ארכיון תג: היטלר

הפיתרון ההתחלתי – סיפור קלאסי על היטלר ועל מסע בזמן מאת אריק נורדן

היטלר הצעיר בתמונה שצולמה בימים הראשונים של מלחמת העולם הראשונה בידי מי שיהפך ל"צלמו הרשמי". 

 

הסיפור שלפניכם מתאר מסע בזמן מסוג מאוד מסויים  מסע בזמן מוחי בלבד לעבר אל ימי צעירותו של היטלר בניסיון למצוא את שורשי שנאתו ליהודים ולבלום אותם.ובכך לשנות את ההיסטוריה ולמנוע את השואה.

האם תצליח המשימה? 

 לא נחשוף את הסיום אבל נציין שזהו אחד הסיפורים המרשימים ביותר מסוג זה ומעניינת מאוד העובדה שהסיפור מתרחש ברובו   במדינת ישראל של שנות החמישים. דבר יוצא דופן במדע הבדיוני אמריקני.יש להניח שהמחבר שהה בישראל תקופה מסויימת.  

המחבר אריק נורדן (שם בדוי של    Eric Pelletier   1899-1979  ) נודע בעיקר כמראיין של ראיונות ענק מעולים של אינטלקטואלים וסופרים  ובמאים שונים. למשל סטנלי קובריק בראיון מפורסם  מ-1968 על 2001 אודיסיאה בחלל" שאותו תוכלו לקרוא כאן    עבור המגזין "פלייבוי".

הוא גם חיבר  ב-1973 ספר של היסטוריה חלופית:The Ultimate Solution שדימיין  מה היה קורה אם כתוצאה מרציתו של פרנקלין דלאנו רוזוולט ב-1933  הנאצים היו מנצחים ומשתלטים על ארה"ב.

ואליו צורפה קטע מדבריו של המנהיג הנאצי אלברט  שפאר שאותו ריאיין נורדן עבור "פלייבוי" על נושא זה.

קראו את הספר הזה כאן.

סיפור נוסף של אריק נורדן בשם "כנס משפחתי " The Gathering of the Clan  שהוא ידוע יותר  פורסם בעברית  ב"פנטסיה 2000 " מספר 9. אבל הוא רחוק מהרמה של הסיפור שלפניכם. 

 

הסיפור   "הפתרון ההתחלתי"  The Primal Solution  הופיע במקור במגזין לסיפורי פשע  מתח ואימה   ב-1968 

"" in Cavalier for January 1968,

ועשור לאחר מכן במגזין ידוע הרבה יותר.

 July 1977 The Magazine of Fantasy and Science Fiction Vol. 53 No 1

הסיפור הופיע בעברית במגזין פנטסיה 2000 מספר 4 גליון חודש אפריל 1979.

והנה הוא שוב לפניכם.

 

 

 

קראו גם : 

קראו דיון על הסיפור 

הבעיות הפילוסופיות של הריגתו של היטלר על ידי מסע בזמן 

להרוג את היטלר התינוק : התשובה היהודית 

אלה שחזרו בזמן כדי לעצור את היטלר 

קראו גם :

תצלומו הראשון של היטלר -שיר מאת  ויסלבה שימבורסקה 

עוד סיפור מצויין על היטלר וקשריו עם יהודים בצעירותו.

הפטרון מאת גפנית לסרי -קוקיא 

 

 

הסיבוב הראשון :מנהיגי מלחמת העולם השנייה במלחמת העולם הראשונה

dyokan-first-world-war-issue1-621x1024

 

 

  פורסם ב"דיוקן -מקור ראשון "

ביום פירסום רשימה זאת  ה-1 באוגוסט  2014 מלאו מאה שנה בדיוק ליום פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ב1 באוגוסט 1914 המגזין "דיוקן -מקור ראשון " פירסם גליון מיוחד שהוקדש למלחמה "הגדולה" מלחמת העולם הראשונה,זאת שהייתה אמורה לגמור את כל המלחמות ורק יצרה את כל המלחמות מאז. יש שם גם מאמר שלי בשם"סיבוב ראשון" שיעסוק בפעילותם המלחמתית של מנהיגי מלחמת העולם השנייה במלחמה הזאת .וסוליני שהיה אז סוציאליסט ובהשראת סרט בשם "קאביריה" שראה בזמן המלחמה על גיבור בשם "מצ'יסטה" שניראה ככפילו הפך למשהו אחר לגמרי.צ'רצ'יל שהיה אחראי לתבוסה הבריטית הגדולה ביותר במלחמה ואחת הגדולות בכל הזמנים ,ובניגוד לאחרים בזמננו שטוענים ש"שופכים את דמם " הוא לקח אחריות.התפטר מתפקידו הבכיר כשר ויצא לפקד על גדוד בקרב. וגם רב טוראי בשם אדולף היטלר שמפקדו במלחמה היה יהודי בשם גוטמן שהתעקש לתת לאוסטרי צלב ברזל כאות גבורה ושינה בכך את חייו של היטלר ואת מסלול ההסטוריה כולה. סיבוב ראשון מנהיגי הצדדים במלחמת העולם השנייה השתתפו בצעירותם במלחמה הגדולה שקדמה לה, והיא שעיצבה את דמותם. במיוחד זה נכון לגבי היטלר, המתנדב האוסטרי הנלהב לצבא גרמניה, שמפקד יהודי התעקש להמטיר עליו צל"שים וגיבור מלחמה בריטי יישם בו טוהר-נשק אחד יותר מדי אלי אשד

היטלר במלחמת העולם הראשונה

מפקדו הישיר של אדולף היטלר במלחמת העולם הראשונה היה יהודי. סגן הוגו גוטמן. גוטמן הוא שהמליץ על היטלר, והשתדל בשבילו, בקבלת עיטורי ההצטיינות שלו על אומץ בקרב. הצורר שחולל את מלחמת העולם השנייה שירת במלחמה שקדמה לה כקַשָר קרבי בקו החזית בין צבא גרמניה לצבא צרפת, בגדוד שאיבד במלחמה חמש שישיות מחייליו. כבר בדצמבר 1914 עוטר רב-טוראי היטלר בצלב ברזל מדרגה שנייה, עם עוד כשישים מחיילי הגדוד. בקיץ האחרון למלחמה קטף עוד שני אותות הצטיינות, ביוזמת סגן גוטמן: במאי 1918 זכה בצל"ש גדודי על אומץ לב מול האויב, ו-4 באוגוסט קיבל את הסמל שהיה גאה בו יותר מכול: צלב הברזל מדרגה ראשונה ,שרק לעתים רחוקות זכו בו חוגרים מן השורה.

בספרי הלימוד של בתי הספר בגרמניה הנאצית זכה עיטור נכבד זה למקום של כבוד. סופרה שם גרסה שהמציא היטלר, או אולי התועמלן שלו גבלס, ולפיה הוא קיבל את צלב הברזל משום שבעת שנשא תשדורות מהמפקדה ליחידה קדמית נתקל בכיתה של 15 צרפתים. הודות לצלילות דעתו, אומץ לבו ומיומנותו בתכסיסי הפתעה, שכמו נלקחו מספרי קרל מאי על האינדיאני וינטו והצייד הגרמני יד הנפץ שהיו חביבים עליו, הצליח החייל המעוטר להתגבר על חיילי האויב ולהוליכם בשבי אל מפקדו לגמרי לבדו. שמו היהודי של המפקד נשמט משום מה בסיפור. סיפורים דומים שהופצו בגרמניה על היטלר תיארו, באופן דומה עד להחשיד, כיצד שבה החייל האמיץ פטרול בריטי של 15 איש, או כיצד פילס את דרכו בקרב באש כבדה מאין כמוה וכך מנע הפגזה שאיימה על עמדה גרמנית. הסיפורים, ובמיוחד העיטורים שהראו שיש להם בסיס, נתנו לאוסטרי שהתנדב לצבא גרמניה עמדה נעלה בגרמניה, כגיבור מלחמה מוכח שיש לו מה להגיד לגרמנים שאינם גיבורים כמוהו. למעשה, צלב הברזל ההוא ניתן להיטלר על העברת שדר חשוב מהמפקדה לחזית תחת אש כבדה ביותר, משום שקווי הטלפון נותקו. היטלר ביצע את המשימה לאחר שהובטח לו שיקבל את האות אם יבצע אותה. בנסיבות הימים ההם, בשוחות שבין גרמניה וצרפת, לא היה זה מעשה גבורה יוצא דופן אלא אירוע יומיומי. לגוטמן נדרשו כמה שבועות של ויכוחים עם מפקד הדיוויזיה, שהתעקש שהפעולה לא הייתה יוצאת דופן משום בחינה. עקשנותו של גוטמן גברה. על פי עדויות מסוימות, סגן גוטמן ענד את העיטור על חזהו של היטלר באותו טקס שבו הוא עצמו, גוטמן, קיבל אף הוא אות גבורה מקביל על אומץ לב בשדה המערכה. היטלר ענד את העיטור עד סוף המלחמה, וגם כשכיהן כפיהרר. תמיד נמנע מלפרט את נסיבות קבלתו הסתמיות למדי, ותמיד נמנע מלציין בזכות מי קיבל אותו. פעם אחת, ב-1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, העלה את העניין בדרכו המעוותת. זה היה בשיחה עם סגנו מרטין בורמן ועם נאצים בכירים אחרים במפקדתו.

א ענדתי את צלב הברזל בזמן מלחמת העולם", כיזב, "כי ראיתי מי עוד זכה בו. היה לנו יהודי בשם גוטמן ביחידה. מוג לב. הוא ענד את צלב הברזל, והיה מבחיל לראות את זה. בושה לצבא הגרמני".

הוגו גוטמן החזיק לאחר המלחמה בחנות לריהוט משרדי בעיר נירנברג. הוא נאסר ב-1938 על ידי הגסטאפו, אך קציני האס-אס, שידעו על עברו כמפקדו של היטלר, וגורמים אנטי-נאציים במשטרה הגרמנית, הביאו לשחרורו ממעצר. עם פרוץ המלחמה נמלטה משפחת גוטמן לבלגיה. במאי 9401, זמן קצר לפני שהנאצים כבשו את בריסל, הצליח להימלט שוב בסיוע אמריקני לפורטוגל דרך צרפת ומשם המשיך לארצות הברית. המשפחה התיישבה בסנט-לואיס.

גוטמן שינה את שמו להנרי ג' גרנט וחזר לעסקי הרהיטים. האיש שהעניק להיטלר את סמל הגבורה שלו נפטר ב-1971 והוא בן 91. ככל הידוע גוטמן היה היהודי היחיד שעמד בקשר רציף עם היטלר במהלך חייו, לבד מרופא יהודי שטיפל בו ובמשפחתו בילדותו. לצערנו לא השתמרה שום עדות מפיו באשר לפקודו היטלר ולמחשבותיו עליו.

 

העריק האוסטרי שש לקרב

אדולף היטלר הצעיר  בתמונה המונית מ-1914 שש כשנודע על הכרזת המלחמה.

המלחמה כולה הייתה, מבחינת המִפלץ שיזם את המלחמה שבאה אחריה והאפילה עליה, חוויה מעצבת. ההודעה על הכרזת המלחמה, ב-2 באוגוסט 1914, חילצה מאדולף היטלר התפרצות של שמחה. מצלמתו של היינריך הופמן לכדה אותו בתוך המון מריע במינכן. הופמן עתיד היה להיות הצלם הרשמי של היטלר, אך ב-1914 הוא כלל לא הכיר את הצייר הווינאי הצעיר שהיגר לעיר הגרמנית. כשהיטלר כבר היה פוליטיקאי ידוע, ב-1929, והופמן היה הצלם שלו, הוא חיפש ומצא בעזרת זכוכית מגדלת את פניו של הבוס שלו בצילום הישן. התמונה עם הצעיר המשופם הצוהל בתוך ההמון כיכבה בתעמולה של גבלס, שהציגה את היטלר כפטריוט ואיש העם, נמכרה באלפי עותקים והוכנסה לספרי הלימוד בגרמניה. כיום סבורים החוקרים שלא זכוכית מגדלת הייתה כאן, אלא ריטוש ודיו שבעזרתם הכניס הופמן את היטלר לתמונה שכלל לא היה בה. צולם בקהל המתרונן או לא צולם, היטלר אכן שמח על פריצת המלחמה. הוא מעולם לא רצה לשרת בצבא האוסטרי, שאליו צריך היה להתגייס על פי אזרחותו, שכן שנא את האימפריה האוסטרו-הונגרית הרב-לאומית. הוא התחמק בתירוצים שונים ממכתבי הגיוס שקיבל, והצבא האוסטרי שאיים לאוסרו כעריק החליט לבסוף שהוא גם אינו כשיר להילחם. אבל היטלר בהחלט היה כשיר להילחם, והיה נחוש להילחם אך רק בצבא גרמניה. הוא הגיש בקשה להתגייס כמתנדב לצבא הגרמני, ולשמחתו קיבל בתוך יום תשובה חיובית ממשרד מלך בוואריה. חקירה שהתקיימה לאחר ניסיון הפוטש שלו נגד ממשלת בוואריה ב-1924 הראתה שהוא קיבל את האישור רק כתוצאה מטעות בירוקרטית של פקיד שלא הבין שהוא אינו אזרח גרמניה. הוא חשש פן תיגמר המלחמה בטרם נלחם; כן, בתחילת מלחמת העולם הראשונה ההערכה הייתה שזו מלחמה של גומרים-הולכים. כבר בימים הראשונים נקלעה יחידתו של היטלר לקרבות קשים שבהם נהרגו 70 אחוז מאנשיה, חלקם באש גרמנית.

לאחר שנים סיפר היטלר שקרבות ראשונים אלה עיצבו אצלו את ההכרה ש"החיים הם מאבק תמידי נורא". ב-3 בנובמבר 1914 הוא הועלה לדרגת רב-טוראי, ובדרגה זו נשאר עד סוף המלחמה. הוא אמנם נראה למפקדיו מהימן וצייתן, ועד מהרה אף קיבל כאמור הכרה מחמיאה לאומץ הקרבי שלו, אך המפקדים החשיבו אותו כחסר כישורי מנהיגות, שכן נטה להתבודד ונראה חולמני. נראה שגם היטלר עצמו לא נלהב מהעלאה בדרגה, כי חשש שהדבר יביא להרחקתו מהיחידה שאת החיים בה חיבב ואשר הרגיש בה התעלות שלא חש עד אז מעולם. ואכן, ככל הידוע לו היו להיטלר חברים מקרב רעיו לחפירות. אמנם לימים, כשהיה פיהרר, הרבו ותיקי הגדוד לפנות אליו בבקשה לתמיכה כספית או לג'וב, בהזכירם את ימיהם ביחד בשוחות, והוא נהג להיעתר להם. אולם נראה שידידו האמיתי היחיד בשוחות היה כלב ושמו פוסל, טרייר לבן שנדד אליהם מקווי האויב. היטלר לימד אותו תעלולים ורווה נחת מידידותו. כשיחידתו נאלצה לזוז למקום אחר והכלב נעלם, הוא לא ידע את נפשו מצער. "החזיר שלקח אותו ממני לא ידע מה הוא עשה לי", אמר כעבור שנים רבות. הוא מעולם לא גילה צער דומה על אדם כלשהו.

פעם על הכוונת, פעם על הקו

בין שליחות לשליחות, במפקדה ובשוחות, מצא היטלר זמן לצייר ולקרוא את כתבי שופנהאואר וניטשה על האדם העליון שהצבא הגרמני חילק לחיילים. כמה פעמים ניצל ממוות, למשל כאשר התפוצץ פגז צרפתי בעמדת פיקוד קדמית והרג ופצע כמעט את כל אנשי המטה שהיו שם. בין הפצועים קשה היה מפקד הגדוד, שעמד להמליץ על הענקת עיטור צלב הברזל להיטלר – וזאת על חלקו, לצד חייל אחר, בהגנה על חיי מפקד זה תחת אש ימים אחדים לפני כן. היטלר יצא מהעמדה דקות אחדות לפני נפילת הפגז. מעין אות לבאות – להתנקשויות שהיטלר ניצל מהן פעם אחר פעם בהיותו שליט גרמניה. מהגדוד של היטלר, שמנה בראשית המלחמה 3,000 איש, נותרו חיים בסיומה רק כ-500. מסוכן במיוחד היה תפקידו של היטלר כמקשר, שרבים רבים נפלו בו. הישרדותו חיזקה את תחושתו שהוא נבחר בידי מישהו למשימה מיוחדת בעתיד, ושאותו מישהו שומר עליו. על סף סיום המלחמה שוב היה היטלר קרוב ליהרג. חייל בריטי ושמו הנרי טנדי כמעט שינה את ההיסטוריה העולמית במהלך השתלטות על כפר צרפתי: היטלר היה בטווח הרובה שלו, אך הוא החליט שלא לירות. טנדי ראה לנגד עיניו חייל פצוע וכושל, השולח מבט יגע לקנה הרובה שלו כאילו הוא כבר יודע שהוא הולך למות. למה להרוג אותו? , חשב. טנדי התפרסם בבריטניה, ונעשה גיבור לאומי, משום שהיה החוגר המעוטר ביותר בצבא הבריטי. הוא לא ידע מי היה החייל שעל חייו חס. אך היטלר זכר היטב את התקרית הזאת ואת האיש שכמעט ירה בו, ואף זיהה את פניו בעיתונות. היטלר השיג העתק של תמונה שהצייר האיטלקי פורטוניטו מטניה צייר על פי תצלום ידוע שבו נראה הגיבור הבריטי טנדי נושא חייל פצוע בתחילת המלחמה, ותלה אותה בביתו. כאשר בא לשם ראש ממשלת בריטניה צ'מברליין ב-1938, ביקור פייסנות שהוביל לחתימת הסכמי מינכן הנודעים לשמצה, ראה להפתעתו את התמונה ושאל את היטלר מה לו ולתמונת חייל בריטי. היטלר ענה לצ'מברליין "זה האיש שכמעט הרג אותי, והייתי משוכנע שלעולם לא אראה את גרמניה שוב. אבל ההשגחה העליונה שמרה עליי גם אז". הוא ביקש מצ'מברליין שיעביר את תודתו לטנדי.

ואכן – כפי שסיפר לימים אחיינו של טנדי – יום אחד צלצל הטלפון בביתו של הנרי טנדי ועל הקו היה ראש הממשלה. הוא דיווח לטנדי על השיחה עם הפיהרר, ועל התודות שהלה ביקש לשלוח לאיש שהחליט שלא לירות בו. רק אז נודע לטנדי הנדהם מי היה האיש שהוא החליט להציל את חייו ולא לירות בו. הוא חזה כמובן עוד קודם לכן בתמונות של שליט גרמניה, אבל לא זיהה אותו כאיש שהיה על כוונת הרובה שלו ב-1918. הוא היה מוכה הלם. חרטתו על שחמל על האיש התעצמה בשנים הבאות, כאשר היה בלונדון המופצצת. טנדי נפטר ב-1977 והוא בן 86.

באוקטובר 1918 היטלר התעוור זמנית מהתקפת גז כלור של הבריטים. שעה ששכב עיוור וחסר ישע בבית החולים בימות החורף של 1918, בעוד גרמניה נכנעת לאויביה, דומה היה עליו כי כישלונו האישי כצייר ועיוורונו מתמזגים באסון שבא על העם הגרמני כולו. הלם התבוסה גרם לו זעזוע נפשי עמוק. הוא סיפר שכאשר שמע על שביתת הנשק בכה בפעם הראשונה מאז מות אמו. נראה היה לו שתבוסה כזאת אפשר להסביר רק בבגידה, בחתירה אפלה של הגזע השנוא עליו, זה שעמו נמנה גם מפקדו ודורש טובתו.

גרינג מפיל המטוסים

רק מעטים מראשי המשטר הנאצי היו בעלי עבר משמעותי במלחמת העולם הראשונה. אנשי המעגל הראשון שסביב היטלר – הימלר, גבלס, בורמן ושפר – היו צעירים מכדי למלא תפקיד של ממש במלחמה ההיא. החריג היה מספר 2 ברייך השלישי, שר האווירייה הרמן גרינג. במלחמת העולם הראשונה היה גרינג טייס קרב שהתפרסם במספר הרב של מטוסי קרב שהפיל. הוא טען ל-22 לפחות; לדעת המחקר הוא אכן הפיל לפחות 17 מטוסי אויב. הצלחתו זאת הביאה אותו בסוף המלחמה להתמנות מפקד היחידה של הטייס המפורסם ביותר של גרמניה, מנפרד פון-ריכטהופן, "הברון האדום", שנהרג זה מקרוב. לאחר המלחמה היה גרינג גיבור מלחמה מפורסם ומעוטר, והצטרפותו למפלגה הנאצית נחשבה להישג אדיר שלה. סביר להניח שבזכות עברו זה זכה לשמש לאורך שנים רבות מספר 2 הרשמי של היטלר.

  בין מצביאיה של גרמניה הנאצית, פילדמרשל ארווין רומל, שכמעט כבש למען היטלר את המזרח התיכון, התפרסם בתרומתו למלחמת העולם הראשונה. הוא היה אז קצין זוטר למדי, סרן בחיל הרגלים, אך בקרבות עם הרומנים והאיטלקים בלט בזכות טקטיקות ייחודיות, שהיו גרעינה של האסטרטגיה שתשמש אותו כעבור שנות דור במדבר לוב ובמצרים. על תוקפנותו וכושר האלתור שלו בחזית אינוונצו באיטליה הוענק לרומל הצעיר העיטור הקיסרי הגבוה ביותר, דבר חסר תקדים לגבי קצין חיל רגלים זוטר.

 

כריכה קדמית ואחורית של חיל-הרגלים תוקף – ארוין רומל

ספרו 'חיל הרגלים תוקף' על ניסיונו במלחמת העולם הראשונה היה רב-מכר, והיטלר עצמו קרא אותו בתשומת לב. הספר אפילו תורגם לעברית והופיע בהוצאה הצה"לית 'מערכות'. זהו מן הספרים הבודדים של מצביאים נאצים שתורגמו לעברית, והיחיד הנוגע לניסיונו של קצין גרמני במלחמת העולם הראשונה שהופיע בלשוננו – אות לחשיבות הרבה שמייחסים לו גם בצבא הישראלי.

מוסוליני עוזב את השמאל

מכאן לבן בריתו של היטלר, שליט איטליה בניטו מוסוליני. ערב מלחמת העולם הראשונה כבר היה מוסוליני פוליטיקאי סוציאליסט ידוע, שתמך במהפכה סוציאליסטית אלימה ושימש עורך עיתון המפלגה. כשפרצה המלחמה הוא קרא לניטרליות מוחלטת, אך עד מהרה שינה את דעתו וצידד בחבירה למעצמות ההסכמה. היו שייחסו את השינוי לשוחד צרפתי, אך השינוי שחל במוסוליני היה אמיתי. כשהצטרפה איטליה למלחמה הוא התגייס לצבא, וב-1917 נפצע. לאחר מכן חזר לעבוד בעיתונו. אלא שהאידיאולוגיה שלו עברה שינויים דרמטיים. איש השמאל הלוחמני עבר אל הקצה הלאומני והניף את נס הפשיזם. היו שמועות שגרמה לכך, בין היתר, סדרת הסרטים על הגיבור הרומאי הדמיוני מצ'יסטה. הסרט הראשון בסדרה, 'כביריה', יצא לאקרנים ב-1914 ותיאר את גדולת האימפריה הרומית במלחמות הפוניות. השחקן שגילם את הגיבור, ברתולומאו פגאנו, דמה למוסוליני כשתי טיפות מים. תסריטאי 'כביריה' היה הסופר גבריאלֶה ד'אנונציו, הוגה דעות לאומני. מוסוליני, בין אם הושפע מהכוכב בן דמותו ובין אם לא, הושפע מד'אנונציו והפיץ את דעותיו – שעל פיהן המלחמה היא הזדמנות להתחדשותה הלאומית של איטליה.

 

סטלין נרקב בסיביר

Image result for ‫סטלין הצעיר‬‎

מנהיג ברית המועצות במלחמת העולם השנייה, הרודן יוסף סטלין, התקשה לעשות דבר מה משמעותי במלחמת העולם הראשונה – שכן רוב שנותיה היה אסיר בסיביר, בגלל פעילותו המהפכנית. ב-1917 שימש עורך ביטאון המפלגה הבולשביקית, 'פרבדה', אך היה נתון למרותו של כותב המאמרים הראשיים לב קמנייב. בשלהי המלחמה, לאחר מהפכת אוקטובר, שימש קומיסר פוליטי בצבא האדום. המהפכה הקומוניסטית אירעה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ולמעשה התאפשרה בגללה. ולדימיר איליץ' לנין, מנהיג המהפכה, הגיע לרוסיה מגלותו בשוויצריה בעזרת הגרמנים, שהיו מודעים היטב לנזק האדיר שיכול לגרום האיש הזה לאימפריה הרוסית. הם אפשרו אפוא ללנין ולאנשיו לעבור בגרמניה בקרון חתום, שאותו אסור היה להם לעזוב. הגרמנים צדקו. ברוסיה התגלה לנין ככלי נשק מזיק יותר מכל התותחים והגזים הגרמניים, וגרם בפעילותו החתרנית נזק אדיר למאמץ המלחמה הרוסי. שירות חשוב אף יותר לגרמנים עשה לנין לאחר שתפס את השלטון ברוסיה. הוא הוביל לחתימת הסכם ברסט-ליטובסק בין רוסיה לגרמניה, שהפסיק את המלחמה ונתן לגרמנים שטחים רוסיים

 

. רוזוולט וצ'רצ'יל גם

ולבסוף, למערב. שני מנהיגיו הגדולים של העולם החופשי במלחמת העולם השנייה מילאו, במפתיע, אותו תפקיד במלחמת העולם הראשונה: שניהם היו אחראים על הצי הצבאי של מדינותיהם. אלה הם גם שני האישים היחידים שנשאו תפקידים ממשלתיים בכירים בשתי המלחמות. נשיא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, פרנקלין דלאנו רוזוולט, שימש במלחמה הראשונה תת-שר לענייני הצי. הוא התמיד בתפקיד זה עד 1920. הוא נודע כמצדד נלהב בשימוש בצוללות, ויזם כמה תוכניות לעצירת צי הצוללות הגרמני – ביניהן תוכנית למחסום מוקשים ימיים ענק מסקוטלנד ועד נורווגיה, שסיום המלחמה קטע את מימושה. הצלחתו בהכנת הצי האמריקני למלחמת העולם הראשונה, והיוזמות שנקט בתפקידו, הוציאו לו מוניטין והזניקו את יוקרתו הפוליטית במידה כזו שכבר ב-1921 היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לסגן הנשיא. הדמוקרטים כשלו במסע הבחירות הזה, ורוזוולט נאלץ לחכות עוד כמה שנים. ב-1921 אף לקה בשיתוק ילדים, שעמו נאבק כל שנות נשיאותו הרבות.

Image result for ‫צ'רצ'יל הצעיר‬‎

 

וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה, לא רק ששימש בתפקידים בכירים בשתי המלחמות, הוא אף כתב את ההיסטוריה של שתיהן. סדרת ספריו על מלחמת העולם השנייה זכתה לתהודה רבה, אך רק מעטים מכירים את הסדרה בת שלושת הכרכים שכתב על המלחמה הראשונה: 'המשבר העולמי', 'החזית המזרחית' ו'תוצאות המלחמה'. להבדיל מהסדרה הגדולה שלו על מלחמת העולם השנייה, ספרים אלה לא תורגמו לעברית. צ'רצ'יל היה במלחמת העולם הראשונה שר הימייה, ולאחר מכן שר החימוש. אלא שלהבדיל מרוזוולט, צ'רצ'יל לא קנה לעצמו בשנים ההן שם של שר מוצלח. תפקודו הוכתם בגלל אחריותו הישירה למתקפה הכושלת על חצי האי גליפולי ב-1915. המתקפה נועדה להשתלט על מצרי הדרדנלים, המוליכים מהים השחור לים התיכון, וכך לאיים על הבירה העות'מאנית איסטנבול, לפתוח לרוסים נתיב ימי לים התיכון, ולהעביר את מדינות הבלקן לצדן של מעצמות ההסכמה. צ'רצ'יל חשב לקטוף ניצחון קל שיסייע לקצר את המלחמה. חשבונותיו התגלו כשגויים. תורכיה נחלה במערכה זו את ניצחונה הגדול היחיד במלחמה. אחד המצביאים הבולטים בצד התורכי היה מוסטפה כמאל, שהמריא על כנפי הניצחון הזה וכעבור שנים אחדות נודע כאטא-תורכ, המהפכן החילוני אבי תורכיה המודרנית. צ'רצ'יל לקח על עצמו את מלוא האחריות והתפטר מהממשלה. הוא יצא לחצי שנה לשירות קרבי בחזית המערבית, שם שימש מפקד גדוד בדרגת סגן-אלוף.

במאי 1916 הוא שב לבריטניה ולמקומו בפרלמנט. כעבור שנה מינה אותו ראש הממשלה לויד ג'ורג' לשר החימוש והטיל עליו את האחריות לייצור הנשק, לרבות טנקים ומטוסים, שנדרש להבסתה של גרמניה. במסגרת תפקיד זה התוודע לד"ר חיים ויצמן, שמונה למנהל המעבדות של האדמירליות הבריטית. ויצמן גילה שם שיטה להפקת אצטון, חומר חיוני לייצור חומרי נפץ, מתסיסה של חומרי גלם צמחיים. תמיכתו של צ'רצ'יל עזרה לוויצמן להשיג משר החוץ, הלורד ארתור בלפור, לקראת כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, את ההצהרה המפורסמת שהכירה בזכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל. בסיום המלחמה התמנה צ'רציל לשר המלחמה שמשימתו הייתה לשחרר את החיילים לביתם ללא תקלות ולשלוח אספקה צבאית לכוחות האנטי-בולשביקיים ברוסיה. גם ניסיונו זה נכשל, והבולשביקים השתלטו על רוסיה. את תדמית הכישלונר הסדרתי שדבקה בו במלחמת העולם הראשונה הצליח צ'רצ'יל לסלק רק במלחמת העולם השנייה.

 

 

 

 

יותם הקסם -"קאיטוש המכשף" של יאנוש קורצ'אק בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית

יותם הקסם מעופף.צייר אבי כץ.

"קאיטוש המכשף" ליאנוש קורצ'ק  בהקשר אידיאולוגי ופוליטי  ומקומו בספרות הילדים העולמית

מאת אלי אשד

 פורסם בדפוס בכתב העת "ספרות ילדים ונוער " גליון מס' 134 מרץ 2013–

לפניכם בגירסה אקדמאית ,מאמר גדול שלי על ספרו של יאנוש "קורצ'אק " יותם הקסם " הידוע גם כ"קייטוש המכשף " או "קייטוש "הקוסם ". מאמר שהחל את חייו כהרצאה בכנס "עולמות " על קוסמים לפני מספר שנים  ועל  עוד הרצאה שנתתי במכללת גורדון להכשרת מורים בחיפה  במסגרת כנס ""אבראקדברא :קסם הילדות וילדים וקסם" . המאמר פורסם בעיתוי מוצלח מאוד זמן קצר לאחר סיום שנת יאנוש  קורצ'אק הבינלאומית ( לרגל 100 שנה לפתיחת בית היתומים שלו ב-1912,ו-70 שנה לרציחתו בידי הנאצים ב-1942 ) גירסה שונה שלו התפרסמה  בשם :קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית בכתב העת "עיון ומחקר בהכשרת מורים – גיליון 13 – תשע"ג 2012". כתב עת של מכללת גורדון להכשרת מורים בחיפה.

וראו גירסה מקוצרת מאוד ולא אקדמאית  שלו :יותם הקסם ואני

תחילה  התקציר באנגלית של המאמר :

Katush the magician as an anti-Nietzschean figure

Eli Eshed

This article deals with Yanosh Korchak's book,

Katush the Magician, which is also called Yotam the Magician

. The book tells of the journey of a boy who learns to be a magician through difficult and painstaking efforts and how he comes to understand the significance of this profession and the responsibility it entails. From the point of view of genre categorization it is customary to group this book with children's and youth literature or with science fiction and fantasy tales. As such, Katush appears to be the first child magician in literature, long before the time of Harry Potter. The article suggests analyzing the book in three contexts: First, as part of the appearance of super figures in the popular literature of the 1930s, such as Batman and Superman. Second, as a reaction against the Nietzschean spirit that Hitler introduced to Europe. Katush elevates the values of humanism and compassion to a place of miracles and presents criticism and an attack on the worldview that laid the foundation for Nazism, the Nietzschean perspective of the "super man." Finally, the book can be examined as part of the collected works of Korchak depicting his expertise and attraction to science fiction. It is a common perception that this is Korchak's best and most unified book since it was not recruited to serve didactic purposes as were so many of his other work

יותם הקסם -"קאיטוש המכשף"  של יאנוש קורצ'אק בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית.

מאת אלי אשד

"..ילדים ! שאפו לגדולות ולנצורות,חלמו חלומות נשגבים ובקשו את התהילה –משהו בוודאי יצא מזה.

יאנוש קורצ'אק  , "התהילה " (1912).

הקדשה :

זהו ספר קשה.

את הספר הקשה הזה אני מקדיש לנערים חסרי המנוחה,

אלה שקשה להם להשתנות .צריך לרצות חזק ובהתמדה.

צריך לחשל את כוח הרצון. צריך להביא תועלת.

תמוהים הם החיים.דומים לחיזיון מוזר.

למי שיש כוח רצון ותשוקה חזקה לשרת את הזולת ,

חייו יהפכו לחלום מופלא.

גם אם הדרך אל המטרה הייתה סבוכה ,ורצופה סתירות.

אולי עוד אכתוב פעם סיום.

יאנוש קורצ'אק (1933)

( ההקדשה בפתיח ל"קאיטוש המכשף" בתרגום אורי אורלב – 1988 )

מבוא

 

 קייטוש המכשף ,מהדורה פולנית.

 קאיטוש המכשף, או  יותם הקסם, הוא גיבור ספר הילדים, שלדעתי, הוא הטוב ביותר שנכתב על נושא הקסמים בכל שפה שהיא. מתוך מכלול יצירתו הספרותית של קורצ'אק ,לילדים, דומה , שזהו הספר הממעט  בהטפות דידקטיות,  וקורצ'אק מאפשר לילד להבין את המסרים החבויים,  בכוחות עצמו.

חוקר ספרות הילדים ,אדיר כהן, קבע :"מבחינה ספרותית "יותם הקסם " הוא האחדותי והמעוצב ביותר מבין ספרי קורצ'אק, מעטות בו הדיגרסיות הדידקטיות. קורצ'אק כובש את רצון ההטפה שלו, את תחושת האחריות הבלתי פוסקת שלו לילד. הוא נותן לדמיונו להרקיע ,לסיפורו לזרום ולמבעו לחוג חג אמנותי מרהיב ומהנה ".[1]

  "יותם הקסם"  כפי שהוא נקרא בשפת המקור בפולנית ,הוא  שם גיבורו של יאנוש קורצ'אק בתרגום יוסף ליכטנבום.  בשני התרגומים החדשים והמלאים יותר לעברית , זה של אורי אורלב, הוא מכונה "קאיטוש המכשף," ("עם עובד", 1987, איורים: אורה איתן  )  ו"קאיטוש הקוסם" בתרגומה  של יוכבד פרימן ("זמורה-ביתן", 2000 ,איורים: חובב  רשלבך,) במאמר זה אשתמש בשני השמות ללא אבחנה.

 

הספר במהדורה פולנית.

אם קוראים ספר זה בעיניים של אדם מבוגר, זהו ספר מוזר ביותר שהגדרתו הז'אנרית היא בעייתית ביותר.האם מדובר בפנטזיה לילדים בסגנון הארי פוטר של רולינג  וספרים אחרים, שמציפים כיום את  מדפי הספרים לילדים ולנוער ? לכאורה כן .אבל עיון מעמיק בספר מראה שמבחינה ז'אנרית יש בו אלמנטים שונים, שניתן לראותם  כקשורים לז'אנר ספרי המדע הבדיוני, וגם  לז'אנר שאותו מכנים בארה"ב  בשם ז'אנר "גיבורי העל ", שבמרכזם  אדם שמגלה בתוכו כוחות עליונים, נוסח "סופרמן" ו"ספיידרמן".

בקריאת התרגומים החדשים והמלאים של הספר, "קאיטוש המכשף" מתגלה  כספר מורכב ומסובך ביותר. לא בכדי הושמטו פרקים שונים בידי המתרגם המקורי של הספר,ליכטנבום,  שכן הם פוגעים באחידות הז'אנרית של הסיפור ובהיגיון הפנימי שבו.  הספר  כולל  משמעויות אידיאולוגיות שיש לפענחן בהקשר  הפוליטי הרלבנטי בתקופה בה פורסם לראשונה, דהיינו בשנים 1933-1934 ,ימי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

boy sitting wearing magicians pointed hat legs crossed elbows on knees head on fists grinning goose golden egg rose flower flying car with wings violin and bow

איור של מנחם ג'רנברג לKaitus, the Boy who wanted to be a Magician אחד  משני התרגומים לאנגלית של הסיפור ששניהם יצאו לאור ב-2012 ושניהם אויירו בידי מאיירים ישראלים.

קאיטוש  הקוסם  מתאר את עלילותיו של ילד, המפתח בכוח רצונו האדיר  כוחות על טבעיים שונים, והופך למעשה לעל-אדם. למותר לציין שעל – אדם, או אדם עליון ,היה  לרעיון פופולארי   בעקבות משנתו  של ניטשה, כפי שנתפסה ותוארה בידי היטלר והמפלגה הנאצית.

חרף העובדה שבספר זה קורצ'אק אינו מתייחס ספציפית לפילוסוף פרידריך ניטשה  ,  סביר  שרעיונותיו של זה האחרון מצויים  ברקע ספרו,  אלא שעל דרך ההיפוך: בניגוד  לדמותו הנכספת של ניטשה , קאיטוש,  שבמהלך הספר גרם נזקים עצומים כשהשתמש בכוחות העל שלו  למטרות אגואיסטיות ואנוכיות,  מבין שעליו להשתמש בכוחות העל רק על מנת לעזור לאנושות. אין זאת אלא, שהספר שימש בבירור כביקורת  כנגד האידיאולוגיה הנאצית, שעלתה לשלטון בגרמניה בשנה בה פורסם הספר.  על רקע השינויים הפוליטיים האדירים שהתחוללו באירופה, קורצ'אק הבין את האיום שהיוותה האידיאולוגיה הנאצית ובתוכה תפיסת האדם העליון, על ארצו פולין, על היהודים ועל אירופה כלה. "קיאטוש הקוסם " מהווה על כן  לדעתי, ביקורת והתקפה על תפיסת העולם העומדת מאחורי המפלגה הנאצית ,בתוכה התפיסה הניטשיאנית בדבר  "העל אדם".

 העלילה

הספר במהדורה פולנית.

הוא יודע

יודע סוף סוף .

…הוא רוצה להיות מכשף !

לא נער חצר ,לא אביר ,לא לוליין קירקס ולא קאובוי.לא עושה להטים שמציג הצגות ,גם לא עלי בבא ולא בלש .

דווקא מכשף.

..הוא רוצה חייב להכיר את כל ההשבעות.

רוצה בעצמה.

..הוא יוכל לכשף את כל מי שירצה .כל מי שלא ישמע .יהפוך להיות האדיר שבשליטים .

(קאיטוש המכשף בתרגום אורי אורלב ע' 40-41)

kaitush katz 3

איור למהדורה האמריקנית  של "קאיטוש המכשף"  Kayetk the Wizard  מאת אבי כץ

קאיטוש המכשף " הוא סיפורו של הילד אנטק (נתן , בתרגומו של ליכטנבום) המכונה "קאיטוש " (או "יותם" בתרגום הישן),  המפתח בתוכו בהדרגה ובסבלנות כוחות כישוף. תחילה היו אלה  כוחות קטנים אשר שימשו בעיקר למתיחות בלתי  מזיקות , אלא שלבסוף היו אלה כוחות אדירים, שאפשרו לו לשתק ולשנות את ארצו ואת סדרי העולם. בכך היו להם  משמעויות פוליטיות, פשוטו כמשמעו.

 קאיטוש מתחיל בכשפים קטנים : מציאת מטבע, הכנסת זבובים טורדניים לכיתה, עניין שמביא לסגירת בית הספר לצורך חיטוי. בהמשך הכשפים נעשים נועזים יותר.  בין שאר נפלאותיו:  נשים המהלכות אחורנית,מכונית מעופפת באוויר ,שלטי חנויות מתחלפים וכתובות ההופכות להודעות מגוחכות, סחורות בחנויות מוחלפות , כל שעוני העיר זזים בבת אחת מהשעה שמונה לשעה 12, גברים לובשים בגדי נשים ולהפך. קסמיו של קאיטוש מחוללים מלחמת עולם בין כלבים וחתולים.

 קאיטוש מרחיק לכת ומנסה להשיב את הסבתה האהובה שמתה,  לחיים,  אך אינו מצליח בכך. הוא מנסה להפוך את היבשה לים, ועל כך נענש בבעיטה אדירה ממישהו מסתורי בלתי נראה, שככל הנראה עוקב אחריו. מאחר שבשלב זה אין בקאיטוש כל  תחושת אחריות לגבי תוצאות מעשיו,  קסמיו עלולים לגרום לאסון. רק ברגע האחרון נמנע האסון ולא בידי יותם. יותם עצמו נבהל מתוצאות מעשיו ולכן פוקד שבמשך חודש לא יצלח כל קסם, ושכל אחד מקסמיו יצליח רק אחרי שני ניסיונות. אז הוא מעלה אי על נהר הויסלה,  בורא בו טירה וחי בטירה כנסיך.  אלא שהאי והטירה נהרסים בידי השלטונות.

 kaitush katz 1

 לאחר שקאיטוש נעשה קוסם מצליח חל בו מפנה אישיותי: הוא משתנה, הופך להיות עצור יותר ועצוב יותר.

קאיטוש בודד מאוד ואינו יכול לגלות את סוד כוחו לאיש. בני משפחתו אף אינם מודעים כלל למה שמתחולל בו. הוא חושש שהגדולים לא יבינו אותו . והוא כנראה צודק. החברה אינה יכולה להשלים עם קיומם של יוצאי דופן כמוהו , והיא משמידה את האי שהקים. והחברה צודקת שהרי יותם הראה הלכה למעשה שהוא עלול להיות מסוכן.

גודל האחריות המוטל על יותם גובר והולך, עד שהוא נאלץ לעזוב את ביתו פעמיים.לבסוף  לאחר שביצע סדרת קסמים מרשימים וגרנדיוזיים, שעוררו את תשומת לב הציבור והממשלה, הם מבינים לחרדתם  שמסתובב במדינה  מישהו, המסוגל לבצע כשפים אדירים ולשנות פני עולם בכוח רצונו בלבד.  המשטרה רודפת אחריו ולבסוף מגלה את זהותו . יותם בורא כפיל  שהולך במקומו לבית הספר, מכין שיעורים וחי עם בני משפחתו , כאילו דבר לא קרה. בעת שיותם, שהיעדרותו אינה מורגשת, נאלץ לברוח מארצו,  הוא יוצא להרפתקאות ברחבי תבל. בפאריס הוא נאבק בתחרות אכזרית עם כושי ענק , הוא מככב בקולנוע בהוליווד, משתתף במפגן  שחייה,  מנגן בניו יורק בקונצרט עם כנר בעל שם עולמי . הוא נהיה מפורסם ועשיר ולאחר מכן מאבד את כוחות הקסם שלו באופן זמני ובלתי מוסבר . הוא  נחטף בידי מליונר שמזהה אותו עם בנו המת ,נמלט מידיו, נעזר במגפיים של קפיצת הדרך, נאסר  פעמיים ושלוש פעמים ניצל ממוות כשהוא חובש את כובע הרואה ואינו נראה.

למרות שהממשלה והמשטרה הפולנית רודפים אחריו, קאיטוש מלא געגועים לפולין והוא שב לוורשה. הוא ניכלא בטירה מפחידה של קוסם אחר ( שדבר לא נאמר עליו לקוראים,  אבל אולי זהו אותו אדם מיסתורי שעוקב אחריו לאורך הסיפור )  ובשלב מסוים הוא הופך לכלב.  בעקבות אהבה עמוקה,  שאפשר ואינה אלא ידידות ודמעות אישה צעירה, הוא חוזר להיות אדם.

kaitush katz 2

איור מאת אבי כץ.

הספר מסתיים במסע שקאיטוש עורך סביב העולם, במהלכו הוא לומד התנהגות מתורבתת מהי, נישא על גבי סופה    לסין ולאפריקה שם הוא צופה בסבל האנושי, צולל אל קרקעית הים בה הוא צופה בניפלאות הטבע ובמאמצי האדם להבינו , ומגיע לבסוף  ולקוטב.בקוטב  ליד קברו של נוסע אמיץ, הוא מוצא מזחלת מנופצת של אדם, תל אבנים בודד ובין שתי אבנים דגל דהוי :הנס והקבר של אדם עשוי ללא חת.

( קורצ'אק אינו מציין את שמו של הנוסע האמיץ,  אבל אולי  זהו   החוקר הבריטי רוברט פלקון  סקוט, שמצא את מותו בעת חיפושיו אחר הקוטב הדרומי  בשנת 1912 . הטרגדיה של סקוט הייתה שרואלד אמונדסן הנורבגי, הוא זה שהגיע ראשון לקוטב הדרומי, והקדים בכך את סקוט ואנשי צוותו בחודש ימים בלבד  ). סקוט נקבר  בידי עמיתיו, אך  יומנו נותר. היומן  המתאר את חוויותיו בקוטב עד לימיו האחרונים ממש,  יצא לאור לאחר מותו וזכה לפרסום רב. הספר , שנקרא מן הסתם, בידי קורצ'אק,   מקביל בצורה מוזרה ליומנו של קורצ'אק המתאר את חייו בגטו עד לימיו האחרונים. ליד הקבר קאיטוש  מושבע בידי מישהו לא מזוהה  ( חבר מועצת הקוסמים?  אולי אותו קוסם שעוקב אחריו ורודף אחריו לאורך הסיפור? )  להיות  ישר, אמיץ לב  ובשליטה עצמית. קאיטוש  נשבע  להתנהג מכאן  ואילך כהלכה  ולהשתמש בקסמיו  רק לתועלת האנושות. זוהי תמצית חכמת החיים שלמד קאיטוש בכל מסעותיו והרפתקאותיו , והמסר אותו רוצה להעביר קורצ'אק לקורא הוא: הקסם האמיתי הנו בשירות האנושות וביכולת לתקן את העולם לטובת כלל האנושות.

 אפשר להשוות את המסר הזה עם המסר הידוע של סדרת הקומיקס "ספיידרמן " משנות השישים, העוסקת  בצעיר בעל כוחות על,  המגלה ש "עם כוח גדול באה אחריות גדולה" . WITH GREAT POWER THERE MUST ALSO

COME – – GREAT RESPONSIBILITY!

Amazing Fantasy #15 (August 1962) – The first Spider-Man story.

סטן לי –

הרקע לכתיבת קאיטוש הקוסם

yotam akasam

 // יותם הקסם (הקוסם) – ינוש קורצ'ק

עדה הגרי, מורה שעבדה אצל קורצ'אק, סיפרה שכשנתיים לאחר כתיבת "יותם הקסם"  שלח  אותה קורצ'אק  לבדוק בספריה לילדים  איזה מספריו חביבים במיוחד על הילדים.  הספרנית ערכה משאל בקרב הילדים הקוראים וגילתה   ש"קאיטוש, " היה האהוב והמבוקש ביותר  . [2]  חרף בחירת הילדים, דומה  שהספר לא היה חביב במיוחד על חוקרי קורצ'אק. אלה מיעטו  לאורך השנים להתייחס לספר, בהשוואה לספרים אחרים ובראשם "המלך מתיא הראשון" . אפשר שמצאו אותו "מוזר" מידי, (יותם כמעט גורם לאסונות המוניים בקסמיו), ואולי אנרכיסטי יתר על המידה. האם יותר מכל  ספר אחר מבין ספריו של קורצ'אק, חושף " יותם הקסם" צד אפל באישיותו  ובמחשבותיו של הסופר?  עדה הגרי טוענת שמהכרותה את קורצ'אק, הייתה לו  נטייה לרעיונות ולאמרות קיצוניות ואף מפחידות  . לדעתה, הייתה לו  מעין כפילות באישיות, שהייתה מורגשת לעיתים , ביצירותיו .למשל ,לדעתה, באחד מספריו הראשונים " נער הטרקלין " ,שבו ספר מתלמד מתאמן במקצועו על גופות מתים, שאותם הוא מביא מבית הקברות ומספר את שערותיהם.  נטייה זאת לקיצוניות  הורגשה היטב לדעתה גם  ב" קאיטוש הקוסם" .

korchck when i will be a boy

 קורצ'אק כתב מספר ספרי פנטסיה לפני  כתיבת " יותם הקסם:  "כאשר אשוב ואהיה נער קטן"  ( 1925), המספר על אדם מבוגר שהופך לפתע בקסם לילד, וחוזר לתקופת ילדותו, "עלילות המלך מתיא הראשון" (1923) והמשכו "המלך מתיה על האי השומם "(1931) . הספר, שבדומה ל"קיאטוש המכשף", הנו בעל אוריינטציה פוליטית,  מתאר ילד שמצבו מקביל לזה של  יותם. מלך – ילד, השולט בממלכת מבוגרים. כוחו הוא ,לכאורה ,בלתי מוגבל אבל הוא מגלה  שגם לו יש מגבלות ושככל שכוחו רב יותר, כן גוברות המגבלות שמטילה עליו המציאות. הוא  מנסה למלוך רק  על הילדים . הוא מנסה לתקן את העולם.להקים פרלמנט של ילדים ובני נוער ולתת להם תפקיד בהנהגת המדינה .הוא מנסה לעזור לילדים הרעבים באפריקה ולעצור את המלחמות בין שחורים ולבנים,  ואף מתכנן לשאת לאישה את חברתו הנסיכה האפריקנית קלו קלו, ובכך להוות דוגמה לכל  – אבל בכל אלה  אינו מצליח.  לבסוף הוא עובר לאי בודד ומת בגלות , בסיום טראגי מבלי שנישואיו יתממשו. המסר של הספר  הוא שגם אדם, שלכאורה, יש לו כוחות בלתי מוגבלים, חייב לגלות את גבולות הכח ואת המגבלות של המציאות ,אם ברצונו לשרוד.חבריו של המלך מתיא ואישתו ממשיכים במאבקו ליצירת עולם טוב יותר גם לאחר מותו. באורח דומה, זה גם  המסר של יותם הקסם.

לקראת יותם הקסם .

 אפשר ,אולי , לראות את מקור ההשראה לכתיבת "קאיטוש הקוסם " באירוע הבא:

"בטרום- בית ספר בקייב ביקשה המורה לכתוב חיבור :מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול ?"

ילד אחד כתב :אני רוצה להיות קוסם ".

הילדים התחילו לצחוק עליו,אבל הוא השיב להם בתבונה :

"אני יודע שלא אהיה קוסם ,אבל הגברת אמרה לכתוב מה אני רוצה להיות "[3]

את תשובת הילד הרך שמע קורצ'אק כאשר שהה בעיר קייב בשנת 1918.התשובה הזאת הרשימה אותו כל כך, שהוא ציטט אותה בכמה הזדמנויות שונות,  ואולי היא אשר שימשה מקור השראה ליצירת "קאיטוש" שעליו החל לחשוב עוד בשנת 1918. [4]

ידוע לנו שקורצ'אק עבד על "קאיטוש המכשף  " כבר בשנת 1930.הרעיון שלו היה  מגובש כבר בקיץ 1930 ,כאשר הודיע במכתב  ב"סדנת הסופרים הפולנית " ,על  שמונה יצירות שונות שתיכנן לכתוב . בתוכם  המחזה "סינאט המטורפים,"  והרומן לנוער "קאיטוש הקוסם".  אלו היו גם היצירות היחידות ,מבין יצירות שתכנן לכתוב, שאכן השלים.[5]   במקביל, בשנת 1931 , פרסם את "המלך מתיא על האי השומם",  שנרקם אולי בד בבד, עם תכנון נסיעתו הראשונה לארץ ישראל הרחוקה.

 קורצ'אק סיפר שלפני שהתחיל לכתוב את "קאיטוש המכשף" הוא שוחח עם ילדים על כישוף, ועם ילדות על מנחשות,   חוזות עתידות. בעת הכתיבה  הוא הקריא  פרקים מהסיפור   לילדים בבית היתומים שבניהולו ,והקשיב להערותיהם ולתגובותיהם.בהתאם להן  תיקן, שינה ועיבד את הסיפור, מאחר שהוא רצה שזה יהיה ספר מעניין  אך לא מפחיד וקשה.[6]  פרק אחד על יותם הכלוא במבצרו של מכשף ( פרק 18), היה כל כך מפחיד עד שאחד הילדים חלם עליו בלילה חלומות אימים. בעקבות כך מחק קורצ'אק את הדברים, ושב וקרא שוב את הקטע בפני הילד, שאמר שעכשיו הכל בסדר.אנו איננו יכולים אלא להצטער על שהנוסח המקורי של הפרק לא שרד.

ההקדמה של הספר  מתוארכת  מ-1933 ,וכנראה אז  השלים את הספר, ממש  בתקופה שבה עלו הנאצים לשלטון בגרמניה.זמן מה לפני  פרסומו של הספר,  בסוף שנת  1934  נסע קורצ'ק לביקור בארץ ישראל.הוא היה זקוק לטיול זה גם בגלל הידיעות המחמירות והולכות מגרמניה, שם התברר יותר ויותר  דבר עליתו   לשלטון  של  רודן  מטורף, מהסוג שתיאר במחזה  "סינאט המטורפים ". רודן העשוי להביא לחורבן בעולם. רודן, שאם יינתן בידיו כוח בלתי מוגבל , דוגמת זה שבידי  קאיטוש – ימיט  אסון על העולם.

על פי החוקרת הפולניה מרטה צשסקה, הספר פורסם לראשונה בהמשכים, בכתב העת שקורצ'אק ייסד  " "מאלי פשגלונד" (Maly Przeglad – סקירה קטנה), החל מספטמבר שנת  1933  ועד לחמשה  בינואר 1934 . הספר ראה בסוף שנת 1934 ,אבל נכתב  עליו שיצא לאור ב-1935  , מאחר שהמולי"ם נהגו לפרסם שהספרים רואים אור בסוף השנה. [7]

קורצ'אק וספרות הפנטסיה, המדע הבדיוני והקומיקס

  

יותם הקסם .ציור מתערוכת "מאיירים את קורצ'אק " בספריית בית אריאלה.

 קאיטוש  הקוסם וספרות הפנטזיה לילדים

 כאשר "קאיטוש  הקוסם"  הופיע לראשונה , היה זה ספר  יוצא דופן לחלוטין ,פשוטו כמשמעו, מעולם לא הופיע ספר כמוהו. עד כמה שידוע, קורצ'אק הוא  כמעט הסופר הראשון בספרות המודרנית, שהעלה על דעתו לכתוב על קוסם- ילד -מתלמד. עד לקאיטוש הרוב המוחלט   של הקוסמים והמכשפים שהופיעו בספרות היו זקנים או חסרי גיל.[8]

לדעתי, "קייטוש ", ברובו לפחות, [9]  קרוב יותר באופיו וברוחו  לספרי המדע הבדיוני שנכתבו באותה התקופה (שנות העשרים והשלושים), ולא דווקא לספרי הפנטזיה לילדים, שהיו מרוחקים מאוד ברוחם ובתכניהם מ"קאייטוש". .

אם נבחן את ספרי הפנטסיה   לילדים , שהופיעו לפני " קאיטוש הקוסם " באירופה ובארה"ב   נימצא שבאופן יחסי היו מעט מאוד כאלה, וספק רב עם הם שימשו כמקור השראה לקורצ'אק,

  הבא נסקור את הבולטים בהם:   ב-1934 ממש במקביל לפרסום של "קיאטוש  הקוסם" כספר   הופיע באנגליה ספרה של פ.ל.טרברס "מרי פופינס " שעסק באומנת בעלת כוחות כישוף, שבאה למשפחה לונדונית רגילה. הספר מקביל במידה מסויימת ל"קאיטוש  הקוסם ", בתיאור של התפרצות של דמות בעלת כוחות קסמים לחיי היום יום, במשפחה בורגנית רגילה.

כמובן קורצ'אק לא יכול היה להיות מושפע מספר זה שהופיע רק לאחר שהושלם הפירסום של "קאיטוש הקוסם" בכתב עת לילדים.

 בגרמניה,  ספר הפנטסיה הבולט היחיד לילדים שהופיע בראשית שנות השלושים, היה ספרו של אריך קסטנר "35 במאי" ( 1931), העוסק בילד ודודו, היוצאים לסייר בארץ דמיונית סופר – טכנולוגית, שבה בין השאר , יש לכל אזרח מכשיר טלפון נייד. ספר זה אולי היה  מוכר לקורצ'אק, אך אין כל דמיון בינו ובין "קאיטוש הקוסם", המתרחש בוורשה של ראשית שנות השלושים.

בשנות העשרים הופיעו רק יצירות בולטות מועטות של פנטזיה לילדים.  לצד  סיפורי דוקטור דוליטל של לופטינג, על רופא שמבין את שפת בעלי החיים, וסיפוריו של א.א. מילן על כריסטופר רובין ופו הדוב ובעלי חיים מדברים אחרים,   הופיעו באנגליה רק מעט מאוד  סיפורים  שעסקו בילדים  מודרניים ועולם הקסמים. הבולט שבהם  היה  "חבורת חצות" (1927)  של  המשורר ג'ון מייספילד ,על ילד שמתמודד עם  קוסם ומכשפות אמיתיות.

יוצא דופן אחר שעסק בילד המקורב לעולם הקוסמים  היה ספרו של המשורר האירי  Padraic Colum: ,( The Boy Apprenticed to an Enchanter  ( 1920)

אך ספר זה שמתרחש בימי הביניים, אין בו כל דמיון ל"קאיטוש   הקוסם",  והוא  מזכיר יותר  את הבלדה  "שוליית הקוסם" של גתה.  ניתן להזכיר גם את  סדרת ספריו  של פרנק ל. באום, על ארץ עוץ שהחלה להופיע בראשית המאה ה-עשרים . גם בה קוסמות ומכשפות ,  ואת ספריה  של  אדית נסביט מראשית המאה העשרים, כמו "חמישה ילדים והזהו" ( 1902)  "והקמע " ( 1905),  על ילדים  הבאים במגע עם כוחות כישוף. הללו  גורמים למהומות הומוריסטיות  בלונדון המודרנית, המזכירות את אלו ב"קיאטוש הקוסם".האם בעניין הזה  קיבל קורצ'אק השראה מספרים אלו של נסביט ? יכול להיות. אלא שלילדים  של נסביט עצמם אין כל כוח כישוף.אלו תמיד ישויות כישופיות כמו  הפסמיאד , עוף חול וקמע קסמים מצרי עתיק,  שמבצעים עבורם כישוף .

היה פיטר פן,  הילד הנצחי  של ג'ימס בארי ( שהופיע במחזה ב-1904 ובספר ב-1911 ),  שיש להניח שהיה מוכר לקורצ'אק ,שבהחלט שיש לו כוחות כישופיים ובהם היכולת לעוף.   אבל גם הוא לא באמת עונה על ההגדרה של ילד קוסם, מאחר שאינו נאלץ ללמוד את קסמיו. לפי הספר  והמחזה של בארי, לכל ילד יש יכולת כישופית  הנשכחת מליבו  כאשר הוא מתבגר.

ספרים קדומים אף יותר  מהמאה ה-19 שבהם הופיעו ילדים בעלי כישורים על טבעיים  שונים כללו את  "פינוקיו" של קרלו קולודי  האיטלקי ( 1883) עלילות ילד מעץ שהופך לבסוף לילד רגיל .ו"ילדי המים " של צ'רלס קינגסלי ( 1863) עלילות ילד שמת והופך לילד מים בעל כישורים על טבעיים שונים.  וכמובן יש גם את  "אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול ( 1865) שבמהלכו הגיבורה ילדה המגיעה לארץ מוזרה  מצליחה  בשלב מסויים בסיפור לגדול ולמימדי ענק ולקטון למימדים זעירים. .אולם אלו הן יצירות יוצאות דופן בכל קנה מידה בספרות הילדים של המאה-19.

אלו הן קלאסיקות של ספרות הילדים האירופית  שמן הסתם  היו מוכרות לקורצ'אק כמו פיטר פאן וספריה של נסביט  אבל קשה לראות השפעה ישירה  שלהן על "קייטוש" שהרי בכל מקרה מדובר בילדים יוצאי דופן מעץ  (  ב"פינוקיו ") או שמתו והוקמו לתחייה ( ב"ילדי המים ")   שאינם עונים על הגדרה מקובלת של "אנושיים".

אם נחזור אחורה בזמן גם מעבר לזה כי אז יש להזכיר את "בשורת הלידה של תומאס " ספר נוצרי מהמאה השנייה לספירה שתיאר את מעשי הפלאים שאותם עשה ישו כילד . אך הספר מקפיד להסביר שישו אינו קוסם הוא האלוהים.

ואפשר גם להזכיר את האגדות ההודיות שכנראה הן קדומות אף יותר על האל קרישנה בילדותו ומעשי הקסמים שהוא עושה כרועה בשדות  אך ספק רב  אם כל אלו שימשו כמקור השראה לקורצ'אק. שהרי כל העניין בקייטוש הוא שהמדובר בילד אנושי מאוד  ,לא אל ולא חצי אל.

קאיטוש הקוסם והארי פוטר     

 katz kaitek 0

התרגום לאנגלית של "קייטוש הקוסם " ,אייר אבי כץ

אני מניח שרוב הקוראים של מאמר זה   מכירים את ספרי "הארי פוטר", או את סדרת הקומיקס של ניל גיימן, "ספר הכשפים" . חיקויים רבים של ספרים אלה מציפים כיום את הספריות ואת חנויות הספרים , ורבים מהם עוסקים בקוסמים – ילדים – מתלמדים. המדובר  בסוגה ספרותית , שהיא היום ( בניגוד לזמנו של קורצ'אק ) פופולארית מאוד.  אבל יש הבדל בסיסי  בינם ובין "יותם הקסם" :

לטים האנטר, גיבור "ספר הכשפים", ולהארי פוטר יש מורים שמלמדים אותם כשפים,את תורת הכישוף, את האתיקה הכישופית , את ההיסטוריה הכישופית  וכו' .  יותם ,בניגוד להם,  חייב ללמוד את  כל  התורה מהמסד ועד הטפחות , ללא כלי עזר, ללא טבעות כישופיות, ו פשוט בשיטת הניסוי והטעיה.

מסעו לעולם הכישוף הוא קשה ומכאיב הרבה יותר מזה של הארי פוטר. זהו מסע בודד לחלוטין.

אמנם אפשר לטעון שהכשפים של יותם אינם באמת כשפים במושגים של הארי פוטר, שהם מדע חלופי בעל מסורת והיסטוריה ארוכה .

למעשה  כאשר אנו קוראים היום את הספר ברור לנו שהמדובר בסוג של כוחות על.

הרעיון של קורצ'אק  בדבר ילד בעל כוחות קסמים  נלמדים, המתרחש כאן ועכשיו , בעולם העכשווי ולא בארץ קסמים כמו עוץ או "ארץ לעולם לא" , היה מקורי , אף שהיה טבוע ברוח התקופה, שבה יותר ויותר סופרים החלו לכתוב  על  אנשים עליונים, בעלי כוחות עליונים  – כמו כישופיים. אלא שלא היה זה דווקא בסוגה של פנטזיה לילדים,  אלא במסגרת סוגה אחרת, שכיום אנו מכנים אותה "מדע בדיוני".  לי נראה ש" קאיטוש"   מהדהד ברוחו ובתפיסתו את ספרות המדע הבדיוני , שאותה הכיר קורצ'אק, וייחודו  בכך שתיאר קוסם, שלא פעל בזמן "היה היה" ובתקופה רחוקה, אלא בהווה האפרורי של חיי היום יום בפולין של שנות השלושים, בעת קיומו של מתח  פוליטי  וצבאי, הנרמז בסיפור, בין פולין לגרמניה.

.

אנשי העל במדע הבדיוני

 Spiegel - Der SPIEGEL 39/1999 -- Philosophenstreit über die Menschenzucht

.  

 בשנים בהן שקד קורצ'אק על כתיבת " קאיטוש"  הופיעו בספרים ובמגזינים אמריקניים ואירופיים, סיפורים ראשונים מסוגם על אנשים בעלי כוחות על ,שהפכו לימים לז'אנר שלם המאכלס את המדע הבדיוני ובעיקר חוברות קומיקס על  "גיבורי העל".

סיפורים על אנשים כאלו, שביטאו את  העניין הציבורי בתורות האבולוציה והדרוויניזם, וברעיונותיו של הפילוסוף ניטשה על ה"על אדם, "  כפי שנוסחו בספרו כה אמר זרתוסטרא (1883-1885) , הופיעו עוד בשנות העשרה והעשרים של המאה העשרים . רובם המוחלט הם ספרים נשכחים היום. יוצאי דופן הם הדמויות של אדגר רייס בוראוז "ג'ון קרטר " ממאדים על אדם מכדור הארץ שמגיע לכוכב הלכת מאדים ומפתח שם כוחות על. וטרזן איש הקופים ,על הילד הלבן שגודל בין חיות בגונגל והופך לשליטו.שניהם נוצרו ב-1912.   ושניהם דוגמאות לאנשים עליונים במודל הניטשיאני.

קורצ'אק אולי הכיר סיפור קצר של  סופר המדע הבדיוני הבריטי המפורסם  ה.ג. וולס משנת  1898 ,"בעל הניסים  " The Man Who Could Work Miracles  ,על אדם רגיל שמגלה בעצמו יכולות על טבעיות, ומבצע ניסים  מדהימים  שמגיעים  עד' עצירת כדור הארץ מסיבובו. לאחר מכן הגיבור מבקש לבטל את כל כוחותיו ולחזור לזמן לפני שהיו לו כוחות האלו . סיפור שהוסרט ב-1936. לדעתי ,במידה וקורצ'אק  אכן קרא את הסיפור הזה, הוא היה עבורו מקור השראה חשוב עבור "קאיטוש".

  בשנות ה 1930 ,בזמן שקורצ'אק החל לכתוב את "קאיטוש הקוסם " ,עוד ועוד סופרים החלו לכתוב סיפורים על אנשים כמו עליונים, בעלי כוחות על טבעיים. הרעיון הנידח והאיזוטרי הפך פתאום לרעיון שעורר את עניינם של רבים והגיע לציבורים נרחבים.

  הסופר האמריקני פיליפ וייל חיבר את גלדיאטור" ( שהתפרסם ב-1930  אך הושלם שנים קודם לכן ב-1926 ),  על אדם בעל כוחות אדירים שאינו מסוגל להסתדר עם החברה מסביב ומתאבד ,  הספר הפך לרב מכר ובהשראתו של ספר זה הופיעו    דמויות של ספרות הרפתקאות  זולה בסדרות ארוכות של חוברות   כמו "דוק סבאג' "מאת לסטר דנט  ( החל לצאת לאור במארס -1933 בזמן שקורצ'אק משלים   את כתיבת "קאיטוש "  ) ,על לוחם בפשע בעל כוחות מדהימים שאמנם נאלץ לחיות בריחוק משאר בני האדם במבצר בקוטב.

 הפילוסוף והסופר הבריטי אולף סטפלדון  פירסם ב-1935,כמעט במקביל ל"קאיטוש הקוסם", את הספר "ג'ון המוזר" , שבו תיאר נער בעל כוחות עליונים המקים מושבה מרוחקת לנערים כמוהו באי מרוחק  . מושבה שמושמדת בידי המעצמות המפחדות מנערים  עליונים אלו.

 במקביל, החל אמן קומיקס אמריקני בשם לי פאלק לפרסם בעיתונים האמריקניים  סדרת סיפורי  קומיקס בשם  "הקוסם  מנדריק" , שעסקה בקוסם במה בעל כוחות כישוף אמיתיים .  עלילותיו של המכשף החלו להתפרסם ביוני 1934  ,זמן קצר  לאחר פרסום "קאיטוש" בכתב העת של קורצ'אק.

עטיפת פנזין משנת 1932 של ג'רי סיגל וג'ו שוסטר שבו מופיע סיפור על "סופרמן".

  ושוב  ממש במקביל לכתיבת "יותם הקסם" בשנת 1933 , החלו שני נערים יהודיים בארה"ב, סיגל ושוסטר ,לחלום על הרעיון   בדבר סדרת קומיקס, על  אדם בעל כוחות עליונים, שהפך להיות  לימים גיבור העל המפורסם "סופרמן ". הרעיון כבר ריחף  באוויר, אף שלא נמצא לו באותה העת  הד אצל מוציאים לאור, . במהלך 1933 הם פירסמו במגזין חובבים שהוציאו לאור בעצמם סיפור  שכתבו בעצמם במהלך 1932 בשם "שלטון הסופרמן " על נווד  שמקבל כוחות על ומשתמש בהם למטרות רשע.    הסדרה  הראשונה שאותה פירסמו צמד הצעירים, היתה על עלילותיו של "דוקטור אוקולט ". מכשף הנלחם בכוחות הרשע שהרפתקאותיו החלו להתפרסם ב-1935, זמן קצר לאחר הופעתו של קאיטוש. זמנו של סופרמן לראות אור בדפוס יגיע רק ב שנת 1938.  סופרמן הביא ליצירת ז'אנר שלם בחוברות הקומיקס, "ז'אנר "גיבורי העל " המשתמשים בכוחותיהם לצורך מתן עזרה לאנושות, או לפעמים על מנת להיאבק בה.

 כול היוצרים האלו  דיברו על אנשים שיש להם כוחות מוזרים ועליונים,  גיבורים שאין סביבתם מבינה אותם ולפעמים אף רודפת אותם.

בזמן זה  הכניס קורצ'אק את רעיון גיבורי העל  לספרות הילדים, באמצעות ספרו "קאיטוש הקוסם ". כך בספרות, ואילו במציאות הפוליטית  והלא בדיונית, אנשים שהאמינו ברעיון גיבור העל  הגיעו לשלטון בגרמניה. יוצא מתוך כך שאת "קאיטוש המכשף" יש לקרוא על רקע התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות הללו וכתגובה מודעת להם.

 

קורצ'אק נגד ניטשה והיטלר

 בשנת 1933 בזמן שקורצ'אק היה עסוק בהשלמת "קאיטוש הקוסם " אדולף היטלר הגיע לשלטון בגרמניה.  היטלר ואנשיו שהושפעו מאוד מרעיונות "העל אדם " של הפילוסוף ניטשה,  דיברו  במפורש על כך שהעתיד שייך לאדם העליון ( הגרמני ), ושעל  האדם העליון  לכבוש את סביבתו ואת העולם. יאנוש קורצ'ק חשב אחרת. את הספר של ניטשה "כה אמר זראטאוסטרה " תיעב וראה בו סכנה, תוך  שכינה אותו "ספר כוזב של נביא שקר",אף שאולי נמשך אליו כפי שאפשר לראות מהקטע ביומנו של קורצ'אק בהמשך.

 קאיטוש נועד להילחם בהשפעתו המזיקה של "כה אמר זראטאוסטרה".

קורצ'אק  תיעב את ניטשה  עד כדי כך, שבסוף ימיו בקיץ 1942 ,זמן קצר ביותר לפני שיחד עם מאתיים ילדי בית היתומים הובל לכיכר הגירוש ומשם לטרבלינקה, כתב קורצ'אק בפתיח לספר הזיכרונות שלו : "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה)  ספר זה גרם נזק רב.

אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה .מדרשי הסוד שלו,הכבדים הקשים ,הביאו אותך הפילוסוף המסכן אל מאחורי החומות הקודרות והסורגים הצפופים של בית חולי הרוח .וכך הלא היה הדבר שחור על גבי לבן נכתב :

"ניטשה נפטר במריבה עם החיים –מטורף!"

בספרי רוצה אני להוכיח כי –במריבה מצערת עם האמת.

זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת ,אולי הייתה  שמיעתי טובה יותר ,אולי הייתי קשוב יותר.

בעניין אחד תמימי דעים אנו :דרכו של הרב ודרכי שלי ,של התלמיד –מייגעות היו. המפלות תכופות היו מההצלחות והעקמימות רבה..ועל כן זמן ומאמץ בכדי ,לכאורה בכדי. [10]

נראה שלא מעט ממה שכתב באותו ספר זיכרונות, ניתן לפרש כתגובה ,כתשובה  וכאנטי- תזה לתורות הפילוסופיות של ניטשה, שאותן תיעב קורצ'אק.

 יש  לשער שהוא חזר לכתבי ניטשה פעמים מספר, תמיד מתוך רתיעה וסלידה, אך כנראה גם מתוך משיכה פנימית שממנה חשש.כפי שהוא כותב : "אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת "  קורצ'אק סירב לקבל את תפיסתו של ניטשה, שהאדם ככל יצור אחר אינו אלא מערכת אינסטינקטים ויצרים, המתנגשים זה בזה ומנסים לגבור זה על זה, כאשר החזקים גוברים על החלשים ומשעבדים אותם, או מחסלים אותם. הוא לא יכול היה להסכים לרעיון המרכזי של ניטשה, שהרצון לעוצמה הוא הכוח המניע בחיי האדם.  זרטוסטרה גיבורו המרכזי של ניטשה, ונביא "העל אדם " הבעית אותו.העל אדם השואף להתנסות בכל ואינו נרתע מדבר, קומם אותו . [11] אבל כמדומה שניתן למצוא קורטוב מאישיותו ב"קיאטוש ",   בשלבים הראשונים של הקריירה שלו כמכשף.

 קורצ'אק סבר שאורח החיים שלו ושיטתו החינוכית , הם האנטי תזה לרעיון שהרצון לעוצמה ,הוא המניע העיקרי של האדם. [12]

 קורצ'אק כמו מתוודה כאן, שהייתה תקופה שהוא הוקסם מתורתו של ניטשה, אבל מצא אותה לבסוף שגויה ומעוותת, וביכולתו להציע תורה הומניסטית יותר. כפי שכתב  :.. "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה)  ספר זה גרם נזק רב… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת".

 יאנוש קורצ'ק ואדולף היטלר

 

קורצ'ק היה מודע היטב לסכנה שהיטלר מהווה כבר מזמן מוקדם ביותר. ידידו ירחמיאל וינגרטן סיפר על שיחה שקיים עם קורצ'אק על היטלר ב1925 ,כאשר היטלר היה בבית הכלא לאחר נסיון הפיכה, ומעטים מאוד שמעו עליו מחוץ לגרמניה. קורצ'אק היה אחד מהמעטים מאוד  הללו, והיה כנראה היחיד, שהבין כבר אז  ב-1925 ,מה אותו אדולף היטלר עלול לחולל בעתיד. ( נזכור שהיטלר עוד לא פירסם בשלב זה את ספרו "מיין קאמפף", אותו רק כתב באותה התקופה, ובו פרס את רעיונותיו במלואם)

בשיחה עם וינגרטן אמר קורצ'אק, שהרפובליקה הווימרית תמנע הרבה צרות מהעולם אם תאשפז את היטלר בבית חולי רוח, כי הרי היטלר מופרע.   אלא שקורצ'אק חזה שעצתו לא תתקבל "כשם שאביו של ג'ינגיס חאן בשעתו לא הסכים להישאר עקר. .יש דברים קטנים העלולים לשנות את פני העולם ואחר כך שואלים שאלות מחוכמות ..מה היה קורה אילו ?

קורצ'אק סיכם את השיחה במילים:"היטלר יושב לעת עתה בבית האסורים.ביום שהדמוקרטים התמימים יפתחו לפניו את השערים –יתאמץ להפוך את אירופה לבית אסורים.ואז תפרוץ המלחמה האפוקליפטית. " [13]  קורצ'אק מתגלה כאן כנביא. אלא שהוא לא ידע שבזמן שהתקיימה השיחה, היטלר כבר השתחרר מבית הכלא והיה עסוק בהפצת ספרו "המיין קאמפף ",אותו כתב בכלאו.

קורצ'אק חזה ובטא את האיום שהווה היטלר על העולם, במחזה  שאותו כתב במקביל ל"קאיטוש הקוסם " , בדראמה "סינאט המטורפים ".  הייתה זאת דרמה  נבואית, שהוצגה בוורשה בתיאטרון הפועלים אתנאום, ב1 באוקטובר 1931 . ההצגה הועלת חמישים פעמים.  היה זה  המחזה היחיד שכתב קורצ'אק ,שהוצג על במה מקצועית בתיאטרון "אתינאום " בוארשה, אך לא פורסם בחייו של קורצ'אק בדפוס.

בעת הכנת המחזה התייעץ קורצ'אק עם פסיכיאטרים מומחים בעלי שם, שעה שהשחקנים בילו שעות וימים בבתי חולים לחולי רוח, כדי לספוג את האווירה ואת צורת הביטוי של עולם זה, ולהפוך את המחזה לאמין ככל האפשר.

העלילה  הקודרת מתרחשת בבית משוגעים, בו משתקפת המציאות של החברה האנושית המודרנית. רופא  המקום מתייחס בכבוד רב חולים שבהשגחתו, ומרשה להם לחיות על פי דרכם ולנהוג כרצונם.  המטורפים מתכנסים ב"סנאט המטורפים ", שבו כל אחד מהם מציע במונולוג ארוך על רקע גלובוס ענק עשוי כפיסי עץ ( "הגלובוס המטורף של עולם אחוז דיבוק " ),  את הפיתרון שלו לחליי החברה המודרנית ואת ההצעה שלו לתיקון העולם, ולעניינים העומדים ברומו של עולם.   עניינים אלה כוללים דמויות כגון אח עגום, רוצח ,  ונגר שהיה הפעם מאושפז במוסד, וכעת מבקר בו בקביעות בלווית ילדו, אריסטוקראט במעיל ארגמן בלוי, השקוע כולו בעבר היפה   ונשבע להגן על  טוהר הגזע וזכויות האצולה השמרנית.  פועל הנאבק למען זכויות מעמדו , השואף ל"יום ללא עבודה ", סרסור בורסה יהודי , שמתברר שהוא רק מתחזה למטורף על מנת להימנע מפשיטת רגל,  שמסביר מה בין היהודים ובין שכניהם :" היהודים המציאו את הסוציאליזם את השטר, את האלוהים ,ואת תורת היחסות ואילו אצלכם מבוכה .וכי מה עשיתם אתם ?בניתם גשרים חפרתם מנהרות וכשתינתן לכם יד חופשית תהפכו את כל כדור הארץ לכברה מלאת נקבים.. דמות אחרת הוא הומוסקסואל,  הקורא להשלטת שיטת האאוגניקה ,הפיקוח על הילודה על האנושות כשהוא טוען : "בלי אבגניקה נטבע כולנו בבוץ ,אחת ולתמיד .מוליד כל אחד כככל העולה על רוחו .הרצון האדיש והרע מוליד בני אדם חדשים וזורקם לנו .על שלילת חיי אדם צפויים עונשים חמורים לעומת זאת אין כל עונש צפוי למלידים בעלי מום ומטורפים. יש להציג את השאלה :מי הרשאי להוליד .כל המוליד ללא רשות יושם בבית הסוהר ..כל ריק ופוחז וגרוע בגרועים בהיעשותו אב זוכה לאלמוות בונה את העתיד .". ההומוסקסואל מציע להנהיג בחינת בגרות מיוחדת שרק העומד גבה יקבל תעודת בגרות שתכלול גם התר להולדת תינוקות.[14]

 הדמות הבולטת ביותר היא של   הרב סרן,  איש צבא לבוש מדים   שהוא אוייב הדמוקרטיה וההומניזם ורווי שנאה לא רציונאלית ליהודים. רב הסרן   מודיע על רצונו לשוב לברבריזם, למלחמות, לכאבים, לפצעים ולצלקות :  "מלחמה –וגם את זאת רוצים לקחת מאיתנו " הוא צועק " אנחנו  ברברים ורוצים להישאר  כאלה . אנחנו זקוקים לכאב ולפצעים לצלקות..מה נדחוס לתוך שישים שנות חיי אדם ?אנחנו מאמינים שיש למלא אותם בסבל ובכאב ולא בתענוגות ובפינוקים " . תוכניתו  להקים דיקטטורה, להשמיד את  התרבות ואת כל מה שאינו נושא חן בעיניו ,להקים גרדומים בכיכרות הערים ולתלות עליהם   את כל הממציאים האידיאליסטים, המתקנים החברתיים ,  היהודים וחברי הפרלמנט. להוציא מקברותיהם את עצמות גוטנברג ממציא הדפוס ואדיסון ממציא החשמל, ולשרפן .להרעיל את הכימאים. לירות במהנדסים, להדביק את הרופאים בדבר ולגרשם למדבר, לתלות את הדיפלומטים  ולזרוק את הכל לקברות אחים.להעלות באש  את הערים, ואת תושביהם הבורחים להטביע בנהרות.הוא בז להמוני האנשים בהם הוא רואה אספסוף גס ודוחה. מעל הכל הוא שונא את היהודים, והוא צועק  :"מאחורי גבו של כל אחד  ניצבים יהודי ואישה.שימו לב למה שאומר לכם :יהודים זה לא דת ,לא גזע אלא מין .משהו שבין גבר לאישה.פחות מגבר יותר מאישה".

לסיכום הוא קורא : להרוס לשרוף ושוב לבנות .להוליד  ולקבור בקברי אחים ..התוכנית הזאת שלי יכולה לפעול במשך דורות ,רבבות שנים .".[15]

קורצ'אק תיאר כאן, ב שנת 1931 ,בצורה מוגזמת אך במעט, את תוכנית הרייך של "אלף השנים "  מבית מדרשו של אדולף היטלר. דומה שאכן דמותו הספציפית של היטלר עומדת מאחורי דמות "הרב סרן ", אלא שכאשר קורצ"אק עבד על המחזה,  רק מעטים מחוץ לגרמניה שמעו על אדולף היטלר ,שהיה אז פוליטיקאי  חסר חשיבות  בבוואריה.  ניתן להניח שקורצ'אק עקב בעיון ובחשש אחרי הקריירה של היטלר,  גם כשזה היה פוליטיקאי לא ידוע, אף בגרמניה עצמה,  והוא למד עליו רבות.

לדעתי ,אם כך , "קאיטוש הקוסם " היה בגדר תשובתו  של קורצ'אק לתורת האדם העליון ולתומכיה כדוגמת היטלר.  את עמדתו ביטא באמצעות סיפור אודות ילד, שמחפש אחרי עוצמה כישופית ומגלה לבסוף, במסע ברחבי העולם, את  התשובה שכנגד למסע הנביא זרטוסטרה בהרים, בספרו של ניטשה.

דהיינו,  שעם כל כוחותיו האדירים  אשר שימשו אותו  למטרות אגואיסטיות ואנוכיות תוך גרימת נזק לזולת, אין הוא יכול לפעול רק על פי רצונו. זאת, בניגוד לתפיסת על אדם של ניטשה או זו של היטלר,שכן כוחותיו של קיאטוש ניתנו לו על מנת  לסייע לאחרים  ולבוא לעזרת האנושות כולה, ולא כדי לשרת את מאווייו האישיים .

 אין זאת אלא, שקיאטוש המכשף שימש כביקורת  לא כל כך מוסווית, כנגד האידיאולוגיה הנאצית ששלטה בגרמניה בשנה שבה פורסם הספר, שעה שקורצ'אק הבין כבר  אז איזה איום מהווה אידיאולוגיה זו על ארצו פולין ועל היהודים. רמז  ברור לכך נמצא  בקטע המתאר את  הנציג הפולני ואת הנציג הגרמני, הנפגשים בוועדה הבינלאומית  של המומחים, שתפקידם לבחון את הידיעות על המכשף המוזר והמסתורי, הפועל בפולין ומבצע מעשים שלא יאמנו.   במהלך הדיון המשעשע למדי,  אך הרציני במהותו, ניכרת היטב המתיחות  הפוליטית בין הגרמני והפולני, מתיחות שמגיעה במהלך הדיון לכדי מריבה ועוינות.

להלן הקטע הרלבנטי  מתוך הספר קאיטוש המכשף שפורסם ,כזכור, לראשונה בשנת  1933 . בדיעבד הוא מקבל ממד  נבואי של ממש:

..ובכן התאספו נציגי הארצות בג'נבה ודנו בעניינו של קאיטוש .

הגרמני דיבר ראשון :

אנחנו שכניה של פולין.הפולנים ידועים כחמי מזג. מה שקרה בוורשה מסוכן מאוד לגשרים שלנו ,לשעונים שלנו ,,לרכבות שלנו .הפולנים אוהבים לעשות צרות ".

"הגרמנים עושים יותר צרות" אמר הנציג הפולני.

..הגרמני המשיך לדבר:  "הפולנים ממציאים המצאות מלחמתיות ועורכים ניסוים מסוכנים,מצאו להם בעל ברית אדיר".

( הנציג הפולני ) "זה איננו בעל-ברית ,אלא אוייב אולי אפילו מרגל.בדיוק קיבלתי ידיעה מממשלתי שהמרגלים נאסרו ,אנחנו מבקשים שלום.עמדנו לקבל מלוה ממשלחת בנקאים ,אך הם נבהלו ועזבו".

( הגרמני )"אני מסכים לדברי חברי הפולני. אולי האלמוני הוא אויבם ולכן אנחנו מבקשים להגיש לכם עזרה".

"בלי טובות ."

"איזו עזרה "שואל היושב –ראש.

"( הגרמני ) " נשלח לפולין את הצבא ואת המשטרה שלנו ונבדוק ביחד את כל העניין בו במקום . הפולנים אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם"

"אתה אדוני אל תדאג לנו".

(תרגום אורי אורלב , ע' 111   )

בשיחה שהייתה לקורצ'אק  בשנת 1937 עם שליח מארץ ישראל, המשורר זרובבל גלעד קבע  קורצ'אק:" ….אירופה זו שלאחר היטלר והמלחמה שיביא –ודאות היא כי שיביא ! כל הסימנים מעידים על כך …..כן לאחר היטלר תעמוד אירופה בפני ריקנות נפשית עמוקה כאשר עוד לא ידעה. ואז .נו נו ,אינני מבקש להתנבא אבל בטוח אני ,גם חלמתי על כך ,אף אהגה בזאת מאה פעמים ואחת :ארץ הנביאים ארץ הנביאים המתחדשת ! זוהי בעצם המשמעות המיוחדת של הציונות בשבילי". [16]

 

 

 ההמשך שמעולם לא בא.

 

"..אולי עוד אכתוב פעם סיום." יאנוש קורצ'אק 1933  (" ההקדשה בפתיח של "קאיטוש המכשף" בתרגום אורי אורלב,   1988 )

 קורצ'אק הבטיח לקוראיו בהקדמה ל"קאיטוש ", שיום יבוא ואולי עוד יחזור לדמות. הסיפור בהחלט הסתיים בנקודה מסתורית. ואין זה ברור לקורא מה יעלה בגורלו של קייטוש.

נודע לנו שקאיטוש  עומד לפני משפט של קוסמים ובעצם איננו יודעים על מה ולמה,אם כי בהחלט אפשר לשער.עם זאת, אין לדעת מה היה  סופו של המשפט, האם בוטל? והאם השבועה שנשבע  קאיטוש בקוטב, להיות מכאן ואילך טוב וישר ביטלה אותו ? גם איננו יודעים מיהו ומהו  אותו יריב שרודף אחריו לאורך הסיפור,  ושגם כלא אותו בטירה מפחידה. העניין נשאר בגדר תעלומה שאולי הייתה נפטרת עם הפרק הרלבנטי היה מתפרסם בגירסתו המלאה שאותה כתב קורצ'אק במקור לפני ש"צונזר " כתוצאה משיחה עם חניכיו  שמצאו את הפרק בשלמותו מפחיד מידי  ,אך לצערנו כתב היד המקורי כנראה לא שרד.

 הרושם הוא שקורצ'ק תיכנן מעין המשך לספר והוא אף רמז לכך בהקדמה :אולי יום אחד יכתוב סיום, כמו שכתב חלק שני למלך מתיא הראשון, אך הוא לא עשה זאת.

 ניתן לשער שהחלק השני שקורצ'אק אולי חשב עליו  לא פורסם מעולם, כי קורצ'ק  ידע שסיומו יהיה טראגי ,כמו שהיה סיומו של  סיפורו על המלך מתיא .  ההיגיון של הסיפור היה לכאורה ( במו בסיפור "ג'ון המוזר " של אולף סטפלדון מאותן השנים)  שקאיטוש  לא יוכל להמשיך להתקיים בחברה האנושית  חסרת הסובלנות, שתרדוף אותו ללא הפסק. קורצ'אק רצה לחסוך זאת מקהל קוראיו.

עם זאת הרעיונות של הסיפור צצו בסיפורים אחרים של 'קורצ'אק , דוגמת  ה"נער העקשני " (1937) ,המהווה לו מעין תמונת מראה .  זהו    סיפור ביוגראפי העוסק בנער שהפך להיות  מדען מפורסם:  לואי פסטר. בעקשנותו הוא מגיע להישגים מדעיים וממציא תרופות למחלות קשות.כמו קאיטוש שלומד את הכישוף בניסוי ובטעיה. אלא שהכישוף של קאיטוש אינו נראה כמו מדע אלטרנטיבי, שכן הוא נראה קפריזי מידי.  אצל פסטר כמו אצל קאיטוש כוח הרצון והעיקשות  הם  האלמנט המרכזי בהשגת ההשגים המדעיים. אך ספרו של קורצ'אק מלמד את הקוראים הילדים גם מהי חשיבה מדעית.

קאיטוש בארץ ישראל לנוכח הסכסוך  היהודי- ערבי

 קורצ'אק  חזר במעט לרעיונות של "קאיטוש המכשף " בסיפור קצר  בשם "כך אני מהרהר, " אשר תרגומו העברי  ( גרסה מקוצרת בידי ברל פומרנץ) מתוך כתב יד, התפרסם בפברואר  ב"דבר לילדים " ובעיתון ההסתדרות "החלוץ הצעיר " בפברואר  1939.[17]  זהו סיפורו של נער יהודי בפולין ערב המלחמה, הרוקם לו בדמיון פורה מסכת הרפתקאות המתרחשות בדרכו לארץ ישראל, ומעשי גבורה מופלאים המתרחשים לאחר הגיעו לארץ. בסיפור הוא פוגש את מלך בריטניה ומבקש ממנו לאפשר ליהודים לעלות לארץ ישראל. הוא נלחם בגבורה בערבים שהתנפלו על הקיבוץ, אם כי חס על חייהם, כי "גם להם יש הורים וילדים ". הוא מתידד עם נער ערבי המגלה לו סוד על אוצרות  קדומים:  אוצרות בית המקדש ודוד המלך, הטמונים בהרים שאותם ציוה  הנביא מוחמד להחזיר ליהודים, כדי שיבנו את ארצם וכדי שיקנו באפריקה אדמות עבור הערבים  . הוא מקים עמם בנק לקניית אדמות עבור הערבים באפריקה :" הקימונו בנק אפריקאי ,כל ערבי שהיה לו בארץ ישראל  חמישה דונמים אדמה קיבל מטעם הבנק עשרה דונמים .. ( לאחר התיישבותם המוצלחת של הערבים באפריקה ) …. בנינו ספינות ,אשר הביאו חינם –אין כסף את הערבים שרצו להתפלל או לראות את ארץ ישראל. טוב היה להם באפריקה"[18].) מן האוצרות שמתגלים נהנים לא רק היהודים אלא גם עמים אחרים השרויים במצוקה. "הלווינו כסף לספרד כדי שתיבנה לאחר המלחמה את הערים הנחרבות  ( מלחמת האזרחים של הרפובליקנים נגד פרנקו .א.א.)   ,נתנו כסף לסין כדי שתוכל  להתגונן ( מפני היפנים שפלשו אז לשטחיה א.א.  ). נתנו כסף לפולין ולארצות אחרות."

 הכסף מוצע אפילו לגרמניה הנאצית, ובסיפור התמים  מופיעה לראשונה  ולאחרונה דמותו של  הרודן הגרמני היטלר, היוצא לראשונה ביצירת קורצ'אק מאחורי הקלעים, וכמו מדבר אל הדמות ודרכה אל  הקוראים:

"נודע להם לגרמנים ,כי נותנים אנו זהב וישלחו אלינו שר שלהם .אמרתי לשר :

"טוב אך מוכרח לבוא הנה היטלר בעצמו."

הוא רגז, אך היה מוכרח.הוא רגז מאוד ,אך מה יכול לעשות ?-בא. אמרתי:

-ראה אדוני :כמה מיטיבים אנו יותר לנהל משק :לא קנינו תותחים ואוירונים וצוללות אלא מעט ממה שצריך אבל אין אנו נוטלים דבר מאת אחרים.

והוא:

אמנם ידעתי.היהודים רשאים לשוב לגרמניה."

הצטחקתי.טוב. אבל איש לא רצה לשוב,כי לא האמינו לו…כסף לא נתתי לו,אלא קניתי בשביל הילדים הגרמניים חלב,חמאה וכל מה שצריך ואין להם". [19]

 היטלר הופך לכאורה לטוב לב, כאשר הוא שומע על כל האוצרות שגילו היהודים, ומציע להם לחזור לגרמניה ( קורצ'אק מן הסתם חשב בעת הכתיבה  על ההבטחות שהבטיח היטלר לצ'מברליין  הבריטי לגבי צ'כוסלובקיה לפני שכבש אותה). אך הללו בחכמה נזהרים מהצעותיו.   הילד מסביר להיטלר שדי היה ליהודים להיות מוזמנים חזרה למקומות שמהם גורשו . לכן   יישארו בארצם שלהם.  הילד מתעלם מבקשתו של היטלר להלוואה כספית , אבל קונה בשביל הילדים הגרמנים "חלב וחמאה וכל מה שצריך ואין להם".. אך קורצ'ק יודע היטב את ההבדל בין מעשיה והרפתקה.

"אני כתבתי כאן מעט ,אבל חשבתי הרבה .נקל לחבר מעשיות .אך קשה לחשוב על הפתקאות כי צריך הרבה לדעת .

הילד המספר מסיים את סיפורו :"כתבתי מכתב אל דודני שבארץ ישראל שישלח לי שמות ערביים שונים ושיודיעני אם ישנם שם דובים ,ומה עושים הערבים ברצותם להראות אות ידידות :אם רק מושיטים יד ,או אם כותבים בדם או מעשנים מקטרת השלום .וכמה שנים גדלים התמרים –אם 2000 שנה? "

 והספור מסתיים במישפט המשמעותי "והדודן שלי לא השיב על מכתבי ואיני יודע מדוע ". [20]

יש כאן דמיון ברור לסיפור על קאיטוש, שמבין לבסוף שעליו להשתמש בכוחותיו לעזור לאנושות כולה ,גם לסינים ולשחורים. [21]

בדיונים על התרגום החדש לאנגלית מ-2012  של הספר  Kaytek the Wizard  של קורצ'אק בסיפור  כלפי שחורים. באחרית הדבר של המתרגמת  Antonia Lloyd-Jones  לאנגלית היא מתייחסת  לכך ש"כמה  משפטים בספר המתייחסים לשחורים כקניבלים או כקופים וליהודים כנחותים ישמעו כ"פוליטיקאי לא קורקטים לאוזן המודרנית  אך הוחלט להשאירם כדי להישמר נאמנים לטקסט המקורי של קורצ'אק ". "( ע' 269 בתרגום לאנגלית ) לקורא זה  טענות אלו הן מוזרות. כל מי שקורא את הסיפור במלואו  יכול לראות שיחסו של קורצ'אק למתאגרף השחור בסיפור  הנאבק ומפסיד ליותם והופך לידידו אינו גזעני כלל והמדובר בדמות סימפטית מאוד שיחסיה עם יותם מזכירות ואולי במכוון את יחסיו של  הנער הלבן הקלברי פין עם ג'ים  וודאי שקורצ'אק היהודי  לא היה אנטישמי ולא ראה ביהודים כ"נחותים". . יותר ממה שטענות אלו אומרות על קורצ'אק הן אומרות על ה"פוליטיקלי קורקטיות " שקיימת בארה"ב בראשית המאה ה-21.

נראה שבסיפור זה רמז לרעיונות  כמו מיסטיים-משיחיים, על ארץ ישראל כמקום שעתיד למלא תפקיד מוסרי כלל אנושי. מעין "אור לגויים" שתביא גאולה לעמים השונים. [22].  קורצ'אק חזה כי בארץ ישראל תהייה תחייה של ערכים תרבותיים מוסריים ורוחניים, וכן  שלום ושיתוף פעולה בין יהודים וערבים. [23] למרות זאת ידע כי ההישג לא יבוא אלא דרך "סערה…דרך טעיות במדבר .דרך חטא ובלבול לשונות .." [24] הוא סיכם זאת במכתב שכתב ב30 במארס -1937 "על אף הכול אני מאמין בעתיד :של האנושות והיהודים וארץ ישראל ".

היה זה סיפורו האחרון של קורצ'אק, שפורסם בחייו.מספר  חודשים לאחר פירסומו, בספטמבר 1939 פלשו צבאות הנאצים לפולין וכבשו אותה. קורצ'אק מצא עצמו, כמו שאר יהודי וורשה, כלוא בגטו ובגדר נידון למוות.

 

רודן האור

קייטוש המכשף במהדורה צרפתית.

המהדורה הצרפתית של קייטוש

 

…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.

יאנוש קורצ'אק ."מן הגטו"

 

 

 דווקא בתקופה האפלה ביותר בחייו , בעת שהיה כלוא  בגטו ונאבק  שם למען היתומים שלו,  קורצ'אק  כתב את  "יומן  מן הגטו".  בחודשים האחרונים לחייו הוא נתן דרור לצד האפל והמפחיד של דמיונו, כפי שעשה רק פעמים מועטות קודם לכן, ובראש ובראשונה ב"קאיטוש הקוסם, " במסווה של סיפור פנטסטי לילדים.   הוא כתב  כמה תקצירים לסיפורי מדע בדיוני אפלים במיוחד, שמזכירים יותר מכל דבר אחר את העמודים הביזאריים ביותר של "קאיטוש ".

 כך קורצ'אק מספר ביומנו    על רעיון שעלה בו:   פרויקט שלם של סיפורים, שאותה כינה "סיפורים תמוהים " ובו  מכשיר דמוי מיקרוסקופ, שייצור  ציביליזציות שלמות מתחת למיקרוסקופ, וכך יקבע מי יחיה ומי יושמד, ואת ההתפתחות של תרבות בזעיר אנפין זאת.

 "המצאתי מכונה ( פיתחתי מנגנון מפורט מאוד ומורכב) משהו הדומה למיקרוסקופ.מאה קווי סימון. אם אסובב את המיקרומטר לתשעים ותשעה קווים ,ימות הכל שאין בו אפילו אחוז אחד של אנושות.  העבודה עצומה הייתה. חייב הייתי לקבוע כמה אנשים ( יצורים חיים ) יצאו מידי פעם מהמחזור ,מי יבוא במקומם ,ומה צורה תהיה להזדככות זו , חיים חדשים ארעיים.לאחר שנה של שיקול דעת ( כמובן בלילה ) קידמתי את הזיקוק עד כדי המחצית.הבריות שוב אינם אלא בהמות למחצה.השאר הושמדו.מה קטנוניות היו תחזיותי –ההוכחה כי את עצמי סילקתי את עצמי לחלוטין מאורגניזם מיוחד במינו זה.ואם כן ,תוך סיבוב המיקרומטר של המיקרוסקופ שלי יכולתי ליטול את חיי .ומה הלאה?

במידת מה של בושה הריני מודה, כי גם עתה אני חוזר אל נושא זה בלילות קשים יותר. לילות בית הסוהר העניקו לי את הפרקים המעניינים ביותר של הרומאן.

…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.

כה מודאג הייתי בהירדמי שעד שהתחילה מרד עולה בי .

"מדוע אני ?מה רצונכם מימני? יש צעירים יותר נבונים יותר ,טהורים יותר ,מתאימים יותר למשימה זו.

השאירוני בשביל הילדים .אינני סוציולוג .אקלקל הכל ואבאיש את רוחי ואת ריח הניסיון" [25]

מפליא שבזמן שקורצ'אק שירבט לעצמו את ראשי הפרקים לרומן בדיוני זה, סופר מדע בדיוני בקצה השני של האוקינוס בשם תיאודור סטרג'ון, חיבר סיפור מקביל ממש, שנחשב מאז לקלאסיקה של המדע הבידיוני Microcosmic God (תורגם בידי עמנואל לוטם בשם "אל בזעיר אנפין" בקובץ "מבחר הסיפורת הבידיונית ",1941), שמתאר נושא מקביל במדויק אודות מדען, שיוצר תרבות מיקרוסקופית במעבדה.

סיפור נוסף מסוג זה שאותו כתב עבור קובץ בשם "מאורעות מופלאים, " תיאר את פרופסור זי, אסטרונום  בכוכב הלכת "רו ",  שנעזר בטלסקופ המתאר לו בתמונות על אקרן מה מתרחש ברחבי היקום.  באמצעות מכשיר ה"אסטרופסיכומיקרומטר " שלו  הוא קולט את התחושות בכוכבים אחרים.הוא מגלה שעל כדור הארץ דומיננטיים רגשות שליליים שונים. הוא שואל את עצמו האם  לשדר לכוכב אומלל זה קרני שלום רוחני . אבל אולי אין רצונם של היצורים האומללים להיות מאושרים ?  האם באמת יש לכפות עליהם דרך שהיא מעבר להשגתם?  עמל שמעל לכוחם ומטרה הנשגבת מבינתם בשעה זו ? יש כאן דילמה מוסרית עבור החייזר שקורצ'אק בתקציר הסיפור אינו פותר אותה.. הוא מסכם "עדיין אדמתנו צעירה ,וכל התחלה מאמץ מכאיב היא. "[26] 

קורצ'אק עוסק בתקציר זה בדילמה מוסרית קשה, שהפכה מאז לבולטת מאוד בספורי מדע בדיוני שונים, וגם בעולם האמיתי  ,האם לעזור לתרבויות אחרות גם כנגד רצונן ?

הוא חלם גם על עתיד טוב יותר אי אז  אי שם, בעתיד הרחוק . בתקציר  לסיפור שלישי אופטימי יותר   כתב :"בחמשת אלפי השנים הקרובות ,אי שם בתהומות העתיד –הסוציאליזם . .ועתה אנרכיה . מלחמת המשוררים והמוסיקאים ביפה מכל האולימפיאדות –המלחמה על היפה בתפילות –על המנון לאלוהים שיושר אחת לשנה בכל העולם ". [27]

קורצ'אק  תיכנן סיפורים נוספים   כמו גירסה  ציונית למלך מתיא הראשון ,בשם "המלך דוד השני "שבו ילדים יהודים מתכנסים בארץ ישראל מכל קצוות תבל, ומקימים בה ממלכת ילדים עברית.

הוא כתב ביומנו  על חלומו להקים בנין בית יתומים גדול בהרי הלבנון, בקירבת  קיבוץ כפר גלעדי."… יהיו שם חדרי אוכל וחדרי שינה קסרקטיניים גדולים. יהיו גם "בתי מתבודדים" קטנים. שם על גבי גג שטוח יהיה לי חדר לא גדול וקירותיו שקופים ,כדי שלא אפסיד אפילו זריחה או שקיעה אחת ,וכדי שאוכל ,בשעת כתיבה בלילה ,להציץ מפעם לפעם בכוכבים.ארץ ישראל הצעירה טורחת בנאמנות רבה להגיע לכלל הבנה עם האדמה. אך יגיע גם תורם של השמיים".

  אך קורצ'אק לא זכה לכתוב  את הסיפורים האלו  ולממש את רעיונותיו השונים על בית יתומים בארץ ישראל..

 הוא נשלח למוות עם יתומיו בידי אנשיו של הנאצי היטלר, שממנו  ומרעיונותיו התריע  שנים רבות.על פי הדיווחים, הוא וילדיו הלכו אל המוות כשדגל בית היתומים שלהם מתנפנף . דגל שצויר לפי מתכונת דגל ממלכת הילדים בספרו "המלך מתיא הראשון".

קיאטוש והאקס מן

בפולין אין ילד או מבוגר שאינו מכיר היטב את שמו של קורצ'אק. רובם גם יודעים לנקוב בשמות ספריו וחלקם אפילו יודעים להסביר בפשטות את תורתו הפדגוגית.

.כה גדול  פרסומו של קורצ'אק  ששנים לאחר רציחתו פורסמו בפולין מסמכים מזויפים  שכביכול נכתבו בידי קורצ'אק שעל פיהם כביכול קורצ'אק התנצר בעת שנילקח למחנה ההשמדה. מן הסתם ניסיון להשקיט את המצפון הפולני.

הפולנים הכריזו על שנת 2012 כ"שנת יאנוש קורצ'אק"בהחלטה מיוחדת של הפרלמנט הפולני ביוזמת מארק מיכאלק נציב זכויות הילדים של פולין.הפולנים משלימים ב-2012  מהדורה מדעית  של 16 כרכים של כל כתבי יאנוש קורצ'אק שהחלה להתפרסם ב-1992. על פי ספריו נעשו שם מחזות וסרטים,וכעת למשל עובדים שם על עיבוד קולנועי ראשון לספר "קייטוש המכשף "( שכבר הוסרט לטלוויזיה הפולנית ). פולין משווקת ומפרסמת  לכל העולם את דמותו ויצירותיו של קורצ'אק כדמות גדולה של התרבות הפולנית והאירופית  בין שתי מלחמות העולם.הפולנים הוציאו בול עם תמונתו של קורצ'אק. משרד החוץ הפולני הודיע שהשגרירויות הפולניות ברחבי העולם יפיצו את שמו של קורצ'אק במאמר שיתפרסם מידי חודש באתר האינטרנט של כל שגרירות זאת במטרה להפיץ את מסריו של קורצ'אק בכל העולם ולהפכו לאיקון עולמי ולא רק פולני –יהודי.

 הפולנים דואגים לתרגם את ספריו של קורצ'אק לשפות שונות. קייטוש המכשף " הופיע  ב-2012 לראשונה בשני תרגומים שונים  לאנגלית שניהם עם איורים של מאיירים ישראליים  האחד

Kaytek the Wizard של  המאייר הישראלי אבי כ"ץ והשני Kaitus, the Boy who wanted to be a Magician  עם איורים של מנחם ג'רנברג.

  "קיאטוש " זכה לגלגולים מעניינים במדיה הפולנית והישראלית.הסיפור בויים כמה פעמים לתיאטרון הפולני.הוא הוסרט לסרט טלוויזיה של 46 דקות ב1997 והוקרן ב1999. בימים אלו מתוכננת גירסה קולנועית פולנית שלו לשנת 2014. [28]

 בישראל הספר זכה  לגרסת הצגת יחיד  של איתי שגב,  שכתב וכיכב בהצגה בבימויו של אוהד אשכנזי בליווי נגני צ'לו, חליל צד ואקורדיון. המחזה הועלה בתיאטרון בית לסין  ובו יותם הוא ילד בתקופת השואה. ההצגה מתארת את הכנותיו של אנטק, ילד יהודי בעל דמיון תוסס ורב גוני, לקראת נסיעה שתוציא אותו מגטו ורשה. סיפור העלילה נפרס מ 1939 עד 1942, עת נלקחו ילדי בית המחסה של קורצ'ק אל תאי הגזים בטרבלינקה. בהצגה משולבת פריסת תפיסת עולמו של קורצ'ק המחנך.

 אפשר לראות ביותם הקסם גם ספר  המקדים את המוטאנטים, מסדרת הקומיקס המצליחה   "האקס מן" , שזכתה בשנים האחרונים גם לעיבודים קולנועיים שוברי קופות.  סדרה זאת נוצרה  בשנות השישים בידי יוצרי הקומיקס היהודיים סטאן לי וג'ק קירבי, ופותחה בשנות השבעים בידי הכותב ( היהודי גם הוא ) כריס קלרמונט .   מוטנטים, בדומה ליותם מגלים בעצמם בגיל העשרה כוחות על טבעיים שונים, המעוררים אימה ופחד מפניהם .מבחינה זאת כותבי "האקס מאן"  רק חזרו על הרעיון הבסיסי של קורצ'אק, ולאמיתו של דבר הדמות של הפרופסור צ'רלס קסביאר,  המנהל והמורה ההומניסט  של בית ספר לילדים מחוננים בעלי כוחות מיוחדים, שמטרתו לשלב אותם במין האנושי, ששונא אותם ומפחד מהם  מזכירה מאוד את זאת של קורצ'ק, אפילו במראה החיצוני.בשלב מסויים פרופסור צ'רלס קסויאר  מתואר כמי שבא לאחר המלחמה לישראל לעבוד עם פליטי שואה, כמו גירסת חיים אלטרנטיבית של יאנוש 'קורצ'ק ,שבה הוא לא חי בפולין אלא בארה"ב.

במידה רבה אפשר לראות בפרופסור קסויאר, המורה  והמנהיג של חבורות ילדים מוטנטים, המלמד אותם להשתמש בכוחותיהם לטובות האנושות – מעין ממשיך  של קורצ'ק.

 יאנוש קורצ'אק עסק בדרכו שלו ביצירת אדם חדש, בפיתוח ילדים וכישרונותיהם, אולם כאלו שידעו היטב את המגבלות שלהם, ומכאן החשיבות והצורך לפתח מצפון מוסרי. יותם הקסם הוא מעין מודל של האדם החדש, כפי שראה אותו קורצ'ק.  אדם שהוא שונה מאוד מהאדם החדש של סטאלין או האדם העליון של ניטשה ושל היטלר.

קורצ'אק הבין כבר בשנת 1933 ,את המשמעויות ואת הסכנות הטמונות באישיותו של ילד המגלה בתוכו כוחות על. הוא פיתח את הרעיון  עד תום ויצר קלאסיקה, שלדעתי, תתקיים כל זמן שתתקיים ספרות לילדים.

נספח :התרגומים השונים של יותם וקיאטוש.

 קייטוש תורגם מפולנית  לגרמנית לספרדית לצרפתית ופעמיים  לאנגלית עם איורים של המאייר הישראלי אבי כץ  המזכירים במכוון את איורי ספרי  הארי פוטר.

קייטוש בתרגום לגרמנית.

ישנם מספר תרגומים של הספר לעברית. כל  אחד מהם שונה מהשאר.

גיבור הספר זכה בעברית לשלושה שמות שונים : יותם , יובב וקאיטוש כבמקור .   הגדרתו של הגיבור השתנתה   מקוסם לקסם, לקוסם, למכשף.

 הספר זכה לשלושה מתרגמים:  שני גברים ואישה,  ולארבעה   מאיירים :שתי נשים ושני גברים.

התרגום  הראשון היה של יוסף ליכטנבום והוא כלל פרק מהספר ,שהופיע בדבר לילדים כא באדר תרצ"ז ( 4.3. 1937 ( כרך ב' חוברת 24 ע' 7-10 )שמו היה יובב הקוסם .הספר היה אמור לצאת אז בהוצאת יזרעאל " אך זה לא קרה והספר נאלץ להמתין עוד שבע שנים. הפרק שפורסם אז "בדבר לילדים " היה הפרק הראשון המתאר תעלול של "יובב" , שאין בו דבר על טבעי, ומן הסתם הקוראים הצעירים התקשו להבין מתוכו מדוע "יובב " הוא קוסם.

הספר שיצא לאור לראשונה בשנת 1944 בספריית שחרות, של הוצאת "עם עובד"  שנתיים לאחר רצח  קורצ'אק  (עם הקדמה של יוסף ליכטנבום על חייו ופועלו של קורצ'אק), שונה   השם ליותם הקסם.הציורים היו של לאה גרונדיג.

במהדורת שנת   1955 תשט"ו ,בתרגומו של ליכטנבום, נקרא הספר "עלילות יותם הקוסם" :סיפור    שיצא בהוצאת טברסקי , והוא אוייר בידי מ.אריה ( אריה מוסקוביץ' ).

במהדורה של שנת 1964  בספריית "דן חסכן " של הוצאת "עם עובד"  עם התרגום של ליכטנבום   ( שיצא לאור ב7 מהדורות עד  1978) וגם במהדורה של אורי אורלב,  23 שנים מאוחר יותר, הספר חזר   כמספר 130 בסדרת "דן חסכן" באיוריה של אורה איתן.

במהדורה של שנת 2000 בהוצאת "זמורה ביתן", נקרא הספר קיאטוש הקוסם, כשתרגמה אותו מפולנית יוכבד פרימן, והאיורים הם פרי עטו של חובב  רשלבך .

למיטב ידיעתי זה היה הספר היחיד שהופיע בסדרת" דן חסכן " עם שני תרגומים שונים, אף שעם אותה המאיירת בכל פעם. רק תמונת העטיפה השתנתה קצת בכל פעם. נירה הראל  עורכת ספריית" דן חסכן "מספרת שהתרגום החדש יותר של אורי אורלב, עורר עליו את חמתם של קוראים מבוגרים רבים שדחו אותו, משום שבעיניהם הספר "האמיתי " היה  ה" יותם הקסם " שהיכירו בילדותם. זאת אף שהתרגום החדש היה נאמן הרבה יותר למקור הפולני [29]

כדאי לציין שישנם הבדלים משמעותיים בין התרגום הישן של יוסף ליכטנבום לעברית  "יותם הקסם "  ואלה החדשים, של פאולה צלניק ואורי אורלב .

ליכטנבום שעיברת את השם של קאיטוש, ממקם את הסיפור לא בפולין אלא במדינת "ליש, " וכך מעניק לו אופי על מקומי. בגלל השמטה של כמה קטעים, שהוחזרו בתרגום החדש ,השמטה שהיא אכן הגיונית, אופיו של הסיפור משתנה. מי שקורא את הספר רק בתרגום הישן, נחשף בפני ילד שמגלה בעצמו כוחות על, והוא כנראה יחיד במינו. לעומת זאת מי שקורא את התרגום החדש, המלא, מגלה שהסיפור מורכב הרבה יותר. מסתבר שיש עוד מכשפים בעולם, שאחד מהם כולא את קאיטוש ,מסיבות לא ברורות ,בטירה מפחידה בפרק ,שחלק ממנו חסר כדי לא להפחיד את הקוראים יותר מידי.  למכשפים  אלה ארגון שמעמיד את קאיטוש  למשפט.בפרקים אלו קאיטוש נהפך לכלב וחוזר להיות הוא עצמו רק בגלל אהבת אישה וחוק כשפים מימי הביניים  שעליו הוא אינו יודע דבר. דהיינו כל אופיו  של הסיפור משתנה, והופך לכמעט "הארי פוטרי".  דומה, שדווקא הספר בגרסה המקוצצת , נותן לסיפור עוצמה גדולה יותר, מאחר שהוא אחיד והגיוני  יותר. הגרסה המלאה היא "מבולגנת " למדי והיא חסרה  את ההיגיון הפנימי החזק שיש לגירסה המקוצרת.

ביבליוגרפיה

בקראון, צבי "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 6

גלעד, זרבבל  "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה :   עם רעים ומורים :  הקיבוץ המאוחד,   1974.

הגרי ,עדה "כיצד סיפר וכתב לילדים " בתוך  יאנוש קורצ'אק – מחנך עד תום, תל אביב: בית לוחמי הגיטאות,   1980

הראל, נירה. "דן כבר לא חסכן" עולם קטן –כתב עת לספרות ילדים ונוער .גיליון מספר 1 2000

וינגרטן, ירחמיאל,    יאנוש קורצ'אק היהודי המעונה :   ספור חייו ותקופתו , ברונפמן,    1979.

יאנוש קורצ'אק "איך אחיה אחרי המלחמה " עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק :מקורות חדשים מהגטו , 4

יאנוש קורצ'אק "סינאט המטורפים " בתרגום אורי אורלב  "עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 2, 1989

כהן, אדיר,  להיות שמש, להיות אור :   החינוך כאהבה –   דוגמתו של יאנושקורצ'אק . אח, 1988

כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק,  2 1989.

מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל.

קורצ'אק יאנוש "רשמי ארץ ישראל " דת הילד  בית לוחמי הגיטאות,   תשלח.

,קורצ'אק, יאנוש, ספורים לילדים, הקבוץ המאוחד,   תשכ"ז.

קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית לוחמי הגיטאות. ע"ש יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,   תשל"ב 1972

שרשבסקי, מרים    שתי המולדות :   על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ'אק  תל-אביב :   אוניברסיטת תל אביב – בית הספר למדעי היהדות,   תש"ן.

  Gliński Mikołaj   Kajtuś, Kaytek, Korczak – Interview with Antonia Lloyd-Jones

ברשת http://www.culture.pl/web/english/events-calendar-full-page/-/eo_event_asset_publisher/L6vx/content/kajtus-kaytek-korczak-interview-with-antonia-lloyd-jones


[1] כהן, אדיר,  להיות שמש, להיות אור :   החינוך כאהבה –   דוגמתו של יאנושקורצ'אק . אח, 1988 ע' 271

[2] הגרי ,עדה "כיצד סיפר וכתב לילדים " בתוך  יאנוש קורצ'אק – מחנך עד תום, תל אביב: בית לוחמי הגיטאות,   1980. ע' 40.

[3] יאנוש קורצ'אק "איך אחיה אחרי המלחמה " עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק :מקורות חדשים מהגטו , 4 ע' 146.

[4] על פי אחרית הדבר של המתרגמת של המהדורה האנגלית של קייטוש KAYTEK THE WIZARD "(2012) קורצ'אק קיבל את התשובה הנ"ל רק ב-1929 .אולם ייתכן שיש כאן שגיאה.p. 265

[5] יצירות אחרות שעליהן הכריז קורצ'אק ברשימה זאת אך לא פירסם לבסוף כללו את "1. אבי הסב –הנכד " סיפור 2. סיפורים על "השקטים"  3. עין בעין עם בעלי החיים . 4.חברת הילדים 5. כללי החיים . 6. היגיינה . 7 על ההסכם החברתי. מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל. ע' 105 .&

[6] מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל. ע' 106

[7] מידע זה הועבר לי בידי הסופר והמתרגם אורי אורלב.

8. בשלב זה לא מצאתי מחקר או רשימה ביבליוגרפית על נושא ילדים מכשפים בספרות ובמיתולוגיה לפני "קיטווש". מחקר זה הוא ראשון מסוגו.

[9] ברובו לפחות שכן יש בספר זה פרקים שהם בגדר יוצאי דופן וכן מזכירים את האגדות על עולם הכישוף.ובכך נדון בפירוט בהמשך.

[10] מן הגטו ע' 77

[11] כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק,  2 1989 ע' 52 .

[12] א.צבי בקראון "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 6 ע' 67

[13] וינגרטן, ירחמיאל,    יאנוש קורצ'אק היהודי המעונה :   ספור חייו ותקופתו , ברונפמן,    1979.ע' 217-218

[14] יאנוש קורצ'אק "סינאט המטורפים " בתרגום אורי אורלב  "עיונים במורשתו  של יאנוש קורצ'אק מספר 2 1989 ע' 36

[15] שם ע' 37

[16] גלעד, זרבבל  "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה :   עם רעים ומורים :  הקיבוץ המאוחד,   1974.ע' 43-44

[17]  תרגומו המלא   של  פומרנץ לסיפור הופיע ב קורצ'אק, יאנוש, ספורים לילדים, הקבוץ המאוחד,   תשכ"ז. ע' 44-61

[18] שם ע' 60.

[19] שם ע' 60-61.

[20] שם .ע' 61.

 21. בדיונים על התרגום החדש לאנגלית מ-2012  של הספר  Kaytek the Wizard  של קורצ'אק בסיפור  כלפי שחורים. באחרית הדבר של המתרגמת  Antonia Lloyd-Jones  לאנגלית היא מתייחסת  לכך ש"כמה  משפטים בספר המתייחסים לשחורים כקניבלים או כקופים וליהודים כנחותים ישמעו כ"פוליטיקאי לא קורקטים לאוזן המודרנית  אך הוחלט להשאירם כדי להישמר נאמנים לטקסט המקורי של קורצ'אק ". "( ע' 269 בתרגום לאנגלית ) לקורא זה  טענות אלו הן מוזרות. כל מי שקורא את הסיפור במלואו  יכול לראות שיחסו של קורצ'אק למתאגרף השחור בסיפור  הנאבק ומפסיד ליותם והופך לידידו אינו גזעני כלל והמדובר בדמות סימפטית מאוד שיחסיה עם יותם מזכירות ואולי במכוון את יחסיו של  הנער הלבן הקלברי פין עם ג'ים  וודאי שקורצ'אק היהודי  לא היה אנטישמי ולא ראה ביהודים כ"נחותים". . יותר ממה שטענות אלו אומרות על קורצ'אק הן אומרות על ה"פוליטיקלי קורקטיות " שקיימת בארה"ב בראשית המאה ה-21. ראו  גם ראיון עם המתרגמת באתר תרבות פולני בשפה האנגלית ברשת :

Gliński Mikołaj   Kajtuś, Kaytek, Korczak – Interview with Antonia Lloyd-Jones

http://www.culture.pl/web/english/events-calendar-full-page/-/eo_event_asset_publisher/L6vx/content/kajtus-kaytek-korczak-interview-with-antonia-lloyd-jones

[22] שרשבסקי, מרים    שתי המולדות :   על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ'אק  תל-אביב :   אוניברסיטת תל אביב – בית הספר למדעי היהדות,   תש"ן, ע' 133-135 ,

[23] קורצ'אק יאנוש "רשמי ארץ ישראל " דת הילד  בית לוחמי הגיטאות,   תשלח, ע' 138

 

[24] שם ע' 191

[25] קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית לוחמי הגיטאות. ע"ש יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,   תשל"ב 1972 ע' 103-104

[26] מן הגטו ע' 144-146

[27] מן הגטו ע' 82

[28] תודה לספריית מרכז התרבות של שגרירות פולין על המידע.

[29]. ראו "נירה הראל "דן כבר לא חסכן" עולם קטן –כתב עת לספרות ילדים ונוער .גיליון מספר 1 2000 , ע' 169.

yotam 0

 קישורים על יותם הקסם ברשת :

אלי אשד על יותם הקסם ואני

קאיטוש המכשף או יותם הקסם ? השוואה בין שני תרגומים של הספר באתר "דף-דף"

הטוב והרע אצל קאיטוש המכשף

איך להיות טוב -קאיטוש המכשף

גבולות הכוח :רות קנר על "יותם הקסם " בפרוייקט "הגיבור שלי "

 אלי אשד .מלך הילדים :סיפור חייו ואגדת מותו של יאנוש קורצ'אק "

כך אני מהרהר :סיפור פנטסטי מאת יאנוש קורצ'אק -מגזין "יקום תרבות "

החלק הראשון

החלק השני

ועוד על ספרות הקשורה לשואה :

שלך אנה פרנק

המזימה של סטלין נגד היטלר על פי "בוקע הקרח " של ויקטור סובורוב

 

בדרך כלל כשקוראים ספרים על מלחמת העולם השנייה אי אפשר אלא להגיע למסקנה שסטלין רודן ברית המועצות היה בשלבים הראשונים של המלחמה פתי מאמין לכל דבר אם לא אידיוט צבאי מאחר שהופתע לחלוטין בידי היטלר והנאצים   כאשר הם תקפו אותו והשמידו בקלות עד להדהים ם את צבאו האדיר ,וזאת למרות שקיבל הזהרות אין ספור מהיטלר ותוכניותיו מידי מרגליו ומידי אנגליה..

אבל המרגל הכפול שהפך להיסטוריון צבאי חובב ויקטור סובורוב מציג תמונה אחרת של העניין : במסורת הארוכה של תיאורטיקני הקונספירציה הרוסיים הרואים בכל פעולה  עלי אדמות תוצר של קונספירציה איפה שהוא  של מישהו  לדעתו סטלין היה גאון שאין שני לו שאיך שהוא חזה עוד בשנות העשרים כאשר היטלר היה עוד פוליטיקאי גרמני מינורי  את יכולותיו של היטלר לחולל תוהו ובוהו  באירופה וסייע לו כתוצאה לעלות לשלטון בהנחה שבכך תושג לבסוף מטרתו להשיג שלטון באירופה  מטרה שאכן הושגה כתוצאה..

סובורוב גם סובר בספרו הראשון "בוקע הקרח "  שהסיבה שסטלין הופתע כל כך בידי היטלר הייתה משום שהוא כבר תיכנן לפלוש לגרמניה וצבאו היה מוכן לתקיפה ולא למגננה. אבל היטלר רק עיכב את תוכניתו הגדולה של סטלין ואת נצחונו הבלתי נמנע בכמה שנים.

התזה של סובורוב היא שנויה  מאוד במחלקות בעיקר בידי היסטוריונים רוסיים כמו מיכאל גורודוצקי שמסרבים לתת לסטלין את יכולת ראיית הנולד שמייחס לו סובורוב.

גורודצקי מגדיר את סובורוב כ"מסלף שיטתי של עובדות ומוציא ציטוטים מהקשרם כדי לתמוך בתאוריה שלו.התאוריה שלו מסוכנת. הוא הפך לסופר פופולרי מאוד ברוסיה, למרות שכל
ההיסטוריונים הרציניים כבר החליטו שאין לתאוריה הזו שום ביסוס.

לעומת זאת אורי מילשטיין היסטוריון צבאי מקבל את התזה של סובורוב והנה המאמר שלו בעניין .

אבל לפני המאמר עצמו  שיר של הקומוניסט האדוק שמואל ירושלמי המביע את דעתו על סובורוב ודעותיו :

מִישְׁקָה שַאוּלִי וּוִיקְטוֹר סוּבוֹרוֹב
מאת: שמואל ירושלמי

בִרְאוֹתּוֹ עיניו שטר ירוק,
סובורוב בגד בארצו הסוביטית;
פיו כג`ורה נפתח לשמצה.
חרא ניבוליו בואש כלשלשת;
רגב-אדמה לסותמו לא נמצא.

פרצופו של "בוקע קרח" בוער וקודח;
בשנאה נואלת עיניו לוהטות.
על שמו הטוב של הצבא האדום
כעכביש ידו יורדת;
אש וגפרית לשונו נפלטות.

סדום ועמורה – דינו של הבוגד במולדת!
העדיף דולרים וכבוד מפוקפק.
אך האנושות את משחרריה זוכרת;
משפט-ההיסטוריה עוד יוּחַק.

לדידו של סובורוב היה טוב
אילו היו מנצחים הנאצים;
כנראה קסמו לו בירה בווארית
ומכוניות BMW.
מתנותיו של דוד סם כסמים
את מצפונו הרדימו;
הוא סטה גם מעבר גם מהווה.

הוא אינו היחיד בשטנתו למכורתו הסובייטית;
גם מישקה שאולי הישראלי –
יד-ימינו של "בוקע קרח" הרשע.
כמו משמיץ מקצועי
ממציא "עובדות" להכפיש את החייל הסובייטי;
אך לצערינו בשום בית-דין עוד לא הורשע.

לא סובורוב, לא שאולי – אינם סמכות לצדק;
לא הצליחו ולא יצליחו במזימתם.
רוב האנושות לא תקנה את דבריהם הבל;
האנשים לא ישכחו מי באמת שיחררם!

 ועכשיו לאחר ששמענו את דברי המתנגדים הנה דבר התומך היסטוריון צבאי אורי מילשטיין בעצמו אדם שנוי מאוד במחלוקת בישראל לא פחות מסובורוב.

המזימה של סטלין נגד היטלר על פי סובורוב

 מאת אורי מילשטיין

מניתוח מהלכיו של אדולף היטלר בכלל, ובאוגוסט-ספטמבר 1939 בפרט, הגעתי מזמן למסקנה שאותה פרסמתי בספרי "קריסה ולקחה" (1993)[1]: הקנצלר הגרמני לא היה מעוניין במלחמת עולם בסוף שנות השלושים, ואפילו לא במלחמה נגד פולין. הוא חשש אז, ובצדק, מכוחן הצבאי המשולב של צרפת ואנגליה במערב, על אף האווירה הפציפיסטית שהחדירה בהן התעמולה הבולשביקית, ומכוחה של ברית המועצות במזרח. היטלר העריך שעבור מלחמה אירופית גדולה  הוא זקוק לעוד כמה שנות התעצמות, ושבמלחמה עכשיו הוא יסכן את הישגי המדיניות התוקפנית שלו,  שהפכה את גרמניה ממדינה מובסת למעצמה – בשבע שנים  של הימורים אסטרטגיים מוצלחים. על סמך ניסיונו בבליעת צ'כוסלובקיה, ללא ירייה אחת, היטלר האמין ב-1 בספטמבר 1939 שההרפתקה הפולנית לא תתגלגל למלחמה, ושפולין תספק את כל דרישותיו ללא קרב. הוא חשב כך, בין היתר, גם משום שפולין הייתה חלשה מצ'כוסלובקיה, וגם מכיוון שסטאלין העניק לו הסכם אי התקפה גלוי, והסכם סודי לחלוקת מזרח אירופה. היטלר טעה בכל התחומים. זאת היתה טעותו הגורלית הראשונה מאזהיה לקנצלר ב-1939, טעות  שחוללה את מלחמת העולם השנייה, את השואה,ואת חיסולו של הריך השלישי.

 מבחינתו של סטאלין משמעותו האסטרטגית של ההסכם היתה יצירת ציר מוסקבה-ברלין כבסיס לכיבוש גרמני של אירופה – בשלב ראשון, חיסולו של הפרטנר הגרמני,  בשלב שני, וכיבוש שאר העולם – בשלב שלישי.

כבר בזמן אמיתי צריך היה להיות ברור שמדובר בהסכם בין שונאים בלב ובנפש, שיפרו אותו עוד בטרם תיבש עליו הדיו, על מנת להשמיד אחד את השני. יתכן שסטאלין נקט בצעד הזה כי העריך שאם גרמניה ההיטלראית תתעצם עד אמצע שנות הארבעים, באותה מתכונת שהיא התעצמה מ-1933, לא יהיה בידו למנוע את כיבושה של ברית המועצות, שהרי מאז פטר הגדול סימלה גרמניה בעיני הרוסים את שיא הטכנולוגיה ואת האידיאל שאליו יש לשאוף. לכן סטלין היה מעוניין שמדינות המערב הקפיטליסטיות, הנדונות להיספח למרחב הקומוניסטי בשלב מאוחר יותר, יילחמו אלה באלה כבר עכשיו.

מכאן הגעתי במחקרי למסקנה בלתי נמנעת, לפני שבכלל שמעתי על ויקטור סובורוב ומפעלו המונומנטאלי, שסטלין הוא שדחף את היטלר לתקוף את פולין, שהרי אם סטלין היה מקיים את הסעיפים הסודיים בהסכם, ופולש  לפולין בו זמנית או למחרת, כפי שהאיץ בו היטלר, צרפת ובריטניה לא היו מעזות להכריז מלחמה על גרמניה ועל ברית המועצות ביחד. מעידה על כך פנייה נרגשת של היטלר לסטאלין ב-3 בספטמבר 1939, היום שבו בריטניה וצרפת הכריזו  (כפי שציפה סטאלין) מלחמה נגד גרמניה: מדוע אינך נכנס לפולין, כפי שסיכמנו?! סטלין היה מעוניין בהכרזת המלחמה של מעצמות המערב נגד גרמניה ב-3 בספטמבר, כדי לנטרל איום עתידי על ברית המועצות, וכהכנה להשתלטות  עליהן,  באמצעות מלחמת התשה ביניהן. מעניין שב-3 ביולי 2009, קבע הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה שברית המועצות אחראית לפרוץ המלחמה כמו גרמניה הנאצית. אני חש שגם למחקריי, שהתפרסמו באנגלית, בגרמנית וברוסית יש חלק מסוים בהחלטה היסטורית זאת.

 

ויקטור סובורוב, איש מודיעין סובייטי לשעבר, שערק ב-1978 מן הטוטליטריות הסובייטית  המתפוררת למערב הליבראלי, המתפורר גם הוא (שהרי כל מערכת דינה להתפורר), הקדיש את חייו לתאר את מפעל חייו של סטלין: להשליט את הטוטליטריות הבולשביסטית בעולם  באמצעות הפוטנציאל הצבאי הגרמני, שלא היה לו אח ורע בעת החדשה, לפחות מאז מפעלו הצבאי-אינטלקטואלי של הגנרל גרהארד פון שרנהורסט, בתחילת המאה ה-19.

סטלין תכנן להפעיל את הצבאיות הגרמנית העילאית באמצעות  כלב-תקיפה (כלשונו של סובורוב) אימתני ובלתי נשלט – אדולף היטלר. אם כך היה הדבר, ועל כך נטושה "מלחמת עולם"  בין היסטוריונים מאז שנות התשעים של המאה העשרים, הרי אין שוויון בין היטלר וסטאלין כהחלטת הארגון האירופי הנ"ל, אלא  האשם העיקרי במלחמת העולם השנייה, לרבות בשואת העם היהודי, לא היה כלב התקיפה אדולף היטלר, אלא מי ששיסה אותו בשכניו: יוסף סטלין. ספרו האחרון של סובורוב "האשם העיקרי" מוקדש לביסוס תזה זאת, שאותה העלה לראשונה במאמרים ואחר כך בספרו "בוקע הקרח", לפני למעלה מעשרים שנה.

 התזה של סובורוב היא כה פשוטה ואלגנטית עד שפלא שהוא הראשון שהעלה אותה בצורה שיטתית באמצע שנות השמונים של המאה העשרים, ללמדך עד כמה קשה להבין את מורכבות מערכות האדם.   לתזה של סובורוב יש ביסוס במגעי הסובייטים עם מפלגתו של היטלר ב-1923, ובפקודה לקומוניסטים הגרמניים לא לחבור עם הסוציאל-דמוקרטים ב-1933, מה שעלול היה למנוע את עליית הנאצים לשלטון. יש לה גם ביסוס בסיוע  הסובייטי לגרמניה המובסת, להתעלם מהסכם ורסיי ולהקים מערכת ביטחון גדולה ויעילה.

את התזה הזאת תקפו בפראות לא אקדמית, ההיסטוריון הצבאי האמריקאי המכובד דוד גלנץ וההיסטוריון הדיפלומטי הישראלי המכובד לא פחות, גבריאל גורודצקי. רוב ההיסטוריונים האקדמיים התעלמו ממנה, בתקווה של בת יענה שהתעלמותם תאיין אותה, מה שמלמד על שטחיותם כהיסטוריונים, כי התעלמות מאדירה את מי ואת מה שמתעלמים ממנו. אני לדוגמא התעניינתי לראשונה בסובורוב,  אחרי שנודע לי דבר ההתעלמות. אף  שהמתקפה המרוכזת של גלנץ וגורודצקי על סובורוב לא הפריכה דבר, ואך חשפה את שטחיותם, כמי שמתיימרים להבין את ברית המועצות.

שהרי אם היטלר היה כלב-תקיפה שסטאלין פיטם, אזי גלנץ, גורודצקי וחבריהם, רואים בסובורוב  איום לחשיפת היותם בובה של רודן ברית המועצות.

     ההיסטוריונים הסובייטים וגם המערביים תרצו את הסכם מוסקבה שבין סטלין להיטלר, מאוגוסט 1939 (המכונה "הסכם מולוטוב-ריבנטרופ"  כדי להסתיר שההסכם נחתם במוסקבה), כהכרח לא יגונה, שכן, לדבריהם, ברית המועצות הייתה אז חלשה מאוד, בעיקר עקב טיהורי הקצינים, ובראשם המרשל מיכאל טוחצ'בסקי, וסטלין ביקש להרוויח כמה שנים כדי להתכונן למלחמה המכרעת נגד היטלר. עד סובורוב, איש לא העז להפריך את הטיעון הזה,  שכן ההיסטוריונים הסובייטים חששו לחייהם, וההיסטוריונים המערביים אולפו על ידי ברית המועצות, והעיקר: גרמניה אכן תקפה את ברית המועצות ביוני 1941 והצבא הסובייטי קרס. מכאן הסיקו הכול שב-1941 היה הצבא האדום באיכות ירודה, וב-1939 ירודה עוד יותר. סובורוב הוכיח שלטיעון הזה אין שום בסיס. הוא הוכיח שלטהור לא היתה כל השפעה על איכות הצבא[2], ושאת איכותו הגבוהה של הצבא האדום[3], ידע סטלין, מומחה-ההונאה הגדול, להסתיר היטב. סובורוב מבסס טיעון זה, בין היתר, על העובדה שסמוך למועד ההסכם הביס הצבא האדום את הצבא היפני במונגוליה במהלך מבריק.

 מאז חיסול הארמאדה הספרדית בשנת 1588,  קובעים האנגלו-סקסים את סדר היום העולמי, אף שרבים הם שהתאמצו לסלקם ממעמד זה, והמוכשר שבהם היה נפוליון בונפרט. בשלוש מאות השנים מאז, ועד תחילת המאה העשרים, פיתחו דוברי האנגלית תרבות פוליטית ליבראלית. הליברליזם האמריקאי ניצח במלחמת העולם הראשונה, למרות נחיתותו הצבאית,  הודות  ליתרונו התעשייתי. יחד עם גרורותיו האירופיות, בריטניה וצרפת, קבע הליברליזם האמריקאי את סדר היום העולמי, מאז ועד היום. היו אוטופיסטים שהאמינו כי עם ניצחון הליברליזם בא קץ ההיסטוריה ההגליאני. הם טעו, כפי שהגל טעה בהיסטוריה של הפילוסופיה שלו לפניהם,  והסובייטולוג האמריקאי, פרנסיס פוקויאמה[4], טעה לאחר שבעים שנה.

 עוד לפני ההכרעה האמריקאית העריך המהפכן הבולשביסטי, ולדימיר איליץ' לנין, כי הטוטליטריזם הקומוניסטיינצל את המלחמה להשתלט על העולם, והיה והוא לא ישלים את משימתו, הוא יהיה זקוק למלחמת עולם  נוספת[5], כדי לכפות את האוטופיה המרכסיסטית על כדור הארץ. עד שיגיעו ימות המשיח של האוטופיה – ישליט לנין דיקטטורה אכזרית של הפרולטריון, כלשונו של מרכס. אחרי מהפכת אוקטובר 1917 ניסה לנין להאריך את מלחמת העולם על-ידי סיוע לגרמניה: במרס 1918, חתמה רוסיה הסובייטית הסכם שלום עם גרמניה, וזו המשיכה להילחם בחזיתה המערבית בלבד. בנוסף, גרמניה קיבלה מרוסיה שטחים עצומים עם תעשייה, חקלאות וחומרי גלם חיוניים. לנין ציפה שהקפיטליסטים המערביים יתישו אלה את אלה, ואז המוני מדוכאים יציתו מהפכות באירופה כולה, בסיוע ישיר או עקיף של הבולשביקים. אלא שגרמניה נכנעה בנובמבר 1918, והמהפכות שהקומוניסטים הציתו בכמה ארצות אירופה – כבו מהר.[6] ברור היה שבעת שלום אין לקומוניזם סיכוי באירופה, לכן עליהם לחרחר מלחמה. לפי תוכניתו של סטאלין, הלאומן הגרמני אדולף היטלר (שאת "מיין קאמפף" שלו הורה סטאלין לתרגם לרוסית ולמדו היטב) יהיה "בוקע הקרח" באוקיאנוס הליברלי של אירופה. אחרי שייפתח נתיב השיט, כמו בים הקרח הצפוני, יגיעו לאירופה, בקלות, כוחות הצבא האדום, שיביאו, על להבי כידוניהם, אושר קומוניסטי לעמיה. היטלר לעומתו, לא היה יסודי כל כך ביחס לכתבי לנין וסטאלין,  וזאת הייתה אחת הסיבות לנפילתו: נחיתות אינטלקטואלית לעומת סטלין, שהרי המלחמה היא בראש וראשונה מלחמת מוחות,  כפי שנקבע בתנ"ך[7] וכפי שקבע במאה ה-18 פרידריך השני (הגדול), מלך פרוסיה, בספרו "הוראות למצביאים".

 

כמו ביתר ארצות המערב, גם בישראל סובורוב שנוא על רוב מורי האוניברסיטה, ובראשם פרופ' גורודצקי, אהוד על הקהל הרחב, ובייחוד בקרב עולים מברית המועצות ומרוסיה, המונים כמיליון נפש.

לעומת זאת, חברי קבוצת המחקר הצבאי: "הפורום לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים", מצאו אנלוגיות רבות בין תזת סובורוב לבין ממצאי מחקריהם על מלחמת אוקטובר  1973, בין ישראל לבין מצרים וסוריה. הנה אחת מהן: לפי סובורוב, סטאלין התכוון לתקוף את גרמניה זמן קצר לאחר תחילת "מבצע ברברוסה" ב-22 ביוני 1941, ולשם כך ריכז כוחות עצומים ואמצעי לחימה רבים בגבול בין שתי המדינות, בפולין הכבושה. לשאלה מדוע הובסו הכוחות הסובייטים בשלב הראשון של המבצע, עונים גלנץ וגורוצדקי: משום שסטלין הופתע, לא עקב העדר מודיעין, אלא עקב פרשנות שגויה שלו: היטלר לא יעז לתקוף. סובורוב לעומתם עונה: משום שהצבא האדום היה ערוך להתקפה.

צבאות מצריים וסוריה הפתיעו לכאורה את ישראל ב-6 באוקטובר 1973, ומוטטו בקלות את כוחות צה"ל לאורך תעלת סואץ וברמת הגולן. רוב ההיסטוריונים והפרשנים הצבאיים בישראל ומחוצה לה[8] מתרצים זאת גם כן, לא בהעדר מידע, אלא בפרשנות שגויה: המצרים לא יעזו לתקוף. אנשי  "הפורום", לעומת זאת, חשפו את העובדה המדהימה שלמרות המדיניות ההגנתית אחרי מלחמת ששת הימים ביוני 1967, צה"ל בנה רק זרועות התקפיות – אויר ושריון –  פיתח רק תורות לחימה התקפיות, ותכנן  מבצעים התקפיים למלחמה הבאה. לאחר שב-6 באוקטובר, בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר, נודע שמלחמה תפרוץ בוודאות בו ביום, עסקו הרמטכ"ל, דוד אלעזר, ומפקדי החזיתות, בתוכניות התקפיות, למרות שהיה ברור  להם כי שבע דיוויזיות מצריות וסוריות עומדות לתקוף  את ישראל באותו יום. מולן ניצבו בפרוץ המלחמה רק שלוש חטיבות, ששתיים מהן הושמדו עוד באותו יום.[9]

 כמו שתזת סובורוב אינה מקובלת על רוב אנשי הממסד הביטחוני והאקדמי במערב, כך תזת "הפורום" אינה מקובלת על מקביליהם הישראלים – תוקפים אותה או מתעלמים ממנה. זה אחד הטעמים העיקריים למצעד האיוולת הצבאי בהיסטוריה, שאותו תיארה בספרה ההיסטוריונית היהודייה-אמריקאית, ברבר טוכמן: דבקות האליטות האינטלקטואליות בדוגמות שגויות, כדי לא להודות שהן שגו.

 מסתבר שסטאלין היה האשם העיקרי, לא רק במלחמת העולם השנייה ובשואת היהודים, אלא גם, כחשיפת סובורוב, בהשתלטות  המרכסיזם על המערב הליברלי כביכול, באמצעות "דת התבונה", שאותה … נכשלו רובספייר וחבריו ליישם בצרפת המהפכנית. מרכס הגדיר דת כ"אופיום להמונים". הוא לא הבין שההמונים אינם מסוגלים לשרוד בלא דת. מכיוון שהדת הטרנסצנדנטית-המסורתית הוכתה קשות על ידי רוח הספקנות של המאה ה-17, ביקשו מנהיגי המהפכה הצרפתית  להפיק אופיום אינטלקטואלי. הגרמני ממוצא יהודי, קרל מרכס, הצליח במה שנכשלו קודמיו: הוא יצר דת המבוססת על אוטופיה אנטי-קפיטליסטית. למרות שמרכס שגה בכך שלא הבין כי הציוויליזציה הנוכחית מבוססת על הון שהוא עודף יצור, ובלי העודף הזה יש לשוב לעידן הציד  וליקוט המזון, התזה שלו הפכה על ידי לנין וסטלין לדוגמה, המשמשת מאז תום מלחמת העולם. הדת המרכסיסטית, על כל פלגיה, מעצבת בתשעים השנים האחרונות את תפיסותיהם של האינטלקטואלים המתיימרים להיות ליברליים, אך מפעילים אינקוויזיציה אינטלקטואלית על חוקרים החושפים את ליקויי דתם, כויקטור סובורוב. סטלין נכשל לכבוש את כל אירופה, ומה שהצליח לכבוש השתחרר בינתיים.  הסינתזה הנאצית בין טוטליטריות פוליטית לליברליזם כלכלי – פורחת עכשיו בסין  ומאיימת להגיע למעמד של דומיננטיות עולמית.  במשימה אחת הצלחתו של סטאלין היא מלאה: רתימת האינטלקטואלים המערביים לעגלתו.

[1] . הספר עוסק במלחמת אוקטובר 1973 בין ישראל למצרים ועורך בין היתר השוואה בין צליחת תעלת סואץ על ידי צבא מצרים לצליחת נהר המאז במבצע אבחת המגל  על ידי צבא גרמניה במאי 1940

[2]   Victor Suvorov, “The Main Culprit”, chapter 15

[3] יתרונו האווירי והשריוני  ביחס לכל צבאות התקופה, המבנה והתפקוד ההתקפיים של השריון והאוויר, הסתרתם, והסתרת הצלחות קרב קלקין-גול, ומלחמת החורף הפינית ע"י סטלין.

[4] . פרנסיס פוקויאמה, אשר שימש בעת קריסת ברית המועצות והגוש הסובייטי בסוף שנות השמונים כסגן מנהל צוות התכנון במחלקת המדינה של ארצות הברית, פרסם בקיץ 1989 מאמר פרובוקטיבי בשם "קץ ההיסטוריה " בכתב העת "נאשיונאל אינטרסט". למאמר הייתה השפעה עצומה, הוא עורר מחלוקות ודיונים והדים לאין סוף.  אחרי עשרים שנה ברור שהוא טעה. טעותו היא סימפטום לחוסר ההבנה של תהליכים היסטוריים  בקרב רוב המומחים הממשלתיים והאקדמיים, ועל כך נדון בהרחבה במאמר זה.

[5] . הנה דברי לנין מתוך "התוכנית הצבאית של מהפכת הפועלים" ב-1916: "אין אנו רוצים להתעלם מהאפשרות העצובה שהאנושות צפויה לעבור – במקרה הרע – עוד מלחמה אימפריאליסטית שנייה, אם המהפכה לא תצמח מהמלחמה הנוכחית, למרות התפרצויות התסיסה וחוסר שביעות הרצון של ההמונים, ולמרות מאמצינו".

[6] . האנס מאקס שוובה יליד מדינת סקסוניה, שבילה את רוב שנות המלחמה ברוסיה, חזר ב-1918 לגרמניה, בשליחות לנין, כאיש קשר  בין מנהיגי  המהפכה  הרוסית לבין מהפכנים גרמניים, במגמה לחולל בגרמניה מהפכה קומוניסטית. הוא השתלב במהפכה שהנהיג העיתונאי היהודי קורט אייזנר בבוואריה, והיה שר החינוך בממשלת "רפובליקת המועצות". בשנת 1924 עלה שוובה לארץ ישראל, השתלב באוניברסיטה העברית בירושלים, והיה פעמיים רקטור שלה  והנהיג תנועת נוער ותנועת מורים מהפכנית. שוובה הוא אחד האבות הבולטים השמאל הישראלי שפרופ' גבריאל גורודצקי נמנה על שורותיו. (גדעון אריאל ואורי מילשטיין, על מה חלמנו, שרידות 2006)

[7] . "בתחבולות תעשה לך מלחמה" משלי, כ"ד, ו'.

[8] . אחד הבולטים שבהם הוא פרופ' אורי בר-יוסף, בספרו:הצופה שנרדם  The Watchman Fell Asleep הוצאת זמורה ביתן 2001.

[9] . ארכיון צה"ל, עדות מפקד חזית הדרום, האלוף שמואל גונן בועדת אגרנט.

ראו גם

סובורוב בויקיפדיה

אורי בר יוסף על סובורוב 

 תום שגב על אשמתו של סטלין

 מה חושב ההיסטוריון גורודצקי על סובורוב ?

מי פתח במלחמת העולם השנייה ?-סרטון על פי טיעוני סובורוב 


הצטדקותו של הינריך הימלר

בעשרים באפריל 1945 התקיימה בגרמניה הפגישה המוזרה ביותר של מלחמת העולם השניה בין רב התליינים הינריך הימלר ובין נציג ה'קונגרס היהודי העולמי מזור , פגישה שמטרתה הייתה להביא לשחרור יהודים ממחנות הריכוז וההשמדה .במהלך הפגישה נשא הימלר שהיגיע זה עתה מהפגישה האחרונה שקיים בימי חייו עם אדונו היטלר ועם עמיתיו גרינג גבלס וראשי המשטר האחרים שנפגשו כולם בפעם האחרונה במסיבת יום ההולדת האחרונה של אדולף היטלר , נאום שבו סיכם את מהלך חייו שבדיעבד ברור שכיוון אותו לעם היהודי ולדורות הבאים כסוג של הצטדקות .
קצת יותר מחודש לאחר מכן הימלר נלכד בידי הבריטים , הוא נחקר בידי הקצין היהודי חיים הרצוג ( לעתיד נשיא מדינת ישראל ) ולאחר מכן התאבד בבליעת כמוסת רעל.

 זוהי אחת הפרשיות המוזרות ביותר בתולדות מלחמת העולם השנייה והשואה פרשיה שכמעט אינה ידועה ומעט מאוד כתבו עליה למרות חשיבותה העצומה.
המדובר במפגש היחיד שראש תוכנית "הפיתרון הסופי" הנאצית להשמדת העם היהודי הינריך הימלר קיים אי פעם בחייו עם נציג יהודי בימים האחרונים של מלחמת העולם .במהלך מפגש זה שהתקיים כמה שעות בלבד לאחר שהימלר פגש את הפיהרר בבונקר בברלין בפעם האחרונה במסיבת יום ההולדת שלו , דנו השניים על שיחרור כמה מאות אסירות יהודיות כמחווה של רצון טוב מהימלר לבעלות הברית. במהלך המפגש פרץ הימלר בנאום ארוך שבמהלכו ניסה להסביר ליהודי ואולי גם לעצמו מדוע עשה את מה שעשה ליהודים
במפגש זה השתתפו חמישה אנשים .הימלר עצמו שמת חודש לאחר מכן ,מזכירו הד"ר ברנדט. שאר השלושה כל אחד מהם כתב תיאור על אותה פגישה מדהימה בתוך זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה וכתבה זאת מבוססת על השוואת שלושת התיאורים האלו.ותוך שימוש בתיאור שנתן גם האסטרולוג של הימלר שהיה מעורב גם הוא באירגון הפגישה.
ואלו הם


1. התיאור של וולטר שלנברג עוזרו של הימלר

Schellenberg, Walter, 1910-1952 Hitler's secret service : memoirs of Walter Schellenberg / New York : Pyramid Books, [1962, c1956].

2.זזכרונותיו של האיש שאירגן את הפגישה רופאו האישי של הימלר

Kersten, Felix, 1898-1960 The Kersten memoirs, 1940-1945 / London : Hutchinson, 1956.
3.זכרונותיו של נורברט מזור היהודי שקיים את הפגישה עם הימלר ובמהלכה הביא לשחרור כמה מאות יהודיות ( ובהן אישתו דהיום של לובה אליאב )
מזור, נורברט יהודי משוחח עם הימלר / [תל אביב] : אגודת ידידות ישראל-שוודיה, [תשמ"ה]- 1985 .

Zodiac & Swastika by Wilhelm Wulff: Chapter Eight - Lunch with Heinrich Himmler
וגם התיאור של האסטרולוג של הימלר שהיה מעורב באירגון הפגישה ונותן תיאור אוביקטיבי מעניין של כל המשתתפים בה שאיש מהם לא ראה צורך להזכירו במילה אחת ויחידה בזכרונותיהם שלהם .

ולהלן התיאור המקיף והמלא , ביותר שניתן עד כה במקום כלשהוא בשפה כלשהיא  על הפגישה המדהימה והסיפור המדהים עוד יותר מאחוריה

 רוצח ההמונים והרופא

himmler

  האיש שעמד במרכז הפגישה היה  הינריך הימלר אחד האנשים החזקים ביותר בגרמניה ,יש שיאמרו מספר שניים בלבד אחרי היטלר עצמו אם כי יש על כך חילוקי דעות ( שכן  גרינג, גבלס, ומזכירו של היטלר ובורמן בהחלט לא חשבו כך) . הימלר לא היה סתם עוד מנהיג נאצי. הוא היה האיש המחוייב אידיאולוגית ביותר לנאציזם הגזעני . הוא היה המייסד והמפקד של יחידות האס אס והגסטפו שהיו אחראיות ישירות לרצח היהודים . האחראי הישיר והראשי לפיתרון הסופי תוכנית ההשמדה של יהודי גרמני והעולם.הרעיון הבסיסי היה של הפיהרר אדולף היטלר .אולם ספק רב עם היטלר היה חושב לישם זאת אילולא ידע שיהיה מישהו נאמן כמו הימלר שידאג לבצע את הפרוייקט ביעילות ובנאמנו.

 האם הימלר אכן רצה בתוכנית הפיתרון הסופי ?

התשובה היא חיובית ,הוא רצה בכך לא פחות ואולי אפילו יותר מאדונו.

 בניגוד להיטלר להימלר היו כל מיני רעיונות מיסטיים פגאניים והוא האמין בכל מיני תיאוריות מוזרות שאפילו היטלר עצמו מצא אותן כמטורפות (!….). הוא שאף בכל מאודו להחזיר את הפגאניזם הגרמני העתיק ואת האמונה באלים הגרמניים הקדומים כמו אודין ותור. לשם "חקר " תיאוריות כאלו הקים הימלר מכון "מחקרי " מיוחד שתפקידו היה לחקור בכל העולם עדויות לקדמוניות ועליונות הגזע הארי ולנחיתותם של גזעים אחרים ובראשם היהודים ולמעשה להכין תשתית אידיאולוגית נוספת להשמדתם. .

 

 שניים מן האנשים שהיו מעורבים בפרשה שבה אנו דנים כאן היו האחד רופא אלטרנטיבי של אימלר והשני האסטרולוג שלו.אלו היו יועציו הקרובים והמוערכים ביותר.
אמנם פה ושם בסוף המלחמה כפי שנראה בהמשך הימלר הפטיר קשקושים  כמו "רעיון השמדת העם אינו רעיון ארי " ו"אם זה היה תלוי בי הכל היה שונה " כנראה בעיקר למטרות של יחסי ציבור.

אבל אין לטעות.הימלר ביצע בדיוק את מה ש\רצה והאמין בו לאורך כל הדרך לא פחות ואולי אף יותר מהפיהרר. אמנם מהיותו אדם נורמלי במידה מסויימת הוא החל לפקפק בצדקתו וחיפש דרך להציל את חייו ולהגיע להסכם כלשהוא עם בעלות הברית מאחורי גבו של היטלר.
במסגרת נסיונות אלו בוצע ההסכם המפורסם בין איכמן וקסטנר להצלת יהודי הונגריה בתמורה לכלי רכב עבור הרייך.

ד"ר פליקס קרסטן ,המרפא האלטרנטיבי שהיציל את המספר הרב ביותר של אנשים בהיסטוריה עם הימלר.

ניסיון אחר ידוע הרבה פחות בוצע מימים האחרונים של המלחמה.והמארגן שלו היה הרופא פליקס קרסטן שלו הייתה השפעה אדירה על הימלר. .
ד"ר פליקס קרסטן היה בלטי מאסטוניה שהתמחה בריפוי בעיסוי תחום אותו למד בברלין מפי מומחה סיני בשם ד"ר קו עד מהרה נודע קרסטן כמומחה לשיטות ריפוי בלתי קונבנציונאליות.עשירי גרמניה מהגו להפקיד בידי הפלא שלו את גופם הדואב ושלמו לו סכומי עתק עבור טרחתו. בין השאר קרסטן טיפל במנהיג הנאצי הינריך הימלר שהיה חולה בדלקת מפרקים קשה.


סמוך לפרוץ המלחמה לקה הימלר במחושי קיבה אנושים שבוודאי הוחמרו מחמת הלחצים שהיה שרוי בהם. קרסטן נקרא וטיפל בו בהצלחה כזאת עד שהימלר נעשה תלוי בו לגמרי .אך קרסטן סירב לשמש כרופאו האישי של הימלר .עד שב1940 פלשו הגרמנים להולנד ואז היציג הימלר שתי אפשרויות בפני קרסטן שהיה בעל אזרחות הולנדית.לשמש כרופאו או להישלח למחנה ריכוז . קרסטן בחר בחיים.לפי טענתו לפחות קרסטן הפך מאז למעין כומר וידוי עבור הימלר השטוף באמונות תפלות . מה שהוכח בודאות הוא שקרסטן ניצל את הקשר ההדוק פעם אחר פעם על הימלר לקבל החלטות שהיו מנוגדות לתפיסת עולמו ולשחרר אנשים שונים.
לפי חוות דעת של הקונגרס היהודי העולמי קרסטן היציל יותר משישים אלף איש.לפי דו"ח של ממשלת הולנד הוא מנע גירוש של יותר משמונה מאות אלף הולנדים שהימלר תיכנן ..

קרסטן ניצל את התלות הזאת כדי להפעיל את השפעתו על הימלר ולהציל אסירי מחנות שונים .
בכל עיסוי שהוא עושה לי : אמר הימלר פעם על קרסטן "גוזל ממני ד"ר קרסטן חיי אדם אחד.


ככל שהתקרבה המלחמה לסיומה הגדיל קרסטן את מאמציו לשחרר יהודים מהמחנות. זאת בסיועו של ראש הריגול של הימלר וולטר שלנברג .

שלנברג השתכנע זה מכבר שהיטלר מוביל את גרמניה לאבדון מוחלט והבין שעל מנת להציל את עורו בעולם שלאחר המלחמה עליו להציג את עצמו כמי שהציל יהודים/

Image result for the last days of hitler book

ביום 12.3.1945 החתים קרסטן את הימלר על מסמך המורה להפסיק את רצח היהודים ולהימנע מקיום פקודת הפיהרר להשמיד את המחנות. המסמך היגיע למפקדי מחנות דאכאו ,פלונסבורג ,ומאטהאוזן .אך המפקדים האלו מצאו את עצמם מול פקודות סותרות מהימלר שאמרו דברים מנוגדים לחלוטין ,והם העדיפו לפעול לפי ראות עיניהם.
קרסטן ושלנברג היציעו ואף לחצו על הימלר להיפגש עם נציג הקונגרס העולמי היהודי ולהציע לו לשחרר יהודים מהמחנות. זה יראה על רצונו הטוב להגיע להסכמים עם נציגי בעלות הברית. יהיה זה גם רגע היסטורי גדול היום שבו הינריך הימלר ישוב על שולחן הדיונים עם יהודי ויראה לכל שמעולם לא היה האנטישמי הגדול והרצחני כפי שנראה תמיד.
הימלר סירב תחילה . הוא אמר לקרסטן :איני יכול להיפגש עם יהודי. עם הפיהרר ישמע על כך הוא יוציא אותי להורג מיד".
( הימלר אכן צדק בחששו זה כפי שהראו מאורעות מאוחרים יותר).
אבל הוא לא אמר שהוא מסרב כשלעצמו. ואכן לבסוף נתן את הסכמתו אך דרש סודיות מוחלטת. אסור שהיטלר בורמן או גבלס יריביו הוותיקים והמושבעים ישמעו על כך .

איך שהוא באירוניה של ההיסטוריה הימלר ( בעזרתם של קרסטן ושלנברג) שיכנע את עצמו שהמפתח להצלת הרייך נתון עם אויבו הגדול ביותר לדעתו האנשים שאותם היה עסוק מזה כמה שנים בהשמדה עם היהודים. היטלר החל להאמין באשליה שאם יצליח לקיים יחסים טובים עם הקונגרס היהודי העולמי אלו יצליחו להטיל את השפעתם האגדית כדי לשכנע את בעלות הברית לקיים שיחות שלום עם הנאצים בראשות הימלר.
למעשה הימלר הפך לקורבן של התעמולה שלו עצמו.

הנציג היהודי

 

 נציג הקונגרס היהודי העולמי נורברט מזור ,ניהל מלחמת מוחות עם הימלר.

לפגישה שאותה אירגן קרסטן בעזרתו של הנציג השוודי ברנדוט היה אמור לבוא נציג של הקונגרס העלמי בשם הילל שטורך אך זה לא יכול היה לבוא מסיבות שונות ( ואולי היה בינהן החשש המצדק לצאת לפגישה מסוכנת כל כך שממנה אין זה ברור כלל אם יצא חי ) במקומו של שטרוך בא לבסוף איש העסקים נורברט מזור .האחראי על המחלקה השוודית בקונגרס היהודי העולמי בניו יורק. קרסטן ביקש מהימלר שיראה רצון טוב בשיחות עם מזור.

הימלר ענה לקרסטן :באמת היגיע הזמן לישר את ההדורים ולקבור את גרזן המלחמה ביננו ובין היהודים .אם זה היה תלוי בי הרבה דברים היו נעשים בצורה שונה אבל כבר היסברתי לך כיצד הדברים התפתחו אצלנו ומה היה יחסם של היהודים והאנשים בחו"ל כלפינו שלא איפשר דרך אחרת. "
מועד הפגישה היה ה20 באפריל 1945.
באותו היום עלה נורברט מזור על מטוס נאצי שצלב קרס צויר על כנפיו בשוודיה והמריא עם קרסטן לברלין.
מזור כתב לימים : כעת ניתנה לי שהות להרהר ונזדעזעתי לעצם המחשבה כי בעוד שעות ספורות אעמוד פנים אל פנים נוכח אחד מראשי האחראים להשמדת מליוני יהודים ".
ואכן מזור סיכן את חייו בפגישה הזאת שהרי מה מנע מהנאצים לתפוס אותו מיד עם הגיעו ולהכניסו למחנה השמדה?
הרי מילתו של הימלר בכל עניין הייתה שווה כקליפת השום. מזור לקח על עצמו סיכון נורא.
בדרך לפגישה המדהימה הייתה למזור שיחה עם שלנברג "איש צעיר לבוש אזרחית ,בעל מראה נאה כמעט רך" ,לא מהטיפוס הנאצי הקשוח שהוא ציפה לראות .
שלנברג נראה מדוכא חשב שהמלחמה אבודה וחשב על עתידה של גרמניה בפסימיות שלנברג הבטיח למזור תמיכה אצל הימלר.עם זאת ציין שהיו אלה היטלר מקורביו ( כנראה בורמן וגבלס וקלטנברונר ) שהיתנגדו לשיפור מצבם של היהודים.הוא סיפר שהימלר הוציא בסתו האחרון לשוייץ 2700 יהודים אבל כאשר היטלר שמע על כך קיבל התקף זעם ועיכב את המשך שחרורם של היהודים. מזור התרשם ששלנברג דיבר עימו בכנות .
שלנברג דיווח למזור כי על הימלר להופיע באותו ערב בסעודת יום הולדת בבונקר של היטלר בברלין ומיד אחר כך יחוש לאחוזה שבה נקבעה הפגישה בין השניים. במשך הערב הם קיבלו הודעה שהימלר לא יוכל לבוא לפני שתיים וחצי בלילה
מזור תהה בליבו מה היה קורה "אילו התעורר חשש בלב היטלר כי לאחר החגיגה לכבודו ילך להימלר לשאת ולתת עם יהודי ".
בדיאבד אנחנו יודעים מה היה קורה אם להיטלר היה נודע כי הימלר מתכוון לצאת פגישה כזאת מיד לאחר הפגישה עימו.

יום ההולדת האחרון

 

היטלר ב-20 באפריל 1945.

אותה מסיבת יום הולדת להולדתו החמישים ושש של הפיהרר הייתה האחרונה בחייו של היטלר והפעם האחרונה שבה פגש את רוב בכיריו ובהם הימלר וגרינג וקלטנברונר שעימם היה בקשר הדוק מזה עשרות שנים. זאת גם הייתה הפעם האחרונה שמרבית אנשי הצוות של היטלר פגשו זה את זה לפני סיום המלחמה.
. היא התקיימה האוירת נכאים קודרת כשהכל יודעים כשהרוסים עומדים כבר בשערי ברלין ומתכוונים לפרוץ בכל רגע.

באותו היום כבר הייתה ההגנה הגרמנית על ברלין פרוצה לחלוטין.ברלין נכתשה ללא הרף במטחי ארטילריה של כוחות הברית,ואלפי תותחים רוסיים המטירו עליה אש בלתי פוסקת.הרייך השלישי הלך וקרס.היטלר עצמו שכבר ידע שהסוף היגיע והיה אחוז בדיכאון דחה הצעות לברוח מהעיר והודיע שהוא מתכוון למות בתוכה ועימה.
בכיריו של היטלר באו על מנת לברך אותו בפעם האחרונה ומיד לאחר מכן להסתלק במהירות האפשרית מברלין המכותרת בידיעה שהכל כבר אבוד וכל דקה נוספת בברלין מסכנת את חייהם..

היטלר הוסרט בפעם האחרונה כשהוא מחלק עיטורים לחברי נוער היטלר ולוחץ את ידיהם . הזיקנה והדיכדוך שקפצו עליו ניכרות היטב בסרט אחרון זה. לאחר מכן חזר לבונקר שלו ושוב לא יצא ממנו בחייו.
בשלב מסויים הימלר נפרד מהפיהרר בפעם האחרונה בידיעה ששוב לא יראה אותו יותר .ויצא עם שלנברג שבא לקחת אותו להיפגש עם היהודי.

הנאום.

 

הינריך הימלר

מזור שאל את עצמו : איך יופיע הימלר ?
האם כאיש החזק של גרמניה בפסגת כוחו ? או כמי שצל המפלה מוטל עליו?
הוא היה נרגש לעמוד פנים אל פנים מול אדם זה אם כי ידע היטב שעצם הפגישה עימו מסכנת את חייו שהרי אי אפשר לסמוך על מילתו של האיש שרצח מליונים.אבל הוא החליט לקחת את הסיכון הגדול.. מזור החליט אז למקד את השיחה בגורל מחנה ראוונסבריק 30 קטילומטר מהאחוזה שבה לו.
.
הימלר בדרכו עם שלנברג לפגישה סיפר לשלנברג מה הוא תכנן להגיד למזור
היה זה מעין נאום אפולוגי סקירה כרונולוגית של העבר עם ניסיון הצדקה של מעשי הנאצים.
שלנברג לא התרשם ויעץ להימלר לא לדבר על העבר כלל . לא לבטא תיאוריות פילוסופיות או אסטרולוגיות ( ברמז אירוני לנטייתו הידועה של הימלר למיסטיקה ) אלא רק לדון מה יש לעשות בעתיד ובזה בלבד.
הימלר התעלם מההצעה. בדרך היה עליהם להתחמק פה ושם ממטוסי בעלות הברית שטסו נמוך מאוד אך הם היגיעו בשלום.לפגישה.
קרסטן כשפגש את הימלר יעץ לו להיות נדיב לב ואף חביב כלפי היהודי .זו תהיה הזדמנות להוכיח לעולם אמר כי עתה נוקטים ברייך צעדים הומניים.

 כאשר ראה מזור את הימלר הוא נראה לו אדם מלא מרץ ומטופח ולבוש במדים מהודרים לולא היכיר מזור את עברו לא היה מאמין שהמדובר ברוצח הגדול ביותר של ההיסטוריה האנושית כולה. .

הימלר בירך את מזור בקצרה והסביר שהוא שבע רצון שמזור היגיע אך לא לחץ את ידו ."ברוך בואך לגרמניה מר מזור ,היגיע הזמן שאתם היהודים ואנו הנאצים נפסיק להילחם ביננו. אני חפץ להביא לשלום ביננו ובין היהודים " הוסיף.
מילים מדהימות.
הימלר ומזכירו דוקטור ברנדט ,שלנברג קרסטן ומזור התמקמו סביב שולחן ערוך לקפה בשביל חמישה אנשים .
הימלר החל אז לדבר אך במקום לעסוק בנושאים הספצייפים בהם היה אמור לעסוק נתן לפני מזור נאום ארוך מעל תולדות היחסים בין גרמניה והיהודים
נאומו ארך שעתיים וחצי. ובמשך חצי שעה הוא שהה עם מזור לבד. יהודי מול מפקד האס אס והגסטפו ורוצח של שישה מליוני יהודים .הוא דיבר לרוב בשקט ונמנע להתפרץ גם מול הערות חריפות מצד מזור אך עצבנותו הייתה גלויה .
הוא דיבר ודיבר ודיבר. כאילו כל מה ששמר בתוכו במשך שנים מצא כעת הזדמנות להתפרץ החוצה.
כאילו הוא מסביר את עצמו ואת מה שעשה בפני יהודי העולם שאותם ייצג מזור ובפני הדורות הבאים.
הימלר אמר : .
"בדורנו לא היה לנו שלום ,כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הייתי בן 14 .המלחמה רק הסתיימה וכבר פרצה מלחמת האזרחים בבגרמניה .בהתקוממות הספרטקיסטית ( של מורדים קומוניסטים בגרמניה מיד לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה א.א. ) השתתפו היהודים בתפקידים המובילים.היהודים בתוכנו היו אלמנט זר שתמיד גרם לאי שקט .פעמים רבות גורשו מגרמניה ותמיד חזרו .
אחרי חילופי השלטון רצינו ,אחת ולתמיד ,לפתור בעיה זו ותכננתי פתרון הומני ,על ידי הגירה.
ניהלתי מגעים עם ארגונים אמריקאיים כדי להביא לידי הגירה מהירה ,אך אפילו המדינות הנחשבות לידידותיות ליהודים לא רצו להכניס יהודים".האנגלים דרשו שכל יהודי שיגיע אליהם יקח עימו לפחות אלף פאונד מחוץ למדינה ביחד עימו וזאת הייתה בקשה בלתי קבילה עבור הנאצים.
לדברי שלנברג הימלר האשים בנאומו את האופוזיציה שהייתה בתוך המפלגה הנאצית לגירוש היהודים .
מזור ששמר במשך כל השיחה על קור רוח וניהל את השיחה עם הימלר בצורה מתוחכמת ואדיבה מאוד ( ומן הסתם זכר היטב שחייו נמצאים בכל רגע בסכנת מוות איומה אם הימלר יאבד את שלוותו ) העיר שאולי היה לעם הגרמני נוח יותר שלא יהיו בו מיעוטים אבל בכל מקרה זה אינו מתאים לתפיסות צדק מקובלות ולחוק הבינלאומי ,שאנשים שחיים במדינה שלרוב גם אבותיהם ואבות אבותיהם חיו שם ,פתאום מגורשים מבתיהם .אך על פי כן נכנעו היהודים למצב החרום וניסו להגר ,אבל הנאצים רצו בשנים אחדות לשים קץ למצב שצמח במשך דורות וזה היה בלתי אפשרי .

הימלר התעלם מדבריו והמשיך : המלחמה הביאה אותנו במגע עם המוני היהודים הפרולטרים ממזרח אירופה וזה עורר בעיה חדשה ,לא יכולנו להחזיק אוייב כזה בעורפינו .המוני היהודים היו נגועים במגיפות קשות ,במיוחד טיפוס הבהרות.אני עצמי איבדתי אלפים מאנשי האס אס הטובים ביותר שלי בגלל מגיפות אלה,והיהודים עזרו לפרטיזנים ולתנועות המחתרת ".

מזור שאל כיצד יכלו הפרטיזנים לקבל סיוע מהיהודים שנכלאו בגיטאות גדולים .
הימלר ענה : יהודים ספקו ידיעות לפרטיזנים .נוסף על כך הם ירו על גדודינו בגטו ".
זאת אם כך הייתה הגרסה של הימלר על המאבק ההירואי של יהודי גטו ורשה.
מזור ניסה בזהירות להשפיע על הימלר להפסיק לנסות להגן על המדיניות הגרמנית כלפי היהודים בפני יהודי מאחר שראה בכך עניין חסר טעם .ברור היה לו שהימלר משקר ורק ימשיך לשקר והוא העדיף להתמקד בנושאים הרלבנטיים של הפגישה.

אבל הימלר היה נחוש להמשיך בנאומו ככל הנראה היה לו צורך פסיכולוגי לשאת נאום הגנה ביפני יהודי כנראה משום שחש שאלו הם ימיו האחרונים והוא היה אחוז דיבוק ממש להציג את גרסתו שלו של האירועים לפני נציגם של היהודים.

Image result for ‫ארמגדון הקרב על גרמניה‬‎

הימלר הימשיך: :"כדי להגביל את המגפות נאלצנו לבנות משרפות ,בהן יכולנו לשרוף גוויות של אנשים ללא ספור שהלכו לעולמם בגלל מחלות אלה .עקב כך רוצים עכשיו לשים חבל על צווארנו ".
מזור היה נרעש ככל כך מהסבר מעוות זה על בתי החרוש לגוויות של הנאצים שלא היה לו כוח לדבר.
הימלר הימשיך "המלחמה במזרח הייתה קשה ביותר .לא רצינו מלחמה עם רוסיה . אבל פתאום גילינו שלרוסיה היו עשרים אלף שריוניות ואז נאלצנו להתערב.זה היה עניין של נצחון או אבדון.המלחמה בחזית המזרחית העמידה את חיילנו במבחנים הקשים ביותר . טבע אכזר,קור כקשה מרחבים אינסופיים,אוכלוסייה, עוני מוות ובכל מקום פרטיזנים בגב. ורק בקשיחות יכול היה החייל הגרמני להתקיים.אם נורתה יריה אחת מכפר מסויים נאלצנו לשרוף, את כל הכפר. הרוסים אינם יריבים רגילים ,איננו מבינים את המנטליות שלהם. הם סירבו להכנע גם במצב הנואש ביותר .אם העם היהודי סבל מקשיחותו שלמאבק זה ,לא צריךלשכוח שגם מהעם הגרמני לא נחסך סבל. היה עלינו לנצח או להיות מושמדים " :.
הימלר עבר מכאן להסבר מחנות הריכוז :
"את השם הרע קיבלו המחנות האלו בגלל הבחירה האומללה של השם צריך היה לכנות אותם מחנות חינוך. לא ירק יהודים ואסירים פוליטיים נאספו שם ,אלא גם אלמנטים קרימינאטליים שלא שוחררו אחרי תום תקופת הענישה .כתוצאה מכך היה לגרמניה של שנת 1941 כלומר במשך שנת מלחמה אחת אחוז הפשיעה הנמוך ביותר מזה עשרות שנים .האסירים נאלצו לעבוד קשה ,אבל זאת עשה כל העם הגרמני .הטיפול במחנה היה נוקשה,אבל צודק. "
כאן מזור לא יכול היה לעצור את עצמו וקטע את הימלר :"אבל אי אפשר להכחיש שנעשו עוולות קשים במחנות !
הימלר ענה : אני מוכרך להודות שנעשו עוולות אחדים אבל אז הענשתי את האשמים "

הימלר התכוון כאן כנראה לפרשת קארל קוך המפקד של מחנה בוכנוואלד שהוא הורה להוציא אותו להורג בגלל שחיתות בניהול המחנה . .
מזור חש סיפוק על כך שהוא כנציג העם היהודי יכול להגיד בפניו של הימלר לפחות דבר מה על הפשעים שנעשו במחנות אבל היגיע למסקנה שהמשך הנאום לא ישיג דבר הימלר פשוט ימשיך במסכת השקרים.
אחרי שלושת רבעי שעה עצר מזור את נאומו של הימלר ואמר שכל זה הוא מעניין מאוד אך זה לא סייע בשום דבר לפתרון המצב הנוכחי. ווזאת הייתה מטרתו בהגיעו לשם.
הוא אמר :רבות קרה שאי אפשר לשנות ואי אפשר לכפר אבל אם בעתיד יגשרו בין העמים שלנו צריכים לפחות היהודים שהיום עדין בחיים ונמצאים באיזורים הנשלטים על ידי גרמניה להישאר בחיים.לכן אנחנו דורשים את שחרורם של כל היהודים הנמצאים במחנות ששוכנים קרוב לסקנדינביה או לשוויץ כדי לפנותם לשוודיה או לשוויץ ,ולהשאיר את אסירי המחנות האסירים במקום שבו הם נמצאים . עליהם לזכות ביחס טוב ולספק להם מספיק טוב ושהמחנות ימסרו ללא התנגדות לבנות הברית כאשר החזית תגיע למחנה כלשהו. מוסף לכך אנחנו מבוקשים שתמולאנה הבקשות שמופיעות ברשימות השונות של משרד החוץ השוודי שדנות בשחרור אסירים ,שבדיים ,צרפתיים ,הולנדים ויהודים וכן נורבגים שמשמשים כבני ערובה. "
מזור ביקש מהימלר לנקוב במספר היהודים שעדיין חיו במחנות הריכוז .הוא ביקש שתינתן לו רשימה של כל המחנות שבהם עדיין הוחזקו יהודים.
הימלר מסר את המספרים הבאים :
טראזנשטאט 25.000
רוונסברוק 20000
מאוטהאזן 20-30000
וכן מספר קטן יותר במחנות אחרים .
הוא גם טען שכמאה וחמישים אלף יהודים נמצאו באושויץ בזמן שמחנה זה נפל לידי הרוסים . וכן שחמישים אלף יהודים נמצאו בברגן בלזן וששת אלפים בבוכנוולד נמסרו לידי האנגלים והאמריקנים .
מזור הקשיב ולא הגיב הוא ידע היטב שהמספרים שבהם נקב הימלר היו מוטעים ובמיוחד לגבי אושוויץ היו מוגזמים ביותר.
הימלר טען שבהונגריה נשארו 450000 יהודים בחיים .
"

איזו תודה קיבלתי על כך " שאל " והיהודים ירו על גדודינו בבודפסט"
מזור העיר שעם 450000 יהודים נשארו אז משמונה מאות וחמישים אלף היהודים המקוריים 400 אלף גורשו והובלו לגורל בלתי ידוע והיהודים הנותרים בהונגריה לא יכלו לדעת מה יעלה בגורלם וזה ההסבר לתגובתם.
הימלר התעלם מההערות האלו  הוא חזר ואמר שהוא כבר נתן הוראות פינוי של המחנות
הוא המשיך :
היה בכוונתי למסור את המחנות ללא התנגדות כפי שהבטחתי .אף מסרתי את ברגן-בלזן ובוכנוואלד ,אבל גמלו לי רעה תחת טובה. בברגן-בלזן קשרו בחבל את אחד השומרים וצלמו אותו יחד עם מספר אסירים שמתו לא מזמן. ותמונות אלו מופצות עכשיו בכל העולם. גם אתבוכנואלד מסרתי ללא התנגדות ,אבל השריוניות האמריקניות שהתקדמו החלו פתאום לירות .בית החולים שהיה בנוי מצריפי עץ קלים, הוצת והגוויות צולמו לאחר מכן. עם תמונות אלה עושים עכשיו תעמולת זוועות כנגדנו.
תדע שאשתקד כששלטנו בצרפת שלט שם סדר מופתי למרות שהיו לי שם רק עשרים אלף שוטרים.כולם שם עבדו וכולם קיבלו מספיק מזון . הצלחנו ליצור סדר ויחסים בריאאים ברובע הנמל של מרסי ,דבר שאף ממשלה צרפתית לא הצליחה לעשות לפני.
יש לי הבנה לאוכלוסייה שנלחמת למען עצמאות ארצה .מעולם לא השפלנו את עצמנו והשתמשנו בשיטות כמו אלו של האנגלים ,כאשר הם עזרו ל"מקי "( תנועת המחתרת " אלי אשד) הצרפתי על ידי הצנחת צנחנים במדים מזוייפים או בלבוש אזרחי ".
הימלר המשיך: "כאשר שחררתי בשנה שעברה 2700 יהודים לשוייץ שימש גם זה כחומר למסע עיתונאי שיועד נגדי אישית . כתבו ששחררתי אנשים אלה רק כדי לזכות באליבי .איני זקוק לאליבי .תמיד רק עשיתי את הדבר שנראה חיוני בשביל בני עמי ואני עומד מאחורי זה . לא התעשרתי מדבר.
איש לא הושמץ במשך שתים עשרה השנים האחרונות.מעולם לא שמתי לב לכך . אפילו בגרמניה יכול כל אחד לכתוב עלי מה שהוא רוצה . אבל הפרסומים על מחנות הריכוז משמשים כחומר הסתה נגדנו וזה לא יכול בדיוק להמריץ אותי להמשיך למסור אתהמחנות .לפני ימים אחדים למשל ,פיניתי בכוח את מחנה בסקסן ,כאשר טנקים אמריקניים התקרבו .מדוע הייתי צריךלנהוג בצורה אחרת?(טענה זאת של הימלר בפני מזור היא מעניינת במיוחד.שכן היא סותרת באופן מוחלט טענה קודמת שלו בפני מפקד אושוויץ רודולף הס וביפני איש האס אס הבכיר קורט בכר שהיטלר נתן לו ב15 באפריל פקודה שאסרה על כניעת מפקד מחנה לפני שהמחנה פונה מהאסירים או לפני שכולם הושמדו זאת בעיקבות דוחות שהיטלר קיבל על כך שהאסירים ששוחררו בבוכנואלד החלו לשדוד את העיר הסמוכה וימאר לאחר שהמחנה שוחרר בידי האמריקנים . שום פקודה כתובה כזאת של היטלר לא התגלתה עד כה. לא ניתן אלא לתמוה :האם ייתכן שהיטלר לאמיתו של דבר לא נתן שום פקודה כזאת להימלר ( אם כי היא בהחלט התאימה לדרך חשיבתו ) אלא הייתה המצאה של הימלר שעדיין לא יכול היה להחליט האם להיכנע או לקחת עימו לגיהנום את כולם? ).

מזור הקשיב בדממה לדברי ההבל המטורפים. הוא התקשה שלא לפרוץ בזעקה נוכח המצב שנקלע אליו :הכחשת השואה תוך כדי התרחשותה מפי האיש שחולל אותה.
הוא מצא את טיעוניו של הימלר מדהימים ממש בחולשתם ובכזביהם הברורים.לא היה היגיון במבנה נאום ההצטדקות של הינריך הימלר, לא גדולה מחשבתית שיכולה להיות אפילו לפושעים אף עם מוסריותם נוגדת את זאת של אנשים רגילים.רק שקרים והתחמקויות . רק תפיסתו הצינית של הימלר הייתה עקבית שהמטרה מקדשת את האמצעים.
מדבריו הובהר היטב שהוא היה אחד האחראים הראשיים לרצח ההמוני של היהודים .כאשר העיר הימלר בכבדרך אגב על יהודי הונגריה "אני השארתי 450 אלף יהודים " יכול היה מזור להסיק מזה (את מה שאמנם כבר ידע היטב) שהימלר עצמו נושא אישית בחלק חשוב לגורל שאר יהודי הונגריה.
הוא היגיע עם זאת למסקנה שהימלר האמין בכנות בתעמולה של גבלס שהיהודים באמת שולטים על העיתונות העולמית ואולי חשב שהוא כנציג היהודים יכול להפעיל השפעה על עיתונות ומדינות בעלות הברית והמדינות הניטרליות .
כדי למנוע דרישה ישירה כזאת מהימלר הקדים מזור והסביר לו את נושא חופש העיתונות שקיים במדינות דמוקרטיות .והיהודים לא היו אחראים למה שכתוב בעיתונים .
הוא הסביר :" אפילו לממשלה במדינה דמוקרטית אין הסמכות למנוע פרסומים שאינה חפצה בהם .ההכרעה בטווח הארוך מופלת רק על ידי העובדות שעומדות מאחוריהם .השחרור אשתקד של 2700 יהודים הביא לעיתונות אוהדת מסביב לעולם,כמו גם הנסיבות שהמשוחררים בטריזנשטאט נמצאו במצב בריאותי טוב למדי . יש לי הרושם שטריזנשטאט הוא המחנה הטוב ביותר.המשך שחרור האסירים צריכה להיות המדיניות היחידה הנכונה ,תוף התעלמותמ ממה שכותבת העיתונות.הצלת היהודים אינה רק אינטרס של העם היהודי .הממשלה השוודית נתנה פומבי לעניינה על ידי ייפוי כוחנו של הדוקטור קרסטן ושלי ,לקחית על עצמנו נסיעה זאת.מילוי התביעות יעשה גם על ידי ממשלות ועמים של בנות הברית רושם ניכר.
גם בפני ההיסטוריה יש להצלת שארית היהודים חשיבות עליונה . המשך הפינויים בכוח יכול רק להיות חסרון לגרמניה . הכבישים יחסמו ,יהיה צורך באספקה סדירה וכיוצא בזה".

הימלר וידידו וסגנו היידריך

הימלר ציין שטריזנשטאט לא היה מחנה במובן המקובל של המילה אלא עיר המיושבת רק על ידי היהודים ומנוהלת על ידם ושם מבצעים את כל העבודות . הוא אמר "ארגון זה נוצר על ידי ועל ידי ידידי היידריך. קיווינו שכך יראו כלל המחנות ".
מזור נאנח כששמע את השקר הגס.הוא פתח בויכוח ממושך עם הימלר כשהוא מדגיש את הצורך באמצעי הצלה מפורטים שהיציע בכך נתמך בידי קרסטן .הם הדגישו שוב ושוב שדרושה הסכמה לפנות את האסירים ממחנה רוונסברוק לשוודיה .
.המשא ומתן היה קשוח.הימלר ומאזור התמקחו על כל מחנה ומחנה ובשלב מסויים על כל יהודי ויהודי. הימלר טרח להדגיש כל הזמן כי עצם בואו למפגש הוא בגדר מחווה הומנית מצידו.
מזור חש סלידה עצמית עזה על הצורך להתחנן לפני איש זה האחראי לגורלם המר של מיליונים.יתרה מזאת אחת מאחיותיו ואחדים מבני משפחתו מתו במחנות הריכוז .אלא שאסור היה לו להניח לרגשותיו שלו להפריע למשימה העשויה להציל חיי אלפים.
מזור ידע שאין להאמין לשום הבטחה כללית כל שהיא מצד הימלר. לעומת זאת הוא חשב שאפשר להאמין שיש סיכוי להבטחות ספציפיות שתקויימנה משום שהעוזרים של הימלר ובראשם שלנברג יהיה להם אינטרס במימוש הבטחות אלו על מנת להציג זאת כנקודת זכות לטובתם בעולם שלאחר המלחמה.
הוא חשש שהשבועות האחרונים האלו של המלחמה עלולים להיות קריטיים במיוחד לאסורים במחנות ,הוא ידע שהפרסומים על המחנות ששוחררו כמו בוכנוואלד עלולים להמריץ את היטלר או את יריביו כמו קלטנברונר וכמובן את היטלר עצמו להשמיד את המחנות כדי להעלים כל עדות לפשע והוא רצה לנסות להציל כמה שיותר מהאסירים.
הימלר רצה להתייעץ עם שלישו הדוקטור ברנדט.\ בזמן ההתיעצות מזור יצא עם שלנברג לחדר סמוך . בזמן העדרם ,קרסטן ניסה לשכנע את הימלר לתת הבטחות ברורות יותר . ושעליו לגלות נדיבות כלפי נציג הקונגרס העולמי היהודי .
הימלר ענה לבסוף "עם כך אקבע מספר של אלף איש.אך יהיו יותר".
אז הכתיב הימלר לקרסטן שני מכתבים ממוענים.כשחזרו מזור ושלנברג כעבור בערך 20 דקות הסביר הימלר. :
אני מוכן לשחרר אלף נשים יהודיות ממחנות הריכוז ברוונסברוק ואתם יכולים לקחתן על ידי הצלב האדום . השחרור של מספר נשים צרפתיות ברוונסברוק לפי הרשימה של משרד החוץ השוודי מאושר. בערך חמישים יהודים העצורים במחנות נורבגיים ישוחררו ויועברו לגבול השוודי . המקרה של 20 שבדים שנדונו בבית המשפט גרמני ומוחזקים בבית סוהר בגרמניה יבחן בצורה חיובית וייתכן שישוחררו. גם השאלה בדבר עניין מספר הנורבגים שנלקחו כבני ערובה יבחן בצורה חיובית .
מספר גדול בעיקר של יהודים הולנדים מטרזאנשטאט ששמותיהם נמסרו ישוחררו ובמידה והצלב האדום יכול לקחתם.הנשים היהודיות מרוונסברוק לא תצויינה כיהודיות. נקרא להן נניח ,פולניות ,וזאת מאחר שהיטלר כבר נתן לי אישור לשחרר את כל הנשים הפולנות מהמחנות .
חיוני שלא רק בקורכם כאן ישמר בסוד ,אלא גם בואם של היהודים לשודיה.בנוגע להפסקת הפנויים בכוח והעברת המחנות לבנות הברית,אעשה כמיטב יכולתי למילוי הבקשות שלכם".

אמצעי זהירות זה הרהר מזור היה אפייני להימלר. הוא לא רצה להסתבך בצרה בגלל יהודים.בסופו של דבר כל שהושג בפגישה אבל גם זה היה הרבה מאוד היה שחרור אסירות מחנה הריכוז ראוונסברוק .
השחר החל להפציע .הימלר היה חייב לצאת לענייניו .נועדה לו פגישה חשובה לאותו הבוקר. אך השיחה המשיכה והימלר החל לתאר את העתיד לבוא כפי שראה אותו בנושאים שנראו חסרי כל חשיבות לשלנברג המעשי שניסה לעצור את הימלר בהזכירו לו שעליהם להגיע למקום אחר בשש בבוקר והזמן הולך ומתקצר אך הימלר המשיך לדבר ולדבר כאילו אינו מסוגל לעצור את עצמו כאילו סוף סוף יש לו את ההזדמנות האחרונה להגיד את כל מה שיש לו להגיד. . . .
הימלר דן בשאלות פוליטיות כלליות.ונתן ביטוי לשנאתו לבולשיביזם בסגנון נאצי מוכר. :
דורשים מאיתנו כניעה ללא תנאים .זה לא בא בחשבון איני פוחד למות .
האמריקנים יגלו ששימשנו מגן נגד הבולשויזם . היטלר יופיע בהיסטוריה כאיש דגול משום שנתן לעולם את הפיתרון הנאשיונאל סוציאליסטי הצורה היחידה של סוציאליזם פוליטי שיכול להחזיק מעמד כנגד הבולשביזם אם המחסום שלנו יפול חיילים אמריקנים ואנגליים ידבקו מהרוח הבולשביקית ויגרמו לאי שקט חברתי בארצותיהם .
ההמונים הגרמניים הם כל כך קיצוניים שאם הנשיונאל סוציאליזם יפול הם יתחברו עם הרוסיים ויכריזו עליהם כעל אחיהם ועל ידי כך יעצם כוחם עוד יותר.התוהו והבוהו בעולם יהיה אז בלתי ניתן לתיאור. אבל זה מה שהאמריקנים רוצים .הם נצחו במלחמה ונפטרו מההתחרות הגרמנית לעשר שנים התשתית התעשייתית הגרמנית נהרסה לעשרות השנים הבאות.
.אבל הם הישיגו זאת רק על ידי עזרה לניצחון הבולשביקים ועל ידי כך הם חופרים את קבריהם שלהם.
עם זאת איזכור זה היה הפעם היחידה שהימלר העלה את שמו של היטלר בשיחה ומזור מצא את זה מפליא.הימלר הימשיך להציג דברים לגבי העתיד כפי שראה אותו :
בגרמניה יהיה רעב בסתו ובחורף . ( ובכך צדק ).הוא שתק לרגע ואחר כך הוסיף כאילו לעצמו יהיו קשיים בלתי צפויים לבניה מחדש של העולם. יזדקקו להרבה חכמה.
לבסוף הסתיימה השיחה .כאשר נפרד הימלר מקרסטן (בפעם האחרונה ) אמר לו :
"עשינו טעויות גדולות ואם הייתי יכול להתחיל מחדש הייתי עושה דברים רבים בצורה שונה אבל זה כבר מאוחר מידי . רצינו גדולה וביטחון עבור גרמניה ואנו משאירים מאחורינו הרי חורבות ועולם הרוס. אבל זה נשאר נכון שאירופה חייבת לעלות לדרגה חדשה ואם לא תצליח בכך הכל אבוד. תמיד רציתי את הטוב ביותר אבל נאלצתי לפעול כנגד רצונותי האמיתיים. לא רציתי לעשות זאת מר קרסטן אבל הפיהרר דרש זאת ובורמן וגבלס היו השפעה רעה עליו. כחייל נאמן היה עלי לציית מאחר ששום מדינה אינה יכולה לשרוד בלי ציות . זה תלוי רק בי כמה עוד יהיה עלי לחיות מאחר שחיי הם כעת חסרי משמעות.
ומה תגיד עלי ההיסטוריה? מוחות קטנים שואפי נקמה ישאירו תמונה שגויה ויתעלמו מכל הדברים הטובים שעשיתי עבור גרמניה. והאשמה על דברים רבים שאחרים עשו תוטל בי."
הימלר גדול הרוצחים של יהודים בהיסטוריה יצא לצידו של נציג הקונגרס היהודי העולמי .

למזור אמר הימלר בקצרה לפני הפרידה :
החלק החשוב של העם הגרמני ילך לאבדון ביחד איתנו הנשיונאל סוציאליסטים וזאת הטרגדיה האמיתית .מה שיקרה לאלו שישלטו בעתיד בגרמניה הוא חסר חשיבות עבורי בעלות הברית יכולות לעשות מה שהן רוצות עם גרמניה. . "
כשנפרדו אמר הימלר למזור :
אתה יודע הר מזור אם היינו נפגשים לפני עשר שנים כל המלחמה הזאת לא הייתה מתרחשת .
עוד שקר אחד מני רבים.
הימלר נכנס למכוניתו עם שלנברג ויצא לפגישה הבאה שתוכננה לו לאותו היום.
בדרך חזרה במכונית לברלין ראה מזור בכל מקום עגלות ומכוניות עמוסות בפליטים התוצאה של מה שהביאו הימלר וחבריו על העולם ועל גרמניה.הוא חשב שסוף סוף התנסו הגרמנים במה שעוללו לעמים אחרים . הם ניסו לפגוש את הרוזן ברנדוט אך לא הצליחו בכך.
רק בדיאבד התברר למאזור שאותו איש מסתורי שלפגישה עימו יצא הימלר מהפגישה עימו היה הרוזן ברנדוט בכבודו ובעצמו .
תוצאות הפגישה היו למרות הכל חיוביות הימלר למרבית ההפתעה אכן נתן פקודת שחרור כמה אלפי אסירי מחנות ריכוז ומחנות עבודה רובם נשים צעירות והם הועברו לשוודיה וניצלו.בין נשים אלו טניה אישתו לעתיד של לובה אליאב .

התגובה בבונקר בברלין

Image result for ‫14 הימים האחרונים‬‎

בסופו של דבר התברר להיטלר כתוצאה מהאזנה לרדיו בעלות הברית  על המגעים שקיים הימלר מאחורי גבו עם בעלות הברית ואף עם יהודים. .עבורו זאת הייתה המכה הקשה מככל שהאיש שבטח בו יותר מכולם
"הינריך הנאמן " כפי שכינה אותו בגד גם הוא בו.לפי עדי ראיה הוא נעשה חיוור כסיד ודומה היה לאיש שכבה ניצוץ חייו".

הוא קיבל כתוצאה מידיעה זאת את התקף הזעם הגדול והנורא ביותר בחייו. עדי הראיה תיארו אותו כמי ש"השתולל כמשוגע " לשמע הידיעה .קירות הבונקר רעדו עכשיו התפרצות הזעם האדירה ביותר והאחרונה של הפיהרר. כל הארס שנאגר בו עד עכשיו ניתח עכשיו על ראשו של הימלר בחרון מבעבע. "זאת "בגידת הבגידות " הבגידה המחפירה ביותר בתולדות האנושות " צרח היטלר.
היטלר שוב לא יכול היה לפגוע בהימלר עצמו שהיה מעבר להישג ידו בבונקר הנצור. אבל הוא ניסה לשכנע את הטייס הפצוע ריטר פון גרים שאותו מינה זה עתה למפקד חיל האוויר החדש לצאת מברלין ולעשות כל שנחוץ כדי לעצור או לחסל את הימלר הבוגד."אסור שבוגד יתפוס את מקומי כפיהרר" אמר היטלר לטייס הנדהם.
הוא יכול היה להגיע לאיש אמונו של הימלר ואיש הקשר שלו במטה הפיהרר , הרמן פייגלין. פייגלין הנ"ל אומנם היה גיסה של אהובתו של היטלר אוה בראון ,אבל להיטלר זה לא שינה .הוא חייב היה לנקום בהימלר ויהי מה.
הוא שלח אנשי אס אס שמצאו את פייגלין שיכור בברלין. בתיקו נמצאו פרטים על המו"מ של הימלר עם ברנדוט ועם מזור.
אנשי האס אס הביאו אותו לבונקר ושם נחקר בידי היטלר עצמו שהתנפל על גיסה של אהובתו במתקפה מילולית מעוררת אימה. האם תיכנן הימלר להתנקש במנהיגו או למסור אותו לידי האויב היהודי שאיתו ניהל משא ומתן ?
בפעולת המנהיגות האחרונה שאותה ביצע היטלר בימי חייו הוא הורה להוציא את פייגלין להורג כנציגו של הימלר הבוגד וכחלק מהקשר היהודי .
הוראתו בוצעה .לאחר "משפט צבאי " קצרצר שאולתר בחיפזון נידון פייגלין למוות ,נילקח מיד החוצה הועמד לפני כיתת יורים והוצא להורג. ,קרבנו האחרון של היטלר.מבחינתו של היטלר זה היה הדבר הקרוב ביותר לנקמה בהימלר עצמו.הוא השתולל מזעם כשנראה היה לו לרגע שההוצאה להורג הסימלית של נציגו של הימלר מתעכבת יתר על המידה.
אוה בראון קראה בסערת נפש לאחר הוצאתו להורג של גיסה:"אדולף אדולף המסכן כולם נטשו אותך ,כולם בגדו בך!".
שעתיים לאחר הרצח הזה התחתן היטלר בטקס רשמי עם אוה בראון גיסתו של פייגלין שלא הזילה עליו דמעה אחת.
היטלר החליט אז סופית להתאבד. הוא הודיע ששוב אינו פיהרר ושוב אינו נותן פקודות בצוואה שכתב לפני מותו מינה את יורשיו. כמו כן הורה היטלר בצוואה לגרש מהמפלגה וכן מכל משרותיו הממלכתיות את מנהיג האס אס ושר הפנים לשעבר היינריך הימלר בגלל הנזק שגרם במשא ומתן עם האוייב "בלי ידיעתי וכנגד רצוני".
כשנפרד בפעם האחרונה מעוזרין ומשרתיו הוא הזכיר שוב את בגידתו של הימלר.
זמן קצר לאחר מכן התאבד ביחד עם אישתו אוה בראון שעימה התחתן רק כמה שעות קודם לכן.

סוף הדרך. 

גופתו של הימלר המת לאחר החקירה.

הינריך הימלר נתפס חודש לאחר הפגישה שלו עם מזור ב-22 במאי בידי הבריטים כשהוא מעמיד פנים של אדם אחר אחד הינריך היצינגר ( אדם אמיתי שהוצא על ידיו להורג כסובל "מ"תבוסתנות "). הוא גזז את שפמו ולבש רטיה שחורה .כוונתו הייתה להצטרף לאנשי אס אס בבווארי הולהקים שם תנועת התתנגות אנשי הזאב. אבל הוא נתפס בידי הבריטים .בתחילה הוא לא זוהה ולבסוף היה זה הוא עצמו שחשף את זהותו האמיתית על מנת לקבל את הטיפול המיוחד שהוא האמין שמגיע לאדם כמוהו.
בחקירה (בה השתתף בין השאר חיים הרצוג – קצין מודיעין בצבא הבריטי ולימים נשיא מדינת ישראל) גילה את זהותו האמיתית,הוא דרש להיפגש עם צ'רציל או מונטגומרי וליעץ להם במאבק הקרב כנגד הבולשויזם.
הוא הגיע מרצונו החופשי ,אמר ,בהנחה /שהרוסים יכולים ועומדים לתקוף את כל אירופה.ולכן הוא מבקש להעמיד את כוחות האס .אס לרשותן של בעלות הברית המערביות.למעשה היציע לשתף עימן פעולה.
איש לא התייחס אליו ברצינות. ושוביו התכוונו לשלוח אותו למשפט פושעי המלחמה בנינרברג. "קדימה ממזר " פקד עליו קצין המודיעין הביטי הראשי שהיגיע למקום והורה לו לעלות על המכונית לבית הכלא.
בלי מדי האס אס המרשימים ומטילי האימה שלו הימלר נראה כעת כפקיד אפור בלתי מרשים לחלוטין אדם רגיל שעל פניו עוברים ברחוב מידי יום .
בחקירה שבה השתתף הרצוג בתשובה לשאלה על מחנות הריכוז ניסה הימלר לציירם כמתקניים לכליאת שבויים ותו לא .כאשר הונחה לפניו ערימה של כתבי עת מכל העולם שגוללו בפרוטרוט את כל הזוועות הודיע הימלר לנוכח הראיות האלו כנגדו של ידע דבר וחצי דבר על המחנות.
אחרים עשו זאת,טען ,הכל היה לא רשמי .הוא לא היה האחראי .
כאשר הראו לו בחקירה סרטים מזוועות המחנות העמיד הימלר פנים שהוא מזועזע וטעו שפיקודיו הם האחראים לכך.

לאחר החקירה נערכה בו בדיקה מקפת בניצוחו של קצין הרפואה הראשי שלה מחנה. כשהיגיע טורו של הפה להיבדק ,היטה הימלר את ראשו לאחור ופיצח בשיניו קופסת ציאניד שהייתה חבויה בחלל של אחת מהן .הוא מת כמעט בו במקום .כל המאמצים להחיות אותו נכשלו .
הוא התאבד.
לעולם לא נדע מדוע בחר להמית את עצמו דווקא ברגע הזה ולא בשום רגע אחר מאזד נפל בשבי .אולי הבין רק אז שמצבו חסר תוחלת לחלוטין וכי שום מדינאי בריטי לא יקבלו לראיון. אולי פחד מהעינויים  ששיער שיחשף להם .ואולי היניח שכי ייאלץ להתייצב אל מול האמת ולא היה יכול לכלכל את המחשבה הזאת.
סביר להניח שאם היה הימלר שורד ומגיע למשפטי נינרברג לא היה אומר שם דברים שונים ממה שכבר אמר למזור ,ואולי זאת הייתה אחת הסיבות להתאבדותו. הוא כבר אמר את כל מה שהיה לו לאמר ולא היה לו מה להוסיף על כך.

 וולטר שלנברג העיד במשפטי נירנברג, כנגד פושעי המלחמה הראשיים, והועמד בעצמו למשפט בגרמניה .
הוא זוכה מאשמת רצח עם גם בגלל מעורבותו בפרשה שתוארה למעלה ,אך הואשם ברצח שבויים ונידון לשש שנות מאסר, במהלכן כתב את זכרונותיו. . בשנת 1951 שוחרר כתוצאה מבריאות לקויה ועבר לשווייץ, ולבסוף לטורינו שבאיטליה שם מת בשנת 1952 מסרטן הכבד במשפט אייכמן העיד השופט האמריקני מיכאל מסומאנו ששפט במשפטי נינרברג על תרומתו המכרעת של שלנברג לפעילות "האיזננצגרופן " שטבחו ביותר ממליון יהודים.
פליקס קרסטן חי לאחר המלחמה בגרמניה ושודיה פירסם את זכרונותיו ונפטר ב-1960.
נורברט מזור היהודי היחידי שדיבר כשווה עם שווה עם הימלר היה פעיל לאחר המלחמה כמנהיג ציוני וכן חבר בהנהכת הקהילה יהודית בשטוקהולם
בשנת 1955 קיבל אות כבוד צרפתי על חלקו בהצלת יהודים צרפתיים.
.הוא עלה לארץ ישראל ב1956
בשנת 1963 הוא התמנה לקונסול כבוד של שודיה בישראל תפקיד שמילא עד יום מותו. הוא נפטר בביקור בשטוקהולם ב-1971.
הרוזן ברנדוט שקרסטן ומזור פעלו לכאורה בשיתוף פעולה עימו הפך לדיפלומט מטעם האו"ם בזמן מלחמת העצמאות וניסה להביא לחלוקת ירושלים. מצא את מותו בהתנקשות של אנשי לח"י ב ארץ ישראל ב1948. לימים נמצאו עדויות בידי ההיסטוריון הבריטי טרבור רופר לכך שהוא לא היה מעוניין להביא לשחרור יהודים בפגישותיו.
אף נמצא מכתב מהעשירי במארס. 1945 שבו הוא מודיע להימלר שהיהודים אינם רצויים בשוודיה בדיוק כפי שאינם רצויים בגרמניה הוא ביקש מהימלר שלא ישחרר אף  יהודי משום שהוא ברנדוט אינו מעוניין להעביר אותם לשוודיה. הוא ביקש מהימלר יסרב לשחרר אותם משום שהוא ברנדוט אינו יכול לסרב לקבל אותם רשמית.
למרבית המזל פגישתם של קרסטן ומזור עם הימלר הצליחה לשנות בעניין את דעתו של הימלר ולהביא להצלתם של עוד כמה מאות יהודים שברנדוט היה מעדיף שלא ישוחררו.

ביבליוגרפיה

נורברט מזור "פגישה עם הימלר-מאמץ והצלה על סף התמותה הגרמנית " בתוך מולד גל’ 53-52 כ"ט באוגוסט 1952. ע’ 210-218
נורברט מזור יהודי משוחח עם הימלר / תרגום משודית רות דנור [תל אביב] : אגודת ידידות ישראל-שוודיה, [תשמ"ה]- 1985

, Felix Kersten The Kersten memoirs 1940-1945 / With an introduction by H.R. Trevor-Roper. translated from the German by Constantine Fitzgibbon and James Oliver London : Hutchinson, 1956
 
Kessel, Joseph, 1898-1979 The man with the miraculous hands / introd. by H. R. Trevor-Roper ; translated from the French by Helen Weaver and Leo Raditsa New York : Farrar, Straus and Cudahy, c1961
יצא לאור גם בתרגום שונה .
The magic touch / l ; translated from the French by Denise Folliot ; with an introd. by H.R. Trevor-Rope London : R. Hart-Davis, 1961. r
רומן ביוגרפי על פרשת יחסיו של קרסטן עם הימלר.

, Walter,Schellenberg 1910-1952 The labyrinth : memoirs of Walter Schellenberg Hitler’s chief of counterintelligence /

New York : Harper, [1956 introduction by Alan Bullock ; translated by Louis Hagen http://www.amazon.com/Labyrinth-Memoirs-Schellenberg-Hitlers-Counterintelligence/dp/0306809273

Wulff, Wilhelm  Zodiac and swastika: A Astrologer to Himmler's Court / ; Foreword by Walter Laqueur London . Baker, 1973
http://www.skyscript.co.uk/wulff8.html

כולל תיאור של פרשת קרסטן ומזור מנקודת המבט של האסטרולוג של הימלר שהיה גם הוא מעורב בפרשיה עד לצווארו.

 
Waller, John H. The devil's doctor : Felix Kersten and the secret plot to turn Himmler against Hitler / New York : J. Wiley, c2002.
 
Allen, Martin Himmler's secret war : the covert peace negotiations of Heinrich Himmler / London : Robson Books, c2005

באואר, יהודה יהודים למכירה?: משא ומתן בין יהודים לנאצים 1933-1945 / עברית כרמית גיא ירושלים: יד ושם, תשס"ב 2001
הס, רודולף, 1894-1987 הקומנדאנט מאושוויץ מעיד / ; עריכה, הערות ומבוא צבי שנר [תל-אביב] : בית לוחמי הגיטאות, תשכ"ה 1964.

 

אריה לובה אליאב . הספינה אולואה :סיפורו של ארטור " / תל-אביב : עם עובד, 1967יצא לאור במהדורת יובל ב-1998. סיפור העלעתה לארץ ישראל של אחת הנשים שניצלו בידי מזור.
ביבליוגרפיה כללית

אורי אבנרי צלב הקרס -אייכמון האיש ותקופתו הוצאת דע ,ספרי מדע ואינפורמציה, ,1961.

 ויליאם לורנס שירר עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי : היסטוריה של גרמניה הנאצית עברית חיים גליקשטיין / ירושלים ותל אביב : שוקן, תשכ"ב, 1962.

קרנקשאו, אדוארד גסטפו / עברית – דוד ליאור (תל-אביב) : דשא, (1961).

היו טרבור רופר . ימיו האחרונים של היטלר .עברית יצחק עבאדי .הוצאת י. טברסקי 1948.

ג'ון טולנד 100 ימים אחרונים / עברית שרגא גפני תל-אביב : מערכות, תשכ"ט 1968

 
אלברט שפר בתוככי הרייך השלישי :זכרונות תרגום עדנה קורנפלד , הוצאת בוסתן , 1979.

אנתוני ביוור נפילת ברלין, 1945 / עברית אריה חשביה תל-אביב : יבנה, 2003

יואכים פסט בתוך הבונקר של היטלר : 14 הימים האחרונים : מתווה היסטורי תירגם מגרמנית והוסיף אחרית דבר: חנן אלשטיין / תל-אביב : אחוזת בית, 2006

הסטינגס, מקס ארמגדון : הקרב על גרמניה 1945-1944 / עברית כרמית גיא ף אור-יהודה : דביר, [תשס"ח] 2007.

דוידוביץ, לוסי ס. המלחמה נגד היהודים, 1945-1933 / עברית עדית זרטל תל אביב : זמורה, ביתן, 1982 תשמ"ב.

ג'רלד פלמינג .היטלר והפיתרון הסופי . תירגם דב קוסטוולר , הוצאת ים ושם , 1987.

 קרל דיטריך בראכר הדיקטטורה הגרמנית –השורשים המבנה והתוצאות של הנציונאל סוציאליזם מאנגלית ארנון מגן ספרית אופקים עם עובד 1987 תשמ"ז בשני כרכים. במהדורה חדשה של כרך אחד ב-2002.

ברל לאנג מעשה ומחשבה בהשמדת העם הנאצית תרגום יצחק טישלר, הוצאת י"ל מאגנס , 2000.

, כריסטופר ר בראונינג בהשתתפות יורגן מתיאוס הדרך אל הפתרון הסופי : התפתחות המדיניות הנאצית כלפי היהודים : ספטמבר 1939-מרס 1942 / תרגום – איה ברויר ; עורכי המהדורה העברית – בלה גוטרמן ודוד בנקיר ירושלים : יד ושם, תשס"ה 2004/

איאן קרשו היטלר : 1936-1945 .נמסיס . תרגום יוסי מילוא עם עובד , 2005

 מייקל ברליטי הרייך השלישי :היסטוריה חדשה מאנגלית עדית זרטל זמורה ביתן ויבנה 2007.

יואכים, פסט פני הרייך השלישי / עברית גבי פלג תל אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור, תשמ"ח 1987.כולל פרק שלם על הימלר.

 
, עופר רגב נסיך ירושלים : פרשת ההתנקשות ברוזן השוודי פולקה פון-ברנדוט ירושלים 1948 / צור ידאל : פורת, תשס"ו.2006. בנובמבר 2006.יצאה מהדורה שנייה מתוקנת.

 

שנהב, חיים המנדט ושברו. : על אהבה ובגידה / תל-אביב : עם עובד, תשס"ז, 2007.

  • ספרים על הינריך הימלר

 

קתרין הימלר האחים הימלר / מגרמנית: דפנה עמית ; תל-אביב : מטר, תשס"ח 2007.

שגיא כהן על "האחים הימלר"
אריאנה מלמד על הימלר אח של סבא
כולם הרי היו במפלגה :עדי שוורץ על האחים הימלר 

סוף נאצי אורין מוריס על האחים הימלר

ליאור אלפרוביץ על האחים הימלר

 גזע הפורענות: המדענים של הימלר

התר אן פרינגל גזע הפורענות : המדענים של הימלר / תירגמה מאנגלית: דפנה ברעם ירושלים : כתר, תשס"ח 2007.( במקור פורסם ב-2006)


 
פפיטר פדפילד הימלר : רייכספיהרר אס-אס / עברית אריה חשביה תל-אביב : ספרית מעריב, תשס"ח 2008.( במקור פורסם ב-1990).

מאת הינריך הימלר

Himmler, Heinrich, 1900-1945 Once in 2000 years : secret speech to the German army general staff / New York : American Committee for anti-Nazi literature, c1938
Speech of Reichsfuehrer-SS

 Heinrich Himmler at Posen 4 October 1943 : Translation of document no. 19-PS, Nuremberg trial / translated by Carlos

 Porter San Diego, Calif. : Codoh, 1998
 
, Heinrich Himmler at Posen 4 October 1943 : Translation of document no. 19-PS/ United States of America : Preuss,c2001.

Heinrich himmler SS – defender against bolshevism / United States of America : Preuss,. c2001. waltonKerr, Philip Gestapo London : R. Hale, 1939

Agents of hell : (Himmler's fifth column) / London : Hutchinson, [1940]

 Man George Hamilton Combs- Himmler… : Nazi Spider-Man

/ On cover

: The  man After Hitler Philadelphia : Mackay, 1942
 
, Willi Frischauer Himmler : the evil genius of the Third Reich / Boston, : Beacon Press, 1953

Manvell, Arnold Roger and Heinrich Fraenkel Heinrich Himmler The Sinister Life of the Head of the SS and Gestapo London : Heinemann, 1965

Aronson, Shlomo-
Beginnings of the Gestapo system : the Bavarian model in 1933 / Jerusalem :

Israel Universities Press, c1969

Smith, Bradley F.   Heinrich Himmler: a Nazi in the making, 1900-1926

 Stanford :   Hoover Institution Press,   c1971

 [1971] Loewenberg, Peter, 1933- The unsuccessful adolescence of Heinrich Himmler Washington, 1971

Wykes, Alan Himmler / Ballantine's illustrated

history of  World War II. Battle book, no. 10 London : PanBallantine 1973

Graber, G. S. History of the SS New York : D. McKay, c1978

Slave State: Heinrich Himmler's Masterplan for S.S.Supremacy

Speer, Albert, 1905-    The slave state : Heinrich Himmler's masterplan for SS supremacy / , / translation by Joachim Neugroschel. London : Weidenfeld and Nicolson, c1981.

 

Plant, Richard, 1910-1998 The pink triangle : the Nazi war

against homosexuals / New York : H. Holt, 1986

Foundations of the Nazi Police State: The Formation of SIPO and SD

Browder, George C., 1939-    Foundations of the Nazi police state :the formation of Sipo and SD /    Lexington, Ky. :   University Press of Kentucky,   c1990.
The Architect of Genocide: Himmler and the Final Solution

  Richard Breitman
,  – The architect of genocide : Himmler and the final solution / New York : A.A. Knopf, 1991.


The fall of Berlin / New York : W.W. Norton, 1993, c1992. Anthony Read and David Fisher.

 

Lumans, Valdis O.    Himmler's auxiliaries : the Volksdeutsche Mittelstelle and the German national minorities of Europe, 1933-1945 /    Chapel Hill [N.C.] :   North Carolina University Press,   C1993

 Williamson, Gordon The SS: Hitler's instrument of terror

 : Motorbooks International, 1994

Lumsden, Robin Himmler's black order : a

history of the SS, 1923-45 / Stroud [England] : Sutton Pub., 1997.

Himmler's Bosnian Division: The Waffen-SS Handschar Division, 1943-1945 Cover

Lepre, George

Himmler's Bosnian division : the Waffen-SS Handschar Division, 1943-1945 / Atglen, Pa. : Schiffer, 1997.
Stephen Cook (Author), Stuart Russell (Collaborator)

 

Cook, Stephen    Heinrich Himmler's Camelot : Pictorial / Documentary; The Wewelsburg ideological centre of the SS, 1934-1945 /    Andrews, N.C. :   Kressmann-Backmeyer,   c1999

Wilson, Paul Joseph Himmler's cavalry : the equestrian SS, 1930-1945 / Atglen, PA : Schiffer Pub., c2000

Knopp, Guido Hitler's henchmen / Stroud, Gloucestershire : Sutton, 2000

 

  Mansson, Martin Heinrich Himmler : a photographic chronicle of Hitler's Reichsfuehrer-SS / Atglen, Pa. : Schiffer, c2001

 

 

Thomas, W. Hugh(Walter Hugh)
SS 1 : The unlikely death of Heinrich Himmler / London

: Fourth Estate, c2001
יצא לאור גם בשם :

The Strange Death of Heinrich Himmler : A Forensic Investigation

The strange death of Heinrich Himmler :a forensic investigation
/ New York : St. Martin's Press, 2002

 

 
Read, Anthony The devil's disciples : Hitler's inner circle / New York : W.W. Norton, 2004.

 

Butler, Rupert    The Gestapo : a history of Hitler's police, 1933-45 /    Barnsley :   L. Cooper   c2004

Martin Allen Himmler's Secret War: The Covert Peace Negotiations of Heinrich Himmler : Robson Books (26 May 2005
ספרים על הימלר ועולם המיסטיקה והכישוף

 Pauwels, Louis and  

Jacques Bergier The dawn of magic / translated from the French by Rollo Myers London : Panther Books, 1964, c1960  

 

Michael Moynihan and Stephen E. Flowers
The Secret King: Karl Maria Wiligut, Himmler's Lord of the Runes
Runa-Raven (July 12, 2001

 
The Secret King: The Myth and Reality of Nazi Occultism (Paperback Feral House (September 1, 2007

 

Himmler's Crusade : The Nazi Expedition to Find the Origins of the Aryan Race

Hale, Christopher

Himmler's crusade : the Nazi expedition to find the origins of the Aryan race / Hoboken, N.J. : J. Wiley, c2003

 

Robin Lumsden Himmler's SS: Loyal to the Death's Head The History Press Ltd 2009

Hitler's Master of the Dark Arts: Heinrich Himmler and the Black Knights of the SS

Bill Yenne

Hitler's Master of the Dark Arts: Heinrich Himmler and the Black Knights of the SS

סגנו של הימלר
Tuviah Friedman, SS-General Karl Wolff arrested!" / Haifa: Institute of Documentation in Israel for the Investigation of Nazi War Crimes, 1990.
כתוב באנגלית וגרמנית
פרידמן, טוביה גנראל ה-ס.ס. קארל וואלף ראש מטהו של הימלר ל= 15 שנות מאסר : אוסף דוקומנטרי / חיפה : המכון לדוקומנטציה בישראל, [תש"ס]- 2000

,  lang Jochen von    Top Nazi : SS General Karl Wolff : the man, between Hitler and Himmler /    New York :   Enigma Books,   c2005

 

Kurzman, Dan A special mission : Hitler's secret plot to seize the Vatican and kidnap Pope Pius XII / Cambridge, Mass. : Da Capo Press, c2007

יצירות ספרותיות על הימלר
גרין, ג'רלד שואה / עברית – א' כהן ן
(תל אביב) : ברונפמן-שרשים, (1978)
רב המכר העולמי עליו מבוססת סדרת הטלוויזיה של אן בי סי ..
• ווק, הרמן מלחמה וזכרון / תרגום עמשי לוין תל אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשמ"א,

‫ היגינס, ג'ק, 1929- הנשר נחת / עברית אליעזר כרמי תל-אביב : ספרי ארז, תשל"ו 1976
הימלר מעורב במזימה נאצית לרצוח את צ'רצ'יל . ספור המבוסס על מבצע "הנשר נחת" בו עמדה יחידה של צנחנים גרמנים לחטוף את ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ב-6 בנובמבר 1943
ביקורת

Higgins, Jack The eagle has flown / New York : Pocket Books, 1991

המשך הספר הקודם הימלר ושלנברג מתכננים מזימה נוספת נגד אנגליה .

היגינס, ג'ק ליל השועל / עברית שלמה גונן תל אביב : מודן, 1988.
הימלר זומם כנגד הגנראל הנאצי רומל בצרפת.

 

היגינס, ג'ק קולד הארבור / עברית ציפי בורסק תל-אביב : מודן, 1992
מותחן המתרחש בבריטניה ובצרפת במלחמת העולם השניה

היגינס, ג'ק מעוף הנשרים / מאנגלית: מתי בן יעקב תל-אביב : מודן, 1999

 

פיליפ קר


ליטל, ג'ונתן נוטות החסד / עברית ניר רצ'קובסקי אור יהודה : כנרת, 2008.

הפושע החיוור

פיליפ קר     ברלין נואר – הפושע החיוור /  ( במקור 1990)   מאנגלית מרדכי ברקאי  אור יהודה :   כנרת, זמורה-ביתן,   תש"ע  2009

השוטר לשעבר, ברני גונתר, חשב שכבר ראה הכול ברחובות ברלין של שנות השלושים. אך אז כופה עליו היידריך עצמו לחזור לשורות המשטרה לצורך חקירה מיוחדת, שתוביל אותו שוב להתנגשות עם תת-התרבות הנאצית של שלל זוועותיה.


William P. Kennedy The Himmler Equation St Martins Pr; 1 edition (November 1989)

Herbert, James,- The spear / New York : New American Library, c1980

רומן אימה מודרני סביב דמותו של הימלר המת
 

 David Isherwood

Himmler's Double (Hardcover – 24 Jun 2004

יצירות  ספרותיות על שלנברג

הארי פטרסון הידוע גם בשם  ג'ק  היגינס  מלך על הכוונת / עברית אליעזר כרמי תל אביב : רמדור ; א' שלגי, 1980.

ב-1940 וולטר שלנברג מנסה לחטוף את הדוכס מוינזור מלך בריטניה לשעבר ואישתו כדי להפכם לסוכנים נאציים.

מיד, גלן חולות הסקרה / תרגום: קטיה בישופס קרית-גת : קוראים, [2001]
מותחן דמיוני עם שמץ אמת המתרחש במצרים במלחמת העולם השניה
ב1943 שלנברג מפעיל מזימה במצרים לחיסולם של רוזוולט וצ'רצ'יל בעת פגישה בקהיר.
מבוסס במעט על משימה נועזת אמיתית שהגו שלנברג והימלר.

יצירות  ספרותיות על ימיו האחרונים של היטלר בבונקר

ארי אבן זהב .ככל הנערים :סיפור בן זמננו,יבנה 1947.

נער ארץ ישראלי שהוקטן למימדים זעירים מוצא את עצמו בבונקר של היטלר בימין האחרונים.

הארי פטרסון ידוע בשם ג'ק היגנס טירת בני הערובה / תירגום – נורית גלזר-ינסן. (תל-אביב) : רמדור ; א' שלגי, (1979).

רועי רוזן חיה ומות כאווה בראון :פילגשו של היטלר, בבונקר בברלין ומעבר (הצעה מאוירת לפרוייקט מציאות מדומה ירושלים : מוזיאון ישראל, תשנ"ז 1997 .

 

מבצעי הפיתרון הסופי ביהודים הימלר  והיידריך.

קישורים רלבנטיים

הדו"ח של נורברט מזור

יהודי משוחח עם הימלר

האם הימלר ניסה כבר ב1942 לסחור ביהודים ?

הימים האחרונים של הרייך השלישי

פליקס קרסטן והרוזן ברנדוט

דיון על נאומו של הימלר בפני קציני אס אס ב1943 

הימלר מחפש את הגריל
תמיהות על התמיהות לגבי מותו של הימלר 
ה"סקופ" על רצח הימלר

הימלר ביקום חלופי

ועוד פרשיה מיסתורית מימי מלחמת העולם השנייה :

המרגל היהודי של היטלר

איך הפך אדולף הצעיר החביב להיטלר הפיהרר?

היטלר דיוקן עצמי מ-1910

אדולף היטלר הוא ללא ספק אחד האנשים הבולטים של האלף האחרון ושל כל הזמנים במאה העשרים ככל הנראה משתווה לו לצערנו רק סטלין מבחינת השינויים האדירים שהביא .
בספרות העברית מסיבות מובנות הוא מופיע רק לעיתים נדירות, אבל כל ההופעות שלו במקומות שונים אצל יוצרים ישראליים שונים הן תמיד מעניינות מעין כמוהן ( וזהו נושא למאמר שאני מתכנן לעתיד אולי במסגרת ספר מיוחד בנושא שאני כותב בימים אלו )
לאחרונה הוא מככב על במותינו בהצגת יחיד מיוחדת במינה "אדולף".
והנה ביקורת של ירון ליבוביץ' על ההצגה .

איך אדולף הצעיר  הפך להיטלר הפיהרר ?  

"אדולף" – ביקורת על מחזה

 

מאת ירון ליבוביץ'

איך הומוסקסואל שלא רוצה לצאת מהארון הופך לרוצח סדרתי וקניבל? איך נער שהגר מארץ אחרת ונעלב על ידי מורה הופך להיות פושע? איך אדם שהוא טיפוס מרדן וניצול שואה הופך לאב מתעלל?איך סב רוצח את נכדתו ?
ובאופן ספציפי לעניינינו :
איך ילד רגיש, ביישן, שרוצה להיות צייר, הופך לרוצח המונים?
שאלת הרשע היא סיפור ישן. היא קיימת עמנו מקדמת דנא ויש לשער שהיא עדיין תהיה בוערת הרבה זמן אחרינו. המחזה "אדולף", שאותו ראיתי לפני כשבוע בתיאטרון תמו – נע, מנסה לטפל בשאלת הרשע כשהוא, איך לומר, בוחר באחת הדוגמאות לרשע שהיא מהקיצוניות ביותר והקרובות ביותר לנו כיהודים וכבני אדם. על כן, אפשר לומר כי אדולף היטלר הוא מקרה מבחן מצוין לשאלה הזאת.

 

היטלר הצעיר

ובכן, ההצגה מנסה לענות על השאלה, כדברי התכנייה של המופע, איך אדולף הופך להיטלר?

 

מבחינת התוכן, ההצגה עושה את זאת בכך שהיא עוברת איתנו לאורך תחנות בדרכו של אדולף הצעיר, מתקופת ילדותו אצל אביו השתלטן והאלים ועד הצטרפותו למפלגת הפועלים הגרמנית ב1919, שלימים שמה שונה על ידו למפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל – סוציאליסטית, הידועה יותר בשם המפלגה הנאצית.

מבחינת הצורה, הצגת היחיד הזאת היא הצגה מיוחדת, אשר מראה לנו את אותן התחנות בקולאז' של קטעי משחק, צליל, קטעי ווידיאו, כשהשחקן ,צחי גליק, מגלם במהלך המחזה, בווירטואוזיות רבה מספר דמויות של האנשים שאתם נפגש היטלר באותה תקופה; ביניהם אביו, אמו, הרופאים שטפלו באימו החולה בסרטן, הילדים בעירו, מנהל בית הספר התיכון, וחוסה אחר בבית המחסה לעניים שבו התאכסן היטלר מספר שנים. מיותר לציין שמלבד דמויות אלה הוא מגלם את דמותו של היטלר עצמו ומה שלי צד את העין הייתה העובדה שהמחוות שבהן הוא השתמש בנאומיו ושבאמצעותן למדו להכיר אותו, הן אותן מחוות שהוא קלט, לפי פרשנות המחזה, מהאנשים אותם פגש. לדוגמא, הורדת כף היד מלמעלה למטה בהחלטיות כשהיא מאוגרפת למחצה, כששתי אצבעות ממנה ישרות היא מחווה שנהג להשתמש בה המנהל בתיכון. לא רק זאת אלא גם זאת, אחד הקטעים החזקים בהצגה לטעמי היה קטע בן כמה שניות המשחזר את הגעתו של היטלר לבית המחסה והדרך שבה הצעירים מכונסים, מצווים לפשוט את בגדיהם וזוכים להטפת מוסר ("הייתם פרזיטים עכשיו תלמדו להיות מועילים"). הקטע החזק הזה הזכיר לי באופן מצמרר את נוהל ההגעה שהיה נוהג במחנות ההשמדה.

מסקנה אחת שעולה מן ההצגה היא שאת הסיבות למעשיו של היטלר כשהיה מנהיג הרייך השלישי יש לחפש בחייו המוקדמים ,או ליתר דיוק בסביבת חייו המוקדמת. הצגה היחיד הזאת היא, לפי התכנייה, ולדעתי אין סיבה לפקפק בכך, הראשונה בתיאטרון הישראלי שמעזה להתמודד עם שאלת מקור הרשע של אדולף היטלר. דיון בשאלה הזאת במדיום תיאטרלי הוא בכל מקרה מעניין כשלעצמו.
יש לציין גם את אופן העשייה של המחזה. הכנתו של המחזה ארכה שמונה שנים של מחקר וכתיבה. כותב המחזה יגיל אלירז, הציג אותו לראשונה בפסטיבל תיאטרונטו וגם שיחק בו. ההצגה אז נקראה בשם "קורות חיים" והמחזה הנוכחי הוא גרסה חדשה של המחזה, פרי עטו של אלירז, כשהשחקן המבצע את ההצגה הוא צחי גליק.

היטלר בבית הספר היסודי

קורות החיים שאליהם מתייחס שמה הקודם של ההצגה הם קורות החיים שהיטלר התבקש לשלוח בשתי הזדמנויות מכריעות בחייו, שהמחזה מיחס להזדמנויות אלה חשיבות עצומה: האחת היא הפעם שבה ניסה היטלר להתקבל ללימודי אמנות בווינה ב – 1907 והשנייה היא הפעם שניסה להתקבל למפלגת הפועלים הגרמנית.

יש דגש ניכר במהלך ההצגה על היחס המיוחד שיש להיטלר הצעיר לאמנות. העובדה שהיטלר לא התקבל ללימודי האמנות זוכה גם היא בהצגה לסצינה רבת משמעות. נראה שההצגה מיטיבה לתאר בפנינו את ה"סוציולוגיה" שעומדת מאחורי שאלת הרשע של היטלר ואולי קצת פחות את הפסיכולוגיה של שאלת הרשע של היטלר, כלומר לדעתי לא ניתן דגש מספיק בהצגה על מניעיו הפסיכולוגיים של היטלר. הסכסוך של היטלר עם עצמו ועם החברה אמנם זוכה ליחס כלשהו. כאמור היחס של היטלר לאמנות, האהבה הגדולה שלו ליצירותיו של ווגנר, דעותיו המגובשות לגבי אמנות וכן תגובתו הנזעמת של היטלר לאי קבלתו ללימודי האמנות מקבלים מקום נכבד בהצגה. אולם זה אינו העיקר.

לדעתה של ד"ר דנה אריאלי – הורוביץ, ששמשה יועצת היסטורית למחזה, כפי שהיא מרצה אותה בתכניית המחזה, היטלר "ייחד לעיסוק בעולם היצירה התרבותית בכלל ובאמנות הפלסטית בפרט משקל רב". יותר מכך, הפעולות הרבות של היטלר בתחום האמנות בחייו, טוענת אריאלי – הורוביץ, מעידות שהוא ראה עצמו כאמן – גאון. (מתוך: ד"ר דנה אריאלי –הורוביץ, "אדולף היטלר : מקרה חריג של אמן בפוליטיקה", אדולף לפני שהפך להיטלר. תוכניית ההצגה, ללא תאריך, ללא עימוד). היא מצטטת את רון רוזנבאום הטוען שהיטלר היה לא רק בתוצרים שלו אלא גם בטמפרמנט האישי שלו. (ראו אצל רון רוזנבאום היטלר מסע אל שורשי הרשע, תל אביב, 1998, עמ' 216 – 217.) שימת הדגש על מוטיב סוציולוגי פסיכולוגי זה או אחר, עשויה להיות לגיטימית בתנאים מסויימים, אולי אפילו בלתי נמנעת, אך אני חושב שהמחזה לא הדגיש מספיק רעיון אחר ההולך אל מעבר להדגשת מוטיב זה או אחר באישיותו המסובכת של היטלר, רעיון שרון רוזנבאום הדגיש באופן ברור בספרו, היטלר מסע אל שורשי הרשע".

תמונה מוגדלת ופרטים נוספים

 

היטלר התינוק

ספרו זה של רוזנבאום, הוא ספר חשוב לענייננו כאן, וזאת אפשר לראות כבר מכותרתו, המצביעה על ניסיון לפתור את חידת הרשע של היטלר. (אפר לראות זאת באופן ברור יותר בשמו המקורי של הספר Explaining Hitler , כלומר "להסביר את היטלר") בספר זה עורך רוזנבאום מסע דרך הדעות המנסות לרדת לסוף חידתו של היטלר, מהדעות המלומדות ביותר ועד הדעות הפנטסטיות ביותר. אני רואה דמיון במטרת המחזה ובמטרתו של הספר, שהרי שניהם מנסים להבין את האניגמה מאחורי היטלר. רק שלדעתי הספר מצביע על דבר חשוב שהמחזה אינו רומז אליו, ואולי אינו יכול לרמוז, עקב למוגבלות המדיום שלו. בספרו מצביע רוזנבאום על דבר אחד שנעלם מעיני המסבירים השונים ושאותו ניתן לכנות "אלמנט הבחירה" או במילים אחרות היטלר עשה את שעשה "מפני שהוא רצה" (שם, עמ' 13). היטלר לא הגיע למה שהגיע כי אבא שלא היכה אותו, כי אמא שלו מתה בעקבות טיפול אגרסיבי שלא עלה יפה, בגלל שהחוסים בבית המחסה התאכזרו אליו או שלא קיבלו אותו ללימודי אמנות. אדולף הפך להיטלר כי הוא לקח לעצמו את האגרוף של אביו, כי הוא תיעל את העלבונות שלו לעבר מעשי גמול, כי הוא בחר להשתמש בעורמה ובהומור הציני שהוא חווה בבית המחסה. אפשרויות אלה לא היו האפשרויות היחידות שעמדו לפניו. הוא יכול היה לתעל את הרשמים האלה לכיוונים אחרים.

ההומור של אדולף היטלר

 

 

 

היטלר צוחק כשנודע על פריצת מלחמת העולם הראשונה

 

שאלת הרשע היא דבר שמעסיק אותי מבחינה אישית. אמרתי כבר בהתחלת דברי שאדולף היטלר הוא אחד הדוגמאות הקיצוניות ביותר של רשע אנושי ועל כן אין פלא שהוא הופך במקרים רבים למקרה בוחן לרשע אנושי בכלל. . רוזנבאום טען בספרו שרבים מן החוקרים וההוגים הרציניים ביותר אינם מוכנים לכנות את היטלר רשע. (שם עמ' 19 – 21). דבר זה אומר דרשני. אלמנט הבחירה לא פותר, לצערנו את כל הבעיות. אפשר לומר כי רשע הוא אדם שעושה דברים רעים, אולם זה לא מספיק, הוא כנראה צריך לדעת שמה שהוא עושה הוא רע. האם דבר זה הוא פשוט כל כך לקבוע? מה אם אדם חושב שהוא עושה דבר טוב? לענות על התשובה הזאת אינו דבר קל. אני חושב שכדי להקל על הדיון, טוב להתמקד בשאלת התודעה, האם אדם העושה דברים רעים יודע את שהוא עושה, כלומר מודע למעשים שלו.
ספרו של רוזנבאום שדן בשאלת הרשע של היטלר עזר לי לענות על השאלה הזאת. בפרק האחרון של הספר המרתק שלו הוא דן בספרה של לוסי דוידוביץ' המלחמה נגד היהודים ושם הוא מזכיר את אחד המוטיבים המעניינים שדוידוביץ' הצביעה עליהם והמוכיח לדעתה את נחישותו בקשר להחלטה שלו לבצע את השמדת העם היהודי. כדי לקצר אומר שמדובר במוטיב הצחוק או יותר נכון מוטיב ההומור, ומדובר כאן בהומור ציני אולי אפילו אכזרי המסתיר הנאה צרופה מהמעשה. בין ההוכחות שהיא מביאה הם נאומים שהוא נאם בפורומים שונים על צחוקם של היהודים. במקרה אחד הוא מדבר על הצחוק של היהודים שצחקו עליו נתקע להם עכשיו בגרון (שם עמ' 357 – 358, וראה גם שם, עמ' 99). זה אולי סר טעם אבל מדובר כאן בבדיחה.
עד כמה מוזר שזה ישמע הומור מעיד ברוב המקרים על רמה של תודעה, כי האדם היה צריך לחשוב קצת לפני שפיתח הומור. הומור מעיד על תודעה כלשהיא ואדם שצוחק על מעשיו קרוב לודאי שהוא יודע היטב את שהוא עושה.
המוטיב של הצחוק הארסי הזה לא פותח דיו, לדעתי, במחזה של אלירז. באותה מידה היה חסר לי מאד שם האלמנט של הבחירה האישית שמוטיב הצחוק כאמור מעיד עליו.
למרות זאת ולמרות מה שיכול היה להיות מחזה מטלטל זה הוא עדיין מחזה חשוב מאד לאו דווקא תודות לטיפול שלו בשאלת הרשע, עם זה שהניסיון של אלירז הוא ניסיון ראוי להערכה, אלא תודות לכך שניסיון זה פתח את הדיון החשוב כל כך בשאלת הרשע של היטלר בפרט ושל האנושות בכלל.

היטלר בשנת 1914
ראו גם
ההצגה "אדולף"

היטלר כילד
איך הפך אדולף התמים לאדולף האכזר

בין המקומם למרתק ייסורי אדולף הצעיר

מאדולף להיטלר קובי ניב על אדולף

 

הגברת הראשונה של הרייך השלישי :עוד הצגת יחיד על הנאציזם

 

המרגל היהודי של הפיהרר

 

הופיע   במוסף "סוף שבוע"  של מעריב ובאתר NRG

מי היה ריכארד קאודר ? יהודי אוסטרי שריגל עבור הנאצים ? סוכן כפול סובייטי שתעתע בגרמנים? בעל עסק שמכר מידע לכל המרבה במחיר ? בורגני שמכר את נשמתו לשטן הגרמני ? גיבור שהשפיע בצורה מכרעת  על תוצאות מלחמת העולם השנייה ? סוכן ציוני שתרם תרומה חשובה ביותר  להקמתה של מדינת ישראל ?
דבר אחד בטוח מעבר לכל ספק: הוא היה מרגל במהלך מלחמת העולם השנייה .
והשאלה הגדולה נשארה  :  עבור מי הוא ריגל : בעד היטלר או כנגדו?
ספר חדש מנסה לפענח את אחת הדמויות המסתוריות ביותר בתולדות עולם הריגול .

60 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה המלחמה הגדולה והאכזרית בהיסטוריה, דומה היה ששוב אין דבר נוסף שאפשר לחשוף לגבי מלחמה זאת .דומה שהכל לגביה כבר נדון נחקר אין ספור פעמים ומוצה עד תום.
אבל מסתבר שלא . בימים אלה יצא בהוצאת בחור ספר חדש ומדהים בשם המוזר במקצת "המסקירובקה של מקס ומוריץ " מאת אברהם זיו טל .ובספר זה שאותו אפשר להשיג רק דרך אתר ההוצאה באינטרנט חושף המחבר את אחת הפרשיות המדהימות והמרתקות ביותר בתולדות הריגול העולמי ,סיפורו של ריכארד קאודר מרגל יהודי שעמד בראש רשת ריגול מצליחה עד להדהים שפעלה בעבור הנאצים כנגד הסובייטים והבריטים במזרח התיכון .
אולם הספר חושף הרבה יותר מכך. זיו טל מצא עדויות לכך שקאודר היה למעשה סוכן כפול של הסובייטים וכי בפעילותו עבור הנאצים הייתה למעשה משחק כפול מסוכן בצורה שלא תיאמן שבה העביר מידע כוזב לנאצים ששינה את פני המלחמה ואת גורל העולם כולו . על סמך המחקר בספר אפשר לקבוע כי אותו ריכארד קאודר היה אחד מגדולי הסוכנים החשאיים בכל הדורות ואולי הגדול שבכולם במיוחד בהתחשב בסיכון שעימו התמודד ממש בכל רגע כשהתמודד כל הזמן עם נאצים ערמומיים שונאי יהודים שחשדו בו ועקבו אחריו ותכננו לחסלו אם היה עושה את הטעות הקטנה ביותר .
אבל קאודר לא עשה שום שגיאה.
ריכארד קאודר היה סוכן חשאי בשירותו של אדמיראל קנריס מפקד ה"אבואר" אגף המודיעין של הצבא הגרמני ה"וורמאכט" . היום נראה שלאורך כל הדרך חתר קאנאריס באופן אקטיבי תחת המשטר הנאצי וייתכן שזאת אחת הסיבות להצלחתו של הסוכן שגייס ריכארד קאודר .

ההונאה הסובייטית

אחת משתי התמונות הידועות היחידות של ריכרד קאודר עומד שני מימין . לידו עומדת  – איבי קלמן ( איבוליה קלמן ) בת זוגו של ריכרד קאודר.

ריכרד יוסף קאודר המרגל היהודי הגדול ביותר של כל הזמנים נשאר עד היום בגדר איש מיסתורין מוחלט ורק פרטים מועטים ידועים עליו והנסתר רב בהרבה מהנגלה .בתור דוגמה אחת מני רבות : רק שני צילומים שלו ידועים.הוא גם עשה ככל האפשר כדי לערפל את תולדות חייו ומסר על עצמו פרטים שבדיעבד התגלו כשקריים.
.ידוע שנולד בוינה ב-1900 וכי היה נשוי בשנות העשרים לצעירה יהודית אוסטרית מבוגרת ממנו וכי הם התגרשו כעבור שלוש בשנים .לאחר מכן פרטי חייו לוטים בערפל וכנראה לא בכדי .
אין זה ברור למשל כיצד בדיוק היגיע היהודי קאודר לעבוד בתפקיד חשוב בשירות המודיעין הנאצי .ידוע שעבד כעיתונאי ספורט בברלין ולאחר ה"אנשלוס" כיבוש אוסטריה בידי הנאצים ב38 נמלט לבודפשט..ב-1940 הוא נפגש עם קולונל משירות המודיעין הנאצי  "האבווהר" שהיציע לו הצעה מדהימה לגבי יהודי, לעבוד עבור האבוהר ולרגל אצל הרוסים והבריטים . .בתמורה הובטח לו שאנשי הגסטאפו לא יתנכלו לאימו שנשארה בוינה כבת ערובה בידי האבוהר .

את פעילותו של קאודר יש להבין כחלק מ"המסקירובקה " מדיניות ההונאה הסובייטית אלמנט שהפך למרכזי באסטרטגיה של הרוסים ומטרתו היה להטעות ולבלבל את האויב באופן מוחלט לגבי כל הנוגע לנוכחותם של כוחות צבא פריסתם ומקומם. המסקירובקה תרמה להשגת ההפתעה הדרושה לכוחות
המבצעים הסוביטיים וליכולתם להשיג את יעדיהם . כידוע ההונאה הפכה מאז לחלק בסיסי בדרך החיים הסובייטית בכלל והביאה לבסוף להתמוטטות השיטה כולה והמדינה הסובייטית.
אולם אין ספק שהתחום הריגול היא הישיגה רבים מיעדיה וכפי שנראה רוברט קאודר הסוכן היהודי של הנאצים היה אלמנט מרכזי במסקירובקה הסובייטית כלפי הנאצים. קאודר התעה אותם בצורה מוחלטת כל כך עד שאפילו אחרי המלחמה היו אנשי המודיעין נאצים כמו הקולונל גאלין לעתיד ראש רשת ביון בשירות האמריקנים בגרמניה שהיו משוכנעים שלאורך כל המלחמה העביר להם קאודר מידע רב ערך במסגרת שני רשתות הריגול שהפעיל "מקס ו"מוריץ " מה שאכן היה נכון בחלקו אך רק כחלק מ"המסקרובסקה ".
המרגל היהודי

ריכרד קאודר בתמונה נדירה שלו
מובן שאין לקחת סיפור זה כפשוטו, סביר להניח היה כאן הרבה יותר מכך שהרי הנאצים לא היו משתמשים סתם כך ביהודי לתפקיד רגיש כל כך. זיו טל מעריך שהייתה אישיות בכירה כל שהיא במשטר הנאצי שלמעשה הייתה סוכנת כפולה של הסובייטים שהיא זאת שדאגה מאחורי הקלעים שהיהודי קאודר יקבל את הג'וב.
זיו טל מעלה את ההשערה שאותה אישיות הייתה קורט יהנקה שהיה מידידיו של קאנאריס ועוזר ויועץ של וולטר שלנברג ראש שירות הביון המתחרה האס דה ( שהוא זה שעצר את קאנאריס לאחר ניסיון ההתנקשות בהיטלר ).
לאחר המלחמה התקבלו דיווחים שיהנקה נרצח בידי הסובייטים למעשה ידיעות אחרות מראות שהוא נשאר בחיים והמשיך לעבוד בשירות הרוסים
אם השערתו של זיו טל היא נכונה כי אז סביר להניח שקאודר היה סוכן שאומן במיוחד עבור הסובייטים במבצע הונאה מתוחכם עד לבל יאמן להכניס סוכן כפול לשירות הנאצים.
אמנם אין זה ברור כלל וכלל מדוע הסובייטים בחרו בסוכן יהודי דווקא שהיה נמצא בסכנה כפולה ומכופלת של גילוי מידי הנאצים בהשוואה לסוכן כפול רגיל. ניתן לנחש שהסיבה היא שהיו לו כישורים מעולים כל כך כסוכן שהסובייטים החליטו שאחרי הכל רק הוא האיש המתאים למשימה.

תהיה הסיבה האמיתית אשר תהיה קציני האבוהר לקחו את קאודר ותחת זהותם ציידו אותו בזהות חדשה של פריץ קלט ושלחו אותו לבולגריה לאסוף מידע על שדות התעופה וחיל האוויר הבולגרי .קלט מילא את משימתו בהצלחה גדולה וחזר מבולגריה לאחר שהקים שם רשת ריגול שלמה .זה שיכנע את הנאצים
שהאיש אכן מסוגל למלא בהצלחה משימות ריגול מסובכות והטילו עליו משימה לאסוף מידע על הנעשה ברוסיה ובמזרח התיכון במסגרת שתי רשתות ריגול נפרדות שהוא יעמוד בראשן .נקבע שכל מה שאסף על רוסיה יקבל את השם הקוד "מקס " וכל המידע על המזרח התיכון ( בעיקר תנועות של הצבא הבריטי ) יקבל את שם הקוד "מוריץ " .

השמות אגב היו בהשראת ספר הילדים המפורסם של וילהלם בוש "מקס ומוריץ" על שני נערים קונדסים ואכזריים שמתים לבסוף מוות אכזרי במיוחד , ספר שעל פי הדיווחים היה חביב במיוחד על היטלר ותמיד היה מונח ליד מיטתו .

.

הרשת

 מקס ומוריץ תעלולים מסופרים בחרוזים ובציורים כתב וצייר וילהלם בוש נוסח עברי אוריאל אופק מהדורת זמורה פורמט גדול / וילהלם בוש

"מקס ומוריץ" ספר ששימש כמקור ההשראה לשמה של רשת ריגול.

קלאט- קאודר עבר הכשרה קצרה בנושאי מודיעין צבאי והפעלת רדיו מוצפן. היה עליו לאסוף קבוצות של סוכנים שהיו אמורים להפעיל מכשירים מתוככי רוסיה ואוקראינה והמזרח התיכון ולשלוח אליו מידע בעל חשיבות צבאית . על קלט היה לרכז את המידע ולשדר אותו ממשרד בסופיה בבולגריה אל מטה האבוואר בוינה. קאודר אכן אירגן בתוך זמן קצר עד להדהים רשת של מרגלים שהחלה לפעול בקיץ 1940 ו שהעבירה אליו כמות עצומה של מידע .קאודר עמד בסופיה תחת פיקוחו של על קצין מודיעים של חיל האוויר הגרמני אוטו ואגנר שקיבל את הכינוי "דאליוס " נתמנה לפקח על היהודי ואנשיו.
אבל השאלה למי בעצם קאודר נאמן לא הפסיקה להטריד את הנאצים ולא בכדי שהרי היה כאן יהודי שפעל למעשה כנגד בני עמו . הם חשדו כל הזמן שקאודר מבצע כנגדם פעולות הונאה מתוחכמות ושהוא משחק משחק כפול ( כפי שאכן היה ).

אך עם כל מאמציהם לא הצליחו להוכיח זאת.
כל רגע היה כפשע בינו ובין חיסול אך הוא הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא אינו אלא יהודי רודף בצע מושחת וחסר מעצורים ,קפיטליסט בורגני מנוול שמכר את נשמתו לכל המרבה במחיר ההתגלמות של הסטריאוטיפ היהודי בעיניהם ודווקא משום כך נטו להאמין לו שהוא אכן בוגד ללא נקיפות מצפון בבני עמו. גם אהבתו לאימו בת הערובה בווינה שימשה הוכחה לאמינותו . וחוץ מזה הגרמנים היו זקוקים נואשות למידע טוב על עומקי רוסיה והמידע שאותו הביא קאודר התגלה תמיד כמידע טוב … לפחות עד לנקודה מסויימת. .

למרות מאמצים רבים ולמרות בדיקות אמינות קבועות הגרמנים מעולם לא הצליחו להוכיח שהמידע שהוא מקבל הוא איזה סוג של הונאה.,נהפוך הוא .. ולא משנה כמה ווגנר הנציג הגרמני החשדני מאוד עקב אחרי קאודר , למרות מאמצים רבים הוא מעולם לא הצליח להוכיח שקאודר עוסק במשחק כפול.
הגרמנים בדקו שוב ושוב את אמינותו של קאודר והצמידו לו סוכנים שתפקידם היה לעקוב אחריו ללא הרף אך הם לא מצאו דבר כנגד קאודר .
היהודי אף העז להתווכח עם הגרמנים שגילו יותר ויותר שהם זקוקים נואשות לו ולמידע שסיפק ולכן לא חיסלו אותו . וערכו בעינהם רק הלך וגדל כל הזמן.
. קאודר מצידו הקפיד מאוד לא לגלות את זהות מקורותיו שכן זה עלול היה להביא להפסקת נחיצותו לנאצים .
והוא שלח הרבה מידע מאמצע 1941 עד 1945 קאודר שידר כמעט מידי יום מידע חשוב לגרמנים.היהודי שפעל ממשרד קטן בסופיה הפך לאחד הסוכנים החשובים ביותר של הנאצים .
רוב השידורים אגב היו מרשת מקס ( כ-3000 ) רק כ1000 היו מרשת מוריץ. בבירור מקס היה החשוב בין השניים.

עיר לא ידועה  בשם סטלינגרד.

ובשלב מסויים הביא קאודר לשינוי דרמטי במלחמה.
רשת "מקס" שלו הזינה את הגרמנים בדיסאינפורמציה שמטרתה הייתה להראות לגרמנים שהרוסים סובלים ממחסור גודל והולך בכוח אדם .וכל הבדיקות הגרמניות באיזורי קרב שונים כמו ליד מוסקווה הראו שהדיווחים של מקס אמינים. הגרמנים נוכחו לדעת שהמקורות של "מקס " טובים, מפוזרים במקומות הנכונים ומעבירים דיווחי אמת .
אמנם במקרים רבים מאוד דיווחים אלו התגלו בדרך כלל רק כשמאוחר היה מדי לנצל אותם צבאית אבל הגרמנים היו שבעי רצון מכך שהדיווחים שהם מקבלים על פעולות רוסיות תמיד מתגלים כנכונים גם אם משום מה הם מגיעים קצת מאוחר מידי מכדי שאפשר יהיה לנצל אותם . וכמובן בין הדיווחים האמיתיים שולב פה ושם מידע שקרי אך כמעט בלתי אפשרי היה לזהות אותו בין שפע המידע .
רשת "מאקס" ביססה את מעמדה הגרמנים קיבלו ממנה מידע ונחלו הצלחות שלכאורה ולעיתים באמת התבססו על מידע זה.ביולי 1942 הרשת העבירה מידע רב ערך על מתקפה סובייטית הצפויה באיזור ריז'ב הגרמנים שנערכו מראש הודות למידע של מקס היכו בצבא האדום והרוסים איבדו כ-193 אלף איש בקרב . תבוסה גדולה וכעת נראה מקס כמקור אמין מעבר לכל ספק .החשדות הגרמניים לגביו הושתקו שהרי לא יתכן שהסובייטים יפסידו במכוון בקרב גדול כל כך למען אמינותו של מקור ריגול . אולם נראה שזאת בדיוק מה שהסובייטים עשו.
וכעת החל מקס לדווח שהרוסים נחושים בדעתם שעיר בשם סטלינגרד לא תיכבש ויהי מה.
אותה סטלינגרד התברר לגרמנים , הייתה עיר תעשיה קטנה ונידחת, רוב האנשים בגרמניה ובממשלה הנאצית ( כולל כנראה היטלר עצמו ) לא שמעו עליה עד אז מעולם והיא הייתה חסרת כל חשיבות אסטרטגית עבורם .
התוכנית הצבאית המקורית של הגרמנים הייתה להתקדם במהירות אל הקוקאז ומקורות הנפט שבו שהיו חשובים לעין ערוך מאותה עיר נידחת. אבל "מקס " דיווח שוב ושוב על הוראה חשובה של סטלין : "יש לאחוז בסטלינגרד בכל מחיר .זה הקרב המכריע .אם נאבד גם את סטלינגרד ,המלחמה כולה אבודה.".
הגרמנים לא הבינו בתחילה מדוע אותה סטלינגרד היא כה חשובה ,לאחר בדיקה הם גילו שבעיר זאת היה סטלין עצמו המפקד הצבאי בתקופת המהפכה הבולשביקית כאשר נקראה "צאריצין" וכי יש לה חשיבות אישית עצומה עבורו שהיא כעת כפולה ומכופלת מאחר שכיום העיר נקראת על שמו .
סיבות סמליות שאותן אדולף היטלר יכול היה להבין היטב .
כעת החליט היטלר שמאחר שאותה סטלינגרד היא כה חשובה לסטלין ולסובייטים מסיבות סמליות כפי שהוסבר שוב ושוב בתשדירים של רשת "מקס" כי אז הוא חייב לכבוש אותה ויהי מה ובכך להשפיל את סטלין עד עפר . התשדירים של רשת מקס גרמו לגרמנים להאמיו שכיבוש אותה עיר תפורר סופית את ההתנגדות הרוסית .הקאקאז ושדות הנפט היקרים מפז שבו יכולים לחכות .סטלינגרד קודמת לכל .
וכך הסוכן היהודי קאודר פיתה את הגרמנים לעצור את הוורמאכט ולהעסיק אותו לבסוף לקבור אותו במצור ארוך על סטלינגרד.
הסובייטים מצידם ביצעו בשטח כל הזמן פעולות פיזיות שהראו לגרמנים שבעיניהם הקרב על סטלינגרד הוא אכן מכריע ובכך אישרו את דיווחיו של מקס כשהזרימו עוד ועוד כוחות לסטלינגרד. בסטלינגרד התפתח מאבק אכזרי ביותר מבית לבית שבסופו כותר הצבא הגרמני ונשבה ובכך התחוללה נקודת המפנה הגדולה ביותר בתולדות המלחמה. הצבא של המפקד הגרמני פאולוס שכלל כרבע מליון איש כותר והוכנע ומפקדו נשבה.
במקביל הקימו הסובייטים גם רשת של "מקס דרום" שבראשה עמד אחד דמיאנוב שהיציג את עצמו כפרו גרמני והיה למעשה סוכן סובייטי.גם הוא כמו קלט העביר מידע לגרמנים וכמו אצל קלט זה היה מידע שאותו העבירו הסובייטים ודיווח האחד תמכו באמינות השני.אך אם כי לאחר המלחמה הודו הרוסים בהונאה של דמיאנוב הרי הם תמיד התכחשו לקאודר מסיבותיהם שלהם במקביל גם רשת "מוריץ" העבירה מידע חשוב מהמזרח התיכון על הפעילות הבריטית לכאורה דרך מקורות תורכיים . הבריטים שהיו מודעים היטב לדיווחי הרשת מעולם לא הצליחו לגלות מהו מקור המידע למרות חיפושים אובססיביים .היום אנחנו יודעים שככל הנראה המקורות האמיתיים היו חמש הסוכנים הסובייטיים השתולים בלב שירותי המודיעין באנגליה –קים פילבי ועמיתיו.

. רק בשיא הקרבות בסטלינגרד בדצמבר 1942 הפסיקו הגרמנים פתאום למשך חודש שלם לקבל ידיעות ממוריץ במזרח התיכון והסיבה הייתה שהסובייטים שהיו עסוקים מידי בסטלינגרד ולא יכלו כנראה להתפנות להעברת מידע גם מהמזרח התיכון, אבל לבסוף הביסו את הארמיות הגרמניות ויכלו לחזור להתפנות להעברת המידע לקאודר ולנאצים גם מהמזרח התיכון .
קאודר ניהל לבדו פעילות ענפה ביותר הפעלת שתי רשתות ריגול בשתי חזיתות שונות וכל זאת ממשרד בסופיה כשהוא צריך להביא מידע איכותי ואמין שיעבור את הבדיקות החשדניות מאוד של הגרמנים ולא היה מחוסל . ב-1941 הוא העביר 1000 הודעות ב-1942 3000 הודעות ורובן נבדקו ונמצאו כטובות. על כל פגישה הוא היה חייב להיזהר בכל מילה שהוציא מפיו ולא היה לו עם מי לחלוק את מצבו ולהתייעץ אבל איך שהוא הוא הצליח לעשות זאת .
בנתיים ככל שהתחזקו הניצחונות הסובייטיים כנגד הגרמניים וגרמנייה החלה לסגת שוב גברו החשדות הנאציים כנגד קאודר .
.המפקד הגרמני ואגנר חשד בו תמיד והצר את צעדיו. הוא היה משוכנע שלא יתכן שאדם אחד מפעיל שתי רשתות ריגול בהיקפים כה גדולים וכי הוא חייב להיות סוכן כפול . הוא פנה למפקדו קנאריס והציג לפניו את חשדותיו אך קאנאריס לא התרשם כלל. בכל אופן הוא שלח קצין גרמני שיחקור את הפרשה אותו קצין ניהל מעקבים בלתי פוסקים אחר קאודר וידידיו וחקר אותו ללא סוף . הוא היגיע למסקנה שהרשת היא תרמית רוסית או בריטית והעביר זאת לקאנאריס .
אך משום מה זה לא התרשם . קנאריס קבע שאין להפריע לקאודר , הוא מספק מידע טוב ואין להרוס את הרשת שלו .

אדמירל קנריס.

נשאלת השאלה האם קנאריס אכן הלך שולל אחרי קאודר או שידע כל הזמן שיתכן זאת תרמית רוסית ?

קשה כבר לדעת היום , קנאריס היה איש מודיעין מצטיין ,אך שנאתו לסובייטים הייתה אך שנייה לתיעוב שפיתח כלפי הפיהרר ומשטרו. ייתכן מאוד שקאנריס ידע כל הזמן שקאודר הוא סוכן כפול סובייטי לגבי השאלה  עבור מי קאודר עובד באמת העדיף להעלים עין .

הוא חתר תחת הנאצים  עד שהוצא להורג ב-1944 בחשד ( אולי מוצדק ) שהשתתף בקשר הקצינים לרצוח את היטלר.
בכל אופן אם הוא אכן  הלך שולל הוא לא היה יוצא דופן כל הממונים הנאציים הלכו בסופו של דבר שולל .
הקצין הממונה רדוויץ סיפר כי הוא בדק בקפדנות 51 דיווחים של קאודר ורק ארבעה מהם נמצאו לא מדויקים ולא היה בהם כל ניסיון להונאה. כתוצאה ב-1943 הגרמנים במחווה לקאודר איפשרו לאימו לעבור לבודפסט לגור עימו .

וולטר שלנברג.

גם וולטר שלנברג יריבו של קנאריס שהביא לחיסולו היה משוכנע באמינותו של קאודר ומרוצה מאוד מפעילותו . הוא כתב בזיכרונותיו לאחר המלחמה :

"משרד קטן של שני אנשים עם מערכת יעילה מאורגנת ומסודרת למופת הצליח היהודי הזה להביא לנו מידע חיוני באמצעות קשרים מיוחדים וענפים במפקדה העליונה. בחזית הרוסית העריכו את הדוחות שלו כטובים ביותר והמתינו להם בדריכות .הוא היה מסוגל לדווח לנו על מהלכים אסטרטגיים מחד ופרטים מדויקים על תנועת הכוחות בכל רחבי החזית הרוסית מאידך .היו פעמים שהדיווחים שלו היגיעו שבוע ויותר לפני האירועים וכך נתנו לנו זמן להתארגן . "
שלנברג ממשיך ומציין :"

צריך הייתי להילחם כאריה כדי להגן עליו מפני כולם גם קלטנברונר וגם מולר ראש הגסטאפו נהגו להקניט אותי בכל יום תוך שהם שואלים מה עם היהודי .הם רצו את ראשו לא רק בגלל היותו יהודי אלא גם משום שחזרו וטענו שכל זה לא אמיתי והיהודי הוא מרגל של הרוסים .הגנתי עליו בכל כוחי".

שלנברג בכל אופן היה חשדן גם הוא ונעזר במומחים כדי לבדוק את אמינותו של קאודר. הוא והמומחים והיגיעו למסקנה שכל מה שהיהודי רצה היה רק להרוויח כסף ולהישאר בחיים.

המפקד הנאצי גודריאן אבי תורת לוחמת הבזק של הנאצים בדק את תיק קאודר לפרטיו והודיע לאחר שלמד את כל הפרטים היגיע למסקנה שיהיה זה פשע לסגור את הרשת של קאודר….
הבריטים מצידם היגיעו למסקנה שהרשת של מקס ומוריץ היא כולה הונאה רוסית מאחר שמסרו עליה ועל פעילים בתוכה לרוסים ואלה לא עשו דבר כדי לעצור את אותם פעילי .
קאודר מצידו ידע שחושדים בו כל הזמן הוא יכול היה לברוח על נפשו כשהחזית הגרמנית התמוטטה מה שעוד שאימו נפטרה ושוב לא היה צריך לדאוג לה אבל הוא לא ברח עד סוף המלחמה, הרוסים עדיין היו זקוקים לו. בשנת 1944 פעילותו היגיעה לשיאה והוא העביר לנאצים יותר מ4500 הודעות  הרשת שלו העסיקה אז כמעט 590 מקבלי משכורות חלקם יהודים שהוא למעשה הציל את חייהם.בנתיים קאנאריס נלכד כחלק מהקשר נגד היטלר עינה ונתלה על מיתר של פסנתר. אבל קאודר המשיך  לעבוד ולשלוח מידע לגרמנים.

רק בפברואר 1945 הפסיקו הרשתות של מקס ומוריץ לשדר.

בנתיים המלחמה התקרבה לסיומה וגרמניה נכבשה ושוב לא היה צורך בהונאה של מקס ומוריץ.
לאחר סיום המלחמה קאדר חזר לאוסטריה שם נלכד בידי האמריקנים  שידעו כי בידיהם נמצא המרגל הגדול ביותר של הנאצים כנגד הרוסים ,וחקרו אותו ארוכות.

בנתיים הרוסים איתרו גם הם את קאודר ונמצאו בעקבותיו . .
ואז אירע אירוע מדהים: ב-20 ביוני 1946 הסוכן המיוחד ג'ורג' מילובונוביץ שגר בדירה עם קאודר הנחקר הפעיל את מערכת ההזעקה של הבניין שבו הוחזק קאודר.שני הסוכנים שגרו בדירה למעלה מיהרו באקדחים שלופים במדרגות . הם מצאו שבפתח הדירה בה התגוררו קאודר ומילאבונוביץ עומדים שני אישים האחד לבוש מדים שדל משטרה צבאית אמריקנית והשני בלבוש אזרחי.חשדם של הסוכנים האמריקניים התעורר מיד ותגבורת שהיגיעה מהמפקדה האמריקנית אסרה אנשים אלה ועוד שני אנשים שהמתינו בחוץ עם ג'יפ צבאי אמריקני ,כנראה גנוב ,ומשאית קטנה ובה שטיח . התברר שאנשים האלה היו סוכנים רוסיים התחפשו במדים אמריקניים של הצבא האמריקני וניסו לחטוף את קאודר לגלגל אותו כפות בתוך בשטיח ולהעביר אותו לצד הרוסי של אוסטריה .הארבעה ונאסרו. התברר שהאיש הלבוש במדים של שוטר צבאי אמריקני הוא קצין רוסי מאיור יבגני רוסטאקוב אדם שתפקידו היה בכלל לטפל בעקורים חסרי הבית . האיש שתק וסירב להסביר מדוע לבש מדים של שוטר צבאי אמריקני .גם האחרים שתקו.
האמריקנים השתוללו מזעם והודיעו שכל הקבוצה הזאת ושאר האנשים שעבדו עם רוסטאקוב תגורש מהאזור האמריקני ויאסר עליה להיכנס אליו יותר . גנרל קייס צעק בזעם באוזני הרוסים :"לא ייתכן שאנשי צבא רוסיים שתפקידם לטפל באזרחים חסרי בית יתחזו וילבשו מדים של אמריקנים וינסו לחטוף אנשים ". המרשל הרוסי שהגיב על כך טען שאין לו מושג על מה מדובר וכי הוא יחקור את העניין .
אחרי כמה ימים הם הועברו אל ידי הסובייטים. המשלחת הרוסית "הפושעת " נלקחה חזרה לבית המלון שלה אספה את כל חפציה והובלה בשיירה בליווי משטרה צבאית אמריקנית עד לגבול הרוסי שם נימסרו לידי המשטרה הצבאית הרוסית .שוטרים צבאים רוסיים הורידו את הארבעה מהרכב בדקירות כידונים מאחוריהם אל משאית גדולה שחיכתה להם .והארבעה נעלמו .
אחרי יומיים חזר המרשל הרוסי עם התשובות .הוא טען שאותם אנשים בראשותו של רוסטקוב פעלו "על דעת עצמם " והם יועמדו לדין על מעשיהם . הרוסים התנצלו על התקרית והבטיחו שמעשים כאלה לא יישנו .
ניסיון החטיפה יוצא הדופן העלה מאוד את ערכו של קאודר בעיני האמריקנים שהרי אם הרוסים היו מוכנים לבצע פעולה כזאת על מנת להשיגו ברור שהחזיק במידע רב ערך מאוד .
יתכן שהחטיפה הייתה אמיתית ובוצעה על מנת להגן על המפעילים הסובייטיים של קאודר ודרכם על סוכנים כמו קים פילבי באנגליה ולמנוע את חשיפת העובדה שהרשת של מקס ומוריץ הייתה כל הזמן מבצע הונאה סובייטי אבל ייתכן גם שהייתה מבויימת ונועדה רק לחזק את האמון של החוקרים
האמריקניים במה שקאודר ימסור להם. עד כמה שידוע הרוסים לא ניסו לחטוף יותר את קאודר.
קאודר בחקירתו מסר פרטים שונים על חייו ועל פעילותו אבל האמריקנים התקשו להחליט האם אכן מדובר בסוכן כפול שעבד כל הזמן בשירות הסובייטים או שהיה סוכן משולש שמכר ידיעות לכל מי ששילם גם הסובייטים וגם הנאצים.הם ציינו שבכל מקרה המדובר באדם אינטליגנטי ביותר בעל יכולת להתאים את עצמו במהירות לסיטואציות משתנות שמבין היטב את עולם הריגול ושחוחה בו כדג במים . בחקירה שלו חזר קאודר כל הזמן על המנטרה הקבועה "אני בסך הכל רציתי להישאר בחיים .הם נתנו לי את המידע תמורת כסף"
לבסוף שוחרר.

קולונל גהלן ראש שירותי הביון של גרמניה המערבית.

האמריקנים בכל אופן רצו רשת כמו מקס שתפעל כנגד הסובייטים והטילו על הנאצי לשעבר קולונל גהלן להקים אותה. גהלן אגב היכיר היטב את רשת מקס והיה משוכנע כנראה עד מותו שזה היה סיפור הצלחה גרמני. הוא הבטיח לאלן דאלאס האמריקני להקים רשת מקבילה לזאת של "מאקס" . לרוב הוא נכשל בפעולותיו ולא הביא שום מידע חשוב למרות שקיבל סכומי כסף עצומים למימונם.

 

ריכרד קאודר צץ שוב בצ'כיה בדצמבר 1947 הוא תיאם ביחד עם קצין צעיר בשם רוברט מקסוול מפגשים בין אהוד אבריאל מארץ ישראל ובין בכירי הקומוניסטים הצ'כים בשירותי הביון של צ'כוסלובקיה שאותם היכיר היטב . הודות לקאודר נרקמה עיסקה הנשק הצ'כית שאיפשרה לישוב בארץ ישראל לנצח במלחמה ולמעשה היצילה אותו וזאת כנגד עמדת ברית המועצות .הודות לה היה לכל לוחם יהודי רובה אישי .קאודר תרם תרומה עצומה למדינת ישראל הצעירה.
הוא חזר והופיע שוב  ב-1952 ושוב ב-1964 בכל פעם הוא ניסה לשכנע את האמריקנים ביכולתו להקים רשת ריגול בתוככי ברית המועצות. בכל פעם האמריקנים סירבו ומן הסתם בצדק .קאודר ככל הנראה נשאר סוכן סובייטי והיה פועל שוב כסוכן כפול . לאחר מכן נעלמו עקבותיו.
אמנם הרוסים עד היום מסרבים להודות בכל קשר שלהם איתו אולם רמזים שונים מראים שאכן הוא היה סוכן שלהם .

ראיון עם המחבר :

אברהם זיו-טל 

אברהם זיו טל מחבר הספר אינו היסטוריון מקצועי. הוא נולד וגדל בשכונת מאה שערים, מצאצאי עליית תלמידי הגר"א, בן למשפחה מאושיות הקהילה החרדית. מילדותו ספג את ערכי המהות הליטאית – ללמוד, להעמיק, לתהות, לשאול ולחפש. בגיל 18 נטש והחליט להתגייס לצה"ל.  שם שירת כקצין חי"ר, שפעל בצמתים חיוניים, שם למד שאנשים – הם שעושים את ההיסטוריה. הוא היה בעברו ראש לישכה של האלוף יקותיאל אדם ז"ל שנפל בלבנון . לאחר מכן נודע דווקא כאיש מכירות המתמחה במערכות למידה מרחוק והיה בין השאר איש מכירות מרכזי של חברת הלוויין "גילת " זהו ספרו הראשון.

א.א. : איך היגעת לעסוק בנושא כזה ובאדם כזה שהוא רחוק כל כך מתחומי העיסוק הרגילים שלך במכירות ?


זיו טל: מתוך עניין אינטלקטואלי טהור. אני מוצא את עצמי בשנים האחרונות קורא שוב ושוב על השואה כדי להבין איך זה קרה והתפתחה בי תחושה שאנו עושים עוול בצורה שבה מתארים את היהודים כצאן לטבח והתמקדו רק בכמה אירועי גבורה ושכחו את כל השאר .ונורא הפריע לי שלוקחים ילדים לפולין לטיול במחנות וחושבים שזה מספיק כדי להציג את השואה. חשבתי שאולי תפקידנו לתאר את סיפור השואה אחרת כדי שהנוער ידע שזה לא היה כל כך פשוט ש"הם כולם "הלכו כצאן לטבח". טוב מותר להיות נאיבי .
ואז עליתי על סיפור שנראה לי מעניין כשלמדתי על נושא ההתנהגות של בנות הברית לנושא היהודים בזמן השואה. התמקדתי אז ביוגוסלוויה וגיליתי שאצל האוסטשים הפשיסטים היוגוסלביים היו יהודים שהיו גרועים מאנטישמים ואפילו הייתה שם יכולת לתת תואר "ארים של כבוד" ליהודים ששיתפו עימם פעולה , וזה נראה לי משונה ,אבל זאת רק הייתה ההתחלה במסע המחקר הארוך שלי .
וככל שהעמקתי וגיליתי עד כמה אני לא יודע. ואז עליתי על הסיפור של היהודי שהפעיל רשת ריגול עבור הנאצים בבלקן ,בבולגריה .
נדהמתי ,החלטתי שאני חייב לדעת הכל על היהודי הזה ולהבין מדוע עשה את מה שעשה .ולאט לאט בהדרגה הבנתי שהוא לא שיתף פעולה עם הנאצים,ההפך הוא תרם תרומה מכרעת לחיסולם .
דיברתי עם היסטוריונים בארץ ,אנשים כמו פרופסור שלמה אהרונסון, אהרונסון קרא לו משתף פעולה עם הנאצים. ו"בובה נאצית". אבל אני יודע שאהרונסון טועה קאודר לא היה בוגד,נהפוך הוא , האיש היה גיבור .
והחלטתי לעשות הכל כדי להוכיח זאת וכדי לחשוף אחת ולתמיד מי ומה הוא היה .
התחלתי לחקור את העניין לעומק .גיליתי שרק לאחרונה התחילו להיפתח תיקי השירותים החשאיים בבריטניה ובתוכם מצאתי טונות של חומר על קאודר .וזה איפשר להתחיל מחקר כמו שצריך . והתחלתי לקרוא תיקים וראיתי שיש כאן סיפור אמיתי ומורכב .
התחלתי לקנות את התיקים מצולמים. קניתי עשרות תיקי חקירות של קאודר ואנשים אחרים שקשורים אליו שנחקרו לעומק בידי הבריטים וחזרתי עם התיקים לארץ והבנתי מה היה שם וחזרתי לחפש ומצאתי גם אצל האמריקנים חומר . כך למשל יש באוניברסיטת קנזס מחלקה שמתמחה בהיסטוריה צבאית והתברר לי שיצא שם מחקר מעניין שעוסק בריגול הנגדי של סטלין . ומצאתי גם ספר שיצא לאור ממש בשנה שעברה ושם תוארו שתי רשתות ריגול אחת של קאודר ושנייה של דמיאנוב הרוסי.והבנתי ששתי הרשתות קשורות זו לזו וגם האמריקנים חשדו בזה .יצרתי קשר עם המחבר והתברר שהוא בכיר בסי אי אי .וקשה להגיע אליו. אבל שלחתי לו שאלות והוא עזר לי המון בידע וגם בהצעות איפה כדאי לחפש .ושקעתי בזה וזה ריתק אותי ועסק בזה משך יותר משנה בשתי באינטרנט ולא תמיד ידעתי אם זה אמין או לא. ולבסוף יצא הספר שלמיטב ידיעתי הוא הראשון שעוסק בפירוט בפרשה אפלה זאת של קאודר המרגל היהודי של הנאצים. .
א.א. מצאת קרובי משפחה שלו ?
זיו טל: לא. אם כי יש הרבה יהודים בצ'כיה בשם זה.
א.א: הוא הציל יהודים ?
זיו –טל : בחקירות שלו הוא  מזכיר 74 שמות שעבדו ברשת מתוכם 12 לפחות היו יהודים .שהוא אומר במפורש שהוא הציל אותם . היה ד"ר הנס דויטש למשל שהיה עורך דין היה חבר שלו מוינה שהוא הציל אותו והפך אותו למנהל משרד בסופיה .גרושתו של דויטש גם היא יהודיה הוא העביר אותה מוינה לבודפסט והפך אותה למזכירה גם יהודית. כך גם יהודים אחרים שהציל אותם בטענה שהוא זקוק להם ברשת והעסיק אותם במשרד . והוא אומר שאם להוא לא היה לוקח אותם הגסטאפו היה לוקח אותם . החוקרים לופטוס ואהרונס מדברים על עשרות יהודים שהיו ברשת אני בכל אופן יודע בוודאות רק על 12 יהודים שהוא מזכיר את שמותיהם בחקירה שלו בידי האמריקנים . .

האקדמיה ספקנית

פרופסור שלמה אהרונסון.

פרופסור שלמה אהרונסון שגם הוא חקר את הקריירה של קאודר אינו קונה את התיאוריה של זיו-טל.

אהרונסון : כתבתי ספר בשם " היטלר בעלות הברית והיהודים" באנגלית שתורגם ויצא לאור בקרוב בעברית ושם יש טיפול שלי בפרשת קאודר שמתבסס על מה שמצאתי בארכיונים כמו הארכיון הלאומי האמריקני ששם יש גם מסמכים של הבריטים על הפרשה . יש שם עדות של וולטר שלנברג שהיה למעשה הבוס שלו ושנחקר אחרי המלחמה בידי האמריקנים ודיבר על קאודר, וכן יש שם גם מברקים של קאודר שהוא כתב בתור סוכן והבריטים פיענחו ועברתי עליהם.
והרושם שלי מקאודר הוא שזה היה יהודי שהשתוקק מאוד להיות ארי ולהפוך לאחד מהנאצים ופעל ברוח זאת,כלומר בוגד ומשתף פעולה עם הנאצים. והוא באמת והביא להם לתועלת רבה עד שנודע להיטלר שהוא מעסיק יהודי וכמובן זה הרגיז אותו מאוד ושלנברג נאלץ למסור אותו למודיעין ההונגרי אבל המשיך להשתמש בו תחת "כיסוי " כסוכן חשאי בהחלט היה לו משקל אבל יהדותו הייתה לרועץ.
. אבל אני רוצה לאמר לך המברקים של קאודר לנאצים שקראתי הם פשוט קישקושים שאין הדעת סובלת אותם ומתקבל הרושם שגם הבריטים לא לקחו אותם ברצינות בכלל .
א.א. :אז למה הנאצים כל כך החשיבו אותו ?
אהרונסון : לדעתי הנאצים לקחו אותו ברצינות כי הוא אמר להם בדיוק את מה שהם רצו לשמוע .לגבי הקונספציה שלהם .. נראה לי שהדרג המדיני שלהם כבר מראש החליט מה שהוא רוצה לשמוע והמודיעין שלהם רק נועד לחזק את הקונספציות שלהם וקאודר ככל הנראה הבין טוב מאוד מה בדיוק הם רוצים לשמוע וכיוון בדיוק לנקודות המתאימות ביותר בכל שלב של המלחמה. .
מצד שני אני בספק אם הוא היה סוכן סובייטי כפי שחושב זיו טל , אם הוא היה סוכן כל כך חשוב וכל כך מוצלח שלהם שממש ניצח עבורם את המלחמה כפי שהוא חושב כי אז הסובייטים היו מכירים בו . יש להם הרגל לכבד אנשים שהביאו להם תועלת כזאת ולא להשאיר אותו לחקירה אמריקנית . הרוסים יודעים להעריך סוכנים ואם היה כל כך מוצלח היו נותנים לו דרגת קולונל ולא משאירים אותו תלוי באוויר לאחר המלחמה.כפי שקרה.
אלה טענותי ואינני רואה סיבה לשנותם. אגב הסיפור על קאודר ידוע כמובן מזה שנים רבות החידוש אצל זיו טל שהוא טוען שהאיש הצליח להטעות את הגרמנים בצורה שהייתה פאטאלית מבחינתם. .אבל. אם כך היה לא נפתרה השאלה: למה הרוסים לא נתנו לו את הכבוד שהיגיע לו באיש שניצח עבורם את המלחמה?

 

האיש שהציל את מדינת ישראל הצעירה ?

 

 

 

 

 

 

עם כל זה לא מסתיימות השאלות לגבי הקריירה המעורפלת של קאודר ,נהפוך הוא.
חוקרי תולדות הביון המערבי ג'ון לופטוס ( לשעבר חוקר במשרד המשפטים האמריקני של פושעי מלחמה נאציים) ומרק אהרונס כתבו גם הם על הרשת של  קאודר בספרם

Unholy Trinity: How the Vatican's Nazi Networks Betrayed Western Intelligence to the Soviets ( 1992

ובספרם השני :

THE SECRET WAR AGINST THE JEWS  והם מוסיפים פרטים על קאודר שאינם נמצאים בספרו של זיו טל.
לטענתם הנאצים ראו ברשת של קאודר רשת של "יהודים פשיסטיים" שמוכנים לרגל כנגד ברית
מועצות וראו בהם כלי עזר חשוב במאבק כנגד הריגול הקומוניסטי ,משום כך הנאצים היו מוכנים להתעלם מפקודה של היטלר עצמו שלא לתת ליהודים להיות מעורבים בריגול הנאצי. למעשה המדובר היה על פי לופטוס ואהרונס בעשרות יהודים "קומוניסטיים " שסיכנו את חייהם כנגד הנאצים ועל ידי המידע המזוייף שסיפקו להם נתנו לנאצים לחוש תחושת ביטחון שגויה לגבי הצלחותיהם ולגבי "חולשתם" של הסובייטים ..אותה רשת סוכנים בראשותו של קאודר היכניסה את הנאצים על ידי המידע השגוי ששלחה להם לכמה מלכודות שהביאו לבסוף לתבוסתם הסופית .המלכודת הראשונה הייתה בסטלינגרד . המלכודת השנייה הייתה לשכנע את הנאצים לתקוף בקורסק ששם יחידות הטנקים של היטלר הושמדו בקרב אדיר מימדים בידי כוחות סובייטיים שחיכו להם במארב . .
והמלכודת השלישית הייתה לשכנע את הנאצים ב-1944 שהצבא האדום נמצא על סף ההתמוטטות בזמן שלאמיתו של דבר הסובייטים התכוננו למתקפה המאסיבית ביותר של המלחמה.
לדברי לופטוס ואהרונס הרשת של קאודר גרמה לגרמנים יותר נזק מאשר כל שירותי הביון המערביים גם יחד. 70 אחוז מהדיוויזיות הגרמניות הושמדו במלחמה ברוסיה ולרשת של קאודר היה תפקיד מכריע בהצלחה הזאת . קאודר סייע לרוסים בצורה מכרעת להוליך שולל את הגרמנים ועיקר תרומתו באה לידי ביטוי בשלושת הקרבות הגדולים שבהם הובסו הגרמנים ובראשם סטלינגרד שלקאודר היה תפקיד מרכזי ב"הפניית " הנאצים דווקא לעיר לא חשובה זאת .

לטענת לופטוס ואהרונס המסתמכת לדבריהם על מקורות בכירים בשירותי הריגול של ישראל שאת זהותם הם אינם חושפים ,בסיום המלחמה הפך קאודר לסוכן ציוני .הוא סירב להצעה קומוניסטית בסיום המלחמה לקבל זהות חדשה זהות של לוחם ביוגוסלביה בשירות האמריקנים .לטענתם קאודר טען שההונאה הזאת תיחשף מיד כידי האמריקנים . לדברי לופטוס ואהרונס קאודר הוכה קשות בידי האמריקנים בעת שחקרו אותו מאחר שסירב בתוקף לענות על שאלות שונות שנשאל בידי החוקרים וזה הפך אותו למריר מאוד כנגדם .והוא החליט לעבוד מעתה רק עבור הציונים בארץ ישראל. לטענת המקורות הנ"ל קאודר חשף לבן גוריון את הסיפור על רשת מקס שנוהלה למעשה בשרות הסובייטים ובן גוריון השתמש בפרטים אלו כאמצעי לחץ על הסובייטים שלא היו מעוניינים שמידע זה ייחשף לאמריקנים. בן גוריון דרש בתמורה לשתיקתו הכרה סובייטית במדינת ישראל …ולטענת מקורות אלו הסחיטה של בן גוריון אכן הצליחה להשפיע על המדיניות הסובייטית למשך זמן קצר לפחות והייתה אחת הסיבות לתמיכה המפתיעה של הסובייטים בהקמת מדינת ישראל.
על פי לופטוס ואהרונס קאודר סייע לקבוצת סוכני ביון ארץ ישראליים ולמליונר התקשורת לעתיד מקסוול ליצור קשרים על ממשלת צ'כיה קשרים שבוצעו דרך מקורות מקומיים מרשת "מקס " ( שככל הנראה המשיכה לפעול גם אחרי המלחמה )אותם מקורות סייעו לאהוד אבריאל להיכנס לצ'כיה בדרכון שוויצרי והם אלה שסייעו למשלחת הרכש בביצוע העסקה . .גם היסטוריונים בריטיים אגב מאשרים שעיסקת הנשק הצ'כית בוצעה בעזרת רשת "מקס". לופטוס ואהרונס טוענים שישראל החליטה להסתיר את חלקם של מקסוול וקאודר בביצוע העיסקה "מסיבות ברורות" בגירסאות הרשמיות של הפרשה. .
קאודר לפי מקורות אלו היה אחר כך במשך כמה שנים תחת איום הוצאה להורג בידי האמריקנים כראש רשת ריגול סובייטית אבל לבסוף שוחרר בפתאומיות כתוצאה מעזרה סודית בידי קים פילבי וסוכנים כפולים אחרים בריגול הבריטי .

לדעת לופטוס ואהרונס אפשר להסביר את השתיקה הסובייטית לגבי רשת "מקס" ותפקידה בשירותם מאחר שלטענתם אלן דאלאס ראש שירותי הביון האמריקניים היכניס את הרשת לעבוד בשירות האמריקנים ובכך הכניס סוכנים כפולים גם לשירותו והיא גרמה נזק רב גם למערב במזמן המלחמה הקרה. ואת זה הסובייטים מעדיפים שלא לחשוף.
א.א: אברהם זיו טל אתה מכיר את המידע בספרם של לופטוס ואהרונס על קאודר ,מדוע הרבה מזה אינו מופיע כלל בספרך על חייו ?
זיו טל : משום שאין לי מושג כלל אם זה נכון או לא. אינני יודע אם קאודר אכן הפך לסוכן ציוני כפי שהם טוענים ואם כל הסיפור עם בן גוריון והמידע שלו על רשת מקס כאמצעי לחץ על הסובייטים הוא נכון. נכון הוא שגם לא ניסיתי לחקור ביסודיות את הנושא הזה. אני יכול להגיד לך שניהלתי הרבה שיחות טרנסאטלנטיות ארוכות עם ג'ון לופטוס בניסיון להבין מאיפה הוא קיבל את המידע הזה.לופטוס אמר לי שהיו להם שלושה מקורות שונים למידע על קאודר :מקור ישראלי ( כנראה משירותי הביון של ישראל ) .מקור אמריקני ומקור בריטי.אבל לופטוס ואהרונס לא היו מוכנים לחשוף את שמות המקורות שלהם בלי הסכמתם .לופטוס בכל אופן קבע שהוא משוכנע שהדיווחים האלה אמינים והרשה לי לצטט אותו ואת אהרונס בעניין הזה. אחר כך כשראיינתי את ההיסטוריון אורי מילשטיין שגם הוא חקר את הנושא של עיסקת הנשק הצ'יכית וגם ראיין את אהוד אבריאל בנושא התברר שאין בידיו את הפרטים האלו על תפקידו של קאודר .אבל ייתכן גם שאבריאל לא ידע שקאודר עמד מאחורי עסקת הנשק ,או שידע והעדיף שלא לספר למילשטיין. בכל אופן לופטוס הפנה את תשומת ליבי לדברי ההספד של ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר בעת הלוויתו של רוברט מאקסוול בירושלים .שמיר ציין כי לעולם לא ידעו עד כמה עזר מאסקוול לישראל בשעתה הקשה ביותר .הוא ככל הנראה כיוון לאותה עסקת הנשק עם צ'כיה ומה שנכון למאקסוול נכון לא פחות לגבי קאודר.
א.א: מה דעתך על לופטוס ואהרון וספרם? הם מקור אמין ?
זיו-טל: כן לדעתי הם מקור אמין ביותר

המשת"פים :יהודים בשירותו של היטלר.

מזימה

ריכרד קאודר לא היה המרגל היהודי היחיד שעבד בשירות הנאצים. ידועים עוד כמה מקרים כאלה עם כי בהצלחה "פחותה " .
מיכאל בר זוהר מספר בסיפרו "מזימה :סיפור המרגל היהודי של היטלר " את סיפורו של פאול ארנסאט פקנהיים פטריוט יהודי גרמני שהוצא בידי קנאריס ממחנה דכאו ותוך שאימו מוחזקת כבת ערובה להתנהגותו הטובה ( כמו במקרה של קאודר ) ואומן לשרת כמרגל בארץ ישראל על מנת לעקוב אחרי פעילות הבריטים שם ולדווח לקנאריס למען המלחמה של רומל .הוא הוצנח בארץ ישראל אך נלכד מיד בידי הבריטים ככל הנראה משום שיריביו של קאנאריס לא היו מוכנים שיהודי שיסייע לנאצים ( קאודר אחד הספיק להם ככל הנראה ) העבירו את המידע על הצניחה לבריטים ובכך סיכלו את תוכניתו של קאנריס .אותו פאקנהיים שרד במשך כמה שנים במחנות מעצר של הבריטים ולאחר שהשתחרר פרסם מותחני ריגול בגרמניה .

 Image result for ‫שינצויט ברטוב‬‎
מקרה שני שעליו כתב הסופר אהרון אמיר בספר "הנבלים " ( תחת השם הבדוי "מיכאלה נדיבי ") היה פרשת ראובן שינצווייט סוחר קרקעות שנתגלה שהוא רצח את המהנדס יעקב צוואנגר ב-1937 הוא נאסר ל-15 שנים ואחר כן שוחרר בזמן משפט אייכמן נתגלו מסמכים שהראו ששינצוויט הנ"ל נפגש ביוזמתו עם אייכמן בשנות השלושים היציג את עצמו כנציג "ההגנה " והיציע לו לרגל עבור הנאצים בארץ ישראל
הוא היציע לנאצים שהם ישכנעו יהודים לעלות לארץ ישראל ובתמורה "ההגנה " תעביר להם מידע .בדיווח של איכמן לממונים עליו נמסר שהמדובר בקצין בכיר של ההגנה שכדאי לבחון אותו .הוא קיבל אישור לבוא לבדוק את העניין מקרוב . אייכמן היגיע לחיפה ושהה שם 6 שעות.. אותו שינצוויט נפגש גם עם אייכמן בקהיר.אך יש גירסה חלופית שלפיה שינצוייט היה סוכן בריטי דווקא. אמיר מספר שבבדיקה בארכיון ההגנה מצא שלא שמרו כל מסמכים על הפרשה אולי משום שמישהו רצה להסתיר משהו בנושא. .
ולמי ששכח :גם ראשי ארגון  הלח"י יאיר שטרן ויצחק שמיר,לעתיד ראש ממשלת ישראל היו מוכנים עוד בראשית שנות ה -40 לשתף פעולה עם הנאצים כנגד הבריטים וניסו לארגן עימם פגישות בנושא . …..
א.א. היו עוד יהודים שפעלו בשירות הנאצים ?
זיו טל: היו יהודים נוספים שהאבוהר שירות הריגול הגרמני היפעיל בידיעה שהם יהודים .
גיליתי למשל שבאוקטובר 1942 הם לקחו 14 יהודים בברלין והפכו אותם לסוכנים והעבירו אותם לבאזל וכל ה14 האלה ניצלו בלי שיבצעו פעולת ריגול אמיתית .
כמה מהם אגב היו חברים של הגברת קאנאריס ואולי זאת הסיבה להצלתם ..
בכל מקרה אנשי האבוהר היו צריכים להגן עליהם כל הזמן מפני חבריהם הנאצים שרצו לחסלם .

כך שריכארד קאודר הסוכן היהודי של הנאצים לא היה היחיד .

א.א מה אתה מתכוון לכתוב בעתיד ?
זיו-טל : על נושא שהוא קצת קשור . הספר הבא שלי יעסוק במחקר באירגון ההברחה של הכנסייה הקתולית שאחד הבכירים בו היה האיש שלעתיד הפך להיות האפיפיור פאולוס השישי ושמיד לאחר מלחמת העולם היה אחראי להברחת פושעי מלחמה נאצים ואוסטשים מרובים ובהם אדולף אייכמן לארגנטינה.

א.א. :מה אתה חושב עלה בגורלו של קאודר ?
זיו טל : כפי שמצוין בספר עקבותיו נעלמו אחרי 1964, אני חושב שהוא נשאר במערב אירופה והפך לסוכן קומוניסטי .אבל הרוסים מתעלמים לחלוטין מקיומו ומסרבים בכל תוקף למסור עליו מידע כששואלים אותם עליו וגם מסרבים להודות בכל קשר שלהם עימו ,ואין לי מושג מדוע. נראה שמבחינתם הנושא של ריכרד קאודר עדיין נשאר בגדר חומר נפץ. יש רק אזכור לראיון אחד שבו רומז קצין נ.ק.ו.ד סובייטי שקאודר אכן היה כל הזמן סוכן רוסי .
אגב כל פרשת ההפעלה שלו מזכירה מאוד את פרשת הפעלת ישראל בר שהיה מרקע דומה מאוד לזה של קאודר והיגיע לישראל והפך למקורב לבן גוריון עד שנתפס כסוכן סובייטי .
א.א. ולאחר כל המחקר הזה מה אתה חושב על רוברט קאודר ?
זיו טל : האיש היה גיבור ,גיבור שביצע גם מעשי בגידה אבל לא הייתה לו ברירה .הוא היציל בכוחות עצמו 12 יהודים ושינה את פני המלחמה עם ההונאה המתוחכמת שלו . הייתי רוצה שמדינת ישראל תיתן לריכרד קאודר לקאודר את הכבוד  ותכנה רחוב על שמו בישראל . מגיע לו ..

 

ריכרד קאודר 
קישורים רלבנטיים :
אתר הספר

מקורות על קאודר ברשת

ריכרד קאודר בויקיפדיה 

הפרטים על קאודר בארכיון האמריקני 

הונאה במזרח :מאמר של זיו טל בכתב העת "מערכות "  על ההונאה הסובייטית 

מאמר על רשת מקס 

מאמר על קאודר 

דיון על קאודר בפורום 

המלחמה הסודית נגד היהודים :הספר של לופטוס ואהרונס

אבווהר שירות המודיעין הנאצי 

וילהלם קנריס

גנראל ריכרד גהלן

גאלן והסי אי אי 

האירגון של גהלן 

פרופסור שלמה אהרונסון

אהרון אמיר ו"הנבלים "
הנבלים מאת "מיכאלה נדיבי"

הרצח בחולות תל נוף :פרשת המרגל שינצוויט

הקרב האחרון על סטלינגראד

140 שנה של מקס ומוריץ

הצטדקותו של הייינריך הימלר :עוד פרשה מדהימה  מהימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה