ארכיון תג: חוני המעגל

הנוסעים הראשונים בזמן אל העבר

לרגל פתיחתו של עשור חדש אנו מסתכלים תמיד לעתיד.אני מעדיף להביט דווקא לעבר ובייתר דיוק לסופרים הראשונים שחשבו על מסעות בזמן לעבר ,.


מי לא מכיר את הנס כריסטיאן אנדרסן מחבר סיפורי האגדות הפופולארי ביותר מזה 150 שנה ?
הסופר הדני המפורסם ביותר של כל הזמנים מכל סוג ?
הסופר הסקנדינבי המפורסם ביותר בעולם ?
בימים אלו פורסם עליו גליון מיוחד  מספר 4 של כתב כתב העת "אורות "המוקדש ליצירות שונות של סופרים ישראליים המבוססים בדרך זאת או אחרת על יצירתו של אנדרסן. והגיליון הזה מראה עד כמה יש לסופר הדני מהמאה ה-19 השפעה עצומה על יוצרים שונים עד עצם היום הזה.
אם זאת היום אין קוראים רבים שיודעים שכמה מהאגדות הפחות ידועות שלו שלאמיתו של דבר אינן אגדות כלל ואינן מיועדות בכלל לילדים .אלו הם סיפורי פנטזיה טהורים ומעולים כמו היצירה הקלסית "מלכת השלג( ) 1845( ( על נערה שיוצאת למצוא את אהובה שניחטף בידי מלכת השלג המפחידה שהיא האב טיפוס של המכשפה מסיפורי נרניה ) נערת הקרח " ( 1861) , סיפור אימה על אישה על טבעית שחוטפת צעיר יפה תואר בשוויץ והופכת אותו לאהובה לנצח ).וישנם רבים אחרים.  

אבל רק מעטים מאוד יודעים שלאנדרסן יש זכות ראשונים על רעיון שבדרך כלל מזוהה עם מדע בדיוני דווקא ,רעיון המסע בזמן בעבר.

 לרוב נוהגים לייחס רעיון זה לסופר המדע הבדיוני הבריטי ה.ג.וולס בספרו "מכונת הזמן " מ-1895 שבעצם תיאר מסע בזמן לעתיד. אבל בסופו ישנה התייחסות ברורה גם למסע בזמן לעבר.

 אחרים מקדימים לסופר האמריקני מרק טוויין בספרו "ינקי מקונטיקט בחצר המלך ארתור " (משנת 1889 ) שמתאר אדם מהווה המגיע בצורה מסתורית למאה השישית לספירה.

והמהדירים שבמהדירים שבין חוקרי ההיסטוריה של המדע הבדיוני נוהגים להזכיר שמות אחרים ידועים פחות שעסקו בכך לפני שני הסופרים הידועים הללו ובראשם צ'רלס דיקנס בסיפור הקלאסי "פזמון חג המולד ( משנת 1843 ) שכולל מסעות בזמן הן לעבר והן לעתיד באמצעות רוחות רפאים של חג המולד.
אבל הם כולם טועים.
הנס כרסטיאן אנדרסן ולא אחר הוא הוא ביחד עם המשורר הגרמני המפורסם גתה הממציא הגאה בספרות העולמית של רעיון המסע בזמן לעבר.  

באופן ספציפי אנדרסן יצר לראשונה בספרות  את רעיון מסע הזמן מההווה לעבר. וזכות היוצרים שלו היא כפולה, הוא כתב גם את הסיפור הראשון בנושא וגם את המחזה הראשון בנושא.

הנוסעים הקדומים אל העתיד.

צייר אהרון שבו. 
סיפורים על מסע בזמן לעתיד יש עוד מימי קדם
. דוגמה אחת מני רבות היא סיפור " חוני המעגל " הנמצא במדרשים על החכם המפורסם מימי המלכים החשמונאים שנרדם והתעורר כעבור עשרות שנים בעתיד ככל הנראה בימי השלטון הרומאי .

אמר רב יהודה אמר רב בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שיושב וקושר כתרים לאותיות.  
אמר לפניו: רבונו של עולם מי מעכב על ידך
אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו שעתיד
לדרוש על כל  קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.
אמר לפניו:: רבונו של עולם הראהו לי  
אמר לו :חזור לאחורך.
הלך וישב בסוף שמונה שורות ולא היה יודעמה הן אומרים תשש כחו.
 כיון שהגיע לדבר אחד אמרו לו תלמידיו: רבי מנין לך?
אמר להן: הלכה למשה מסיני," נתיישבה  דעתו ( של משה). .
חזר ובא לפני הקדוש ברוך הוא אמר לפניו:
רבונו של עולם יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי.
אמר לו: שתוק כך עלה במחשבה לפני ,
( גמרא במנחות (כט:):

יש גם מדרש ידוע  על משה רבנו שנסע בזמן 1300 שנה לעתיד לבקר בבית המדרש של רבי עקיבא והתפעל מחוכמתו של עקיבא שהוא עצמו אינו מבין את דבריו  כאשר הוא עוסק בתצורה שנתן משה מסיני בהומור מוצלח ומתוחכם מאין כמוהו .

ווישנם סיפורים נוספים מסוג זה בתרבויות שונות.  .
מסע בזמן לעתיד הוא רעיון שקל יחסית לחשוב עליו גם מאחר שאחרי הכל כולנו נוסעים בזמן לעתיד בכל רגע במהירות של 60 דקות בשעה .

אבל כנראה שרעיון המסע בזמן לעבר במקום לעתיד קשה הרבה יותר להעלות אותו על הדעת ולכתוב עליו.
.
מעין גרעין של הרעיון נמצא עוד בספר החיצוני של חנוך שמוצאו במאה השלישית או השנייה לפני הספירה שבו מלאך מספר לחנוך על מרד המלאכים שהתרחש דורות לפני זמנו וכנראה לוקח אותו לצפות בכך .בחלקים אחרים של הספר ובספרים אחרים על חנוך הוא מתאר את העתיד לבוא באחרית הימים וניתן לראות בכך תיאורים ראשוניים של מסע בזמן לעתיד. אולם כל אלו הם תיאורים לא ברורים ולא מפותחים של הרעיון הבסיסי.

הנוסע הראשון מהעבר לעבר

פאוסט
נראה שאת המסע "האמיתי" הראשון לעבר ניתן למצוא ביצירת המופת פאוסט חלק ב" של  גדול הסופרים הגרמנים  יואן וולפנג פון  גתה " שפורסמה  במלואה לראשונה בשנת 1832 רק לאחר מותו של גתה כדרישתו מאחר שהוא שיער שאיש לא יבין כהלכה את המחזה וידע שהקדים בו את זמנו.   ( אך מערכה רלבנטית מתוכו פורסמה עוד ב1827 ) .

 במסגרת המחזה הזה המכשף והמלומד איש המאה ה-16 פאוסט נוסע ביחד עם אדם מלאכותי "ההומונקולוס " כנראה בזמן לעבר או לעולם מקביל ( זה לא ברור בדיוק מה ) של יון הקדומה שבה האלים היוניים והיצורים המיתיים חיים וקיימים ביחד עם דמויות מפורסמות מההיסטוריה היוונית.
.שם הוא פוגש את הלנה מטרויה מנהל עימה מערכת יחסים והיא יולדת לו בן.

ההומונקולוס .אדם מלאכותי ביצירה של גתה "פאוסט"חלק ב'.

האם אכן מדובר כאן במסע בזמן אמיתי ? או העלאת הרוחות מהעבר שהן לא באמת קיימות ? זה לא ברור באמת וכך כנראה כיוון גתה .
רוב הקוראים והמבקרים של "פאוסט " שיערו שהמדובר במשהו אליגורי המתרחש ב"עולם המתים " ולא "באמת " במסע בזמן ליון הקדומה אבל נראה שגתה אכן חשב על מסע בזמן לעבר כדרך ליצור מחדש את העולם היווני הקלאסי אבל העדיף לא להפוך זאת לברור מידי אולי  מתוך ההנחה שהקוראים  בני זמנו  פשוט לא יבינו למה הוא מתכוון.

 וזאת מאחר שהוא תיאר סוג של מסע שמעולם לא תואר בספרות לפניו. .

.
גתה התבסס בסיפורו על סיפורים קדומים על פאוסט מתקופת הרנסאנס והמחזה הידוע של כריסטופר מארלו,ואלו מצידם התבססו על סיפורים נוצריים מהמאות הראשונות לספירה על המכשף השומרוני שמעון מאגוס שהיווה מעין דמות מודל לפאוסט של הרנסאנס וגם עליו סופר שגילה גלגול  של  הלנה היפה מטרויה .

כמובן סיפורים אלו נמצאים עוד בתנ"ך בסיפור העלאת רוחו מהאוב של שמואל הנביא בידי בעלת  אוב בשירות המלך שאול.

אפשר   למצוא משהו דומה ואצל המשורר היווני הקדמון  הומרוס באודיסאה ו שאצלו הגיבור היווני אודיסאוס פוגש  בשער עולם המתים את רוחותיהם  של ידידים שונים שמתו.

 אפילו בעלילות גלגמש הבבלי שקודם לכולם כאפוס הקדום ביותר שבו מועלת מהאוב רוחו של אנקידו המת.
בכל אלו סיפורים שבהם יש גרעין של מסע בזמן האפשרות להביא דמויות מהעבר להווה.

 אלא שבאף אחד מהם אין את קפיצת המדרגה,קפיצת המחשבה ,  שאותה ביצע גתה ששלח ישירות  את פאוסט מהמאה ה16  בגופו אל העולם של יוון העתיקה על מנת לתקשר שם עם הדמויות השונות בסביבתן שלהם .  
אלא שכאמור גם גתה לא העז לכתוב על הנושא בצורה ברורה ומפורשת . את הסיפור אפשר לתאר באותה המידה  כמסע לעולם מקביל המתקיים לצד עולמנו ולא בהכרך כמסע בזמן "אמיתי".

הנוסע הראשון מההווה לעבר

הראשון  שחשב וכתב בצורה ברורה על מסע בזמן של אדם מההווה לעבר היה  הנס כריסטיאן אנדרסן במחצית הראשונה של המאה ה-19.
אנדרסן כתב תחילה על מסע בזמן לעתיד בספר הראשון שפירסם ושהביא לו הצלחה.

 

מסע ברגל לאמגאר ( 1829) סיפור מסע פנטסטי של משורר בן דמותו של אנדרסן שבעת מסע לילי  בליל "הסילבסטר"  הלילה  האחרון של שנת 1828 המסתיים ביום הראשון של שנת 1829  עובר כל מיני הרפתקאות פנטסטיות :הוא פוגש את המוזה של השירה ,הוא פוגש את פטרוס הקדוש ולוקח ממנו את המשקפיים שלו ובעזרתם רואה דברים נסתרים משאר בני האדם, הוא פוגש בבן אלמוות היהודי הנודד אחשורוש ומקבל ממנו מגפיים של "קפיצת הדרך ", הוא פוגש בחייזר ענק שהוא בעצם גמד בעצמו בכוכב סיריוס , והוא נוסע בזמן שלוש מאות שנה בעתיד לשנת 2129.

 בסיפור זה ניכר לראשונה העניין של אנדרסן במסע בזמן.אבל בכך הוא לא חידש באמת מסע בזמן לעתיד כאמור ,הוא נושא שהיה מוכר מזה אלפי שנים .

.אנדרסן חזר אל העתיד בסיפור מדעי בדיוני בשם "בעוד 1000 שנה" ( 1852)
שבו חזה את עידן התיירות המודרני ואת התיירים האמריקניים המסתובבים להם ברחבי העולם בכדורים פורחים ב"יבשת הישנה " הלא היא אירופה אם כי הוא טעה לגבי כלי הטייס שבהם ישתמשו והיה שמרני מידי בהערכת הזמן שלו למתי זה יתרחש ( הוא היה צריך להוריד רק אפס אחד והיה נמצא כמתאר בדייקנות רבה את העתיד הקרוב לתקופתו ) .

המסע הראשון  מההווה לעבר

כמה שנים לפנ כן, אנדרסן היה האדם הראשון אי פעם שחיבר סיפור על מסע בזמן מההווה לעבר. וככל הנראה אנדרסן היה הראשון שחשב על כך או בכל אופן כתב על כך בסיפור אותו פירסם במאי 1838 בשם "ערדלי המזל " ( סיפור אותו ניתן למצוא בקובץ בשם זה בעברית ).
בסיפור מסופר על ערדליים מכושפות שמסוגלות לספק ללובש אותם את כל מבוקשו אם כי המבקש תמיד מוצא שעדיף היה לו אילולא ביקש את המשאלה המסוימת .. ואחד מלובשי הערדליים הוא אדם מכובד החולם לחיות בקופנהגן של המאה ה-16 בימי המלך הנס שהייתה בעיניו תור של זהב של גדולה וגבורה לעומת המאה ה-19 המנוונת והוא מתווכח בסיפור עם אנשים שטועני שדווקא המאה ה19 היא טובה יותר . , הערדליים אכן לוקחות אותו למסע בזמן בתקופה זאת שמתגלה כשונה מאוד מתור הזהב שאותו דימיין וכברברית לחלוטין והנוסע בזמן המבוהל מחליט שאחרי הכל הוא מעדיף את המאה ה ה19 הנוחה יותר ופרימיטיבית פחות ומוחזר לתקופתו.
המשתמש הבא בערדליים נלקח למסע בחלל אל הירח ומגלה שם יצורים אינטליגנטיים.

וזהו סיפור המסע בזמן הראשון   מההווה  לעבר.

המסע התיאטרלי הראשון לעבר.

אנדרסן בבירור  חשב על ואריאציות שונות ומגוונות של הנושא הבסיסי.

 ישנם אלמנטים של מסע בזמן גם בסיפור "גן העדן "( שפורסם במקביל עם"ערדלי המזל " ב-1838)
שבו נסיך המחפש כל חייו אחר גן העדן ומוצא אותו מגלה בו סצינות מאירועים היסטוריים שונים כמו סיפור אדם וחוה וסולם יעקוב שממשיכים להתקיים כמעין סרטים בגן העדן שהונצחו שם בידי הזמן עצמו .

כמה שנים מאוחר יותר אנדרסן הכניס את נושא המסע בזמן גם לדרמה התיאטרונית.

 ( פאוסט חלק ב'  של גתה הוא טכנית מחזה ,אבל הוא הועלה על הבמה לעיתים נדירות ביותר אם בכלל ).

צעד בדרך היה בפברואר 1844 כאשר הוא העלה על הבמה באנונימיות מחזה בשם "חלומות המלך " מחזה היסטורי על חיי המלך הדני כריסטיאן השני מהמאה ה-16 שהעלה על הבמה כ"פלאש באקים " את חלומותיו של המלך הכלוא בטירה בידי יריבים על עברו,על פגישתו הראשונה עם פילגשו האהובה בעיר ברגן ונזכר בהרעלתה בקופנהגן שנים לאחר מכן כסוג של מסע בזמן מנטלי.
בהחלט ייתכן שגם בהעלאת "פלאש באקים " על הבמה כחלק אינטגרלי מהעלילה המתרחשת בזמן אחר היה אנדרסן הראשון אי פעם.
מבחינתנו זאת הייתה רק ההקדמה למחזה הראשון שעסק במסע בזמן "אמיתי " לעבר."פריחת האושר " שהוצג על הבמה בדיוק שנה לאחר מכן בפברואר 1845 ולא זכה להצלחה .

הוא הועלה רק שש פעמים על הבמה וירד .איש לא שם לב בזמן אמיתי לרעיון המיוחד במינו שהוצג בו.  איש לא קלט באמת את הייחודיות והראשוניות שבו.
הייתה זאת הצגת "פיות" בסגנון סיפורי המעשיות המפורסמים שלו.במרכזה עומד יערן בשם הנריק שאינו מרוצה מחייו בהווה כיערן. באמצעות פנינה מכושפת של ה"אלפים " גזע אגדי הוא נלקח אל העבר אל דנמרק במאה ה-18 ובימי הביניים ומוצא את עצמו חי בתוך גופם של דמויות היסטוריות ידועות. תחילה הוא מוצא את עצמו בגופו של המשורר הדני מהמאה ה-18 ג'ונתן אואלד ולאחר מכן בימי הביניים בגופו של הנסיך בוריס בטירתו של המלך ולדמר. אלא שבניגוד לציפיותיו הוא אינו נהנה מהחוויה הוא סובל מעינוייו הנפשיים של המשורר ומהעינויים הפיזיים שאותם עובר הנסיך שמגיע לסוף טראגי ומגיע למסקנה שאחרי הכל ההווה הפרוזאי של היער בדנמרק של המאה ה-19 עדיף על כל תקופה רומנטית בעבר.
מסר מקביל למעשה לזה של "ערדלי המזל " שאותו פירסם אנדררסן  7 שנים קודם לכן.
מבקר התיאטרון  הידוע של התקופה וידידו של אנדרסן, הילברג, האשים את אנדרסן שהמחזה הנ"ל הוא פלגיאט של מחזה שהוא הילברג  כתב בעצמו  על נושא דומה אלא שהוא מצא שהנושא של המסע האמיתי בזמן ( ולא באמצעות חלום כפי שהיה במחזה שלו  ) הוא "אבסורד מוחלט".

 גם הקהל מצא את המחזה עם המסע בזמן שבו בלתי מובן לחלוטין.

 המחזה המוזר נכשל ונשכח. בהחלט אפשר לאמר שאנדרסן"הקדים " עימו את זמנו. .

אנדרסן חזר שנים מאוחר יותר שוב לנושא המסע בזמן בסיפור שלו שהוא אולי החביב עלי ביותר "בתו של מלך הביצה " ( 1858) אם כי הוא אינו ידוע ביותר.
זהו סיפור פנטזיה שאינו מיועד כלל לילדים,סיפור  אימה כמעט.

 זהו סיפורה של בת מלך מצריים שמגיעה במסווה של ברבור לביצה בדניה בימי הויקינגים נחטפת בידי מלך הביצה המפלצתי ( הקטע הזה נראה כאילו הוא לקוח מסרט אימה ואינו מה שאנו מצפים מאגדה של אנדרסן ) ונאנסת על ידיו ויולדת ילדה שהיא יפיפייה מרשעת ואכזרית ביום וצפרדע מכוערת וטובת לב בלילה. הנערה נילקחת בידי כומר נוצרי אמיץ ומוצאת נסיך יפה הרשע ובסיום הסיפור הבלתי נשכח והבלתי צפוי לחלוטין הנערה הולכת לרגע בעת חתונתה עם רוחו של הכומר לגן העדן רק לרגע .וכשהיא חוזרת מגלה שחלפו מאות שנים והארמון שאותו עזבה רק לפני כמה דקות השתנה לחלוטין היא .מגלה שכל מי שהיכירה מת בעבר הרחוק והיא עצמה מתפוררת והופכת לאבק.
בכך חוזר אנדרסן על מוטיב ידוע מהאגדות שהזמן בארץ הפיות שונה מזה שבזמן בעולמם של בני האדם ואנשים שנחטפו בידי הפיות וחוזרים כעבור שנה שנתיים מבחינתם מגלים שעשרות ומאות שנים חלפו בביתם..
בהחלט אין כאן את קפיצת המחשבה הדרמטית והאקראית שהייתה ב"ערדלי המזל " שבו דימיין אנדרסן לראשונה את רעיון המסע לעבר.
אבל הסיפור מראה את המשך עניינו ברעיון של נסיעות לתקופות אחרות.

המתחרים

מוזר אבל כמעט בו בזמן שאנדרסן חשב על מסע בזמן לעבר עבור התיאטרון חשבו על כך גם שלושה סופרים אחרים באנגליה ובארה"ב ,כאילו ויבראציות של מחשבות על הנושא היגיעו לכיוונים שונים.
לכאורה בדיוק באותה השנה שבה פירסם אנדרסן את סיפורו זה הופיע הסיפור הראשון באנגלית שעוסק גם הוא במסע בזמן לעבר , ולכאורה איך שהוא שני המחברים בדניה ובאנגליה חשבו במקביל לראשונה על הרעיון של נסיעה בזמן מאות שנים לעבר. .

File:Far boundries.jpg
על פי אנתולוגיה בשם Far Boundaries (1951, של סיפורי מדע בדיוני קדומים שאותה ערך הסופר והעורך הידוע אוגוסט דרלט ב יוני -1838 הופיע במגזין אירי The Dublin University Magazine: A Literary and Political Journal‏
סיפור בשם Missing One's Coach: An Anachronism, שנכתב בידי מחבר אנונימי ( אולי מחבר סיפורי הרוחות והאימה המפורסם שרידן לה פנו שהירבה לפרסם אז במגזין שהתפרסם מאז בסיפור הערפדים שלו "קארמילה " ?) שבו המספר הולך לישון תחת עץ בהווה של אוגוסט 1837 ומוצא את עצמו אלף שנים בעבר  במאה התשיעית לספירה בימיו של הכומר והסופר המפורסם בדה ורביליס  ומבקר במנזר שלו לפני שהוא מוצא את עצמו שוב באופן פתאומי לחלוטין תחת העץ בהווה ומגלה שהוא החמיץ את המרכבה שהייתה אמורה לקחת אותו. .
.ייתכן בהחלט שהסיפור מתאר חלום ולא אירוע "אמיתי " .
בכל אופן סיפור זה  מוצג בויקיפדיה באינטרנט על פי עדותו של דרלט כסיפור המסע בזמן הראשון לעבר שהופיע לראשונה במגזין ספרותי זה.  
על פי הביבליוגרף של ספרות הפנטזיה והמדע הבדיוני הקדומה Everett f. Bleiler  הסיפור הנ"ל הופיע לראשונה ב-1843   בקובץ  סיפורים בשם:

 THE STORY -TELLER OR TABEL BOOK OF POPULAR LITERATURE

כרגע ידוע שאנדרסן הקדים את הסיפור האנונימי הזה  עם הנושא הזה בחודש אחד !  ובכל מקרה ברור שהסיפור האנונימי הנ"ל נשכח לחלוטין עד 1951 בניגוד לסיפורו של אנדרסן שתורגם לשפות שונות.

 

הנוסע הראשון לעבר ולעתיד

באותה שנה 1843 וליתר דיוק בחודש דצמבר הופיע גם סיפור מפורסם לעין ערוך יותר על מסע בזמן לעבר "פזמון חג המולד "  של צ'רלס דיקנס שבו הגיבור סקרוג' נלקח לעבר בידי רוח חג המולד של העבר. הוא גם נלקח לעתיד לצפות באירועי העתיד .וכך סיפור זה  הוא הדוגמה הראשונה של מסע בזמן המתרחש בשני הכיוונים .

אלא שהגיבור רק יכול לצפות באירועים של העבר ולא להתערב בהם ולא לתקשד עם האנשים של העבר והעתיד ,כך שניתן לקרוא לזה גם סיפור של "חיזיון " או מסע בזמן מנטלי ולא מסע בזמן "אמיתי".

 

עוד נוסע בזמן לעבר.

ובמארס או באפריל 1844 חודש -חודשיים לאחר שהוצג המחזה הראשון של אנדרסן בנושא פורסם לראשונה בעיתון בארה"ב  הסיפור ATale of the Ragged Mountains של מחבר סיפורי האימה המפורסם והיוצר של ז'אנר הספרות הבלשית, אדגר אלן פו

(  הסיפור תורגם לעברית בידי אהרון אמיר בשם "סיפור הר-הגבנון " והופיע ב"סיפורים –כל סיפורי אדגר אלן פו ספר שני " בהוצאת מחברות לספרות ,1950 .ושוב בקובץ "חיפושית הזהב ועוד סיפורים " באותה ההוצאה מ-.1966

אהרון אמיר תרגם לעברית גם את"ערדלי המזל " של אנדרסן בקובץ סיפורים בשם זה הוצאת זמורה ביתן ,1978. )

 הסיפור תיאר את סיפורו של אדם שייתכן שביצע מסע בזמן לעבר לקרב שהתחולל  בהודו  במאה ה- 18 ושאותו הוא יכול לתאר בהווה בפרטי פרטים. .

אמנם בסיום הסיפור המסקנה הסופית בנושא זה נשארת לא ברורה וייתכן גם שהאיש זוכר גילגול קודם.
אבל לקורא הזה לפחות ברור שפו אכן חשב על מסע "אמיתי " בזמן.
פו בבירור כתב את הסיפור בממש במקביל לאנדרסן שכתב בדיוק באותו הזמן את מחזהו על נושא דומה.ויש הטוענים שהוא ביסס את הסיפור בחלקו על חוויות שעבר כשהיה סטודנט באוניברסיטת וירג'יניה.
כך שיש לנו כאן מקרה מעניין שבו ארבעה מחברים שונים שלושה מהם ידועים מאוד מאז חושבים וכותבים על נושא דומה "מסע בזמן מההווה לעבר " שאיש לא עסק בו בדפוס לפניהם ממש במקביל זה לזה בשנת 1842-1843 .
צירוף המקרים כאן הוא אכן מדהים. ולא ניתן לתמוה האם היו כאן "ויברציות " שעברו איך שהוא מסופר אחד ( ככל הנראה אנדרסן שעד כמה שידוע לנו חשב על זה לפני כל השאר ושעד כמה שידוע לי סיפורו הנ"ל עוד לא תורגם ב-1842 לאנגלית ) לאחרים …
[edgarallanpoe.jpg]

למה אנדרסן?

למה דווקא הוא היה מכל הסופרים והמחזאים האדם הראשון שחשב ברצינות ובפרטנות על מסע בזמן מההווה לעבר בדפוס ועל הבמה ?
דומה שבסיפורו "ערדלי המזל " אנדרסן החל לדמיין לראשונה ובצורה בסיסית ועוברית מאוד את האפשרות של "היסטוריה חלופית " שבה חיי האדם יתרחשו מחדש בצורה טובה יותר אם רק יוכל להגיע לעבר ואולי לשנות בו משהו,נושא שמאז הפך לפופולארי מאוד בספרות. וככל הנראה הייתה לכך משמעות אישית מאוד עבורו..
אולי אפשר להסביר זאת בכך שאנדרסן חשב שוב ושוב על סיפור חייו שלו וגילגל אותו שוב ושוב במוחו. . הוא כתב לא פחות משלושה אוטוביוגרפיות שונות ,אולי יותר מכל סופר אחר בהיסטוריה ( לא הרבה אנשים יהיו מוכנים לכתוב שוב ושוב בפרטנות את סיפור חייהם כפי שעשה אנדרסן ) .
מתקבל מאוד על הדעת שדווקא איש זה שמבחינות רבות היה מאוכזב מחייו חסרי אהבת האישה אם כי היו מלאים בהצלחות תרבותיות ופרסום עולמי חשב ללא הרף איך היו חייו יכולים היו להשתנות לטובה או לרעה אילו רק איזה אירוע בהם היה מתרחש בצורה שונה או אם היה מוצא את עצמו בגוף אחר של אדם אחר בתקופה אחרת …. ואולי כך היגיע לבסוף לרעיון המסע בזמן לעבר. והכניס אותו לספרות העולמית.

. The true time line of the time travel to the past stories   קו הזמן של סיפורי המסע בזמן לעבר 1832  

Faust: The Second Part

by

Johann Wolfgang von Goethe

פאוסט חלק ב'  

מאת יואן וולפנג פון גתה ( קטע מהיצירה הופיע עוד ב1827)

1838

The Goloshes of Fortune

ערדלי המזל

 מאת הנס כריסטיאן אנדרסן

1843

Missing One's Coach: An Anachronism

by Anonumus

סיפור מאת  מחבר אנונימי

הופיע לראשונה ב"THE STORY -TELLER OR TABEL BOOK OF POPULAR LITERATURE

דצמבר 1843

 

 A Christmas Carol

 מאת צ'רלס דיקנס

1844

A Tale of the Ragged Mountains

מאת אדגר אלן פו

1845

Lykkens Blomst (The flower of happiness). Magic comedy in two acts

. מאת הנס  כריסטיאן אנדרסן .

ראו גםגיליון המגזין "אורות " על הנס כריסטיאן אנדרסן

תולדותיו של רעיון המסע בזמן כפי שהן מופיעות בויקיפדיה באנגלית ( הזהרה המאמר הוא שגוי בחלקו ויש להתייחס אליו בספקנות גדולה כפי שמראה מאמר זה)  

בואו ניפגש לפני מאה שנה :אהרון האופטמן על מסעות בזמן

הנס כריסטיאן אנדרסן :גירסת היקום החלופי

אנדרסן בויקיפדיה

האתר של צבי הראל על אנדרסן

הספר "מסע ברגל לאמאגר"

המחזה  "מסע ברגל לאמאגר"

"ערדלי המזל " סיפור המסע בזמן  מההוה לעבר הראשון

עוד מאמרים על מסעות בזמן לעבר

מנהרה דרך הזמן

מסע בזמן בתקציב אפס

מנהרת הזמן של רמת אילן

המסע הנצחי במנהרת הזמן

זמנך חלף חוני המעגל

 

 אגדת חוני המעגל / עבדה על פי אגדות חז"ל בצרוף הערות מתודיות למורה אירית פרידמן; צירה: מיכל גמליאלי ירושלים : הרשות המשותפת לחינוך יהודי ציוני, המחלקה לחינוך ולתרבות יהודיים בגולה, תשנ"ה, 1995

 

הופיע בגרסה שונה באתר NRG

עִצְּבוֹן גּוֹרָלוֹ שֶׁל חוֹנִי
הֵעִיב אֶת נַפְשִׁי הַיּוֹם:
"פָּגַשׁ בּוֹ אָדָם בַּדֶּרֶךְ
וְלֹא בֵּרְכוֹ לְשָׁלוֹם".

הֲלֹא הַדּוֹר לֹא דוֹרוֹ הוּא,
הֲלֹא מוּזָר הוּא לַכֹּל,
וְתַחַת כֹּבֶד הַנֵּטֶל
שֶׁל מְרִי בְּדִידוּתוֹ יִפֹּל.

הִנֵה גַם אֲנִי לָבֶטַח
יָשַׁנְתִי בְּסֵתֶר חוֹמָה;
אָכֵן בְּעָבְרִי בַּדֶּרֶךְ
בִּרְכַּת שָׁלוֹם לֹא אֶשְׁמַע.

הִנֵה בְּחָלְמִי וְזָרוּ
מַכָּר וְרֵעַ גַּם לִי.
צִלּוֹ הֶעָגוּם שֶׁל חוֹנִי
פָּרוּשׂ עַל פְּנֵי מִשְׁעוֹלִי.

רחל, תשרי, תרצ"א

ציירה מיכל גמליאלי.

הימים ימי ט"ו בשבט ולכן הזמן המתאים להיזכר הדמות הנודעת ביותר הקשורה עם החג הלא הוא החסיד בעל הניסים חוני המעגל .על חוני מסופר שהלך בדרך וראה אדם נוטע עץ חרוב ובירך אותו על כך שיוציא פרי בעוד שבעים שנה . ומאז הפך למזוהה עם חג העצים.

תוצאת תמונה עבור קבר חוני המעגל

קבר המיוחס לחוני  בחצור הגלילית הוא היום אתר תיירות ידוע. ובכלל בחצור הגלילית רישומו של חוני ניכר בכל מקום : יש שם רחוב על שם חוני , בית ספר דתי על שם חוני המעגל וגם גן ילדים שלא לדבר על בית כנסת . פה ושם יש שם גם ילדים בשם חוני.  וישנו אמן ובמאי סרטים דוקומנטריים ידוע בשם זה.

חוני המעגל משמש גם כנושא לכתיבה ולשירה ולתפילה באירועים שונים.

מי היה אותו חוני המעגל ? הוא חי ככל הנראה בימי המלך אלכסנדר ינאי במאה הראשונה לפני הספירה שכן באגדות עליו שיש לנו ממקורות מאוחרים הוא מופיע כבן זמנו של שמעון בן שטח הרב המפורסם שחי בתקופה זאת . יש הטוענים שהיה גדול בתורה אולם למעשה לא נמצא שום דבר הלכה על שמו ונראה מכך שהיה ידוע יותר כעושה נפלאות (או "מכשף" אם לנקוט ניסוח פחות פוליטיקלי קורקט. )
הסיפורים עליו הם פנטסטיים כולם וקיימים כולם בשתי גרסאות שלפיהם ברור שהעם ראה בו מעין עושה נפלאות כריזמטי .

חוני המעגל במעגל.ציירה מיכל גמליאלי.

האגדה התלמודית מספרת על כך שתפילתו הייתה נענית תמיד ובמיוחד בנושא החשוב מכל לתושבי ארץ ישראל נושא הגשמים . מסופר שיום אחד כאשר הייתה בצורת קשה במיוחד פנו ההמונים לחוני שיביא גשמים . הלה הסכים סימן סביבו מעגל "כפי שעשה בזמנו הנביא חבקוק " ככל הנראה פרקטיקה מוכרת היטב אצל מכשפים מוריד גשמים באותו הזמן וככל הנראה המקור של שמו "המעגל " ( אם כי יש שחושבים המקור לשם הוא על שם מלאכתו מתקן גגות או תנורים בכלי בשם מעגלה ). אז התפלל לשמיים ( או ביצע מעשה כישוף,אם תרצו ) והללו הביאו גשמים . כה חזקים היו הגשמים עד שחוני נאלץ להתפלל שוב על מנת להפסיקם על מנת שלא יטביעו את כל ירושלים .אלא שאז הוא מצא את עצמו מסובך עם הרבנים שראו בכל העניין מעשה כישוף מסוכן .

הסופר משה שמיר מתאר את האירוע בפירוט ברומן ההיסטורי שלו "מלך בשר ודם " הנחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות העברית :
"חסידים ותלמידי חכמים שבבית הכנסת היו רגוזים על דבר ושחים זה בזה באותן שמועות ..מהלך לו חובר חברים ומקל של אדם אחד שמכנים אותו חוני המעגל בידו ,עושה קסמים ומפליא כשפים ומהפך במטהו ליבם של ישראל ,גוזל את כספם של ישראל ומלהיטם דרכי אמורי…
"חוני " צעקו " אדם זה מסיר את לב העם מעל התורה וקונהו במעשי כשפים".
"נידוי " צעקו  " יש לנדותו מבוא בקהל ,יש לדונו בארבע מיתות בית דין " .
"ארבע מיתות בית דין " צעקו " הרג וחניקה ושריפה וסקילה על ראשו של אותו חוטא ומחטיא את הרבים
".
בספרו האמור של משה שמיר מתוארת גרסת משפטו של חוני המעגל בה מטיחים חכמי הדת האשמות קשות בחוני, אך לבסוף סולחים לו בנימוק פתלתל. ניתן בהחלט לחשוד שמא בתוך השעטנז התיעודי הזה של אמת ופנטזיה מסתתר סיפור לפיו חוני אכן מת בסקילה אך לא משום שסירב לקלל יהודים אלא דווקא בגלל ההאשמה החמורה שהוא מכשף .
החכמים ובראשם שמעון בן שטח לא התלהבו בלשון המעטה מהנס של חוני. שהרי המדובר על שימוש בכוחות על טבעיים ובכישוף שכל המשתמש בהם מי יודע לאן יגיע. בכל אופן על פי המסורת הרשמית הם ויתרו לבסוף לחוני על חטאיו .
מי היה אותו שמעון בן שטח ? הוא היה החכם הגדול והמפורסם ביותר של התקופה ונודע באופיו החזק ואם כי היה אחיה של המלכה שלומציון היה כמנהיג המפלגה של הפרושים מסוכסך ככל הזמן עם גיסו המלך אלכסנדר ינאי ואולי אף עמד בראש מרידה כנגדו.
מה שפחות ידוע הוא שעל פי המדרשים שמעון בן שטח ניהל את ציד המכשפות הראשון בהיסטוריה הידוע לנו בעיר אשקלון שם לכד במערה בדרכי עורמה שמונים מכשפות  שחיו שם ותלה את כולן .

גם את כשפיו של חוני הוא לא חיבב בלשון המעטה .

איך מת חוני ?

חוני המעגל מוריד גשמים. ציור מאת ה. הכטקופף.

שלח לו שמעון בן שטח : אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי ".
(מתוך המדרש)

מכשפה לא תחיה .
(שמות כב-יג).

ההיסטוריון הקדום יוסף בן מתתיהו מזכיר את חוני : לדבריו הוא נתפס בידי אנשי חיל הורקנוס בנו של אלכסנדר ינאי שנלחם עם אחיו אריסטובולוס על השילטון בארץ מלחמת אחים שהביאה לבסוף לכיבוש הארץ בידי הרומאים.על פי יוסף חוני סירב לדרישת שוביו לקלל קללה כישופית את חיל אויביהם . הוא סירב בטענה שגם אלה וגם אלה הם עם ה' ולכן נסקל למוות.
אולם יש גירסה תלמודית שונה ומפורסמת מאוד על מותו של חוני: לפיה הוא הלך בדרך נתקל בחרוב ובירך אותו על כך שיתן פרות בעוד שבעים שנה ( ומשום כך דמותו הפכה למזוהה עם טו בשבט חג העצים ) .. ולאחר מכן נרדם והתעורר רק כעבור שבעים שנה כלומר כשהארץ הייתה בשלטון רומאי . חוני המעגל ביצע למעשה מסע בזמן . חוני מצא שהעולם הפך לו לזר לחלוטין, כל חבריו מתים ואיש אינו מכיר אותו,זמנו חלף וכתוצאה העדיף למות .

נשאלת השאלה מדוע יש שתי גירסאות שונות כל כך על דרך מותו של חוני ? ואולי הן שתיהן מסתירות ובו בזמן רומזות על סיבת מותו האמיתית של חוני ?

"אין הדעות חלוקות כאן "אמר בן טבאי " הרי זה מחלל שם שמיים . אין לך אדם בבית הדין הגדול שאינו מבקש לנדותו ,ואנשי כהונה וצדוקים מגדילים".
"..נדהו שמעון ! הושיבנו בית דין וננדהו לאותו זקן ממרה.אין לו סליחה ואין לו מחילה שמעון שמעביר ישראל על דעת קונם ומטיח כלפי מעלה "…. הרי זה מחלל שם שמיים ".
הרגיעם שמעון והסה אותם שעה ארוכה עד שנשתתקו והקשיבו למוצא פיו .אמר להם:
והשמים לא כחולים הם ? וגשמים –לא נסתלקו ? ואינכם רואים שעושה הקדוש ברוך הוא את רצונו ? וכלום רצונו הוא ,ואינו רצונם של כל ישראל שהם כבנים למקום ?
רבנו" ביקשו לבוא עליו בטענה " מעשי כשפים הם ,אחיזת עיניים ".. אך שמעון נשא ידו והפעם נשתתקו מיד . אמר להם :
כמה גדול אדם שנעשה לו נס כזה! לכו הדביקוהו אף אתם וכך אמרו לו : אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי .אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני הקדוש ברוך הוא .ועושה לך רצונך כבן שמתחטא לפני אביו ועושה לו רצונו…

( מתוך "מלך בשר ודם" מאת משה שמיר )
זוהי הגירסה של סיפור האגדה על חוני שעל פיה חוני ניצל לבסוף. אולם יוסף בן מתתיהו מספר לנו שחוני נסקל למוות.
נשאלת השאלה האם ייתכן שסיבת מותו האמיתית של חוני הייתה שונה מכל מה שמספרים לנו המקורות ? האם ייתכן שחוני אכן מת בסקילה אך לא משום שסירב לקלל יהודים אלא מסיבה אחרת משום שהואשם בהאשמה חמורה מאוד של מעשי כישוף ? האם ייתכן ששמעון בן שטח צייד המכשפות הראשון המוכר לנו מי שנלחם בהולכים בדרכי האמורי, שאותם היה נחוש בדעתו למחוק מעל פני האדמה ובכך לפתוח עידן חדש – הוא האיש שעשוי ויכול היה להורות על הוצאתו להורג של המכשף הפופולרי .
וכך כל הספורים שאנו מוצאים על כך שחוני קם לתחייה לאחר שבעים שנה ולא הכיר את העולם מאחר שהיה שונה כל כך ממה שהיכיר יש בו אמת סימבולית. שמעון בן שטח ואנשיו ביקשו למחוק את כל דרכי הכישוף "של האמורי" שהיו נפוצות בזמנם וחוני המעגל שהמשיך להשתמש בדרכים אלה היה ביחד עם שמונים המכשפות מאשקלון אחד הקורבנות של מעשה הטיהור האנטי כישופי שהראה שהזמנים משתנים והדרכים הישנות שוב לא יסבלו יותר. .זמנו של חוני המעגל חלף. לאחר שהוריד את הגשמים הוא נסקל למוות כמכשף.

חוני איור מהספר "הפלא ופלא" מאת דבורה עומר.

 

נספח :חוני בספרות העברית.

לחוני כמצויין  למעלה יש מקום בולט ברומן ההיסטוי של משה שמיר "מלך בשר ודם " והוא מאוזכר גם בהמשכו המחזה "מלחמת בני אור ".

 פרט לכך הדמות של חוני היא ככל הנראה הדמות המדרשית הפופולארית ביותר בשירה העברית המודרנית, אפילו יותר מהרב הכופר אלישע בן אבויה שלא לדבר על רבנים מסורתיים יותר כמו יוחנן זכאי ורבי עקיבא .כנראה בגלל הסיפורים המדהימים והיחודיים  עליו של ביצוע ניסים של הורדת גשמים שנה של שבעים שנה וגם התעמתות עם המנהיג שמעון בן שטח שממנה יצא ( אולי ) בשלום.

כמה וכמה משוררים חיברו שירים על התנסויותיו של חוני , אחד המוצלחים בהם חובר בידי נתן זך שחיבר  שני שירים שונים על חוני המעגל והנה אחד מהם.
חוני

ולשם כך לישון ? שבעים ,
האם שבעים , או שבעים ושתיים ,
שבעים שנה ? אינני בטוח , העשב
רענן כל כך.
האם שבעים? חוני , חוני זקן
מעגל חיים שלם
כמעט בשנה .מעגל ?
איזה מעגל ?
היכן שמעתי מדברים על מעגל ,מעגל?
קשה לזכור ,היכן שמעתי מדברים
על מעגל ?
ולשם כך לישון ?
נתן זך

 

נתן זך כתב על חוני גם שיר נוסף ארוך יותר בשם "חוני המעגל" שנמצא גם הוא רמו קודמו בקובץ "כל החלב והדבש" ( 1971) .

אבל גם משוררים רבים אחרים עסקו בחוני ואלה כוללים את  ( וזאת כנראה רק רשימה חלקית ) רחל

יצחק למדן ( "חוני" נכתב ב-1937 )

  יעקב פיכמן ( "יקיצת חוני ") אברהם בנד (""חוני" בתוך "הראי בוער באש " 1963)

לוי בן אמיתי (" תפילת חוני המעגל")

זרובבל גלעד ("ביום גשם " )  ) דן פגיס (" חוני"  בתוך "שהות מאוחרת , תשכ"ד )

אברהם וילנסקי ("חוני " בתוך "ערבית תשכ"ד )  משה שפריר "חוני " ( בתוך "משא" 2.9.1966 ) הרצליה רז (" לחוני" בתוך "עיני מיתר" ,1966 דב חומסקי ( "לעגל מעגל" בתוך "בעט ובעונה "  1969)

רינה רעים  ("חוני " בתוך "הפוכים במוקד אהבתי" , תשל"א )  צפרירה גר ("חוני" מאזניים כרך ל"ד חוב' 1-2 ,תשל"ב )  ש.שפרה ( "חוני" בתוך "שירי מדבר" ,תשל"ב)  ) עוזי שביט "("לישון ,לישון באור היום " בתוך כבר בחצי ימיו  תשל"ב )

דידי מנוסי ("חוני המעגל הולך לישון ב"ידיעות אחרונות 23.6.1980)   ")  יהודית כפרי ( ("חוני" בתוך "קורנית , 1982 )  אבא קובנר ("קנטטה לחוני המעגל "בתוך " עקד  שנתון לשירה,  1982  ) ובשירו המרשים של שלמה טנאי "חוני המאגל " ( בתוך משא אוקטובר 1984 )  בשיר של אהרון אלמוג ב"רחוב הרצל "( 1987 )  את חוני אפשר למצוא לדברי היוצר גם בפזמון של אהוד בנאי "זמנך עבר"( 1987 ) .

ושירו הראשון שראה אור בדפוס של המשורר שמעון אדף "חוני"  "מאזניים ינואר-פברואר 1992

"בדידותו של חוני
היא בדידות המשורר היא
בדידות הנביא היא בדידות בעל הסוד ,לא לבד
ובכל זאת בודד מאוד
….הוא פוחד שמה
חזה את הקו המפריד בין מציאות ושירה
כל משוכת גדר או
בקבוק מנופץ או ענן תועה
(מלבד האדמה הבקועה )
נדמים לו כשיר.
( "חוני " מאת שמעון אדף).

על חוני נוצרו גם כמה מחזות בהם מחזה לילדים של מילא אהל בשם "חוני המעגל "אגדה מומחזת " שהופיע ב"דבר לילדים" כרך כ"א חוברת 9 תשי"א , ובמחזה מודפס של אזריאל אמר "חוני המעגל מוריד גשם : מחזה שלוש מערכות ואפילוג " ב-1978 וגם חוברת לילדים "אגדת חוני המעגל " של עירית פרידמן שממנה הובאו כמה מהאיורים בכתבה זאת

 .

קישורים

חוני המעגל בויקיפדיה

חוני המעגל באנציקלופדיה דעת

הניסים של חוני המעגל

קברו של חוני

שיר של רחל על חוני

 ציד המכשפות של שמעון בן שטח

ציידי המכשפות

מלך בשר ודם מאת משה שמיר

צייר זאב פרקש