ארכיון תג: הגאון מווילנה

הרב שסיכסך את העיר ווילנה : סיפורו של הרב שמואל בן אביגדור

 

דיוקן מזוייף כנראה של הרב שמואל בן אביגדור האיש שסכסך את קהילת ווילנה בסוף המאה ה-18.

מאבק אכזרי  ןארוך שנים  בין הנהגת הקהילה ובין המנהיג הנבחר שלה שהואשם בשחיתות מידות בשוחד ומעשי הונאה שונים  וביצירת סכסוכים ומדנים  בין חברי הקהילה השונים.  המאבק התקיים במשך שנים ופגע פגיעה חמורה בקהילה.

זה לא קרה כאן בישראל בעשורים הראשונים של המאה  ה-21  אם חשבתם  ( אם כי בהחלט מתחולל כאן אירוע מקביל עד להדהים )  זה קרה בליטא בסוף המאה ה-18 בימיו של הגאון מווילנה ובימים שבהם הופיעו החסידים הראשונים. ולאמיתו של דבר למאבק הזה היה קשר ישיר למאבק שהתקיים בו זמנית בחסידים הראשונים. והאיש שעמד במרכז  הפרשיה הוא אחד האנשים הבודדים מאותה התקופה שיש דיוקן שלו.

דיוקן   אותנטי  או מזוייף זאת כבר שאלה גדולה.

 

ישנם שלושה יהודים שחיו בליטא במאה ה-18 שידוע לי שיש להם דיוקנאות  אמיתיים או מזוייפים .

הגאון מווילנה כמובן שהדיוקן שלו הוא ככל הנראה אמיתי.

.הרב  שניאור  זלמן מלאדי שדיוקנו הוא כנראה מאוחר מסוף המאה ה-19 .

והרב שמואל בן אביגדור.

ואלו היחידים פחות או יותר.בליטא בניגוד למקומות אחרים באותה התקופה כמו איטליה ,הולנד אנגליה הנסיכויות הגרמניות והאימפריה האוסטרו הונגרית.לא נהגו לצייר יהודים.

ראו על דיוקנאות יהודים אחרים מהמאות ה-17 וה-18 כאן:והיו עיניך רואות את מוריך: דיןקנים אמיתיים ומזוייפים של מנהיגים יהודים.

מן הסתם היו גם יהודים נוספים באותה התקופה בליטא שיש להם דיוקנאות אבל אלו לא נכנסו לספרי ההיסטוריה כנראה כי לא היו חשובים מספיק. השלושה האלו בהחלט נכנסו.

העוצרת והחוקרת רחל שנולד במאמר שכתבה  על  הדיוקנאות של הגאון מווילנה טוענת שם ש"חשוב לציין שדיוקנו של הגר"א אינו יוצא דופן "דיוקן זה של הגר"א" וכאן כוונתה  לדיוקן המוקדם ביותר הידוע של הגאון מווילנה   מאת ג'וזף הילארי גלובצקי  Józef Hilary Głowacki שנוצר בין השנים 1821 ל-1825 "דומה לדיוקן של הרב שמואל בן אביגדור ( 1720-1793) בן דורו של הגר"א ואב בית הדין האחרון של וילנה".

היא מפנה לתמונה שהופיעה של הרב בספרו של  ישראל קלויזנר "תולדות הקהילה העברית בוילנה :   חלק ראשון: הסביבה והקהל (בצרוף תרשים ותמונות) /    וילנה :   הקהלה העברית בוילנה,   תרצ"ה- [1935].

 

אבל היא טועה.אם יש דמיון בין שני הדיוקנאות זה משום שדיוקן הרב בן אביגדור מושפע מדיוקן הגר"א שהוא קדום בהרבה.

התמונה הזאת היא  בכל אופן מדהימה.  מלבד הגר"א עצמו כמובן ומלבד הרב הזקן שניאור זלמן מלאדי הצעיר יותר ( ושיתכן שתמונתו היא מזוייפת )    הרב שמואל בן אביגדור הוא היהודי הליטאי  היחיד הידוע לי מלפני המאה ה-19 שיש לנו דיוקן שלו.

התמונה ניראית תמונה ארכאית ובכל זאת הכותב  צינוביץ אינו אומר עליה מילה.  מאיפה היא ? מי הצייר ?

הכיצד ?

גם לישראל קלויזנר שעוסק רבות ובפירוט מדהים ברב שמואל בן אביגדור ובמאבקיון השונים בקהילת וילנה בספרו "וילנא בתקופת הגאון :המלחמה הרוחנית והחברתית בקהלת וילנא בתקופת הגר"א ( ירושלים : ר. מס, תש"ב- 1942. ) אינו מזכיר את הדיוקן ולו במילה אחת ויחידה אם כי כמובן הכניס אותו לספרו .

קלויזנר  מצידו מפנה  אל התמונה מכתב העת "העבר" כרך ב' משנת 1918.

 

התמונה המקורית של הרב שמואל בן אביגדור מכתב העת "העבר"  כרך ב' 1918 

ומאיפה התמונה לקוחה שם?

לא ידוע.

מחבר המאמר שמביא אותו צינוביץ משום מה שותק לחלוטין עניין ואינו אומר דבר על מקור התמונה אם כי הוא מביא הערות שוליים רבות על מקור המאמר "מלחמת הקהל ב"הרב האחרון בוילנא". העוסק במאבקו של אותו רב שמואל בן אביגדור בהנהגת הקהילה במשך כמעט שלושים שנה.

אפשר להסביר זאת רק בדרך אחת .משום שצינוביץ' וקלוזינר ידעו שהתמונה היא אינה אותנטית אלא תמונה מאוחרת מאוד אולי בכלל מראשית המאה ה-20 ואחרת היו טורחים לציין את מקורה הקדמון. הם מביאים אותה כאיור ותו לא.

נראה שהתמונה המקורית היא  תמונה דמיונית  המתארת  פני מנהיג יהודי קדמון לכאורה בצורה ארכאית  שנוצרה  לכל המוקדם בסוף המאה ה-19 ואז גם נוצר הדפס שלה.

דהיינו  המצב הוא בדיוק הפוך ממה שמתארת שנולד :הדיוקן של שמואל בן אביגדור הוא כנראה חיקוי של הדיוקן הקדום בהרבה של הגר"א.

הרב הראשי האחרון של ווילנה

הסיפור  שמאחורי התמונה הוא  בכל אופן מדהים..ואנו יודעים אותו בצורה מלאה למדי אותו למעין פנקס של מסמכים שכנראה נאסף במשך השנים בידי הרב שמואל ותומכיו ונשמר.

ראשי הקהל של וילנה  היגיעו למסקנה שהרב אינו ראוי  לתפקידו כמנהיג הקהילה.

הם גבו נגדו עדויות בחשאי שלא בנוכחות הרב ובלי לציין את שם העד.על פי עדויות אלו היה הרב שמואל בן אביגדור לוקח שוחד כרוני ,מרחיק בעורמה דיינים הגונים מלשכת הדין ומחליף אותם שלא בסמכות  באנשי שלומו,דיינים נוכלים שאותם מינה גכראות עיניון על פי הקריטריון היחיד של קשרים טובים עימו ( וכנראה גם   תמורת שוחד )    מתערב באופן בוטה  במשפטים ומבטל  פסקי דין כאוות נפשו  והטה אותם לטובת אחד הצדדים ( שוב תמורת שוחד) במינוי אנשים למשרות בהיררכיה הקהילתית בניגוד לתקנון, . הוא  הואשם גם שהוא שולח אנשים שיזרעו שנאה  וליבו מדנים בקהל בין אישים שונים וקבוצות שונות .

הרב שמואל  ואנשיו מצידם טענו שהמאבק נגדו   נוהל  באמצעים לכאורה  פסולים:  לטענתם אויביו אירגנו נגדו קנוניה באמצעות סתימת פיות, וכן באמצעות איסור בחרם ללמד זכות על נאשמים, איסור בחרם להתלונן בפני בית הדין ואפילו איסור על הדיינים להקשיב לזעקת הנחמס, וכן באמצעות עדויות שקר על דרך תפקודו הקלוקלת, כביכול.

לצד הרב עמדו בעלי המלאכה אנשי המעמדות הנמוכים בקהילה שראו בו את מגינם  אשר מספרם גדל משמעותית במשך השנים, אך לא הייתה להם נציגות בוועד הקהילה, וגם החסידים שהיו עדיין במחתרת, בהנהגת ר' ברוך מרדכי אטינגר חתנו של ר' שמואל.

מכאן ואילך התפתחה מערכת יחסים קשה של מאבקי כוח בין ראשי הקהל בווילנה לראשי הקהילות האחרות בליטא שהתערבו במאבק דווקא לטובת ר' שמואל.

הגאון מווילנה  שוכנע על ידי ראשי הקהל שמניעי הרב פסולים, ולכן היה בין מתנגדיו[. של הרב שמואל בן אביגדור.

המחלוקת בין ראשי הקהל והרב גרמה גם לקרע עמוק בקהילה היהודית בווילנה, כאשר כל יהודי וכל משפחה ניסו לקבוע עמדה במחלוקת הזאת.

כך תיעד זאת ש"י פין:[וותהי המלחמה נפוצה בכל העיר, כי נחלק העם לחצי, אחרי הרב ואחרי הקהל, משפחות התגרו במשפחות, איש ברעהו ואשה ברעותה. ויהי העם נדון בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, בשוקים וברחובות, הצרו איש לרעהו במלחמת דברים, בריב ומצה ובאגרוף רשע". בסופו של דבר רק הודות להתערבותו של מחותנו העשיר, הגביר ר' אליהו פעסעלעס, לא סולק בסופו של דבר ר' שמואל ממשרתו, למרות זאת  לא פגה המתיחות. אחר פטירתו ב-כ"א בטבת תקנ"א החליט הקהל שלא למנות יותר אב"ד ( אב בית דין )  לעיר ווילנה.שמואל בן אביגדור היה לאב בית הדין האחרון של העיר ווילנה.

 

 

. ‬

מאוסף שבדרון לדיוקנאות בספריה הלאומית.לפי הפרטים בספריה הלאומית זהו ציור מסוף המאה ה-19.בעותק של הדיוקן באוסף שבדרון לדיוקנאות יהודיים כתוב :"בתחתית הדיוקן, כתב הצייר: "הגאון שמואל בהגאון אביגדור אב"ד דק"ק ווילנא. מעשה ידי משה ב"ר יוסף צבי פאבעפטשיק [?] יליד מעזריטש. כ"ח אדר תרס"א [19 במארס 1901]"

 

והנה ציור שונה במקצת של שמואל בן אביגדור שנראה כמבוסס על הציור שלמעלה:

תצלום רפרודוקציה מהדפס ובו ציור דיוקנו של הרב שמואל בן אביגדור: הדפס שחור לבן בתבנית Cabinet card, בגודל 10.5X16 ס"מ. רפרודוקציה זו הופקה ברוסיה, בשלהי המאה התשע עשרה ( סביבות 1890) , והיא נתרמה לבית הספרים הלאומי על ידי ד"ר יוסף חזנוביץ', ביאליסטוק.

אם מישהו מהקוראים מכיר הופעה קודמת של תמונה זאת לפני ההופעה שלה בכתב העת "העבר"  ב-1918 ,או איפה ניתן למצוא אותה היום . אשמח אם יודיע לי על כך.

וחוץ מזה הסיפור של האיש שסיכסך את הקהילה של ווילנה הוא מרתק בפני עצמו אם כי מאז הופיעו עוד לא מעט אנשים כאלו.

ראו גם :

דיוקנו של הגאון מוילנה -זיוף או אמת ?

מלחמת עולם :המתנגדים נגד החסידים 

הדיוקן של הגאון מווילנה -זיוף או אמת ?

בבית יש לי  מאז שאני זוכר את עצמי ספר ישן  בשם הגאון והרב   ( מהדורת 1958)  של זלמן שניאור על המאבק בין הגאון מווילנה ומייסד חב"ד זלמן שניאור מלאדי.

ותמצאו רשימה שלי על ספר זה ועל כותבו זלמו שניאור כאן "מי הצדיק והצודק  " ? ).

על הכריכה ישנם שני דיוקנאות.  האחד של הגאון מווילנה והשני של זלמן שניאור מלאדי. שניהם התברר לי לפני שנים רבות מבוססים על דיוקנאות  ישנים של השניים האלה.  הדיוקן של הגאון מווילנה מבוסס  על דיוקן  שצוייר בידי הצייר  הרמן שטרוק ואינו זהה כלל לדיוקן  הישן של הגר"א שתלוי אצלנו בבית.

הדיוקן  של זלמן שניאור מלאדי צוייר אולי בידי צייר רוסי   לא  כל כך ידוע אולי בידי צייר עברי ידוע  מאוד בוריס שץ מייסד בית הספר "בצלאל " או בידי  יבגניה ז'ירמונסקי מי שתהיה אישתו הראשונה של שץ .

האם  שני  הדיוקנאות הם  "אמיתיים " ?  דהיינו : האם המקור שלהם צוייר על פי תווי פניהם של האישים האמיתיים ?

זאת שאלה שהעסיקה אותי במשך שנים רבות מסיבות שונות.

רשימה זאת היא הסיום לסדרה   שעוסקת בשאלה זאת מבוססת בחלקה על הרצאה שניתנה לרגל השקת הספר של ד"ר אריה מורגנשטרן הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על תהליך הגאולה "(הוצאת מאור 2018 ) בבית יוצאי ווילנה.

תוכלו לצפות בה כאן :https://www.youtube.com/watch?v=BX1O9KNLj-Q

 

 

החלק הראשון בסדרה :

והיו עיניך רואות את מוריך :דיוקנאות אמיתיים וגם מזוייפים של אישים ומנהיגים יהודיים מימי קדם ועד המאה ה-18 

החלק השני :

הדיוקן המפורסם של הרב שניאור זלמן מלאדי אמת או זיוף ? 

וכעת למאמר המסיים בסדרה.

תמונת הדיוקן של הגאון  מווילנה הגר"א   ( 1720-1797) הפכה לאורך הדורות לתמונת הדיוקן המפורסמת הנפוצה והאהובה ביותר בעולם היהודי האשכנזי ללא כל מתחרים . ומפיציה השתמשו  בהפצתה בטכניקות חדשות של שיווק והדפסה שאיש לא חשב עליהם בעולם היהודי לפניהם.

אולם נשאלת השאלה עד כמה תמונה זאת אכן אמיתית  ואותנטית? האם היא אכן מייצגת את פניו האמיתיים של הגר"א ומי בעצם עמד מאחוריה ? סוחר ממולח?   אמן נוצרי  זייפi ?  או בני משפחתו של הגר"א עצמו ?האם הציור המפורסם  של הגאון מווילנא או יותר נכון הדיוקנאות השונים של הגאון מווילנה  הם מזוייםפים  כמו דיוקנאות הרמב"ם והדיוקנאות   של  הבעש"ט והרב שניאור  זלמן מלאדי?

אין תשובה מוחלטת לשאלה שלמעלה   אולם נראה בגלל שיקולים היסטוריים שדווקא לתמונה של הגר"א  בניגוד לתמונות האחרות שצויינו יש בסיס היסטורי מוצק.  והיא  בניגוד להם אותנטית.

אמנם יש לזכור שרבים מהרבנים החסידיים התנגדו לציור של דמותם והתנגדו גם לצילומים של דמותם וזאת הסיבה שאין  תמונות אותנטיות  שלהם.אבל ככל הנראה זה לא היה כך במקרה של הגאון מווילנה.

נכון שהושמעו התנגדויות לעניין והנה דוגמה  :

"אין לנו כל ידיעה ברורה שישב בכלל אי-פעם אי-מי מול דמותו של הגאון וצייר! תמונתו של הגאון התפרסמה לראשונה בשנת תקפ"ה – קרוב לשלושים שנה לאחר פטירתו של הגאון – וכמה אנשים חיו אז שהכירו את מראה פניו של הגאון שהיה ממעט לצאת מביתו? אם כן, יתכן שתמונה זו של הגאון לא צויירה על ידי מי שראה אותו, ואין בינה לבין המציאות כלום. 
ואם נשאל – והרי בכל זאת היו אנשים באותו זמן שחיו וראו את הגאון? (ראה עמ' 113 בספרו של דב אליאך "הגאון" , שהסבא מקלם הכיר אשה שעוד זכתה לראות את פני הגר"א). זו אינה ראיה. ראה מה שכתב רבי משה מאיר ישר, בספרו "החפץ חיים – חייו ופעליו" (הוצאת נצח, ת"א תשכ"ט, עמ' תרלד) על תמונתו הידועה של החפץ חיים: "תמונה זו שנפוצה עד כה אינה מתארת אל נכון את צורתו האמיתית והמקורית של הגאון הצדיק"! ותמונה זו, היא התמונה הידועה והנפוצה ביותר עד היום – למרות שכל רואי פני החפץ חיים (מהם אשר עדיין חיים עמנו כיום…) גם הם אמרו ואומרים – "זה לא החפץ חיים"! וזאת למרות שישנן תמונות נוספות מהחפץ חיים שרואי פניו מאשרים בפה מלא על אמיתתן – אוין אנו צריכים לפצות את עצמנו בתמונה מפוקפקת. ומה נאמר על תמונה שמתפרסמת לאחר שנים כה רבות מפטירת הגאון? "

( מתוך ביקורת אנונימית על ספר הגאון של הרב דב אליאך

http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=506334&forum_id=1364&fbclid=IwAR0fy4o8AfEsSo7Y8xjVNCyQ3kbTKlPYOpRHfPDHPX5bzXp99ehXLBUQhJY

ברשימה זאת נענה על טענות אלו ואחרות.

הצייר הנוצרי של הגאון 

קודם כל יש לציין שבידינו יש שתי עדויות שונות על דיוקנאות  של הגאון מווילנה שצויירו בחייו .

עדות אחת מופיעה במאמר חשוב של  זוסיה אפרון  (Zusia Efron ((1911 – 2002 )   ששימש  שנים רבות כמנהל המשכן לאמנות בעין חרוד.   הוא היה מומחה ליודאיקה וציורים של הגאון  שעליהם כתב מאמר חשוב באנגלית שאותו השמיע כהרצאה בכנס מיוחד במינו על הגאון מווילנה שהתכנס בווילנא ב-1998  בהזמנת ובאירגון הרשויות הליטאיות לרגל מלאת 200 שנה לפטירת הגאון.

המאמר נקרא:

,  . Portrait of the Gaon of Vilna : two centuries of imaginati. The Gaon of Vilnius and the Annals of Jewish Culture (1998) 164-168.  ( ואותו תמצאו בנספח למאמר זה למטה )

על פי עדות שאותה רשם זוסיה אפרון  במאמר זה היה אמן פולני נוצרי צעיר סטודנט באוניברסיטת וילנה ששמו אינו ידוע שהכין רישום בעיפרון  של פני הגאון .ורישום זה היה הבסיס לציור שמן  שהכין מאוחר יותר של הגאון.

התמונה הזאת נשארה אצל משפחת האמן ששמו אינו ידוע במשך 70 שנה.

תוצאת תמונה עבור חייקל לונסקי

חייקל לונסקי 

ב1923  אולי בעקבות שמועות על האירועים שנערכו  לזכר  הגר"א ב1920 לרגל מלאת מאתיים שנה להולדתו ,המשפחה  יצרה קשר עם  הספרן חייקל לונסקי שהיה קשור למוזיאון האתנוגרפי היהודי בוילנה על שם ש.אנסקי  ( שפירסם ב-1920 מאמר חשוב וראשון מסוגו  ביידיש על דיוקנאות הגר"א  שמן הראוי שמישהו יתרגם אותו לעברית ) . לאחר השיחה עם לונסקי שהשתכנע בידי טענותיהם  המשפחה תרמה למוזיאון האתנוגרפי היהודי את התמונה הבלתי ידועה לחלוטין עד אז.  ושם היא נשמרה עד שהציור נגנב ביחד עם שאר אוצרות המוזיאון בידי הנאצים ועקבותיו נעלמו מאז.

עותק של הציור פורסם  לפני היעלמו  בספר של קלויזנר "תולדות הקהילה העברית בוילנה " ב-1935  בצילום  של הצלם י"א צינוביץ  והנה הוא כאן.

 

לונסקי החשיב את התמונה כאותנטית ולדעת זוסיא אפרון שראה את הציור במוזיאון בווילנא  זה היה הציור האמיתי היחיד של הגאון שנעשה בימי חייו .הוא העריך שהוא נעשה בערך בתקופה שהגאון היה בן 50 .

אפרון העריך  במאמר   ( שכאמור תוכלו לקרוא בנספח למאמר זה אם תגללו למטה  ) שזה היה בתקופה של 1750 -1755 אבל זאת טעות כמובן שהרי הגאון נולד בשנת 1720 ,  כוונתו הייתה לשנים 1770-1775.

אפרון  חשב שציור  זה  שימש כבסיס היחיד לכל הציורים שפורסמו מאז על הגאון.זאת משום שהדגש הוא על דיוקן הגר"א המתואר ללא מאפיינים נוספים ,וללא כל נסיון לרמוז על מעמדו ,על אישיותו ,או על דמותו כפי שנצטיירה על פי הסיפורים והאגדות שנרקמו סביב דמותו.

אבל  לי נראה שהוא שגה גם בזה. הציור אינו דומה  בתווי הפנים לציורים האחרים על הגאון וגם לא יכול היה להיות ידוע לציירים שלהם או למישהו בקהילה היהודית שהרי היה שמור כל השנים בבית האמן ומשפחתו  הנוצריים עד לשנת 1923.  נראה שציור זה גם אם הוא ציור  אותנטי של פני הגאון לא היה מוכר לאיש בקהילה ואיש לא ניסה לשכפל אותו או לקבל ממנו השראה כלשהיא.

הערה :המבקר האנונימי שלמעלה טוען  ש"תמונה זו מזכירה ביותר את תמונתו הידועה של   "השאגת אריה,"   ( 1695-1785) וכנראה שהצייר – או מי שהחליט לשייך תמונה זו לגאון – החליף ביניהם" .

עקרונית לא מן הנמנע שהוא צודק.אבל יש לראות את הדיוקן שאליו כיוון על מנת להחליט.

אינני יודע לאיזה דיוקן הכותב אנונימי  מתכון.ייתכן הוא  התבלבל והחליף את אריה ליב גינצבורג "שאגת אריה " שלא ידוע לי על דיוקן שלו עם מישהו אחר. אולי   עם הדיוקן  של הרב שמואל הלוי איידלס "המהרש"א  ( 1555-1631) דיוקן שיש בו סימני דימיון כלשהם לדיוקן המיוחס לגר"א למעלה.

 

דיוקן  מזוייף של הרב שמואל הלוי איידלס המהרש"א. 

אבל זהו בכל אופן אינו דיוקן עתיק כלל וכלל. זהו דיוקן מזוייף שלמיטב ידיעתי הוא פורסם לראשונה רק במאה ה-19.

ההופעה המוקדמת ביותר של דיוקן זה שידועה לי היא בתמונה קבוצתית מ-1896  כאן :

 

הצייר היהודי של הגאון

ישנה עדות נוספת על ציור שצויר של הגאון בחייו.

העדות הזאת פורסמה תחילה ביידיש בשנות העשרים של המאה הקודמת ולאחר מכן בעברית בכתב עת בשם "ההד" בשנת 1937.

 

ב-1927 שנת ה130 לפטירת הגאון פירסם א. גרץ. מאמר ביידיש   בכתב עת בצרנוביץ ,מאמר שתורגם שנים מאוחר יותר לעברית תחילה בכתב העת "ההד" ב-1937 ולאחר מכן שוב  בכתב העת "נרות שבת" בשנת תש"ח.ושתי הגירסאות השונות של המאמר בעברית מובאות כאן למעלה.

במאמר זה בדק המחבר גרץ  את השאלה האם יש לראות בתמונה של הגאון  כאותנטית.

האם באמת הייתה ציור מדוייק של פניו?

הוא סיפר שאחד המפיצים של התמונות  במחצית השנייה של המאה ה-19 היה שמעון הורוביץ  ( 1820-1900) מהעיירה זאגר שבליטא תלמיד חכם "אחד החכמים המצויינים ביותר שבזאגר שתורה וחכמה התאחדו בהם ". .לדברי גרץ הוא חיבר את הביאור על מחזור ויטרי. ( ספר הלכה ומחזור  תפילות, המיוחס לרבנו שמחה בן שמואל מוויטרי, שהיה תלמידו של רש"י  המחזור שכתיבתו הושלמה בשנת 1208 נחשב לאחד המקורות החשובים ביותר בתולדות ספרות התפילות) . מהצד,  חשף  גרץ ,הורוביץ התלמיד חכם הידוע התפרנס  מהוצאת וממכירת תמונות הגר"א .וזה היה עסק  טוב מאוד כי כל בית בליטא היהודית רצה תמונה של הגר"א . .ו"הוא הוציא לאור את התמונה באלפי אקסמפלרים ".

גרץ כתב ש"זקני ליטא" סיפרו לו בשמו של שמעון הורוביץ  שבתחום פרנסתו זה  בהחלט אמור היה לדעת שהתמונה המפורסמת של הגאון צויירה  בידי אחד מתלמידיו "פרוש אחד מקלפישק שהיה תלמידו המובהק של הגאון ושהיו לו כשרונות ציור" .פעם כשהגאון ישב בחדר עבודתו על הגהותיו לתלמוד צייר התלמיד  את תווי פניו בעפרונו .הרישום הזה של התלמיד של תווי הפנים של הגאון שהוא שהפך לציור המפורסם .. ולבסיס לציורים המפורסמים שהורוביץ ואחרים מכרו אותם בעשרות אלפי עותקים.

גרץ שמע את הסיפור אבל לא ראה שיש לו הוכחה. אחרי הכל הורוביץ יכול היה לבדות את הסיפור מליבו כדי לשוות אמינות לציורים שהפיץ.

עד שבשנת 1912 היגיע לאכסניה בעיירה קלפישק אכסניה שעברה מדור לדור.ושם סיפרו לו הבעלים לפי תומם על אחד מאבותיהם שהיה תלמיד  הגאון ובעל כישרון ציור וצייר פעם את  הגאון עצמו .

גרץ נזכר אז בסיפור שסופר לו בשם שמעון הורוביץ וראה בכך הוכחה חותכת לסיפור.אלא שלצערו הרב שכח את שם הצייר שנמסר לו  ולא רשם אותו.הוא רשם לעצמו יום אחד לחזור לאכסניה וללמוד שוב  את שם הצייר ולחקור עוד על פרטים מדוייקים.

16 שנים  ומלחמת עולם אחת חלפו עברו. ב-1928 גרץ  חזר אל המקום אבל אז לצערו התברר לו  שהאכסניה שעברה מאות שנים בירושה מאבות לבנים  שוב אינה קיימת ,היא נחרבה בידי הגרמנים במלחמת העולם הראשונה.

"ולדאבוננו הגדול נעלם מאיתנו שם הפרוש המצייר של הגאון מווילנה ". הוא מסיים.

לאחר שהרשימה פורסמה בעברית בפעם השנייה בכתב העת "נרות שבת " בשנת תש"ח פורסמה כנגדה התקפה בידי החוקר שאול חנא קוק והופיעה כמכתב תשובה  כמה גליונות מאוחר יותר ובה לכאורה הוא מפריך את הרשימה. למעשה הוא התייחס בעיקר לתמונה של הגאון שאותה פירסמה המערכת כאילוסטרציה ( ולא היה לה שום קשר שהוא לרשימה עצמה  פרט לנושא ) והראה שהיא לא יכולה להיות תמונה מקורית מימי הגאון עצמו מאחר שהיא מתוחכמת מידי בתיאור ארון הספרים והרקע שמאחורי הגר"א שלא יכול היה להיות בבית הגר"א העני.

אלא שטענותיו הן ברובן לא רלבנטיות לשאלת האותנטיות של תווי הפנים שבתמונה.

מוסכם שהתמונה כפי שהיא  לפנינו היא מעובדת ומזויפת.אבל גם ברור לחלוטין שכל דבר בתמונה הוא תוספת מאוחרת והצייר המקורי צייר רק את תווי הפנים ולא שום דבר חוץ מזה , וגם ברשימה עצמה לא נטען שום דבר חוץ מזה.הצייר המקורי  בוודאי לא צייר את כל הרקע של ארון הספרים וכו' .שהם תוספת מאוחרת אולי בידי הצייר המקורי ואולי בידי צייר מאוחר יותר  אולי 70 שנה לאחר זמנו של הגר"א.

 

 

נראה לי שלמרות שאין להן הוכחה מוחלטת יש להתייחס ברצינות לסיפור על התלמיד שצייר את הגר"א.ולאמיתו של דבר יכול להיות שהגר"א צוייר בימי חייו  ברגע זה או אחר  לא פעם וגם לא פעמיים.   ועל ציורים אלו מבוססים הדיוקנאות השונים.מאידך יכול להיות גם שהיה רישום בסיסי אחד ויחיד שבו השתמשו הציירים וכל ההבדלים בין הציורים השונים הם תולדה של העתקה לא מדוייקת שהרי טכניקת הצילום עוד לא נולדה. אם סוקרים את התמונות השונות של הגר"א ( וישנן עשרות רבות מהן )רואים שכמה מהם הם תוצאה של העתקה של ציור מקורי ידוע בידי צייר הלוקה בדייקנותו או ההעתקה מההעתקה ראשונה או שנייה או שלישית וכתוצאה נוצרים פנים חדשים,

ברוב התמונות הידועות שלו תווי הפנים הם זהים או בכל אופן דומים מאוד .יש תמונות אחרות שתווי הפנים השתנו מאוד ובבירור היו אלו ציירים גרועים או חובבניים שיצרו אותן.

ציור  גרוע במיוחד של הגאון  מאת אמן לא ידוע  מסביבות 1830  הכיתוב מציין את בקיאותו של הגאון ב"שבע החכמות ". נמצא במוזיאון הלאומי בקרקוב. 

מהם שתיארו אותו על רקע ארון ספרים גדולים ויקרים למראה ואף בשפות לועזיות שונות מהם שהסתפקו במראה פניו על רקע מופשט. אם זאת כולם נצמדו לתיאור הקבוע של קולמוס ביד אחת סופר בידו השנייה .

ציור מאת אמן אנונימי סביבות 1830.נמצא במוזיאון הלאומי בקרקוב.

עטרת ראשו הוחלפה שוב ושוב מכובע פרווה חורפי לכיפה או ירמולקה נפוצה. ובציור הידוע הראשון הלבישו אות אדרת מלכותית .אחרים מאוחר יותר העדיפו לכסותו בטלית  או בתפילין,או בשניהם ביחד  סמלים יהודיים יותר עבור היהודי הגדול מכל.

אציין  עם זאת שתווי פנים הדומים לאלו שבחלק מהתמונות של הגר"א נמצאים בקרב צאצאיו של הגאון לאורך הדורות.

אצל כמה מצאצאי הגאון ובדרך כלל צאצאי הרב יעקב משה לנדא נמצא התמונה עתיקה של הגר"א שנכתב עליה "שזוהי התמונה האמיתית היחידה והתמונות האחרות הכוזבות והבדויות בטלות ומבוטלות".

 

 

מתי  ובידי מי הודפס הדיוקן הראשון של הגר"א ?

י

p

 

 

 הדפס אבן הציור המוקדם ביותר של הגר"א  מהשנים 1821-1825 ( כנראה 1821 והוכן במהלך שנת 1820 )     צייר  הצייר הליטאי פולני ג'וסף  הילארי גלובצקי Józef Hilary Głowacki    כנראה על סמך רישום בעיפרון של תווי פנים שסיפק לו היזם  המזמין אולי הרב יעקב משה  מסלונים. נמצא במוזיאון הלאומי בקרקוב. 

 

בדרך כלל אפשר לתארך במדוייק את הדיוקנאות של הגר"א שהופיעו במהלך המאה ה-19 שכן בדרך כלל יש עליהם חתימה עם תאריך של הצנזורה הצארית שמאשרת את פירסומן.

דווקא בציור המוקדם ביותר שבידינו  אין לנו תאריך אבל לעומת זאת יש לנו חתימה ברורה של הצייר.

חוקרת האמנות  רחל שנולד  שפירסמה מאמר מקיף על הנושא בשם "פני אליהו :דיוקן הגאון מווילנה באמנות העממית " בקטלוג תערוכה של בית התפוצות על הגר"א מ-1998 "אדרת אליהו :הגאון מווילנה -דמותו והשפעתו "" מעריכה שהציור נוצר בסביבות 1825.

( להרצאות באירוע ההשקה לאותה תערוכה שמשפחתי תרמה לה כמה וכמה מוצגים תוכלו לצפות ולהאזין כאן )

 

במוזיאון בקרקוב ששם נמצא עותק של הציור  שנתרם להם ב-1912  ( לצד עוד שישה דיוקנאות שונים של הגאון באוסף ציורי רבנים יהודיים שיש להם )  מתארכים אותו בין 1810 ל-1827.

וראו על כך במאמר IN ETERNAL MEMORY SHALL HE REMAIN RIGHTEOUS.
FORMED FROM THE DUST OF THE GROUND, MORE SPLENDID THAN A JEWEL.
LITHOGRAPHIC PORTRAITS OF RABBIS IN THE COLLECTION OF THE NATIONAL
MUSEUM IN KRAKÓW:  כאן.

אפשר לדייק לגבי תאריך התמונה  יותר מזה : התמונה של גלובצקי   נוצרה בין  שנת 1821 השנה שבה נפתחה מחלקת הליטוגרפיה  הדפסי אבן   באוניברסיטת וילנה,(זאת הייתה עד אז טכנולוגיה נדירה מאוד בפולין ובליטא )  שם הודפס הציור ובין שנת  1827 ,   וליתר דיוק  אוגוסט 1827,  שאז שמע  על התמונה  הגביר צבי הירש לאערן  באמסטרדם.

יש בידינו מכתב מתוארך מאוגוסט 1827  שבו הוא מזמין עותק של התמונה.  הוא אישר שקיבל עותק ב-1828.

אפשר לצמצם   את התאריכים שבהם נוצרה התמונה אף יותר מכך לבין 1821 ל-1825. השנים שבהן עבד במחלקת הליטוגרפיה באוניברסיטת ווילנה הצייר ג'וזף הילארי גלובצקי שיצר את ההדפס במחלקה זאת.

הצייר באופן נדיר חתם על הדפס האבן הזה והוא כולל כיתוב בעברית ובפולנית על הגר"א.

 

אני מעריך שהתמונה נוצרה לא דווקא ב-1825 אלא בסביבות שנת 1821. קרוב לאירועי שנת  1820 שנת המאה להולדת הגאון מווילנה,שלדעתי התמונה  נוצרה במסגרתם ועבורם. יש כל סיבה לחשוב שיזם התמונה היה מעוניין שהתמונה תתפרסם קרוב ככל האפשר לשנת 1820 כשהתקיימו בווילנה אירועים לזכר הגר"א.

אם כך היה הליטוגרפיה הזאת היא אחת הראשונות בכלל שנוצרו במחלקת הליטוגרפיה של אוניברסיטת ווילנה  שנפתחה זה עתה.ואולי  הליטוגרפיה הראשונה בכלל שנוצרה שם,ממש בימים הראשונים !  שכן ליזם התמונה היה אינטרס לפרסם  את התמונה מהר ככל האפשר עבור הציבור שזה מקרוב היזכירו לו שוב את הגר"א בשורה של אירועים ופרסומים של כתבי יד.

בתמונה הגר"א מתואר כעוסק בכתיבה לבוש בבגדי התקופה חובש כובעי פרווה ועטוי זקן .סימן ההכר היהודי הבולט שלו הוא הכיתוב בעברית ובפולנית המתאר את גדולחו והגותו ובמיוחד את בקיאותו בשבע החכמות ( המדעים ).קשה להאמין שיזם התמונה חשב ברצינות  שהצבור  הליטאי פולני  הנוצרי ימצא עניין בתמונה אבל יש להניח שהוא דאג מאוד מפני הצנזורה הצארית ולכן השתדל לתאר את הגר"א ככל האפשר כחכם "רגיל ".

 

מי היה הצייר  "הנומינאלי " של הדיוקן?

ג'וזף הילארי גלובצקי  Józef Hilary Głowacki .לכאורה הצייר המקורי של הגר"א

ג'וזף הילארי גלובצקי Józef Hilary Głowacki ( 1789-1858) הצייר החתום הכמעט יחיד של דיוקן כלשהוא של הגר"א הוא דווקא צייר פולני חשוב וידוע למדי.בכל אופן הוא  חשוב מספיק כדי שיהיה עליו ערך בויקיפדיה הפולנית.ואל יקל ליבכם בדבר יש אלפי אמנים שלא זכו לערכים בויקיפדיה.

הוא נולד ב1789 במינסק בן של מקשט תיאטראות ועסק בתחום זה בעצמו .אביו לימד אותו ציור עד ש ב-1808 עבר לוילנה  ולאחר מכן למד ציור בוילנה תחת הדרכת הצייר הידוע ג'/ן רוסטן. במהלך לימודיו יצר תפאורות עבור  תיאטרון וילנה .לאחר סיום הלימודים הפך למרצה  על פרספקטיבה  באוניברסיטת וילנה .ב1818 הוא צייר את ציורי  הקיר באוניברסיטה

בין השנים 1821- ו1825  במקביל להיותן למרצה בפרספקטיבה באוניברסיטה הוא עבד במחלקת הליטוגרפיה של האוניברסיטה שנפתחה רק ב-1821 כנראה  מימיה הראשונים.

דיוקן עצמי של ג'וזף הילארי גלובצקי 

ב-1826 הוא  עזב את מחלקת הליטוגרפיה ועבר מוילנה לוורשה שם צייר ציורים  בארמון  של אחוזה גדולה של הגנרל לודויק מיכאל פאק.שם המשיך לעסוק בעיצוב   תפאורות לתיאטראות .הוא צייר תפאורות לאופרות ידועות שונות.

הוא נפטר ב-1858.זה המידע שיש בידינו על הצייר הלכאורה הראשון של הגר"א.

הויקיפדיה הפולנית לא יודעת  את זה אבל יצירתו החשובה ביותר של האיש הייתה הציור של רב יהודי שספק רב עם הוא שמע עליו הרבה בימי חייו ומן הסתם שכח אותה מיד לאחר ביצוע המשימה כשעבר לפרוייקטים אחרים.

.מהמידע  על אדם שעושה רושם בינוני בתכלית אפשר להסיק שלא היה לו שום קירבה ושום עניין בנושאים יהודיים.הוא לא היה יוזם שום  דיוקן  של הגר"א שספק רב מאוד עם שמע עליו בכלל ( הוא היה רק בן 8 כשהגר"א נפטר )..ברור לחלוטין שעבורו זאת הייתה עוד עבודה כדי לשלם את המשכנתה.

בבירור  מאחורי הציור עמד יזם יהודי שפנה אליו ושכר אותו לבצע את העבודה.

.יזם יהודי שמן  הסתם לא הצליח למצוא אמן יהודי בליטא או בפולין ונאלץ להיזקק לאמן נוצרי כדי שיגשים את תכוניותיו.

מי היה המזמין ? מי העלה על דעתו שדיוקן של הגאון מווילנה יכול לעניין את הציבור היהודי ויצר בכך את התמונה היהודית המפורסמת ביותר של כל הזמנים ? גרץ לכאורה  נותן לנו את שמו.

גרץ מספר שאת הרישום שלו של פני הגאון בעת לימודו   מעובד ( בידי אמן פולני ) הוציא שמעון הורוביץ לאור  מעובד בידי  האמן הפולני באלפי עותקים.

אבל הוא טועה.  שמעון בן שאול הלוי הורוביץ  רק נולד בשנת 1820 וכמובן לא יכול היה להיות המפיץ המקורי של הציור. הוא היגיע רק בשלב מאוחר כשכבר היה ברור שדיוקן הגר"א הוא "רב מכר" אצל יהודי ליטא.

כך שבשלב זה איננו יודעים  בוודאות מי היה המפיץ המקורי של תמונת הגר"א בשנות העשרים של המאה ה-19.

אבל בהחלט אפשר לשער למי היה מניע.

וניתן להעלות על הדעת שהמפיץ והיזם המקורי של הפרוייקט  היה איש משפחת הגר"א שיחסה לציורים נע תמיד בין שתיקה להערצה.

ניתן להניח שהרעיון להפיץ את תמונת הגר"א נולד או בכל אופן  צבר תאוצה בשנת 1820 שנת המאה להולדת הגר"א.ואולי נוצר עוד קודם לכן בשנת 1817 שנת העשרים לפטירתו של הגר"א.

יכול להיות שלקראת שנת 1820 ואולי אף ב-1817 הוקמה וועדה אולי של בני משפחה ותלמידים של הגר"א שבחנה אפשרויות שונות להזכיר את שמו ובהן אפשרות הפצת תמונתו.

היזם שהפיץ את התמונה עשה זאת כפרויקט חסר תקדים למכור את התמונה לכל בית יהודי. ותוך שימוש בטכנולוגיה חדשה שזה רק עתה  היגיעה לליטא.

טכנולוגיית הדפסי האבן הליטוגרפיה  פותחה  בבוואריה בידי  השחקן  והמחזאי אלואיס זנפלדר בשנים 1796-1798  והיא איפשרה להדפיס ולשכפל תמונות במחיר נמוך יותר ובאיכות גבוהה יותר ממה שהיה אפשרי עד אז.

הטכנולוגיה הזאת היגיעה לליטא  בשנת 1821 שאז הוקמה מחלקת הליטוגרפיות באוניברסיטת וילנה. ויש לדעת ליטא הקדימה בעשור בשימוש בטכנולוגיה החדשה את שכנתה הגדולה פולין. הסטודיואים הראשונים בפולין ליצירת ליטוגרפיות נוצרו בערים הגדולות ורשה וקרקוב רק בשנת 1830 כמעט עשור לאחר שהוקם הסטודיו באוניברסיטת וילנה.

.האיש שעמד בראש מחלקה  לליטוגרפיות באונ' וילנה מראשיתה ב-1821 היה האמן והמורה לאמנות  ג'וזף הילארי גלובצקי.

עם טכנולוגיה חדשה זאת של שכפול והפצה  נפתחו לפני יזמים שהתעניינו בהפצת דיוקנאות  אפשרויות טכניות חדשות וחסרות תקדים.

אמנם דיוקנאות של רבנים יהודים כבר הופצו בקהילות שונות בעבר. אנחנו יודעים שדיוקנאות של הרב צבי אשכנזי אביו של יעקב עמדן למשל הופצו בקהילות שונות ( ללא ידיעת הרב ) ובקנה מידה גדול יותר הדיוקנאות של הרב יהונתן איבשיץ. גם כן ללא ידיעת והסכמת הרב. אבל אלו היו מקרים בודדים ובקנה מידה קטן ביותר.

. יתכן שליזם  היהודי   היה קשר אישי  כל שהוא עם האמן  הליטאי שהוא זה שהיציע להשתמש בטכניקה החדשה של הליטוגרפיה עבורו .

וכך במחצית הראשונה של שנות העשרים של המאה  ה-19 החלה להיות מופצת התמונה הראשונה של הגר"א.

האם הייתה זאת תמונה אותנטית ? האם היו אלו באמת פני הגר"א בציור ?  או שמה כמו במקרה התמונה של זלמן שניאור מלאדי המדובר בזיוף של מישהו שאף לא ראה כלל את הגר"א?

אין הוכחה מוחלטת אבל רוב הסיכויים הם שהתמונה הייתה אותנטית ואכן תיארה בדייקנות את פני הגר"א  ( אם גם לא  את לבושו שלא היה  כפי שהוא  מופיע בציור )  מכמה סיבות :

הדיוקן פורסם כעשרים שנה פלוס לאחר מותו של הגר"א. זה לא זמן ארוך כל כך. אפילו שלושים שנה לאחר מות הגר"א עדיין חיו אנשים רבים מאוד בווילנה שזכרו בדיוק  כיצד נראה הגר"א. ובהם נכדו של הגר"א יעקב משה מסלונים שפגש אותו ויחיה עוד שנים רבות מאוחר יותר עד שנת 1849 למען הדיוק.

אם התמונה הזאת שהופצה בהפצה המונית לא הייתה נראית כפי שנראה הגר"א במציאות האנשים האלו היו מרימים קול צעקה.

על מנת לפרסם בציבור היהודי היה על היזם המפיץ של הפרוייקט חסר תקדים כזה  לקבל הסכמות של רבנים שיאשרו את פרסום התמונה.   רבנים אלו ניתן להניח ידעו בדיוק איך נראה הגר"א ומן הסתם היכירו אותו אישית .הם לא היו מתירים פרסום תמונה של מישהו שנושא את שם הגר" א אבל אינו נראה כלל כמוהו.

דיוקן יוצא דופן של הגר"א מזוקן ,משנות ה-30 או הארבעים של המאה ה-19.צייר אנונימי.

אנחנו  גם לא שומעים כלל על התנגדות מתלמידיו של הגר"א היו בחיים  עת פרסום התמונה המחצית הראשונה של שנות העשרים של המאה ה-19 או מנכדו יעקב משה מסלונים  שהיכיר היטב את הגר"א ויחיה שנים רבות לאחר מכן פרסום התמונה.איננו שומעים על שום התנגדות מהם לתמונה. ויש לדעת שבני  משפחת הגר"א נהגו לתבוע אנשים שפירסמו כתבי יד של אביהם ללא רשותם..הם באותה מידה יכלו לתבוע את מפיצי התמונות.אבל לא עשו זאת.הם נתנו לתמונות להמשיך להתפרסם ולהימכר בלי חהשמיע קול צעקה.

המסקנה שיש להסיק היא ששתיקה כזאת היא בגדר הסכמה לפרסום התמונה שצאצאי משפחת הגר"א לא ראו כל סיבה להתנגד לה

גם כי נראתה  כמו  שנראה הגר"א בחייו..

וגם משום שייתכן בהחלט שלמשפחת הגר"א היה יד ורגל ויותר מכך  בהוצאת התמונה לאור.

אני מציע שהיה זה  נכדו של הגאון מווילנה הרב יעקב  משה מסלונים  שאולי בשנת 1820 שנת המאה להולדת הגאון  ואולי אף קודם לכן החליט לקדם את הפרסום של סבו הנערץ על ידי פרסום תמונה מצויירת שלו והפצתה באופן חסר תקדים כהדפס אבן ליטוגראפיה.

יעקב משה לנדא מסלונים פירסם ספרים שונים שבניגוד לאלו של מרבית הרבנים בזמנו היו  בהם איורים של בית המקדש .כלומר לא הייתה לו כל התנגדות לויזואליה ולאיורים נהפוך הוא.

ומה שמעניין עוןד יותר ישנן טענות שבביתו היה דיוקן של סבו.

תמונה שניטען שהייתה בביתו של הרב יעקב משה מסלונים נכד הגאון.

אפשר להעלות על כך על הדעת סצינריו כזה של הפצת הדיוקן: לידי יעקב משה מסלונים היגיע דיוקן בעיפרון של פני הגר"א שצייר תלמיד. והוא  דאג שיהפך בידי אמן מיקצועי לתמונה שהייתה תלויה בביתו.

ולאחר מכן  בסביבות שנת 1820 שנת המאה להולדת הגר"א,אולי בעת דיוני וועדה שעסקה בנושא והתכנסה בביתו  עלה על דעתו של יעקב משה מסלונים , ואולי מישהו מחברי הוועדה היציע לו שאפשר להפיץ את התמונה הזאת  שכרגע יכולים לראות אותה רק בני ביתו ומבקרים  בטכנולוגיה החדישה של הדפס אבן לכל בית יהודי בוילנא כחלק מהפצת שמו וזכרו של הגר"א.כפי שנעשה בעבר   הקרוב עם תמונות של רבנים כמו צבי אשכנזי ויהונתן אייבשיץ ,רק יותר בזול ובקנה מידה יותר רחב.

לשם כך הוא פנה לאמן נוצרי מומחה בהדפסי אבן  שיבצע את הפרוייקט,כשתמונת המודל הייתה התמונה שהייתה תלויה בביתו.

והפרוייקט אכן זכה להצלחה עצומה .אולי הרבה מעל ומעבר ממה שתיאר לעצמו יוזמו. בתוך כמה שנים היה דיוקן פני הגר"א מוכר בכל בית בליטא

האם היה הגר"א מסכים שיציירו אותו ?

היו שהעלו את הטענה שלא ייתכן שהתמונה היא של הגר"א שהרי זה  לא היה מסכים לתת לאף אחד לצייר אותו ולבטל תורה.

על  כך ניתן לענות שבכל מיקרה אפשר היה לצייר את הגר"א בדיוק מהזיכרון .ומצד שני גם לא נראה כלל שהגר"א התנגד לציורי דיוקנאות  בניגוד  לרבנים החסידיים כמו למשל הרב שניאור זלמן מלאדי שהחסידים היום מאשרים שאם ציירו אותו היה זה רק כנגד רצונו כשהיה בכלא.

ידוע לנו למשל ממחקריו של ד"ר מורגנשטרן המובאים בספרו החדש "הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על תהליל הגאולה "(הוצאת מאור 2018 ) שהגר"א נסע לביקור בהולנד כהכנה לעליתו שלא התקיימה לבסוף לארץ ישראל בחיפוש אחרי כתבי יד שונים שעסקו באחרית הימים .

בהולנד הוא התארח אצל אחד מעשירי הקהילה היהודית .ואצלו יכול היה הגר"א לראות תמונות ופוטרטריטים תלויים על הקירות

ייתכן שחיפש אחר כתב יד של  ספר ידוע  של הרב מנשה בן ישראל בשם "אבן יקרה " שעסק בנושאים שעניינו אותו מאוד של אחרית הימים ועשרת השבטים

ובכתב יד כזה יכל היה להיתקל   מעוטר בציורים של רמברנדט או של ציר יהודי בשם שלום איטליה.

תמונות של רמבנדט  ושל הצייר היהודי שלום איטליה של הרב מנשה בן ישראל . האם נתקל בהן הגר"א באמסטרדם ?

ואם כך הגר"א יכול היה לחזור מהולנד לליטא כששוב אינו מתנגד לדיוקנאות ולא היה מתנגד לרצון תלמיד לצייר אותו.

ברור גם שמי שפירסם את תמונתו של הגאון עשרים שנה פלוס לאחר מותו לא היה עושה זאת אם היה יודע שהגאון מווילנה התנגד בכל תוקף לדיוקנאות.

 

הרוכש של תמונת הגר"א 

מכתב בקשה של צבי הירש להרן מהולנד לרכוש את תמונת הגאון מווילנה 1827  האיזכור הוא בשורה 13 למטה."

במכתב כתב להרן "…ציור הגאון החסיד .בקשתי לשלוח גם-כן אחד לשמי ,ויודיעני נא כמה הוציא בעדו".

באדיבות ד"ר אריה מורגנשטרן ויד בן צבי.

בקשת להרן לשלם בשנת 1828 על הציור לאחר שהגיע לידו. שורה 7 מלמטה.באדיבות ד"ר אריה מורגנשטרן ויד בן צבי.

 

מכתב ששלח להרן לוילנה ובו הוא מבקש לדעת כמה הוא חייב לשלם עבור הציור של הגאון

המכתב נמצא בכרך השני של האגרות המודפסות עמ' 182 במכתב לווילנה מהאג ביום כ"ו סיון תקפ"ח.באדיבות ד"ר אריה מורגנשטרן המגלה.

את ההנחה שהתמונה היא אותנטית מחזקת העובדה שב-אוגוסט 1827 ( 30 שנה לאחר פטירת הגר"א  כשאנשים רבים שהיכירו אותו היו בחיים )   הבנקאי היהודי ההולנדי העשיר: צבי הירש להרן פנה ליהודי וינה בבקשה לרכוש אותה. להרן היה דמות בכירה באירגון גיוס כספים עבור הישוב בארץ ישראל והיו לו קשדים הדוקים ביותר  עם תלמידי הגר"א שעוד חיו בליטא ובארץ ישראל ועם נכדו של הגר"א יעקב משה מסלונים ( שלדעתי הוא יזם התמונה ) .  יש גם להניח כמובן מאליו  שהוא היכיר גם אנשים בהולנד שפגשו את הגר"א כשביקר שם.

להרן  הבנקאי הקשוח   לא היה רוכש שום דבר בלי לבדוק ולחקור אם הקניה היא כדאית.בוודאי שלא היה רוכש תמונה מזוייפת  או מדומיינת של הגר"א שהרי היו לו מקורות מידע מצויינים לברר על פיהם האם התמונה היא אותנטית או לא.

אנו יכולים להיות סמוכים  ובטוחים שלהרן רכש את התמונה רק לאחר שקיבל עדויות ברורות מאנשים שהיכירו את  הגר"א  בחייו שהיא אותנטית ומדוייקת

אי לכך  עלינו להגיע למסקנה שהתמונה על הגר"א המוכרת לנו מבוססת על מקור אמיתי שאכן מסר בנאמנות את תווי פניו של הגר"א  כפי שצויירו בחייו. המקור הזה שהיה רישום בעיפרון של תווי הפנים בלבד עבר עיבודים רבים . הצייר הפולני יצר תמונה של הגר"א בבגדים שספק אם לבש אותם וציירים אנונימיים מאוחרים יותר הוסיפו שולחן ,שעון, ארון ספרים שבוודאי לא היו ברישום המקורי .

לאורך השנים התמונות האלו צברו פופולאריות עצומה והפכו לתמונה האהובה ביותר של העולם היהודי.

 

 

משנות השמונים של המאה ה-19 תמונה של הגר"א ,הייתה בכל בית יהודי בווילנה לעיתים לצד מונטיפיורי ובקובנה לעיתים לצד תמונה של הרב הקובנאי האהוב יצחק אלחנן ספקטור.

בתמונה  של יהודה פן  מ-1907 על משפטי גירושין נראית תמונת הגר"א  על קיר בית דין רבני  לצד תמונה של משה מונטיפיורי ונראה שהיא מתארת מציאות אותנטית. של הפופולאריות העצומה של תמונת הגר"א ושל האישיות שאותה שיקפה.

ולאחרונה  כאשר ביקרתי במסע של אירגון בית יוצאי וילנה בבית הכנסת של קובנה הופתעתי להיתקל שם בתערוכה של ציורי הרבנים של ליטא שאותה צייר צייר ליטאי נוצרי קסבטיסבוס מילוקיוס .ולצד תמונות רבנים כמו ספקטור והרב קוק היו שם לא פחות משמונה  ציורי שמן שהצייר הליטאי צייר של הגאון מווילנה הן בהתבסס על תמונות ידועות והן מדמיונו שלו . עדות  נוספת לפופולאריות המתמשכת  של הדיוקן של הגאון שממשיך לדבר לכל דור ודור

ציור  של הגאון מאת הצייר הליטאי סבטיסבוס מילוקיוס  נמצא בבית הכנסת היהודי בקובנה.

ביבליוגרפיה

ירחמיאל כהן "והיו עיניך רואות את מוריך:הרב כאיקונין "ציון 58 1993

אביעד הכהן "דיוקנאות חכמים –בין הלכה למעשה" " מחניים 10יוני  1995

 

 

רחל שנולד "פני אליהו :דיוקן הגאון מווילנה באמנות העממית " אדרת אליהו :הגאון מווילנה – דמותו והשפעתו /עורכת: רחל שנולד ; [מעצב הקטלוג: חיים שטייר   [תל-אביב] : בית התפוצות על שם נחום גולדמן, [תשנ"ח], 1998. ].

Zusia Efron . Portrait of the Gaon of Vilna : two centuries of imagination. The Gaon of Vilnius and the Annals of Jewish Culture (1998) 164-168.

Materials of the International Scientific Conference… 1997. Comp. by Izraelis Lempertas. Vilnius: Vilnius University Publishing House, 1998

,

 

קראו גם :

החלק הראשון בסדרה :

והיו עיניך רואות את מוריך :דיוקנאות אמיתיים וגם מזוייפים של אישים ומנהיגים יהודיים מימי קדם ועד המאה ה-18 

החלק השני :

הדיוקן המפורסם של הרב שניאור זלמן מלאדי אמת או זיוף ? 

 

מהגאון מווילנה ועד הרב קוק : ציורים ליטאיים של הגאון מווילנה בעיר קובנה 

וראו גם :

תוכנית העתיד של הגאון מווילנה 

אירוע ההשקה לתערוכת "אדרת אליהו – הגאון מווילנה, דמותו והשפעתו " של בית התפוצות מוסרט

 

 

תוך כדי חיפוש אחרי משהו אחר בדירה התגלגלה לידי קלטת וידיאו ישנה שעליה היה רשום "השקת תערוכת "הגאון מווילנה דמותו והשפעתו " של בית התפוצות" .

התערוכה הזאת התקיימה  לפני 21 שנה.ואני ומשפחתי תרמנו לה כמה וכמה חפצים עבור התצוגה.

והנה העמודים הראשונים בקטלוג התערוכה שמסבירים על מה ולמה התערוכה:

 

היינו כמובן באירוע ההשקה שמישהו הסריט אותו.

ולמרבית השמחה התיעוד נשמר  בקלטת.

לקחתי את  הקלטת שהיא כעת חסרת שימוש לחלוטין שכן אין יותר מכשירי וידיאו  לחנות מיוחדת המטפלת בהמרה של חומרי וידאו כמבצע הצלה. הם אגב מסרו לי שכיום אין בכלל מכשירי ידאו מכל סוג ומשימת המרתן של קלטות וידיאו הופכת משנה לשנה קשה יותר ויותר.

ואכן באירוע יש  שתי הרצאות מעניינות ביותר על הגאון בוילנה והיחס אליו בליטא בסוף המאה ה-20.

והנה הן לראשונה לקהל אחרי  21  שנה שעין אדם לא שזפה  את הקלטת.

 

הפתיחה לאירוע ההשקה :הרצאה קצרה על שר התרבות והחינוך זבולון המר ז"ל שנפטר זמן קצר לפני התערוכה.

 

דברי ברכה של ראש העיר תל אביב ,רוני מילוא לתערוכת בית   התפוצות על הגאון מווילנה.

הרצאה מרתקת של ד"ר חיים בסוק   על היחס בוילנה "כיום "   סוף המאה ה-20  לגאון מווילנה לקברו ולמורשתו 

הרצאת הרב הראשי ישראל מאיר לאו על הגאון מווילנה וחשיבותו בתולדות היהדות  בהשקת התערורה בבית התפוצות 

דברי סיום לאירוע ההשקה מופע צמד "רעים "

 

הדיוקן המפורסם של הרב שניאור זלמן מלאדי,"הרב הזקן " מייסד חב"ד :אמיתי או זיוף ?

 

בבית יש לי  מאז שאני זוכר את עצמי ספר ישן  בשם הגאון והרב  ( מהדורת 1958)  של זלמן שניאור על המאבק בין הגאון מווילנה ומייסד חב"ד זלמן שניאור מלאדי.

( תמצאו רשימה שלי על ספר זה ועל כותבו זלמו שניאור כאן "מי הצדיק והצודק  " ? )

השניים למרבה הצער לא נפגשו מעולם ,למרות שזלמן שניאור מלאדי רצה להיפגש עם הגאון מווילנה אך זה סירב לפגשו,.וחבל מאוד.הם נשארו במשך חייהם בגדר יריבים מרוחקים זה מזה.

( האזינו להרצאה של ד"ר אריה מורגנשטרן על מערכת היחסים הקשה והבעייתית בין הגאון מווילנה והרב שניאור  זלמן מלאדי .כאן )

 

הרב זלמן שניאור מלאדי ועמית  ר' מנחם מנדל מוויטבסק נדחים מהכניסה לבית הגאון מווילנה. דיורמה בבית התפוצות.

על הכריכה של " הגאון והרב"  ישנם שני דיוקנאות.  האחד של הגאון מווילנה והשני של זלמן שניאור מלאדי. שניהם התברר לי לפני שנים רבות מבוססים על דיוקנאות  ישנים של השניים האלה.  הדיוקן של הגאון מווילנה מבוסס  על דיוקן  שצוייר בידי הצייר  הרמן שטרוק ואינו זהה כלל לדיוקן  הישן של הגר"א שתלוי אצלנו בבית.

האם  שני  הדיוקנאות הם  "אמיתיים " ?  דהיינו : האם המקור שלהם צוייר על פי תווי פניהם של האישים האמיתיים ?

זאת שאלה שהעסיקה אותי במשך שנים רבות מסיבות שונות.

בעבר פירסמתי רשימה על דיוקנאות עתיקים אמיתיים ומזוייפים של יהודים ידועים לאורך ההיסטוריה שהיא מעין מבוא.

והיו עיניך רואות את מוריך" 

וכעת נפנה לאחד הדיוקנאות האלו לדיוקן של "הרב הזקן " שניאור זלמן מלאדי מייסד חסידות חב"ד.

הדיוקן  של זלמן שניאור מלאדי,אחד הדיוקנאות היהודיים המפורסמים והנפוצים בביותר של כל הזמנים  צוייר בידי אחד משלושת האנשים האלו :

אולי בידי צייר רוסי   לא  כל כך ידוע בשם קיריל איבנוביץ גלובצ'בסקי . (Kiril ivanovitch Glovachevski ( 1735 –1823

קיריל איבנוביץ' גלובצ'בסקי 

אולי בידי אמן  עברי ידוע  מאוד בוריס שץ   ( 1867-1932)  מייסד בית הספר "בצלאל "ואבי האמנות העברית החדשה.

בוריס  ברוך שץ.

ואולי בידי  יבגניה ז'ירמונסקי    (1867-? ) Eugenia (Zhenia ) Zhirmonski  מי שתהיה אישתו הראשונה של שץ   ז'ניה שץ וככל הנראה הייתה ציירת מוכשרת יותר מבוריס שץ.

יבגניה ז'ירונובסקי .ידועה גם כ"ז'ניה שץ".  

במאמר זה ננסה לברר אם אפשר  לקבוע  על סמך המידע הקיים מי מהשלושה הוא הצייר האמיתי של התמונה.

לפני שתקראו מאמר זה שווה מאוד לקרוא את הפרק שכתב  צאצאו של הרב הזקו הסופר והמשורר זלמן שניאור בספרו הידוע "הגאון והרב" שעוסק בציור הדיוקן של שניאור זלמן  מלאדי בידי הצייר הרוסי.זוהי למעשה  הגירסה  המפורטת והמלאה ביותר של גירסת  חסידי חב"ד   ( שנוצרה בידי בוריס שץ ) כיצד בעצם נוצר הציור בעת שהיה הרב הזקן בבית הכלא הרוסי.

ואת הפרק הזה תוכלו לקרוא ב"יקום תרבות " כאן :

הדיוקן של הרב זלמן שניאור מלאדי.

קראו אותו כאן.

 

דיוקן "הרב הזקן" או זיוף?  

התמונה של הרב  שניאור זלמן  מלאדי "  מייסד חסידות חב"ד ,"הרב הזקן " כפי שמכנים אותו חסידי חב"ד היא אחת התמונות היהודיות המפורסמות ביותר והנפוצות והמופצות ביותר  הקיימות כיום.

חסידי חב"ד הפיצו אותה בכל העולם ,בכל פינה על פני כדור הארץ שהם היגיעו אליה בהדפסים ובגירסאות שונות ומשונות.  יש להניח  שמליונים רבים של  אנשים נחשפו אליה.אולי ליותר מכל דיוקן יהודי אחר.

הרשויות הרוסיות בנו בובת שעווה של הרב זלמן שניאור מלאדי על פי תמונה זאת כמקור נאמן לדמותו.

צילום ארכיון: ברלה שיינר, COL

בובת השעוה שבנו הרשויות הרוסיות בדמות זלמן שניאור מלאדי בתמונה. שימו לב לעיניים המגולגלות  בדיוק כמו בדיוקן.לקוח מ"חב"ד און ליין "

Image result for ‫דיוקן הרב זלמן שניאור מלאדי‬‎

ציור צבעוני מודרני שמבוסס על הדיוקן שלמעלה.

הדיוקן המפורסם של  מייסד  חסידות חב"ד  "הרב הזקן"  הרב זלמן שניאור מלאדי הוא "אולי "  זיוף ידוע שהפרטים עליו  לכאורה ידועים במלואם . הזייפן הוא "לכאורה"   אדם מפורסם מאוד האמן ומקים בית ספר "בצלאל " בוריס שץ ,שכיום זכור גם כמי שכתב אוטופיה על ארץ ישראל העתידנית בשנת 2018.

וקראו על כך את מאמרי  "ארץ ישראל בעתיד הרחוק :חזון בוריס שץ "

תוצאת תמונה עבור כתב העת הצפירה

בדצמבר 1888  פירסם שץ   מאמר גדול וחשוב  בכתב העת העברי החשוב "הצפירה " בשם "מלאכת מחשבת "  על מצב האמנות היהודית ובמסגרתו פירסם ידיעה שהוא נתקל בבית של אציל פולני בתמונה שאותה זיהה כתמונתו של הרב זלמן שניאור מלאדי. (את המאמר במלואו ראו למטה בנספח ).והנה העמוד הרלבנטי שבו הוא מספר על המציאה:

"רבות ראיתי בבתי עקד התמונות אשר לאחינו, ולא מצאתי בם מאומה מהנוגע לחיי עמנו.. ולעומת זה ראיתי בבתי עקד התמונות אשר לאצילי אחינו הנוצרים, ובפרט אצילי פולין, תמונות רבות מגדולי ישראל ורבניהם, גם אם לא ידעו חין ערכם וגודל פעולתם על חיי האומה, ורק מפאת רוח החן השפוכה על חזות פניהם אשר תגיד ולא תכחד רום ערך מעלתם, אספו אליהם גם הרבו במחירם.

            זה לא כבר ראיתי בבית עקד התמונות אשר לגראף פולני, תמונת איש יהודי, אשר כמעט שמתי עיני בה וימלאו כל חדרי לבי תמהון, כי לא ראיתי כמוה בהדר יפעת תארה ובחן השפוך עליה. קראתי את הכתב הנמצא תחתיה, והנה שם רשום בשפת רוסיא [כאן בתעתיק עברי:] רבין זלמן ברוכוביטש מלאדי, 1796. שאלתי את הגראף על אדותו ויגד לי כי רב מפורסם הוא בישראל, והוא קנה את התמונה במחיר מעזבון גענעראל אחד בפטרבורג.

            מאשר מוזר היה לי שם הרב הזה מי הוא, עזבתי את התמונה ההיא אשר עשתה רושם חזק בלבבי ולא אשכחנה כל ימי חיי חלדי, ולא נתתי אל לבי להעתיקה, אף כי תמונות רבות נתן לי הגראף להעתיקן. אשר מאשר מטרת מלאכתי במלאכת הציור היא ביותר מלאכת יוצר פסל, לזאת יקר היה לי להעתיק מפסליו היקרים.

            אולם כבואי ווארשאה ואספר לאחד ממכירי (ה' שמריה שניאורסאהן) המחזה אשר חזיתי, העירני כי הרב ההוא הלא נודע ומפורסם בכל בני הגולה אשר ברוסיא, בעהמ"ח ספר התניא והשו"ע ורב הראשון לחסידי רוסיא ונודע בשם "הרב" סתם. ובהיותו בפטרבורג בשנת תקנ"ז, זאת השנה אשר נרשמה על התמונה 1796, בטח צרו שם צורתו עפ"י חפץ אחד שרי הצבא אשר ראהו, כי נפלא היה האיש בדורו, כנודע מתולדותיו ותולדות שטת החסידות ברוסיא, ותמונתו יקרה מאד לכל יודעי שמו (וה' שניאורסאהן זה הוא נין ונכד לו).

            כאשר נעלה מעל כל ספק כי זאת היא תמונת האיש המורם הזה, כן בלי-ספק נמצאות עוד תמונות יקרות כמו אלה בבתי עקד התמונות אשר להאצילים ועין איש יהודי לא שזפתן. ומאד ראוי ונכון לשום לב למו להוציא תעלומות כאלה לאור…

            ואם יצליח ה' את דרכי להגיע למחוז חפצי במטרתי אשר שמתי לי, אקדיש לי זמן לחיבת הקודש לחקור ולדרוש אחרי תמונות גדולי ישראל הנפזרות אל כל רוח ויש ראיות מוכיחות כי צר לו הצייר מצורת האיש הנרשם מבלי לפקפק בזה.

ואת תמונת הרב מליאדי נטל עליו ה' שניאורסאהן להוציא ראשונה לאור עם תעודת הגראף שנעתקה מהתמונה האוריגינאלית אשר לו, גם הרשיון ממנו להפיצו בישראל, ולא יחוס על לא יחוס על עמלו בעד הדבר הגדול הזה. ויש לקוות כי לא ימשכו הימים ויהנו רבים לאור התמונה היקרה הזאת".

הצייר הרוסי גלובצ'בסקי 

 

הצייר הרוסי של "הרב הזקן "  לדברי בוריס שץ ( לא במאמר שקראתם שם הוא אינו מזכיר את שם האמן ) היה אחד גלובצ'בסקי .וליתר דיוק :

Кирилл Иванович Головачевский (Гловачевский; 27 мая 1735, Короп — 27 июля 1823, Санкт-Петербур)

דיוקן של גלובצ'בסקי   עם תלמידיו  באקדמיה מ-1811 . ציור של Alexey Venetsianov

האם הוא הצייר הרוסי הידוע  שלכאורה צייר את הרב זלמן שניאור מלאדי? 

קטע מהספר "הגאון והרב" מאת זלמן שניאור שהוא תיאור המפורט ביותר הקיים כיצד נוצר דיוקנו של הרב הזקן. 

לטענת  בוריס שץ שהיא כיום טענת  חסידי חב"ד הדיוקן צוייר כאשר היה הרב זלמן שניאור מלאדי בבית הכלא הצארי ב-1796 או ב-1798 ( ישנם תאריכים סותרים )  כתוצאה מהלשנה של יריבים יהודיים ( תומכי הגאון מווילנה )  ושם צוייר כנגד רצונו בידי צייר רוסי ידוע שם קיריל איבנוביץ גלובצ'בסקי . אחד האצילים  שחקרו את הרב ,החוקר הראשי ,לדברי חסידי חב"ד ,התרשם ממנו מאוד לקח את הדיוקן לביתו שם הוא נשאר במשך שנים בידי ילדיו של החוקר ונכדיו. עד שבשלב מסויים הדיוקן נרכש בידי אספן האמנות הפולני הברון טישקביץ ושם הציור נשאר עד שראה אותו שם אמן   יהודי צעיר בשם בוריס שץ.

אנשי חב"ד בכל אופן טוענים שהם ידעו על קיומו של הציור מזה עשרות שנים. מאז שנת 1855  ואף ניסו לרכוש את הציור ללא הצלחה.

ראו את העדויות המפורטות על כך בנספח כפי שהופיעו בכתב העת החבדניקי "התמים" ב-1939.

השאלה הגדולה היא :עד כמה אפשר לסמוך על עדויות אלו?

יש לדעת שהמחקרים היום מראים מעבר לכל ספק שאנשי חב"ד לא היססו לזייף מסמכים כדי להוכיח טענות היסטוריות שונות שלהם.

מי היה אותו גלובצ'בסקי ?

הוא היה אמן מוכר בסוף המאה ה-18 ברוסיה .הוא היה מרצה לציור דיוקנאות באקדמיה לאמנויות  בסט פטרסבורג פרופסור בתחום אמנותי זה.  במשך עשרות שנים הוא היה בכיר באקדמיה ושימש כגיזבר שלה. ומורה במשך למעלה משישים שנה.בין השאר הוא יצר דיוקנאות של הצארית  יקטרינה של הצאר פאבל ושל אצילים ידועים רבים.

אחד הדיוקנאות הבודדים של גלבצ'בסקי ששרדו ציור של Sophia Matyushkina כילדה

עוד דיוקן  ידוע שנעשה בידי גלובצ'בסקי   של הרוזן  Nikolai Dmitrievich Matyushkin  כילד

דיוקן של  Savva Krenitsin מאת גלובצ'בסקי

היום הוא לא כל כך ידוע גם ברוסיה והמומחים המועטים שמכירים אותו מסכימים שהיה אמן בינוני ומטה מזה.  אם כי יש עליו ערך בויקיפדיה הרוסית.

צפו בסרטון עם התמונות של גלובצ'בסקי כאן.

החתימה שלו  ידועה אבל לדעת מומחים שבדקו אותה  היא אינה מתאימה כלל לחתימה שלו שתראו במיסמך  למטה.

האם זה אומר שחתימתו  של הצייר זוייפה?

היסטוריון חב"ד יהושע מונדשיין   שכתב ספרים על חיי האדמו"ר הזקן כולל ספר שלם על תקופת מאסרו שבמהלכה נוצר כביכול הציור,  מעיר על החתימה הזאת ביושר:

"לא קל לפענח את חתימותיו של "האדון הרוסי" (ולא "פולני" כדברי ש"ץ) המתנוססות בשתי התעודות שנתפרסמו ב"התמים", ( כתב עת חבדניקי שפירסם את המסמכים הנ"ל ב-1938 וראו בנספחים למאמר זה . א.א ) אבל ברור שלא כתוב שם "טישקביץ".

ב. קשה לפענח את חתימת הצייר שבתמונה הנדפסת, אבל ברור שלא כתוב שם "גלאווצ'בסקי" וברור שאינה דומה כלל לחתימתו של "גלאווצ'בסקי" שב"התמים".

[ג) השינוי משנת 1796 לשנת 1798 מעורר גם הוא תמיהה, אבל בפרט זה נקל היה לש"ץ לטעות באם הסתמך רק על זכרונו.

(ד)מדוע בסיפורו שלמעלה  לא נקב ש"ץ בשמו של הצייר המפורסם גלאווצ'בסקי?"

עד  כאן מונדשיין.

אני מציע שיכול להיות שכאשר כתב שץ את הסיפור על מציאת התמונה עוד לא ידע שהצייר היה גלובצ'בסקי. בשלב זה הוא לא חשב על אמן ספציפי כלשהוא. השם הזה התגלה נחשף או הומצא  על ידיו רק מאוחר יותר.

פירסום התמונה 

דפוס ליטוגרפי. הוצאת ר' מרדכי קצנלנבויגן בווילנא. ברלין. ללא ציון שנת הדפוס

התמונה של שניאור זלמן מלאדי החלה להיות מופצת בעולם בשנת 1888 בידי אחד מצאצאיו שמריהו שניאורסון  . .

ההנחה  המקובלת במחקר כיום היא שתמונה זאת צויירה בידי  בוריס שץ  75 שנה לאחר פטירתו של הרב  בעזרתו של  אותו  ר'  שמריה שניאורסון.

שץ לפי עדותו שלו ( ראו אותה למטה) היה יוצא ונכנס לבית  ר' שניאורסון, שירד מנכסיו ונשבר מטה לחמו. שץ, מומחה לרישום ולציור  הציע לפני אותו ר' שמריהו שניאורסון, מתוך ידידות ורצון לעזור לו במצוקתו, שיצייר למענו את תמונת הרב מלאדי.מן הסתם כדי שיוכל למכור אותה לחסידי חב"ד וכך למצוא פרנסה.

באין מקור לתמונה ומכיון שהיו אומרים, כי קלסתר פניו של ר' שמריהו הנ"ל דומה לפני הרב זלמן שניאור מלאדי  צייר שץ את התמונה לפי התיאור של הר' שמריהו שניאורסון. בטופסים הראשונים היה גם סימן האמן ז. ש. (כך היה חותם האמן בשנים ההן בפספורט שלו הוא רשום בשם שלמה זלמן שץ..).

תמונת "הצמח צדק" 

נראה שפרוייקט תמונת הרב הזקן " לא היה הפרוייקט האמנותי הראשון של שץ שהיה קשור לחסידות חב"ד . שנתיים לפני כן יצר כנראה תמונה של הרב השלישי של חסידות חב"ד  הרב מנחם מנדל שניאורסון ( 1789-1866)  המכונה ""הצמח צדק" .

תמונה זאת  שהופיעה לראשונה כהדפס ב-1886   עשרים שנה לאחר מות הרב "הצמח צדק" ושנתיים קודם לתמונת הרב הזקן טוענים בחוגי חב"ד שצייר אותה צייר גוי ואולי היא בכלל מבוססת על צילום של הרב.

אנשי חב"ד  טענו וטוענים שהתמונה הייתה קיימת עוד לפני שנת 1886 כתמונה בבתיהם של רבני חב"ד .אבל אין לזה בדל של הוכחה. למיטב ידיעתנו איש לא שמע עליה לפני שנת 1886.

עם זאת יש להניח שתמונה זאת הייתה אותנטית למדי מאחר שהרב נפטר רק עשרים שנה קודם לכן והיו רבים מאוד שזכרו בדיוק איך נראה.

לדעת המחקר זוהי תמונה מוקדמת יותר שצייר בוריס שץ   אולי כהכנה לתמונה של "הרב הזקן".

הגירסה המקורית המוקדמת ביותר הידועה של ציור  הרב מנחם מנדל שניאורסון "הצמח צדק" מ-1888,ככל הנראה מעשה ידי בוריס שץ.או  מעשה ידי זוגתו יבגניה ז'ירמונסקי הידועה גם כ"ג'ניה שץ". 

גירסאות מאוחרות של תמונת ה"צמח צדק".

עוד על תמונת "צמח צדק" קראו כאן :

"תמונתו של צמח צדק "

עם זאת ייתכן שהצייר של התמונה או של שתי התמונות של הרב הזקן ושל  נכדו הצמח צדק לא היה שץ אלא ציירת שהפכה לימים לאישתו הראשונה יבגניה ז'רמונסקי הידועה לימים כז'ניה שץ.

 

בוריס שץ ואישתו יבגניה .הזייפנים של תמונת זלמן שניאור מלאדי? 

סביב התמונה שהוא או זוגתו ציירו  יצר שץ מעשיה מפורטת ומורכבת על "גילוי "התמונה " בבית של אציל פולני וזייף חתימה של הצייר  הרוסי הלא כל כך  ידוע  גלובצ'בסקי.

משום כך יש להגדיר את היצירה כזיוף מאחר שנוצרה בכוונה  להטעות.

אם אכן לא לא הייתה שום תמונה מקורית של גלובצ'בסקי נשאלת השאלה מדוע בחר דווקא בצייר היחסית לא ידוע הזה כצייר המקורי של הרב שאותו הוא כביכול מעתיק?

יכול להיות  ששץ בחר בגלובצ'בסקי דווקא משום שהיה צייר לא ידוע יחסית של התקופה שאפשר היה לייחס לו תמונה מאין זאת מבלי שהדבר יעורר עניין רב מידי בחוגי חוקרי האמנות ברוסיה שכמובן יכלו לבצע חקירות מפורטות בעניין ולברר אם אכן יש דברים בגו' או שלא.

 

עטיפת מגזין חבדניקי להיסטוריה של חב"ד  שבו פורסם מאמר מפורט ואובייקטיבי עד להדהים על תולדות הדיוקן.

 

לימים וליתר דיוק 40 שנה לאחר הפרשה בשנת 1927  התוודה בוריס שץ בפני עוזרו בבית הספר בצלאל מרדכי נרקיס על העניין ונרקיס פירסם על כך רשימה  ביחד עם אברהם שרון אספן מפורסם של דיוקנאות לאחר פטירתו  של שץ  בעיתון "הארץ " בשנת 1938.

כפי שנראה בהמשך אני חושב ששץ שיקר לעוזריו משום שהקפיד לא להתייחס לתפקיד החשוב שהיה לאישתו הראשונה יבגניה ז'רמונסקי  בציור הדיוקן והיציג אותו כמעשה ידיו לבדו.

הנושא מעורר  כיום תרעומת רבה בחסידות חב"ד בשל אמונתם של שני האדמורים האחרונים מחב"ד כולל הרב  מנחם מנדל שניאורסון "הרבי" האחרון המפורסם של  כלל חב"ד  שרבים כיום בחב"ד רואים את המשיח שעוד יבוא  בנאמנותה של התמונה למקור דהיינו למראה פניו האמיתי של זלמן שניאור מלאדי. אך עיון בדבריו המדויקים של הרב מנחם מנדל שניאורסון מראים שבניגוד לחותנו הרב הקודם של חב"ד הרי"ץ יוסף יצחק שניאורסון ( שיש מקום לחשד שהפיץ מסמכים מזוייפים שונים בנושא  וראו את קטעי היומן שלו שפורסמו בכתב העת "החבדניקי "ה"תמים " בנספח)  הוא לא היה משוכנע באמיתות המוחלטת של תמונה זאת  ורמז על כך.

וראו דיון מפורט על כך כאן 

 

 

ציור מעשה ידי הצייר ר' לוי יצחק בק, מצאצאי הרב.ושם  מצוטטים דבריו: 'שלחו לקרוא לי לצייר תמונת בעל התניא. ציירתי בפעם הראשונה בצבעים; אין תמונה שלו בצבעים".

 

חסידי חב"ד ידעו ויודעים היטב  על   מקורו האמיתי של הציור אולם מסיבות פנימיות שונות החליטו   ברובם לקבלו כ"אותנטי "  ובמרבית פרסומיהם הם מסתירים את העובדה שהמדובר בזיוף של בוריס שץ  או של אישתו.

התמונה מופצת כיום בכל העולם בכל מקום שאליו מגיעים חסידי חב"ד והיא מוכרת וידועה למליוני אנשים ויותר.יש להניח שחסידי חב"ד ישלמו מיליוני דולארים עבור הציור המקורי של הרב מאת הצייר הרוסי אם זה יתגלה אי פעם .

דיוקן האדמו"ר רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. עבודת מיקרוגרפיה בדפוס ליטוגרפי,

מורכבת מאותיות ספר ה'תניא' פרקים א-כט מעשה ידי האמן נתנאל חזן. וושינגטון, 1924.על פי הדיוקן הידוע .

וראו על כך את המחקר כאן 

ראו מאמר של היסטוריון תנועת חבד יהושוע מונדשיין על ההיסטוריה של הזיוף.

על סמך התמונה של בוריס שץ   יצרו הרוסים בובות שעווה של הרב הזקן שאותן שיכנו בתא הכלא המפורסם שלו לצרכי משיכת תיירים.

 

בובת שעווה שנוצרה בידי הרוסים  על פי התמונה של זלמן שניאור מלאדי   מאת בוריס שץ  והניחו אותה בתא הכלא שלו בפטרבורג לצרכי תיירות.צילום ברלה שיינר.לקוח מחב"ד און ליין "

 

עם זאת ב-2009 כאשר צץ ציור ""עתיק " "חדש" שהבעלים שלו סיפרה שאביה סיפר לה שהמדובר בציור האותנטי של הרב הזקן .ביצעו חסידי חב"ד  הזהירים מאוד כעת חקירה מפורטת ובין השאר בדקו את גיל הנייר שעליו הודפס הציור. התוצאות היו זהות לגבי מה שהם יודעים גם לגבי הציור המפורסם על הרב הזקן.

המדובר בתמונה מאוחרת שנוצרה רק לאחר מות הרב הזקן.

ראו מאמר בבלוג על כך כאן 

ראו דיון על התמונה  "העתיקה החדשה " של הרב הזקן האותנטיות שלה בפורום חב"ד כאן.

תמונה לכאורה קדומה של הרב הזקן שניאור זלמן מלאדי .לקוח מאתר חב"ד

מסקנות

לא מו הנמנע שבוריס שץ או  יבגניה ז'רמונסקי   שהיא זאת שמופיעה כמי ש"העתיקה" את הדיוקן של הרב זלמן שניאור מלאדי התבססו על דיוקן שמצאו של הרב. אבל אם כך נשאלת השאלה לאין הוא נעלם.למרות חיפושים רבים באוספים בפולין וברוסיה דיוקן זה לא נמצא.

אם ימצא דיוקן אמיתי של רב יהודי שצוייר בידי גלובצ'בסקי  או רישום הכנה שלו הוא יהיה שווה מאות מליוני דולארים בגלל החשיבות העצומה שיש לדיוקן עבור חסידי חב"ד.

 

יותר סביר לדעתי שהדיוקן צוייר בידי  אמן   עשרות שנים לאחר מות הרב הזקן  מדמיונו .

והצייר הוא  ציירת יבגניה ז'רמונסקי.

שמה של  "העלמה יבגניה ז'ירמונסקי"  מופיע במסמכים המצורפים למאמר זה בנספח  שאותם פירסמו חסידי חב"ד בכתב העת שלהם "התמים " כמי שביצעה את ה"העתקה".

התעודה המעידה  מעבר לכל ספק שיבגניה ז'רמונסקי לעתיד אישתו של בוריס שץ היא זאת שהכינה את הדיוקן המוכר לנו כיום כדיוקנו של הרב זלמן שניאור מלאדי.

כפי שהעיר היסטוריון חב"ד  יהושע מונדשיין :"כמה וכמה אנשי מקצוע הביעו את דעתם הנחרצת שאין לייחס את ציור התמונה לב' שץ עצמו, שמעולם לא הגיע לרמת ציור גבוהה כמו זו הניכרת מתמונת אדמו"ר הזקן, ובוודאי שלא היה מסוגל לזה בהיותו צעיר כבן עשרים שאך זה עתה החל לצעוד את צעדיו הראשונים בלימוד הציור."

אכן.הערך האמנותי  של התמונה הוא גדול יותר מזה של שאר ציוריו של ש"ץ שאינו גדול במיוחד. שהרי כוחו הגדול היה בפיסול ולא דווקא בציור. וזה מחזק  לכאורה את דעתו של מונדשיין את הטענה שהתמונה המקורית אכן צויירה בידי צייר רוסי ידוע בזמנו גלובצ'בסקי .

אבל כנגד טענה זאת אפשר לטעון שהתמונה צויירה לא בידי שץ אלא בידי יבגניה ז'רמונסקי שהייתה ציירת מוכשרת בפני עצמה ותמונותיה הוצגו במוזיאונים בבולגריה. וזה מסביר את  התמיהה על ההבדל בערך האמנותי בין דיוקן  הרב הזקן ובין   שאר ציוריו של שץ שהוא ללא ספק עולה עליהם לעין שיעור.

בוריס שץ יש להניח ,היה זה שהיציע לזוגתו לצייר את הציור והיא זאת שביצעה אותו הלכה למעשה.

במאמרו כפי שתוכלו לקרוא למטה הוא מזהיר מפני  נסיונות זיוף של אמנים יהודיים שונים את דיוקנותיהם של יהודים לאורך הדורות.

נראה שזיופים כאלו היו  דבר שהוא חשב לעשות בעצמו. ןעשה אותו.

 

לימים שץ העדיף להסתיר ולהשכיח את העניין הזה מאחר שאישתו הראשונה ג'ניה שץ  נטשה אותו  ביחד עם בתם בעבור אדם אחר, אמן בולגרי  שהפך לימים לגדול פסלי בולגריה.ולכן כשהתוודה בפני עוזרו נרקיס על הזיוף הסתיר את חלקה של אישתו לשעבר בעניין ואת העובדה שהיא ולא הוא הייתה הציירת,בגלל הטינה העמוקה שרחש כלפיה.

עוד טענה של יהושע מונדשין  במאמרו  המקיף על התמונה כנגד ייחוס התמונה  לשץ וז'רמונסקי היא ש"מהרה"ח ר' חיים ליברמן ע"ה שמעתי, שהתלוצץ על הרעיון המוזר שתמונה זו צויירה על-פי קלסתר פניו של המו"ל ר' שמריה שניאורסאהן, ותמה: כיצד זה יכול היה ר' שמריה להפיץ תמונה שכל אחד יכול היה להבחין שהיא נעשתה בדמותו ובצלמו שלו עצמו?…

התשובה היא שלשמריה שניאורסון לא הייתה שום בעיה להפיץ תמונה של הרב הזקן שהוא כפילו שהרי כל מה שהיה לו לטעון אם מישהו היה שואל  זה שהרב הזקן נראה כמוהו עצמו.

נכון לעכשיו ,אלא עם כן יתגלה יום אחד הדיוקן "האמיתי " של הרב הזקן ששימש כמקור ההשראה לשץ ולד'רמונסקי נראה שיבגניה ז'רמונסקי  היא האמנית שמאחורי הדיוקן המפורסם של מייסד חב"ד שאמנם הוא זיוף מתוחכם שכן הוצג כ"דיוקן אמיתי "  ולא היה שום דבר כזה.

אבל עדיין …המדובר ביצירת מופת אמנותית בתחום דיוקנאות הרבנים ומשום כך זכה לפירסום רב כל כך בחוגי חב"ד ובעולם כולו.ואם אכן יבגניה ז'ירנובסקי -שץ  היא הציירת האמיתית שלו אז אפשר לטעון שזהו הדיוקן המפורסם ביותר שנוצר "אי פעם " בידי אישה.

 

יבגניה ז'ירונובסקי -שץ הציירת  האמיתית של דיוקן הרב זלמן שניאור מלאדי ? 

ביבליוגרפיה

Shaul Shimon Deutsch, “The Story behind the Portrait of Reb Schneur Zalman of Liadi,” Chasidic Historical  Review 1 (December 1995): 1–13.

Maya Balakirsky Katz.

The visual culture of Chabad    ambridge ; New York : Cambridge University Press, 2011.       

Between hagiography and historiography: Chabad, scholars of Hasidism, and the case of the portrait of Rabbi Shneur Zalman of Liady

Wojciech Tworek

 

East European Jewish Affairs 

Volume 47, 2017 – Issue 1

 

 

Pages 3-27 | Published online: 15 Jun 2017

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/13501674.2017.1306405?scroll=top&needAccess=true&journalCode=feej20

נספחים :

המאמר המקורי של בוריס שץ  בשבו הוא מספר כיצד נתקל בתמונה מובא בשלמותו .עם הקוראים הסליחה על הדפוס הזעיר.

 

להלן גירסת חסידי חב"ד לגבי מקור התמונה כפי שפורסמה בכתב העת שלהם "תמים"גליון 8 משנת 1939   והוא בעצם התשובה המפורטת למאמר מלמעלה של נרקיס שפורסם ב,הארץ "  ומובאים כאן מסמכים שאין להניח שהם זיופים.

או מי שזייף ( בוריס שץ? ) היה זייפן מתוחכם באופן יחסי .

והנה המאמר שממנו הישמטתי עמוד אחד שכתוב בחבדניקית קשה במיוחד ולא נראה שיש לו קשר לתמונה.

 

דפי מסמכים ברוסית על התמונה וציירה מ"התמים" בתרגום חלקי לעברית ולאנגלית. 

 

 

 

 

קראו עוד על התמונה המזוייפת או האמיתית של הרב  זלמן שניאור מלאדי

תמונת האדמו"ר הזקן בחב"דפדיה 

מחקר בחבדפדיה על תמונת הרב הזקן 

ההיסטוריון החבדניקי יהושוע מונדשיין על התמונה

תמונות נשיאי חב"ד 

ביבליוגרפיה

שמואל קראוס "גילגוליה של תמונה "בית משיח"  מספר 67 דצמבר 1995 ,ע' 21-29

Shaul Shimon Deutsch "THE STORY BEHIND THE PORTRAIT OF REB SCHNEUR ZALMAN OF LIADI :"the Chasidic Historical review vol 1 no 1 december 1995

part 2 THE CHASIDIC HISTORICAL REVIEW no 2  FEBRUASRY 1996

 

Maya Balakirsky Katz, The Visual Culture of Chabad,

Cambridge University Press, 2010. עמ' 43–46. 

 Wojciech Tworek (2017) Between hagiography and historiography: Chabad,scholars of Hasidism, and the case of the portrait of Rabbi Shneur Zalman of Liady, East EuropeanJewish Affairs, 47:1, 3-27, DOI: 10.

.

אילן היוחסין של אלי אשד מהמאה השמינית לספירה ועד היום -הכין נפתלי מרום

אין תיאור זמין לתמונה.

לרגל כנס העוסק  בגנאלוגיה בכלל ובגנאלוגיה של צאצאי הגאון מווילנה בפרט שאני משתתף בו הנה שוב רשימה גנאלוגית של משפחתי .מהמאה ה-שמינית לספירה ועד היום .

תודה לנפתלי פרום ששלח לי את הרשימה על סמך מידע ששלחתי לו ועם כמה תוספות משלו.

,אילן  יוחסין של אלי אשד הוכן בידי נפתלי מרום

 יוחסין של רש"י מעלה ומטה:

 

משולם
(סביבות 780 לספירה)

בנו

איתיאל
(800 לספירה)

בנו

משולם
(סביבות 825 לספירה)

בנו

משה
(סביבות 850)

בנו

יקותיאל
(876)

בנו

קלונימוס
(900)

בנו

משה
{היגר למגנצה בידי המלך קרלא מלוקא (כנראה שנת 917 לספירה) היה פעיל במחצית הראשונה של המאה העשירית לספירה. מחברה של התפילה "אימת נוראותיך" הנאמרת ביום השמיני של פסח}.

צאצאיו:
1. יקותיאל.
2. קלונימוס (בהמשך).

בנו

קלונימוס
(950)

(חי באמצע המאה העשירית לספירה. עסק בכתיבת פירושים לתנ"ך ופיוטים)

בנו

משולם{(רבי משולם הגדול)  ( 976?-1005?)  חי בערך עד שנת 1000 או קצת מעבר לזה. רב מפורסם  שפעל רוב ימיו באיטליה  (ולא כפי שחשבו בעבר בגרמניה) כתב פירושים לפרקי אבות ופיוטים}

בנו

קלונימוס
{המחצית הראשונה של המאה ה-11, סביבות שנת 1020}

צאצאיו:
1. משה. {בנו: חננאל, בנו של חננאל הוא: משולם}.
2. חננאל (בהמשך).

בנו

חננאל
(סביבות 1040)

צאצאיו:
1. קלונימוס.
2. יקותיאל.
3. איתיאל, (1076).

בנו

קלונימוס
{קלונימוס (הרביעי) בן חננאל שמות אחיו יקותיאל ואיתיאל (נולד בסביבות 960 או 965 נפטר לאחר 1028 לספירה ואולי בסביבות 1040 לספירה.) שם האחיין חננאל בן משה (סביבות שנת 1060)}

…….

 

ר' אבון הגדול
(מזרעו של יוסף הזקן בן רבנו שמעון  "סדר הדורות" הלפרין)

 בנו

יצחק
{רב וידיד  קשיש של גרשום מאור הגולה}

בנו

שמעון
{רב ופייטן ידוע ( 950-1020). (יש המזהים אותו עם דודו של רש"י אך זה חי כמה עשרות שנים מאוחר יותר והוא ככל הנראה נכדו בעל אותו השם, ראו למטה)}

בנו

יוסף
{יוסף בן שמעון בן יצחק (מקור אטלס עץ חיים) על פי האגדה אחיו של יוסף זה היה אלחנן שנחטף והפך לאפיפיור. אך זוהי ככל הנראה אגדה בלבד. סבו של רש"י

סב  אחר של רשי (מצד אביו) מיוחס השם אליקים. דבר אינו ידוע עליו מלבד השם וייתכן שגם השם הוא בדוי ,הוא מופיע רק בכרוניקה מהמאה ה-18 600 שנה אחרי זמנו ולכן חשוד מאידך, ייתכן ששם הסב  מצד האב הוא שלמה ועל שמו נקרא רש"י


צאצאיו:
1. שמעון. {רבי שמעון "הזקן" אין לבלבלו עם  שמעון בן  יצחק "הגדול " שהוא סבו (כפי שעושים כמה
מקורות), למד אצל הרב גרשום מאור הגולה במגנצה}.
2. מרים (בהמשך).

בתו

מרים
{אשת יצחק}
(שם בעלה יצחק בן אליקים ואולי שלמה. סוחר יין ומלומד בתורה)
(לפי תאריך משוער אחד שמופיע ברשת חי  1010-1060)

בנה

שלמה יצחקי{רש"י}
(1140 או 1141 רב מלומד ופרשן תנ"ך ותלמוד נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים)

Rashi woodcut.jpg

צאצאיו הנוספים:
1. יוכבד {אשת מאיר בן שמואל (הריב"ם). בנם: 1. יעקב {רבינו תם}. 2. שמואל {רשב"ם}.
2. מרים (בהמשך).

בתו

מרים
{אשת יהודה בן נתן (הריב"ן)}

{תעריכים משוערים 1066-1105 סופר עליה שמסרה דברי הלכה ומנהגים, שסמכו עליה בעלי התוספות". הייתה לה בת למדנית בשם אלבינה שהעבירה את דבריה ומנהגיה של מרים}

(הריב"ן הוסיף תכנים לפירושי רש"י המוכרים לנו כיום, והגיה אותם. יש המייחסים לו פירושים שונים המיוחסים כנראה שלא בצדק לרש"י. הוא גם כתב פירושים משל עצמו לרוב מסכתות התלמוד הבבלי אך רק חלק קטן מהם קיים היום)

צאצאיה:
1. אלבינה (אלווינה – התפרסמה גם היא בלמדנותה וחכמתה והיו חכמים שהסתמכו עליה).
2. אליעזר (מפלייזה היה רב גם הוא. חתנו של הרב שמשון בן יוסף).
3. יום טוב. (בהמשך).

בנה

יום טוב
{מבעלי התוספות הראשונים. בן דודו של רבנו יעקב תם. ידוע בהגהות שונות שחיבר. ככל הנראה עבר מהעיר פייזה לפאריס ושימש שם כרב}

שם אשתו: Flore De Lis  Flouredelys

בנו

יהודה
{מפאריס – פריז}
(מבעלי התוספות ומתלמידי רבנו תם. היה בן תלמידי החכמים הידועים בדורו. ר' יהודה נשא לאשה את אלמנתו של הריב"ם שנפטר בדמי ימיו, והיה חותנו של רבנו יצחק מדנפירא (ר"י הזקן) מגדולי בעלי התוספות שהיה בן אחותם של רבנו ת"ם והרשב"ם, בני יוכבד בת רש"י)

צאצאיו:
1. יצחק (בהמשך).
2. אליעזר {אשתו בילה בת דודו יוסף}.
3. אליהו (רב ידוע נודע כחסיד ועניו וירא מחטא. נודע בוויכוחיו עם רבנו תם וכפייטן).
4. בת {אשת יצחק (הר"י)}. בהמשך.

חתנו

יצחק{הר"י}, חתנו של יהודה בן יום טוב (נולד בסביבות 1140-? שפירא ע' 58).
(היה בן אחותו של רבנו תם – אורבך ע' 124)

חתנו

יחיאל טרייביש אשכנזי
 {1110-1189? פוסק ידוע בן הרב מתתיהו הגדול}

בנו

אברהם טרייביש
{1240-1310, לפי מקור אחר יוסף ולא אברהם, או אברהם-יוסף{

(מרבני צרפת. כנראה נקרא על שם העיר טוריש (טרואה) בצרפת)

בנו

יוחנן אשכנזי

{1265-1314, עזב את צרפת בגירוש היהודים ב1285 ועבר לגרמניה שם קיבל את הכינוי "אשכנזי"}

בנו

יוסף טרייביש
(1305-1370, אב בית הדין של העיר מארסי. הראשון שנשא את שם  המשפחה טרייויש. אשתו נודעה גם היא כמלומדת בתורה)

בנו

מתתיהו טרייביש
(1335-1385, היה רב העיר ברצלונה שם ניהל ישיבה. לאחר מכן  ישב בפאריז כרב הראשי של קהילת יהודי  צרפת   הקים ישיבה בפאריס. ידוע גם בשם רבי מתתיהו הפרובינציה)

צאצאיו:
1. חנה {אשת שמואל שפירא, בהמשך)}.
2. יוחנן. {יוחנן טרייביש-בכיר רבני צרפת ועמד בראש היהודים כשהוגלו מצרפת. הוא היגר
לאיטליה ושם נפטר ב1429
}.

 

 

בתו

חנה
{אשת שמואל שפירא}

(מורה תורה באשפיירה)

 

בנה

שלמה שפירא
(נפטר 1453 בערך. אב בית הדין של הערים היילבורן ולאנדויי)

בנו

פרץ
(מ-קוסטאנץ)

בתו

מרים לוריא שפירא
{אשת אהרן לוריא בן הרב נתנאל לוריא אב בית הדין של אנטיכיה}

(נודעה בלמדנותה וחכמתה ובאופן יוצא דופן לימדה גמרה בישיבה. אהרון שימש כאב בית הדין של היילברון שנודע בהתכתבויותיו עם גדולי תורה. נפטר בערך ב-1478 שנת רל"ח).

יש גרסה אחרת שמרים היתה אשת  שמשון לוריא בן דור יותר מוקדם במש' לוריא, וזאת עקב פרוש לא ברור של כתב יחוס למש' לוריא, אך כיום נראה שהמדובר בשיבוש.

 

בנה

יחיאל לוריא
(אב בית דין בריסק  נפטר בשנת ר"ל 1470 נולד ב-אלזס שבצרפת ומשם היגיע לפולין והתמנה לרב הראשון של קהילת בריסק .נחשב לאחד מחכמי גרמניה הידועים בדור גירוש ספרד)

צאצאיו:
1. אברהם.
2.
חתנו יצחק מקצנלבויגן {המהר"י}. (בהמשך)

 

חתנו

יצחק
{הרב של העיירה קצנלבויגן בפרוסיה ומשם עבר לפראג}

בנו

מאיר{המהר"ם פאדווה}

(1482-1565, מגדולי הפוסקים במאה ה-16)

{אשתו חנה בת רבי אברהם מינץ (נפטרה 1564)}

בנו

שמואל יהודה קצנלבויגן
{1521-1597, רב בוונציה וראש ישיבה גדולה  מגדולי רבני איטליה במאה ה-16. ספרו "12 דרשות"  נדפס בוונציה.  עסק גם בקבלה נפטר בוונציה ונקבר בפדואה}

בנו

שאול ווהאל
{1545-1617, מלך פולין ליום אחד}

בנו

מאיר ווהאל
{כ-1565-1630 אב בית הדין של בריסק ועסקן ציבורי בכיר בליטא, שעמד בחילופי אגרות עם רבנים של התקופה}

צאצאיו:
1. טעלצא (בהמשך).
2. מאיר קצנלבויגן {אב בין הדין של חלמה ומוהילוב}.

בתו

טעלצא
{אשת נפתלי צבי סופר}

(מפראג, נפטר 1601)

 

בנה

משה רבקש
{1596-1671, מגדולי החכמים של המאה ה-16.מחבר ספרים כמו "באר הגולה}

 

בנו

פתחיה
{1610-1672, פרנס בווילנה}

חתנו

אליהו קרמר
(כוּנָה בשם, החסיד)

{ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בווילנה נפטר 1710}

צאצאיו:
1. יששכר דב (בער), בהמשך.
2. צבי הערש
{אבי משפחת ריבלין}.

 

 

בנו

יששכר דב (בער)

בנו

שלמה זלמן
{אשתו טריינא בת מאיר בן בנימין זאב מ-טילץ}

(נפטר 1758)

צאצאיו:
1. אליהו {הגר"א} בהמשך.
2. יששכר דב.
3. אברהם רגולר.

 

 

בנו

אליהו
{הגר"א מווילנה}

(אשתו חנה בת יהודה לייב מ-קיידן)

נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות

צאצאיו:
1. אברהם. (בהמשך)
2. יהודה לייב
.

 

בנו

אברהם וילנר
{אשתו שרה מינדס-ליפשיץ בת נח מינדס}

(בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון (1765-1808) ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח-1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ערך לעיתים עם  אחיו יהודה לייב את ספרי הגאון מווילנה והביאם לדפוס במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים)

בנו

יעקב משה לנדאו וילנר

{נולד 1779 בווילנה בליטא, נפטר 17/1/1849 בסלונים בלארוס}

(אשתו הינדה בת חיים יהושע לנדאו, בן יהושע לנדאו}

צאצאיהם הנוספים:
1. אלעזר (נולד 1812 בסלונים בלארוס, נפטר 18/2/1874 בירושלים קבור בהר-הזיתים). {אשתו
 בזוו"ר דבורה ראצה, בזוו"ש בריינה באשה וולפנזון}.
2. אליהו.
3. נח {אשתו חוה זיסל ישינובסקי (נפטרה 14/5/1869 פולין), בת יחזקאל רבינוביץ', בן בצלאל,
בן יחזקאל הלוי רבינוביץ'}.
4. מרדכי צבי.
5. יצחק צ'רנסקי {אשתו חוה בת נתן נטע בן יהודה אריה לייב בן נפתלי היינסדורף} בהמשך.
6. שרה הינדה.
7. פרומה פרידה {אשת אליהו מילר}.
8. חוה {אשת אברהם גברילוביץ'}.
9. לא ידוע (בן).

 

צאצאי דבורה ראצה ואלעזר בן הינדה ויעקב משה לנדאו:
1. שרה הינדה {אשת דוד בן אשר וגיטל רייזל (הכהן) אשכנזי}. נפטרה 1894 ב-בְּרֶאסט בלארוס.
2. מרדכי צבי.
3. פרומה פרידה {אשת מילר}.
4. לאה דינה {אשת ישראל וקסלר}.
5. אליהו. (נולד 1873 בירושלים מאשתו השניה של אביו בריינה באשה, נפטר 23/7/1946 ת"א).
{אשתו אסתר בת משה (בן שמואל מוני זילברמן נולד 1856 י"ם, נפטר 14/7/1910
י"ם, ונחמה פייגא מוני בת אורי שבתאי דייץ שנפטר 17/10/1857, בן חיים דייץ)
והניה זילברמן
נפטרה 1944}.

צאצאי דוד הכהן אשכנזי ושרה הינדה, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. שלמה לייב {אשתו רבקה}.
2. רחל {אשת שמעון וֶלוֶלסקי}.
3. בת (לא ידוע).
4. בת (לא ידוע).
5. בת (לא ידוע).
6. בת (לא ידוע).
7. בת (לא ידוע).
8. בת (לא ידוע).

צאצאי רבקה ושלמה לייב, בן דוד ושרה הינדה אשכנזי:
1. אשר.

צאצאי שמעון ולולסקי ורחל, בת דוד ושרה הינדה אשכנזי:
1. לא ידוע.


צאצאי מרדכי צבי, בן דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. יעקב משה.

צאצאי פרומה פרידה מילר, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. אליעזר.
2. אליהו.
3. פעסיל {אשת תנחום מרדכי ליפוביסקי}.

צאצאי תנחום מרדכי ליפוביסקי ופעסיל בת פרומה פרידה מילר:
1. אליהו (נולד 1896).

 

צאצאי ישראל וקסלר ולאה דינה, בת דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:
1. מרדכי.

צאצאי אסתר ואליהו לנדאו, בן דבורה ראצה ואליעזר לנדאו:

 יעקב אלעזר (נולד 1898, נפטר 1980 ת"א). {אשתו שרה מלכה}.
2. חנה טריינה (נולדה 1900 י"ם, נפטרה 10/5/1975 בגבעתיים). {אשת יוסף זונדל וסרמן (נולד
30/8/1900 קהיר, נפטר 21/12/1979 י"ם), בן נחמה פייגא (נולדה 1880 י"ם,
נפטרה 29/6/1913 ארה"ב), בת חיים וחנה באשה סלנט בת הרב יוסף זונדל סלנט)
ואליהו צבי
(נולד 1844 רוזינטוב אוקראינה, נפטר 1910 י"ם קבור בהר הזיתים)
בן שמואל אריה וסרמן}.
3. שמואל אליעזר.
4. שמעון.
5. אברהם.
6. רבקה.
7. מרדכי צבי.
8. ד"ר ישראל (בן זאב) {אשתו שושנה לבית דינוביץ'}.

צאצאי יוסף זונדל וסרמן וחנה טריינה, בת אסתר ואליהו לנדאו:

  1. צבי אשד. (נולד 27/2/1925, נפטר 30/11/2003), {אשתו רחל (נולדה 29/9/1930, נפטרה
    29/10/2013)  בת ד"ר אליהו בלנק (בן יהושע ואסתר בלנק) ולאה (בת יצחק וגיסלה
    קינד)}.

2.  משה מוסא אשד, (נולד 24/11/1926, נפטר 2007), {אשתו מאירה בת מלכה ופישל אברהם בן
יוסף
שנלר}.

3. שפרה {אשת וסרמן}.
4. שמואל (נולד 1934).
5. נחמיה {אשתו רבקה}
6. בתיה בריינא {{אשת עזריאל סולומון}. היו להם 3 ילדים.
7. רות.
8. תלמה.
9. ציפורה רחל {אשת יהושע פרימור}.

צאצאי מאירה ומשה מוסא אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. נועם.
2. יובל
3. עינת {בזוו"ר, אשת יוסף פורמן. בזוו"ש, אשת ישראל הָרמָץ}.

צאצאי ישראל הרמץ ועינת, בת משה מוסא ומאירה אשד:
1. הדס {אשת גולן}. (גולן-זהו שם משפחה ולא שם פרטי).
2. שקד {אשת פורמן}.

 

צאצאי רחל וצבי אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. זוהר (הבכור).
2. רונית (רוני) {אשת יאיר שרון} (שם משפחתו, שרון).
3. אלי אשד. (פובליציסט באינטרנט מוכר וידוע  עורך מגזין הרשת החשוב "יקום תרבות " ).

צאצאי רונית (רוני) שרון, בת צבי ורחל אשד:
1. חן.
2. לירון.
3. אורן.
4. גל.
5. אוהד.

 

צאצאי אסתר ונחמיה אשד, בן יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. מרים {אשת יהודה ורשואר}.
2. אלישבע טובה {אשת אברהם הכהן וולמן}.
3. עזריאל (נפטר בילדותו).

צאצאי יהודה ורשואר ומרים, בת נחמיה ואסתר אשד:
1. שולמית תמר.
2. אלכסנדר זיסמן אברהם.
3. נתנאל ישראל.
4. שרה איטה.

צאצאי אברהם וולמן ואלישבע טובה, בת נחמיה ואסתר אשד:
1. אפרת {אשת אושרי מימון}.
2. הודיה.
3. יוסף זונדל.
4. הושעיה ישראל.
5. רעננה.
6. אוריאל
7. שלום (האחרונים תאומים).

צאצאי אושרי מימון ואפרת, בת אברהם ואלישבע טובה וולמן:
1. יהודה מנחם.
2. ימימה תיקה ברכה.
3. איילה חנה.

 

צאצאי עזריאל סולומון ובתיה בריינא, בת יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. מרים.
2. חגית אסתר.
3. עדי דוד.

צאצאי עדי דוד בן עזריאל ובתיה בריינה סולומון:
1. ערן.

 

צאצאי יהושע פרימור וציפורה רחל, בת יוסף זונדל וחנה טריינה וסרמן:
1. אייל אליהו {אשתו סמדר אסתר}.
2. סיגל רבקה {אשת אודי בן ח"כ שולמית אלוני }
3. עמית יאיר.

צאצאי סמדר אסתר ואייל אליהו, בן יהושע וציפורה רחל פרימור:
1. תום.
2. דנה.
3. נועם.

צאצאי אודי אלוני וסיגל רבקה, בן יהושע וציפורה רחל פרימור:
1. יולי.

 

צאצאי חוה זיסל ונח לנדאו, בן הינדה ויעקב משה לנדאו:
1. יצחק סנשטיין (נולד 1853, נפטר בארה"ב). {אשתו מרים נולדה 1844}.
2. יחזקאל זוננשטיין-סנשטיין (נולד פברואר 1843 סוקולקה פולין, נפטר 10/5/1913 פיטסבורג
ארה"ב). {אשתו בזוו"ר טילי בת משה מנדל שפירו וילדה לו 5 ילדים. , בזוו"ש רוז
מרוצ'ס בת משה ושרה פינק וילדה לו 3 ילדים.
3. יוסף לינקולן סנשטיין.
4. מאיר סנשטיין.
5. דינה סנשטיין.

צאצאי יצחק ומרים סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. נח (נולד 1879 אוגוסטוב פולין, נפטר 1961 ארה"ב), {אשתו רוזלי}.
2. אווה זיסל (נולדה 1876), {אשת מקס (נולד 1873) בן דוד ולנה זוגשמידט}.
3. מרדכי צבי.

צאצאי רוזלי ונח, בן יצחק ומרים סנשטיין:
1. סילביה (נולדה 1912).
2. (לא ידוע).
3. (לא ידוע).

 

צאצאי מקס ואווה זיסל, בת יצחק ומרים סנשטיין:
1. ג'ורג'.
2. דוד (נולד 1900).
3. ססיליה {אשת צ'רלס אפטר}. היו להם 3 ילדים.

 

צאצאי טילי ויחזקאל סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. שעפסל (נולד 1858).
2. אברהם יעקב (נולד 1860). {אשתו נוֹרָה}.
3. מאיר אליהו (נולד 1864).
4. סלומון (נולד 1868).
5. נלי (נולדה 29/6/1872), {אשת מרכוס פויכטוונגר}.

צאצאי רוז מרוצ'ס ויחזקאל סנשטיין, בן חוה זיסל ונוח לנדאו:
1. דייזי (נולדה 12/5/1882), {אשת פרדריק וולף}.
2. אריה לייב. (נולד 14/5/1885 פיטסבורג ארה"ב),
3. אליאס לז (נולד 28/11/1883). {אשתו גרטרוד}.

 

צאצאי נורה ואברהם יעקב בן טילי ויחזקאל סנשטיין:
1. סטלה (טילי), {נולדה 1889 פיטסבורג, נפטרה 1974 פיטסבורג}. {אשת אלכסנדר ספֶיֶיר}.
2. אלכסנדר (נולד 1892).

 

צאצאי אלכסנדר וסטלה בת אברהם יעקב ונורה סנשטיין:
1. ג'יימס (נולד 1913).
2. אלכסנדר (נולד 28/6/1915).
3. (לא ידוע).
4. דורותי (נולדה 1917).
5. מורלנד (נולדה 24/11/1922).

בנו

יצחק צ'רנסקי

{נולד בסלונים בבלארוס, ונפטר בקובנא בליטא}


צאצאיהם הנוספים:
1. בנימין (הנ"ל).
2. משה.
3. יעקב.
4. לייב.
5. שלמה.
6. בת {אשת אברהם כרמל}.
7. בת {אשת הערש וגמינסטר}.
8. בת {אשת שמואל ויצ'ליסקי}.

 

צאצאי משה בן יצחק צ'רנסקי:
1. מאיר.
2. מנדל.

צאצאי מנדל בן משה בן יצחק צ'רנסקי:
1. יוסף גרשון.
2. יענטא (יעל) {אשת פנחס אליהו סירקיס, בן אליעזר סירקיס וחיה (בת חיים ובלומה רוטנברג),
בן שלמה ושרה, בן אליעזר וסימה סירקיס, בן דניאל, בן ישראל אליעזר, בן
מרדכי
, בן נחמן, בן שמואל צבי, בן לייב אב"ד חנצ'ין סירקיש, בן שמואל צבי
הירש
, בן יואל יפה (הב"ח) ובלהה סירקיס, בן שמואל ושרה יפה, בן משה יפה, בן
אליעזר
ליפמן יפה מהורביץ, בן אברהם יפה מבוהמיה, בן יעקב יוסף יפה-
מרגליות, משה יפה-מרגליות, בן אליעזר יפה, בן מאיר, בן ישראל, בן משה יפה
מבולוניה, בן שמואל מרקס יפה הלוי מדמפייר, בן ??, בן אלחנן הקדוש (אשתו
שונלין יפה), בן יצחק, {ר"י הזקן} (אשתו אלווינה בת ר' יהודה בן נתן, הוא
הריב"ן חתנו של רש"י ), בן שמואל, בן שמחה מויטרי, (אשתו חנה בת מאיר
הישיש, נכדת רש"י), בן שמואל דה ויטרי}.
3. יצחק אריה.
4. בלומה.
5. חיים אלעזר.
6. גולדה.
7. מחלה.

צאצאי יענטא בת מנדל צ'רנסקי ופנחס אליהו סירקיס:
1. נועה {אשת בלאס}.
2. יצחק {אשתו הדסה סירקיס}.

ראו גם

הגנים של הגאון מווילנה 

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 לספירה. 

השקת הספר " הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על התהליך המשיחי " מאת ד"ר אריה מורגנשטרן -האירוע המוסרט

בשמיני בינואר 2019 התקיים בהנחייתי האירוע שאת פרטיו אתם רואים למעלה .

וכעת הוא נמצא כולו מוסרט ברשת.

 

דברי פתיחה לאירוע של אלי אשד ושל הגברת מיקי קנטור י"ר בית יוצאי ווילנה 

ההרצאה של אלי אשד הדנה  בגאון בווילנה ודמותו בראי הספרות והאמנות  ובעיקר בשאלה האם הדיוקן של הגאון מווילנה הוא אותנטי -אמיתי וצויר על פי פניו  או שמה בכלל  לא ?

צפו בהרצאה כאן

ההרצאה של ד"ר אריה מורגנשטרן על הגילויים החדשים של הגאון מווילנה.

צפו בה כאן. 

הרצאה של משה גולן י"ר העמותה הישראלית לחקר שורשי המשפחה בהרצאה על הכנס הגנאלוגי השנתי ה-14 בשיתקיים ב31 במארס -1 באפריל בעיר צפת  ןשיעסוק  בנושאי שושלות יוחסין בכלל ובנושאי צאצאי הגאון מווילנה בפרט.

צפו בהרצאה של משה גולן  על הכנס הגנאלוגי ה-14  כאן

ולסיום אלי אשד מקריא שיר של משוררת ליטאית  מודרנית גיידרה קזלאוסקיטה בתרגום סיוון בסקין " שיחות עם הגאון מווילנה "

צפו בהקראה כאן 

( את השיר אפשר לקרוא בעברית ובליטאית כאן )

האירוע נערך בשיתוף  פעולה בין  מגזין התרבות "יקום תרבות "

ובין   " איגוד יוצאי ווילנה והסביבה בישראל " 

תודתנו לכל המשתתפים.

 

 

"

 

Image result for ‫יקום תרבות‬‎

התמונה של הגאון מווילנה

התמונה של הגאון מווילנה היא אחת התמונות הידועות ביותר בעולם היהודי.

למעשה המדובר בכמה תמונות שונות למדי שאם זאת רובן מתארות אדם בעל תווי פנים דומים למדי לאלו שבתמונות האחרות.

האם זאת תמונה "אותנטית " של הגאון עצמו שצויירה במאה ה-18  ? או שמה היא מבוססת על תמונה מומצאת  בידי אמן עממי כלשהוא? זאת שאלה גדולה שבה אדון בהרצאה שאני נותן מחר באירוע שאני מנחה על הגר"א.

אציין  עם זאת שתווי פנים הדומים לאלו שבתמונות של הגר"א נמצאים בקרב צאצאיו של הגאון לאורך הדורות.כפי שאנו למדים למשל מהספר    החדש של אהרן בן יהודה אריה  אילן    עיני יצחק :   פרקי חייו וקצות דרכיו של… רבי יצחק אריאלי, בעל ה"עינים למשפט"… ואשתו הרבנית… חיה לאה, ותולדות זקנה של הרבנית… רבי שמואל אביגדור (רבינוביץ)… (  ירושלים : הוצאת שלמי אריאל, תשע"ח [2018].


‬"עיני יצחק " עוסק  בין השאר בדמיון החיצוני בין הגאון מוילנה ובן נינו הרב אליהו לנדא ש"יודעי דבר בירושלים אמרו שדמות דיוקנו של סבו חקוקה על פרצופו " .(תודה למוציא לאור של כתבי הגר"א נחמיה פייפר שהפנה את תשומת ליבי לעמוד הזה)

מאיפה יודעי הדבר בירושלים יכלו לדעת את הדבר הזה ? הגר"א הרי נפטר יותר ממאה שנה קודם לכן.

רק מהתמונות של הגר"א .

הנה שתי רשימות שהופיעו בכתב העת "נרות שבת –בטאון השבת העל מפלגתי בעריכת הרב מרדכי הכהן בשנת תש"ח.

הרשימה הראשונה הופיעה בכרך ה' קונטרס ק"ב  היא מתורגמת מיידיש   ממאמר שהופיע לראשונה ב-1927  בכתב עת בעיר צ'רנוביץ'  לציון  שנת ה-130 לפטירתו של הגר"א והיא שופכת אור על שאלת הציור המקורי של הגר"א ומי הפיץ אותו לראשונה.

לדברי הרושם א.גרץ . הצייר המקורי של הגר"א היה תלמיד של הגר"א מהעיירה קלפישק שהיה בעל  כשרונות ציור .ויום אחד כשישב הגר"א בחדרו צייר אותו תלמיד בעפרון .ורשימת עפרון זאת עובדה והוצאה לאור בידי חכם ידוע בשם רבי שמעון הורביץ מחבר הביאור של "מחזור ויטרי ".

הנה  הרשימה הנ"ל ( אפשר להגדיל אותה בלחיצה של "העכבר"")

 

 

הרשימה השנייה היא של החוקר שאול חנא קוק והופיעה כמכתב תשובה למאמר שלמעלה כמה גליונות מאוחר יותר ובה לכאורה הוא מפריך את הטענות שהועלו בה.

הרשימה הופיעה לצד האיור הזה שלפניכם שיש שטוענים כיום שהוא האיור האותנטי היחיד של הגר"א וצוייר בידי אמן נוצרי  (שזהותו אינה ידועה ). תווי הפנים כאן בכל אופן שונים מאלו שבציורים האחרים ואין להם כל דמיון לתווי הפנים של צאצאיו של הגר"א.

עד כאן שאול חנא קוק. אעיר שטענותיו הן ברובן לא רלבנטיות לשאלת האותנטיות של תווי הפנים שבתמונה.

מוסכם  כפי שקובע שאול חנא  קוק שהתמונה כפי שהיא  לפנינו היא מעובדת ומזויפת.

אבל גם ברור לחלוטין שלא בהכרך כל דבר בתמונה הוא תוספת מאוחרת.  הצייר  של הציור המקורי צייר רק את תווי הפנים ולא שום דבר חוץ מזה ,לא היה לו זמן בשביל זה. ,וגם ברשימה עצמה לא נטען שום דבר חוץ מזה.

הצייר המקורי  בוודאי לא צייר את כל הרקע של ארון הספרים וכו' .שהם תוספת מאוחרת אולי בידי הצייר המקורי ואולי בידי צייר מאוחר יותר  אולי 70 שנה יותר או פחות  לאחר זמנו של הגר"א.יש לציין שגם מחבר הרשימה המקורית גרץ מודע לעובדה שהתמונה כפי שהיא אינה אותנטית ומדוייקת אלא עברה "עיבוד".

לדעתי אם כך אין לדחות את טענותיו של גרץ לגבי הצייר המקורי של הגאון מווילנה מן היסוד.

קראו על כך עוד.

והיו עיניך רואות את מוריך: דיוקנאות אמיתיים וגם מזוייפים של מנהיגים יהודיים,

הציור הידוע של הרב זלמן שניאור מלאדי :אמת או זיוף?

הדיוקן של הגאון מוילנה זיוף או אמת?

ראו גם

ירחמיאל כהן, "'והיו עיניך רואות את מוריך'": הרב כאיקונין", ציון נח (תשנ"ג), עמ' 407- 452

"דיוקנאות חכמים בין הלכה למעשה " מאת אביעד הכהן   מחניים 10 יוני  1995

Richard I. (Yerachmiel ) Cohen 

  Jewish Icons: Art and society in Modern Europe. University of California Press. 1998.

מהו ציור הרב החשוב הראשון באמנות ?

ראו גם

תוכנית העתיד של הגאון מווילנא 

ציורים של הגאון מווילנא מאת  צייר ליטאי 

ההשקה לספר "הגאון מווילנה והשפעתו ההיסטורית על תהליך הגאולה " מאת ד"ר אריה מורגנשטרן

אירוע חדש בהנחייתי  בסדרת האירועים לרגל שנת ה-300 להולדת הגאון מווילנא,אבי אבו אבותי ( וליתר דיוק ,סב סבו של אביה של סבתי ).אני  גם אתן שם הרצאה על הגאון באמנות ובספרות היפה.

מהגאון מווילנא ועד הרב קוק -תערוכת ציורי הרבנים של הצייר הליטאי Kestutis Milkevicius

אני ביער פונאר בליטא מניף את דגל ישראל בטקס לזכר אלפי הנספים שם בשואה.  בטקס שבו השתתף שגריר ישראל עם ראשי הקהילה נשאתי דברים על אבא קובנר.

צילום אייבן גולדשטיין. 

בשבוע שעבר  ביקרתי בליטא ביחד עם אנשי איגוד  יוצאי וילנה והסביבה המבקרים שם באופן שנתי ומשתתפים שם באופן קבוע בטקסים לזכר הנספים בשואה  במקומות כמו וילנה קובנה יער פונאר ועיירות שונות.

אז נכון שבליטא היה המספר הרב ביותר של נרצחים מאשר בכל מקום אחר בזמן השואה הליטאים עצמם ביצעו את עיקר הרציחות.

כאן תמונה מיער בליטא שבו התחבאו הפרטיזנים של אבא קובנר. אנחנו אנשי המשלחת לליטא ביחד עם פניה הפרטיזנית האחרונה ששרדה עלי אדמות בגיל 96. והיא עומדת במרכז התמונה ואנחנו איתה שרים את שיר הפרטיזנים. היא אגב קיבלה לפני כמה שנים מדליה מהגרמנים על תרומתה לחינוך .היא כמובן חיסלה כמה וכמה גרמנים ומשתפי פעולה ליטאיים בעבר.צילום של איוור גולדשטיין. 

בליטא היום יש מעט מאוד יהודים .נראה שאין שם כמעט ילדים יהודיים ובכל אופן אין שם בית ספר יהודי.

אבל בביקור מצאנו גם ליטאים שמנסים לכפר איך שהוא על העבר הנורא. ולהזכיר את העבר היהודי של ליטא

אחד המקומות שנתקלנו במקרה כזה היה בבית הכנסת הגדול של העיר קובנא  העיר השנייה בגודלה בליטא שבה חי הסופר העברי אברהם מאפו ובה גדלה לאה גולדברג.

ביקרנו שם בבית הכנסת הגדול של ליטא שכיום הקהילה מתקשה למצוא מניין כדי שיפעל באופן קבוע.

אפשר היה לפתור את הבעיה הזאת אם נשים היו נחשבות כחלק ממניין . אבל לא נראה שגם בליטא מוכנים להרחיק לכת עד כדי כך למרות שזה היה פותר להם בעיות רבות .אבל ייתכן שבסופו של דבר לא תהיה להם ברירה.

Image result for ‫בית הכנסת קובנה‬‎

הבית כנסת עצמו לא עשה עלי רושם מיוחד .אבל בקומה השנייה שלו היה דבר מדהים באמת .

אוסף גדול של תמונות של רבני ליטא לאורך  המאות ה18 ה-19 והעשרים  שאותם צייר במשך כמה  שנים בראשית המאה הנוכחית  צייר ליטאי נוצרי ידוע   בשם Kestutis Milkevicius   קסטיוס מילקביקיוס (    ( 1953-2009)

לאוסף  מלווים טקסטים בליטאית וביידיש ובאנגלית.

              

פורטריט עצמי  מ-2008 של הצייר הליטאי   Kęstutis Milkevičius

 

קסטיוס עשה זאת כנראה כעבודה של אהבה, כי ככל הנראה איש בקהילה לא שילם לו עבור זה. ולמדריכה שלנו ( שהייתה דוברת ליטאית בלבד והיה צורך לתרגם את דבריה לאנגלית ) לא היה מושג אמיתי מה הייתה מטרתו כשצייר את כל עשרות הפורטריטים האלו בתערוכה המדהימה  במשך כמה שנים.ייתכן שזאת הייתה יוזמה של הקהילה אבל ייתכן שזאת הייתה יוזמה של הצייר הליטאי.

Kauno Gaonas Rabinas Icchakas Elchananas Spektorius. Portreto autorius - Kęstutis Milkevičius

 

הרב יצחק אלחנן ספקטור( (ה'תקע"ז, 1817, ראש – כ"א באדר ה'תרנ"ו – 1896) רב ראשי של העיר קובנה .ציור בתערוכה.

Kęstutis Milkevičius

Kęstutis Milkevičius

Mauša Bairakas. Portreto autorius - Kęstutis Milkevičius

משה ברק ראש הקהילה בקובנה בראשית המאה ה-21.

רבנים יהודיים בתערוכה

הציורים מבוססים ברובם על הצילומים הידועים של הרבנים האלו ובהם מפורסמים כמו הרב קוק שנולד בליטא והפך לרב הארץ ישראלי והם דרשו מחקר מעמיק מצד האמן  וחיפוש אחרי צילומים של כל הרבנים האלו שלא היו בהכרך נגישים במיוחד.

בהם בולט במיוחד הגאון מווילנה שקסטיוס צייר לא פחות משמונה ציורים שונים שלו מהם שמבוססים על ציורים ידועים ומהם כנראה לחלוטין פרי דמיונו.ואני מביא את כולם כאן. יש להניח שמסיבה זאת או אחרת הדמות של הגר"א עוררה את דמיונו של הצייר הליטאי במיוחד שכן אף רב אחר בתערוכה לא "זכה" ליותר מציור אחד.

 

התערוכה היא מרשימה ביותר אבל כימעט אינה ידועה כלל.אז הנה מצבת זיכרון בציורים לעולם שהיה ואיננו עוד של רבני קהילת וילנה מהגאון מוילנה ואילך  בידי צייר ליטאי.

Traces of Jewish heritage that survived [Graphics] = Tracing the survived Jewish heritage / drawings by Kęstutis Milkevičius. - [Kaunas]: Poetry, 2013 - 1 review (20 postcards): color. ; 15 x 21 cm

בנוסף לציורי הרבנים  קסטיוס צייר גם סדרת ציורים בשם:

Išlikusio žydų paveldo pėdsakais [Grafika] = Tracing the survived jewish heritage

שבהם תיאר מבנים ציבוריים  ודתיים יהודים שונים.ציורים אלו הפכו לגלויות דואר שבהן ניתן על הצד השני של הגלויה מידע על מבנים אלו וכתובותיהם.

The destroyed Kaunas synagogues revived in postcards

ציורי האתרים היהודיים של קסטיוס בתערוכה מיוחדת.

על האמן מצאתי את המידע הזה:

Milkevicius Kestutis (1953-2009)RSS

Studied at J. Naujalis Art School, J. Gruodis Music School. 1977 Graduated from painting pedagogy at Vilnius Art Institute (now VDA). Studied with doc. J.Svaža, prof. A. Gudaitis, prof. V. Gache Since 1977 Participated in exhibitions in Lithuania and abroad. The artist was a member of the Kaunas Architects and Artists' Club "Sfinksas", an active participant in Flat Plenaries. The
works of K. Milkevičius have been acquired by: the National MKČiurlionis Art Museum, the Jesuit Center in Vysbaden, the Lithuanian Academy of Fine Arts, institutions and individuals in Lithuania and abroad.

His individual style is easily recognizable because of the musicality of colours, realistic drawing, and soft modelling. The artist animates the heroes of his pictures – Jewish priests and synagogues – with a light touch. Even contemplation or worries look lucid, light and levitating. K. Milkevičius is as if a chronicler writing with sensitive accords of colours.The artist is a master of line and composition  The individualized, artistically realistic .works betraying a deep aesthetic foundation are part of the cultural and communal life of Kaunas and Lithuania.

Art critic Violeta Jasevičiūtė writes about the work of K. Milkevičius:

"Kęstutis Milkevičius is known in art bars as a virtuoso artist and delicate painter, combining the knowledge of the world art treasury in his work, the traditions of Lithuanian professional painting and a distinct vision of being in French-graceful abstracted painting plastics.
The painter has developed painting on paper. This technique enables the immediate capture of the most picturesque natural fragments, giving works a lightweight, extraordinary charm that equates to the famous Japanese engraving.
Kęstutis Milkevičius' drawings, balanced lines of rhythm, harmony, adequate to classical music, give a refreshing soul that creates an everyday perfection, sublime from the world of everyday life. "

נמסר לי שהקהילה היהודית של קובנה מתכננת לפרסם ב-2018 אלבום של ציורי הרבנים של האמן.

תודה למיקי קנטור נשיאת אירגון יוצאי וילנה על הצילומים.

וראו גם

ליטאית בעברית 

דף הפייסבוק של איגוד יוצאי וילנה והסביבה 

 

עוד על דיוקנאות הגאון מווילנה ואחרים :

 

והיו עיניך רואות את מוריך: דיוקנאות אמיתיים וגם מזוייפים של מנהיגים יהודיים,

הציור הידוע של הרב זלמן שניאור מלאדי :אמת או זיוף?

הדיוקן של הגאון מוילנה זיוף או אמת?

pAroda-rabinai

כרזה לתערוכה של הציורים  בליטא ב-2016

הגנים של הגאון מווילנה

 

הגנים של הגאון מווילנה

 

Image result for chaim friedman gaon of vilna

חיים פרידמן ,גנאלוג

הגנאלוג חיים פרידמן ידוע כמומחה מספר אחד בעולם לגנאלוגיה של משפחת צאצאי הגאון מווילנה גדול חכמי היהדות האשכנזית שחי בליטא במאה ה-18 , המרובים המפוזרים בעולם והמדובר עשרות אלפי אנשים. ( שעל פי המחקר שלו שלי  ושל מומחים אחרים  יכולים להראות את השושלת שלהם עד המאה השמינית לספירה וראו " ממשולם מלוקה במאה השמינית ועד לאלי אשד במאה ה-21לספירה-51 דורות של היסטוריה משפחתית " )

בין  צאצאים וקרובי משפחה אלה ניתן למנות את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו  שדיבר על הקשר המשפחתי שלו למשפחת הגר"א בביקורו לאחרונה בליטא ואת נשיא המדינה ריבלין ואת בני משפחתו שהם קרובים למשפחת הגר"א ויצאו מהאב המשותף "החבר יוסף" שהוגלה במאה ה-16 לעיר פראג.

 

בכך פרידמן המשיך פרוייקט ענק שבו פתח  מתי שהוא בראשית המאה העשרים האב של סבתי  חנה, הרב אליהו לנדא ( בן נינו של הגר"א וצאצא של בנו המפורסם ביותר אברהם וילנר  החוקר הראשון של המדרשים דרך הנכד יעקב משה מסלונים  והנין אביו של אליהו לנדא  אליעזר  או אלעזר לנדא ) שרשם את כל צאצאי הגר"א הידועים בזמנו.הוא הכין רשימות של בני המשפחה כשביקר אותם באירופה ובארה"ב ורשימות אלו הן הבסיס לכל המחקרים הגנאלוגיים שנעשועל משפחת הגר"א מאז.

Image result for Eliyahu’s Branches,

 הרב אליהו לנדא ,הגנאלוג הראשון של משפחת הגר"א 

חיים פרידמן שהוא בעצמו צאצא של הגר"א דרך בנו השני יהודה לייב  פירסם ב-1997   ספר אב כרס לרגל ציון 200 שנה למותו של הגר"א ב-1797

 .Eliyahu's Branches: The Descendants of the Vilna Gaon and His Family. 

שבו הוא רשם לא פחות מעשרים אלף מצאצאי הגאון מוילנה !ועוד עשרת אלפים נוספים שלא הייתה דרך לאמת את הקשר שלהם אל הגאון מווילנה מסיבות שונות .

Image result for Eliyahu’s Branches,

 

Image result for Eliyahu’s Branches,

 

רשימת אבות הגר"א כפי שהיא מופיעה בספרו של פרידמן.

פרידמן לא היה היחיד שעסק ברישום גנאלוגי כזה של צאצאי הגר"א ובני משפחתו השונים.במקביל היה חוקר גנלוגיה יהודית ידוע אחר  בשם ניל רוזנשטיין שפירסם ממש באותו זמן  ביחד עם פרידמן  1997 ( שנת המאתיים למות הגר"א ב-1797  ) ספר רישום גנלוגי כזה ממש באותו הזמן  בשם :

 The Gaon of Vilna and his Cousinhood אולם זה לא היה מקיף ועמוק  כמו זה של פרידמן אולי משום שהמחבר גם לא היה צאצא של הגר"א.

מצד שני רוזנשטיין נודע במיקצועיותו הרבה  בתחום כמי שפירסם כבר כמה ספרי גנאלוגיה חשובים ומקיפים ביותר על משפחות יהודיות חשובות שונות.

 

רוזנשטיין    מרגע שהספר שלו פורסם לא המשיך במחקר.אולי משום שאינו צאצא של הגר"א והוא המשיך לחקור משפחות אחרות.

לא כך פרידמן  שהמשיך להתמקד בתחום ספציפי זה. הוא המשיך במחקריו גם לאחר שספרו עב הכרס פורסם.הוא המשיך לחקור ולחפש צאצאים נוספים של  הגר"א.מאז הרשימה של האנשים שהייתה  בידיו גדלה ואף הוכפלה.ככל הנראה עוד עשרת אלפים איש נוספים הוכנסו לרשימה.

וזאת גם על ידי שימוש בטכנולוגיה חדשה שלא הייתה בידיו ב-1997.

כיום ישנה אפשרות חדשה לקבוע את מוצאו המדויק של אדם על ידי בדיקות דנ"א.

פרידמן שהתקדם טכנולוגית עם הזמנים  משתמש כיום ומזה עשור  באמצעי טכנולוגי חדש זה .על ידי חיפושים במאגרי מידע גנטיים ואיתור סימנים גנטיים ברורים המראים על קירבה משפחתית לאנשים שקירבתם משפחתית לגאון מווילנה היא וודאית.

הוא איתר כמה וכמה משפחות כאלו דרך הד.אן .אי שבאתר  אתר FTDNA 

https://www.familytreedna.com/products/family-finder

דרך אתר זה ( כמו גם אתרים אחרים כמו ancestry)   אדם יכול לפרסם את צירוף הגנים שלו ודרכו לאתר אנשים עם צירופים גנטיים קרובים או כמעט זהים ,דהיינו שהם קרובי משפחה.

פרידמן קיבל אישור מכמה אנשים   שידועים כצאצאים של הגאון מוילנה מצדדים שונים של משפחתם להשתמש בקוד הכניסה שלהם על מנת לחפש אנשים בעלי קירבה גנטית וכך יצר מאגר מידע של קרובים שהקירבה שלהם הפעם איננה מבוססת על שמועות ועל זכרונות  אולי שגויים אלא על זהות גנטית מדוייקת וודאית.

הוא גילה שאנשים אלו תאמו גנטית לא רק אותו אלא גם אחד את השני. דהיינו הבדיקה הגנטית אכן אימתה את הקשר המשפחתי בינם.

פרידמן מצא הוכחות שהדנ"א של בני משפחות שונות שהתייחסו לגר"א תאם לא רק את זה שלו אלא גם של משפחות אחרות שהתייחסו לגר"א כלומר הן התחתנו אחת בשנייה.

מצד שני היו משפחות שבדק שטענו שהן מתייחסות לגר"א אבל בדיקה מצאה שאין לבניהן  שום התאמה גנטית ובכך הוכח  לדעתו שהקשר שלהם לגר"א הוא שגוי.

בין השאר פרידמן בדק את המאגר הגנטי שלי שלו נתתי אישור להשתמש בו באופן חופשי לצורכי המחקר.

אני אחד הצאצאים הוודאיים ביותר של הגאון מווילנה שקיימים. סבתי חנה הייתה בתו של הרב אליהו לנדא בן נינו של הגר"א והגנאלוג הראשון של המשפחה.הודות לכך שלפרידמן יש  את הסימון הגנטי שלי אחד המדוייקים ביותר הקיימים כצאצא הגר"א הוא משתמש בו כעת כאמצעי זיהוי לגלות אם אנשים  שטוענים שהם צאצאי הגר"א אכן צאצאים שלו עם ידי בדיקת הקשר הדמיון בין הזיהוי הגנטי שלי ושלהם.

אם אין דמיון אז זאת הוכחה חותכת  לדעתו  שאינם צאצאי הגר"א.

בין  השאר נמצא דמיון מובהק עם הסימן הגנטי של בני משפחת נתניהו ( דרך אחיו של ראש הממשלה עידו  ) . בכך  נמצא אישור גנטי לכך שהגנים של משפחת ראש הממשלה נתניהו אכן קרובים מאוד לאלו של משפחות צאצאי הגר"א וכי יש קירבה משפחתית. וזה הראה מעבר לכל ספק שהם אכן מקורבים גנטית לגאון מווילנה

ודמיון ברור כזה נמצא עם הסימונים הגנטיים של בני משפחת ריבלין שונים שנבדקו.

ומה המסקנה של פרידמן מהמחקר הזה ?

שאכן יש לצאצאים גנים שהתקבלו מהגאון מווילנה שבהם מחזיקים כולם .

וייחוס כזה הוא לא רק זכות הוא גם מחייב.

אנחנו צאצאי הגר"א מתכננים אירועים לרגל שלוש מאות שנה להולדתו בשנים 2019-2020 וכך גם ממשלת ליטא ,( כפי שנמסר בידיהם לבן המשפחה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ).

ופרטים עליהם תוכלו למצוא כאן :

הכנס הגנאלוגי ה-14 של עמותת עיל"ם 

מאמר מפורט באנגלית של פרידמן על מחקרו זה תוכלו למצוא בבלוג שלו  באנגלית.

Full details of the evidence, before DNA testing was used,

is explained in Chaim Freedman’s blog,

http://eliyahusbranches.blogspot.com/2018/08/genetic-master-list-for-relatives-of.html

פרטים נוספים על הגנאלוגיה של משפחת צאצאי הגאון מווילנה :

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 לספירה. 

אילן היוחסין של אלי אשד מהמאה השמינית לספירה ועד היום 

 

Image result for genes