ארכיון תג: "הארץ שלנו"

ימי קרתגו האחרונים- סיפור קומיקס על פי אמיליו סלגרי מאת עמנואל וודרוניק

מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו-אניקלופדיה "עולם התרבות " שנות השישים.

שחזור של קרתגו והנמל שלה מתוך "אנציקלופדיה תרבות "צייר ג'וזפה ברטולי שנות השישים.

 

אֶת קרתגו יש להחריב

"ומלבד זאת, אני סבור שיש להחריב את קרתגו" – משפטו החוזר
ונשנה של המדינאי הרומי קאטו (149-234 לפנה"ס) בסיום נאומיו
בסנאט.

וְאֶת קרתגו יש להחריב
אֶת ההעזה הגבורה הדמיון היוצר כשרון ההמצאה אָמנוּת הקרב התנופה
וְאֶת קרתגו יש להחריב
המאיְמים עלינו ממעוף פילי המלחמה
וְאֶת קרתגו יש להחריב
הקוראים תִגר על אימפרית האפרוריוּת והבינוניוּת הנמשלת בידינו
וְאֶת קרתגו יש להחריב
אֶת דהרת הסוסים השועטים
אֶת מהירות התנועה המסחררת, המפתיעה,
אֶת תכסיסי הקרב המבריקים, החדשניים,
אֶת חָכמת הקרב וברקו, אֶת גאוניוּת המלחמה.

וְאֶת קרתגו יש להחריב.

חיים ספטי

לפניכם סיפור  היסטורי   של  סופר ההרפתקאות האיטלקי הידוע אמיליו  סלגרי  מחבר סיפורי הפירט המלאי סנדוקאן וספרים רבים אחרים  שתורגמו לעברית.

   

,תחריט של אמיליו סלגרי סופר ההרפתקאות האיטלקי הידוע

  הסיפור   הזה  Cartagine in fiamme על המאבק  הסופי בין רומא והעיר קרתגו כפי שהוא משתקף בחייהם של בחור ובחורה שבמקור הופיע כספר באיטלקית -1908   ( לאחר שכבר פורסם בהמשכים במגזין איטלקי ב-1906) תורגם לעברית  בניגוד לשאר ספריו של סלגרי  רק כסיפור קומיקס,אם כי הוא סיפור ידוע למדי באיטליה. בין השאר הוא שימש כמקור השראה לסרט  האילם  המפורסם קביריה מ-1914  הנחשב לאפוס ההיסטורי החשוב הראשון בקולנוע העולמי  שבו הופיעה לראשונה הדמות של  הגיבור אדיר הכוח מצ'יסטה

.התסריט של "קביריה " אמנם יוחס למשורר הידוע גבריאל דאנונצ'יו דמות ידועה ומוערכת לעין ערוך יותר  בספרות האיטלקית מאמיליו סלגרי סופר ההרפתקאות לנערים ולמבוגרים. 

אבל מעריציו  המרובים של סלגרי באיטליה טענו וטוענים  בזעם שהרבה   ב"קאביריה" נלקח מספרו של סלגרי בלי לציין זאת והסרט המפורסם  הוא לא יותר מפלגיאט. 

פוסטר הסרט "קביריה" מ-1914 שקיבל השראה רבה מ"ימי קרתגו האחרונים " בלי לציין זאת.

הסיפור הנוכחי בכל אופן לא מתרחש  כמו "קאביריה" בימי חניבעל והמלחמה הפונית השנייה הידועים למדי ברומנים וביצירות שונות אלא בימי המלחמה הפונית השלישית שבסיומה נחרבה העיר הפיניקית קרתגו ( אמנם לא לתמיד ) .

והי כנראה היצירה הספרותית הבולטת היחידה על רקע מלחמה זאת.ומכיוון שסלגרי הוא איטלקי פטריוט גאה המחשיב את עצמו כצאצא גאה של הרומאים  הסיפור הוא פרה רומאי ואנטי קרתגני .

הקרתגנים מוצגים כמקריבי קרבנות אדם צמאי דם  לאל מולך שמגיע להם כל מה שהם חוטפים מהרומאים כולל השמדת עירם הגדולה.

עטיפת ספרו של אמיליו סלגרי.

בין השאר הסיפור זכה לעיבוד קולנועי איטלקי ידוע בשנת 1959 שבו מופיע השחקן האיטלקי "טרנס היל "( מריו גירוטי )  בתור לוחם קרתגני שנה לאחר שהופיע בסרט היסטורי מקביל על חניבעל .

לימים הוא  נודע ככוכב סירטי "טריניטי " כאקדוחן נודד . ה היה אחד מתפיקידיו המפורסמים ביותר לפני שהפך ל"טריניטי".

הסרט נחשב לאחד הסרטים ההיסטוריים החשובים והשאפתניים ביותר של התקופה.עבור ההפקה שילמו מיליון לירטות איטלקיות סכום עצום לאותה התקופה ,היו בו כ3000 ניצבים ובין השאר בנו פסל ענקי עבור סצינה במקדש האל מולך של קרתגו.

השתמשו  בסרט זה בכל מיני מוצרים שהשתמרו מהסרט המפורסם "בן חור" של ויליאם ויילר והם נשרפו במהלך ההפקה.

הסיפור עובד ואוייר בידי האמן הארגטינאי ישראלי עמנואל וודרניק שפירסם אותו במקור בארגנטינה ולאחר עלייתו לישראל והפיכתו לקיבוצניק פירסם אותו בהמשכים  ב-1983 בשבועון הילדים   הארץ שלנו  כרך ל"ג חוב 22-41 15.2.1983  12.17.1983 ב-20 חלקים   ).

עמנואל פירסם  במשך כשנתיים לא פחות מעשרה סיפורי קומיקס שונים ב"הארץ שלנו" כולם עיבודים של יצירות ספרות שכנראה הכין אותן עוד בארגנטינה.ובהן עיבוד של סיפור נוסף של סלגרי שידוע בעברית בשם "איש האש" לצד סיפורים ידועים כמו "אחרון המוהיקנים " ו"אי  המטמון " וסיפורים ידועים פחות מפרי עטם של סופרים כמו ז'ול ורן וג'ק לונדון ואחרים.

לטעמי  זהו  הטוב בכל סיפוריו של עמנואל.

הסיפור המקורי של סלגרי לא תורגם מעולם וכך עיבוד זה לקומיקס הוא ההופעה היחידה שלו בעברית.

בסיום כנספח יש סקירה על ההופעות של העיר קרתגו ושל גיבורה חניבעל ( שאמנם פעל במלחמה הפונית השנייה לא השלישית ) בספרות העברית.

#

  1.  

#

241

 

241[

 

241

 

241\\

 

241

 

241\\

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

 

241

מתוך הספר "תולדות העולם לבני הנעורים "

צפו בסרט "קרתגו בלהבות " מ-1959 בכיכובו של טרנס היל 

צפו בסרט ההיסטורי "קביריה" מ-1914 שקיבל השראה מ"ימי קרתגו האחרונים" :

 

 

קראו גם על קרתגו מאת בבלוג זה  :

שלמבו .שיר על קרתגו מאת מיה בז'ראנו

מחזור חניבעל מאת חיים ספטי

מחזור חניבעל גרסה ראשונה

מסע המוות של חניבעל  מאת חיים ספטי

העיר קרתגו וחניבעל  בספרות העברית :

בעבר חניבעל וקרתגו היו פופולאריים מאוד בספרות ובתרבות העברית .וזאת הודות לאנשי התנועה הכנענית שראו בהם "עברים קדומים"   אבותיהם האציליים וההרואיים של העם העברי המתחדש שקם במדינת ישראל.

המעריצים הגדולים של קרתגו בתרבות ובספרות העברית היו החוקר של צפון אפריקה נחום סלושץ ואחריו המשוררים יונתן רטוש ואהרון אמיר .

היו כמה שנות שיא של הערצת חניבעל בספרות העברית בין 1962 ו-1964 כאשר במקביל יצאו כמה ספרים שונים על קרתגדו ועל חניבעל .

מדוע דווקא אז? אולי כי אז עלה לאקרנים סרט נשכח היום  על חניבעל ואולי כי אז היגיעו לשיאן כמה מגמות תרבותיות והתנועה הכנענית"היגיעה אז לשיא הצלחתה בהפצת רעיונותיה  דרך המגזין הספרותי "קשת "ובאמצעים אחרים..

זאת למרות שהקרתגנים הקריבו קורבנות אדם ( נושא שנוי במחלוקת אבל היום נראה לאחר חפירות שאין ספק בזה) וסחרו בעבדים ( כמו הרומאים בעצם ).אבל מהדברים החמורים האלו העלימו עין.

לאחר מכן חלה ירידה דרסטית בעניין בפיניקיה וקרתגו ובחניבעל להוציא שיר ידוע אחד של מיה בז'ראנו על שלמבו אחותו של חניבעל .

רשימת ספרים על קרתגו בספרות העברית

תרגומים של ספרי היסטוריה

תולדות רומא / טיטוס ליוויוס ; תרגמה מרומית שרה דבורצקי ; הקדים מבוא דוד אשריוהוסיף הערות ישראל שצמן., ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ב.

מלחמות חניבעל :   תולדות רומא מאז ייסוד העיר : ספרים 30-21 /טיטוס ליוויוס ; תרגום מלטינית וכתיבת הערות ונספח: משה ליפשיץ ; כתיבת מבוא: יונתן פרייס ; עריכה מדעית: נורית שובל ; עריכת לשון: דליה טסלר  רושלים : כרמל, תשע"ה 2015

פוליביוס  היסטוריה /  תרגם וכתב מבואות – בנימין שימרון'  ירושלים : מוסד ביאליק, 1991

קורנליוס נפוס  , 100?-32? לפנה"ס    חיי חניבעל /   הסביר ע. גלבוע .  ירושלים :   הפקולטה למדעיהרוח, החוג לרומית,   תש"ך 1960

תאודור מומזן דברי ימי רומא /  כרך א'

מהדורה א הוצאת שטיבל 1935.

מתורגמים בידי ד"ר צ' ויסלבסקי, ד' קלעי וד"ר צ' רודי ; ערוכים בידי פ' לחובר וד"רצ' ויסלבסקי.

מהדורה ב' הוצאת מסדה תש"ז 1947

מתורגמים בידי צ. ויסלבסקי, ד. קלעי וצ. רודי

מהדורה ג' , ערוכים בידי א. שליט  כרך א'  מסדה תשכ"א

, פ. דונאר     סקפיון אפריקנוס :   המאבק על השלטון בים התיכון /     עברית: ישראל פישמן ; עם 10 ציורים מעשה ידי הציר בלינטתל אביב :   סיני,   [1949

הרולד לאמב  חניבעל :  האחד נגד רומי /  תרגמה שולמית חן,מערכות ,1964

 

בזיל הנרי   לידל-הרט,   סקיפיו אפריקנוס הגדול מנפוליון / עברית אמציה פורת    [תל אביב] :   מערכות,   תשכ"ט 1964

על מנצחו הרומאי של חניבעל.

  מדלין   הור-מידן    גדולתה ושקיעתה של קרתחדשת :   המעצמה הימית הראשונה,תרגום יונתן רטוש  /    תל-אביב :   מ. מזרחי,   1964

ז'ילבר וקולט שרל-פיקאר  חיי  יום יום בקרת-חדשה בימי חניבעל : המאה הג' לפנה"ס  ; תרגום משה אלטבאואר,    תל אביב : עם הספר, 1964

חניבעל / פטריק נ' האנט ;חניבעל  מאנגלית: עמנואל לוטם ; עורך התרגום: אריה אורן.ראשון לציון : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2020

תקציר :

"במאה השלישית לפנה"ס היתה קרתגו השליטה הבלתי-מעורערת במסחר באגן הים התיכון, עם מושבות מספרד ועד סיציליה. כשהרפובליקה הרומית שהחלה לצבור כוח אתגרה את מעמדה של קרתגו באזור, המפקד העליון של קרתגו, חניבעל, הוביל את הקרב עד רומא. כשהוא גובר על כל הצבאות שנשלחו להדוף אותו, היווה חניבעל איום על רומא עצמה לפני שהוכרע לבסוף באחד הקרבות האפיים ביותר בעולם העתיק. הביוגרפיה המעמיקה הזאת מעוררת לחיים את המפקד הדגול שחצה את האלפים עם פילי מלחמה, מן ההישגים הראויים ביותר לציון בהיסטוריה הצבאית העולמית

ספרי היסטוריה מקוריים

נחום סלושץ אוצר הכתובות הפניקיות :   אוסף שירי ספרות כנען /    סדרת מחקרים לשוניים ,  תל-אביב :   מוסד ביאליק, וועד הלשון העברית   תש"ב.1942/

נחום סלושץ    ספר הים :   כבוש הימים בהיסטוריה /    תל-אביב :   החבל הימילישראל,   תש"ח

אליעזר לאוני תולדות מלחמת חניבעל עם הרומאים :   ((התמודדות עמי-שם, דוברי עברית, עם הנשר הרומאי)) /    תל-אביב :   ראם,   תש"י 1950 .

 הרמן, צבי    עמים, ימים, אניות /    תל אביב :   מסדה,   (1962  מהדורה ב'  תל אביב :   דביר,   תשנ"ג 1993

, פנחס צבי הרמן    קרטגו המעצמה הימית    תל-אביב :   מסדה,   1963

רומנים היסטווריים מתורגמים

גוסטב פלובר שלמבו :סיפור מפורסם על קרתגו לפני המלחמה הפונית השנייה.

תורגם לעברית פעמיים :

 

; תרגם מצרפתית נחום סלושץ,  ורשה : א"י שטיבל, תרפ"ב 1922

תרגום שני :

 גוסטב פלובר שלמבו /  עיטורים – אלפרד לומבארד  תרגום אריה חשביה  תל אביב :   לדורי,   [1967

על פי ספר זה נכתב שיר של מאיה בז'ראנו.

מיה בז'ראנו "שלמבו " עכשיו מספר 35-36 1977 ושוב בעכשיו 43-44 1980.

השיר שלמבו תורגם לאנגלית  על ידי לינדה זיסקוויט   וברברה הרשב, פורסם  ב: TELAVIV      REVIEW מס'  1  שערך גבריאל מוקד  ויצא בשנת לאור בשנת 1988

קיראו אותו ב"יקום תרבות " כאן.

מירקו ילוסיך חניבעל :   ספור היסטורי /  עברית – אבינועם  חיימי-כהן   תל אביב :   נ' טברסקי,1951.

 מרי דולן     הקרתגני :   חניבעל מקרתא חדתא /    עברית אביבה אגמון תל אביב :   עמיחי,   תשי"ט.

יצירות מקוריות על חניבעל וקרתגו

שאול טשרניחובסקי "חניבעל " .שיר מ-1921

חנִיבַעַל / שאול טשרניחובסקי

 

יוֹם גְּדוֹלוֹת אָז וְיוֹם הֲרַת עוֹלָמוֹת בָּאִים:

אִם רוֹמָא תְהִי הַכֹּל אוֹ קַרְתָּא-חַדְתָּא אֶפֶס?

בַּכַּף הָאַחַת – שֵׁם, בַכַּף הַשְּׁנִיָּה – יֶפֶת,

וּבְיַד הַגְּזֵרָה הִיא שְׁתֵּי כַפּוֹת הַמֹּאזְנַיִם.

הָיִיתָ אַתָּה שַׂר שֶׁל שֵׁם, נֵץ גְּבַהּ-עֵינָיִם

בֵּין תַּרְנְגֹלֵי-לוּל וְשֶׂכְוִים לְמוּדֵי רֶפֶת,

הוֹי בּוֹנֶה מִגְדַּל-עֹז עַל מַסַּד חוֹל וָגֶפֶס:

הַכְּנַעֲנִי – תַּגָּר-סְתָם, יִשְׂרָאֵל – עַם תַּנָּאִים!

בֶּן-רוֹמָא, שׁוּר הָהָר, הִסְתַּכֵּל בְּעַרְפִלָּיו,

שָׁם חַנִּיבַעַל בָּא, פָּרָשֵׁי-לוּב בְּחוֹל-עָב?

אֱמֹר לְלִבְּךָ הָס, וְתִּשְׁמַע נַחֲרַת פִּילָיו…

אַךְ עֵינֵי נִינֵי-צוֹר בְּאֵשׁ-כִּילַי מוֹצְאִים סְפוֹרוֹת

לַהוֹן שֶׁל טַבְּעוֹת-פָּז, – גִּבּוֹרָם מוֹדְדָן בְּדָלְיָו;1

יְצַו – וְעָרָיו הֵם יַנְחִילוּ שְׁמוֹ לְדוֹרוֹת – – –

אודיסה, 1921


יוסף אריכא _(עורך )  גבורים במערכה :   פרשיות חייהם ותקופתם באספקלריה ספרותית והיסטורית /  אייר מ.אריה .    תל-אביב :   עמיחי,   תשט"ו 1955

יצחק שלו "חמילקרת ברקא משביע בניו " שיר .מופיע ב"גיבורים במערכה. 1955.

ב.מרדכי  (מרדכי ברתנא ) "יד לאחי חניבעל " שיר מופיע ב"גיבורים במערכה" . 1955.

יצחק קצנלסון  כתבים אחרונים תש"ג-תש"ד. —    עין חרוד : הקיבוץ המאוחד, 1947.כולל את המחזה "חניבעל ".

"

 צבי הרמן ,( 1915-1999)    זכרונות חניבעל :   רומן /

מהדורה ראשונה : תל-אביב : זמורה, ביתן, תשמ"ח 1988

מהדורה שנייה   תל אביב :   ירון  גולן,   תשנ"ח 1998

עימנואל וודרובניק  ימי קרתגו האחרונים. על פי אמיליו סלגרי  ( הנ"ל היה מחבר איטלקי ידוע של סיפורי הרפתקאות כמו סדרת סיפורים על הפירט המלאי סאנדוקאן. רבים מסיפורים אלה תורגמו לעברית ) הארץ שלנו כרך לג 1983 . סיפור היסטורי  על המאבק בין רומא והעיר קרתגו המלחמה הפונית השלישית . . לטעמי הטוב בכל סיפוריו של עמנואל.הסיפור המקורי של סלגרי לא תורגם מעולם וכך עיבוד זה לקומיקס הוא ההופעה היחידה שלו בעברית.

אלישע גלזר     ימי אטלנטיס האחרונים :   רומן כפול    תל-אביב :   י. גולן,   1995

סיפור על גילויה העכשווי של אטלנטיס ותיאור חורבנה   וזיהויה עם קרתגו .

 

קיראו את "שלמבו " ב"יקום תרבות "

יובב ( שם בדוי של עמוס קינן ) טרזן וחניבעל האחרון.  סדרת עלילות טרזן  כרך 1 מספר 13 . הוצאת הקרנף

טרזן איש הג'ונגל  מגלה שתי ערים אבודות באפריקה. אחת של צאצאי קרטגו ואחת של צאצאי רומא. הרומאים משמידים את הקרטגנים במלחמה וטרזן משמיד את  הרומאים. שורד רק קרטגיני אחד שמתקיים כמוכר עתיקות בניירובי

אנונימי סדרת "עלילות טרזן " כרך א' תש"ך 1960 .

אין לבלבל סדרה זאת  עם הכרך הראשון של הוצאת הקרנף שנקרא "עלילות טרזן" וחוברות 1-2 בהוצאת הפיל שנקראו "עלילות טרזן" .

  1. טרזן וצאצאי הקרתגינים. טרזן נתקל בעיר תת קרקעית בה שוכנים צאצאי קרתגו הקדומה ששואפים לכבוש את העולם באמצעות הטכנולוגיה המתקדמת שלהם

ראו גם

קרתגו בויקיפדיה 

חניבעל בויקיפדיה

קרב במלחמה הפונית השלישית. אנציקלופדיה תרבות 

 תמונה מאנציקלופדיה "עולם התרבות "-העולם ראשיתו ועד ימינו".

מסתרי הדרקון האדום סיפור קומיקס קלאסי : כתב יריב אמציה הוא פנחס שדה צייר גיורא רוטמן

 

 

לפניכם סיפור שאני מחשיב אותו כאחד מטובי סיפורי   הקומיקס שפורסמו אי פעם בשבועון הילדים "  "הארץ שלנו " בתקופת השיא שלו אמצע שנות השבעים כאשר סיפורי הקומיקס שבו היגיעו לשיאים של אורך ותחכום בכתיבה ובויזואליה.

הסיפור הזה הוא אחד הסיפורים המצויירים  הארוכים והשאפתניים  ביותר שפורסמו אי פעם ב"הארץ שלנו " לא פחות מ-33 חלקים יותר מכפול מרוב הסיפורים שפורסמו שם.וזהו סיפור הריגול הדרמטי והמרתק ביותר שהם פירסמו אי פעם.

המחבר פנחס שדה כתב כבר סיפור בסיגנון הזה בשם "יואב וכרמלה בעקבות הדרקון השחור "ב-1969  שהוא בעל עלילה דומה אבל הרבה פחות מתוחכמת.

והציורים  של דריאן אדר הם פחות טובים ממה שיש כאן. 

כאן שדה מגיע לשיאו. 

יש כאן גיבורה נשית הנערה רזיה  שהיא אחת הגיבורות הנשיות הראשונות בסיפור קומיקס עברי.  לרוב בסיפורי הקומיקס ב"הארץ שלנו". לא היו דמויות נשים כלל אם כי היו יוצאי דופן אבל מעולם לא כיכבה גיבורה בסיפור קומיקס כמו שהיא מככבת כאן. 

אציין שלדעתי הדמות של הגיבורה רזיה   מבוססת ישירות על בת זוגו של פנחס שדה בתקופה שבה פורסם הסיפור המשוררת חבצלת חבשוש שעימה  היה לו רומן סוער ביותר שעליו נכתב רבות.וכידוע היא התאבדה לבסוף. 

לכאורה מיותר לציין אבל יש צורך לאמר זאת שבאמצע שנות השבעים היו נורמות שונות ממה שיש היום בעשור השלישי של המאה ה-21. לכן יש סצינות בסיפור של הנערה מותקפת  ואחרות ועצם הקשר בין נערה צעירה וסוכן חשאי מבוגר  שהיום כנראה לא היו עוברים את הצנזורה. אז הם היו בתחום המותר. 

העלילה : סוכן החשאי יורם והנערה התיכוניסטית רזיה  נאבקים בארגון פשע טרוריסטי  סיני שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט  בעולם או להשמידו. לשם כך הוא חוטף מטוס נוסעים .

כמובן בתקופה שבה פורסם הסיפור חטיפות מטוסים היו דבר שבשיגרה .היום לעומת זאת הן נדירות ביותר אם בכלל. 

שדה אהב את הגיבורים וכתב עליהם שלושה סיפורי המשך : 

הקופסה התורקית"

"המסכה הצוחקת " . 

ו"חולות אדומים "סיפור השיא שהוא גם הסיפור המסיים של פנחס שדה ככותב קומיקס ועוסק במלחמת יום הכיפורים.

. תוכלו לקרוא אותו ב"יקום תרבות" כאן.

 

אז הנה הוא : 

"מסתרי הדרקון האדום " . 

כתב יריב אמציה ( פנחס שדה) 

צייר גיורא רוטמן .

הארץ שלנו  כרך כג , 1972-1973. חוברות 1-33.ב-33 חלקים 

 

 

 

 

 

 

סוכן חשאי דן גולן במבצע תת מימי מאת אשר עין דור דיקשטיין

 

 

הסוכן החשאי דן גולן גיבור "דן גולן בקהיר "  חוזר בסיפור  נוסף מ"הארץ שלנו"  משנת 1965.

  הפעם הצייר אשר עין דור  דיקשטיין לבדו כתב את סיפור ההמשך לסיפור זה "מבצע מימי של דן גולן " בחוברות 47-54 של "הארץ שלנו"  כרך טו.

הסיפור מזכיר ולא במקרה את הסרט של ג'ימס בונד "כדור הרעם " שהיה  שובר קופות גדול באותה השנה.

 

 

מדוע פנחס שדה הוא "אמציה יריב " לא כתב את הסיפור גם הפעם לא ברור.

אולי השניים הסתכסכו? 

לימים הסיפור הופיע גם במגזין "בוקי" שאותו ערך אשר דיקשטיין.תחת השם מבצע תת מימי :רן שרון. כתב וצייר אשר דיקשטיין.בחוברות בוקי מספרים  38-39.

מדוע שונה שם הסוכן החשאי מדן גולן לרן שרון? כנראה כי לפנחס שדה היו זכויות על הדמות של הסוכן החשאי דן גולן ואשר העדיף שלא להסתכסך עימו שלא לצורך.אז הוא שינה את שם הדמות.

וכבונוס אני מוסיף בסיום סיפור של עמוד אחד על דן גולן שבו הוא פוגש דמות ידועה ביותר. 

 

כבונוס הנה הסיפור המסיים על דן גולן שבו הוא פוגש דמות ידועה מאוד גיבור אחר של "בוקי" ג'מס בונד וזה מתלונן על הדמיון הרב בינהם…

 

סוכן חשאי דן גולן בקהיר מאת "אמציה יריב " הוא פנחס שדה ואשר (עין דור-דיקשטיין)

 

לפניכם אחד מסיפורי הריגול הטובים ביותר בקומיקס  העברי : עלילות סוכן חשאי ישראלי דמוי ג'ימס בונד שיוצא כנגד מדען נאצי בקהיר.

.הסיפור הזה הופיע בשבועון "הארץ שלנו" בתקופת שיא השיגאון לסיפרי וסירטי ג'ימס בונד שההשפעה שלו כמובן ניכרת בכל.

אבל חוץ מזה הסיפור מבוסס גם על פרשיה אמיתית בהחלט: 

.המרדף של אנשי "מוסד " ישראלים במצרים ומחוצה לה אחרי מדענים גרמנים נאצים לשעבר שסייעו למאמץ המלחמתי של מצרים.

וחוץ מזה הכל בדוי .

או שלא? 

"דן גולן בקהיר "

כתב "אמציה יריב" הוא פנחס שדה

צייר אשר( עין דור  דיקשטיין)

הארץ שלנו כרך טו 1965 חוברות 31-46 ב-16– חלקים.

עלילות סוכן חשאי ישראלי דמוי ג'ימס בונד שיוצא כנגד מדען נאצי בקהיר.

סיפור ראשון מתוך שניים על עלילות דן גולן

 

 קיראו את הסיפור הבא  בסדרת דן גולן "דן גולן במבצע תת מימי" 

בעקבות אוצר פרעה- סיפור קומיקס מדפי "הארץ שלנו " מאת יריב אמציה ( פנחס שדה ) ואלישבע נדל

בעקבות אוצר פרעה" מאת יריב אמציה  ( פנחס שדה )

איירה אלישבע נדל .

פורסם בהארץ שלנו כרך יג  חוברות 39-51  1963.ב-13- חלקים.

לכבוד חג הפסח המתקרב סיפורה של תגלית ארכיאולוגית מדהימה הקשורה לסיפור חג הפסח.

את הסיפור כתב לא אחר מאשר הסופר והמשורר הידוע פנחס שדה שפרנסתו הייתה על כתיבת קומיקס עבור שבועון "הארץ שלנו "תחת השם הבדוי "יריב אמציה".

נערים ישראליים מוצאים במדבר סיני  את קברו של רעמסס הרביעי שהיה כמסתבר ידידו של משה רבנו ולכן  חרט על קברו כתובת בעברית.

רעמסס הרביעי הנ"ל היה גם היה במציאות ההיסטורית ושלט גם בארץ כנען. הוא רק לא היה פרעה חשוב בניגוד לקודמו, אביו  רעמסס השלישי שהוא הפרעה שהביס את הפלישתים כשפלשו למצרים בקרבות גדולים.

לא אוכל לאמר  לצערי שזהו אחד מסיפוריו הטובים של  "יריב אמציה".

ובסיום יותר מידי ברור שלסופר פשוט נמאס או שלעורך נמאס ונתן לו הוראה לסיים מיידית.

בכל זאת יש בו עניין כשריד היסטורי של תקופתו שנות השישים של המאה ה-20.

אבל הרעיון של פרעה כידידו של משה  ולא דווקא כאוייבו הוא מעניין מעורר הירהורים.משה אחרי הכל תואר כמי שגדל בבית המלוכה המצרי.

מי  שכן רוצה לקרוא סיפור קומיקס ארכיאולוגי מצויין בכל קנה מידה מומלץ לו לקרוא את הסיפור של רותו מודן "מנהרות " העוסק בחיפוש אחרי ארון הברית המקראי .

וכשקראתי את אותו רומן גראפי עכשווי  וכתבתי עליו מאמר ביקורת גדול ב"יקום תרבות " "מחפשי הארון האבוד" חשבתי גם על הסיפור הזה כנקודת השוואה.

אני תמה אם הקומיקסאית רותו מודן קראה אותו אי פעם. סביר שלא.

 

241

 

241

241

241

241

241

 

241

241

241

241

241

241

 

 

241

 

 

 

241

 

על רעמסס הרביעי במציאות ההיסטורית קראו כאן 

פנחס שדה מחבר סיפור טרזן

הרשימה הזאת פורסמה לפני שנים באתר בשם "קולמוסנט" אתר שהפסיק להתקיים.אז הנה היא שוב.

בקרוב תעלה רשימה נוספת שגם היא הייתה ברשת  באתר על פנחס שדה ונעלמה ביחד עם האתר  על סיפורי הקומיקס השונים של   פנחס שדה ב"הארץ שלנו"  תחת שמות בדויים שונים כמו "יריב אמציה " עם קישורים לאלה מהם שהם ברשת. 

 

פנחס שדה מחבר  סיפור טרזן

"הדברים שיסופרו להלן התרחשו  לפני זמן  לא רב , בשנת 1957 , ועד כה לא הגיע שמעם לידיעת הציבור הרחב. לפי מיטב ידיעתי ואמונתי ,ספר זה מביא לראשונה בפני קהל הקוראים את פרטי הפרשה המוזרה בקשר לטרזן ,פרופסור ג'ופרי אלן-ג'ון , העלמה אליזבת , אינספקטור מק –גילן והתכנית האטומית השטנית…תכנית שסיכנה את כל העולם!

השקעתי זמן וטורח רבים באיסוף הידיעות המובאות בסיפור זה . ההתחלה הייתה מקרית לגמרי ..בשנת 1958 הזדמנתי ללונדון , והוזמנתי לסעוד בחברתו של ידיד נושן , מר ג. וילסון בראון , עורך העיתון GOOD NEWS . תוך כדי שיחה, השמיע ידידי הערות אחדות , שעוררו את סקרנותי,. ביקשתי שיספר לי את כל הפרשה, אך הוא התנצל ואמר שאינו יודע אלא פרטים מעטים . יתר על כן העניין הוא  סודי ביותר ! אך הוא יעץ לי ( ואף נתן לי מכתב המלצה ) לפנות למטה הבולשת –"הסקוטלאנד יארד" – ולנסות את מזלי. "תפנה למפקח  סיר ג'ון  מוריס"- אמר.

פניתי ל"סקוטלנד יארד ", ומפקד הבולשת (בשמעו שאני מעוניין לכתוב ספר על הפרשה ובהיותו מוקיר ספרות וסופרים ) הואיל להראות לי את כל המסמכים הנוגעים בדבר.

הללו נמצאו בתיק שחור ,המסומן בסימונים אלו X852-A TS 8.

ככל שהתעמקתי בקריאת המסמכים , גליתי שאין די בכך: ושאם ברצוני לקבל פרטים מלאים –עלי להוסיף ולטרוח. היה עלי לבקר גם את הבסיס האטומי 5X2 ולשוחח שם עם הסגל המדעי .

לבסוף עמדתי בפני התפקיד הקשה ביותר, ואף אותו ביצעתי : נסעתי לקונגו הבלגית , כדי לשמוע את  פרטי הסיפור  מפי שנים מגיבוריו הראשיים –טרזן והעלמה אליזבת אלן-ג'ונס. שלושה שבועות שהיתי בקונגו , ומיד ישבתי לכתוב את הסיפור.

אודה ולא אכחד: קוראים מסוימים ישתוממו מאוד בקראם את פרטי הפרשה. ואכן אינני מאשימם!

צמרמורת חלפה בגבי , כאשר נודע לי , לפתע פתאום , לפני איזו סכנה איומה עמד העולם כולו ( מבלי לדעת כלל ) בשנת 1957 . תודה לאל שהאיום הוסר מעל ראש כולנו , וזאת כתוצאה מעוז -נפש  עילאי , הקרבה ותבונה .

( הפתיחה לסיפור בהמשכים "טרזן ותעלומת האטום " מאת "יריב אמציה " הארץ שלנו  כרך י' , 1960 ) 

 בכרך י של המגזין לילדים "הארץ שלנו " ב-1960 הופיע סיפור בהמשכים של "יריב אמציה " הלא הוא  שמו הבדוי של הסופר הידוע פנחס שדה  ( שהירבה לפרסם במגזין סיפורי הרפתקאות בהמשכים וסיפורי קומיקס בהמשכים תחת שם זה ) בשם "טרזן ותעלומת האטום" . הסיפור היה  מלווה באיוריה של ציירת המגזין אלישבע נדל  ששיתפה פעולה עם שדה בכמה וכמה מסיפורי הקומיקס שלו . סיפור זה הוא יוצא דופן בכלל היצירות של שדה בכך שהוא סיפור מקורי על דמות ידועה  מהתרבות הפופולארית העולמית , טרזן איש הג'ונגל.

והנה כמה דוגמאות שלהם:

 

 

 

הסיפור יצא לאור שוב כספר בהוצאת "עמיחי " ב-1962 עם איורים של צייר שונה ששמו אינו מופיע בספר.אולי היה זה פנחס שדה עצמו שגם אייר ספרים.

העטיפה בכל אופן אינה של הצייר שמאייר בפנים הספר אלא כנראה של זיוה שישא אם לשפוט על סמך הסיגנון האמנותי.

 

.

 

ציורים  מפנים הספר ,אולי של פנחס שדה.

בסיפור טרזן נאבק בכנופיה של שודדי אורניום ומגלה שמאחוריה עומדת מזימה של מליונר להשתלט על העולם בעזרת קרינה רדיואקטיבית שתופעל על המין האנושי ותהפוך את רובו לאידיוטים . בסוף הסיפור טרזן מתאהב בבחורה שבה נפגש לראשונה במהלכו ( ואיננה ג'ין אהובתו ואישתו בסיפורים המקוריים)

ומתעתד להתחתן עימה.  בגרסה שהופיעה ב"הארץ שלנו " הופיעה בסיפור הקדמה ( שמובאת למעלה ) שבה מספר שדה בסגנונו של מחבר סיפורי טרזן המקורי אדגר רייס בוראוז כיצד היגיע סיפור זה  על טרזן לידיעתו, אך הקדמה זאת הושמטה משום מה ממהדורת הספר.

מעניין שבאותם הגיליונות של "הארץ שלנו " שבהם פורסם סיפור הטרזן של שדה , פורסמה במקביל גם סידרת קומיקס של  הצייר דני פלנט ( ששיתף פעולה גם הוא  כמה פעמים עם שדה כאמן לסיפורי הקומיקס שלו ) שעסקה גם היא בהרפתקאותיו של טרזן . ניתן לפרש זאת רק על ידי כך שב-1960 נהנה טרזן משיא הפופולאריות שלו אי פעם בישראל , ופופולאריות זאת בקרב ציבור הקוראים הייתה כה גדולה עד שמגזין "הארץ שלנו " המכובד החליט לפרסם לא פחות משני סיפורי טרזן שונים בגיליונותיו כדי למשוך אליו את הקוראים המרובים של  טרזן.

קטע מסיפור קומיקס על טרזן מאת דני פלנט שהוטפיע במקביל לפרסום "טרזן ותעלומת האטום" במקביל ב"הארץ שלנו". אכן הייתה זאת שנת שיא עבור טרזן בישראל!

 

שדה התבייש תמיד בסיפור זה כמו בסיפוריו האחרים שפורסמו בשמות בדויים ב"הארץ שלנו " אם כי לדעתי לא היה לו על מה. הם מראים על דמיון עשיר וכושר המצאה שאינם כה ניכרים ביצירותיו המכובדות יותר.סיפור הטרזן שלו הוא קולח , גדוש בפעולה מצד אחד ובהומור המיוחד של המחבר מצד שני . הוא בהחלט עולה על הרוב המוחלט של למעלה מ-1000 סיפורי הטרזן המקוריים שהופיעו בישראל בשפה העברית .

 מעניין שאת פרסומו חב שדה למעשה למולים שהתפרסמו בזכות סיפורי טרזן . ספרו הידוע ביותר של שדה "החיים כמשל " הופיע ב-1958 בהוצאה בשם "ששת " שמאחוריה עמד דפוס מל"ן   שנוהל בידי גלילי לוי ואחיו  בתל אביב .  הספר פורסם שם רק לאחר שנדחה בידי הוצאות מכובדות מרובות וזאת בעקבות השתדלותם של עורכיו של  שדה במגזין "הארץ שלנו " בנימין תמוז ויעקב אשמן. דפוס מל"ן הנ"ל התפרסם  באותה התקופה בראש ובראשונה כמו"ל של למעלה מ-600   סיפורי טרזן שנכתבו בידי סופרים ישראלים שונים כמו עמוס קינן , ישעיהו לויט , חיים גיבורי ורבים אחרים  מחוגי הבוהמה הישראלית והופיעו  תחת שמות הוצאות כמו "הקרנף ", "הנמר" , "הברדלס"  וכו' שמאחוריהן עמד דפוס מל"ן .דפוס מל"ן פירסם גם סדרות אחרות כמו "קפטין בלאד " ו"הספינה קפריקורן" שנערכו בידי הסופר והמתרגם אהרון אמיר כפי שהיו סיפורי טרזן של ההוצאה בראשיתם. אך  הסדרות האחרות  היו קצרות ימים בהשוואה לטרזן שהתקיים בדפוס מל"ן במשך למעלה מ-10 שנים . סיפורי טרזן היו מקור הכנסה חשוב ביותר של ההוצאה..

כך שבמידה רבה הספר "החיים כמשל " פנחס  שדה והקוראים חייבים הרבה למולים לא ידועים  אלה של  סיפורי טרזן .עם זאת לפחות עד כמה שידוע לי שדה  עצמו מעולם לא תרם חוברת טרזן לדפוס מל"ן , הוא כתב על הדמות רק עבור "הארץ שלנו".    

להלן הראיון היחיד עם פנחס שדה על הספר "טרזן ותעלומת האטום ". ועד כמה שידוע לי זוהי גם הפעם היחידה שבה דיבר בפומבי על אחת מיצירותיו  המרובות בהמשכים במגזין "הארץ שלנו " . ומראיון קצר זה אפשר ללמוד הרבה על הדרך שבה התייחס אליהם .הראיון פורסם במסגרת  במאמרו של איתן בר-יוסף "לטרזן בהגיעך לגבורות , ישר כוח"  מ"עיתון תל אביב-ידיעות אחרונות " 6 במאי , 1992.

שדה: הבט , אין לי שום יחס לטרזן , וגם כשהייתי ילד הוא לא היה גיבור שלי . יהודי שמרחף באוויר ושואג לא תפס אותי . אני העדפתי את הבלשים בפרוטה שמכרו אז . טרזן  היה בתחום השרירים, וזה לא כל כך הרשים אותי . אני אפילו לא זוכר אם ראיתי סרט שלו . העובדה ששמי מופיע ליד הפסבדונים בספריה שבה חיפשת ,מעידה רק על טמטומו של הספרן שם,לא יותר .    אני רעבתי ללחם פשוטו כמשמעו , ונאלצתי לכתוב ספרי ילדים  כדי לאכול, וברור כי לא יכולתי לחתום עליהם בשמי

בר -יוסף: "לא קראת אף פעם טרזן ולא הכרת אותו , אז איך כתבת את הספר ?"

שדה: "אני חושב שאתה פשוט מגזים בהערכה שלך לטרזן. עם כל הכבוד, לא צריך דוקטורט . בסך הכל יהודי לא לבוש , או לבוש חלקית , מרחף מעל עצים ומציל נפשות בצרה ,לא מרבה בדיבור  וגם ההשכלה יכולה לזכות בשיפור . לגבי הספר שבכתיבתו חטאתי ,אולי זו  ההזדמנות לבקש את סליחתו של טרזן , אם  אכן חטאתי ולא עמדתי בסטנדרט הראוי. אני משוחח איתך בכנות מוחלטת ובהתנצלות למרות שאיני חייב התנצלות לאיש . אבל טרזן  היה דבר תמים מאוד, נקי . אם שימחתי את הקורא ,אם הילד שכח לכמה דקות את הצרות בבית ,הרי שזהו דבר תמים לגמרי,  כמו טיול בחיק הטבע או אכילת תפוח זהב. "

שדה לא אהב את סיפור טרזן שלו ואת סיפורי ההרפתקאות האחרים שלו  בהמשכים לילדים ולנוער, אך הם סיפקו שעות רבות של הנאה לדורות שלמים של ילדים ובני נוער ומשום כך ראויים להיזכר.

קראו גם :

פנחס שדה-היוצר כאלוהות 

פנחס שדה מתנצל בפני טרזן 

 

 

עוד סיפורים על טרזן :

טרזן במערת הכרישים 

טרזן במרתף האימים :סיפור קומיקס נשכח מאת אשר דיקשטיין

ארבעת העוזרים ואריאציה של גבריאל מוקד על איש הג'ונגל 

 

עוד כתבות על טרזן :

 

טרזן איש הג'ונגל ואני 

אני טרזן את לה -האישה האחרת בחייו של איש הקופים 

עלילות טרזן בארץ הקודש

 

טרזן בפירסומת העברית 

עלילות טרזן בג’ונגלים של חנוכה: על מחזמר ישראלי פמיניסטי על טרזן וג’יין

 

טרזן נגד המלך הבלגי -מחשבות על הסרט "האגדה של טרזן "

 

איך הידרדר מעמדו התרבותי של טרזן 

 

סיפורי טרזן הישראליים

 

תמונות ממהדורת ה"הארץ שלנו " של הסיפור ומהדורת הספר

Tarzan in the holy land 

 

 

 

 

גם אמנון במתנדבים סיפור קומיקס על ימי דבורה הנביאה מאת יעקב אשמן ודוש

לפניכם סיפור קומיקס קלאסי שכתב יעקב אשמן וצייר הקריקטוריסט המפורסם דוש הוא קריאל גרדוש יוצרו של "שרוליק". 

 זהו סיפור על ילד בימי השופטים המשתתף במלחמה נגד המצביא הכנעני סיסרא בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים בעיר הכנענית חצור, והוא תורם תרומה חשובה לניצחון עם ישראל.

יעקב אשמן ציור

יעקב אשמן צייר גיורא רוטמן 

יעקב אשמן  התעניין מאוד בתנ"ך וכתב את הסיפור התנ"כי יוצא הדופן "כמוש אלוהי צדק" על  המלך המואבי מישע. שאותו פירסמתי בבלוג זה.

הוא רצה לקרב את בני הנוער לסיפורי המקרא וחיפש דרך מושכת ומהנה לעשות זאת. זהו אחד העלילונים המשובחים ביותר שהופיעו אי פעם בעיתונים לילדים, הן בכתיבה, המלאה חן והומור, הן באמנות האיור.

קריאל גרדוש 

דוש כנראה חקר את התקופה וניסה לייצג את הויזואליה שלה  – את המבנים והלבוש של הדמויות – עד כמה שאפשר בצורה ריאליסטית ומדוייקת מבחינה היסטורית וארכיאולוגית.והשתמש לשם כך במחקריו של הארכיאולוג פרופסור יגאל ידין שהחל לחפור שנה לאחר פרסום סיפור זה בתל העיר  חצור.

 

העלילון הזה יחיד ומיוחד בכמה תחומים: זהו העלילון היחיד בהארץ שלנו שעוסק בימי המקרא.

זהו העלילון היחיד שאייר דוש לבני נוער.

וזהו העלילון הראשון בהארץ שלנו שהתפרס על עמוד שלם. עד אז העלילונים היו רצועות בנות ארבע תמונות בלבד בראש העמוד 

זהו גם סיפור הקומיקס המלא הכמעט יחיד שאותו אייר דוש בימי חייו להוציא סדרת קומיקס בשם "רותי" שיצר  ב"העולם הזה". 

זהו סיפור הקומיקס היחיד הידוע לי שעוסק בימי דבורה הנביאה והשופט ברק בן אבינועם. תקופה שבאופן כללי עסקו בה מעט מאוד בספרות ובתרבות וחבל.( רשימה על כך ראו בקרוב). 

אז הנה הוא לפניכם   במלואו בפעם הראשונה מאז שנת 1954 ברשותם האדיבה של ילדיו של דוש  ותודתי להם.

גם אמנון במתנדבים: סיפור על גבורת נער עברי בימי השופטים הופיע ב"הארץ שלנו" כרך ד, גיליונות 40-21, 10 בפברואר 1954 – 23 ביוני 1954, 20 חלקים).

 

 

 

 

עוד סיפור של יעקב אשמן מימי התנ"ך :כמוש אלוהי צדק 

מה באמת התרחש בימי השופט ברק בן אבינועם  ודבור הנביאה?

דבורה הנביאה אידיאולוגית ומשוררת 

היום בו עמדה האדמה מלכת -הגירסה הישראלית

היום בו האדמה עמדה מלכת :ההמשך הישראלי

 

כרגיל לפריט שלפניכם סיפור בהמשכים "מהארץ שלנו " יש צורך בהקדמה ארוכה. אבל בסוף הכל יובן. 

בשנת 1951 עלה על האקרנים בארה"ב ולאחר מכן בישראל סרט בשם "היום שבו עמד ההאדמה מלכת " The Day the Earth Stood Still. סרט שנחשב לאחד מסרטי המדע הבדיוני הקלאסיים והחשובים הראשונים                                       .

הסרט  בבימויו של רוברט וייז ( שלימים ביים את הסרט הראשון בסדרת הקולנוע "מסע בין כוכבים ) תיאר את בואו של חייזר  בשם קלאאטו ( מיכאל רני ) מלווה ברובוט בשם "גרוט "( הרובוט הבולט הראשון בדברי ימי הקולנוע ) בצלחת מעופפת ( הצלחות המעופפות היו ב-1950 מזה מספר שנים בחדשות ) לארה"ב .שם הוא  מנסה  להיפגש עם נשיא ארה"ב כדי להזהיר אותו  מהסכנה בניסויים הגרעיניים. החייזר מזהיר שהחייזרים לא יסכימו יותר להרחבת האלימות האנושית גם לחלל .ומראה את כוחותיו  המדהימים על ידי עצירת כל מכשירי החשמל בכדור הארץ.  

הממשל האמריקני לא מתרשם יותר מידי מהחייזר שנתפס כעויין  ומנסה ללכוד אותו ( כנראה מקור ההשראה לסרט  משנות השמונים "אי טי"  של סטיבן שפילברג שכמו כל ילד אמריקני אחר צפה בסרט זה בילדותו ) .

החייזר מוצא להורג  (!) אבל קם לתחייה  בסיוע הרובוט שלו ( שהוא בעצם מתברר הבוס )באמצעים טכנולוגיים מרשימים. משתחרר וטוס חזרה לחלל לא לפני שהזהיר את בני כדור הארץ לשנות את דרכיהם ולא יבולע להם.כדור הארץ יושמד 

ונעלם בשמיים.

הסיפור מזכיר וכנראה לא במקרה את סיפורו של ישו הנוצרי בברית החדשה. 

כאמור הסרט נחשב היום לקלאסיקה.

צפו במקדימון לסרט משנת 1951

בין השאר הוא עובד לתסכית רדיו מיוחד 

 האזינו לתסכית הרדיו המבוסס על הסרט 

עותק מיוחד שלו שמור בספריית הקונגרס האמריקנית כנהוג לגבי סרטי מופת 

 

הסרט התבסס לפי הפירסומות  סביב הסרט מהוליווד על חיפוש בכ-200 סיפורי מדע בדיוני .פרט שאם הוא נכון ולא הגזמה כמקובל אז וגם היום בהוליווד אז זה אומר שהמפיקים עברו על רוב הסיפורים שפורסמו עד אז במגזינים של המדע הבדיוני מאז 1926.

 הסיפור האחד שנמצא הי"שלום לאדון" מאת סופר  לא כל כך ידוע בשם הארי בייטס   שכיום זכור כעורך המייסד של המגזין החשוב מאוד אסטואנדינג סיינש פיקשין שממשיך להתקיים עד היום כ"אנלוג".

קראו את הסיפור המלא Farewell to the Master"  של הארי בייטס מ-1940  ששימש כבסיס ומקור השראה לסרט  כאן 

בסיפור הוכנסו שינויים גדולים מאוד. בידי התסריטאי הארי נורת  אם כי הוא נחשב כסיפור מוצלח אבל הסרט הוא טוב יותר וחשוב הרבה יותר. הוא נחשב לאחד מסירטי המדע הבדיוני הגדולים והקלאסיים של שנות החמישים.

ב-2008 57 שנים אחרי נעשתה גירסה החדשה לסרט בכיכוכו של קיאנו ריבס אבל זאת כבר לא זכתה לשבחי הביקורת בניגוד לסרט המקור.

צפו במקדימון לגירסה משנת 2008

גירסת "הארץ שלנו " 

אותנו כאן הסרט מעניין משום שאנשי המגזין לילדים  "הארץ שלנו" ובאופן ספציפי איש המערכת שמואל שיחור  התעניינו בסרט  מספיק כדי לכתוב גירסה ישראלית שלו כולל סיפור המשך. 

. זה היה זמן קצר לאחר שהם החל לפרסם מעין היסטוריה של העתיד כיצד תיראה  מדינת ישראל 50 שנה בעתיד  בשנת 2001 ו–2002  ,שהם היו אופטימיים מספיק להניח שה"ארץ שלנו" שהיה אז רק בשנה השנייה של קיומו ,  ימשיך להתפרסם אז. _(( הם גם  טעו  וגם  "כמעט" צדקו "הארץ שלנו " הפסיק להתקיים ב-1985 ,אבל מגזין ההמשך שלו ושל שני מתחריו שהתאחדו כולם ביחד  "דבר לילדים" ו"משמר לילדים " "כולנו " אכן עוד התפרסם  בשנת 2000 ואז נסגר ) .

 

שחורי החליט לפרסם סיפור המשך לסרט שזה אתה עלה על האקרנים ביש/ראל במסגרת אותו עתיד ( במקור  הסרט כמובן מתרחש בהווה ולא בעתיד בעוד חמישים שנה )   וגם סיפור המשך מעין סיום טוב והירואי  שבו בני האדם וביתר דיוק הישראלים  וביתר דיוק חיל החלל הישראלי ,מגיעים לכוכב הלכת של החייזר ומביסים אותו ובכך מסיימים לתמיד את האיום שהוא מהווה על כדור הארץ .

שמואל שחורי מן הסתם לא ידע זאת אבל משהו דומה התפרסם לאחר שפורסם סיפור של ה.ג. וולס "מלחמת העולמות " שבו בני המאדים תוקפים את כדור הארץ וכמעט כובשים אותו . בתגובה פירסם סופר אמריקני בשם רוברט ה. סרביס סיפור המשך בעיתונות האמריקנית שבו  הממציא תומאס אדיסון יוצא בראשות צי  אמריקני ושל מעצמות אירופה למאדים ומביסים  את אנשי המאדים  אחת ולתמיד בעולמם.

הסיפור הישראלי מזכיר מאוד את הסיפור הזה ומראה על אופטימיות אדירה בעתידה של מדינת ישראל שתצא לחלל בראשית המאה ה-21.

כמובן ששחורי זרק לכל הרוחות את כל המשמעויות האלגוריות הנוצריות של הסרט כהבלים.מה שעניין אותו ואת קוראיו היה שיש גזע חייזרי שמאיים על כדור הארץ .ואפשר לסמוך רק על מדינת ישראל שתעמוד בפרץ ותציל את המין האנושי.

והנה הסיפור לפניכם  ותחילה נפרסם את הפרקים הראשונים שעוסקים במדינת ישראל עוד חמישים שנה  לאחר מכן את הגרסה הישראלית של הסרט ואת המשכה שמתרחשים בעתיד  הזה. 

עימכם הסליחה על האיכות הירודה של הצילומים .אבל אין מה לעשות, המקור הוא במצב קשה ביותר. אפשר כמובן להגדיל את הצילומים עם העכבר. 

דף מתוך הארץ שלנו מספר 2 ,1 בדצמבר 2001 

ועוד מאמר על ישראל בעוד חמישים שנה :

 

 

כרך ב'

הארץ שלנו כרך ב' מספר  10

12.12.1951 

מסתרי משלחת "זירא "

דף מתוך הארץ שלנו ינואר שנת 2002

הארץ שלנו כרך ב'

23.1.1952

( זהו העיבוד הישראלי של הסרט כפי שמצויין בסיום )

החלק השני 

 החלק השלישי

כניעתו של "זירא"

דף מתוך הארץ שלנו בשנת 2003

הארץ שלנו כרך ב'  23.1.1952

וכעת להמשך והסיום של העלילה גירסת שמואל שיחור 

 

 

 

קראו את הסיפור המלא Farewell to the Master"  של הארי בייטס מ-1940  ששימש כבסיס ומקור השראה לסרט  כאן 

 

 

הסיפור המקורי בגירסת אנימציה

 

 

המקדימון לסרט משנת 1951

 

 האזינו לתסכית הרדיו המבוסס על הסרט 

 

המקדימון לגירסה משנת 2008

 

הסרט בויקיפדיה

 

היום שבו עמדה האדמה מלכת בגירסת 2008 בכיכובו של קיאנו ריבס 

מליסלדה או האלים באים : מאת פנחס שדה וגיורא רוטמן -החלק השני והמסיים

 

לפניכם החלק השני והמסיים של סיפור הקומיקס הארוך והגרנדיוזי ביותר  ועמוס המשמעויות ביותר של פנחס שדה ושל "הארץ שלנו ".

אופיו של הסיפור משתנה כאן : מסיפור מדע בדיוני חללי הוא הופך לסיפור על גיבור על (!) ומאבק בפשע המאורגן.

למה פנחס שדה החליט ליצור סיפור ארוך ומורכב כל כך זאת שאלה גדולה.הסיפור הזה מקביל באורכו ובסיבוכים העלילתיים שלו ובתיחכומו   לסיפור מנגה יפני מעל הממוצע  של אותה התקופה,או לסיפור מורכב במיוחד בסידרה של חברת מארוול קומיקס.

בעברית הופיעו רק שני סיפורי קומיקס אחרים שהם ארוכים עוד יותר שניהם ב"הארץ שלנו " באותה התקופה " :ושניהם מאת המאייר של סיפור זה גיורא רוטמן ושותפו דב זיגלמן :"יוסקה מאיור" ו"אבירי הכותל המערבי ".

הסיום של הסיפור הוא המדהים ביותר אי פעם של סיפור קומיקס ישראלי כל שהוא.

קראו תחילה את החלק הראשון של הסיפור 

וכעת החלק השני והמסיים :

 

 

ראו גם :

פנחס שדה היוצר כאלוהות 

פנחס שדה הוא "יריב אמציה " 

מליסלדה או האלים באים מאת פנחס שדה וגיורא רוטמן -החלק הראשון

יריב אמציה הוא פנחס שדה 

לפניכם  חלקו הראשון של סיפור הקומיקס הארוך ביותר שאותו פירסם אי פעם המשורר פנחס שדה בשמו הבדוי "יריב אמציה ".

תחת שם זה וגם תחת שמות אחרים שדה היה מפרסם סיפורי קומיקס באופן קבוע ב"הארץ שלנו " במש/ך קרוב לעשרים שנה. 

סיפור זה הוא יוצא דופן ויש מקום לראותו כשיא יצירתו בתחום הקומיקס.זהו אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים והמורכבים ביותר שהתפרסמו בהארץ שלנו והעלילון הארוך ביותר שכתב שדה.

לסיפור שני חלקים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו והם שונים מאוד זה מזה.שונים עד להדהים. 

החלק הראשון הוא סיפור מדע בדיוני מובהק המתאר את מסעותיו של הנער אסא רבין בעולמות אחרים בליווי הנערה מכוכב נוגה מליסלדה, שאבותיה ביקרו בכדור הארץ לפני אלפי שנים ובני האדם הפרימיטיבים ראו בהם אלים.

החלק השני הוא כבר משהו אחר לגמרי .זהו  סיפור פשע  שהוא לא פחות מאשר סיפור גיבור העל המורכב הראשון בקומיקס העברי. 

לסיפור יש משמעויות רבות ומסובכות שלא אכנס אליהם כאן.הוא דורש מאמר בפני עצמו.

כרגע אביא אותו כפי שהוא: 

אז הנה החלק הראשון שעומד בפני עצמו . 

מליסלדה או האלים באים 

כתב  "יריב אמציה"  ( פנחס שדה )

אייר: גיורא רוטמן

פורסם ב:

הארץ שלנו, כרך כ"א, גיליונות 1 – 50, 13.9.1971 – 21.8.72 [ 50 פרקים)

 

 

 

 

 

קראו את החלק השני והמסיים של "מליסלדה או האלים באים" כאן.