ארכיון תג: ז'וסטין פראנק

רועי רוזן- רטרוספקטיבה של קריירה

roui rozen picture

במוזיאון תל אביב נפתחה ביום חמישי  בשבוע שעבר תערוכה רטרוספקטיבית מיצירותיו של האמן רועי רוזן, אחד האמנים האניגמאטיים ביותר כיום של האמנות הישראלית.אמן שידוע ביצירת דמויות בדויות או חצי בדויות שעולם שלם עומד מאחוריהן,  עולם שנראה מציאותי מאוד אבל גם הוא פרי יצירתו של רוזן.

העולם  הבדוי ,או אולי מוטב לאמר העולמות ה בדויים של רוזן נתמך/ים  במגוון "עדויות", "מאמרים", ו״סרטים״, כולם כמובן בדויים או "מוקומנטריים"שמוסיפים לאמינותם.

בתערוכה ניתן למצוא את הדמות הידועה של רוזן, "ז'וסטין פרנק", כביכול ציירת יהודית-צרפתית פרנקיסטית מיסטית, את האמן הרוסי העולה ״מקסים קומר מישקין״ שיצר כביכול תערוכה שלמה על מותו הזוועתי של ולדימיר פוטין. על חייה שלפני ואחרי המוות של אווה בראון זוגתו של הפיהרר, יצירה שבעת הצגתה המקורית לפני עשרות שנים עוררה סערה תקשורתית ופוליטית.
הסיור בעולמות המציאויות והאמנים השונים של רועי רוזן מרשים , מרחיב את הדמיון ואת התודעה, אבל דורש תשומת לב רבה לכל פרט, וגם לפעמים קיבה חזקה…
גילוי נאות: רוזן שימש כמקור השראה בעבר עבורי  בסיפור.הוא  אחד האמנים   הישראליים המוערכים ביותר עלי אישית בגלל הקרבה שיש בינינו בתחומי עניין שונים.

בזמנו פירסמתי סיפור פרודיה בשם "מותה המסתורי של ז'וסטין פרנק " על אחת הדמויות שיצר .האמנית הצרפתית  הסוריאליסטים שיש לה קשורים לכת הפרנקיסטים ולכישוף שחור בשם  "ז'וסטין פרנק , ואף הכנסתי אותה כדמות לספר שכתבתי עם אורי פינק ,ה"גולם שיפורו של קומיקס ישראלי".( מודן 2003). פרנק הופיעה שם כאמנית  בשם ז'ולייט חנוך " שיצרה סיפורים מוזרים במיוחד על דמות הגולם.  בספר מובא קטע מסיפור קומיקס שאותו יצרה חנוך.

רוזן מצידו אולי כיצר דמות של גיבורת על ישראלית בשם "ציונה" שעליה חיבר רומן ( ולא קומיקס).

היוצר

רואי רוזן מרבה להשתמש ביצירותיו במודלים ידועים של אמנות פופולארית וקומיקס כבסיס ליצירותיו האוונגרדיות שלו,ביחד עם למדנות עמוקה על תולדות אמנות המאה העשרים והצדדים הפחות מוכרים  והיותר איזוטריים שלה .

רוזן  הוא נכד של בעלת קיוסק פולניה ברחוב דיזינגוף שם היו נמכרים גם קומיקסים כמו "בוקי" סדרת קומיקס מתורגם מאנגלית  וחוברות  "טרזן" על איש ג'ונגל. ואלו השפיעו עליו עמוקות. בתור ילד היה  מצייר קומיקסים על גיבורי על ועל רשעי על.הוא לא באמת הפסיק מאז. הוא חזר לנושא גיבורי העל כאשר יצר את הדמות של גיבורת העל הישראלית ציונה ,ודווקא ברומן פרוזה וכעת חזר ל"רשעי העל"  כפי שאפשר לראות גם בתערוכה האחרונה שלו על גורלו של "רשע העל "  ולאדימיר פוטין.

roi rozen hitler

ציור של היטלר כילד מהתערוכה "חיה ומות כאווה בראון "

יצירותיו באופן קבוע מעוררות שערוריה או מנסות לפחות.   התערוכה שלו " חיה ומות כאווה בראון :פילגשו של היטלר, בבונקר בברלין ומעבר : הצעה מאוירת לפרוייקט מציאות מדומה " ( 1997)  שמוצגת שוב ברטרוספקטיבה ,היא סדרת ציורים על חיי האהבה של היטלר ואהובתו אוה בראון בעולם הזה וגם בעולם הבא  המתוארים מנקודת המבט שלהם  _( או ביתר דיוק מנקודת המבט של אוה בראון )  ובהם הם מוצגים כאוהבים רומנטיים  עוררה דיונים בכנסת  עיצבנה  גם את יוסף  לפיד וגם את  מפלגת המפד"ל ועוררה ואיומים להפסיק את התקציבים של מוזיאון ישראל בכתבה בסי אן אן רוזן  כונה מכחיש שואה ואנטישמי  כל מה שאמן מודרני מייחל לו.

roi rozen braun 2

היום  רוזן מלמד במדרשה לאמנות בבית ברל ובבצלאל ועד כה הוציא גם כמה ספרים של ספרות יפה רוזן הוא אחד האמנים הויזואליים המועטים יחסית ששולחים את ידם גם בכתיבה והוא אחד הבודדים עוד יותר שעושים זאת בהצלחה.

ז'וסטין פרנק

roi rozen jostin

יצירתו הידועה ביותר עד כה של רוזן ובשלב זה  לדעתי הישגו הגדול ביותר   הייתה ( בניגוד לאווה בראון האמיתית לצערנו )  דווקא  דמות בדויה שיצר , האמנית הבלגית היהודית המדומיינת ז'וסטין פרנק יוצרת לא חשובה ובלתי ידועה  שפניה מבוססות על אלו של רוזן ושל אישתו . רוזן ביצע עבור יצירתו זאת  מחקר עמוק ומדוקדק ביותר בסצינת האמנות הסוריאליסטית –הקבלית של אירופה בשנות השלושים.מחקר שרק יודעי "ח"ן בתחומי האמנות והמיסטיקה היהודית והנוצרית  יוכלו להעריכו כערכו.

rpi rozen fantomas 1

"פרנקומאס" ציור של ז'וסטין פרנק המבוסס על הדמות של פושע העל מהספרות הפופולארית הצרפתית "פנטומאס".

ז'וסטין פרנק היא דמות  אמנותית מיסטית מעוררות חלחלה מאירופה ,שככל הנראה יש לה קשרים מסתוריים עם חוגי הכת הפרנקיסטית של משיח השקר היהודי  יעקב פרנק מהמאה ה-18 שנהג  לקיים אורגיות מיניות עם כל מי שאפשר.מצד שני יש לה קשרים עם חוגי האמנות הסוריאליסטית של האמנות האירופית בשנות העשרים והשלושים הידועים בחיבתם העמוקה לספרות פופולארית מצד אחד ולמיסטיקה ולכישוף מצד שני.

roi rozen book zeaa

ז'וסטין פרנק לכאורה כתבה רומן פורנוגרפי מזעזע במיוחד בשם "זיעה מתוקה "( הוצאת בבל ,2001)  ( שאותו רוזן  אף כתב והוציא לאור עם "הקדמה אקדמאית "  מעניינת במיוחד של "חוקרת "שגם היא כמובן דמות בדויה). האמנית הנ"ל בביוגרפיה הבדויה שיצר לה רוזן היגיעה לארץ ישראל ומצאה שם את מותה בנסיבות מיסתוריות ביותר לאחר שעוררה מהומה בתערוכה של האמן מרסל יאנקו.

רועי  רוזן וזוסטין פרנק

לספר "זיעה מתוקה"  התלוותה תערוכה של יצירותיה  של ז'וסטין פראנק במוזיאון הרצליה, ובה קטלוג מלומד שמי שמדפדף בו לא בהכרח מבין כי מדובר באמנית דמיונית, פרי יצירתו של רוזן. פרקים מהספר פורסמו במקור בכתב העת "תיאוריה וביקורת", כתב העת הראשי של הפוסט מודרניזם בישראל. מי שמעיין בהקדמה לגיליון רואה שעבור העורכים היה המאמר על פרנק רק "עוד מאמר", הם ככל הנראה לא היו מודעים כלל לעובדה שהם מפרסמים בדיון גמור, ואם כן, לא טרחו להודיע על כך לקוראים.

רוזן המשיך ויצר  סרט "תיעודי "  על ז'וסטין פרנק שבו גילם אותה ואת החוקרת האקדמאית של יצירתה  אן קאסטורפ וכמובן הציג תערוכה של יצירותיה.וגם בסרט הזה ניתן לצפות כעת ברטרוספקטיבה באמוזיאון תל אביב.

ז'וסטין פרנק לצערו הגדול עוררה סערה קטנה בהרבה  מזאת שיצרה אווה בראון אולי כי התרגלו כבר. ואולי כי אמניות סוריאליסטיות הן לא דמויות שגורמות לסערות גדולות.

רועי רוזן / ז'וסטין פראנק

הרעיון של רוזן ליצור ביוגרפיה בדיונית ומשכנעת שתכלול הערות שוליים, אינדקס וביבליוגרפיה מפורטת, חלקה דמיונית, היה מוצלח. אולם לטעמי לא הלך איתו רוזן רחוק מספיק. הבעיה עם יצירתו הייתה שרק שניים או שלושה מומחים בתולדות האמנות יכולים היו לדעת שפרנק אינה דמות אמיתית. לשאר הקוראים זה לא היה איכפת, שכן פרנק לא עשתה שום דבר שיכול היה לגעת בקהל הקוראים הרחב, ובראש ובראשונה לא הייתה מעורבת בשום אירוע היסטורי חשוב (או דמיוני וחשוב), ולא נפגשה עם אנשים ידועים באמת לקהל הרחב מעבר לשוליים של האמנות.

הייתה זו דמות חסרת נרטיב אמיתי שיעורר עניין בקהל.  והחמור מכל – לחייה לא היו משמעות. היא נשארה תמיד בשוליים של השוליים בכל מקום אליו הלכה. האירוע המעניין היחיד בחייה היה מהומה קלה אותה יצרה בתערוכה כלשהי של אמן בשם מרסל ינקו, אי שם בסוף שנות השלושים בארץ ישראל. לאחר מכן נעלמה. לא היה כאן שום דבר שיעורר אפילו הרמת גבה קלה אצל הקורא שאינו אוצר מוזיאון של אמנות מודרנית. אמנם רוזן העז לרמוז לקשרים שהיו אולי בינה ובין הכת הפרנקיסטית, אך נשאר רק בתחום הרמזים ולא עשה דבר עם האפשרות המעניינת.

אני  בכל אופן התרשמתי מיצירה זאת כל כך כל כך שכתבתי לה שני סיפורי המשך.   שהופיעו רק ברשת. הסיפורים נכתבו כמאמרים  מלומדים המלינים  על כך שרוזן עיוות את העובדות הנוגעות לחייה של פרנק, וכי הנ"ל הייתה גם ציירת קומיקס חשובה, למעשה ראשונה מסוגה בארץ ישראל, ואיירה עטיפות של חוברות מסדרות בלשים שאכן התקיימו באותה התקופה בארץ בתעשיית "הספרות הזולה " שהחלה להתפתח אז בתל אביב. . בנוסף היא עסקה גם בניסויים, בפגאניות, בכישוף שחור ובזימון ישויות חייזריות  מעולמות אחרים בתל מגידו , כפי שהעיד הארכיאולוג הידוע פרופסור אינדיאנה ג'ונס, ניסויים להם היו משמעויות הרות גורל לעתיד. אך שרוזן לא עסק בהם כלל.

סיפורים אלו  היו הצעד הראשון אל המציאות החלופית של הגולם שאותה יצרתי עם אורי פינק.

ציונה

roi rozen ziona book

דמות שאותה לא ניתן למצוא משום מה בתערוכה הרטרופקטיבית של רוזן היא הדמות של גיבורת העל שיצר ציונה. אבל זוהי דמות מעניינת כל כך שבכל זאת אעסוק בה כאן.

ז'וסטין פרנק הוכנסה גם כדמות בספר היסטוריה החלופית שיצרתי ב2003 ביחד עם הקומיקסאי אורי פינק "הגולם :סיפורו של קומיקס ישראלי .( מודן 2003) על תולדות גיבור על בסדרת קומיקס בגירסה חלופית בדויה  של מדינת ישראל.

 

 

עמוד בספר "הגולם " מאת אלי אשד ואורי פינק שבו מופיעה דמות בשם זו'סטין חנוך וסיפור קומיקס שלה ,מבוססים על ז'וסטין פרנק של רועי רוזן.

בדיאבד התברר שרוזן חשב בצורה מקבילה לי ולאורי פינק ,וחשב במקביל אלינו גם הוא על דמות של  גיבורת על במדינת ישראל חלופיתבשם "ציונה ".

רוזן הסביר : לציונה יש את כל המאפיינים של גיבורת על . כמו סופרמן ובטמן שפועלים בעיר שהיא מעין מיתולוגיזציה של ניו יורק , כך גם ציונה פועלת בתל חורף שהיא מעין תל אביב מיתולוגית . כמו לכל סופר הירו ,גם לציונה יש נקודת תורפה. היא נולדה פגומה ואביה הפרופסור נאלץ להשתיל בה חלקי מכונות . עד היום היא מזמזמת בזמן המעוף. לגיבורי -על יש אלמנט סכיזואידי מאוד חזק -הזהות היום יומית שלהם לעומת הזהות הגיבורית שלהם ,וזה נכון גם לגבי ציונה שזהותה היום יומית  יומית היא של  יונה צימר הספרנית . תמיד יש להם עזר כנגדם ,משרת ישיש או מאמן ,במקרה של ציונה זה זוג לסביות קשישות שמטפלות בה".

roi rozen ziona 2

הרעיון שלו היה  לעשות עיבוד לפרוזה של סדרת קומיקס לא קיימת ואמור היה להיפתח בטקסט מחקרי בשם "גלגולה של ציונה". שעל פיו ציונה  ההחלה כפנזין  פטריוטי לאחר מלחמת היום הכיפורים באשדוד שנועד לשקם את האגו הלאומי  כגיבורת על לאומית שלחמה במחבלים ובמדענים נאצים . לאחר מכן  בסוף שנות השבעים והשמונים ציונה מתגלגלת לסצינת הפאנק של תל אביב ושם היא מתוארת כדמות הרעה סוג של שוטרת ציונית עם חזה גדול שרודפת פנקיסטים מדליקים .ובשנותה תשעים נהפכת לדמות מנגה מנותקת מכל ההקשרים המקומיים שלה כרמז לגלובליזציה .

לבסוף זנח את הרעיון בגלל התחושה ש"יהיה יותר אמיץ ויותר מעניין פשוט לתת לספר להיות ספר" וגם כפי שהודה בגלל הופעת הספר של כותב שורות אלו ואורי פינק בעל רעיון דומה על גיבור על בהיסטוריה בדויה של מדינת ישראל  שהקדים אותו.

אך רוזן לא נטש את הרעיון לחלוטין והוא חזר אליו לבסוף. תחילה בתערוכה בשם "ציונה והתאומים "  שהוצגה בגלריה רוזנפלד שהייתה אמורה להציג את גיבורת העל ואת עולמה הבדוי .

אך משום מה לא היה   שום ציור של ציונה  בתערוכה " רק באחת התמונות בציור בשם "ההלוויה של רועי רוזן "  מנקודת המבט שלו לאחר שנקבר וכשהאדמה שקופה " אפשר לראות כנראה את סולית נעליה של הגיבורה.

אחר כך יצר רוזן ספר של ספרות לא קומיקאית "ציונה :   רומן על-פי סדרת הקומיקס / ( כתר 2006) המתאר את סיפורה של ציונה ומאבקה בכוחות רשע פנימיים שונים המאיימים על הישראל שבה היא חיה.

כהערת אגב אציין  שהיו מחשבות שונות להפגיש בין שתי הדמויות המקבילות הגולם של אלי אשד ואורי פינק וציונה של רועי רוזן בסיפור משותף ,אך זה למרבית הצער לא יצא לפועל. אולי בעתיד….

ציונה משום מה אינה מופיעה בתערוכה הרטרוספקטיבית של רוזן.

לאחר ציונה  שוב לא עורר רוזן שערורייה מיוחדת  עד   שיצר מיצג בשם "צא" ( 2010) שתיאר גירוש דיבוק ,רוחו של  הפוליטיקאי אביגדור ליברמן שנכנסה לתוך אישה . מציג במרכזו אקט סאדו-מזוכיסטי של זוג נשים, הנהפך בהדרגה ובמפתיע  לטקס גירוש שדים  מאחת הנשים שמשמיעה "אחוזת דיבוק" קטעים שונים מדבריו ונאומיו של ליברמן  בזמן שהיא חוטפת מלקות.

לאחר שעסק רוזן בדמותו של הפוליטיקאי הקשוח אביגדור ליברמן  כדיבוק שיש לגרשו פנה רוזן למודל של ליברמן לנשיא רוסיה פוטין שהוא כפי שהסביר לי "הדבר האמיתי שליברמן הוא רק החיקוי שלו " .בו הוא עוסק בתערוכה "הלילה של ולדימיר "

 

הלילה של ולאדימיר.

[

 בתערוכה "הלילה של ולדימיר "  יוצא רוזן כנגד אחד האנשים החזקים ביותר  על כוכב הלכת שלנו נשיא רוסיה ולאדימיר פוטין שיש מי שרואים בו את רשע העל האולטימטיבי.שהרי אין ספק שבעת כתיבת שורות אלו פוטין הוא האיש החזק ביותר בעולם יותר מנשיא ארה"ב אובמה וגם יותר מנשיא סין מתחריו.

במשך שנתיים ערך רוזן מחקר מקיף בתרבות הרוסית ובהיסטוריה הרוסית, הגבוהה והנמוכה, מחקר שביחד עם הסטייה הפרטית־היצירתית שלו הניב את האגדה על לילה רוסימבעית במיוחד שבמהלכו מוצא ולדימיר פוטין את מותו.

כמו במקרה של ז'וסטין פרנק גם הפעם ציורי התערוכה מבוססים על זאת של פרסונה אמנותית בדויה של אמן בעל עבר מסתורי שמגיע לישראל " הסופר והמאייר הרוסי מקסים קומר-מישקין, שעלה לישראל בראשית שנות ה-2000, וייסד בתל אביב את קבוצת "הקבורים בחיים", מעין גטו תרבותי אקס-סובייטי בלב תל אביב.שעבורם הוא כותב מניפסט מעניין ביותר השם דגש על הצורך שלהם להישאר נפרדים לחלוטין מסביבתם.מניפסט שרוזן טרח וכתב אותו ומן הסתם לא יתנגד שיוצרים שונים אכן יישמו אותו הלכה למעשה.

חבורת אמנים רוסיים ביצירתו של רועי רוזן.

קומר-מישקין, שהתאבד על פי הסיפור ב-2011, סבל מפראנויה, והאמין שולדימיר פוטין זומם לרצוח אותו. לאחר התאבדותו, התגלה שיצר בסתר נקמה פרטית משלו במנהיג הרוסי, בדמות האלבום "הלילה של ולדימיר". כאן, במעין הכלאה של ספר ילדים עם המרקיז דה-סאד ועם פמפלט פוליטי, ולדימיר מתכונן לשינה לאחר ארוחת הערב בבית הקיץ שלו, כשעשרות חפצים קמים לתחייה ומצטרפים אליו למיטה. מה שמתחיל כמעין מסיבת פיג'מות ברוח וולט דיסני, נהיה אלים יותר ויותר: החפצים מענים ובסופו של דבר גם רוצחים את פוטין.

roi rozen putin 4

ציורי התערוכה מתארים בסיגנון ילדותי כביכול המבוסס על מגוון יצירות ספרות ואמנות שונים של ספרות הילדים כמו "מקס ומוריץ " ו"יהושע הפרוע " והאמנות הרוסית ,לילה שבו ולאדימיר ואהובתו ישנים ואז חודרים לחדרם עשרות חפצים מואנשים מפלצתיים  שמבצעים בהם מעשי סדום וענויים שונים ולבסוף רוצחים אותם בצורות מזעזעות  המזכירות את המרקיז דה סאד.

העלילה מתחילה בבית הקיץ של ולדימיר, האוכל את ארוחת הערב. על הקיר מנגד תלוי ציור של נוף לילי אפוקליפטי עם שני ירחים, על הקיר מאחוריו מופיעה גולגולת במראה האליפטית הממוסגרת בזהב. כל ציור תחום במסגרת דקורטיבית בעלת חיים וחשיבות משלה. כאן רוזן עושה שימוש בטיפוגרפיה האוונגרדיסטית של האות הקירילית.

ולדימיר שוכב ער במיטתו, שמצעיה רוחשים מחיים זרים וזוממים. פילגשו (המתעמלת האולימפית אלינה קאבאווה שזכתה במדליות זהב באולימפיאדות של 2000 ו-2004  ואף נבחרה לאחר מכן לבית התחתון של הפרלמנט כנציגת מפלגתו של פוטין . שהיו שמועות שהוכחשו בכל תוקף שהיא  נישאה לו בחשאי.העיתון הרוסי שדיווח על שמועות אלו נסגר בתוך זמן קצר. לאחר מכן נפוצו שמועות שהיא ילדה לפוטין ילד שמחוץ לנישואין בעת כתיבת שורות אלו פוטין הודיע על גירושיו לאישתו מזה עשרות שנים .

בתמונה של רוזן   אלינה שרועה על השטיח שלרגלי המיטה בדמות כלב דלמאטי. השטיח הוא הדגל הצ'צ'ני ואילו מעל למיטה צלוב בן האלוהים וראשה המפוחלץ של העיתונאית אנה פוליטקובסקיה שיצאה כנגד פוטין ומדיניותו בצ'צניה עד שנורתה למוות בחדר המדרגות של ביתה. בעברית יצא לאור ספרה "רוסיה של פוטין " והיא הפכה לדמות של קדושה מעונה בעיני מתנגדיו של פוטין .איקון פשוטו כמשמעו של עולם התקשורת המתנגד לפוטין.

.ואז בשלב מסויים כל מיני חפצים מוזרים נכנסים לחדרו של פוטין ומתחילים לשחק עימו .משחקים שנהפכים למוזרים יותר ויותר.  בתמונה מס' 17 כבר אי אפשר להבדיל בין מציאות לחלום. רובוט אוטופי מעורר חלחלה בועל את ולדימיר, מחדיר מלפפון קוצני בעכוזו, בעוד זרוע אחרת שלו מלטפת את רגלו במברשת רכה. ויש תקריב שמימי של פי הטבעת של פוטין, המבוסס על היצירה "ישו במלכות השמים" לאנדריי רובלב צייר איקונים   רוסי מהולל.

בתמונה 33 שוכב ולדימיר הפגר כרות אף ועקור עיניים בין מצעיו הכחולים השורצים חיות טרף, פטמותיו מדממות, בבטנו קבורה חיים פילגשו. בחלונות הנפתחים אל הלילה מהדהדים חלונותיו של איליה קבאקוב, הצייר הרוסי הגדול מהתקופה שאחרי נפילת מסך הברזל. המסגרת החיצונית היא מחווה לאוונגרד הרוסי.

בתמונה הממשית האחרונה נסגר המעגל ודבר לא נשתנה בה, מלבד ראשו של פוטין, , המונח על הצלחת למאכל למנהיג הבא.

roi roazen putin head
האם זהו הכל חלום ביעותים של ולאדימיר ? או של האמן? האם הציורים אכן נועדו לשמש ככישוף וודו כנגד פוטין ומקורביו?

ברור שבמציאות הבדיונית שיצר רוזן אכן כן. לפוטין יש סיבה טובה לחשוש מציורים אלו המכוונים ומיועדים כנגדו.מה עוד שרוזן מכריז שתערוכה זאת היא רק הפתיחה לפרויקטים נוספים שיעסקו באמן קומר-מישקין חייו ויצירתו .הם יכללו ספר שבו יוכנסו הציורים ולפחות סרט אחד.


לאחר הצפיה בתערוכה  קיימתי עים רוזן ראיון לא קצר על התערוכה כ"אמנות כישוף מובנה. שבה הודה שאכן יש לו עניין אמיתי בכישוף .  "
מומלץ לך לא לנסות להציג את התערוכה ברוסיה של פוטין" אני מזהיר אותו "ברוסיה הם ייתיחסו לתערוכה ככישוף וודו אמיתי וכאיום אמיתי על פוטין. ומקורביו ".הוא מחייך חיוך נבוך.אבל מן הסתם הוא כבר יודע את זה בעצמו.

אני סקרן לראות את הפרויקטים הבאים של רוזן סביב מקסים קומר –מישקין וסביב פוטין. ואני תמה :האם בעתיד יחליט רוזן לשלב את כל הדמויות הבדויות שיצר "ז'וסטין פרנק ,ציונה מקסים קומר –מישקין ,ולדימיר פוטין וגם אחרים במין מציאות על בדויה ענקית.

בכל מקרה מומלץ מאוד ללכת לתערוכה הרטרוספקטיבית של רוזן ולצפות מחדש או בפעם הראשונה בפרוייקטים הקודמים והמרשימים שלו שבכל אחד מהם הוא יוצר מציאות מדומה משכנעת ביותר.

 

ראו גם

 

האתר של רועי רוזן 

מותה המיסתורי של ז'וסטין פרנק:סיפור תגובה של אלי אשד לרועי רוזן

roi_rozen1

מותה המסתורי של ז'וסטין פרנק

ז'וסטין פראנק ,אמנית.

 

לכל מקום שתפנה יש נגלה ויש נסתר.

יעקב פראנק , ספר דברי האדון .( הספר קיים רק במספר בודד של כתבי יד)

כותב שורות אלה קרא בעניין רב את ספרו האינפורמטיבי והמלומד של רועי רוזן "זיעה מתוקה " ( הוצאת בבל , 2001 ) על חייה ויצירתה השערורייתיים של הציירת הצרפתייה ז'וסטין פראנק וחייה האומללים בארץ ישראל של שנות השלושים והארבעים ששם לפי מחקרו הייתה דחויה כמעט בידי כל ולא יכלה ליצור ולהציג עד להיעלמותה המסתורית וכנראה גם למותה ב-1943 שעליהם אין לרוזן פרטים . .

אך עם כל הערכתי למחקר פורץ הדרך של רוזן יש לציין שהוא רחוק מאוד מלהיות שלם ואף מדויק רוזן התעלם לחלוטין משום מה, מכמה אספקטים חשובים מאוד בחייה של פראנק , שהעדיף שלא לעסוק בהם מסיבות הידועות לו והם מטילים אור חדש ושונה מאוד על פראנק ועל שנותיה האחרונות .

ז'וסטין פראנק ועולם "הספרות הקלה "

 כפי שכבר ציינתי במאמר "ז'וסטין פראנק האחרת" ( מחקרי ירושלים באמנות עברית כרך כ"ג מס' 3 2001) בניגוד לכל טענותיו של רוזן כי בארץ ישראל הייתה פראנק קבורה כמעט לגמרי בחדרה הקטן ולא יכלה ליצור ולהציג דברים חדשים ומנותקת מסביבתה , הרי המחקר כבר הראה שלאמיתו של דבר פראנק הייתה פעילה מאוד יצירתית והייתה מאיירת של העטיפות חוברות של "ספרות קלה " בהוצאת "ספריית המאה ה-20 " של דוד קרסיק ואליעזר כרמי שעסק בבלשים ,מתח ,ריגול והעל טבעי .חוברות שבהם אפשר לזהות מידית וללא אפשרות לטעות את סגנונה המיוחד של פראנק.  על כל החוברות האלה חתמה בשם הבדוי "ז'וליט חנוך".

כפי שכבר ציינתי במאמר ההוא לא מן הנמנע שהתעלמותו של רוזן מהשלב הזה ביצירתה של פראנק מקורה בזלזול אליטיסטי בתחום "הספרות הקלה " בכלל .

חוברות אלה היו :

"המרגל האלמוני

בגיהנום הריגול

העורב מלך המתים

מרד המפלצות

( כל אלה חלקים בסדרה מאת "בצלאל הגלעדי " ( דוד קרסיק ) )

בכל אחת מחוברות אלה מופיע פרצופו המיוחד של גיבור הסדרה הסוכן החשאי "האלמוני" " שמזכיר יותר מכל את תמונת "פאנטומאס " הנשי שאותו יצרה פראנק בצרפת , אם כי כאן הפנים קשוחות וגבריות יותר.

עוד חוברות שבהם ניתן לזהות את סגנונה של פראנק הן :

קינג קונג ( שבו דמות הקוף הענק במחזיק בידו באישה היא דמות של פאלוס ענק מאלה האופיניים ליצירתה הסוריאליסטית של פראנק).

מטה הארי ( שבה הדמות שמופיעה על העטיפה , היא פורטריט עצמי של פראנק )

היבשת האבודה

הרואה ואינו נראה

קוסמי הג'ונגל

מסתרי הג'ונגל

עיר הזוועות

ארמון אלילי התופת  

כן הופיעו ציוריה בעטיפות של שני סיפורי טרזן איש הג'ונגל הישראלים המקוריים הראשונים( מני  רבים ) שהופיעו בישראל

 טרזן הנוקם

טרזן ובת זוגו ( בשני הסיפורים האחרונים שנכתבו כביכול בידי "שולמית עפרוני "( דוד קרסיק ) 

בשניהם  יש לדמות ההרואית של טרזן תווי פנים נשיים במובהק, ושוב דומה שתווי הפנים האלה הן של ז'סטין פראנק .

ומן הסתם  היו גם אחרים שלא היגיעו עדיין לידי .

יש לציין שעל חלק מהתמונות האלה יש חתימה ברורה למדי " ז'לייט חנוך ". וניתן להניח שזהו שם בדוי  שאותו לקחה פראנק לעצמה עבור עבודות אלו.

השערה זאת מתחזקת הודות לעובדה שבחוברת של סדרה בהוצאה מתחרה "ספריית הבלש " של ש. בן ישראל " בשם האדם הכחול (מסתרי מכשף הירקון ) מאת ""דר ש. ארגוס" ( בן ישראל ?).

בסיפור שם מסופר על אמנית צרפתיה מוזרה  שחיה בארץ בשם ז'ולייט חנוך שמתוארת כמעין "פאם פטאל " שמביאה למותם של האנשים שמתאהבים בה , עד שפעולותיה נעצרות לבסוף בידי הבלש אלמוג. ברור שיש כאן התקפה ארסית כנגד ההוצאה המתחרה וכנגד המאיירת שלה. יתכן שבן ישראל רחש לה טינה על כך שהמכירות של החוברות בהוצאתו סבלו באותו זמן מירידה משמעותית לעומת של אלה של ספריית המאה העשרים ( למעשה החוברת הנ"ל הייתה אחרונה שיצאה לאור במסגרת "ספריית הבלש").

מכל זה אנו יכולים להסיק שפראנק כן זכתה להצלחה מסוימת בארץ אם כי לא בתחום שרוזן עוסק בו , של האמנות התיקנית , אך לעומת זאת הצליחה להשאיר את חותמה בתחום הספרות הלא תיקנית . ואין זה מפתיע כלל וכלל שהרי יש לזכור שאנשי התנועה הסוריאליסטית בצרפת שרוזן מתאר בצורה דקדקנית כל כך את קשריה המסועפים של פראנק איתם ,  התעניינו מאוד בספרות הלא תיקנית בצרפת בדומה לסדרות פאנטומאס כו' . עבור פראנק פורצת המוסכמות היה זה רק טבעי לפנות בארץ דווקא לכיוון זה כאשר ברור היה שהמימסד האמנותי דוחה אותה לחלוטין.ושם הפכה למאיירת הראשונה של ספרות לא תקנית בארץ ישראל . 

 

יצירת אמנות של ז'וסטין פראנק : דיוקן עצמי שלה כפושע העל גיבור סיפורי הפשע , פאנטומאס.

ז'וסטין פראנק ועולם המיסטיקה

לעניינו של מאמר זה חשוב יותר שרוזן אינו מתייחס כלל גם לקשריה המתועדים של פראנק עם חוגים שונים בארץ ישראל שעסקו בטקסים מיסטיים וקבליים שונים ואף ניתן לאמר "ניאו פגאניים " , קשרים שהיו המשך ישיר לקשריה עם חוגים דומים בצרפת . למעשה נראה שאת קיצה אפשר ליחס יותר לקשריה עם חוגים אלה ולא בגלל הסכסוך שלה כביכול עם עולם האמנות בארץ כפי שרומז רוזן . יש לציין שדברים רבים שאותם טוען רוזן לגבי פראנק אין להם כל סימוכין ,ולא פעם דומה שהוא אף המציא אותם מדמיונו .

רוזן מציין נכונה שפראנק נעלמה וכנראה נפטרה בשנת 1943 ,אך הוא אינו מסביר באמת את הסיבות לכך. אם זאת גם בספרו ניתן למצוא רמזים לסיבות האמיתיות כשהוא מציין שיש רמזים לכך שפראנק הייתה צאצאית של מנהיג הכת המשיחית הידועה לשמצה מסוף המאה ה-18 יעקב פראנק .

יעקב פראנק היה ידוע כמי שקיים בכת שלו אורגיות המוניות ,חילופי נשים ,גילויי עריות וכו'. הוא האמין שהוא האל החי שיביא לגאולה ולשם כך עליו לרמוס את כל החוקים הקיימים שכן "התורה היא מהסטרא אחרא ( השטן א.א ) ואני לא באתי לתת למישהו תורה כי אם לרמוס …כשתבוא ישועתי אטהר אתכם מכל טומאה שלא תישאר אצלכם כל תורה ולא יחול עוד דין עליכם ,תהיו חופשיים ..והעולם יתהפך ופני כל הארץ יתחדשו" ( מתוך ספר דברי האדון מאת יעקב פראנק )

יעקב פרנק האמין שהוא מהות אלוהית הקשורה לישויות "חיצוניות " מעוררות אימה שאותן כינה "האחים הנעלמים " או "בעלי הקבין המעופפים".ישויות ששחרורם מכליאתם תביא לחורבן העולם המוכר לנו ולשחרור המין האנושי מכבליו.לדבריו החורבן הזה לא יהיה מיידי והוא יקרה רק כמה עשרות שנים לאחר שיחרור הישויות הנ"ל מכבליהם . לדבריו העולם הזה נשלט בידי מהות נשית (מעין "האלה האם " של הפגאנים ) שאותה זיהה באחד מגילגוליה עם מלכת שבא שלדעתו הייתה בעלת כוחות גדולים בהרבה מאלה של שלמה המלך ובגילגול אחר עם ביתו שלו ( שאיתה קיים פרנק קשר של גילוי עריות גלוי, בטענה שהם עומדים מעל לכל חוקי בני האדם שכן שוב אינם בני אדם והיא הפכה למנהיגת הכת לאחר מותו באופן מאוד יוצא דופן) . וב"בבוא היום" כאשר יגיע הזמן לשחרר את הישויות ה"חיצוניות " מכבליהן יהיה צורך שאישה תעמוד בראש הטקס אישה שתהפוך כתוצאה למהות אלוהית בעצמה .

מחקר מפורט שנערך בידי כותב שורות אלה חשף שז'וסטין פראנק הייתה בסוף שנות השלושים וראשית שנות ה-40 קשורה לקבוצה של אנשים בעלי נטיות מיסטיות שכינו את עצמם הניאו פרנקיסטים . ומטרתם הייתה לזמן את אותן ישויות "חיצוניות " שעליהם דיבר יעקב פרנק ובכך להביא את העולם לקיצו .הם האמינו שהסימנים לקץ המתקרב התגלו בעלייתו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה. .ז'וסטין פראנק הייתה חברה בולטת ואף ממנהיגי קבוצה זאת. מפאת קוצר היריעה איננו יכולים לפרט כאן על התורות המיוחדות של חברי הקבוצה ועל הקשר שלהם לסיפור "מרד המלאכים " בספר חנוך ולתורות הקבליות המיסטיות על כוחות הרשע "הקליפות " של ה"נביא" השבתאי נתן העזתי וספרו המוחרם "שערי הדעת " וכמובן לאלה של יעקב פרנק . עם זאת פרטים רבים על התורות של פראנק וחבריה נימצאים בהתכתבות שניהלה עם הסופר האמריקני ה. פ. לובקראפט באמצע שנות השלושים שאת סיפוריו על ישויות חייזריות מעולמות אחרים שמנסים לחדור לעולמנו ולהשמידו הייתה מעוניינת לתרגם לצרפתית ולאייר . מכתביה אליו נמצאים בעזבונו והם תעודה יקרת ערך להכרת עולמה הפנימי של ז'וסטין פראנק. הם כוללים ציורים רבים של ישויות שחלקן אנושיות וחלקן רחוקות מאוד מלהיות אנושיות ונראות כמרכיבות ערב רב של גזעים מהם מבעיתים למראה במיוחד וכמה מהם נראים כחסרי רגלים ואחרים כיצורים מקורננים בעלי פרצוף לא אנושי . פרנק קוראת לישויות אלה במכתבים בשמות שונים כמו "הנפילים " , "בני האלוהים" ו"בעלי הקבין המעופפים". במכתבים היא רומזת ולפעמים אף אומרת במפורש שהישויות האלה קיימות ב"מימדים אחרים של קיום " וכי היא נמצאת בקשר עימם, ולומדת כיצד לזמנם .

הסופר לובקרפט כתב לה במכתב היחיד שלו שעותק מימנו השתמר באוספו ש"נראה לי שאת מאמינה בכל הסיפורים שלי הרבה יותר ממה שאני בעצמי מאמין בהם " וסיים בשאלה "האם את באמת רצינית ? " . השתמרו כמה מכתבים שכתב לובקרפט לידידיו , סופרי פנטסיה בארה"ב שבהם הזכיר את "הציירת היהודיה המוזרה ז'וסטין פרנק " . במכתבים אלה הוא כותב " היא אחד האנשים שאני שמח שלא פגשתי ולא אפגש לעולם , מכתביה מעוררים בי צמרמורת . נראה כאילו היא מאמינה שכל המיתוס שיצרתי בסיפורי הוא אמת והיא רומזת שיש לה את הידע לפתוח לישויות החייזריות שאני מתאר בסיפורי את השער לעולם שלנו , אישה מטורפת. ".

סימנים לתפיסות של חברי קבוצתה של פראנק ניתן למצוא בחוברת האחרונה שידוע לנו שפראנק איירה ,חוברת שיצאה ב-1940 בהוצאת ספריית הבלש בשם "מותו המסתורי של אדולף היטלר ". על החוברת מופיע היטלר כשלד אנושי במיטב סגנונה הסוריאליסטי המיוחד של פראנק. את החוברת כתב "ארי שרים " שם בדוי לחבר אחר באותה קבוצה הבלש הפרטי אבנר בן חורין ( שעל חייו והקריירה שלו פירסם המשורר והחוקר אריה סיון ספר מעניין בשם "אדוניס " עם עובד , 1992) שככל הנראה היה מאהבה של פראנק באותה תקופה .

הסיפור של החוברת הוא על חברי קבוצה מיסתורית בגרמניה שבה חברה גם הבמאית הידועה לני ריפנשטאל ( שאיתה הייתה לפראנק היכרות מסויימת ) שמתנקשים בחייו של היטלר ומביאים בכך לחורבן גרמניה ולהופעתן של ישויות חייזריות מעולמות אחרים שמביאות גאולה למין האנוש על ידי השמדת רובו ושילובם של הנשארים ב"סדר החדש " והאוטופי של הישויות .( עטיפת חוברת זאת מצורפת למאמר כנספח)

באותה שנה איירה פראנק ( ואולי גם כתבה? ) את סיפור הקומיקס "ההרפתקני " הראשון בעברית "עלילות גד ויוסי " שהופיע במגזין קצר הימים "הדחליל ".בסיפור זה תוארו הרפתקאותיהם של שני נערים בספינה שבה פרץ מרד של מלחים . הסיפור מתאר כיצד הם מוצאים את עצמם באי בודד שם הם מגלים בסיס של כת מוזרה שכפי שניתן להבין מהפרק האחרון בסיפור נימצאת בקשר עם יצור מפלצתי כל שהוא מהחלל החיצון . התמונה האחרונה בסיפור מראה לנו את הצל של אותו יצור כאשר הוא מתקרב אל הנערים הכבולים , והצל עושה רושם של יצור מפלצתי בעל קרניים
.

אך לדאבון הקוראים הסיפור נקטע עם סגירת "הדחליל. אין זה ברור מה היה המשך הסיפור אמור לתאר ,אם כי דומה שיש רמזים שזוג הנערים אמורים היו להיות מוקרבים בידי הכת לאותו יצור מפלצתי ועל ידי כך לפתוח לו את "השער " לעולמנו . הבודדים שזוכרים את הסיפור הזה טוענים שהוא היה הדבר המפחיד ביותר שקראו בחייהם למרות ( ואולי בגלל ) שהוא נקטע ללא סיום . אדם שהיה מקורב למוציא לאור מסר לי שהמו"ל חשב שהסיפור הוא "מתועב " ובגלל זה סגר את כתב העת ואף לא הסתפק בכך אלא טרח להשמיד כל עותק שעליו יכול היה לשים את ידו הן של גיליונות ההמשך שהוכנו עם המשך הסיפור אך לא יצאו לבסוף וגם של אלה שכבר יצאו לאור. .

לאחר מכן שוב לא עסקה פראנק יותר באיור ספרים או בקומיקס ,והתמקדה יותר ויותר בעינייני הקבוצה המיסטית שלה

רוזן מתאר בספרו את התדרדרותה הפיסית של פרנאק בשנת חייה האחרונה,התדרדרות שמספרו ניתן להבין שלא הייתה לה כל סיבה פיסית מובנת. למעשה ברור שלהתדרדרות זאת היה קשר הדוק לניסוייה המיסטיים השונים ששאבו ממנה אנרגיה נפשית רבה.
פרטים חדשים על חייה בשנה האחרונה לחייה סיפק לאחרונה הארכיאולוג האמריקני המפורסם פרופסור אינדיאנה ג'ונס.
לדברי פרופסור ג'ונס , הוא נתקל בקבוצה של פראנק בעת שביצע חפירות בארץ ישראל באתר מגידו ,ששם אמור לפי המסורת להתחולל הקרב האחרון שלאחריו יבוא סוף העולם .

שם במגידו פגש פרופסור גו'נס את פראנק ואת אנשי קבוצתה ,והתברר לו שהללו עסוקים בניסויים מיסטיים שמטרתם להביא שלב חדש בתולדות העולם .

אז מה קרה בעצם שהביא להיעלמותה ולמותה המסתורי של פראנק ? לדברי פרופסור ג'ונס היא וחבריה ניסו לזמן ישות חיצונית כלשהיא שאותה כינו "נפיל " שדרכו ביקשו להשמיד את גרמניה הנאצית ולהביא לשינויים כבירים בחיי המין האנושי שמהותם לא פורטה .
היצור אכן היגיע לאחר הטקסים השונים שאותם ביצעו אנשי החבורה שוכללו שימוש ביצירות אמנות שונות של ז'וסטין פראנק שלהם כמסתבר היו משמעויות מיסטיות שונות הקשורות בכישוף שחור. פרופסור ג'ונס טוען שהוא היה עד לטקס אך מסרב בתוקף לאמר אם אכן הופיעו ישויות חייזריות מפלצתיות כמו אלה שמתוארות ברבים מציוריה של ז'וסטין פראנק מאחר ו"אינני רוצה שיחשבו אותי למטורף".

בכל אופן הזימון הסתיים במותם של מרבית המשתתפים שמתו מוות איום , ששוב פרופסור ג'ונס מסרב לפרט את אופיו , הוא רק רומז שהמדובר ב" הזדקנות מהירה מאוד והתפוררות של כל הגוף ". אם זאת לגבי פראנק טוען ג'ונס שהיא לא מתה ,לפחות "לא בדיוק היא עדיין כאן איתנו אך לא בצורתה הקודמת ולא כפי שהייתה בעבר " .הוא סירב לפרט מעבר לכך .

לדעתו כל המבצע היה כישלון מאחר ש" עובדה שהישויות החיזריות שהם ניסו לזמן לא נימצאות כאן ו"סוף העולם לא היגיע " ( צחוק ) .

ייתכן שאת השתיקה של רוזן לגבי תחום זה בחייה של פראנק אפשר להסביר ברמז שהוא עצמו נותן בספרו שם הוא מוכיר חוקרת של פראנק בשם קאסטורפ שחקר ההקשרים המיסטיים בחייה של פראנק גרמו לה "להתנגדות מוחלטת לז'סטין פראנק ואי רצון לעסוק בה יותר " . רוזן אינו מפרט מה היו ההקשרים המיסטיים האלה אולם נראה שהכוונה לדברים שעליהם דיווחנו כאן . נראה שמה שהוא אומר לגבי קאסטורפ תקף באותה המידה גם לגבי עצמו. לא מן הנמנע שאין לסמוך על שום דבר שרוזן טוען לגבי שנותיה האחרונות של פראנק בגלל רצונו להסתיר את האמת על פעילויותיה.

כל העובדות החדשות האלה מראות שיש לראות את פראנק בצורה שונה ממה שמציג אותה רוזן במחקרו : לא קדושה מעונה ואישה דחויה הנמצאת בשולים של השוליים של הישוב מבלי שיהיה לה אף אחד לתקשר עימו . אלא אישה שפרצה דרכים חדשות ולא שגרתיות הן בתחום איור התרבות הפופולארית בארץ ישראל והן בתחום הדת והמיסטיקה והשאירה עליה את חותמה הבלתי נשכח.

כל הגילויים האלה חושפים אחת ולתמיד שעם כל הכבוד למחקרו החלוצי של רוזן בתחום הוא כיסה ועיוות יותר מאשר גילה. לצערי עלי לסכם במסקנה שפרקים שלמים ב"זיעה מתוקה " לקוחים מדמיונו הפורה של רוזן ואין להם כל קשר למציאות של ז'וסטין פראנק. .

ביבליוגרפיה

אליאור ,רחל "ספר דברי האדון ליעקב פראנק : אומיתוגרפיה מיסטית ,ניהיליזם דתי וחזון החירות המשיחי כריאליזציה של מיתוס ומטפורה " מחקרי ירושלים במחשבת ישראל טז-יז\ תשס"א

אשד אלי "ז'וסטין פראנק האחרת" מחקרי ירושלים באמנות עברית כרך "ג מס' 3 2001
סיון , אריה אדוניס עם עובד , 1992 .

רוזן , רועי זיעה מתוקה בבל , 2001

להלן כמה קישורים רלבנטיים להבהרת חייה של פראנק' והקריירה המדהימה שלה בארץ ישראל

יעקב פראנק

 

ה. פ. לובקראפט

לאבקראפט ועולם הכישוף המודרני

פרק מהביוגרפיה של רוזן "זיעה מתוקה "

ביקורת על הביוגרפיה

ועוד ביקורת

יורם מלצר על ז'וסטין פרנק

 

  פרטים על התפיסות המיסטיות המיוחדות של ז'וסטין פרנק 

רועי רוזן

עוד על רועי רוזן

מותו המיסתורי של אדולף היטלר

זוסטין פראנק מבצעת טקס כישוף ניאו פראנקיסטי.