ארכיון תג: חבורות

ההיסטוריה של חבורות חסמבה -חלק ג' -הדור השני

 

.

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת  ההרפתקאות הקלאסית לילדים  " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה.

ובמקביל הוצאת הספרים ידיעות אחרונות מוציאה לאור מחדש את ספרי הסדרה הראשונים במהדורה  לא מצונזרת ( כפי שהיתה  המהדורה הקודמת) ונאמנה למקור. 

 וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה.

ואת זה נעשה בסדרה מקיפה של כמה חלקים שתקיף את הדור הראשון של חסמבה את הדור השני וגם  ננתח את הדור השלישי המופיע כעת בטלוויזיה ואת כל הסודות שעומדים מאחורי הסדרה.

וראו החלקים הקודמים בסדרה :

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

 סודי ומוחלט בהחלט -החלק השני

 

מוסינזון מוקף בחברי הדור השני של חבורת חסמבה.צייר מ.אריה.

כל קוראי  סדרת חסמבה זוכרים ומזכירים את חברי הדור הראשון של החבורה את ירון זהבי את תמר היפה את אהוד השמן את עוזי הרזה את משה ירחמיאל  ומנשה התימני וחבריהם.

אבל כמה אנשים באמת זוכרים את חברי הדור השני של חסמבה ?

את יואב צור ,את רחל סגניתו את שרגא השמן וחבריהם ?

העובדה המדהימה היא שיש הרבה יותר הרבה יותר ספרים על חברי הדור השני,28  ספרים לעומת 16"בלבד" על חברי הדור הראשון

הם היו פעילים לאורך הרבה יותר שנים .

חברי הדור הראשון היו פעילים לאורך עשור בלבד בין 1949 -1959.

 עם נניח שהילדיםשל הדור הראשון של חסמבה  היו בערך בני  שמונה או תשע כשהחלו בפעילותם בחבורה דבר שאינו מובהר כלל בספרים  זה הופך את תקופת פעילותם כחבורה עד גיל 18 נניח  לכמעט סבירה.

חברי הדור השני היו פעילים לאורך לא פחות מ-28 שנים בין 1966 ל-1994!

 עשרים  ושמונה שנים  שני שבמהלכם הם נשארו ילדים בגיל בלתי מדגדר  ורק ב-1994 הם הראו סוף סוף סימנים שהם עומדים להתגייס לצבא.

אבל כמדומה שהיום  רק מעטים מאוד יזכרו את החבורה השנייה של חסמבה.הם אינם מאוזכרים כלל ברוב האיזכורים של סדרת חסמבה .

עם היוצא מהכלל היחיד והמובן מאליו  של אורי בנם של ירון זהבי ותמר הם אינם מאוזכרים כלל בסידרת הטלוויזיה של הוט.

אחת הסיבות לאמנזיה הזאת היא מן הסתם שהספרים על עלילותיהם נופלים מכל בחינה מהספרים על הדור הראשון. מוסינזון כבר לא יכול היה לקחת את העלילות ברצינות מינימאלית וחלק מהספרים הם בין הגרועים שהוא כתב בחייו.

הדמויות הן חזרות מדוייקות על הדמויות הבולטות של חבורת הדור הראשון , עם היוצא דופן של שרגא השמן שהוא דמות עם חיים  משלה שהיא שונה מזו של אהוד השמן קודמו.

כמה מהם נקראים כאילו כתב אותם ממש בשנתו מתוך אינרציה בלבד .

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון

הילדים ובראשם שרגא השמן הם סופרמנים יותר מאשר היו בני הדור הראשון אי פעם .שרגא מסוגל להתגבר בכוחו שלו על עבריינים מבוגרים . האויבים הם פנטסטיים וגרוטסקיים  ומגוחכים לעין ערוך יותר מאשר אלו של הדור הראשון .וכמה מהספרים נקראים כמדע בדיוני טהור .

התוצאה רבים מספרי הדור השני של חסמבה נקראים כאילו הסופר כבר אינו מסוגל לקחת אותם ברצינות .

ובכל זאת יש עניין רב גם בסיפורי הדור השני של חבורת חסמבה .

והנה ההיסטוריה שלהם :

 

ירון זאבי נגד טינטין

יגאל מוסינזון

מוסינזון חזר לחסמבה ב-1966 לאחר הפסקה של תשע שנים גם בחייו וגם בחיי קוראיו חלו שינויים גדולים .

 

יגאל מוסינזון על עטיפת גליון "העולם הזה".

הוא נאלץ לעזוב את ישראל  לכמה שנים לארה"ב מאימת נושיו לאחר שהקים תיאטרון שכשל כלכלית .הוא גם הסתכסף עם  ידיד טוב לשעבר עורך "העולם הזה "   אורי אבנרי   מאחר שכתב מחזה עויין לשבועון  בשם "זרוק אותו לכלבים " שאבנרי טען שהוא התקפה פוליטית עליו. .

אבנרי היה יוצא כעת להתקפות ארסיות כנגד מוסינזון בכל הזדמנות אפשרית ופגע בשמו הטוב.

בארה"ב  עבד  מוסינזון בין השאר כפועל בניין  שם נפגש וקיים רומן עם מרילין מונרו . שם נפגש והתחתן עם ביתו של מליונר שהתנגד לנישואין . שם כתב את ספרו טוב ביותר מבחינה ספרותית יהודה איש קריות   (1962) סיפור היסטורי מעולה על תקופת ישוו שריצ'רד ברטון רצה לעשות ממנו סרט ושהוקלט לבסוף כסדרת תסכיתי רדיו. והוא גם מצא את עצמו מעורב בפרשה שכמו יצאה מסיפורי החסמבה שכתב.

קובץ:Degrelle.jpg

לאון דגרל .מנהיג נאצי .המודל לדמותו של גיבור הקומיקס טינטין

הוא ואדם בשם אלדובי החליטו לצאת לספרד כדי לחטוף משם את הנאצי הבלגי לאון דגרל שהסתתר שם מאז מלחמת העולם השניה.

ספר של לאון דגרל שבו הוא עוסק בקשר בינו ובין גיבור הקומיקס טינטין.

דגרל זה היה מנהיג המפלגה הנאצית בבלגיה בימי מלחמת העולם השניה ושיתף פעולה עם הנאצים . מה שפחות ידוע הוא שאחד מידידו הטובים ביות ר היה צייר קומיקס בשם ז'ורז' רמי שנודע יותר בכינויו  "הרג'ה". הרג'ה היה מקורב מאוד לדגרל ולתנועה הפשיסטית שלו ואף עיצב את הסמל שלהם . תוך כדי כך יצר סידרת קומיקס בשם "טינטין " על הרפתקאותיו של עיתונאי צעיר ואמיץ מקומות אקזוטיים ביותר ברחבי העולם ואף על הירח  במשימות נועזות שונות   כנגד כוחות הפשע והרשע . סידרת קומיקס זאת הפכה מאז לסדרת הקומיקס האירופית המצליחה ביותר של כל הזמנים ( וכמה מספריה תורגמו גם לעברית ). שמועות עקשניות שהרג'ה מעולם לא הכחיש אותם טענו שדמותו של טינטין הייתה מבוססת ישירות על זאת של ידידו הטוב  של הרג'ה, דגרל ( שגם הוא היה עיתונאי בזמן יצירת הסדרה ).

וכעת יצא יוצר סדרת ההרפתקאות המפורסמת ביותר של ישראל ללכוד את האיש שעליו הייתה מבוססת סדרת ההרפתקאות המפורסמת ביותר של אירופה.המבצע הסתיים בכישלון צוות ה חוטפים ביצע שגיאות אלמנטריות ובין השאר חשפו את מה שהם מתכננים לעשות בשיחה סתמית עם יהודי שמיהר לדווח על כך לשלטונות הספרדיים . הללו מיהרו ולכדו את מוסינזון ואלדובי.

יגאל מוסינזון בשבי המשטרה הספרדית.צייר מ.אריה

במהלך חקירתו חטף מוסינזון כמה סטירות מצלצלות לאחר שנשאל את מי הוא מכיר בספרד וענה שהוא מכיר את הספר ( שנשאל ספר מאיפה ענה "מסוויליה" (כשם אופרה מפורסמת של רוסיני). .לבסוף שוחרר מוסינזון כתוצאה מהתערבות לטובתו בדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ישראל ( ויש אומרים היה זה בן גוריון עצמו שהתערב לטובתו אצל פרנקו ). דגרל לעומת זאת נשאר חופשי בספרד.

מוסינזון חזר רצוף לישראל והחליט לנטוש מעתה את חיי ההרפתקאות האמיתיים ולהתרכז בסיפורי הרפתקאות דמיוניים . של חסמבה.

עם זאת בספר חסמבה שכתב זמן קצר לאחר מכן "חסמבה בפשיטה על תעלת סואץ   (1970) מספר 18 בסדרה הוא השתמש בפרטים מהפרשה האמיתית. בספר יש הקדשה מיוחדת שאומרת בין השאר "שבספר זה ישנם דברים רבים שהשתיקה והסודיות יפים להם ולכן מרבית שמות גיבורי הספר הם שמות בדויים ". לאמיתו של דבר גם ב ספרים אחרים הרבה  מוסינזון לכתבו דברים מעין אלה במהלך העלילה כדי ליצור"אמינות " אך הפעם לשם שינוי טענה זאת הייתה נכונה. הספר עוסק כל כולו בנסיון חטיפה והפעם שחרורו של טייס . ישראלי מידי שוביו. את המבצע יוזם אדם בשם אדמונד מלאכי שהוא איש השרות החשאי לשעבר . מלאכי מזכיר מאוד את דמותו המציאותית של  צבי אלדובי שותפו של מוסינזון לנסיון חטיפת דגרל . במהלך הסיפור חוטף הטייס השבוי סטירה נוראה משוביו כמו אלה שחטף מוסינזון עצמו במאסרו ויש פרטים רבים אחרים שהתבססו על האירועים האמיתיים. אך הפעם בניגוד למציאות החטיפה מצליחה והטייס משוחרר משוביו.

דור חדש של חסמבאים   
החסמבאים בסיפור זה היו שונים מאלה שבעבר. מוסינזון  החליט ליצור דור חדש של חסמבאים . להראות שגם בעולם של החסמבאים עובר זמן אמיתי וכי אנשי חסמבה התבגרו בשתשע השנים שחלפו . ירון זהבי למשל הוא כעת מפקד מת"ם מחלקת תפקידים מיוחדים בצה"ל ונשוי לתמר היפה  ( ולעתיד התברר שנולד להם בן , אורי ) אהוד השמן משרת גם הוא במת"ם . משה ירחמיאל הוא מזרחן שולמית היא אחות וכך הלאה.וגם במקום של המערה החשמלית נבנה מלון מפואר הילטון , ובמקום שבו נהגו החסמבאים לצאת למשימותיהם מידי לילה מגן העצמאות הפך כעת למקום מפגש לילי להומוסקסואלים……

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים / יגאל מוסינזון

וכעת קמה חבורה חדשה ומצומצמת יותר.של ילדים שמחליטים ביוזמתם להקים חסמבה "חדשה".הם זוכים בברכתו של ירון זהבי ששולח אותם מכאן והילך למשימות שונות של הצבא והשירות החשאי.

חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

 בראשות  החבורה עומד יואב צור. סגניתו היא רחל  והחברים האחרים  שרגא השמן , ארנון הרזה  ברוך הממושקף שכותב את עלילותיהם ויוסי התימני למעשה מכל בחינה חבורה חדשה זאת הייתה מקבילה מדוייקת לדמויות המקוריות החשובות בעוד שלדמויות מיותרות כמו דני או שולמית לא הוכנסו מקבילים שכן מבחינת הסופר לאחר שנים של נסיון עם הדמויות לא היה כל צורך בהם..

חסמבה במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008 / יגאל מוסינזון

כמו קודמתה גם חבורה זאת התמקמה במערה החשמלית וביצעה משימות שונות עבור המדינה כשאיש הקשר שלה ונותן ההוראות הוא ירון זהבי ( שאר החסמבאים  הוותיקים כמעט שלא הופיעו).. וכבר בהרפתקה הראשונה הם היראו את כוחם ממזימות גרנדיוזיות במיוחד כאשר היצילו את תושבי חיפה מחבלה בכור האטומי הנמצא כביכול בעירם.

 הרפתקה זאת הייתה המודל להרפתקאות הבאות שהיו שונות למדי מאלה הישנות . הפעם התרכזו החסמבאים החדשים בעיקר בכנופיות פושעים בעלי שמות מגוחכים כמו כנופית פוטנשיק והתעמתו רק לעיתים רחוקות יותר עם האוייב הערבי למרות שגם עימותים כאלה לא חסרו . בין השאר הם התעמתו שוב עם זורקין ואחיו בספר מספר 23 בסדרה , אלה כמסתבר לא איבדו מהומה מכשריהם הקרימינליים בכל השנים שחלפו והפעם עוסקים בשוד גופות. אך לאחר ספר זה שוב לא חזרו הזורקינים , אם כי החסמבאים נתקלו בבנו של זורקין ובדודנו בספר מספר 32 בסדרה.

כמו בעבר כאשר חיפשו אחרי אוצרות המלך הורדוס  גם בגלגולם השני  חיפשו החסמבאים גם אחר אוצרות קדומים כמו כתרו של דוד המלך בספר מספר 31 בסדרה שבו נאבקו בפשוע מטורף הנחוש לשים את ידו על כתר זה .

  ההרפתקאות נעשו פנטסטיות יותר ככל שהתפתחה הסדרה. ומוסינזון חובב ההמצאות ( שבחייו פיתח המצאות שונות כמו שיטה להתפלת מיים וגלגל אנרגיה) הכניסד בהם טכנולוגיות חדשות שונות שעמדו הן לרשות החסמבאים והן לרשות אויביהם.  החסמבאים התעמתו בארבעה  ספרים שונים עם אנשים שהפכו לבלתי נראים כל פעם בדרך שונה.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון

הם נתקלו ברובוט האינטילגנטי זלגלובה שנוצר בידי סוכן אויב והפכו אותו לחלק בלתי נפרד מהרפתקאותיהם .

 חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

 הם השתמשו בכלי נשק מדהימים שונים כמו המתשמל רובה יורה קרני ליזר ונלחמו נגד מזימות פנטסיות לא פחות של האוייבים . הם נאבקו  במרגלים שהרעילו  כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .

  בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה.

חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון

 החסמבאים התמודדו עם כנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק  שיחלק את ישראל לשניים.

 הם נאבקו בכנופיית מרגלים מסוכנת  שמתכננת למחוק ערים שלמות בישראל ובמדען שלה שיצר קוף מעופף מפלצתי בשם חימרה  שאותו הרג שרגה השמן הורג אתה קוף במהלך קרב אווירי .

חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון

 הם  נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.

הם התמודדו באנגליה כנגד כנופית פושעים המשתמשת בסם שיצר מדען פושע כדי לגרום לאנשים הזיות טירוף ולגרום להם לברוח מבתיהם.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

הם ביקרו במקומות אקזוטיים כמו הודו  שם חיפשו  אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקו בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף  לכדו את הקוסם  אך זה הפך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל .

 מקום אקזוטי נוסף שבו ביקרה החבורה  היה האי היווני גרימוס ( מקום מגוריו של יהודה איש קריות בספר של מוסינזון בשם זה ) שבו ביקרו פעמיים בספרים מספרי 39 ו-42 אך בכל פעם גרימוס היה כאילו שייך ליקום אחר . בספר מספר 39 התברר שבגרימוס עדיין חיים וקיימים פיראטים  ושבטי האטרוסקים הקדומים שמנסים להשיג עצמאות ומשתמשים לשם כך בחצים מורעלים . ואילו בספר מספר 42  זמן קצר לאחר מכן מתברר שגרימוס נשלט בידי רודן יווני והוא מקום שונה מאוד מהגרימוס שבו ביקרו החמבאים בספר הקודם .

הם נשלחו בזמן מלחמת המפרץ בידי הגנרל שוורצקופ ב"חמקן " מטוס בלתי נראה אל הבונקר של סאדאם  חוסיין  כדי להרוג אותו בבונקר שלו ! אך לרוע המזל נלכדו בדרך בידי כנופית פושעים עיראקית , אך נמלטו במידיהם חזרו לישראל ושם לכדו כנופית סוכנים עיראקית .

חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

 מוסינזון הכניס גם רשעים שחזרו מספר לספר כמו כנופית פוטשניק שעימם התמודדו החסמבאים לאורך שלושה ספרים שונים ושאף ניסו להשתלט על המערה החשמלית שלהם , וכנופית "צרברוס " שעימם התמודדו לאורך שני ספרים וששאפה להתנקש אישים ישראליים.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון

מאפיין מעניין של הסדרה היה המקום המרכזי של שרגה השמן בעלילה שהלך וגדל מספר לספר עד שמספר ניכר של העמודים הוקדש רק להרפתקאותיו ובעוד שחבריו הפכו כמעט ל"ניצבים ". (תופעה  מקבילה קרתה  גם לאהוד השמן בספרים מספרי 11-12 בסדרה המקורית ) נראה שמוסינזון רכש לדמותו חיבה מיוחדת.

הוא לא נמנע מלהכניס חסמבאי חדש לחבורה בדמות אורי בנם של ירון ותמר ששאותו החסמבאים מצילים מיד כנופית חוטפים בספר מספר 25 בסדרה . ולאחר מכן הפך לחבר בחבורה (פרוטקציה? ) ואף למנהיג זמני שלהם אך מעולם לא התבלט כמו אביו או כמו שרגא השמן .

 חיפוש בארכיונים של מוסינזון חשף ש0מוסינזון גם כתב  כפרקים מספר בשם חסמבה בעלילה המסוכנת המופלאה והמסתורית שלא הושלם על חיפושי החסמבאים מהחבורה השניה  אחר מגילה גנוזה "מגילת בואו של המשיח "  העוסקת במלחמת בני אור בבני חושך שנעלמה ומליונר מציע מליון דולאר  למי שימצא אותה. . .אך משום מה לא ה שלים ספר זה וחבל.

משה קרוי .פילוסוף ושכן של יגאל מוסינזון.

ייתכן מאוד שעלילת הספר הייתה קשורה לשכנו של  מוסינזון הפילוסוף השנוי במחלוקת משה קרוי .

קרוי בעת שחי בבניין שבו חי מוסינזון פיתח תורה שלמה של מלחמת בני אור בבני חושך .אגב כך הוא ניהל שיחות רבות עם מוסינזון שהפך לידידו היחיד .לבסוף התאבד קרוי תוך שהוא שומע דיסק של שירי ארץ ישראל.היה זה מוסינזון שביחד עם הבלש מישל חדד פרץ את דלת דירתו של קרוי ומצא את גופתו.

כותב שורות אלו תהה תמיד מה היה אופי הקשר  והשיחות בין קרוי אביר תורת התועלתנות האישית בישראל ובין מוסינזון המפיץ של רעיונות העזרה ההדדית דרך סדרת "חסמבה" ואף ניסה לכתוב על כך מחזה.אבל גם פרוייקט זה לא הושלם מעולם.

  ניתן  לשער שעלילת ספר החסמבה שלא הושלם הייתה קשורה לקרוי ולרעיונותיו ואולי תיכנן להכניס לתוכו דמות שהייתה מבוססת על קרוי .אבל פרוייקט זה לא הושלם .אולי מסוינזון מצא אותו כתובעני מידי .

הספר מספר 44 בסדרה הוא שונה מאוד מקודמיו  , דומה מוסינזון חזה שזה יהיה ספרו האחרון והוא כמו סוגר בו מעגל  . בו  נאמר במפורש  שהחסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני הגיוס לצבא ! ( ואכן היגיע הזמן אחרי 28 שנה …) משימה אמורה להיות החשובה ביותר.  ובספר  זה האחרון בסדרה נאבקו בכנופית מחבלים "העקרב הצהוב "  שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל  ואף זוממת להתנקש בחיי ראש הממשלה יצחק רביו ! .(בחייו של רבין התנקשו כידוע כמה חודשים לאחר צאת הספר ומות מוסינזון ). ספר זה הוא מיוחד במינו שכן במהלכו שרגא השמן נפצע וכותב ביומן את הזיותיו המלאות בתיאורים של תל אביב בשנות ה40 זאת של צעירותו של המחבר כאילו המחבר מלא בגעגועים אל העבר שלא יחזור עוד.

. .הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות   וסוף דבר  מרגש של  מוסינזון  על בנו עדו  שנהרג במלחמה ושעבורו נכתבה חסמבה מכלתחילה  וכולל  זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא  הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות היהודים במדינת ישראל.

הספר הסתיים עם הנבל ראשי עדיין חופשי ומוסינזון בהחלט התכוון לכתוב לו המשך עם שני שמות אלתרנטיביים : חסמבה במלחמה נגד הפושעים המסוכנים !!!

מוסינזון נתן לו לבסוף את השם החסמבאים במלחמות  נגד כוחות הרשע והזדון !! אך   הוא לא נכתב .  .

 נראה שעבור ספר זה מוסינזון התכוון כבר ליצור דור שלישי של החסמבאים רעיון שהעסיק אותו מזה שנים , עתה משהדור השני מתגייס סוף סוף לצבא.  . חברי חסמבה השלישית היו אמורים להיות

המפקד  גיל נער עם עיניים חומות ושער צהוב.

סגניתו רנן (כשם בתו של מוסינזון )

רחבעם השמן

בוריס (המכונה פושקין ) בן עולים מרוסיה

עמוס ילד דתי מעולי אתיופיה

וג'ניפר חובשת של עזרה ראשונה המקבילה לשולמית מהסדרה הראשונה.

בבירור זאת הייתה אמורה שהייתה אמורה לכלול את בני העדות השונות כולל עולים נושא שהעסיק מאוד את מוסינזון .

בו זמנית עם ספרי הסדרה ה"רגילים "  יצר  מוסינזון סדרת חסמבה לילדים קטנים יותר שהתרחשו בימי המנדאט בתקופה שלפני מותו של אליהו חרמון . אך במרכז הסיפורים האלה עמדו לא החסמבאים עצמם אלא התוכי  שלהם זנזיבר  השוכן במערה החשמלית וידידיו בעלי החיים , את אלה מצליח זנזיבר להכניס באחד הספרים להקרנה של סרט בסדרה החביבה עליהם "טרזן " . . מוסינזון כתב חמישה סיפורים בסדרה זאת.

חסמבה הפכה בנתיים לחלק בלתי נפרד של התרבות הפופולארית הישראלית . הן דרך הספרים והן הודות לסרט "חסמבה ונערי ההפקר " של יואל זילברג שאותו כתב מוסינזון שבמשך שנים היה חלק בלתי נפרד מכל שידור טלוויזיוני ביום העצמאות . ברדיו בגלי צה"ל אף הייתה רצה פינה של טל ברמן בתוכניתו "מוטל בספק " שבה היו מביאים כל יום ציטוט מספרי חסמבה שהתאים בדיוק לאירועי היום .

    החסמבאים הפכו למיתוס , למיתוס של הגיבורים  הצבריים הציוניים שהלכו ונעלמו מן האופק . הז'אנר של ספרי ה"חבורה "  שעוברת הרפתקאות שונות במאבק כנגד פושעים מרגלים ומחבלים  שוב אינו קיים ,ואולי גם משום שקשה למצוא היום ילדים שמשחקים בחוץ ולא מסתכלים בטלוויזיה בבית . אין מה לעשות הילדים של היום הם הרפתקניים בעיקר בתחומי המחשב ולא בחוץ בשדה וברחוב כמו החסמבאים , ויש רבים מהם שהיו  מוצאים את ערכי העזרה ההדדית שלהם מוזרים.

אין להכחיש שספרים אלה  בבירור תוצר של דור קודם ולא מן הסוג הטוב ביותר .אך הם אטרקטיביים ( בימינו הציניים יתר על המידה )  בערכים הפשוטים והתמימים שעולים מהם שמקורם בתקופה  מת שבה ילדים ראו צורך לשרת את העם והמדינה, וגם לעזור לילדים משכבות נמוכות יותר ! דבר שהיום נראה  כבל יאמן ממש, על רקע  הנתק  הקיים בין "הצפוניים"  ל"דרומיים" .  הקריאה בספר כמו חסמבה וילדי ההפקר על מאבקם של החסמבאים על נשמתה של כנופיית ילדים , נראית מגוחכת  ובו בזמן מרגשת שכן ספק רב אם רבים יגלו בשכבות ה"צפוניות"  את אותו עניין בבני השכבות הנמוכות .דומה שהפסדנו הרבה יותר  משהרווחנו כאשר נטשנו את הערכים שלפיהם חיים החסמבאים של עזרה הדדית ודאגה לכל אזרחי המדינה ( ולא רק לסקטור ספציפי)..

 מאז מותו של מוסינזון הופסקה תעשיית חסמבה, ילדי הדור הזה שוב אינם קוראים ומתעניינים בהרפתקאות של בני הדור הקודם.

נספח 1: שיחה עם גיורא רוטמן צייר הדור השני של חבורת חסמבה

כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנות . לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
-גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
-יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
-איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
-עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
(( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

גיורא רוטמן היום אדריכל ידוע היה בצעירותו צייר הקומיקס של עיתון הילדים"הארץ שלנו ".

כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של   שמואל כץ  , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את  סיפור הקומיקס שלי "יוסקה מאיור " העוסק בעלילות לוחם במלחמת העצמאות  בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

 

עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם

 

 

  מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?)

כספרים אהבת אותם ?
רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .
.

 נספח 2: ספרי  חבורת חסמבה השניה .   הוצאות ברונפמן ורמדור-שלגי  

17.חסמבה בשרות הריגול הנגדי . ספטמבר 1966 . הוצאת ברונפמן . ציי ר מ.אריה ..במהדורת שלגי , 1971 מופיע כצייר שמואל כץ אך זוהי טעות  שתוקנה במהדורות אחרות ..

החסמבאים מתבגרים , ומוקמת חבורת חסמבה חדשה שיוצאת כנגד מרגלים הפועלים בכור האטומי של ישראל , ונעזרת לשם כך במדען ישראלי שהפך לרואה ואינו נראה. הספר הבא אמור היה להיות :"חסמבה בהרפתקאות דם ואש"  אך לא זה היה שם הספר הבא. .

מכאן ואילך כל הספרים הם בהוצאת רמדור-שלגי .

18.חסמבה בפשיטה בתעלת סואץ  ( שם משנה "חסמבה בהרפקאות דם ואש" ) . צייר אשר דיקשטין . במהדורה אחרת  מופיע כצייר  מ.אריה ,ובמהדורה נוספת גיורא רוטמן ,אך זוהי טעות .  1970

 החסמבאים יוצאים אל מעבר לתעלת סואץ כדי לחלץ משם טייס ישראלי. מבוסס על פרשת הניסיון לחטיפת הנאצי  לאון דגרל  שבו היה מוסינזון מעורב.

 19. חסמבה  במלחמה נגד כנופית חשב"ז  . צייר מ. אריה. 1971. חסמבה נאבקת בחבורת נערים פושעים.

 20. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים . צייר ד.אשר (אשר דיקשטיין ) .  1972. החסמבאים החדשים והישנים נאבקים בכנופיית "העכביש הארסי" שמאיימת על בטחון המדינה.

 21. חסמבה בהרפתקאות מופלאות בחופש הגדול . צייר שמואל כץ?   (במהדורה אחרת מופיע כצייר מ.אריה אך זוהי טעות ) .הופיע במקור במגזין לכדורגל "פנדל " ב-15.6-15.12-1972  בחוברות 10-22 ולאחר מכן כספר ב-  1973 . החסמבאים עוזרים לכדורגלן צעיר שצעירים עבריניים  מנסים להפלילו על לא עוול בכפו, כדי לסלקו מהכדורגל.

            22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של  מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי.

חסמבה במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008 / יגאל מוסינזון

 23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות.

 24. חסמבה  במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל.

 25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב!  . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את  אורי , בנם של ירון זהבי ותמר  ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם  מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו.

 26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת

בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

 27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד.

חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

 28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם)  מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

 29. חסמבה  בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר  שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

 30. חסמבה  בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה  בנסיון להציל את התאומים החטופים,  החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

 31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי   של דוד המלך . צייר רוטמן .1982.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד.

 32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו".

חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון

 33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984. תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק  שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון

 34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות  אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

 35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985. חסמבה נאבקת באנגליה כנגד כנופית פושעים המשתמשת בסם שיצר מדען פושע כדי לגרום לאנשים הזיות טירוף ולגרום להם לברוח מבתיהם.

 

 36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים

 37. חסמבה  במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986. החסמבאים נאבקים בכנופיית מרגלים מסוכנת שמתכננת למחוק ערים שלמות בישראל  ובמדען שלה שיצר קוף מעופף מפלצתי בשם חימרה. שרגה השמן הורג את הקוף במהלך קרב אווירי עימו.

 38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

 39. חסמבה במלחמה מול  שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם.

 40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות  מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .

 41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים.

 

 42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990  המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.

 

תוצאת תמונה עבור חסמבה מספר 42

הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

 43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם  בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית.

תוצאת תמונה עבור חסמבה מספר 43

 44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.

הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהורה שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת  שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .

הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות   וסוף דבר של  מוסינזון  על בנו שנהרג במלחמה וכולל  זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא  הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות היהודים במדינת ישראל.

אמור היה להיות ספר נוסף  מס' 45 : חסמבה במלחמה נגד הפושעים המסוכנים !!!

מוסינזון נתן לו לבסוף את השם החסמבאים במלחמות  נגד כוחות הרשע והזדון !! אך   הוא לא נכתב .  .

 (45)  בנוסף מוסינזון כתב פרקים מספר בשם חסמבה בעלילה המסוכנת המופלאה והמסתורית  

שכנראה לא הושלם על חיפושי החסמבאים מהחבורה השניה  אחר מגילה גנוזה "מגילת בואו של המשיח " שנעלמה ומליונר מציע מליון דולאר  למי שימצא אותה.

ובו נדון בחלק הבא בסדרה זאת .

 וראו גם :

אז איפה הן החבורות ההן ?

חסמבה בויקיפדיה

אורי קציר על חסמבה

יגאל מוסינזון בויקיפדיה

ביבליוגרפיה מאת אלי אשד של כתבי יגאל מוסינזון

שמואל כץ הצייר הראשון של חסמבה  

מ.אריה צייר של חסמבה

משפט חסמבה ודנידין

מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה ?

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

 חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

 

 

 

סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות "חסמבה":הדור הראשון

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת " ההרפתקאות הקלאסית לילדים " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה. סדרת הטלוויזיה

 

וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה. ולאחר שדנו בחלק הראשון בסדרה במערה החשמלית האמיתית ,זאת ששימשה כהשראה למערה החשמלית של גיבורי הסדרה.

נדון בחלק זה בדור הראשון והמפורסם ביותר של חברי סדרת חסמבה.

 וראו החלק הראשון בסדרה :

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

חסמבה הדור הראשון

 חסמבה: הפזמון

חסמבה מתכוננת לשנות את ההיסטוריה […]  

חסמבה כבר עברה בהצלחה בחינת תיאוריה

בטסט המעשי היא תבנה את הגשרים

 

חסמבה חסמבה חסמבה

באלף בית ודרך זין ועד השין בית

חסמבה חסמבה חסמבה

סודי ומוחלט בהחלט

 

אפשר לראות הכול אם רק

פוקחים את העיניים

חסמבה מסתכלת, חסמבה תסכל

אנחנו לא רוצים לשבור לכם את השיניים

אבל בשורשים פה אנחנו נטפל

 

חסמבה חסמבה חסמבה […]

 

אנחנו נעמיד את העולם על הרגליים

חסמבה מבטיחה וחסמבה תקיים

אנחנו ניישר את המסלול והשוליים

חסמבה מקפידה וחסמבה תנווט

 

חסמבה חסמבה חסמבה

באלף בית ודרך זין ועד השין בית

חסמבה חסמבה חסמבה

סודי ומוחלט בהחלט

(מילים: אהוד מנור; מוסיקה: מישה סגל; מתוך הסרט חסמבה ונערי ההפקר, 1971).

 

כפתור חסמבה משנות השבעים.

לכל דור הגיבורים שלו, אך במשך כמה דורות, מסוף שנות הארבעים ועד שנות התשעים, הגיבורים הגדולים מכולם עבור אלפי ילדים במדינת ישראל, היו קבוצת ילדים בבית ספר יסודי, גיבורי סדרת 'חסמבה' מאת יגאל מוסינזון.

בסך הכול יצאו לאור 44 ספרים בסדרה זו במשך 35 שנה (1994-1950), ועל כך יש להוסיף חמישה ספרים נפרדים, המיועדים לילדים קטנים יותר.

על-פי הסדרה הופקו כמה וכמה הצגות ילדים ושני סרטי קולנוע, אחד מהם, סרטו של יואל זילברג  חסמבה ונערי ההפקר ( 1971) שבו הופיע שלמה ארצי בתפקיד ירון זאבי וזאב רווח כמובן גילם את אלימלך זורקין הבלתי נשכח , הוא סרט פולחן ממש שהוקרן פעמים רבות בטלוויזיה; ב-1985 הוסרט סרט נוסף "חסמבה ושודדי הסוסים " שבו ספי ריבלין היה זה שגילם הפעם את זורקין,   ב1998 אף הופק מחזמר על-פי שני הספרים הראשונים בסדרה. 'חסמבה' הפכה לחלק בלתי-נפרד מהגנאולוגיה של התרבות הישראלית ובו כיכבו שני הכוכבים הלוהטים דאז אקי אבני וסנדי בר (אקי אבני מופיע בתפקיד בולט בחסמבה הטלוויזיונית החדשה) .

נוסח העלילה של סיפורי 'חסמבה' קבוע תמיד: חבורת ילדים אמיצים ובעלי כישורים מגוונים, בעלי אידיאולוגיה ציונית נחושה, חבורת 'חסמבה' ('חבורת סוד מוחלט בהחלט'), נחלצת לעזרת כוחות החוק והסדר (המשטרה, הצבא ושירות הביטחון) במאבקם נגד כוחות הרשע למיניהם, סוכני אויב המאיימים על המדינה, או כנופיית פושעים. הם עומדים בפני מצבים מסוכנים ביותר, אך בזכות היותם ילדים אמיצי לב ורבי-תושייה, הם מצליחים במקום שהבוגרים נכשלים, מסכלים את המזימה הנפשעת, ומחזירים את הסדר על כנו.

יוצרה של 'חסמבה', יגאל מוסינזון, היה אחת מהדמויות הססגוניות ביותר שידעה הספרות העברית, אדם שחווה בימי חייו הרפתקאות שלא נפלו בהרבה מאלו שהציג בספריו. בתחילת דרכו פרסם סיפורים נטורליסטיים מחיי הקיבוץ והיישוב, שהפכו אותו לאחד הסופרים החשובים של תקופת קדם המדינה לצד משה שמיר וס' יזהר. כן התפרסם מאוד גם כמחזאי, הודות לכמה מחזות: בערבות הנגב (1948), מחזה שזכה להצלחה עצומה בקרב הקהל, ובו בזמן גם הביא לסכסוך קשה עם דוד בן גוריון – האחרון התנגד לפירוש שנתן מוסינזון לאירועים המתוארים במחזה, ההגנה על קיבוץ נגבה, והסתייג מ'התקפתו' על צה"ל; המחזה התנ"כי תמר אשת ער (1947); קזבלן (1958), שהופק כמחזמר וכסרט מפורסם בשם זה, שבו שיחק ושר יהורם גאון, וכן אלדורדו (1963), מחזה שהוסרט אף הוא.

אך עיקר פרסומו של מוסינזון בא לו מסדרת 'חסמבה', סדרה שהחל לכתוב כמשהו 'צדדי' והפכה לבסוף לעיקר עבודתו הספרותית.

ירון זהבי נגד טרזן

 

– חבריה, – קרא ירון, – הקשיבו. אל תפסיקו לירות, אולם על אף היריות הקשיבו לדברי. אלה הם הרגעים האחרונים שלנו. אנו לא נלך בשבי. מוטב למות מאשר להיות עבד. האם צדקתי?

באורח מופלא ביותר, מבלי שנדברו תחילה, נשמעה מפי הנערים הגיבורים קריאת-הקרב המפורסמת בהתרוממות-רוח שרק לעתים רחוקות זוכה לה אדם בחייו:

חסמבה! חסמבה! חסמבה!  

(חסמבה בשבי הלגיון הערבי, 1952).

חסמבה נכתבה בהשראת עידו, בנו של מוסינזון, שהיה חובב סיפורי טרזן וביקש מאביו שיביא לו עוד ועוד סיפורים כאלו. לבסוף החליט מוסינזון שנמאס לו; הוא הודיע לעידו שהוא עצמו יכתוב לו סיפור הרפתקאות טוב בהרבה מ'הטרזנים האלה', משהו משלנו; במקום לעסוק בלוחם הבודד, הבריטי האמיץ טרזן באפריקה הרחוקה, הוא יעסוק בחבורת ילדים כאן ועכשיו, בארץ ישראל המנדטורית.

אמר ועשה. הוא יצר את 'חסמבה'.

האם החמבאים היו אמיתיים?

עד כמה הדמויות היו מומצאות ?

על כך יש חילוקי דעות .אלמנתו של מוסינזון חנה טוענת  שלדברי בעלה שהדמויות היו מומצאות לחלוטין.אבל יש גם טענות אחרות ונראה שמוסינזון עצמו טען טענות סותרות שונות בהזדמנויות שונות ואולי גם לא זכר בעצמו בשנותיו האחרונות …

 חסמבה. נותני ההשראה מחזיקים בבני דמותם מהספר. איור שמואל כץ .

מקורות שונים טוענים שהדמויות של גיבורי הסדרה לא היו לגמרי פרי הדמיון היוצר ; הפרטים אודות שמותיהם, חזותם ואף אישיותם, נוצרו במידה רבה על-פי הדגם של בני המחזור הראשון והשני של ילדי קיבוץ נען, להם הוקדש הספר הראשון בסדרה (החבורה המיתולוגית מתגבשת בספר הראשון, "חסמבה" או: חבורת סוד מוחלט בהחלט (1950), וכללה את ירון זהבי, המפקד ההירואי .מאוחר יותר סיפר המחבר שביסס את דמותו על-פי הילד ירון לונדון לימים איש תקשורת מפורסם ,שמוסינזון גר במשך תקופה בבית הוריו בתל אביב . ירון לונדון כמחווה מופיע גם הוא כשחקן בסדרת הטלוויזיה.

ירון זהבי הוא הגיבור המושלם; הוא אמיץ לב, טוב לב, אידאולוגי מאוד, ללא כל ספקות וללא כל חולשות, וזאת בניגוד לפקודיו בחבורה, שאותם הקפיד מוסינזון לטעון בחולשות אנוש.

תמר, סגניתו של ירון זהבי בסיפור, מי שתהיה לימים אשתו ואם בנו בחייו כמבוגר, בתו של שחקן תאטרון (כפי שהיה דווקא אביו של ירון לונדון), נערה יפה ואמיצה המאוהבת בסתר בירון, היא אולי דמות האישה המשוחררת הראשונה בספרות העברית; היא איננה נופלת מהבנים במאום (לפחות להלכה). לפי טענה אחרת  שהמודל לדמותה היתה תמר רז, חברת הקיבוץ ובת המחזור השני של הילדים בקיבוץ זה, שכמו תמר בסיפורים, גם לה היו צמות. עם זאת, את השיער הבלונדיני של תמר האמיתית המיר מוסינזון בשיער שחור. לפי טענתו של ירון לונדון הדמות הייתה מבוססת על דמות של ילדה שכנה שבה היה מאוהב בסתר בזמן שמוסינזון גר אצלהם וכתב את הסיפור ומוסינזון שם לב לכך היטב…

אהוד השמן הוא בנו של נהג בסולל בונה, הליצן שבחבורה, נער גס רוח במקצת, אך גם אדם ישר ובעל לב זהב, ילד המתבלט באומץ לבו. דמותו התבססה, ככל הנראה, על אהוד לוי, בחור שמנמן ולא גבוה מנען, ששירת בצבא-הקבע ונפטר מהתקף לב בגיל צעיר.

עוזי הרזה, בנו של בעל בית מרקחת, 'רזה כמו מלפפון ואוכל כמו פיל', הוא בן-זוגו הקבוע של אהוד השמן. דמותו נשענת, ככל הנראה, על עוזי אשל, בן המחזור הראשון של ילדי נען.

מנשה התימני הוא מומחה לערבית ולערבים; הוא מתחפש לעתים קרובות לערבי, מעין 'מסתערב' מוקדם. משה ירחמיאל, בנו הממושקף של מוכר עיתונים, הוא כותב עלילות החבורה, טיפוס של 'פרופסור מפוזר'.

היו גם דמויות שוליות, כאליהו חרמון (דמות זו מופיעה רק בספר הראשון, ובמהלכו היא נהרגת); אליהו הוא ילד עני, בנה של אלמנה, המסתכסך תחילה עם החסמבאים עד שהופך לאחד מהם. הוא נהרג בפעולה לחילוץ מעפילים. דמות אחרת היא רפאל כדורי, בנו של עורך-דין. זהו נער רציני, אינטלקטואל כמעט, הנהרג גם הוא באחד הספרים הבאים בסדרה. דמות שולית אחרת היא שולמית, המתפקדת כאחות ואחראית על העזרה הראשונה. למעמד דומה זוכה גם דני, ילד שאפיונו היחיד הוא ישנוניותו; בשלב מסוים מחליטים הוריו החששניים להוציאו מהחבורה.

ספרי חסמבה

חמשת הספרים הראשונים הם הידועים ביותר: "חסמבה" או: חבורת סוד מוחלט בהחלט; חסמבה בבית האסורים; חסמבה ושודדי הסוסים; חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס וחסמבה וילדי ההפקר.

הם יצאון לאור לאחרונה במהדורה חדשה בהוצאת "ידיעות אחרונות".

 השניים הראשונים שימשו כבסיס למחזמר, ואילו השלישי והחמישי שימשו כל אחד כבסיס להצגה ולסרט קולנוע. חמשת הספרים יצרו את התבנית לספרים הבאים בסדרה, שהיו וריאציות על הנושא. עם חלוף השנים הלך הגיוון והצטמצם.

'חסמבה' זכתה להצלחה גדולה מאוד, אף שלא הצליחה להתחרות ב'טרזן', סדרה שזכתה בקרב הילדים להתעניינות עצומה (אך מוסינזון הסתפק במה שאמר בנו עידו, 'כל הילדים אומרים שחסמבה טוב פי מיליון מטרזן!', משפט שהוכנס על-ידי הסופר הגאה לספר הרביעי בסדרה, חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס.

).

 

כל ספרי 'חסמבה' עוסקים בנושאים שעמדו במרכז סדר היום הציבורי בישראל.

בשני הספרים הראשונים נאבקים החסמבאים בכובש הבריטי, המוצג כטיפש, יותר מאשר כמרושע, והחל בספר השני בסדרה גם בארכי-אויב הנצחי, העבריין היהודי אלימלך זורקין, אותו הם פוגשים לראשונה בבית הסוהר אליו הושלך ירון זהבי על-ידי המשטרה הבריטית. זורקין אדיר הכוח ממיט צרות על ראשו של ירון, אך לבסוף מובס בידי אביו של ירון, המסגר השרירי, והחסמבאים יכולים להתפנות לעניינים החשובים יותר: מאבק במפקד המשטרה הבריטי ג'ק סמית ובעוזרו המטופש תומפסון. כבדרך אגב מתגלה לקורא שלזורקין יש שני אחים נוספים, זרח וירוחם, הדומים לו כשתי טיפות מים.

הם ידעו שאלימלך זורקין אינו מחבב הלצות, ולכל מרידה יש רק פרוש אחד: התגרות בגורל. זורקין היה אדם אכזרי וללא כל נקיפת מצפון.

(חסמבה וילדי ההפקר, 1951

 

הנבל הידוע ביותר של סדרת חסמבה אלימלך זורקין חוזר בספר השלישי, שאויר על-ידי שמואל כץ, חסמבה ושודדי הסוסים (1950), שם הוא משתף פעולה עם מסתננים ערבים בגניבה מקיבוץ רגבים. ההרפתקה בספר זה מתרחשת בחופש הגדול, לאחר מלחמת השחרור, 'בה הכתה ישראל בשבע מדינות ערב ונצחה אותן'. חבורת חסמבה מתגייסת לעזרת הקיבוץ ומשתלבת בהווי החיים השיתופיים שם. לאחר מרדף גדוש הרפתקאות מרתקות, הם מבריחים את השודדים ולוכדים את זורקין כדי להביאו למשפט: 'יש משפט במדינת ישראל, והאדם הבזוי אשר מכר את נפשו בעבור בצע כסף ובגד בעמו והתחבר אל המסתננים, עוד יבוא על ענשו. אל נשים עצמנו שופטים. אלימלך זורקין יובא לסוהר, ולא יהין איש להרים ידו עליו'.

ספר זה הומחז והוסרט, ובגרסה הקולנועית ספי ריבלין הוא הפושע הקומי, זורקין.

אגב, בספר זה פוגשים החסמבאים לראשונה את 'הנער הנריקו ממרוקו, אשר פוצץ את תותחי המצרים בבקעת-יואב אשר בנגב', ואשר הופיע כבר בסיפור נפרד של מוסינזון שפורסם ב'דבר לילדים', הנער ממרוקו, שם הוא נחלץ לעזרת יחידת צה"ל במאבקה בערבים ('דבר לילדים', כרך כ' [1950], חוברות 42-33). החסמבאים פוגשים אותו בקיבוץ רגבים ומציעים לו להצטרף לחבורתם, אך הנריקו דוחה בנימוס את ההצעה, בנימוק שעליו לעבוד במשק: 'עבודת יום-יום אינה נופלת בחשיבותה מכל הרפתקה'. ירון מכבד את החלטתו של הנריקו, אך מציע לו להצטרף אליהם להרפתקה של שבוע שבועיים בעניין 'פעוט' שקשור לאוצר המלך הורדוס, והנריקו מתלהב ואומר שייתכן שיוכל להשתחרר לכמה ימים מסידור העבודה של הקיבוץ. אך, כידוע, בקיבוץ סידור העבודה קודם לכל ואנו פוגשים אותו שוב רק מאוחר יותר.

שלא כמו הנריקו, זורקין הנבל מופיע שוב כבר בספר החמישי, אחד מן המפורסמים שבסדרה, חסמבה וילדי ההפקר (1951); החסמבאים נאבקים לשחרר מידי זורקין חבורת ילדים שהוא דרדרהּ לחיי פשע. גם ספר זה הוסרט, בשם "חסמבה ונערי ההפקר "( 1971)  אלא שעתה זורקין הוא זאב רווח, והפעם הוא מוצג כפושע ערמומי ומאיים, כיריב ראוי לחסמבאים.

בניגוד לצפוי, זורקין ואחיו חוזרים לאיים על החסמבאים רק עוד פעם אחת, אחרי הרבה שנים, בגלגולה השני של הסדרה.

 

"שמעתם קול צחוק העולה ממרומי הבית? ובכן, המפקח על כל מסתרי הבית הזה הוא מטורף אחד כבול בכבלים. מגישים לו אוכל כמו לכלב, והוא מקבל הוראות לפי הפנסים הצבעוניים הנדלקים בלוח הקבוע למראשותיו."

"כלומר, כל פנס צבעוני הוא סימן הוראה אחר?"

"כן. יש באפשרותו לראות את המתרחש בכל חדר וחדר בבית הזה. הוא הממונה על הקלטת השיחות. עליו ללחוץ על כפתור, ומיד ייקלט כל רחש. המִתקנים המיועדים לכך סודרו מקודם. אכן, המלון המסתורי הזה הוא ההמצאה של מהנדס מוכשר ביותר."

(חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס, 1951). 

 בינתיים התמודדו החסמבאים עם איומים אחרים, שמספר לספר נעשו גרנדיוזיים יותר. אכן, בספרים הראשונים התעמתו החסמבאים 'רק' עם נציגי המשטרה הבריטית או עם פושעים קטנים, אם כי מאיימים, כמו זורקין. ואולם, מאוחר יותר הם 'עלו ליגה' והחלו להתעמת עם פושעים בין-לאומיים מסוכנים ומתוחכמים, שנעזרו לעתים בטכנולוגיות מדהימות: עם נאצים נמלטים, עם לגיונרים ירדנים, עם סוכנים זרים וכיוצא באלו. האיום שנשקף מאויבים אלו גם הוא הלך והתפשט, עד כדי ניסיונות למחוק מהמפה חלקים שלמים מישראל, או אף את ישראל כולה.

 פעילות מתוחכמת זו מתחילה בספר הרביעי, חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס (1951), שאוייר על-ידי מ. אריה; הילדים נאבקים בחבורת פושעים בין-לאומית מתוחכמת מאוד מבחינה טכנולוגית, ובראשם פושעים ערמומיים במיוחד בשם דמוקליטוס ושליחו ג'ורג' מנסור, שלכאורה מנסים לגנוב מישראל אוצרות ארכאולוגיים (הארכאולוגיה עוררה אז בישראל עניין אובססיבי כמעט, בעיקר אחרי גילוי המגילות הגנוזות). אבל בהמשך העלילה מסתבר שג'ורג' מנסור ודמוקליטוס הם בעצם 'מרגלים, שמוסרים ידיעות על המתרחש בצבא-הגנה-לישראל למפקדת המעוניינת בכך', והם גם האחראים על פיצוץ שאירע במטוס. ספר זה הוא האב-טיפוס לספרים המאוחרים, ששילבו בעלילה הרבה המצאות טכנולוגיות. שם גם נפגשו החסמבאים לראשונה עם ידידם, הסוכן החשאי האמיץ הומר אובריאן, ששמו האמיתי היה ראובן כרמלי, שמלבד תחושת השליחות הלאומית שהוא חדור בה, היה לו גם עניין אישי בפרשה – אחיו הטייס נשבה בידי המרגלים הנוראים.

בספר השישי בסדרה, חסמבה והסוד הגדול (1953 [?]) אותו אייר שמואל כץ, אנו נתקלים שוב בהנריקו, אותו הותרנו בספר השלישי כשהוא שוקל כיצד ומתי יוכל לחבור אל החסמבאים בהרפתקאותיהם. הפעם מתגייסים החסמבאים להגן על בחורים שמחפשים מים בנגב וסופגים התנכלויות מצד כנופיות של מסתננים. בספר זה מתגלגל לידיו של ירון זהבי כרך עבה של העיתון 'דבר לילדים', ובו סיפור גבורתו של הנריקו, המתאר כיצד הנריקו הסתנן לשורות האויב ושב משם עם מידע חשוב מאין כמותו. למעשה, סיפור זה מצוטט במלואו מ'דבר לילדים' החל בפרק חמש ועד פרק ארבע-עשרה, אז גם מתברר כי הנריקו נוצר עמו סוד: הוריו נהרגו בפרעות, ולכן הפך להיות ילד חוץ 'פרוע לשמצה' בחברת הנוער בקיבוץ. ירון המוגבל ברגלו מרותק למיטתו ונוטל בידיו את הסיפור מ'דבר לילדים'. הוא כה מתרשם, עד שהוא מציע כי הנריקו יהיה מפקד החברוה בזמן היעדרו.

בספר השביעי בסדרה, חסמבה באזור המסוכן (1953 [?]), שאויר גם הוא על-ידי שמואל כץ, הנריקו לוקח חלק בהרפתקאות החבורה החל מן העמוד הראשון, ואכן מחליף את ירון שנזקק לניתוח. החבורה נפגשת עם 'נשר המדבר', גבר ערבות מחוספס, 'אלמוני המתגורר בין ההרים בואכה ים-המלח, רוכב על סוסו ב'מעלה העקרבים', יורד ל'מכתש הגדול", מופיע לפתע באופק ואחר נעלם כלעומת שבא. 'נשר המדבר' חי בנגב בגלל אידאולוגיה: 'יותר מדי יהודים יושבים בתל-אביב ובערים אחרות ופחות מדי יושבים בנגב. אנחנו ממשיכים להיות יושבי כרכים, כפי שנהגנו בגלות'. בספר זה נלחמים החסמבאים בחבורת ג'-א-ק שמתכננת לפוצץ כמה משאבות ובארות מים בנגב ולהניח מוקשים בדרכים המובילות לאילת. החסמבאים נתפסים ונכלאים בצוללת של חבורת ג'-א-ק. רגע לפני התפוצצות הצוללת הם נחלצים ממנה, חוץ מרפאל כדורי, שמוצא את מותו בים: 'רפאל כדורי שילם בחייו עבור נאמנותו ל'חסמבה' ולמדינת ישראל […] ומצא מנוחתו בין גלי הים המלחכים את חופי ארצנו'.  היה זה החסמבאי השני והאחרון שנהרג אי-פעם בעת מילוי תפקידו. מכאן ואילך החליט מוסינזון לוותר על מאפיין ריאליסטי זה.

בספרים השמיני והתשיעי בסדרה נלחמים החסמבאים בכנופיות הלגיון הערבי.

הספר השמיני, חסמבה בשבי הלגיון הערבי (1952), נפתח ביום השנה למותו של רפאל כדורי בבית הקברות הישן בתל-אביב. בהזדמנות זו מבשר ירון לחבריו כי 'נשר המדבר' מבקש את עזרתם בגילוי עקבות בנו האובד ששהה בכפר-עציון בשעת נפילת גוש עציון ושבוי, ככל הנראה, בידי אחד משבטי הבדואים השוכנים בין חברון לים-המלח. החסמבאים מחליטים להירתם לעזרתו, ובהזדמנות זו גם להדליק נרות חנוכה בקבר רחל, במערת המכפלה ועל הכותל המערבי, כי 'רבים לא זכרו ולא העלו בראש מחשבותיהם את קדשי ישראל הנמצאים בידי זרים'. ואכן, בסוף הספר ירון זהבי ניצב על הכותל המערי, מדליק נרות חנוכה ושר את ההמנון. בינתיים, נשבה 'נשר המדבר' בידי הלגיון.

הרפתקאות החבורה ממשיכות בספר התשיעי בסדרה, חסמבה במערות טורקלין (1953). החל בספר זה ואילך הפך מ' אריה למאייר הקבוע של הסדרה. איוריו היו ספוגי פעילות ('אקשן') יותר מהאיורים הקודמים.

הסדרה הגיעה לשיאה בטרילוגיה שכללה את הספרים מספר 12-10 (1954-1953). בטרילוגיה זו מתמודדים החסמבאים עם שתי חבורות שלמחבלים הזוממים להרוס את חיל האוויר הישראלי, וכבר הפילו או גרמו להתרסקות של חמישה מטוסים בתוך חודש. \

בספר "חסמבה והמרגלים בחיל האוויר " ( 1953) לומדים החסמבאים להטיס מטוס בשדה התעופה הצבאי '79 איקס'. במהלך העלילה נעלמים החסמבאים ורק אהוד השמן נשאר.

חסמבה בציפורני פלורנט והקיקלופים / י מוסינזון

הוא יוצא לחפש אחריהם בספר הבא, חסמבה בצפרני פלורנט והקיקלופים (1954), אף שאביו מבקש ממנו לפרוש מהחבורה כדי לגשת לבחינות ולהשלים חומר לימודים שהם החסירו בשל הרפתקאותיהם, כדי שיצליח לעלות כיתה. הוא מוצא אותם כלואים אצל כנופיית הקיקלופים המרושעים והקוף הענק פלורנט.

חסמבה והאלמוני במסכה השחורה

לבסוף, בספר מספר 12, חסמבה והאלמוני במסכה השחורה (1954), אהוד מצליח לשחרר אותם ולהגיע אל המנהיג המסתורי של הכנופייה, 'האלמוני במסכה השחורה', היריב שהוא אולי הנורא מכל יריבי חסמבה מאז ומעולם; אז הוא מגלה שמדובר בנאצי מצולק בשם פון בילוב. בטרילוגיה זו ובאויב המסתורי והמפחיד באמת, האלמוני במסכה השחורה, יצר מוסינזון שיא של מתח, בהשוואה לכל מה שכתב קודם לכן.

בסוף המהדורה הראשונה של ספר זה (האחרון בהוצאת טברסקי) פרסם מוסינזון נספח קצר על סדרת חסמבה חדשה. הסיבה: 'הזאטוטים החסמבאים התבגרו בינתיים […] נכנסו לתיכוניים ונעשו גדנ"עים […] בקצרה, הגדיים נעשו תיישים'. מכאן משתמע שכל ההרפתקאות שסופרו עד כה עסקו בילדים בגיל בית הספר היסודי!

הספר הבא בסדרה היה חסמבה במארבי הגבול (1955), ובו מסופר כיצד ירון זהבי נתפס על-ידי מרגלים ערבים, זמן-מה לאחר ששוחח עם הרמטכ"ל משה דיין. מוסינזון אהב לשלב בסדרה דמויות ידועות מעולם הביטחון הישראלי, וכך לחזק את אמינותן של העלילות. כדי לחזק את האמינות עוד יותר, הספר כלל נספח ובו שפת מרגלים.

הספר הבא בסדרה היה חסמבה בקרבות רחוב בעזה (1957), ספר שאייר עמירם תמרי. חסמבה יוצאת לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באזור. המהדורה הראשונה כללה נספח שהסביר שהעיכוב בהוצאת הספר קשור למבצע סיני ב1956-.

ספר מרתק במיוחד הוא הספר ה15- בסדרה, חסמבה במסתרי ניו-יורק (1958); מסופר שם כיצד ירון זהבי שב ונעלם למשך כמה חודשים, עד שהחסמבאים נתקלים בתמונתו במוזאון בניו-יורק. העלילה מותחת במיוחד ועוסקת במרגלים שמנסים להשיג המצאה סודית של מדען יהודי אמריקני. גם בספר זה ניתן לראות את אחד משיאיה של הסדרה.

החסמבאים חוזרים עוד פעם אחת, בספר מספר 16, חסמבה והתעלומה בגבול הצפוני (1959), שבו הם חוקרים תעלומה מוזרה במנזר נוצרי אורתודוקסי.

לאורך כל התקופה ההיא ספגה 'חסמבה' התקפות ארסיות מצד מבקרי ספרות שונים, שקוננו על כך שהיא 'משחיתה' את בני הנוער בערכים 'קלוקלים'. החוקר אוריאל אופק (יריבם הגדול של סופרי הספרות הקלה לילדים) התלונן על הסטריאוטיפיות המאפיינת את הסדרה; היא מחלקת את העולם לטובים ולרעים, והטובים תמיד מנצחים את הרעים. כן נשמעו תלונות על הזלזול המשתקף בסיפורים ביחס לסמכות ההורים והמבוגרים, שלא לומר ההתעלמות ממנה; הילדים מוצגים כמי שעולים בכל דבר על המבוגרים, אנשי צבא ושוטרים, ובוודאי על הפושעים והמחבלים. היה אף מי שהשווה בין החסמבאים לבין 'תנועות נוער מסוימות בחו"ל שנטלו לעצמן רשות לאכוף את החוק בלי להתחשב בשלטונות הלגיטימיים'.

באוקטובר 1957 המליצה 'ועדה לעריכת קטלוג של ספרי קריאה לתלמידים', שמונתה בידי משרד החינוך, לכלול את ספרי חסמבה ברשימת הספרים הפסולים לקריאה, לצד ספרי טרזן, קרל מאי, ספרי אבנר כרמלי וסדרת 'ילדי העיר העתיקה' של חיים אליאב. עם זאת, בהתחשב בעובדה שהספרים האלו היו מקובלים על הילדים, הוצע שספריות בתי הספר בכל-זאת יחזיקו ארבעה ספרים מכל אחת מן הסדרות הללו. מוסינזון, מצדו, הגן על חסמבה בטיעונים דומים לאלו שהעלו אוהדי סדרת הבלשים על תדהר, וטען שספרי חסמבה עשויים לעודד את המודעות הלאומית של הנוער ואת המעורבות בשמירה על הארץ ובמאבק בפשע. הוא גם גרס כי ביום מן הימים ישמשו ספרי חסמבה ללימוד תולדות המדינה, שכן יש בספרים האלו תרומה להבנת ההיסטוריה, אורחות החיים, ההרגלים ודפוסי המחשבה של השנים שבהן הם נכתבו.

דומה שהתנגדות המחנכים לסדרה דווקא עודדה את פרסומה בקרב הקוראים הצעירים; הם המשיכו לקרוא בשקיקה אדירה את עלילות החבורה מהמערה החשמלית שליד חוף הים של תל-אביב. לסדרת 'חסמבה' נוצרו עשרות חיקויים, וכולם עסקו בעלילותיה של חבורת ילדים נועזת הנאבקת בעולם הפשע ובעולם הערבי: סדרות כגון 'הבלשים הצעירים' מאת אבנר כרמלי (שהיא במידה רבה פרודיה על חסמבה) וסדרת 'האמיצים' מאת אותו סופר; 'ילדי העיר העתיקה' מאת חיים אליאב, 'חבורת נחשון' מאת צביה גרנות, 'חבורת המרובע הכחול' מאת עידו סתר, 'חבורת חבועוז' מאת חיים גיבורי, 'חבורת הגדנ"עים' בספריו של רפאל סער, ועוד סדרות אחרות. מכאן נראה ש'חסמבה' יצרה סוגה חדשה בספרות הילדים העברית.

בסיום הספר ה16- בסדרה הובטח שבקרוב יופיע הספר הבא, חסמבה בשרות הריגול הנגדי. אך חלפו שנים עד שספר זה יצא לאור, ובכל אותה עת, בעולם האמיתי ובעולם החסמבאי, התחוללו שינויים גדולים מאוד.

לחבורת חסמבה קם דור חדש.

ובו נדון בחלק הבא בסדרה זאת: חסמבה-הדור השני.

נספח :העברי החדש

'ניסיתי ללמד אותו שיר-געגועים ארמני, שאותו מרבים בני עמי המפוזרים בכל קצווי תבל לשיר בהיזכרם במולדם, אולם לא עלה בידי.'

'גורדיאן קרא באוזני את שירו של גאבורק: 'העגור החוזר לקנו' […]

בעופך תשא על כנפיך

עפר ארמניה…

ראית גורל ארמניה, שמעת קול המגורשים

ממולדתם, הנודדים המסכנים,

קוראים: הביתה! הביתה…!

[…]

… גם אם המות בלתי נמנע,

מוטב אמות בין עשבי המולדת

הנעים ברוח'.

(חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס, 1951)

 יגאל מוסינזון נולד בארץ, במושב העברי הראשון עין-גנים, ליד פתח-תקווה. הביוגרפיה שלו היא גם הביוגרפיה של מדינת ישראל. הוא היה חניך המוסד החינוכי 'בית-אלפא' במשמר העמק, בוגר בית הספר החקלאי 'בן-שמן', חבר קיבוץ נען, מראשוני הפלמ"ח ומאסירי לטרון. במלחמת השחרור היה קצין בחטיבת גבעתי. הוא היה רועה צאן, במאי, פועל מחצבה, קצין ושופט בצבא, מורה בקולג' בפילדלפיה, פועל בנין בניו-יורק, קצין תרבות ודובר המשטרה.

מוסינזון היה גם בין היוצרים הפוריים ביותר שקמו בארץ, ולמרות שכתב גם ספרות פופולרית, היה סופר מוערך וזכה לפרסים רבים ולשבחי הביקורות. אפילו המבקר המחמיר ברוך קורצוויל, כתב עליו שהוא 'כשרון. בעל סגנון מזהיר; הוא רואה ומרגיש שלא באופן רגיל; וכל זה, בצירוף שפתו העשירה והמוסיקלית'. ישראל זמורה כתב עליו כי 'אין כל ספק כי ניתן לנו משהו מן העברי החדש שבארצנו', ואברהם שאנן מנה אותו בשורה אחת עם יזהר ושמיר: 'שלשתם כאחד נותנים חלקם לציור נופם, אקלימם הנפשי ועולמם הרוחני של חיינו החדשים'.

לצד ההרפתקאות המסעירות שגולל בספרי סדרת 'חסמבה', הקפיד מוסינזון להעשיר את קוראיו בידע נרחב על מיטב תרבות העולם, וכל זאת בעברית העשירה, המדויקת והצלולה שלו. עולמו התרבותי של מוסינזון, כפי שעולה מספרי חסמבה, היה מקיף ביותר וכלל סיפורים מהמיתולוגיה הקלסית, ארועים מההיסטוריה העולמית והמקומית, ספרות העולם ושירה (אלתרמן היה, כנראה, בין המשוררים החביבים עליו), מוסיקה, אמנות, תרבות קולינארית, ציוני דרך בהתפתחות הטכנולוגיה והמדע, וניכרת בו אהבה גדולה לארכאולוגיה.

– היודעים אתם מי היה האיש שטס הראשון […]

– אני מתכוון לדדלוס – אמר ראובן כרמלי. – דדלוס היה אדריכל ופסל יוני מפורסם שנאלץ לברוח מפני מינוס מלך כרתים. הוא התקין לעצמו ולבנו איקארוס כנפים והדקן לגופו בשעוה. דדלוס הגיע בשלום לסיציליה ואילו בנו איקארוס לא נזהר והתקרב יותר מדי לשמש. השעוה נמסה בחום, ואיקארוס נפל המימה וטבע […]

– ואחר-כך באו הכדורים הפורחים של האחים מונגולפיה בצרפת, – המשיך ראובן כרמלי.

(חסמבה ואוצר-הזהב של המלך הורדוס, 1951)

יגאל מוסינזון היה, בעצם, מראשוני מלכי הטריוויה. בספריו שזורות שאלות טריוויה רבות, שהוא גם ממהר להשיב עליהן בתשובות תמציתיות ומדויקות להפליא:

-מי היה הטייס הראשון שהציל את חייו בעזרת מצנח בקפצו מכלי-טיס? […] 

– בשנת 1808 קפץ הפולני ז'רומסקי בעזרת מצנח מכדור-פורח בוער וכך הציל את חייו.

(חסמבה ומרגלים בחיל-האוויר, 1953)

– מיהו קלוביס? […]

– קלוביס בנה ראשון את ה'לובר' במאה החמישית.

(חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!!, 1983)

פרט מעניין נוסף שניתן למצוא בספרי הסדרה הוא השילוב של שפות זרות בסדרה, ובמיוחד השפה הערבית. למוסינזון היתה עמדה מגובשת בעניין, כפי שירון זהבי מסביר לחבריו החסמבאים, אחרי שהוא מבקש מהם ללמוד ערבית:

אנו חיים בסביבה שיש בה מיליוני ערבים, ויבוא יום ונוכרח למצוא שפה משותפת עמהם. השפה היא גשר המקשר בין עם לעם ובין אדם לאדם.

(חסמבה בשבי הלגיון הערבי, 1952)

כך לומד הקורא מילים ופתגמים שלמים מן השפה הערבית: 'מא תקול פול תא תחוט פיל עודול' ('אל תאמר פול לפני שהכנסתו לשקים'), או: "אל עג'לה מן אל שיטאן ואל תאני מן אר רחמן' ('הפזיזות מן השטן, והמתינות – מן הרחמן'), ועוד ועוד. אך נראה שמרבית קוראיו של מוסינזון לא הפנימו את המסר של מוסינזון, ורובנו לא יודעים כיום ערבית.

 וראו גם :

אז איפה הן החבורות ההן ?

חסמבה בויקיפדיה

אורי קציר על חסמבה

יגאל מוסינזון בויקיפדיה

ביבליוגרפיה מאת אלי אשד של כתבי יגאל מוסינזון

שמואל כץ הצייר הראשון של חסמבה  

מ.אריה צייר של חסמבה

משפט חסמבה ודנידין

מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה ?

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

חסמבה בויקיפדיה

מלחמת שני הדגלים: סרט של רונה יפמן בהשתתפות אלי אשד

אנשי חבורת "המפוספסים" בהרכב כמעט מלא.

החל מהשבוע הבא  בשני בפברואר  2006  יוקרן בגלריה  זומר  בתל אביב  סרטה של הצלמת והאמנית רונה יפמן "שני הדגלים " סרט שכותב שורות אלו הוא אחד השחקנים שבו .סרט שבודק מחדש את מיתוס החבורות הישראליות בסיגנון "חסמבה והבלשים הצעירים.

בעבר הלא כל כך רחוק ,חבורות הילדים היו חלק אינטגראלי ביותר מהעולם של ילדי הארץ הן במציאות והן בספרות .

עוד מאז שנות הארבעים כאשר הופיע בעברית סיפור החבורה האמיתי הראשון "שמונה בעקבות אחד " של ימימה טשרנוביץ אבידר ולאחר מכן סיפורי חסמבה של יגאל מוסינזון שהפכו לרבי מכר ופתחו את הסכר למבול עצום של סיפורי וסדרות חבורות מקוריות ( וגם מתורגמות ) מכל סוג ומין : השלישייה , הרביעייה הנועזת , החמישייה, השישייה, השביעייה הסודית ,חבורת הבלשים הצעירים ,חבורת האמיצים , חבורת הנועזים ,חבורת התאומים ,חבורת בלשי הכיתה, חבורת המרובע הכחול ,חבורת כוח המוח , חבורת פופיק ,חבורת צ'ופצ'ק חבורת ספיד, חבורת ג'ינגי', ורבים רבים אחרים, לעיתים בני מין אחד בלבד לרוב בני שני המינים ולרוב במאבק כנגד אויב או חבורת אויבים שאיך שהוא שיקפו גם את לעיתים קרובות את האויבים של החברה הישראלית כולה , אנשי הפשע או זוממי מזימות ערבים שבהם נלחמו אנשי החבורות באומץ ובהצלחה.

אולם כיום או עד הזמן האחרון סיפורי החבורות אם כי עדיין קיימים סבלו מידה גדולה של ירידה בעניין הקוראים הצעירים שכיום קוראים הרבה פחות . ובכלל היום יש הרבה פחות חבורות ילדים וחלק גדול מהילדים מעדיפים לבלות את זמנם בבדידות מזהירה ליד המחשב ודומה שמשחקי החבורות שפעם היו חלק כל כך אינטגראלי מהילדות נעלמו מהרחובות ..

אולם בזמן האחרון ממש ייתכן שהמצב משתנה שוב, דווקא בשוק הספרים החרדי מופיע ספרי חבורות רבים ,ובטלוויזיה התוכנית הפופולארית ביותר היא ה"שמיניה " גרסה מודרנית עדכנית של סיפרי חסמבה שזוכה להערצת המונים וחבורות רבות מוקמות בהשראתה וממש בעת כתיבת שורות אלו יצא ספר מאת עטרה אופק בהשראתה "השמינייה ותעלומת המסיכה הבורמזית ". מה שמראה שאולי יש עוד חיים ועניין בחבורות . .

עולם החבורות זוכה לתחייה גם מזווית בלתי צפויה שונה עד כמה שרק אפשר מהשמינייה בסירטה החדש של רונה יפמן ". 2 דגלים " ,סרט שמציג זווית מאוד לא שגרתית ומאוד טורדת מחשבה על אותו עולם מיתי של חבורות כפי שעוצב בספרים כה רבים וגם בכמה סרטים ידועים כמו "חסמבה ונערי ההפקר" ורונה הופכת אותו על ראשו ומכריחה אותנו להציץ בכמה דברים שלו שאולי היינו מעדיפים שלא להציץ בהם ולא לחשוב עליהם .

היוצרת

  

רונה יפמן היא צלמת צעירה ואמנית ומוכשרת ביותר. היא בוגרת בצלאל, בעיקר בצילום תיעודי – סטילס ווידאו.
רונה היציגה את תערוכותיה הייחודיות במוזיאון ת"א, בגלריית זומר ותערוכותיה אף הוצגו ביריד אומנויות בבאזל ובניו יורק. היא זכתה בפרס האומן הצעיר ע"ש הנסל וקיפר מקרן וולף ובפרס הצלם הצעיר של ז'ראר לוי בסך 8,000 שקל ממוזיאון ישראל. . "יפמן משלבת באופן מקורי בין רצינות לקלילות ובין אחריות גדולה לעליזות", כתבו עליה השופטים ניסן פרץ, שרית שפירא וגלעד אופיר. "יפמן יוצרת חיבור מיוחד במינו בין הצילום הכמו תיעודי ובין הפן התיאטרלי של מדיום הצילום".

"סמיילי " צילום מאת רונה יפמן .

אני ורונה יפמן נפגשנו לראשונה ב"כנס הדמויות הבדויות " שניהלה מכללת אורנים על נושא דמויות בדויות ברשת ומחוצה לה .ושנינו היינו בין המרצים ושם היציגה רונה את הפרויקט המרתק והמתמשך שלה של אוסף צילומים של בני משפחתה בתחפושות שונים וכפי שיכלו להיות , דהיינו כאילו כולם חיו במציאות חלופית נושא שתמיד עניין אותי .
לאחר מכן היא צילמה מאמר שלי במגזין "פירמה "  על המוציא לאור מ.מזרחי שפירסם רבים מסדרות החבורות הקלאסיות .שוב התמזגות של תחומי עניין .
.ולאחרונה רונה יצרה סרט מיוחד במינו שעוסק במאבק בין שתי חבורות "המפוספסים והקפוצינים" .
אבל כמובן כמו בכל פרויקט של רונה יש כאן הרבה יותר מהנראה לעין במבט ראשון .
רונה יצרה בסרטה מעין עולם בדיוני שלם שבו " חבורת המפוספסים" הם בעלי היסטוריה עשירה לפחות כמו זאת של חסמבה בזמננו המגיעה עד לתקופת המנדט הבריטי , היסטוריה שמגולמת פיזית בידי שתי דמויות של "ותיקים" פעילי החבורה המקבילים לחסמבאים מתקופת המנדט .
אבל מי שמצפה לעלילה דמוית סיפורי חסמבה צפוי החל משלב מסוים להפתעה .זהו אינו סיפור חבורות "טיפוסי" ובמידה רבה הוא סוריאליסטי אבל בו בזמן הוא אומר לנו הרבה על עולם הרגשות העומד מאחורי הדמויות עצמן, החבורות והסיפורים עליהם .
להלן ראיון עם רונה יפמן על יצירתה :

רונה יפמן מחובקת עם חבר בחבורת "המפוספסים " ( אלי אשד)

אלי: איך היגעת להיות צלמת ובמאית ?
רונה : למדתי בתיכון צילום, וכבר אז התחלתי בהעמדה ובימוי של חברים שלי בכל מיני פוזות וסיטואציות ביזאריות כחלק מניסויי הצילום שלי, וכמובן שזה היה מאוד משעשע , אח"כ בשלב יותר מאוחר למדתי בבצלאל והתפתחתי עם הכוון והאופן ביטוי שלי בצילום, שבמידה שווה כמעט משלב בין הפן התיעודי, כלומר השראה מעולם המציאות הקיים סביבנו, ועולם שמובא יותר מהדימיון, עולם שהוא השלכה של המציאות ופישוטה , אולם אני טוענת להיותו מציאותי באותה מידה. כן, אני גם עובדת כצלמת "פרי לנס" לפרנסתי, ומלמדת. אבל מבחינתי העיסוק העיקרי שלי בחיים הוא בצילום וביצירה עצמאית- אישית מה שנקרא "אמנות" רחמנא ליצלן . מבחינתי גם צילום עיתונות/ סרט דוקומנטרי/ או כל צילום אחר הוא סוג של בימוי . הבחירות שאנו עושים מהשלב הראשון ביותר הם החלטות של "בימאי" מסוג זה או אחר.
אלי. עסקת כבר בבימוי סרטים בעבר ?
רונה : תמיד עסקתי לצד צילום הסטילס גם בוידאו. כעוד ערוץ יצירה, במיוחד בכוון הקולנועי שלו . אך גם את תערוכות הצילום שהצגתי בעבר תפשתי כסוג של עשיית סרט. כל תצלום הוא קאט בזמן מתוך האפיזודה של הדמות הנראית , הלוקיישן, הז'סטה וכו". לפני הסרט הזה עשיתי כמה סרטים דוקומנטאריים קטנים :
סרט אחד היה על ילד קיבוץ בן 12 שלוויתי אותו במשך 8 חודשים עד הבר מצווה שלו סרט דיוקן תיעודי באורך 20 דקות שבמהלכו נכנסתי לעולם שלו ולמציאות הלא פשוטה שהוא גדל בה , כילד עם קשיי למידה לאם חד הורית מבוגרת יחסית בקיבוץ, שזו חברה שהכי מדגישים בה את החריג , (ומי שמכיר קיבוצים יודע ומבין את השריטה…) ילד מאוד מיוחד ומאוד הזדהיתי איתו .
אלי: את תמיד מזדהה עם מושאי הצילום שלך ?
רונה : . כן . אני מאוד מושפעת מהאנשים שאני בוחרת לצלם, ולפעמים אני תופשת את עצמי מדברת אותם או כמותם בתקופה שבה אני עובדת איתם, וגם אחרי בעצם…. כלומר בטון דיבור , בשימוש במילים מסויימות ומשפטי מפתח….
אבל אימו של הילד מאוד לא אהבה את התוצאה ואת מה שהיא ראתה והחליטה לא להקרין אותו בבר מצווה שלו . ביגלל סירוב האם הסרט לא הוקרן מעולם במסגרת מקצועית הוא הוקרן רק במסגרת לימודים .
אחר כך עשיתי סרט קצר על בני נוער שמסתובבים בעיר, בתל אביב, במיוחד בלילות. הסתובבתי בינם ופגשתי בנערה אחת מיוחדת שהיתה אז בת 16 וקצת, בשיאה של "תקופת קצה ריגשית" בחיים שלה , אחת כזאת שלא מוצאת את עצמה במסגרות המקובלות של בית-ספר, שמתלבשת אחר, שמתחברת עם אנשים שבד"כ יותר מבוגרים ממנה בהרבה, בתקופה של יצרים ומשיכה להרפתקאות ריגשיות, אך עם יכולת ניתוח מילולית של המציאות כפי שהיא חווה אותה למרות העוצמות הריגשיות, ועולם ויזואלי ומוסיקלי שמאוד חיבר בינינו. עקבתי אחריה כל הקיץ, דיברנו הרבה, אהבתי אותה, היא היתה הגיבורה שלי באותה תקופה וזה היה מאוד חזק .קוראים לסרט "פרילנד" וזה סרט של 13 דקות. אבל הוא אסור להקרנה כי הנערה ראתה את התוצאה ונבהלה ולא רוצה בהקרנתו. .
אלי:. למה הם נבהלים כל כך מהסרטים שלך ?
רונה : אני מניחה שיש בי את היכולת להיות שקופה, להעביר דרכי עולם ריגשי של מישהו אחר… יש משהו בסרטים האלו שחושף רגשות עמוקים, אמביוולנטיות, ביקורת חברתית, קושי, פנטזיות, תשוקות… עולם פנימי מאוד ספציפי ומקורי. לצערי , אנשים נרתעים לרוב מלהיות ספציפיים, מיוחדים ואותנטיים… הם חוששים…זוהי תופעת העדר אולי?…. רוב האנשים חוששים לחשוף את הרגשות שלהם כלפי המציאות , לחשוב ולהביע מה באמת הם מרגישים ומהי דעתם על דברים, בעיקר כי הם חוששים מ"החברה ", ממה יגידו עליהם ה"כולם"… ה"אחרים" , (שדרך אגב זה תמיד אלה שמפחדים מהצל של עצמם לא פחות…) שיבקרו אותם, שלא יאהבו אותם…הם לא מבינים עדיין את היופי הגלום בם עצמם, את המתנה שבלהיות אותנטי , ושיש להם להגיד לעולם- לחברה בזכות זה ובזכות היכולת שלהם לתקשר את זה החוצה . בעיני, להיות אותנטי זה דבר גדול, בעל חשיבות ויופי בלתי רגיל. ולכן אני בוחרת באנשים כאלו, וגם חבריי כאלה. אני חושבת שזה מאוד עצוב שהרבה אנשים כשהם מתבגרים, מוותרים על הקול המיוחד והמחשבות שלהם בגלל כל מיני תפיסות ו"קונוונציות" חברתיות מעוותות, מבקרים את עצמם ומרגישים שאם הם כאלה כנראה שמשהו איתם לא בסדר והם צריכים להשתנות…להיות משהו אחר, כי רק ככה יאהבו אותם, הם שופטים עצמם דרך עיני ה"חברה" המדומיינת שלהם. כל אותם חוקים ופחדים וקיבעונות שמנסים לשטוף אותנו בהם כל הזמן… .

לנערה וגם לאם של הילד שצילמתי, לא היה מספיק ביטחון עצמי להיות עד הסוף, ולהתמודד עם זה בסרט ועם מה שמוצג שם , וחבל. חברים ומכרים שראו את הסרטים במסגרת פרטית, ולא מכירים אותה , ראו בה גיבורה מרגשת וחזקה , גם כמה אפילו בכו בסוף. וכך גם לגבי הילד, שידע בגיל 12 וחצי לתאר את עולמו הפנימי ואת המציאות החיצונית המורכבת שהוא חי בה, באופן כנה, רגיש, בוגר לגילו, ומתגלה בסרט מילד שתחילה מצטייר בעינינו כמוזר, לא מקובל, דחוי אפילו, ל "ילד אמיתי", שמודע לעצמו, יודע לחלום, להרגיש ולהאבק על מה שהוא רוצה. וזה מנצח את הכל . אין הרבה כאלה….

המשפחה הבדויה

אלי: :את יכולה לספר על הפרויקט הקודם שלך של ה"משפחה הבדויה " ?
רונה: זה היה במשך תקופה של כמה שנים ,התחלתי אותה כסטודנטית כשצילמתי את המשפחה שלי במשך שנים . וה"טריגר" היה אחי הצעיר שעבר משבר קיצוני של גיל ההתבגרות . חזרתי אז לעיר שגדלתי בה במתבגרת, קרית  טבעון ולמשפחה שממנה ברחתי כמתבגרת, וניסיתי לשחזר דברים, הפעם מנקודת מבטי הריגשית, מעין מסע לעבר במנהרת זמן כשהפעם יש לי שותף תאום, אחי , גיל, שהווה השראה וגורם משמעותי ביותר להתפתחות האישית והיצירתית שלי ושל הפרוייקט. גיל היה מודל פעיל. מצולם, מצלם, מקור השראה, שותף למסע ונפש תאומה ברוב הצילומים .

 

הצילומים היו שילוב של פיקציה ושל תיעוד .היו בצילומים הרבה פנטזיה . אני ובני משפחתי התחפשנו הרבה ויצרנו דמויות שגילמנו. ביימנו את בני משפחתי בתור עצמם וגם ובתור כל מיני דמויות בכל מיני סוגי לבוש .הדמויות היו חצי הם וחצי אלגוריות.ולא תמיד אפשר לדעת מהתמונות מה אמיתי ומה בדוי .
מהפרויקט הזה נוצרו המוני צילומים במשך שש השנים שעבדתי עליו והדמויות השתנו עם הזמן. אנשים שינו הופעה, צבע שיער, התבגרו וזה תיעד חלק מתקופה בחיי בחיי משפחתי והמצולמים האחרים. אחי למשך זמן מסוים שינה את מינו לאישה ואחר כך חזר להיות גבר . ואני עדיין מצלמת אותו .

"באני " צילום מאת רונה יפמן.

בשלב מסויים אחיה של רונה,גיל יפמן , שינה את מינו לפרק זמן  ,ושתי האחיות היציגו אז תערוכה משותפת , אולי  חסרת תקדים מסוגה.  רונה  ואחותה גיל  ביצעו  שימוש טרנסג'נדרי וקצת סקסואלי בעבודותיהן המשותפות . גיל חזר לאחר מכן להיות גבר.

רונה :אני עדיין מצלמת את גיל .
אחרי שסיימתי את הפרויקט הזה היה לי סוג של משבר והרגשתי שאני לא יודעת מה לעשות רציתי להוציא ספר תמונות אבל לא מצאתי מימון והייתי בדיכאון חצי שנה ואז ראיתי שיש מכרז לסרטים ניסיוניים של הקרן החדשה , באצירתה של האמנית מיכל היימן, זו היתה הזדמנות מאתגרת ומעניינת , סוף סוף לאמנים ליצור סרט .
והחלטתי לפנות אליו והיגשתי תסריט.את התסריט הזה והוא היה בין הזוכים .והנה הסרט.

המפוספסים נגד הקפוצ'ונים

אלי: איך היגעת לנושא החבורות ?
רונה : חבורות זה משהו תמיד שהעסיק אותי תמיד רציתי להיות בחבורה ואפילו להיות מנהיגה אבל זה מעולם לא קרה. מילדות יש לי חוויות כאלו של מישהי שהיא תמיד בחוץ ושל שונות .אני אשת שוליים שרוצה להיות במרכז אבל מצד שני נכון שאני רוצה לשמור גם על הייחודיות שלי ולא להיבלע בתוך הקבוצה
.יש בזה משהו מאוד מושך, בתחושת השייכות, שיש מטרה משותפת וסוד  שמאחד ומייחד ביחס לשאר החברה.

לדעתי אחת הסיבות שאני צלמת ובמאית היא כי כך ממציאה את החבורה שלי בכל פעם מחדש. אני פתוחה לפגוש אנשים מיוחדים ומרגשים כל הזמן, אנו עושים דברים ביחד, יוצאים להרפתקאות, לפעמים קצרות ולפעמים ארוכות ( כמו בסרט הזה ) חלק נשארים חברים ושותפים לשנים רבות גם לאחר הצילומים.

 

אלי אשד כחבר בחבורת "המפוספסים " עם דגלים.

אלי: ואיך נוצר הרעיון לסרט עצמו ?
.

רורונה : התסריט הוא תוצר של כמה דברים : שלושה סרטונים שצולמו באפקט לילה ((nightshot המתארים שלוש אפיזודות ליליות שונות שמתרחשות בעיר :  אישה  עם אנטנה שקולטת שדרים , נער  הזוי המסתובב ברחובות עם סכין, חבוש במסכת קרטון של סמיילי, והשלישית מתארת ארבע בנות הלבושות כמו בתקופת קום המדינה, הן מגיעות במסע בזמן  מימי הפלמ"ח לתל אביב המודרנית , נרתעות ממה שהן רואות בתל אביב של היום ומעדיפות לחזור. אולם, נראה כי  הדבר המרכזי שהוביל לכתיבת התסריט של "שני הדגלים", היה האפקט של האינתיפאדה של 2001-2003 . בכל יום היה פיגוע ובכל יום אנשים מתו, היה פחד נוראי ברחובות, תחושה חזקה  של כאוס, סוף העולם, כאילו הכל מתמוטט . פחדתי, וחשבתי על האויבים חסרי הזהות,  ואיך שני הצדדים שותפים לפחד. הם לא מכירים אותנו בדיוק כמו שאנחנו לא מכירים אותם, חסרי זהות, ניזונים משמועות שהופכות לדעות קדומות, לסטיגמות ולשנאה, ושבעצם זהו הבסיס ממנו צומחת איבה על זמנית, והתנכרות ל "אחר" באשר הוא. ואז הופיעו : ה"מפוספסים" ו"הקפוצ'ונים" , שתי חבורות שונות זו מזו בכל, בעלות הסטורה ארוכה של סכסוך, ומה שהכי גרוע בהן הוא שהן קנאיות ובטוחות אך ורק בצדקת דרכן.  "שני דגלים"  הוא משחק אסטרטגיה  ששיחקנו בילדות בלילות בוואדי בטבעון. שנאתי אותו מאוד וכתבתי על זה תסריט . חוקי המשחק הם : לכל קבוצה יש דגל והמטרה היא להתגנב לטריטוריה של הקבוצה השנייה ולגנוב את דגלה. מי שנתפס, נלקח בשבי והקבוצה המנצחת היא זו המצליחה לגנוב ראשונה את הדגל של השנייה  ולהגן על שלה. המשחק, מתרחש ברחובות תל אביב, בעיקר בלילה, מתחת לאפם של העוברים ושבים, מה שהופך את רחובות העיר המוכרים  והיומיומיים למקום מפוקפק, לזירות פשע.

מנהיג המפוספסים ושתי חברות .

אלי : יש איזה שהוא מסר מיוחד שאת מנסה לבטא בסרט ?
רונה : יש מסר, יש כמה. הרעיון העומד בבסיס של קבוצה, התאגדות חברתית והתגייסות למען מטרה משותפת, הוא דבר אשר מושך ודוחה אותי בו זמנית.  אני רוצה להצביע על אנשי השוליים בחברה,  שמצד אחד נדחים ונדחקים הצידה , ומצד שני, נכנעים להמון עכבות ולא יודעים לתקשר ולפעול כדי להשיג את רצונם, ולהיות שווי זכויות.

בסרט הזה  יש גם מחווה של דור "שלישי" להקמת המדינה לדור ה"מייסדים".

כשחושבים על  האופן שבו מועברת ומחלחלת אלינו ההיסטוריה והמורשת הציונית במהלך השנים, זה כה דחוס ואינטנסיבי, עד לשיאים של  קקפוניה סהרורית אחת גדולה…מניפולטיבית, מטורפת, מכעיסה, מצחיקה, עצובה, אנושית…..

 ב "עימות" בין החבורות בסרט, אין מנצחים . כולם מפסידים, החברות מתפרקת, כל אחד מתדרדר בדרכו  למוות, להשפלה, ולהרס עצמי של ערכים ומוסר. ויש גם את העימות הפנימי, האמביוולנטיות המרכיבה את נפשו של כמעט כל אדם חושב, השואף לחופש…

 

 

 

 

 

אלי אשד כחבר בחבורת "המפוספסים".

קפוצ'ונים.

 

מה שמדאיג אותי כרגע בקשר לחבורות זה להגדיר יותר טוב את הקפוצ'ונים….הם כן או לא ה"ערבים" הם לא או כן ה"מזרחים". הם סתם ילדים או לא סתם ילדים- הם כועסים ומרגישים בשולי החברה… למעשה הם ה"פחדים" של המפוספסים אבל הם מציאות- ויש להם את היופי והמגניבות שלהם…

הסרט הזה הוא אומנם סרט אקשן, סרט מלחמה, בין חבורות חבורה אחת ה"מפוספסים" שכולם גרים באותו המקום בעיר ויש להם דגל משלהם וזיכרון היסטורי של סיפורי מיתולוגיה היסטוריים של תולדות חבורתם שמספרים שני החברים הזקנים של החבורה.
לחבורה השנייה , הקפוצ'ונים אין זהות כזאת. הכוח שלהם הוא באחידות הכמעט צבאית שלהם ובהסתרת הזהות האישית,כולם שם לובשים קפוצ'ונים ומסתירים את עיניהם עם משקפי שמש שחורות שכתוצאה מהם לא רואים להם את העיניים חוץ בבסצינת השכבה המונית . אבל בו בזמן הם טיפוסים שונים זה מזה וגם אקסצנטרים למדי . את הקפוצ'ונים מאחד הכעס אבל גם האופן שבו הם תופשים את העולם : כמגרש משחקים אחד גדול…חסר חוקים וגבולות…לועגים למוות. אבל… …את האבל הזה תראו בסרט .
הסרט שואל את השאלות הבאות: האם סיפורי ההיסטוריה והעבר והערכים של פעם של חברות סובלנות ונאמנות זה עוד מספיק כדי לאחד את הדור הצעיר העכשווי של החבורה של היום ? ( זהו דור דקדנטי שמיוצג על ידי המנהיג והתאומות )


האם אוייב משותף עוד מספיק לזה שהרי הקפוצ'ונים בסרט אינם אוייב ברור והסיבה לשנאתם את המפוספסים אינה ברורה ( חוץ מהעובדה שהם לגמרי שונים בלבוש ובהוויה החיצונית ועושים בלאגן בעיר ).ובכלל האם המלחמה בין שתי הקבוצות היא פתרון הכרכי ? אולי הקפוצ'ונים זועמים כי הם מרגישים דחויים ? ובשוליים ושאין להם מקום בעיר והם צריכים לקחת את מקומם בכוח .
הסרט הוא גם פרודיה על ההיסטוריה וסיפוריה והמיתוסים, שמבחינתי הם מקסימים ומכובדים לגמרי, אבל מה שביזארי לפעמים זה לחשוב על האופן שבו המורשת שלנו מועברת לנו מגיל אפס לאורך הילדות, הגן, (כילדה גדלתי בקיבוץ בשנות השבעים עם כל המשתמע מכך), ספרי הנעורים, עדויות של ניצולים, סיפורי הצבא, טלוויזיה, עמוד האש, טקסי זיכרון, סרטי הקולנוע הישראלים, דמויות מפתח בתרבות מתקופת הפלמ"ח ולפני כן, , סבתות, סבים, אמהות, אבות, דודים, דודות, מורים, מורות…ועוד ועוד…רגשות האשם, האשמות לבחוץ, העם היהודי, סבלו, השרדותו, תקומתו…- זה נשמע כמו קקפוניה סהרורית אחת גדולה…איך שאני מתרגמת את זה זה מאוד אמביולנטי: מעורר הזדהות אבל מכעיס , מניפולטיבי אבל גם אמיתי , חד צדדי אבל השרדותי, מטורף לגמרי, אבל אנושי. עצוב, קשה, הזוי, ובעיקר מצחיק.
בסופו של דבר הסיפור של שתי החבורות היא תירוץ לתאר בצורה מוסווה את סיפור החיים שלי.

רונה שיתפה אותי במהלך הסרט בכמה תפקידים. הן בתור מרואיין חוקר על נושאי החבורות וגם הכניסה אותי לצילומים כאחד מחבורת המפוספסים שמתפקידו מסתכם בלאמר "הם לא משלנו " כשהוא רואה את החבורה האויבת כשהם חודרים לעיר לראשונה ( עם הבעת פחד וסלידה מתאימה ).
ובכן אני מודה ומתוודע שהייתי מעדיף שתפקידי הקולנועי הראשון לא יסתכם רק כעוד שונא זרים אבל לא תמיד אתה מקבל את מה שאתה מבקש .
אלי : למה אני אומר בסרט דווקא את המילים האלה ? אני נראה לך כזה קסנופוב ?
רונה : אל תשכח שבסרט אתה מגלם דמות מסוימת – התפקיד של הדמות הוא להיות נוכחת בהגעתם של הקפוצ'ונים הללו אל תוך העיר, הרי היא הטריטוריה של המפוספסים, ולכן האמירה- סלידה הזאת- מה עוד שהם עושים דברים איומים ונוראים (משתינים, הורגים עכביש של ילדה ומרביצים אח"כ למפוספסים הורגים את מנהיגי העבר וכו') כך שבהחלט האמירה הזאת נראת לי מוצדקת .
אלי:  ומה יהיה הפרוייקט הבא שלך ?
רונה :אני שוקלת לעסוק באישה עם זקן שאותה מגלם גבר וגם תהיה תערוכת תמונות ואולי סרט אבל זה בתהליך עיון . .

.סך הכל "2 הדגלים" הוא סרט מעורר מחשבה שכופה עלינו לחשוב מכמה צדדים שונים על החבורות ומסרב לראותם אותם כ"שחור לבן ". ויש לקוות שאולי יום יבוא וכמו בכל סיפור חבורות טוב יוגש לנו סיפור ההמשך אולי הפעם המפוספסים עושים שלום עם הקפוצ'ינים כך שנראה שהסיפור יכול להסתיים לא רק בצורה שחורה אלא גם ציבעונית ?

הקרנת הבכורה  של "שני הדגלים " היא   ביום חמישי ה-2.2.06 2006 בגלריה  זומר בשדרות רוטשילד 13 בתל אביב. הפתיחה היא בשמונה בערב .
התערוכה שההקרנה היא חלק ממנה תוצג בין  02.02-15-03-06.
אל תחמיצו ,בואו בהמוניכם לצפות בסרט אמנותי מיוחד ויוצא דופן.

תמונת הסיום של "שני הדגלים "

ראו גם :

מלחמת העולמות :יעל עמר על "שני הדגלים "

רונה יפמן בויקיפדיה 

רונה יפמן בהוצאת בבל

רותם רוזנטל מראיינת את רונה יפמן

דברים  שעשיתי עם אחותי :דוד רפ מראיין את רונה יפמן

עוזי צור על הקפוצ'ונים נגד המפוספסים 

גיל יפמן

האחיות רונה וגיל יפמן

הגלריה

דמויות בדויות

השמינייה

איפה הן החבורות ההן .

סצינת מפתח בסרט "שני הדגלים".

"השמיניה " כמובילי תרבות

יומן השמיניה תשס"ו 2006 - 2005 /

כוכבי הסדרת הטלוויזיה לילדים "השמיניה" הופכים לדבר הלוהט ביותר לא רק בטלוויזיה אלא גם בתקשורת. כמעט מידי יום ביומו אחד מנציגיהם ואנשי צוות ההפקה מופיע בכלי תקשורת כל שהוא ואפילו בידיעות אחרונות מודיעים שבשבוע הבא יציגו פרויקט אופנה מיוחד "השמיניה מתלבשת " שבו יגלו חברי החבורה כיצד הם אוהבים להתלבש.
.
בכך מתאמתת תחזית שלי במאמר על התוכנית שהיה הראשון בכלי התקשורת שעסק בסדרה זאת  לילדים ובו  תיארתי   וגם  חזיתי את ההצלחה העצומה  הצפויה  לתוכנית בתקשורת הכללית .
במקביל יצא לאור בימים אלו ספר "השמיניה " הראשון "השמיניה ותעלומת המסיכה הבורמזית "מאת גיורא חמיצר יוצר הסדרה והסופרת עטרה אופק ( בתו של הסופר וחוקר ספרות הילדים אוריאל אופק ) .
הספר לא משחזר את תכנית הטלוויזיה, הוא מגולל הרפתקאה מוזרה במיוחד שעוברת השמינייה בחופשת הפסח שהייתה אמורה להיות שגרתית. במהלך מרדף אחר מסכת זהב עתיקה שמסוגלת להעניק לאוחז בה כוחות מיוחדים, החבורה גם מגיעה לכל חור בארץ: בתי קברות מצמררים, קברו של דוד בן גוריון, מרוץ טרקטורונים במכתש רמון, רכבת משא בדרך לים המלח ועד לשיא הסיפור באילת.
בהחלט נשמע מעניין. לכל הפחות בהשוואה לאופרת הסבון הממוצעת שאליה נחשפים הילדים מידי יום ביומו. נשאר עכשיו לראות אם  הספר הראשון הוא רק הפתיח לסדרת ספרי ילדים ארוכה.  סדרה  שאולי בניגוד למקובל אף תשרוד מעבר לסדרת הטלוויזיה? אירוע ההשקה של הספר בקניון גבעתיים  היה אירוע ההשקה המצליח ביותר לספר כלשהו בשנים האחרונות .מצליח יותר ממה שציפו המפיקים .

Tipo 
את המקום הציפו  אלפי  ילדים מכל רחבי הארץ  שגרמו במקום לתקרית מביכה עם השחקנים שנאלצו לעזוב את המקום .ולא חתמו לכל האלפים.
כתב גלי צה"ל תיאר את האירוע כך:
כשהתקרבה השעה המיועדת בקניון היו כבר קרוב לחמש מאות ילדים שכמעט ורמסו אחד את השני, דבר שהוביל את המאבטחים להעביר את המפגש למקום אחר, גדול יותר. גם אותו מקום חדש, חנות ריקה בקניון, היה קטן מדי ולאחר כשעה הוחלט לא להכניס יותר ילדים ובעצם לסיים את מפגש המעריצים – שעתיים לפני המועד שפורסם. הילדים חיכו בחוץ ובזמן הזה הבריחו את הכוכבים הצעירים דרך מעליות השירות בקניון אל החנייה ומשם לבתים בתל אביב. הילדים חיכו וחיכו ואחרי כמה דקות של אי בהירות יצא אחד המאבטחים וצעק לילדים: "לכו הביתה, אין לכם מה לחפש פה יותר."
הילדים הקטנים התחילו לבכות, לגדולים יותר היה הרבה מה להגיד בתגובה.

"מה זאת החוצפה הזאת? שעתיים אנחנו מחכים פה שיחתמו לנו וכולם הולכים, זה לא הוגן! אנחנו שילמנו חמישים שקל בשביל הספר הזה ובשביל שיחתמו לנו ומה הם עושים בסוף? בורחים? למה זה מגיע לנו?!"

הילדים התחילו לרוץ ברחבי הקניון בנסיון נואש למצוא בכל זאת את הכוכבים אותם הם באו לפגוש. באותו הזמן ההורים שלהם התחילו להחתים עצומה נגד ערוץ הילדים ודרשו לקבל בחזרה את הכסף אותו הם הוציאו על הספרים.

"מנצלים בצורה רעה וגועלית את האהבה של הילדים לסדרה", "השמינייה- עוד לא היה דבר כזה בצורה פראית כזאת", "שערוריה! נתנו להם שעות להידחק פה, כולה ילדים קטנים.. ככה צריך להתנהג אליהם?"

הפעם זה נגמר בנס, עם אפס נפגעים, הרבה מאד הורים נזעמים וילדים בוכים. אבל הדוחק הרבה והבלגאן הזכירו לחלק מההורים מראות מאירועים קשים שהיו בעבר.

אכן אירוע מצמרר ,ולא רק בגלל הכמעט אסון שנגרם .
עבורי לפחות החלק המצמרר באמת הוא שאת הילדים וגם את ההורים לא עיניינו כל כך הספרים,הם רק רצו חפצים חתומים בידי הכוכבים . ולא משנה מה .

השנה השמיניה הפסידה במאבק על פרס מסך הזהב כנגד תוכנית הנוער האימביצילית "אקזיט ".

לכל הפחות מ"השמיניה" ( בניגוד לאקזיט ) יש גם ספרים שאולי ימשכו כמה בני נוער לקרוא . 
 
הניחוש שלי בשנה הבאה הם כבר יזכו מיידית כשהם כבר יהפכו "למוסד " ברייטינג ובכלי התקשורת . .
בשנה שאחרי זה ? כבר לא ברור אם הם ישרדו על המסך ,לתוכניות ילדים ונוער מצליחות יש אורך חיים קצר מאוד שהולך ומתקצר כל הזמן .
בסופו של דבר בעוד כשנתיים שלוש כל מה שיישאר מהשמינייה ומ"הכוכבים" ( כפי שהם כבר מתוארים בכלי התקשורת ) זה רק הספרים ( והקלטות הדי וי די ) .

יומן השמינייה. להשיג ברשת כפר השעשועים

קישורים
השמינייה ותעלומת המסכה הבורמזית

פרקים מהספר
אלפים בעקבות השמונה

עונה שלישית לשמיניה

השמיניה אל מול כל הילדים

הכיתה החשמלית

השמיניה נגד לובשי הגלימות בנגב הפרוע

הכיתה החשמלית : סוד קסם סדרת "השמיניה"

להבדיל מסדרות אחרות לילדים ולמבוגרים כיום שמעלות על נס את התככנות הבוגדנות והבורות ,סדרת "השמיניה " מתאפיינת בעבודה קבוצתית וברצון ללמוד . ניתוח של סוד הקסם של סדרת הטלוויזיה המצליחה לילדים "השמיניה" שמצליחה להיות בו זמנית חינוכית ורומנטית פטריוטית ומעודכנת .

ביום פרסום רשימה זאת הילדים חוזרים לבתי הספר. אבל יש לא מעט ילדים , די הרבה למעשה ,שמחכים לחודש ספטמבר מסיבה אחרת לגמרי : אז מתחילה עונה חדשה של סדרת הטלוויזיה השמיניה " בערוץ הילדים .
"השמיניה " היא שיגעון חדש ואולי חסר תקדים בהיקפו ובעוצמתו שתוקף בשבועות האחרונים את ילדי ישראל. בניגוד למקובל בשנים האחרונות זהו לא שיגעון שהוא תוצר של יבוא מארה"ב או יפן כמו במקרה של הפוקימונים וגם לא מארגנטינה מולדת הטלה נובלות ובראשן "המורדים". הפעם לשם שינוי זהו שיגעון שמקורו הוא ישראלי צברי בלתי אפולוגטי למהדרין.
ומקור השיגעון הוא סדרת דרמה יומית  שהועלתה בערוץ הילדים רק בחודש יוני וזוכה לשיאי צפייה ותגובות רגשיות חסרות תקדים בפורומים האינטרנטיים . "השמיניה" אגב היא התוכנית הראשונה שערוץ הילדים מפיק רק למנויי ערוץ "הוט " רק הם יכולים לצפות בה כחלק מהמאבק הפראי בערוצי הילדים של הכבלים וכנגד הסדרה המתחרה "ראש גדול ".
סקר שנערך לאחרונה בידי חברת המחקר "הגל החדש " עבור ערוץ הוט בקרב 300 בני נוער בגילאי 12-17 נמצא כי לא פחות מ-71% מהילדים ממנויי הוט צופים בסדרה .אם נתונים אלה הם נכונים כי אז אלו הם מספרים שהם מרשימים בכל קנה מידה אבל במיוחד בהתחשב בעובדה שבזמן הבדיקה התוכנית הייתה רק שבועיים באוויר…
אבל גם מי שלא מאמין לסקרים פירסומאיים  מעין אלה לא יכול להתעלם מנתונים שקל לבדוק אותם באינטרנט : ההצלחה האדירה מתבטאת יותר מכל בפורומים שצצו כמעט מיד על הסדרה באינטרנט ופעילות האקטיבית והבלתי פוסקת שבהם . וכך באתר השמינייה של ערוץ הילדים ישנו פורום פעיל במיוחד על כ-24 אלף הודעות מאז עלייתו באוויר ( בחודש שעבר ) ועם עשרות אלפי כניסות . ובכל שפעם שהתארחו בפורום אחד מכוכבי הסדרה אתר ערוץ הילדים קרס כתוצאה ממספר הכניסות, דבר שלטענת דוברי הערוץ מעולם לא קרה עד כה בכל שנות קיומו של האתר. והשיגעון רק הולך וצובר תאוצה .
בשלב זה ערוץ הילדים סיים להקרין את שלושים הפרקים הראשונים ושידר אותם בשידור חוזר וכעת בחודש ספטמבר יוקרנו 30 הפרקים הבאים בסדרה . וכעת כבר ברור לאור ההצלחה שהולכת להיות עונה נוספת  שתתחיל בינואר 2006.

חסמבה פוגשת את המורדים

מבחינות מסוימות זוהי גירסה  מעין מודרנית של סדרת "חסמבה" הוותיקה מותאמת לילדים של ראשית המאה ה-21 עם הרבה פחות ( או כמעט שלא ) הצהרות לאומיות והרבה ,הרבה ( והרבה ) יותר דיבורים על רגשות ורומאנים ומאבקים רגשיים בין הדמויות . אם לירון זהבי לקח לא פחות מ-12 ספרים להצהיר לפני תמר סגניתו כי יש לו רגשות כלפיה ושאר הדמויות בסדרת חסמבה ובסדרות מקבילות כמו "הבלשים הצעירים " מעולם אף לא העלו על דעתם לעסוק בענייני רומנטיקה משעממים ,הרי לדמויות של "השמינייה " ( שמן הסתם צפו בלא מעט טלנובלות  בחייהם הקצרים ) זהו אחד ממרכזי פעילותם היום יומית .
כל הפרקים הם בעיקרון שילוב של הרפתקאות מחד וסיבוכים רומנטיים בלתי פוסקים מאידך. והכל משולב אפילו בקורטוב של מדע בדיוני, סיפורם של אח ואחות בני עשר כתוצאה ממכונה שהמציא אביהם המדען מוצאים את עצמם בגופות של בני 15 וכמובן בסיבוכים רומנטיים שונים של בני עשרה שהילדים הצעירים מתנפלים עליהם בחדווה.

חסמבה מודרנית

אז מי היא חבורת החסמבה המודרנית הזאת ?
"השמיניה " ( על משקל סדרות עבר כמו "החמישיה "השישיה ,השביעייה הסודית ורבות אחרות ) . הם שמונה חברה צעירים מחוננים עד גאונים בני 15 לפחות לכאורה ( ומגולמים כולם בידי שחקנים בני 18-20 ) הנוטלים חלק בפרויקט סודי המתקיים במסווה של כיתה רגילה כיתה ט' בבית ספר תיכון ע"ש רבין אי שם בתל אביב ,( אולי ליד מלון הילטון בתל אביב משכן המערה החשמלית של החסמבאים ?) . הכיתה של השמינייה היא במיטב מסורת המערה החשמלית של בני חבורת חסמבה , סופר משוכללת – כוללת מחשבים אישיים נסתרים שנשלפים מהם מסכי פלזמה מתוך השולחנות, לוח ממושב, ראי שהוא בעצם חלון לחדר בקרה – והכל ממוגן במערכת אזעקה שהופכת את הכיתה לכיתה רגילה במחי כפתור.
השמונה משתפים פעולה כנבחרת ופותרים תעלומות ובעיות שונות אך אף אחד מהם אינו יודע עדיין את המטרה האמיתית והסודית של הפרויקט .שהיא כפי שמסתבר מפרק מספר עשרים ם נועד "לחלוב" מהם "גלי למדא" – גלים מתוחכמים הנוצרים במוחם של ילדים מחוננים. גלי הלמדא הנ"ל הם כוח עצור ובלום – שיכול לפתור את בעיית האנרגיה של העולם כולו, אם ישתמשו בו נכון.ומובן שגם כוחות הרשע וביתר דיוק המדע הפושע רוברטו ( רוברטו פולאק ) שמחזיק מצלמות בכיתה מעוניינים באנרגיה זאת . רוברטו הנ"ל הוא מדען מטורף ומריר, אסיר נמלט שמתחבא מהשלטונות בחדר מבצעים הממוקם שש קומות מתחת פני האדמה והוא מדווח ל"בוס הגדול" המסתורי .

וכך כדוגמה לבעיות שעימם מתמודדים חברי השמינייה מידי פרק בפרק מספר 17 מתבקשת החבורה בידי שירותי הביטחון לפענח היכן מוסתרת פצצה שעליה התקבלה התרעה. אולי שלא במפתיע הפענוח הוא בסגנון פיענוח של חידות חמיצר שעליהם רשום פטנט של אביו של יוצר הסדרה . הפצצה מסתבר חבויה בבית הספר שבו נמצאת השמינייה ועל מנת לגלות אם אכן תפורק בזמן נאלצים הצופים המתוחים לחכות לפרק הבא.
.בניגוד לחבורות וותיקות כמו חסמבה והבלשים הצעירים שבהם יחודם של כל הדמויות היה בעיקר ועצם היותם צברים ישראליים נועזים ועוקצניים ( אם גם בעלי ידע נרחב בשימוש בכלי נשק כנגד ערבים ופושעים ) לכל אחד השמינייה יש יכולות מדהימות בתחום שבו יש לו מומחיות ספציפית . חברי השמינייה הם אבי המומחה למחשבים , אדם מומחה לשפות , דורי שיכול לתקן הכל , רוני גאונית במתמטיקה מיקה מוסיקאית מחוננת ,נטשה ציירת מופלאה ו"נסיכת קרח " יפה ,( אם כי רק לתסריטאים הפתרונים כיצד יכולות כאלו בציור ובמוזיקה יכולים לעזור במאבק באויבי החברה ומדינה ) איה בעלת זיכרון צילומי נדיר וניני אמן שח וגאון אסטרטגי . בתוספת איה וניני מסתירים מהשאר את הסוד הגדול והמרכזי של 30 הפרקים הראשונים הם נראים כבני 15 אך הם למעשה בני עשר .
סדרה זאת היא בגדר יוצא דופן בשוק הטלוויזיה שהרי בשנים האחרונות נשלטו הערוצים השונים בידי סדרות דרמה מיובאות או מקוריות שרובן התבססו על בסיס קונספט אופרת הסבון שבה כל אחד נאבק בכל אחד אחר, תוקע סכין בכל גב מזדמן, והדבר היחיד שניתן לסמוך בו בסדרות אלו על כל הדמויות ללא יוצא מהכלל הוא שהן יבגדו בכל אהוביהן כביכול בהזדמנות האפשרית הראשונה.

יומן השמיניה תשס"ו 2006 - 2005 /
אלא שבסדרה זאת החליטו היוצרים במודע לחזור באופן חלקי לפחות לערכים הישנים שדומה שנשכחו לחלוטין של סדרות חבורה וותיקות כמו חסמבה ,סדרות ששוב אינן נקראות יותר בידי הילדים בדיוק כשם שנדיר כיום למצוא חבורות אמיתיות ברחובות שכן חלק גדול מהילדים מעדיפים להישאר בבית עם המחשב .
.הקונספט החדשני לכאורה הוא של הרפתקאות משולבים כמויות נכבדות של רומנטיקה .עוד מאפיין יוצא דופן של סדרה זאת הוא הדגש החשוב שמושם על יכולות הלימודיות והידע של הדמויות דבר שהוא נדיר מעין כמוהו בסדרות של השנים האחרונות שבהם לימודים והידע הוא הדבר הרחוק ביותר מהדמויות ( וראה ערך "המורדים" אבל הם רק מייצגים בכך את הכלל ) .
הסקר של הוט מצא שאפילו ההורים שהיכירו את הסדרה ( ומסתבר שכבר יש לא מעט כאלה ) ציינו שהם מעודדים את ילדיהם לצפות בה וחלקם אף צופים בה ביחד עם ילדיהם , ההורים הנ"ל טענו שהם מוצאים את הסדרה הזאת מחנכת לערכים ומרחבית אופקים ואפילו מלמדת על עבודת צוות ושיתוף פעולה.

לא חיקוי של "המורדים"

במאי הפרקים הוא רובי דואניס הזכור כתסריטאי סדרות כמו "שמש". את הסדרה יצר גיורא חמיצר שהוא בין שאר דברים אחרים בנו של המומחה לידע כללי והחידונאי של המדינה דן חמיצר . הוא עובד בערוץ הילדים מהיום שהשתחרר משירותו הצבאי. בין השאר יצר את התכניות "ששטוס", "מאסטרלוגי", "קוועטש" ו"מסע קיץ". "עשינו עסק" ו"קטן עלינו ". אבל זוהי הסדרה הדרמטית הראשונה שיצר.
גיורא חמיצר היוצר :
כמי שגדל על סדרות כמו חסמבה מחד וסדרות כמו בברלי הילס מאידך זה משהו שתמיד נראה לי שהכוח של החבורה זה משהו שכיף להזדהות איתו .ילדים מאוד אוהבים את זה וזה משהו שלא עשו אותו הרבה הזמן.

א.א. הושפעתם באיזו צורה מסדרות פופולאריות כמו "המורדים"?
חמיצר : להפך . לא רציתי לעשות גירסא עברית לטלנובלה ספרדית. גם לא רציתי לעשות גירסא "לילדים" של הדרמות היומיות שמשודרות בערוץ 3 או בערוץ 2. רציתי לעשות סדרה "אחרת": מהירה וקצבית יותר מטלנובלה, סדרה שתשלב סיפור אגדה במסגרת ריאליסטית, סדרה שכמעט כל פרק בה יסתיים בצורה מותחת.
לסדרה הזאת קיבלנו תקציב גדול יחסית מכיוון שהסדרה הזאת משודרת רק ללקוחות הוט ויש תקציבים שמופנים רק ליצירת מותגים מובלים ומכיון שהדרמות היומיות מצליחות משקיעים בהם כדי להילחם על הילדים .
fכאמור עשינו מאמץ שלא להיות כמו הטלה נובלות הארגנטינאיות אלא כמו דרמות רגילות ולכן הדמויות הן קצת יותר מורכבות מהטלנובלה ממוצעת .. לכן תמצא אצלנו דמות מורכבת של אישה שהיא אימה טובה אבל כל העולם רואים בה רוצחת. והעלילה היא מאוד מפותלת מסובכת הרבה יותר מטלנובלה רגילה
א.א. : לאיזה גילאים הסדרה הזאת פונה?
חמיצר: הסדרה פונה לקשת רחבה של גילאים הצופים בעלי הגיל הנמוך ביותר הם גילאי 6-7-8 אבל אני יודע גם על בני 16 ושבע עשרה שמכורים. ".

יש נשיקות אבל בלי לשון .

א.א.: מדוע יש כל כך הרבה רומנטיקה בסדרה הזאת? למה אתם חושבים שכל הרומנים האלה צריכים לעניין מישהו מהצופים הצעירים?
חן קלימן תסריטאית ועורכת הסדרה :
השמינייה עוסקת הרבה מאוד גם ברגשות ובאהבות כי זה מעניין  גם את הילדים הצעירים  היום אולי יותר מאשר בעבר . הסביבה השתנתה וסדרות שהילדים צופים בהן כמו "המורדים" עוסקות באופן שוטף בנושאים האלו והן יותר בוטות בהתיחסויותיהן. אז אתה לא יכול להתעלם מהאספקט הזה.
אז יש אצלנו הרבה רומנטיקה . יש אצלנו בסדרה נשיקות אבל אין לשון ואין נשיקות צרפתיות . לעולם לא נדבר על יחסי מין ממש או נעסוק בזה

.וגם בפועל הילדים הצופים ברובם לא מתעסקים בזה ,אבל שאר בעיות גילאי ההתבגרות זה נושאים שמאוד מעסיקים אותם וגם אנחנו עוסקים בזה.
בכל מקרה הקצב אצלנו בסדרה הוא הרבה יותר מהיר מהסדרות של פעם – יש יותר התרחשויות לזמן נתון. הצופים כבר רגילים לקצב התרחשויות מסחרר, הם מחפשים חידושים ותפניות עלילתיות כל הזמן.


חן קלימן שהיא בעלת טור ברשימות וגם שדרנית ברדיו ומגלה :
היגעתי לתסריטאות במקרה דרך משרת מזכירה בטדי הפקות . ומשם עברתי למחלקה אחרת התסריטאות .

א.א. :אז לפעמים משתלם להיות מזכירה ?
קלימן : בהחלט לפחות "בטדי הפקות ". אחר כך עבדתי כתסריטאית ב"שיר שלנו "ובשמש " ומשם היגעתי ל"שמינייה " ובשבילי זה שמחה כי קראתי סדרות כאלה כשהייתי ילדה לפני לא כל כך הרבה שנים. השמינייה בשבילי זה הומאג' לחמישייה המפורסמת ולרביעייה הנועזת ולשביעייה הסודית . לסוכנת קוראים יעל זהבי במחווה לירון זהבי מחסמבה . ובהמשך יהיו עוד מחוות קטנות . משהו שרק מבוגרים יינו לא הילדים שצופים .

חידות חמיצר

וכמו בסיפורי קומיקס יש בכל פרק שפע של פרטים,שחשיבותם מתבררת רק בהדרגה כעבור כמה פרקים גיורא חמיצר מתגלה כבן נאמן לאביו החידונאי דן חמיצר המשתמש תמיד בכמויות עצומות של ידע ובשפע של פרטים .
. א.א. : אתם מרבים להשתמש בסדרה בנושא פיתרון חידות ובעיות ?
חמיצר : בוודאי . אני מאמין ביכולת של חידות להיות אלמנט חינוכי ומהנה בו בזמן.הילדים שיראו את הסדרה הזאת ידעו מיהם הרצל בן גוריון ואפילו יוסף בן מתתיהו.חשוב לי שהם ילמדו משהו מהסדרה גם אם הם לא שמים לב לכך .

חוץ מזה ובפורומים הם עוסקים בניתוח הפרטים האלה בטירוף של פותרי חידות
מקצועיים . למשל הודענו בפורומים שבפרק השלושים יאמרו שלוש מילים שישנו את כל מה שהם מבינים לגבי הסדרה והפורומים התמלאו באין סוף ניחושים .המילים היו "אתה האבא שלהם
".

גם חמיצר יודע שמה שמדבר היום זה בראש ובראשונה המרצ'נדיזינג גל של מוצרים נלווים ספרים צפויים להציף את המדפים כשיומן השמיניה כבר הופיע. והיוצרים כבר עובדים על הספר שתכתוב עטרה אופק "השמינייהבתעלומת המסיכה הבורמיזית " . .אבל בניגוד לספרים כאלה של סדרות כמו טלנובלה בע"ם לספר תהיה עלילה נפרדת לחלוטין שלא הוקרנה בטלווזייה. ומי יודע אולי הוא יהפוך לסדרת ספרים העומדת בפני עצמה .

חמיצר : תדע מה שהדהים אותנו ולא צפינו בכלל היה שלפי הודעות בפורומים ילדים מקימים חבורות של שמיניות עם דמויות שמבוססות על השמינייה כמו בשמינייה כל ילד בחבורות אלו הוא מומחה למשהו ספציפי. יש עכשיו חבורת שמינייה באינטרנט שבהם הגולשים בפורומים משחקים ב"שמינייה" – הם מקבצים לשמיניות וירטואליות בצ'אטים ובקהילות שבהם כל ילד מגלם דמות ספציפית מהשמינייה .
ויש עכשיו חבורות שמינייה גם בשכונה ובבית ספר .

א.א. : למה אתה חושב שהתופעה הזאת צצה פתאום?
. חמיצר : אני חושב שהילדים מתגעגעים לדברים כאלו אפילו שהם לא באמת מכירים אותם .הילדים אוהבים לראות שלכולם יש מקום לא רק ליפים וליפות כמו באופרת סבון ושכולם יכולים לעזור אחד לשני עם הכישורים שלהם .השמיניה איך שהוא נותנת לזה לגיטימציה והם ממשיכים ומפתחים את זה מכאן.

אולי המעגל של חסמבה יסתיים בכך שילדים שלא קראו ספר בחיים שלהם יתחילו לקרוא ספרי שמיניה ויקימו מחדש חבורות כמו חסמבה והשמינייה ,ואם נצליח בזה להחזיר אותם אל הקריאה אז זה מה שחשוב.

אכן סדרה מרחיבת אופקים באופן יחסי בהשוואה לטלנובלה הממוצעת . אבל כמובן בלי פטור אי אפשר.כל השחקנים הם יפים ויפות זוהרים וזוהרות . טיפוסים בעלי מה שנראה כיום כ"פגמים גופניים " כמו שניתן היה למצוא בספרי חסמבה ישנים כמו "אהוד השמן" לא נמצאים שם. אבל כנראה יש גבול עד כמה שסדרה אפילו כמו השמינייה יכולה ללכת היום בניסיונה להרחיב את אופקי הצופים הצעירים אל מעבר למושגי היופי הדוגמניים שבהם הם מופצצים מידי יום ביומו .כמו שאומרים "עד כאן ".
לא ערוץ הילדים שידוע לשימצה כמי שמפטר מנחים רק בגלל  שאינם עונים על סטנדרטים  ספציפיים מאוד  של יופי הוא זה שינסה להרחיב את אופקי הילדים גם בתחום הזה.

נספח :  להלן תקציר עלילת השמיניה מאת חן קליימן ( מיוחד עבור אתר זה )
הסיפור הכללי:
"השמינייה" היא בעצם כיתה ט' 8 בבי"ס רבין. יש בה שמונה תלמידים, בני 15, לכל אחד מהם תחום שבו הוא מצטיין (ראי הרחבה על התלמידים).
הכיתה סופר סופר משוכללת – מחשבים אישיים נסתרים שנשלפים מהם מסכי פלזמה מתוך השולחנות, לוח ממושב, ראי שהוא בעצם חלון לחדר בקרה – והכל ממוגן במערכת אזעקה שהופכת את הכיתה לכיתה רגילה במחי כפתור.
לכאורה התלמידים, לצד מערכת שעות רגילה עם מורים רגילים, מקבלים שיעורי "העשרה"- הם פותרים חידות ותעלומות (משהו כמו כוח המוח כזה…). למעשה, מה שגילינו רק בפרק עשרים ו, זה שהמיזם נועד "לחלוב" מהם גלי למדא – גלים מתוחכמים הנוצרים במוחם של ילדים מחוננים. גלי הלמדא הנ"ל הם כוח עצור ובלום – שיכול לפתור את בעיית האנרגיה של העולם כולו, אם ישתמשו בו נכון.
הרקע ההיסטורי (כפי שמופיע לאורך הסידרה בפלשבקים שונים)
בעבר, לפני 8 שנים, גילו את גלי הלמדא שלושה מדענים: עמוס, אבנר ורוברטו. הם גילו
זאת על בשרם, בניסוי כושל שהתפוצץ וגם פירק את השלישייה.
אבנר הוא ה"פוליטיקאי" מבין השלושה – הוא המשיך עם המחקר בתוך המערכת. כיום הוא עומד מאחורי פרוייקט "השמינייה", שזכה למימון ולתמיכת השר (פוליטיקאי המושך בחוטים מאחורי הקלעים). בלי קשר הוא גם האבא של אדם, שלומד בכיתה, אבל על זה בהמשך.
רוברטו הוא הנוכל – הוא נפצע בפיצוץ, נשלח לכלא (אנחנו לא יודעים על מה, אבל הוא מבוקש ביותר ארצות מאשר ארצות שאירחו את האירוויזיון), וחזר בפרק הראשון של הסדרה. הוא נשבע לנקום באבנר ובעמוס, והוא עושה את זה דרך השמינייה. רוברטו עוקב אחרי התלמידים והמורה שלהם, יש לו מצלמות בכיתה, ובאופן כללי הוא איש רע ומפחיד מאד, שגר במעבדה במרתף של הקניון. ויש לו סייד קיק בדמות עוזר לא יוצלח (משה פרסטר).
עמוס- עמוס הופיע בשני הפרקים הראשונים של הסדרה, אחריהם הוא עזב לבית חולים בשוויץ, ושם גם, כנראה, מת. במשך השנים הוא המשיך להתעסק בגלי הלמדא, במעבדה הסודית בביתו (כולל דלת שהיא ספרייה מסתובבת!). לעמוס שני ילדים שגידל לבד – מאיה ויונתן. הם בני עשר. בפרק הראשון עמוס "מבגר" אותם במכונה שבה במעבדה הסודית והם הופכים ל"איה וניני". המטרה היא שהם יהיו גדולים דיים כדי לשרוד בעולם המבוגרים לבדם (שכן הוא נסע למות).
את השלישייה משלימה לרביעייה לילי, אשתו של עמוס ואם הילדים. היא מפציעה בפרק 15 בערך, כשאנחנו מגלים עליה שני דברים: 1) היא משמשת כ"בוס הגדול" של ארגון הרשע של רוברטו, והיא בעצם האחראית עליו. 2) היא זו שתרמה את הכסף למימון הפרוייקט של אבנר.
כמו שבטח הבנת, לילי חוזרת לחיינו בסערה. היא מעיפה את המטפלת של איה וניני (אסיה – מטפלת מעברם שכביכול נשלחה ע"י עמוס כדי להגן עליהם, אבל בפרק 30 גילינו שהיא סוכנת מוסד, ובפרק 31 לילי הורגת אותה). היא חוזרת לתפקיד האימא (מבשלת ומעניקה לילדיה עצות לחיים טובים), היא מתנחמדת לאבנר וחוזרת איתו לקשר – אנחנו עוד לא יודעים מה המניעים האמיתיים שלה.
עוד דמויות של מבוגרים שקשורות לפרוייקט.
כדי להשלים את התמונה בגיזרת המבוגרים שבפרוייקט צריך להזכיר את דגנית, המורה שלהם, ואת דדי – המורה המחליף שהפך למורה קבוע.
דגנית היא אם חד הורית לבן בן (שהיה חברו הטוב של יונתן, לפני הצמיחה הלא מבוקרת). בתחילת הסדרה עמוס, לפני מותו בשוויץ, סידר לה פגישה עם אבנר – ואבנר מינה אותה למורה של השמינייה. היא היחידה בבית הספר שיודעת על המחשוב של הכיתה – אבל אבנר לא סיפר לה על המטרה האמיתית של הפרוייקט.
במהלך שלושים הפרקים הראשונים רוברטו מתקרב אליה – הוא משמש כמורה הפרטי של בן לתקופה, ואז חוטף אותה, מזריק לה חומר מסוים, והיא הופכת מהופנטת שלו. בכל פעם שהטלפון שלה מצלצל בצלצול מסוים היא נתונה למרותו הבלעדית. בדרך זו רוברטו גורם לה לגנוב לאבנר את המחשב וכל מיני דברים, כשהשיא הוא שדגנית עצמה חוטפת את אבנר ויורה בו סם אמת. אבנר המסכן מספר לה את כל האמת על הפרויקט. אחרי שדגנית מספרת לרוברטו מה אבנר אמר לה, הוא רוצה להרוג אותה…
אבל בדקה התשעים ותשע, כמו שאומרים אצלנו, מציל אותה דדי. דדי הגיע לסדרה כמורה מחליף (רוחל'ה, המנהלת של בית הספר, אישה גרומה ורעה עם חיבה לקקטוסים, ששונאת את אבנר, שונאת את הפרויקט ושונאת את זה שלא מספרים לה – היא ביקשה ממנו לרגל אחרי השמינייה ודגנית). לאט לאט התבסס מעמדו גם כמורה אהוב, וגם כאהוב פוטנציאלי של דגנית. הוא זה שמבחין שמשהו קורה לדגנית כשהטלפון שלה מצלצל, והוא עוקב אחריה ומציל אותה מרוברטו.
בפרק 30 דדי מגלה לדגנית ולנו את האמת – הוא לא דדי, הוא עמוס! הוא הפעיל על עצמו בשוויץ את הפעולה ההפוכה שהפעיל על איה וניני, וכרגע, למרות שהוא בן 50, משחק אותו טל מוסרי.
עכשיו, שאתם פחות או יותר בענייני המד"ב, אפשר לדבר על
הדמויות (כוכבית מסמנת תלמיד בשמינייה):
* איה וניני
תאומים, הילדים של עמוס ולילי. הם בעצם בני עשר ברוחם. איה מסתגלת מהר למצב, נהנית מלהיות גדולה, ויש לה רומן עם אדם. ניני פחות מסתדר, הוא יותר ילדותי ומפוחד.
איה היא תולעת ספרים עם זיכרון צילומי, וניני הוא אסטרטג, אלוף במשחקי וידאו (תכונה שיוצאת ממנו לאט לאט, כי היא צריכה להציץ מתחת לילדותיות המפוחדת).
* אדם
הבן של אבנר. מצליחן ושוויצר. גם כוח וגם מוח מגולמים יחד באלוף בית הספר לכדור יד. רגיל לקבל מה שהוא רוצה. המומחיות שלו היא שפות – הוא מדבר שפות רבות ובקלות. אדם ה�
�א האקס של נטשה (ע"ע) – שממש הגזימה ועזבה אותו! כבר על הפרק הראשון. מאוחר יותר הוא התאהב באיה, וכרגע הם במערכת יחסים מקסימה אך אפופת סודות (ז"א הסוד של איה, שהיא בעצם מאיה). בפרק 30 דורסת אותו משאית. (זו לא בדיחה, באמת הוא נדרס, שנייה אחרי שאיה מספרת לו את האמת על עצמה).
לאדם יש אחות – רותם.
רותם בת 10, החברה הכי טובה של מאיה – היחידה שממש התגעגעה אליה וחיפשה אותה. מאד בטוחה בעצמה. ילדה מגניבה – כזו שעושה דברים. היא זאת ש"גילתה" (בטעות) שמאיה עוד בארץ (לכולם סיפרו שהם נסעו לארה"ב עם עמוס). היא סיפרה את זה לאדם וכך הציתה תהליך שנגמר במשאית.
רותם היא בכיתה של בן בן (הבן של דגנית)
בן בן, שהיה החבר הכי טוב של ניני, הוא עזר כנגדה במסעות הבילוש והחיפושים.
* נטשה
האקסית של אדם. עולה ישנה מרוסיה. ציירת מופלאה, ואומנית באופן כללי. נסיכת קרח יפיפייה. בפרק 1, כאמור, היא עזבה את אדם, אבל מאז הספיקה להתחרט, ולהתחרט שוב. כרגע היא בתחילת קשר עם דורי (ע"ע), וגם החברה כי טובה של רוני (כנ"ל).
* דורי
מין מקגייור כזה, בעל ידי פלא המתקנות כל דבר. המצחיקן. חוץ מזה הוא חולה סכרת, וחולה על נטשה. ב-30 הפרקים האחרונים נטשה היתה עסוקה בלהסתנוור מאדם, אבל בפרק 31 דורי ונטשה כבר יוצאים לסרט. הוא החבר הכי טוב של ניני.
* רוני
החברה הכי טובה של נטשה. מתמטיקאית. ב-30 הפרקים האחרונים היה לה רומן עם חייל, שהתחלה לא ידע שהיא רק בת 15, ואח"כ נפגע בפיגוע. הוא עוד הספיק להתאהב באחותה (אלי) אבל זו האחרונה זרקה אותו והוא התפוגג לחיי הנצח. רוני, כאמור, גרה עם אחותה אלי
פיזיוסרפיסטית בעבר והעוזרת האישית של דורון (אבא של מיקה, תכף יבוא הסבר) בהווה. ההורים של שתיהן באוסטרליה. אלי היא נפש חופשית, קצת רוחנית, כזו שדברים קורים לה, וגברים מתאהבים בה. יש לה עבר פלילי על סמים, רק לידע כללי.
* מיקה
צפונית. מלייאנית. פסנתרנית מחוננת. חכמה שובבה ומתוחכמת, שולטת בהוריה ללא מצרים. היא הבת של דורון וליאורה. בפרקים הקודמים היא חשדה שלאבא שלה יש רומן עם אלי, ועבדה קשה כדי להפריד ביניהם.
* אבי
בא מהדרום, וגר אצל מיקה. מומחה במחשבים. אחרי שהוא סיים להיות נבוך ונימוסי מול הוריה של מיקה, וללמד את מיקה איך לעזור בבית, יתגלה שהוא מעין צ'ה גווארה קטן. מורד, לוחם צדק, איש עקרונות.
דורון
אבא של מיקה. מגיש חדשות הספורט שמת להגיש את המהדורה המרכזית. פלרטטן בלתי נלאה (לא סתם נחשד ברומן עם אלי…).בא מבית הרוס ובנה את עצמו בשתי ידייו.
ליאורה
אמא של מיקה. אשת עסקים חריפה. כרגע היא עוסקת בהקמת פארק שעשועים ענק בדרום. כבר ראינו אותה "לא בוחלת באמצעים" כדי להשיג את מה שהיא רוצה. בפרק 30 עזבנו אותה כשהמכשול שעומד בפניה היא גילה..
גילה
אמא של אבי. מאד מעוניינת בקידומו. הקלאש האחרון היה במסיבת היומולדת של אבי, כשהיא ואבי רבו בגלל שהיא נבהלה שהוא יתקלקל בבית של העשירים. מאז היא כבר למדה לאהוב את ליאורה ודורון, רק כדי לגלות שליאורה קנתה את השטח שעליו המפעל בו היא עובדת, ורוצה לסגור את המפעל. גילה היא נציגת וועד העובדים של המפעל (מתפרה, אלא מה) והיא לא תוותר לגילה כל כך בקלות. בפרק 30 אבי עזב את הכיתה, ואת הפרוייקט, כדי לחזור הבית להיות עם אמא שלו (ולא לגור אצל ליאורה), תוך כדי שהוא שובר למיקה את הלב (הוא ומיקה לא מאוהבים, הם חברים, אבל הצופים כבר יודעים מה שמיקה ואבי לא – שהם יהיו).
רוחל'ה
המנהלת של בית הספר רבין. רעה ומגעילה, כמו שציינתי שונאת את אבנר, שונאת את הפרוייקט ושונאת אדם. אוהבת קקטוסים. היא ריגלה בתחילת הפרוייקט אחרי אבנר ואחרי דגנית. כיום היא בעיקר קומיק ריליף.

ראו עוד על השמיניה :

השמיניה בויקיפדיה

אתר השמיניה

רענן שקד על השמיניה

 

פורום "תפוז " של השמיניה

קומונת השמינייה

עוד פורום השמיניה 

 

השמיניה יוצאת לדרך

מיכאל אלוני כוכב השמיניה 

 

השמינייה בתעלומת המסיכה הבורמזית

 

אלפים בעקבות ספר השמינייה 

 

סיפורי חבורות

השמיניה כמובילי תרבות

השמיניה נגד "פנאי פלוס "

השמיניה נגד לובשי הגלימות בנגב הפרוע

השמיניה :הספרים.