Tag Archives: הגאון מוילנה

הגאון מוילנה ב"דבר לילדים " : "המכתב " סיפור מאת יפרח חביב

gaon-of-vilna-portreit-15

 

הסיפור הזה על על סב סבה של סבתי ,הגאון מוילנה מצאתי אותו מכל המקומות בכרך של "דבר לילדים"  כרך נג מ-1982.

יפרח חביב סופר ילדים ידוע באותה התקופה ומשתתף קבוע ב"דבר לילדים".הוא התפרסם אולי יותר מכל הודות לספרו "בן השולטן " שגם הוסרט לטלוויזיה.

את דף הסיפור אפשר להגדיל עם ה"עכבר".

ifrach-chaviv-gaon-mevilna-story

 

 

 

כתוספת משלימה נוסיף סיפור קומיקס קצר על חיי הגאון מוילנה מאת פנחס שדה והצייר אשר דיקשטיין שהופיע ב"הארץ שלנו".

 

ראו גם על המחבר יפרח חביב

יפרח חביב בוקיפדיה

ראיון עם יפרח חביב 

על הגאון מוילנה ראו :

נבואת הגאון מוילנה 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

נבואת הגאון מוילנה

 

 

 

gaon of vilna portreit

הגאון מוילנה.

 

במרץ 2014 הרב משה שטרנבוך  הידוע מספריו על "הלכות הגר"א ומנהגיו" הפתיע את תלמידיו בחג פורים כאשר חשף בפניהם את הסוד שקיבל במסורת מאת הגאון מווילנה בהקשר של אירוע כיבוש חצי האי קרים בידי רוסיה, שהטריד אז את הקהילה הבינלאומית.

הרב משה שטרנבוך

"פורים הוא זמן שמגלים סודות, ויש אצלי הרבה סודות שלא אוכל לגלותם", אמר הרב לתלמידיו, כפי שצוטט במגזין החרדי ה"משפחה", "אך על אף דבריי שלא אגלה סודות, מכל מקום אני מוכרח לגלות סוד אחד, וזאת מפני שהוא לא סוד שלי, שכן כבר גילה אותו הגאון רבי יצחק חבר זצ"ל, תלמידו של רבי חיים מוולוז´ין זצ"ל ששמעו מפי הגר"א זיע"א שגילה סוד זה סמוך להסתלקותו", מספר הרב שטרנבוך, שהוא עצמו צאצא של הגר"א.
"כאשר תשמעו שהרוסים כבשו את העיר קרים, תדעו שמתחילים כבר פעמי הגאולה, וכאשר תשמעו שהרוסים הגיעו לעיר קונסטנטינופול (איסטנבול) אז כבר תלבשו בגדי שבת, ואל תפשטו אותם כיוון שבכל רגע המשיח עומד לבוא".
הרב המשיך והסביר כי "בשבוע האחרון הרוסים כבשו את חצי האי קרים וכל העולם סוער סביב הכיבוש הזה, ולפי המסורת שיש בידינו מהגר"א זהו סימן מובהק לפעמי משיח".
ומהי ההגדרה של "פעמי משיח"? הרב סייג כי אין אנו יודעים בדיוק מהי הכוונה "פעמי", אך אולי זהו מלשון פעמון, והכוונה היא שהאירועים מעוררים אותנו להתכונן לביאת המשיח

הנבואה הזאת עוררה תשומת לב רבה בחוגים חרדיים ונוצרים אדוקים שראו בכך רמז ברור לבוא אחרית הימים.היא הוזכרה ותוארה באתרים רבים העוסקים בנבואות אפוקליפטיות ברשת.

( ראו למשל באתר הזה ויש עוד דוגמאות רבות אחרות ברשת בעברית ובאנגלית מהשנה האחרונה,עוד  "לפני" שהחל הקונפליקט הנוכחי בין רוסיה ותורכיה.)

ןכיום בסוף 2015 כאשר  יש קונפליקט  שהולך ומתעצם בין רוסיה ותורכיה כתוצאה מהפלת מטוס רוסי בידי התורכים  וספינות רוסיות אכן עוברות בצורה מאיימת ליד חופי תורכיה ,הנבואה הזאת נראית כרלבנטית.

אולם לכאורה לא היו שום הוכחות שהנבואה הזאת קדמה להצהרה של הרב שטרנבוך שהרי אם הנבואה הייתה קיימת בעל פה בלבד  עד לשנת 2014 כאשר "חשף" אותה הרב שטרנבוך ,מי "יתקע "לידינו  שהוא אינו היוצר שלה ושהיא קיימת רק משנת 2014 לספירה  ?
ובכן יש כעת הוכחות שה"נבואה " אכן קודמת לשטרנבוך. ומגיעה לכל הפחות לשנות השישים של המאה הקודמת.

הנבואה כבר פורסמה בדפוס  בספר "חבלי משיח בזמננו "של רפאל הלוי אייזנברג (1916-1976)שיצא לאור בירושלים בהוצאה עצמית ב-1970 ובמהדורה שנייה ב-1981 ,שהיה קובץ של נבואות ותחזיות שונות לגבי ימי ות המשיח שלוקטו ממקורות שונים.

הלוי מקשר זאת לנבואה שהוא אינו מביא את מקורה ש::

"בלעם נתנבא שלפני ביאת המשיח יבואו אוניות גדולות דרך קוסטנטינא מרוסיא של אדום מלכות הרשעה ועינו כל בני המזרח ואת כל בני ישראל."

הלוי ממשיך :"קבלה בידינו מתלמידי הגר"א בשם הגאןן :"אם הספינות של מלכות רוסיא יחצו את מיצר "בוספורוס ( ה"הדרדנלים ") צריכים ללבוש בגדי שבת."

לומר לך ( מפרש הלוי )שהשעה קרובה אז לביאת המשיח ,ודע כי רוב הספינות מרוסיא לארץ-ישראל באות בזמננו דרך טורקיה  בים השחור מבעד למיצר ה"בוספורוס".

במ"כ כידוע שלאחר חורבן מערב רומי עם בירתה בידי הגרמנים ימ"ש ( ימח שמם ) נותרה קונסטנטינא לבדה בשם "מזרח רומי "ומיום שמלך רוסיא נשא בת המלך האחרון מקוסטנטינא הרי הם  מחשיבים את עצמם כיורשים של מלכות מזרח רומי ונושאים בדגליהם את סמל הנשר הכפול של קונסטנטינא ( ע' קלד –קלה 134-135 )

זאת "נבואת" הגאון עם פרשנותו של הלוי.

ומאיפה הלוי קיבל אותה ? זה לא ברור.הוא אינו מביא את מקורותיו.

אבל יש מקור ישן עוד יותר שמפרט לגבי "נבואה זאת של הגר"א ומביא במדוייק את מקורותיה.

landoy 1

זהו ספרו המקיף והמהימן מאוד של בצלאל לנדוי "הגאון  החסיד מוילנה " .הספר יצא במקור ב1965,אבל המהדורה שבידי היא המהדורה המתוקנת  מ-1968,שבכל מקרה  קודמת לספרו של הלוי.

ושם בעמוד קפ"ט אנו מוצאים את הנבואה וייתכן שזה המקור של הלוי שאם כך שינה אותה .

"לפי מסורת אחת הצהיר כי"בשעה שתגיע אליו ( אל הגר"א א.א.) השמועה על כניסת צבא רוסי בשערי איסטנבול ,ימהר ללבוש בגדי שבת ויצפה לרגלי המשיח ".

לנדוי מפנה אותנו להערה מספר 27 ע' קצ"ג שבה נמצאים פרטי המקור לשמועה.ואלו הם :

פי רבי אריה לוין ששמע מפי רבי חיים ברלין ,ששמע מפי רבי יצחק מוולוז'ין ,ששמע מפי אביו רבי חיים מפי הגר"א.

עד כאן ההערה.

הרב חיים ברלין היה הרב של וולוז'ין של מוסקבה ושל ירושלים, רבי חיים האב הוא כמובן רבי חיים מוולוזי'ן המפורסם גדול תלמידי הגר"א ומייסד ישיבת וולוז'ין המפורסמת.

בדרך כלל אני מפקפק בטענות על "עדות שמיעה " המתקיימת לאורך עשרות ומאות שנים .אבל מכיוון שלנדוי מביא כאן את שמות העדים ואת שלשלת המסירה לאורך הדורות נראה שאין לפקפק שאכן הייתה זאת אימרה שהושמעה בידי הגר"א עצמו.
הרב משה הלוי הלברשטט מסביר את מקור השמועה:"שוחחתי על ענין זה עם הרב דב אליאך מחבר הביוגרפיה "הגאון" על חייו ומשנתו של הגר"א, הוא אמר לי שידוע לו מכתבי תלמידי בריסק ששמעו מרבותיהם בשם הרב מבריסק על השמועה הנ"ל בשם הגאון שזו היתה הערכת מצב שנכונה לדורו ולזמנו ואין היא רלוונטית לתקופתינו.

דבר זה מצוין גם בספרו "הגאון" חלק שני פרק כד על אמונה ובטחון עמ' 765 הערה 60, רבי אריה לוין אמר ששמע מפי הגר"ח ברלין בשם הגר"א (ר"ח שמע מפי הג"ר איצלה מוולוז'ין, מפי אביו הגר"ח מפי הגר"א): " בשם הגר"ז מבריסק הובא, כי בתרגום יונתן בן עוזיאל סוף פרשת בלק, רמז למעבר במיצר אדרדנלים (ראה שם במדבר כד, כד). באשר לשמועה שהובאה בזה בשם הגר"א, ביאר הגרי"ז, שלא התכוון אלא שאם אכן יתרחש המאורע בימיו, יראה בזה סימן לגאולה, אבל לא שלעולם ועד יעמוד זה כסימן לגאולה (רשימות תלמידים לבית בריסק – הרב אליאך הסביר לי שהתלמידים שמעו את זה מפי אחד מבני הרב מבריסק רבי משולם דוד שליט"א או רבי יושע בער זצ"ל.

ספרו של אליאך "הגאון "יצא לאור בשנת 2002 וכידוע היה מוקד לפולמוס שלם עם החסידים שהחרימו אותו.( ראו על כך במאמרי "מיהו הצדיק והצודק " במגזין "יקום תרבות ")

אבל זה לא רלבנטי לעניינינו בכל מקרה הוא חדש יותר מספריהם של לנדוי ושל הלוי.

אז בכל אופן יש כאן "נבואה" אמיתית של הגר"א אם כי יועדה כנראה לזמנו בלבד שבו התחולל מאבק גדול בין הרוסים והתורכים ,אבל נראה שהיא מתאימה גם לזמננו כאשר הקונפליקט בין רוסיה ותורכיה הולך ומתגבר.

קוריוז : ככל הנראה גם ראש החיזבאללה נסראללה שמע על הנבואה הזאת.

ב-24 באוקטובר הוא השמיע נאום שבו אמר בין השאר " לא נתניהו ולא סבא רבא שלו ימנעו מההתנגדות לאחוז בנשק כדי להתנגד למעשי האיוולת של ישראל".

כוונתו של נסראללה יכולה להיות ברורה רק אם נניח שהוא שמע את טענותיו של  ראש ממשלת ישראל  בנימין נתניהו שהוא צאצא ישיר של הגאון מוילנה. ( טענות אלו הושמעו גם באוזני בידי אביו של נתניהו ,ההיסטוריון המנוח בן ציון נתניהו )  רק  הגאון מוילנה יכול להיות  "הסבא רבא " שאליו מתכוון נסראללה.

הודעתו של נסראללה ניתנה זמן קצר לאחר שנודע שהרוסים מתכוונים להיות מעורבים ישירות בסוריה על גבול תורכיה. האם ייתכן שנסראללה שמע על "נבואת הגר"א " על כך שהרוסים יחדרו לגבול תורכיה לפני בוא ימות משיח ואליה רמז?

ייתכן אם כך שכוונתו הייתה שגם  ההתגשמות לכאורה של נבואת הגר"א על בוא אחרית הימים כאשר הרוסים יפלשו לאיזורי תורכיה לא ימנעו ממנו להמשיך להיאבק בישראל.

בהתחשב בידע המרשים של מזכ"ל החיזבאללה באמצעי התקשורת הישראליים זה בהחלט אפשרי.

 

ראו גם על עוד תחזיות עתידניות של הגאון מוילנה:

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

gaon eliach

הגאון מוילנה נגד הרבי מחב"ד

ה-9 באוקטובר הוא יום פטירתו  ב-1797 של הגאון מוילנה אחד מגדולי הרבנים של העם היהודי ואחד השנויים ביותר במחלוקת בהם , שהוא גם אבי אבותי.,וליתר דיוק סב סבו של אביה של סבתי.

כפי שמי  שקורא  כאן בקביעות יודע פירסמתי עליו ועל צאצאיו (שהם אבותי ) מאמרים רבים בבלוג זה הקשורים באספקטים שונים של חייו ויצירתו רעיונותיו והאגדות הקשורות סביבו.

אני גם מחזיק בפייסבוק שני דפי פייסבוק עליו.

האחד בעברית בשם "הגאון מוילנה האיש והאגדה"

והשני באנגלית.:The Vilna Gaon Genius -The man and the legend

ולאחרונה פירסמתי מאמר מקיף על היצירה הספרותית החשובה ביותר שפורסמה עליו מעולם הרומן ההיסטורי של זלמן שניאור "הגאון והרבי".רומן היסטורי נשכח שאמנם כותבו  שפעם נחשב לאחד המשוררים החשובים ביותר בעברית לאחר ביאליק בלבד ,העריך אותו כאחת מיצירותיו החשובות ביותר.

למרבית צערם של רבים הגאון  אינו מוצג שם באופן חיובי ומתמקד ביריבותו עם הרב זלמן שניאור מלאדי מייסד חסידות חב"ד .כידוע הגאון מוילנה היה יריבם הגדול של החסידים.

אך למרות שהוא אינו סימפטי ביותר לגאון זהו ספר שבהחלט ראוי לקריאה.

וראו עליו את הרשימה ב"יקום תרבות ":

מיהו הצדיק והצודק? הגאון מווילנה או הרב שניאור זלמן מלאדי – "הגאון והרב" של זלמן שניאור

הגאון מוילנה -גירסת פנחס שדה ואשר דיקשטיין

gara picture by dickstein

דיפדוף בכרך של שבועון הילדים :הארץ שלנו "כרך ט"ו משנת תשכ"ה ( 1965 גילה בגיליון 44 המה-29.6.1965  פנינה נשכחת  רשימה מאת הסופר פנחס שדה ( חותם בשמו הבדוי "יריב אמציה ") מאויירת בידי צייר הקומיקס הבולט של התקופה אשר דיקשטיין  ( החותם על הציורים "אשר" ) על הגאון מוילנה. היא הופיעה במסגרת סדרה  על ילדותם של אישים מפורסמים בהיסטוריה.

הגאון מוילנה הוא סב סבו של אביה של סבתי וכך יש לי עניין מיוחד בו.

הרשימה הנ"ל אגב היא הראשונה שבה גם שדה וגם דיקשטיין עסקו באופן מיוחד בענייני יהדות. שדה כידוע בסוף ימיו התקרב מאוד לחסידות וגם דיקשטיין חזר בתשובה והפך לחסיד בעיר צפת.

אבל כאשר נכתבה הרשימה שניהם היו חילוניים "אדוקים".

אז הנה סיפורו של הגאון מילנה כפי שהוא נראה בעיני פנחס שדה שאף מזכיר את הגולם שאותו ניסה הגר"א ליצור:

gaon of vilna dickstein and sade

ראו עוד על הגאון מוילנה :

הגאון מוילנה והגולם 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה 

הגאון מוילנה והמוסד 

מלחמת הרבנים הליטאיים

בימים אלו מתקיים בקהילה הליטאית החרדית הקהילה שמנהיגה את העולם החרדי כיום מאבק בשאלה מי יהיה יורשו של הרב אלישיב מנהיג הקהילה שנפטר. יורשו הרשמי הרב שטיינמן הוא המנהיג החדש המבוגר ביותר בתולדות המין האנושי.וגם המתחרים להנהגה הם קבוצת ההנהגה הזקנה ביותר בעולם כיום.

אני צאצא של האנשים שיצרו את כללי המאבק בקהילה הליטיאית  הגאון מוילנא וזאב וולפנזון מגיה בעיתונים הראשונים של ירושלים  אחד מאלו שיצרו את צורת הכתיבה  בפשקווילים ובעיתונים החרדיים   שתופסים כיום מקום מרכזי במאבק. 

מן הסתם אם הייתי גדל כחרדי הייתי כיום משתתף פעיל ונלהב במאבק.אחרי הכל מי שעומד בראש הקהילה הליטאית נחשב כיורשו עלי אדמות של הגאון מוילנה

אבל גדלתי כחילוני כך שאני יכול לצפות במאבק רק כמשקיף מבחוץ.

אבל עדיין אפשר להסיק לגביו כמה מסקנות מעניינות

ראו :

"השונאים "נגד המחבלים ":מלחמת הרבנים

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 -51 דורות של שושלת משפחתית

ממשולם מלוקה ועד אלי אשד:חמישים ואחד דורות ו1200 שנה של תולדות משפחה .

רשימה זאת מוקדשת לזכרם של הגנאלוגים הקודמים במשפחתי אביה של סבתי הרב אליהו לנדא ,סבי יוסף זונדל וסרמן ואבי צבי אשד.

לאחרונה התגלה לי להפתעתי שיש לי קשר משפחתי ישיר לחכם מהמאה ה-11 רש"י.ודרכו עד משפחת קלונימוס שאנחנו יודעים את השושלת שלה מהמאה השמינית לספירה. הגנאלוג  המשפחתי שלי חיים פרידמן  החוקר את תולדות שושלות הגאון מוילנה ויוסף זונדל מסלנט שאני צאצא שלהן חשף  במחקר מפורט שאני ( ועימי כל אחי והורי ודודי ובני דודי ואחייני וכו' )   צאצא ישיר של רש"י  דרך הגאון מוילנה הגר"א.  יש ביני ובין  משולם מלוקה שבאיטליה אבי משפחת קלונימוס   חמישים ואחד ( 51) דורות כולם רשומים  מתועדים.  כמובן אין רבותא שאני צאצא של משולם מלוקה ושל  רש"י .  כל היהודים צאצאי מזרח ומרכז אירופה ומן הסתם גם רבים מצאצאי ארצות דרום אירופה הם כולם ללא יוצא מהכלל   צאצאים של משולם מלוקה  שהרי המדובר היה בקהילות לא גדולות ביחס שכל אנשיהם התחתנו זה בזה שוב ושוב וסביר שבכולנו יש כעת גנים של רש"י.

ועדיין ..לא כל אחד יודע איך בדיוק היחוס שלו מגיע אל משולם מלוקה  מלפני   1200 שנה דור אחרי דור לאורך כל אותם חמישים ואחד  דורות.  אני יודע.

 אני בהחלט גאה שהרוב המוחלט של ה51 דורות האלו ,כמעט כולם ! ,היו יוצרים ואנשי ספר. וזה בהחלט נדיר ומיוחד  ויוצא דופן בכל קנה מידה יהודי ועולמי.

 אני שמח  עם כך  להביא כאן לראשונה את השושלת המתועדת של משפחתי מהמאה השמינית לספירה ועד הלום תקופה של 1200 שנה ו-51  דורות ממשולם מלוקה שבאיטליה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד .

ובהמשך אני מקווה גם של הדורות שמעבר לו של משפחת שרון ( חן לירון וגל ואורן ואוהד שרון בניה של אחותי רוני ובעלה יאיר שרון ).

 היסטוריה של הגנאלוגיה המשפחתית

רשימת שושלת משפחת וולפנזון בכתב ידו של יוסף זונדל ווסרמן ,סבי.

כדאי לציין שבמשפחתי עוסקים בכל הנושא של גנאלוגיה משפחתית מאז ראשית המאה העשרים וכנראה קודם לכן. אבי סבתי הרב אליהו לנדא החל לעסוק בכך כשהוא חוקר את שושלת צאצאי הגאון מוילנה ( שהוא היה בן נינו )  ושיתף פעולה עם בני משפחת ריבלין צאצאי קרובי משפחה של הגאון מוילנה בכתיבת שושלת היוחסין שלהם.

 סבי יוסף זונדל וסרמן המשיך בכך וכתב גנאלוגיות משפחתיות של בני משפחתו  צאצאי הרב יוסף זונדל מסלנט ושל משפחות אחרות כמו משפחת צאצאי הרב ישעיהו ברדקי , של משפחת וולפנזון ושל  משפחת לוריא.הוא פירסם במהדורה מצומצמת ספר שושלת יוחסין של צאצאי משפחת מנדלמן שעלתה לארץ במאה ה-19 וחוברת קטנה שכללה את הרשימה הגנאלוגית של צאצאי יוסף זונדל מסלנט. הוא התכוון כנראה לפרסם ספר מקיף בנושא ,אך פרוייקט זה לא יצא לפועל מעבר לרשימות שעוד קיימות ברשותי.

אבי צבי אשד המשיך בפרוייקט  המשפחתי הזה ופרסם במהדורה מצומצמת חוברת שתיארה את שלשלת הדורות של צאצאי הגאון מוילנה מאב ותיו ועד אלינו.

  כך שבהחלט יש לנו עניין משפחתי בתולדות המשפחה עד לדורות הרחוקים ביותר

עד לשנים האחרונות היה לנו תיעוד מפורט של השושלת ( אב-אם –בן –נכד וכו' )רק עד המאה ה-16 עד אדם שנקרא החבר יוסף. איש בודפסט הוגלה מסיבות שתישארנה עלומות מהעיר וינה לפראג אולי בגלל חברות באירגון  חשאי כלשהוא.

אך בשנים האחרונות הודות  להתפתחויות הדרמטיות בתחום הגנאלוגיה  שכללו הופעת  מידע גנאלוגי  זמין רב ברשת והעלאת ספרים עתיקים רבים ברשת שכללו מידע גנאלוגי בלתי ידוע עד כה שאיפשרו הצלבות חדשות של פרטים  לתגליות הגנאלוגיות של חיים פרידמן הגינאלוג המשפחתי אנחנו יכולים להרחיק את השושלת עד אמצע המאה השמינית לספירה עד לאבות משפחת קלונימוס.

( משפחת קלונימוס כללו דמויות ידועות כמו שמואל החסיד ובנו יהודה החסיד וקרובם אליעזר מוורמס ,שהיו מיסטיקנים ידועים מאוד בתקופתם וןהם בגדר בני דוד של השושלת).   .

אגב אורחה נציין שזהו כנראה לא הסוף ומן הסתם בעתיד אפשר יהיה להרחיק את השושלת אחורה  עוד יותר.ישנן אמנם  מסורות ששמעתי בעל פה  שמרחיקות לכת אף יותר מכך האבות אגדיים של השושלת  כוללים על פי  טענה אחת אחת מוטלת בספק רב  את בית דוד.
דהיינו כמו  99.99 % מכלל  עם ישראל ומרבית או כלל  המשפחות האירופיות הותיקות גם משפחה זאת מתייחסת למלך דוד ( באירופה הם מתייחסים אליו דרך ישו ומרים המגדלית ). ואני מניח שישנם מי שרואים בכך כבוד גדול.  מסורות מעניינות יותר מהמסורות השיגרתיות על בית דוד שככל הנראה התקיימו בעל פה והועברו מפה לאוזן  ומובאות כאן בדפוס לראשונה קובעות שאין שום קשר לבית דוד  מיחסות את השושלת למוצא מיוחס הרבה  יותר  למשפחתו של שפן הסופר המפורטת בספר מלכים. משפחה זאת שעל פי רמזים שונים בתנ"ך ייחסה את עצמה למשה רבנו  ואולי גם לשמואל הנביא וככל הנראה כללה את ירמיהו הנביא  כללה את :
;דור ראשון משולם
דור שני אצליה
דור שלישי שפן הסופר של המלך יאשיהו
דור רביעי אחיקם גמריהו ואלעשה פעלו בחצר המלך יהויקים.
דור חמישי גדליהו בן אחיקם נציב יהודה בימי הכיבוש הבבלי ומיכיהו

עד כמה מסורות אלו אמינות אם בכלל זאת שאלה גדולה.והתשובה היא כנראה "ירצו יאמינו לא ירצו לא יאמינו ".
אין להן בדל שמץ של הוכחה שיכולה לשכנע את מישהו .
אבל הדורות מהמאה השמינית לפחות הם כבר מתועדים היטב.אין המדובר כאן ב"מסורות אגדיות  " אלא בחומרים מתועדים ופרטניים :

תודתי לגנאלוג חיים פרידמן שאחראי  לפריצה שאיפשרה את רשימת השושלת הזאת .

תודתי לגנאלוג בניימין פנטלנט מומחה ראשון במעלה  לשושלות רבניות שעבר על הרשימה ואישר שאין בה טעויות .

 רשימת הדורות ממשולם מלוקא דרך רש"י והגאון מוילנא  ועד לאלי אשד

בין משולם מלוקה אבי משפחת קלונימוס  במאה השמינית לספירה  ואלי אשד  יש 51   דורות

 ( הדורות הראשונים מבוססים על ספרו של אברהם גרוסמן "חכמי אשכנז הראשונים ")

הדור הראשון

  • הרב  משולם  הראשון ( סביבות 780  לספירה )שם אביו ואימו אינם ידועים.  שם אישתו אינו ידוע .

הדור השני

  • בנו איתיאל בן משולם (800) שם אישתו אינו ידוע.

הדור השלישי

 משולם בן איתיאל (סביבות 825 לספירה ) .שם אישתו אינו ידוע.

הדור הרביעי

 משה בן משולם ( סביבות 850) שם אישתו אינו ידוע.

הדור החמישי.

יקותיאל בן משה (876 ). שם אישתו אינו ידוע

הדור השישי

 קלונימוס בן יקותיאל (900) .שם אישתו אינו ידוע

הדור השביעי

רבי משה בן קלונימוס הזקן – שהיגר למגנצה בידי המלך קרלא מלוקא ( כנראה שנת 917 לספירה")   היה פעיל במחצית הראשונה של המאה העשירית לספירה. מחברה של התפילה "tאימת נוראותיך"הנאמרת ביום השמיני של פסח. _ שם אישתו אינו ידוע.

הדור השמיני

רבי קלונימוס בן משה (950) חי באמצע המאה העשירית לספירה. עסק בכתיבת פירושים לתנ"ך ופיוטים.שם אישתו אינו ידוע

שם אחיו יקותיאל.

הדור התשיעי

רבי משולם בן קלונימוס (רבי משולם הגדול)  ( 976?-1005?)  חי בערך עד שנת 1000 או קצת מעבר לזה. .רב מפורסם  שפעל רוב ימיו באיטליה  ( ולא כפי שחשבו בעבר בגרמניה ) כתב פירושים לפרקי אבות ופיוטים. שם אישתו אינו ידוע.

הדור העשירי

רבי קלונימוס בן משולם (המחצית הראשונה של המאה ה-11  סביבות שנת 1020 ).שם אישתו אינו ידוע.

הדור ה-11

רבי חננאל בן קלונימוס .שם אחיו משה ( סביבות שנת 1040. שם אישתו אינו ידוע

הדור ה-12

קלונימוס ( הרביעי ) בן חננאל שמות אחיו יקותיאל ואיתיאל (  נולד בסביבות 960 או 965  נפטר לאחר 1028 לספירה ואולי בסביבות 1040 לספירה.)   שם האחיין וחננאל בן משה  ( סביבות שנת 1060) .שם אישתו אינו ידוע.

הדור השלוש עשרה

משה בן איתיאל ( 1076)

דודנו  משולם בן חננאל ( סביבות 1080)

הדור ה-14

רבי אבון הגדול  "יצא מזרעו של יוסף הזקן בן רבנו שמעון  הוא היה בר סגולתו של אליהו הזקן " ( סדר הדורות של היילפרין )

הדור ה-15

יצחק בן אבון ,רב וידיד  קשיש של גרשום מאור הגולה .

הדור ה-16

שמעון בן יצחק בן אבון רב ופייטן ידוע  ( 950-1020) ( יש המזהים אותו עם דודו של רש"י אך זה חי כמה עשרות שנים מאוחר יותר והוא ככל הנראה נכדו בעל אותו השם ,ראו למטה) .

הדור ה-17  

יוסף בן שמעון בן יצחק (מקור אטלס עץ חיים ) על פי האגדה אחיו של יוסף  זה היה אלחנן שנחטף והפך לאפיפיור. אך זוהי ככל הנראה אגדה בלבד. סבו של רש"י.

סב  אחר של רשי ( מצד אביו)  מיוחס השם   אליקים . דבר אינו ידוע עליו מלבד השם וייתכן שגם השם הוא בדוי ,הוא מופיע רק בכרוניקה מהמאה ה-18 600 שנה אחרי זמנו ולכן חשוד   מאידך .ייתכן ששם הסב  מצד האב הוא שלמה ועל שמו נקרא רש"י .

הדור ה-18  

  מרים  בת יוסף

שם בעלה יצחק  ( בן אליקים ואולי שלמה )  . סוחר יין ומלומד בתורה .

( לפי תאריך משוער אחד שמופיע ברשת חי  1010-1060 )

 אחיה של מרים  : רבי שמעון "הזקן " שאין לבלבלו עם  שמעון בן  יצחק  "הגדול "  שהוא סבו ( כפי שעושים כמה מקורות ).  . למד אצל הרב גרשום מאור הגולה במגנצה  .

 ואחותו ולכן גם רש"י הם צאצאי  משפחת קלונימוס . (ברינה      טאובר-פרידר דע את אבותיך :   2006) .

הם היו קשורים כנראה לנתן מרומא ( 1035 -1106)

הדור ה-19

 

רש"י . רבי שלמה יצחקי ( 1140 או 1141)  רב מלומד ופרשן תנ"ך

ותלמוד נחשב לאחד מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים.  שם אישתו אינו ידוע .

הדור העשרים

 מרים בת רש"י  תעריכים משוערים 1066-1105 סופר עליה ש מסרה  דברי הלכה ומנהגים  , שסמכו עליה בעלי התוספות". הייתה לה בת למדנית בשם אלבינה שהעבירה את דבריה ומנהגיה של מרים .

 הסופרת מגי אנטון כתבה רומן היסטורי על חייה החלק האמצעי בטרילוגיה על בנותיו של רש"י

 שם בעלה של מרים- יהודה  בן  נתן – הריב"ן  ( תאריכים משוערים  בלבד 1050-1105 אך אין זה ברור שאכן אלו היו ימי חייו  ) מחשובי תלמידיו של   רש"י ומראשוני  בעלי התוספות. הריב"ן הוסיף תכנים לפירושי רש"י המוכרים לנו כיום, והגיה אותם. יש המיחסים לו פירושים שונים המיוחסים כנראה שלא בצדק לרש"י . הוא גם כתב פירושים משל עצמו לרוב סכתות התלמוד הבבלי , אך רק חלק קטן מהם קיים היום

אחותה של מרים  יוכבד: נשואה ל מאיר בן שמואל מראמרו  היא אימו של רבנו ת"ם ( 1100? -1171 ) מגדולי בעלי התוספתות ומי שסופר עליו שיצר גולם עם אברהם אבן עזרא. בן נוסף הוא החכם הידוע הרשב"פ.

 

הדור העשרים ואחת

 בנם רבי יום טוב מפלייזא (?-  1140 ?  מבעלי התוספות הראשונים. בן דודו של רבנו יעקב תם.ידוע בהגהות שונות שחיבר . ככל הנראה עבר מהעיר פייזה לפאריס.ושימש שם כרב.

שם אישתו  Flore De Lis", "Flouredelys

אחותו אלווינה התפרסמה גם היא בלמדנותה וחכמתה והיו חכמים שהסתמכו עליה.

אחיו אליעזר  מפלייזה היה רב גם הוא .חתנו של הרב שמשון בן יוסף.

 בעלי התוספות (2כר')

הדור העשרים ושתיים

  בנו הרב יהודה מפאריס  ( 1130? -1224

מבעלי התוספות ומתלמידי רבנו תם. היה בן תלמידי החכמים הידועים בדורו. ר' יהודה נשא לאשה את אלמנתו של הריב"ם שנפטר בדמי ימיו, והיה חותנו של רבנו יצחק מדנפירא  (ר"י הזקן)  מגדולי בעלי התוספות  שהיה בן אחותם של רבנו ת"ם והרשב"ם בני ויוכבד בת רש"י]

שם אישתו אינו ידוע

אחיו אליעזר נשא לאישה את בילה בת דודו יוסף. . ( אורבך ע' 122)

הדור העשרים ושלוש

יצחק הזקן  מדנפירא  (הר"י) חתנו של יהודה בן יום טוב  ( נולד בסביבות 1140 -?) ( שפירא ע' 58)

הוא היה בן אחותו של רבנו תם ( אורבך ע' 124)

מגדולי בעלי התוספות .כנראה עסק ביצירת גולם.

 שם אישתו , בתו של יהודה מפאריס  אינו ידוע.

אחיו אליעזר נשא לאישה את בילה בת דודו יוסף.  ( אורבך ע' 122)

אח נוסף אליהו רב ידוע נודע כחסיד ועניו וירא מחטא. נודע בויכוחיו עם רבנו תם וכפייטן.

הדור העשרים וארבע.

 בת  ( ששמה אינו ידוע ) של יצחק חתן  יהודה  מפאריס בן יום טוב נישאה ליחיאל טרבס אשכנזי ( 1110-1189?)  פוסק ידוע בן הרב מתתיהו הגדול

הדור-25

 בנם  אברהם -טרייביש ( 1240-1310 ?) – לפי מקור אחר יוסף ולא אברהם, או אברהם-יוסף. שם אישתו אינו ידוע

מרבני צרפת. כנראה נקרא על שם העיר טוריש (טרואה ) בצרפת .

הדור  ה-26

 הרב יוחנן   אשכנזי ( 1265-1314) שם אישתו אינו ידוע

עזב את צרפת בגירוש היהודים ב1285 ועבר לגרמניה שם קיבל את הכינוי "אשכנזי "

הדור ה-27

 הרב יוסף טרויש  הגדול  1305-1370 שם אישתו אינו ידוע

אב בית הדין של העיר מארסי. הראשון שנשא את שם  המשפחה טרייויש .אישתו נודעה גם היא כמלומדת בתורה.

הדור ה-28

 הרב מתתיהו טרייביש ( 1335-1385 )   היה רב העיר ברצלונה שם ניהל ישיבה . לאחר מכן  ישב בפאריז כרב הראשי של קהילת יהודי  צרפת   הקים ישיבה בפאריס. ידוע גם בשם רבי מתתיהו הפרובינציה  שם אישתו אינו ידוע

הדור העשרים ותשע

בתו חנה   VERGENTin     שפירא אחות הרב יוחנן טרייביש

אשת שמואל שפירא,מורה תורה באשפיירה.

אחיה יוחנן טרייביש היה בכיר רבני צרפת ועמד בראש היהודים כשהוגלו מצרפת. הוא היגר לאיטליה ושם נפטר ב1429.

הדור השלושים

 בנם  של חנה ושמואל , שלמה שפירא,  נפטר 1453  בערך. אב בית הדין של הערים היילברון ולאנדויי .שם אישתו אינו ידוע .

הדור השלושים ואחת

בנו הרב פרץ מקונסטנאץ.

בתו מרים  לוריא שפירא ( 1403-1450) נודעה בלמדנותה וחכמתה ובאופן יוצא דופן לימדה גמרה בישיבה.  אשת אהרן לוריא בן הרב נתנאל לוריא אב בית הדין של אנטיכיה . אהרון   שימש כאב בית הדין של היילברון שנודע בהתכתבויותיו עם גדולי תורה. נפטר בערך ב-1478שנת רל"ח .

יש גרסה אחרת שמרים היתה אשת  שמשון לוריא בן דור יותר מוקדם במש' לוריא, וזאת עקב פרוש לא ברור של כתב יחוס למש' לוריא.  אך כיום נראה שהמדובר בשיבוש.

 

 הדור השלושים ושתיים  

בנם  יחיאל לוריא   אב בית דין בריסק  נפטר בשנת ר"ל 1470.

נולד באלזס שבצרפת ומשם היגיע לפולין והתמנה לרב הראשון של קהילת בריסק .נחשב לאחד מחכמי גרמניה הידועים בדור גירוש ספרד.

הדור שלושים ושלוש

בנו הרב אברהם לוריא

בתו שמה אינו ידוע  אשת הרב  יצחק מקצנלנבוגן המהר"י .הרב של העיירה קצנלבוגן בפרוסיה שמשם עבר לפראג .

הדור השלושים וארבע

בנם מאיר קצנלנבוגן "מהר"ם מפאדואה ,   1482-1565מגדולי הפוסקים במאה ה-16 שם אישתו מרת חנה בת רבי אברהם מינץ ( נפטרה 1564)

הדור ה-שלושים וחמש

בנו שמואל יהודה קצנלבוגן  1521-1597 רב בונציה וראש ישיבה גדולה  מגדולי רבני איטליה במאה ה-16. ספרו "12 דרשות " נדפס בונציה .  עסק גם בקבלה נפטר בונציה ונקבר בפדואה.

הדור ה-שלושים ושש

בנו שאול "וואל" "מלך פולין ליום אחד" 1545-1617 דמות ידועה באגדות רבות ואף גיבור סיפור של הסופר  עגנון .

הדור ה-שלושים ושבע

בנו מאיר  ואהל כ- 1565-1630  אב בית הדין של בריסק ועסקן ציבורי בכיר בליטא שעמד בחילופי אגרות עם  רבנים של התקופה

הדור ה-שלושים ושמונה

בתו טעלצה כ-1580 אשת נפתלי-צבי סופר מפראג, נפטר 1601.

אחיה רבי משה קצנלבונגן היה אב בין הדין של חלמה ומוהילוב.

הדור ה-שלושים ותשע

בנה משה רבקש 1596-1671 מגדולי החכמים של המאה ה-16.מחבר ספרים כמו "באר הגולה".

 הדור ה-ארבעים.

פתחיה בן רבי משה רבקש. פרנס בוילנה . ( 1610-1672 )

הדור -ה41

בתו של פתחיה נשאה לאליהו חסיד בנו של משה קרמר ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בוילנה . ( נפטר 1710)

         הדור ה-   42    י

יששכר דב ( או בר ) בן אליהו   החסיד ובתו של פתחיה .

אחיו רבי צבי הרש אבי משפחת ריבלין

הדור ה-43

שלמה זלמן בן יששכר דב

( נפטר 1758)

אשתו  טריינא בת מאיר בן בנימין זאב מהעיר  טילץ

הדור ה-ארבעים וארבע

אליהו מוילנה בן שלמה זלמן ובן טריינה ( 1720-1797) ידוע בכינויו "הגאון מוילנה " הגר"א . נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות .

שם אישתו חנה בת יהודה ליב מקידן
אחיו יששכר דב

אח נוסף אברהם רגולר
שניהם מחברי ספרים שונים .

הדור הארבעים וחמש

אברהם וילנר

בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון ( 1765-1808) ( ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח 1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ).  ערך ( לעיתים עם  אחיו יהודה לייב ) את ספרי הגאון מוילנה והביאם לדפוס , במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים.
שם אישתו
שרה מינדס ליפשיץ בת נוח מינדס
שם אחיו יהודה לייב.סייע לאברהם לערוך ולהדפיס את כתבי הגאון מוילנא.

הדור ה-46

יעקב משה  בן אברהם ( 1779-1849) . רב בעיר סלונים .

  עסק בעריכת ובהוצאת כתבי היד של הגאון מוילנא ביחד עם ספרים שונים משלו.

שם אישתו הינדה בת חיים בן יהושע לנדא מהעיר סלונים .

הדור ה-47

–אלעזר לנדא ( 1812-1874) נולד בסלונים ביולורוסיה נפטר בירושלים . רב בעיר סלונים .מורה בישיבה "עץ חיים " בירושלים.
אישתו השנייה בתיה בריינה
בת זאב וולפנזון

בנו של אברהם וולפנזון


הדור ה-48  


 

אליהו- לנדא מו"ל סופר היסטוריון וגנאלוג( 1873-1946) ( ידוע גם בכינוי רבי אליהו מאמקאס)

.אישתו אסתר בתו של המלמד  משה מוניס  זילברמן ונכדתו של מנהיג הקהילה שמואל מוני זילברמן

הדור ה-49

חנה טריינא לנדא( 1900—1975)
אישתו של הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן  בן אליהו צבי וסרמן ואישתו נחמה פייגה בת חיים סלנט .  בן הרב אורי שבתי דייץ, דיין בבית-הדין הראשון של עדת האשכנזים בירושלים)  ואישתו   הניה בת  הרב יוסף זונדל סלנט רב הקהילה ה"אשכנזית " בירושלים.
אחיה : יעקב לנדא מו"ל .

הדור  ה-50

צבי אשד (  -27 לפברואר 1925 -30 לנובמבר 2003 )
אישתו רחל בלנק
בת המנהיג הציוני ד"ר אליהו בלנק
אחיו משה אשד ( 1926-2007) ממגלי דרך בורמה

 הדור ה-51 למשולם מלוקה  , הדור ה-16 לחבר יוסף הגולה בפראג  דור שמיני לגר"א

אלי אשד
בלש תרבות

אחיו זוהר אשד

אחותו רונית שרון נשואה ליאיר שרון

הדור ה-52

ילדיהם של רונית אשד  ויאיר  שרון

חן שרון

לירון שרון

אורן שרון

גל שרון

אוהד שרון

צאצאיו של מוסא אשד

עינת  אשד נשואה לישראל חרמץ ( נישואים שניים )  שם בעלה  הראשון יוסף פורמן ( 186)

ילדים

הדס גולן ( שם נישואין )

שקד פורמן

 

 

יובל אשד  נשוי לליאור

ילדים

עומרי

תומר

 

נועם אשד נשוי למיכל

 

ילדיהם  של נועם ומיכל  אשד

גל אשד

עומר אשד

 

 

בניהם של נחמיה ורבקה

1.מרים  בעלה יהודה ורשואר

ילדיה

שולמית-תמר

אלכסנדר זיסמן אברהם

נתנאל –ישראל

שרה- איטה

 

2.אלישבע-טובה הבעל אברהם הכהן  וולמן

ילדיה

אפרת נשואה לאושרי מימון

וילדיהם

יהודה מנחם,

ימימה תיקה ברכה,

איילה חנה

 

 

שאר ילדי אלישבע

הודיה

יוסף זונדל

הושעיה ישראל

רעננה

אוריאל שלום ( זוג תאומים )

 

  1. עזריאל ( נפטר בילדותו )

 

 

 

בתיה  נשואה לעזריאל סלומון

ילדים

חגית –אסתר אשד

עדי –דוד אשד

בנו של עדי

 

ערן

 

 

 

ציפורה- רחל מורת דרך מומחית לתולדות תל אביב  נשואה ליהושע פרימור

ילדים

  1. אייל אליהו פרימור

ילדיו של אייל וסמדר-אסתר

תום

דנה

נועם

 

 

  1. סיגל רבקה פרימור –פסלת בעלה אודי אלוני בנה של שולמית אלוני

ביתה של סיגל

יולי אלוני

 

בנה השלישי של ציפורה פרימור

 

  1. עמית יאיר פרימור נשוי לננסי

 

 

 

ביבליוגרפיה כרונולוגית

, צבי הירש אדלמן , 1805-1858    גדולת שאול… :   קורות… שאול וואהל… [ניר לדוד ולזרעו… יחוס משפחתו… של שאול וואהל] כולל קורות עניניו … וכבוד עושרו ורוב בניו … של … הרב מה"ר שאול וואהל … עם הוספות הערות והגהות  /    לונדון :   [חמו"ל],   תרי"ד 1854

יצא לאור מחדש .. ב וורשא : ג’ פימענט, תרפ"ה.  -1925 . עם הוספת שבט מיהודה שלשלת יחוסו של ר’ שאול וואהל …/ מאת אריה יהודה ליב ליפשיץ … ; בסופו הערות ומלואים מש"ב … ר’ צבי יחזקאל מיכלזאהן.

יקותיאל  זילברמן   גזע ישי :   כולל בסדר השתלשאות [השתלשלות] ממטה למעלה עד … ר' שאול וואהל … נטפל למחברת גדולת שאול /    לעמבערג :   (דפוס מ"פ פארעמבא) וי' זילבערמאן,   תרט"ו. 1855 דפוס צילום ירושלים 1965.

 סיני הוק    משפחות קהלה קדושה פרג :   משפחות ק"ק פראג : על פי מצבותיהן /    פרעסבורג :   דפוס אלקאלאי,   תרנ"ב.
עיר ווילנא - מגיד, הלל נח

 הלל נח  מגיד   ספר עיר ווילנא :   זכרונות עדת ישראל ותולדות חיי גדוליה… גדולי התורה וההלכה…ההשכלה והמדע…גדולי המעשה /    וילנה :   דפוס האלמנה והאחים ראם,   תר"ס, 1900.

מהדורה חדשה ירושלים : י"ל מאגנס, האוני’ העברית 2003

 אפשטין, אברהם, 1841-1918    משפחת לוריא :   שלשלת יחוסה מימי קדם עד הדור הזה ומאמר על ר' אליה בעל שם לואנץ /    וויען :   בדפוס אינדוסטריע,   תרס"א 1901 .

מהדורה חדשה :"משפחת לוריא :   תולדות בני המשפחה מראשית התפתחותה עד ימינו אלה /    ברוקלין :   אחים גאלדענבערג,   תשנ"ח.
‬ בתוך: קבץ ספרי תולדות. — ניו יורק, תשנ"ח.1998.  דפוס צילום של ספר זה

;  1 

.

יחיאל מיכל שלמה ברמן  תפארת בנים אבותם :יחוס משפחת בית אבי ובית אמי בת … ר' אברהם אבלי פאסוואלער ראב"ד בווילנא אשר … מגזע לוריא ומשתרגת … ליתר המשפחות … היילפערן, בכרך, ברוידא, מרגליות, מרגלין, קצנלנבויגען, שפירא, מינץ ועוד, ונלוו לזה תולדות משפחת מינץ … / אספתי ולקטתי … יחיאל מיכל בערמאן ווארשא תרע"ד. דפוס צילום של הוצאה זו 2000 במהדורה החדשה נסף עץ המשפחה של ניל רוזנשטיין המבוסס על ספר זה.

 אבות עטרה לבנים - ליפשיץ, אריה יהודה ליבאריה יהודה ליב ליפשיץ אבות עטרה לבנים : יכיל: "המלך הפולני, הרב שאול וואהל", "חטר מגזע ישי" ו"נצר משרשיו" ב"אותות לבית אבות" ווארשא : דפוס I. Wagmaister, תרפ"ז 1927. דפוס צילום יצא לאור ב-1965.

, מאיר אלנבוגן     ספר חבל הכסף :   זה ספר תולדות משפחת קאצנעלנבויגין מיום הוסדה עד עתה, מלוקט ומקובץ מספרים שונים, ממגילות יוחסין … ומסורות פא"פ אבות לבנים … /    ברוקלין NEW YORK :   דפוס מוינעשטער,   תרצ"ז 1937 .
אברהם אבא איזנר    תולדות הגאון ר' דוד לידא :   ותולדות יוצאי חלציו… עד ימי הדור האחרון, אשר נאספו ונלקטו מספרים, מדברי ימים, מספריות וארכיונים שונים /    ברסלוי :   A. EISNER,   ת'ר'ח'ץ' [תרצ"ח]  1938

 

 אליעזר ריבלין     ספר היחס למשפחת ריבלין :   ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות…    ירושלים :   המחבר,   תרצ"ה-ת"ש,1935-1940.

 תכן.-א.מגלת היחס על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה.-ב.ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי שם

 

 יוסף זונדל וסרמן     מגילת היחס :   ששה דורות לבית רבי מאיר ומרת מנדל מנדלמן : למלאת מאה שנה לעליתם ארצה, תרי"ז-תשי"ז /    ת"א [=תל אביב] :   דפוס הוצאת ציון,   [תשי"ז]. חוברת זו מופיעה במספר אכסמפלרים מצומצמים לצאצאי הזוג מנדלמן".
יעקב  ליור    תולדות בית דויד :   מחורבן ממלכת יהודה ועד לאחר חורבן הבית השני    ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס,   תשיט

, Neil, Rosenstein    These are the generations :   Eileh hatoldot. Genealogical details of the origin of the Katzenellenbogen family and its descendants, including interrelated family pedigrees /    [Cape Town?,   pref. 1967]

 

Rosenstein, Neil, 1944-    The unbroken chain :   biographical sketches and genealogy of illustrious Jewish families from the 15th-20th century    New York :   Shengold,   c1976

מהדורה שנייה ומורחבת בשני כרכים :

 Rosenstein, Neil    The unbroken chain :   biographical sketches and genealogy of illustrious Jewish families from the 15th-20th century /    New York :   CIS Publishers,   c1990

דן אלמגור "התשובה היהודית ל"שורשים "ידיעות אחרונות -7 ימים מסםר 715 4.11. 1977 ע' 28-29.

סקירה מפורטת על ספרו של רוזנשטיין.  דן אלמגור הוא צאצא של משפחת קצנלבונגן.

, Asher E.   Rivlin  The Rivlins :   a story of one family in the land of Israel /    [Jerusalem] :   [s.n.],

Finding Our Fathers A Guidebook to Jewish Genealogy

 , Daniel Jay   Rottenberg  Finding our fathers :   a guidebook to Jewish genealogy /    New York :   Random House,   c1977

Rivlin, Asher E.    The Rivlins :   a story of one family in the land of Israel /    [Jerusalem] :   [s.n.],   [1980?].

 

זכות ראשונים :   מאה שנה ושלושה דורות לבית סלומון תקע"ב <- <1812 תרע"ג <: <1913 ר' אברהם שלמה זלמן צורף <הראש"ז>, בנו-ר' מרדכי צורף, נכדו-יואל משה שאלאמאן <סלומון> <הרימ"ס>: מוקדש לזכרם ולזכר הנין ר' חיים זלמן סלומון <שלמון> …    (חיפה) :   [חמו"ל],   (הקד' תשל"ח).

 

יעקב ליב  שפירא    משפחות עתיקות בישראל /    [תל אביב] :   חוליות,   (תשמ"ב 1981)). על משפחות: שפירא, לוריא, טרייבוש, מרגליות, וייל, כ"ץ, קצנלנבוגן, ראפופורט, הורביץ, תאומים, היילפרין, שור, לנדא, קלויזנר, סג"ל-חריף, סירקין-סירקיס-יפה.

אברהם גרוסמן    חכמי אשכנז הראשונים :   קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית מראשית יישובם ועד לגזירות תתנ"ו (1096). /    ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס,   תשמ"א 1981 מהדורה שנייה 1989..מהדורה שלישית ומתוקנת 2001.

 

Zubatsky, David S.    Jewish genealogy :   a sourcebook of family histories and genealogies /    New York :   Garland,   1984

Second edition

 Zubatsky, David S.    Sourcebook for Jewish genealogies and family histories /    Teaneck, N.J. :   Avotaynu,   1996.

 שמואל בן משה לוריא ספר זכרון שמואל :   תולדות משפחת לוריא    [על הכריכה גם: תולדות מבני עליה דצפת.     [תשנ"ב] 1991  התכן: מדור היוחסין — מדור מעשה אבות — מדור תצלומים

Kurzweil and Miriam Weiner (  (

 The encyclopedia of Jewish genealogy /    Northvale, NJ :   Jason Aronson,   1991     )editors)

מאיר וונדר    אלף מרגליות :   ספר עזר לחקר יוחסין. תולדות חייהם ושלשלת יחוסם של יותר מאלף אבות משפחתנו…מימי קדם עד אבינו…מהר"ר ישראל אריה מרגליות /    ירושלים :   המכון להנצחת יהדות גליציה,   תשנ"ג.1993

1

, Baxter, Angus    In search of your European roots :   a complete guide to tracing your

ancestors in every country in Europe    Baltimore :   Genealogical Publishing Co.,   c1994

שמחה בן יחיאל מנדלבוים  עשרה דורות בארץ ישראל : צאצאי הראש"ז – הרב אברהם שלמה זלמן צורף (סלומון) : מאתיים שנה תקנ"ד-תשנ"ד, 1794-1994 / ירושלים : שני כרכים 1994-1995

חכמי צרפת הראשונים

אברהם גרוסמן    חכמי צרפת הראשונים :   קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית /    ירושלים :   הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית,   תשנ"ה 1995
מהדורה שלישית ומתוקנת 2001.

Sack, Sallyann Amdur    A guide to Jewish genealogical research in Israel /    Teaneck, N.J. :   Avotaynu,   1995.

 Neil  Rosenstein , 1944-    Rabbi Elijah (1720-1797), the Gaon of Vilna and his cousinhood /    Elizabeth, N.J. :   Computer Center for Jewish Genealogy,   1997

Freedman,Chaimm   Eliyahu's branches :   the descendants of the Vilna Gaon (of blessed and saintly    memory) and his family /    Teaneck, N.J. :   Avotaynu,   1997

צבי אשד שלשלת הדורות למשפחת לנדא  לבית הגאון מוילנה –החל מן שלמה שלמן ואשתו טריינא הורי הגאון מילנא .,הוצאת המחבר . מהדורה ראשונה 1998,מהדורה שנייה 2003.

 

 שלמה חיים משה רמתי     וזכרם לא יסוף מזרעם :   מגילת יוחסין למשפחת רוטמן-רמתי /    חיפה :   נ' רמתי,   תשנ"ט 1999 .

אברהם לורברבוים-דפנה,     ענפי עץ אבות – עבות :   ספר יוחסין של רבני השושלות: הורוביץ, לוריא-רמ"א-קצנלבוגן, ח"צ אשכנזי-לורברבאום <דפנה>-השל-באב"ד, קארסצ'וב-צ'רנוביל-סאוויראן, ענפיהם ויונקותיהם עד לרש"י ושורש ישי /    עמנואל :   א' לורברבאום-דפנה,   תש"ס.

 

Freedman, Chaim    Beit Rabbanan :   sources of rabbinical genealogy    Petah Tikvah,   2001

 

Krasner-Khait, Barbara    Discovering your Jewish ancestors /    North Salt Lake, Utah :   Heritage Quest,   2001

Genealogical Resources within the Jewish Home and Family - Click Image to Close

Wenzerul, Rosemary    Genealogical resources within the Jewish home and family /    Bury, Lancashire :   Federation of Family History Societies (Publications),   2002

  

   in "Freedman, Chaim  "Rabbinical Genalogy

Avotaynu guide to Jewish genealogy /    Bergenfield, NJ :   Avoteynu,   2004.

 

Neil,  Rosenstein, 1944-    The Lurie Legacy :   The Lurie Legacy : the house of Davidic royal descent /    Bergenfield, New Jersey :   Avotaynu, Inc.,   2004

 

Kurzweil, Arthur    From generation to generation :   how to trace your Jewish genealogy and family history /    San Francisco, Calif. :

  Jossey-Bass,   2004.

 

Wenzerul, Rosemary Jewisj ancestors? :   A guide to organising your family history records /    London :   Jewish Genealogical Society of Great Britain,   2004

 

Sam Aaron,A guide to Jewish genealogy in Lithuania /    London :   Jewish Genealogical

Society    Sam    of Great Britain,   2005

second edition 2011.

 

         , Neil  Rosenstein, 1944-    Saul Wahl :   Polish king for a night or Lithuanian knight for a lifetime /    Elizabeth, N.J. :   Computer Center for Jewish Genealogy,   2006.

 ,דע את אבותיך מדוד המלך עד משפחת טאובר

ברינה      טאובר-פרידר דע את אבותיך :   קורות משפחת ר' יצחק טאובר : מדוד המלך ועד ימינו /    קרית אונו :   ב. טאובר-פרידר,   תשס"ז 2006.

ספר מומלץ ביותר .החקירה הפרטנית הדקדקנית והרצינית ביותר שאני מכיר של דורות משפחה קדומים תוך שימוש בכל העדויות והמקורות הקיימים ובדיקתם ללא משוא פנים ,ותוך הפניית הקורא למקורות המתאימים כדי שיוכל לבדוק גם הוא בעצמו את מסקנותיה של המחברת.
אורה פיקל- צברי  חזון ומעש :   סיפורה של משפחת סלומון (צורף) /    ירושלים :   מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן,   2011.

התערוכה מתמקדת בחזון ובמעש של הראש"ז וצאצאיו: החלום של תקומת ישראל בארצו והדרכים להגשמתו באמצעות בניין "החורבה" וירושלים, בניין הארץ, התוויית התשתית לחיים יצרניים ותרומה לקהילה

מאמרים בכתב העת "אבותינו " על המוצא מרש"י

http://www.jewishgen.org/rabbinic/infofiles/avotaynu.htm

Dr. Neil Rosenstein    Ashkenazic Rabbinic Families (online)

Avotaynu: The International Review of Jewish Genealogy

1987

III/3 (Fall)/07

Descendants of Rashi–Opinion 1 

John Henry Richter

1988

IV/2(Summer)/07

About Some Problems with Rabbinic Genealogies

John Henry Richter

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Rosenstein's Rebuttal to Richter

Dr. Neil Rosenstein

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

The Luria Lineage – Eleven Versions

Avotaynu

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Sixteenth Century Documents About the Origins of the Luria-Spira-Treves Families [Oxford Manuscript: Shtadlan Joselmann of Rosheim (died about 1554)]

Dr. Neil Rosenstein

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Richter's Comments on Rosenstein

John Henry Richter

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

The Treves Families

Esriel Hildesheimer

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

A Critique of Richter and Rosenstein

Dr. Neville Lamdan

1989

V/1(Spring)/Sp.Sup

Missing Treves Genealogy

Esriel Hildesheimer

1989

V/3 (Fall)/39

In the Spring issue of Avotaynu, Esriel Hildesheimer published a genealogy of the Treves family. A portion, which was inadvertently left out, is printed here.

Book Review: The Unbroken Chain

Rabbi Malcolm H. Stern, FASG

1990

VI/1(Spring)/

Are all Ashkenazim Descended From Rashi?

Eliyahu Beller

1990

VI/1(Spring)/28

Historicity of the Rashi Descent

Dr. Paul J. Jacobi

1990

VI/1(Spring)/28

Book review: From King David to Baron David 

Stuart L. Cohen

1990

VI/2(Summer)/23

The Descent from Rashi: A Review

John Henry Richter

1990

VI/2(Summer)/35

A Response to Jacobi's Rashi Article

Dr. Neil Rosenstein

1990

VI/2(Summer)/36

How I Learned that Rashi was My Ancestor

Rabbi Asher Bar-Zev

1990

VI/4(Winter)/

A Seventeenth-Century Luria Manuscript Based on an Earlier Manuscript

Dr. Neil Rosenstein

1991

VII/2(Summer)/19

Questions Luria Documentation

Reuben Weiser

1991

VII/3(Fall)/28

Question Origin of Surname Katz

Reuben Weiser

1991

VII/3(Fall)/28

Comments on Rosenstein's Luria Lineage

John Henry Richter

1991

VII/3(Fall)/47

More Books on Rabbinic Research

Avotaynu

1991

VII/4(Winter)/67

Rosenstein Responds to Critics

Dr. Neil Rosenstein

1992

VIII/1(Spring)/57

Can We Prove Descent From King David? (online)

David Einsiedler

1992

VIII/3(Fall)/29

Rashi's Descent from King David

Dr. Neil Rosenstein

1992

VIII/3(Fall)/31

From the Seed of Rashi

Laurence S. Tauber

1992

VIII/3(Fall)/32

Chabad-Lubavitch Literature as a Genealogical Source

Michoel Ronn

1992

VIII/3(Fall)/40

Expands on Chabad Article

David Einsiedler

1992

VIII/4(Winter)/66

The (Maternal) Descent of Rashi

Laurence S. Tauber

1993

IX/2(Summer)/3

2

 

David Einsiedler

1993

IX/2(Summer)/34

Reprint of Otsar Ha-Rabanim Available

Avotaynu

1994

X/1(Spring)/66

Prenumeranten as a Source
for Jewish Genealogists

Chaim Freedman

1994

X/2(Summer)

Spira and Luria Families Revisited

Dr. Neil Rosenstein

1994

X/4(Winter)/17

Documenting the Descendants of the Vilna Gaon

Esther Ramon

1995

XI/1(Spring)/47

]

The Reliability of Genealogical Research in Modern Rabbinic Literature (online)

Rabbi Meir Wunder

1995

XI/4(Winter)/31

Englard's Articles on Questions in Rabbinic Genealogy

Dr. Neil Rosenstein

1996

XII/1(Spring)/36

Questions Rosenstein's Article

Michoel Ronn

1996

XII/2(Summer)/66

Rappaport Family: A Response to Paul Jacobi 

Dr. Neil Rosenstein

1996

XII/3(Fall)/46

Chassidic Dynasties

Esther Ramon

1997

XIII/3(Fall)/49

Verifying Oral Traditions
A Case Study: The Gaon of Vilna

Chaim Freedman

1997

XIII/4(Winter)/

Book Review: Eliyahu's Branches:
The Descendants of the Vilna Gaon and His Family

Arthur Kurzweil

1997

XIII/4(Winter)/96

The Edelman Hoax and the Origins of Anglo-Jewish Aristocracy

Dr. Neil Rosenstein and Rabbi Dov Weber

1998

XIV/2(Summer)/25

An Approbation for Dr. Neil Rosenstein and Dov Weber

Rabbi Shlomo Englard

1998

XIV/3(Fall)/90

Sherwood "Forest" Through the Genealogical Trees

Dr. Neil Rosenstein

1998

XIV/4(Winter)/21

Will the Correct Pinchas Horowitz Please Stand Up?

Dr. Neil Rosenstein

1999

XV/2(Summer)/

Book Review: Avnei Zikaron

Bill Gladstone

1999

XV/4(Winter)/

Braude Beginnings

Dr. Neil Rosenstein

2000

XVI/3(Fall)/43

Documentation of the Besht Found in Magnate Archives

Carol Clapsaddle

2000

XVI/4(Winter)/90

A Method for Depicting Interconnected Rabbinical Families Simultaneously: The Jewish Historical Clock

Michael Honey

2001

XVII/3(Fall)/10

Book Review: Beit Rabbanan: Sources of Rabbinical Genealogy

Bill Gladstone

2002

XVIII/1(Spring)/65

Rabbinical Genealogies Prepared by Paul Jacobi

(no author listed)

2002

XVIII/2(Summer)/28

Genealogical Information in Rabbinical Texts: An Examination of Ohr Olam

Laurence Tauber

2002

XVIII/2(Summer)/43

.ראו גם

הבלוג של חיים פרידמן על משפחת הגאון מוילנה

תולדות ושורשים :בלוג על תולדות משפחות רבנים

  האתר של ניל רוזנשטיין חוקר שושלות משפחתיות

בלוג משפחתובלוגיה :בלוג לחקר תולדות משפחות

פורום שורשים משפחתיים ב"תפוז"

אתר האגודה הישראלית לגנאלוגיה

אתר העמותה לחקר המשפחה היהודית 

המרכז לגנאלוגיה יהודית של בית התפוצות

ניל רוזנשטיין  על משפחות של יהודים אירופיים

חיים פרידמן על מוצאו של הגאון מוילנה

עץ המשפחה של הגאון מוילנה

האם אפשר להוכיח מוצא מהמלך דוד

 חלק שני של המאמר

האם גם אתה צאצא של המלך דוד ?

 הייחוס מדוד המלך בויקיגניה

 הרב אבישי אלבוים משפחות המתייחסות לדוד המלך, שרשרת הדורות כרך י"ט, 3, 2005, החברה הגנאלוגית הישראלית

היחוס מרש"י

חיים פרידמן על צאצאים של רש"י

 הגנאלוגיה המוזרה של רש"י

 משפחת רש"י על פי פרידמן

שושלת של רש"

רשימות של שושלות יוחסין

האמינות של המחקר הגנאלוגי של שושלות רבנים

 שושלת רש"י הגר"א

 

רש"י ואני

הגולם ואני

מה קרה לחבר יוסף

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה 

הגאון מוילנה והמוסד

,כתב הצופן של אברהם וילנר 

שומר המורשת של הגאון מוילנה

מסעי החיפושים של אלעזר לנדה ואישתו בתיה בריינה :

גואל התנ"ך :על אליהו לנדא

פורץ דרך בורמה

המחשמל של מחוז הדרום :על צבי אשד

כנס צאצאי הגאון מוילנה ואחיו

 ועוד משפחות קשורות

תולדות שושלת סלנט

עץ המשפחה של רבי יוסף זונדל מסלנט

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט למשפחותיהם

שושלת משפחת וולפנזון :הרשימה הגנאלוגית

 

כנס צאצאי הגאון מוילנה ואחיו

לכל צאצאי הגאון מוילנה ואחיו ברחבי העולם:

הרב אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מוילנה, או בראשי תיבות "הגר"א " ( 1720-1797) נחשב לאחד מגדולי החכמים היהודיים באלף השנים האחרונות . הוא היה הרב המפורסם ביותר של ליטא. הגר"א נחשב לאחד מגדולי הפוסקים של היהדות לצד הרמב"ם.

 לזכרונו וללמדנותו יצאו מימדים מופלאים ממש. הוא עסק בכל תחום של היהדות והשאיר על כך רישומים שתלמידיו ערכו כספרים לאחר מותו.

 הגר"א היה גדול הן בהלכה והן בקבלה ועסק גם במדעים כמו גיאומטריה, אלגברה, גיאוגרפיה, דקדוק, ואפילו במוסיקה ,על מנת להעמיק את הבנתו של חוכמת היהדות.

 יש הטוענים שהוא זכר בעל פה כל ספר שהוא קרא אי פעם ויכול היה לצטט מכולם.

 כעת מתוכנן כנס של צאצאי הגר"א שיתקיים בעוד כשנה לערך.

 לגאון מוילנה יש אלפי צאצאים ברחבי העולם, בישראל, באירופה, באמריקה ובאוסטרליה ועוד.

 אנחנו מזמינים את כולם לכנס גדול שיתקיים בישראל בירושלים, העיר שאליה שאף הגר"א כל חייו להגיע.

 כל מי שמתעניין בהשתתפות בכנס הזה מוזמן להשאיר כאן הודעת ואנחנו ניצור עימו קשר.

 על החתום

מארגני כנס צאצאי הגר"א

אייר תשע"א / מאי 2011

כל מי שמתעניין מוזמן להיכנס לאתר בפייסבוק ולהגיב בו:

האתר בפייסבוק

http://www.facebook.com/pages/Convention-of-the-Descendants-of-the-Vilna-Gaon/211192625580923?sk=wa

ראו עוד פרטים על הגאון מוילנה כאן

הגאון מוילנה בויקיפדיה

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

חיים פרידמן על עץ המשפחה של הגאון מוילנה

חלק ב'

חלק ג'

חלק ד'

The Descendants of the Vilna Gaon and His Family Family tree 

Vilna Gaon Family Tree updates

 Biggest collection of Vilna Gaon links and initiative of global portal dedicated to Vilna  Gaon

Convention of the Descendants of the Vilna Gaon

תוכנית אלף השנים של הגאון מוילנה – בעד ונגד

 

האם יצר החכם היהודי המפורסם מהמאה ה18  הגאון מוילנה תוכנית עתיד שאמורה להימשך מאות שנים ?  תוכנית שצופה  מראש שורת מכשולים או משברים "השעות "  שישבשו את מהלכה  ושאמורה ולהביא לסיומה לעידן משיחי ?

האם תוכנית עתיד זאת שימשה כבסיס האידיאולוגי לעלייתם של תלמידי הגר"א לארץ ישראל בראשית המאה ה-19 שם הקימו בירושלים את "מוסד היסוד " המוסד הראשון האמור לשמש כבסיס הגלוי למימוש  ארוך הטווח  של תוכנית אלף השנים  ?

הדעות בעולם המחקר שונות מאוד בעניין זה.

אתר "יקום תרבות " מביא את הדיעות של שני חוקרים מובילים בתחום זה המתווכחים בנושא מזה שנים רבות.

פרופסור ישראל ברטל מביא את דעתו במאמר מקיף   הסוקר את הדעות המחקריות השונות על נושא עליית תלמידי הגאון מוילנה בראשית המאה ה-19 לארץ ישראל.שמכחיש את כל האפשרות של קיום תוכנית עתידנית כזאת וטוען  שעליית תלמידי הגר"א הייתה שגרתית באופייה וכל מטרתם הייתה להיקבר בארץ ישראל ותו לא.

ראו את המאמר כאן :

עלייה לצורכי קבורה בלבד !

 המאמר של ברטל חלק א'

המאמר של ברטל חלק ב'

ולעומתו  "יקום תרבות " מביא גם את את בר הפלוגתא של פרופסור ישראל ברטל, הצלע השניה במחלוקת ברטל-מורגנשטרן. מאמר התגובה של ד"ר אריה מורגנשטרן מציג דעה המנוגדת הסותרת את דעתו של ברטל. לדעת מורגנשטרן לעליית תלמידי הגר"א היו מטרות עתידניות מרחיקות לכת והוא טוען שהוא יכול להוכיח זאת .

ראו :

עלייה לצורך הגשמת תוכנית עתידנית !

הגאון מוילנה והגולם

  

הגאון מוילנה תמונת בית לנדא

 

 

  ביהדות ישנם כל מיני סיפורים על גלמים ,אנשים מלאכותיים ויוצריהם שהם תמיד רבנים וחכמים ידועים.
אולם במציאות ההיסטורית ידוע לנו רק על שני אנשים  ולא יותר (!)  שככל הנראה אכן ניסו ליצור גולם.
ומבין השניים האלו יש רק  אדם אחד שלגביו הדבר ידוע בודאות.
זהו הרב אליהו הגאון מוילנה ,ולהלן ניתוח של חוקר גרמני של הפרשה המוזרה של ניסיונו של הגאון מוילנה ליצור גולם.

היוצרים האמיתיים של הגולם

יש כל מיני סיפורים ביהדות  על כל מיני רבנים וחכמים  שיצרו אנשים מלאכותיים "גלמים "  אולם אלו תמיד פורסמו רק מאות שנים לאחר מותם.

בתלמוד הבבלי מסופר ועל שני חכמים מהמאה  השלישית לספירה   שיצרו עגל .הסופר יעקב אורלנד חיבר על פרשיה זאת פואמה מעניינת בשם "מעשה העגל".

 

בתלמוד הבבלי מסופר  על החכם רבא  בבל מהמאה הרביעית לספירה   שיצר אדם  ושלח אותו לידיד שפירק אותו לגורמים.

מה האמינות של סיפורים אלו היא ניחוש בלבד.  

 

על המשורר שלמה אבן גבירול  (10211058)שחי במאה ה-11 סופר שיצר גולם אישה מכאנית.  בסיפור שפורסם בידי יוסף שלמה דלמדיגו במאה ה-17.

המחזאית יוספה אבן ששון יצרה מחזה מעניין על פי סיפור זה שגם ש"י עגנון יצר לו גירסה משלו.

וגם אני כותב מאמר זה ,אלי אשד, כתבתי סיפור קומיקס על פרשיה זאת שאותה איירה קרן כ"ץ.

ראו גירסה עברית של הסיפור כאן :

וראו גירסה אנגלית שונה במקצת שלו כאן

שלמה אבן גבירול הושפע בכתביו מספר היצירה,אולם בשום מקום לא גילה עניין כלשהו בנושא הגלמים,שאינו קיים כמעט כלל אצל יהדות ספרד.

 גם על המשורר אברהם אבן עזרא (1092 או 10931164 או 1167),) מסופר שעסק ביצירת גולם בפירוש פסודו סעדיה גאון לספר היצירה מצרפת כנראה  מהמאה-13.בכתביו של אבן עזרא עצמו אין שום אינדיקציה שגילה איזה שהוא עניין בנושא יצירת גלמים אם כי עסק בספר היצירה. 

 על שמואל החסיד צאצא של משפחה של "בעלי שם " ( דהיינו עוסקים בכישוף או מה שנקרא כיום "קבלה מעשית "  ) משפחת קלונימוס  ,  שחי במאה  ה-12 סופר שיצר גולם כשומר ראש. אולם הסיפור הועלה על הכתב במאה ה-15.

בנו של שמואל,  יהודה  החסיד ,ותלמידו של יהודה  אלעזר מוורמס ,אכן עסקו בנושא הגולם בכתביהם אולם בשום מקום לא הזכירו ששמואל עסק ביצירה מעשית של גלמים.  

 על ישראל בעל שם טוב ( 1698-1760) מייסד החסידות  מסופר באגדה חסידית מאוחרת שיצר גולם .

 הגולם האחרון נוצר  על פי האגדה בסביבות 1800 בידי הרב דוד יפה מדוריצ'ין בפלך גרודנא  וגרם לשריפה בעיירה. והסיפור פורסם בדפוס כמה עשרות שנים לאחר מותו.

 לאחר גולם זה אין יותר סיפורים על רבנים מאוחרים יותר שיוצרים גלמים. כל הסיפורים בנושא התמקדו מכאן ואילך  בדמות של המהר"ל מפראג מהמאה ה-16 שהפך ליוצר הגולם "האולטימטיבי".  

כמעט כל האגדות  על יוצרים שונים של הגולם שקיימות ביהדות פורסמו בכתב מאות שנים לאחר מות היוצר המדובר ,וכמעט תמיד הנ"ל לא עסק ולא גילה שום עניין בנושא הגולם בכתביו הידועים.כך שזאת כמעט ודאות מוחלטת שהמדובר באגדות שאין להן שום קשר אמיתי לאיש המתואר בהן.

ישנם בהיסטוריה היהודית רק שני מקרים ידועים ולא יותר (!) של רב יהודי שסופר עליו שיצר גולם קרוב לזמנו בידי בני משפחתו או תלמידיו הקרובים.

עדות שהיא אמינה לעין ערוך יותר מזאת של סופרים אנונימיים שכתבו מאות שנים לאחר חיי הרב כפי שאירע כמעט בכל המקרים האחרים. 

 בשני המקרים הבודדים האלו ישנה סבירות במקרה אחד ,וודאות במקרה השני שהאיש המדובר אכן התעניין ועסק בנושא הגולם במציאות ולא רק באגדה.

 המהר"ל מפראג ,יוצר הגולם המפורסם ביותר באגדות אינו אחד מהשניים האלו. להיסטוריונים המודרניים ברור שלמהר"ל מפראג  ההיסטורי מהמאה ה-16 לא היה כל קשר וגם לא עניין מיוחד בנושא הגולם.

ספורים בדפוס על  המהר"ל והגולם  הופיעו  רק משנות השלושים של המאה ה-19  ( מאוחר יותר מ"פרנקנשטיין"   של מרי שלי  רומן על יצירה של אדם מלאכותי שהופיע ב-1818 )  אם כי ייתכן בהחלט שהם היו נפוצים בעל פה עוד קודם לכן מהמאה ה-18  ואולי לפני כן 

אבל זה לא סביר.

שני היוצרים  היחידים שכן עסקו ברצינות בגולם,   מעניין,  נקראו בשם אחד ,אליהו.

הראשון שבהם  הוא אליהו בעל שם  מחלם  ( נפטר 1583) שעליו  סופר בכתב יד משנות החמישים של המאה השבע עשרה כשמונים שנה לאחר פטירתו שעסק  ביצירת גולם.   

 גם נכדו  הרב צבי אשכנזי ונינו  הרב המפורסם יעקב עמדן ידעו מהמסורת המשפחתית  שהוא עסק ביצירת גולם והם דנו בכך ברצינות ובעמקות. הסיפור עליו  שככל הנראה התפרסם מאוד הופיע גם במקורות נוספים במאה ה-17 והתגלגל לבסוף לידי האחים גרים שפירסמו אותו ונראה שהוא שימש דרכם במקור השראה לפרנקנשטיין של מרי שלי.

 הסיפור שימש כבסיס לספר  שלם של חיים בלוך בגרמנית על אותו הגולם מהעיר חלם.  

יש סבירות שבמקרה הזה המדובר היה באדם שאכן עסק באיזו שהיא צורה בנושא "היצירה" ואחרת האגדות סביבו לא היו צומחות בצורה כזאת זמן קצר לאחר מותו ובקרב חוג משפחתו.בניגוד לרוב שאר יוצרי הגולם הוא לא התפרסם בגלל דברים אחרים,תחילה. 

 אבל זוהי סבירות בלבד ולא וודאות.

יוצר הגולם "האמיתי " השני הוא הרב אליהו בן זלמן "הגאון מוילנה " שסיפר לתלמידו הבכיר הרב חיים מוולוז'ין שהוא עסק ביצירתו של גולם. וזה הופך אותו לרב היחיד הידוע בתולדות היהדות שאישר שהוא עוסק ביצירת גולם.

והוא גם יוצר הגולם היחיד שעסק בפירוש לספר היצירה הספר שבעזרתו עוסקים ביצירת גלמים. הפירוש המפורט ביותר הקיים והחשוב והמוערך שבכולם.

כך שישנה סבירות גבוהה ביותר ,למעשה וודאות ,שאין לגבי שום רב אחר ,לגבי שום "יוצר גולם " אחר ,שהנושא אכן עניין והעסיק אותו.

מעניין גם שהתלמיד חיים מוולוז'ין כתב את הקטע שבו דן בנושא בשנת 1818,השנה שבה פירסמה הסופרת האנגליה הצעירה ,מרי שלי , את הספר "פרנקנשטיין , הרומן הראשון העוסק ביצירת אדם מלאכותי. ספר שכאמור קיבל כנראה השראה מסיפור על יוצר הגולם הקודם ,אליהו בעל שם מחלם.

 לא סביר שחיים מוולוז'ין שמע את שמעו של הספר שפורסם באנגליה הרחוקה. אבל צירוף המקרים עדיין מעניין.

 ב-1927 כתב הסופר הגרמני הנס לודויג הלד( 1885-1954)  על פרשת הגולם של הגאון מוילנה בספר  גרמני שכתב על נושא הגולם. הנס  לודויג הלד שעסק רבות בנושאים יהודיים כתב גם ספר על אגדות התלמוד ובנושא הגולם היה לו עניין מיוחד ומוקדם,והוא כתב את הספר העיוני הראשון בנושא זה .   

גרשום שלום שהיכיר את ספרו ואת הפרק המובא כאן תיאר אותו כ"מעמיק אבל לא מסתבר ".

 

 לדעת גיורא לשם המתרגם המדובר" בתערובת של טיעון פלפולי יהודי
עם ניצנים של פסיכואנליזה מודרנית, לא נוסח פרויד ממש
,
אלא נוסח יונג."

 

אז הנה לפניכם סקירה מעמיקה על פרשת יצירת הגולם בידי הגאון מוילנה מאמר שהוא מבוא לסדרה שתופיע באתר זה  בקרוב על ספר היצירה לרגל פרסום הפירוש של הגאון מוילנה לספר היצירה

.סדרה שתכלול  פרסום בכורה עולמי של מאמרים בנושא של חוקר הקבלה הבכיר  וחתן פרס ישראל  הפרופסור יוסף דן ,של חוקר הפילוסופיה היהודית ירון ליבוביץ' ושל בעל האתר.  

  

רוח הרפאים של הגולם

חקירה ודרישה במיסטיקה יהודית

עם סקירה מיוחדת על

טבע ברייתו  של הכפיל

מאת הנס לודויג הלד

תרגום

גיורא לשם

 

 

הוויתו של הכפיל

 

 

"..ובספר יצירה הייתה משנתו סדורה לו מימי ילדותו בגירסה ברורה ובעמקות נוראה ,כי היצעתי לפניו עשרה שיטות בנוסחאות מוחלפות בספר יצירה .

ואמר לי הגר"א  גרסתו הברורה כגרסת האר"י ז"ל ,רק דבר אחד הוסיף מה שנשתבש גירסת האר"י ז"ל בדפוס.
"אמרתי לו :

"מעתה הלא אינו דבר גדול ופלא כל כך לברוא גולם."

 השיב כי :

 "באמת פעם אחת התחלתי לברוא גולם,ובעודי באמצע עשייתי חלף ועבר תמונה אחת על ראשי,והפסקתיו מלעשותו עוד  כי אמרתי מסתמא מן השמים מנעוני לפי רכות שני אז" .

.ושאלתיו בן כמה היה אז.

והשיב שהיה קודם י"ג שנה.

חיים מוולוז'ין 
 מתוך ההקדמה ל"ספרא דצניעותא : ממנו יתד ממנו פנה לאדרא רבאולאדרא זוטא ויסוד מוסד מוסד לכל דברי הזוהר הקדוש.. / ועתה הרחיב ה' לנו ביאור רחב על כל ענין וענין מראשית ספרא דנא ועד תומו. הכינה…גאון עוזנו…מהו' אליהו מווילנא עם הקדמה ארוכה מר' חיים וואלאזין  וווילנא הוראדנא : מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תק"פ 1819. .

 

 

"ואני שמעתי בעל פה שהייתה זאת תמונת תרנגול גבר, …ובאה זו התמונת גבר שהוא המלאך גבריאל אשר קסת הסופר במתניו ממונה על הדין ,לרמוז לו על  העונש ח"ו לרכות שניו.

ובפרט בעניין זה ראוי ביותר לגבריאל שידוע שהוא עם מספר האותיות  גליא רזיה לרמוז הקפידה על הדין. ..

( עליות אליהו אות י"ח בשם רבי דוד לוריא הרד"ל )

 

"והנה סיבת בריאת הגולם שרצה לברוא הגר"א :

נראה שהגאון למד סוגיית צירופי השמות ותוך כדי לימודו בחן על ידי בריאה זו ,ולא שעשה סתם מעשה של בריאה ,…וייתכן שהיה רבינו מתעסק ביסודות השמות וסדר כוונתם בבירור שיטה הנכונה וגירסת הספר יצירה ומתוך בירור הסוגיה בא לבדיקה ולבחינה לסידור השמות הראוי.

( ספר יצירה עם ביאור הגר"א ע' י' –יא )

 

 

…עוד בילדותו החל רבנו הגר"א לעסוק בלימוד תורת הנסתר ,אחרי שהש"ס ופוסקים וכו' היו שגורים אצלו כנודע .ומאז כבר עסק בעמקות נפלאה בגילוי רמזי התורה כאמור לעיל .בעודנו נער בן י"ד שנה בערך קבל הרבה בתורת הנסתר גם מאת גדולי קהילתנו בשקלאוו שארי אביו אב זקננו הרש"ז בה"ר צבי…במיוחד התעסק הרבה בסוד צרופיי  אותיות ובחכמת היצירה .וכפי ששמענו מפי קדשו,גם כוונתו בזה היה ככדי להשיג ולדעת איך ליצור כח גולמי בע"ח –להכריע בו את הס"מ בשערי ירושלים ולשם כך התחיל עוד בילדותו לעשות ניסיון נורא ביצירת גולם כנודע.

( קטע מ"קול התור " פרק 3 ע' 95 במהדורת 1994)

"ומה שהובא שכוונתו של הגר"א ביצירת הגולם הייתה  בזה להכריע את הס"מ בשערי ירושלם אינו אלא דמיון. ( ספר יצירה עם פירוש הגר"א ע' יג )

"ובעניין עשיית הגולם דמאתה אינו דבר גדול כך כך דהטעם לקלות הדבר הוא ההכרעה כגירסת האר"ז"ל והגר"א ויש להסתפק בביאור הדבר אם הוא מפני שיש חילוק בין גרסה זאת לשאר הגירסאות,שלגרסה זאת הא פעולה קלה בהשוואה  לגרסאות האחרות הוא פעולה קשה או שאיו זו כוונתו ורק כוונתו דשכיון שיש עשרה גרסאות בו כל גרס היא עם  פרטים שונים מגרסאות אחרות ונמצא דמספר הגרסאות האפשרויות בנוסח ספר יצירה הוא מרובה מאוד דבריבוי הפרטים שחלוקים גירסה מגירסה ונכפל מספר האפשרויות בהרבה יותר מעשר וזה גורם הקושי לעשות גולם. 

 ואיך שיבוא לעשות שמה אינו האופן הנכון ואם יבוא לעשות ככל האופנים הוא מגיע למספר עצום של אופנים שקשה מאוד לעשות ככולם. ( כגון עם יש פרט א' שבו עשרה שיטות ועוד שפרט שני שבו יש עשרה שיטות לעשות בכל האופנים העולים משני פרטים אלו כבר הוא מאה אופנים .וכיוון שיש הכרעה בגירסה אחת של הגר"א ממילא נקל לעשות גולם.

מתוך ספר היצירה השלם עם פירוש הגר"א.  

לחץ לסגירה

ידוע שחרף כל השיטות של היצירה , בריאה ספונטנית ובלתי-צפויה של גולם היא מעבר לגבולות ההכרה, אולם האפשרות להשמיד את הגולם מעניקה לאדם שלווה מיסטית ואף אינה גורעת מן התחושה שבריאת גולם אינה מצמצמת את האמונה באל.

אני חוזר על ההשקפה המיוחדת של היהדות בימי-הביניים המאוחרים, הנוגעת במאגיה, ובעיקר על הדברים האמורים בקבלה. אני גם מבקש לציין מקרה של הצלחה בבריאה ספונטנית של גולם (אף כי אין לה דוגמא) כדי להבין את אי-בטחונו של בוראו המופתע, כדי שהקורא יבין את דברי,הנה דוגמה ממה  שסיפר רבי אליהו מווילנה במלים ספורות לתלמידו, הגאון רבנו חיים המפורסם [ר' חיים מוולוז'ין, בעל "נפש חיה" – ג"ל] על נסיונו לברוא גולם.

אנחנו מוצאים בעמוד 4 של ההקדמה לספר "ספרא דצניעותא" הערה על רבי חיים, שלפיה אמר לו הגר"א: "וב'ספר היצירה' התבהר לי כיצד ללמוד ולהעמיק. וכאשר העליתי לפניו עניין ב'ספר היצירה' שיש לו עשרה פירושים שונים, דרש באוזני את פירושו שדמה לזה של האר"י. אולם בעניין אחד היה פירושו של האר"י שונה במלה אחת, באשר היתה בה טעות דפוס. כאשר שאלתי אותו, אם אין זה עניין גדול ומופלא לברוא גולם, השיב: כעובדה, התחלתי פעם לברוא גולם, אך כאשר הייתי בעיצומה של השלמתו, חלף מעל לראשי צלם-דמות ובשל כך חדלתי מהמשך השלמתו מכיוון שחשבתי שיתכן שמן השמיים רצו למנוע ממני את בריאתו, ובאשר הייתי צעיר באותו הזמן השיב לי [הגר"א] שהוא, בשעתו, עדיין לא היה בגיל 13."

תיאורו של רבי אליהו נראה לי, לאחר הרהורים רבים, כדבר שאי-אפשר לבטל את משמעותו, אף בלא חקירה ודרישה בסודות שב"ספר היצירה", מאחר שהבסיס לסיפור על בריאת  הגולם נראה טבעי כשלעצמו. בהערה אחת בסיפורנו, שיש לה משמעות מרחיקת לכת, אנחנו למדים לדעת שבתקופתו היה שפע גירסאות ל"ספר היצירה". רבנו חיים עצמו מנה באוזני רבו עשרה  פירושים ל"ספר היצירה". אך רק פרשנותו של יצחק לוריא הדגול מוזכרת באופן חריג כבהירה ונגישה בנקל, למרות שגיאת הדפוס. ומ"ספר היצירה", ובתשובתו של הגר"א, כפי שניתן להבין בנקל מבין השיטין של דברי תלמידו, נהיר גם סיפור בריאת הגולם. (על כן ברור שסיפור הבריאה של הגולם יחודי לגירסתו של הגר"א ל"ספר היצירה" לפי סיפורו של ר' חיים, ואין זה שייר פרשני כלשהו לגירסת האר"י.) על-פי הדעה הזאת של תלמידו של הגר"א, באשר לאופני הפרשנות של "ספר היצירה", שבריאתו של הגולם היא עניין שב"פשטות", לפחות מן הבחינה שאיזכר אותה, ברור שהגר"א, באופן ישיר או ברמז ברור, אכן החל אי-פעם בעבר בבריאתו של גולם. כיצד ובמה החלה הבריאה לא נאמר אפילו במלה אחת, אף כי אנחנו למדים על הכוונה, אך באמצע תהליך הבריאה הופיע לעיני המורה צלם-דמות (gestalt), שהיה, לתחושתו של המורה, צלם-דמות של הזהרה מן השמיים.

הגר"א עצמו האמין בצלם-דמות שמיימי; אך אני סבור שהוא האמין כי יתכן שהשמיים מתירים לו לברוא רוח-רפאים ככפל דמות. למקרה שצלם-הדמות הוא הזייה (או מראית עין של הטעייה, מעין הסתר פרצוף, חוויות שחלחלו במוחו מחמת הגירוי שבמעשה הבריאה עצמו) שהשרתה עליו נוכחות בלתי-מציאותית. לפיכך מתעוררת שאלה מדוע התמונה הזאת, הדומה למאה חזיונות הזהרה החולפים כל העת במוח, חסרת קול (ובמושגים אנושיים, אף חסרת משמעות ובסיס), חלפה במוחו של הגר"א והטביעה בו את חותמה. בלא ספק הייתה מובנת יותר לוּ לבשה צורה של מחווה או הייתה מבוטאת במלים.

עיקרו של דבר במקרה הזה הוא, שצלם-הדמות המפוקפק הזה קיבל צורה של מופע ספונטני ובלתי הכרתי הדומה למעין כפילות הכרתית, מעין כפל דמות.

הדבר חסר החיים לכאורה הנמצא בטראנס (היכולת לראות את עצמך-מתוך-עצמך) נראה ונבחן בתופעות רבות. גם ההשקפה שהכפיל העצמי הוא סימן מקדים למחלה או למוות היא הוכחה שמדובר בהזהרה, ומוכרת לנו היטב ככזו. מן התיאור של הגר"א מותר לנו להסיק, כי הפתאומיות של מופע צלם-הדמות החדירה בו בתחילה פחד, שכן בגילו הצעיר עדיין התקיימה בו ההכרה שקיימת אפשרות של כפילות נפשית, ועל כן היתה לנגד עיניו ההשערה שאפשר לברוא גולם. אולם השפעתו הסתומה של צלם-הדמות, שהיתה נעלה מהבנתו, העניקה לו את ההכרה שקיימת משמעות כלשהי הרוחפת מעל לראשו  בכל רגע שבו נתבעת הכרעה של ממש.

ההסבר להתנסותו של הגר"א – שעובדת ראייתו של עצמו-מתוך-עצמו – נראה לי לא מוקשה יותר מן התיאור שהבחין בהזהרה התלויה לו מעל לראשו. לי נראה סביר, על-פי תולדות חייו בבגרותו, כי הגר"א הבין כבר בצעירותו את התופעה, ועל כן ידע שגם תלמידו יבין אותה, וכי, כמותו, לא יהיה צעיר מכדי להתנסות בה.

יתכן שקוראי יחשבו שמה שאני מתאר כאן הוא מעין התפצלות (סכיזופרניה) גופנית-נפשית של הגר"א, אולם אני טוען שאין זה כך. תיאורו של הגר"א שהניסיון לברוא גולם קסום צפנה בחובה את ההזהרה שהתגלמה בצורת צלם-דמות, שכן, מכל מקום, בריאת גולם ככפיל היא אמונה עממית מקובלת, שכן היא נרמזת אפילו במשנתו של האר"י.

לפיכך מתעוררת הסוגייה באיזה אופן ראה הגר"א את הכפיל הנפשי, האם בהכרתו או בתת-הכרתו, או שמא בהתפצלותם. מכל מקום, די היה בהבחנה בכפילות הזאת, בהופעתה כצלם-דמות, כדי שיחדל  לברוא את הגולם.

ראו גם

הגולם מתעורר לתחייה בעיר פראג :כתבה של הניו יורק טיימס

gara picture by dickstein

הגאון מוילנה.ציור מאת אשר דיקשטיין. "הארץ שלנו 1965

  •  

     

 

גואל התנ"ך

 

 

 

אליהו לנדא.ציור מימי זקנתו.

 

השבוע התקיים כנס של האגודה הגניאולוגית הישראלית  שבו נתתי את הרצאת הסיום בנושא  של תולדות הגיניאלוגיה. .

ולרגל הכנס אני מפרסם באתר רשימה על האב של סבתי  אליהו לנדא גינאלוג ואבי המחקר הגנאולוגי של המשפחה המתועדת ביותר בעולם האשכנזי שושלת הגר"א.
במשך למעלה מחמישים שנה היה הרב אליהו  יצחק לנדה הדמות המרכזית בכל מה שהיה קשור להפצת מורשת החכם היהודי המפורסם מהמאה ה-18  הגאון מווילונה ותורתו בעולם היהודי.   כמו"ל ומדפיס ספריו של הגאון מווילונה בני משפחתו ותלמידיו . .

ולמעשה ראה את עצמו כאחראי עלי אדמות על מורשת הגאון מווילונה.

וכתוצאה זכה אליהו לנדה  לכינוי המפורסם   "נכד הג"א"
וחוץ זה פעל ליצירת מהדורה דפוס ארץ ישראלית ראשונה של התנ"ך ערוכה ומוגהת כולה בידי יהודי במקום שבו נוצר . 
וכתוצאה זכה אליהו לנדה לעוד כינוי מפורסם "גואל התנ"ך ". 

 

 

 

הוא היה מאותם האצילים המהלכים בצידי הדרכים מהלך תמיד כפוף שקוע בהרהורים ".
ישראל בן זאב .
"הייתה לי הזכות והעונג לבלות במחיצתו שעות מרובות שהסבו לי קורת רוח ,להקשיב לשיחותיו ואמרותיו השנונות .והיו לו רעיונות מקוריים משלו שהיה רגיל להשמיעם באזני ,בבית הכנסת "בני ציון " בשכונת מונטיפיורי ,בו היה רגיל מפעם בפעם להתפלל ניכר למדי העדר מקומו ,ולאחר התפילה,איננו שומעים יותר את נועם דבריו על גדולי ישראל ותורתם.
( יעקב רימון )

 

אליהו לנדה.

בן נינו של הג"א

 

 

הרב אליהו לנדא.שנות העשרים.

 

אליכן לנדה היה בן נינו של הגאון מווילונה ,  מאבות הגנאולוגיה היהודית האיש שהחל בחקר המפורט של תולדות משפחת הג"א . וחוץ מזה היה אספן ספרים וכתבי יד ענק ,והאדם שהוציא לאור את התנ"ך במהדורה ארץ ישראלית. 

 

 

  

הגאון מווילונה.תמונה שהייתה חביבה במיוחד  על אליהו לנדה.

סטטיסטיקה

הודות למחקרים הגנאלוגיים המפורטים  של חיים פרידמן וניל רוזנשטיין על משפחתו וצאצאיו של הגר"א אפשר שחזר את הסדר המדוייק שלהולדת הצאצאים  במשפחה.

אליהו יצחק  לנדא  היה בנו החמישי של אלעזר לנדא ובנו היחיד מאישתו השנייה בתיה בריינה ,   אלעזר היה מצידו   בנו השני של יעקב משה לנדא שהיה בנו הבכור שלאברהם וילנר שהיה ילדו השביעי של הגאון מוילנה שמצידו היה הילד הראשון של שלמה זלמן קרמר מוילנה..

הוא נולד בכד' תמוז תרל"ג 1873 לאביו אלעזר ולאימו בתיה בריינה בת הרב זאב וולפינזון בנו של אברהם הדיין משקלוב .הם היו יוצאי חלציו של רבי סעדיה משקלוב מתלמידיו של הגר"א ומראשוני העולים האשכנזים הפרושים .

אימו בתיה בריינה הייתה אלמנה מבעלה הראשון עם בת בשם רחל , היא הייתה אישה יודעת תורה ושוקדת על קיום המצוות .

 

עמוד מספר "תוספת מעשה רב " שהעתיק וערך אלעזר לנדא והוציא לאור אליהו לנדא.


אביו אלעזר לנדא  דור רביעי לגר"א שעלה ארצה בהיותו בן למעלה מ50 לקיים את צוואת הגאון לצאצאיו לעלות לארץ הקודש. הוא  היה מלומד ידוע אבל בצניעותו נמנע להתערב במאבקים הפנימיים של ירושלים . הוא קבע שיש לחזק את הישוב בראש ובראשונה על ידי לימוד ומבניית מוסדות חינוך. והוא היה אהוב מאוד על רבים שלהם עזר בסתר . לנדא מספר "בליל מוצאי יום הכיפור תרל"ג פתאום בהיותו בבית ש"ב הרב נתן גרינגארט על סעודת מצווה נחלה וביום ב' תמוז תרל"ג נולדתי ונשארתי עולל ויונק על שדי אמי כבן שלושה חודשים כשלוקח עטרת ראש אבי המנוח ( לפי גרסה אחרת אביו נפטר כשהיה בן שבעה חודשים .א.א. ) . ואמי מורתי לא נישאה יותר לאיש ובתתה שנותיה ביגון ובאנחה ובעמל רב כגדלה אותי על ברכי התורה.

אלעזר נפטר ביום א' באדר תרל"ד 18.2 1874
ביום מותו התאבלו עליו כל תושבי ירושלים בעיר הוכרז על יום ביטול מלאכה כללי ,כל החנויות נסגרו ,וכל תושבי העיר השתתפו בהלווייתו ונאמרו עליו הרבה דברי הספד ושבח . 
 
אלמנתו של אלעזר בתיה בריינה שלא נישאה יותר התגלתה כ"אשת חייל " אמיתית ".

בעלה אלעזר הנחה אותה בחייו הודות מקומות המצאם של ספרי וכתבי היד של הגר"א ובני משפחתו שהיו בחזקתו בחו"ל ולא היגיעו עימו לארץ וגם כמה כתבי יד חשובים וסודיים ביותר של הגר"א ובני משפחתו מהדורות הקודמים עד ל"חבר יוסף" במאה ה16 שלא היו בחזקתו ומן הראוי היה שיחזרו להיות ברשות המשפחה. לאחר מותו של אלעזר היו חייה של בתיה בריינה ולעתיד חיי בנה קודש לשימור ולהפצת כתביהם של הגר"א ובני משפחתו.

 אלמנתו בתיה בריינה יצאה למסע בעיר סלונים בבלארוס של היום  מקום הולדתו של בעלה ובוילנה ואספה את כל ספרי הגר"א ,כתבי היד ,תלמודים וספרים שעליהם כתב דברי פרשנות .וגם אמצעים לעזור אחר כך בהדפסתם ובהוצאתם לאור שנעשו לעתיד  בידי בנה אליהו לנדא בירושלים.  
עם שובה רכשה וקנתה בכספה הפרטי חלקת אדמה בת שלושה דונם טורקיים בהר הזיתים ששם נקברה
את המשימה שלקחה הסבתה על עצמה המשיך בנה אליהו לנדא שראה את עצמו כל חייו כבעל "המורשת הרוחנית" של הגר"א וכמי שעליו מוטלת האחריות לחזור ולהפיץ את כתבי הגר"א ברבים. וכך הקדיש את חייו.במשך יותר מחמישים שנה הערך הדפיס והוציא לאור ספרים שונים של הגר"א של בני משפחתו וצאצאיו ושלתלמידו.

 

 

החותמת של זאב וולפינזון סבו של אליהו לנדא

אליהו שהתייתם מאביו בגיל שלושה (ולפי גרסה אחרת שבעה ) חודשים גדל בבית סבו מצד אימוזאב וולף וולפינזון  ברחוב חברון בעיר העתיקה של ירושלים.

 שם שימש זאב כראש כולל . והסב שימש למעשה על תקן של אביו של אליהו .( כפי שעשה שנים קודם לכן עם אחיו הצעיר מאם אחרת יהושע כאשר אביהם נפטר בילדותו של יהושע )
מסבו ינק אליהו את הרבגוניות המתמדת של חייו ,למדנות מופלאה עם עסקנות ציבורית פורייה ועמל כפיים כמדפיס . היה זה מזאב המגיה הראשון של המדפיס הראשון בארץי שראל  ישראל ב"ק שממנו למד את האהבה לספר ,להדפסת ספרים לחקירת ספרים ולשמירתם מכל משמר.

בילדותו היה אליהו נובר ללא הרף באספי כתבי היד והספרים המודפסים /של זאב שאותם אסף בערים ובארצות שונות במהלך מסעותיו המרובים של זאב ותוך כדי החיטוטים גילה שם בין השאר כתב יד של אבי סבו אברהם וולפנזון והחליט שיום יבוא ויוציא את כתב היד לאור . משימה שאותה השלים רק בימיו האחרונים. מזאב רכש גם את חיבת האספנות בארכיונו של רבי זאב נמצאה ספריה עשירה בכתבי יד שאסף בעצמו אגב נסיעותיו המרובות בארצות המזרח הקרובות והרחוקות רוסיה ואוסטריה וכו'. ספריה זאת עברה לרשות אליהו לנדא ובמשך חמישים השנה הבאות הוציא כתבי יד שונים ממנה לאור . .
אוספו הפרטי הענק הפך לספרייה ראשונה מסוגה לספרי קודש בשם "בית מדרש אליהו " ואחר כך נמסרו הספרים וכתבי היד לספריית "מרכז הרב " של הרב קוק ידידו של לנדא.

בתה של בתיה הייתה רחל שהתייתמה מאביה אברהם בנימין דיסקין בגיל חמש גדלה אצל אימה אצל אביה החורג אלעזר ואצל  סבה זאב. הם מן הסתם לא חיו ברווחה רבה מאחר שלפי המסורת המשפחתית סבה זאב וולפנזון השתמש בכסף הנדוניה שלה כדי לרכוש את חלקת הקבורה של האשכנזים בהר הזיתים.  
רחל יפת התואר כמו אימה נשאה בגיל 17 לאברך רבי שלמה הכהן מפרעסבורג . היא  ילדה לבעלה שתי בנות שמתו בקטנותן . היא התאלמנה ממנו ומאנה להינחם וישבה אלמנה במבחר שנותיה ומאז חיה שנים רבות כאלמנה חיים של "ייסורי הגוף והנפש במידה מרובה עוני ומחסור ,רעב וכפן רוב שנותיה בנהי בכי תמרורים עד ימי זקנותה שמצאה מנוחה ושלום במושב זקנים וזקנות הכללי שהגו עמה בטובה עין וברחמים עד שהלכה למנוחת עולמים ונפטרה ללא ילדים ב-1933 ונקברה בהר הזיתים.

 

אליהו לנדא בצעירותו.

.
הוא למד בחדר ובישיבות "עץ חיים " אוהל תורה ו"תורת חיים "עם תלמידים שונים שהפכו לידידיו כמו חיים מיכל מיכלין לעתיד רב ועסקן ופובליציסט ידוע בירושלים.

.בעת למודו ב"עץ חיים " התגלה בו כשרון לעסקנות שירש מן הסתם מסבו השתתף ביסוד חברה לגמילות חסדים "עושי חסד".

 

 

 

ההזמנה לחתונתם של אליהו ואסתר לנדא,ירושלים 1890.

 

 

 

הרב משה בן מוני זילברמן.חותנו של אליהו לנדא.

 

 

 

אסתר זילברמן,אישתו של אליהו לנדא.

 

בשנת 1890 תר"ן נשא אליהו לאישה את אסתר בת רבי משה בן שמואל מוני זילברמן.  שניהם האב והסב  היו מהמלמדים המפורסמים בתלמוד התורה "עץ החיים ". מוני זילברמן היה גם עסקן ציבורי ידוע בועד הכללי וממנהיגי העדה האשכנזית בירושלים .

 

המכתב המוזר 

.

 

 

מצבו הכספי של אליהו ושל בני משפחתו  היה  אז גרוע  ביותר כפי שמעיד לכאורה מכתב זה שהוצע לאחרונה למכירה במכירה פומבית .
 זהו מכתבו של ר' חיים יעקב שפירא שאמור להיות משנת  תרנ"ה, 1895. אודות סיוע לאלמנתו של אלעזר לנדא.אימו של אליהו . 
והטקסטא שלו הוא זה :
באשר האשה מרת בעשה בריינא אלמנתו הרב ר' אלעזר בנו של הרב הגאון מורנו יעקב משה נכד הגאון החסיד מווילנא זצ"ל_ נסעה מפה בקיץ העבר מגודל הדחק אשר לה ולבנה יחידה, ובקשה חתמ_ בבקשה עבורה בת__ ח"י ק"ק של אשכנזים מפה עיר הקודש תבנה ותכונן וכעת בקשה ממני לכתוב כתב בקשה עבור האישה החשובה הנ"ל, _ אמנם שהוא למותר באשר יש בידה מכתבים מאיזה רבנים פה, אף על פי כן להפצרתי אנשים המכירים אותה באתי גם כן להודיע לרבנים הצדיקים … שמצווה רבה היא להיות לעזר להאשה החשובה שלא תסבול היא ובנה מצוקת העוני הצבור נקרא לרחם מן השמים על כל המרחם עלינו ויתקשר ברוב ___ ובאתי על החתום יום ד' ב אדר ___ תרנ"ה
הרב
חיים יעקב שפירא ירושלים עיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו.

מכתב בקשת העזרה הנ"ל הוצע לאחרונה למכירה פומבית מודרנית במחיר התחלתי של 400 דולאר ומצופה שאפשר למכרו גם ב-700 דולאר , סכום שמן הסתם יכול היה לסייע רבות לאם ובנה בירושלים של המאה ה-19 .
עם המכתב הוא אכן משנת תרנ"ה   1895  אני מוצא זאת כמוזר ביותר.
בשלב זה כבר היה אליהו  אדם  מבוגר נשוי ופעיל ביזמות ציבוריות ועיסקיות שונות..

לא ייתכן שבשנת תרנ"ה היו מציגים אותו כפי שהוא הוצג במכתב כילד קטן.
ככל הנראה המכתב מתוארך בצורה שגויה והוא לפחות 10 או 15 או 20 שנים ישן יותר.

 כפי שהוא עכשיו המכתב הוא בגדר תעלומה.

 

 

חותם כולל "סלונים".

בשנים הללו אליהו לנדא הקים בירושלים את "כולל סלונים "לפרושים בני העיר סלונים שביולורוסיה ( העיר שממנה היגיע אביו אלעזר לנדא  ) שקיבל ואירגן תרומות מהיהודים מעבר לים ושימש כמנהלו וכמזכירו ועמד בראשו ועד שאירגן איחוד של כל הכוללים בירושלים ב"ועד קהלי כנסת ישראל ".  הוא שימש גם כשליח הכולל למטירות איסוף כספים בחו"ל.

 

 

 

 

 

  

מכתב מכולל סלונים לקהילות בחו"ל המודיע על שליחתו של אליהו לנדא כשליח.ראשית המאה העשרים.

 

אליהו לנדא.  

הוא היה במשך שנים המזכיר והמנהל של כולל בהשתדלותו נקנתה לטובת עניי הכולל החצר בת עשר הדירות שבשכונת בית ישראל .

 

 

 

מכתב מהרבנות בקשר לפרדס של אליהו לנדא.

 

 במקביל הוא עסק' במסחר שוב בהמשך לפעילויות סבו זאב . הוא עסק במסחר האתרוגים בעיקר בחו"ל וגם ניהל פרדסי אתרוגים ועיבודם בפתח תקווה והיה חבר בקבוצה הראשונה של משה יואל סלומון ,ממייסדי פתח תקווה .לבסוף מכר את חלקתו לשם מימון נסיעותיו בחו"ל .  ( 150 דונם ב1903 ). אבל הוא המשיך לעסוק בתחום הפרדסים כפי שמראה הודעת הרבנות הראשית למעלה.

 

 

במקביל לפעילות האירגונית עסקנית ושל סחר האתרוגים החל לעסוק בתחום האהוב עליו מכל בסחר ספרים .הוא עצמו המשיך במסורת של סבו ואסף ספרים . הוא היה בעליהם של שתי חנויות ספרים בשם "ירושלמי "אחת בעיר העתיקה והשנייה במאה שערים .
רבים מתושבי ירושלים היו באים לעיין בספרי הקודש המרובים שלנדא ריכז בביתו. באוסף של ספרי קודש מהגדולים בעיר . לשם מימון נסיעותיו המרובות בחו"ל לצרכי מחקריו וחיפושי ספרים וכתבי יד נדירים.
ותוך כמה שנים חל שינוי דרמטי בחייו הודות ליוזמה חדשה שלו .

בית מדרש הגר"א

 

אליהו לנדה

 

חותמת בית המדרש אליהו " הוקם בידי אליהו לנדא.

 

בשנת תרנ"ח 1897 עם מלאת מאה שנים לפטירת הגר"א החל אליהו לפעול בירושלים לייסד לזכרו את "בית מדרש אליהו .
שנת 1897 הייתה שנה של פעולות שונות לזכרו של הגרא ברחבי העולם היהודי . נערכו אז אירועים שונים במקומות שונים בעולם היהודי לזכר הגר"א ,נדפסו אז מחדש ספרים שונים שלו. ובין השאר אז נחשף מכתב הסתרים המפורסם של אברהם וילנר אבי סבו של אליהו לנדא שגם אליהו לנדא ישב עליו רבות בניסיון לפענחו .  
ובנתיים עלה בדעתו הרעיון לבנות ספריה ענקית ובית מדרש שיוקדשו לחלוטין לתורת הגר"א .

הרעיון המקורי לא היה של אליהו  אלא  של המקובל רבי יצחק כהנה שכל חייו עסק בתורת הגר"א ופיענוח צפונותיה ופירסם על כך שלושה כרכים בשם "תולדות יצחק " שהוציא לאור בירושלים. באחרון ספריו שיצא לאור בשנת תרמ"ד חשף תוכנית מפורטת שההל הקים בעיר הקודש בית מדרש מיוחד לתלמידי חכמים מופלגים אשר יד להם בתורת הגר"א שישבו ויהגו תדיר בחיבוריו שבתורת הנסתר ויעסקו בהוצאת כתביו.

כן יקבלו על עצמם לעסוק בכל יום בספרי הגר"א ולקיים את מנהגיו.

מן הסתם לנגד עיניו של כהנה עמד המודל של ישיבת המקובלים "בית אל "ששם עסקו מזה שנים רבות בתורתו הקבלית של האר"י.
את התוכנית הזאת הוציא אליהו לנדא לפועל בשנת 1898 .

 

 

".בקול קורא שפירסמו רבני ירושלים ובהם יוסף חיים זוננפלד ועוד שניים מחכמי ירושלים הם תיארו את המפעל כך :
"רעיון כביר ונשגב ,להקים בית מדרש אליחו ,זכרון קדוש על שמו,בו יאצרו כל ספרי קודש ,הראשונים והאחרונים שבכל דור ודור עד היום הזה…שיהיה בית ועד לחכמים,להרים קרן התורה למעלה ראש,ובמפעלנו זהעל ידי ריבוי הסופרים ולומדיהם,רשום תמונת מר"ן גר"א ז"ל האמיתית לעד".
הרב יוסף חיים זוננפלד שראה במקום מטרה קדושה השתתף בעצמו בנשיאת בעול והפעי ל אחרים למימוש התוכנית וכתב מכתב אל נפתלי הירץ הלוי אב בית דין יפו "מהראוי להשתדל בזה, לעשות זכרון עולם לשם תפארת רבן של ישראל וזכרו לא יסוף נצח ,ומי יחוש לכבודו של החסיד זי"ע השוקד על תורתו וכתבי יד קדשו יומם ולילה ".

 

אליהו לנדא הוסיף למדרש אליהו משימה נוספת בדמות ספריה תורנית לכל ספרי הקודש ובה מחלקה מיוחדת לספרי הגר"א ותלמידיו . כולל כתבי יד שלא ראו אור בדפוס. אלא שהוא שינה את התוכנית של כהנה שביקש לעצב את המקום כבית מדרש ללימודי קבלה בלבד ואילו לנדא העדיף מקום שבו כל אחד יכול ללמוד ולהגות בתורה. שם אפשר היה למצוא את כל ספריו המודפסים של הגר"א וכתבי יד רבים שלו וגם ספרים שונים שלו שעליהם כתב הגר"א בכתב ידו הערות ופירושים שם נאספו ספרים וכתבי יד יקרי ערך ומציאות בכל ענפי התורה על הגר"א על צאצאיו ועל אירגונים שבהם היו חברים כמו "רוזני ארץ ישראל בליטא ".

.בנוסף היו שם כתבי יד של חכמים אחרים כמו "החתם הסופר" בכמויות גדולות. ולשם תרם את כל ספריו הפרטיים כולל כל ספרי הגר"א וכתבי ידו שהביאה אימו מסלונים ומוילנא . וכל ספר חשוב ונדיר במיוחד שהזדמן אליו כסוחר ספרים הועבר בניגוד לכל היגיון כלכלי הועבר למדרש אליהו .
הוא אף נסע כמה פעמים לארצות אירופה ואמריקה לשם הגדלת אוסף הספרים והמסמכים הזה.

 

.
במקביל ערך והדפיס כמה חוברות אשר נועדו לפרסם את פעולותיו ובהם "ספר התקנות והתעודות לבית מדרש אליהו "( ירושליםתרס"ח ) "שאלו שלום ירושלים" ( ניו יורק תרפ"ה ) ו"תנו כבוד לתורה "( ירושלים תרפ"ו)

 

מכתב עם חותמת בית מדרש הגר"א.

אלא שלאחר זמן בטל בית המדרש הזה. אליהו התקשה לעמוד בהוצאות החזקת בית המדרש גם בגלל נטישת היהודים את הסביבה שבצפון העיר העתיקה ובכאב לב נאלץ לסגור את המוסד.
הוא מסר את האוסף לרב הראשי של ארץ ישראל הרב קוק שהיה ידידו האישי עבור ישיבת מרכז הרב שלו .זאת ללא תמורה ורק בבקשה שיוחזקו שם בנפרד כאוסף מיוחד .

 

 

חוזה בין אליהו לנדא והרב קוק על העברת ספרי בית מדרש הגר"א לישיבת "מרכז הרב".

מה קרה לספרי ספריה המפוארת ההיא היום אינו ידוע לי   מן הסתם הרבה מהספרים וכתבי היד היקרים היגיעו ונמצאים היום באוספים פרטיים של רבנים ועשירים בעולם החרדי .

בית הכנסת"הגר"א במאה שערים.

נסיעות בחו"ל

 

כתבה על אליהו לנדא בעיתון אמריקני .שנות העשרים .

כבן נינו של הגר"א רצה רבי אליהו לראות את עיר מולדת הגר"א ואת בית מדרשו בקיץ תרס"ד 1904 נסע לוילנה להשתתח על קבר הגר"א ולבקר את בית מדרשו . שם התקבל נתקבל בכבוד גדול על ידי הרבנים וחשובי העדה בוילנה ובשאר קהילות ישראל שבליטא . הוא פגש את גדולי ורבני הזמן ההוא בוילנה בורשה ברדין בלודז במינסק ובקאואנה וכולם העידו בתעודות והסכמה לתהילה במליצות ישרות לתמוך בו בעזרה להפצת תורת רבי אליהו ז"ל ואף היציעו לו כסא רבנות בוילנה . אך הוא ויתר על הכבוד והחיים הנוחים שבהצעה זאת והעדיף לחזור לארץ ישראל וחזר לעמלו בירושלים.

 

 

 

הרב בן ציון שטרנפלד אב בית הדין בעיר בילסק שפגש אותו במסגרת מסעו זה מספר :
והנה זה לא כבר היה אצלי בן האלמנה הנ"ל האברך המופלג אליהו שנולד בארץ הקודש ושם הוא גם עתה ונסע מכאן קישינובה כי שמע שחותנו של אלעזר הנ"ל דר שם ונסע אליו לחקור דבר הספרים אך כנראה לא מצא שם את אשר ביקש ושב לארץ הקודש .

( הרב בן ציון שטרנפלד אב בית הדין של כילסק במכתב בעיתון "המודיע " ה' מנחם אב תרע"ג מקונן על אי הדפסת כתב היד של פירוש הגר"א ל"זרעים ) )

הגנאלוג

 

אליהו לנדא.

 

 

מכתב מההיסטוריון של ירושלים פנחס גרייבסקי לאליהו לנדא

הרב אליהו לנדא תרם תרומה חשובה ביותר אולי מכרעת לחקר הגנאלוגיה של משפחת הגר"א שלא הייתה ידועה היטב עד ימיו.
כיום השושלת של הגאון מוילנה על צאצאיה והסתעפויותיה השונות לאורך הדורות היא המשפחה המתועדת ביותר של העולם היהודי האשכנזי .

זאת הודות לשני ספרי ענק שהופיעו בנושא בשנת 1997 שנת ה-200 לפטירתו של הגאון מוילנה . ושניהם עוסקים בתיאור מפורט של אלפי האנשים שמשתייכים למשפחות צאצאיו של הגאון מוילנה
שני ספרים אלו, פרות מחקר מדהים ומקיף מאוד בהקפו ספר אחד ספרו המקיף מאוד בן ה-685 עמודים של חיים פרידמן
Eliyahu’s branches :the descendants of the Vilna Gaon and his family, , 1997 היוצא כנקודת מבסיס ממחקריו של אליהו לנדא בנושא.
והספר המתחרה המקיף מאוד גם הוא של  הגינאלוג   ניל רוזנשטיין

Gaon of Vilna and his cousinhood

  Computer Center for Jewish Genealogy, 1997

הכולל כאינדקס את הרשימה הגנאלוגית המקורית בכתב היד של אליהו לנדא על שושלת הגר"א.  

שני ספרים אלו חבים חוב עצום למחקריו של אליהו לנדא שהיה הראשון שחקר בצורה שיטתית את תולדות משפחתו של הגאון מוילנא את תולדות אבותיו מהמאה ה- 16 ואילך החל מהחבר יוסף, שהוגלה מהעיר וינה לפראג בידי הקיסר פרדיננד ואת תולדות צאצאיו השונים עד לזמנו.

 

 

אליהו לנדא ערך בימי חייו מספר רב של מסעות לאירופה ואמריקה שמטרתם העיקרית הייתה השגת מסמכים ספרים וכתבי יד נדירים . ועל מנת להיפגש עם כל משפחות צאצאי הגר"א ברחבי העולם בבל מקום שאליו היה מגיע היה חוקר ודורש לגבי צאצאי הגר"א והחל בפרויקט ענק של רישום מדויק של השושלת הגנאולוגית של הגר"א והצליח לאתר אותה עד שבע דורות לפני הולדת הגר"א. הוא ערך רשימה שמית של ענפי משפחת הגר"א כולל פרטים נוספים ואישיים כמו כתובותיהם ( גם ביקר באופן אישי בבתיהם ברחבי העולם ) ואסף בכל מקום מידע מפורט על אירגונים שבהם היו חברים.

כתוצאה הוא הפך למקור העיקרי למידע על משפחת הגר"א וצאצאיו . בימי חייו הוא נחשב למומחה לגנאלוגיה ומשפחות רבות התייעצו עימו בניסיון להבהיר את תולדותיהן ויחוסן דרך המידע שהיה ברשותו .

 

כבר ב1915 פירסם בעיתון הצפירה מספר 22 בירושלים הודעה שהוא מכין ספר יחס על כל צאצאי הגר"א. למרבית הצער ספר זה לא יצא לאור מעולם אולי כי לנדא היה עסוק כל הזמן בעידכונו ומעולם לא השלים אותו כתוצאה . . כיום נשארו רק שני עותקים מכתב היד המצויים בחזקתם של שני אספנים ידועים בירושלים .בנימין ריבלין וישעיהו וינוגרד הוא היה מקור המידע לספרו של אליעזר ריבלין מ1935 "ספר היחס " של משפחת ריבלין שם מופיעים 250 שמות של צאצאי הגר"א שרובם מופיעים ברישומי אליהו לנדא וככל הנראה נלקחו מרשימותיו בידי אליעזר ריבלין .

 
הגנאלוג  חיים פרידמן מעריך את פעילותו  של אליהו לנדא כגינאלוג  :
בנסיעותיו בחו"ל באירופה ובארה"ב היה מחפש ונפגש עם צאצאים של הגר"א ואוסף מידע שבלעדיו היה נעלם כי הוא פגש אנשים וקיבל מידע שלא נרשמו בשום מקום אחר .היום אפשר לשחזר מהרישומים שלו שמות אנשים שונים שלולא הוא לולא היה מצלם את המצב וורשה ובוילנה ובארה"ב הם וקשריהם למשפחת הגר"א היו שוקעים בתאום הנשייה והיום לא היינו יודעים עליהם דבר.

עם שובו לארץ ישראל החל אליהו לעבוד כמו"ל ומדפיס של ספרי הגר"א ושל ספריו שלו ושל אחרים תוך התמקדות ברורה בהוצאת כתבי היד של הגר"א ובני משפחתו . הוא היה האחד והמיוחד שעשה יותר מכל אחד אחר למען הפצת תורת הגר"א בדורות האחרונים .הוא הוציא לאור רבים מחיבורי הגר"א מאחיו בעל "מעלות התורה " בנו אברהם , ותלמידיו כמו חיים מוולוז'ין שהיו רק בכתב יד והדפיס מחדש את מה שכבר נדפס ואזל מהשוק .
לשם כך הקים מוסד בשם"מערכת תנא דבי אליהו " מה שנקרא בימינו "מכון להוצאת ספרים." וזכה לעידודם הרצוף של רבנים שתמכו בו במכתבי המלצה חמים כמו הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים שכתב עליו בחמימות "הרב אליהו לנדא תמיד בן ביתי "ויקר לי כבבת עיני ".

הוא לא הסתפק בהדפסת עבודות של אחרים ובעצמו כתב עבודות ומחקרים בתחומים שונים.
הוא חקר כתב והדפיס ספר כרונולוגי "דברי ימי עולם " לכל האישים והמאורעות מן בריאת העולם ועד תקופת הרומאים לפי מקורות חז"ל אך לא הספיק לסיימו .

 

 

הוא הוציא לאור מפת קיר גיאוגרפית גדולה צבעונית של ארץ ישראל שיחודה בכך שהייתה מחולקת לפי 12 שבטי ישראל ואיורי התנחלותם .לצורך כך הוא עצמו אסף ליקט וחקר במקורות השונים את שמות המקומות והישובים עם ציון במקום הון במקורות של חז"ל והן חוקרים אחרונים כולל השם המקראי והשם הערבי.

הוא הדפיס בפאר והדר את "אשי ישראל "סידור תפילה מיוחד מהודר וגדול .כל התפילות כולן בנוסח הגר"א וכלל תוספות מעניינות שונות . וגם הגדות של פסח מפוארות אחת בנוסח מיחד של הגר"א השנייה בנוסח הרמב"ם .

וכך במשך 50 שנה הדפיס והוציא לאור למעלה מ50 ספרים וחוברות מיצירות הגר"א ובנו אברהם  וינר ותלמידיו בעזרת בנו ממשיכו יעקב אלעזר לנדאו .

מודעה ביידיש על ספריו של אליהו לנדא.

אבל הוא לא עסק רק בהוצאת כתבי הגר"א . הוא העמיד מפעל שלם להדפסת ספרי קודש ודת
תמיד היה לו בביתו חדר דפוס שכלל מסדרת אותיות עופרת ומכבש דפוס עד יומו האחרון.

גואל התנ"ך

 

 

תכתובת בין אליהו לנדא והרב בן-ציון עוזיאל על פרוייקט התנ"ך של אליהו לנדא

 

תחום שעניין אותו מאוד היה התנ"ך. הוא הדפיס והוציא לאור קונקורדונצית כיס של התנ"ך.

הוא החליט להמשיך מכאן בפרוייקט גדול בהרבה,למעשה הפרוייקט הגדול והמסובך ביותר שלו .  

 

זה  היה פרויקט הדפסת ספר התנ"ך הארץ ישראלי היהודי הראשון אי פעם.
באותה התקופה לפני שבעים שנה הייתה ההפצה של התנ"ך בשפה העברית מצויה  רק בידי המיסיון בהוצאת "לטריס" וספרים אלו היגיעו גם לישיבות לבתי כנסת ולמוסדות חינוך שוני פשוט כי לא היו אחרים בנמצא.
אליהו לנדא החליט להפסיק זאת ויהי מה . הוא התחיל בדרכו בלי רעש ותעמולה ובבתחילה בלי עזרת מוסדות להדפיס את התנ"ך השלם. הרבה מכשולים עמדו בדרכו. והוא נאלץ להשקיע מאמץ עצום על מנת לוודא של תיפול שום שגיאה בתנ"ך הארץ הישראלי המודפס הראשון . אך הוא בשלוותו ובהתמדתו ידע להתגבר על כל הקשיים והצליח להוציא הוצאה יהודית ראשונה בארץ ישראל  של התנ"ך בידי איש ירושלים .

 

 

 

 

 "תנ"ך ארץ ישראל" פורסם בשיתוף עם חברת "למען ציון " במחיר זול ( 30 מא"י לספר ) כולו מודפס ומוגה על ידי יהודים להבדיל מכל התנ"כים האחרים שהודפסו והוצאו לשוק על ידי מסיונרים . בגין מפעל זה נתפרסם בארץ ישראל ובגולה ועשרות אלפי טפסים מהתנ"ך שלו היגיעו לבתי לומדים יהודיים שונים .

 

הרב הירושלמי הידוע  יעקב משה חרל"פ קרא לו כתוצאה "גואל התנ"ך".
את אליהו לנדא בכל אופן הפרויקט הזה רק הכניס בבעיות כספיות.והוא מעולם לא ראה ממנו פרוטה שחוקה.

 

אליהו בניו יורק

 

לרגל מסחרו בספרים ובאתרוגים היגיע הרב לנדא לארה"ב .רבני ארה"ב ולומדי תורה שם ערכו לו קבלות פנים וחלקו לו כבוד רב .

 

 

 

ידיעה בעיתון בדטרוייט 16 באוגוסט 1928.

בעת ביקור בארה"ב בשנת תרפ"ד 1924 התמנה לרב בברוקלין בניו יורק ושם יסד בית מדרש על שם הגר"א "מדרש אליהו ". הוא שימש במשך תקופה של יותר מעשר שנים כרב בברוקלין ושימש שם גם כמורה לעברית להשלמת פרנסה.
אחד מתלמידיו שם היה  הילד בן השמונה יצחק אסימוב שאותו לימד עברית למשך זמן קצר בשנת 1928  והרבה לשוחח איתו ועם אביו בשיעורים ומחוצה להם בנושא התנ"ך שהיה תמיד תחום עניין מרכזי שלו ,דן עם האב  על תולדות משפחתו  וסיפר להם על הישוב בירושלים.

יצחק אסימוב ,

אסימוב הפך מאז לסופר מדע ומדע בדיוני  מפורסם.

לאליהו לנדא עצמו היה עניין מסויים במדע ובטכנולוגיה. בהיותו בארה"ב ניסה לרשום פטנט על חידוש מסויים הקשור לבתי כנסת.

 

אבל הפטנט  למרבית הצער נדחה בידי משרד הפטנטים של ארה"ב מהסיבות המפורטות כאן:

 .  

 

 

 

פנחס גרייבסקי היסטוריון של ירושלים וידיד של אליהו לנדא.

 

 

 

מכתב מפנחס גרייבסקי לאליהו  לנדא בארה"ב

 ההיסטוריון של ירושלים  וידידו הטוב  פנחס גרייבסקי שכתב עליו אז רשימה  ציין שאליהו לנדא משרת כעת כרב בארה"ב  סיים אותה במילים אלו

בוא יבוא אליהו לציון ברנה ,ולירושלים בשמחת עולם להיות מבניה ובבוניה ושלום רב לאהבי תורתיך.

 ואליהו אכן חזר לבסוף ..לאחר שהחליט  בסוף שנות העשרים למרות הפצרות ידידיו הרבים שם שיעביר את משפחתו לארה"ב וישתקע בברוקלין החליט לבסוף לעזוב את 77ארה"ב ואחרי שנים אחדות של רבנות והוראת עברית  בברוקלין  חזר לארץ ישראל.

 
דייר בשכונת מונטיפיורי

 

 

אליהו לנדא בזקנתו .

לבסוף לאחר שנים של שהות בארה"ב חזר ארצה והתיישב בשכונת מונטיפיורי ליד תל אביב ליד ביתו היחידה חנה חתנו יוסף זונדל וסרמן ובקרבת בנו כורך הספרים והמו"ל גם הוא  יעקב.  

 

 

אליהו לנדא אישתו אסתר  בנו ,יעקב ואישתו  ,בתו חנה חתנו יוסף זונדל וסרמן   בבית בשכונת מונטיפיורי בתל אביב.

 

אליהו לנדא ובני משפחתו בבית בשכונת מונטיפיורי

כאשר חזר לארץ תרם רבות לשכלול הדפוס. הוא היה הראשון שהכניס את ה"אמהות" ( מטריצות ) בהדפסה.

בשובו מארה"ב הביא עימו מטריצות שטרם היו כמוהן בארץ . בעזרת החברה הירושלמית "למען ציון "ייסד אליהו לנדא  בית חרושת לתעשיית אמהות (מטריצות) הראשון בארץ ישראל,כדי לאפשר הדפסת ספרים במהדורות נוספות על פי הסידור הראשון ורכש מטריצות של הרבה ספרים חשובים.
בסוף חייו והשתתף ביסוד בית הכנסת על שם הגר"א ברחוב הירקון 42 בית כנסת זה התחבב עליו במיוחד ולמרות זקנתו וחולשתו היה בא להתפלל בו כל יום שבת עד השבת האחרונה בחייו משכונת מונטיפיורי הרחוקה.

 

בית כנסת "הגר"א "ברחוב הירקון תל אביב.

 הוא הדפיס ספרים ושימש כרב בית הכנסת עד יומו האחרון .
גם לעת זיקנה היה פעיל בהוצאת ספרים כאשר חדר אחד בדירתו הקטנה שימש לו כדפוס עם מסדרת עופרת והכין לדפוס קונקורדנציה של כיס ומהדורה חדשה של התנ"ך הארץ ישראלי ועוד.
בשנות חייו האחרונות התחיל כותב זיכרונות על תולדות ירושלים בשבעים השנים האחרונות . אבל אסונות משפחתיים תכופים מנעוהו מלהשלים את הפרויקט.
הספר האחרון שעליו עבד בימי חייו היה הדפסת חוברת של אבי סבו אברהם וולפנזון שבכתב היד שלה ניתקל לראשונה בספריית סבו זאב וולפנזון בילדותו והוא החליט להוציא אותה לאור

.
אך הוא לא הספיק להשלים את הפרויקט.
ביום ט"ז בתמוז תש"ו נסע לירושלים בענייני הדפסת התנ"ך הארץ ישראלי. למחרת באה עליו התקפת שיתוק הוכנס לבית החולים ,ביקור החולים ושם נפטר ביום כ"ד בתמוז תש"ו 23.7.46 וכך יצא שנפטר ביום שבו גם נולד. נפטר היו עליו רק הספדים מועטים.  ירושלים הייתה טרודה אז בהלווית קרבנות פעולת הטרור במלון "המלך דוד " והאיש הדגול לא הוספד כהלכה בעיתונות.
בהספד נאמר עליו :" צנועים ופשוטים היו חייו . הסתפק במועט בימים האחרונים גם התפרנס בדוחק ,בצנעה חי ופעל ובצנעה שבק חיים לכל חי ".
אבל הוא השאיר מאחוריו ירושה של פעילות של חמישים שנה למען הפצת מורשת הגר"א בכל אמצעי אפשרי  ויצירת התנ"ך הארץ ישראלי הראשון .

 

 

 

 

קברי  אליהו לנדא ואישתו בהר הזיתים.

ביבליוגרפיה

. נספח א:

מאמר מאת אליהו לנדא שבו הוא פותר דברים חידתיים של הגר"א הופיע במקור כדף בודד בשנת תר"ץ 1930.

 

 

 

 נספח : רשימת ספרי אליהו לנדא

 1אליהו לנדא סדר ימי עולם : כרונולוגיה … מיום בריאת עולם … <עד … חורבן בית שני> … קורות עם בני ישראל בפרט, והעולם בכלל, כפי מהלך סדר הדורות והשנים … / ערוך ומסודר ע"י אליהו בהר"א לנדא … — ירושלים : בימ"ס ירושלמי ; ווארשא : דפוס י"מ אלטער, (תרע"ח).1918. יצא לאור שוב ב-1928 בוארשה ב1970 -71

אליהו לנדא : מחברת טבוח טבח – והכן : … קיצור הלכות שחיטה וטריפות, בדיקת הסכין, והריאה, שאלות נחוצות בטריפות הריאה, עניני הסירכות וכו', דיני ניקור, ודיני מעת לעת, עם מקור חכמה מראה מקומות בשו"ע ועוד, הכל מבואר על פי ציור תמונת הריאה והאברים הפנימיים, הופיעה לאור עפ"י תעודת שו"בים מומחים / … על ידי אליהו לאנדא מירושלים. — ירושלים : ירושלמי, ע'ז'ר'ה' ו'י'ש'ו'ע'ה' [תרע"ט].1919
ספרים שאליהו לנדא ערך והוציא לאור . (הרשימה כנראה אינה מלאה תוספות יתקבלו בברכה. )

1. תוספת מעשה רב : בו מדובר … מעשה … וכל מצעדות … רבינו … מר"ן אליהו [מווילנא] עם הוספות … / מאת הרב הגאון … ר' יעקב כהנא … וגם דברי פעולת שכיר / מהגאון מהר' ישכר בער : ועוד … ס' … בשם שאלתות / מאת רבינו … ר' חיים מוואלזין .. העתיק וערך אלעזר לנדא . : וסוף לזה קונטרס … שיח אליהו על המע"ר … / מאתי … אליהו בה"ר אלעזר [לנדא] … — ירושלם : דפוס י"נ לעווי, תרנ"ו. 1896
יצא לאור שוב שנת תרצ"ה . ובשנת תשכ"ח ובשנת תשל"א בידי יעקב לנדא.

2. רבי אברהם וילנר בן אליהו הגאון מוילנה "תרגם אברהם על תרגום אונקלוס קטן הכמות ורב האיכות מחמישה חומשי התורה להראות שרוב דבריו המה לשון הקדש / כולל הקדמת המביא לבית הדפוס אליהו לנדא . נלווה בסופו הקונטרס שש משזר" על איזה תרגומים מאת הרב הגאון שלמה זלמן בן הרב יצחק מוילנה הנלקט מספר "תולדות אדם " יצחק. הועתק במקור על ידי אלעזר בן יעקב לנדא .
הביא לבית הדפוס אליהו לנדא. .. נדפס בדפוס שמואל לוי צוקערמאן ושותפו . תרנ"ו 1896. יצא לאור שוב בהוצאת יעקב לנדא בשנת תש"ך.

3. ספר מגילת רות עם פירוש מהנשר הגדול רש"י ז"ל ופירוש מרבנו החסיד האמיתי אור העולם אליהו מוילנה .ובסופו ליקוטים יקרים אהובים ונחמדים על הנגלה והנסתר מהאדמו"ר הגר"א ותלמיידו הגאונים והקדושים ותלמידי תלמידיהם. נסדר והוגה לדפוס על ידי אליהו בן אלעזר לנדא . ירושלים תרנ"ו.יצא שוב בשנת תר"ץ ובהוצאת עקב לנדא בשנת תשט"ו ובשנת תש"ד מהדורות נוספות יצאו בשנים תשכ"ו ,תשל"ז ותשמ"ב ותשנ"ט.
בהקדמה ספר אליהו לנדא שהוא מצא את כתב היד כרוך לפירוש על מגילת אסתר והיגיע למסקנה שהמדובר בפירוש של הגר"א על פי הסגנון. מאז קמו על זיהוי זה עוררין ויש הטוענים שהפירוש לא חובר בידי הגר"א.
"
 4. ספר שנות אליהו : על משניות מס' שבת / מהגאון רבנו אליהו ; עם הארות והערות הגאון רנ"ה הלוי .בהשתדלות והוצאת נכדו אליהו בן אלעזר לנדא .. — ירושלם : יצחק נחום לעווי, (תרנ"ח).
 
5. דוד לוריא אבל משה : שאלות ותשובות רד"ל :
…שאלות וחידושים…דוד לוריא…ונלוה אליו בסוף קונטרס אבל משה, הספד על מות…מוהרי"ל דיסקין…הופיע…ע"י אליהו…לאנדא נכד הגר"א מווילנא ירושלים : דפוס אברהם אהרן זוננפלד, תרנ"ח. 1898 .מהדורת צילום בהוצאת יעקב לנדא 1970.

6. קרית ארבע : מכונה בשם כתבי קודש … על חמשה חומשי תורה ועל פרקי אבות … על חנוכה ופורים … לקוטים … עפ"י פרד"ס / מארבעה … קדושים … ישראל בעל שם טוב … דובער מ"מ דעיר מוזעריטש … לוי יצחק אבדק"ק בערדיטשוב … ישראל מ"מ דק"ק קאזניץ ועוד … חידושים … מתלמידיהם … גם … הגהות על ספר ויקהל משה מהמ"מ דעיר קאזניץ.  ירושלים : אליהו לאנדא, [תרנ-?].  

7. סדר הגדה של פסח : עם שני פירושים ביאור מהגאון … אליהו מווילנא … עם כל דיני ומנהגי הגר"א … לסדר של פסח ופירוש מגיד צדק / מהרב … פנחס [בן יהודה] מ"מ בעיר פאלאצק. ירושלם : אליהו לנדא, תרס"ג.  בעותק 2 יש 6 ד' נוספים בסוף. הכוללים הלכות פסח מתוך מעשה רב.
ספר מסכת אבות / עם ביאור רבינו אליהו מווילנא, ופירוש רוח חיים מהגאון חיים מוואלאזין; עם מצפה יהושע ומעייני יהושע (מכבוד … יהושע העשיל בהרה"ג אלי' זאב הלוי) … ירושלם : אליהו לאנדא, ד'ו'ד' מ'ל'ך' י'ש'ר'א'ל' ח'י' [תרס"ג]. 1903. יב הד' כוללים: מגיד צדק ואגרת הגר"א.  

 8. ספר מסכת אבות / עם ביאור רבינו אליהו מווילנא, ופירוש רוח חיים מהגאון חיים מוואלאזין; עם מצפה יהושע ומעייני יהושע (מכבוד … יהושע העשיל בהרה"ג אלי' זאב הלוי) … — ירושלם : אליהו לאנדא, ד'ו'ד' מ'ל'ך' י'ש'ר'א'ל' ח'י' [תרס"ג].1903
9. סדר התפלה עבודת ישראל השלם : תפלות לכל השנה / מוגה ומדויק … עם הוספות חדשות: מקורים ומראה מקומות לכל התפלות ועניניהם עם באור המלות והענין על זמירות לשבת קדש ולהושענות וסליחות וכו' ודינים … ציון וסימן על שוא נע … עם ספר דרך ישרה שיבור לו האדם בלמוד דקדוק שפת קדשנו … ; מאת … מו"ה אריה ליב גארדאן … ; המו"ל ומלה"ד אליהו בהר"א לאנדא … — ירושלם : (מערכת הדפוס שעננבוים את ווייס), [בערך תרס"ה].
 

10. אדרת אליהו : פירוש על נביאים וכתובים / מאת רבינו הגאון… מרנא אליהו מווילנא ; עם מנין וסדר שנות המלכים וציורים לבנין הבית ולגבולין ; הופיע לאור ע"י אליהו בהר"א לאנדא ירושלם : [חש"ם], [תרס"ה] 1905 . כרוך עם עותק 3 של: תולדות רבנו מנחם עזריה מפנו . . בסופו כרוך עותק נוסף של: לוח חשבון השנים של השופטים ומלכי ישראל ויהודה. השער שם לא נדפס
מהדורה ג "ספר מסעות ישראל
אדרת אליהו : פירוש על נביאים וכתובים : וסדר חלוקת הארץ וגבולותיה ותכנית הבית, בנין שלמה בספר מלכים ובנין יחזקאל בספר יחזקאל / מאת … אליהו מווילנא. עם ספר מסעות ישראל, סדר מסעות בני ישראל עד בואם לארץ נושבת, עם מנין וסדר שנות המלכים והשמטות וציורים …/מהג"מ יעקב משה מסלאנים בן אברהם בהגר"א ; הופיע לאור על ידי אליהו לנדא כוללת שער מיוחד: מסעות ישראל : מארץ מצרים עד בואם לארץ נושבת…עם שני באורים: א) אלה מסעי ב) מוצא למסעיהם / מהג"מ ר' יעקב משה מסלאנים בן הגאון ר' אברהם בהגר"א, עם מפות מצויירות בצבעים.. העמ' בתוך חלק זה: פירוש על בנין יחזקאל. בעמ' האחרון מפה של ירושלים. כז העמ': אדרת אליהו : תוספת על הבאורים על הנ"ך שיצאו במהדורת תרס"ה. המפה הצבעונית מודבקת על ביטנת הכריכה הקדמית. ירושלים: מוסד הרב קוק, ת"ש-תש"א. [ג]-לירושלים : מערכת תנא דבי אליהו, ת'פ'ר'י'ח' [תרצ"ח]-תש"א דפוס צלום לפי הוצאת ירושלים, תש"א סיני תשכ"ב כולל את פירושי הגר"א לספרי יהושע שמואל מלכים דברי הימים יחזקאל הושע חבקוק נחום יונה איוב וכולל את מניין שנות השופטים המלכים .ורשימת הנביאים ומלכי החשמונאים והורדוס וגם איזה ממלכי יון ורמי שחיו עד חורבן בית שני מאת זאב גראסמאן אחד מתלמידי ישיבת מאה שערים . .מהדורות נוספות 1914 ,1938, 1941, 1962

11. הסכמות להוצאת כתבי הגר"א .חוברת של 4 עמודים

12. חמישה חומשי תורה בפירושו של יהודה ליב גורדון ירושלים תר"ע הוצאת אליהו לאנדא . הדקדוק והםירושים הם על פי תורת הגר"א שהועתק בידי בנו אברהם . .
13. ספר אות ומופת :שני מאורעות, א) סיפור נפלא אשר קרה להגאון הר' יצחק מק"ק טירנא … ב) מעשה נורא אשר אירע להגביר … ר' דוד קוריאל … / נדפסו … על ידי בית מסחר ספרים ירושלמי … של הר' אליהו בהר"א לאנדא ירושלים : ], תש"מ, [תר"ע?].
14. אליהו לנדא זכות קנין תורה : גורל קודש, אלף מניות על ספרים יקירי ערך … וכולם יוצאין זכה בגורל … — ירושלם : דפוס האחים ליפשיטץ, (ד'י' ש'ש'ו'ן' [תר"ע])1910 חוברת של שישה עמודים . .
סדור אשי ישראל :. עם פירוש אבני אליהו דברי מרן הגר"T ובנו … ר' אברהם ע"ד הנגלה … עם פירוש שיח יצחק ע"ד הפשט … וע"ד המוסר והרחבת עיקרי אמונה / מאתי יצחק ב…ש[מואל] מאלצאן .. ירושלם : דפוס שעהנבוים-ווייס, [תרע"ג?]. ? בעותק השני שנויים טיפוגרפיים בשער, חסר המבוא ונמצאים הקונטרסים: מעשה רב, ארחת חיים – כתר ראש. .
מהד'ורה ב' סדור אשי ישראל :
עפ"ד הגר"א … עם פירוש אבני אליהו דברי מרן הגר"א ובנו … ע"ד הנגלה … / נלקט ונסדר ע"י … אליהו … לאנדא ; עם פירוש שיח יצחק ע"ד הפשט וחקי הלשון, באור שמות הנרדפים הכפולים וע"ד המוסר והרחבת עקרי אמונה מאת יצחק בהר"ש מאלצאן … ; עם הוספה חדשה ציון וסימן שוא נע … גם ספר מעשה רב דיני ומנהגי הגר"א, וארחות חיים מתלמידו הגר"ח מוואלאזין יצא שוב ב1935 וב19יצא לאור בהוצאת סיני במהדורות צילום ב1958 וב1969.וב-1981 .

 15. ספר אדרת אליהו :פירוש על חמשה חומשי תורה / מכבוד רבינו … אליהו מווילנא … ועתה יצא לאור בהוספות … הקיצור מכילתא על פ' משפטים … גם הפירוש על ספר ויקרא … ; ועם שני ביאורים … בשם באר אברהם מהרה"ג … אברהם בן הגר"א, באר יצחק מהרה"ג … יצחק אייזיק אב"ד סובאלק ; אליהו בהר"א לאנדא … ירושלים. [ורשה : חמו"ל], א'ה'ב'ה' ו'ש'ש'ו'ן' [תרע"ה] 1914 פירושו של הגאון מוילנה לתורה .

16. אשר בן צבי הירש אשכנזי . אורחות חיים :מכונה בשם כתר ראש : … מה ששמעתי מפי … חיים מוואלאזין, איזה מעשיות מה ששמע מפי רבו … ר' אליהו מווילנא … וכן מה ששמעתי … אמרים על ר' חיים … / אשר הכהן … ; עם הארות והערות אוהלי חיים : מקורים ומ"מ לפרש דברי … הגר"א, ערוכים ממני המו"ל אליהו [בן] בהגרי"מ מסלאנים, ירושלים : א. לנדא … מסלאנים 1915 , תקע"ט 1919 בתוך סידור "אשיי ישראל " תרצ"ה ושוב בדפוס צילום ניו יורק : אהבת הקדמונים, תשל"ד].1974
במהדורה המקורית של הספר בורשה שנת תרע"ד מודיע המביא לבית הדפוס שלמה יהודה ליב הכהן אשכנזי כי הוסיף בהוצאת הספר כמה מפרטים מקורים מדודו הרב אליהו לנדא.

17 אליהו לנדא . שאלו שלום ירושלים.תנו כבוד לתורה הבו גודל להגאון מוינה .מערכת תנא דבי אליהו . ניו יורק תרפ"ה . חוברת של 8 עמודים קובץ מכתבי רבנים המבקשים לתמוך במפעלו של הרב אליהו לנדא להדפסת ספרי הגר"א.הרבנים כוללים את הרב אברהם יצחק הכהן קוק הרב יוסף חיים זוננפלד ואחרים .
18. אליהו לנדא . מנחת אליהו : לקוטים ובאורים על התפילות / מהגר"א [= ר' אליהו מוילנה] ; ורצוף לזה בתחלתו קונטרס תולדות ומפעלות הגר"א ומשפחתו, ביוגרפיה קצרה, ובסופו אגרת הגר"א ;כולל גם רשימה ביבליוגרפית של כתבי הגר"א. הובא לדפוס ע"י ר' אלי' לאנדא… — ירושלים : אלי' לנדא, תרפ"ח 1927. הביוגרפיה מכילה גם ביבליוגרפיה שלכתבי הגר"א .

 

19. אליהו לנדא תולדות הגר"א : ביאוגרפיא קצרה, לידתו, חנוכו, פעולותיו ודרכיו בקודש, תורתו וחבוריו עצם כתי"ק של מרן הגאון רבינו אליהו מוילנא, יחוסו ומשפחתו, בניו הרבנים ותלמידיו הקדושים … עם אגרת הגר"א עלים לתרופה / המו"ל אליהו לנדא בהר"א … ? הדפים [3-9] נדפסו באותו סדור השורות גם בראש ספר מנחת אליהו, לקוטים ובאורים על התפילות מהגר"א, ירושלים, תרפ"ח-1927.כול את רשימת ספרי הגר"א ופקסימיליה של כתב יד הגר"א מביאורו לספר הזוהר. מבוסס על הערך"רבי אליהו מוילנה" מהספר "תולדות הפוסקים " של חאנעס.
. אגרת הגר"א איננה נכללת. יצא לאור שוב בהוצאת יעקב לנדא ב-1954 וב-1962 .נדפס שוב בתוך הספר "ארחות חיים " ב-1986.
‫ 20. ספר משלי / עם ביאור מהגאון … אליהו מווילנא … עם קונטרס ברק השחר על פסוקי איכה וקהלת ע"ד הרמז … וחמדה גנוזה … [יצא לאור] ע"י אלי לאנדא נכד הגר"א … — ירושלים : בימ"ס ירושלמי, ה'ו'ד' א'ל'י'ה'ו' ו'ה'ד'ר'ת'ו' [תרפ"ח]. 1928
21. סדר אמירת קרבן פסח : לפי דעת מר"ן הגר"א… מה שנוהגין לאמור בע"פא חר [!=בערב פסח אחר] חצות היום עם הוספות חדשות… ותוספת פסוקים… שנתעורר להגאון אדר"ת… / ע"י אליהו בהר"א לאנדא, נכד הגר"א — ירושלם : (דפוס הפועל הצעיר, תל אביב), [תרצ"-]
אגרת הגר"א.ירושלים. תרצ"ה.מו"ל אליהו לנדא.
22. הגדה לפסח :נוסח הרמב"ם בספרו היד החזקה … עם ביאוגרפיה קצרה מחיי הרמב"ם מאורעותיו, פעולותיו וחבוריו : עפ"י סדר מנהגי הגר"א מוילנא למלאות טו"ר שנה להולדו … / המו"ל [ז.א. העורך] א' לנדא, נכד הגר"א
תל-אביב : דפוס "ספר", [תרצ"ה]. 1935 לחגיגת מלאות ת"ת 800 שנה של רבנו משה בן מימון – הרמב"ם ז"ל

23. תמונת הרמב"ם : … וחתימת ידו … וציור מצבת קברו … עם ביאוגרפיה קצרה … / המו"ל א' לנדא נכד הגר"א. — תל אביב : פאר, [תרצ"ה?].חוברת של שישה עמודים.

24. מסעות ישראל : מארץ מצרים עד בואם לארץ נושבת. מברר גבולי מצרים . סדר המסעות וחניות בני ישראל במדבר .. ארבעים שנה, תחמי הגבולים וחלוקת הארץ לשבטיהם לפי דברי… הג"רא מוילנא, עם… שני ביאורים: אלה מסעי [ו]מוצא למסעיהם מהג"מ ר' יעקב משה מסלאנים.בן רבי אברהם בן הגר"א ז"ל עם מפות מצוירות בצבעים.. א. סדר מסעות וחניות בני ישראל וחלוקת הארץ המיוחסת להגר"א ב.תחומי גבולות השבטים אחרי כבוש וחלוקה על פי יהושע כמבואר בספר "אדרת אליהו מהגר"א על נ"ח . . ; ערוך ומסודר על ידי.. נכדם . אלי' לנדא… ירושלים תרצ"ח נדפס ונכרך עם אדרת אליהו פירוש על נביאים כתובים .
יצא שוב ב- הוצאת מוסד הרב קוק ,תש"א .ובידי מו"ל יעקב לנדא תשל"ג.
  
25. סל המצות : שבעת ימים תאכל מצות … — תל-אביב : י"א לנדא, [ת"ש לערך]. כולל סדר ליל פסח ותבנית בית המקדש.  
 
26. ספר מעלות התורה : … [על] מעלות התורה ולומדיה. מלוקט מש"ס . בבלי וירושלמי.. ספרא, ספרי, מכילתא, גם מאמרי זוה"ק … / אשר אסף … אדמו"ר אברהם מוילנא אחיו של הגאון … אליהו … ; בתוספת לקוטים: אור תורה בנגלה, יקר אורייתא בנסתר, ממני המו"ל אליהו לנדא נכד הגר"א. — ירושלים : צ.י. לוריא, תש"ב.1942.מהדורה ב' הוצאת יעקב לנדא 1963.

27. אברהם ואלפינזאהן מחזה אברהם –תגלחת בחול המועד הביא לבית הדפוס וערך אליהו לנדא . הוצאת יעקב אלעזר לנדא תל אביב,תש"ז .

 

ביבליוגרפיה של חומרים על  הרב לנדא אליהו

 

פנחס בן צבי גרייבסקי ""ילדי ציון וירושלים –הרב אליהו לנדא –נכד  הגר"א זצ"ל " מגנזי ירושלים חוברת ג' ירושלים תר"ץ , ע' מג

אליהו לנדא "מצבת קבורת רחל עד היום הזה "לזכר מרת רחל רלבג ז"ל תר"ץ. –תרצ"ד " בתוך "גנזי ירושלים קיח קיט, תרצ"ד .

מאמר הספד על רחל בתה של בתיה בריינה מבעלה הראשון נכתב על ידי אחיה החורג מבעלה השני של אימה אלעזר.

ספר היחס למשפחת ריבלין - ריבלין, אליעזר בן בנימין

.אליעזר ריבלין ספר היחס למשפחת ריבלין : ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות. עוד משפחות רבות וחלקי משפחות … כל אלה צאצאי קדושים וטהורים, הקדוש רבי יוסף חבר מוינא, הגאון רבי משה קרמר אב"ד ור"מ ווילנא, והגאון רבי משה רבקש בעל באר הגולה זצוק"ל. כולל א) מגלת היחס, על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה. ב) ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי השם, בצרוף לוחות ואילנות תמונות, ומפתחות ירושלים : הוצאת  המחבר, תרצ"ה-ת"ש,1935-1940

 

( החומר בספר לקוח  ישירות  ממחקריו של אליהו לנדא ששמו משום מה אינו מופיע בקרדיטים  כמי שהיה לכל הפחות המחבר השותף ).

יונה כהן " ר' אליהו לנדא –נצר לבית הגר"א " "ירושלים אשר כתבתי:מבחר מאמרים מן השנים תרצ"ז –תשמ"ז 1937-1987 הוצאת ספרים אריאל ע' 250-251 .

מאמר זיכרון שבמקור נדפס לאחר פטירתו של לנדא.

דוד תדהר " הרב אליהו לנדא" בתוך האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו :דמויות ותמונות " כרך 1. הוצאת ספרית ראשונים ( דוד תדהר) תש"ז 1947 . : ע' 116-117

יודא אהרן סגל וייס " "בשערייך ירושלים :זכרונות ורשומות " הוצאת "הלוי " ירושלים תש"ט זכרונות של מדפיס בירושלים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 הכוללים זיכרונות מידידו של המחבר אליהו לנדא.
יעקב רימון "הרב ר' אליהו לנדא ז"ל " שנה לפטירתו : נרות שבת גליון ק' סוכות תש"ח 1947
ד"ר ישראל בן זאב" גואל התנ"ך" הצופה 15.7.1971 ע' 3 מאמר זיכרון .
יוסף זונדל וסרמן "הרב אליהו לנדא נכד הגר"א " בתוך "ירושלים העתיקה :לקט סיפורים ,אגדות ותיאורי חיים " בעריכת יעקב רימון ויוסף זונדל וסרמן בהוצאת המכון לאיסוף ספורי ארץ ישראל ואגדותיה . , 1958. ע' 210-212.
יוסף זונדל וסרמן "נכד הגר"א –רבי אליהו לנדא " בתוך "מיקירי ירושלים " הוצאת "מסלול , 1973. ע' 78-80

Freedman, Chaim

Eliyahu’s branches :the descendants of the Vilna Gaon and his family, Teaneck, N.J. : Avotaynu, 1997

, Nei Rosenstein Gaon of Vilna and his cousinhood Elizabeth, N.J. : Computer Center for Jewish Genealogy, 1997
)כולל בתור נספח את צילום כתב היד של ההסטוריה של אליהו לנדא של בני משפחת הגר"א)
הרב שלמה גאטעסמאן "תולדות רבי יעקב משה מסלאנים ז"ל " ישורון-מאסף תורני כרך ה' תשנ"ט

דב בן דוד צבי אליאךספר הגאון :לתולדות חייו ובירור משנתו של הגאון רבי אליהו מווילנא ירושלים : מכון מורשת הישיבות, תשס"ב, 2002 .(ספר בן 3 כר' (חלק א-ג, 1341 ע')

ישעיהו וינוגרד,אוצר ספרי הגר"א ביבליוגרפיה מפורטת ומוערת של ספרי… רבי אליהו בן רבי שלמה זלמן מוילנא, ירושלים, ירושלים : כרם אליהו, המכון להוצאת ספרי הגר"א, תשס"ג , 2003
צבי אשד שלשלת הדורות למשפחת לנדא לבית הגאון מוילנה –החל מן שלמה שלמן ואשתו טריינא הורי הגאון מילנא .,הוצאת המחבר . מהדורה ראשונה 1998,מהדורה שנייה 2003.

נספח :

השושלת .

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האבות אגדיים של השושלת  כוללים על פי  טענה אחת אחת מוטלת בספק רב  את בית דוד
דהיינו כמו  99.99 % מכלל  עם ישראל ומרבית או כלל  המשפחות האירופיות הותיקות גם משפחה זאת מתייחסת למלך דוד ( באירופה הם מתיחסים אליו דרך ישו ומרים המגדלית ).

ואני מניח שישנם מי שרואים בכך כבוד גדול.  

מסורות מעניינות יותר מהמסורות השיגרתיות על בית דוד שככל הנראה התקיימו בעל פה והועברו מפה לאוזן  ומובאות כאן בדפוס לראשונה קובעות שאין שום קשר לבית דוד  מיחסות את השושלת למוצא מיוחס הרבה  יותר  למשפחתו של שפן הסופר המפורטת בספר מלכים . 

ומשפחה זאת כללה את : 

;דור ראשון משולם
דור שני אצליה
דור שלישי שפן הסופר של המלך יאשיהו
דור רביעי אחיקם גמריהו ואלעשה פעלו בחצר המלך יהויקים.  
דור חמישי גדליהו בן אחיקם נציב יהודה בימי הכיבוש הבבלי ומיכיהו

דורות מאוחרים יותר שקושרו לשושלת

נתן מרומא ( 1035 -1106) 

רש"י ( 1040-1105 ) גדול פרשני התנ"ך

ותלמידיו בעלי התוספות

עד כמה מסורות אלו אמינות אם בכלל זאת שאלה גדולה.והתשובה היא כנראה "ירצו יאמינו לא ירצו לא יאמינו ".
אין להן בדל שמץ של הוכחה שיכולה לשכנע את מישהו .  
אבל מהמאה ה-16 לפחות  השושלת כולה מתועדת היטב.

  
הדור הראשון

החבר יוסף מאובן ( שם קדום של בודפסט ) "אוד מוצל לגזרת גרוש וינה 1559

מנהיג באירגון החשאי "בני ציון ". הוגלה בידי הקיסר פרדיננד הראשון  מוינה לעיר פראג . מוצאו לפניו אינו ידוע . שם אישתו אינו ידוע.  

הדור השני

רבי פתחיה ( משה)( בן החבר יוסף . חזן ונאמן הקהילה בעיר פראג סופר סת"ם וסופר הקהילה .נפטר בה' בשב"ט שנ"ס ( 1598 )

הדור השלישי

הרב נפתלי הירש בן פתחיה ( נפטר 1601 )
סופר הקהילה בפראג .ספרא בן ספרא .
אישתו על פי גרסה אחת מרת טעלצא על פי גרסה שנוייה במחלוקת נכדה של שאול וואהל שהיה מלך ליום אחד בפולין . על פי גרסה שנייה  סבירה יותר שמה היה רבקה בת נתן מנדל בן מאיר מקרקוב
אחיו יששכר בער מחבר ספרים על הזוהר
ובמקביל מהצד השני
הרב דוד אשכנזי בן החבר יעקב אשכנזי "ידע מלאכת חרש וחושב". או בן מרדכי אשכנזי, היה ראש ישיבה בלמברג בפולין _( נפטר 1645)

הדור הרביעי

הרב משה רבקש בן נפתלי הירש הסופר ( 1596-1671)
רב ופרנס בוילנה מחבר ספרים כמו "באר הגולה "(פרוש ענק לספר "שולחן ערוך " של משה קארו ) ועוד ועוד. היגר מהעיר פראג לוילנה שבליטה. ,חי במשך תקופה מסויימת בעיר אמסטרדם לפני שחזר לוילנה .

ומהצד השני רב הקהילה של וילנה רבי משה קרמר  בן דוד אשכנזי . אב בית הדין וראש ישיבה

(ורב ראשי בוילנה . 1590-1688) שם אישתו ליאבה בת הרב יוסף בן אליקים גצל הלפרין מלמברג .

הדור החמישי

פתחיה בן רבי משה רבקש. פרנס בוילנה . ( 1610-1672 )

 

הדור השישי

בתו של פתחיה נשאה לאליהו חסיד בנו של משה קרמר ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בוילנה . ( נפטר 1710)

הדור השביעי

יששכר דב ( או בר ) בן אליהו החסיד ובתו של פתחיה .

אחיו רבי צבי הרש אבי משפחת ריבלין

הדור השמיני

שלמה זלמן בן יששכר דב

( נפטר 1758)

אשתו טרינא בת מאיר בן בנימין זאב מהעיר זלץ

הדור התשיעי 

 

אליהו מוילנה בן שלמה זלמן ובן טריינה ( 1720-1797) ידוע בכינויו "הגאון מוילנה " הגר"א . נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות .

שם אישתו חנה בת יהודה ליב מקידן
אחיו יששכר דב

אח נוסף אברהם רגולר
שניהם מחברי ספרים שונים .

הדור העשירי

אברהם וילנר

בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון ( 1765-1808) ( ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח 1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ).  ערך ( לעיתים עם  אחיו יהודה לייב ) את ספרי הגאון מוילנה והביאם לדפוס , במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים.
שם אישתו
שרה מינדס ליפשיץ בת נוח מינדס
שם אחיו יהודה לייב.סייע לאברהם לערוך ולהדפיס את כתבי הגאון מוילנא.  

 

הדור ה11

יעקב משה לנדא בן אברהם ( 1779-1849) . רב בעיר סלונים .

  עסק בעריכת ובהוצאת כתבי היד של הגאון מוילנא ביחד עם ספרים שונים משלו.

שם אישתו הינדה בת חיים בן יהושע לנדא מהעיר סלונים .

הדור ה12

–אלעזר לנדא ( 1812-1874) נולד בסלונים ביולורוסיה נפטר בירושלים . רב בעיר סלונים .מורה בישיבה "עץ חיים " בירושלים.
אישתו השנייה בתיה בריינה
בת זאב וולפנזון

בנו של אברהם וולפנזון


הדור ה13


 

אליהו-יצחק לנדא מו"ל סופר היסטוריון וגנאלוג( 1873-1946) ( ידוע גם בכינוי רבי אליהו מאמקאס)

.אישתו אסתר בתו של הרב משה זילברמן ונכדתו של מנהיג הקהילה מוני זילברמן

הדור ה-14

חנה טריינא לנדא( 1900—1975)
אישתו של הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן
אחיה : יעקב לנד"א מו"ל .

הדור -15

צבי אשד (  -27 לפברואר 1925 -30 לנובמבר 2003 )
אישתו רחל בלנק
בת המנהיג הציוני ד"ר אליהו בלנק
אחיו משה אשד ( 1926-2007) ממגלי דרך בורמה

הדור ה-16 לחבר יוסף הגולה בפראג  דור שמיני לגר"א

אלי אשד
בלש תרבות 

 

קישורים רלבנטיים

 

סיפורים על אליהו לנדא

 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה על סב סבו של אליהו לנדא

הגאון מוילנה והמוסד

,כתב הצופן של אברהם וילנר על אבי סבו של אליהו לנדא

התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון: על אב סבו של אליהו לנדא  

 

אברהם הדיין נכנס לירושלים

חייו הכפולים של זאב וולפנזון:על סבו של אליהו לנדא  

מסעי החיפושים של אלעזר לנדה ואישתו בתיה בריינה :על הוריו של אליהו לנדא

סקירה נוספת על חייו של אליהו לנדא

 

המיסתורין של"קול התור " : האם היה אליהו לנדא קשור לחיבורו של ספר הקבלה המסתורי "קול התור "?

 

 

אליהו לנדא בזקנתו.