ארכיון תג: זאגור

הרוח עם הגרזן – זאגור "יד הברזל" וצ'יקו בשפה העברית

זאגור .מאת "ג. נוליטה"  סרגיו בונלי הוצאת מ. מזרחי ..1972-1980

לפניכם רשימה על אחת משלושת סדרות המערבונים בשחור לבן הפופולאריות שפורסמו בעברית בידי הוצאת מ.מזרחי ונפסקו.אבל לא נשכחו מאז.

הסדרות האלו היו שלושתן  ( הן כללו גם את "טקס-גיבור המערב הפרוע " ואת "תולדות המערב הפרוע " ) היו איטלקיות במוצאן.

הסדרה השלישית הייתה  "זאגור יד הברזל"  שנוצרה בידי "ג. נוליטה "  ששמו האמיתי הוא סרגיו בונאלי והוא  בנו של לואיג'י בונאלי האיש שיצר את "טקס" סדרת המערבונים המאריכה ביותר של כל הזמנים.

הבן הוכיח את עצמו כמוכשר בדיוק כמו אביו ויצר  ב-1961  את זאגור גיבור מצליח בדיוק כמו טקס.וכמו טקס הוא ממשיך לשגשג ולהתפרסם עד עצם היום הזה( שנת 2020).בשנת 2019 הוא היגיע לחוברת מספר 700 בסדרה.

זאגור מספר 600 מ-2019. זאגור נאבק בחייזרים במערב הפרוע.

זאגור הוא גיבור דמוי טרזן  איש הקופים בעל כוח אדיר  איש לבן  שגדל בין האינדיאנים החי במערב הפרוע  באיזור האגמים הגדולים של ארה"ב במחצית הראשונה של המאה ה19- וביחד עם ידידו המקסיקני  השמן צ'יקו נאבק ברשעים שונים מהם טבעיים לחלוטין ומהם קשורים לעולם המדע הבדיוני והעל טבעי  ובהם  ובראשם המדען המטורף האלינגן שיצר רובוט ענק.

במסעותיהם השניים נפגשים שוב ושוב בדמויות מוזרות שונות  מהן הומוריסטיות   כמו "ביל החופר " מחפש אוצרות בלתי נלאה ומהן מפחידות  ומהן שני הדברים  ורבים אחרים.

הקדמה  של אורי פינק למהדורה חדשה מ-2005 של גיליון מספר 5 .

 

זאגור בעולם

סדרה זאת היא פופולארית מאוד באיטליה ובאירופה  ובמיוחד בסרביה ואפילו בתורכיה. חובבים סרביים יצרו סרט על עלילות זאגור.

( צפו בסרט החובבים הסרבי על עלילות זאגור עם תרגום לאנגלית כאן)

גם בתורכיה בשנת 1971  נוצרו לפחות שני מערבונים  על עלילות זאגור שהפכו מאז לסרטוי פולחן בתורכית עבור דורות של צעירים.

( אפשר לצפות בסרט זאגור תורכי כזה כאן )

 

פוסטרים  של סרטים טורקייים  משנות השבעים על עלילות זאגור במערב הפרוע. 

 

זאגור בישראל 

בישראל הופיעו 16 גליונות על עלילות בהוצאת מ.מזרחי בהפסקות גדולות בין כל חוברת.

החוברת האחרונה יצאה לאור בשנת 2005 עם הדפסה חדשה של חלק מהחוברות הישנות אבל הן כנראה לא זכו להצלחה מספיקה הפרוייקט נפסק.

אבל בשנות ה-2000 קמה חבורת חובבים  באינטרנט במסגרת "קומונת טקס וזאגור"של "תפוז" שבכוחות עצמם תירגמו קרוב ל200 ( !) חוברות של זאגור באופן פרטי  לחלוטין.

והנה רשימה של החוברות שיצאו לאור בהוצאת מ.מזרחי.

אלו הן דווקא לא החוברות הטובות ביותר שלפי הדיווחים תורגמו בידי החובבים אבל אלו הן שנגישות פחות או יותר בחנויות.

מספר 1. בין שבטי האינדיאנים

.זאגור וצ'יקו נאבקים במדען מטורף שבנה רובוט ענק.

 

 

 

 

 

סיום מרתק מאין כמוהו. מצער שאף אחד מהסיפורים האחרים בעברית לא היגיע לרמה הזאת.

מספר 2: בעקבות הגולם.סוף הסיפור.

זאגור נאבק במדען מטורף יוצרו של הגולם הענק.

מספר 3:זאגור והספינה האבודה.

זאגור וצ'יקו נפגשים שוב בידידם מחפש האוצרות  ביל "החופר" ומוצאים עצמם מסובכים בחיפוש אחר ספינה ששקעה שעליה יש  ארגזי תשלומים של הצבא האמריקני.

( הם נפגשו עם ביל החופר לראשונה בסיפור שהופיע רק מאוחר יותר בהוצאה העברית וראו על כך בהמשך).

מספר 4:זאגור ומחפשי האוצר (בפנים "במצולות הנהר")

מספר 5. זאגור והחוטפים המסתוריים.

זאגור וצ'יקו משתתפים בטיול מאורגן במערב הפרוע שאותו מארגן בעל סוכנות תייירם ראשונה מסוגה במערב  עבור מבקרים עשירים ממזרח  ארה"ב שבאים לחוות את המערב מיד ראשונה. הם חווים שוד מרכבה שאמור להיות מבויים אלא שהשודדים מתגלים כפושעים אמיתיים שחוטפים את הנוסעים.

 

 

מספר 6:  זאגור והאיש המוזר.

זאגור לוכד את הפושעים החוטפים וגם את מנהיגם שמתגלה כבעל בית מלון כושל.

אחרי חוברת זאת חלה הפסקה של כמה שנים טובות בפרסום החוברות.

הן חזרו שוב בשנים 1979-1980 על מנת להיפסק במספר 15.

מספר 7:זאגור נגד הזאבים השחורים.

אחד הסיפורים הטובים ביותר.זאגור נאבק ביחידה של שכירי חרב רצחניים המשמידים את האינדיאנים.

מספר 8:זאגור לוחם.המשך הסיפור על מאבקו של זאגור ביחידת החיילים הרצחניים.

 

מספר 9:זאגור והמכשפה האדומה.

רוב החוברת הוא סיום הסיפור על המאבק ביחידת החיילים.

בסיפור הבא זאגור וצ'יקו   נחטפים ונאלצים לעבוד כאנשי צוות  על ספינה שיוצאת למסע מיסתורי.

 

10.  זאגור ומפלצת הים.

זאגור וצ'יקו מוצאים עצמם בספינה שנשכרה בידי מדען למצוא חיפושית נדירה ביותר "האפון המעופף" באי בודד. האם ימצאו אותו?

 

זאגור 11:זאגור אינו סולח.

המשך הסיפור.

 

זאגור 12: זאגור והאמיצים.

סיום הסיפור על המסע בעקבות "האפון המעופף".

בסיפור השני בחוברת זאגור מסייע לבני שבט אינדיאני ומגיע למצודה צבאית וחוקר שם פרשת רצח של קצין.

מספר 13: זאגור וזאבי הים.

זאגור מוצא עצמו מסובך בפרשה צבאית מחפש ראיה בפרשת רצח קצין ,  ופוגש לראשונה את מחפש האוצרות "ביל החופר".  ( שאותו כבר פגש בעבר בסדרה העברית בסיפור שהוא בבירור יותר מאוחר אבל ההוצאה לא הקפידה על סדר כרונולוגי של הסיפורים).ביל יוצא בעקבות אוצר של שודד הים קפטין קיד וזאגור יוצא בעקבותיו.

מספר 14:זאגור במלכודת.

זאגור נאבק בחבורת פושעים המושכים במירמה באמצעות מגדלור אוניות להיטרף אל צוק ושודדים את המשא עליהם.הם נלכדים בידי שבט אינדיאני ושוב פוגשים בביל החופר.

זאגור מספר 15 "זאגור והבית המכושף".

 

סיום פרשת ביל החופר והאוצר שאותו הוא מחפש גילוי עד חמקמק ובירור של פרשת רצח.

ובסיפור חדש בבית קודר עלצוק חשוף לסערות הים מתחוללים מעשים מוזרים מאוד  נשמעים קולות הבוקעים ממעמקים ומופיעים דמויות של רוחות רפאים.הכפריים טוענים שהמדובר בבית מכושף. זאגור וצי'קו יוצאים לחקור.

 

כאן בעיצומו של סיפור "הבית המכושף"  הסתיימה סדרת זאגור ב-1980.הקוראים הישראליים  לא גילו מה היה באותו בית.

רק אחרי שנים רבות ב-2005 ליתר דיוק  נזכרו בהוצאת מ.מזרחי בזאגור ובסיפור הבית המכושף שוב.הם הוציאו לאור סוף סוף את חוברת 16 שהובטחה 25 שנים קודם לכן  ביחד עם כמה מהחוברות הראשונות בהדפסה חדשה.

הפעם הם הצטיידו גם בהקדמה של הקומיקסאי הידוע אורי פינק שגדל על הסדרה.

 

 

מספר 16 " זאגור והשבט האבוד "

לכותר וגם לעטיפה אין שום קשר שהוא לסיפור שהוא המשך "הבית המכושף".

זאגור בלש אנגלי וסוכן אמריקני יוצאים לחקור בית מכושף מוזר. הם מגלים שמאחורי האירועים העל טבעיים יש הסבר ארצי מאוד כנופית פושעים

אבל גם הפעם הסיפור נקטע ללא סיום שכן לא יצאה חוברת המשך.

צר לציין שהביצוע לקה בחסר.העטיפה לא הייתה מוצלחת ולמעשה לא הייתה קשורה  כלל לסיפור העלילה וכך גם הכותר  ולא ברור מדוע ההוצאה החליטה להשתמש באות "ב" החיבור במקום "ו החיבור".

יותר לא יצאו חוברות חדשות בהוצאת מזרחי שנסגרה מאז.

חוברות זאגור חדשות בעברית יצאו לאור  כפי שסיפרנו למעלה באופן פרטי בידי קבוצת חובבים   קומונת טקס וזאגור.הם הוציאו קרוב ל-200  חוברות כאלו  (!)  ועוד  קרוב ל-30 נוספות בסדרה בשם צ'יקו שבה מככב חברו המקסיקני של זאגור לבדו. בין השאר הם פירסמו את סיומו של "הבית המכושף".

אולם כל חוברת כזאת קיימת במקרה הטוב ביותר רק בכמה עשרות עותקים  בלבד בידי חברי אותה קבוצת חובבים  והן נדירות ביותר.לא תמצאו עותק שלהן אפילו בספריה הלאומית.

 

"סגור "  הפארודיה של אורי פינק:

אורי פינק מעריץ גדול של זאגור יצר לו פרודיה בשם "סגור" שבה "סגור" התוקפני הוא שומר על הסגר ביום השבת אצל החילוניים  מטעם  מפלגת "ש"ס" ביחד עם עוזרו הדרוזי "ג'יקו" .

הפרודיה הופיעה בספר הג'ונגל מספר 2  ב-1999

קוראים יקרים האם אתם מזהים איזה מגליונות זאגור הקודמים שהראינו כאן הוא הבסיס לעטיפה זאת ?

צפו בסרט חובבים סרבי על זאגור

דוקומנטרי באיטלקית על זאגור

עטיפות של החוברות הישראליות של זאגור אפשר למצוא כאן :

 

זאגור בויקיפדיה 

חומר נוסף על זאגור ניתן למצוא באתר הבית של ההוצאה :

שאלות ותשובות על זאגור 

סקירה על סרט זאגור בתורכית 

עוד סרט תורכי על זאגור 

חוברות זאגור בעיברית 

חוברות זאגור החדשות בעברית 

קומונת טקס וזאגור 

טקס גיבור המערב הפרוע

תולדות המערב הפרוע

מ.אריה ועטיפות "טקס " "זאגור " ו"תולדות המערב הפרוע"

 

עיצב  מ.אריה

 

בשנות השבעים עיצב האמן  מ.אריה את עטיפות סדרות הקומיקס "טקס -גיבור המערב הפרוע " ,זאגור " ו"תולדות המערב הפרוע " בהוצאת מ.מזרחי. כולן סדרות מערבונים איטלקיות .

לאחרונה בעקבות שאלה שהעלתי ב"פורום טקס וזאגור"  ביצעו האחים צחי ומאיר לוי מחקר מפורט שבו הישוו בין העטיפות האיטלקיות המקוריות ובין הגירסאות ההישראליות שלהן של מ.אריה ,ומצאו שבכמה מקרים הוא יצר עטיפות מקוריות משלו.

עד כמה שידוע לי זהו מחקר ראשון מסוגו של השווואה בין הגרפיקה של עטיפות ישראליות והעטיפות המקוריות .

 

 

מ.אריה ומערבוני הקומיקס האיטלקיים מחקר מאת צחי ומאיר לוי

הקדמה מאת אלי אשד

לאחרונה בעת ביצוע מיזם ענק שאני מנהל בשיתוף פעולה עם מאייר והאמן הידוע מ.אריה האיש שיצר את העטיפות הישראליות לכל חוברות טקס – גיבור המערב הפרוע, תולדות המערב הפרוע וזאגור (דיברנו גם על העטיפות של החוברות .הרושם שלי היה תמיד שמ.אריה צייר ממש רק תמונה אחת זאת של חוברת טקס מספר 2 "דם בריו בראבו". וכל השאר הן הגדלות מדוייקות של משבצות מסיפורים הוא סיפר לי דווקא שהוא צייר ושינה ממש פרטים בהרבה תמונות עטיפות אחרות. מהשיחה עם מ.אריה הבנתי שהוא הכניס שינויים גדולים בעטיפות אם כי לא נכנסנו ליותר מזה בדיעבד כשאני חושב על כך ייתכן שהוא הכניס שינויים גם בתמונות בשחור לבן בפנים משיקוליו . הוא אגב שמר אצלו את העטיפות המקוריות שיצר אבל מן הסתם לא את המקורות האיטלקיים וכך בלתי אפשרי לבצע השוואה. עניין אותי לברר מה היו התמונות המקוריות ממש שהוא צייר ,דהיינו אלו שהן בבירור שלו ללא מקבילה במקור האיטלקי . עניין אותי לראות את העטיפות שבהן הוא הכניס בבירור שינויים גדולים דהיינו בקטעים חשובים ובולטים בתמונה שלא היו קיימים כלל במקור האיטלקיי שנו רק מקום אחד שאפשר לברר שאלות מאין אלה . זוהי קומונת טקס וזאגור של תפוז. פירסמתי שם את השאלה הנ"ל:

האם יש מומחים בין הקוראים שיכולים להצביע על עוד עטיפות של מ.אריה שהן שונות באופן משמעותי מהמקור האיטלקי שלהן .ואם למישהו ידוע על תמונות אלה האם יוכל לפרסם כאן ביחד את התמונות המקוריות והמקוריות פחות או יותר של מ.אריה של טקס זאגור ותולדות המערב הפרוע במקביל לגירסאות המקוריות האטלקיות השונות שלהם אם היו כאלה? מעניין אותי לראות את התמונות שלו לצד המקור האיטלקי. זה יהיה מעניין לבצע השוואה הויזואלית בעיניים לראות איזה שינויים הכניס מ.אריה לעומת המקור האיטלקי.לכאורה שאלה פרטנית וחסרת חשיבות (מה לעשות אני רגיל לשאול שאלות מוזרות כאלה). אבל ובתוך זמן קצר עד להדהים קיבלתי תשובה מלאה על השאלות הנ"ל האחים צחי ומאיר לוי שבעקבות שאלותי ביצעו בעזרת חברי קומונה שונים כמו יוסי סאוני ואחרים מחקר ענק על כל חוברות טקס תולדות המערב הפרוע כדי לברר בדייקנות מהי התרומה של האמן הישראלי לחוברות הקומיקס האיטלקיות.

צחי ומאיר לוי הם צמד אחים אשר גדלו בשנות השמונים על ספרי טקס, זאגור, תולדות המערב הפרוע וטרזן. צחי עוסק באחזקת בתי ספר ומאיר הוא סטודנט לתואר שני במנהל עסקים שנה אחרונה.

מאיר לוי כותב:

לפני כמה חודשים התוודענו לאתר הקומונה טקס, זאגור ועוד אשר הפיח חיים חדשים בתחום העניין הישן שלנו. האתר פתח בפנינו עולם חדש לגמרי ,אשר עד לאותו רגע היה מצומצם לחוברות מעטות אשר הוציא מ. מזרחי בזמנו. כל מה שחלמנו עליו שיצאו ספרי המשך לזאגור והשבט האבוד, מספר 16 ; תולדות המערב הפרוע מספר , 18 אש השנאה וכמובן טקס לוחם מספר 59.

מעולם לא תיארנו לעצמנו שנזכה לקרוא ספרים חדשים בהוצאת מ. מזרחי (למרות שהוא הוציא ספר חדש של זאגור, אבל לפי המגמה המסתמנת , לא נראה לנו שהוא יוציא ספרים חדשים בעתיד וחבל). מעולם גם לא חשבנו שישנם כל כך הרבה ספרים שיצאו באיטליה וכמו כן, שקיימים עוד אנשים המכורים לסדרות.

בעזרת ידידנו מהקומונה הצלחנו לסיים את הבדיקה לגבי מקור תמונות הכריכות בהוצאה הישראלית בסדרות זאגור, תולדות המערב הפרוע וטקס. בכל סדרה הצבנו את כל תמונות הכריכות הישראליות למול המקור האיטלקי או למול משבצות המקור מהם נלקחו התמונות עם הסבר קצר לגבי השינויים אותם ערך מ.אריה בגרסה הישראלית.

במבט ראשוני ושטחי היה נראה שאין כמעט שינויים כפי שכתבנו בעבר וכפי שכתבו אחרים בעבר, אך במבט מעמיק יותר התברר שבמקרים לא מועטים השינויים שערך מ.אריה היו גדולים יותר מאשר נראה לעין.לאחר שהבחנו בשינויים אלה ניתן לומר שלפחות בעינינו השינויים אותם ערך מ.אריה מעידים על כך שהוא השקיע מחשבה רבה להפיכתם לתמונות ריאלסיטיות יותר ואיכותיות הרבה יותר מהמקור האיטלקי שהיה לפעמים שטחי מבחינת רקע (בעיקר בתולדות המערב הפרוע) בנימה אישית, אמנם 99 אחוז מעבודת המחקר היא פרי יצירתנו אולם לא היינו יכולים לבצע את העבודה ללא חברי הקומונה שפתחו עולם חדש בפנינו עם כל המידע שהיה נעלם גדול מבחינתו, דהיינו החוברות בהוצאה איטלקית והקישורים לאתרים שלהם. וכמו כן, השלימו בשבילנו מספר משבצות בודדות של ספרים שאין ברשותנו. ועל כך מגיעה להם תודה ונשמח מאד ומן הראוי, אם תזכיר את אתר הקומונה ואת חבריהם ואת העזרה שהגישו, כי בלעדיהם העבודה לא הייתה מקיפה ומושלמת. חשוב לנו מאד ששמם של חבריהקומונה יוזכר.

לסיום, מאז ומעולם הייתה לנו לפעמים הרגשה שההתעסקות בנושא הקומיקס של טקס, זאגור ותולדות (מעולם לא נמשכנו לסדרות קומיקס אחרות) היא מעט ילדותית מכיוון שמעולם לא הפסקנו לאהוב את זה והמשכנו לקרוא את החוברות הללו שוב ושוב. לכן שמחנו לגלות שאנו לא לבד ושהקומיקס הוא לא רק נחלתם של ילדים אלא גם של אנשים מבוגרים ורציניים שמכורים לזה ואהבתם לסדרות יוצרת שיתוף נפלא בקומונה שסחפה אותנו.

כמו כן היה נעים לראות שבלש ספרותי ידוע ורציני כמוך מתייחס לכל העניין בכבוד וברצינות. ללא שאלתך על ציוריו של מ. אריה אל מול המקור האיטלקי, מעולם לא היינו נותנים דעתנו על כך ועבודת המחקר הזאת לא הייתה מתבצעת בהנאה רבה יש לומר. כפי שראית בעצמך, הפרטים שנחשפו עקב העבודה הם יותר משמעותיים ממה שציפינו. גם אהבנו יותר את ציוריו של מ. אריה אשר העניק מראה איכותי וריאליסטייותר אל מול המקור האיטלקי שהי לפעמים שבלוני וחסר חיים, ועל כך מגיע לו קרדיט גדול יותר משזכה לו בעבר.

לגבי הציור המקורי הטוב ביותר של מ. אריה, לדעתנו הציור המקורי היפה ביותר הוא נקמת בת השבט (חוברת מספר 14 של טקס) וזאת לנוכח העובדה שלשם שינוי יש קשר בין תמונת הכריכה לסוף הסיפור.

Image result for ‫טקס גיבור המערב הפרוע עטיפות‬‎

מ.אריה הוסיף רקע הרים מאחורי הדמויות וכמו כן קרקע עליה יושב האינדיאני. הוא צייר לסוס רעמה והדגיש יותר פרטים בגופו של הסוס. כמו כן, צייר את צלו של הסוס על גבי הקרקע. דמות האינדיאני הרוכב על הסוס הוזזה לצד שמאל וניתן לראות שרגלו לא מוסתרת ע"י ראשו של האינדיאני מקדימה,כפי שמופיע במקור האיטלקי. מעבר לכתפו הימנית של האינדיאני בקדמת התמונה מצוייר דבר מה שאינו ברור, דבר הנראה כמו ענף או סוג של מקל.

כהרגלו מ . אריה בחר לשנות את רקע התמונה ולתת לה מראה אמיתי יותר. הוא צייר גבעות מכוסות דשא והוסיף רקע של שמיים. כמו כן הגדיל את הדמויות המקוריות מהספר ומלבד שינוי צבעי בגדיהם בחר להדגיש פרטים מינוריים בדמויות כגון התחבושת על ראשו של אחד הלוחמים, צביעת הנשק של הדמות הקרובה ביותר וכן תימרת עשן העולה מן הנשק של הדמות בעלת הכובע הכחול. עקב הגדלת התמונה, הדמות השמאלית ביותר המופיעה מתחת לדגל כמעט ונעלמה כליל

מ. אריה בחר לשנות לחלוטין את צבעי הרוכב כמו גם את נוצותיו. הוא הוסיף צבע אדום לנוצות על החנית.בנוסף, הוא שינה את זנב הסוס והפך אותו לארוך יותר, כמו כן, הוסיף לפניו של הסוס כתם לבן בין עיניו והוסיף צבע לבן לרגלי הסוס. בנוסף, הוסיף פרטים מזעריים בצבע כחול לרעמת הסוס. מ. אריה בחר להשמיט את פרטי הרקע המקוריים שכללו הרים מאחורי הרוכב ויצר רקע חדש משלו.

בכדי להשלים את סדרת הכריכות צורפה חוברת מספר 18 שלא יצאה מעולם בישראל והייתה אמורה להיות החוברת הבאה בסדרה. מלבד שינויי הצבע בבגדי הדמויות אין הבדל מהותי, בנוסף מ.אריה בחר לשנות את פני הקרקע ואת הרקע.

השינוי הבולט שניתן לראות הוא רקע השמיים הכחולים שהוסיף מ. אריה, היוצרים רקע של הרים מאחורי הדמויות.כמו כן, ניתן לראות שהוא צמצם את החוברת מצד ימין והגדיל אותה מצד שמאל בכדי שיוכל להרחיב את הנהר המקורי מהספר האיטלקי.

השינוי המרכזי הוא הוספת ההרים מאחורי הדמויות, כמו כן הוסיף מ.אריה דשא. הוא צמצם את החוברת מצד ימין והגדיל אותה מצד שמאל (ניתן לראות שהאוהל מופיע בשלמותו בגרסה העברית).

ציור הכריכה של ההוצאה הישראלית הוא שילוב של שתי חוברות. דמותו של האינדיאני לקוחה מספר 16 של תולדות המערב הפרוע ודמותו של זאגור לקוחה מספר 3 בהוצאה הישראלית. מ.אריה שילב בין שתי התמונות והוסיף מאחור את כל הרקע מחדש כפי שניתן לראות. הוא השתמש בציור הבתים מתולדות המערב כאשר הוא משפר את הפרטים בהם ומעלה אותם לפינת הכריכה. כמו כן, הוא צייר את רקע ההרים שלא קיים במקור. בנוסף הוא צייר רקע של שמיים ורקע של אדמה. כמו כן, שינה פרטים בדמותו של האינדיאני (צבעים בלבד). ניתן לראות את השוני באיכות הכריכות הישראליות שיצאו בהפרש של כמעט 20 שנה, הכריכה שהייתה אמורה לצאת לפני 20 שנה (התחתונה מצד ימין) נראית הרבה יותר טוב מהכריכה שיצאה לפני חודשים ספורים. האם אלו שני ציירים שונים?

"מ.אריה ועטיפות "זאגור ".

על זאגור ראו כאן :

הרוח עם הגרזן 

 

 

הוצאת מ.מזרחי אינה מפרסמת יותר חוברות חדשות .אולם חברי קומונת טקס וזאגור של "תפוז" החליטו ליזום תרגומים חדשים משל עצמם והם מתרגמים באופן קבוע ובקצב מהיר חוברות חדשות של "טקס " זאגור " ו"תולדות המערב הפרוע " לעברית .

 

רומן טורקי: 50 שנות מו"לות של מ' מזרחי

המו"ל מאיר מזרחי מוקף בדמויות מהסדרות שהוציא לאור. ציור של אריה מוסקוביץ (מ.אריה). הוכן במיוחד עבור כתבה זאת.

הופיע בעיתון גלובס ב-2005 כ"ספרות זולה "

המו"ל הוותיק מאיר מזרחי חוגג בימים אלה 50 שנה לקיומה של הוצאתו, אחת ההוצאות הפרטיות הוותיקות ביותר , 50 שנה שבמהלכם ההוצאה פירסמה כמה מסדרות הילדים והמבוגרים המפורסמות המצליחות ומאריכות הימים ביותר שידגעה ישראל . סדרות כמו "דני דין " השביעיה הסודית " טקס גיבור המערב הפרוע " ועוד רבות אחרות .
. עוד הוא חוגג את הוצאתן מחדש של סדרות הקומיקס המפורסמות שלו משנות השבעים והשמונים עם גיבורי המערב הפרוע טקס וזאגור ואיש הג'ונגל טרזן, ומוציא לאור גם חוברות חדשות בסדרות אלו.
מאיר מזרחי ייסד את הוצאת הספרים שלו לפני 50 שנה, ומאז הוציא לאור כ-3,000 כותרים, ובכללם סדרות ידועות ורבי מכר שחלקם היו למותגים. דמויות כמו דנידין הרואה ואינו נראה, "השביעייה הסודית" של אניד בלייטון, "הספורטאים הצעירים" של אבנר כרמלי ואחרים, הנקראים בדבקות בידי דור שלישי.
סיפורו של מזרחי עצמו דומה דמיון מדהים לסיפורים שהוצגו ברומנים שמכר במאות אלפי עותקים מפרי עטם של מחברים כמו הרולד רובינס. מהגר מטורקיה שבקושי דיבר עברית ולא התעניין במיוחד בספרים, שבעשר אצבעות ועם כישרון מסחרי עצום ויכולת מדהימה לזהות טרנדים בספרות הקלה, הפך למו"ל מהמצליחים בארץ, הן למבוגרים והן לילדים.
עם סדרות שהיו לקלאסיקה של הספרות הקלה, כמו "דנידין הרואה ואינו נראה", "הספורטאים הצעירים" ו"הימאים", "עולם התנ"ך לילד" (כולם פרי עטו של שרגא גפני), סדרות מתח מתורגמות לילדים של אניד בלייטון וסדרת אלפרד היצ'קוק על חבורת נערים הפותרת תעלומות על-טבעיות למיניהן, שבעצם יצרה את ז'אנר האימה לילדים שנעשה פופולרי מאוד מאז, סדרות ספרי כיס בתחומי הבלשים והרומנטיקה, מועדון הספר הטוב, תרגומים של רבי מכר, וגם אנציקלופדיות וספרי מדע פופולרי, וכמובן סדרות קומיקס כמו "פופאי", "טקס-גיבור המערב הפרוע " ו"זאגור".
ואז נפל… וקם שוב בעקשנות.
למרות הכול מזרחי עדיין עומד על הרגליים בזמן שרוב ההוצאות הפרטיות שקמו בזמנו, כמו א' זלקוביץ ויוחנן טברסקי,הוצאת מסדה הגדולה , הן רק זיכרון רחוק. .בחמישים השנה שחלפו מאז הקים את הוצאתו יש רק עוד שני אנשים נוספים שעסקו בהוצאה לאור ששרדו זמן כה ארוך עד עצם היום הזה בתחום זה ואלה הם אורי שלגי ועזרא נרקיס ששניהם היו ידועים בעיקר כמוציאים לאור של "ספרות קלה ".

עלייתו

 

מאיר מזרחי הוא בוגר פקולטה מיוחדת במינה, פקולטת מדעי החיים. הוא החל לעבוד בטורקיה כשהיה בן 12 במסחר אצל דודו ובגיל 15 כבר ניהל את עיסקי הדוד. ובין עיסוקים רבים אחרים עבד שם גם כגוזר וכחייט , בין השאר כגוזר וכחייט, ומונחים מעולם החייטות עדיין שגורים בפיו כאשר הוא מדבר על הוצאת ספרים.
א.א. : איך הגעת לתחום המו"לות והספרים? מתי בדיוק נוצרה ההוצאה?
מזרחי: "עליתי ארצה בגיל 18 כשהייתי חייל בצבא טורקיה, וזה אומר שהייתי צריך לשחד אנשים כדי שיאפשרו לי לצאת לארץ ישראל. אבל מיד כשהגעתי גייסו אותי לצבא ושלחו אותי תכף ומיד לשדה הקרב. אני זוכר שבאיזה שלב בן-גוריון בא לבקר אותנו במשלט, ושם הוא דיבר איתנו טורקית. התברר שהוא ידע טורקית מהתקופה שהוא למד בטורקיה בצעירותו.
"גם בצבא עבדתי כל הזמן כדי לפרנס את המשפחה. כשהשתחררתי הלכתי לעבוד בתור פועל שחור. למשפחה שלי שבאה ולאבי החולה בסרטן לא היה בכלל בית, ואני הייתי צריך לפלוש לאיזה בית ולשכן אותנו שם. עבדתי בכל מיני עבודות שחורות, אבל בלי הצלחה.
"הייתי קורא הרבה, אם כי בטורקית, לא בעברית, הרבה ספרות יפה. ראיתי שיש עוד יוצאי טורקיה שרוצים את הספרים האלה, אז התחלתי להשאיל להם והיו לי מזה רווחים. פלשתי לאיזה מקום ביפו ליד המסגד, ושם היה המשרד שלי ומחסן הספרים שלי. הייתי יוצא למקומות כמו עכו וטירת הכרמל, איפה שהיו יוצאי טורקיה, ומביא להם ספרים להחלפה בקיטבג, הכול על הכתפיים שלי. היו באים אליי אנשים טורקים ומחליפים ספרים. בעצם הייתי ספריית החלפה מהלכת, וכל הזמן רק התרחבתי בשירותי ההחלפה שסיפקתי לציבור הטורקי בארץ. מהר מאוד הבנתי שאני במדינת ישראל, איפה שמדברים עברית, ומטורקית לא יהיה אפשר לעשות עסק גדול. אמרתי, צריך לחשובה משהו בשפה העברית.
"פתחתי ארגז למכירת ספרים כאן בשוק לוינסקי, והייתי יושב ומוכר ספרים כרוכל. בהתחלה רק ספרים בטורקית, ואחר כך נוספו בעברית, עד שהפכו לרוב.
והיו מכירות טובות. בזמנו אנשים לא היו קונים רק ספר אחד או שניים כמו היום, היו קונים בכמויות גדולות מאוד. כל אישה שהיתה עוברת בשוק הכרמל היתה נכנסת ביום חמישי וקונה חומר קריאה לשבת, שלושה-ארבעה ספרים בבת אחת".
מזרחי החל אז לקנות בסיטונאות מלאי ספרים של מו"לים שפשטו את הרגל.
מזרחי: "היה מו"ל שפשט את הרגל, הוצאת כתבים, ואני קניתי את כל הספרים שלו אצל כונס הנכסים. בהתחלה רציתי לקנות רק את הספרים ולא את הזכויות, כי אז עוד לא באמת הבנתי את העסק ולא רציתי להיות מו"ל, אבל הבנתי את העניין בהמשך, וב-1955 נעשיתי הוצאה של ממש. רכשתי עוד הוצאה שפשטה את הרגל, תבל, והפעם עם הזכויות…
"הייתי פונה לאנשים מביני דבר כי אני לא התמצאתי בספרות עברית. אנשים כמו אריה חשביה ואליעזר כרמי , והם היו מייעצים לי. אבל ההחלטה הסופית מה לעשות ומה לקנות תמיד היתה של מאיר מזרחי, ואני בספרים הבנתי אולי פחות, אבל בצד העסקי של המסחר הבנתי טוב מאוד, הרבה יותר טוב מהם. אתה לא יכול להחזיק את העסק הזה רק עם אהבת הספרות. הספרים במועדון הספר הטוב נמכרו ב-15-20 אלף עותקים. הכול נמכר בכמויות שאי אפשר לחלום עליהן היום".
א.א. – מה היתה מדיניות ההוצאה לאור שלך בספרי ילדים ובספרי מבוגרים?
מזרחי : "אני עצמי קראתי רק מעט, והיום אין לי זמן לקרוא בכלל. אבל עבדו אצלי מיטב הסופרים המתרגמים והעורכים והאמנים ,אנשי מקצוע מעולים ,כמו משה בן-שאול ובנימין תמוז ויהושע קנז, המשוררים שהם היום חתני פרס ישראל לספרות מאיר ויזלטייר ואהרון אמיר , המשורר המפורסם רטוש , המתרגמים אריה חשביה מירון אוריאל , גילה אוריאל עדנה מיטוב –מלר ,ג'נטילא ברוידה ,שרה ריפין , ד"ר יוסף נדב ואברהם בירמן, שהיום לא זוכרים אותם, אבל הם היו מתרגמים מעולים. אחד המתרגמים שלי, שפיר , זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגום על ספר שתרגם בשבילי, 'בית ממכר עתיקות' של דיקנס.
שרגא גפני כתב ותרגם לי המון ספרי ילדים, ואליעזר כרמי תרגם המון ספרים למבוגרים בדרך כלל ספרי מתח ומיסתורין . הוא היה משכתב אותם תמיד בלשון שלו, כך שכל ספר שתרגם, לא משנה איזה, תמיד נקרא כמו ספר של אליעזר כרמי.
"כל המו"לים בארץ אז לא ראו את המו"לות כעסק מסחרי. חשבו שמו"לים צריכים להיות מכובדים ולא צריכים לדבר על כסף. ועליי הסתכלו קצת בעין עקומה בתור 'טורקי לא מתורבת', ועשו לי בעיות להיכנס להתאחדות המו"לים, אבל בסוף כולם למדו.

 

 

 

 

 

  

 

 

 

 

 

 

צייר מ.אריה

ספרי בלשים הלכו? אז התחלתי להוציא סדרת מסתורין. ספרים רומנטיים הלכו? אז הוצאתי סדרה של ספרים רומנטיים.
"הוצאתי גם את מועדון הספר הטוב בכריכה קשה, שהתחיל עם ספרים של אליסטר מקלין, 'הלילה הנצחי', והמשיך עם סופרים אחרים כמו הרולד רובינס, והיה אולי הסדרה הנמכרת ביותר שלי. אליסטר מקלין נמכר עד היום, גם לדתיים, כי אין בו סקס.


"קניתי את הספרים של כל הסופרים האלה בסיטונאות מראש, והוצאתי אותם לאור בהדרגה. אבל הייתי עושה את זה יותר טוב מכל המתחרים. כמו שצריך לדעת איך לתת לשמלה עיצוב נכון וגזרה נכונה, כך אני ידעתי איך לתת לספרים את העיצוב היפה וצורה מתאימה ותרגומים טובים, והם הלכו בשוק כמו מטורפים. בסדרת המסתורין יצאו יותר מ-600 ספרים, וכך גם בסדרה הרומנטית. במועדון הספר הטוב יצאו יותר מ-700 כותרים. הספר המצליח ביותר שלי אי פעם היה אלבום הניצחון של מלחמת ששת הימים".

המתרגם אריה חשביה: "אני הייתי עורך ההוצאה של מזרחי. אני זוכר שבהוצאת פרידמן יצא הספר 'פייטון פלייס', שהיה הספר הארוטי הראשון בארץ, וזה נמכר יוצא מהכלל. ואז יצא ההמשך בתרגומי בהוצאת מזרחי, וכמובן הצליח מאוד. הבאתי לארץ את ספרי הרולד רובינס שאף הוצאה לא רצתה אותם כי נחשבו נחותים מדי. מזרחי היה מוכן לקחת אותם משום שהמלצתי עליהם, והספרים עשו חיל והלכו כמו לחמניות. יצרנו את מועדון הספר הטוב, שלמען האמת לא היה לה שם כל כך טוב, כי זה נחשב בית לספרים למשרתות, אבל כלל גם את פרל בק ואריך מריה רמרק. גם ספרים טובים מאוד ומתרגמים טובים כמו אהרן אמיר וחיים אברביה.
"אליעזר כרמי היה העורך של ספרי המסתורין. את כריסטי וגרדנר ואלרי קווין מזרחי הכיר מטורקית. כרמי הביא את דורותי סיירס ופיטר צ'ייני ואחרים. הוא היה המתרגם הראשי והעורך של ספרי המתח. אחר כך כרמי פיתה את מזרחי להוציא את ספרי דיימון ראניון על עלילות גנגסטרים בניו יורק , שבשבילו יצר שפה מיוחדת ואף אחד לא הצליח לתרגם כמוהו.
אבל היו למזרחי קווים אדומים שהוא לא היה מוכן לעבור, למרות שביזנס זה ביזנס – נצרות ופורנוגרפיה. הוא לא רצה להוציא ספרים בעלי אלמנטים נוצריים. וברגע שרובינס נעשה פורנוגרפי הוא לא היה מוכן להמשיך לתרגם אותו.. רובינס עבר לשלגי, שלא היו לו קווים אדומים כאלה. הוא הוציא ספרות קלאסית כמו דיקנס בהצעת מתרגמים למרות שידע שזה לא יימכר, כי רצה שיהיו גם אותם.
הוא הוציא הרבה ספרי מדע מוצלחים מצרפתית, וגם של ישראלים. של חשביה וגפני, אם כי הם לא הלכו.. "הוא היה יושב בישיבות מערכת, שומע, לא אומר מילה, ולבסוף מחליט.
"היה לו אוסף של אנשים טובים,. עבדו אצלו אנשים מעולים רבים. ומתישהו זה נגמר".
אריה מוסקוביץ, הידוע בשם "מ' אריה", היה המאייר של עטיפות ספרי הכיס שלו והצייר הקבוע של הוצאת מזרחי . הוא אייר לא פחות מ-760 עטיפות של ספרי כיס , מיסתורין ורומנטיקה    ועוד מאות ספרים אחרים של מזרחי. בנוסף  הוא היה העורך הגרפי של סדרות הקומיקס
מוסקוביץ: "הקשר בינינו נוצר כשהייתה לו עגלת ספרים בכרמל. אני עשיתי לו את העטיפות הרגילות האלה. הוא פנה אליי אחרי ששמע שאני עובד בהוצאת טברסקי, ומיד התקשר אליי והזמין אצלי עטיפות של ספרי כיס שאליעזר כרמי תרגם. הוא רצה שהעטיפות יהיו מושכות ויותר סקסיות וארוטיות ממה שהיה מקובל אז, כמו אלו שהיו בחו"ל. לי כצעיר זה הפריע קצת, ולא בדיוק ידעתי איך לעשות את זה, אבל התגברתי, העטיפות עשו רושם, זה הלך, ונעשיתי לצייר הקבוע שלו".
מי שמסתכל בעטיפות האלה היום לא רואה בהן שמץ של ארוטיות, אבל נראה שזה בעיני המתבונן וככל הנראה חלו שינויים גדולים מאז ראשית שנות השישים לגבי מה שיכול להיחשב כ"אירוטי ". .

ספר מתח שבו הבלש הרקולה פוארו נלחם בקונספירציה שטנית של קבוצה קטנה להשתלט על העולם.צייר מ.אריה.

א.א. : היום עוד קוראים אותם?
מזרחי: את אגתה כריסטי עוד קוראים, גם צעירים וגם מבוגרים, אבל בסופרי בלשים אחרים כמו גרדנר כבר לא מתעניינים. אחר כך הוצאתי את הספרים האלה בעטיפות חדשות יותר, קלאסיות ומשובחות, אבל אני לא יודע למה, כולם רוצים רק את העטיפות המקורית של מ' אריה, שהיה הצייר של כל ספרי הכיס".

א.א. : אתה יכול לתת פרטים על ההצלחה המסחרית שלך בשנות השישים והשבעים?

 מזרחי : "השיא שלי היה בשנות השישים והשבעים , כאשר אנשים עוד היו באמת קוראים ספרים, והיינו מוצאים יותר מ-150 ספרים חדשים בשנה. הייתי נעזר בצוות של עורכים ומתרגמים, אנשים שבאמת ידעו והבינו בספרים, שהיו מציעים לי כל מיני ספרים, ואני הייתי מחליט

 
"התרחבתי מהספרות היפה לספרי עזר ומדע מצרפת. סדרות כמו 'עולם המדע' שכתבו מומחים בצרפת, 'האנציקלופדיה המדעית לנוער' וכאלה. אבל הן לא זכו להצלחה גדולה כמו הספרות היפה שהוצאתי. כאן בארץ הספרים האלו לא נמכרו טוב, אני לא יודע למה. כולם רצו את מועדון הספר הטוב ואת ספרי המסתורין. אבל דווקא סדרות הקהל קנה יותר, ואני הפכתי למלך של הסדרות.
"הייתי מוציא סדרות מכל הסוגים, אניד בלייטון, 'דנידין', והן זכו לשיאי מכירות עד היום. אני האיש שהכניס צבע אמיתי לספרים הישראליים, בייחוד בספרי הילדים הצבעוניים שהוצאתי, והם הלכו כמו מטורפים. המתחרה הגדול שלי היה הוצאת מסדה, שפנו לאותו סוג של קהל, אבל הם כבר לא קיימים היום".

 

שרגא גפני בציור מאת מ.אריה .

א.א. – מי היה הסופר המצליח ביותר שלך?
מזרחי: שרגא גפני. כל הסדרות שלו היו הלחם והחמאה של ההוצאה. אני זוכר שיצרנו את 'דנידין' בסעודה משותפת. אחר כך היינו נפגשים לסעודות כאלה, ולפעמים הייתי מציע רעיונות לסיפורים חדשים על דנידין והוא היה כותב. אבל כשפניתי לסופרים אחרים שיכתבו סדרות מהסוג הזה , כמו ברוך נאדל שכתב את סדרת 'נטי' על שני נערים ונערה במקומות אקזוטיים שונים בארץ ובפטרה בירדן, הם לא הלכו כל כך".
שרגא גפני: "הכרתי אותו דרך  מ' אריה. הוא היה רוכל ספרים. היה לו מסדרון ברחוב אלנבי שבו היה מוכר ומחליף ספרים בעזרת אישתו ,ג'יני. אני הוקסמתי מהעיסוק שלהם ללא כל בקיאות בעולם הספרות. הוא חיפש להיות מו"ל, ומוסקוביץ המליץ לו עליי, ונקשרנו והתחלנו לעבוד ביחד. קודם הוצאתי אצלו קובצי סיפורים שהופיעו ב'הארץ שלנו'. הוא היה משקיע ממש בכריכה, בציירים ברמה טובה. התחלתי להכין ספרים בסדרת 'דנידין'. בתקופה של שלטון השמאל המפא"יניקי לא כל מו"ל היה מוכן להוציא ספרים ברוח זו. אבל למזרחי, בניגוד לאחרים, לא היו שום בעיות, והוא לא הצטער על כך. כתבתי גם את 'הספורטאים הצעירים' ברוח פטריוטית, שנחשבה אז לחרחור מלחמה. לו לא היתה לו שום בעיה לצאת נגד הזרם, והוא הרוויח מזה טוב. כתבתי גם את 'עולם התנ"ך לילד' עם פרשנות פטריוטית לתנ"ך כאפוס לאומי שלנו. בהתחלה חשבתי להציע זאת להוצאות אחרות כי הוא לא עמד בקצב שלי. אבל הן פחדו להסתכן בהוצאה כל כך יקרה כמו שדרשתי, עם איורים של אבדי, שהיה יקר יותר מאחרים (מ' אריה העדיף דמויות הומוריסטיות). נתתי את זה למזרחי, וזה היה בסט סלר ענק. הוא מכר אותם במשאיות ליד בתי ספר. מורים לקחו את זה כחומר חינוכי, וילדים בלעו את זה. ילדים באו להוצאה ושאלו אם כבר יצאו הספרים הבאים בסדרה. ספרים על התנ"ך, שער לך. זה היה מין 'הארי פוטר' של הימים ההם. אחר כך עבדתי עם מו"לים אחרים כמו שלגי ברומנים למבוגרים. הוא לא אהב את זה".

בשלב מסויים גפני פירסם ספר חדש על דנידין בהוצאת "אופוס " הספר שבו נאבק דנידין בסאדאם חוסיין בזמן מלחמת המפרץ בעזרת נשק סודי משלו פצצות סירחון,  לאחר מכן חזרו ספרי דנידין להוצאת מזרחי ושם נשארו .

 

מלחמת אזרחים בהוצאת מזרחי

בשנות השישים התעוררה התנגדות חזקה לסדרות האלו. טענו שהן מרעילות את הקוראים וממלאות אותם בדעות לאומניות גזעניות. הסופר והמבקר אוריאל אופק קרא להוריד אותן ממדפי הספריות, וכמה מקומות כמו קיבוץ מעברות אימצו את הצעתו. בדרך כלל הוחזרו הספרים אחרי זמן קצר בשל לחץ הקוראים.
אדיר כהן כתב גם הוא ספר בשם "פנים מכוערות במראה " שבו הזהיר מפני השפעותיהן של הסדרות של גפני בהוצאת מזרחי ושל סופרים שעבדו בהוצאות אחרות כמו יגאל מוסינזון .
גם כהן וגם אופק אגב היו עובדים של מזרחי וכתבו ותרגמו לו ספרים רבים. מזרחי הזמין אליו את אופק, החל להעסיק אותו, ומכאן ואילך נמנע אופק מלתקוף את המעביד ואת ספריו.

מזרחי: "אוריאל אופק היה עובד שלי. תרגם בשבילי המון, ובאמת מאוד הערכתי אותו. בדיוק עכשיו אני עומד להוציא מחדש מהדורה של תרגומים שלו ל'תום סויר' ו'האקלברי פין' שתמשיך תרגומים קלאסיים אחרים שלו".
בינה אופק, אלמנתו של אוריאל אופק: "אוריאל חזר אז מטורונטו משהות של לימודים, וכתב מאמר תוקפני מאוד נגד הסדרות של גפני. הוא כתב שצריך לסלק את הספרים ממדפי הספריות. אז פנה אליו מזרחי והזמין אותנו אליו לפגישה. פגשנו אותו, אדם מקסים.
"מזרחי שאל את אוריאל, למה אתה חושב שאלה ספרים לא טובים? אוריאל הסביר, ומזרחי ביקש ממנו שיעבוד אצלו כדי שלא יוציא לאור עוד ספרים לא טובים. אוריאל הסכים.
"אני זוכרת שיום אחד כרמלי הזמין אותו למגרש חניה ואיים עליו, אני אהרוג אותך אם לא תרד מ'דנידין'. אוריאל חשב שזה נורא מצחיק.
"מזרחי מאוד העריך את אוריאל. הוא רוצה להוציא לאור מחדש את התרגומים שלו, והצעתי לו לחדש את השפה של אוריאל משום שהיא גבוהה מדי לקוראים של היום, אבל מזרחי לא היה מוכן לשנות את השפה שלו, גם לא בשביל הקוראים".
בספר "פנים מכוערות במראה" של פרופ' אדיר כהן הוא תוקף סדרות שונות  לילדים, ובראשן את הסדרות של שרגא גפני בהוצאת מזרחי. הוצאה שעבד בשבילה בעצמו.
גפני: "את אדיר כהן אני הבאתי לעבודה אצל מזרחי. אחר כך הוא כתב ספר שבו הוא האשים אותי בגזענות. אוריאל אופק כתב כל שבוע מאמר נגדי, איך התוכן שלי מרעיל את הנוער והופך אותו ללוחמני ועוין לערבים. אז מזרחי אמר לי: 'אל תכעס. אצלנו בטורקיה אומרים שהפרחחים מטילים אבנים רק על עצים נושאי פרי'".

אדיר כהן: "פגשתי את מזרחי בצעדים הראשונים שלו, והערצתי את האדם הזה, שיצא מתוך סחר קמעונאי של ספרים אל הניסיון להקים הוצאת ספרים. הערכתי מאוד את היכולת שלו. בצד הפנייה אל הטעם הנמוך של הציבור כמו שעושים המו"לים היום, הוא ניסה באמת לתת גם צביון אחר. הוא גייס את אוריאל אופק לספרות ילדים, הוא גייס את פרופ' אבי יונה לכתבי היסטוריה, והוציא סדרות תרגומים כמו 'עולם המדע' ו'האנציקלופדיה המדעית לנוער'. היה לו רצון כן לבנות פן אחר של הוצאה, לא רק זה שפונה למכנה המשותף הנמוך. גאולה כהן היתה מגיהה אצלו והגיהה ספר שלי. הוא הכניס לעבודה אנשים אוהבי לשון וספרות. הוא הוציא כמובן גם שורה של סדרות ארוכות.
א.א. אתה הרבית לתקוף בכל הזדמנות את גפני ואת הסדרות שכתב .
כהן :בספרי 'פנים מכוערות במראה' כתבתי על הסטראוטיפים של הערבים בספרות העברית, והערתי שם הערות נוקבות על הסראוטיפיזציה בסדרות הספציפיות האלה של גפני . אבל לא רק אצלו. שרגא גפני היה בזמנו עורך בהוצאת מערכות, ושם נפגשנו וחיבבתי אותו מאוד. הוא הכניס אותי להוצאת מזרחי. מאז תקפתי רבות את כתיבתו של גפני, אבל זה שאני תוקף את כתיבתו לא מונע ממני לחבב אותו כאדם".
מזרחי: "בשנות השבעים הופיעה הטלוויזיה ולקחה הרבה קוראים, וזה רק גרם לי לחשוב טוב יותר. אמרתי לעצמי, אל תישן, מזרחי, וניצלתי את הכוח של הטלווזיה. הוצאתי את החוברות על 'פופאי' ובתוכן היה 'חבריה', מגזין הילדים הגדול ביותר בישראל שערך המשורר יוסי גמזו, וזה הלך בטירוף. הטלוויזיה אז עזרה לי, ולא רק הבריחה קוראים. אבל נכון שהיום המצב עוד פחות טוב ממה שהיה בראשית שנות השבעים".

 

 

 

 

 

– איך הגעת לרעיון של סדרות הקומיקס של "טקס", "זאגור" ו"טרזן"?
"הייתי נוסע לצרפת ולאיטליה כדי לבחור ספרים. באיטליה ראיתי את החוברות של 'טקס' ו'זאגור' ו'טרזן', הן יצאו לאור גם בטורקית. בטורקיה עשו אפילו סרט על זאגור, והבנתי שזה ילך גם בישראל, שבה לא היו דברים כאלה בכלל".
סדרת טקס מתארת את עלילותיו של איש חוק וידידיו במאבק נגד פושעים ומכשפים, מפלצות וחייזרים, ברחבי המערב ומעבר לו (למשל בארץ שורצת דינוזאורים בתחתית האדמה). זאגור היה טיפוס גבוה מחזיק מקבת, מעין טרזן של המערב הפרוע שהסתובב עם ידידו המקסיקני הקטן והשמן צ'יקו, והשליט צדק ביערות המערב, ובין שאר אויבים נלחם בגולם ענקי פרי יצירתו של מדען מטורף שאיים על שבט אינדיאני שלו. החוברות יצאו בעריכתו של אריה חשביה (תחת השם חיים לב) ועם מ' אריה כעורך גרפי.

 

מזרחי: "הן הצליחו מאוד ונמכרו באלפי עותקים. הוצאתי גם את סדרת 'תולדות המערב הפרוע', אבל זה הלך פחות. כנראה שאנשים אוהבים פחות היסטוריה מאקשין . גם וולט דיסני שאוריאל אופק תרגם לא הלך. קניתי עוד הרבה סדרות אחרות, אבל הן בסופו של דבר נשארו אצלי כאן בארון. אולי יום יבוא ואני אוציא אותן לאור".

 

עטיפות של סדרת קומיקס שתוכננה אך לבסוף לא פורסמה בראשית שנות השבעים.

נפילתו

חוברות הקומיקס המשיכו להיות פופולריות גם בשנות השמונים, ומזרחי טוען שמעולם לא הייתה ירידה במכירת. ההצלחה היתה כה גדולה שמזרחי, הרוכל לשעבר, בנה וילה ענקית בסביון ליד ביתם של בני משפחת נמרודי, שנחשבה בעיני רבים לאחת הווילות היפות והמפוארות ביותר בסביון עבור בניית וילה זאת יכל מזרחי להרשות לעצמו לשכור את שירותיהם של טובי האדריכלים
.
אבל בשנות השמונים חלה ירידה עצומה בפעילות ההוצאה. המפיץ הקבוע של ההוצאה, א' גד, נפטר וזה פגע קשות בהפצה של הספרים , ומזרחי התמקד בבניה של בית גדול מפואר ויקר במיוחד בסביון, דבר שפגע אנושות בפעילות ההוצאה. הוא הפסיק את הוצאתן של סדרות רבות. המו"ל הגדול מצא את עצמו בקשיים ונאלץ למכור את הבית הגדול .
בינה אופק: "לדעתי זה אדם שלא הסתגל לשינויים המפליגים שחלו בהרגלי השוק, כמו הטלוויזיה. וזה גרם לנפילה הגדולה שלו. הוא בחיים לא הוציא ספר פורנוגרפי וגם לא יוציא כמו שעשו המתחרים. אבל אין מה לעשות, השוק משתנה כל הזמן. זה אדם שלא מסתגל. הוא לא רצה לפרסם ספר של אדית נסביט משום שהיא נשמעה כמו לסבית. בסוף הספר יצא לאור. הוא אדם נקי כזה. הוא פרסם המון דברים שהצליחו בחו"ל והתאימו מאוד לספריות בארץ. הוא עשה הרבה דברים נכונים בשעתו, אבל היום קשה לו להתחדש". 

 

 

 

ממשיך במאבק

עם זאת כמו גיבורי הסדרות שלו, גם מאיר מזרחי הוא אדם שקשה מאוד להוציאו מהמחזור. הוא חזר לפעילות שוטפת בשנות התשעים, אבל הפעם הקהל היה קטן יותר.. סדרת המסתורין גוועה לאחר כ-600 כותרים, וכמוה הסדרה הרומנטית, שהספר האחרון שבה היה ספר חגיגי לרגל 40 שנות ההוצאה לאור האנגלית. הקוראים העדיפו לנטוש לטובת הטלנובלות בטלוויזיה שמעניקות את אותם ריגושים אבל ויזואליים.
שרגא גפני: " כדי להתאושש הוא ביקש שוב את קרבתי, וזכרתי לו חסד נעוריו ולכתו אחריי בתקופה אנטי פטריוטית, ואת נכונותו להסתכן בחומר שאחרים דחו, ושוב תרמתי לו, אם כי לא בקצב שכתבתי לו בעבר. כתבתי לו ספרים חדשים של 'דנידין' וספרים חדשים בסדרת 'עולם התנ"ך לילד'".
מזרחי: "היום אני מוציא לאור ספרים של דיימון ראניון שאליעזר כרמי תרגם עוד בשנות החמישים, והם עדיין הולכים מצוין. אני מוציא מחדש סדרות קלאסיות כמו 'דנידין', שהוא עדיין מספר אחת במכירות, ואגתה כריסטי ואניד בלייטון, ויש להם הקהל הקבוע שלהם שזוכר אותם בנוסטלגיה. חלק גדול מהקהל הזה הוא דתי. ספרי קלאסיקה שלי רובם נקנים בידי עולים מחבר העמים. הקהל הזה אוהב לקרוא ספרים קלאסיים לא מקוצרים של ז'ול ורן ואלכסנדר דימא".
א.א. – וספרים חדשים אתה מוציא?
מזרחי : "כרגע לא. זה כבר לא כל כך משתלם, אבל אולי אחזור לזה בעתיד. תכננתי, למשל, להוציא ספרים חדשים של 'עולם התנ"ך לילד' של גפני, אבל הוא שם קטעים שלא כל כך משתלבים עם הדת בספר חדש על בריאת העולם. לי יש כלל: אף פעם לא לשים דברים נגד הדת. אז בינתיים זה תקוע".
היום מזרחי מתבסס על הכותרים הוותיקים והבטוחים, "דנידין", דיימון ראניון, אניד בלייטון. לא מרוויח הרבה, אבל גם לא מפסיד.
ההוצאה שהעסיקה בעבר עשרות אנשים שוכנת היום במרתף שהוא גם המחסן, ועובדים בה מזרחי ועובדת ותיקה אחת ופועל לעבודות פיזיות.

מזרחי : היום אני נאלץ לטפל לבדי במו ידי בענייני ההפצה וההספקה של הספרים בגלל המחסור בכוח האדם וכל מלאכות ההוצאה מונחות על כתפי.
אבל הפעילות אינה נפסקת.

לאחר אלפי הפצרות ונדנודים של חובבים  שונים בהם הקומיקאי נאור ציון, מעריץ מטורף של "זאגור", שנסע במיוחד לאיטליה כדי לחדש את אספקת החוברות לאחר שמזרחי הפסיק להוציא חדשות, החליט מזרחי לבסוף לחדש את סדרות הקומיקס הוותיקות "טקס", "זאגור" ו"טרזן". הוא יוציא חוברות שכבר יצאו לאור וגם חוברות חדשות שמעולם לא ראו אור בעברית, הן של תרגומים שעדיין בידיו של גאיו שילוני, המתרגם המנוח, והוא מחפש מתרגמים טובים מאיטלקית.

 מזרחי מתכנן להוציא חוברות חדשות גם של גיבור הקומיקס הבלגי המפורסם ביותר "טינטין", בתרגומו של לא אחר מאשר אורי פינק יוצר סדרות הקומיקס הידועות כמו זבנג ו"הגולם " .
אורי פינק: "הייתי קורא גדול של הוצאת מזרחי. אלו הקומיקסים הראשונים שקראתי. בילדותי הייתי מנוי על 'פופאי', שממש השפיע עליי, אולי יותר מכל דבר אחר שקראתי בחיים. אם אתה קורא את 'זבנג' אתה רואה את ההשפעות של 'פופאי' בלי סוף, אבל זה דבר שקלטתי רק היום.
"גם ב'ספר הג'ונגל 2', קומיקס של סטירה פוליטית למבוגרים, יש פרודיות על כל הסדרות של מזרחי, כמו 'טקס' ו'זאגור' ו'טרזן' ו'תולדות המערב הפרוע', ובכיכובו של ביבי נתניהו בתור פופאי המלח. כשעשיתי אותם שמתי לב שלא הייתי צריך לשנות כלל את הסגנון שלי.

 

 

"עכשיו אני מתרגם את 'טינטין', וזה חלום וכבוד. זה כבוד לעבוד בשביל מר מזרחי וזה כמו לתרגם את התנ"ך, משהו שגדלנו עליו. אני מתרגם מאנגלית את 'האי השחור'. יש ב'טינטין' משהו ירחמיאלי שצריך לשמור עליו".

סיכומה של הוצאה

הכל מסכימים שמזרחי פרסם גם ספרי ילדים שהם בגדר קלאסיקות של ממש. לדעת המתרגמת גילי בר-הלל, מומחית ידועה לענייני סדרת ארץ עוץ של פרנק באום, התרגום של אופק בהוצאת מזרחי ל"קוסם מארץ עוץ" הוא התרגום הטוב ביותר בעברית. מזרחי הוציא לאור גם ספרי ילדים מעולים אחרים כמו "המסע המופלא במנהרת הזמן" של עודד בצר שספר המשך שלו אף זכה בפרס זאב לספרות ילדים, ואת "בן השולטן" של יפרח חביב, שהוסרט עבור הטלוויזיה הערבית.
אריה חשביה: "למזרחי יש מקום מכובד. הוא החדיר לילדים את הרצון לקרוא ספרים. בין שאלו ספרי 'דנידין' או אניד בלייטון, ובין ספרים אחרים. ספריו עברו מיד ליד, דבר שאתה לא רואה היום כאשר ילדים קוראים מעט מאוד".
פרופ' אדיר כהן: "צריך לזכור שכאשר מזרחי החל לפעול היו הרבה פחות הוצאות מאשר היום, ורובן מוסדות ציבוריים שהתמקדו בספרות ואמנות, ולא בצדדים הקלים יותר. מזרחי, שהיה אחד המו"לים הפרטיים הבודדים ביחד עם מסדה, שינה את זה והכניס תחומים חדשים וכמעט בלתי ידועים עד אז למו"לות.
"ובניגוד למקובל היום, הוא מעולם לא זלזל ברמת התרגומים. התרגומים אצלו היו טובים, ולצד כל השונד ("ספרות זבל " באידיש ) הוא תרגם ספרים טובים ומלמדים רבים. מזרחי במידה רבה יצר את הטרנד הקיים כיום של הוצאות מסחריות ופרטיות".
נשאר עכשיו לראות אם הרפתקאות השחור לבן של טקס וזאגור במערב הפרוע יכולות להיאבק בהצלחה במאנגות היפניות, בצבעוניות ובספיידרמן. מזרחי מדווח שהוא מקבל עכשיו המון טלפונים נרגשים של חובבי "טקס" ו"זאגור" מבוגרים שעטים על החנויות גם אם כבר יש להם את החוברות בבית. מה שברור הוא שהוצאת מ' מזרחי חיה קיימת ופעילה ובועטת.
א.א. – מה תוכניותיך לעתיד הקרוב? אילו ספרים חדשים אתה מתכוון להוציא לאור? ומה אתה מתכנן עם סדרות הקומיקס שלך?
מזרחי: בהינתן המשאבים הנכונים ההוצאה יכולה לחזור ולתפוס את מקומה כאחת הגדולות, עם הוצאות הספרים המובילות בארץ.
יש לי אישה שהיא יד ימיני וליוותה אותי ברגעים השמחים והקשים יש לי ארבע ילדים בוגרי אוניברסיטאות שאחד מהם הוא גם כן עובד בהוצאת ספרים.
אני מקווה שבהמשך בני ישראל שעובד כיום עם הוצאת מודן ימשיך את דרכי ואת ההוצאה מפעל חיי .
יש לי אין סוף תוכניות יש לי עוד כל מיני סדרות קומיקס שקניתי להם את הזכויות בשנות השבעים ועוד לא עשיתי איתן כלום , יש לי. תוכניות בלי סוף ואני מקווה להגשים את כולן אחרי הכל אני רק בן 75 , עוד לא מתתי .
. אבל אתה יודע מה הסיפוק הגדול ביותר? לראות את האנשים שמתקבצים סביב הדוכן שלי בשבוע הספר ואומרים לי בדמעות בעיניים שהם זוכרים את הספרים האלה מילדותם , לשמוע את כל הקוראים שמתקשרים אלי בטלפון שוב ושוב ובאים אלי למשרד כדי לראות שוב ספרים של הסדרות שהם גדלו עליהם, טרזן , החמישיה או ג'נינגס או דנידין או טקס וזאגור ומתחננים לפני שאני אוציא לאור ספרים חדשים שלהם . בשבילי זה הסיפוק הגדול ביותר
.

 

הספר הראשון בסדרת המיסתורין בהוצאת מ.מזרחי . 1960. איור מ.אריה .