ארכיון תג: הגר"א

הגאון מוילנה -גירסת פנחס שדה ואשר דיקשטיין

gara picture by dickstein

דיפדוף בכרך של שבועון הילדים :הארץ שלנו "כרך ט"ו משנת תשכ"ה ( 1965 גילה בגיליון 44 המה-29.6.1965  פנינה נשכחת  רשימה מאת הסופר פנחס שדה ( חותם בשמו הבדוי "יריב אמציה ") מאויירת בידי צייר הקומיקס הבולט של התקופה אשר דיקשטיין  ( החותם על הציורים "אשר" ) על הגאון מוילנה. היא הופיעה במסגרת סדרה  על ילדותם של אישים מפורסמים בהיסטוריה.

הגאון מוילנה הוא סב סבו של אביה של סבתי וכך יש לי עניין מיוחד בו.

הרשימה הנ"ל אגב היא הראשונה שבה גם שדה וגם דיקשטיין עסקו באופן מיוחד בענייני יהדות. שדה כידוע בסוף ימיו התקרב מאוד לחסידות וגם דיקשטיין חזר בתשובה והפך לחסיד בעיר צפת.

אבל כאשר נכתבה הרשימה שניהם היו חילוניים "אדוקים".

אז הנה סיפורו של הגאון מילנה כפי שהוא נראה בעיני פנחס שדה שאף מזכיר את הגולם שאותו ניסה הגר"א ליצור:

gaon of vilna dickstein and sade

ראו עוד על הגאון מוילנה :

הגאון מוילנה והגולם 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה 

הגאון מוילנה והמוסד 

כנס צאצאי הגאון מוילנה ואחיו

לכל צאצאי הגאון מוילנה ואחיו ברחבי העולם:

הרב אליהו בן שלמה זלמן, הגאון מוילנה, או בראשי תיבות "הגר"א " ( 1720-1797) נחשב לאחד מגדולי החכמים היהודיים באלף השנים האחרונות . הוא היה הרב המפורסם ביותר של ליטא. הגר"א נחשב לאחד מגדולי הפוסקים של היהדות לצד הרמב"ם.

לזכרונו וללמדנותו יצאו מימדים מופלאים ממש. הוא עסק בכל תחום של היהדות והשאיר על כך רישומים שתלמידיו ערכו כספרים לאחר מותו.

הגר"א היה גדול הן בהלכה והן בקבלה ועסק גם במדעים כמו גיאומטריה, אלגברה, גיאוגרפיה, דקדוק, ואפילו במוסיקה ,על מנת להעמיק את הבנתו של חוכמת היהדות.

יש הטוענים שהוא זכר בעל פה כל ספר שהוא קרא אי פעם ויכול היה לצטט מכולם.

כעת מתוכנן כנס של צאצאי הגר"א שיתקיים בעוד כשנה לערך.

לגאון מוילנה יש אלפי צאצאים ברחבי העולם, בישראל, באירופה, באמריקה ובאוסטרליה ועוד.

אנחנו מזמינים את כולם לכנס גדול שיתקיים בישראל בירושלים, העיר שאליה שאף הגר"א כל חייו להגיע.

כל מי שמתעניין בהשתתפות בכנס הזה מוזמן להשאיר כאן הודעת ואנחנו ניצור עימו קשר.

על החתום

מארגני כנס צאצאי הגר"א

אייר תשע"א / מאי 2011

כל מי שמתעניין מוזמן להיכנס לאתר בפייסבוק ולהגיב בו:

האתר בפייסבוק

http://www.facebook.com/pages/Convention-of-the-Descendants-of-the-Vilna-Gaon/211192625580923?sk=wa

ראו עוד פרטים על הגאון מוילנה כאן

הגאון מוילנה בויקיפדיה

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

חיים פרידמן על עץ המשפחה של הגאון מוילנה

חלק ב'

חלק ג'

חלק ד'

The Descendants of the Vilna Gaon and His Family Family tree 

Vilna Gaon Family Tree updates

 

Convention of the Descendants of the Vilna Gaon

הגאון מוילנה והגולם

  

הגאון מוילנה תמונת בית לנדא

 

 

  ביהדות ישנם כל מיני סיפורים על גלמים ,אנשים מלאכותיים ויוצריהם שהם תמיד רבנים וחכמים ידועים.
אולם במציאות ההיסטורית ידוע לנו רק על שני אנשים  ולא יותר (!)  שככל הנראה אכן ניסו ליצור גולם.
ומבין השניים האלו יש רק  אדם אחד שלגביו הדבר ידוע בודאות.
זהו הרב אליהו הגאון מוילנה ,ולהלן ניתוח של חוקר גרמני של הפרשה המוזרה של ניסיונו של הגאון מוילנה ליצור גולם.

היוצרים האמיתיים של הגולם

יש כל מיני סיפורים ביהדות  על כל מיני רבנים וחכמים  שיצרו אנשים מלאכותיים "גלמים "  אולם אלו תמיד פורסמו רק מאות שנים לאחר מותם.

בתלמוד הבבלי מסופר ועל שני חכמים מהמאה  השלישית לספירה   שיצרו עגל .הסופר יעקב אורלנד חיבר על פרשיה זאת פואמה מעניינת בשם "מעשה העגל".

 

בתלמוד הבבלי מסופר  על החכם רבא  בבל מהמאה הרביעית לספירה   שיצר אדם  ושלח אותו לידיד שפירק אותו לגורמים.

מה האמינות של סיפורים אלו היא ניחוש בלבד.  

 

על המשורר שלמה אבן גבירול  (10211058)שחי במאה ה-11 סופר שיצר גולם אישה מכאנית.  בסיפור שפורסם בידי יוסף שלמה דלמדיגו במאה ה-17.

המחזאית יוספה אבן ששון יצרה מחזה מעניין על פי סיפור זה שגם ש"י עגנון יצר לו גירסה משלו.

וגם אני כותב מאמר זה ,אלי אשד, כתבתי סיפור קומיקס על פרשיה זאת שאותה איירה קרן כ"ץ.

ראו גירסה עברית של הסיפור כאן :

וראו גירסה אנגלית שונה במקצת שלו כאן

שלמה אבן גבירול הושפע בכתביו מספר היצירה,אולם בשום מקום לא גילה עניין כלשהו בנושא הגלמים,שאינו קיים כמעט כלל אצל יהדות ספרד.

 גם על המשורר אברהם אבן עזרא (1092 או 10931164 או 1167),) מסופר שעסק ביצירת גולם בפירוש פסודו סעדיה גאון לספר היצירה מצרפת כנראה  מהמאה-13.בכתביו של אבן עזרא עצמו אין שום אינדיקציה שגילה איזה שהוא עניין בנושא יצירת גלמים אם כי עסק בספר היצירה. 

 על שמואל החסיד צאצא של משפחה של "בעלי שם " ( דהיינו עוסקים בכישוף או מה שנקרא כיום "קבלה מעשית "  ) משפחת קלונימוס  ,  שחי במאה  ה-12 סופר שיצר גולם כשומר ראש. אולם הסיפור הועלה על הכתב במאה ה-15.

בנו של שמואל,  יהודה  החסיד ,ותלמידו של יהודה  אלעזר מוורמס ,אכן עסקו בנושא הגולם בכתביהם אולם בשום מקום לא הזכירו ששמואל עסק ביצירה מעשית של גלמים.  

 על ישראל בעל שם טוב ( 1698-1760) מייסד החסידות  מסופר באגדה חסידית מאוחרת שיצר גולם .

 הגולם האחרון נוצר  על פי האגדה בסביבות 1800 בידי הרב דוד יפה מדוריצ'ין בפלך גרודנא  וגרם לשריפה בעיירה. והסיפור פורסם בדפוס כמה עשרות שנים לאחר מותו.

 לאחר גולם זה אין יותר סיפורים על רבנים מאוחרים יותר שיוצרים גלמים. כל הסיפורים בנושא התמקדו מכאן ואילך  בדמות של המהר"ל מפראג מהמאה ה-16 שהפך ליוצר הגולם "האולטימטיבי".  

כמעט כל האגדות  על יוצרים שונים של הגולם שקיימות ביהדות פורסמו בכתב מאות שנים לאחר מות היוצר המדובר ,וכמעט תמיד הנ"ל לא עסק ולא גילה שום עניין בנושא הגולם בכתביו הידועים.כך שזאת כמעט ודאות מוחלטת שהמדובר באגדות שאין להן שום קשר אמיתי לאיש המתואר בהן.

ישנם בהיסטוריה היהודית רק שני מקרים ידועים ולא יותר (!) של רב יהודי שסופר עליו שיצר גולם קרוב לזמנו בידי בני משפחתו או תלמידיו הקרובים.

עדות שהיא אמינה לעין ערוך יותר מזאת של סופרים אנונימיים שכתבו מאות שנים לאחר חיי הרב כפי שאירע כמעט בכל המקרים האחרים. 

 בשני המקרים הבודדים האלו ישנה סבירות במקרה אחד ,וודאות במקרה השני שהאיש המדובר אכן התעניין ועסק בנושא הגולם במציאות ולא רק באגדה.

 המהר"ל מפראג ,יוצר הגולם המפורסם ביותר באגדות אינו אחד מהשניים האלו. להיסטוריונים המודרניים ברור שלמהר"ל מפראג  ההיסטורי מהמאה ה-16 לא היה כל קשר וגם לא עניין מיוחד בנושא הגולם.

ספורים בדפוס על  המהר"ל והגולם  הופיעו  רק משנות השלושים של המאה ה-19  ( מאוחר יותר מ"פרנקנשטיין"   של מרי שלי  רומן על יצירה של אדם מלאכותי שהופיע ב-1818 )  אם כי ייתכן בהחלט שהם היו נפוצים בעל פה עוד קודם לכן מהמאה ה-18  ואולי לפני כן 

אבל זה לא סביר.

שני היוצרים  היחידים שכן עסקו ברצינות בגולם,   מעניין,  נקראו בשם אחד ,אליהו.

הראשון שבהם  הוא אליהו בעל שם  מחלם  ( נפטר 1583) שעליו  סופר בכתב יד משנות החמישים של המאה השבע עשרה כשמונים שנה לאחר פטירתו שעסק  ביצירת גולם.   

 גם נכדו  הרב צבי אשכנזי ונינו  הרב המפורסם יעקב עמדן ידעו מהמסורת המשפחתית  שהוא עסק ביצירת גולם והם דנו בכך ברצינות ובעמקות. הסיפור עליו  שככל הנראה התפרסם מאוד הופיע גם במקורות נוספים במאה ה-17 והתגלגל לבסוף לידי האחים גרים שפירסמו אותו ונראה שהוא שימש דרכם במקור השראה לפרנקנשטיין של מרי שלי.

 הסיפור שימש כבסיס לספר  שלם של חיים בלוך בגרמנית על אותו הגולם מהעיר חלם.  

יש סבירות שבמקרה הזה המדובר היה באדם שאכן עסק באיזו שהיא צורה בנושא "היצירה" ואחרת האגדות סביבו לא היו צומחות בצורה כזאת זמן קצר לאחר מותו ובקרב חוג משפחתו.בניגוד לרוב שאר יוצרי הגולם הוא לא התפרסם בגלל דברים אחרים,תחילה. 

 אבל זוהי סבירות בלבד ולא וודאות.

יוצר הגולם "האמיתי " השני הוא הרב אליהו בן זלמן "הגאון מוילנה " שסיפר לתלמידו הבכיר הרב חיים מוולוז'ין שהוא עסק ביצירתו של גולם. וזה הופך אותו לרב היחיד הידוע בתולדות היהדות שאישר שהוא עוסק ביצירת גולם.

והוא גם יוצר הגולם היחיד שעסק בפירוש לספר היצירה הספר שבעזרתו עוסקים ביצירת גלמים. הפירוש המפורט ביותר הקיים והחשוב והמוערך שבכולם.

כך שישנה סבירות גבוהה ביותר ,למעשה וודאות ,שאין לגבי שום רב אחר ,לגבי שום "יוצר גולם " אחר ,שהנושא אכן עניין והעסיק אותו.

מעניין גם שהתלמיד חיים מוולוז'ין כתב את הקטע שבו דן בנושא בשנת 1818,השנה שבה פירסמה הסופרת האנגליה הצעירה ,מרי שלי , את הספר "פרנקנשטיין , הרומן הראשון העוסק ביצירת אדם מלאכותי. ספר שכאמור קיבל כנראה השראה מסיפור על יוצר הגולם הקודם ,אליהו בעל שם מחלם.

 לא סביר שחיים מוולוז'ין שמע את שמעו של הספר שפורסם באנגליה הרחוקה. אבל צירוף המקרים עדיין מעניין.

 ב-1927 כתב הסופר הגרמני הנס לודויג הלד( 1885-1954)  על פרשת הגולם של הגאון מוילנה בספר  גרמני שכתב על נושא הגולם. הנס  לודויג הלד שעסק רבות בנושאים יהודיים כתב גם ספר על אגדות התלמוד ובנושא הגולם היה לו עניין מיוחד ומוקדם,והוא כתב את הספר העיוני הראשון בנושא זה .   

גרשום שלום שהיכיר את ספרו ואת הפרק המובא כאן תיאר אותו כ"מעמיק אבל לא מסתבר ".

 

 לדעת גיורא לשם המתרגם המדובר" בתערובת של טיעון פלפולי יהודי
עם ניצנים של פסיכואנליזה מודרנית, לא נוסח פרויד ממש
,
אלא נוסח יונג."

 

אז הנה לפניכם סקירה מעמיקה על פרשת יצירת הגולם בידי הגאון מוילנה מאמר שהוא מבוא לסדרה שתופיע באתר זה  בקרוב על ספר היצירה לרגל פרסום הפירוש של הגאון מוילנה לספר היצירה

.סדרה שתכלול  פרסום בכורה עולמי של מאמרים בנושא של חוקר הקבלה הבכיר  וחתן פרס ישראל  הפרופסור יוסף דן ,של חוקר הפילוסופיה היהודית ירון ליבוביץ' ושל בעל האתר.  

  

רוח הרפאים של הגולם

חקירה ודרישה במיסטיקה יהודית

עם סקירה מיוחדת על

טבע ברייתו  של הכפיל

מאת הנס לודויג הלד

תרגום

גיורא לשם

 

 

הוויתו של הכפיל

 

 

"..ובספר יצירה הייתה משנתו סדורה לו מימי ילדותו בגירסה ברורה ובעמקות נוראה ,כי היצעתי לפניו עשרה שיטות בנוסחאות מוחלפות בספר יצירה .

ואמר לי הגר"א  גרסתו הברורה כגרסת האר"י ז"ל ,רק דבר אחד הוסיף מה שנשתבש גירסת האר"י ז"ל בדפוס.
"אמרתי לו :

"מעתה הלא אינו דבר גדול ופלא כל כך לברוא גולם."

 השיב כי :

 "באמת פעם אחת התחלתי לברוא גולם,ובעודי באמצע עשייתי חלף ועבר תמונה אחת על ראשי,והפסקתיו מלעשותו עוד  כי אמרתי מסתמא מן השמים מנעוני לפי רכות שני אז" .

.ושאלתיו בן כמה היה אז.

והשיב שהיה קודם י"ג שנה.

חיים מוולוז'ין 
 מתוך ההקדמה ל"ספרא דצניעותא : ממנו יתד ממנו פנה לאדרא רבאולאדרא זוטא ויסוד מוסד מוסד לכל דברי הזוהר הקדוש.. / ועתה הרחיב ה' לנו ביאור רחב על כל ענין וענין מראשית ספרא דנא ועד תומו. הכינה…גאון עוזנו…מהו' אליהו מווילנא עם הקדמה ארוכה מר' חיים וואלאזין  וווילנא הוראדנא : מנחם מן בן ברוך ושמחה זימל בן מנחם נחום, תק"פ 1819. .

 

 

"ואני שמעתי בעל פה שהייתה זאת תמונת תרנגול גבר, …ובאה זו התמונת גבר שהוא המלאך גבריאל אשר קסת הסופר במתניו ממונה על הדין ,לרמוז לו על  העונש ח"ו לרכות שניו.

ובפרט בעניין זה ראוי ביותר לגבריאל שידוע שהוא עם מספר האותיות  גליא רזיה לרמוז הקפידה על הדין. ..

( עליות אליהו אות י"ח בשם רבי דוד לוריא הרד"ל )

 

"והנה סיבת בריאת הגולם שרצה לברוא הגר"א :

נראה שהגאון למד סוגיית צירופי השמות ותוך כדי לימודו בחן על ידי בריאה זו ,ולא שעשה סתם מעשה של בריאה ,…וייתכן שהיה רבינו מתעסק ביסודות השמות וסדר כוונתם בבירור שיטה הנכונה וגירסת הספר יצירה ומתוך בירור הסוגיה בא לבדיקה ולבחינה לסידור השמות הראוי.

( ספר יצירה עם ביאור הגר"א ע' י' –יא )

 

 

…עוד בילדותו החל רבנו הגר"א לעסוק בלימוד תורת הנסתר ,אחרי שהש"ס ופוסקים וכו' היו שגורים אצלו כנודע .ומאז כבר עסק בעמקות נפלאה בגילוי רמזי התורה כאמור לעיל .בעודנו נער בן י"ד שנה בערך קבל הרבה בתורת הנסתר גם מאת גדולי קהילתנו בשקלאוו שארי אביו אב זקננו הרש"ז בה"ר צבי…במיוחד התעסק הרבה בסוד צרופיי  אותיות ובחכמת היצירה .וכפי ששמענו מפי קדשו,גם כוונתו בזה היה ככדי להשיג ולדעת איך ליצור כח גולמי בע"ח –להכריע בו את הס"מ בשערי ירושלים ולשם כך התחיל עוד בילדותו לעשות ניסיון נורא ביצירת גולם כנודע.

( קטע מ"קול התור " פרק 3 ע' 95 במהדורת 1994)

"ומה שהובא שכוונתו של הגר"א ביצירת הגולם הייתה  בזה להכריע את הס"מ בשערי ירושלם אינו אלא דמיון. ( ספר יצירה עם פירוש הגר"א ע' יג )

"ובעניין עשיית הגולם דמאתה אינו דבר גדול כך כך דהטעם לקלות הדבר הוא ההכרעה כגירסת האר"ז"ל והגר"א ויש להסתפק בביאור הדבר אם הוא מפני שיש חילוק בין גרסה זאת לשאר הגירסאות,שלגרסה זאת הא פעולה קלה בהשוואה  לגרסאות האחרות הוא פעולה קשה או שאיו זו כוונתו ורק כוונתו דשכיון שיש עשרה גרסאות בו כל גרס היא עם  פרטים שונים מגרסאות אחרות ונמצא דמספר הגרסאות האפשרויות בנוסח ספר יצירה הוא מרובה מאוד דבריבוי הפרטים שחלוקים גירסה מגירסה ונכפל מספר האפשרויות בהרבה יותר מעשר וזה גורם הקושי לעשות גולם. 

 ואיך שיבוא לעשות שמה אינו האופן הנכון ואם יבוא לעשות ככל האופנים הוא מגיע למספר עצום של אופנים שקשה מאוד לעשות ככולם. ( כגון עם יש פרט א' שבו עשרה שיטות ועוד שפרט שני שבו יש עשרה שיטות לעשות בכל האופנים העולים משני פרטים אלו כבר הוא מאה אופנים .וכיוון שיש הכרעה בגירסה אחת של הגר"א ממילא נקל לעשות גולם.

מתוך ספר היצירה השלם עם פירוש הגר"א.  

לחץ לסגירה

ידוע שחרף כל השיטות של היצירה , בריאה ספונטנית ובלתי-צפויה של גולם היא מעבר לגבולות ההכרה, אולם האפשרות להשמיד את הגולם מעניקה לאדם שלווה מיסטית ואף אינה גורעת מן התחושה שבריאת גולם אינה מצמצמת את האמונה באל.

אני חוזר על ההשקפה המיוחדת של היהדות בימי-הביניים המאוחרים, הנוגעת במאגיה, ובעיקר על הדברים האמורים בקבלה. אני גם מבקש לציין מקרה של הצלחה בבריאה ספונטנית של גולם (אף כי אין לה דוגמא) כדי להבין את אי-בטחונו של בוראו המופתע, כדי שהקורא יבין את דברי,הנה דוגמה ממה  שסיפר רבי אליהו מווילנה במלים ספורות לתלמידו, הגאון רבנו חיים המפורסם [ר' חיים מוולוז'ין, בעל "נפש חיה" – ג"ל] על נסיונו לברוא גולם.

אנחנו מוצאים בעמוד 4 של ההקדמה לספר "ספרא דצניעותא" הערה על רבי חיים, שלפיה אמר לו הגר"א: "וב'ספר היצירה' התבהר לי כיצד ללמוד ולהעמיק. וכאשר העליתי לפניו עניין ב'ספר היצירה' שיש לו עשרה פירושים שונים, דרש באוזני את פירושו שדמה לזה של האר"י. אולם בעניין אחד היה פירושו של האר"י שונה במלה אחת, באשר היתה בה טעות דפוס. כאשר שאלתי אותו, אם אין זה עניין גדול ומופלא לברוא גולם, השיב: כעובדה, התחלתי פעם לברוא גולם, אך כאשר הייתי בעיצומה של השלמתו, חלף מעל לראשי צלם-דמות ובשל כך חדלתי מהמשך השלמתו מכיוון שחשבתי שיתכן שמן השמיים רצו למנוע ממני את בריאתו, ובאשר הייתי צעיר באותו הזמן השיב לי [הגר"א] שהוא, בשעתו, עדיין לא היה בגיל 13."

תיאורו של רבי אליהו נראה לי, לאחר הרהורים רבים, כדבר שאי-אפשר לבטל את משמעותו, אף בלא חקירה ודרישה בסודות שב"ספר היצירה", מאחר שהבסיס לסיפור על בריאת  הגולם נראה טבעי כשלעצמו. בהערה אחת בסיפורנו, שיש לה משמעות מרחיקת לכת, אנחנו למדים לדעת שבתקופתו היה שפע גירסאות ל"ספר היצירה". רבנו חיים עצמו מנה באוזני רבו עשרה  פירושים ל"ספר היצירה". אך רק פרשנותו של יצחק לוריא הדגול מוזכרת באופן חריג כבהירה ונגישה בנקל, למרות שגיאת הדפוס. ומ"ספר היצירה", ובתשובתו של הגר"א, כפי שניתן להבין בנקל מבין השיטין של דברי תלמידו, נהיר גם סיפור בריאת הגולם. (על כן ברור שסיפור הבריאה של הגולם יחודי לגירסתו של הגר"א ל"ספר היצירה" לפי סיפורו של ר' חיים, ואין זה שייר פרשני כלשהו לגירסת האר"י.) על-פי הדעה הזאת של תלמידו של הגר"א, באשר לאופני הפרשנות של "ספר היצירה", שבריאתו של הגולם היא עניין שב"פשטות", לפחות מן הבחינה שאיזכר אותה, ברור שהגר"א, באופן ישיר או ברמז ברור, אכן החל אי-פעם בעבר בבריאתו של גולם. כיצד ובמה החלה הבריאה לא נאמר אפילו במלה אחת, אף כי אנחנו למדים על הכוונה, אך באמצע תהליך הבריאה הופיע לעיני המורה צלם-דמות (gestalt), שהיה, לתחושתו של המורה, צלם-דמות של הזהרה מן השמיים.

הגר"א עצמו האמין בצלם-דמות שמיימי; אך אני סבור שהוא האמין כי יתכן שהשמיים מתירים לו לברוא רוח-רפאים ככפל דמות. למקרה שצלם-הדמות הוא הזייה (או מראית עין של הטעייה, מעין הסתר פרצוף, חוויות שחלחלו במוחו מחמת הגירוי שבמעשה הבריאה עצמו) שהשרתה עליו נוכחות בלתי-מציאותית. לפיכך מתעוררת שאלה מדוע התמונה הזאת, הדומה למאה חזיונות הזהרה החולפים כל העת במוח, חסרת קול (ובמושגים אנושיים, אף חסרת משמעות ובסיס), חלפה במוחו של הגר"א והטביעה בו את חותמה. בלא ספק הייתה מובנת יותר לוּ לבשה צורה של מחווה או הייתה מבוטאת במלים.

עיקרו של דבר במקרה הזה הוא, שצלם-הדמות המפוקפק הזה קיבל צורה של מופע ספונטני ובלתי הכרתי הדומה למעין כפילות הכרתית, מעין כפל דמות.

הדבר חסר החיים לכאורה הנמצא בטראנס (היכולת לראות את עצמך-מתוך-עצמך) נראה ונבחן בתופעות רבות. גם ההשקפה שהכפיל העצמי הוא סימן מקדים למחלה או למוות היא הוכחה שמדובר בהזהרה, ומוכרת לנו היטב ככזו. מן התיאור של הגר"א מותר לנו להסיק, כי הפתאומיות של מופע צלם-הדמות החדירה בו בתחילה פחד, שכן בגילו הצעיר עדיין התקיימה בו ההכרה שקיימת אפשרות של כפילות נפשית, ועל כן היתה לנגד עיניו ההשערה שאפשר לברוא גולם. אולם השפעתו הסתומה של צלם-הדמות, שהיתה נעלה מהבנתו, העניקה לו את ההכרה שקיימת משמעות כלשהי הרוחפת מעל לראשו  בכל רגע שבו נתבעת הכרעה של ממש.

ההסבר להתנסותו של הגר"א – שעובדת ראייתו של עצמו-מתוך-עצמו – נראה לי לא מוקשה יותר מן התיאור שהבחין בהזהרה התלויה לו מעל לראשו. לי נראה סביר, על-פי תולדות חייו בבגרותו, כי הגר"א הבין כבר בצעירותו את התופעה, ועל כן ידע שגם תלמידו יבין אותה, וכי, כמותו, לא יהיה צעיר מכדי להתנסות בה.

יתכן שקוראי יחשבו שמה שאני מתאר כאן הוא מעין התפצלות (סכיזופרניה) גופנית-נפשית של הגר"א, אולם אני טוען שאין זה כך. תיאורו של הגר"א שהניסיון לברוא גולם קסום צפנה בחובה את ההזהרה שהתגלמה בצורת צלם-דמות, שכן, מכל מקום, בריאת גולם ככפיל היא אמונה עממית מקובלת, שכן היא נרמזת אפילו במשנתו של האר"י.

לפיכך מתעוררת הסוגייה באיזה אופן ראה הגר"א את הכפיל הנפשי, האם בהכרתו או בתת-הכרתו, או שמא בהתפצלותם. מכל מקום, די היה בהבחנה בכפילות הזאת, בהופעתה כצלם-דמות, כדי שיחדל  לברוא את הגולם.

ראו גם

gara picture by dickstein

הגאון מוילנה.ציור מאת אשר דיקשטיין. "הארץ שלנו 1965

  •  

     

 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

לחץ לסגירה

הופיע ב"מקור ראשון "

ביקורת על עולם נסתר בממדי הזמן תורת הגאולה של הגר"א, מקורותיה והשפעתה לדורות מאת רפאל שוח"ט
( הוצאת אונ' בר אילן ,2008 376 עמודים

האם יצר החכם היהודי המפורסם אליהו בן שלמה זלמן הגאון מוילנה תוכנית עתיד פרטנית המתמשכת לאורך מאות רבות של שנים שמטרתה להביא לבסוף לעידן חדש של גאולה באמצעים אנושיים של פוליטיקה ובנייה על סמך חוקי היסטוריה שהגאון האמין שגילה ?
החוקר רפאל שוח"ט משוכנע שכן ובספר מחקרי חדש הוא מתאר את פרטי התוכנית הזאת .
The Vilna Gaon

דיוקן של הגאון מוילנה מאת יוזף הילארי גלובצקי משנת 1825. הדיוקן המודפס המודפס המוקדם ביותר של הגר"א.

הגר"א
עטוף פרוה ,סגור ומצומצם ופלגי –זקן ושלג ,
ואוסף קנאה בסבכי גבות –עיניך שיבה,
מוקף ספרים עתיקים ,על ספרים יושב –כה אראך
כשר של חורף יושב בסתר ארמון קרחי –עד .
אכן עז החורך סביב וקשה הוא מאוד ואין סוף לו ,
אך הוד לו וחוסן עצור –אתה היודע את זאת !
ואם גם קרים –אכזרים הימים יש וזוהר גיל השמש
נשפך על שלגים אדירים ,כזוהר עינך הבהירה.
יעקב כהן "הגר"א " בתוך  "ראשים" כתבי יעקב כהן כרך א' ע' שיז

מטבע עם דמותו של הגאון מוילנה.

הרב אליהו בן שלמה זלמן הגאון מוילנה הוא אחד מחכמי ישראל הדגולים והנערצים ביותר לאורך הדורות. הוא נחשם לחכם הגדול ביותר של העולם האשכנזי ושווה ערך לרמב"ם החכם הגדול של העולם הספרדי , מוביל המהפכה התורנית שהפכה את עולם ישיבות האשכנזי למוביל בעולם היהודי עד עצם היום הזה. זרם שלם "הפרושים " או "המתנגדים " רואים את עצמם בגאווה כיורשיו וכממשיכיו של הגאון מוילנה ,וזרם אחר החסידים שעליהן הכריז הגר"א ככופרים זוכר אותו היטב כיריב הגדול ביותר שקם לו אי פעם וכמי שהטיל עליהם חרם כעל כת של כופרים מיסטיים מסוכנים .

כתב החרם של הגר"א נגד החסידים.( שמור אצל כותב שורות אלה ).

.
הגר"א כפי שהנו יודעים היום היטב היה מיסטיקן לא פחות מנחמן מברסלב אלא שהוא גם הקפיד על שילוב של מה שהוגדר בתקופתו כמיטב הידע של ה"מדעים " במיסטיקה .

אפשר לדון בגאון מוילנה מבחינת הגותו הקבלית, מקומו בתפיסת הגאולה של דורו ובהשפעתו המכרעת על הרב קוק וכו', אך אני בוחר לדון בו בוחר לדון בו מהזווית שונה זאת של חשיבה עתידנית המוצגת בספר בהשוואה לקודמיו ולהשלכות שהיו לחשיבה עתידנית רדיקלית זאת .

ויכוח מורגנשטרן -ברטל

ד"ר אריה מורגנשטרן .טוען שלגר"א הייתה תוכנית עתיד ארוכת טווח של בניית ארץ ישראל.

לפני כמה שנים  העלה הד"ר אריה מורגנשטרן בספרו מיסטיקה ומשיחיות מעליית הרמח"ל ועד הגאון מוילנה ( 1999 )  את הטענה שהקהילה החרדית האשכנזית של ירושלים שבחקר תולדותיה הוא עוסק שנוצרה הודות לעליית תלמידי הגר"א היא תוצר של פרוייקט מתוחכם של החזרת היהודים למולדתם שיוזמו היה הגר"א עצמו ומבצעיו היו תלמידיו , פרוייקט שמטרותיו היו משיחיות אבל האמצעים להם היו אמורים להיות לחלוטין בתחום הטבע ולא ניסיים כלל.

וזאת בהתאם לתוכנית ארוכת טווח של הגר"א שבה הגאולה לא מושגת בידי אדם אחד ולא בפעולה מיסטית חד פעמית אלא על ידי תהליך מתמשך שבו ישולבו מגוון פעילויות אנושיות כמו עלייה לארץ ישראל ישובה ובניית ירושלים והפרחת שממות הארץ.דהיינו השגת הגאולה תהיה לחלוטין בתחום התהליך ההיסטורי אבל בהתאם לתוכנית פעולה שנקבעה מראש על ידי הגר"א ( אם כי היו חילוקי דעות  בקרב התלמידים לגבי פרשנותה ).

פרופסור ישראל ברטל.  ניהל  מעל דפי כתבי העת המיקצועיים להיסטוריה "ציון " ו"קתדרה"
"( בעריכתו )  דיון שוצף ונזעם  עם ד"ר אריה מורגנשטרן שבמהלכו טען שלא ייתכן שלגר"א הייתה תוכנית עתיד היסטוריוסופית -מיסטית.

  טענותיו אלו של מורגנשטרן נתקלו בהתנגדות שוצפת מהחוקר הידוע  פרופסור ישראל ברטל שדן ברותחין כל טענה שעלייה זאת של תלמידי הגר"א שבימים אלו מלאו לה 200 שנה יכולה הייתה להיות מסיבות משיחיות ארוכות טווח כאלה . לדעתו כל מטרתם של העולים הייתה לבוא לארץ ישראל על מנת להיקבר בה ותו לא.
ויכוח שוצף שלא באמת הוכרע התנהל בנושא זה מעל דפי כתבי העת ההיסטוריים "קתדרה " ו"ציון " ולא היה חסר  בנימות אישיות זה כנגד זה מצד שני המתדיינים.

 

פרופסור ישראל ברטל מעולם לא השתכנע מטיעוניו של הד"ר מורגנשטרן שבהם ראה דוגמה להיסטוריוגרפיה "לאומית דתית " ורמז שאינם מדעיים באמת.  באופן יוצא דופן בעולם האקדמאי  הוא הקפיד לפרסם בספר מאמריו "גלות בארץ: ישוב ארץ ישראל בטרם הציונות "    את מאמר התשובה  המפורט של מורגנשטרן לביקורתו  הקטלנית בנושא במה שנראה לכאורה  בידי כמה מ"מומחי ברטל " כהכרה בצדקתו של  מתנגדו  וכהודאה בטעות בלי לומר זאת במפורש.

למעשה  בספרו ברטל   טרח והוסיף עוד מאמר תשובה קטלני  ומרסק משלו  למאמר התשובה של מורגנשטרן  וכך שמר לעצמו את זכות המילה האחרונה והמכרעת בויכוח בקטילה מוחלטת של רעיון תוכנית עתיד ארוכת טווח של הגר"א.

תוכנית הגר"א

תמונה של הגר"א שיש הטוענים שהיא אותנטית וצויירה בחייו. . נשמרה במשך שנים רבות בבבית משפחת  לנדא. נמכרה לגבירה שרלוטה צוקרמן בידי אלעזר לנדא.

וכעת החוקר רפאל שוח"ט בספרו החדש "עולם נסתר בממדי הזמן :תורת הגאולה של הגר"א, מקורותיה והשפעתה לדורות  לפחות לכאורה נותן ביסוס חזק ואולי מכריע לטענותיו של ד"ר מורגנשטרן בויכוח הגדול עם ברטל ,  אם כי לא בכל הוא רואה עימו עין בעין .
לדעת שוח"ט אכן יש הוכחות ברורות ביצירותיו של הגר"א וביצירות תלמידיו לגבי תוכנית עתיד מפורטת של גאולה וכיצד יש לממשה ששימשה כבסיס לחשיבתם . הוא מראה בספרו זה שלגר"א הייתה תוכנית עתיד מפורטת אולי באופן חסר תקדים אם כי התבססה על מקורות קודמים כמו ספר הזוהר כתבי האר"י ובעיקר הרמח"ל שאותו העריץ.
מכל אלה יצר הגר"א מעין סינטזה חדשה ומקורית משלו וסינטזה זאת "תוכנית העתיד " או "תורת הגאולה " של הגר"א שימשה לדעת שוח"ט כבסיס לפרויקט של תלמידי הגר"א שיצאו להגשים הלכה למעשה את רעיונותיו של רבם.הייתה לה השפעה גדולה על מייסדי הישוב הפרושי הירושלמי ואף על תנועת חיבת ציון שהושפעו מתלמיד תלמידו של הגר"א הרב יוסף זונדל מסלנט.
והיא השפיעה שלב נוסף מעבר לכך כאשר שימשה כמקור השראה לרב הקוק  שבניגוד להוגים דתיים אחרים מתקופתו שבדרך כלל רק הגיבו כלפי הציונות   השתמש ברעיונות תורת גאולה שיטתית קדומה  שהייתה לפניו תוכנית העתיד של הגר"א .

עם זאת שוח"ט בניגוד למורגנשטרן אינו חושב שהפרוייקט שאותו היציע הגר"א התבסס לחלוטין על "גאולה שבדרך הטבע " לדעתו הוא היה אמור להתחיל באמצעים טבעיים ואמור להגיע לשיאו באמצעים ניסיים שמעבר לטבע .
.בניגוד למורגנשטרן הוא גם אינו חושב שזה היה דבר חסר תקדים ביהדות ומצביע על הוגים כמו הרמב"ם שגם הם היציגו את העתיד של ימות המשיח כאירוע שהוא לחלוטין בתחום הטבע ,אולם כמדומה שהוא אינו סותר את התזה של מורגנשטרן שהמדובר בפרויקט חסר תקדים בכך שבני האדם אמורים באמצעיהם שלהם לקרב את הגאולה של אחרית הימים על סמך תכנית קיימת מראש. .

תוכנית אלף השנים

 

דיוקן מיקרוגרפי ( מורכב מאותיות ) של הגאון מוילנה.

הגר"א נתן מעין תיאור מפורט של העתיד לבוא וכיצד אפשר להביא אותו או להחיש אותו בצורה "הרצויה ".
.לדעתו כל העתיד להתרחש כבר גנוז בתורה ואפשר לפענחו משם .כך למשל הוא חשב שספר דברים באופן ספציפי רומז לאירועי לאלף השישי .
לדעת הגר"א בעזרת לימוד התורה והקבלה ובמיוחד זאת של האר"י יכול האדם להבין ולתאר את ארועי העתיד לבוא ואת התהליכים הקודמים לגאולה וכיצד להחישם בכוחות עצמו .
דהיינו ההיסטוריה האנושית אינה אקראית אלה יש בה לדעתו מעין "חוקים " המכוונים אותה שהאדם יכול לגלותם ולהשתמש בהם לצרכיו.
לדעת הגר"א התהליכים ההיסטוריים המדיניים והחברתיים הם באמת רק ביטוי להליכים מטפיסיים כלל עולמיים המתרחשים ביחד במקביל עם ומאחורי התהליכים האנושיים הברורים לכאורה אלא שרוב בני האדם כלל אינם מודעים להם .

האלף החמישי מתחיל עם חורבן המקדש השני ועם הגלות רק באלף השישי יש אפשרות של תיקון והבאת תקופה משיחית
האלף השביעי מקביל ליום השבת.וכאן כמדומה שיש סתירה בכתבו בספר של שוחט במקום מסויים הוא דיבר רק על שבע אלפים ולא יותר ובאלף השביעי יגיע העולם להשלמה ובמקום אחר ע' 198 מצויין שהגאון דיבר על זמנים נוספים מעבר לכך עד האלף העשירי שבהם האדם יוכל להשתדרג מעבר לדרגה העליונה שבה היה בימי אדם הראשון .

הגר"א . ציור מאת מ.הלר

לדעתו זמנו היה זמן השפל שבו לקה העם בירידה רוחנית עד עפר ולכן אחרי זמן זה יכולים להתחיל התהליכים המשיחיים . והוא זמן המפנה זמן דעקבה משיח נקודת השפל האולטימטיבית שממנה יכולה להיות רק העלייה . ולכן ראו תלמידי הגר"א את דורם כדור האחרון לגלות. ולכן עלו ארצה כדי להכין את הקרקע לראשית הגאולה .

לדעת הגר"א ישנה תקופה שבה אפשר להחיש את הגאולה ותקופה זאת היא שבעים ושתיים שנה לאחר האלף החמישי.
הוא נתן הצעות שונות מתי יהיו השבעים ושתיים השנים האלו .אך למעשה לא הייתה כאן סתירה. שכן לדעת הגר"א ישנם הזדמנויות שונות שבהן אפשר לפעול להחשת הגאולה ואם נכשלים בזמן אחד עדיין אפשר להצליח בזמן אחר.


הגר"א חילק את ימות המשיח לשני חלקים :החלק הטבעי המופיע בטבע שהוא זמן "משיח בן יוסף" ( רעיון ודמות שעסקו בהם רק במעט לפני הגר"א ) ובו בני האדם משתדלים לקרב את הגאולה בכוחות עצמם שיכול להופיע גם באלף החמישי אם כי אין הכרך בכך והוא ילחם באויבי ישראל יסיר עול גויים מעל ישראל יקבץ את נידחי ישראל ,יחדש רזי תורה. ויבנה את ירושלים או ארץ הקודש יקיים את המצוות התלויות בארץ ויגאל הקרקע .
אבל לאחר עידן המשיח בן יוסף ודווקא בגלל הצלחתו לאחר מכן תהיה תקופה ירידה גדולה של העם שבה הוא יפנה כנגד אלוהיו ,ורק לאחר מכן יגיע עידן גאולה נוסף . עידן גאולה שלדעת שוח"ט הוא על טבעי העידן של משיח בן דוד שיכול להופיע רק באלף השישי .
גאולה זאת תתרחש רק בדור שכולו חייב שבגלל עושרו והצלחתו הוא מורד באל וזונח את התורה.
הגר"א כתב רק מעט על תקופה זאת ועל משיח בן דוד בניגוד למשיח בן יוסף פרט לכך שיהיה המנהיג פוליטי בעל כוחות רוחניים נעלים ובעל כוח נבואי. בדור זה יבנה בית המקדש ויתגלו הנבואה וגילוי מעמיק של סתרי התור והשכנת שלום בעולם .
והחלק השני הניסי זמן משיח בן דוד יבוא עם השלמת החלק הטבעי אבל גם את תוכנו אפשר לזרז בהליכה בדרך הנכונה.

לדעת הגר"א היכולת להחיש את הגאולה תקפה בזמן מסויים בלבד ואבל כשזה עבר והחלה התקופה של גאולה בעתה לקראת סוף האלף השישי שוב אין אפשרות להחיש את הגאולה.לכן יש חשיבות מכרעת בבחירה של הזמנים והאירועים הנכונים לפעולה.

לדעתו הגאולה היא אמנם תהליך איטי אבל יש בו תחנות חשובות "השעות " אלו הם מעין שלבים מרכזיים שונים או משברים בהתקדמות התהליך שאותם יש לעבור ( שוח"ט ע' 250 ) שהוא כנראה חזה ופירט אותן היטב לתלמידיו .
פשר ה"תחנות" השונות ומה המתרחש בהן היה סודי ביותר והגר"א השביע את הקורא בכתביו שלא לגלותו אם יבין זאת מעצמו אולי מאחר שעצם הידיעה בידי רבים "שאינם בסוד העניין " עלולה לפגוע באפקטיביות של השימוש היעיל ב"שעות " האלו עבור תוכנית העתיד?

סך הכל תורת הגר"א היא תורה אופטימית שמראה שיש ביד האדם להחיש ולהביא את הגאולה אם יפעל בצורה הנכונה המתוכננת היטב
הגר"א יצר  כאן תוכנית עתיד  מפורטת הכוללת תהליכים מוגדרים היטב בעלי אופציות שונות. לפעולה העומדים לפני אלו ש"מבינים " את "תוכנית העתיד " שלו. ואת תורת הגאולה האיטית אך המתוכננת היטב הזאת ניסו תלמידיו ליישם הלכה למעשה בארץ ישראל.


מבחינת תלמיד הגר"א יש לעבוד עבודה מעשית כדי לקרב את הגאולה בניגוד לחסידים שראו בהתרחשויות היסטורית רק ביטוי להתקדמותנו בעבודת הבירורים הרוחניים ,דבר שתלמידי הגר"א ראו בו תהליך שמקביל לפעולות המעשיות אך בהחלט לא כזה שיש להתמקד רק בו .
דהיינו תלמידי הגר"א בניגוד לחסידים עוסקים בבניה ופוליטיקה ככלים לקדם את תוכנית הגאולה .
שמתרחשת בשלבים איטיים ומתמשכים ולרוב בדרך הטבע .

 

האם הייתה תוכנית עתיד ?

. שוח"ט לא שכנע אותי שאכן הגר"א אכן היה משוכנע שהגאולה תבוא בסופה בהתערבות נסית בלבד שאין בה התערבות אנושית מלמטה בהתאם לתוכנית העתיד שלו שהרי הוא בעצמו מודה שהגר"א קובע שיש אפשרויות להחיש גם את העדן השני עידן משיח בן דוד ( אבל הוא אינו מפרט אותם ) .
וייתכן שהתשובה היא שהגר"א חשב שישנם אופציות לכאן ולכאן : הגאולה הניסית הסופית היא אולי בלתי נמנעת בסופו של דבר אבל לאדם עדיין יש אפשרות להפעילה מרצונו החופשי וביכולותיו שלו ובאמצעיו שלו בהתאם לתוכנית עתיד שנקבעה מראש לא רק בידי האל אלא גם בידי האדם ועל ידי התערבות אנושית זאת לצמצם את הנזקים הצפויים לפני הגאולה ב"חבלי המשיח".

תמונה מאנציקלופדיה "תרבות ".

שוח"ט מציין שאין מקום מרכזי בכתביו השל הגר"א שבו מוצגת תורת הגאולה " שלו בפירוט ובבירור ,כתוצאה יש ללקט אותה ממקומו שונים בכתביו וכאן לראשונה היא מוצגת בצורה מקיפה ככל האפשר וקוהרנטית .
על פי שוח"ט תלמידיו של הגאון בכל אופן היו משוכנעים שאכן הייתה לו תוכנית כזאת ושהם פועלים על פיה. וגם שוח"ט עצמו משוכנע בכך ומביא לראשונה את פירוט התוכנית הזאת בספרו ואם הוא אכן צודק במסקנותיו הרי זוהי תגלית מרעישה. אלא שאליה וקוץ בה מאחר שהפרטים מלוקטים ממקורות שונים שפורסמו בזמנים שונים ולעיתים אף משמועות והצהרות של אנשים שונים ששמעו עליה ממקורבי הגר"א ולא ביצירה אחת ברורה ופרטנית ,לא תמיד אפשר לדעת עד כמה תוכנית העתיד אם אכן הייתה כזאת הייתה קוהרנטית.
אולי זרק הגאון מוילנה רעיונות שנים בזמנים שונים שלא בהכרך תאמו זה את זה ואף סתרו זה את זה ?
שוח"ט עצמו מביא רעיונות שונים של הגר"א שעל פניהם נראים כעומדים בסתירה מוחלטת אולם לטענתו סתירה זאת היא רק מדומה והם כולם חלק "מהתוכנית ".

מדבריו של שוח"ט מתברר שלא הכל יכול ידוע או יכול להיות ידוע לגבי תוכנית העתיד של הגר"א שכן היו דברים שהעדיף שישארו מוסתרים והעביר אותם רק בעל פה או ברמז שיכול להיות מובן או מפוענח בידי "מבינים " ובראשם תוכנית השעות ,האירועים הספציפיים העומדים להתרחש בזמנים ספציפיים.
אם מסקנותיהם של מורגנשטרן ושוחט לגבי פעילויותיו ותורת הגאולה של הגר"א הן נכונות כי אז היה אולי האדם הראשון שיצר תוכנית עתיד ארוכת טווח של ממש ( ככל הנראה של מינימום של מאות שנים ואולי אף יותר מכך ) שבאמצעותה אפשר לשנות את העתיד שאותו חזה על ידי התורה והקבלה בצורות חיוביות בידי בני אנוש ללא שימוש בעל טבעי ותוך שלבים איטיים.

הגאון באיור לפואמה "וילנה " של זלמן שניאור .

נכון לפני הגר"א היו הוגים רבים שנתנו תיאור מפורט של העתיד לבוא ביהדות ובנצרות וגם באיסלאם הוגים כמו יואכים מפיורה,נוסטרדמוס ואחרים . אבל הם כולם ראו בעתיד הזה כמשהו קבוע לחלוטין מראש ובלתי ניתן לשינוי .לא משהו שניתן ליצור אותו באמצעות פעילות אנושית סבלנית הדרגתית מתוכננת ובלתי פוסקת. הגר"א מבחינה זאת מייצג תובנה חדשה וחסרת תקדים בנושא.
שנים אחרי הגר"א קרל מרקס יצור תוכנית עתיד נוספת מעין זאת.
"תוכנית הגר"א " היא תוכנית מדהימה של פעולה אקטיבית שמטרתה להחיש ולהביא שינויים עתידניים באמצעים ארוכי טווח של פוליטיקה ובנייה סבלנית המתמשכים לאורך מאות רבות של שנים .
ואם שוח"ט צודק במסקנותיו הרי ספרו הוא השג חשוב ביותר.

 

נספח :רשימת יצירות  של ספרות יפה על הגאון מוילנה .( ממשיך ומרחיב רשימה דומה של מר ישעיהו וינוגרד בספרו "אוצר ספרי הגר"א ") …ופני אליהו הגאון ..מקבלים פניך ברחמים בעברך כל מפתן יהודי. "( מתוך הפואמה של זלמן שניאור "וילנה ") 
יהושע השל לוין עליות אליהו : והוא תולדות אדם הגדול … רבינו אליהו … ונאספו … מאמרים … עלית השער, מעלות הסולם … עלית קיר ווילנא :1865 ומאז בעוד מהגדורות רבות .כולל סיפורים רבים על חיי הגאון מהם אגדתיים .יוסף שף הגאון מווילנא תולדותיו וחייו ערוך בעד הילדים ורשה : ג' סטרבולסקי, תרס"ו- [חוב' ב' מספרו "שעשועים ביבליותיקה מנקדת לתינוקות" הוצאת "האור"].
1905
מעשיות מהגדולים והצדיקים . .הוצאת האחים לוין –אפשטיין ושותפם ,ורשה תרפ"ד .
כולל את הסיפורים : א. מעשה נורא מהרב הגאון רבינו אליהו מווילנא
ב. מעשה נפלא מהרב הגאון מווילנא עם סגולה לקיום בנים.
ג. מעשה נורא מהגאון מווילנא ומהצדיק הנסתר רבי ליב מבראדי .
ד. מעשה נפלאה מהגאון מוה' אליהו מווילנא
ה. קורות חייו של רבינו הגאון מווילנא.
ש' בן ציון . השמחים בחלקם ציורים מאת נחום גוטמן חוברת ז' מתוך סדרת ספרי הילדים נפלאות ,תל אביב דפוס הפועל הצעיר תרפ"ט .החוברת כוללת שני סיפורים . אחד מהם "השמחים בחלקם " הוא על הגאון מוילנא. ( לא קים בשום ספריה מוטל בספק )דוד לבני (וויסבורד) ירושלים דליטא . כולל את : א. ווילנא לפני ארבעים שנה — ב/1. צער גידול בנות — ב/2. הגאון מוילנא. תל אביב תר"ץ ,1930.
מרדכי גולדנברג "הגאון מוילנא ( שיר ) הדואר שנה י"ב גליון כ"ה ט"ו בסיון תרצ"ג ע' 409.יעקב כהן "הגר"א " שיר בסדרה "ראשים " :שירים על גדולי ישראל ,.מאזניים כרך ג' תרצ"ה ע' 439-440 הופיע שוב בכרך א' של כל כתבי יעקב כהן הוצאת דביר .
חיים אברהם פרידלנד הגאון מוילנה –חלקים א'- ב' . חוברת מו בסדרת סיפורים יפים, קליבלנד תרצ"ז . יצא לאור כחובת בשנת 1932
ש.בן ציון "מעשה בהגר"א " כתבים לבני הנעורים ספר שלישי .צייר נחום גוטמן . הוצאת אמנות . 1923 . יצא שוב ב" ספר השבת " .הוצאת אגודת עונג שבת " תרצ"ח ע' 430-432 .
אברהם בן אברהם יהושע זליג שכנוביץ .  אברהם בן אברהם : סיפור היסטורי מחיי הגר צדק מוילנה ,(הוצאת נצח , 1944 ) . יצא בעוד כמה מהדורות עד ל1989-.( קיים גם בתרגום לאנגלית )
תרגום משה שנפלד סיפור מחיי הגרף פוטוצקי אציל פולני שהתגייר בוילנה והועלה על המוקד על קידוש השם ב-1749.הגר"א מופיע כדמות משנה.יצחק ברוידס אגדות ירושלים דליטא , ציורים משה ווריביצ'ק הוצאת נחום טברסקי , 1947 מהדורה שנייה הוצאת : הועד הצבורי להוצאת ספרי יצחק ברוידס על וילנה ליד אגוד יוצאי וילנה והסביבה בישראל, [תשל"ב]..יצחק זילברשלג "הגר"א ( שיר ) בצרון שנה ט' ניסן תש"ח ע' 115-116.י.ד. קמזון "תמונת הגאון "( שיר ) הצופה י"ט תשרי תש"ח ( גליון 2965) ע' 3.מנחם מנדל  זלטקין    מספר הזכרונות של רב ליטאי :   ה' אלפים תקמ"ח-תק"ן לבריאה : פרקים נבחרים /    פריס :   מחברות,   [תש"ט] 1949 יומנו של רב בימי הגר"א שבין השאר נפגש עם שליח הגר"א במהלך מאבקו בחסידות.
זלמן שניאור ,הגאון והרב  עם עובד , 1953 . מהדורה שנייה ומורחבת דביר, 1958 . מהדורה מיוחדת לקוראי "הארץ".  כולל רק עשרים פרקים מתוך מאה ושישים שבנוסח ביידיש . "הקיסר והרבי ".שיצא לאור בחמישה כרכים 1944-1952.) רומן על רקע מאבקו של הגאון מוילנה בחסידות ונציגה הרב שניאור זלמן מלאדי . רומן עויין לגר"א שנכתב בידי צאצא של הרב מלאדי . הגר"א מוצג שם כאיש הלכה מחמיר שאין בו שום רגש לצרכי ציבור.\בכל אופן אין ספק שזוהי היצירה הספרותית החשובה ביותר על האיש והתקופה  שנכתבה לאחר מחקר היסטורי דקדקני .ראו רשימה על ספר זה :מיהו הצדיק והצודק ?נפתלי ארמן הרב מלאדי : ספור היסטורי (עברית: אביעזרי וולף ; סגנון: מ. צ. פרוש
הוצאת "נצח ", 1954 (כרוך עמו עוד רומן היסטורי של המחבר: "מפרנקפורט עד ירושלים": מקורות בעל השל"ה> ) .יצא שוב במהדורת צילום ב-1976.

פסח מרכוס עולמות טמירים :סיפור חיי הגאון מוילנה / עברית – מ"צ פרוש. מעיינות ,תשי"ז ,1957. הופיע במקור ביידיש בניו יורק ב-1952.

יעקב רימון "רבנו אליהו לא היגיע לירושלים … "פואמה על ניסיונו הלא מוצלח של הגאון מוילנה לעלות לארץ ישראל . בתוך "ירושלים העתיקה :לקט ספורים ,אגדות ותיאורי חיים " בעריכת יעקב רימון ויוסף זונדל וסרמן ,בהוצאת המכון לאיסוף סיפורי א"י ואגדותיה ,ירושלים ,1958 ע' 47.

מנחם מנדל גץ בעקבות רבותינו :
סדרת ספרים לאבות ובנים: ספור-חייהם, פעלם ושיטתם של רועי ישראל הרוחניים:כרך ב' –הגאון מוילנה . ירושלים : אורייתא, תשמ"ב 1982

מ. ויסנשטרן, . הגאון : סיפורים מחייו ופועליו של קדוש ישראל רבינו החסיד – הגר"א מוילנה, ציורים: יונתן גרשטיין, תשנ"א .1991. מיועד לנוער .
א. בת-אשר [=אסתר רחל הלפרין) "הגאון החסיד-הגאון רבי אליהו מוילנא הגר"א בתוך צוהר לעולמות נעלים- ספורים לבני הנעורים על גדולי ישראל בדורות עבר :חלק שני ע' 197-218 הוצאת זרקור ,תשנ"ז ,1997 "
י ( ברוך ) בן ישי הגאון מוילנא :ספור חייו ומורשתו לדורות . ירושלים : מאורי הדורות לילדי ישראל , תשנ"ח, 1998. סיפור חייו של הגאון לילדים.
 הגאון מוילנה ובעל העגלה . ,סיפורי גדולי ישראל לילדים ,המוסד לעידוד לימוד התורה . חוברת מאויירת של 12 עמודים . אין תאריך.

הגאון מוילנה בעיתוני ילדים חילוניים :

הגאון מוילנה

כתב פנחס שדה צייר אשר דיקשטיין

הארץ שלנו "כרך ט"ו משנת תשכ"ה ( 1965  בגיליון 44 -29.6.1965

יפרח חביב "המכתב " דבר לילדים כרך נג 1982. סיפור על הגאון מוילנה

סיפורים קצרים על הגר"א  ( רשימה חלקית של סיפורים שמופיעים בקבצי סיפורים לילדים רובם ככולם לקוחים מהספר "עליות אליהו " למעלה

ג.מה –טוב "השתיקה שהיצילה " בתוך ג.מה –טוב בתוך מעשיהם של צדיקים :
ספורי פלאות על חז"ל וגדולי התורה והחסידות, מסדרים לפי סדר פרשיות התורה :חלק שני –ספר שמות ירושלים : המסורה, תשמ"ו.ע' 300-303 . סיפור מנדודיו של הגר"א . איך ספג הגר"א מכות כדי שלא להלשין על אדם .

ג.מה –טוב " הפירות שהצמיחו צער " בתוך מעשיהם של צדיקים :
ספורי פלאות על חז"ל וגדולי התורה והחסידות, מסדרים לפי סדר פרשיות התורה :חלק שלישי ספר ויקרא ירושלים : המסורה, תשמ"ו. ע' 32-36. סיפור על הגר"א ותלמידו זלמן אחיו של חיים מוולוז'ין.

ג.מה טוב אינו עמל ומצפה ע' 70 71 .
הגר"א מארח יהודי פשוט

ג. מה טוב "מצוות ציצית –מה רב כוחה" בתוך מעשיהם של צדיקים חלק רביעי –ספר במדבר ע' 120-121. סיפור על פטירת הגר"א .
ג.מה טוב לא בבית הכנסת לא בציבור" מעשיהם של צדיקים חלק רביעי –ספר במדבר 248-251
איך הגאון בתקופת נדודיון ניסה לקרוא מגילת פורים ללא הצלחה.
ג.מה טוב "תפילין שבראש " בתוך "מעשיהם של צדיקים חלק חמישי ספר דברים ,תשמ"ו ע' 309-310. איך התמודד הגר"א עם חבורת שודדים שפרצו לביתו באישון לילה.
מרדכי גרליץ "הלומד מכל אדם " בתוך בסוד עבדיך :סיפורי הוד מאורחותיהם של גדולי ישראל: חלק א' . בני ברק : מבחר הספר – צבי שטיינמץ, תשנ"א 1991. ע' קלז –קמד . סיפור מנדודי הגר"א .

ר.וינגרטן . "כיבוד שבת " בתוך " שבת: מבחר ספורים ומדרשי חז"ל " ירושלים ,הוצאת כרמים ,תשנ"א , 1991. ע' 123-128 סיפור מנדודי הגר"א.

פואמות על הגאון מוילנה :

פרץ מירנסקי "בלדה על הגאון מוילנה ופרטיזן יהודי .תרגם אברהם שלונסקי שירי הימים תש"ו 1946

דניאל קלוגר :הבלדה על הגאון מוילנה ועל גדר הצדק" יקום תרבות ,ינואר 2018

גייֶדְרֶה קַזְלאוּסְקאיְטֶה 

שיחות עם הגאון מוילנה :שני שירים תירגמה סיון בסקין יקום תרבות, 2018

אלי יונה "הגולם של הגאון מוילנה " יקום תרבות ,2019

קישורים:

הגאון מוילנה והעתיד הרחוק 

דף הפייסבוק של הגאון מוילנה 

דף הפייסבוק באנגלית של הגאון מוילנה 

הגאון מוילנה ואני 

 

הדיוקן של הגאון מוילנה -זיוף או אמת ?

הגאון מוילנה והגולם 

נבואת הגאון מוילנה 

עולם נסתר במימדי הזמן :תורת הגאולה של הגר"א

ארץ ישראל במשנת הגר"א מאת רפאל שוח"ט

הגאון מוילנה בויקיפדיה

אתר המחקרים על הגאון מוילנה 

הגאון מוילנה באנציקלופדיה היהודית

קטלוג תערוכה על הגאון מוילנה בבית התפוצות ( חלק מהפריטים  בתערוכה הושאלו  בידי בעל בלוג זה )

ד"ר אריה מורגנשטרן :דמותו המשיחית של הגאון מוילנה -החלק הראשון 

דמותו המשיחית של הגאון מוילנה -החלק השני 

ד"ר אריה מורגנשטרן על מסורת הגר"א בבניין הארץ

מלחמת עולם : הגר"א נגד החסידים

הגר"א וניסיונותיו לעלות לארץ ישראל

מי קבור בקבר הגאון מוילנה ?

שושלת היוחסין של הגאון מוילנה

מוזיאון הגאון מוילנה בליטא

עליית תלמידי הגר"א

ראו גם :

משורר משיח מקובל ומשורר :הרמח"ל

המשיח ככוכב נולד :הצופן של נחמן מברסלב

 

צאצאיו של הגאון :

שומר המורשת של הגאון מוילנה 

כתב הצופן של אברהם וילנר :על בנו של הגר"א

מסעות החיפושים של אלעזר לנדא :על נינו של הגר"א

"גואל התנ"ך " על "נכד הגר"א "

 

האם השפיע הגאון מוילנה על על סדרת המוסד של אייזק אסימוב ? ראו :

המוסד והגר"א

כוכב הלכת הנבחר 

 

הגאון מוילנה והמוסד

כתבה לרגל מאתיים שנה לעליית תלמידי הגאון מוילנה לארץ ישראל ב1808 העלייה שהחלה את היישוב היהודי החדש בארץ ישראל .

 

האם סדרת המופת הקלאסית של ספרות המדע הבדיוני "המוסד " המתארת נביא של תנועה להצלת הגלקסיה מבוססת על אירועים היסטוריים שאירעו בארץ ישראל בראשית המאה ה-19? והאם הגיבור הראשי של הסדרה הארי סלדון מבוסס על החכם היהודי המפורסם הגאון מוילנה ? קריאה פרטנית בספרי הסדרה ובחייו של יוצרה יצחק אסימוב מראה שאפשרות זאת היא סבירה בהחלט.

המוסד

אחת מיצירות המופת הקלאסיות ביותר של המדע הבדיוני לדורותיו היא סדרת "המוסד" של יצחק ( אייזק באנגלית אבל בעברית הוא העדיף להיקרא יצחק ) אסימוב .

למי שלא קרא : סדרה זאת מתרחשת לאורך עתיד של מאות שנים והדמות המרכזית שבה הוא המדען הארי סלדון שבאמצעות מדע חדש שהוא יוצר הפסיכו היסטוריה הוא חוזה את ירידתה של האימפריה הגלקטית שבה הוא חי ומתמוטטת לתוהו ובוהו של "ימי ביניים" גלקטיים שימשכו 30 אלף שנה.
על מנת לקצר תהליך זה סלדון יוצר שני מוסדות אחד מהם גלוי לכל והאחד סודי מהשני שמטרתם ליצור את האימפריה הגלקטית השנייה ובתקופה של אלף שנה בלבד.

אנשי המוסד הראשון שמנהיגיהם הם תלמידיו של סלדון נשלחים לכוכב לכת נידח בקצוות הגלקסיה מוקף בכוכבים ברבריים עוינים שבינם הם צריכים לתמרן מכאן ואילך ומתפקידם ליצור דווקא שם מכל המקומות את הבסיס לקיסרות השנייה הודות לידע המדעי והטכנולוגי של אנשיו. המוסד השני המוסד האחר נשאר לעומת זאת בצל אי שם ב"קצה הכוכב " שמתגלה לבסוף ככוכב המרכזי לשעבר של הגלקסיה בירת הקיסריות הגלקטית טרנטור שמשם בספריה המרכזית של אוניברסיטת טרנטור הוא מפקח ומנהל בסודיות את העניינים וגם  את המוסד הראשון  ללא ידיעתו על מנת לקצר את הדרך להקמת הקיסרות השנייה.

הארי סלדון

אסימוב הוסיף לסידרה זאת בשנות חייו האחרונות עוד כמה ספרים מהם טובים יותר ופחות .ובמרכז שני האחרונים שבהם עמדה דמותו של הארי סלדון יוצר המוסד בשנותיו הראשונות . לאחר מותו של אסימוב עוד שלוש הסופרים גרגורי בנפורד גרג ביר ודיויד ברין חיברו שלושה ספרים נוספים על חיי סלדון שהיו מעין המשך לספריו של אסימוב על האיש.

 

 

מיהו הארי סלדון ?

בספרים האחרונים בסדרה, האחרונים שכתב אסימוב בימי חייו זהו בברור וללא שום ספק אסימוב עצמו. והדמויות המקיפות אותו מבוססים בצורה זאת או אחרת על דמויות של בני משפחתו ומקורביו השונים של אסימוב לאורך חייו.

מסיפורים אלו של אסימוב וממשיכיו אנו מגלים שסלדון היה לא רק מדען אלא גם שימש במשך תקופה קצרה כראש הממשלה של טרנטור והאימפריה כולה לפני שחזר לחיי האקדמיה ואל יצירת המוסד.
asimov as seldon

הארי סלדון ואישתו .( ציור  עטיפה  מ"המגזין של איזק אסימוב " אפריל 1993  המבוסס על דמויותיהם של אסימוב ואישתו )

 

אבל זה לא כך בסיפורים הראשונים של המוסד שבהם סלדון מופיע .  בסיפור הפותח של הטרילוגיה ( שאותו אגב אסימוב כתב רק ב-1950 מאוחר יותר מאחרים במיוחד עבור מהדורת הספר של "המוסד " ) סלדון מופיע רק כאדם זקן ידוע לשמצה ומזולזל חוץ מאשר בידי תלמידיו שמעריצים אותו ,אדם שהוא "עכבר ספריות" שאין לו חיים מחוץ לספריה האקדמאית ומחוץ לכתלי האוניברסיטה אבל שמכין את התוכנית להקמת המוסד הראשון בכוכב הנידח טרמינוס , תוכנית אלף השנים שאותה יגשימו תלמידיו .

"פאתי המוסד" ציור מאת מיכאל וילאן .

בסיפורים המאוחרים יותר של המוסד אנו מגלים שלסלדון יש משמעות דתית ממש עבור תלמידיו וממשיכיו שאותם הוא ממשיך להדריך על ידי הופעות קבועות של הולוגרמה שלו שמסבירה את המתרחש מסביבם "המשברים הפסיכו היסטוריים " שעליהם נאלץ המוסד הראשון להתגבר בכל פעם על מנת להמשיך במסעו להקמת האימפריה השנייה.

הסיפורים האלו נכתבו ופורסמו כולם לפני אותו סיפור שהוזכר למעלה, ועבור הקוראים הראשונים של סדרת המוסד היחס לסלדון יכול היה אך ורק כדמות אגדית ובלתי מוכרת מהעבר.

 

לאחרונה קראתי את הסדרה שוב ועלתה במוחי השאלה מיהו המודל הארי סלדון המקורי אם יש כזה?

האם יתכן שאסימוב התבסס בו על דמות אמיתית כלשהיא ?

foundation tripume in hungarian

 המהדורה ההונגרית " של "ניצחון המוסד " מאת דיויד ברין המשך לסיפוריו של אסימוב על הארי סלדון.

 

אסימוב אישר בימי חייו שדמויות רבות בסדרת "המוסד " מבוססות באופן ספציפי מאוד על מודלים היסטוריים, למשל על הגנרל הביזנטי בליסאריוס המופיע בסדרת "המוסד " כמצביא הקיסרי הגדול האחרון בל ריוזה  , והמצביא הטאטרי החיגר  טמרלאן ששימש כמקור השראה לדמותו של המוטאנט הבלתי מנוצח "הפרד". אז אולי גם הרי סלדון עצמו ? המחשבה הראשונית שלי  הייתה שאסימוב הסתמך בו אולי על קרל מרקס מייסד המרקסיזם שכידוע ניסה לחזות בצורה "מדעית " את העתיד ולתכנן אותו.

 אבל הדרך שבה סלדון ותלמידיו בונים את המוסד הראשון בשקט ובצנעה לא באמת מזכירה את חזון המהפכה האלימה של קרל מרקס ותלמידיו .. התוכנית של סלדון מבוססת על התפתחות איטית ומודרגת וסבלנית מאין כמוה שלב אחרי שלב תוך כדי עבודה מתוחכמת תמיד מאחורי הקלעים . לעולם לא על התפרצות אלימה שאותה חזו מרקס ותלמידיו כמו לנין . דמות שמתאימה הרבה יותר למודל עבור סלדון הוא דמות שאסימוב היכיר היטב אם כי הוא מזכיר אותו לעיתים נדירות בכתביו זהו הרב אליהו הגאון מוילנה. הגר"א.

המוסד והגר"א

הגאון מוילנה

הדמיון הוא אכן מפליא. סלדון מוצג "כעכבר ספריות" מומחה גאוני בכל תחומי הידע שהודות לגאוניותו המדהימה מצליח ליצור את המדע הפסיכו ההיסטורי שהוא שילוב של תחומי ידע שונים ומגוונים שהודות להם הוא יכול לחזות ולתכנן את העתיד .

גם הגאון מוילנה נחשב לגדול הרבנים של עם ישראל בדורות האחרונים הודות לידע העצום והבלתי נתפס שלו בכל תחומיה יהדות וגם בתחומי רוח כלליים אחרים שהודות להם הוא לבדו יכול היה להבין את כל סתרי התורה והקבלה כפי שלא יכול היה שום אדם אחר . והוא היה ידוע כ"יושב  ספריות"  שהעדיף לא לעשות שום דבר חוץ מללמוד עוד ועוד עד שידע כל מה שאפשר לדעת .

וחוץ מכל אלה וזה ידוע רק למעטים הוא היציג בעל פה ובכתבי יד תוכנית מפורטת של חיזוי העתיד ושל הבאת  ימי המשיח  באמצעים טבעיים אנושיים לחלוטין לאחר התיישבות בארץ ישראל.הוא עצמו ניסה לעלות לארץ ישראל ,אך חזר על עקבותיו מסיבות לא ברורות.

בסיפור שבו הוא מופיע סלדון מבלה בזיקנתו  זמן בבית המשפט בבית כלא כתוצאה ממניפולציות פוליטיות שונות. גם הגאון מוילנה בילה זמן מסויים בזקנתו  בבית הכלא בגלל הלשנה ומניפולציות פוליטיות שונות תוצאה של מאבקים פנימיים עם החסידים שאותם שנא ורדף עד חרמה ככופרים ועובדי כוחות הרע. גם הגר"א וגם סלדון דיברו על עתיד "משיחי" מזהיר הצפוי בעידן לא רחוק ( האימפריה השנייה בלשונו של סלדון "ימות המשיח " בשפתו של הגר"א ) .

.אבל נכון בכך אין מן הרבותא היו רבים אחרים,ורבנים רבים אחרים חוץ מהגר"א שדיברו על עתיד משיחי מעין זה.

מה שחשוב יותר לעניינינו וזה בהחלט יוצא דופן ונדיר תלמידיו של הגר"א לאחר מותו אכן נסעו בהתאם להוראותיו לארץ רחוקה היא ארץ ישראל על מנת להקים שם את הבסיס לימות המשיח ( המקבילים לאימפריה השנייה של סלדון ) בצפת ולאחר מכן ירושלים ,עיר נידחת באיזור נידח של אימפריה נידחת האמפריה העות'מאנית וזאת מתוך שכנוע עמוק שיום יבוא ולא דווקא כתוצאה מנס מהשמיים אלא רק אחרי בנייה הדרגתית וסבלנית והפינה הנידחת הזאת תהפוך למרכז העולם .וצאצאיהם יעמדו במרכזה.

ותוך כדי כך הם המשיכו להעריץ הערצה דתית את מנהיגם המת הגאון מוילנה והאמינו שהוא ממשיך לתקשר עימם בדרכים שונות. הדרך שבה הוא מתואר בכתביהם הוא מקביל במדוייק לדרך שבה הממשיכים מתייחסים אל סלדון "המייסד " בסדרת המוסד.

ייתכן בהחלט שהישוב הפרושי בירושלים ובארץ ישראל שהיה מורכב כל כולו רק מלומדי תורה שהתקיימו על תרומות מהגולה כדי שיוכלו להמשיך וללמוד בלבד הוא המודל למוסד הראשון של אסימוב. המוסד הזה כזכור מורכב כל כולו ממדענים ומאנציקלופדי סטים שכל מטרתם היא לרכז את הידע הקיים ( ולא בהכרך להרחיבו אם כי זה מה שקורה בהמשך ).

בסיפורים הראשונים על המוסד אנו לומדים שיש שם מעט מאוד אנשים שאינם חוקרים מדעיים ואלו הם הדרגות הנמוכות של החברה. בדיוק כפי שהיה בירושלים הפרושית במאה ה-19 ולמעשה עד עצם היום הזה. שם היה הריכוז הגדול ביותר בעולם של לומדי תורה אבל לא בשום מקום אחר בעולם.

  מעניין גם  בהקשר זה שאחד הכינויים הפחות ידועים  של הישוב הפרושי בירושלים היה "מוסד היסוד" או "המוסד הראשון".

mosad haysod

המוסד האחר

אבל אם זה נכון אז מהו המודל למוסד האחר החבוי אי שם במרכז הגלקטי הישן בכוכב האימפריאלי טרנטור במציאות של סלדון ?ומתפקידו לפקח על המוסד הראשון שימשיך בדרך שנקבעה לו ?

במציאות של הגר"א "המוסד האחר " הוא האירגון החשאי בן מאות השנים "רוזני ארץ ישראל בוילנה" ( ידוע גם בשמותיו "חזון ציון" ו"בני ציון " ) אירגון שמתפקידו היה לפקח על העליה לארץ ישראל ולנהל את הישוב בארץ ישראל ולעשות זאת בסודיות המוחלטת ביותר האפשרית בגלל חשדות משלת הצאר שהמדובר באירגון בעל שאיפות כלל עולמיות.

מרכזו של האירגון לא היה בארץ ישראל אלא במרכז הישן בקיסרות הרוסית בליטא.
עצם קיומו היה ידוע רק למנהיגי הישוב הפרושי בירושלים ובצפת כמו גם למנהיגי אירגונים מקבילים הפקוע"ם ( פקידים ואמרכלים של אמסטרדם ,האירגון ההולנדי שניהל את איסוף וחלוקת כספי "החלוקה " ליהודים בארץ ישראל ) אבל רק למעטים ביותר מלבדם.
\האירגון הזה התקיים ונהל את הישוב באשכנזי בארץ ישראל במשך יותר ממאה שנה תוך כדי שרק עשרות אנשים מחוצה לו יודעים על ע-צם קיומו . וקיומו נחשף לחוקרים רק בשנים האחרונות ממש .
לעניות דעתי יתכן עם כך שתוכניתו המשיחית של הגר"א ודמותו של הגר"א עצמו הם המודל לדמות המקורית של הארי סלדון ותוכנית סלדון ותלמידיו של הגר"א כמו הרב ישראל משקלוב שיצאו לאחר מותו להקים את הישוב הפרושי בארץ ישראל בראשית המאה ה-19 שנודעו כולם כגדולים בתורה בפני עצמם הם המודלים לקבוצת האנציקלופדיסטים היוצאים להקים את העיר טרמינוס בכוכב הלכת טרמינוס

אסימוב והגר"א

.אבל כאן נשאלת השאלה מאיפה היה אסימוב יכול לדעת על כל זה ועוד בצעירותו כאשר כתב את סדרת המוסד ? והרי הוא ממעט להזכיר את הגאון מוילנה בכתביו ?מאיפה הוא ידע כבר בשנות העשרים שלו על ההתיישבות של תלמיד הגר"א בארץ ישראל בראשית המאה ה-19? או על הארגון החשאי של "בני ציון "?

התשובה היא שיצחק אסימוב ידע הכל על הגאון מוילנה ותלמידיו וכבר מגיל צעיר ביותר, וכפי הנראה הרבה יותר משידע אי פעם בחייו על קרל מרקס למשל.

 isaac_asimov_on_throne-via-wikipedia
יצחק אסימוב על כיסא הקיסר

מוצאו של יצחק אסימוב ממשפחה יהודית ממוצא ליטאי. ואבותיו היו מעריצים של הגאון מוילנה ותלמידי תלמידיו . אביו יהודה אסימוב כפי שאסימוב מספר לנו שוב ושוב בזכרונותיו הרבה לדבר בגאווה כל חייו על תולדות משפחתו הליטאית ועל ייחוסה המפואר .ובשנות חייו האחרונות כאשר היה פנסיונר ושוב לא עבד למחייתו זה הפך לנושא ההתעניינות העיקרי והאובססיבי שלו . משפחה זאת מסתבר הייתה מקורבת לתלמידי הגר"א .

ייתכן מאוד שאבותיו של אסימוב אף נטלו חלק ישיר במפעל העלייה לארץ ישראל,ואולי היו מפעילי אירגון "רוזני ארץ ישראל בוילנה " .

אסימוב לא מספר על כך בזיכרונותיו אבל בהחלט יתכן ששמע על כך סיפורים שונים מאביו שהיה כמו בנו בעל זיכרון מדהים לפרטים. אסימוב היה שומע על כך שוב ושוב ושוב מאביו יהודה בילדותו בנערותו ולאורך כל חייו. הוא מתודה בחצי לגלוג –חצי מבוכה לפני הקוראים באוטוביוגרפיה שלו שהסיפורים על תולדות המשפחה והארץ הישנה מעולם לא עניינו אותו במיוחד. אבל הוא זכר אותם.

וכאשר ישב אסימוב בראשית שנות הארבעים לכתוב את סיפורי המוסד וכאשר חשב לראשונה על הדמות של הארי סלדון ייתכן ואף סביר שהדמות ששימשה לו כהשראה ישירה הייתה הגאון מוילנה האיש שעליו שמע שוב ושוב מאביו ותלמידיו האנציקלופדיסטים מבוססים על הפרושים תלמידיו של הגאון מוילנה שאליהם השתייכו בני משפחתו של אסימוב . וכאשר אנו קוראים על טרמינוס הכוכב הנידח בקצוות הגלקסיה המיושב בידי תלמידיו של הארי סלדון יש כאן אולי מחשבה על ארץ ישראל הפרובינציה הנידחת במזרח התיכון הנידח שיושבה בידי תלמידי הגאון מוילנה.
ראו על כך ביתר פירוט  במאמר:

יצחק אסימוב פוגש את דוד אבידן

עם כל זאת אסימוב לא בהכרך התלהב מתורתם של תלמידי הגאון מוילנה או מהיהדות בכלל . הוא חזר לואריאציה אחרת למטפורה זאת בספרו "אבן בשחקים " ששם הוא מתאר תקופה מוקדמת יותר בתולדות הקיסרות הגלקטית ( זאת שאותה אמור המוסד להחליף לבסוף )/ ושם כדור הארץ  העתידני  מבוסס על המודל של מדינת יהודה המרדנית תחת שלטון הרומאים ( האימפריאלים ) אבל הסמפטיה של אסימוב בספר הייתה בבירור עם הקיסריים ולא אנשי הכדור הארץ שבהם הוא רואה שוביניסטים פלנטריים מסוכנים ( שהם מקבילה עתידנית לקנאים היהודיים המרדנים של ימי בית שני שהביאו אסון על עמם ) . . לאסימוב בבירור באופן כללי לא היה עניין מיוחד בשורשיו היהודיים אם כי הוא עוסק בהם בפרטנות באוטוביוגרפיה הענקית שלו . את דעותיו בעניין זה הוא ביטא בצורה המפורטת ביותר בראיון מעניין מאוד וכנראה יחיד במינו על נושא זהותו היהודית שהעניק למשורר דוד אבידן כאשר ראיין אותו בשנות השבעים ( אסימוב סירב תחילה להעניק ראיון זה לאבידן בטענה שלגבי נושא זה הוא אינו מומחה כלל וכלל .) שקיבל את השם "הפתרון התבוללות " ( הופיע במאמר במסגרת הסדרה "יהדות אמריקה –משבר זהות " מוסף הארץ 25.4.1975 ע' 20-21 ) "לדעתי קבוצת ההתייחסות הקטנה ביותר של בני אדם צריכה להיות המין האנושי בלבד"

הוא לא ראה כל צורך בשמירה על הבדלנות היהודית וקבע שהמחיר של זה יהיה אנטישמיות ומפעם לפעם טבח ושאין אפשרות להשיג את האחד ללא השני .הוא העריך את המחיר הזה כגבוה מידי : אינני סבור שנפרדות זאת של היהודים היא דבר נפלא עד כדי כך שהוא שווה את היטלר. " .  

הוא הגיב כמעט בלעג על שאלתו זאת של אבידן :
 "האם חשבת אי פעם על היהודים כעל קבוצה אתנית המייצגת בצורת מכלול ,תורת החיים זרה על פני כוכב לכת זה בדומה אותם זרים בספרות המדע הבדיוני הבאים מכוכבים אחרים או מן העתיד והמפיצים כאן סוג זר של מנטליות ? אפשרות זו עשוייה להסביר את האנטישמיות מבחינות מסויימות " תשובתו של אסימוב הייתה ש"זוהי מחשבה מאוד רומנטית .מעולם לא נתקלתי ברעיון זה בספרות המדע בידיוני .והוא לא עלה אי פעם על דעתי .חשבתי על יחידים העשויים להיות זרים ,אתה יודע ,הניוטונים ,הלאונרדו דה וינצ'ים ,אבל קבוצות שלמות ? על זה לא חשבתי .
  מסקנתו הסופית של אסימוב הייתה שיש להביא להתבוללות מוחלטת של היהודים באמריקאים ."אני מכיר באדם בלבד ולא בבריה המוגדרת גזעית או דתית " …מה שאני מציע היא טמיעה ,ולא רק ליהודים גם לכל העמים האחרים .איני מוכן להכיר במשהו ספציפי יותר מאשר בן אנוש " פסק ."איני סבור שהעולם יכול יותר להרשות לעצמו לאומנות כזאת .תחושותיהם המתחרות של עמים שונים מדאיגות אותי –התחושה המתמדת שצריכה של קבוצה לאומית חשובות מאלה של קבוצה לאומית אחרת ,במקום האפשרות לאחד וללכד את המאמצים לטובת הציביליזציה כמכלול. " כאשר נשאל לגבי המצב במזרח התיכון ענה אסימוב ש"הדבר הגרוע ביותר ביריבות של רבע המאה בין ישראל והערבים שהתוצאה שלה היא לא הבחירה בין שתי אפשרויות –השפלת הערבים או השמדת ישראל .מה שעצוב בעניין זה היא ההבנה שתוך שלושים או ארבעים שנה זה לא ישנה יותר משום שגם הערבים וגם ישראל יושמדו ".

( אבידן היה אמור לפרסם ראיון זה במסגרת ספר באנגלית על נושא יהודי ארה"ב אבל הפרוייקט הזה כמו רבים אחרים שלו לא יצא לפועל )

סיכום

לחץ לסגירה

כמובן כאשר חזר אסימוב אל הארי סלדון בספריו האחרונים "בטרם המוסד " ולקראת המוסד " להארי אין שום קשר מיוחד לגאון מוילנה מסיפוריו של יהודה אסימוב. לאסימוב כבר לא היה שום צורך אז בגאון מוילנה ולתלמידיו כמודלים לדמויות מופת של חוזה ויוצר העתיד ומקורביו. היה לו בשביל זה את עצמו ואת בני משפחתו ומקורביו שלו.

.

קישורים

כוכב הלכת הנבחר 

אתר מקיף על אסימוב

אסימוב בויקיפדיה

 

המוסד בויקיפדיה .

המוסד האחר

הארי סלדון בויקיפדיה

תוכנית סלדון

המוסד של אסימוב מאת רמי שלהבת

מאמרים על המוסד

מאמר מפורט על סדרת "המוסד "

עוד ביקורת

אסימוב והדת

עליית תלמידי הגר"א

אברהם יערי על עליית תלמידי הגר"א

המתנחלים הראשונים

העתידים של האתמול :ספרי הרובוטים של אסימוב

יצחק אסימוב ואני 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

 

הרי סלדון על עטיפת ספר חדש בסדרת "המוסד" ,נראה ככפילו של הגאון מוילנה בפורטריטים שלו . מקריות ?