ארכיון תג: "הארץ שלנו"

גם אמנון במתנדבים סיפור קומיקס על ימי דבורה הנביאה מאת יעקב אשמן ודוש

לפניכם סיפור קומיקס קלאסי שכתב יעקב אשמן וצייר הקריקטוריסט המפורסם דוש הוא קריאל גרדוש יוצרו של "שרוליק". 

 זהו סיפור על ילד בימי השופטים המשתתף במלחמה נגד המצביא הכנעני סיסרא בתקופת מאבקם של דבורה הנביאה וברק בן אבינועם בכנענים בעיר הכנענית חצור, והוא תורם תרומה חשובה לניצחון עם ישראל.

יעקב אשמן ציור

יעקב אשמן צייר גיורא רוטמן 

יעקב אשמן  התעניין מאוד בתנ"ך וכתב את הסיפור התנ"כי יוצא הדופן "כמוש אלוהי צדק" על  המלך המואבי מישע. שאותו פירסמתי בבלוג זה.

הוא רצה לקרב את בני הנוער לסיפורי המקרא וחיפש דרך מושכת ומהנה לעשות זאת. זהו אחד העלילונים המשובחים ביותר שהופיעו אי פעם בעיתונים לילדים, הן בכתיבה, המלאה חן והומור, הן באמנות האיור.

קריאל גרדוש 

דוש כנראה חקר את התקופה וניסה לייצג את הויזואליה שלה  – את המבנים והלבוש של הדמויות – עד כמה שאפשר בצורה ריאליסטית ומדוייקת מבחינה היסטורית וארכיאולוגית.והשתמש לשם כך במחקריו של הארכיאולוג פרופסור יגאל ידין שהחל לחפור שנה לאחר פרסום סיפור זה בתל העיר  חצור.

 

העלילון הזה יחיד ומיוחד בכמה תחומים: זהו העלילון היחיד בהארץ שלנו שעוסק בימי המקרא.

זהו העלילון היחיד שאייר דוש לבני נוער.

וזהו העלילון הראשון בהארץ שלנו שהתפרס על עמוד שלם. עד אז העלילונים היו רצועות בנות ארבע תמונות בלבד בראש העמוד 

זהו גם סיפור הקומיקס המלא הכמעט יחיד שאותו אייר דוש בימי חייו להוציא סדרת קומיקס בשם "רותי" שיצר  ב"העולם הזה". 

זהו סיפור הקומיקס היחיד הידוע לי שעוסק בימי דבורה הנביאה והשופט ברק בן אבינועם. תקופה שבאופן כללי עסקו בה מעט מאוד בספרות ובתרבות וחבל.( רשימה על כך ראו בקרוב). 

אז הנה הוא לפניכם   במלואו בפעם הראשונה מאז שנת 1954 ברשותם האדיבה של ילדיו של דוש  ותודתי להם.

גם אמנון במתנדבים: סיפור על גבורת נער עברי בימי השופטים הופיע ב"הארץ שלנו" כרך ד, גיליונות 40-21, 10 בפברואר 1954 – 23 ביוני 1954, 20 חלקים).

 

 

 

 

עוד סיפור של יעקב אשמן מימי התנ"ך :כמוש אלוהי צדק 

מה באמת התרחש בימי השופט ברק בן אבינועם  ודבור הנביאה?

דבורה הנביאה אידיאולוגית ומשוררת 

היום בו עמדה האדמה מלכת -הגירסה הישראלית

היום בו האדמה עמדה מלכת :ההמשך הישראלי

 

כרגיל לפריט שלפניכם סיפור בהמשכים "מהארץ שלנו " יש צורך בהקדמה ארוכה. אבל בסוף הכל יובן. 

בשנת 1951 עלה על האקרנים בארה"ב ולאחר מכן בישראל סרט בשם "היום שבו עמד ההאדמה מלכת " The Day the Earth Stood Still. סרט שנחשב לאחד מסרטי המדע הבדיוני הקלאסיים והחשובים הראשונים                                       .

הסרט  בבימויו של רוברט וייז ( שלימים ביים את הסרט הראשון בסדרת הקולנוע "מסע בין כוכבים ) תיאר את בואו של חייזר  בשם קלאאטו ( מיכאל רני ) מלווה ברובוט בשם "גרוט "( הרובוט הבולט הראשון בדברי ימי הקולנוע ) בצלחת מעופפת ( הצלחות המעופפות היו ב-1950 מזה מספר שנים בחדשות ) לארה"ב .שם הוא  מנסה  להיפגש עם נשיא ארה"ב כדי להזהיר אותו  מהסכנה בניסויים הגרעיניים. החייזר מזהיר שהחייזרים לא יסכימו יותר להרחבת האלימות האנושית גם לחלל .ומראה את כוחותיו  המדהימים על ידי עצירת כל מכשירי החשמל בכדור הארץ.  

הממשל האמריקני לא מתרשם יותר מידי מהחייזר שנתפס כעויין  ומנסה ללכוד אותו ( כנראה מקור ההשראה לסרט  משנות השמונים "אי טי"  של סטיבן שפילברג שכמו כל ילד אמריקני אחר צפה בסרט זה בילדותו ) .

החייזר מוצא להורג  (!) אבל קם לתחייה  בסיוע הרובוט שלו ( שהוא בעצם מתברר הבוס )באמצעים טכנולוגיים מרשימים. משתחרר וטוס חזרה לחלל לא לפני שהזהיר את בני כדור הארץ לשנות את דרכיהם ולא יבולע להם.כדור הארץ יושמד 

ונעלם בשמיים.

הסיפור מזכיר וכנראה לא במקרה את סיפורו של ישו הנוצרי בברית החדשה. 

כאמור הסרט נחשב היום לקלאסיקה.

צפו במקדימון לסרט משנת 1951

בין השאר הוא עובד לתסכית רדיו מיוחד 

 האזינו לתסכית הרדיו המבוסס על הסרט 

עותק מיוחד שלו שמור בספריית הקונגרס האמריקנית כנהוג לגבי סרטי מופת 

 

הסרט התבסס לפי הפירסומות  סביב הסרט מהוליווד על חיפוש בכ-200 סיפורי מדע בדיוני .פרט שאם הוא נכון ולא הגזמה כמקובל אז וגם היום בהוליווד אז זה אומר שהמפיקים עברו על רוב הסיפורים שפורסמו עד אז במגזינים של המדע הבדיוני מאז 1926.

 הסיפור האחד שנמצא הי"שלום לאדון" מאת סופר  לא כל כך ידוע בשם הארי בייטס   שכיום זכור כעורך המייסד של המגזין החשוב מאוד אסטואנדינג סיינש פיקשין שממשיך להתקיים עד היום כ"אנלוג".

קראו את הסיפור המלא Farewell to the Master"  של הארי בייטס מ-1940  ששימש כבסיס ומקור השראה לסרט  כאן 

בסיפור הוכנסו שינויים גדולים מאוד. בידי התסריטאי הארי נורת  אם כי הוא נחשב כסיפור מוצלח אבל הסרט הוא טוב יותר וחשוב הרבה יותר. הוא נחשב לאחד מסירטי המדע הבדיוני הגדולים והקלאסיים של שנות החמישים.

ב-2008 57 שנים אחרי נעשתה גירסה החדשה לסרט בכיכוכו של קיאנו ריבס אבל זאת כבר לא זכתה לשבחי הביקורת בניגוד לסרט המקור.

צפו במקדימון לגירסה משנת 2008

גירסת "הארץ שלנו " 

אותנו כאן הסרט מעניין משום שאנשי המגזין לילדים  "הארץ שלנו" ובאופן ספציפי איש המערכת שמואל שיחור  התעניינו בסרט  מספיק כדי לכתוב גירסה ישראלית שלו כולל סיפור המשך. 

. זה היה זמן קצר לאחר שהם החל לפרסם מעין היסטוריה של העתיד כיצד תיראה  מדינת ישראל 50 שנה בעתיד  בשנת 2001 ו–2002  ,שהם היו אופטימיים מספיק להניח שה"ארץ שלנו" שהיה אז רק בשנה השנייה של קיומו ,  ימשיך להתפרסם אז. _(( הם גם  טעו  וגם  "כמעט" צדקו "הארץ שלנו " הפסיק להתקיים ב-1985 ,אבל מגזין ההמשך שלו ושל שני מתחריו שהתאחדו כולם ביחד  "דבר לילדים" ו"משמר לילדים " "כולנו " אכן עוד התפרסם  בשנת 2000 ואז נסגר ) .

 

שחורי החליט לפרסם סיפור המשך לסרט שזה אתה עלה על האקרנים ביש/ראל במסגרת אותו עתיד ( במקור  הסרט כמובן מתרחש בהווה ולא בעתיד בעוד חמישים שנה )   וגם סיפור המשך מעין סיום טוב והירואי  שבו בני האדם וביתר דיוק הישראלים  וביתר דיוק חיל החלל הישראלי ,מגיעים לכוכב הלכת של החייזר ומביסים אותו ובכך מסיימים לתמיד את האיום שהוא מהווה על כדור הארץ .

שמואל שחורי מן הסתם לא ידע זאת אבל משהו דומה התפרסם לאחר שפורסם סיפור של ה.ג. וולס "מלחמת העולמות " שבו בני המאדים תוקפים את כדור הארץ וכמעט כובשים אותו . בתגובה פירסם סופר אמריקני בשם רוברט ה. סרביס סיפור המשך בעיתונות האמריקנית שבו  הממציא תומאס אדיסון יוצא בראשות צי  אמריקני ושל מעצמות אירופה למאדים ומביסים  את אנשי המאדים  אחת ולתמיד בעולמם.

הסיפור הישראלי מזכיר מאוד את הסיפור הזה ומראה על אופטימיות אדירה בעתידה של מדינת ישראל שתצא לחלל בראשית המאה ה-21.

כמובן ששחורי זרק לכל הרוחות את כל המשמעויות האלגוריות הנוצריות של הסרט כהבלים.מה שעניין אותו ואת קוראיו היה שיש גזע חייזרי שמאיים על כדור הארץ .ואפשר לסמוך רק על מדינת ישראל שתעמוד בפרץ ותציל את המין האנושי.

והנה הסיפור לפניכם  ותחילה נפרסם את הפרקים הראשונים שעוסקים במדינת ישראל עוד חמישים שנה  לאחר מכן את הגרסה הישראלית של הסרט ואת המשכה שמתרחשים בעתיד  הזה. 

עימכם הסליחה על האיכות הירודה של הצילומים .אבל אין מה לעשות, המקור הוא במצב קשה ביותר. אפשר כמובן להגדיל את הצילומים עם העכבר. 

דף מתוך הארץ שלנו מספר 2 ,1 בדצמבר 2001 

ועוד מאמר על ישראל בעוד חמישים שנה :

 

 

כרך ב'

הארץ שלנו כרך ב' מספר  10

12.12.1951 

מסתרי משלחת "זירא "

דף מתוך הארץ שלנו ינואר שנת 2002

הארץ שלנו כרך ב'

23.1.1952

( זהו העיבוד הישראלי של הסרט כפי שמצויין בסיום )

החלק השני 

 החלק השלישי

כניעתו של "זירא"

דף מתוך הארץ שלנו בשנת 2003

הארץ שלנו כרך ב'  23.1.1952

וכעת להמשך והסיום של העלילה גירסת שמואל שיחור 

 

 

 

קראו את הסיפור המלא Farewell to the Master"  של הארי בייטס מ-1940  ששימש כבסיס ומקור השראה לסרט  כאן 

 

 

הסיפור המקורי בגירסת אנימציה

 

 

המקדימון לסרט משנת 1951

 

 האזינו לתסכית הרדיו המבוסס על הסרט 

 

המקדימון לגירסה משנת 2008

 

הסרט בויקיפדיה

 

היום שבו עמדה האדמה מלכת בגירסת 2008 בכיכובו של קיאנו ריבס 

מליסלדה או האלים באים : מאת פנחס שדה וגיורא רוטמן -החלק השני והמסיים

 

לפניכם החלק השני והמסיים של סיפור הקומיקס הארוך והגרנדיוזי ביותר  ועמוס המשמעויות ביותר של פנחס שדה ושל "הארץ שלנו ".

אופיו של הסיפור משתנה כאן : מסיפור מדע בדיוני חללי הוא הופך לסיפור על גיבור על (!) ומאבק בפשע המאורגן.

למה פנחס שדה החליט ליצור סיפור ארוך ומורכב כל כך זאת שאלה גדולה.הסיפור הזה מקביל באורכו ובסיבוכים העלילתיים שלו ובתיחכומו   לסיפור מנגה יפני מעל הממוצע  של אותה התקופה,או לסיפור מורכב במיוחד בסידרה של חברת מארוול קומיקס.

בעברית הופיעו רק שני סיפורי קומיקס אחרים שהם ארוכים עוד יותר שניהם ב"הארץ שלנו " באותה התקופה " :ושניהם מאת המאייר של סיפור זה גיורא רוטמן ושותפו דב זיגלמן :"יוסקה מאיור" ו"אבירי הכותל המערבי ".

הסיום של הסיפור הוא המדהים ביותר אי פעם של סיפור קומיקס ישראלי כל שהוא.

קראו תחילה את החלק הראשון של הסיפור 

וכעת החלק השני והמסיים :

 

 

ראו גם :

פנחס שדה היוצר כאלוהות 

פנחס שדה הוא "יריב אמציה " 

מליסלדה או האלים באים מאת פנחס שדה וגיורא רוטמן -החלק הראשון

יריב אמציה הוא פנחס שדה 

לפניכם  חלקו הראשון של סיפור הקומיקס הארוך ביותר שאותו פירסם אי פעם המשורר פנחס שדה בשמו הבדוי "יריב אמציה ".

תחת שם זה וגם תחת שמות אחרים שדה היה מפרסם סיפורי קומיקס באופן קבוע ב"הארץ שלנו " במש/ך קרוב לעשרים שנה. 

סיפור זה הוא יוצא דופן ויש מקום לראותו כשיא יצירתו בתחום הקומיקס.זהו אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים והמורכבים ביותר שהתפרסמו בהארץ שלנו והעלילון הארוך ביותר שכתב שדה.

לסיפור שני חלקים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו והם שונים מאוד זה מזה.שונים עד להדהים. 

החלק הראשון הוא סיפור מדע בדיוני מובהק המתאר את מסעותיו של הנער אסא רבין בעולמות אחרים בליווי הנערה מכוכב נוגה מליסלדה, שאבותיה ביקרו בכדור הארץ לפני אלפי שנים ובני האדם הפרימיטיבים ראו בהם אלים.

החלק השני הוא כבר משהו אחר לגמרי .זהו  סיפור פשע  שהוא לא פחות מאשר סיפור גיבור העל המורכב הראשון בקומיקס העברי. 

לסיפור יש משמעויות רבות ומסובכות שלא אכנס אליהם כאן.הוא דורש מאמר בפני עצמו.

כרגע אביא אותו כפי שהוא: 

אז הנה החלק הראשון שעומד בפני עצמו . 

מליסלדה או האלים באים 

כתב  "יריב אמציה"  ( פנחס שדה )

אייר: גיורא רוטמן

פורסם ב:

הארץ שלנו, כרך כ"א, גיליונות 1 – 50, 13.9.1971 – 21.8.72 [ 50 פרקים)

 

 

 

 

 

קראו את החלק השני והמסיים של "מליסלדה או האלים באים" כאן.

מה קרה למושבה הגרינלנדית האבודה? : האי בגג העולם – גרסת "הארץ שלנו"

לכבודם של האי גרינלנד והתרבות הויקינגית האיסלנדית -נורווגית במקור שהתקיימה שם ונעלמה בצורה מסתורית לאי שם במאה ה-15 _( עזבו בחזרה לאירופה ?,התיישבו ביבשת אמריקה ? החוקרים לא יודעים ואולי וכנראה שתי התשובות נכונות )  ועל כך פירסמתי רשימה בבלוג זה לאחרונה.

קראו אותה כאן

וכעת אני מפרסם  מחדש שני סיפורי קומיקס "עלילונים" מהשבועון המנוח "הארץ שלנו " שלא שזפה אותם עין אדם מאז שנות השישים והשבעים .

סיפור אחד   הוא "אריק האדום-עלילות הויקינגים "שפורסם ב-1967 במהלך החודשים שהובילו ולאחר "מלחמת ששת הימים " ועוסק בגילוי של יבשת אמריקה בידי הגרינלנדים אריק האדום ובנו לייף.בסביבות שנת אלף לספירה.

קראו אותו כאן .

מה קרה למושבה הויקינגית האבודה באי גרינלנד ?
המושבה התקיימה שם במשך כ500 שנה ולאנשיה היו קשרים במהלך תקופה זאת הן עם יבשת אירופה והן עם יבשת אמריקה שאותה גילו בשנת אלף לספירה (!)
אבל המושבה כולה נעלמה בצורה מסתורית מתי שהוא במאה ה-15 .
האם הושמדו בידי האסקימואים הפולשים ?
ואולי גוועו ברעב עם החמרת תנאי הקור באי ?
האם חזרו לאירופה ?
ואולי היגרו ליבשת אמריקה?
כל הדברים אפשריים .
אנחנו לא יודעים .
חברת וולט דיסני היציעה בסרט משנות השבעים בשם "האי בגג העולם " אפשרות חמישית : הגרינלנדים היגרו לאי ניסתר הקרוב לקוטב הצפוני ששם התנאים היו מצויינים ושם הם חיים עד היום בדיוק כפי שחיו לפני אלף שנה.

 


בסיפור ה"אי בגג העולם " שפורסם ב"הארץ שלנו " ב-1976 כעשור לאחר הסיפור הקודם על אריק האדום ,עבור כל אותם ילדים שמעולם לא שמעו על הויקינגים ,  המבוסס על סרט לא כל כך ידוע של חברת וולט דיסני "האי בפסגת העולם " שמצידו היה מבוסס על ספר של הסופר הבריטי איאן קמרון    ( שם בדוי של הסופר דונלד פיין )בשם  The Lost Ones (1961)  "האבודים" שניסה להסביר  מה קרה לאותם גרינלנדים אבודים שנעלמו בצורה מיסתורית לפני 600 שנה.

בספרו של קמרון משלחת באמצע המאה העשרים מגלה אותם אי שם בצפון הרחוק  ומגלה שבמהלך 600 השנה שחלפו הם לא השתנו כלל בדרכיהם ומנהגיהם..

חברת וולט דיסני לקחה את הספר של קמרון והיסריטה אותו לסרט גרנדיוזי שיצא למסכים בסוף 1974.

זמן העלילה שונה מאמצע המאה העשרים לראשית המאה העשרים כנראה בגלל ההנחה שהיום כבר אין שבטים אבודים בפינה  נסתרת  כלשהיא של כדור הארץ לגילוי . הם יכלו להיות נסתרים רק עד ראשית המאה ה-20.

לעלילה הוספה ספינת אוויר ענקית שלא הייתה בספר המקורי והייתה מוצלחת כל כך שחברת וולט דיסני שקלה להכניס אותה כאטרקציה בפרקים של סיני לאנד ודיסני וורלד. .אבל זה לא התרחש משום מה אם כי היא  כן נכנסה כאטרקציה בפארק דיסני בפריז.

ככל הנראה ביטול האטרקציה היה קשור לכישלונו של הסרט בקופות וחבל היה היה מוצלח למדי אבל הוא אחד הסרטים האחרונים שעסקו בנושא שנעלם מאז של גילוי עמים ושבטים אבודים בפינות נידחות על כדור הארץ.

והנה העיבוד לסרט כפי שפורסם ב"הארץ שלנו" ב-1976". ודרכו  ודרך הסרט נודע לי לראשונה על התעלומה המסתורית של העלמות המושבה הויקינגית בגרינלאנד.

אז לאיפה בדיוק נעלמו הגרינלנדים אז במאה ה-15 ?

 

התשובה של  הספר המקורי הסרט והקומיקס  היא :הם עדיין שם בצפון הרחוק באי מרוחק ומסתורי ביותר שבו יש תנאים טובים לישוב  חיים כמו  אז לפני אלף שנה כשאבותיהם גילו את יבשת אמריקה..

לפני שאתם קוראים את הקומיקס צפו במקדימון  המקורי לסרט.

ובקטע הפתיחה לסרט  שקודם למה שמוצג בראשית סיפור הקומיקס.

 

האי בפסגת העולם

הארץ שלנו תשל"ו כרך כ"ו

חוברות 42-55 ב-14 חלקים

13.9.1976-14.6.1976.

הספר המקורי

Ian Cameron (novel)

עיבוד לקומיקס : Mary Carey (adaptation

צייר Bill Ziegler

ביל זיגלר 

קטע מהגירסה המקורית בצבעים.

ותחילה הודעת העורך של "הארץ שלנו " אוריאל רינגולד על הסיפור יוצא הדופן במגזין ,הסיפור המצוייר המתורגם הראשון שבו !

 

 

צפו בקטע מהסרט "האי בפסגת העולם "

קטע מאבק בלוייתנים ענקיים בסרט 

הכהן הגדול :עוד קטע מהסרט 

צפו בסיום הסרט "האי בפסגת העולם "

צפו בתמונות מהסרט של המושבה  הגרינלנדית 

צפו בביקורת מוסרטת על "האי בפסגת העולם "

עוד ביקורת מוסרטת של "האי בגג העולם "

מגרינלנד לאמריקה :עלילות אריק האדום והויקינגים בסיפור מצוייר

הויקינגים מגרינלנד  מגלים את יבשת אמריקה. מתוך "העולם מראשיתו ועד ימינו-אנציקלופדיה "עולם התרבות "". 

 

לכבודם של האי גרינלנד והתרבות הויקינגית האיסלנדית -נורווגית במקור שהתקיימה שם ונעלמה בצורה מסתורית לאי שם במאה ה-15 _( עזבו בחזרה לאירופה ?,התיישבו ביבשת אמריקה ? החוקרים לא יודעים ואולי וכנראה שתי התשובות נכונות )  ועל כך פירסמתי רשימה בבלוג זה לאחרונה .קראו אותה כאן , אני מפרסם כאן מחדש שני סיפורי קומיקס "עלילונים" מהשבועון המנוח "הארץ שלנו " שלא שזפה אותם עין אדם מאז שנות השישים והשבעים .

 והנה סיפור אחד שפורסם ב-1967 במהלך החודשים שהובילו ולאחר "מלחמת ששת הימים " ועוסק בגילוי של יבשת אמריקה בידי הגרינלנדים אריק האדום ובנו ליף אריקסון .

גילוי אמיתי בהחלט שזכרו השתמר בסאגות איסלאנדיות בלבד .

היו שחשבו שזוהי אגדה אבל הגילוי של אמריקה בידי הויקינגים הוכח ארכיאולוגית. 

כאמור הסיפור הזה שנכתב בידי קומיקסאית עולה חדשה הוא כנראה היחיד שלה.

זהו קומיקס יחידי בעברית על הויקינגים ויש בו עניין היסטורי.הסיפור מבוסס על פרשה היסטורית גילוי גרינלנד בידי אריק האדום וגילוי אמריקה בידי בנו ליף אריקסון. 

רבקה רינד לא פירסמה סיפורי קומיקס נוספים בעברית .אבל איירה שישה ספרי ילדים ולאחר מכן נעלמה. ( ראו רשימה שלהם למטה)

 

הסיפור "אריק האדום -מעלילות הויקינגים " פורסם במהלך השבועות שהובילו ולאחר מלחמת ששת הימים ,במקביל לסיפור "דרך בורמה " מאת מרדכי אלון   שפורסם ב"דבר לילדים" המתחרה.

תוכלו לקרוא את "דרך בורמה " של מרדכי אלון ב"יקום תרבות " כאן.

 

 

אריק האדום-מעלילות הויקינים 

כתבה וציירה רבקה רינד 

הארץ שלנו כרl  יז תשכ"ז  2.5. -8.8 1967

חוברות 34-48 15 חלקים. 

 

 

ויקינגים "העולם מראשיתו ועד ימינו -אנציקלופדיה "עולם התרבות ". 

וכבונוס הנה כמה מהעטיפות של גליונות "הארץ שלנו שבהן פורסם הסיפור לאחר מלחמת ששת הימים. 

 

יצירות נוספות של רבקה רינד 

לא ידועים לי סיפורי קומיקס נוספים של רבקה רינד.

ידוע לי שריבקה רינד איירה מאז  שישה    ספרים בהוצאות מסדה ו מ.מזרחי  ודון :

נמנה אותם כאן 

מספר 1:להתראות סר ארצ’יבלד  מאת ברברה שפכט הוצאת מסדה ,1968

מספר 2:  צידי הגורילות מאת ר. מ. בלנטי. הוצאת מ.מזרחי 1969. 

מספר 3: קוזט מאת ויקטור הוגו ; הוצאת מ.מזרחי 1970 

מספר 4: החטוף   מאת רוברט לואיס סטיבנסון  הוצאת מסדה 1970 

מספר 5 :ספרו של "יגאל גולן " הוא שרגא גפני ""השלישיה בשבי החבלנים " הוצאת דון 1970 

מספר 6 :השלישיה בעקבות מניחי הפצצות ,הוצאת דון 1970 

הקריירה שלה הייתה קצרה ביותר היא התמשכה בין 1967 ל-1970. לא ידוע לי על פרויקט נוסף שלה לאחר מכן.

קראו עוד על גרינלנד ואיסלנד :

גרינלנד- המושבה העלובה ביותר ?

איסלנד האי בקצה העולם 

קראו על אריק האדום בויקיפדיה 

בול של ארה"ב מ-1968 עם דמותו של ליף אריקסון

הויקינגים מגרינלנד מגלים את אמריקה. אנציקלופדיה "עולם התרבות " 

האנשים הראשונים על הירח -ועל עטיפות העיתונים וכתבי העת

 

20 ביולי 1969 זהו התאריך שבו נחתו האנשים הראשונים על הירח. וחזרו משם.

חמישים שנה חלפו מאז ואנחנו מתכוונים לחזור לשם .

ועד שינחת האדם הבא על הירח וגם האישה הראשונה וגם הישראלי הראשון ( אבל לא האחרון ) והישראלית הראשונה על הירח הנה מגוון עטיפות עיתונים וכתבי עת למבוגרים ולילדים שדיווחו על

הנחיתה ההיא על הירח. כולל בכמה מקרים מאמרי המערכת. 

הנחיתה על הירח בניו יורק טיימס ( באדיבות לוי צירולניקוב )

 

 

בוושינגטון פוסט

 

הנחיתה על הירח ב"ידיעות אחרונות ":

 

הנחיתה  על הירח  ב"הארץ" 

הסופרים על כיבוש הירח ב"הארץ" כמובן. 

הנחיתה בעיתון "מעריב"

מעריב ה-21 ביולי 1969.

הנחיתה על הירח בשבועוני הנוער והילדים.

 

הנחיתה על הירח בגליונות "הארץ שלנו "

 

 

 

 

מאמר המערכת של יעקב אשמן  עורך "הארץ שלנו"  מ"הארץ שלנו " גליון 45 

 

הנחיתה ב"דבר לילדים "

 

מאמר מערכת מאת אפרים תלמי עורך "דבר לילדים". 

הנחיתה ב"משמר לילדים "

מאמר מ"משמר לילדים "
 גליון 44" 

מאמר המערכת מ"משמר לילדים " מספר 45 

 

 

מאמר מ"משמר לילדים " מספר 45 

הנחיתה על הירח במגזין " לייף":

 

 

הנחיתה על הירח במגזין "טיים"

 

 

הנחיתה על הירח במגזין ניוזויק 

 

 

 

 

וכמה עטיפות עכשוויות 

 

 

קראו גם:

רון מייברג על חמישים שנה לנחיתה על הירח 

ולסיום שחזור של אבי לויןו של התמונה המפורסמת מכל  זאת שהופיעה במגזין "לייף" ובניוזויק ובנשיונאל גיאוגרפיק .

 

זוכי פרס יעקב אשמן לסיפור קצר לילדים

יעקב אשמן ציור

יעקב אשמן עורך "הארץ שלנו " ציור מאת גיורא רוטמן.

תוך כדי עיסוק בסופר ובעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן בדוקטוראט שלי גיליתי ( בעצם ידעתי זאת כילד שקרא ב"הארץ שלנו " אבל זה נשכח ממני מאז) שעל שמו של אשמן  חולק פרס לסיפור קצר לספרות ילדים במשך כמה שנים עד לסגירת "הארץ שלנו ". פרס יחיד במינו. אבל בשום מקום באינטרנט לא היו פרטים עליו. רק בכרכים הישנים של "הארץ שלנו".

אז הנה הפרטים המלאים על הזוכים בפרס הנשכח הזה ,ולבסוף המסקנות שלי מי מהסיפורים השתמר הטוב ביותר לאחר עשרות שנים לפחות לטעמי האישי כמבוגר.

בתחום ספרות הילדים העברית חולקו לאורך השנים כמה וכמה פרסים.

נמנה כמה מהבולטים שבהם לאורך השנים

פרס " יצחק יציב " של השבועון "דבר לילדים ". על שם עורך ה"דבר לילדים " הראשון  ( פרס   שחולק בין השנים 1954-1979 ושאינו קיים יותר כמו השבועון שנתן אותו  ).

 פרס יצחק למדן של עיריית רמת גן  על שם המשורר (  שחולק בין השנים  1955-1983 ואינו קיים יותר. כיום קיים פרס אחר של עיריית רמת גן ).

פרס ניסן טורוב על שם מחנך בשם זה (  פרס שאינו קיים יותר).

פרס אשר ברש  על שם הסופר (  פרס שאינו קיים יותר ).

פרס אסתר רבינוביץ של סמינר הקיבוצים,על שמה של מחנכת וסופרת  ( שאינו קיים יותר ).

פרס על שם מרדכי ברנשטיין שהוענק במשך זמן מה  על ידי המרכז לספרות ילדים באוניברסיטת חיפה ( כיום הפרס אינו ניתן עבור ספרות ילדים ).

פרס זאב,על שם המשורר אהרון זאב  מטעם משרד החינוך והתרבות. המחולק משנת 1971 ,

ופרס דבורה עומר מטעם שרת התרבות והספורט.

( שני הפרסים האלו בהחלט עדיין קיימים ויש לקוות שימשיכו להתקיים עוד שנים ארוכות ).

וישנם גם אחרים לא אמנה את כולם.

פרס אחד  נוסף שנשכח לחלוטין הוא פרס יעקב אשמן לסיפור הקצר לילדים שניתן מטעם  השבועון "הארץ שלנו".ובו נדון ברשימה זאת.

יעקב אשמן היה סופר  ועורך שהתפרסם גם  בזכות ספרו הקלאסי "לולו " על מחשבותיו של ילד חולמני.הוא גם היה מחבר סיפורי קומיקס שהתפרסם הודות לסדרת "גידי גזר " שלו על עלילות איש פלמ"ח במלחמת העצמאות.

אך יותר מכל הוא התפרסם כסגן עורך ולאחר מכך עורך שבועון הילדים "הארץ שלנו " במשך 23 שנים  מ-1951 עד שמת בגיל צעיר מהתקף לב ב-1974.

הוא השאיר חותם כה עמוק על השבועון עד שאנשי המערכת העורך החדש אוריאל ריינגולד סגנית העורך אסתר קל והעורך הראשי של "הארץ" עמוס שוקן  החליטו ליצור לזכרו פרס לספרות ילדים:
היה דמיון בפרס  לפרס יצחק יציב שניתן בידי השבועון המתחרה "דבר לילדים " על שם העורך המייסד הנערץ שלו. ל" לסיפור שטרם ראה אור מחיי הארץ לסופר שגילו אינו עולה על ארבעים".

יעקב  אשמן אמנם לא היה עורך המייסד של "הארץ שלנו". היו שני עורכים לפניו מרדכי קשטן ובנימין תמוז ,אך ברור שהחותם שהוא השאיר בתחומים  ובראשם גילוי סופרים חדשים שונה עלה על זה שלהם לעין ערוך.

עמוס שוקן טען בטקס חלוקת הפרס הראשון  כי אשמן תרם רבות לעיצוב דמותו של "הארץ שלנו"  שעומד"כיום "  על היסודות שיצק יעקב  אשמן.

חלק מהסיפורים שנשלחו לתחרות היו מתפרסמים מידי שבוע ב"הארץ שלנו " ולבסוף היה מתפרסם הסיפור הזוכה. הפרס היה מוענק ביום השנה לפטירתו של יעקב אשמן אחת לשנתיים.

הפרס הראשון היה של 3000 ₪ הפרס השני של 2000 ₪.

הפרס ניתן  חמש פעמים בין השנים  1976    ל-1984. ולא עוד מאחר שב-1985 נסגר השבועון שהתמזג עם מתחריו "דבר לילדים " ו"משמר לילדים " כדי ליצור עיתון ילדים חדש בשם "כולנו" ,שהמשיך להתקיים עד שנת 2000.

אמנם בכרך האחרון של "הארץ שלנו " מ-1985 ,פורסמו סיפורים שונים שנשלחו לתחרות הפרס,אך לא מצאתי אינדיקציות לכך שהפרס חולק שוב ב-1986 או בכל שנה לאחר מכן.

אך לאורך שנות קיומו היה זה פרס ייחודי ,מעולם לא ניתנו פרסים אחרים לסיפורים קצרים לילדים בשפה העברית. ולעולם לא ינתנו יותר.

הפרס והסיפורים שזכו בו  נשכחו  אך היגיע הזמן להזכירו מחדש.

שילבתי גם את נימוקי צוות השופטים ( שהופיעו בגליונות "הארץ שלנו ") שחלקם כפי שתראו מתבססים על נימוקים ספרותיים וחלקם על נימוקים דידקטיים חינוכיים.

הערה :אין לבלבל בין פרס יעקב אשמן לספרות ילדים לבין פרס בתחום היצירה מטעם אירגון אקו"ם  עוד מ-1958  על שם אהרון אשמן מחזאי שהיה דודו של יעקב אשמן.

הזוכים לאורך השנים היו:

הארץ שלנו כרך כו

תשל"ו 1976

56 סיפורים נשלחו על ידי  37 סופרים.

asman prize yotam 1

זוכה :

יעקב שביט

סיפור :יותם וההיפופוטם "

סיפור על  עימות בין הורים לבין בנם שהביא סוס יאור לדירה..

תוכלו לקרוא את הסיפור "יותם וההיפופוטם " ב"יקום תרבות " כאן.

נימוקי צוות השופטים אוריאל אופק אדיר כהן ורינה ליטוין :

בסיפור יותם וההיפופוטם חברו כל הסגולות הטובות של סיפור ילדים מעולה :נושאו מארג ידידות בין ילד וחית שעשועים –לקוח מעולם הילדות ,כאשר מציאות ודמיון שלובים בו באיזון מאופק ונבון.

עלילת הסיפור –עימות בין הילד יותם לבין עולם המבוגרים ,המבקשים להחזיר את סוס היאור מין הדירה אל גן החיות –כובשת לב במקוריותה ובשפע התיאורים המרנינים והמפתיעים אשר בה.

הסיפור כתוב בשפת ילדים בהירה ורעננה שנמזגו בה הפשטות הטובה עם רמה ספרותית נאותה ,שיש בה גיבוש וליטוש ,בזכות אלה ייהנה הקורא הצעיר לא רק מן הסיפור המבדר אלא גם מסגנונו התוסס ורב החן.

גיבורי הסיפור –עם יותם וההיפופוטם במרכזם –צוירו ביד אמן בוטחת בקווים מעטים ומרומזים ,המציגים דמות שלמה וחיה .הקורא הצעיר מתועד מיד אל יותם ,שהוא כה דומה לו עצמו ,מזדהה עימו ותודות לכך חש עצמו שותף בעלילה –שעל אף היותה אבסורדית היא אמינה ומציאותית בעיניו.

ואחרון חשוב –הסיפור רווי הומור מרנין ,החיוני כל כך בספרות ילדים.זהו הומור תמים ושנון כאחד שיש בו שמחת חיים ולגלוג סלחני המצאות משעשעות ומשחקי מילים והוא מעניק לסיפור את ייחודו הנדיר.

הופיע כספר :

יותם וההיפופוטם /   איורים רות צרפתי   תל-אביב :   יריב,   1977.

ashman prize yotam and the hipopotam 3

איור זוכה פרס מהספר "יותם וההיפופוטאם" מאת רות צרפתי.

הערה :המאייירת רות צרפתי זכתה לציון לשבח על איוריה לספר זה מטעם פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על שם בן-יצחק.

ציון לשבח מטעם וועדת פרס אשמן 

דורית אורגד  על סיפורה "גם אהוד ברצים ".

סיפור על ילד עיוור.

נימוקי צוות השופטים :"גם אהוד ברצים זכה לציון לשבח על היותו סיפור חושפני נוגע ללב זה מתמודד באומץ לב בבעיה כאובה –מאבקו של ילד נכה ( עיוור) על השתלבותו בחברה הבריאה ויציאתו לדרך של עצמאות.הסיפור כתוב בכישרון ,הוא מעורר מחשבות ומעניק לקורא הצעיר מניסיון חייו המפרה של המבוגר.

"גם אהוד ברצים " הופיע שוב בקובץ הסיפורים    "לאהוב את נינה". המאייר הוא אהרון שבו.הוצאת "ספריית מעריב," 1991.

הערה: .הסיפור "גם אהוד ברצים"  שימש במשך שנים כבסיס לתוכנית לימודים  לילדים עיוורים.

תשל"ח  1978

כרך כ"ח

נשלחו לתחרות  70 סיפורים בידי 55 סופרים.

זוכות

  1. נעמי וישניצר

הסיפור "גראטל".

סיפורן של שתי משפחות וילדיהן.אחת מהן משפחה הולנדית שאביה הוא אתלט הבא לבקר את עמיתו בישראל. סיפורו של מפגש –שתחילתו זרות של מבוגרים ,קנאת ילדים ,הבדלי מנהגים וסופו בעקבות טביעתה והצלתה של הילדה ההולנדית גראטל  ידידות וחיבה.

נימוקי צוות השופטים  אורציון ברתנא ,מנחם רגב ומשה בן שאול :

בסיפור זה מחפה היחס האנושי ,העזרה לזולת ,החום והרכות על העדרן של המילים.נושא הסיפור וגיבוריו,ילדים כמבוגרים ,יש בהם ייחוד ,צבע מקוריות ,כשמעל לכל מרחפת רוח טובה של טבע וכפר.

  1. מינה איתן

 הסיפור "הפילים של מומה ".

סיפורו של זיכרון רחוק , של אירוע שהתרחש בעבר ועלה בזכרון ברגע אחד ומהיר של פגישה בלתי צפויה. סיפורה של סיכת פלסטיק קטנה ובה שני פילים אדום ולבן שנגנבה. הדמויות לא כולן מלאכים.

נימוקי צוות השופטים :הסיפור עוסק ברוע ,עצב וידידות מאכזבת.בסיפורה של מינה איתן כנות רבה ,ריגוש ,חוש טוב למתח ומבנה סיפורי נאות.

זכו לציון לשבח:

אולגה סיפורה של ילדה מדמשק מאת מזל וויגרט.הופיע כסיפור בן שני חלקים.

הסנדלר הנועז מאת אירנה ליבמן

אבא של לולו ( סיפורו של בועז) מאת אורי שטנדל.

סיפור על ילד שאביו מסתבך במעשי פשע.

תש"ם

הארץ שלנו כרך ל' .1980

נשלחו כ-100 סיפורים לתחרות בידי 79 סופרים.

ashman prize magen

הזוכה :רבקה מגן

 הסיפור "הצמיד של אופירה "

הופיע

הארץ שלנו 24.6.1980

הופיע בספר :

הצמיד של אופירה /  איורים שמואל כץ   תל-אביב :   עם עובד,   תשמא 1981

 סיפור על ילדה הנחשדת שלא בצדק בגניבה .מבוסס על אירוע אמיתי בילדותה של המחברת.

" נימוקי צוות השופטים  המשוררת אנדה עמיר והסופר משה גיורא :

הסיפור "הצמיד של אופירה" "כתוב בכישרון ספרותי בולט ומעורר ,מתחילתו ועד סופו ,רגש של הזדהות ,עם הקורא בו בלב הקורא. הדמויות הן של גיבורת הסיפור והן של האחרים ,מצוירות בצורה מוחשית ,וכל אחת מהן מעוררת עניין והבנה לתגובותיה המיוחסות לה.

גם דמותה של אופירה הגאוותנית וגם של נירה הנחשדת בגניבה ,שלא בצדק. ..בלי ספק יש לסיפור גם ערך חינוכי רב,וכל קורא יחשוב פעמיים לפני מעשה "מתיחה " כלשהוא ,שיש בו כדי להחשיד את זולתו ולגרום לו עול על לא אשם בו. חומרת התוצאה של מעשה מ"מתיחה " כזאת בסיפור "הצמיד של אופירה " ייזכר היטב בליבם של הקוראים ועל כן יש בפרסומו בעיתון לבני הנעורים,וגם במתן הפרס על שם אשמן הצדקה רצינית ביותר".  "..

זכו לציון לשבח :

דוד גרוסמן

הפתק נשלח בשיעור

הארץ שלנו גליון 42

תלמידים מסתכסכים עם המורה שלהם ו למרות היחסים הקרובים והפתוחים עימו משלימים עימו לאחר ביקור בביתו .

מינה איתן

חולצת הספורט של הנבחרת "

הארץ שלנו גליון 43

תשמ"ב

הארץ שלנו כרך לב

נשלחו סיפורים בידי 71 כותבים.

זוכות :

דורית אורגד

"סוכת הגפנים של פאינדו "

הארץ שלנו גליון 42 6.7.82

מופיע בקובץ "משפטו של המלך רובוסטה" אור יהודה : ספרית מעריב, 1995

orgad robsta 1orgad robosta 2

נימוקי  צוות השופטים עודד בצר יושב ראש הצוות  ,טניה הדר ושלום כתב  :

"באגדה "סוכת הגפנים של פיאנדה "מתארת הסופרת דורית אורגד שתי עלמות ולהן שם זהה –פיפה –לאמור יפהפייה.את האחת חנן הטבע ביופי גופני ואילו האחרת אינה יפת תואר אלא יפת אופי .שתיהן אוהבות את הרועה פיאנדו .ומבקשות את קירבתו. באגדה זאת הצליחה דורית אורגד לספר בשפה נאה סיפור קסום בעל אמת פנימית ומלא ערכים כלל אנושיים .דורית אורגד  הצליחה להעניק לנו חוויה יפה באמת באגדה יפהפייה.

ashman prize gerda cohen

גרדה כהן

"אחוריים של חמור "

הופיע בספר

אחורים של חמור  איורים, טובית אלמליח>  תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ז 1986

סיפור משעשע על חמור, על קלרה – הילדה החדשה מארצות הברית ועל עוד ילדים שגונבים את ההצגה.

נימוקי השופטים :

"סיפורה של המספר גרדה כהן "אחוריים של חמור " הוא סיפור שכולו ריאליה ומעוגן היטב במציאות הישראלית .כתוב הוא בהומור אם כי כלל אינו חסר מאבקים רציניים בין המשתתפים בו.

זהו סיפור על קליטת עולה חדשה בחברתה ילדים של הקיבוץ ,או ליתר דיוק על אי קליטתה .חברת הילדים בקיבוץ סגורה ומסוגרת וקשה לחדור לתוכה .חוכמת אחד הילדים וטוב לבו מביאים למפנה מפתיע ולפתרון חיובי של הבעיה.

בסיפורה של גרדה כהן מורגשת אמת פנימית.זהו סיפור נכון ונבון. הדמויות אמיתיות ותגובותיהן אמיתיות.יש כאן מתח פנימי ומוסר השכל.  סופו של הסיפור יכול היה להיות אחרת לגרמי ורק הודות לתבונתו של האחד באה הבעיה המוצגת על פתרונה הטוב ,ללמדנו שתדיר חייב להיות אחד מוליך אל הטוב והרצוי בשל כל אלה סבורה הועדת השופטים כי "אחוריים של חמור הוא סיפור מעולה".

תשמ"ד

הארץ שלנו כרך לד 1984 

נשלחו 90 סיפורים קצרים בידי שישים סופרים.

זוכה :

ashman prize mina eitan

מינה איתן

"נעשה ממך גבר"

הארץ שלנו 10.7.84 גליון 45

הופיע בספר :

  • נעשה ממך גבר הוצאת מסדה  ,1995 ,

סיפור ידידות של גיורא ורוני, נער חולה לב, שנדרו להתגייס יחד לחיל האוויר.

נימוקי  צוות השופטים  דבורה עומר ,ישראל הר ,בני גבירצמן :

"הדברים שמצאו חן בעינינו בסיפור זה: הם העלילה הבלתי שגרתית מחיי הילדים ,נימת ההומור ,תופעת "האנטי גיבור "המנסה  למרות מגבלותיו הפיזיות להשתלב בחיי חבריו והסוף הלא צפוי.הסיפור ממזג יסודות אוניברסליים מעולם הילדים בהתבגרותם עם גוון ישראלי של "פה ועכשיו".

ב-1985 פורסמו הגליונות האחרונים של "הארץ שלנו".וכאמור למעלה הפרס לא חולק יותר.

סך הכל הזוכים היו:

יעקב שביט

דורית אורגד ( זכתה בפרס ובציון לשבח )

נעמי וישניצר

מינה איתן  הזוכה הגדולה של פרס יעקב אשמן ,היא  זכתה בשני פרסים ובציון אחד לשבח.

רבקה מגן

דוד גרוסמן

גרדה כהן

מזל וויגרט

אירנה ליבמן

אורי שטנדל.

עשרה סופרים וסופרות מהם רק שלושה גברים.

מעניינת העובדה  שמספר הזוכים הגברים בפרס לאורך שנות קיומו ( 1) וגם מספר הזוכים בציונים לשבח (2) היה בטל בשישים לעומת מספר הזוכות בפרס ובציונים לשבח (8). הזוכות אגב כללו סופרות שאני בהחלט מעריך ואף כתבתי עליהן ,כמו דורית אורגד.

ובכל זאת הסיפורים שדיברו אלי ביותר כיום כמבוגר נכתבו בידי המיעוט הגברי של הזוכים. רוב הסיפורים אם כי לא כולם  ריאליסטיים מחיי ילדים בשכונה ובקיבוץ,לפחות אחד או שניים מהם מבוססים על  זכרונות וחוויות אמיתיות בחיי המספרות.

מסקנה סופית :

קראתי שוב את כל הסיפורים הזוכים ושזכו לציון לשבח במהלך 2014  שלושים שנה לאחר חלוקת הפרס האחרון כדי לראות עד כמה השתמרו   עבורי לפחות ,מבחינת איכותם לאחר כ30-40 שנה.

שאלתי את עצמי האם הזוכים אז  בפרס אשמן  מטעם צוות שופטים ומטעם מערכת "הארץ שלנו " מבין עשרות רבות של מועמדים מדברים אלי לטעמי האישי כמבוגר היום.

אישית כמבוגר אני מוצא שהסיפור שמדבר אלי ביותר כיום הוא הזוכה הראשון בפרס והיוצא דופן ביותר   "יותם וההיפופוטם "של יעקב שביט   אותו אני מחשיב כטוב והבולט בין כל זוכי פרס יעקב אשמן בעיקר הודות להומור הסוריאליסטי שלו שאין למצוא בזוכים האחרים.

עוד סיפורים   בולטים בעיני  בעיני היו הסיפור זוכה הציון לשבח של דורית אורגד "גם אהוד בזוכים " אחד הסיפורים הראשונים  בשפה העברית שעסקו בילדים בעלי מוגבלויות ללא כל התנשאות מתוך הבנה אמיתית לעולמם..

וסיפורו   של הסופר המפורסם היום  דוד גרוסמן "הפתק נשלח בשיעור" ,על מורה שמקיים יחסים ישירים  ופתוחים עם תלמידיו שמעורר את זעמם ,שזכה לציון לשבח של ועדת הפרס אבל לא בפרס עצמו.ייתכן שזהו הציון הספרותי הראשון שבו זכה גרוסמן בקריירה שלו ( אך בהחלט לא האחרון).

שאר הזוכים עוררו את ענייני הרבה פחות. קראתי אותם גם בזמן אמיתי ועד כמה שאני זוכר התוצאה אז הייתה זהה.

לעניות דעתי מבין כל הזוכים היה זה "יותם וההיפופוטם"  שהיה הקרוב ביותר ברוחו לרוח ספר  הילדים הקלאסי של יעקב אשמן "לולו ".

ashman prize yotam 2

העטיפה האחורית של "יותם וההיפופוטאם". ציירה רות צרפתי.

ביבליוגרפיה

מאמרים  כלליים על פרסים בספרות הילדים העברית

אפרים תלמי  'פרסים בספרותנו לילדים', ספרות לילדים ונוער חוברת  ב (חשוון תשל"ה).ע' 21-26.

אנונימי "פרסים בספרות הילדים "ספרות ילדים ונוער  חוברת טו מרץ 1978 ע' 58-61.

גרשון ברגסון "חתני וכלות פרס ישראל לספרות ילדים " ספרות ילדים ונוער חוב' ע' 4-6  מב-מג ינואר 1985

כתבות על חלוקת פרס אשמן שפורסמו לאורך השנים ב"הארץ שלנו".

כתב "הארץ שלנו ""פרס אשמן הוענק על ידי הארץ שלנו "הארץ שלנו  כרך כו חוברת 45 תשל"ו 1976  ע' 4-5,9

אברהם נווה "מה קובעים הילדים בעתון ילדים "הארץ שלנו כרך כח גליון 44 11.7.1978.ע' 4-5.

אורה פז  "אשמן לימד לראות ביושר ולכתוב בכישרון " הארץ שלנו כרך ל תש"מ גליון 41 24.6.1980 ע' 4-5,15.

אנונימי "הפרס האמיתי של דורית וסיפורי האמת של גרדה"  הארץ שלנו חוברת 41  כרך ל"ב תשמ"ב 1982  ע' 4-5

אנונימי "90 סיפורים ,60 סופרים פרס אחד "הארץ שלנו כרך ל"ד גליון 45 1.7.1984 ע' 4-5,10.

סקירה על זוכי פרס "זאב" לספרות הילדים :

אלי אשד מצב ספרות הילדים בארץ בראשית המאה ה-21"המולטי יקום של אלי אשד

וראו עוד על יעקב אשמן כסופר קומיקס

לוחם על עברי 

הגאון מוילנה -גירסת פנחס שדה ואשר דיקשטיין

gara picture by dickstein

דיפדוף בכרך של שבועון הילדים :הארץ שלנו "כרך ט"ו משנת תשכ"ה ( 1965 גילה בגיליון 44 המה-29.6.1965  פנינה נשכחת  רשימה מאת הסופר פנחס שדה ( חותם בשמו הבדוי "יריב אמציה ") מאויירת בידי צייר הקומיקס הבולט של התקופה אשר דיקשטיין  ( החותם על הציורים "אשר" ) על הגאון מוילנה. היא הופיעה במסגרת סדרה  על ילדותם של אישים מפורסמים בהיסטוריה.

הגאון מוילנה הוא סב סבו של אביה של סבתי וכך יש לי עניין מיוחד בו.

הרשימה הנ"ל אגב היא הראשונה שבה גם שדה וגם דיקשטיין עסקו באופן מיוחד בענייני יהדות. שדה כידוע בסוף ימיו התקרב מאוד לחסידות וגם דיקשטיין חזר בתשובה והפך לחסיד בעיר צפת.

אבל כאשר נכתבה הרשימה שניהם היו חילוניים "אדוקים".

אז הנה סיפורו של הגאון מילנה כפי שהוא נראה בעיני פנחס שדה שאף מזכיר את הגולם שאותו ניסה הגר"א ליצור:

gaon of vilna dickstein and sade

ראו עוד על הגאון מוילנה :

הגאון מוילנה והגולם 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה 

הגאון מוילנה והמוסד 

יותר חסמבאי מהחסמבאים עצמם :הקומיקס של גיורא רוטמן

האדריכל הקומיקסאי והמאייר  גיורא רוטמן נתן לאחרונה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון  הרצאה מקיפה על יצירתו.

וזאת היזדמנות טובה  להיזכר באיש שמהלך שנות השבעים היה הקומיקסאי הבולט  והפורה ביותר שפעל במדינת ישראל ושיצר כמה מהיצירות המרשימות ביותר בעברית של זראנר  קומיקס הרפתקני. והתפרסם לא פחות כמאייר של ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון .

…"יופי –צהל שרגא השמן –הרעיון החסמבאי והכסף של המשטרה ..תנו לי לחשוב ..תפנה בבקשה לכתבות הזאת : תל אביב רחוב הירקון ,טלפון מס' , משרד האדריכלים גיורא רוטמן ומשה רז ,שם ממתינה לך מעטפה ובה ההמחאה על סך מליון דולר!!
למר פודולסקי עלי להסביר כי רוטמן האדריכל הוא גם גיורא רוטמן הצייר של ספרי חסמבה .אני אדבר איתו הערב ואשתף אותו בסוד העניין ".
"ואם הוא לא יהיה מוכן לשתף פעולה ?" הקשה יוסי התימני.
"מי ?
"הצייר של חסמבה "
"אתה מצחיק אותי יוסי " העמיד שרגא פני נעלב "גיורא צייר את החסמבאים בעשרות ספרים ,והוא יותר חסמבאי ממני וממך ,אני מוכן לבלוע את הגרביים שלי אם גיורא לא ישתף פעולה ".
( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

אם אפשר להשוות את הצייר האמריקני פרנק פרזאטה שהתפרסם בדמויות הרואיות כמו קונן הברברי או תלמידו בוריס וואליג'ו ( כנ"ל ) שהתפרסמו בין השאר בכך שכל דמויות הגיבורים שלהם יש להם את אותו הפרצוף : שלהם עצמם , עם אמן קומיקס ישראלי , הרי זה ללא ספק עם גיורא רוטמן.
רוטמן שבימים אלו מוצגות דוגמאות של סיפורי קומיקס שלו בתערוכה על תולדות הקומיקס העברי במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון הוא מכל בחינה צייר הקומיקס ההרפתקני המוכשר ביותר בקומיקס הישראלי.

 האיש שהביא לשיאו ולמיצויו את ז'אנר סיפורי ההרפתקאות כפי שלא עשה איש לפניו או אחריו. ואחרי רוטמן לצערנו ז'אנר זה כמעט נעלם פרט להבלחות בודדות של יוצרים כמו מיכאל נצר ,נמרוד רשף וגם כמה אחרים. .
מבחינות רבות אין מתאים מרוטמן להיות החותם ( כפי שהוא מוצג בתערוכה ) של העידן הראשון "ההירואי " או "הקלאסי" של הקומיקס העברי שהיגיע לשיאו ולסיומו בשנות השבעים שבו הלוחמים הם תמיד גברים יפי תואר ואמיצי לב הנאבקים למען העם והמדינה ולצידם אישה יפה. אכן במהלך שנות השבעים גיורא רוטמן היה הצייר המוכשר והפורה ביותר שעסק בקומיקס בשבועוני הילדים הישראליים.

בנוסף לכך הוא המאייר של כל ספרי "חסמבה" מאת יגאל מוסינזון ממספר 22 בסדרה ואילך . סך הכל רוטמן אייר 24 ספרים בסדרת ספרי חסמבה יותר מכל מאייר אחר כולל שמואל כץ ומ.אריה המאיירים המקוריים.

ולהלן ראיון מקיף עם גירוא רוטמן שהתקיים על ידי ועל ידי שירי פרידמן

.

 

ציור של רוטמן שהופיע ב"דבר לילדים " כשהיה בן 5 וחצי

איך היגעת לקומיקס ?
רוטמן : אבי המנוח היה צייר שהתמחה ברישום ובציורי שמן ולימד אותי את יסודות הציור.
אני מצייר מגיל 4 כאשר ניסיתי לצייר נמר לפי תצלומים ומאז לא הפסקתי ….

הייתי מצייר כל הזמן. כשהייתי בגיל חמש וחצי הורי שלחו לנחום גוטמן  המאייר של "דבר לילדים " איורים שלי וגוטמן כתב בחזרה שהוא לא מאמין שהילד צייר שאלו ההורים ציירו שלא יבלבלו את המוח ובאתי למערכת וציירתי והוא הסתכל איך אני מצייר. ואז הוא האמין.
חמישה ציורים שלי פורסמו בדבר לילדים ב1952-3
 

 

 

 איזה סיפורים ויוצרים אהבת בילדותך ?
– רוטמן :  באתי מן הדור הראשון למדינה החדשה בתקופה שלנו לא היו טלוויזיות ולא היו מחשבים ואינטרנט או מוצרי מותרות אחרים . .. בקושי היה רדיו ועיתונים וכמובן שבועוני ילדים. אז גדלתי על מה שהיה ובהשפעת סיפורי גבורה ממלחמת העולם השנייה והשואה הפרטיזנים ומלחמת השחרור המחתרות והפלמ"ח. וסיפורי הגבורה שלהם בהחלט השאירו עלי חותם. אלו הדברים שהשפיעו עלינו
הדור שבו גדלתי בניגוד מוחלט לזה של היום היה נאיבי וציוני, דור שראה דברים בשחור ולבן, אז רק להיות ישראלי נראה כשליחות.שמענו על הגולה שבה היהודים נרדפו ללא הרף בפוגרומים והתעללויות וחשבנו שלנו עם צבא ישראל זה לא יקרה ואסור שזה יקרה שוב .יהודים חייבים להיות לוחמים.


אני אהבתי לקרוא סיפורי הרפתקאות, כרובינזון קרוזו, ז'ול ורן טרזן, , ואהבתי גם סיפורים היסטוריים וספרי מערב פרוע (קרבות עם אינדיאנים, לדוגמא קרל מאי "המוהיקני האחרון " של קופר. כולנו היינו אינדיאנים וטרזנים ברחובות ובחורשות ובירקון וירינו בקשתות ובחיצים.
היו גם סרטי הרפתקאות,מערבונים. אהבתי גם סרטי ראווה היסטוריים כמו "בן חור " ו"ספרטקוס" . ואהבתי מאוד את כרזות הענק שלהם שתיארו בכמה תמונות את הסיפור בסוג של קולאז' . כל אלה בהחלט השפיעו עלי.
בשבילי ההליכה לקולנוע הייתה חוויה ובתור ילד ונער הייתי מדמיין לעצמי הרפתקאות ומשחקים וחיברתי לעצמי סיפורים.

אהבת גם קומיקס ?

קומיקס אז נחשב דבר נחות לא מכובד .אבל כן בהחלט.
אז לראות סרטים היה אירוע . זה היה משהו בין ספר לסרט ואני קראתי הרבה מאוד ספרים וראיתי הרבה סרטים לעומת זאת לראות קומיקסים היה דבר נדיר. לקומיקס הייתה תדמית מאוד נמוכה של תת תרבות דרשו מאיתנו לקרוא ספרים . וקראנו בהיחבא גם קומיקסים .

 CI(US)004-12


ויום אחד נפלה לידי חוברת בשם classics illustrated" צבעונית מארה"ב שהרשימה אותי מאוד ובמיוחד הרשים אותי כרך הסיפורים על פי פנימור קופר וסיפורי האינדיאנים שלו כמו " אחרון המוהיקנים " הסיפורים האלו השפיעו עלי מאוד כי הם היו מצויירים בצורה יפהפיה פרטנית ונקיה שלא ראיתי כמוה עד אז.
לימים כנראה שהלכתי בסגנון הזה.

 

היכרת גם קומיקסים ישראלים ?
.רוטמן :  בהחלט. אהבתי גם את הקומיקסים הישראלים והייתי מנוי ל"הארץ שלנו". אהבתי שם את גידי גזר של אלישבע . את הציורים של דני פלנט שהיה לא רע ועשה כמה קומיקסים שאהבתי. ואת אשר דיקשטייין שהיה צייר טוב מאוד . וכל זה מאוד השפיע עלי . וכל הסיפורים שלהם השפיעו עלי בכיוון ההרואי והנאיבי שהצדק עיתנו ואנחנו מדינה עם שליחות וכו' . זה מאוד השפיע .
מגיל 15 ציירתי בצורה "חזקה" מתוחכמת.  כשהייתי חייל ידעתי שאני הולך ללמוד ארכיטקטורה אבל נושא הקומיקס קסם לי מאוד גם הוא. בין שאר עוונותיי אהבתי מאוד להמציא ולכתוב סיפורים.

והחלטתי שיום אחד אפרסם סיפורים כמו כל אותם האנשים שאת יצירותיהם קראתי ב"הארץ שלנו".  

חלפו שנים רוטמן הלך ללמוד אדריכלות והחליט לחזור למדיום הקומיקס האהוב עליו והפעם כיוצר
רוטמן : אני בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שם למדתי גם אמנות ותולדות האמנות ואף הפכתי למנחה בקורסים אחרים ברישום ובציור.
– איך התחלת ליצור קומיקס משל עצמך ?
בשלהי השירות הצבאי שלי התחלתי לחשוב ברצינות  לעשות קומיקס.

 בילדותי כאמור הייתי קורא אדוק של "הארץ שלנו" וקראתי את סיפורי הקומיקס של יעקב אשמן ואלישבע, לדוגמא, אך סגנון הציור של אלישבע לא היה הכיוון הסגנוני בו אני רציתי . לא נלהבתי ממנו . הרגשתי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר. ידעתי שבבוא היום אפעל להרים את התדמית הנמוכה שלא בצדק שהייתה לו וזה מה שעשיתי לעתיד עם סיפורים כמו "יוסקה מאיור".
איך חשבת שסיפורי קומיקס צריכים להיות ?
רציתי לצייר קומיקס הרפתקני יותר, מלא תנועה ואקשן, חי ואמיתי, משהו מנוגד לקו הקל וההומוריסטי של אלישבע. שנראה לי "לא אמיתי".

מדבר לילדים אל הארץ שלנו

– גיורא רוטמן הוא אחד מיוצרי הקומיקס הבודדים שעבדו הן עבור "דבר לילדים " והן עבור "הארץ שלנו " ,לרוב הייתה הפרדה חמורה מאוד בין היוצרים שעבדו בכל מגזין . ( יוצא דופן נוסף שעבד בשני השבועונים היה אשר דיקשטיין) .
– הוא החל לצייר ב"דבר לילדים" קומיקס שנקרא "מיקי וציקי", סיפורו של חתול שעוזר לילד להלחם במחבלים בעזה אשר יועד לילדים קטנים.
– לאחר מכן עבר אל "הארץ שלנו ".
רוטמן : הסיפור הראשון שלי היה "בדבר לילדים" עבור אוריאל אופק. זה היה סיפור לילדים קטנים שההשראה שלו באה מסיפור שקראתי ב"הארץ שלנו"  בשנות החמישים : "יאיר וידידו אביר" של יעקב אשמן ואלישבע על הרפתקאות של ילד וכלבו.
הסיפור זכה להצלחה ואני הסתכלתי על הקומיקס העלילתי מצאתי שזה מוצא חן בעיני מאוד והחלטתי שזה יהיה חלק מהפרנסה כסטודנט אבל החלטתי לעזוב את "דבר לילדים" ולעבור למגזין שאותו קראתי כילד.אל "הארץ שלנו".

הסיבה שעזבתי אגב הייתה  כנראה משום שש"דבר לילדים " פנה לקהל צעיר יותר מאשר "הארץ שלנו " שפנה למה שנקרא היום ( אבל לא אז ) בני נוער. וזה הקהל שרציתי לפנות אליו.

 העבודה ב"הארץ שלנו" אגב לא באה עם שכר גבוה , והתחלתי לעבוד כארכיטקט כבר כשהייתי סטודנט.כך שזה תמיד היה בזמני הפנוי.
– איך נחשב נושא יצירת הקומיקס בתקופה זאת ?
– רוטמן : האמת ? כתיבת ואיור קומיקס נחשבה אז לעבודה פחותת ערך. הקומיקס הופיע רק בעיתוני ילדים. זה לא היה דבר שהיית מתגאה בו בפני ההורים שלך.


ב"הארץ שלנו" החל רוטמן לצייר ולספר את הקומיקס "קוטל הדובים" שהתבסס במידה ישירה על סיפורי פנימור קופר שאותם אהב ב"קלאסיק קומיקס " בילדותו ותיאר את עלילותיו של צייד ביערות האינדיאניים במאה ה-18. .( דני פלנט יצר סיפור דומה בשם "עין הנץ "ב"הארץ שלנו " בשנת 1959) וכך החלה עבודתו בשבועון.

רוטמן : הלכתי לעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן ונתתי לו תקציר עלילה של הסיפור "קוטל הדובים " שהושפע מאוד מפנימור קופר ואשמן באמת אהב אותו והיה ביננו קשר טוב. ובכלל היה לי קשר טוב עם כל אנשי המערכת עם כל המערכת כמו אסתר קל.

אחר כך יצרתי סיפור קומיקס היסטורי נוסף בשם "הפירט "שהיה סיפור הרפתקאות אבל בניגוד לסיפור הקודם היה המבוסס גם על ההיסטוריה היהודית .לקחתי את הרעיון מספר שקראתי בשם "הקפטין מקסטיליה " על בחור שנרדף בידי האינקוויזיציה והופך לעבד ונימלט והופך למנהיג פירטים . ואני כתבתי משהו בסגנון רק שהגיבור היה יהודי שנוקם בספרדים ולבסוף עוזר לסיר פרנסיס דרייק נגד הארמדה הספרדית.
וזה מה שעשיתי מאז עם סיפורים אחרים שלי.
הייתה לך מטרה כלשהי בשימוש בהיסטוריה היהודית בסיפורים שלך ?
רוטמן : בהחלט. החלטתי לעשות משהו טוב יותר ממה שאני עצמי קראתי כשהייתי ילד. וגם להעביר חומר מעניין לילדים.
אני אוהב היסטוריה לדעתי אגב אז כמו היום  לבתי הספר יש כשל חמור בהעברת ההיסטוריה לילדים .  אז לא לימדו את זה נכון אלא בצורה  יבשה   ללא כל  נשמה.  ואמרתי לעצמי "קומיקס יכול להיות דרך מצוינת לגרום לנוער לאהוב היסטוריה."
בהארץ שלנו החל רוטמן לאייר מגוון סיפורי קומיקס שונים. מהם שכתב בעצמו ומהם שכתבו שני כותבים אחרים פנחס שדה ( תחת השם הבדוי "יריב אמציה ") ודוב זיגלמן . סיפורים אלה התבלטו בדמויות ההרואיות שלהם שהיו לרוב סוכנים ולוחמים עבריים. שנות השבעים הפך רוטמן לפרטנר הקבוע של כותב סיפורי הקומיקס הקבוע של השבועון פנחס שדה .

לעבוד עם פנחס שדה

 

איור מ"מליסלה " סיפור של "יריב אמציה " ( פנחס שדה )

 

רוטמן אייר חמישה סיפורים של פנחס שדה ( הסיפורים האחרונים של פנחס שדה בתחום הקומיקס ). הראשון בהם היה סיפור המדע הבדיוני "מליסלדה " שבעל ילד שנלקח אל כוכב הלכת נוגה ומוחזר והופך להיות גיבור על הנלחם בפשע ובסיומו המפתיע באמת פוגש את היוצר פנחס שדה.

 ארבעה הסיפורים הבאים שייכים כולם לסדרה אחת על עלילות יורם הסוכן חשאי וחברתו .התיכוניסטית רזיה .

 

 הטוב שבכולם הוא הסיפור הרביעי והאחרון והסיפור המסכם של שדה בה"ארץ שלנו "חולות אדומים " שעסק במלחמת יום הכיפורים ומכל בחינה אפשר לראות בו כסיום של תקופה ,הן תקופתו של פנחס שדה ככותב ב"הארץ שלנו " והן בדרך שבה עסקו הקומיקסים במלחמה . .ולראשונה האוייב הערבי אופיע שם כמסוכן ומתוחכם בהחלט.

איך הייתה העבודה עם פנחס שדה ?
רוטמן : יום אחד בא אשמן ואמר שפנחס שדה שהוא כותב הקומיקס הקבוע שלהם  ראה את הסיפורים שלי  והם מצאו חן בעיניו והוא רוצה שאאייר אותו. אמרתי בסדר גמור.
האמת ,לא נהניתי במיוחד מהעבודה עימו. כל התקשורת ביננו הייתה דרך הדואר.הוא היה שולח פרק ואני הייתי מאייר כמיטב הבנתי.
מעולם לא נפגשנו ולא דיברנו או תקשרנו באיזו צורה. לא התייעצנו מעולם לא קיבלתי ממנו איזה פיד בק לחיוב או לשלילה , אם כי מן הסתם הוא היה מרוצה אחרת הייתי שומע איזו שהיא ביקורת שמעולם לא באה.

 

פנחס שדה. צילום רחל הירש.

מה חשבת עליו ככותב קומיקס?
רוטמן :לאמר לך את האמת גם לא התלהבתי  יותר מדי  מכישוריו ככותב סיפורי קומיקס.
נכון הוא היה בעסק הזה כבר שנים רבות , אני עצמי קראתי אותו כנער. אבל הייתי מקבל ממנו שוב ושוב עמודים שכל כולם היו רק דיבורים בין הדמויות ותו לא ,שום דבר מעניין לא קרה בדף. אם אותי זה שעמם לצייר את זה ,אז למה זה היה צריך לעניין   את הקוראים?
הבעיה עם פנחס שדה הייתה שהוא חשב כמו סופר על דיאלוגים בלבד, אבל כותב קומיקס צריך להיות כמו תסריטאי ולא כמו סופר ובכל עמוד חייב לקרות משהו  ,איזו פעולה , פיצוץ, משהו מרתק כדי למשוך את תשומת ליבם של הקוראים.והוא לא שמר על הכלל הזה. ולדעתי זה פגם בסיפוריו.
נהניתי הרבה יותר לעבוד על סיפורי שלי ועם דובי זיגלמן שהיה אז סטודנט להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע .
דב זיגלמן היה חבר שלי ועד היום והוא גרפיקאי בחסד ואוהב היסטוריה כמוני.

 בכל מקרה רוטמן השיג שיא ארצי כאשר צייר עבור הארץ שלנו את שני סיפורי הקומיקס העבריים הארוכים ביותר שהופיעו אי פעם . מליסלדה שכתב  פנחס שדה ויוסקה מאיור שאותו כתב ידידיו הטוב  דב זיגלמן.

לעבוד עם דב זיגלמן

 

גיורא רוטמן עם דב זיגלמן והקומיקסאית דורית -מאיה -גור

דב זיגלמן שחיבר ארבעה סיפורי קומיקס ביחד עם רוטמן כבר שלח את ידו בקומיקס עבור דבר לילדים בסיפור בשם " אוצר במעמקי הים" עם מאייר אחר בשם "יוסי"

( זיגלמן :  יוסי שאת שם משפחתו איני זוכר  עבד איתי במחלקה לאמצעי הדרכה של משרד החינוך (70-71).) הוא בוגר יד-סינגאלובסקי, אבל שנה מתחתי. עד כמה שזכור לי הוא מיהוד .)  

 הסיפור הופיע בדבר לילדים כרך מא' , 1971  חוברות  26-46.ב21- חלקים .
זהו סיפורו של איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19> תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
כך שהעבודה עם רוטמן לא הייתה על   דבר זר לו.
במשך תקופה הזיגלמן ורוטמן הפכו לצוות קבוע שיצר את סיפורי הקומיקס המורכבים והמתוחכמים ביותר של התקופה.

זיגלמן : גיורא ואני עובדים עם אותו ראש. קל לי מאד להסביר לו איך אני רוצה שהוא יצייר סצנה מסויימת. הדרישות שלי גם די מאתגרות אותו נסות זוויות ונקודות מבט חדשות. אפשר לומר שאני התסריטאי והארט-דיירקטור והוא הבמאי והצלם. 

 
  "יוסקה מאיור " הוא סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים.
הסיפור הופיע בה"ארץ שלנו"  במשך שנתיים בשנים 1972 ו-1973 זהו הארוך שבסיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים.וגם אחד הטובים שבהם.
יוסקה מאיור נפסק אחרי שנתיים כשדובי עבר לארה"ב אבל באמת הרגשנו אז שהסדרה כבר מיצתה את עצמה עם מעברו של זיגלמן לארה"ב.

זיגלמן אינו זוכר כך את הדברים : אני מאד רציתי 'שיוסקה מאיור' ימשיך – מפני שהיו עוד הרבה פרשיות
ומבצעים שיכולנו לספר עליהם. אבל אשמן ז"ל התעייף ממנו.
אחרי שסיימנו את 'יוסקה מאיור' עוד הפקנו שלושה סיפורים 'בהארץ שלנו':
מלכודת במצולות, אבירי הכותל, אוצר טמון בקרח
לארה"ב נסעתי כדי ללמוד תקשורת חזותית רק בדצמבר 1974!!! ומקודה זאת גיורא המשיך לבד
היום, כשאני מרצה למבוגרים על 'פרשיות נעלמות מ- 45-48', אני יודע
כמה חומר מותח היינו יכולים לשבץ בסיפור על יוסקה. אני מאד מקווה שנוכל למצוא
דרך  'להחיות' את יוסקה ולהפיק ממנו עוד סיפורים. לדעתי השוק מחכה לזה

.עוד סיפור מרשים מהתקופה היה אבירי הכותל המערבי  שגם אותו כתב  דב זיגלמן ,והופיע ב"הארץ שלנו" ב-1974. זהו  סיפור המתרחש בתקות מסע הצלב הראשון  על צעיר יהודי נרדף מתחזה לאביר צלבן , מציל את חייו של " גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש בידי חיילים ישראליים במלחמת ששת הימים. .

רוטמן : תמיד , אהבתי היסטוריה, אבירים ועוד.. בנוסף, תמיד אהבתי להציג את החלק היהודי מול החלק הלא יהודי, להנגיד ביניהם. דימוי היהודי הגלותי ה"מסכן" לא היה "מגניב" לטעמי , רצה להציג יהודים כגיבורים עשויים ללא חת .
בשלב מסויים התברר לנו כי הצלבנים כבשו את ירושלים ב-6.6.1099, (התאריך הנכון הוא כנראה 9.7.1099) ולכן ביקשו לעשות את הקשר עם מלחמת ששת הימים. בנוסף, התברר לנו כי בעת הכיבוש הצלבני, המוסלמים והיהודים לחמו יחדיו עד האיש האחרון. ידענו כי הלוחמים במסעות הצלב היו ברובם אספסוף של שכירי חרב שרכבו לצד האבירים והיו עורכים "פוגרומים" במקומות שניקרו בדרכם, ולכן החלטנו לספר את סיפורו של היהודי אשר מחליט לנקום.
– הוספנו בנפשות הפועלות שבאמת חיו אז כמו גוטפריד דה בוייון ורימונד מסן ג'יל. יחד עם זאת, שילבנו אלמנטים ויזואליים מהעולם היהודי המאוחר יותר, ככותל המערבי ובמגן דוד (אשר הגיעו למעמדם וקיבלו את משמעותם הנוכחית רק במאה ה-18 לערך).

 אלי :" ברבים מהציורים שלך הגיבורים הינם בעלי מראה  אירופאי "ארי" לעומת אויביהם בעלי ארשת מזרח תיכונית.
רוטמן : לא היה בזה שום דבר מודע ככל הנראה הושפעתי מחזותם של גיבורי סרטי ההרפתקאות הידועים באותם ימים, לדוגמא בסרט "אקסודוס" בו פול ניומן תכול העיניים משחק נער יהודי צעיר העולה לארץ..

וכאן ניתן להוסיף שמן הסתם שיחקה כאן תפקיד העובדה שברוב  הסיפורים צייר רוטמן את הגיבור הבלונדיני הבהיר כמישהו הדומה לו עצמו ….

  אלי : עבור הסיפורים האלו ביצעתם תחקיר כל שהוא ?
רוטמן : כשישבנו לעבוד על "יוסקה מאיור" ועל "אבירי הכותל המערבי "התייחסנו לכך במלוא כובד ראש. רצינו להעביר סיפורים היסטוריים, לא באופן המתודי היבש שלימדו בבתי הספר, אלא בצורה מעניינת ומשכנעת עד כמה שרק אפשר במגבלות של המדיום שעמד לרשותנו . להעביר את הסיפורים בצורה חיה, ולמשל להראות אבירים שיראו ממש אמיתיים ..
– למדתי את החשיבות של העניין הזה כאשר כתבתי את אחד הקומיקסים, נאלצתי לצייר תמונה של פריס, אולם לא ידעתי כיצד לתאר אותה. בדיוק והיה לי דאד ליין " שמנע בדיקה יסודית .. הוא תארתי את פריס על פי דמיוני , אולם לאחר מכן קיבלתי מכתב תגובה נזעם של ילד המתלונן על כך שהעיר אינה מופיעה כפי שהיא באמת ונראית כמו "חיפה ". .
– במקרה אחר לא ציירתי את הסמל של מכונית היגואר באופן מדויק, וקיבלתי תלונה דומה.
אחרי המקרים האלו קיבלתי את התובנה שקהל היעד שלי מתבונן בפרטים הקטנים ביותר ומעדיף שיהיו מדויקים. . מאז הקפדתי מאוד על אותנטיות ומחקר מפורט לפני שהעליתי משהו על הדף מתוך ההבנה שלילדים צריך לתת מוצר מדוייק ואמיתי ככל האפשר. בסיפורים שלנו היינו מקפידים מאוד על דייקנות ואותנטיות גם כי ידענו שזה מה שהקוראים רוצים וגם כי זה מה שאנחנו רצינו.. רצינו לתת לקוראים אשליה של אמיתיות ששום דבר לא יפגע בה. לא כמו בסרטי קולנוע על הרומאים למשל שבהם אתה רואה שאחד החיילים הרומאיים לובש שעון וזה מיד הורס לך את האשליה של האמינות .
אפילו שתאמין לי המאמץ והזמן שהשקענו בהחלט לא השתלם מבחינה כספית וזה עוד בלשון המעטה. .
על כן, כאשר אני וזיגלמן רצינו לכתוב את "יוסקה מאיור" ערכנו מחקר היסטורי מקיף ומדויק ביותר. רקע אמיתי לעלילה היה חשוב לנו ביותר. מעולם לא היה סיפור כזה ב"הארץ שלנו" עם רקע היסטורי מפורט וריאליסטי כל כך בעבר, והוא יצר הרבה הדים. בנוסף, אפילו קיבלנו תגובה זועמת מאקדמאי מאוניברסיטת חיפה על הריאליזם בו הצגנו את טבח השבויים היהודים בגוש עציון בידי ערבים , אולם יעקב אשמן הגן עלינו בזעם.
הקפדה דומה הייתה ב"אבירי הכותל המערבי ".

זיגלמן : גם באבירי הכותל עשינו מחקר יסודי בכל מה שקשור לבגדי אבירים (שריון), דגלים וכו'. הקפדנו מאוד על אוטנטיות היסטורית ודיוק וכלי נשק . שבהם השתמשו באותה התקופה.
הצרה הייתה  שקל יותר למצוא רפרנטים ותיעוד על זה מתקופות של סוף ימי הביניים. ולא  מתקופות מסעי הצלב עצמם.  


היו אם כך תגובות על הסיפורים ?
רוטמן : בהחלט. הילדים בשכונה במקום מגורי אז בחיפה למדו איך שהוא שאני זה שעושה את הקומיקסים האלה שהם היו קוראים בהארץ שלנו ורצו אחרי והציקו לי כל הזמן בכל מקום בשאלות מה יהיה בהמשך בשבוע הבא. אבל אשקר אם אגיד שלא נהניתי מהעניין הזה.
אלי :העורכים היו לפעמים מציעים רעיונות ?

זיגלמן : בדרך כלל הרעיוונות היו שלנו. ואני זוכר שהם היו מאוד פתוחים למה שהיצענו. אני זוכר שפעם יעקב אשמן היציע שנעשה סיפור על אנשי המאדים. ואת השאר כבר עשינו בעצמנו. בסיפור בשם "מלכודת במצולות " שתיאר ניסיון פלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ.

 רוטמן כיוצר בודד.  

מאמצע שנות השבעים רוטמן החל לצייר סיפורים שהוא כתב בלבד.
בינם אפשר למנות כדוגמאות בולטות במיוחד את:הרוח מחירבת אל ג'אה " סיפור כמעט יחיד במינו בעיתוני הילדים שעוסק בהתיישבות בראשית המאה העשרים ובראשית הסכסוך בין היהודים והערבים. הסיפור מספר כיצד בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים. שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.
רוטמן : זהו סיפור שהושפע מאוד מ"אקסודוס" של לאון יוריס שם הפתיחה מספרת על אביו של ארי בן כנען שבא להתיישב בארץ ישראל בראשית המאה ואיך נלחם בשודדים בדואים ואהבתי מאוד את התקופה של יבוש הביצות והמושבות אז החלטתי ללכת אחורה ולעשות מזה סיפור .ושוב ברקע הייתה המחשבה על ללמד קצת את הילדים היסטוריה .. "

וד סיפור מעניין היה "מתחת פני השטח". שהופיע בשנת 1979.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ.
רווטמן : התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד. זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקוה שלא יקרה לו כלום אבל כן קרה והתנקשות בחייו אכן הצליחה.

הסיפור הזה על ניסיון התנקשות בסאדאת התגלה מאז כנבואי . ואגב אורחה רוטמן הקדים בו שני ספרי מותחנים האחד של אמנון דנקנר והשני של אריה קרישק ,ששניהם תיארו גם הם נסיון התנקשות בחיי סאדאת .ויצאו בו זמנית .אלא שרוטמן חשב כנראה על אפשרות ההתנקשות  לפני כולם.

בשנות השמונים חיבר רוטמן עוד כמה סיפורי קומיקס והפעם בצבעים. הוא כתב סיפור קצר על ההיסטוריה מאחורי חג החנוכה . הוא כתב סיפור בשם "בעמק הקדום " סיפור מז'אנר שכבר אינו קיים יותר "הארץ האבודה " גילוי תרבות קדומה נידחת אי שם בפינה נידחת של העולם ,כיום כאשר כל פינה בעולם מופתה סיפורים חדשים מז'אנר זה הם כמעט בגדר הבלתי אפשרי.
רוטמן בכל אופן ניסה את כוחו . סיפור המזכיר מאוד את סיפורי טרזן הקלאסיים של אדגר רייס בוראוז שבו סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם שתי ערים אבודות נלחמות בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות המלכה החשמונאית שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם הרומאיים. הסוכן הישראלי נאבק במפלצות לוחם בזירה ,מתאהב במלכה היפה של העיר העברית ובסופו של דבר מוליך את אנשי העיר לניצחון על הרומאים .

סיפור היסטורי נוסף היה "משעול הפרטיזנים" סיפורו של לוחם ארץ ישראלי שחודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים .רוטמן גם על הסיפור הזה ביצעתי מחקר מפורט והסצינה של פיצוץ הסכר מתארת אירוע אמיתי שבאמת התרחש והכנסתי לתוכו את הגיבור. בסיפור הזה אגב הייתה השפעה חזקה מאוד של סיפורי ההרפתקאות והמלחמה של אליסטר מקלין כמו "תותחי נברון " ו"הנשרים המריאו עם שחר".

אלו היו סיפורי הקומיקס האחרונים של רוטמן . "בעמק הקדום " ו"משעול הפרטיזנים " שבו והופיעו בשנת התשעים במגזין חדש לילדים בשם "אותיות " שנועד לשוק חדש ומתפתח של קוראי קומיקס –הילדים הדתיים . הם היגיעו למסקנה שאף שסיפוריו של רוטמן נועדו בתחילה עבור ילדים חילוניים הרי הם מתאימים גם להם . עבור המגזין הזה רוטמן צבע לראשונה את שני הסיפורים שבמקור הופיעו כמו שאר סיפוריו בשחור לבן.
אלי :המשכת לכתוב מאז ?
רוטמן :בשנות השמונים פנה אלי המפיק מיכאל שוילי שקרא קומיקסים שלי והתפעל וחשב שאני מתאים מאוד לכתוב  לקולנוע ,ולך תדע אולי הוא צודק …הוא ביקש תסריטי פעולה. כתבתי שני תסריטים על גיבור אמריקני והחלו לצלם אותם אבל אז תקף שפל את עולם הקולנוע כתוצאה מסגירה של אולמות קולנוע עם התפשטות שוק הוידאו וההסרטה נעצרה וחבל.
מאז כתבתי גם רומן על מלחמת העולם השנייה עם לוחם יהודי אבל לצערי גם עם זה לא קרה הרבה וזה תקוע לי מאז במגירה.בשלב זה אין לי זמן לכתיבה וזה אולי חבל.
– .
פמיניסט ?

 

מתוך הלוגו הקבוע של "אבירי הכותל המערבי "

פרט מעניין בסיפורים אלו הוא שהם כמעט היחידים עד לתקופה זאת שבהם נשים תפסו מקום בולט כל שהוא בעלילה. פרט שבולט גם בסיפורים אחרים של רוטמן שתמיד הקפיד להציב לגיבור חברה נחמדה ואמיצה .
רוטמן :אני זוכר שדובי היה צוחק עלי תמיד משום שהתעקשתי להכניס לכל סיפור אישה ורצוי כמה שיותר יפה. אף פעם לא היססתי בעניין הזה."

בעצם ההכנסה של דמויות נשיות הייתה התקדמות כלשהי בהשוואה לרוב הסיפורים הקודמים של עיתוני הילדים.  חלקם הגדול אף  לא טרחו לציין שיש בעולם גם מין נשי . והדמויות שבהם הם כמעט תמיד  זכרים גם אם נכתבו או צויירו בידי נשים כמו לאה גולדברג או אלישבע נדל .( היחיד שעד אז טרח להציב אישה כדמות מרכזית בסיפורי קומיקס היה דווקא גבר דוש בסדרת "רותי " שלו מ"העולם הזה " משנות החמישים ) .
בסיפוריו של רוטמן  אם כך הייתה מעין התקדמות בכך שיש התייחסות קבועה לעצם קיומו של המין האנושי הזה הנקרא "אישה " ולכך שיש ממנו דוגמאות נאות מספיק על מנת למשוך אתץ עצם תשומת ליבו של הגיבור הגברי שאינו עוסק כל הזמן רק בלחימה בכוחות הפשע ואף מצליח להקציב זמן עלילה  ( מוגבל מאוד,זה נכון  ) על מנת להתעניין   גם באישה.
אם זאת ספק עם הוגות פמיניסטיות ירוו נחת מסיפוריו של רוטמן ויראו בהן  התקדמות מבחינת תמיכתם בהשקפותיהן. הנשים בסיפורים היו בדרך כלל לא יותר מבנות לוויה של הגיבור הגברי הנועז ותרומתן העיקרית להתפתחות העלילה  היא בכך שהוא מציל את חייהן מאיום זה או אחר.


עבודת היצירה

– איך התבטאה עבודת היצירה שלך ?
-רוטמן :  את הסיפורים הייתי יוצר שאני בונה עלילה שמכוונת גם לציורים. את דף הפתיחה לכל קומיקס, למשל הייתי יוצר כדף פתיחה לסרט, עם קולאז' של כל הדמויות, אתרי התרחשות וכיתוב רקע, במקרה של "אבירי הכותל המערבי " למשל הכנסתי כתב גותי כמו זה של ימי הביניים אם כי לך תדע כמה מהקוראים הצעירים הבינו את העניין … .
– עבודת האיור ב"הארץ שלנו" היתה רק בשחור לבן, לעומת הקומיקסים האמריקנים מהם הושפעתי שהופיעו בצבע.

אבל זה לא הפריע לי מי יודע מה משום שאחרי הכל היו גם סוגים אחרים של קומיקס שמהם הושפעתי הקומיקס איטלקים וצרפתים משנות ה-70-80 והם הראו לי איזה אפשרויות יש גם בצבעים של אז שחור –לבן היתה גם דרך מיוחד של שימוש בשחור אפור,ניסיתי ליצור דברים וקוים מרשימים באמת באמת בשחור לבן . זוויות ראיה דרמטיות כמו בסרט . איך לעשות אנשים מדברים מעניינים לצפות . אהבתי ליצור ציורים חופשיים שכמו יצאו מהקוביות של העמוד וקומפוזיציות שונות כהות של עמודים הכל כדי שיהיה יותר מגון ונעים לעין . הרבה יותר מתוחכם ממה שנראה במבט ראשון .הכנסתי לסיפורים שיטות של סרטים עם קלוז אפים על הדמויות בקומיקסים החוכמה הייתה למסור כמה שפחות מילים בדיאלוגים כדי שלא יאבד מעצמתו בקומיקס. וגם בזה די הושפעתי מהסרטים
אתה רואה עם כך בקומיקס ז'אנר שקרוב לקולנוע ?
בהחלט . אני רואה בקומיקס ז'אנר שמשלב בין ספר לסרט ואני רואה את כותב הקומיקס כמעין תסריטאי.הבנתי שכתיבת קומיקס בהמשכים מצריכה התייחסות אחרת לסיפור, כאשר כל שבוע נגמר עם שיא עלילתי מותח , ובשבוע שאחריו צריך לייצר "אנטי שיא " ומיד לאחריו שיא חדש וחוזר חלילה וחוזר חלילה. זה היה הדבר הבסיסי ביותר היה להשאיר את הקורא במתח משבוע לשבוע ,ליצור שיאים לכל פרק ושיא חזק מכל בסוף הסיפור.
אז בהתחלה היינו יוצרים שלד כללי מאוד של סיפור הפתיחה הרעיון הבסיסי והסיום. ומכאן ואילך כל שבוע היינו צריכים לשבור את הראש לגבי מה יהיה השיא של אותו
למעשה הייתי ממציא את המשך העלילה תוך כדי עבודה.
בציורים שלי מהתקופה יש מעט מאוד צללים, כיוון שלא הייתי יכול השתמש בעפרון כדי לרכך את הקווים, ומסיבה פשוטה : בהדפסה זה היה נראה כלכלוך. הייתי מצייר את הדפים על גליונות של חצי מטר על 35 ס"מ, ואז ההקטנה הייתה מעדנת מעט את הקווים.
הקפדנו מאוד גם על גרפיקה ועימוד ולפעמים שיחקתי עם העימוד ,תיארתי את הגיבור "יוצא " מהטקסט ,רציתי להראות לקוראים דברים חדשים וכך גם לשמור על עצמי שלא אשתעמם כל כשאני עושה כל הזמן את אותם הדברים.

חסמבאי יותר מהחסמבאים עצמם

 

החסמבאי שרגה השמן בקרב.ציור מאת גיורא רוטמן.

…כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנו. ,לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
-גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
-יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
-איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
-עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
(( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

 

יואב צור מפקדג חסמבה עם ראש הממשלה יצחק רבין. צייר רוטמן.

כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של שמואל כץ , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

 

רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את "יוסקה מאיור " שלי בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

 

עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם .

 

 

  מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

האחים זורקין . פושעים אוייבי חברות חסמבה.

אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו (אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?) .

 

דמות ערבי בספר חסמבה. צייר גיורא רוטמן.

כספרים אהבת אותם ?
רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .


.

הפורטריטיסט של פטריק קים


.בנוסף הוא אייר אגב אורחה עוד כמה ספרים נוספים להוצאת רמדור. ובינהם התמונה ה"אמיתית" היחידה הידועה של פטריק קים עבור ספר בשם "מבצע תגמול".
רוטמן הוא האדם היחיד שצייר את דמות לוחם הקראטה פטריק קים על עטיפת ספר שלו ,בשם מבצע תגמול " עד אז כל העטיפות היו לקוחות מספרים זרים גרמנים ואמריקניים ולמעשה לא היצגיו כלל את הקוריאני בעל הידיים המסוקסות . עד שבא רוטמן ויצר את הדיוקן "האמיתי " היחידי שלו .
זה נשמע מדהים אבל זאת עובדה. לאורך מאות הספרי הכיס והחוברות של סדרת הריגול "פטריק קים " אין תמונה של גיבור הסדרה הכל יכול . העטיפות זולגות האלימות והסקס נילקחו בידי המעצב הגראפי אשר דיקשטיין ממקורות גרמניים או מצילומים מסרטי ג'מס בו'נד . שלוש מאות ספרי וחוברות הסדרה, שרבים מהם יצאו בכמה מהדורות ובעטיפות שונות, אין אף דיוקן 'אמיתי' של הקוריאני הענק,.
רק בתמונת הפורטרט של קים שצייר גיורא רוטמן בספר "מבצע תגמול" אנו יכולים להיווכח לבסוף כיצד נראה אותו הקוריאני שאף אישה אינה יכולה לעמוד בפניו.
רוטמן : אהבתי ספרי פטריק קים ויום אחד בא אלי אורי שלגי שעבורו עבדתי במאייר ספרי חסמבה "חבורת אסט אנד " ואחרים והיציע לי לעשות פטריק קים . התברר לי שבעצם מעולם לא ציירו את פטריק קים כי אלו תמיד היו עטיפות של ספרים זרים שבהם אינך רואה כלל את פטריק קים כי הוא לא קיים בהם . אז ישבתי ועשיתי אותו כפי שראיתי אותו בעיני רוחי 'קרוב לתיאורים .
וכתוצאה יצר רוטמן את הציור ה"אותנטי" האמיתי היחיד של פטריק קים .לאחר מכן צוייר קים גם בידי דודו גבע בסיפורים פארודיים על הדמות ואיך שהוא הציורים של גבע מזכירים את הדמות של רוטמן בתסרוקת וכנראה שגבע ראה את העטיפה הספציפית הזאת ואיך שהוא קלט שזוהי הדמות "האמיתית " של פטריק קים וצייר אותו מאז בהתאם. .

כיום הוא נטש את האיור למקצועו כאדריכל שתיכנן  כמה וכמה בניינים ידועים כמו הקאונטרי קלאב של רמת אביב ג' .
אבל עדיין שוקל  לחזור אל הקומיקס באתר מיוחד.
גיורא: אני מודה, שעד להמצאת האינטרנט, לא ידענו עד כמה הסיפור הזה נגע וריגש את בני הנוער. שם, בתוך הבלוגים והפורטלים למיניהם מצאנו כמה התייחסויות מרגשות מאנשים שהם היום הורים לילדים. זה עורר בי מחשבות אולי לחזור לתחום הזה באתר מיוחד .אבל לא ברור כמה אתר כזה יכול להצליח מבחינה עסקית ,ואם יש לי  אתה זמן הפנוי הנדרש.

…דובי זיגלמן מה אתה חושב היום על סיפורי הקומיקס שאתה ורוטמן יצרתם ביחד ?
. פרט אולי 'לאבירי הכותל המערבי ', אף אחד מהסיפורים האחרים לא מתקרב ליוסקה מאיור ברמה ובאיכות . . אלא, שבאבירי הכותל, מלכתחילה הייתה התחלה והיה סוף. לא הייתה אפשרות להוסיף (או להאריך) את הסיפור מעבר למה שסופר.

הקומיקס שלא היה

 תכננתם סיפורים מצויירים נוספים שלא יצאו לבסוף לפועל ?
זיגלמן . בהחלט . בתקופת הלימודים שלי בארה"ב, כתבתי סיפור מצוייר שמתרחש בניו-יורק ושהדמות המרכזית שלו היא בניהו בן-יהוידע. באנגלית הוא נקרא BENAYAH. בניהו המיתולוגי מגיע לניו-יורק בשליחות שלמה המלך  שיודע לשגר אנשים בזמן אל העתיד  ונלחם בטרוריסטים איסלמים שמנסים לפוצץ את מערכת הרכבת התחתית. תאמין או לא, אבל הסיפור נכתב בסוף שנות ה- 70.
תאר לך את בניהו על סוס דוהר עם חרב שלופה פורץ מתוך מנהרות הרכבת התחתית – נלחם – וחוזר ונעלם במנהרות.
הסיפור נשלח לגיורא – וכדי לעזור לו במחקר הוויזואלי, ערכתי סידרת צילומי-רקע ב- רכבת התחתית של ניו יורק שבגללם כמעט ונעצרתי ע"י המשטרה.. אלא, שגיורא היה עסוק בפרוייקטים אחרים ולא מצא זמן לטפל בזה. בסופו של דבר, כל החומר שהכנתי אבד..

היית רוצה לעבוד שוב עם רוטמן על קומיקס ?

בקשר לפרוייקטים בלי גיורא? רק בכתיבה נטו – כמו שכבר אמרתי לך: לאחרונה, סיימתי כתיבת ספר הרפתקאות לנוער שנקרא 'תעלומת האוצר התורכי' שעוסק בחיפוש אוצר מימי מלחמת העולם הראשונה הספר נמצא אצל מספר מו"לים – בתקווה שמשהו ירצה אותו. כמובן שגיורא אייר אותו…
'תעלומת האוצר התורכי' – חבורת נערים מוצאת יומן שכתב קרוב משפחה בתקופת מלחמת העצמאות.
אני עובד כעת על סקיצה לספר המשך שיקרא 'תעלומת המשדר הסודי' ועוסק בפיענוח תעלומה מימי המנדט הבריטי.
 גיורא רוטמן יצר במשך למעלה מעשר שנים סיפורים בז'אנר מוגדר היטב בזמנו "ז'אנר הסיפור ההרפתקני " סיפורים שהיו פופולאריים מאד. . סיפורים כאלה היו קיימים לפני רוטמן. ואם כי היו יוצאי דופן הרי מרבית היוצרים  שבאו לפניו  פעלו  מבחינתם כמעט בחלל הריק בתחום  שלעיתים קרובות לא היה להם כלפיו כל יחס  ועניין מיוחד.

   רוטמן  היה שונה בבכך  שהיכיר היטב את עבודתם של יוצרים ישראלים שעסקו בנושאים אלו מאחר שגדל עליהם .  הוא גם בנה עליהם וגם פעל במודע ליצור עבודות וסיפורים טובים יותר מאלו שקרא הוא עצמו.

כמדומה שאף יוצר בשבועוני הילדים לפניו לא השתווה לו בפרטנות של ציוריו ובתחושת האמינות והריאליזם ההיסטורי שהקפיד להכניס אליהם.

מאז ז'אנר זה  הפך בעיקר למושא לפרודיות ולמעשה נעלם כחלק מהשינויים הדרסטיים שעברו על החברה הישראלית מאז שנות השבעים והשמונים. גיבוריו של רוטמן היו הגברים הקלסיים יפי תואר אמיצים ויודעים בדיוק היכן הם עומדים . מאז כמובן דמות הגיבור הזה נכבר נעלמה בחברה שלנו ,והוחלפה בסוגי גיבורים אחרים.

האם עוד יכולים סיפורים מסוג זה לדבר לילדים כיום ?

קשה לאמר הילדים כיום שייכים לעולם אחר מזה שבו נוצרו ובו עוסקים הסיפורים.

אבל כמדומה שהם בשינויים ועידכונים מסויימים יכולים לדבר דווקא למבוגרים שגדלו עליהם בשנות השבעים .

נספח 1 : רשימת  סיפורי הקומיקס  שאייר גיורא רוטמן

1. "עלילות מיקי וציקי " כתב וצייר גיורא (רוטמן) . דבר לילדים כרך מ' . 1970 חוברות 38-49. ב12- חלקים.
עלילות ילד וחתולו שלוכדים מחבלים ברצועת עזה.

2. "קוטל הדובים. כתב וצייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו תש"ל 1970 . חוב' 14-33 .
סיפור בסגנון "אחרון המוהיקנים " של קופר על קנדה מאה ה-18 ועל לבן אמיץ וידידו האינדיאני שמונעים מכנופית לבנים לגרום מלחמה בין לבנים ואינדיאנים. "עלילות לוחם אינדיאנים במאה ה-18 במערב הפרוע בעת שלטון הבריטים בארה"ב ."
צייד דובים נאבק במרד אינדיאני כנגד הצבא הבריטי ולבסוף מגלה שהאינדיאנים הוסתו בידי כנופית לבנים המעונינים בהשמדתם כדי לכרות זהב באדמתם . הוא מחסל את הכנופיה וחוזר לאהובתו בשבט האינדיאני .

3. "הפירט " . סיפר וצייר גיורא רוטמן תש"ל , 1970 חוב' 34-47 . על לוחם יהודי אנגלי אמיץ בימי המלכה אליזבט במאה ה-16 שנאבק בספרדים באמריקה. בימי פרנסיס דרייק קצין אנגלי נחטף לעבד בידי הספרדים . הוא נמלט מספינת העבדים והופך לפירט מציל את אהובתו הספרדיה ולבסוף עוזר לאנגלים במלחמתם כנגד הארמדה הספרדית . בהשפעת הספר "הקפטן מקסטיליה"  על לוחם באינקויזיציה.

4. "מליסלדה או האלים באים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה ) צייר גיורא רוטמן . כרך כ"א, 1971. חוברות 1-50.
סיפור הקומיקס הארוך ביותר של שדה ( והוא גם אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים ביותר שפורסמו בעיתון ילדים ישראלי בכלל) .
נער ישראלי שבת כוכב נוגה התאהבה בו מבקר בנוגה ובכוכבים אחרים . עם חזרתו לכדור הארץ הוא משתמש בטכנולוגיות של בני נוגה כדי להילחם בעולם הפשע , אך משום מה אינו טורח כלל להסתיר את זהותו ( שגיאה ששום סופר גיבור אמריקני לא היה שוגה בה…) וכך מסתבך עם ארגון פשע מסוכן.

5. יוסקה מאיור כתב דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן. הארץ שלנו 24.1.1972
הופיע בשני כרכים של הארץ שלנו בתשל"ב ותשל"ג.

חוב' 20-51. תשל"ב חלק א." וחוב' 1-50 חלק ב'.ב-81 חלקים.

סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת
העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. הארוך שבסיפורי
הקומיקס בעיתוני הילדים. החלטה של הסופר והצייר לתאר את מלחמת השחרור כמו שצריך ובאנו ליעקב אשמן שהוא התלהב מאוד ונתן לנו יד חופשית והתחלנו בסיור על הברת ילדים ממנזרים מאירופה וציירנו מנזר אמיתי מצילומים מנשר שדובי ראה בולין . ואחר כך מלחמת השחרור השיירות לירושלים וגוש עציון ודרך בורמה הקפדנו על אותנטיות ודייקנות וציינתי רק את הלגיונרים קוצרים את השבויים בגוש עציון וקיבלנו מכתב נזעם מחוקר מה זה מראים דבר כזה .

6. . "מסתרי הדרקון האדום " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג , 1973. חוברות 1-33.
נערה וסוכן חשאי נאבקים בארגון פשע טרוריסטי שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט בעולם או להשמידו.
7. . "הקופסה הטורקית" . כתב "יריב אמציה "( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג . חוברות 34-51. ב18- חלקים.
יורם ורזיה גיבורי הסיפור הקודם נאבקים במזימה לפגוע בבטחון המדינה באמצעות הברחת סמים.

8. מלכודת במצולה.  סיפר דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו
כרך 23. תשל”ג.24.9-73-11.3.74. חוב’ 1-25 ב-25 חלקים.
משלחת מחקר ישראלית חוקרת את תעלומת היעלמותם של ספינות שונות בים ומגל שמאחורי ההיעלמויות עומדים אנשי מאדים שהקימו עיר תת מימית ומתכננים לכבוש את כדור הארץ ולהתיישב בו. אנשי הספינה משמידים את העיר התת מימית ואת אנשי המאדים.לא מהסיפורים שאני אוהב
9. . "המסכה הצוחקת " . כתב "יריב אמציה "(פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כד, 1974. חוברות 1-31.
יורם ורזיה נאבקים במנהיג כנופיית נערים שמתגלה כלוחם אמיץ ואדם טוב מיסודו שפנה לעולם הפשע רק מלית ברירה . הם נותנים לו לחמוק מעונש.
זהו סיפור יוצא דופן של הארץ שלנו בכך שעסקו בו בבעיות חברתיות של ממש ( כנופיות נוער ) ולא דווקא במלחמה באירגוני פושעים ומזימות בין לאומיות .

10. . "חולות אדומים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן. כרך 24 .חוברות 32-51. ב19- חלקים.
המשך ישיר של הספור הקודם. יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים לצבא במלחמת יום הכיפורים ,נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לחמוק ולאחר מסע ארוך חוזרים לישראל אל חברותיהם.

11. אבירי הכותל המערבי. כתב דב זיגלמן ,צייר גיורא רוטמן .הארץ שלנו "כרך 24.

18.3.74-9.9-1974.חוב' 26 -50 ב-25 חלקים.

" בתקופת מסע הצלב הראשון צעיר יהודי מתחזה לאביר צלבן שאותו הרג , מציל את חייו של "

גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.

הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש

בידי חיילים ישראליים. מלא אהבה להיסטורי ולמורשת ישראל
12. . אוצר טמון בקרח . מאת דב זיגלמן וגיורא רוטמן. כרך כ"ה תשל"ה חוב' 1-42.
בסיום מלחמת העולם השנייה אוצר נאצי נקבר בגרנלנד. בחור ובחורה ישראלית יוצאים לחפש אותו בימינו ונאבקים באירגון נאו נאצי ובמנהיגו אחד הנאצים שהטמינו את האוצר.בהשפעת אליסטר מקלין

13. הרוח מחירבת אל ג'אה מאת גיורא רוטמן. הארץ שלנו 29.12.1975-7.6.76

חוב' 18 -41 ב-23 חלקים . .

בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים
שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.

14. מסתרי האמזונאס. כתב וצייר ורוטמן . כרך כז , 1977 חוב' 1-24.
מומחה אטום ישראלי נחטף בידי ארגון נאו נאצי לגו'נגלים של דרום אמריקה. סוכן ישראלי ביחד עם בתו יוצא לחלץ אותו ועושה זאת על ידי המרדת העבדים אינדיאניים של הניאו נאצים.
15. במזל תאומות . כתב וצייר רוטמן . כרך כז , 1978. חוברות 25-53.
ילדה מאומצת מגלה את אחותה התאומה שהיא אקרובטית בקירקס יוגוסלאבי שהוא
גם קן של מרגלים מסוכנים. בעזרת סוכן ישראלי השתיים מתגברות על המרגלים.
16. מתחת פני השטח. סיפר וצייר גיורא רוטמן . כרך כט 1979-1980.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ. התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד . זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקווה שלא יקרה לו כלום ו אבל כן קרה .
"17."בעמק הקדום " מעריב לילדים –סוף שבוע 10.12 1982 -1983 ( מעריב לילדים עבר בשלב מסויים במהלך הסיפור ממוסף "סוף שבוע " למוסף השבת ")
כתב וצייר גיורא רוטמן  הופיע שנית ,אותיות 181-212 ב-31 חלקים 4.9.91"
סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם 2 ערים אבודות נלחמות
בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות
המלכה החשמונאית היפה שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם
הרומאיים. הוא מוצא את עצמו נאבק במפלצות פרהיסטוריות וכגלדיאטור בזירה הוא עוזר ליהודים להביס את הרומאים ולהגיע עימם לשלום)
18. משעול הפרטיזנים כתב וצייר גיורא רוטמן מעריב לילדים .1985
פורסם שוב במגזין " אותיות" כרך ו' 1.1.9.94 ב-40 חלקים .
לוחם ארץ ישראלי חודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים

 

19. סיפור חנוכה של עמוד אחד על סיפור מרד החשמונאים . גיורא רוטמן במעריב לילדים 25.11.1983 .

דב זיגלמן שותפו הקבוע של רוטמן פירסם בנפרד את סיפור הקומיקס הנ"ל :

אוצר במעמקי הים" . כתב דב ( זיגלמן)  צייר יוסי . דבר לילדים  כרך מא' , 1971
חוברות > 26-46.ב21- חלקים

איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19. תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
 נספח 2: ספרי חסמבה שאייר גיורא רוטמן בהוצאת "רמדור-שלגי " :

 

22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי .

 חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות .

 חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון
24. חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .


25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב! . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את אורי , בנם של ירון זהבי ותמר ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד.

חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד.

 

.28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם) מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון
29. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

30. חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה בנסיון להציל את התאומים החטופים, החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים .


31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי של דוד המלך . צייר רוטמן .1982. ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ")
חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד .

 חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון
32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו". .

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון
33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984 ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ") . תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.

34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985.


36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים.

חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון
37. חסמבה במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986.

38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

39. חסמבה במלחמה מול שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם.

40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .


41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים.


42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990 המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.

תוצאת תמונה עבור חסמבה מול כנופיית צרברוס
הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית .

 חסמבה והגנרל האמריקני שורצקופף בזמן מלחמת המפרץ.

44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.
הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהוב שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .
הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות וסוף דבר של מוסינזון על בנו שנהרג במלחמה וכולל זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות

חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

סדרת ספורי חסמבה לגיל הרך הוצאת שלגי :


1. הילדים הגיבורים והתוכי זנזיבר . צייר רוטמן . 1977. סיפור המתרחש בזמן המנדט תקופת הספר הראשון כאשר אליהו חרמון עוד חי. גיבור הספר והסדרה הוא התוכי של החסמבאים , זנזיבר.
2. התוכי זנזיבר משגע פילים . צייר רוטמן. 1978. התוכי זנזיבר מארגן הקרנה מיוחדת לבעלי החיים של הסרט "טרזן על העצים " עם תרגום מיוחד לשפת החיות

דוד הרועה הקט נלחם בענק גוליית ! / סדרת יגאל מוסינזון באגדות וספורי התנ"ך, 1 הוצאת שלגי , צייר רוטמן , 1988.
סיפור שאותו מספר התוכי זנזיבר במערה החשמלית לילדי השכונה על דוד התנכי

ספר בסדרת "חבורת אסט אנד" מאת א.סקורצ'ר על קבוצת נערים כדורגלנים בלונדון .
( הערה : לגבי סדרה זאת בת שמונה ספרים אני חושד שהיא תוצר ישראלי מקורי המתחזה למתורגם.אני יודע זאת בוודאות לגבי שלושת הספרים האחרונים שנכתבו בידי שרגא גפני ( אבנר כרמלי ) השאלה היא חמשת הספרים הראשונים המוצגים כ"מעובדים בידי אשר דורי " נכתבו כולם על ידיו .

מספר 7 בסדרה : .הקרב על הפרס הגדול 1982. כתב "אבנר כרמלי " ( שרגא גפני ") אייר כנראה גיורא רוטמן,אם כי רמת האיורים היא הרבה מתחת ליצירתו הרגילה.

"ברט ויטפורד " מבצע תגמול / עברית – מ' גלעד. הוצאת רמדור, 1975
ספר בסדרת פטריק קים

דני דבורין  החבורה התל-אביבית ותעלומת המשחק המוזר,רמדור ,1975

אניד בלייטון שנה ראשונה בטירת מלורי עברית תחיה בת אורן ,רמדור 1976
אניד בלייטון התאומות בפנימיה תרגום צביה בן שלום הוצאת רמדור 1976

 

אסתר קל אסתר על הקו,הוצאת א.לוין אפשטיין 1978

אסתר קל לבת : וגם לבן לא יזיק לדעת, מודן ,1983
,תמר בורנשטיין לזר יום הולדת / ; עיצוב עטיפה אלונה פרנקל ; סדרת חג שמח ספריית פילון אלונה 82, [תשמ"ד)
תמר בורנשטיין לזר סכות ושמחת סדרת חג שמח ,ספריית פילון , תורה אלונה 82, [תשמ"ד

אריה אלדד שכרון סיני ,הוצאת כתר ,1982

 

שאול רוזנפרל אבא של גידי קבל ענש / שחף ספריה לנוער ;הוצאת שוקן 1983
יגאל לב " מסתרי חותם הזהב" סיפור בהמשכים ב"מעריב לילדים", 1984 ( מהדורת הספר מ-1987 אויירה בידי יוסי וקסמן ).

רחל זילברמן ואביבה דקל מרפאת החיות של רוחל'ה,הקיבוץ המאוחד ,1990 .

 

אביבה דקל הכלב "סתם "  הקיבוץ המאוחד ,1992

 קישורים נוספים על גיורא רוטמן:

 

האתר של גיורא רוטמן

גיורא רוטמן בויקיפדיה

מגידי גזר ועד יוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס
יוסקה מאיור כאפוס היסטורי

פנחס שדה כותב קומיקס

חולות אדומים

הישראלים והצלבנים :הצלבנים בספרות הפופולארית הישראלית

גיורא רוטמן והגולם :תיאור של מציאות חלופית

האי מייל של גיורא רוטמן
giora@gr-a.co.il

דוב זיגלמן
dov_zig@netvision.net.il

 

מחווה של אורי פינק לסיפוריו של גיורא רוטמן ,מהספר "הגולם ".

תודה לשירי פרידמן  שסייעה בעריכת הראיון עם רוטמן

( שירי פרידמן היא סטודנטית לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, ושבין השאר, מקוה להתמחות ולחקור תרבות ויזואלית פופולרית, בעיקר יהודית ישראלית
בכלליות על העבודה – המחקר שלה על גיורא רוטמן הוא חלק מעבודה על קומיקס ישראלי, שבמוקד העבודה עומד הקומיקס "אבירי הכותל המערבי", כיוון שבין השאר, הוא מעין נקודת שינוי בנוף הקומיקס הישראלי, גם מבחינה סגנונית השואבת בעיקר בסגנון איור סדרות האקשן האמריקאיות, יחד עם השפעות שונות מהתרבות הפופולרית בתקופתו, וגם בתוכן, שמאחד בתוכו סיפור מלחמה בעל נופך חינוכי המנסה לשחזר את האווירה הרומנטית הישנה שהעניקו לגיבורי מלחמה, יחד עם איזושהי התפקחות לגבי דימוי הגיבור שבאה אחרי מלחמת יום הכיפורים)