלנו " הפסיק להתקיים ב-1985 ,אבל מגזין ההמשך שלו ושל שני מתחריו שהתאחדו כולם ביחד  "דבר לילדים" ו"משמר לילדים " "כולנו " אכן עוד התפרסם  בשנת 2000 ואז נסגר ) .

 

שחורי החליט לפרסם סיפור המשך לסרט שזה אתה עלה על האקרנים ביש/ראל במסגרת אותו עתיד ( במקור  הסרט כמובן מתרחש בהווה ולא בעתיד בעוד חמישים שנה )   וגם סיפור המשך מעין סיום טוב והירואי  שבו בני האדם וביתר דיוק הישראלים  וביתר דיוק חיל החלל הישראלי ,מגיעים לכוכב הלכת של החייזר ומביסים אותו ובכך מסיימים לתמיד את האיום שהוא מהווה על כדור הארץ .

שמואל שחורי מן הסתם לא ידע זאת אבל משהו דומה התפרסם לאחר שפורסם סיפור של ה.ג. וולס "מלחמת העולמות " שבו בני המאדים תוקפים את כדור הארץ וכמעט כובשים אותו . בתגובה פירסם סופר אמריקני בשם רוברט ה. סרביס סיפור המשך בעיתונות האמריקנית שבו  הממציא תומאס אדיסון יוצא בראשות צי  אמריקני ושל מעצמות אירופה למאדים ומביסים  את אנשי המאדים  אחת ולתמיד בעולמם.

הסיפור הישראלי מזכיר מאוד את הסיפור הזה ומראה על אופטימיות אדירה בעתידה של מדינת ישראל שתצא לחלל בראשית המאה ה-21.

כמובן ששחורי זרק לכל הרוחות את כל המשמעויות האלגוריות הנוצריות של הסרט כהבלים.מה שעניין אותו ואת קוראיו היה שיש גזע חייזרי שמאיים על כדור הארץ .ואפשר לסמוך רק על מדינת ישראל שתעמוד בפרץ ותציל את המין האנושי.

והנה הסיפור לפניכם  ותחילה נפרסם את הפרקים הראשונים שעוסקים במדינת ישראל עוד חמישים שנה  לאחר מכן את הגרסה הישראלית של הסרט ואת המשכה שמתרחשים בעתיד  הזה. 

עימכם הסליחה על האיכות הירודה של הצילומים .אבל אין מה לעשות, המקור הוא במצב קשה ביותר. אפשר כמובן להגדיל את הצילומים עם העכבר. 

דף מתוך הארץ שלנו מספר 2 ,1 בדצמבר 2001 

ועוד מאמר על ישראל בעוד חמישים שנה :

 

 

כרך ב'

הארץ שלנו כרך ב' מספר  10

12.12.1951 

מסתרי משלחת "זירא "

דף מתוך הארץ שלנו ינואר שנת 2002

הארץ שלנו כרך ב'

23.1.1952

( זהו העיבוד הישראלי של הסרט כפי שמצויין בסיום )

החלק השני 

 החלק השלישי

כניעתו של "זירא"

דף מתוך הארץ שלנו בשנת 2003

הארץ שלנו כרך ב'  23.1.1952

וכעת להמשך והסיום של העלילה גירסת שמואל שיחור 

 

 

 

קראו את הסיפור המלא Farewell to the Master"  של הארי בייטס מ-1940  ששימש כבסיס ומקור השראה לסרט  כאן 

 

 

הסיפור המקורי בגירסת אנימציה

 

 

המקדימון לסרט משנת 1951

 

 האזינו לתסכית הרדיו המבוסס על הסרט 

 

המקדימון לגירסה משנת 2008

 

הסרט בויקיפדיה

 

היום שבו עמדה האדמה מלכת בגירסת 2008 בכיכובו של קיאנו ריבס 

מליסלדה או האלים באים : מאת פנחס שדה וגיורא רוטמן -החלק השני והמסיים

 

לפניכם החלק השני והמסיים של סיפור הקומיקס הארוך והגרנדיוזי ביותר  ועמוס המשמעויות ביותר של פנחס שדה ושל "הארץ שלנו ".

אופיו של הסיפור משתנה כאן : מסיפור מדע בדיוני חללי הוא הופך לסיפור על גיבור על (!) ומאבק בפשע המאורגן.

למה פנחס שדה החליט ליצור סיפור ארוך ומורכב כל כך זאת שאלה גדולה.הסיפור הזה מקביל באורכו ובסיבוכים העלילתיים שלו ובתיחכומו   לסיפור מנגה יפני מעל הממוצע  של אותה התקופה,או לסיפור מורכב במיוחד בסידרה של חברת מארוול קומיקס.

בעברית הופיעו רק שני סיפורי קומיקס אחרים שהם ארוכים עוד יותר שניהם ב"הארץ שלנו " באותה התקופה " :ושניהם מאת המאייר של סיפור זה גיורא רוטמן ושותפו דב זיגלמן :"יוסקה מאיור" ו"אבירי הכותל המערבי ".

הסיום של הסיפור הוא המדהים ביותר אי פעם של סיפור קומיקס ישראלי כל שהוא.

קראו תחילה את החלק הראשון של הסיפור 

וכעת החלק השני והמסיים :

 

 

ראו גם :

פנחס שדה היוצר כאלוהות 

פנחס שדה הוא "יריב אמציה " 

מליסלדה או האלים באים מאת פנחס שדה וגיורא רוטמן -החלק הראשון

יריב אמציה הוא פנחס שדה 

לפניכם  חלקו הראשון של סיפור הקומיקס הארוך ביותר שאותו פירסם אי פעם המשורר פנחס שדה בשמו הבדוי "יריב אמציה ".

תחת שם זה וגם תחת שמות אחרים שדה היה מפרסם סיפורי קומיקס באופן קבוע ב"הארץ שלנו " במש/ך קרוב לעשרים שנה. 

סיפור זה הוא יוצא דופן ויש מקום לראותו כשיא יצירתו בתחום הקומיקס.זהו אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים והמורכבים ביותר שהתפרסמו בהארץ שלנו והעלילון הארוך ביותר שכתב שדה.

לסיפור שני חלקים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו והם שונים מאוד זה מזה.שונים עד להדהים. 

החלק הראשון הוא סיפור מדע בדיוני מובהק המתאר את מסעותיו של הנער אסא רבין בעולמות אחרים בליווי הנערה מכוכב נוגה מליסלדה, שאבותיה ביקרו בכדור הארץ לפני אלפי שנים ובני האדם הפרימיטיבים ראו בהם אלים.

החלק השני הוא כבר משהו אחר לגמרי .זהו  סיפור פשע  שהוא לא פחות מאשר סיפור גיבור העל המורכב הראשון בקומיקס העברי. 

לסיפור יש משמעויות רבות ומסובכות שלא אכנס אליהם כאן.הוא דורש מאמר בפני עצמו.

כרגע אביא אותו כפי שהוא: 

אז הנה החלק הראשון שעומד בפני עצמו . 

מליסלדה או האלים באים 

כתב  "יריב אמציה"  ( פנחס שדה )

אייר: גיורא רוטמן

פורסם ב:

הארץ שלנו, כרך כ"א, גיליונות 1 – 50, 13.9.1971 – 21.8.72 [ 50 פרקים)

 

 

 

 

 

קראו את החלק השני והמסיים של "מליסלדה או האלים באים" כאן.

מה קרה למושבה הגרינלנדית האבודה? : האי בגג העולם – גרסת "הארץ שלנו"

לכבודם של האי גרינלנד והתרבות הויקינגית האיסלנדית -נורווגית במקור שהתקיימה שם ונעלמה בצורה מסתורית לאי שם במאה ה-15 _( עזבו בחזרה לאירופה ?,התיישבו ביבשת אמריקה ? החוקרים לא יודעים ואולי וכנראה שתי התשובות נכונות )  ועל כך פירסמתי רשימה בבלוג זה לאחרונה.

קראו אותה כאן

וכעת אני מפרסם  מחדש שני סיפורי קומיקס "עלילונים" מהשבועון המנוח "הארץ שלנו " שלא שזפה אותם עין אדם מאז שנות השישים והשבעים .

סיפור אחד   הוא "אריק האדום-עלילות הויקינגים "שפורסם ב-1967 במהלך החודשים שהובילו ולאחר "מלחמת ששת הימים " ועוסק בגילוי של יבשת אמריקה בידי הגרינלנדים אריק האדום ובנו לייף.בסביבות שנת אלף לספירה.

קראו אותו כאן .

מה קרה למושבה הויקינגית האבודה באי גרינלנד ?
המושבה התקיימה שם במשך כ500 שנה ולאנשיה היו קשרים במהלך תקופה זאת הן עם יבשת אירופה והן עם יבשת אמריקה שאותה גילו בשנת אלף לספירה (!)
אבל המושבה כולה נעלמה בצורה מסתורית מתי שהוא במאה ה-15 .
האם הושמדו בידי האסקימואים הפולשים ?
ואולי גוועו ברעב עם החמרת תנאי הקור באי ?
האם חזרו לאירופה ?
ואולי היגרו ליבשת אמריקה?
כל הדברים אפשריים .
אנחנו לא יודעים .
חברת וולט דיסני היציעה בסרט משנות השבעים בשם "האי בגג העולם " אפשרות חמישית : הגרינלנדים היגרו לאי ניסתר הקרוב לקוטב הצפוני ששם התנאים היו מצויינים ושם הם חיים עד היום בדיוק כפי שחיו לפני אלף שנה.

 


בסיפור ה"אי בגג העולם " שפורסם ב"הארץ שלנו " ב-1976 כעשור לאחר הסיפור הקודם על אריק האדום ,עבור כל אותם ילדים שמעולם לא שמעו על הויקינגים ,  המבוסס על סרט לא כל כך ידוע של חברת וולט דיסני "האי בפסגת העולם " שמצידו היה מבוסס על ספר של הסופר הבריטי איאן קמרון    ( שם בדוי של הסופר דונלד פיין )בשם  The Lost Ones (1961)  "האבודים" שניסה להסביר  מה קרה לאותם גרינלנדים אבודים שנעלמו בצורה מיסתורית לפני 600 שנה.

בספרו של קמרון משלחת באמצע המאה העשרים מגלה אותם אי שם בצפון הרחוק  ומגלה שבמהלך 600 השנה שחלפו הם לא השתנו כלל בדרכיהם ומנהגיהם..

חברת וולט דיסני לקחה את הספר של קמרון והיסריטה אותו לסרט גרנדיוזי שיצא למסכים בסוף 1974.

זמן העלילה שונה מאמצע המאה העשרים לראשית המאה העשרים כנראה בגלל ההנחה שהיום כבר אין שבטים אבודים בפינה  נסתרת  כלשהיא של כדור הארץ לגילוי . הם יכלו להיות נסתרים רק עד ראשית המאה ה-20.

לעלילה הוספה ספינת אוויר ענקית שלא הייתה בספר המקורי והייתה מוצלחת כל כך שחברת וולט דיסני שקלה להכניס אותה כאטרקציה בפרקים של סיני לאנד ודיסני וורלד. .אבל זה לא התרחש משום מה אם כי היא  כן נכנסה כאטרקציה בפארק דיסני בפריז.

ככל הנראה ביטול האטרקציה היה קשור לכישלונו של הסרט בקופות וחבל היה היה מוצלח למדי אבל הוא אחד הסרטים האחרונים שעסקו בנושא שנעלם מאז של גילוי עמים ושבטים אבודים בפינות נידחות על כדור הארץ.

והנה העיבוד לסרט כפי שפורסם ב"הארץ שלנו" ב-1976". ודרכו  ודרך הסרט נודע לי לראשונה על התעלומה המסתורית של העלמות המושבה הויקינגית בגרינלאנד.

אז לאיפה בדיוק נעלמו הגרינלנדים אז במאה ה-15 ?

 

התשובה של  הספר המקורי הסרט והקומיקס  היא :הם עדיין שם בצפון הרחוק באי מרוחק ומסתורי ביותר שבו יש תנאים טובים לישוב  חיים כמו  אז לפני אלף שנה כשאבותיהם גילו את יבשת אמריקה..

לפני שאתם קוראים את הקומיקס צפו במקדימון  המקורי לסרט.

ובקטע הפתיחה לסרט  שקודם למה שמוצג בראשית סיפור הקומיקס.

 

האי בפסגת העולם

הארץ שלנו תשל"ו כרך כ"ו

חוברות 42-55 ב-14 חלקים

13.9.1976-14.6.1976.

הספר המקורי

Ian Cameron (novel)

עיבוד לקומיקס : Mary Carey (adaptation

צייר Bill Ziegler

ביל זיגלר 

קטע מהגירסה המקורית בצבעים.

ותחילה הודעת העורך של "הארץ שלנו " אוריאל רינגולד על הסיפור יוצא הדופן במגזין ,הסיפור המצוייר המתורגם הראשון שבו !

 

 

צפו בקטע מהסרט "האי בפסגת העולם "

קטע מאבק בלוייתנים ענקיים בסרט 

הכהן הגדול :עוד קטע מהסרט 

צפו בסיום הסרט "האי בפסגת העולם "

צפו בתמונות מהסרט של המושבה  הגרינלנדית 

צפו בביקורת מוסרטת על "האי בפסגת העולם "

עוד ביקורת מוסרטת של "האי בגג העולם "

מגרינלנד לאמריקה :עלילות אריק האדום והויקינגים בסיפור מצוייר

הויקינגים מגרינלנד  מגלים את יבשת אמריקה. מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו-אנציקלופדיה "עולם התרבות "". 

 

לכבודם של האי גרינלנד והתרבות הויקינגית האיסלנדית -נורווגית במקור שהתקיימה שם ונעלמה בצורה מסתורית לאי שם במאה ה-15 _( עזבו בחזרה לאירופה ?,התיישבו ביבשת אמריקה ? החוקרים לא יודעים ואולי וכנראה שתי התשובות נכונות )  ועל כך פירסמתי רשימה בבלוג זה לאחרונה .

קראו אותה כאן 

וכעת אני מפרסם כאן מחדש שני סיפורי קומיקס "עלילונים" מהשבועון המנוח "הארץ שלנו " שלא שזפה אותם עין אדם מאז שנות השישים והשבעים .

 והנה סיפור אחד שפורסם ב-1967 במהלך החודשים שהובילו ולאחר "מלחמת ששת הימים " ועוסק בגילוי של יבשת אמריקה בידי הגרינלנדים אריק האדום ובנו ליף אריקסון .

גילוי אמיתי בהחלט שזכרו השתמר בסאגות איסלאנדיות בלבד .

היו שחשבו שזוהי אגדה אבל הגילוי של אמריקה בידי הויקינגים הוכח ארכיאולוגית. 

כאמור הסיפור הזה שנכתב בידי קומיקסאית עולה חדשה הוא כנראה היחיד שלה.

זהו קומיקס יחידי בעברית על הויקינגים ויש בו עניין היסטורי.הסיפור מבוסס על פרשה היסטורית גילוי גרינלנד בידי אריק האדום וגילוי אמריקה בידי בנו ליף אריקסון. 

רבקה רינד לא פירסמה סיפורי קומיקס נוספים בעברית .אבל איירה שישה ספרי ילדים ולאחר מכן נעלמה. ( ראו רשימה שלהם למטה)

 

הסיפור "אריק האדום -מעלילות הויקינגים " פורסם במהלך השבועות שהובילו ולאחר מלחמת ששת הימים ,במקביל לסיפור "דרך בורמה " מאת מרדכי אלון   שפורסם ב"דבר לילדים" המתחרה.

תוכלו לקרוא את "דרך בורמה " של מרדכי אלון ב"יקום תרבות " כאן.

 

 

אריק האדום-מעלילות הויקינים 

כתבה וציירה רבקה רינד 

הארץ שלנו כרl  יז תשכ"ז  2.5. -8.8 1967

חוברות 34-48 15 חלקים. 

 

 

ויקינגים "העולם מראשיתו ועד ימינו -אנציקלופדיה "עולם התרבות ". 

וכבונוס הנה כמה מהעטיפות של גליונות "הארץ שלנו שבהן פורסם הסיפור לאחר מלחמת ששת הימים. 

 

יצירות נוספות של רבקה רינד 

לא ידועים לי סיפורי קומיקס נוספים של רבקה רינד.

ידוע לי שריבקה רינד איירה מאז  שישה    ספרים בהוצאות מסדה ו מ.מזרחי  ודון :

נמנה אותם כאן 

מספר 1:להתראות סר ארצ’יבלד  מאת ברברה שפכט הוצאת מסדה ,1968

מספר 2:  צידי הגורילות מאת ר. מ. בלנטי. הוצאת מ.מזרחי 1969. 

מספר 3: קוזט מאת ויקטור הוגו ; הוצאת מ.מזרחי 1970 

מספר 4: החטוף   מאת רוברט לואיס סטיבנסון  הוצאת מסדה 1970 

מספר 5 :ספרו של "יגאל גולן " הוא שרגא גפני ""השלישיה בשבי החבלנים " הוצאת דון 1970 

מספר 6 :השלישיה בעקבות מניחי הפצצות ,הוצאת דון 1970 

הקריירה שלה הייתה קצרה ביותר היא התמשכה בין 1967 ל-1970. לא ידוע לי על פרויקט נוסף שלה לאחר מכן.

קראו עוד על גרינלנד ואיסלנד :

גרינלנד- המושבה העלובה ביותר ?

 מה קרה למושבה הגרינלנדית האבודה ?"האי בגג העולם " עוד סיפור קומיקס על מושבה ויקינגית  בצפון הרחוק 

איסלנד האי בקצה העולם 

קראו על אריק האדום בויקיפדיה 

בול של ארה"ב מ-1968 עם דמותו של ליף אריקסון

הויקינגים מגרינלנד מגלים את אמריקה. אנציקלופדיה "עולם התרבות " 

האנשים הראשונים על הירח -ועל עטיפות העיתונים וכתבי העת

 

20 ביולי 1969 זהו התאריך שבו נחתו האנשים הראשונים על הירח. וחזרו משם.

חמישים שנה חלפו מאז ואנחנו מתכוונים לחזור לשם .

ועד שינחת האדם הבא על הירח וגם האישה הראשונה וגם הישראלי הראשון ( אבל לא האחרון ) והישראלית הראשונה על הירח הנה מגוון עטיפות עיתונים וכתבי עת למבוגרים ולילדים שדיווחו על

הנחיתה ההיא על הירח. כולל בכמה מקרים מאמרי המערכת. 

הנחיתה על הירח בניו יורק טיימס ( באדיבות לוי צירולניקוב )

 

 

בוושינגטון פוסט

 

הנחיתה על הירח ב"ידיעות אחרונות ":

 

הנחיתה  על הירח  ב"הארץ" 

הסופרים על כיבוש הירח ב"הארץ" כמובן. 

הנחיתה בעיתון "מעריב"

מעריב ה-21 ביולי 1969.

הנחיתה על הירח בשבועוני הנוער והילדים.

 

הנחיתה על הירח בגליונות "הארץ שלנו "

 

 

 

 

מאמר המערכת של יעקב אשמן  עורך "הארץ שלנו"  מ"הארץ שלנו " גליון 45 

 

הנחיתה ב"דבר לילדים "

 

מאמר מערכת מאת אפרים תלמי עורך "דבר לילדים". 

הנחיתה ב"משמר לילדים "

מאמר מ"משמר לילדים "
 גליון 44" 

מאמר המערכת מ"משמר לילדים " מספר 45 

 

 

מאמר מ"משמר לילדים " מספר 45 

הנחיתה על הירח במגזין " לייף":

 

 

הנחיתה על הירח במגזין "טיים"

 

 

הנחיתה על הירח במגזין ניוזויק 

 

 

 

 

וכמה עטיפות עכשוויות 

 

 

קראו גם:

רון מייברג על חמישים שנה לנחיתה על הירח 

ולסיום שחזור של אבי לויןו של התמונה המפורסמת מכל  זאת שהופיעה במגזין "לייף" ובניוזויק ובנשיונאל גיאוגרפיק .

 

זוכי פרס יעקב אשמן לסיפור קצר לילדים

יעקב אשמן ציור

יעקב אשמן עורך "הארץ שלנו " ציור מאת גיורא רוטמן.

תוך כדי עיסוק בסופר ובעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן בדוקטוראט שלי גיליתי ( בעצם ידעתי זאת כילד שקרא ב"הארץ שלנו " אבל זה נשכח ממני מאז) שעל שמו של אשמן  חולק פרס לסיפור קצר לספרות ילדים במשך כמה שנים עד לסגירת "הארץ שלנו ". פרס יחיד במינו. אבל בשום מקום באינטרנט לא היו פרטים עליו. רק בכרכים הישנים של "הארץ שלנו".

אז הנה הפרטים המלאים על הזוכים בפרס הנשכח הזה ,ולבסוף המסקנות שלי מי מהסיפורים השתמר הטוב ביותר לאחר עשרות שנים לפחות לטעמי האישי כמבוגר.

בתחום ספרות הילדים העברית חולקו לאורך השנים כמה וכמה פרסים.

נמנה כמה מהבולטים שבהם לאורך השנים

פרס " יצחק יציב " של השבועון "דבר לילדים ". על שם עורך ה"דבר לילדים " הראשון  ( פרס   שחולק בין השנים 1954-1979 ושאינו קיים יותר כמו השבועון שנתן אותו  ).

 פרס יצחק למדן של עיריית רמת גן  על שם המשורר (  שחולק בין השנים  1955-1983 ואינו קיים יותר. כיום קיים פרס אחר של עיריית רמת גן ).

פרס ניסן טורוב על שם מחנך בשם זה (  פרס שאינו קיים יותר).

פרס אשר ברש  על שם הסופר (  פרס שאינו קיים יותר ).

פרס אסתר רבינוביץ של סמינר הקיבוצים,על שמה של מחנכת וסופרת  ( שאינו קיים יותר ).

פרס על שם מרדכי ברנשטיין שהוענק במשך זמן מה  על ידי המרכז לספרות ילדים באוניברסיטת חיפה ( כיום הפרס אינו ניתן עבור ספרות ילדים ).

פרס זאב,על שם המשורר אהרון זאב  מטעם משרד החינוך והתרבות. המחולק משנת 1971 ,

ופרס דבורה עומר מטעם שרת התרבות והספורט.

( שני הפרסים האלו בהחלט עדיין קיימים ויש לקוות שימשיכו להתקיים עוד שנים ארוכות ).

וישנם גם אחרים לא אמנה את כולם.

פרס אחד  נוסף שנשכח לחלוטין הוא פרס יעקב אשמן לסיפור הקצר לילדים שניתן מטעם  השבועון "הארץ שלנו".ובו נדון ברשימה זאת.

יעקב אשמן היה סופר  ועורך שהתפרסם גם  בזכות ספרו הקלאסי "לולו " על מחשבותיו של ילד חולמני.הוא גם היה מחבר סיפורי קומיקס שהתפרסם הודות לסדרת "גידי גזר " שלו על עלילות איש פלמ"ח במלחמת העצמאות.

אך יותר מכל הוא התפרסם כסגן עורך ולאחר מכך עורך שבועון הילדים "הארץ שלנו " במשך 23 שנים  מ-1951 עד שמת בגיל צעיר מהתקף לב ב-1974.

הוא השאיר חותם כה עמוק על השבועון עד שאנשי המערכת העורך החדש אוריאל ריינגולד סגנית העורך אסתר קל והעורך הראשי של "הארץ" עמוס שוקן  החליטו ליצור לזכרו פרס לספרות ילדים:
היה דמיון בפרס  לפרס יצחק יציב שניתן בידי השבועון המתחרה "דבר לילדים " על שם העורך המייסד הנערץ שלו. ל" לסיפור שטרם ראה אור מחיי הארץ לסופר שגילו אינו עולה על ארבעים".

יעקב  אשמן אמנם לא היה עורך המייסד של "הארץ שלנו". היו שני עורכים לפניו מרדכי קשטן ובנימין תמוז ,אך ברור שהחותם שהוא השאיר בתחומים  ובראשם גילוי סופרים חדשים שונה עלה על זה שלהם לעין ערוך.

עמוס שוקן טען בטקס חלוקת הפרס הראשון  כי אשמן תרם רבות לעיצוב דמותו של "הארץ שלנו"  שעומד"כיום "  על היסודות שיצק יעקב  אשמן.

חלק מהסיפורים שנשלחו לתחרות היו מתפרסמים מידי שבוע ב"הארץ שלנו " ולבסוף היה מתפרסם הסיפור הזוכה. הפרס היה מוענק ביום השנה לפטירתו של יעקב אשמן אחת לשנתיים.

הפרס הראשון היה של 3000 ₪ הפרס השני של 2000 ₪.

הפרס ניתן  חמש פעמים בין השנים  1976    ל-1984. ולא עוד מאחר שב-1985 נסגר השבועון שהתמזג עם מתחריו "דבר לילדים " ו"משמר לילדים " כדי ליצור עיתון ילדים חדש בשם "כולנו" ,שהמשיך להתקיים עד שנת 2000.

אמנם בכרך האחרון של "הארץ שלנו " מ-1985 ,פורסמו סיפורים שונים שנשלחו לתחרות הפרס,אך לא מצאתי אינדיקציות לכך שהפרס חולק שוב ב-1986 או בכל שנה לאחר מכן.

אך לאורך שנות קיומו היה זה פרס ייחודי ,מעולם לא ניתנו פרסים אחרים לסיפורים קצרים לילדים בשפה העברית. ולעולם לא ינתנו יותר.

הפרס והסיפורים שזכו בו  נשכחו  אך היגיע הזמן להזכירו מחדש.

שילבתי גם את נימוקי צוות השופטים ( שהופיעו בגליונות "הארץ שלנו ") שחלקם כפי שתראו מתבססים על נימוקים ספרותיים וחלקם על נימוקים דידקטיים חינוכיים.

הערה :אין לבלבל בין פרס יעקב אשמן לספרות ילדים לבין פרס בתחום היצירה מטעם אירגון אקו"ם  עוד מ-1958  על שם אהרון אשמן מחזאי שהיה דודו של יעקב אשמן.

הזוכים לאורך השנים היו:

הארץ שלנו כרך כו

תשל"ו 1976

56 סיפורים נשלחו על ידי  37 סופרים.

asman prize yotam 1

זוכה :

יעקב שביט

סיפור :יותם וההיפופוטם "

סיפור על  עימות בין הורים לבין בנם שהביא סוס יאור לדירה..

תוכלו לקרוא את הסיפור "יותם וההיפופוטם " ב"יקום תרבות " כאן.

נימוקי צוות השופטים אוריאל אופק אדיר כהן ורינה ליטוין :

בסיפור יותם וההיפופוטם חברו כל הסגולות הטובות של סיפור ילדים מעולה :נושאו מארג ידידות בין ילד וחית שעשועים –לקוח מעולם הילדות ,כאשר מציאות ודמיון שלובים בו באיזון מאופק ונבון.

עלילת הסיפור –עימות בין הילד יותם לבין עולם המבוגרים ,המבקשים להחזיר את סוס היאור מין הדירה אל גן החיות –כובשת לב במקוריותה ובשפע התיאורים המרנינים והמפתיעים אשר בה.

הסיפור כתוב בשפת ילדים בהירה ורעננה שנמזגו בה הפשטות הטובה עם רמה ספרותית נאותה ,שיש בה גיבוש וליטוש ,בזכות אלה ייהנה הקורא הצעיר לא רק מן הסיפור המבדר אלא גם מסגנונו התוסס ורב החן.

גיבורי הסיפור –עם יותם וההיפופוטם במרכזם –צוירו ביד אמן בוטחת בקווים מעטים ומרומזים ,המציגים דמות שלמה וחיה .הקורא הצעיר מתועד מיד אל יותם ,שהוא כה דומה לו עצמו ,מזדהה עימו ותודות לכך חש עצמו שותף בעלילה –שעל אף היותה אבסורדית היא אמינה ומציאותית בעיניו.

ואחרון חשוב –הסיפור רווי הומור מרנין ,החיוני כל כך בספרות ילדים.זהו הומור תמים ושנון כאחד שיש בו שמחת חיים ולגלוג סלחני המצאות משעשעות ומשחקי מילים והוא מעניק לסיפור את ייחודו הנדיר.

הופיע כספר :

יותם וההיפופוטם /   איורים רות צרפתי   תל-אביב :   יריב,   1977.

ashman prize yotam and the hipopotam 3

איור זוכה פרס מהספר "יותם וההיפופוטאם" מאת רות צרפתי.

הערה :המאייירת רות צרפתי זכתה לציון לשבח על איוריה לספר זה מטעם פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק.

ציון לשבח מטעם וועדת פרס אשמן 

דורית אורגד  על סיפורה "גם אהוד ברצים ".

סיפור על ילד עיוור.

נימוקי צוות השופטים :"גם אהוד ברצים זכה לציון לשבח על היותו סיפור חושפני נוגע ללב זה מתמודד באומץ לב בבעיה כאובה –מאבקו של ילד נכה ( עיוור) על השתלבותו בחברה הבריאה ויציאתו לדרך של עצמאות.הסיפור כתוב בכישרון ,הוא מעורר מחשבות ומעניק לקורא הצעיר מניסיון חייו המפרה של המבוגר.

"גם אהוד ברצים " הופיע שוב בקובץ הסיפורים    "לאהוב את נינה". המאייר הוא אהרון שבו.הוצאת "ספריית מעריב," 1991.

הערה: .הסיפור "גם אהוד ברצים"  שימש במשך שנים כבסיס לתוכנית לימודים  לילדים עיוורים.

תוכלו לקרוא את "גם אהוד ברצים " ב"יקום תרבות " כאן.

תשל"ח  1978

כרך כ"ח

נשלחו לתחרות  70 סיפורים בידי 55 סופרים.

זוכות

  1. נעמי וישניצר

הסיפור "גראטל".

סיפורן של שתי משפחות וילדיהן.אחת מהן משפחה הולנדית שאביה הוא אתלט הבא לבקר את עמיתו בישראל. סיפורו של מפגש –שתחילתו זרות של מבוגרים ,קנאת ילדים ,הבדלי מנהגים וסופו בעקבות טביעתה והצלתה של הילדה ההולנדית גראטל  ידידות וחיבה.

נימוקי צוות השופטים  אורציון ברתנא ,מנחם רגב ומשה בן שאול :

בסיפור זה מחפה היחס האנושי ,העזרה לזולת ,החום והרכות על העדרן של המילים.נושא הסיפור וגיבוריו,ילדים כמבוגרים ,יש בהם ייחוד ,צבע מקוריות ,כשמעל לכל מרחפת רוח טובה של טבע וכפר.

  1. מינה איתן

 הסיפור "הפילים של מומה ".

סיפורו של זיכרון רחוק , של אירוע שהתרחש בעבר ועלה בזכרון ברגע אחד ומהיר של פגישה בלתי צפויה. סיפורה של סיכת פלסטיק קטנה ובה שני פילים אדום ולבן שנגנבה. הדמויות לא כולן מלאכים.

נימוקי צוות השופטים :הסיפור עוסק ברוע ,עצב וידידות מאכזבת.בסיפורה של מינה איתן כנות רבה ,ריגוש ,חוש טוב למתח ומבנה סיפורי נאות.

זכו לציון לשבח:

אולגה סיפורה של ילדה מדמשק מאת מזל וויגרט.הופיע כסיפור בן שני חלקים.

הסנדלר הנועז מאת אירנה ליבמן

אבא של לולו ( סיפורו של בועז) מאת אורי שטנדל.

סיפור על ילד שאביו מסתבך במעשי פשע.

תש"ם

הארץ שלנו כרך ל' .1980

נשלחו כ-100 סיפורים לתחרות בידי 79 סופרים.

ashman prize magen

הזוכה :רבקה מגן

 הסיפור "הצמיד של אופירה "

הופיע

הארץ שלנו 24.6.1980

הופיע בספר :

הצמיד של אופירה /  איורים שמואל כץ   תל-אביב :   עם עובד,   תשמא 1981

 סיפור על ילדה הנחשדת שלא בצדק בגניבה .מבוסס על אירוע אמיתי בילדותה של המחברת.

" נימוקי צוות השופטים  המשוררת אנדה עמיר והסופר משה גיורא :

הסיפור "הצמיד של אופירה" "כתוב בכישרון ספרותי בולט ומעורר ,מתחילתו ועד סופו ,רגש של הזדהות ,עם הקורא בו בלב הקורא. הדמויות הן של גיבורת הסיפור והן של האחרים ,מצוירות בצורה מוחשית ,וכל אחת מהן מעוררת עניין והבנה לתגובותיה המיוחסות לה.

גם דמותה של אופירה הגאוותנית וגם של נירה הנחשדת בגניבה ,שלא בצדק. ..בלי ספק יש לסיפור גם ערך חינוכי רב,וכל קורא יחשוב פעמיים לפני מעשה "מתיחה " כלשהוא ,שיש בו כדי להחשיד את זולתו ולגרום לו עול על לא אשם בו. חומרת התוצאה של מעשה מ"מתיחה " כזאת בסיפור "הצמיד של אופירה " ייזכר היטב בליבם של הקוראים ועל כן יש בפרסומו בעיתון לבני הנעורים,וגם במתן הפרס על שם אשמן הצדקה רצינית ביותר".  "..

זכו לציון לשבח :

דוד גרוסמן

הפתק נשלח בשיעור

הארץ שלנו גליון 42

תלמידים מסתכסכים עם המורה שלהם ו למרות היחסים הקרובים והפתוחים עימו משלימים עימו לאחר ביקור בביתו .

מינה איתן

חולצת הספורט של הנבחרת "

הארץ שלנו גליון 43

תשמ"ב

הארץ שלנו כרך לב

נשלחו סיפורים בידי 71 כותבים.

זוכות :

דורית אורגד

"סוכת הגפנים של פאינדו "

הארץ שלנו גליון 42 6.7.82

מופיע בקובץ "משפטו של המלך רובוסטה" אור יהודה : ספרית מעריב, 1995

orgad robsta 1orgad robosta 2

נימוקי  צוות השופטים עודד בצר יושב ראש הצוות  ,טניה הדר ושלום כתב  :

"באגדה "סוכת הגפנים של פיאנדה "מתארת הסופרת דורית אורגד שתי עלמות ולהן שם זהה –פיפה –לאמור יפהפייה.את האחת חנן הטבע ביופי גופני ואילו האחרת אינה יפת תואר אלא יפת אופי .שתיהן אוהבות את הרועה פיאנדו .ומבקשות את קירבתו. באגדה זאת הצליחה דורית אורגד לספר בשפה נאה סיפור קסום בעל אמת פנימית ומלא ערכים כלל אנושיים .דורית אורגד  הצליחה להעניק לנו חוויה יפה באמת באגדה יפהפייה.

ashman prize gerda cohen

גרדה כהן

"אחוריים של חמור "

הופיע בספר

אחורים של חמור  איורים, טובית אלמליח>  תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ז 1986

סיפור משעשע על חמור, על קלרה – הילדה החדשה מארצות הברית ועל עוד ילדים שגונבים את ההצגה.

נימוקי השופטים :

"סיפורה של המספר גרדה כהן "אחוריים של חמור " הוא סיפור שכולו ריאליה ומעוגן היטב במציאות הישראלית .כתוב הוא בהומור אם כי כלל אינו חסר מאבקים רציניים בין המשתתפים בו.

זהו סיפור על קליטת עולה חדשה בחברתה ילדים של הקיבוץ ,או ליתר דיוק על אי קליטתה .חברת הילדים בקיבוץ סגורה ומסוגרת וקשה לחדור לתוכה .חוכמת אחד הילדים וטוב לבו מביאים למפנה מפתיע ולפתרון חיובי של הבעיה.

בסיפורה של גרדה כהן מורגשת אמת פנימית.זהו סיפור נכון ונבון. הדמויות אמיתיות ותגובותיהן אמיתיות.יש כאן מתח פנימי ומוסר השכל.  סופו של הסיפור יכול היה להיות אחרת לגרמי ורק הודות לתבונתו של האחד באה הבעיה המוצגת על פתרונה הטוב ,ללמדנו שתדיר חייב להיות אחד מוליך אל הטוב והרצוי בשל כל אלה סבורה הועדת השופטים כי "אחוריים של חמור הוא סיפור מעולה".

תשמ"ד

הארץ שלנו כרך לד 1984 

נשלחו 90 סיפורים קצרים בידי שישים סופרים.

זוכה :

ashman prize mina eitan

מינה איתן

"נעשה ממך גבר"

הארץ שלנו 10.7.84 גליון 45

הופיע בספר :

  • נעשה ממך גבר הוצאת מסדה  ,1995 ,

סיפור ידידות של גיורא ורוני, נער חולה לב, שנדרו להתגייס יחד לחיל האוויר.

נימוקי  צוות השופטים  דבורה עומר ,ישראל הר ,בני גבירצמן :

"הדברים שמצאו חן בעינינו בסיפור זה: הם העלילה הבלתי שגרתית מחיי הילדים ,נימת ההומור ,תופעת "האנטי גיבור "המנסה  למרות מגבלותיו הפיזיות להשתלב בחיי חבריו והסוף הלא צפוי.הסיפור ממזג יסודות אוניברסליים מעולם הילדים בהתבגרותם עם גוון ישראלי של "פה ועכשיו".

ב-1985 פורסמו הגליונות האחרונים של "הארץ שלנו".וכאמור למעלה הפרס לא חולק יותר.

סך הכל הזוכים היו:

יעקב שביט

דורית אורגד ( זכתה בפרס ובציון לשבח )

נעמי וישניצר

מינה איתן  הזוכה הגדולה של פרס יעקב אשמן ,היא  זכתה בשני פרסים ובציון אחד לשבח.

רבקה מגן

דוד גרוסמן

גרדה כהן

מזל וויגרט

אירנה ליבמן

אורי שטנדל.

עשרה סופרים וסופרות מהם רק שלושה גברים.

מעניינת העובדה  שמספר הזוכים הגברים בפרס לאורך שנות קיומו ( 1) וגם מספר הזוכים בציונים לשבח (2) היה בטל בשישים לעומת מספר הזוכות בפרס ובציונים לשבח (8). הזוכות אגב כללו סופרות שאני בהחלט מעריך ואף כתבתי עליהן ,כמו דורית אורגד.

ובכל זאת הסיפורים שדיברו אלי ביותר כיום כמבוגר נכתבו בידי המיעוט הגברי של הזוכים. רוב הסיפורים אם כי לא כולם  ריאליסטיים מחיי ילדים בשכונה ובקיבוץ,לפחות אחד או שניים מהם מבוססים על  זכרונות וחוויות אמיתיות בחיי המספרות.

מסקנה סופית :

קראתי שוב את כל הסיפורים הזוכים ושזכו לציון לשבח במהלך 2014  שלושים שנה לאחר חלוקת הפרס האחרון כדי לראות עד כמה השתמרו   עבורי לפחות ,מבחינת איכותם לאחר כ30-40 שנה.

שאלתי את עצמי האם הזוכים אז  בפרס אשמן  מטעם צוות שופטים ומטעם מערכת "הארץ שלנו " מבין עשרות רבות של מועמדים מדברים אלי לטעמי האישי כמבוגר היום.

אישית כמבוגר אני מוצא שהסיפור שמדבר אלי ביותר כיום הוא הזוכה הראשון בפרס והיוצא דופן ביותר   "יותם וההיפופוטם "של יעקב שביט   אותו אני מחשיב כטוב והבולט בין כל זוכי פרס יעקב אשמן בעיקר הודות להומור הסוריאליסטי שלו שאין למצוא בזוכים האחרים.

עוד סיפורים   בולטים בעיני  בעיני היו הסיפור זוכה הציון לשבח של דורית אורגד "גם אהוד בזוכים " אחד הסיפורים הראשונים  בשפה העברית שעסקו בילדים בעלי מוגבלויות ללא כל התנשאות מתוך הבנה אמיתית לעולמם..

וסיפורו   של הסופר המפורסם היום  דוד גרוסמן "הפתק נשלח בשיעור" ,על מורה שמקיים יחסים ישירים  ופתוחים עם תלמידיו שמעורר את זעמם ,שזכה לציון לשבח של ועדת הפרס אבל לא בפרס עצמו.ייתכן שזהו הציון הספרותי הראשון שבו זכה גרוסמן בקריירה שלו ( אך בהחלט לא האחרון).

שאר הזוכים עוררו את ענייני הרבה פחות. קראתי אותם גם בזמן אמיתי ועד כמה שאני זוכר התוצאה אז הייתה זהה.

לעניות דעתי מבין כל הזוכים היה זה "יותם וההיפופוטם"  שהיה הקרוב ביותר ברוחו לרוח ספר  הילדים הקלאסי של יעקב אשמן "לולו ".

ashman prize yotam 2

העטיפה האחורית של "יותם וההיפופוטאם". ציירה רות צרפתי.

ביבליוגרפיה

מאמרים  כלליים על פרסים בספרות הילדים העברית

אפרים תלמי  'פרסים בספרותנו לילדים', ספרות לילדים ונוער חוברת  ב (חשוון תשל"ה).ע' 21-26.

אנונימי "פרסים בספרות הילדים "ספרות ילדים ונוער  חוברת טו מרץ 1978 ע' 58-61.

גרשון ברגסון "חתני וכלות פרס ישראל לספרות ילדים " ספרות ילדים ונוער חוב' ע' 4-6  מב-מג ינואר 1985

כתבות על חלוקת פרס אשמן שפורסמו לאורך השנים ב"הארץ שלנו".

כתב "הארץ שלנו ""פרס אשמן הוענק על ידי הארץ שלנו "הארץ שלנו  כרך כו חוברת 45 תשל"ו 1976  ע' 4-5,9

אברהם נווה "מה קובעים הילדים בעתון ילדים "הארץ שלנו כרך כח גליון 44 11.7.1978.ע' 4-5.

 

אורה פז  "אשמן לימד לראות ביושר ולכתוב בכישרון " הארץ שלנו כרך ל תש"מ גליון 41 24.6.1980 ע' 4-5,15.

 

 

אנונימי "הפרס האמיתי של דורית וסיפורי האמת של גרדה"  הארץ שלנו חוברת 41  כרך ל"ב תשמ"ב 1982  ע' 4-5

אנונימי "90 סיפורים ,60 סופרים פרס אחד "הארץ שלנו כרך ל"ד גליון 45 1.7.1984 ע' 4-5,10.

241

סקירה על זוכי פרס "זאב" לספרות הילדים :

אלי אשד מצב ספרות הילדים בארץ בראשית המאה ה-21"המולטי יקום של אלי אשד

וראו עוד על יעקב אשמן כסופר קומיקס

לוחם על עברי