ארכיון תג: ולדימיר פוטין

רועי רוזן- רטרוספקטיבה של קריירה

roui rozen picture

במוזיאון תל אביב נפתחה ביום חמישי  בשבוע שעבר תערוכה רטרוספקטיבית מיצירותיו של האמן רועי רוזן, אחד האמנים האניגמאטיים ביותר כיום של האמנות הישראלית.אמן שידוע ביצירת דמויות בדויות או חצי בדויות שעולם שלם עומד מאחוריהן,  עולם שנראה מציאותי מאוד אבל גם הוא פרי יצירתו של רוזן.

העולם  הבדוי ,או אולי מוטב לאמר העולמות ה בדויים של רוזן נתמך/ים  במגוון "עדויות", "מאמרים", ו״סרטים״, כולם כמובן בדויים או "מוקומנטריים"שמוסיפים לאמינותם.

בתערוכה ניתן למצוא את הדמות הידועה של רוזן, "ז'וסטין פרנק", כביכול ציירת יהודית-צרפתית פרנקיסטית מיסטית, את האמן הרוסי העולה ״מקסים קומר מישקין״ שיצר כביכול תערוכה שלמה על מותו הזוועתי של ולדימיר פוטין. על חייה שלפני ואחרי המוות של אווה בראון זוגתו של הפיהרר, יצירה שבעת הצגתה המקורית לפני עשרות שנים עוררה סערה תקשורתית ופוליטית.
הסיור בעולמות המציאויות והאמנים השונים של רועי רוזן מרשים , מרחיב את הדמיון ואת התודעה, אבל דורש תשומת לב רבה לכל פרט, וגם לפעמים קיבה חזקה…
גילוי נאות: רוזן שימש כמקור השראה בעבר עבורי  בסיפור.הוא  אחד האמנים   הישראליים המוערכים ביותר עלי אישית בגלל הקרבה שיש בינינו בתחומי עניין שונים.

בזמנו פירסמתי סיפור פרודיה בשם "מותה המסתורי של ז'וסטין פרנק " על אחת הדמויות שיצר .האמנית הצרפתית  הסוריאליסטים שיש לה קשורים לכת הפרנקיסטים ולכישוף שחור בשם  "ז'וסטין פרנק , ואף הכנסתי אותה כדמות לספר שכתבתי עם אורי פינק ,ה"גולם שיפורו של קומיקס ישראלי".( מודן 2003). פרנק הופיעה שם כאמנית  בשם ז'ולייט חנוך " שיצרה סיפורים מוזרים במיוחד על דמות הגולם.  בספר מובא קטע מסיפור קומיקס שאותו יצרה חנוך.

רוזן מצידו אולי כיצר דמות של גיבורת על ישראלית בשם "ציונה" שעליה חיבר רומן ( ולא קומיקס).

היוצר

רואי רוזן מרבה להשתמש ביצירותיו במודלים ידועים של אמנות פופולארית וקומיקס כבסיס ליצירותיו האוונגרדיות שלו,ביחד עם למדנות עמוקה על תולדות אמנות המאה העשרים והצדדים הפחות מוכרים  והיותר איזוטריים שלה .

רוזן  הוא נכד של בעלת קיוסק פולניה ברחוב דיזינגוף שם היו נמכרים גם קומיקסים כמו "בוקי" סדרת קומיקס מתורגם מאנגלית  וחוברות  "טרזן" על איש ג'ונגל. ואלו השפיעו עליו עמוקות. בתור ילד היה  מצייר קומיקסים על גיבורי על ועל רשעי על.הוא לא באמת הפסיק מאז. הוא חזר לנושא גיבורי העל כאשר יצר את הדמות של גיבורת העל הישראלית ציונה ,ודווקא ברומן פרוזה וכעת חזר ל"רשעי העל"  כפי שאפשר לראות גם בתערוכה האחרונה שלו על גורלו של "רשע העל "  ולאדימיר פוטין.

roi rozen hitler

ציור של היטלר כילד מהתערוכה "חיה ומות כאווה בראון "

יצירותיו באופן קבוע מעוררות שערוריה או מנסות לפחות.   התערוכה שלו " חיה ומות כאווה בראון :פילגשו של היטלר, בבונקר בברלין ומעבר : הצעה מאוירת לפרוייקט מציאות מדומה " ( 1997)  שמוצגת שוב ברטרוספקטיבה ,היא סדרת ציורים על חיי האהבה של היטלר ואהובתו אוה בראון בעולם הזה וגם בעולם הבא  המתוארים מנקודת המבט שלהם  _( או ביתר דיוק מנקודת המבט של אוה בראון )  ובהם הם מוצגים כאוהבים רומנטיים  עוררה דיונים בכנסת  עיצבנה  גם את יוסף  לפיד וגם את  מפלגת המפד"ל ועוררה ואיומים להפסיק את התקציבים של מוזיאון ישראל בכתבה בסי אן אן רוזן  כונה מכחיש שואה ואנטישמי  כל מה שאמן מודרני מייחל לו.

roi rozen braun 2

היום  רוזן מלמד במדרשה לאמנות בבית ברל ובבצלאל ועד כה הוציא גם כמה ספרים של ספרות יפה רוזן הוא אחד האמנים הויזואליים המועטים יחסית ששולחים את ידם גם בכתיבה והוא אחד הבודדים עוד יותר שעושים זאת בהצלחה.

ז'וסטין פרנק

roi rozen jostin

יצירתו הידועה ביותר עד כה של רוזן ובשלב זה  לדעתי הישגו הגדול ביותר   הייתה ( בניגוד לאווה בראון האמיתית לצערנו )  דווקא  דמות בדויה שיצר , האמנית הבלגית היהודית המדומיינת ז'וסטין פרנק יוצרת לא חשובה ובלתי ידועה  שפניה מבוססות על אלו של רוזן ושל אישתו . רוזן ביצע עבור יצירתו זאת  מחקר עמוק ומדוקדק ביותר בסצינת האמנות הסוריאליסטית –הקבלית של אירופה בשנות השלושים.מחקר שרק יודעי "ח"ן בתחומי האמנות והמיסטיקה היהודית והנוצרית  יוכלו להעריכו כערכו.

rpi rozen fantomas 1

"פרנקומאס" ציור של ז'וסטין פרנק המבוסס על הדמות של פושע העל מהספרות הפופולארית הצרפתית "פנטומאס".

ז'וסטין פרנק היא דמות  אמנותית מיסטית מעוררות חלחלה מאירופה ,שככל הנראה יש לה קשרים מסתוריים עם חוגי הכת הפרנקיסטית של משיח השקר היהודי  יעקב פרנק מהמאה ה-18 שנהג  לקיים אורגיות מיניות עם כל מי שאפשר.מצד שני יש לה קשרים עם חוגי האמנות הסוריאליסטית של האמנות האירופית בשנות העשרים והשלושים הידועים בחיבתם העמוקה לספרות פופולארית מצד אחד ולמיסטיקה ולכישוף מצד שני.

roi rozen book zeaa

ז'וסטין פרנק לכאורה כתבה רומן פורנוגרפי מזעזע במיוחד בשם "זיעה מתוקה "( הוצאת בבל ,2001)  ( שאותו רוזן  אף כתב והוציא לאור עם "הקדמה אקדמאית "  מעניינת במיוחד של "חוקרת "שגם היא כמובן דמות בדויה). האמנית הנ"ל בביוגרפיה הבדויה שיצר לה רוזן היגיעה לארץ ישראל ומצאה שם את מותה בנסיבות מיסתוריות ביותר לאחר שעוררה מהומה בתערוכה של האמן מרסל יאנקו.

רועי  רוזן וזוסטין פרנק

לספר "זיעה מתוקה"  התלוותה תערוכה של יצירותיה  של ז'וסטין פראנק במוזיאון הרצליה, ובה קטלוג מלומד שמי שמדפדף בו לא בהכרח מבין כי מדובר באמנית דמיונית, פרי יצירתו של רוזן. פרקים מהספר פורסמו במקור בכתב העת "תיאוריה וביקורת", כתב העת הראשי של הפוסט מודרניזם בישראל. מי שמעיין בהקדמה לגיליון רואה שעבור העורכים היה המאמר על פרנק רק "עוד מאמר", הם ככל הנראה לא היו מודעים כלל לעובדה שהם מפרסמים בדיון גמור, ואם כן, לא טרחו להודיע על כך לקוראים.

רוזן המשיך ויצר  סרט "תיעודי "  על ז'וסטין פרנק שבו גילם אותה ואת החוקרת האקדמאית של יצירתה  אן קאסטורפ וכמובן הציג תערוכה של יצירותיה.וגם בסרט הזה ניתן לצפות כעת ברטרוספקטיבה באמוזיאון תל אביב.

ז'וסטין פרנק לצערו הגדול עוררה סערה קטנה בהרבה  מזאת שיצרה אווה בראון אולי כי התרגלו כבר. ואולי כי אמניות סוריאליסטיות הן לא דמויות שגורמות לסערות גדולות.

רועי רוזן / ז'וסטין פראנק

הרעיון של רוזן ליצור ביוגרפיה בדיונית ומשכנעת שתכלול הערות שוליים, אינדקס וביבליוגרפיה מפורטת, חלקה דמיונית, היה מוצלח. אולם לטעמי לא הלך איתו רוזן רחוק מספיק. הבעיה עם יצירתו הייתה שרק שניים או שלושה מומחים בתולדות האמנות יכולים היו לדעת שפרנק אינה דמות אמיתית. לשאר הקוראים זה לא היה איכפת, שכן פרנק לא עשתה שום דבר שיכול היה לגעת בקהל הקוראים הרחב, ובראש ובראשונה לא הייתה מעורבת בשום אירוע היסטורי חשוב (או דמיוני וחשוב), ולא נפגשה עם אנשים ידועים באמת לקהל הרחב מעבר לשוליים של האמנות.

הייתה זו דמות חסרת נרטיב אמיתי שיעורר עניין בקהל.  והחמור מכל – לחייה לא היו משמעות. היא נשארה תמיד בשוליים של השוליים בכל מקום אליו הלכה. האירוע המעניין היחיד בחייה היה מהומה קלה אותה יצרה בתערוכה כלשהי של אמן בשם מרסל ינקו, אי שם בסוף שנות השלושים בארץ ישראל. לאחר מכן נעלמה. לא היה כאן שום דבר שיעורר אפילו הרמת גבה קלה אצל הקורא שאינו אוצר מוזיאון של אמנות מודרנית. אמנם רוזן העז לרמוז לקשרים שהיו אולי בינה ובין הכת הפרנקיסטית, אך נשאר רק בתחום הרמזים ולא עשה דבר עם האפשרות המעניינת.

אני  בכל אופן התרשמתי מיצירה זאת כל כך כל כך שכתבתי לה שני סיפורי המשך.   שהופיעו רק ברשת. הסיפורים נכתבו כמאמרים  מלומדים המלינים  על כך שרוזן עיוות את העובדות הנוגעות לחייה של פרנק, וכי הנ"ל הייתה גם ציירת קומיקס חשובה, למעשה ראשונה מסוגה בארץ ישראל, ואיירה עטיפות של חוברות מסדרות בלשים שאכן התקיימו באותה התקופה בארץ בתעשיית "הספרות הזולה " שהחלה להתפתח אז בתל אביב. . בנוסף היא עסקה גם בניסויים, בפגאניות, בכישוף שחור ובזימון ישויות חייזריות  מעולמות אחרים בתל מגידו , כפי שהעיד הארכיאולוג הידוע פרופסור אינדיאנה ג'ונס, ניסויים להם היו משמעויות הרות גורל לעתיד. אך שרוזן לא עסק בהם כלל.

סיפורים אלו  היו הצעד הראשון אל המציאות החלופית של הגולם שאותה יצרתי עם אורי פינק.

ציונה

roi rozen ziona book

דמות שאותה לא ניתן למצוא משום מה בתערוכה הרטרופקטיבית של רוזן היא הדמות של גיבורת העל שיצר ציונה. אבל זוהי דמות מעניינת כל כך שבכל זאת אעסוק בה כאן.

ז'וסטין פרנק הוכנסה גם כדמות בספר היסטוריה החלופית שיצרתי ב2003 ביחד עם הקומיקסאי אורי פינק "הגולם :סיפורו של קומיקס ישראלי .( מודן 2003) על תולדות גיבור על בסדרת קומיקס בגירסה חלופית בדויה  של מדינת ישראל.

 

 

עמוד בספר "הגולם " מאת אלי אשד ואורי פינק שבו מופיעה דמות בשם זו'סטין חנוך וסיפור קומיקס שלה ,מבוססים על ז'וסטין פרנק של רועי רוזן.

בדיאבד התברר שרוזן חשב בצורה מקבילה לי ולאורי פינק ,וחשב במקביל אלינו גם הוא על דמות של  גיבורת על במדינת ישראל חלופיתבשם "ציונה ".

רוזן הסביר : לציונה יש את כל המאפיינים של גיבורת על . כמו סופרמן ובטמן שפועלים בעיר שהיא מעין מיתולוגיזציה של ניו יורק , כך גם ציונה פועלת בתל חורף שהיא מעין תל אביב מיתולוגית . כמו לכל סופר הירו ,גם לציונה יש נקודת תורפה. היא נולדה פגומה ואביה הפרופסור נאלץ להשתיל בה חלקי מכונות . עד היום היא מזמזמת בזמן המעוף. לגיבורי -על יש אלמנט סכיזואידי מאוד חזק -הזהות היום יומית שלהם לעומת הזהות הגיבורית שלהם ,וזה נכון גם לגבי ציונה שזהותה היום יומית  יומית היא של  יונה צימר הספרנית . תמיד יש להם עזר כנגדם ,משרת ישיש או מאמן ,במקרה של ציונה זה זוג לסביות קשישות שמטפלות בה".

roi rozen ziona 2

הרעיון שלו היה  לעשות עיבוד לפרוזה של סדרת קומיקס לא קיימת ואמור היה להיפתח בטקסט מחקרי בשם "גלגולה של ציונה". שעל פיו ציונה  ההחלה כפנזין  פטריוטי לאחר מלחמת היום הכיפורים באשדוד שנועד לשקם את האגו הלאומי  כגיבורת על לאומית שלחמה במחבלים ובמדענים נאצים . לאחר מכן  בסוף שנות השבעים והשמונים ציונה מתגלגלת לסצינת הפאנק של תל אביב ושם היא מתוארת כדמות הרעה סוג של שוטרת ציונית עם חזה גדול שרודפת פנקיסטים מדליקים .ובשנותה תשעים נהפכת לדמות מנגה מנותקת מכל ההקשרים המקומיים שלה כרמז לגלובליזציה .

לבסוף זנח את הרעיון בגלל התחושה ש"יהיה יותר אמיץ ויותר מעניין פשוט לתת לספר להיות ספר" וגם כפי שהודה בגלל הופעת הספר של כותב שורות אלו ואורי פינק בעל רעיון דומה על גיבור על בהיסטוריה בדויה של מדינת ישראל  שהקדים אותו.

אך רוזן לא נטש את הרעיון לחלוטין והוא חזר אליו לבסוף. תחילה בתערוכה בשם "ציונה והתאומים "  שהוצגה בגלריה רוזנפלד שהייתה אמורה להציג את גיבורת העל ואת עולמה הבדוי .

אך משום מה לא היה   שום ציור של ציונה  בתערוכה " רק באחת התמונות בציור בשם "ההלוויה של רועי רוזן "  מנקודת המבט שלו לאחר שנקבר וכשהאדמה שקופה " אפשר לראות כנראה את סולית נעליה של הגיבורה.

אחר כך יצר רוזן ספר של ספרות לא קומיקאית "ציונה :   רומן על-פי סדרת הקומיקס / ( כתר 2006) המתאר את סיפורה של ציונה ומאבקה בכוחות רשע פנימיים שונים המאיימים על הישראל שבה היא חיה.

כהערת אגב אציין  שהיו מחשבות שונות להפגיש בין שתי הדמויות המקבילות הגולם של אלי אשד ואורי פינק וציונה של רועי רוזן בסיפור משותף ,אך זה למרבית הצער לא יצא לפועל. אולי בעתיד….

ציונה משום מה אינה מופיעה בתערוכה הרטרוספקטיבית של רוזן.

לאחר ציונה  שוב לא עורר רוזן שערורייה מיוחדת  עד   שיצר מיצג בשם "צא" ( 2010) שתיאר גירוש דיבוק ,רוחו של  הפוליטיקאי אביגדור ליברמן שנכנסה לתוך אישה . מציג במרכזו אקט סאדו-מזוכיסטי של זוג נשים, הנהפך בהדרגה ובמפתיע  לטקס גירוש שדים  מאחת הנשים שמשמיעה "אחוזת דיבוק" קטעים שונים מדבריו ונאומיו של ליברמן  בזמן שהיא חוטפת מלקות.

לאחר שעסק רוזן בדמותו של הפוליטיקאי הקשוח אביגדור ליברמן  כדיבוק שיש לגרשו פנה רוזן למודל של ליברמן לנשיא רוסיה פוטין שהוא כפי שהסביר לי "הדבר האמיתי שליברמן הוא רק החיקוי שלו " .בו הוא עוסק בתערוכה "הלילה של ולדימיר "

 

הלילה של ולאדימיר.

[

 בתערוכה "הלילה של ולדימיר "  יוצא רוזן כנגד אחד האנשים החזקים ביותר  על כוכב הלכת שלנו נשיא רוסיה ולאדימיר פוטין שיש מי שרואים בו את רשע העל האולטימטיבי.שהרי אין ספק שבעת כתיבת שורות אלו פוטין הוא האיש החזק ביותר בעולם יותר מנשיא ארה"ב אובמה וגם יותר מנשיא סין מתחריו.

במשך שנתיים ערך רוזן מחקר מקיף בתרבות הרוסית ובהיסטוריה הרוסית, הגבוהה והנמוכה, מחקר שביחד עם הסטייה הפרטית־היצירתית שלו הניב את האגדה על לילה רוסימבעית במיוחד שבמהלכו מוצא ולדימיר פוטין את מותו.

כמו במקרה של ז'וסטין פרנק גם הפעם ציורי התערוכה מבוססים על זאת של פרסונה אמנותית בדויה של אמן בעל עבר מסתורי שמגיע לישראל " הסופר והמאייר הרוסי מקסים קומר-מישקין, שעלה לישראל בראשית שנות ה-2000, וייסד בתל אביב את קבוצת "הקבורים בחיים", מעין גטו תרבותי אקס-סובייטי בלב תל אביב.שעבורם הוא כותב מניפסט מעניין ביותר השם דגש על הצורך שלהם להישאר נפרדים לחלוטין מסביבתם.מניפסט שרוזן טרח וכתב אותו ומן הסתם לא יתנגד שיוצרים שונים אכן יישמו אותו הלכה למעשה.

חבורת אמנים רוסיים ביצירתו של רועי רוזן.

קומר-מישקין, שהתאבד על פי הסיפור ב-2011, סבל מפראנויה, והאמין שולדימיר פוטין זומם לרצוח אותו. לאחר התאבדותו, התגלה שיצר בסתר נקמה פרטית משלו במנהיג הרוסי, בדמות האלבום "הלילה של ולדימיר". כאן, במעין הכלאה של ספר ילדים עם המרקיז דה-סאד ועם פמפלט פוליטי, ולדימיר מתכונן לשינה לאחר ארוחת הערב בבית הקיץ שלו, כשעשרות חפצים קמים לתחייה ומצטרפים אליו למיטה. מה שמתחיל כמעין מסיבת פיג'מות ברוח וולט דיסני, נהיה אלים יותר ויותר: החפצים מענים ובסופו של דבר גם רוצחים את פוטין.

roi rozen putin 4

ציורי התערוכה מתארים בסיגנון ילדותי כביכול המבוסס על מגוון יצירות ספרות ואמנות שונים של ספרות הילדים כמו "מקס ומוריץ " ו"יהושע הפרוע " והאמנות הרוסית ,לילה שבו ולאדימיר ואהובתו ישנים ואז חודרים לחדרם עשרות חפצים מואנשים מפלצתיים  שמבצעים בהם מעשי סדום וענויים שונים ולבסוף רוצחים אותם בצורות מזעזעות  המזכירות את המרקיז דה סאד.

העלילה מתחילה בבית הקיץ של ולדימיר, האוכל את ארוחת הערב. על הקיר מנגד תלוי ציור של נוף לילי אפוקליפטי עם שני ירחים, על הקיר מאחוריו מופיעה גולגולת במראה האליפטית הממוסגרת בזהב. כל ציור תחום במסגרת דקורטיבית בעלת חיים וחשיבות משלה. כאן רוזן עושה שימוש בטיפוגרפיה האוונגרדיסטית של האות הקירילית.

ולדימיר שוכב ער במיטתו, שמצעיה רוחשים מחיים זרים וזוממים. פילגשו (המתעמלת האולימפית אלינה קאבאווה שזכתה במדליות זהב באולימפיאדות של 2000 ו-2004  ואף נבחרה לאחר מכן לבית התחתון של הפרלמנט כנציגת מפלגתו של פוטין . שהיו שמועות שהוכחשו בכל תוקף שהיא  נישאה לו בחשאי.העיתון הרוסי שדיווח על שמועות אלו נסגר בתוך זמן קצר. לאחר מכן נפוצו שמועות שהיא ילדה לפוטין ילד שמחוץ לנישואין בעת כתיבת שורות אלו פוטין הודיע על גירושיו לאישתו מזה עשרות שנים .

בתמונה של רוזן   אלינה שרועה על השטיח שלרגלי המיטה בדמות כלב דלמאטי. השטיח הוא הדגל הצ'צ'ני ואילו מעל למיטה צלוב בן האלוהים וראשה המפוחלץ של העיתונאית אנה פוליטקובסקיה שיצאה כנגד פוטין ומדיניותו בצ'צניה עד שנורתה למוות בחדר המדרגות של ביתה. בעברית יצא לאור ספרה "רוסיה של פוטין " והיא הפכה לדמות של קדושה מעונה בעיני מתנגדיו של פוטין .איקון פשוטו כמשמעו של עולם התקשורת המתנגד לפוטין.

.ואז בשלב מסויים כל מיני חפצים מוזרים נכנסים לחדרו של פוטין ומתחילים לשחק עימו .משחקים שנהפכים למוזרים יותר ויותר.  בתמונה מס' 17 כבר אי אפשר להבדיל בין מציאות לחלום. רובוט אוטופי מעורר חלחלה בועל את ולדימיר, מחדיר מלפפון קוצני בעכוזו, בעוד זרוע אחרת שלו מלטפת את רגלו במברשת רכה. ויש תקריב שמימי של פי הטבעת של פוטין, המבוסס על היצירה "ישו במלכות השמים" לאנדריי רובלב צייר איקונים   רוסי מהולל.

בתמונה 33 שוכב ולדימיר הפגר כרות אף ועקור עיניים בין מצעיו הכחולים השורצים חיות טרף, פטמותיו מדממות, בבטנו קבורה חיים פילגשו. בחלונות הנפתחים אל הלילה מהדהדים חלונותיו של איליה קבאקוב, הצייר הרוסי הגדול מהתקופה שאחרי נפילת מסך הברזל. המסגרת החיצונית היא מחווה לאוונגרד הרוסי.

בתמונה הממשית האחרונה נסגר המעגל ודבר לא נשתנה בה, מלבד ראשו של פוטין, , המונח על הצלחת למאכל למנהיג הבא.

roi roazen putin head
האם זהו הכל חלום ביעותים של ולאדימיר ? או של האמן? האם הציורים אכן נועדו לשמש ככישוף וודו כנגד פוטין ומקורביו?

ברור שבמציאות הבדיונית שיצר רוזן אכן כן. לפוטין יש סיבה טובה לחשוש מציורים אלו המכוונים ומיועדים כנגדו.מה עוד שרוזן מכריז שתערוכה זאת היא רק הפתיחה לפרויקטים נוספים שיעסקו באמן קומר-מישקין חייו ויצירתו .הם יכללו ספר שבו יוכנסו הציורים ולפחות סרט אחד.


לאחר הצפיה בתערוכה  קיימתי עים רוזן ראיון לא קצר על התערוכה כ"אמנות כישוף מובנה. שבה הודה שאכן יש לו עניין אמיתי בכישוף .  "
מומלץ לך לא לנסות להציג את התערוכה ברוסיה של פוטין" אני מזהיר אותו "ברוסיה הם ייתיחסו לתערוכה ככישוף וודו אמיתי וכאיום אמיתי על פוטין. ומקורביו ".הוא מחייך חיוך נבוך.אבל מן הסתם הוא כבר יודע את זה בעצמו.

אני סקרן לראות את הפרויקטים הבאים של רוזן סביב מקסים קומר –מישקין וסביב פוטין. ואני תמה :האם בעתיד יחליט רוזן לשלב את כל הדמויות הבדויות שיצר "ז'וסטין פרנק ,ציונה מקסים קומר –מישקין ,ולדימיר פוטין וגם אחרים במין מציאות על בדויה ענקית.

בכל מקרה מומלץ מאוד ללכת לתערוכה הרטרוספקטיבית של רוזן ולצפות מחדש או בפעם הראשונה בפרוייקטים הקודמים והמרשימים שלו שבכל אחד מהם הוא יוצר מציאות מדומה משכנעת ביותר.

 

ראו גם

 

האתר של רועי רוזן 

מותה המיסתורי של ז'וסטין פרנק:סיפור תגובה של אלי אשד לרועי רוזן

roi_rozen1

האם מתקרב קץ עידן פוטין ברוסיה ?

 

פסל של ולאדימיר פוטין

 

חיים מזר אינו סוכן ביון ולא מנתח  מידע של אירגון " המוסד" אלא פשוט  חוקר רב תחומי מודע היטב לסוגי מידע שונים בספרים כתבי עת וברשת

 

 

.

 

( אבל בעצם מי יודע …) 

ולהלן ניתוחו המפורט  בעקבות שני ספרים מקיפים שיצאו לאחרונה בעברית את מצבו של משטר ראש הממשלה פוטין ברוסיה.

 

                                     לקראת סוף עידן פוטין

 

 

מאת חיים מזר

מבוא

 

שני ספרים המתארים את רוסיה בימיו של פוטין, אחד נכתב על ידי אדווארד לוקאס "המלחמה הקרה החדשה" שאיננו אזרח רוסיה והשני נכתב על ידי סופרת רוסיה אנה פוליטקובסקיה "רוסיה של פוטין".הראשון מציג בעיקר את מדיניות החוץ של רוסיה  עם דגשים כלכליים ובחלקים קטנים ממנו מוצגת מדיניות הפנים. הספר השני מטפל אך ורק במדיניות הפנים תוך הצגת ספקטרום רחב של נושאים חברתיים,כלכליים וסוציולוגיים. שני הספרים יחד מבחינת הנושאים שלהם משלימים אחד את משנהו ומציגים תמונה קודרת באשר לעתידה של רוסיה בשנים הקרובות והכוונה היא לטווח הזמן של 3-5 שנים. הרושם המתקבל הוא שרוסיה עומדת בפני זעזועים  כלכליים וחברתיים שסיומם הוא סוף העידן של פוטין.

 

החייאת מוטיבים מהתקופה הקומוניסטית

 

אם גורבצ'וב וילצין נקטו במהלכים  שתוצאתם היא דמוקרטיזציה מלאה, פוטין נקט בצעד הפוך. הוא אמנם לא חזר לדפוס השלטון הסובייטי,אך הוא מצא לנכון לשמר חלק מאפיונים אלה.חזרה מוחלטת לאותה תקופה  היתה בלתי אפשרית.ההיפתחות של החברה הרוסית, גם אם היא  חלקית היתה צעד בלתי  הפיך. מה שפוטין עשה הוא שימוש בהצהרות של כן,אבל. היפתחות של דמוקרטיה למחצה כן, אבל בסייגים מסוימים. המטרה איננה עוד אידיאולוגיה  קומוניסטית שאותה יש להפיץ בעולם כולו,אלא "דמוקרטיה ריבונית" שבמסגרתה על רוסיה "להסביר מדוע כוחו הפוליטי והכלכלי של הקרמלין הוא חלק בלתי נפרד של הסדר הטבעי,לא סטייה מהזרם המרכזי"(לוקאס: 33).כל רצונה הוא להיות חלק מהקונצנזוס הבינלאומי. אי אפשר שלא לחוש בנימה אפולוגטית עטופה בכפפות ברזל הגם שקווי התפר שלהן פרומות .זאת לא כפפה הברזל הסטליניסטית.למרות שרוסיה איננה יותר אימפריה וכל אותן מדינות ששלטה בהן בעבר ,הן מדינות סוברניות,היא עדיין מוצאת לנכון לדעת מה מתרחש במדינות אלה. לשיטתה מה שמתרחש בהן ,גם אם הוא מוביל להישגים כלכליים וחברתיים הוא לצנינים בעיניה. החשש הוא שהצלחות אלה תקרנה עליה עצמה ויהיו מי שירצו לאמץ בצורה זו או אחרת מודלים אלה,בבחינת אפשר גם אחרת(לוקאס: 40). תפישה מובהקת של משחק סכום אפס. שליטיה של רוסיה לרבות פוטין לא השכילו להפנים שביחסים בין מדינות שני הצדדים יכולים להרוויח. הרווח של  האחד הוא גם הרווח של השני.

 

באשר למדיניות הפנים השלטונות נוהגים באותם דפוסים סובייטיים מובהקים. דרך אחת היא שכתוב ההיסטוריה.בתקופה הקומוניסטית נהוג היה מדי פעם לכתוב אנציקלופדיות חדשות, תוך מחיקת מכלול הידע ההיסטורי של תקופות קודמות, משל כאילו לא היה קיים בכלל. בספרי הלימוד אין שום התייחסות לתקופת שלטונו של ילצין ,למרות שבתקופה זו הדמוקרטיה הרוסית זכתה בהישגים רבים,היא מתוארת  בספרי  הלימוד החדשים כתקופה שכל מה שהתרחש "לא היה אלא סדרת אסונות שבמהלכם הולכה רוסיה שולל והושפלה בידי אויביה"(לוקאס: 146).דה לגיטימציה מובהקת בנוסח הסטליניסטי.גם עתה הפרלמנט,הדומה, פועל בעולם משלו ללא שום קשר למה שמתרחש מחוץ לכתליו.כל תהליך קבלת ההחלטות הוא הצגה אחת גדולה המבוימת  בידי קבוצה קטנה של בעלי התפקידים הבכירים ביותר במדינה. מה שמעניין את חברי הדומה הוא טובות ההנאה הפרטיים שלהם כשהמקורות הכספיים באים על חשבון המדינה."הפקידות הרוסית סוחטת תשלומים רצחניים על כל הפעילות האנושית לגווניה מהעריסה ועד הקבר-יצוא,יבוא.מיסים ואין ספור חקירות ממשלתיות"(לוקאס: 100).התוצאה הבלתי נמנעת ,האוכלוסייה כמעט רובה,לא מגלה שום עניין בחיים הפרלמנטריים בתור שכאלה. אדישות ,אדישות ועוד פעם אדישות. מערכת המשפט  משתמשת בבתי חולים פסיכיאטריים כמקום מאסר עבור כל מי שמתנגד לשלטונות (לוקאס:86-89,פוליטקובסקיה:95,101   ).הרציונל הוא שקוף. מי שמתנגד לשלטונות בעצם פעולתו הוא לא שפוי ,כי הרי השלטונות הם יודעי כל ודינו אחד, טיפול פסיכיאטרי.שיטה שהיתה  יותר מאשר פופולרית בקרב השלטונות התקופה הקומוניסטית.

 

 

הנומנקלטורה .האליטה של רוסיה הקומוניסטית, נשארה ביסודה אותה מבחינת הנפשות הפועלות והיא קיבלה גוון אחר.למשטר הקומוניסטי אין היא רוצה לחזור,כי היא מבינה שעבר זמנו.האוריינטציה היא קפיטליסטית. את תענוגות החיים וברמה הגבוהה ביותר היא יונקת מהעסקים הגדולים. היא אימצה לעצמה את היחסים הסימביוטיים המקובלים במארג הקשרים שבין הון לשלטון. אליטה זו "מאפשרת לעסקים הגדולים והענקיים, למונופולים ולמפעלים הממשלתיים-לכאורה, הזדמנות לצמוח…עסקים מסוג זה הם שמכניסים ברוסיה את הרווחים הגבוהים והיציבים ביותר. לא רק לבעלים ולמנהלים אלא גם לפטרונים שלהם במנגנון הממשלתי. ברוסיה לא קיים עסק גדול ללא פטרונים מטעם המנגנון הממשלתי"(פוליטקובסקיה: 118). אנשי הנומנקלטורה בהיותם עובדי מדינה לא מרוויחים הרבה ובכדי להתגבר על המצוקה הכלכלית הם מוכנים לקדם פרויקטים שונים תמורת  טובות הנאה שונות ובפרט שוחד,תופעה שלא יכולה להתקיים במדינה מתוקנת.אין מכרזים,אין ביקורת ציבורית ואין מי שיבדוק באם פרויקטים אלה או אחרים עלולים לגרום נזקים סביבתיים או כלכליים.המשכורות הנמוכות הן שמזמינות את השחיתות ובכך נוצרת מדינה בתוך מדינה. במקרה זה מדינת הנומנקלטורה-איילי ההון בתוך המדינה הרוסית. תופעה שקיימת גם במגזרים אחרים אותם נבחון מאוחר יותר.

 

ביוקרטיה

 

מבין כלל המדינות שנכללו בברה"מ לשעבר ומדינות מזרח אירופה,ההשקעות ברוסיה  הן הנמוכות ביותר ולא עולות על 7% מהתוצר המקומי הגולמי.מה שמעכב ולעיתים מונע השקעות אלה הן  הביוקרטיה והתחבורה הלקויות ביסודן. התלונות עליה באות הן מצד המשקיעים הזרים והן המשקיעים המקומיים. אלה האחרונים כוללים את בעלי היוזמות הקטנות והבינוניות. הם מהווים בכל מדינה מתוקנת את השדרה הכלכלית המרכזית המחזיקה את  בסיסה הכלכלי-מעמד הביניים.המסה העיקרית של מכפיל הכסף נמצאת בידיו של מעמד הביניים והמעמד הבינוני הגבוה בין שמדובר ביזמים קטנים ובין שמדובר ביזמים בינוניים. הכסף הגדול הנמצא בידיהן של חברות הענק והביוקרטיה עושה בהן ככל העולה על רוחה. נדרשים מבעלי היוזמה מחירים גבוהים בכל מה שקשור לרישום עסקאות מקרקעין.הרווח של הביוקרטיה הוא כפול. תשלומים גבוהים עבור פעולות ביוקרטיות שגרתיות וקבלת השוחד מהתעשיות לזירוז הליכים.זאת הדרך שלה להגדיל את ההון של מי שעובדים בה. להגדיל את משכורותיהם הנמוכות. ביוקרטיה כזו תנסה מטבע הדברים לשמר  את עצמה,גם במחיר עיכוב פרויקטים ממלכתיים."האיכות הירודה של הממשל הממלכתי בולמת את הרפורמות המבניות בכל תחום כמעט, שכן היא מגבילה את יכולת הממשלה ליישם מדיניות המחייבת יכולות אדמיניסטרטיביות או רגולטוריות מן המדרגה הראשונה"(לוקאס:152-153).התוצאה מדינה בתוך מדינה.

 

תחום בו פעילות תקינה של המערכת הביוקרטית  הממלכתית הוא קריטית הוא תשתית ההסקה. אי תקינותה בחורף משמעותה אחת-מוות מקור.מי שאמורים לטפל בכך באופן ישיר הם השירותים הקהילתיים.החלפת התשתיות שברובן המכריע הוקמו בימי המשטר הסובייטי היא צורך חיוני ביותר.נעשה מעט מאוד לביצוע התיקונים. מכיון שהשירותים הקהילתיים הם הגוף היחידי המטפל בכך הם פועלים כמונופול. כאשר באה דרישה לתיקונים בתשתיות ההסקה או  בהחלפת צינורות,האוכלוסייה נדרשת לשלם סכומים גבוהים לביצוע.לעיתים מעלים את התעריפים וישנם גם מקרים בהם הם מתעלמים מהפניות התכופות אליה.המדינה מה היא עושה לשיפור המצב?שום דבר. לא פעם היא גם מגבה את השירותים הקהילתיים על מחדליה, מהלך שבמדינה מתוקנת לא היה עובר בשקט (פוליטקובסקיה:201-202).

 

 

 

 

מעמד הביניים

 

למרות שרוסיה על פי התנהגותה היא קפיטליסטית, מרבית אוכלוסייתה חיה בקשיים רבים וזאת בשונה ממדינות המערב. הכלכלה ברובה עדיין נמצאת בידיים מועטות בלבד בין שמדובר במדינה עצמה ובין שמדובר בתעשיות הגדולות.האדם מן השורה איננו יכול להינות מהקפיטליזם.על פי הנתונים הסטטיסטיים "70% מעובדי החקלאות משתכרים פחות משכר המינימום הקבוע בחוק…משפחות עם ילדים מתקשות  הרבה יותר להתקיים. הן תלויות יותר בשירותים הציבוריים המחפירים של רוסיה וחשופים לאינפלציה המשתוללת בשוק הדיור..מערכת הבריאות של רוסיה היא מין הגרועות בעולם המתועש…סוגיות של צדק  מטואטאות אל מתחת לשטיח"( לוקאס:122-124 ).מצב מדכדך ומעורר ייאוש  ומי שיכולים אוזרים כוח,מסיקים מסקנות ועוזבים את המדינה. משנת 1991 עזבו את המדינה קרוב ל-10 מיליון בני אדם.מבין אלה שנשארים והמדובר ברבים ,גם כאלה  שאיבדו את רכושם ואלה שלא יכלו להתמודד עם המצב החדש,מצב בו המדינה מספקת שירותים, גם אם הם לא בדיוק במיטבם. בצר להם הם פונים לנתיב איסקפיסטי.הם מנסים למצוא את מפלטם בדת ומצטרפים לכנסיה(פוליטקובסקיה: 137). רוסיה בימי המשטר הקומוניסטי על פי הגדרתה היתה מדינה אתאיסטית ורבים מאזרחיה היו כאלה.איך מתמודדים עם אילוץ חדש? האם זה הפיתרון? הכנסייה אולי יכולה לתת מזור רוחני ,מקום להתנחם בו,אך היא אינה מסוגלת לתת פתרונות כלכליים.אין זה מתפקידה. רבים הסיכויים שהפונים לכנסייה,בשלב מסוים יתפכחו ויבינו את מגבלותיה. הייאוש רק יגבר והתסיסה החברתית גם אם היא סמויה,בסוף תפרוץ החוצה אל פני השטח.האם השלטונות יפעילו כנגדם כוח במסורת הקומוניסטית?האם ישתמשו כנגד מי שיצאו לרחובות באמצעי משטר פסיכיאטריים?

 

המערכת המשפטית

 

יחסי  הגומלין שבין המערכת המשפטית לאוכלוסייה דומים לגישתה של המערכת הביוקרטית לכלל הציבור.מי שמצליחים להתמודד איתה הם רק בעלי העוצמה הכלכלית הגבוהה ביותר.יתרה מכך,מערכת המשפט היא אמצעי בידי בעלי אינטרסים שונים להשיג יעדים כלכליים ופוליטיים. החוק איננו נורמה מחייבת שאין מערערים עליה,אלא בגדר המלצה בלבד.המערכת המשפטית סובלת ממספר פגמים מובנים שמקורם עוד בתקופה הקומוניסטית והכנסת שינויים רדיקליים עד כדי היותה שוות ערך לזו המקובלת במדינות המערב מחייבת רפורמות ארגוניות ופילוסופיות מרחיקות לכת.

 

תופעה הפועלת לכל אורך השדרה של בתי המשפט היא "חוק הטלפון".זאת שיטה הנשענת על מה שמוכר בארגונים כתקשורת הלא פורמלית. מה  שקורה כאן הוא ש"פקידים מתקשרים ישירות לשופטים ואלה מספקים את פסקי הדין המבוקשים"(פוליטקובסקיה: 318).מה שמחייב הוא דרישות המערכת הפוליטית ולא מה שמחייב החוק.השופטים אינם סוברניים בהחלטות שלהם.אי סוברניות זו מוצאת את ביטויה בשרשרת של התניות המובנות בתוך המערכת המשפטית ובה כל החלטה של שופט תלויה בהחלטה של שופט בדרג גבוה יותר."החוק מעניק לבתי המשפט המחוזיים שליטה על הליכי המשפט בבתי המשפט הנפתיים העירוניים, כלומר פיקוח על העבודה השיפוטית שלהם.ניהול זה של ההליכים המשפטיים פירושו שפסקי הדין המתקבלים בבתי המשפט הנפתיים והעירוניים נבחנים ומוערכים על ידי בתי המשפט המחוזיים.אלה מחליטים אם פסקי הדין תקינים או לקויים. תלות נוהלית מתפתחת לכדי תלות ארגונית ומקצועית. שופט נמוך דרג שאינו נושא חן ,שופט בכיר יותר רשאי לבקר ואף לבטל את פסקי הדין שלו כפי שימצא לנכון מבלי לתת על כך דין וחשבון.בית המשפט המחוזי רשאי לבטל פסק דין של בית משפט נפתי,בלי להסביר מה לקוי או כיצד יש לתקנו"( פוליטקובסקיה: 192).אין שום פיקוח לא  פנימי ולא חיצוני על כל תהליך קבלת ההחלטות של השופטים לכל אורך המדרג השיפוטי. שום החלטה לא מתקבלת לגופו של עניין,גם אם שופט מגיע להחלטה ראויה ועצמאית. לפחות מבחינת דרך המחשבה שלו,בסיכומו של דבר הוא ירים ידיים,שהרי ההחלטה הסופית תיפול במקום אחר,מה שמזמין אדישות לכל אורך השדרה הרחבה של השופטים וחוסר רצון לנהל משפטים הוגנים.מה טעם בכך?. במשתמע ,ללימודי  המשפטים אין בעצם שום משמעות נורמטיבית.

 

מה שחמור עוד יותר הוא שישנם שופטים והם לא מעטים שפסקי הדין שלהם ,על פניו שגויים. מי קובע איזה פסק דין שגוי ואיזה לא? יש מי שמעוניינים בפסקי הדין הלא נכונים."נתונים אלה משמשים בסיס לחישוב הבונוסים שמוענקים לשופטים,בונוסים המזכים אותם או שוללים מהם פריבילגיות שונות,כמו חופשות בחודשי הקיץ או החורף,קידום ברשימת ההמתנה לדירה,אישורים לקבלת קביעות בעבודה וכך הלאה"( פוליטקובסקיה: 193).

 

הסבר אפשרי להתנהגות זו הוא משכורות נמוכות של השופטים.מתעורר צורך חיוני בהגדלת ההכנסות.להפר את החוק במתכונת פלילית אי אפשר,אזי פונים לשיטות סמויות ומתוחכמות הגורמות לעיוותים משפטיים. פסקי דין דורשים לכאורה בירור בגלל שהם היו כביכול שגויים והמארג הנורמטיבי על פיו הרשות השופטת צריכה לפעול נפרם.לכלל השופטים או לפחות לחלק מהם אין את הכוח ו/או הרצון לשנות את המערכת וכך במגזר נוסף של החברה הרוסית מתפתחת  מדינה בתוך מדינה.

 

מבחינת רוב הציבור הרוסי המשמעות היא אחת.חוסר אמון במערכת המשפטית,תופעה שאיננה מתקבלת על הדעת במדינה מתוקנת החפצה במשטר דמוקרטי.החלטות שיפוטיות המוכתבות על ידי דרגים גבוהים לעיתים פוליטיים מרוקנת מתוכן כל הצהרה שהיא כי רוסיה היא דמוקרטית.המשטר הקומוניסטי ברוסיה עבר מן העולם,אך הנורמות השיפוטיות נשארו,גם אם הן מרוככות קמעא.

 

המערכת הצבאית

 

צבא על פי אופיו הוא ארגון המופעל על ידי המדינה כדי להגן על גבולותיה ובשעת הצורך יצא למלחמות כנגד מדינות אחרות כדי להבטיח את קיומה הפיזי בתור שכזו.כדי שיכול לבצע את המשימות המוטלות עליו הוא צריך להיות בנוי בצורה יעילה מקסימלית ככל שניתן,בעל מוטיבציה גבוהה,מצויד בכלי הנשק המתקדמים ביותר ובאחוות לוחמים מהדרגה הגבוהה ביותר.הסולידריות בין הכוחות הלוחמים, חיילים מהשורה וקצינים לרבות הבכירים ביותר חייבת להיות גורפת.הצבא הרוסי כפי שהוא מתנהג כיום רחוק מכך והמלחמות שנוהלו בצ'צ'ניה אינן משקפות מצב אמת בו מדינה אחרת בעלת עוצמה היתה  מוצאת לנכון לפלוש לרוסיה.מירב הסיכויים שבמצב כזה הצבא הרוסי היה מתפורר.

 

נפוליאון אמר  בשעתו שהצבא צועד על קיבתו והוא צדק. אם לא קיימת אספקה סדירה של מזון שום חייל, חזק ככל שיהיה, לא יוכל להילחם לאורך זמן מהסיבה הפשוטה שאין לו אוכל. הוא יחלש פיזית ויחלה. הצבא הרוסי הוא במצב כזה כיום. החיילים מקבלים אוכל גרוע וסובלים מתת-תזונה כרונית(פוליטקובסקיה:27). יתרה מכך, הוא גם לא זוכה לטיפול רפואי כאשר זה נדרש(שם עמ.31).בכך הצבא לפחות בחלקים שונים שלו לא שונה מכוחות ברה"מ שפלשו לצ'כוסלובקיה ב-1968 עם עלייתו של דובצ'ק להנהגתה של מדינה זו. בשל מחסור במזון החיילים הרוסיים נאלצו להיכנס לשדות ולפרדסים של החקלאים המקומיים על מנת לספק את  צורכיהם הבסיסיים ,מה שמעיד על בעיה בסיסית בצבא הרוסי.אי אספקה של אוכל יכולה להעיד על כשלים לוגיסטיים ועל יחס מזלזל כלפי החיילים.איש מהמפקדים הצבאיים אינו דואג להם בשום צורה.החיילים הם לא יותר מאשר אינסטרומנט שברגע והסתיים השימוש בו אפשר להתעלם ממנו,בלי לתת שום דין וחשבון מה עלה בגורלו.המושג אחריות כלפי פקודים זר לתפישה הרוסית(פוליטקובסקיה:17).יחס כזה יכול להעלות הרהורים באשר לרצון לשרת בצבא הן מצד מתגייסים פוטנציאליים,הן מצד חיילים המסיימים  את שירותם הצבאי והן מצד משפחותיהם.בשביל מה לשרת בצבא כזה ועבור מה להילחם?

 

שאלות אלה קיבלו משנה תוקף במלחמות בצ'צ'ניה,מה עוד שזו מדינה קטנה ואין בה שום איום קיומי על רוסיה ובוודאי שלא תנסה לכבוש חלקים ממנה. בשביל מה היה צורך לצאת למלחמה זו.המלחמה השניה נמשכה 5 שנים ומיליון חיילים רוסיים נדרשו לחוות מלחמה קשה וטראומטית זו. מספר כה גבוה של חיילים הלוחמים במלחמה שאין בה שום עניין לחיי היומיום שלהם הוא בעל משקל משמעותי גם במדינה שיש בה 150 מיליון תושבים.לשם השוואה ,ארה"ב במלחמתה בווייטנאם איבדה  50,000  חיילים והרעש שמלחמה זו עורר טלטל את ארה"ב כולה. גם  אם התסיסה ברוסיה מודחקת כתוצאה מהפעלת כוח לדיכויה,בסיכומו של דבר היא תפרוץ החוצה ובמלוא העוצמה למרות כוחו השלטוני של פוטין. רוסיה איננה ברה"מ והוא איננו סטלין ולא ברז'נייב.התקשורת כיום איננה התקשורת של עידן המלחמה הקרה.סופן של ידיעות והתפתחויות חברתיות,מדיניות וכו' שהן יוצאות החוצה. תמיד יהיה מי שימצא דרכים לעקוף את הצנזורה.

 

מבחינה כלכלית מצבם של קציני הצבא הרוסי רחוק מלהיות טוב.כמו עובדי המדינה, גם משכורותיהם נמוכות והם נאלצים למצוא לעצמם מקורות הכנסה נוספים.לעיתים הם פועלים כמנהלי חברות כוח אדם.הם לוקחים חיילים הנתונים לפיקודם ומשאילים אותם לגורמים אזרחיים. כל מה שהחיילים מקבלים הוא אוכל בלבד.שכר עבודתם מועבר לידי הקצינים(פוליטקובסקיה: 31). לא רק שהחיילים לא עוסקים במקצועות הצבאיים להם הוכשרו או שיוכשרו,אלא שהם בבחינת עבדים לכל דבר ועניין.עברה אתית במובהק ועברה פלילית בעליל. עובד מדינה,במקרה זה איש צבא,בזמן עבודתו הרשמית עוסק בעבודה צדדית ואין מי שנותן על כך את הדין.הסיבה, כמו במערכת המשפט האזרחית,כך גם במערכת המשפט הצבאית,התלות בין שופטים לשופטים בכירים היא מוחלטת ופסקי הדין ישונו על פי הנחיות מגבוה(פוליטקובסקיה: 315).ושוב עולה השאלה,בשביל מה להתגייס לצבא כזה וברגע אמת אין בשביל מי ובשביל מה להלחם.

 

 בשל אילוצים כלכליים של אנשי הצבא,מוסד זה הופך למדינה בתוך מדינה.לרבים אין את הכוחות לצאת חוצץ כנגד התופעה או שטוב להם במצב זה.להרוויח כביכול מכל העולמות. הכשלים המובנים ארגונית וכלכלית הם שמביאים להתפתחות זו.

 

מה שחמור עוד יותר שרבים הוכשרו להרוג אנשים. את זה הם עשו בצ'צ'ניה במשך שנים ומשעה שהשתחררו חזרו לחיים האזרחיים.אין הם יודעים מה לעשות עם עצמם.במשך שנים הם חיו בתוך בועה אלימה,בלי להבין או ששכחו מה זה חיים אזרחיים.הם יוצאים החוצה קהי חושים וללא שום מקצוע שאיננו צבאי. כל מה שהם יודעים הוא להרוג ואז הם נופלים טרף קל למסגרות עברייניות וממשיכים לרצוח(פוליטקובסקיה:146). אם קרל מרקס דיבר על פרולטריון הסחבות, עתה התפתח זן חדש של פרולטריון,פרולטריון של רוצחים. המדינה לא עושה שום דבר כדי למגר את התופעה.מי שיכול לפעול לתיקון המעוות הוא פוטין, כשהיה נשיא וגם כיום למרות שהוא רק ראש ממשלה.הוא לא עושה זאת. לשיטתו  הצבא הוא גוף אוטונומי לחלוטין וכי לא יכול להיות עליו שום פיקוח אזרחי(פוליטקובסקיה:29).

 

בעקבות המלחמה בצ'צ'ניה התפתח ממשק הדוק מאוד בין הקצונה למערכת הפוליטית. הקצינים מתוקף תפקידם היו בקשרים שונים עם גורמים רבים במערכת הפוליטית.לצד טיפולים בנושאים ענייניים דאגו לבנות מערכת קשרים ליום שאחרי. למצוא לעצמם תעסוקה עם שחרורם מהצבא. המקום  שחתרו אליו הוא המערכת הפוליטית בפרט בדרגים הבכירים וללא שום תקופת צינון(פוליטקובסקיה:10). חיים פוליטיים שונים מהותית מחיים צבאיים.השפה היא שונה ,הנורמות הן שונות ,התרבות הארגונית היא שונה ורציונל העבודה הוא שונה. הפוליטיקה היא מקצוע וכדי להגיע לפסגה יש לפעול קודם לכן במשך שנים רבות.התוצאה שהתקבלה היא קסרקטין של גנרלים בחליפות אזרחיות. דרושות רפורמות רדיקליות שאם לא כן,רוסיה  בסופו של דבר תישאר בלי צבא. כל מדינה זקוקה לצבא בפרט אם יש לה יומרות להיות מעצמה.

 

כלכלה

 

פוליטקובסקיה עמדה על בעיות היסוד של הכלכלה הרוסית ומן הראוי להביא את דבריה בשלמותם:" הכלכלה הרוסית התייחדה ועדיין מתייחדת בשלושה תנאים להצלחה  העסקים הגדולים.על פי התנאי הראשון ההצלחה נופלת בידי מי שנוגעים ראשונים בעוגה הממשלתית-כלומר,מצליחים להפוך נכס של המדינה לנכס פרטי משלהם.זאת הסיבה לכך שרוב אנשי העסקים הגדולים כיום ברוסיה הם חברים לשעבר בנומנקלטורה של המפלגה הקומוניסטית,חברי תנועות הנוער הקומוניסטית  או עובדי המפלגה. על פי התנאי השני,מרגע שהצלחת להניח ידך על נכסים ממשלתיים,עליך לשמור על קרבה לשלטונות-כלומר לשחד או "לשמן" דרך קבע את נושאי המשרות הציבוריות,מילוי התנאי הזה אמור להבטיח את שגשוגו של העסק הפרטי שלך.על פי התנאי השלישי יש להתיידד עם הרשויות לאכיפת החוק (כלומר לשחד אותם) (פוליטקובסקיה:158-159).

 

הופמן בספרו "האוליגרכים" נותן תיאור מרתק של המהפך הכלכלי סוציולוגי אותו עברה רוסיה עם נפילת המשטר הקומוניסטי.ספרו הוא תיאור מפורט של קבוצת אנשים ברוכי כישרונות שהקימו מוקדי כוח כלכליים רבי עוצמה.אלה אנשים שצמחו מלמטה,אנשים מהמעמד הבינוני שהתחילו כמעט מכלום והגיעו להישגים כלכליים ועסקיים יוצאי דופן בכל קנה מידה שהוא.את הכסף הגדול הם עשו בכוחות עצמם.מקרים קלסיים של יוזמה חופשית. אבל מרבית העוסקים ברוסיה בכסף הגדול ובעסקים חובקי עולם הם אנשי ממשל לשעבר ו/או חברי המפלגה הקומוניסטית.משעה שהמשטר הקומוניסטי קרס והמפלגה הקומוניסטית קרסו הם ניצלו את מעמדם על מנת לנכס לעצמם את תקציבי המדינה ומפעלים ממשלתיים והפכו אותם לעסק פרטי משלהם. אם להשתמש במילים בוטות,זאת היתה גניבה לאור יום.לא קשה להניח שהם ניצלו פרצות בחוק כדי להלבין נכסים אלה.במדינה מתוקנת אנשים אלה היו יושבים בבתי סוהר, ברוסיה לא. מעבר ממוסדות ציבוריים לשוק הפרטי הוא אפשרי,אך יש לעבור תקופת צינון של מספר שנים. בתקופה זו מטבע הדברים נעשים חילופי אישים, כך שלאותם אנשי ציבור העוברים למגזר הפרטי אין שום קשר אישי עם הדור החדש של עובדי ציבור וזה לא קרה.ההיכרות האישית מאפשרת לבצע מהלכים כלכליים שונים לעיתים על גבול האפור ואולי גם תוך התעלמות מצד השלטונות, תוך קריצה לשיחוד הגורמים המתאימים.אנשי ממשל שבהיותם עובדי ציבור ,משכורותיהם נמוכות בהשוואה למי שנמצא במגזר הפרטי,בפרט בעמדות הבכירות בתעשיות הענק.

 

לצד אותם אנשי מפלגה ואנשי ממשל שיצאו מהמסגרות ועשו או עושים את מה שעושים, ישנם כאלה שעושים זאת בהיותם עובדי מדינה.הם עובדים בשתי משרות בו זמנית וצוברים הון רב(לוקאס: 43).למה הדבר דומה?לאדם הבא למקום העבודה,מחתים כרטיס נוכחות,יוצא החוצה למקום השני בוא הוא עובד, לקראת סיום העבודה במקום הציבורי הוא שב אליו ומחתים את כרטיס העבודה. הוא מנכיח את עצמו כביכול באופן רשמי.

 

תשלובת בעייתית וחמקמקה הנוגעת כנראה בפלילים מקרינה על בעיות יסוד.חוסר נכונות להציג ספרי ניהול חשבונות,מאזנים,ביקורת ודיווחים עיתונאיים אמינים.נוצרה בעיה מהותית ואפילו קרדינלית של העדר שקיפות(לוקאס: 118).ושוב התפתחה מערכת של מדינה בתוך מדינה. אין שום רצון להיפתח לביקורת. במקרה זה המפסידים יהיו רבים ובפרט המדינה.דומה למצב בו מטאטאים הכל מתחת לשטיח. מרוב לכלוך שמצטבר סופו שהוא נרקב.

 

מאז עלייתו של פוטין לשלטון הכנסותיה של רוסיה עלו בצורה משמעותית.אם ב-1999 כאשר מונה לראש ממשלה המשכורת הממוצעת עמדה על 65 דולר ב-2007 המשכורת עמדה על 540 דולר .שיעור האוכלוסייה שחי מתחת לקו העוני ירד משליש לכדי שישית.התוצר הלאומי בין 1999 ל-2007 עלה פי 6.4.הוא עמד בסוף 2007 על טריליון ושלוש מאות מיליארד דולר ומאגרי  מטבע החוץ שלה עמדו על 400 מיליארד דולר. כל אלה אפשרו לרוסיה לפרוע את  כל החובות במגזר הציבורי שלה והיא הפכה למעצמה כלכלית(לוקאס: 116-117),מעמד שלא היה לה בעידן המלחמה הקרה.האנומליה שלה תחת השם הקודם,ברה"מ ,היתה כזו שהיא אמנם היתה מעצמה צבאית חובקת עולם,אך המטבע שלה ,הרובל,באותה תקופה לא היה סחיר בשום מקום.הבעייתיות ברווחים אלה ,מרשימים ככל שיהיו, היא שהם נשענים על משאב אחד והוא הנפט. כלכלה של משאב אחד ובכך היא לא שונה ממדינות הנפט המזרח תיכוניות,שעה שיש לה את כל הפוטנציאל לפתח תחומים כלכליים נוספים. הראייה לכך היא הישגיה בחקר החלל למרות שגם בתחום זה היו לא מעט בעיות.תעשייה עתירת ידע במובהק.

 

היכן שאפשר לראות זאת הוא בטכנולוגית המידע.מגזר זה "מהווה רק 1.5% מכלל התוצר המקומי הגולמי לעומת 5% בארה"ב ו-12% באירלנד.המו"פ מהווה רק 1.2% מכלל התוצר,פחות ממחצית  השיעור הממוצע בארצות המתועשות המתקדמות"(לוקאס:118). מה שמחזיק את יכולתה הטכנולוגית הוא הישגי העבר. ממשיכים בכוח האינרציה.חסרים לה,לרוסיה, המקצועות הניהוליים שמהווים את המסד החיוני לתעשיות עתירות ידע.על אקוטיות זו יכולה להעיד אמירה של גורבצ'וב כאשר נפגש עם נשיא ארה"ב רונאלד רייגן. שאלו זה מה צריכה רוסיה.גורבצ'וב ענה לו בחוכמה:100 רואי חשבון.

 

השילוב בין יוזמה חופשית למקצועות הניהול לגוניהם הוא מהותי לחברה תעשייתית ומודרנית,שלא לדבר על היותה של החברה בכללותה דמוקרטית  וליברלית ורוסיה עדיין אינה מדינה מערבית במלוא מובן המילה.מה שדרוש לפיתוחה של אוריינטציה פוליטית, כלכלית חברתית זו הוא רפורמות ואלה לא היו.חלק גדול מההכנסות  יורד לטמיון מכיון שאין ולא נעשה שום ניסיון רציני לייעל את תעשיית האנרגיה שלה. ותרה מכך,הממשל מפזר כספים ביד רחבה כדי להחניק כל ביקורת מבחוץ"(לוקאס:38).לא נעשה שום ניסיון לייעל את צריכת האנרגיה."צריכת הגז שלה ליחידת תוצר גדולה יותר,פי שניים לעומת מדינות גדולות אחרות כמו קנדה או גרמניה"(לוקאס: 213). כמו בעידן הקומוניסטי הגז מסובסד,מה שלא קיים אפילו במדינות מזרח אירופה. מדיניות כזו פירושה בזבוז משווע של גז כאילו אין מחר וגז זה חיוני לצמיחה כלכלית.אם אין מקורות אנרגיה, אין תעשייה והתוצאה לטווח ארוך נסיגה כלכלית. רוסיה לא תוכל להיות מעצמה כלכלית.שימוש יעיל במקורות אנרגיה מאפשר חלוקה מושכלת יותר לשימוש תעשייתית,יותר מוצרים והגדלת היצוא. הקשר בין ניצול מושכל של אנרגיה להכנסות מיצוא והגדל נפח המטבע הזר של המדינה מובהק.לא נראה שבקרמלין מבינים זאת או שרוצים להבין זאת.

 

הנפט כמקור יצוא אמור גם לשמש כמקור השפעה ועוצמה בינלאומי במקום המרכיב הצבאי ששימש את ברה"מ.שינוי אוריינטציה זה נבע משלוש סיבות. שימוש בצבא ביחסים בינלאומיים יעורר רתיעה בעולם כולו ויתסיס מדינות רבות נגדה.השפה הבינלאומית כיום היא כלכלה ולא נשק. הניסיון המר מאוד של רוסיה בעידן הקומוניסטי באפגניסטן והתגובות הגם שהן מינוריות יחסית לגבי צ'צ'ניה והידיעה של הקרמלין שהצבא איבד הרבה מאוד מזוהרו ומיכולתו.

 

מסיבות אלה הגיעו השלטונות למסקנה ש"ניהול משאבי הטבע של רוסיה חשוב מדי מכדי שיופקר בידי עסקים פרטיים…מטרתה של תעשיית משאבי הטבע היא לבצר את כוחה הגיאופוליטי של רוסיה בשטח… הקרמלין רוצה למנוע ממדינות אירופיות לגוון את מקורות האנרגיה שלהן,בייחוד את אספקת הגז.הוא רוצה לנצל את הנכסים הללו לצורכי השפעה פוליטית"(לוקאס: 192).זה מאפשר לרוסיה להפעיל מדיניות של עונשים ותגמולים ביחס למדינות שלא מאמצות את הקו שלה,או שמנהיגיהן אינם  לרוחה.ב-2005 מכרה ליטא את בית הזיקוק שלה במזייקיאקי לחברה פולנית ולא למתמודד רוסי ובתגובה סגרה רוסיה את צינור הנפט המוביל למדינה זו (לוקאס: 190).כאשר צ'כיה חתמה ביוני 2008 על הסכם עם ארה"ב להצבת מערכת מכ"מ להגנה מפני טילים,הופסקה זמנית אספקת הנפט למדינה זו(לוקאס:17).במדיניות הנפט שלה,רוסיה נוקטת בקו של כוח יתר. מבחינה זו לא השתנה שום דבר מאז העידן הקומוניסטי.אין היא מסוגלת להבין שבטווח הרחוק הנזק יהיה גדול יותר מן התועלת קצרת הטווח.מה שיקרה הוא שהלחץ הזה יגביר עוד יותר את המוטיבציה לפתח מקורות אנרגיה חלופיים. מאחר ורוסיה היא מעצמה של מוצר אחד,כל הרווחים האדירים שצברה בתעשיית הנפט יתפוגגו.

 

מקור אנרגיה אחר הוא הגז וכאן רוסיה חותרת לכך שהיא תהיה בעלת המונופול עליו. היא משקיעה מאמצים רבים בכך שמדינות לא תגוונה את מקורות הגז שלהם.היא רוצה "למנוע פיתוח שוק בינלאומי לגז נוזלי…היא מעדיפה לחלק את שווקי העולם  לאזורים כדי שספקי הגז לא יחתרו זה תחת זה…..היא רוצה להקים מפעלי מחקר,פיתוח והתכה "משותפת" .במונח "משותפים" כוונתה לשם קוד בתמיכה רוסית"(לוקאס:211).העוצמה המדינית המתלווה לעוצמה הכלכלית הנגזרת מהמונופולין על גז אמורה להשתלב במדיניות הנפט,אך בטווח הארוך הנזקים רבים יותר. לא לאורך זמן מדינות תסכמנה להיות תלויות ברצונה הטוב של רוסיה,מה שיפנה אותן לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים. מקורות הגז של רוסיה עצמה יספיקו לה לזמן קצר(לוקאס: 211).כדי לספק  את צרכי האנרגיה שלה היא תאלץ להגביר את יבוא הגז,תוך ניצול המונופולין שאליו היא חותרת.האם תשתמש בצבא להבטחת אספקת האנרגיה ובכך  תסתכן במלחמה וכפי שכבר ראינו הצבא הרוסי איבד מעוצמתו. הפיתרון שיש לחתור אליו הוא פיתוח מקורות אנרגיה חלופיים גם ברוסיה ולא נראה שהשלטונות ערים לאפשרות זו. הרווחים המיידיים הם בעדיפות עליונה. על העתיד הלא כל כך רחוק לא חושבים.

 

 

הממשל של פוטין

 

עם עלייתו של פוטין לשלטון הפ.ס.ב(שירות הביטחון הכללי) לשעבר הק.ג.ב זכה לעדנה מחודשת.אנשיו הם שמנהלים את המדינה(לוקאס: 50) ומאיישים תפקידים בכירים ביותר ולא פעם עומדים בראש הפירמידה של  גופים ציבוריים וכלכליים(לוקאס:68). עצם איושם של תפקידים אלה באנשים מגופים  בטחוניים מעלה שתי בעיות יסוד חשובות ביותר .בעיה אחת היא שזה נעשה ללא תקופת צינון.מכיון שמדובר בקבוצה יחסית לא גדולה חבריה גם מכירים אחד את השני לא פעם היכרות אינטימית ולא פעם הם גם יתמכו אחד בשני מבחינה כלכלית.נוצרה כאן קליקה. בימיו של ילצין הפ.ס.ב "ניצל את כוחו לצותת ולסחוט בעיקר לצרכי התעשרותו הוא"(לוקאס:32).הבעיה השניה-בהיות אנשי הביטחון בעלי צורת חשיבה שהתקבעה בעידן הקומוניסטי קשה להאמין שהם השתחררו מצורת חשיבה זו,מה עוד שהם אנשים מבוגרים יחסית והביאו איתם דרך חשיבה זו למסגרות האזרחיות וכך נוצרה מערכת נוספת הפועלת כמדינה בתוך מדינה.אין גם לשכוח שניהול מדינה שונה לחלוטין מניהול גוף ציבורי חשוב וגדול ככל שיהיה.נדרשת חשיבה אחרת,פרספקטיבה אחרת ,חשיבה ברמה ממלכתית.

 

מבחינת תפישתו את השלטון פוטין חזר לימים  עברו."התקשורת העצמאית התכווצה והטלוויזיה- יותר מכלי תקשורת אחרים נתונה עתה לפיקוח מוחלט כמעט של הרשויות.השיטה הנהוגה בדרך כלל היא כפיית שינויי בעלות וחוק חדש הנוגע לקיצוניות המטיל פחד בלב כל השאר.לא רק בתקשורת הושתקו מבקרי הקרמלין,אלא אף בקלפיות. חוקי בחירות חדשים הביאו לידי כך שמועמדים עצמאיים  ומפלגות קטנות מודרים למעשה כליל מן הבחירות לפרלמנט…לא נמצא כמעט אפיק להבעת קובלנות ומחלוקת שלא נסתם… פוטין ואחרים הוקיעו בפומבי את הארגונים שלא למטרות רווח וטענו כי הם אינם אלה כסות לפעולות ריגול של מדינות אחרות"(לוקאס:38).

 

החיים הפוליטיים משותקים כמעט לגמרי ומי שנמצאים במסגרת  הפרלמנטרית הם  למעשה אומרי הן. הסובלנות כלפי ביקורת ודיעות חריגות שואפת לאפס,גם אם האזרח הקטן לא חי בפחד תמידי כמו בעידן הקומוניסטי וחופשי יותר בתנועתו. המדינה אמנם הרבה יותר סובלנית מאשר בעבר,הרי רוסיה מבחינה פוליטית איננה מדינה דמוקרטית במלוא מובן המילה.הרציונל של סגנון שלטוני זה נובע ממהלך מחשבה הטוען כי כל גוף שאינו בעל אוריינטציה של רווחים כלכלים אינו בר קיום .זהו למעשה קפיטליזם במלוא כיעורו ואכזריותו. לחלש אין זכות קיום בגלל שהוא חלש.

 

הרווחים עומדים מעל לכל והמטרה  חיזוק מעמדה הבינלאומי של רוסיה.אם בעבר כאשר ברה"מ היתה קיימת מעמד זה הושג באמצעות ארסנל נשק אדיר וצבא מיומן,כיום משעה שעוצמתם של אלה נחלשה מאוד,האמצעי לכך הוא הקפיטליזם. המחיר האנושי גם אם הוא גבוה הוא בבחינת מעשה ראוי.לשאיפתו של פוטין להחזיר על כנה את עליונות הקרמלין מבית ולחזק את אחיזתה מחוץ לגבולותיה אין כמעט דבר עם רצון העם הרוסי או רווחתו(לוקאס:151).אטימות רגשית המשולבת עם אטימות שלטונית המעצימה את דפוס ההתנהגות של הקרמלין כמדינה בתוך מדינה. על רקע זה אפשר להבין מדוע "פוטין מאמין במשמעת בלא רחם כמפתח להתאוששות כלכלית"(לוקאס:45).הפיקוח ההדוק על המערכת הפרלמנטרית ועל אמצעי התקשורת נועד לשרת מטרה זו. בעידן הקומוניסטי היו מי שהצליחו להשמיע את קולם(הדיסידנטים) ולהביא את דבריהם לאמצעי התקשורת במערב,קל וחומר שהמסגרות הפוליטיות כיום הן פחות נוקשות ופוטין איננו לא סטלין ולא ברז'נייב.פעילים אלה יצליחו עוד יותר לומר דברם.נראה גם שכוחנות זו של פוטין מזמינה מעצם התנהגותה מתנגדים והוא לא מבין או שלא רוצה להבין זאת.

 

סיכום

 

מבט בוחן על שני הספרים מראה כי התשתית הכלכליות של המדינה היא רעועה,מה עוד שפועלים בתוכה מספר גופים מרכזיים הפועלים במתכונת של מדינה בתוך מדינה.כל אחד מהם פועל לטובת האינטרסים של עצמו וכי הם ניכסו את המדינה לצרכים הפרטיקולריים שלהם עצמם.חסרה  הראיה הממלכתית המחייבת מטבעה שיתוף פעולה.התוצאה הבלתי נמנעת נתק מוחלט בינם לבין האוכלוסייה.נתק זה מאפיין גם את פוטין עצמו. הרצון שלו להעצים את רוסיה ברמה הבינלאומית על חשבון האוכלוסייה יצר גם נתק אצל חלק מהציבוריות הרוסית. פוטין עדיין חי את ימיה של ברה"מ כמעצמה עולמית וחסרה לו ההבנה שלשם כך הוא זקוק לקונצנזוס רחב לביצוע מהלכיו.המלחמה בצ'צ'ניה מוסיפה לא מעט בעייתיות לשלטונות הרוסיים .יכול להיות שההשפעה המצטברת של מלחמה זו על האוכלוסייה תהיה דומה ולו בחלקה להשפעה של מלחמת ויטנאם על ארה"ב.אין גם לשלול את האפשרות שפוטין עצמו לא יסיים את חייו בצורה טבעית .תסריט מסוג זה יגרום לטלטלה חזקה ברוסיה ויהיה משום אירוע מכונן ברוסיה שלאחר המלחמה הקרה.

 

מקורות

 

מגוף ראשון :שיחות עם ולדימיר פוטין /עריכה: [יעקב חסון ; תרגום: מרק דרצ’ינסקי  ירושלים : גשרי תרבות, 

ערן, עודד    מדיניות החוץ של רוסיה :   מן העידן הקומוניסטי לשנות האלפיים /    תל אביב :   האוניברסיטה הפתוחה,   תשס"ד 2004. 2002]

 

וקסלר, אנה    פיתולי הפדרליזם ברוסיה :   הרפורמה הפדרלית של פוטין /    [תל-אביב עבודת גמר (.M.A) – אוניברסיטת תל-אביב, 2004] :   [חמו"ל],   2004

הופמן דיוויד-האוליגרכים-המיליארדרים החדשים של רוסיה הוצאת מעריה 2005    540 עמ.

אלכסנדר גולדפרב, מרינה ליטביננקו  מותו של סוכן :
/ עברית בן-ציון הרמן  סיפור הרעלתו של אלכסנדר ליטביננקו ושובו של הקג"ב   

תל-אביב :   ספר-לכל,   2008.  

 

 

לוקאס אדווארד-המלחמה הקרה החדשה הוצאת עם  עובד  2009   296 עמ.

פוליטקובסקינה אנה-רוסיה של פוטין הוצאת כתר 2009   318 עמ.

 

ביבליוגרפיה באנגלית

 Archie Brown, Lilia Shevtsova, editors. 

Gorbachev, Yeltsin, and Putin :   political leadership in Russia's transition /    Washington, D.C. :   Carnegie Endowment for International Peace,   c2001.

McFaul, Michael, 1963-    Russia's unfinished revolution :   political change from Gorbachev to Putin /    Ithaca, N.Y. :   Cornell University Press,   2002, c2001

 

Rose, Richard, 1933-    Elections without order :   Russia's challenge to Vladimir Putin /    Cambridge ;   New York :   Cambridge University Press,   2002.

Kagarlitsky, Boris, 1958-    Russia under Yeltsin and Putin :   neo-liberal autocracy /    London ;   Sterling, Va. :   Pluto Press,   2002.

 

 

 Steen, Anton, 1949-    Political elites and the new Russia :   the power basis of Yeltsin's and Putin's regimes /    New York :   RoutledgeCurzon,   2003.

Lo, Bobo, 1959-    Vladimir Putin and the evolution of Russian foreign policy /    Oxford :   Blackwell,   2003.

Shevtsova, Lilia    Putin's Russia /    Washington, DC :   Carnegie Endowment for International Peace,   2003.

Paxton, John    Leaders of Russia and the Soviet Union :   from the Romanov dynasty to Vladimir Putin /    New York :   Fitzroy Dearborn,   2004.

Truscott, Peter    Putin's progress :   a biography of Russia's enigmatic president, Vladimir Putin /    London :   Simon & Schuster,   c2004   .

Russian politics under Putin / edited by Cameron Ross. Manchester University Press 2004 .

 

Black, Joseph Laurence, 1937-    Vladimir Putin and the new world order :   looking East, looking West? /    Lanham :   Rowman & Littlefield,   2004.

 

Service, Robert    A history of modern Russia :   from Nicholas II to Vladimir Putin / Cambridge, MA :   Harvard University Press,   2005

Konitzer, Andrew    Voting for Russia's governors :   regional elections and accountability under Yeltsin and Putin /    Washington, D.C. :   Woodrow Wilson Center Press,   2005

 

Leading Russia :   Putin in perspective : essays in honour of Archie Brown /    Oxford :   Oxford University Press,   2005

 

Russia as a great power :   dimensions of security under Putin /    New York :   Routledge,   2005.

 

Jack, Andrew, 1967-    Inside Putin's Russia: can there be reform without democracy? /    London :   Granta,   2005.

Baker, Peter, 1967-    Kremlin rising :   Vladimir Putin's Russia and the end of

 

Jonson, Lena, 1948-    Vladimir Putin and Central Asia :   the shaping of Russian foreign policy /    London :   I.B. Tauris,   2006, c2004.revolution /    New York :   Scribner,   c2005.

Herspring, Dale Roy    The Kremlin & the High Command :   presidential impact on the Russian military from Gorbachev to Putin /    Lawrence :   University Press of  2006.Kansas

  

Freedman, Robert Owen    Russia, Iran and the nuclear question :   the Putin record /    [Carlisle Barracks, PA] :   Strategic Studies Institute, U.S. Army War College,   2006. Allison, Roy    Putin's Russia and the enlarged Europe /    Oxford :   Chatham house, 

 

Bacon, Edwin, 1966-    Securitising Russia :   the domestic politics of Putin /    Manchester :   Manchester University Press,   2006. ,   c2006

Longworth, Philip, 1933-    Russia :   the once and future empire from pre-history to Putin /    New York :   St. Martin's Press,   2006.

Shevtsova, Liliia Fedorovna.    Russia lost in transition :   the Yeltsin and Putin legacies /    Washington, DC :   Carnegie Endowment for International Peace,   2007.

Kotz, David M. (David Michael), 1943-    Russia's path from Gorbachev to Putin :   the demise of the Soviet system and the new Russia /    London ;   New York :   Routledge,   2007.

Putin's Russia :   past imperfect, future uncertain /    Lanham :   Rowman & Littlefield,   c2007..

Media, culture and society in Putin's Russia /    Basingstoke [England] :   Palgrave . Macmillan,   2008

 

Baev, Pavel    Russian energy policy and military power :   Putin's quest for greatness /    New York, NY :   Routledge,   2008.

Felshtinskii, IUrii, 1956-    The corporation :   Russia and the KGB in the age of President Putin /    New York :   Encounter Books,   2008

Goldman, Marshall I.    Petrostate :   Putin, power, and the new Russia.    Oxford : 2008  

Nygren, Bertil.    The rebuilding of Greater Russia :   Putin's foreign policy towards the CIS countries /    London :   Routledge,   2008. 

Sakwa, Richard    Putin :   Russia's choice /    Abingdon, Oxon :   Routledge, 

2008.

LeVine, Steve, 1957-    Putin's labyrinth :   spies, murder, and the dark heart of the new Russia /    New York :   Random House,   2008. 2008. Oxford University Press,   2008..

 

Power and policy in Putin's Russia /   Edited by Richard Sakwa.   London :   Routledge,   2009.

Stuermer, Michael.    Putin and the rise of Russia /    New York :   Pegasus Books :   Distributed by W.W. Norton,   2009.

Zaitsev, Danny    Rusian energy policy under Vladimir Putin and impact on European energy security :   assessment of European responses /    [Tel Aviv] :   [s.n.],   2009

 

Hutchings, Stephen C.    Television and culture in Putin's Russia :   remote control /    London ;   New York :   Routledge,   2009.

הסוכן החשאי מהקרמלין : על ולאדימיר פוטין

 

ולאדימיר פוטין נשיא רוסיה וסוכן חשאי לשעבר.

כל מי שאינו מצטער על נפילת ברית המועצות אין לו לב . כל מי שרוצה בהקמתה מחדש אין לו שכל .

 אימרה של ולאדימיר פוטין

לאחרונה ביקר בישראל נשיא רוסיה ולאדימיר פוטין ,מנהיג שאת כותב שורות אלה הוא מעניין במיוחד וזאת מאחר שפוטין הוא ככל הנראה אחד מאנשי השירותים החשאיים הראשונים ( איש ק.ג.ב לשעבר ) שהיגיעו לדרגה הבכירה ביותר במדינה.

אמנם הוא אינו הראשון : בברית המועצות כבר קדם לו יורי אנדרופוב שהיה מפקד הק.ג.ב השירות החשאי הסובייטי לפני שהתמנה ליורשו של ליאוניד ברז'נייב כמנהיג ברית המועצות. וגם ג'ורג' בוש האב היה בעברו ראש הסי אי אי לפני שהיגיע לתפקיד נשיא ארה"ב. אולם פוטין בניגוד לבוש האב ולאנדרופוב ש"הוצנחו" לשירותים החשאיים לאחר קריירה פוליטית , צמח בתוכם כסוכן חשאי מן המניין ומעולם גם לא היגיע לדרגה בכירה באמת . במונחים ישראליים ניתן להשוות זאת לאפשרות של מינויו  של גדעון עזרא שר בממשלת ישראל היום ואיש השירות החשאי לשעבר לראש ממשלה.
לאמיתו של דבר פוטין הוקסם כל חייו בידי השירותים החשאיים.
בספר הראיונות עימו שפורסם גם בעברית "בגוף ראשון –שיחות עם ולאדימיר פוטין " הוא מספר שעוד מצעירותו רצה להיות סוכן חשאי זאת בעיקבות רומן ריגול סובייטי מפורסם בשם "החרב והמגן " שתיאר את עלילותיו של סוכן חשאי סובייטי הפועל מאחורי הקווים הנאציים בזמן מלחמת העולם השנייה. פוטין מספר שהוא הוקסם מהסיפור שבו מתאר כיצד עורמתו ויכולתו של סוכן סובייטי אחד הישיגה השגים גדולים יותר מאלו של צבאות שלמים .
כתוצאה מקריאת הספר הלך הנער פוטין למשרד הק.ג.ב בשכנותו בלנינגרד והיציע את עצמו כסוכן , הוא מספר שאנשי הק.ג. ב קיבלו אותו באדיבות אך הסבירו לו שהוא צעיר מידי למשימות הקשות וכי עליו להתבגר וללמוד באוניברסיטה לפני שיוכלו לשקול את מועמדותו וכי בכל מקרה הם יפנו אליו ..ואכן כזמן לימודיו האקדמאיים פוטין קיבל פנייה והפך לסוכן ק.ג.ב. מן המניין וניהל קריירה של סוכן ק.ג. ב במזרח גרמניה ובמקומות אחרים אם כי מעולם לא היגיע לדרגות בכירות באמת.

ולאדימיר פוטין סוכן ק.ג.ב.

פוטין היום הוא פוליטיקאי שלטענתו הוא מחוייב לעקרונות הדמוקרטיה אולם הקריירה שלו כסוכן חשאי לשעבר מלווה אותו כצל ולאמיתו של דבר הוא מנצל אותה לצרכיו הפוליטיים .
במידה הרבה כתוצאה מנשיאותו הדומיננטית מאוד של פוטין הסוכנים החשאיים של הק.ג.ב נחשבים היום ברוסיה לגיבורי תרבות ממש , הרבה יותר מאנשי הצבא שעד כה רק נכשלו באפגניסטאן וצ'צניה והסוכן החשאי המציל את רוסיה מסכנות ומאיומים שונים הפך לאיקון של תרבות הפופ הרוסית העכשויית יותר מאשר אי פעם מאז שנות השישים והשבעים כאשר רומן ריגול לכד את דמיונו של פוטין הצעיר .
כיום מופיעים ברוסיה על נושא הסוכנים סרטים , סדרות טלוויזיה עם שמות כמו "חבלן " ו"ק.ג.ב"ו"סוכן הביטחון הלאומי " המתארים את עלילותיהם ההרואיות של השירותים החשאיים בזמן המלחמה נגד הנאצים ובזמן המלחמה הקרה וגם בזמננו מעין תשובות רוסיות ל-24 " האמריקני , רומנים רבי מכר המזכירים יותר מכל דבר אחר את סיפורי ג'ימס בונד מערביים עם ההבדל שהגיבור הוא רוסי פטריוט הנלחם בכוחות הרשע והטרור. על מדפי הספרים ברוסייה ניתן למצוא מחדש סדרת סיפורי ריגול מהתקופה הסובייטית על עלילותיו של מיג'ור פרונין סדרה שבמקור נכתבה כתשובה הסובייטית ל"ג'ימס בונד "והם זוכים להצלחה גדולה.

אפילו אותו ספר שבמקור עורר את עניינו של פוטין בריגול "המגן והחרב " שימש כמקור השראה למסעדה מוסקוואית עם שם זה שנשלטת בידי נושא הריגול הסובייטי מעין "כוכב לכת "ק.ג.ב " ניתן למצוא שם תמונות ומזכרות של מנהיגי הק.גב לאורך השנים ואף פסלים של מייסד השירות החשאי הסובייטי פליקס דרז'דינסקי ושל אנדרופוב .על פי הדיווחים רוב הסועדים שם הם אנשי השירותי הביטחון הרוסיים נהנים מאוד מהאווירה. …
כלפי המערב יש  ביצירות אלו יחס אמביולנטי מאוד המשקף מן הסתם את היחס של המשטר הרוסי כלפי המערב. .בחלק מהיצירות החדשות רוסיה וארה"ב מוצגות כבעלות ברית כנגד הטרור העולמי אבל יש גם יצירות שבהן הסוכן הרוסי הנועז נאבק במזימות אמריקניות שטניות ….ויש מקום לחשוב שמגמה זאת תימשך ותתחזק  אם היחסים בין רוסיה של פוטין והמערב יתקררו .
המגמה החדשה של האדרת שירותי הביון היגיעה לשיאה בסרט חדש בעל תקציב ענק במושגים רוסיים בשם
"מספר אישי " שתקציבו הוא 7 מיליון דולאר והופק בעזרתם הפעילה של הממשלה ושירותי הביטחון . הסרט המבוסס על אירועי טרור עכשוויים כמו לכידת בני הערובה בתיאטרון במוסקבה בידי מורדים צ'צ'ניים מתאר כיצד מליונר רוסי גולה ( רמז ברור ל"אוליגרכים ההיהודיים הנרדפים בידי פוטין ) ומשתף פעולה עם טרוריסטיים ערביים וצ'צ'ניים כולל דמות המזכירה מאוד את בן לאדן בלכידת קרקס במוסקבה למען ביצוע פיגוע טרור ראוותני ולאחר מכן הטלת פצצה רדיואקטיבית על רומא. המזימה נכשלת הודות לפעילות ההרואית של סוכנים רוסיים שמזכירים יותר מכל דבר אחר את גיבור "24 " האמריקנית שנלחם ביריבים ובמזימות דומות באמצעים דומים. והמטרה של הסרט היא ברורה ביותר להציג את שירותי הביטחון לפני הציבור באור החיובי ביותר האפשרי .

פוטין בביקור בישראל

נראה שאין בכך מקריות , יש מקום לחשוב שמגמה זאת משתלבת היטב במגמה של הקרמלין ושל פוטין להציג לפני הקהל גיבורים רוסיים ללא רבב שיעוררו רגשות פטריוטיים ואיזה דמויות יכולות להצליח בכך יותר מאנשי הק.ג.ב המוסד הסובייטי המצליח ביותר שעורר את פחדו של המערב במשך עשרות שנים ?
מבקרים סובייטיים שונים טוענים כי אנשיו של פוטין איש הק.ג. ב לשעבר שמים דגש על כך שהמוסדות היחידים שנשארו "נקיים " ויעילים " מעברה הסובייטי של רוסיה הם השירותים החשאיים,הק.ג.ב שמייצגים היטב מיתוס מעברה של רוסיה כמעצמת על עולמית וכי בלעדיהם רוסיה תתמוטט לחלוטין. וכך לאחר שנים שבהם התרבות הפופולארית הרוסית נשלטה על ידי יבוא מאסיבי ביותר מהמערב מצד אחד וסיפורי בלשים ופשע מקומיים מצד שני, הגיבור הרוסי החדש הוא איש השירותים החשאיים הבלתי ניתן להשחתה , מישהו שמזכיר בהרבה יותר משמץ את התדמית התקשורתית המטופחת היטב של הנשיא פוטין.

פוטין דמוקראט או רודן ?

ולאדימיר פוטין הוא המנהיג הצעיר ביותר של רוסיה מאז סטלין ב-1922.
הוא היגיע לשלטון במידה רבה כתוצאה מהמלחמה הרוסית נגד המורדים בצ'צ'ניה , נשיא רוסיה דאז בוריס ילצין חיפש ראש ממשלה חזק שיוכל לטפל במורדים אלה. איש זה נמצא בולדימיר פוטי.ן הוא אמנם היה איש ק.ג.ב לשעבר בלתי ידוע לחלוטין ודמות משנית גם בק.ג. ב. אולם למרבית ההפתעה הוא התגלה כאדם יעיל ביותר בפוליטיקה . לדברי המלעיזים אחת הסיבות שילצין בחר בפוטין לתפקיד ראש ממשלתו וכנשיא בפוטנציה היה הביטחון שפוטין שהיה ידוע בנאמנותו לידידיו לא יחקור האשמות שונות ורציניות שהוטלו בילצין ומקורביו של שחיתות כספית . ואכן פוטין לא איכזב בעניין זה.

מצד שני אפשר לטעון שבאותה המידה ילצין היה יכול למצוא אנשים רבים אחרים שהיו עונים על תנאי חשוב זה ועדיין היו פחות מוכשרים לתפקידם. פוטין היה ככל הנראה האדם בנכון בזמן הנכון במקום הנכון .
פוטין עצמו סיפר בראיונות שקיים לאחר עלייתו לשילטון שהוא היגיע למישרה הרמה זמן קצר בלבד לאחר שמצא את עצמו ואת משפחתו כמעט בחוסר קול לאחר שביתם שבו היו כל רכושם וחסכונותיהם נשרף והוא נאלץ להתחיל את הכל "מההתחלה ". למזלו הוא היכיר אנשים רבים בצמרת הסובייטית ואלה ידעו כפי שמודה פוטין עצמו שהוא אדם "שניתן לסמוך עליו " שתמיד הקפיד לתת קדימות לפעילים בכירים בממשל ולפתרון בעיותיהם כאשר אלו היו זקוקים לשירותיו. סביר להניח שבכך לא היה פוטין שונה מרבים אחרים בבירוקרטיה הרוסית החדשה שרק ירשה בכך את דרך הפעולה של הבירוקרטיה הסובייטית הישנה אולם כנראה שהיה בו בנוסף לכל זה גם משהו שעורר את תשומת ליבם של אנשי ההנהגה וזה הביא לקידומו המהיר .

פוטין לשעבר אלוף ג'ודו בלנינגרד באימונים.

פוטין זכה לפופולאריות רבה הודות למדיניותו התקיפה בצ'צ'ניה. הוא עשה את מה שלא העיז ילצין המנהיג הקודם לעשות , הוא תקף באכזריות את הצ'צנים והרס  מקומות שונים בצ'צניה . בעבר הקרוב הרוסים הפסידו למעשה במלחמה כנגד הצ'צנים ונאלצו להסכים להקמת מדינה צ'צ'נית עצמאית . זאת התגלתה כעת כמרכז של פשע וטרור לפחות לפי הגדרת הרוסים . פוטין השמיד כעת מדינה זאת . הוא התעלם מהמחאות המערביות שהיו בכל מקרה רפויות למדי שכן איש שבמערב לא חיבב את המורדים הצ'צנים שהתגלו כבעלי נטיות מוסלמיות פונדמנטליסטיות . בנוסף במוסקבה עצמה התבצעו מעשי טרור שונים שיוחסו למורדים הצ'צניים וחיזקו את התמיכה במדיניותו התקיפה של פוטין . יש לציין שהועלו מאז חשדות שלצ'צ'נים לא היה כל קשר למעשים אלה ( הם הכחישו אז בתוקף כל קשר למעשי הטרור ) וכי למעשה הייתה זאת יוזמה של מישהו במשטר הרוסי בעצמו ( פוטין?) על מנת לחזק את התמיכה בו. כך או כך אין ספק שמעשי הטרור התבצעו בדיוק בזמן על מנת לחזק את התמיכה בפוטין ובמדיניותו התקיפה .

בבחירות לנשיאות הוא כבר זכה ברוב עם כל היותו לא ידוע רק זמן קצר קודם לכן . ילצין תמך בו ובמועמדותו ללא סייג לאחר שלא הסתיר את זילזולו בראשי הממשלה שקדמו לפוטין שנראו בעיני כל כולל ילצין כאנשים חלשים ואימפוטנטיים . פוטין נראה כעת כשליט מהסוג שהיה חסר לרוסים במשך עשרות שנים . אדם צעיר נמרץ ויעיל , שאינו מהסס כלל להפעיל יד ברזל היכן שנדרש גם אם הוא נדרש להפר כמה חוקים על מנת לעשות זאת . גם העובדה שהיה איש ק.ג. בי לשעבר והיה ברור לכל שהוא שמר עם קשרים הדוקים אם אנשי ארגון זה ,רק שיחקה לטובתו שכן אנשי ארגון זה נהנים מהילה מיוחדת של אנשים יעילים ברוסיה.
בתקופת שלטונו הראה פוטין את עצמו כשליט חזק וריכוזי בהרבה מילצין שתחת שלטונו היגיעה רוסיה כמעט לאנרכיה שבה המושלים השונים זילזלו בגלוי במרכז במוסקווה . זה כבר לא היה אפשרי תחת פוטין ונראה שזה מה שרצו הרוסים , דמות חזקה וסמכותית ליד ההגה שלא תזכיר את כל אותם אנשים זקנים וחולניים מימיו האחרונים של המשטר הקומוניסטי .
המחיר של כל זה היה התחזקות האוטריטריות של המשטר. פוטין הלך וצמצם בגלוי את חופש הפעולה של כלי התקשורת ואלה כיום למעשה כפופים לו . הוא רדף את אנשי האוליגרכיה של ברית המועצות כל מיני מתעשרים שניצלו את הקפיטליזם החדש ברוסיה שכן חשד בהם שהם מהווים מקור כוח המתחרה לו
כיום אין לדבר על מוקד כוח שמתחרה באמת בפוטין . וזה התברר במיוחד בבחירות 2004 לנשיאות ברוסיה שבהן היה פוטין למעשה המתמודד היחיד אם כי קמו לו מתחרים שונים אך איש לא ציפה באמת שאלה יזכו וברור שרובם היו למעשה רק בובות של פוטין שהשתמש בהם כדי להציג מראית עין של הליך דמוקרטי . פוטין אף לא הטריח את עצמו לנהל מסע בחירות ונאם רק נאום בחירות אחד . הוא זכה ברוב מוחץ .  .  משקיפים מערביים התלוננו בעת הבחירות שהן לא היו הוגנות לחלוטין, אולם איש לא טרח להתייחס לטענותיהם.
כיום פוטין הוא השליט הבלתי מעורער של רוסיה שהיא כיום פחות דמוקרטית ממה שהייתה בימי ילצין, ונראה שלאורך הזמן פוטין רק ירכז עוד ועוד כוח בידיו שלו .

 

האם ניתן לאמר שרוסיה של פוטין כיום היא אכן מדינה דמוקרטית יציבה לכל דבר ?
יש ספקות גדולים לגבי שאלה זאת :
במשך מאות השנים של קיומה של רוסיה כמדינה היא תמיד הייתה הדבר הרחוק ביותר שאפשר להעלות על הדעת ממדינה דמוקרטית או אפילו "מערבית ". הגודל הענק של המדינה והעמים המרובים ששכנו בה חייבו תמיד שלטון ריכוזי חזק ביותר ולעיתים קרובות רודני ביותר כדרך יחידה בעיני האליטות שלא ליפול לאנרכיה והרס. לזמן קצר ביותר , כמה חודשים , ב-1917 נראה היה שרוסיה תיהפך לבסוף למדינה דמוקרטית לאחר הפלת שלטון הצאר. אולם תיקוות אלה התפוגגו כתוצאה מהמהפכה הקומוניסטית שכוונה כנגד המשטר הדמוקרטי ( ולא כנגד הצאר שכבר הופל ) והיפילה אותו דווקא בעת שנראה היה שרוסיה תיהפך לבסוף למדינה ליברלית בסגנון "מערבי ".
וכעת במשך 70 שנה נגזר על רוסיה לסבול שוב ממשטר ריכוזי רודני שבשיא נוקשותו

פוטין כבובה.

דיון מפורט בנושא ניהל אלכסנדר יקובלב אחד מראשי הרפורמיסטים ברוסיה ומי שהיה ממנהיגי הרפורמות בימי גורבצ'וב. יקובלב שהיה שגריר ברית המועצות בקנדה יכול היה לבחון ממקור ראשון את ההבדלים בין רוסיה וארצות המערב ולנתח את הסיבות לכך . כאשר חזר לרוסיה החל לפעול למען רפורמות דמוקרטיות מודרגות בימי גורבצ'וב ומידה רבה נחשב לאחד מראשי סיעתו של גורבצ'וב.

יקובלב כתב: "רוסיה קרעה מעליה את השלשלאות הטוטליטריות ,הגלויות. אך הבולשביזם עודנו חי . סטלין טרם נפטר . השאלה היא אם רוסיה תוכל להתגבר על כוחות המשיכה של העבר איננה רטורית ,שהרי האנטי דמוקרטיות רבת פרצופים היא. היא יודעת לחיות בתנאי כלכלת שוק . היא יודעת גם ללבוש בגדי אנטי –קומוניזם . כאלה היו רוב הדיקטטורות במאה ה-20 " ( אלכסנדר יקובלב "הרפורמה ברוסיה " ע' 257 ) .
לדעתו הדמוקרטיה לא ניצחה למרות מראית העין שהיא כיום שולטת . אמנם נכון שאין היום ברוסיה משטר רודני מובהק אין עוד צנזורה חונקת , אין עוד אחידות מחשבה בפקודה , רוסיה של היום פתוחה לכל הכיוונים . אין יותר את האבסולוטיזם של המפלגה הקומוניסטית, אין יותר את המרכז המשותף שחילק פקודות ממוסקבה לרחבי האימפריה כולה.
לאמיתו של דבר יש כיום ברוסיה ריבוי אמיתי של מפלגות ותנועות מרובות כל כך עד שקשה לספרן . יש שיטת בחירות הפועלת בכל המפלסים מהמקומי עד הלאומי ,שיטה דמוקרטית עם ליבוי יצרים אמיתי , עם עימות בין עמדות פוליטיות שונות .יש חלוקה מודגשת של השלטון הן לרוחב והן לגובה חלה וממשיכה להתפתח דה צנטרליזציה פוליטית ומתהווה מערכת של הפרדת רשויות .
ומשמעות השינויים האלה היא שהאנשים השתחררו מהפחד המשתק שלהם מפני אימת השלטון. מבחינות מסוימות הדמוקרטיה ברוסיה אכן ניצחה .
אבל מבחינות אחרות היא עדיין בחיתוליה ומאוימת בצורה חמורה להיות מוחלפת בידי משטר אוטוריטארי ברמה המקומית נשארו בשלטון מבנים אוטוריטאריים שרק לבשו בגדי דמוקרטיה ולמעשה הם מייסדים ומחזקים את הסדרים והמנהגים האנטי דמוקרטיים .
החברה הרוסית מצאה את עצמה אז בשלב של כמעט אנרכיה כאשר החוקים הנורמות והיחסים השונים חדלו לפעול ואילו החדשים מלאים סתירות וכאשר מדי פעם פרצו גלים מהפכניים שערערו את אושיות החוק . אמנם להלכה חופש הדיבור אינו מוגבל כלל ואנשים יכולים לדבר כרצונם ( כולל לתקוף בני מיעוטים שונים כמו היהודים דבר שהיה אסור רשמית בברית המועצות ) אך אנשים היו חשופים לשרירות לב של הפקידות ושל הפשע המאורגן המשתולל ולשחיתות של גורמים ממלכתיים ופרטיים . בימי גורבצ'וב וילצין הייתה ברוסיה כתוצאה תחושה של אנרכיה גוברת שבה כל אדם עושה כרצונו .
עסקנים שונים עם כל מחויבותם המילולית לדמוקרטיה מגלים היום את אותו זלזול ישן בחוק ולגבי כל עמדה שאינה שלהם . התדרדרות תנאי הקיום שהיא חמורה מאוד ברוסיה ( ועוד יותר ברפובליקות לשעבר שלה ) מערערת עוד יותר את יציבות הדמוקרטיה.
בנוסף רוסיה סובלת משלל בעיות פנימיות נוספות שעלולות להתגלות כהרסניות לדמוקרטיה השבירה שם . למשל הסכסוכים האתניים הפנימיים כמו המלחמה בצ'צ'ניה .
כל זה הביא להתחזקותם של כוחות קיצוניים הן בשמאל הקיצוני של יורשי הקומוניסטים והן בימין הקיצוני של כוחות פשיסטיים אנטישמיים למינהם שמהווים סכנה חמורה לטווח הארוך על הדמוקרטיה השבירה ברוסיה
יש ברוסיה כוחות שונים ששואפים לנצל את הסכסוכים והבעיות השונים כדי להחזיר את רוסיה לחיק העבר. .
רוסיה סבלה מתוהו ובוהו שלטוני שהביא לכמיהה עממית חזקה ל"יד חזקה " בשלטון.
בעיות אלו עלולות להביא להשתלטות רודן על רוסיה . וייתכן שזה בדיוק מה שכבר קרה עם השתלטותו של מנהיג אוטוריטארי כפוטין שעלה על גלי ההצלחה שלו במלחמה עם הצ'צ'נים.

פוטין והגמד של הארי פוטר.

 פוטין הראה את עצמו כמנהיג אפקטיבי יותר מילצין. הוא הצליח לשפר את המצבה הכלכלי ומעמדה בעולם של רוסיה וגם את עוצמתו של השלטון המרכזי ברוסיה עצמה שהתרופף מאוד בימי ילצין . המחזות שגילו סימני התמרדות שונים מוחזקים כעת ביד חזקה יותר. בו בזמן ככל ששילטנו של פוטין נמשך ( והוא בעת כתיבת כתבה זאת בקדנציה השניה שלו ) הוא מראה סימנים גוברים והולכים של אוטוריטאריות כמעט דיקטטורית שאינה משתלבת היטב עם משטר דמוקרטי בסגנון המערבי . אך נראה שזהו בדיוק סוג המשטר שבו רוצים רוב הרוסים ( שמסתבר יותר ויותר שרובם אינם מעוניינים במשטר דמוקרטי בסגנון המערבי ) ושאותו הם מכבדים. בו בזמן שילטן כזה הוא גם חלופה עדיפה על פני השתלטות על רוסיה של המפלגות הקיצוניות מימין ומשמאל שכוחן הוא רב מאוד וככל הנראה לא פחות ואולי אף יותר מאלה של מפלגות המרכז .
אמנם השלטון ברוסיה כבר אינו רודף יותר אנשים בגלוי, אך פוטין אינו מהסס לכלוא את ראשי מתנגדיו בטוענות שונות . פוטין רדף ורודף את אנשי אוליגרכיית המליונרים אותם מתעשרים חדשים ( כמה מהם יהודים ) שהתעשרו לאחר נפילת ברית המועצות כתוצאה ממכירת נכסיה , מאחר שהוא רואה בהם גורם עוין שעלול לפנות כנגדו . רוב העשירים האלה נמלטו בשלב זה מרוסיה או שהם בבית הסוהר . זה בהחלט אינו מראה על רצון כן לדמוקרטיה מצד פוטין. השלטון מתגלה בשרירותו בערבוביה של חוקים ובפעולות נורמות משפטיות שעבד עליהם הכלח ובהתנגשות בין חוקים ישנים וחדשים ובין החדשים בשרירות לב של הפקידים המקומיים והשלטוניים. . מצד שני העם ברוסיה כיום אדיש לפוליטיקה ואם תהיה מהפכה ברוסיה מאוד לא סביר שתהיה המונית .
אך נכון לעת כתיבת כתבה זאת לא סביר שתהיה מהפכה ברוסיה אך לעומת זאת יש סבירות גבוהה שהמשטר ייהפך לאוטוריטארי לחלוטין ויש רמזים על כך שזהו הכיוון שבו הולך פוטיןאין זה ברור כלל וכלל אם פוטין יעזוב את השלטון בתום הקדנציה השנייה שלו כפי שתובעת החוקה החדשה של רוסיה. יתכן שיביא לשינוי בחוקה בעניין זה ובכך יחוזק השלטון האוטוריטארי הנוכחי ברוסיה .
נכון לעכשיו רוסיה היא מדינה שיש בה סוג של דמוקרטיה ובחירות חופשיות וחופש דיבור אך אם הזמן סממנים אלה של דמוקרטיה נעשים מוגבלים יותר אם כי בשלב זה הם בהחלט קיימים .
יש חשש שבעתיד כוחו של פוטין ומשטרו רק יגדלו ומראית העין של המשטר הדמוקרטי עוד תלך ותיחלש עד שתיהפך ללא יותר מפיקציה ורוסיה תחזור למה ההיית מאז ומתמיד למדינה גדולה נשלטת בידי שלטון חזק ואוטוריטארי שאינו מיחס חשיבות רבה לדמוקרטיה ולרצון העם .


אך האמת היא שיתכן שדרך זאת היא כרגע היחידה הפתוחה לפני מדינה עם שלל בעיות כה עצום כמו רוסיה . משקיפים רבים גם בארה"ב אומרים בגלוי שרק שליט אוטוריטארי חזק עם "יד ברזל " כמו פוטין יכול לשמור על הסדר והיציבות ברוסיה וכי זהו מחיר שיש לשלמו והברירה האחרת היא אנרכיה או השתלטות של כוחות חשוכים מהימין או מהשמאל שיש להם כוח עצום ברוסיה
ברוסיה כיום יש מפלגות קיצוניות שונות מהימין ומהשמאל שיש להם מליוני תומכים ושמתנגדות בגלוי לכל הרעיון הדמוקרטי , אלה כוללות את תומכי הקומוניזם הישן ומפלגות ימין קיצוני כמו פשיסטי ולפעמים כזה שתומך בגלוי ברעיונות נאציים ואנטישמיים . מפלגות אלה אם יגיעו לשלטון יגרמו ללא כל ספק לאסון בקנה מידה שקשה לתאר . ובנתיים מפלגות המרכז הדמוקרטי הליברלי בראשות מנהיגים כמו גרגורי יוולינסקי הכלכלן שטופחו בידי ארה"ב הן חלשות והוכיחו את עצמן כאימפוטנטיות מבחינה פוליטית .
אם נשווה את המצב ברוסיה הדמוקרטית כיום למצב בדמוקרטיות יציבות במערב כי אז נראה שהיא אינה עונה כלל על התואר "דמוקרטיה יציבה " נהפוך הוא .
יש בה סכסוכים קשים בין קבוצת הרוב הרוסים ובין קבוצות מיעוטים שונות כמו הצ'צ'נים ועמים מוסלמיים אחרים . וגרוע מכך קבוצת הרוב הרוסית הסלאבית מאבדת את עליונותה והאוכלוסייה שלה הולכת ומזדקנת דמוגרפית בעוד שהמיעוטים השונים הולכים ומתרבים מבחינה דמוגרפית . זהו מתכון בטוח לסכסוכים מתעצמים בעתיד שרק יפגעו בדמוקרטיה.
כמו כן אין לרוסיה המסורת של דמוקרטיה של ערכים ליברליים שהכל מסכימים להם .נהפוך הוא יש בה סיכסוכים עמוקים וקשים ביותר על אופי המדינה ולאמיתו של דבר רק חלק לא גדול של האוכלוסייה מסכים לרעיונות הליברליים הדמוקרטיים שהם למעשה "יבוא מערבי ". . כן חסר חינוך דמוקרטי ארוך טווח.
. ולא פחות גרוע מכך רוסיה סובלת ממצב כלכלי קשה , אמנם יש לה פוטנציאל כלכלי עצום עם כל המחצבים המרובים שבה אולם הרבה מהם כבר נוצלו ובצורה גרועה שהרסה את האקולוגיה של רוסיה בידי המשטר הקומוניסטי ולמחצבים אלה כבר אין תחליף .הכלכלה הרוסית מתאוששת כיום מעשרות שנים של ניצול מוטעה של השיטה הקומוניסטית , אולם אין זה ברור שהתחליף של קפיטליזם פראי של ניצול חריף של עובדים ומחצבים הוא אכן הפיתרון שיוליך את רוסיה אל דרך המלך . פוטין שיפר את המצב הכלכלי של הרוסים אולם ספק אם רוסיה תהפוך אי פעם למדינת רווחה בסיגנון מערבי. במערב יש חשדנות גוברת והולכת כלפי פוטין תומכי האפוקליפסה הנוצרית למינהם רואים בו מועמד אפשרי בהחלט לתפקיד האנטיכריסט

פוטין במסע ציד

. הוא גם הופך למושא לסטירה  במערב לאחר תקופה שבה התייחסו אליו בסימפטיה רבה. אפילו יוצר סרטי הרי פוטר הפכו את הגמד בסרטים אלה לכפיל של פוטין דבר שעורר מחאות נזעמות מצד הרוסים . ברוסיה עצמה כמובן מאליו כבר נוצר פולחן פוטין ואפשר למצוא תמונות שלו בכל מקום.
רוסיה כיום אינה עונה על הקריטריונים של דמוקרטיה יציבה ויש חשש גדול מאוד שהיא תיפול מחדש לסוג של משטר אוטוריטארי כברירה הטובה ביותר מבין של מגוון ברירות רעות . בתקופת שלטונו הראה פוטין את עצמו כשליט חזק וריכוזי בהרבה מילצין שתחת שלטונו היגיעה רוסיה כמעט לאנרכיה שבה המושלים השונים זילזלו בגלוי במרכז במוסקווה . זה כבר לא היה אפשרי תחת פוטין ונראה שזה מה שרצו הרוסים , דמות חזקה וסמכותית ליד ההגה שלא תזכיר את כל אותם אנשים זקנים וחולניים מימיו האחרונים של המשטר הקומוניסטי .
המחיר של כל זה הוא התחזקות האוטוריטאריות של המשטר. פוטין הלך וצמצם בגלוי את חופש הפעולה של כלי התקשורת ואלה כיום למעשה כפופים לו .
הרושם שנוצר הוא שפוטין הוא כעת ה"איש החזק " שלו מייחלים רוב הרוסים שאינם מעונינים במשטר דמוקרטי אמיתי שכמוהו לא היכירו מעולם , והם מעדיפים איש חזק אוטוריטרי כמו פוטין על פני אנרכיה דמוקרטית .
נכון לעכשיו או לפחות עד שתקום אלטרנטיבה דמוקרטית רצינית ואלטרנטיבה כזאת אינה נראית באופק פוטין נראה בברירה הפחות גרועה בעבור רוסיה. הוא אינו דמוקרטי בסגנון המוכר במערב אבל נכון לעכשיו גם לא הראה את עצמו כאנטי דמוקרטי . יש לקוות שמה שצפון לרוסיה בעתידה לא יהיה גרוע יותר מפוטין. אבל יש בהחלט חשש שבעתיד כוחו של פוטין ומשטרו רק יגדלו ומראית העין של המשטר הדמוקרטי עוד תלך ותיחלש עד שתיהפך ללא יותר מפיקציה ורוסיה תחזור למה שהייתה מאז ומתמיד למדינה גדולה נשלטת בידי שלטון חזק ואוטוריטארי שאינו מיחס חשיבות רבה לדמוקרטיה ולרצון העם .סביר שחלק מהמעבר לשלטון אוטוריטארי יותר יתבצע על ידי האדרה ותעמולה בלתי פוסקת גם באמצעות התרבות הפופולארית של מוסד השלטון הסמכותי והמפחיד ביותר, השירותים החשאיים.

 ספרים על ולדימיר פוטין בעברית

 

כדאי לקרוא בעברית  :

נטליה גבורקיאן, נטליה טימאקובה, אנדריי קולס ניקוב : מגוף ראשון : שיחות עם ולאדימיר פוטין   תרגום: מרק דרצ'ינסקי ירושלים גשרי תרבות 2002.

מדיות החוץ של רוסיה

עודד  ערן   מדיניות החוץ של רוסיה :   מן העידן הקומוניסטי לשנות האלפיים /    תל אביב :   האוניברסיטה הפתוחה,   תשס"ד 2004. 2002]

 תקציר :

עוסק במדיניות החוץ של רוסיה הבתר-סובייטית, אשר מאז סיום המלחמה הקרה וקריסת ברית המועצות ב-1991 חותרת להגדיר מחדש את זהותה הלאומית. הספר פותח בדיון על המעבר ממדיניות החוץ של ברית-המועצות בימי גורבצ'וב, למדיניותה של רוסיה העצמאית תחת נשיאותם של ילצין ופוטין. בהמשך הוא מכסה מגוון רחב של תחומים וסוגיות כמו: המדיניות בעשור האחרון כלפי "חו"ל הקרוב", ארצות-הברית והאיחוד האירופי, נאט"ו ומזרח אירופה, וכן כלפי המזרח התיכון, המזרח הרחוק ודרום אסיה.

 כרך זה משלים וממשיך את כר’ ב בסדרת "מדיניות החוץ של ברית המועצות : מלנין עד גורבצ'וב.

 רוסיה של פוטין

 אנה פוליטקטבסקיה  רוסיה של פוטין / ; מאנגלית: אראלה טלנברג-לרר ; אחרת דבר מאת ניצן הורוביץ ירושלים : כתר, [תשס"ד] 2004

, אנה  וקסלר    פיתולי הפדרליזם ברוסיה :   הרפורמה הפדרלית של פוטין /    [תל-אביב עבודת גמר – אוניברסיטת תל-אביב, 2004] :   [חמו"ל],   2004

האוליגרכים, המיליארדרים החדשים של רוסיה

דיוויד- הופמן האוליגרכים-המיליארדרים החדשים של רוסיה הוצאת ספריית  מעריה 2005    .

אלכסנדר גולדפרב, מרינה ליטביננקו  מותו של סוכן :
/ סיפור הרעלתו של אלכסנדר ליטביננקו ושובו של הקג"ב   עברית :בן ציון -הרמן

      תל-אביב :   ספר-לכל,   2008.

   על הסופרת

http://www.scribd.com/doc/3186432/litvinenko7

אדוארד להמלחמה הקרה החדשה : כיצד מאיים הקרמלין על רוסיה ועל המערב /  [תרגמה מאנגלית כרמית גיא].עם  עובד ,2009.

דימה קורס    מדיניות הגרעין הרוסית כלפי איראן ((2008-1996))‏ /    דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן :   [חש"מ],   תש"ע.2010

אורי   פטרושבסקי,  רוסיה והאסלאם הרדיקלי במזרח התיכון :   סיבות ושיקולים /   תל אביב : גוונים, תשע"א 2011.

ממשל, הון ושלטון ברוסיה

ברוך גור גורביץ ממשל, הון ושלטון ברוסיה / כרמל 2012 .

 תקציר :היחסים בין הון לשלטון רלוונטיים בכל עת. ברוסיה שקמה בעקבות התפרקות ברית המועצות, מערכת היחסים בין הממשל לבין בעלי ההון הפכה לשאלה אקטואלית וחשובה עבור המשטר החדש ועבור תושבי רוסיה.

‏המעבר משלטון קומוניסטי לשלטון דמוקרטי ולחברה חופשית, ובעיקר המעבר מכלכלה ריכוזית, קומוניסטית, למשק המבוסס על כלכלת שוק, היו רקע למאבק אדיר בין יזמים בעלי הון (האוליגרכים) לבין הממשל ברוסיה. האוליגרכים השתמשו באמצעים לא כשרים, מושחתים ואלימים והיו קרובים מאוד לעמדה שממנה הם ‏יכלו לשלוט במדינה. הנשיא ילצין, אשר עלה לשלטון בתרועה גדולה וירד ממנו בדממה, לא הצליח להגביל את האוליגרכים. יורשו, ולדימיר פוטין, השיב מלחמה שערה והצליח לפעול נגדם. את מחיר המאבקים הללו שילם העם: רמת החיים של אזרחי רוסיה הידרדרה וזכויותיהם קופחו. פוטין הצליח אמנם לייצב את השלטון ולהביא לשיפור במצב הכלכלה אבל מחיר השינוי היה פגיעה בדמוקרטיה.

‏ספר זה מנתח ומתאר בפרוטרוט את מערכות היחסים שבין ההון לשלטון ברוסיהמ 1991- ‏ ועד לימים אלו

                                מרטין סיקסמית הנפט של פוטין : המאבק על עתידה של רוסיה /

 ; מאנגלית: אלה בשן,מודן 2012

פוטין – האיש ללא פנים / מאשה גסן ; מאנגלית: מיכל קירזנר-אפלבוים.תל-אביב : ספרי עליית הגג, 2012

תקציר :פוטין: האיש ללא פנים מציג תיאור מבהיל של האופן שבו איש ק-ג-ב פשוט וצר אופקים הצליח לכבוש לעצמו עמדה של שלטון מוחלט – ומושחת – במדינה הגדולה בעולם, וכיצד מחק בתוך זמן קצר שנים של התפתחויות דמוקרטיות ברוסיה והחזיר את מצבה הפוליטי והאזרחי אל הימים הרעים, האפלים, הטוטליטריים, של ברית המועצות. ב-1999, בזמן שהתמיכה בנשיא החולה בוריס יצלין הלכה ופחתה, החלו מקורביו – "המשפחה" – לחפש לו יורש. ולדימיר פוטין צבר רק ניסיון דל בממשל ובמִנהל, כשהיה סגן ראש העיר סנט פטרבורג ובכהונתו הקצרה כראש סוכנות הביון של רוסיה. ולמרות זאת, הוא הצטייר כמועמד מושלם: מין יצור "חסר פנים", שילצין וחבריו חשבו שיוכלו לעצב בדמותם. הילד שהלך מכות בחצרות בתי ספר בלנינגרד לאחר מלחמת העולם השנייה, נעשה פתאום בבגרותו לדמות ציבורית, והפופולריות שלו הרקיעה שחקים. רוסיה והמערב המוקסם היו נחושים לראות בו את המנהיג שוחר הקִדמה שעליו חלמו – גם אחרי שפירק ביעילות חסרת רחמים את התקשורת הרוסית החופשית, גזל בכוח את ההון של קהילת העסקים המשגשגת, וחיסל חלקים ניכרים מן המנגנונים הדמוקרטיים. בתוך כמה שנים הוסרו כל המכשולים שעמדו בדרכו לשליטה בלתי מוגבלת. קולות המתנגדים לו הושתקו, יריבים פוליטיים מצאו את עצמם בגלות או הועלמו בקבר.

 ביבליוגרפיה ב

אנגלית על פוטין

 Archie Brown, Lilia Shevtsova, editors.

Gorbachev, Yeltsin, and Putin :   political leadership in Russia's transition /    Washington, D.C. :   Carnegie Endowment for International Peace,   c2001.

McFaul, Michael, 1963-    Russia's unfinished revolution :   political change from Gorbachev to Putin /    Ithaca, N.Y. :   Cornell University Press,   2002, c2001

Rose, Richard, 1933-    Elections without order :   Russia's challenge to Vladimir Putin /    Cambridge ;   New York :   Cambridge University Press,   2002.

Kagarlitsky, Boris, 1958-    Russia under Yeltsin and Putin :   neo-liberal autocracy /    London ;   Sterling, Va. :   Pluto Press,   2002.

 Steen, Anton, 1949-    Political elites and the new Russia :   the power basis of Yeltsin's and Putin's regimes /    New York :   RoutledgeCurzon,   2003.

Lo, Bobo, 1959-    Vladimir Putin and the evolution of Russian foreign policy /    Oxford :   Blackwell,   2003.

Shevtsova, Lilia    Putin's Russia /    Washington, DC :   Carnegie Endowment for International Peace,   2003.

Paxton, John    Leaders of Russia and the Soviet Union :   from the Romanov dynasty to Vladimir Putin /    New York :   Fitzroy Dearborn,   2004.

 

Truscott, Peter    Putin's progress :   a biography of Russia's enigmatic president, Vladimir Putin /    London :   Simon & Schuster,   c2004   .

Russian politics under Putin / edited by Cameron Ross. Manchester University Press 2004 .

Black, Joseph Laurence, 1937-    Vladimir Putin and the new world order :   looking East, looking West? /    Lanham :   Rowman & Littlefield,   2004.

Service, Robert    A history of modern Russia :   from Nicholas II to Vladimir Putin / Cambridge, MA :   Harvard University Press,   2005

Konitzer, Andrew    Voting for Russia's governors :   regional elections and accountability under Yeltsin and Putin /    Washington, D.C. :   Woodrow Wilson Center Press,   2005

Leading Russia :   Putin in perspective : essays in honour of Archie Brown /    Oxford :   Oxford University Press,   2005

Russia as a great power :   dimensions of security under Putin /    New York :   Routledge,   2005.

Jack, Andrew, 1967-    Inside Putin's Russia: can there be reform without democracy? /    London :   Granta,   2005.

Baker, Peter, 1967-    Kremlin rising :   Vladimir Putin's Russia and the end of

Jonson, Lena, 1948-    Vladimir Putin and Central Asia :   the shaping of Russian foreign policy /    London :   I.B. Tauris,   2006, c2004.revolution /    New York :   Scribner,   c2005.

Herspring, Dale Roy    The Kremlin & the High Command :   presidential impact on the Russian military from Gorbachev to Putin /    Lawrence :   University Press of  2006.Kansas

Freedman, Robert Owen    Russia, Iran and the nuclear question :   the Putin record /    [Carlisle Barracks, PA] :   Strategic Studies Institute, U.S. Army War College,   2006. Allison, Roy    Putin's Russia and the enlarged Europe /    Oxford :   Chatham house,

Bacon, Edwin, 1966-    Securitising Russia :   the domestic politics of Putin /    Manchester :   Manchester University Press,   2006. ,   c2006

Longworth, Philip, 1933-    Russia :   the once and future empire from pre-history to Putin /    New York :   St. Martin's Press,   2006.

Shevtsova, Liliia Fedorovna.    Russia lost in transition :   the Yeltsin and Putin legacies /    Washington, DC :   Carnegie Endowment for International Peace,   2007.

Kotz, David M. (David Michael), 1943-    Russia's path from Gorbachev to Putin :   the demise of the Soviet system and the new Russia /    London ;   New York :   Routledge,   2007.

Putin's Russia :   past imperfect, future uncertain /    Lanham :   Rowman & Littlefield,   c2007..

Media, culture and society in Putin's Russia /    Basingstoke [England] :   Palgrave . Macmillan,   2008

Baev, Pavel    Russian energy policy and military power :   Putin's quest for greatness /    New York, NY :   Routledge,   2008.

Felshtinskii, IUrii, 1956-    The corporation :   Russia and the KGB in the age of President Putin /    New York :   Encounter Books,   2008

Goldman, Marshall I.    Petrostate :   Putin, power, and the new Russia.    Oxford : 2008

Nygren, Bertil.    The rebuilding of Greater Russia :   Putin's foreign policy towards the CIS countries /    London :   Routledge,   2008.

Sakwa, Richard    Putin :   Russia's choice /    Abingdon, Oxon :   Routledge,

2008.

ביבליוגרפיה באנגלית

 Archie Brown, Lilia Shevtsova, editors.

Gorbachev, Yeltsin, and Putin :   political leadership in Russia's transition /    Washington, D.C. :   Carnegie Endowment for International Peace,   c2001.

McFaul, Michael, 1963-    Russia's unfinished revolution :   political change from Gorbachev to Putin /    Ithaca, N.Y. :   Cornell University Press,   2002, c2001

Rose, Richard, 1933-    Elections without order :   Russia's challenge to Vladimir Putin /    Cambridge ;   New York :   Cambridge University Press,   2002.

Kagarlitsky, Boris, 1958-    Russia under Yeltsin and Putin :   neo-liberal autocracy /    London ;   Sterling, Va. :   Pluto Press,   2002.

 Steen, Anton, 1949-    Political elites and the new Russia :   the power basis of Yeltsin's and Putin's regimes /    New York :   RoutledgeCurzon,   2003.

Lo, Bobo, 1959-    Vladimir Putin and the evolution of Russian foreign policy /    Oxford :   Blackwell,   2003.

Shevtsova, Lilia    Putin's Russia /    Washington, DC :   Carnegie Endowment for International Peace,   2003.

Paxton, John    Leaders of Russia and the Soviet Union :   from the Romanov dynasty to Vladimir Putin /    New York :   Fitzroy Dearborn,   2004.

Truscott, Peter    Putin's progress :   a biography of Russia's enigmatic president, Vladimir Putin /    London :   Simon & Schuster,   c2004   .

Russian politics under Putin / edited by Cameron Ross. Manchester University Press 2004 .

Black, Joseph Laurence, 1937-    Vladimir Putin and the new world order :   looking East, looking West? /    Lanham :   Rowman & Littlefield,   2004.

Service, Robert    A history of modern Russia :   from Nicholas II to Vladimir Putin / Cambridge, MA :   Harvard University Press,   2005

Konitzer, Andrew    Voting for Russia's governors :   regional elections and accountability under Yeltsin and Putin /    Washington, D.C. :   Woodrow Wilson Center Press,   2005

Leading Russia :   Putin in perspective : essays in honour of Archie Brown /    Oxford :   Oxford University Press,   2005

Russia as a great power :   dimensions of security under Putin /    New York :   Routledge,   2005.

Jack, Andrew, 1967-    Inside Putin's Russia: can there be reform without democracy? /    London :   Granta,   2005.

Baker, Peter, 1967-    Kremlin rising :   Vladimir Putin's Russia and the end of the revolution /    New York :   Scribner,   2005.

Jonson, Lena, 1948-    Vladimir Putin and Central Asia :   the shaping of Russian foreign policy /    London :   I.B. Tauris,   2006, c2004.revolution /    New York :   Scribner,   c2005.

Herspring, Dale Roy    The Kremlin & the High Command :   presidential impact on the Russian military from Gorbachev to Putin /    Lawrence :   University Press of  2006.Kansas

Freedman, Robert Owen    Russia, Iran and the nuclear question :   the Putin record /    [Carlisle Barracks, PA] :   Strategic Studies Institute, U.S. Army War College,   2006. Allison, Roy    Putin's Russia and the enlarged Europe /    Oxford :   Chatham house,

Bacon, Edwin, 1966-    Securitising Russia :   the domestic politics of Putin /    Manchester :   Manchester University Press,   2006. ,   c2006

Longworth, Philip, 1933-    Russia :   the once and future empire from pre-history to Putin /    New York :   St. Martin's Press,   2006.

Shevtsova, Liliia Fedorovna.    Russia lost in transition :   the Yeltsin and Putin legacies /    Washington, DC :   Carnegie Endowment for International Peace,   2007.

Kotz, David M. (David Michael), 1943-    Russia's path from Gorbachev to Putin :   the demise of the Soviet system and the new Russia /    London ;   New York :   Routledge,   2007.

Putin's Russia :   past imperfect, future uncertain /    Lanham :   Rowman & Littlefield,   c2007..

Media, culture and society in Putin's Russia /    Basingstoke [England] :   Palgrave . Macmillan,   2008

Baev, Pavel    Russian energy policy and military power :   Putin's quest for greatness /    New York, NY :   Routledge,   2008.

Felshtinskii, IUrii, 1956-    The corporation :   Russia and the KGB in the age of President Putin /    New York :   Encounter Books,   2008

Goldman, Marshall I.    Petrostate :   Putin, power, and the new Russia.    Oxford : 2008

Nygren, Bertil.    The rebuilding of Greater Russia :   Putin's foreign policy towards the CIS countries /    London :   Routledge,   2008.

Sakwa, Richard    Putin :   Russia's choice /    Abingdon, Oxon :   Routledge,

2008.

LeVine, Steve, 1957-    Putin's labyrinth :   spies, murder, and the dark heart of the new Russia /    New York :   Random House,   2008. 2008. Oxford University Press,   2008..

Power and policy in Putin's Russia /   Edited by Richard Sakwa.   London :   Routledge,   2009.

Stuermer, Michael.    Putin and the rise of Russia /    New York :   Pegasus Books :   Distributed by W.W. Norton,   2009.

Zaitsev, Danny    Rusian energy policy under Vladimir Putin and impact on European energy security :   assessment of European responses /    [Tel Aviv] :   [s.n.],   2009

Hutchings, Stephen C.    Television and culture in Putin's Russia :   remote control /    London ;   New York :   Routledge,   2009.

LeVine, Steve, 1957-    Putin's labyrinth :   spies, murder, and the dark heart of the new Russia /    New York :   Random House,   2008. 2008. Oxford University Press,   2008..

Power and policy in Putin's Russia /   Edited by Richard Sakwa.   London :   Routledge,   2009

.

Stuermer, Michael.    Putin and the rise of Russia /    New York :   Pegasus Books :   Distributed by W.W. Norton,   2009.

Zaitsev, Danny    Rusian energy policy under Vladimir Putin and impact on European energy security :   assessment of European responses /    [Tel Aviv] :   [s.n.],   2009

Hutchings, Stephen C.    Television and culture in Putin's Russia :   remote control /    London ;   New York :   Routledge,   2009.

Roxburgh, Angus.    The strongman :   Vladimir Putin and the struggle for Russia /    London :   I.B. Tauris ;,   2012

 

 

קישורים רלבנטיים

פוטין בויקיפדיה בעברית 

פוטין בויקיפדיה באנגלית

קישורים על פוטין

אתרים שונים על פוטין

בי בי סי על פוטין

הסוכן החשאי בתרבות הרוסית

 

פוטין אסון פוליטי?

פוטין בישראל

מה מחפש פה פוטין
בן כספית על ביקור פוטין

קרני על פוטין

ראיון עם פוטין

פוטין מבכה את נפילת ברית המועצות
אימרות של פוטין

בגוף ראשון שיחות עם פוטין
 ולאדימיר הרפורמטור ביקורת של שלמה אבינרי

האם פוטין הוא האנטי כריסט ?: דיון מקיף

מיכאל שרון על פוטין 

 

המזימה הרוסית נגד ישראל :עמוס אריכא על פוטין

האם מתקרב  קץ עידן פוטין ?