ארכיון תג: חסמבה

המערה החשמלית של מקס קלינהוף ושל חבורת חסמבה

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

 התשובה היא חיובית.

כן וירג'יניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדויק שאותו תיאר בספרים.

באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים.

למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים.

 

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

ליד בית הקברות המוסלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
מדוע?
ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות ומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

 

המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

.שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני ביניהם .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא ייפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים. אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  מחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים על פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות.

אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון.טעות.

המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט.

המערה החשמלית של מקס המשוגע .

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3

צילום של מקס קלינהוף על חוף ים תל אביב  במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

 

.

 

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%94

ציור של המערה של מקס קלינהרוף

 

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט.הוא יצר עבור ילדים בחוף  לראשונה, את הקורקינט, העפיפון, הגולות והפורפרה והפך לאגדה מהלכת כבר בחייו

. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.הוא התפרסם  גם כצייר כישרוני, שלא ידע להפיק תועלת  חומרית מציוריו,

מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד הייתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתו  כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

 המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

 היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

הסופר עמוס אריכא   סיפר שמערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.

בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

 

הסופר המנוח  יורם קניוק זכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:הוא סיפר שהייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות

."אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים."

קניוק זכר  שהוא וחבריו היו  יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  

"כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה."

קניוק חשב שמוסינזון שגר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

Image result for ‫מקס קלינהוף‬‎

עמוס אריכא הרחיב :

הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. .  
 ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

 את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה הסזאנית ובספר "אביב שחור" .

בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות.

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

מקס  מופיע בקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

.המערה עתיקה של מקס הקדמון

מקס הדמון בצוק הכורכר

היא רחמה של תבל.|

יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים".  

 

אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

אִם מַקְס כָּאן
הַכֹּל כָּאן.

אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
מַקְס שָׁב אֶל
מְקוֹמוֹ, שָׁם
הַמַּשָּׁב

מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

 

מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

עמוס אריכא סיפר שהמערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששילמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גילה אריכא מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים.

 נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

המסקנה :

הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית.אני בינם.

אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

ירון לונדון וירון זהבי

 

הילד ירון לונדון ,סוף שנות ה-40.

"תראיין את ירון לונדון עבור הכתבה החדשה שלך על סדרת "חסמבה" " פקד עלי העורך " הוא הרי המודל לדמות של מפקד חסמבה ירון זהבי ".

לראיין את ירון לונדון על ירון זהבי? בעיה.

 האיש ידוע כמי שאינו אוהב להתראיין על הנושא הזה. אבל העורך מבקש ולא אומרים לו "לא" ומסבירים לו שהמרואיין ידוע בחוסר החשק שלו לדבר על נושא. אז בכל זאת ראיינתי את ירון לונדון ,וזהו הראיון המקיף והמסכם ביותר שהוא קיים אי פעם על נושא הקשר בינו ובין ירון זהבי מחסמבה.

 ראו

ירון לונדון נגד ירון זהבי "

ועל חסמבה באופן כללי

חסמבה -ספרי היהלום

סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות חסמבה -:הדור השלישי .

חברי הסמבה מהדור הראשון בגילגול טלוויזיוני מחודש.

סודי ומוחלט בהחלט: חלק 4 –הדור השלישי

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט " סדרת המשך לסדרת " ההרפתקאות הקלאסית לילדים " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה. סדרת הטלוויזיה .

ובחלק זה של סדרת "סודי ומוחלט בהחלט " על תולדות חבורת חסמבה נסקור המשכים ופרודיות שונים שנכתבו לאורך השנים על הסדרה וגם את הגלגול הנוכחי .

סודי  ומוחלט בהחלט החלק הראשון -המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט -החלק השני :הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט :הדור השני

וכעת לחלק הרביעי והמסכם :

אחרי יגאל מוסינזון

יגאל מוסינזון נפטר במאי 1994, חודש אחד לאחר מותו של האיש שניסה לחטוף, ליאון דגרל. הוא זכה למאמרי הספד רבים ששיבחו את תרומתו הגדולה לספרות העברית, אך דומה שההספד המרגש ביותר היה של האיש שזוהה לאורך שנים עם ירון זהבי, העיתונאי והשדרן ירון לונדון, שכתב על הקשר המיוחד שנוצר במשך הזמן בינו לבין משפחת מוסינזון, ועל ניסיונו הבלתי-מוצלח להתחמק מזיהויו כירון זהבי. זיהוי זה, כתב, אינו תואם את המציאות, שכן יגאל מוסינזון, 'הוא ולא אני, הוא הינו הגיבור האמיתי של חסמב"ה, הוא ולא אני היה ילד-העל שאינו מתבגר לעולם. אבל המוות, זה כבר עניין אחר.' (מתוך ירון לונדון, 'את השורות הבאות, רק אני יכול לכתוב', 'ידיעות אחרונות', 2.5.94).

מוסינזון הלך לעולמו אבל חסמבה לא מתה יחד עימו.

עם זאת מאז מותו של מוסינזון הורידה תעשיית חסמבה הילוך. שני הספרים הראשונים היו הבסיס למחזמר שבו שיחקו אקי אבני וסנדי בר כירון זהבי ותמר. כן הועלתה הצעה (שנדחתה) לשנות את שמו של גן העצמאות ל'גן חסמבה'.

בשנת 2001 יצאו לאור בהוצאות כנרת וזמורה ביתן חמשת הספרים הראשונים, אך בלבוש מחודש: הספרים עברו עדכון לשוני ונמחקו מהם מושגים שאינם 'פוליטיקלי קורקט', קטעים המדברים בגנות הערבים וקטעים שמובלעת בהם ראיית האישה כנחותה. ספק רב אם שינויים אלו הועילו לספרים, שכן מן הראוי להבינם רק על רקע תקופתם. ספרי 'חסמבה' שוב זכו להצלחה גדולה, אך הפעם, ככל הנראה, יותר בקרב מבוגרים מאשר בקרב ילדים. סדרת 'חסמבה' ממשיכה להיות מקור לפרודיות ולמחוות ספרותיות שונות.

וכעת בשנת 2010 יצאו אותם הספרים שוב במהדורות חדש/'ות בהוצאת "ידיעות " והפעם ללא עידכונים וללא צנזורה אלא בדיוק כפי שיצאו לאור לראשונה בשנות החמישים ורק עם מילון פירושי מילים. וכתוצאה הם נקראים טוב יותר מהעידכון של שנת 2001.

חסמבה :דורות הבאים

ספר המשך מדדני לספרי חסמבה קיבל לבסוף ישור מבית המשפט

מאז שפסק מוסינזון לכתוב ניסו אנשים אחרים לתפוס את מקומו ככותבי עלילות חסמבה.אלא שלעיתים קרובות הם היציגו את אנשי החבורה בצורה שונה מאוד מזאת שהציג אותם מוסינזון ולרוב מטרתם הייתה לנפץ מיתוסים. .

כך למשל עיתונאי במגזין 'מוניטין' כתב סיפור כיצד הוא פוגש את תמר מ'חסמבה' כאישה מבוגרת, מקיים איתה יחסי מין ורץ לספר לחברה .

בתמונה שנתן לו ירון נראה בר עץ ענק ומאחוריו שורות שורות של בקבוקי זכוכית. לפני הבר היו שלושה כיסאות גבוהים. על הכיסא השמאלי ישב ירון. הוא נראה מאוד צעיר, כמעט ילד. ביד אחת הוא החזיק כוסית וודקה, אצבעות היד השנייה נגעו במצחו בתנועת הצדעה משועשעת. על הכיסא האמצעי ישבה בחורה עם צמה שחורה ארוכה, לבושה חולצת טריקו בהירה ומכנסי חאקי. את הפנים שלה אי אפשר היה לראות. היא החזיקה את כוס המשקה שלה כך שהסתירה אותם. הכיסא השלישי היה ריק.

(אתגר קרת, 'גדי דין בהרפתקאות נגד הריגול הנגדי', געגועי לקיסינג'ר, 1994).

סופר ידוע שעסק כמה פעמים בחסמבאים הוא אתגר קרת הידוע בעניינו בספרי ילדים .

בסיפור של אתגר קרת, 'גדי-דין נגד השירות החשאי' (שהופיע בספרו געגועי לקיסינג'ר), ו סיפור שהוקדש לאון שריג, יגאל מוסינזון ותמר בורנשטין-לזר אנשי 'חסמבה', ירון ואהוד, הם אנשי מוסד חורשי מזימות שבאים לחקור את בנו של דנידין, אותו גיבור רואה ואינו נראה שבשעת סיפור זה כבר נח על משכבו בשלום.במהלך הסיפור מתברר ש ירון זהבי ועמיתיו הם עובדי המוסד, שביצעו, כך מסתבר, ניסויים אכזריים בגיבורי סדרות הילדים המפורסמות קופיקו, בצ'יפופו ובתוכידס – והכול למען ביטחון המדינה.

קרת חושף את הניגוד בין האיצטלה ההירואית של הדמויות הוותיקות מן הילדות לבין המציאות המכוערת והבלתי-הירואית שבה הן חיות כיום; פער זה משקף את מה שהתחולל בעולם הערכים של החברה הישראלית.

בסיפור אחר של קרת "למה כבר לא רואים את דנידין" ('חדשות', 2.4.1993) אנו פוגשים גם את ירון זהבי, שמסתבך בפרשה לא נעימה בשירות הביטחון ונאלץ לבקש חנינה נשיאותית.

להלוויה של ירון זהבי הגעתי לבד על אופני סוכנות ישנים ששאלתי מהגנן הרוסי שלנו […] קיללתי את עצמי שלא לקחתי את האוטו. התירוץ הרשמי היה שפחדתי להיתקע בפקקים, אבל האמת היא שהתביישתי שהחסמבאים יראו אותי מגיע לבית הקברות במיצובישי 94', כמו איזה קפיטליסט חומרני שלא אכפת לו מכלום.

(אתגר קרת, בהלוויה עם אהוד השמן, 'מעריב', 7.5.1994).

קרת המשיך לנתץ מיתוסי ילדות בסיפור בהלוויה עם אהוד השמן, שפורסם בגיליון 'מעריב' ב7.5.1994-, לרגל פטירתו של יוצר 'חסמבה' יגאל מוסינזון. קרת מתאר כיצד גיבור הסיפור מגיע להלוויה של ירון זהבי, שם הוא פוגש איש רזה הלבוש במכנסיים קצרים; זהו אהוד השמן, שעבר ניתוח לקיצור הקיבה, ועתה הוא מתחרט על כך. כיום הוא עובד בחוץ לארץ במכירת אבקות דיאטתיות המיוצרות בקיבוץ בגליל. מסתבר שעוזי הרזה ומשה ירחמיאל הממושקף הקימו חברה גדולה ש'דופקת כספים בגדול', אבל שניהם לא סולחים לירון זהבי על שסירב לסדר להם חוזה אספקה לתע"ש ללא מכרז. גם מנשה התימני הסתכסך עם ירון זהבי. הוא פרסם אוטוביוגרפיה סנסציונית, שבה הוא מאשים את החסמבאים בגזענות; את ירון זהבי הוא מאשים בבעילת תמר בעודה קטינה. תמר עצמה לא הגיעה להלוויה, משום שהיא נמצאת בהריונה השישי מאז שחזרה בתשובה… זהו סיפור קודר ביותר.

חסמבה החלה להופיע בפרודיות שונות ברדיו ובטלוויזיה

 

אלימלך זורקין משודרג לפוליטיקה ב"זהו זה ".

פרודיה על חסמבה הופיעה בתוכנית של הטלוויזיה הלימודית "זהו זה" ב-1990 ושם חסמבה נאבקת שוב  באלימלך זורקין שהופך לפוליטיקאי בכיר

 

ירון זהבי ותמר בבית החולים.בפרודיה של החמישיה הקאמרית.

פרודיה ידועה במיוחד הוקרנה בתוכנית הטלוויזיה 'החמישייה הקאמרית', שם  הוקרן מערכון שבו ירון זהבי, השוכב פצוע בבית חולים, לאחר שנורה בידי אלימלך זורקין מסרב לקבל עירוי דם ממנשה התימני מחשש מי יודע איזה נגיפים מתחבאים בדמו של זה.בסופו של דבר אנו מגלים שתמר מנהלת מאחורי גבו רומן עם מנשה .

אחד מסיפורי הקומיקס שכתבו קובי ניב ודודו גבע נקראה "חסמבא"ה במערות האף".  ראשי התיבות של חסמבא"ה  היו " חיידקים סודיים מאוד בתוך אלוף הארץ" .פרודיה מצחיקה על החבורה שאנשיה הם כעת חידקים הלוחמים למען ביטחון ישראל בחיידקים עויינים הנראים כמו מחבלים באפו של אלוף צה"ל.

הפרודיה הנודעת מכולם הייתה ספרה של שפרה האפרתי "לא תשווה" (הוצאת "תמוז" 2002 ) פרודיה על שרידי חבורת חסמבה של מוסינזון, קשישים המנסים להתאחד להרפתקה אחרונה בהחלט המציג את גיבורי חסמב"ה ככישלונות מזדקנים החיים על תהילת עברם. בשער האחורי של הספר נכתב: "שנים עברו מאז פעלה חבורת חסמבה בין נופי הארץ הנאבקת, ניצחה אויבים מסוכנים וסיכלה פעולות חבלה. שרידי החבורה, קשישים נטושים, זועמים ופגועים, מנסים להתאחד עכשיו להרפתקה אחרונה בהחלט." התיאור הפארודי של החבורה משמש ניגוד לתיאור ההירואי בסדרת הספרים המקורית. כך למשל מתואר המפקד האגדי ירון כגבר מזדקן שהשתחרר מהצבא בדרגת סגן אלוף, והוא הומו שלא הודה בכך במשך כל שירותו הצבאי, וגם שתיין. המכור לאלכוהול.

תמר, הסגנית המפורסמת, רכשה בית אבות דל והיא מנהלת אותו כעסק, בלי גבר בחייה, אחרי שירון לא רצה בה ואחרי שגם משה ירחמיאל עזב אותה.

משה ירחמיאל עצמו אמנם היה גאון במתימטיקה אבל עובד לפרנסתו במעבדה קטנה לתיקון מחשבים .. מנשה התימני, לעומת זאת, "הפך למשורר.מוכר. עוזי הרזה פרש מחסמב"ה אחרי שאביו מת:. שולמית החובשת הזכורה לטוב מ"חסמב"ה". ובכן, עכשיו בדיוק, לקראת האיחוד מחדש של חבורת סוד מוחלט בהחלט, יצאה שולמית מהכלא, אחרי שעשתה בו 22 שנים. אבוי, היא היתה בכלל רוצחת סדרתית, נימפומנית שנהגה ללכוד את קורבנותיה במדבר יהודה ובנקיקים מעל עין גדי. "לאחר שפצעה אותם אנושות, נהגה לחבוש אותם למוות, כמעט, בתחבושות לחץ וחוסמי עורקים, להחדיר להם אינפוזיות וכדומה". למען האמת, היא היתה עוד יותר "מופרעת": "נהגה לשבת לצד הקורבנות במשך גסיסתם הארוכה ולשיר להם את 'בלדה לחובש' .

אלמנתו של מוסינזון, חנה מוסינזון, ניהלה מאבק משפטי ארוך כנגד הסופרת בנסיון למנוע את הפצת הספר, בנימוק כי היצירה מפרה את זכויות היוצרים של בעלה הגברת חנה מוסינזון זכתה בסיבוב השני במשפט כנגד ספרה הפארודי של שפרה האפרתי על חסמבה והישיגה צו איסור מבית המשפט המחוזי כנגד המשך פירסום הספר.

אך לבסוף, בשנת 2003 דחה בית המשפט את תביעתה ואישר את הפצת הספר.

בהחלטה תקדימית השופטת החליטה שבמקרה הזה חל על גיבורי חסמבה הדין של "אנשים ידועים " שכל אחד יכול לכתוב עליהם דברי רכילות כרצונו משל היו אנשים חיים. וזה אומר שבמקרה של סופרים של ספרים ידועים אין להם יותר שליטה על הדמויות שיצרו. כל אחד יכול לעשות בהם כרצונו מכאן ואילך ולכתוב להם המשכים כרצונו מבלי שהסופר יוכל לעשות דבר בעניין.

חסמבה הדור השלישי הרשמי

ובנתיים נמשכו המאמצים להעלות את חסמבה "האמיתית " במדיה. המאמצים נתקלו בבעיות רבות לאורך השנים מסיבות שונות.אך לבסוף הם הוגשמו.

וכעת אנו רואים את התוצאה שלהם בסדרה"חסמבה הדור השלישי" שאותה כותב דרור נובלמן ובהפקתה משתתפת בתו של מוסינזון רנן מוסינזון .

חבורת חסמבה חוזרת ,והסדרה הוותיקה זוכה לגלגול חדש.לא בצורת עיבוד של אחד מ-44 הספרים הוותיקים של יגאל מוסינזון ( שכבר זכו כפי שראינו  לשני עיבודים קולנועיים ולעיבודים שונים כהצגות ילדים למחזמר בימתי בכיכובם של אקי אבני וסנדי בר ) אלא כהמשך ממש המתאר מה קרה לדמויות הוותיקות של חבורת חסמבה הראשונה ירון זהבי וחבריו בעשור הראשון למאה ה-21 כאשר עליהם לצאת מהפנסיה ומהדיור המוגן למאבק חדש נגד יריבם הקבוע מהספרים מנהיג הכנופיה אלימלך זורקין שמסתבר שהתעורר מתרדמת לאחר שנים רבות וכנגד אויבים חדשים ומסוכנים וילדיו מנהלי חברת ההי טק, ובנתיים נוצרת לפחות ההתחלה של חבורת חסמבה שלישית עם נערים עכשווים.

חברי הדור השלישי של חסמבה הם :

איגי : (תומר אופנר)

רנן : שי לי הירש

יובל : סיון פרסלר

לודה : יוליה פךוטקין

חופני : איתי תטורגמן

מה קרה לחברי חסמבה מהדור השני יואב צור,סגניתו רחל , שרגא השמן וחבריהם לא ברור. הם לא מופיעים ולא מאוזכרים אולי גם הם יופיעו אם תהיה עונה שנייה.. .

ואיך האיכות הכללית ?

מהפרקים שבהם צפיתי לא התלהבתי,אם כי הם בהחלט לא גרועים. הפרקים הם נחמדים וקלילים הומוריסטיים הדמויות חביבות. אבל שום דבר יותר מזה.

אין בהם בשורה חדשה לחובבי הרפתקאות ומתח.

הפרקים אגב אינם נופלים כלל , ואף משתווים באיכותם, לספרי חסמבה האחרונים שכתב מוסינזון בשנות השמונים והתשעים.

אבל זאת לא מחמאה.

אלו היו הספרים החלשים ביותר שאותם כתב מוסינזון בימי חייו וזאת כאשר בבירור איבד כל עניין ביצירת עלילת מתח מתוחכמות ומרתקות באמת ובדמויות משכנעות ומושכות והתבסס רק על נוסחה קבועה בלבד, לפעמים הם עושים רושם כאילו כתב אותם ממש בשנתו.

אלימלך זורקין ושני ילדיו

כמו בספרי חסמבה המאוחרים של מוסינזון דמויות "הנבלים " בסדרה החדשה אלימלך זורקין בגילומו של זאב רווח ושני ילדיו   הן   דמויות גרוטסקיות לחלוטין שאינן מעוררות  שום מתח.

נשאלת השאלה:הכיצד ייתכן שאלימלך זורקין נראה צעיר יותר מאחד או שניים מהחסמבאים שכבר נמצאים בבית אבות ? הרי הוא כבר היה מבוגר כשהם היו ילדים?

בוודאי  ובוודאי שאין להשוות את הפרקים שהוקרנו למיטב ספרי החסמבה כמו "חסמבה והאלמוני במסכה השחורה " או "חסמבה במסתורי ניו יורק " ששם היריבים היו רציניים ומפחידים באמת והעלילה כתוצאה המרתקת ומקפיאת דם באמת עבור הקוראים הצעירים.

אין "חשש" שהצופים של החסמבה המודרנית ירותקו עד כדי כך מאחר שנראה שהיוצרים ובראשם התסריטאי דרור נובלמן כמו מוסינזון בשנותיו האחרונות כבר לא היו מסוגלים לקחת ברצינות את הדמויות כדי ליצור עלילת מתח אמיתית עם היריבים המגוחכים אלימלך זורקין בגילומו של זאב רווח ( שחוזר לתפקיד מהסרט "חסמבה וילדי ההפקר") וילדיו , לכל היותר הם מנסים ליצור נוסטלגיה לזמן שחלף ולהשוותו עם המציאות המודרנית.אבל בסיס לסדרת מתח והרפתקאות טובה באמת אין כאן בשלב זה. .

בנתיים אפשר לקבוע שאת הסדרה הנוכחית לא רק שאי אפשר להשוות למיטבם של ספרי חסמבה משנות החמישים ,הרי גם אי אפשר להשוות אותה לסדרות מקבילות בטלוויזיה כמו "השמיניה" שאותה כתב גיורא חמיצר שאת מיטב פרקיה בהחלט אפשר היה להשוות מידי פעם בשיאם אפילו למיטב של סיפורי חסמבה

.דווקא  גיורא חמיצר שאהב מידי פעם לשלב קצת ידע ומידע אינטלקטואלי בסיפורי השמיניה   התקרב יותר לרוחו המקורית של מוסינזון שאהב לשלב פיסות ידע ומידע כאלו בסיפוריו  מאשר עושים יוצרי הסדרה הנוכחית שחשיבה ואינטלקטואליות היא מהם והלאה במקרה הטוב או נושא לצחוק במקרה הרע. לא ניתן אלא לתמוה איך הוא היה עושה את "חזסמבה "אם היו מעבירים אותה לידיו.

אבל אולי זה עוד ישתנה בעתיד יש לתת צ'אנס לסדרה החדשה ולקוות שהיא תשתפר עם הזמן.

להלן ראיון עם דרור נובלמן תסריטאי חסמבה לשעבר תסריטאי של סדרות כמו "האלופה "

אלי : האם קראת כהכנה לכתיבת הסדרה את  ספרי חסמבה או שהתבססת לחלוטין רק על רעיונות משלך?

נוטלמן : בילדותי קראתי כמובן את כל ספרי חסמבה, ואף את ספרי התוכי זנזיבר שעסקו בחסמבה בעקיפין,

לקראת הסדרה קראתי שוב את כל ספרי חסמבה של הדור הראשון , ושותפי לתקופת הפיתוח אלעד אליגון קרא את כל הספרים

אלי : השתמשת בהם באיזו שהיא צורה או שרק ברעיונות שלך?

נובלמן : העלילה והאופי של הדמויות בסדרה היא פרי המצאה אך השתמשתי בהרבה נתונים מתוך הביוגרפיה של החסמבאים.

תמונות של אליהו חרמון ז"ל  ורפאל כדורי ז"ל ( שניהם חסמבאים שנהרגו בפעולות שונות א.א. )  מוצבות במערה החשמלית אלימלך זורקין מזכיר את כנופיית יאאז ואת אביו הגברתן של ירון, דני הפחדן מוזכר כמו גם הובר הוברין.

לתמר וירון יש ילד בשם אורי. ובכלל משולבות כל מיני פיסות טריוויה ומחוות לחסמבולוגים מומחים בתוך הסדרה – כמו רובוט ילדים שנקרא זוגלובה, או מדען בשם אייזקס. ודוגמאות נוספות-

אלי : אתה פנית למשפחת מוסינזון ולמפקים או שהם פנו אליך ?

נובלמן : משפחת מוסינזון פנו אליי. רנן מוסינזון ואני מכרים ותיקים והם אהבו סדרות קודמות שכתבתי, רנן ידעה שאני חובב חסמבה מושבע ומאד התלהבתי מההזדמנות לכתוב סדרת חסמבה

קיבלת מהמשפחה הרבה הצעות ורעיונות או שבתחום התסריט הם נשארו לגמרי ברקע?

בתחום התסריט המשפחה נשארה ברקע. הכתיבה והפיתוח נעשו על ידי, גל זייד, רותי זייד אלעד אליגון ובשלב מאוחר יותר יחד עם הבמאי דני סירקין

אלי : היו הצעות שלך שנדחו לחלוטין משום מה משום שזה נחשב כפוגע בתדמית חסמבה?

נובלמן : פעלתי ללא צנזורה אז לא היה מישהו שיכול לדחות או לא רעיונות שלי

אך אני עצמי לעולם לא ארצה לעשות משהו שיפגע בתדמית חסמבה

אלי הדור השני של חסמבה מופיע או מאוזכר בסדרה?

נובלמן : יואב צור מוזכר לרגע אבל אין אזכור לדור השני

אלי :מדוע אין איזכור שלהם ?

נוובלמן : מרוב גודש דמויות וקוצר יריעה שלא לומר מגבלות תקציב לא הצלחתי לשלב את הדור השני בעונה הנוכחית, אם כי מאוד מאוד רציתי בכך.עלילות הדור השני יאלצו להמתין לעונה הבאה.

 

אז חברי חסמבה חוזרים על המסך הקטן גם הזקנים שמנסים לשמר את ארץ ישראל הישנה של פעם וגם צעירים חדשים המייצגים את הנוער הישראלי של היום ששוב אינו מתעניין כל כך בערכים  בשינוי העולם והפיכתו למקום טוב יותר  או אף בהרפתקאות מחוץ למסכי המחשב .

ספק אם החסמבה החדשה תוכל להיהפך לאיקון תרבותי כפי שהייתה הישנה אבל תמיד אפשר לקוות שהיא לפחות תהיה סדרת הרפתקאות ברמה סבירה לפחות ולעיתים אף יותר מזה כפי שהייתה הסדרה המקורית במיטבה.

האם גם יגאל מוסינזון היא צוחק כשהיה רואה שמנשה התימני הפך לחובב חשפניות רוסיות? הטובים ב"חסמב"ה דור 3"

וראו גם

חסמבה הדור השלישי הטריילר

הפרקים של סבדרת חסמבה הדור השלישי

חסמבה הדור השלישי בפייסבוק

חסמבה הדור השלישי בויקיפדיה

תמונות מהפרמיירה של חסמבה הדור השלישי

רנן מוסינזון מפיקת הדור השלישי

מקשקשתא לחסמבה :נירה רבינוביץ' משחקת את תמר מחסמבה

 הרעיון טוב הביצוע לא פחות :מורן שריר על חסמבה בדור השלישי

חסמב"ה חסמב"ה חסמב"ה:נעם כהן על הדור השלישי

נערי ההפקר :פז חסדאי על חסמבה הדור השלישי

ידו על חסמבה הדור השלישי

עכבר העיר על חסמבה

מנחם בן על הדור השלישי

חסה עמבה :פיני אסקל על הדור השלישי

החוקרת יעל דר נגד חסמבה בגלי צה"ל

הצופים  נגד הדור השלישי של חסמבה

ועוד דורות של חסמבה

חסמבה וילדי ההפקר

חסמבה ושודדי הסוסים

חסמבה וצוות "זהו זה "

חסמבה והחמישיה הקאמרית

גלגולים של חסמבה

הכיתה החשמלית על השמיניה

השמיניה בעקבות לובשי הגלימות בנגב הפרוע

רונה יפמן ומיתוס החבורות

החלקים הקודמים בסדרה זאת

סודי  ומוחלט בהחלט החלק הראשון -המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט -החלק השני :הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט :הדור השני

ההיסטוריה של חבורות חסמבה -חלק ג' -הדור השני

 

.

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת  ההרפתקאות הקלאסית לילדים  " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה.

ובמקביל הוצאת הספרים ידיעות אחרונות מוציאה לאור מחדש את ספרי הסדרה הראשונים במהדורה  לא מצונזרת ( כפי שהיתה  המהדורה הקודמת) ונאמנה למקור. 

 וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה.

ואת זה נעשה בסדרה מקיפה של כמה חלקים שתקיף את הדור הראשון של חסמבה את הדור השני וגם  ננתח את הדור השלישי המופיע כעת בטלוויזיה ואת כל הסודות שעומדים מאחורי הסדרה.

וראו החלקים הקודמים בסדרה :

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

 סודי ומוחלט בהחלט -החלק השני

 

מוסינזון מוקף בחברי הדור השני של חבורת חסמבה.צייר מ.אריה.

כל קוראי  סדרת חסמבה זוכרים ומזכירים את חברי הדור הראשון של החבורה את ירון זהבי את תמר היפה את אהוד השמן את עוזי הרזה את משה ירחמיאל  ומנשה התימני וחבריהם.

אבל כמה אנשים באמת זוכרים את חברי הדור השני של חסמבה ?

את יואב צור ,את רחל סגניתו את שרגא השמן וחבריהם ?

העובדה המדהימה היא שיש הרבה יותר הרבה יותר ספרים על חברי הדור השני,28  ספרים לעומת 16"בלבד" על חברי הדור הראשון

הם היו פעילים לאורך הרבה יותר שנים .

חברי הדור הראשון היו פעילים לאורך עשור בלבד בין 1949 -1959.

 עם נניח שהילדיםשל הדור הראשון של חסמבה  היו בערך בני  שמונה או תשע כשהחלו בפעילותם בחבורה דבר שאינו מובהר כלל בספרים  זה הופך את תקופת פעילותם כחבורה עד גיל 18 נניח  לכמעט סבירה.

חברי הדור השני היו פעילים לאורך לא פחות מ-28 שנים בין 1966 ל-1994!

 עשרים  ושמונה שנים  שני שבמהלכם הם נשארו ילדים בגיל בלתי מדגדר  ורק ב-1994 הם הראו סוף סוף סימנים שהם עומדים להתגייס לצבא.

אבל כמדומה שהיום  רק מעטים מאוד יזכרו את החבורה השנייה של חסמבה.הם אינם מאוזכרים כלל ברוב האיזכורים של סדרת חסמבה .

עם היוצא מהכלל היחיד והמובן מאליו  של אורי בנם של ירון זהבי ותמר הם אינם מאוזכרים כלל בסידרת הטלוויזיה של הוט.

אחת הסיבות לאמנזיה הזאת היא מן הסתם שהספרים על עלילותיהם נופלים מכל בחינה מהספרים על הדור הראשון. מוסינזון כבר לא יכול היה לקחת את העלילות ברצינות מינימאלית וחלק מהספרים הם בין הגרועים שהוא כתב בחייו.

הדמויות הן חזרות מדוייקות על הדמויות הבולטות של חבורת הדור הראשון , עם היוצא דופן של שרגא השמן שהוא דמות עם חיים  משלה שהיא שונה מזו של אהוד השמן קודמו.

כמה מהם נקראים כאילו כתב אותם ממש בשנתו מתוך אינרציה בלבד .

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון

הילדים ובראשם שרגא השמן הם סופרמנים יותר מאשר היו בני הדור הראשון אי פעם .שרגא מסוגל להתגבר בכוחו שלו על עבריינים מבוגרים . האויבים הם פנטסטיים וגרוטסקיים  ומגוחכים לעין ערוך יותר מאשר אלו של הדור הראשון .וכמה מהספרים נקראים כמדע בדיוני טהור .

התוצאה רבים מספרי הדור השני של חסמבה נקראים כאילו הסופר כבר אינו מסוגל לקחת אותם ברצינות .

ובכל זאת יש עניין רב גם בסיפורי הדור השני של חבורת חסמבה .

והנה ההיסטוריה שלהם :

 

ירון זאבי נגד טינטין

יגאל מוסינזון

מוסינזון חזר לחסמבה ב-1966 לאחר הפסקה של תשע שנים גם בחייו וגם בחיי קוראיו חלו שינויים גדולים .

 

יגאל מוסינזון על עטיפת גליון "העולם הזה".

הוא נאלץ לעזוב את ישראל  לכמה שנים לארה"ב מאימת נושיו לאחר שהקים תיאטרון שכשל כלכלית .הוא גם הסתכסף עם  ידיד טוב לשעבר עורך "העולם הזה "   אורי אבנרי   מאחר שכתב מחזה עויין לשבועון  בשם "זרוק אותו לכלבים " שאבנרי טען שהוא התקפה פוליטית עליו. .

אבנרי היה יוצא כעת להתקפות ארסיות כנגד מוסינזון בכל הזדמנות אפשרית ופגע בשמו הטוב.

בארה"ב  עבד  מוסינזון בין השאר כפועל בניין  שם נפגש וקיים רומן עם מרילין מונרו . שם נפגש והתחתן עם ביתו של מליונר שהתנגד לנישואין . שם כתב את ספרו טוב ביותר מבחינה ספרותית יהודה איש קריות   (1962) סיפור היסטורי מעולה על תקופת ישוו שריצ'רד ברטון רצה לעשות ממנו סרט ושהוקלט לבסוף כסדרת תסכיתי רדיו. והוא גם מצא את עצמו מעורב בפרשה שכמו יצאה מסיפורי החסמבה שכתב.

קובץ:Degrelle.jpg

לאון דגרל .מנהיג נאצי .המודל לדמותו של גיבור הקומיקס טינטין

הוא ואדם בשם אלדובי החליטו לצאת לספרד כדי לחטוף משם את הנאצי הבלגי לאון דגרל שהסתתר שם מאז מלחמת העולם השניה.

ספר של לאון דגרל שבו הוא עוסק בקשר בינו ובין גיבור הקומיקס טינטין.

דגרל זה היה מנהיג המפלגה הנאצית בבלגיה בימי מלחמת העולם השניה ושיתף פעולה עם הנאצים . מה שפחות ידוע הוא שאחד מידידו הטובים ביות ר היה צייר קומיקס בשם ז'ורז' רמי שנודע יותר בכינויו  "הרג'ה". הרג'ה היה מקורב מאוד לדגרל ולתנועה הפשיסטית שלו ואף עיצב את הסמל שלהם . תוך כדי כך יצר סידרת קומיקס בשם "טינטין " על הרפתקאותיו של עיתונאי צעיר ואמיץ מקומות אקזוטיים ביותר ברחבי העולם ואף על הירח  במשימות נועזות שונות   כנגד כוחות הפשע והרשע . סידרת קומיקס זאת הפכה מאז לסדרת הקומיקס האירופית המצליחה ביותר של כל הזמנים ( וכמה מספריה תורגמו גם לעברית ). שמועות עקשניות שהרג'ה מעולם לא הכחיש אותם טענו שדמותו של טינטין הייתה מבוססת ישירות על זאת של ידידו הטוב  של הרג'ה, דגרל ( שגם הוא היה עיתונאי בזמן יצירת הסדרה ).

וכעת יצא יוצר סדרת ההרפתקאות המפורסמת ביותר של ישראל ללכוד את האיש שעליו הייתה מבוססת סדרת ההרפתקאות המפורסמת ביותר של אירופה.המבצע הסתיים בכישלון צוות ה חוטפים ביצע שגיאות אלמנטריות ובין השאר חשפו את מה שהם מתכננים לעשות בשיחה סתמית עם יהודי שמיהר לדווח על כך לשלטונות הספרדיים . הללו מיהרו ולכדו את מוסינזון ואלדובי.

יגאל מוסינזון בשבי המשטרה הספרדית.צייר מ.אריה

במהלך חקירתו חטף מוסינזון כמה סטירות מצלצלות לאחר שנשאל את מי הוא מכיר בספרד וענה שהוא מכיר את הספר ( שנשאל ספר מאיפה ענה "מסוויליה" (כשם אופרה מפורסמת של רוסיני). .לבסוף שוחרר מוסינזון כתוצאה מהתערבות לטובתו בדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ישראל ( ויש אומרים היה זה בן גוריון עצמו שהתערב לטובתו אצל פרנקו ). דגרל לעומת זאת נשאר חופשי בספרד.

מוסינזון חזר רצוף לישראל והחליט לנטוש מעתה את חיי ההרפתקאות האמיתיים ולהתרכז בסיפורי הרפתקאות דמיוניים . של חסמבה.

עם זאת בספר חסמבה שכתב זמן קצר לאחר מכן "חסמבה בפשיטה על תעלת סואץ   (1970) מספר 18 בסדרה הוא השתמש בפרטים מהפרשה האמיתית. בספר יש הקדשה מיוחדת שאומרת בין השאר "שבספר זה ישנם דברים רבים שהשתיקה והסודיות יפים להם ולכן מרבית שמות גיבורי הספר הם שמות בדויים ". לאמיתו של דבר גם ב ספרים אחרים הרבה  מוסינזון לכתבו דברים מעין אלה במהלך העלילה כדי ליצור"אמינות " אך הפעם לשם שינוי טענה זאת הייתה נכונה. הספר עוסק כל כולו בנסיון חטיפה והפעם שחרורו של טייס . ישראלי מידי שוביו. את המבצע יוזם אדם בשם אדמונד מלאכי שהוא איש השרות החשאי לשעבר . מלאכי מזכיר מאוד את דמותו המציאותית של  צבי אלדובי שותפו של מוסינזון לנסיון חטיפת דגרל . במהלך הסיפור חוטף הטייס השבוי סטירה נוראה משוביו כמו אלה שחטף מוסינזון עצמו במאסרו ויש פרטים רבים אחרים שהתבססו על האירועים האמיתיים. אך הפעם בניגוד למציאות החטיפה מצליחה והטייס משוחרר משוביו.

דור חדש של חסמבאים   
החסמבאים בסיפור זה היו שונים מאלה שבעבר. מוסינזון  החליט ליצור דור חדש של חסמבאים . להראות שגם בעולם של החסמבאים עובר זמן אמיתי וכי אנשי חסמבה התבגרו בשתשע השנים שחלפו . ירון זהבי למשל הוא כעת מפקד מת"ם מחלקת תפקידים מיוחדים בצה"ל ונשוי לתמר היפה  ( ולעתיד התברר שנולד להם בן , אורי ) אהוד השמן משרת גם הוא במת"ם . משה ירחמיאל הוא מזרחן שולמית היא אחות וכך הלאה.וגם במקום של המערה החשמלית נבנה מלון מפואר הילטון , ובמקום שבו נהגו החסמבאים לצאת למשימותיהם מידי לילה מגן העצמאות הפך כעת למקום מפגש לילי להומוסקסואלים……

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים / יגאל מוסינזון

וכעת קמה חבורה חדשה ומצומצמת יותר.של ילדים שמחליטים ביוזמתם להקים חסמבה "חדשה".הם זוכים בברכתו של ירון זהבי ששולח אותם מכאן והילך למשימות שונות של הצבא והשירות החשאי.

חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

 בראשות  החבורה עומד יואב צור. סגניתו היא רחל  והחברים האחרים  שרגא השמן , ארנון הרזה  ברוך הממושקף שכותב את עלילותיהם ויוסי התימני למעשה מכל בחינה חבורה חדשה זאת הייתה מקבילה מדוייקת לדמויות המקוריות החשובות בעוד שלדמויות מיותרות כמו דני או שולמית לא הוכנסו מקבילים שכן מבחינת הסופר לאחר שנים של נסיון עם הדמויות לא היה כל צורך בהם..

חסמבה במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008 / יגאל מוסינזון

כמו קודמתה גם חבורה זאת התמקמה במערה החשמלית וביצעה משימות שונות עבור המדינה כשאיש הקשר שלה ונותן ההוראות הוא ירון זהבי ( שאר החסמבאים  הוותיקים כמעט שלא הופיעו).. וכבר בהרפתקה הראשונה הם היראו את כוחם ממזימות גרנדיוזיות במיוחד כאשר היצילו את תושבי חיפה מחבלה בכור האטומי הנמצא כביכול בעירם.

 הרפתקה זאת הייתה המודל להרפתקאות הבאות שהיו שונות למדי מאלה הישנות . הפעם התרכזו החסמבאים החדשים בעיקר בכנופיות פושעים בעלי שמות מגוחכים כמו כנופית פוטנשיק והתעמתו רק לעיתים רחוקות יותר עם האוייב הערבי למרות שגם עימותים כאלה לא חסרו . בין השאר הם התעמתו שוב עם זורקין ואחיו בספר מספר 23 בסדרה , אלה כמסתבר לא איבדו מהומה מכשריהם הקרימינליים בכל השנים שחלפו והפעם עוסקים בשוד גופות. אך לאחר ספר זה שוב לא חזרו הזורקינים , אם כי החסמבאים נתקלו בבנו של זורקין ובדודנו בספר מספר 32 בסדרה.

כמו בעבר כאשר חיפשו אחרי אוצרות המלך הורדוס  גם בגלגולם השני  חיפשו החסמבאים גם אחר אוצרות קדומים כמו כתרו של דוד המלך בספר מספר 31 בסדרה שבו נאבקו בפשוע מטורף הנחוש לשים את ידו על כתר זה .

  ההרפתקאות נעשו פנטסטיות יותר ככל שהתפתחה הסדרה. ומוסינזון חובב ההמצאות ( שבחייו פיתח המצאות שונות כמו שיטה להתפלת מיים וגלגל אנרגיה) הכניסד בהם טכנולוגיות חדשות שונות שעמדו הן לרשות החסמבאים והן לרשות אויביהם.  החסמבאים התעמתו בארבעה  ספרים שונים עם אנשים שהפכו לבלתי נראים כל פעם בדרך שונה.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון

הם נתקלו ברובוט האינטילגנטי זלגלובה שנוצר בידי סוכן אויב והפכו אותו לחלק בלתי נפרד מהרפתקאותיהם .

 חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

 הם השתמשו בכלי נשק מדהימים שונים כמו המתשמל רובה יורה קרני ליזר ונלחמו נגד מזימות פנטסיות לא פחות של האוייבים . הם נאבקו  במרגלים שהרעילו  כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .

  בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה.

חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון

 החסמבאים התמודדו עם כנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק  שיחלק את ישראל לשניים.

 הם נאבקו בכנופיית מרגלים מסוכנת  שמתכננת למחוק ערים שלמות בישראל ובמדען שלה שיצר קוף מעופף מפלצתי בשם חימרה  שאותו הרג שרגה השמן הורג אתה קוף במהלך קרב אווירי .

חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון

 הם  נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.

הם התמודדו באנגליה כנגד כנופית פושעים המשתמשת בסם שיצר מדען פושע כדי לגרום לאנשים הזיות טירוף ולגרום להם לברוח מבתיהם.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

הם ביקרו במקומות אקזוטיים כמו הודו  שם חיפשו  אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקו בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף  לכדו את הקוסם  אך זה הפך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל .

 מקום אקזוטי נוסף שבו ביקרה החבורה  היה האי היווני גרימוס ( מקום מגוריו של יהודה איש קריות בספר של מוסינזון בשם זה ) שבו ביקרו פעמיים בספרים מספרי 39 ו-42 אך בכל פעם גרימוס היה כאילו שייך ליקום אחר . בספר מספר 39 התברר שבגרימוס עדיין חיים וקיימים פיראטים  ושבטי האטרוסקים הקדומים שמנסים להשיג עצמאות ומשתמשים לשם כך בחצים מורעלים . ואילו בספר מספר 42  זמן קצר לאחר מכן מתברר שגרימוס נשלט בידי רודן יווני והוא מקום שונה מאוד מהגרימוס שבו ביקרו החמבאים בספר הקודם .

הם נשלחו בזמן מלחמת המפרץ בידי הגנרל שוורצקופ ב"חמקן " מטוס בלתי נראה אל הבונקר של סאדאם  חוסיין  כדי להרוג אותו בבונקר שלו ! אך לרוע המזל נלכדו בדרך בידי כנופית פושעים עיראקית , אך נמלטו במידיהם חזרו לישראל ושם לכדו כנופית סוכנים עיראקית .

חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

 מוסינזון הכניס גם רשעים שחזרו מספר לספר כמו כנופית פוטשניק שעימם התמודדו החסמבאים לאורך שלושה ספרים שונים ושאף ניסו להשתלט על המערה החשמלית שלהם , וכנופית "צרברוס " שעימם התמודדו לאורך שני ספרים וששאפה להתנקש אישים ישראליים.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון

מאפיין מעניין של הסדרה היה המקום המרכזי של שרגה השמן בעלילה שהלך וגדל מספר לספר עד שמספר ניכר של העמודים הוקדש רק להרפתקאותיו ובעוד שחבריו הפכו כמעט ל"ניצבים ". (תופעה  מקבילה קרתה  גם לאהוד השמן בספרים מספרי 11-12 בסדרה המקורית ) נראה שמוסינזון רכש לדמותו חיבה מיוחדת.

הוא לא נמנע מלהכניס חסמבאי חדש לחבורה בדמות אורי בנם של ירון ותמר ששאותו החסמבאים מצילים מיד כנופית חוטפים בספר מספר 25 בסדרה . ולאחר מכן הפך לחבר בחבורה (פרוטקציה? ) ואף למנהיג זמני שלהם אך מעולם לא התבלט כמו אביו או כמו שרגא השמן .

 חיפוש בארכיונים של מוסינזון חשף ש0מוסינזון גם כתב  כפרקים מספר בשם חסמבה בעלילה המסוכנת המופלאה והמסתורית שלא הושלם על חיפושי החסמבאים מהחבורה השניה  אחר מגילה גנוזה "מגילת בואו של המשיח "  העוסקת במלחמת בני אור בבני חושך שנעלמה ומליונר מציע מליון דולאר  למי שימצא אותה. . .אך משום מה לא ה שלים ספר זה וחבל.

משה קרוי .פילוסוף ושכן של יגאל מוסינזון.

ייתכן מאוד שעלילת הספר הייתה קשורה לשכנו של  מוסינזון הפילוסוף השנוי במחלוקת משה קרוי .

קרוי בעת שחי בבניין שבו חי מוסינזון פיתח תורה שלמה של מלחמת בני אור בבני חושך .אגב כך הוא ניהל שיחות רבות עם מוסינזון שהפך לידידו היחיד .לבסוף התאבד קרוי תוך שהוא שומע דיסק של שירי ארץ ישראל.היה זה מוסינזון שביחד עם הבלש מישל חדד פרץ את דלת דירתו של קרוי ומצא את גופתו.

כותב שורות אלו תהה תמיד מה היה אופי הקשר  והשיחות בין קרוי אביר תורת התועלתנות האישית בישראל ובין מוסינזון המפיץ של רעיונות העזרה ההדדית דרך סדרת "חסמבה" ואף ניסה לכתוב על כך מחזה.אבל גם פרוייקט זה לא הושלם מעולם.

  ניתן  לשער שעלילת ספר החסמבה שלא הושלם הייתה קשורה לקרוי ולרעיונותיו ואולי תיכנן להכניס לתוכו דמות שהייתה מבוססת על קרוי .אבל פרוייקט זה לא הושלם .אולי מסוינזון מצא אותו כתובעני מידי .

הספר מספר 44 בסדרה הוא שונה מאוד מקודמיו  , דומה מוסינזון חזה שזה יהיה ספרו האחרון והוא כמו סוגר בו מעגל  . בו  נאמר במפורש  שהחסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני הגיוס לצבא ! ( ואכן היגיע הזמן אחרי 28 שנה …) משימה אמורה להיות החשובה ביותר.  ובספר  זה האחרון בסדרה נאבקו בכנופית מחבלים "העקרב הצהוב "  שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל  ואף זוממת להתנקש בחיי ראש הממשלה יצחק רביו ! .(בחייו של רבין התנקשו כידוע כמה חודשים לאחר צאת הספר ומות מוסינזון ). ספר זה הוא מיוחד במינו שכן במהלכו שרגא השמן נפצע וכותב ביומן את הזיותיו המלאות בתיאורים של תל אביב בשנות ה40 זאת של צעירותו של המחבר כאילו המחבר מלא בגעגועים אל העבר שלא יחזור עוד.

. .הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות   וסוף דבר  מרגש של  מוסינזון  על בנו עדו  שנהרג במלחמה ושעבורו נכתבה חסמבה מכלתחילה  וכולל  זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא  הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות היהודים במדינת ישראל.

הספר הסתיים עם הנבל ראשי עדיין חופשי ומוסינזון בהחלט התכוון לכתוב לו המשך עם שני שמות אלתרנטיביים : חסמבה במלחמה נגד הפושעים המסוכנים !!!

מוסינזון נתן לו לבסוף את השם החסמבאים במלחמות  נגד כוחות הרשע והזדון !! אך   הוא לא נכתב .  .

 נראה שעבור ספר זה מוסינזון התכוון כבר ליצור דור שלישי של החסמבאים רעיון שהעסיק אותו מזה שנים , עתה משהדור השני מתגייס סוף סוף לצבא.  . חברי חסמבה השלישית היו אמורים להיות

המפקד  גיל נער עם עיניים חומות ושער צהוב.

סגניתו רנן (כשם בתו של מוסינזון )

רחבעם השמן

בוריס (המכונה פושקין ) בן עולים מרוסיה

עמוס ילד דתי מעולי אתיופיה

וג'ניפר חובשת של עזרה ראשונה המקבילה לשולמית מהסדרה הראשונה.

בבירור זאת הייתה אמורה שהייתה אמורה לכלול את בני העדות השונות כולל עולים נושא שהעסיק מאוד את מוסינזון .

בו זמנית עם ספרי הסדרה ה"רגילים "  יצר  מוסינזון סדרת חסמבה לילדים קטנים יותר שהתרחשו בימי המנדאט בתקופה שלפני מותו של אליהו חרמון . אך במרכז הסיפורים האלה עמדו לא החסמבאים עצמם אלא התוכי  שלהם זנזיבר  השוכן במערה החשמלית וידידיו בעלי החיים , את אלה מצליח זנזיבר להכניס באחד הספרים להקרנה של סרט בסדרה החביבה עליהם "טרזן " . . מוסינזון כתב חמישה סיפורים בסדרה זאת.

חסמבה הפכה בנתיים לחלק בלתי נפרד של התרבות הפופולארית הישראלית . הן דרך הספרים והן הודות לסרט "חסמבה ונערי ההפקר " של יואל זילברג שאותו כתב מוסינזון שבמשך שנים היה חלק בלתי נפרד מכל שידור טלוויזיוני ביום העצמאות . ברדיו בגלי צה"ל אף הייתה רצה פינה של טל ברמן בתוכניתו "מוטל בספק " שבה היו מביאים כל יום ציטוט מספרי חסמבה שהתאים בדיוק לאירועי היום .

    החסמבאים הפכו למיתוס , למיתוס של הגיבורים  הצבריים הציוניים שהלכו ונעלמו מן האופק . הז'אנר של ספרי ה"חבורה "  שעוברת הרפתקאות שונות במאבק כנגד פושעים מרגלים ומחבלים  שוב אינו קיים ,ואולי גם משום שקשה למצוא היום ילדים שמשחקים בחוץ ולא מסתכלים בטלוויזיה בבית . אין מה לעשות הילדים של היום הם הרפתקניים בעיקר בתחומי המחשב ולא בחוץ בשדה וברחוב כמו החסמבאים , ויש רבים מהם שהיו  מוצאים את ערכי העזרה ההדדית שלהם מוזרים.

אין להכחיש שספרים אלה  בבירור תוצר של דור קודם ולא מן הסוג הטוב ביותר .אך הם אטרקטיביים ( בימינו הציניים יתר על המידה )  בערכים הפשוטים והתמימים שעולים מהם שמקורם בתקופה  מת שבה ילדים ראו צורך לשרת את העם והמדינה, וגם לעזור לילדים משכבות נמוכות יותר ! דבר שהיום נראה  כבל יאמן ממש, על רקע  הנתק  הקיים בין "הצפוניים"  ל"דרומיים" .  הקריאה בספר כמו חסמבה וילדי ההפקר על מאבקם של החסמבאים על נשמתה של כנופיית ילדים , נראית מגוחכת  ובו בזמן מרגשת שכן ספק רב אם רבים יגלו בשכבות ה"צפוניות"  את אותו עניין בבני השכבות הנמוכות .דומה שהפסדנו הרבה יותר  משהרווחנו כאשר נטשנו את הערכים שלפיהם חיים החסמבאים של עזרה הדדית ודאגה לכל אזרחי המדינה ( ולא רק לסקטור ספציפי)..

 מאז מותו של מוסינזון הופסקה תעשיית חסמבה, ילדי הדור הזה שוב אינם קוראים ומתעניינים בהרפתקאות של בני הדור הקודם.

נספח 1: שיחה עם גיורא רוטמן צייר הדור השני של חבורת חסמבה

כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנות . לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
-גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
-יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
-איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
-עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
(( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

גיורא רוטמן היום אדריכל ידוע היה בצעירותו צייר הקומיקס של עיתון הילדים"הארץ שלנו ".

כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של   שמואל כץ  , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את  סיפור הקומיקס שלי "יוסקה מאיור " העוסק בעלילות לוחם במלחמת העצמאות  בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

 

עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם

 

 

  מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?)

כספרים אהבת אותם ?
רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .
.

 נספח 2: ספרי  חבורת חסמבה השניה .   הוצאות ברונפמן ורמדור-שלגי  

17.חסמבה בשרות הריגול הנגדי . ספטמבר 1966 . הוצאת ברונפמן . ציי ר מ.אריה ..במהדורת שלגי , 1971 מופיע כצייר שמואל כץ אך זוהי טעות  שתוקנה במהדורות אחרות ..

החסמבאים מתבגרים , ומוקמת חבורת חסמבה חדשה שיוצאת כנגד מרגלים הפועלים בכור האטומי של ישראל , ונעזרת לשם כך במדען ישראלי שהפך לרואה ואינו נראה. הספר הבא אמור היה להיות :"חסמבה בהרפתקאות דם ואש"  אך לא זה היה שם הספר הבא. .

מכאן ואילך כל הספרים הם בהוצאת רמדור-שלגי .

18.חסמבה בפשיטה בתעלת סואץ  ( שם משנה "חסמבה בהרפקאות דם ואש" ) . צייר אשר דיקשטין . במהדורה אחרת  מופיע כצייר  מ.אריה ,ובמהדורה נוספת גיורא רוטמן ,אך זוהי טעות .  1970

 החסמבאים יוצאים אל מעבר לתעלת סואץ כדי לחלץ משם טייס ישראלי. מבוסס על פרשת הניסיון לחטיפת הנאצי  לאון דגרל  שבו היה מוסינזון מעורב.

 19. חסמבה  במלחמה נגד כנופית חשב"ז  . צייר מ. אריה. 1971. חסמבה נאבקת בחבורת נערים פושעים.

 20. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים . צייר ד.אשר (אשר דיקשטיין ) .  1972. החסמבאים החדשים והישנים נאבקים בכנופיית "העכביש הארסי" שמאיימת על בטחון המדינה.

 21. חסמבה בהרפתקאות מופלאות בחופש הגדול . צייר שמואל כץ?   (במהדורה אחרת מופיע כצייר מ.אריה אך זוהי טעות ) .הופיע במקור במגזין לכדורגל "פנדל " ב-15.6-15.12-1972  בחוברות 10-22 ולאחר מכן כספר ב-  1973 . החסמבאים עוזרים לכדורגלן צעיר שצעירים עבריניים  מנסים להפלילו על לא עוול בכפו, כדי לסלקו מהכדורגל.

            22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של  מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי.

חסמבה במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008 / יגאל מוסינזון

 23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות.

 24. חסמבה  במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל.

 25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב!  . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את  אורי , בנם של ירון זהבי ותמר  ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם  מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו.

 26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת

בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

 27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד.

חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

 28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם)  מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

 29. חסמבה  בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר  שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

 30. חסמבה  בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה  בנסיון להציל את התאומים החטופים,  החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

 31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי   של דוד המלך . צייר רוטמן .1982.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד.

 32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו".

חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון

 33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984. תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק  שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון

 34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות  אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

 35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985. חסמבה נאבקת באנגליה כנגד כנופית פושעים המשתמשת בסם שיצר מדען פושע כדי לגרום לאנשים הזיות טירוף ולגרום להם לברוח מבתיהם.

 

 36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים

 37. חסמבה  במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986. החסמבאים נאבקים בכנופיית מרגלים מסוכנת שמתכננת למחוק ערים שלמות בישראל  ובמדען שלה שיצר קוף מעופף מפלצתי בשם חימרה. שרגה השמן הורג את הקוף במהלך קרב אווירי עימו.

 38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

 39. חסמבה במלחמה מול  שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם.

 40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות  מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .

 41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים.

 

 42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990  המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.

 

תוצאת תמונה עבור חסמבה מספר 42

הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

 43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם  בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית.

תוצאת תמונה עבור חסמבה מספר 43

 44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.

הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהורה שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת  שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .

הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות   וסוף דבר של  מוסינזון  על בנו שנהרג במלחמה וכולל  זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא  הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות היהודים במדינת ישראל.

אמור היה להיות ספר נוסף  מס' 45 : חסמבה במלחמה נגד הפושעים המסוכנים !!!

מוסינזון נתן לו לבסוף את השם החסמבאים במלחמות  נגד כוחות הרשע והזדון !! אך   הוא לא נכתב .  .

 (45)  בנוסף מוסינזון כתב פרקים מספר בשם חסמבה בעלילה המסוכנת המופלאה והמסתורית  

שכנראה לא הושלם על חיפושי החסמבאים מהחבורה השניה  אחר מגילה גנוזה "מגילת בואו של המשיח " שנעלמה ומליונר מציע מליון דולאר  למי שימצא אותה.

ובו נדון בחלק הבא בסדרה זאת .

 וראו גם :

אז איפה הן החבורות ההן ?

חסמבה בויקיפדיה

אורי קציר על חסמבה

יגאל מוסינזון בויקיפדיה

ביבליוגרפיה מאת אלי אשד של כתבי יגאל מוסינזון

שמואל כץ הצייר הראשון של חסמבה  

מ.אריה צייר של חסמבה

משפט חסמבה ודנידין

מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה ?

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

 חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

 

 

 

סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות "חסמבה":הדור הראשון

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת " ההרפתקאות הקלאסית לילדים " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה. סדרת הטלוויזיה

 

וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה. ולאחר שדנו בחלק הראשון בסדרה במערה החשמלית האמיתית ,זאת ששימשה כהשראה למערה החשמלית של גיבורי הסדרה.

נדון בחלק זה בדור הראשון והמפורסם ביותר של חברי סדרת חסמבה.

 וראו החלק הראשון בסדרה :

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

חסמבה הדור הראשון

 חסמבה: הפזמון

חסמבה מתכוננת לשנות את ההיסטוריה […]  

חסמבה כבר עברה בהצלחה בחינת תיאוריה

בטסט המעשי היא תבנה את הגשרים

 

חסמבה חסמבה חסמבה

באלף בית ודרך זין ועד השין בית

חסמבה חסמבה חסמבה

סודי ומוחלט בהחלט

 

אפשר לראות הכול אם רק

פוקחים את העיניים

חסמבה מסתכלת, חסמבה תסכל

אנחנו לא רוצים לשבור לכם את השיניים

אבל בשורשים פה אנחנו נטפל

 

חסמבה חסמבה חסמבה […]

 

אנחנו נעמיד את העולם על הרגליים

חסמבה מבטיחה וחסמבה תקיים

אנחנו ניישר את המסלול והשוליים

חסמבה מקפידה וחסמבה תנווט

 

חסמבה חסמבה חסמבה

באלף בית ודרך זין ועד השין בית

חסמבה חסמבה חסמבה

סודי ומוחלט בהחלט

(מילים: אהוד מנור; מוסיקה: מישה סגל; מתוך הסרט חסמבה ונערי ההפקר, 1971).

 

כפתור חסמבה משנות השבעים.

לכל דור הגיבורים שלו, אך במשך כמה דורות, מסוף שנות הארבעים ועד שנות התשעים, הגיבורים הגדולים מכולם עבור אלפי ילדים במדינת ישראל, היו קבוצת ילדים בבית ספר יסודי, גיבורי סדרת 'חסמבה' מאת יגאל מוסינזון.

בסך הכול יצאו לאור 44 ספרים בסדרה זו במשך 35 שנה (1994-1950), ועל כך יש להוסיף חמישה ספרים נפרדים, המיועדים לילדים קטנים יותר.

על-פי הסדרה הופקו כמה וכמה הצגות ילדים ושני סרטי קולנוע, אחד מהם, סרטו של יואל זילברג  חסמבה ונערי ההפקר ( 1971) שבו הופיע שלמה ארצי בתפקיד ירון זאבי וזאב רווח כמובן גילם את אלימלך זורקין הבלתי נשכח , הוא סרט פולחן ממש שהוקרן פעמים רבות בטלוויזיה; ב-1985 הוסרט סרט נוסף "חסמבה ושודדי הסוסים " שבו ספי ריבלין היה זה שגילם הפעם את זורקין,   ב1998 אף הופק מחזמר על-פי שני הספרים הראשונים בסדרה. 'חסמבה' הפכה לחלק בלתי-נפרד מהגנאולוגיה של התרבות הישראלית ובו כיכבו שני הכוכבים הלוהטים דאז אקי אבני וסנדי בר (אקי אבני מופיע בתפקיד בולט בחסמבה הטלוויזיונית החדשה) .

נוסח העלילה של סיפורי 'חסמבה' קבוע תמיד: חבורת ילדים אמיצים ובעלי כישורים מגוונים, בעלי אידיאולוגיה ציונית נחושה, חבורת 'חסמבה' ('חבורת סוד מוחלט בהחלט'), נחלצת לעזרת כוחות החוק והסדר (המשטרה, הצבא ושירות הביטחון) במאבקם נגד כוחות הרשע למיניהם, סוכני אויב המאיימים על המדינה, או כנופיית פושעים. הם עומדים בפני מצבים מסוכנים ביותר, אך בזכות היותם ילדים אמיצי לב ורבי-תושייה, הם מצליחים במקום שהבוגרים נכשלים, מסכלים את המזימה הנפשעת, ומחזירים את הסדר על כנו.

יוצרה של 'חסמבה', יגאל מוסינזון, היה אחת מהדמויות הססגוניות ביותר שידעה הספרות העברית, אדם שחווה בימי חייו הרפתקאות שלא נפלו בהרבה מאלו שהציג בספריו. בתחילת דרכו פרסם סיפורים נטורליסטיים מחיי הקיבוץ והיישוב, שהפכו אותו לאחד הסופרים החשובים של תקופת קדם המדינה לצד משה שמיר וס' יזהר. כן התפרסם מאוד גם כמחזאי, הודות לכמה מחזות: בערבות הנגב (1948), מחזה שזכה להצלחה עצומה בקרב הקהל, ובו בזמן גם הביא לסכסוך קשה עם דוד בן גוריון – האחרון התנגד לפירוש שנתן מוסינזון לאירועים המתוארים במחזה, ההגנה על קיבוץ נגבה, והסתייג מ'התקפתו' על צה"ל; המחזה התנ"כי תמר אשת ער (1947); קזבלן (1958), שהופק כמחזמר וכסרט מפורסם בשם זה, שבו שיחק ושר יהורם גאון, וכן אלדורדו (1963), מחזה שהוסרט אף הוא.

אך עיקר פרסומו של מוסינזון בא לו מסדרת 'חסמבה', סדרה שהחל לכתוב כמשהו 'צדדי' והפכה לבסוף לעיקר עבודתו הספרותית.

ירון זהבי נגד טרזן

 

– חבריה, – קרא ירון, – הקשיבו. אל תפסיקו לירות, אולם על אף היריות הקשיבו לדברי. אלה הם הרגעים האחרונים שלנו. אנו לא נלך בשבי. מוטב למות מאשר להיות עבד. האם צדקתי?

באורח מופלא ביותר, מבלי שנדברו תחילה, נשמעה מפי הנערים הגיבורים קריאת-הקרב המפורסמת בהתרוממות-רוח שרק לעתים רחוקות זוכה לה אדם בחייו:

חסמבה! חסמבה! חסמבה!  

(חסמבה בשבי הלגיון הערבי, 1952).

חסמבה נכתבה בהשראת עידו, בנו של מוסינזון, שהיה חובב סיפורי טרזן וביקש מאביו שיביא לו עוד ועוד סיפורים כאלו. לבסוף החליט מוסינזון שנמאס לו; הוא הודיע לעידו שהוא עצמו יכתוב לו סיפור הרפתקאות טוב בהרבה מ'הטרזנים האלה', משהו משלנו; במקום לעסוק בלוחם הבודד, הבריטי האמיץ טרזן באפריקה הרחוקה, הוא יעסוק בחבורת ילדים כאן ועכשיו, בארץ ישראל המנדטורית.

אמר ועשה. הוא יצר את 'חסמבה'.

האם החמבאים היו אמיתיים?

עד כמה הדמויות היו מומצאות ?

על כך יש חילוקי דעות .אלמנתו של מוסינזון חנה טוענת  שלדברי בעלה שהדמויות היו מומצאות לחלוטין.אבל יש גם טענות אחרות ונראה שמוסינזון עצמו טען טענות סותרות שונות בהזדמנויות שונות ואולי גם לא זכר בעצמו בשנותיו האחרונות …

 חסמבה. נותני ההשראה מחזיקים בבני דמותם מהספר. איור שמואל כץ .

מקורות שונים טוענים שהדמויות של גיבורי הסדרה לא היו לגמרי פרי הדמיון היוצר ; הפרטים אודות שמותיהם, חזותם ואף אישיותם, נוצרו במידה רבה על-פי הדגם של בני המחזור הראשון והשני של ילדי קיבוץ נען, להם הוקדש הספר הראשון בסדרה (החבורה המיתולוגית מתגבשת בספר הראשון, "חסמבה" או: חבורת סוד מוחלט בהחלט (1950), וכללה את ירון זהבי, המפקד ההירואי .מאוחר יותר סיפר המחבר שביסס את דמותו על-פי הילד ירון לונדון לימים איש תקשורת מפורסם ,שמוסינזון גר במשך תקופה בבית הוריו בתל אביב . ירון לונדון כמחווה מופיע גם הוא כשחקן בסדרת הטלוויזיה.

ירון זהבי הוא הגיבור המושלם; הוא אמיץ לב, טוב לב, אידאולוגי מאוד, ללא כל ספקות וללא כל חולשות, וזאת בניגוד לפקודיו בחבורה, שאותם הקפיד מוסינזון לטעון בחולשות אנוש.

תמר, סגניתו של ירון זהבי בסיפור, מי שתהיה לימים אשתו ואם בנו בחייו כמבוגר, בתו של שחקן תאטרון (כפי שהיה דווקא אביו של ירון לונדון), נערה יפה ואמיצה המאוהבת בסתר בירון, היא אולי דמות האישה המשוחררת הראשונה בספרות העברית; היא איננה נופלת מהבנים במאום (לפחות להלכה). לפי טענה אחרת  שהמודל לדמותה היתה תמר רז, חברת הקיבוץ ובת המחזור השני של הילדים בקיבוץ זה, שכמו תמר בסיפורים, גם לה היו צמות. עם זאת, את השיער הבלונדיני של תמר האמיתית המיר מוסינזון בשיער שחור. לפי טענתו של ירון לונדון הדמות הייתה מבוססת על דמות של ילדה שכנה שבה היה מאוהב בסתר בזמן שמוסינזון גר אצלהם וכתב את הסיפור ומוסינזון שם לב לכך היטב…

אהוד השמן הוא בנו של נהג בסולל בונה, הליצן שבחבורה, נער גס רוח במקצת, אך גם אדם ישר ובעל לב זהב, ילד המתבלט באומץ לבו. דמותו התבססה, ככל הנראה, על אהוד לוי, בחור שמנמן ולא גבוה מנען, ששירת בצבא-הקבע ונפטר מהתקף לב בגיל צעיר.

עוזי הרזה, בנו של בעל בית מרקחת, 'רזה כמו מלפפון ואוכל כמו פיל', הוא בן-זוגו הקבוע של אהוד השמן. דמותו נשענת, ככל הנראה, על עוזי אשל, בן המחזור הראשון של ילדי נען.

מנשה התימני הוא מומחה לערבית ולערבים; הוא מתחפש לעתים קרובות לערבי, מעין 'מסתערב' מוקדם. משה ירחמיאל, בנו הממושקף של מוכר עיתונים, הוא כותב עלילות החבורה, טיפוס של 'פרופסור מפוזר'.

היו גם דמויות שוליות, כאליהו חרמון (דמות זו מופיעה רק בספר הראשון, ובמהלכו היא נהרגת); אליהו הוא ילד עני, בנה של אלמנה, המסתכסך תחילה עם החסמבאים עד שהופך לאחד מהם. הוא נהרג בפעולה לחילוץ מעפילים. דמות אחרת היא רפאל כדורי, בנו של עורך-דין. זהו נער רציני, אינטלקטואל כמעט, הנהרג גם הוא באחד הספרים הבאים בסדרה. דמות שולית אחרת היא שולמית, המתפקדת כאחות ואחראית על העזרה הראשונה. למעמד דומה זוכה גם דני, ילד שאפיונו היחיד הוא ישנוניותו; בשלב מסוים מחליטים הוריו החששניים להוציאו מהחבורה.

ספרי חסמבה

חמשת הספרים הראשונים הם הידועים ביותר: "חסמבה" או: חבורת סוד מוחלט בהחלט; חסמבה בבית האסורים; חסמבה ושודדי הסוסים; חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס וחסמבה וילדי ההפקר.

הם יצאון לאור לאחרונה במהדורה חדשה בהוצאת "ידיעות אחרונות".

 השניים הראשונים שימשו כבסיס למחזמר, ואילו השלישי והחמישי שימשו כל אחד כבסיס להצגה ולסרט קולנוע. חמשת הספרים יצרו את התבנית לספרים הבאים בסדרה, שהיו וריאציות על הנושא. עם חלוף השנים הלך הגיוון והצטמצם.

'חסמבה' זכתה להצלחה גדולה מאוד, אף שלא הצליחה להתחרות ב'טרזן', סדרה שזכתה בקרב הילדים להתעניינות עצומה (אך מוסינזון הסתפק במה שאמר בנו עידו, 'כל הילדים אומרים שחסמבה טוב פי מיליון מטרזן!', משפט שהוכנס על-ידי הסופר הגאה לספר הרביעי בסדרה, חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס.

).

 

כל ספרי 'חסמבה' עוסקים בנושאים שעמדו במרכז סדר היום הציבורי בישראל.

בשני הספרים הראשונים נאבקים החסמבאים בכובש הבריטי, המוצג כטיפש, יותר מאשר כמרושע, והחל בספר השני בסדרה גם בארכי-אויב הנצחי, העבריין היהודי אלימלך זורקין, אותו הם פוגשים לראשונה בבית הסוהר אליו הושלך ירון זהבי על-ידי המשטרה הבריטית. זורקין אדיר הכוח ממיט צרות על ראשו של ירון, אך לבסוף מובס בידי אביו של ירון, המסגר השרירי, והחסמבאים יכולים להתפנות לעניינים החשובים יותר: מאבק במפקד המשטרה הבריטי ג'ק סמית ובעוזרו המטופש תומפסון. כבדרך אגב מתגלה לקורא שלזורקין יש שני אחים נוספים, זרח וירוחם, הדומים לו כשתי טיפות מים.

הם ידעו שאלימלך זורקין אינו מחבב הלצות, ולכל מרידה יש רק פרוש אחד: התגרות בגורל. זורקין היה אדם אכזרי וללא כל נקיפת מצפון.

(חסמבה וילדי ההפקר, 1951

 

הנבל הידוע ביותר של סדרת חסמבה אלימלך זורקין חוזר בספר השלישי, שאויר על-ידי שמואל כץ, חסמבה ושודדי הסוסים (1950), שם הוא משתף פעולה עם מסתננים ערבים בגניבה מקיבוץ רגבים. ההרפתקה בספר זה מתרחשת בחופש הגדול, לאחר מלחמת השחרור, 'בה הכתה ישראל בשבע מדינות ערב ונצחה אותן'. חבורת חסמבה מתגייסת לעזרת הקיבוץ ומשתלבת בהווי החיים השיתופיים שם. לאחר מרדף גדוש הרפתקאות מרתקות, הם מבריחים את השודדים ולוכדים את זורקין כדי להביאו למשפט: 'יש משפט במדינת ישראל, והאדם הבזוי אשר מכר את נפשו בעבור בצע כסף ובגד בעמו והתחבר אל המסתננים, עוד יבוא על ענשו. אל נשים עצמנו שופטים. אלימלך זורקין יובא לסוהר, ולא יהין איש להרים ידו עליו'.

ספר זה הומחז והוסרט, ובגרסה הקולנועית ספי ריבלין הוא הפושע הקומי, זורקין.

אגב, בספר זה פוגשים החסמבאים לראשונה את 'הנער הנריקו ממרוקו, אשר פוצץ את תותחי המצרים בבקעת-יואב אשר בנגב', ואשר הופיע כבר בסיפור נפרד של מוסינזון שפורסם ב'דבר לילדים', הנער ממרוקו, שם הוא נחלץ לעזרת יחידת צה"ל במאבקה בערבים ('דבר לילדים', כרך כ' [1950], חוברות 42-33). החסמבאים פוגשים אותו בקיבוץ רגבים ומציעים לו להצטרף לחבורתם, אך הנריקו דוחה בנימוס את ההצעה, בנימוק שעליו לעבוד במשק: 'עבודת יום-יום אינה נופלת בחשיבותה מכל הרפתקה'. ירון מכבד את החלטתו של הנריקו, אך מציע לו להצטרף אליהם להרפתקה של שבוע שבועיים בעניין 'פעוט' שקשור לאוצר המלך הורדוס, והנריקו מתלהב ואומר שייתכן שיוכל להשתחרר לכמה ימים מסידור העבודה של הקיבוץ. אך, כידוע, בקיבוץ סידור העבודה קודם לכל ואנו פוגשים אותו שוב רק מאוחר יותר.

שלא כמו הנריקו, זורקין הנבל מופיע שוב כבר בספר החמישי, אחד מן המפורסמים שבסדרה, חסמבה וילדי ההפקר (1951); החסמבאים נאבקים לשחרר מידי זורקין חבורת ילדים שהוא דרדרהּ לחיי פשע. גם ספר זה הוסרט, בשם "חסמבה ונערי ההפקר "( 1971)  אלא שעתה זורקין הוא זאב רווח, והפעם הוא מוצג כפושע ערמומי ומאיים, כיריב ראוי לחסמבאים.

בניגוד לצפוי, זורקין ואחיו חוזרים לאיים על החסמבאים רק עוד פעם אחת, אחרי הרבה שנים, בגלגולה השני של הסדרה.

 

"שמעתם קול צחוק העולה ממרומי הבית? ובכן, המפקח על כל מסתרי הבית הזה הוא מטורף אחד כבול בכבלים. מגישים לו אוכל כמו לכלב, והוא מקבל הוראות לפי הפנסים הצבעוניים הנדלקים בלוח הקבוע למראשותיו."

"כלומר, כל פנס צבעוני הוא סימן הוראה אחר?"

"כן. יש באפשרותו לראות את המתרחש בכל חדר וחדר בבית הזה. הוא הממונה על הקלטת השיחות. עליו ללחוץ על כפתור, ומיד ייקלט כל רחש. המִתקנים המיועדים לכך סודרו מקודם. אכן, המלון המסתורי הזה הוא ההמצאה של מהנדס מוכשר ביותר."

(חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס, 1951). 

 בינתיים התמודדו החסמבאים עם איומים אחרים, שמספר לספר נעשו גרנדיוזיים יותר. אכן, בספרים הראשונים התעמתו החסמבאים 'רק' עם נציגי המשטרה הבריטית או עם פושעים קטנים, אם כי מאיימים, כמו זורקין. ואולם, מאוחר יותר הם 'עלו ליגה' והחלו להתעמת עם פושעים בין-לאומיים מסוכנים ומתוחכמים, שנעזרו לעתים בטכנולוגיות מדהימות: עם נאצים נמלטים, עם לגיונרים ירדנים, עם סוכנים זרים וכיוצא באלו. האיום שנשקף מאויבים אלו גם הוא הלך והתפשט, עד כדי ניסיונות למחוק מהמפה חלקים שלמים מישראל, או אף את ישראל כולה.

 פעילות מתוחכמת זו מתחילה בספר הרביעי, חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס (1951), שאוייר על-ידי מ. אריה; הילדים נאבקים בחבורת פושעים בין-לאומית מתוחכמת מאוד מבחינה טכנולוגית, ובראשם פושעים ערמומיים במיוחד בשם דמוקליטוס ושליחו ג'ורג' מנסור, שלכאורה מנסים לגנוב מישראל אוצרות ארכאולוגיים (הארכאולוגיה עוררה אז בישראל עניין אובססיבי כמעט, בעיקר אחרי גילוי המגילות הגנוזות). אבל בהמשך העלילה מסתבר שג'ורג' מנסור ודמוקליטוס הם בעצם 'מרגלים, שמוסרים ידיעות על המתרחש בצבא-הגנה-לישראל למפקדת המעוניינת בכך', והם גם האחראים על פיצוץ שאירע במטוס. ספר זה הוא האב-טיפוס לספרים המאוחרים, ששילבו בעלילה הרבה המצאות טכנולוגיות. שם גם נפגשו החסמבאים לראשונה עם ידידם, הסוכן החשאי האמיץ הומר אובריאן, ששמו האמיתי היה ראובן כרמלי, שמלבד תחושת השליחות הלאומית שהוא חדור בה, היה לו גם עניין אישי בפרשה – אחיו הטייס נשבה בידי המרגלים הנוראים.

בספר השישי בסדרה, חסמבה והסוד הגדול (1953 [?]) אותו אייר שמואל כץ, אנו נתקלים שוב בהנריקו, אותו הותרנו בספר השלישי כשהוא שוקל כיצד ומתי יוכל לחבור אל החסמבאים בהרפתקאותיהם. הפעם מתגייסים החסמבאים להגן על בחורים שמחפשים מים בנגב וסופגים התנכלויות מצד כנופיות של מסתננים. בספר זה מתגלגל לידיו של ירון זהבי כרך עבה של העיתון 'דבר לילדים', ובו סיפור גבורתו של הנריקו, המתאר כיצד הנריקו הסתנן לשורות האויב ושב משם עם מידע חשוב מאין כמותו. למעשה, סיפור זה מצוטט במלואו מ'דבר לילדים' החל בפרק חמש ועד פרק ארבע-עשרה, אז גם מתברר כי הנריקו נוצר עמו סוד: הוריו נהרגו בפרעות, ולכן הפך להיות ילד חוץ 'פרוע לשמצה' בחברת הנוער בקיבוץ. ירון המוגבל ברגלו מרותק למיטתו ונוטל בידיו את הסיפור מ'דבר לילדים'. הוא כה מתרשם, עד שהוא מציע כי הנריקו יהיה מפקד החברוה בזמן היעדרו.

בספר השביעי בסדרה, חסמבה באזור המסוכן (1953 [?]), שאויר גם הוא על-ידי שמואל כץ, הנריקו לוקח חלק בהרפתקאות החבורה החל מן העמוד הראשון, ואכן מחליף את ירון שנזקק לניתוח. החבורה נפגשת עם 'נשר המדבר', גבר ערבות מחוספס, 'אלמוני המתגורר בין ההרים בואכה ים-המלח, רוכב על סוסו ב'מעלה העקרבים', יורד ל'מכתש הגדול", מופיע לפתע באופק ואחר נעלם כלעומת שבא. 'נשר המדבר' חי בנגב בגלל אידאולוגיה: 'יותר מדי יהודים יושבים בתל-אביב ובערים אחרות ופחות מדי יושבים בנגב. אנחנו ממשיכים להיות יושבי כרכים, כפי שנהגנו בגלות'. בספר זה נלחמים החסמבאים בחבורת ג'-א-ק שמתכננת לפוצץ כמה משאבות ובארות מים בנגב ולהניח מוקשים בדרכים המובילות לאילת. החסמבאים נתפסים ונכלאים בצוללת של חבורת ג'-א-ק. רגע לפני התפוצצות הצוללת הם נחלצים ממנה, חוץ מרפאל כדורי, שמוצא את מותו בים: 'רפאל כדורי שילם בחייו עבור נאמנותו ל'חסמבה' ולמדינת ישראל […] ומצא מנוחתו בין גלי הים המלחכים את חופי ארצנו'.  היה זה החסמבאי השני והאחרון שנהרג אי-פעם בעת מילוי תפקידו. מכאן ואילך החליט מוסינזון לוותר על מאפיין ריאליסטי זה.

בספרים השמיני והתשיעי בסדרה נלחמים החסמבאים בכנופיות הלגיון הערבי.

הספר השמיני, חסמבה בשבי הלגיון הערבי (1952), נפתח ביום השנה למותו של רפאל כדורי בבית הקברות הישן בתל-אביב. בהזדמנות זו מבשר ירון לחבריו כי 'נשר המדבר' מבקש את עזרתם בגילוי עקבות בנו האובד ששהה בכפר-עציון בשעת נפילת גוש עציון ושבוי, ככל הנראה, בידי אחד משבטי הבדואים השוכנים בין חברון לים-המלח. החסמבאים מחליטים להירתם לעזרתו, ובהזדמנות זו גם להדליק נרות חנוכה בקבר רחל, במערת המכפלה ועל הכותל המערבי, כי 'רבים לא זכרו ולא העלו בראש מחשבותיהם את קדשי ישראל הנמצאים בידי זרים'. ואכן, בסוף הספר ירון זהבי ניצב על הכותל המערי, מדליק נרות חנוכה ושר את ההמנון. בינתיים, נשבה 'נשר המדבר' בידי הלגיון.

הרפתקאות החבורה ממשיכות בספר התשיעי בסדרה, חסמבה במערות טורקלין (1953). החל בספר זה ואילך הפך מ' אריה למאייר הקבוע של הסדרה. איוריו היו ספוגי פעילות ('אקשן') יותר מהאיורים הקודמים.

הסדרה הגיעה לשיאה בטרילוגיה שכללה את הספרים מספר 12-10 (1954-1953). בטרילוגיה זו מתמודדים החסמבאים עם שתי חבורות שלמחבלים הזוממים להרוס את חיל האוויר הישראלי, וכבר הפילו או גרמו להתרסקות של חמישה מטוסים בתוך חודש. \

בספר "חסמבה והמרגלים בחיל האוויר " ( 1953) לומדים החסמבאים להטיס מטוס בשדה התעופה הצבאי '79 איקס'. במהלך העלילה נעלמים החסמבאים ורק אהוד השמן נשאר.

חסמבה בציפורני פלורנט והקיקלופים / י מוסינזון

הוא יוצא לחפש אחריהם בספר הבא, חסמבה בצפרני פלורנט והקיקלופים (1954), אף שאביו מבקש ממנו לפרוש מהחבורה כדי לגשת לבחינות ולהשלים חומר לימודים שהם החסירו בשל הרפתקאותיהם, כדי שיצליח לעלות כיתה. הוא מוצא אותם כלואים אצל כנופיית הקיקלופים המרושעים והקוף הענק פלורנט.

חסמבה והאלמוני במסכה השחורה

לבסוף, בספר מספר 12, חסמבה והאלמוני במסכה השחורה (1954), אהוד מצליח לשחרר אותם ולהגיע אל המנהיג המסתורי של הכנופייה, 'האלמוני במסכה השחורה', היריב שהוא אולי הנורא מכל יריבי חסמבה מאז ומעולם; אז הוא מגלה שמדובר בנאצי מצולק בשם פון בילוב. בטרילוגיה זו ובאויב המסתורי והמפחיד באמת, האלמוני במסכה השחורה, יצר מוסינזון שיא של מתח, בהשוואה לכל מה שכתב קודם לכן.

בסוף המהדורה הראשונה של ספר זה (האחרון בהוצאת טברסקי) פרסם מוסינזון נספח קצר על סדרת חסמבה חדשה. הסיבה: 'הזאטוטים החסמבאים התבגרו בינתיים […] נכנסו לתיכוניים ונעשו גדנ"עים […] בקצרה, הגדיים נעשו תיישים'.

מכאן משתמע שכל ההרפתקאות שסופרו עד כה עסקו בילדים בגיל בית הספר היסודי!

הספר הבא בסדרה היה חסמבה במארבי הגבול (1955), ובו מסופר כיצד ירון זהבי נתפס על-ידי מרגלים ערבים, זמן-מה לאחר ששוחח עם הרמטכ"ל משה דיין. מוסינזון אהב לשלב בסדרה דמויות ידועות מעולם הביטחון הישראלי, וכך לחזק את אמינותן של העלילות. כדי לחזק את האמינות עוד יותר, הספר כלל נספח ובו שפת מרגלים.

הספר הבא בסדרה היה חסמבה בקרבות רחוב בעזה (1957), ספר שאייר עמירם תמרי. חסמבה יוצאת לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באזור. המהדורה הראשונה כללה נספח שהסביר שהעיכוב בהוצאת הספר קשור למבצע סיני ב1956-.

ספר מרתק במיוחד הוא הספר ה15- בסדרה, חסמבה במסתרי ניו-יורק (1958); מסופר שם כיצד ירון זהבי שב ונעלם למשך כמה חודשים, עד שהחסמבאים נתקלים בתמונתו במוזאון בניו-יורק. העלילה מותחת במיוחד ועוסקת במרגלים שמנסים להשיג המצאה סודית של מדען יהודי אמריקני. גם בספר זה ניתן לראות את אחד משיאיה של הסדרה.

החסמבאים חוזרים עוד פעם אחת, בספר מספר 16, חסמבה והתעלומה בגבול הצפוני (1959), שבו הם חוקרים תעלומה מוזרה במנזר נוצרי אורתודוקסי.

לאורך כל התקופה ההיא ספגה 'חסמבה' התקפות ארסיות מצד מבקרי ספרות שונים, שקוננו על כך שהיא 'משחיתה' את בני הנוער בערכים 'קלוקלים'. החוקר אוריאל אופק (יריבם הגדול של סופרי הספרות הקלה לילדים) התלונן על הסטריאוטיפיות המאפיינת את הסדרה; היא מחלקת את העולם לטובים ולרעים, והטובים תמיד מנצחים את הרעים. כן נשמעו תלונות על הזלזול המשתקף בסיפורים ביחס לסמכות ההורים והמבוגרים, שלא לומר ההתעלמות ממנה; הילדים מוצגים כמי שעולים בכל דבר על המבוגרים, אנשי צבא ושוטרים, ובוודאי על הפושעים והמחבלים. היה אף מי שהשווה בין החסמבאים לבין 'תנועות נוער מסוימות בחו"ל שנטלו לעצמן רשות לאכוף את החוק בלי להתחשב בשלטונות הלגיטימיים'.

באוקטובר 1957 המליצה 'ועדה לעריכת קטלוג של ספרי קריאה לתלמידים', שמונתה בידי משרד החינוך, לכלול את ספרי חסמבה ברשימת הספרים הפסולים לקריאה, לצד ספרי טרזן, קרל מאי, ספרי אבנר כרמלי וסדרת 'ילדי העיר העתיקה' של חיים אליאב. עם זאת, בהתחשב בעובדה שהספרים האלו היו מקובלים על הילדים, הוצע שספריות בתי הספר בכל-זאת יחזיקו ארבעה ספרים מכל אחת מן הסדרות הללו. מוסינזון, מצדו, הגן על חסמבה בטיעונים דומים לאלו שהעלו אוהדי סדרת הבלשים על תדהר, וטען שספרי חסמבה עשויים לעודד את המודעות הלאומית של הנוער ואת המעורבות בשמירה על הארץ ובמאבק בפשע. הוא גם גרס כי ביום מן הימים ישמשו ספרי חסמבה ללימוד תולדות המדינה, שכן יש בספרים האלו תרומה להבנת ההיסטוריה, אורחות החיים, ההרגלים ודפוסי המחשבה של השנים שבהן הם נכתבו.

דומה שהתנגדות המחנכים לסדרה דווקא עודדה את פרסומה בקרב הקוראים הצעירים; הם המשיכו לקרוא בשקיקה אדירה את עלילות החבורה מהמערה החשמלית שליד חוף הים של תל-אביב. לסדרת 'חסמבה' נוצרו עשרות חיקויים, וכולם עסקו בעלילותיה של חבורת ילדים נועזת הנאבקת בעולם הפשע ובעולם הערבי: סדרות כגון 'הבלשים הצעירים' מאת אבנר כרמלי (שהיא במידה רבה פרודיה על חסמבה) וסדרת 'האמיצים' מאת אותו סופר; 'ילדי העיר העתיקה' מאת חיים אליאב, 'חבורת נחשון' מאת צביה גרנות, 'חבורת המרובע הכחול' מאת עידו סתר, 'חבורת חבועוז' מאת חיים גיבורי, 'חבורת הגדנ"עים' בספריו של רפאל סער, ועוד סדרות אחרות. מכאן נראה ש'חסמבה' יצרה סוגה חדשה בספרות הילדים העברית.

בסיום הספר ה16- בסדרה הובטח שבקרוב יופיע הספר הבא, חסמבה בשרות הריגול הנגדי. אך חלפו שנים עד שספר זה יצא לאור, ובכל אותה עת, בעולם האמיתי ובעולם החסמבאי, התחוללו שינויים גדולים מאוד.

לחבורת חסמבה קם דור חדש.

ובו נדון בחלק הבא בסדרה זאת: חסמבה-הדור השני.

נספח :העברי החדש

'ניסיתי ללמד אותו שיר-געגועים ארמני, שאותו מרבים בני עמי המפוזרים בכל קצווי תבל לשיר בהיזכרם במולדם, אולם לא עלה בידי.'

'גורדיאן קרא באוזני את שירו של גאבורק: 'העגור החוזר לקנו' […]

בעופך תשא על כנפיך

עפר ארמניה…

ראית גורל ארמניה, שמעת קול המגורשים

ממולדתם, הנודדים המסכנים,

קוראים: הביתה! הביתה…!

[…]

… גם אם המות בלתי נמנע,

מוטב אמות בין עשבי המולדת

הנעים ברוח'.

(חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס, 1951)

 יגאל מוסינזון נולד בארץ, במושב העברי הראשון עין-גנים, ליד פתח-תקווה. הביוגרפיה שלו היא גם הביוגרפיה של מדינת ישראל. הוא היה חניך המוסד החינוכי 'בית-אלפא' במשמר העמק, בוגר בית הספר החקלאי 'בן-שמן', חבר קיבוץ נען, מראשוני הפלמ"ח ומאסירי לטרון. במלחמת השחרור היה קצין בחטיבת גבעתי. הוא היה רועה צאן, במאי, פועל מחצבה, קצין ושופט בצבא, מורה בקולג' בפילדלפיה, פועל בנין בניו-יורק, קצין תרבות ודובר המשטרה.

מוסינזון היה גם בין היוצרים הפוריים ביותר שקמו בארץ, ולמרות שכתב גם ספרות פופולרית, היה סופר מוערך וזכה לפרסים רבים ולשבחי הביקורות. אפילו המבקר המחמיר ברוך קורצוויל, כתב עליו שהוא 'כשרון. בעל סגנון מזהיר; הוא רואה ומרגיש שלא באופן רגיל; וכל זה, בצירוף שפתו העשירה והמוסיקלית'. ישראל זמורה כתב עליו כי 'אין כל ספק כי ניתן לנו משהו מן העברי החדש שבארצנו', ואברהם שאנן מנה אותו בשורה אחת עם יזהר ושמיר: 'שלשתם כאחד נותנים חלקם לציור נופם, אקלימם הנפשי ועולמם הרוחני של חיינו החדשים'.

לצד ההרפתקאות המסעירות שגולל בספרי סדרת 'חסמבה', הקפיד מוסינזון להעשיר את קוראיו בידע נרחב על מיטב תרבות העולם, וכל זאת בעברית העשירה, המדויקת והצלולה שלו. עולמו התרבותי של מוסינזון, כפי שעולה מספרי חסמבה, היה מקיף ביותר וכלל סיפורים מהמיתולוגיה הקלסית, ארועים מההיסטוריה העולמית והמקומית, ספרות העולם ושירה (אלתרמן היה, כנראה, בין המשוררים החביבים עליו), מוסיקה, אמנות, תרבות קולינארית, ציוני דרך בהתפתחות הטכנולוגיה והמדע, וניכרת בו אהבה גדולה לארכאולוגיה.

– היודעים אתם מי היה האיש שטס הראשון […]

– אני מתכוון לדדלוס – אמר ראובן כרמלי. – דדלוס היה אדריכל ופסל יוני מפורסם שנאלץ לברוח מפני מינוס מלך כרתים. הוא התקין לעצמו ולבנו איקארוס כנפים והדקן לגופו בשעוה. דדלוס הגיע בשלום לסיציליה ואילו בנו איקארוס לא נזהר והתקרב יותר מדי לשמש. השעוה נמסה בחום, ואיקארוס נפל המימה וטבע […]

– ואחר-כך באו הכדורים הפורחים של האחים מונגולפיה בצרפת, – המשיך ראובן כרמלי.

(חסמבה ואוצר-הזהב של המלך הורדוס, 1951)

יגאל מוסינזון היה, בעצם, מראשוני מלכי הטריוויה. בספריו שזורות שאלות טריוויה רבות, שהוא גם ממהר להשיב עליהן בתשובות תמציתיות ומדויקות להפליא:

-מי היה הטייס הראשון שהציל את חייו בעזרת מצנח בקפצו מכלי-טיס? […] 

– בשנת 1808 קפץ הפולני ז'רומסקי בעזרת מצנח מכדור-פורח בוער וכך הציל את חייו.

(חסמבה ומרגלים בחיל-האוויר, 1953)

– מיהו קלוביס? […]

– קלוביס בנה ראשון את ה'לובר' במאה החמישית.

(חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!!, 1983)

פרט מעניין נוסף שניתן למצוא בספרי הסדרה הוא השילוב של שפות זרות בסדרה, ובמיוחד השפה הערבית. למוסינזון היתה עמדה מגובשת בעניין, כפי שירון זהבי מסביר לחבריו החסמבאים, אחרי שהוא מבקש מהם ללמוד ערבית:

אנו חיים בסביבה שיש בה מיליוני ערבים, ויבוא יום ונוכרח למצוא שפה משותפת עמהם. השפה היא גשר המקשר בין עם לעם ובין אדם לאדם.

(חסמבה בשבי הלגיון הערבי, 1952)

כך לומד הקורא מילים ופתגמים שלמים מן השפה הערבית: 'מא תקול פול תא תחוט פיל עודול' ('אל תאמר פול לפני שהכנסתו לשקים'), או: "אל עג'לה מן אל שיטאן ואל תאני מן אר רחמן' ('הפזיזות מן השטן, והמתינות – מן הרחמן'), ועוד ועוד. אך נראה שמרבית קוראיו של מוסינזון לא הפנימו את המסר של מוסינזון, ורובנו לא יודעים כיום ערבית.

 וראו גם :

אז איפה הן החבורות ההן ?

חסמבה בויקיפדיה

אורי קציר על חסמבה

יגאל מוסינזון בויקיפדיה

ביבליוגרפיה מאת אלי אשד של כתבי יגאל מוסינזון

שמואל כץ הצייר הראשון של חסמבה  

מ.אריה צייר של חסמבה

משפט חסמבה ודנידין

מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה ?

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

סודי ומוחלט בהחלט- ההיסטוריה של חבורות "חסמבה" :החלק הראשון : המערה החשמלית

 

יגאל מוסינזון מוקף בחברי "חסמבה " צייר מ.אריה.

הופיע ב"דיוקן -מקור ראשון "גליון 689 22.10.2010 בשם "הסודות המוחלטים בהחלט".

 

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת  ההרפתקאות הקלאסית לילדים  " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה.

ובמקביל הוצאת הספרים ידיעות אחרונות מוציאה לאור מחדש את ספרי הסדרה הראשונים במהדורה  לא מצונזרת ( כפי שהיתה  המהדורה הקודמת) ונאמנה למקור. 

 וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה.

ואת זה נעשה בסדרה מקיפה של כמה חלקים שתקיף את הדור הראשון של חסמבה את הדור השני וגם  ננתח את הדור השלישי המופיע כעת בטלוויזיה ואת כל הסודות שעומדים מאחורי הסדרה.

אבל תחילה לפני שנעבור לחבורות חסמבה עצמן לדורותיהן   וליוצרן  יגאל מוסינזון…

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

 

והתשובה היא חיובית.

:כן וירגייניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדוייק שאותו תיאר בספרים.

 

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

ליד בית הקברות המושלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
מדוע?
ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות וומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

.שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני בינהם .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא יפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים.

אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  המחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים מעל פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות..

 אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון

טעות .

 המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט .

המערה החשמלית של מקס המשוגע .

..המערה עתיקה של מקס הקדמון

מקס הדמון בצוק הכורכר

היא רחמה של תבל.|

יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים".  

אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

אִם מַקְס כָּאן
הַכֹּל כָּאן.

אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
מַקְס שָׁב אֶל
מְקוֹמוֹ, שָׁם
הַמַּשָּׁב

מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט

. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

 

צילום של מקס קליינהוף במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד היתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

 הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתי כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

 המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

 היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

 הסופר עמוס אריכא   מספר :

מערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

 מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.  

בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

 במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

צילום גלית חתן.

הסופר יורם קניוק זוכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:

יורם קניוק :הייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות.אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים.

 אלי : כמה ילדים היו יכולים להיכנס לשם ?

קניוק : אני זוכר  שהיינו יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה.

 אלי : האם שמע מוסינזון על המערה הזאת ?

קניוק : מן הסתם כן.אם הוא גר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

עמוס אריכא מרחיב :

הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. . 
 ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

 את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה וסזאנית ובספר אביב שחור.

  המערה החשמלית של מקס

באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים.

 למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .

מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

עמוס אריכא: המערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששלמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גיליתי מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים. .

בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות ובקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

 נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

מקס והחסמבאים :פרשנות מיתית .

יהורם בן מאיר "פיצ'י " צילם מוטי קיקיון .

ליגאל מוסינזון יוצר חסמבה לא הייתה כמובן פרשנות מיתית מיוחדת על גיבורין  אבל  נראה שלמשורר יהורם בן מאיר פיצ'י בהחלט היו זרעים של פרשנות מיתית לגבי דמותו של מקס קליינהוף וגם לגבי החסמבאים שאותם הוא  מאזכר ומזהה  בשירים שונים שלו עם ילדי שכונת מחלול ,דהיינו הוא וחבריו בילדותם.

למשל בשיר "על הקריאה":

"כְּבָר אָז יָדַעְתִּי כִּי אֱלִימֶלֶךְ זוּרְקִין/הוּא צֶלֶם הוּא דְּמוּת/מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים/שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ – /מַקְס//נוֹלַדְנוּ מִן הַיָּם/זֶה הָאֶחָד הַקַּיָם בֶּאֱמֶת/בִּשְׂפָתֵנוּ בָּלַלְנוּ חוֹל יָחֵף וְטָהוֹר וְחוֹפִי/וּבֵית הַחִנּוּךְ בַּצָּפוֹן/שָׁם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ/שָׁם גְּבוּלוֹ" ("על הקריאה", נהר הירקון יוצא מעדן, עמ' 18)

 האם בן מאיר מזהה כאן בין אלימלך זורקין הנבל של סיפורי חסמבה  ובין מקס היוצר של המערה החשמלית?

יותר סביר שמה שפיצ'י רומז לו הוא שהדמויות המיתיות של גיבורי סדרת חסמבה מבוססות עליו ועל חבריו בילדותם בשכונת מחלול בחוף ים תל אביב.

פיצ'י מתאר את מקס איש המערה של חוף תל אביב כאדם טהור כמו ויותר מכמו אלוהי מאין אודיסאוס הנפלט אל החוף וכמו ישו המהלך על המים .

מקס אצל פיצ'י הוא הפרוטו טייפ של אליק של משה שמיר שבא מן הים ואין איש יודע מאיין בא.

והמערה שהוא יוצר  בחוף הופכת לרחם העולם .

ואנחנו יכולים להמשיך מכאן ולקבוע שבעיני רוחו של פיצ'י  שהחסמבאים שמשתכנים במערה החשמלית של מקס ומייצגים את ילדי תל אביב  הם בגדר תלמידיו ושליחיו של האיש המוזר שבא משום מקום על מנת להיעלם לשום מקום  ביצירת מציאות חדשה.

אחרי ימים רבים בא בולדוזר קרדום

לכרות ארץ ומלחים

והארץ הייתה תוהו ודום

הברות הברות

כברות של חול

ואין מלך במחלול.

( יורם בן מאיר  מקס מתהלך על הים ע' 15 )

 הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית .

אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

ראו גם :

איפה נמצאת המערה החשמלית

יואב איתמר על המשורר פי'צ'י יהורם בן מאיר ושיר "מקס-חסמבה " שלו

אז איפה הן החבורות ההן

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

 

חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר / יגאל מוסינזון

צייר גיורא רוטמן.

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

\צייר מ.אריה.

אתמול השתתפתי בסיור שאותו ערך עמיתי הבלוגר וחוקר ספרות הילדים אורי קציר בעקבות סיפורי חבורת חסמבה  ויגאל מוסינזון וגם כמה סיפורי ילדים אחרים שלתל אביב כמו "ידידי מרחוב ארנון של לאה גולדברג.

וכך במהלך הסיור עברנו בבית המרקחת ברחוב דיזנגוף שבו נוצרה חבורת חסמבה בידי ירון זהבי ועוזי הרזה.

בתחנת המשטרה ליד שממנו שוחר מפקד "ההגנה " ירמיהו בידי החסמבאים בפעולה הראשונה שלהם , עברנו בבית שבו גר יגאל מוסינזון בחדר אצל הוריו של ירון לונדון ובו יצר את סיפורי הסדרה , גם בהשראת הילדים והבניינים שסביבו ובהם מפקדת הבולשת הבריטית ,משם עברנו למקומות אחרים כמו הבית ברחוב ארנון של לאה גולדברג  בבית הספר נורדאו שבו למדה תמר סגנית מפקד חסמבה בבית הקברות "טרומפלדור" שבו קבור חבר חסמבה רפאל כדורי לצד גדולי המדינה ובפינה בים שבו נהרג אליהו חרמון חבר חסמבה..

מבחינתי שיא הסיור היה הביקור במלון הילטון בניסיון לאתר  את מקומה המדוייק של המערה חחשמלית  מפקדתם המלאה  במכשירים משוכללים של החסמבאים.

מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

אורי קציר העלה בסיור כמה רמזים הנמצאים בספרים שונים  על מיקומה המדוייק של המערה  אך גם הם אינם  אינם מספיקים על  מנת  למצוא אותה..

''

האם כאן מתחת לרגלי משתתפי הסיור בחוף הילטון  נמצאת המערה החשמלית ?

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ( כן גם אני בינהם) .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא יפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  מחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים מעל פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות.

אורי קציר העלה בסיור כמה רמזים הנמצאים בספרים שונים  על מקיומה המדוייק של המערה הם גם הם אינם  אינם מספיקים על  מנת  למצוא אותה.

הפיתרון :הגיע הזמן שאיזה שהוא יזם יקח יוזמה ויבנה את המערה החשמלית לגרסאותיה השונות הגרסה הלואו טקית המקורית של אירגון "ההגנה "וושל חסמבה המקורית ,והגרסה ההי טקית של חבורת חסמבה השנייה המלאה  וגדושה  בחידושי טכנולוגיה שונים

מיזם כזה יכול להביא תיירות למקום של חובבי חסמבה לדורותיהם .

מנהלי מלון "הילטון "האם שומע ?

וראו גם

פזמון חסמבה

בעקבות חסמבה בתל אביב

מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה

משפט חסמבה ודנידין

אז איפה הן החבורות ההן

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

 

מי מסוגל להקים את חבורת "חסמבה "לתחייה ?

 

 

פורטריט של יגאל מוסינזון . צייר מ.אריה

 

תוך כדי המחקר לספר על תולדות הספרות הפופולארית "מטרזן ועד זבנג " ( הוצאת בבל 2003) בדקתי את העיזבון של המחבר יגאל מוסינזון מחבר סדרת "חסמבה". בעזבונו של מוסינזון גיליתי בין שאר דברים מעניינים את הפרקים הראשונים מספר חסמבה שלא פורסם מעולם.
ספר החסמבה שלא הושלם שקיבל את השם
חסמבה בעלילה המסוכנת המופלאה והמסתורית;

הוא עוסק ברדיפה של בני חבורת חסמבה אחר מגילה גנוזה שנעלמה "מגילת בואו של המשיח " שעוסקת במלחמת בני אור בבני חושך..
בדרך הם  ופוגשים מיליונר מציע מיליון דולר למי שימצא אותה.

 אך משום-מה, מוסינזון לא השלים ספר זה, ( שאולי מבוסס על קשריו של מוסינזון עם הפילוסוף הידועד"ר משה קרוי שהיה שכנו ואת גופתו מצא מוסינזון לאחר התאבדותו ) וחבל.
אך בימים אלו סדרת "חסמבה" קמה לתחייה כסדרת טלוויזיה שמתארת את עלילותיהם של החסמבאים המבוגרים בהווה.
ולרגל העניין המחודש בחסמבה הוחלט להקים לתחייה את כתב היד הנשכח הקבור באוספיה של חנה מוסינזון אלמנתו של יגאל מוסינזון ז"ל. בני משפחת מוסינזון חנה ורנן מוסינזון החליטו להשלים את כתב היד של "חסמבה ומלחמת בני אור בבני חושך " ( שם זמני) ומחפשים סופר שישלים את כתב היד ברוחו של יגאל מוסינזון ועם זאת בצורה עדכנית שתתאים למאה העשרים ואחת הקופצנית.
כמובן לא כל סופר יכול לקחת על עצמו משימה כזאת והוקמה ועדת בדיקה שתכלול את:

רנן מוסינזון

חנה מוסינזון

אורי קציר (שמנהל לאחרונה סיורים בעקבות חבורת חסמבה בתל אביב) ואלי אשד.
כל מי שחושב שהוא יכול להשלים את ספר "חסמבה " הלא גמור בצורה הטובה ביותר מוזמן ליצור קשר עם רנן מוסינזון ,עימי ,או עם אורי קציר באתר אפלטון.

תהליך האיתור יתנהל בשני שלבים :

 

יש לכתוב פרק לדוגמה של סיפור החסמבה המבוסס על קווי העלילה כפי שתוארו למעלה ( ואפשר להכניס דמות המבוססת בקוים כלליים על דמותו של ד"ר משה קרוי ז"ל אך בשינוי שם ) ותקציר של העלילה עד לסיומה.

בשלב הראשון יעברו אלי אשד (יוזם הפרוייקט )  ואורי קציר על כתבי היד שיתקבלו לסינון ראשוני.

כתבי היד  שיעברו  את הסינון שלהם יועברו להכרעה סופית בידי בעלי הזכויות  חנה ורנן מוסינזון שיבחרו את המחבר החדש של "חסמבה".

הספר יופיע כיצירה משותפת של יגאל מוסינזון ז"ל והמחבר החדש.

אם הספר יזכה להצלחה תישקל האפשרות ליצור סדרת ספרי "חסמבה " מודרניים פרי עטו של המחבר החדש.שתציג דור חדש ועדכני של החסמבאים.

לבירורים יש לפנות

ל:

אלי אשד

Elieshe@zahav.net.il 

אורי קציר

 ori.katzir@gmail.com

 

 

 

 
 

 

 

יותר חסמבאי מהחסמבאים עצמם :הקומיקס של גיורא רוטמן

גיורא רוטמן ( מצד שמאל עם שותפו בעבר דב זיגלמן .

האדריכל הקומיקסאי והמאייר  גיורא רוטמן נתן לאחרונה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון  הרצאה מקיפה על יצירתו.

וזאת הזדמנות טובה  להיזכר באיש שמהלך שנות השבעים היה הקומיקסאי הבולט  והפורה ביותר שפעל במדינת ישראל ושיצר כמה מהיצירות המרשימות ביותר בעברית של זראנר  קומיקס הרפתקני. והתפרסם לא פחות כמאייר של ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון .

…"יופי –צהל שרגא השמן –הרעיון החסמבאי והכסף של המשטרה ..תנו לי לחשוב ..תפנה בבקשה לכתבות הזאת : תל אביב רחוב הירקון ,טלפון מס' , משרד האדריכלים גיורא רוטמן ומשה רז ,שם ממתינה לך מעטפה ובה ההמחאה על סך מליון דולר!!
למר פודולסקי עלי להסביר כי רוטמן האדריכל הוא גם גיורא רוטמן הצייר של ספרי חסמבה .אני אדבר איתו הערב ואשתף אותו בסוד העניין ".
"ואם הוא לא יהיה מוכן לשתף פעולה ?" הקשה יוסי התימני.
"מי ?
"הצייר של חסמבה "
"אתה מצחיק אותי יוסי " העמיד שרגא פני נעלב "גיורא צייר את החסמבאים בעשרות ספרים ,והוא יותר חסמבאי ממני וממך ,אני מוכן לבלוע את הגרביים שלי אם גיורא לא ישתף פעולה ".
( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

אם אפשר להשוות את הצייר האמריקני פרנק פרזאטה שהתפרסם בדמויות הרואיות כמו קונן הברברי או תלמידו בוריס וואליג'ו ( כנ"ל ) שהתפרסמו בין השאר בכך שכל דמויות הגיבורים שלהם יש להם את אותו הפרצוף : שלהם עצמם , עם אמן קומיקס ישראלי , הרי זה ללא ספק עם גיורא רוטמן.
רוטמן שבימים אלו מוצגות דוגמאות של סיפורי קומיקס שלו בתערוכה על תולדות הקומיקס העברי במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון הוא מכל בחינה צייר הקומיקס ההרפתקני המוכשר ביותר בקומיקס הישראלי.

 האיש שהביא לשיאו ולמיצויו את ז'אנר סיפורי ההרפתקאות כפי שלא עשה איש לפניו או אחריו. ואחרי רוטמן לצערנו ז'אנר זה כמעט נעלם פרט להבלחות בודדות של יוצרים כמו מיכאל נצר ,נמרוד רשף וגם כמה אחרים. .
מבחינות רבות אין מתאים מרוטמן להיות החותם ( כפי שהוא מוצג בתערוכה ) של העידן הראשון "ההירואי " או "הקלאסי" של הקומיקס העברי שהיגיע לשיאו ולסיומו בשנות השבעים שבו הלוחמים הם תמיד גברים יפי תואר ואמיצי לב הנאבקים למען העם והמדינה ולצידם אישה יפה. אכן במהלך שנות השבעים גיורא רוטמן היה הצייר המוכשר והפורה ביותר שעסק בקומיקס בשבועוני הילדים הישראליים.

בנוסף לכך הוא המאייר של כל ספרי "חסמבה" מאת יגאל מוסינזון ממספר 22 בסדרה ואילך . סך הכל רוטמן אייר 24 ספרים בסדרת ספרי חסמבה יותר מכל מאייר אחר כולל שמואל כץ ומ.אריה המאיירים המקוריים.

 

ולהלן ראיון מקיף עם גירוא רוטמן שהתקיים על ידי ועל ידי שירי פרידמן:

.

 

ציור של רוטמן שהופיע ב"דבר לילדים " כשהיה בן 5 וחצי

איך היגעת לקומיקס ?
רוטמן : אבי המנוח היה צייר שהתמחה ברישום ובציורי שמן ולימד אותי את יסודות הציור.
אני מצייר מגיל 4 כאשר ניסיתי לצייר נמר לפי תצלומים ומאז לא הפסקתי ….

הייתי מצייר כל הזמן. כשהייתי בגיל חמש וחצי הורי שלחו לנחום גוטמן  המאייר של "דבר לילדים " איורים שלי וגוטמן כתב בחזרה שהוא לא מאמין שהילד צייר שאלו ההורים ציירו שלא יבלבלו את המוח ובאתי למערכת וציירתי והוא הסתכל איך אני מצייר. ואז הוא האמין.
חמישה ציורים שלי פורסמו בדבר לילדים ב1952-3
 

 

 

 איזה סיפורים ויוצרים אהבת בילדותך ?
– רוטמן :  באתי מן הדור הראשון למדינה החדשה בתקופה שלנו לא היו טלוויזיות ולא היו מחשבים ואינטרנט או מוצרי מותרות אחרים . .. בקושי היה רדיו ועיתונים וכמובן שבועוני ילדים. אז גדלתי על מה שהיה ובהשפעת סיפורי גבורה ממלחמת העולם השנייה והשואה הפרטיזנים ומלחמת השחרור המחתרות והפלמ"ח. וסיפורי הגבורה שלהם בהחלט השאירו עלי חותם. אלו הדברים שהשפיעו עלינו
הדור שבו גדלתי בניגוד מוחלט לזה של היום היה נאיבי וציוני, דור שראה דברים בשחור ולבן, אז רק להיות ישראלי נראה כשליחות.שמענו על הגולה שבה היהודים נרדפו ללא הרף בפוגרומים והתעללויות וחשבנו שלנו עם צבא ישראל זה לא יקרה ואסור שזה יקרה שוב .יהודים חייבים להיות לוחמים.


אני אהבתי לקרוא סיפורי הרפתקאות, כרובינזון קרוזו, ז'ול ורן טרזן, , ואהבתי גם סיפורים היסטוריים וספרי מערב פרוע (קרבות עם אינדיאנים, לדוגמא קרל מאי "המוהיקני האחרון " של קופר. כולנו היינו אינדיאנים וטרזנים ברחובות ובחורשות ובירקון וירינו בקשתות ובחיצים.
היו גם סרטי הרפתקאות,מערבונים. אהבתי גם סרטי ראווה היסטוריים כמו "בן חור " ו"ספרטקוס" . ואהבתי מאוד את כרזות הענק שלהם שתיארו בכמה תמונות את הסיפור בסוג של קולאז' . כל אלה בהחלט השפיעו עלי.
בשבילי ההליכה לקולנוע הייתה חוויה ובתור ילד ונער הייתי מדמיין לעצמי הרפתקאות ומשחקים וחיברתי לעצמי סיפורים.

אהבת גם קומיקס ?

קומיקס אז נחשב דבר נחות לא מכובד .אבל כן בהחלט.
אז לראות סרטים היה אירוע . זה היה משהו בין ספר לסרט ואני קראתי הרבה מאוד ספרים וראיתי הרבה סרטים לעומת זאת לראות קומיקסים היה דבר נדיר. לקומיקס הייתה תדמית מאוד נמוכה של תת תרבות דרשו מאיתנו לקרוא ספרים . וקראנו בהיחבא גם קומיקסים .

ויום אחד נפלה לידי חוברת בשם classics illustrated" צבעונית מארה"ב שהרשימה אותי מאוד ובמיוחד הרשים אותי כרך הסיפורים על פי פנימור קופר וסיפורי האינדיאנים שלו כמו " אחרון המוהיקנים " הסיפורים האלו השפיעו עלי מאוד כי הם היו מצויירים בצורה יפהפיה פרטנית ונקיה שלא ראיתי כמוה עד אז.
לימים כנראה שהלכתי בסגנון הזה.

 

היכרת גם קומיקסים ישראלים ?
.רוטמן :  בהחלט. אהבתי גם את הקומיקסים הישראלים והייתי מנוי ל"הארץ שלנו". אהבתי שם את גידי גזר של אלישבע. את הציורים של דני פלנט שהיה לא רע ועשה כמה קומיקסים שאהבתי. ואת אשר דיקשטייין שהיה צייר טוב מאוד. וכל זה מאוד השפיע עלי . וכל הסיפורים שלהם השפיעו עלי בכיוון ההרואי והנאיבי שהצדק עיתנו ואנחנו מדינה עם שליחות וכו' . זה מאוד השפיע .
מגיל 15 ציירתי בצורה "חזקה" מתוחכמת.  כשהייתי חייל ידעתי שאני הולך ללמוד ארכיטקטורה אבל נושא הקומיקס קסם לי מאוד גם הוא. בין שאר עוונותיי אהבתי מאוד להמציא ולכתוב סיפורים.

והחלטתי שיום אחד אפרסם סיפורים כמו כל אותם האנשים שאת יצירותיהם קראתי ב"הארץ שלנו".  

חלפו שנים רוטמן הלך ללמוד אדריכלות והחליט לחזור למדיום הקומיקס האהוב עליו והפעם כיוצר
רוטמן : אני בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שם למדתי גם אמנות ותולדות האמנות ואף הפכתי למנחה בקורסים אחרים ברישום ובציור.
– איך התחלת ליצור קומיקס משל עצמך ?
בשלהי השירות הצבאי שלי התחלתי לחשוב ברצינות  לעשות קומיקס.

 בילדותי כאמור הייתי קורא אדוק של "הארץ שלנו" וקראתי את סיפורי הקומיקס של יעקב אשמן ואלישבע, לדוגמא, אך סגנון הציור של אלישבע לא היה הכיוון הסגנוני בו אני רציתי . לא נלהבתי ממנו . הרגשתי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר. ידעתי שבבוא היום אפעל להרים את התדמית הנמוכה שלא בצדק שהייתה לו וזה מה שעשיתי לעתיד עם סיפורים כמו "יוסקה מאיור".
איך חשבת שסיפורי קומיקס צריכים להיות ?
רציתי לצייר קומיקס הרפתקני יותר, מלא תנועה ואקשן, חי ואמיתי, משהו מנוגד לקו הקל וההומוריסטי של אלישבע. שנראה לי "לא אמיתי".

מדבר לילדים אל הארץ שלנו

– גיורא רוטמן הוא אחד מיוצרי הקומיקס הבודדים שעבדו הן עבור "דבר לילדים " והן עבור "הארץ שלנו " ,לרוב הייתה הפרדה חמורה מאוד בין היוצרים שעבדו בכל מגזין . ( יוצא דופן נוסף שעבד בשני השבועונים היה אשר דיקשטיין) .
– הוא החל לצייר ב"דבר לילדים" קומיקס שנקרא "מיקי וציקי", סיפורו של חתול שעוזר לילד להלחם במחבלים בעזה אשר יועד לילדים קטנים.
– לאחר מכן עבר אל "הארץ שלנו ".
רוטמן : הסיפור הראשון שלי היה "בדבר לילדים" עבור אוריאל אופק. זה היה סיפור לילדים קטנים שההשראה שלו באה מסיפור שקראתי ב"הארץ שלנו"  בשנות החמישים : "יאיר וידידו אביר" של יעקב אשמן ואלישבע על הרפתקאות של ילד וכלבו.
הסיפור זכה להצלחה ואני הסתכלתי על הקומיקס העלילתי מצאתי שזה מוצא חן בעיני מאוד והחלטתי שזה יהיה חלק מהפרנסה כסטודנט אבל החלטתי לעזוב את "דבר לילדים" ולעבור למגזין שאותו קראתי כילד.אל "הארץ שלנו".

הסיבה שעזבתי אגב הייתה  כנראה משום שש"דבר לילדים " פנה לקהל צעיר יותר מאשר "הארץ שלנו " שפנה למה שנקרא היום ( אבל לא אז ) בני נוער. וזה הקהל שרציתי לפנות אליו.

 העבודה ב"הארץ שלנו" אגב לא באה עם שכר גבוה , והתחלתי לעבוד כארכיטקט כבר כשהייתי סטודנט.כך שזה תמיד היה בזמני הפנוי.
– איך נחשב נושא יצירת הקומיקס בתקופה זאת ?
– רוטמן : האמת ? כתיבת ואיור קומיקס נחשבה אז לעבודה פחותת ערך. הקומיקס הופיע רק בעיתוני ילדים. זה לא היה דבר שהיית מתגאה בו בפני ההורים שלך.


ב"הארץ שלנו" החל רוטמן לצייר ולספר את הקומיקס "קוטל הדובים" שהתבסס במידה ישירה על סיפורי פנימור קופר שאותם אהב ב"קלאסיק קומיקס " בילדותו ותיאר את עלילותיו של צייד ביערות האינדיאניים במאה ה-18. .( דני פלנט יצר סיפור דומה בשם "עין הנץ "ב"הארץ שלנו " בשנת 1959) וכך החלה עבודתו בשבועון.

רוטמן : הלכתי לעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן ונתתי לו תקציר עלילה של הסיפור "קוטל הדובים " שהושפע מאוד מפנימור קופר ואשמן באמת אהב אותו והיה ביננו קשר טוב. ובכלל היה לי קשר טוב עם כל אנשי המערכת עם כל המערכת כמו אסתר קל.

אחר כך יצרתי סיפור קומיקס היסטורי נוסף בשם "הפירט "שהיה סיפור הרפתקאות אבל בניגוד לסיפור הקודם היה המבוסס גם על ההיסטוריה היהודית .לקחתי את הרעיון מספר שקראתי בשם "הקפטין מקסטיליה " על בחור שנרדף בידי האינקוויזיציה והופך לעבד ונימלט והופך למנהיג פירטים . ואני כתבתי משהו בסגנון רק שהגיבור היה יהודי שנוקם בספרדים ולבסוף עוזר לסיר פרנסיס דרייק נגד הארמדה הספרדית.
וזה מה שעשיתי מאז עם סיפורים אחרים שלי.
הייתה לך מטרה כלשהי בשימוש בהיסטוריה היהודית בסיפורים שלך ?
רוטמן : בהחלט. החלטתי לעשות משהו טוב יותר ממה שאני עצמי קראתי כשהייתי ילד. וגם להעביר חומר מעניין לילדים.
אני אוהב היסטוריה לדעתי אגב אז כמו היום  לבתי הספר יש כשל חמור בהעברת ההיסטוריה לילדים .  אז לא לימדו את זה נכון אלא בצורה  יבשה   ללא כל  נשמה.  ואמרתי לעצמי "קומיקס יכול להיות דרך מצוינת לגרום לנוער לאהוב היסטוריה."
בהארץ שלנו החל רוטמן לאייר מגוון סיפורי קומיקס שונים. מהם שכתב בעצמו ומהם שכתבו שני כותבים אחרים פנחס שדה ( תחת השם הבדוי "יריב אמציה ") ודוב זיגלמן . סיפורים אלה התבלטו בדמויות ההרואיות שלהם שהיו לרוב סוכנים ולוחמים עבריים. שנות השבעים הפך רוטמן לפרטנר הקבוע של כותב סיפורי הקומיקס הקבוע של השבועון פנחס שדה .

לעבוד עם פנחס שדה

 

איור מ"מליסלה " סיפור של "יריב אמציה " ( פנחס שדה )

 

רוטמן אייר חמישה סיפורים של פנחס שדה ( הסיפורים האחרונים של פנחס שדה בתחום הקומיקס ). הראשון בהם היה סיפור המדע הבדיוני "מליסלדה " שבעל ילד שנלקח אל כוכב הלכת נוגה ומוחזר והופך להיות גיבור על הנלחם בפשע ובסיומו המפתיע באמת פוגש את היוצר פנחס שדה.

 ארבעה הסיפורים הבאים שייכים כולם לסדרה אחת על עלילות יורם הסוכן חשאי וחברתו .התיכוניסטית רזיה .

 

 הטוב שבכולם הוא הסיפור הרביעי והאחרון והסיפור המסכם של שדה בה"ארץ שלנו "חולות אדומים " שעסק במלחמת יום הכיפורים ומכל בחינה אפשר לראות בו כסיום של תקופה ,הן תקופתו של פנחס שדה ככותב ב"הארץ שלנו " והן בדרך שבה עסקו הקומיקסים במלחמה . .ולראשונה האוייב הערבי אופיע שם כמסוכן ומתוחכם בהחלט.

איך הייתה העבודה עם פנחס שדה ?
רוטמן : יום אחד בא אשמן ואמר שפנחס שדה שהוא כותב הקומיקס הקבוע שלהם  ראה את הסיפורים שלי  והם מצאו חן בעיניו והוא רוצה שאאייר אותו. אמרתי בסדר גמור.
האמת ,לא נהניתי במיוחד מהעבודה עימו. כל התקשורת ביננו הייתה דרך הדואר.הוא היה שולח פרק ואני הייתי מאייר כמיטב הבנתי.
מעולם לא נפגשנו ולא דיברנו או תקשרנו באיזו צורה. לא התייעצנו מעולם לא קיבלתי ממנו איזה פיד בק לחיוב או לשלילה , אם כי מן הסתם הוא היה מרוצה אחרת הייתי שומע איזו שהיא ביקורת שמעולם לא באה.

 מה חשבת עליו ככותב קומיקס?
רוטמן :לאמר לך את האמת גם לא התלהבתי  יותר מדי  מכישוריו ככותב סיפורי קומיקס.
נכון הוא היה בעסק הזה כבר שנים רבות , אני עצמי קראתי אותו כנער. אבל הייתי מקבל ממנו שוב ושוב עמודים שכל כולם היו רק דיבורים בין הדמויות ותו לא ,שום דבר מעניין לא קרה בדף. אם אותי זה שעמם לצייר את זה ,אז למה זה היה צריך לעניין   את הקוראים?
הבעיה עם פנחס שדה הייתה שהוא חשב כמו סופר על דיאלוגים בלבד, אבל כותב קומיקס צריך להיות כמו תסריטאי ולא כמו סופר ובכל עמוד חייב לקרות משהו  ,איזו פעולה , פיצוץ, משהו מרתק כדי למשוך את תשומת ליבם של הקוראים.והוא לא שמר על הכלל הזה. ולדעתי זה פגם בסיפוריו.
נהניתי הרבה יותר לעבוד על סיפורי שלי ועם דובי זיגלמן שהיה אז סטודנט להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע .
דב זיגלמן היה חבר שלי ועד היום והוא גרפיקאי בחסד ואוהב היסטוריה כמוני.

 בכל מקרה רוטמן השיג שיא ארצי כאשר צייר עבור הארץ שלנו את שני סיפורי הקומיקס העבריים הארוכים ביותר שהופיעו אי פעם . מליסלדה שכתב  פנחס שדה ויוסקה מאיור שאותו כתב ידידיו הטוב  דב זיגלמן.

לעבוד עם דב זיגלמן

 

גיורא רוטמן עם דב זיגלמן והקומיקסאית דורית -מאיה -גור

דב זיגלמן שחיבר ארבעה סיפורי קומיקס ביחד עם רוטמן כבר שלח את ידו בקומיקס עבור דבר לילדים בסיפור בשם " אוצר במעמקי הים" עם מאייר אחר בשם "יוסי"

( זיגלמן :  יוסי שאת שם משפחתו איני זוכר  עבד איתי במחלקה לאמצעי הדרכה של משרד החינוך (70-71).) הוא בוגר יד-סינגאלובסקי, אבל שנה מתחתי. עד כמה שזכור לי הוא מיהוד .)  

 הסיפור הופיע בדבר לילדים כרך מא' , 1971  חוברות  26-46.ב21- חלקים .
זהו סיפורו של איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19 תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
כך שהעבודה עם רוטמן לא הייתה על   דבר זר לו.
במשך תקופה הזיגלמן ורוטמן הפכו לצוות קבוע שיצר את סיפורי הקומיקס המורכבים והמתוחכמים ביותר של התקופה.

זיגלמן : גיורא ואני עובדים עם אותו ראש. קל לי מאד להסביר לו איך אני רוצה שהוא יצייר סצנה מסויימת. הדרישות שלי גם די מאתגרות אותו נסות זוויות ונקודות מבט חדשות. אפשר לומר שאני התסריטאי והארט-דיירקטור והוא הבמאי והצלם. 

 
  "יוסקה מאיור " הוא סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים.
הסיפור הופיע בה"ארץ שלנו"  במשך שנתיים בשנים 1972 ו-1973 זהו הארוך שבסיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים.וגם אחד הטובים שבהם.
יוסקה מאיור נפסק אחרי שנתיים כשדובי עבר לארה"ב אבל באמת הרגשנו אז שהסדרה כבר מיצתה את עצמה עם מעברו של זיגלמן לארה"ב.

זיגלמן אינו זוכר כך את הדברים : אני מאד רציתי 'שיוסקה מאיור' ימשיך – מפני שהיו עוד הרבה פרשיות
ומבצעים שיכולנו לספר עליהם. אבל אשמן ז"ל התעייף ממנו.
אחרי שסיימנו את 'יוסקה מאיור' עוד הפקנו שלושה סיפורים 'בהארץ שלנו':
מלכודת במצולות, אבירי הכותל, אוצר טמון בקרח
לארה"ב נסעתי כדי ללמוד תקשורת חזותית רק בדצמבר 1974!!! ומקודה זאת גיורא המשיך לבד
היום, כשאני מרצה למבוגרים על 'פרשיות נעלמות מ- 45-48', אני יודע
כמה חומר מותח היינו יכולים לשבץ בסיפור על יוסקה. אני מאד מקווה שנוכל למצוא
דרך  'להחיות' את יוסקה ולהפיק ממנו עוד סיפורים. לדעתי השוק מחכה לזה

.עוד סיפור מרשים מהתקופה היה אבירי הכותל המערבי  שגם אותו כתב  דב זיגלמן ,והופיע ב"הארץ שלנו" ב-1974. זהו  סיפור המתרחש בתקות מסע הצלב הראשון  על צעיר יהודי נרדף מתחזה לאביר צלבן , מציל את חייו של " גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש בידי חיילים ישראליים במלחמת ששת הימים. .

רוטמן : תמיד , אהבתי היסטוריה, אבירים ועוד.. בנוסף, תמיד אהבתי להציג את החלק היהודי מול החלק הלא יהודי, להנגיד ביניהם. דימוי היהודי הגלותי ה"מסכן" לא היה "מגניב" לטעמי , רצה להציג יהודים כגיבורים עשויים ללא חת .
בשלב מסויים התברר לנו כי הצלבנים כבשו את ירושלים ב-6.6.1099, (התאריך הנכון הוא כנראה 9.7.1099) ולכן ביקשו לעשות את הקשר עם מלחמת ששת הימים. בנוסף, התברר לנו כי בעת הכיבוש הצלבני, המוסלמים והיהודים לחמו יחדיו עד האיש האחרון. ידענו כי הלוחמים במסעות הצלב היו ברובם אספסוף של שכירי חרב שרכבו לצד האבירים והיו עורכים "פוגרומים" במקומות שניקרו בדרכם, ולכן החלטנו לספר את סיפורו של היהודי אשר מחליט לנקום.
– הוספנו בנפשות הפועלות שבאמת חיו אז כמו גוטפריד דה בוייון ורימונד מסן ג'יל. יחד עם זאת, שילבנו אלמנטים ויזואליים מהעולם היהודי המאוחר יותר, ככותל המערבי ובמגן דוד (אשר הגיעו למעמדם וקיבלו את משמעותם הנוכחית רק במאה ה-18 לערך).

 אלי :" ברבים מהציורים שלך הגיבורים הינם בעלי מראה  אירופאי "ארי" לעומת אויביהם בעלי ארשת מזרח תיכונית.
רוטמן : לא היה בזה שום דבר מודע ככל הנראה הושפעתי מחזותם של גיבורי סרטי ההרפתקאות הידועים באותם ימים, לדוגמא בסרט "אקסודוס" בו פול ניומן תכול העיניים משחק נער יהודי צעיר העולה לארץ..

וכאן ניתן להוסיף שמן הסתם שיחקה כאן תפקיד העובדה שברוב  הסיפורים צייר רוטמן את הגיבור הבלונדיני הבהיר כמישהו הדומה לו עצמו ….

  אלי : עבור הסיפורים האלו ביצעתם תחקיר כל שהוא ?
רוטמן : כשישבנו לעבוד על "יוסקה מאיור" ועל "אבירי הכותל המערבי "התייחסנו לכך במלוא כובד ראש. רצינו להעביר סיפורים היסטוריים, לא באופן המתודי היבש שלימדו בבתי הספר, אלא בצורה מעניינת ומשכנעת עד כמה שרק אפשר במגבלות של המדיום שעמד לרשותנו . להעביר את הסיפורים בצורה חיה, ולמשל להראות אבירים שיראו ממש אמיתיים ..
– למדתי את החשיבות של העניין הזה כאשר כתבתי את אחד הקומיקסים, נאלצתי לצייר תמונה של פריס, אולם לא ידעתי כיצד לתאר אותה. בדיוק והיה לי דאד ליין " שמנע בדיקה יסודית .. הוא תארתי את פריס על פי דמיוני , אולם לאחר מכן קיבלתי מכתב תגובה נזעם של ילד המתלונן על כך שהעיר אינה מופיעה כפי שהיא באמת ונראית כמו "חיפה ". .
– במקרה אחר לא ציירתי את הסמל של מכונית היגואר באופן מדויק, וקיבלתי תלונה דומה.
אחרי המקרים האלו קיבלתי את התובנה שקהל היעד שלי מתבונן בפרטים הקטנים ביותר ומעדיף שיהיו מדויקים. . מאז הקפדתי מאוד על אותנטיות ומחקר מפורט לפני שהעליתי משהו על הדף מתוך ההבנה שלילדים צריך לתת מוצר מדוייק ואמיתי ככל האפשר. בסיפורים שלנו היינו מקפידים מאוד על דייקנות ואותנטיות גם כי ידענו שזה מה שהקוראים רוצים וגם כי זה מה שאנחנו רצינו.. רצינו לתת לקוראים אשליה של אמיתיות ששום דבר לא יפגע בה. לא כמו בסרטי קולנוע על הרומאים למשל שבהם אתה רואה שאחד החיילים הרומאיים לובש שעון וזה מיד הורס לך את האשליה של האמינות .
אפילו שתאמין לי המאמץ והזמן שהשקענו בהחלט לא השתלם מבחינה כספית וזה עוד בלשון המעטה. .
על כן, כאשר אני וזיגלמן רצינו לכתוב את "יוסקה מאיור" ערכנו מחקר היסטורי מקיף ומדויק ביותר. רקע אמיתי לעלילה היה חשוב לנו ביותר. מעולם לא היה סיפור כזה ב"הארץ שלנו" עם רקע היסטורי מפורט וריאליסטי כל כך בעבר, והוא יצר הרבה הדים. בנוסף, אפילו קיבלנו תגובה זועמת מאקדמאי מאוניברסיטת חיפה על הריאליזם בו הצגנו את טבח השבויים היהודים בגוש עציון בידי ערבים , אולם יעקב אשמן הגן עלינו בזעם.
הקפדה דומה הייתה ב"אבירי הכותל המערבי ".

זיגלמן : גם באבירי הכותל עשינו מחקר יסודי בכל מה שקשור לבגדי אבירים (שריון), דגלים וכו'. הקפדנו מאוד על אוטנטיות היסטורית ודיוק וכלי נשק . שבהם השתמשו באותה התקופה.
הצרה הייתה  שקל יותר למצוא רפרנטים ותיעוד על זה מתקופות של סוף ימי הביניים. ולא  מתקופות מסעי הצלב עצמם.  


היו אם כך תגובות על הסיפורים ?
רוטמן : בהחלט. הילדים בשכונה במקום מגורי אז בחיפה למדו איך שהוא שאני זה שעושה את הקומיקסים האלה שהם היו קוראים בהארץ שלנו ורצו אחרי והציקו לי כל הזמן בכל מקום בשאלות מה יהיה בהמשך בשבוע הבא. אבל אשקר אם אגיד שלא נהניתי מהעניין הזה.
אלי :העורכים היו לפעמים מציעים רעיונות ?

זיגלמן : בדרך כלל הרעיוונות היו שלנו. ואני זוכר שהם היו מאוד פתוחים למה שהיצענו. אני זוכר שפעם יעקב אשמן היציע שנעשה סיפור על אנשי המאדים. ואת השאר כבר עשינו בעצמנו. בסיפור בשם "מלכודת במצולות " שתיאר ניסיון פלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ.

 רוטמן כיוצר בודד.  

מאמצע שנות השבעים רוטמן החל לצייר סיפורים שהוא כתב בלבד.
בינם אפשר למנות כדוגמאות בולטות במיוחד את:הרוח מחירבת אל ג'אה " סיפור כמעט יחיד במינו בעיתוני הילדים שעוסק בהתיישבות בראשית המאה העשרים ובראשית הסכסוך בין היהודים והערבים. הסיפור מספר כיצד בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים. שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.
רוטמן : זהו סיפור שהושפע מאוד מ"אקסודוס" של לאון יוריס שם הפתיחה מספרת על אביו של ארי בן כנען שבא להתיישב בארץ ישראל בראשית המאה ואיך נלחם בשודדים בדואים ואהבתי מאוד את התקופה של יבוש הביצות והמושבות אז החלטתי ללכת אחורה ולעשות מזה סיפור .ושוב ברקע הייתה המחשבה על ללמד קצת את הילדים היסטוריה .. "

וד סיפור מעניין היה "מתחת פני השטח". שהופיע בשנת 1979.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ.
רווטמן : התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד. זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקוה שלא יקרה לו כלום אבל כן קרה והתנקשות בחייו אכן הצליחה.

הסיפור הזה על ניסיון התנקשות בסאדאת התגלה מאז כנבואי . ואגב אורחה רוטמן הקדים בו שני ספרי מותחנים האחד של אמנון דנקנר והשני של אריה קרישק ,ששניהם תיארו גם הם נסיון התנקשות בחיי סאדאת .ויצאו בו זמנית .אלא שרוטמן חשב כנראה על אפשרות ההתנקשות  לפני כולם.

בשנות השמונים חיבר רוטמן עוד כמה סיפורי קומיקס והפעם בצבעים. הוא כתב סיפור קצר על ההיסטוריה מאחורי חג החנוכה . הוא כתב סיפור בשם "בעמק הקדום " סיפור מז'אנר שכבר אינו קיים יותר "הארץ האבודה " גילוי תרבות קדומה נידחת אי שם בפינה נידחת של העולם ,כיום כאשר כל פינה בעולם מופתה סיפורים חדשים מז'אנר זה הם כמעט בגדר הבלתי אפשרי.
רוטמן בכל אופן ניסה את כוחו . סיפור המזכיר מאוד את סיפורי טרזן הקלאסיים של אדגר רייס בוראוז שבו סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם שתי ערים אבודות נלחמות בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות המלכה החשמונאית שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם הרומאיים. הסוכן הישראלי נאבק במפלצות לוחם בזירה ,מתאהב במלכה היפה של העיר העברית ובסופו של דבר מוליך את אנשי העיר לניצחון על הרומאים .

סיפור היסטורי נוסף היה "משעול הפרטיזנים" סיפורו של לוחם ארץ ישראלי שחודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים .רוטמן גם על הסיפור הזה ביצעתי מחקר מפורט והסצינה של פיצוץ הסכר מתארת אירוע אמיתי שבאמת התרחש והכנסתי לתוכו את הגיבור. בסיפור הזה אגב הייתה השפעה חזקה מאוד של סיפורי ההרפתקאות והמלחמה של אליסטר מקלין כמו "תותחי נברון " ו"הנשרים המריאו עם שחר".

אלו היו סיפורי הקומיקס האחרונים של רוטמן . "בעמק הקדום " ו"משעול הפרטיזנים " שבו והופיעו בשנת התשעים במגזין חדש לילדים בשם "אותיות " שנועד לשוק חדש ומתפתח של קוראי קומיקס –הילדים הדתיים . הם היגיעו למסקנה שאף שסיפוריו של רוטמן נועדו בתחילה עבור ילדים חילוניים הרי הם מתאימים גם להם . עבור המגזין הזה רוטמן צבע לראשונה את שני הסיפורים שבמקור הופיעו כמו שאר סיפוריו בשחור לבן.
אלי :המשכת לכתוב מאז ?
רוטמן :בשנות השמונים פנה אלי המפיק מיכאל שוילי שקרא קומיקסים שלי והתפעל וחשב שאני מתאים מאוד לכתוב  לקולנוע ,ולך תדע אולי הוא צודק …הוא ביקש תסריטי פעולה. כתבתי שני תסריטים על גיבור אמריקני והחלו לצלם אותם אבל אז תקף שפל את עולם הקולנוע כתוצאה מסגירה של אולמות קולנוע עם התפשטות שוק הוידאו וההסרטה נעצרה וחבל.
מאז כתבתי גם רומן על מלחמת העולם השנייה עם לוחם יהודי אבל לצערי גם עם זה לא קרה הרבה וזה תקוע לי מאז במגירה.בשלב זה אין לי זמן לכתיבה וזה אולי חבל.
– .
פמיניסט ?

 

מתוך הלוגו הקבוע של "אבירי הכותל המערבי "

פרט מעניין בסיפורים אלו הוא שהם כמעט היחידים עד לתקופה זאת שבהם נשים תפסו מקום בולט כל שהוא בעלילה. פרט שבולט גם בסיפורים אחרים של רוטמן שתמיד הקפיד להציב לגיבור חברה נחמדה ואמיצה .
רוטמן :אני זוכר שדובי היה צוחק עלי תמיד משום שהתעקשתי להכניס לכל סיפור אישה ורצוי כמה שיותר יפה. אף פעם לא היססתי בעניין הזה."

בעצם ההכנסה של דמויות נשיות הייתה התקדמות כלשהי בהשוואה לרוב הסיפורים הקודמים של עיתוני הילדים.  חלקם הגדול אף  לא טרחו לציין שיש בעולם גם מין נשי . והדמויות שבהם הם כמעט תמיד  זכרים גם אם נכתבו או צויירו בידי נשים כמו לאה גולדברג או אלישבע נדל .( היחיד שעד אז טרח להציב אישה כדמות מרכזית בסיפורי קומיקס היה דווקא גבר דוש בסדרת "רותי " שלו מ"העולם הזה " משנות החמישים ) .
בסיפוריו של רוטמן  אם כך הייתה מעין התקדמות בכך שיש התייחסות קבועה לעצם קיומו של המין האנושי הזה הנקרא "אישה " ולכך שיש ממנו דוגמאות נאות מספיק על מנת למשוך אתץ עצם תשומת ליבו של הגיבור הגברי שאינו עוסק כל הזמן רק בלחימה בכוחות הפשע ואף מצליח להקציב זמן עלילה  ( מוגבל מאוד,זה נכון  ) על מנת להתעניין   גם באישה.
אם זאת ספק עם הוגות פמיניסטיות ירוו נחת מסיפוריו של רוטמן ויראו בהן  התקדמות מבחינת תמיכתם בהשקפותיהן. הנשים בסיפורים היו בדרך כלל לא יותר מבנות לוויה של הגיבור הגברי הנועז ותרומתן העיקרית להתפתחות העלילה  היא בכך שהוא מציל את חייהן מאיום זה או אחר.


עבודת היצירה

– איך התבטאה עבודת היצירה שלך ?
-רוטמן :  את הסיפורים הייתי יוצר שאני בונה עלילה שמכוונת גם לציורים. את דף הפתיחה לכל קומיקס, למשל הייתי יוצר כדף פתיחה לסרט, עם קולאז' של כל הדמויות, אתרי התרחשות וכיתוב רקע, במקרה של "אבירי הכותל המערבי " למשל הכנסתי כתב גותי כמו זה של ימי הביניים אם כי לך תדע כמה מהקוראים הצעירים הבינו את העניין … .
– עבודת האיור ב"הארץ שלנו" היתה רק בשחור לבן, לעומת הקומיקסים האמריקנים מהם הושפעתי שהופיעו בצבע.

אבל זה לא הפריע לי מי יודע מה משום שאחרי הכל היו גם סוגים אחרים של קומיקס שמהם הושפעתי הקומיקס איטלקים וצרפתים משנות ה-70-80 והם הראו לי איזה אפשרויות יש גם בצבעים של אז שחור –לבן היתה גם דרך מיוחד של שימוש בשחור אפור,ניסיתי ליצור דברים וקוים מרשימים באמת באמת בשחור לבן . זוויות ראיה דרמטיות כמו בסרט . איך לעשות אנשים מדברים מעניינים לצפות . אהבתי ליצור ציורים חופשיים שכמו יצאו מהקוביות של העמוד וקומפוזיציות שונות כהות של עמודים הכל כדי שיהיה יותר מגון ונעים לעין . הרבה יותר מתוחכם ממה שנראה במבט ראשון .הכנסתי לסיפורים שיטות של סרטים עם קלוז אפים על הדמויות בקומיקסים החוכמה הייתה למסור כמה שפחות מילים בדיאלוגים כדי שלא יאבד מעצמתו בקומיקס. וגם בזה די הושפעתי מהסרטים
אתה רואה עם כך בקומיקס ז'אנר שקרוב לקולנוע ?
בהחלט . אני רואה בקומיקס ז'אנר שמשלב בין ספר לסרט ואני רואה את כותב הקומיקס כמעין תסריטאי.הבנתי שכתיבת קומיקס בהמשכים מצריכה התייחסות אחרת לסיפור, כאשר כל שבוע נגמר עם שיא עלילתי מותח , ובשבוע שאחריו צריך לייצר "אנטי שיא " ומיד לאחריו שיא חדש וחוזר חלילה וחוזר חלילה. זה היה הדבר הבסיסי ביותר היה להשאיר את הקורא במתח משבוע לשבוע ,ליצור שיאים לכל פרק ושיא חזק מכל בסוף הסיפור.
אז בהתחלה היינו יוצרים שלד כללי מאוד של סיפור הפתיחה הרעיון הבסיסי והסיום. ומכאן ואילך כל שבוע היינו צריכים לשבור את הראש לגבי מה יהיה השיא של אותו
למעשה הייתי ממציא את המשך העלילה תוך כדי עבודה.
בציורים שלי מהתקופה יש מעט מאוד צללים, כיוון שלא הייתי יכול השתמש בעפרון כדי לרכך את הקווים, ומסיבה פשוטה : בהדפסה זה היה נראה כלכלוך. הייתי מצייר את הדפים על גליונות של חצי מטר על 35 ס"מ, ואז ההקטנה הייתה מעדנת מעט את הקווים.
הקפדנו מאוד גם על גרפיקה ועימוד ולפעמים שיחקתי עם העימוד ,תיארתי את הגיבור "יוצא " מהטקסט ,רציתי להראות לקוראים דברים חדשים וכך גם לשמור על עצמי שלא אשתעמם כל כשאני עושה כל הזמן את אותם הדברים.

חסמבאי יותר מהחסמבאים עצמם

 

החסמבאי שרגה השמן בקרב.ציור מאת גיורא רוטמן.

…כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנו. ,לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
-גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
-יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
-איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
-עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
(( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

 

יואב צור מפקדג חסמבה עם ראש הממשלה יצחק רבין. צייר רוטמן.

כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של שמואל כץ , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

 

רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את "יוסקה מאיור " שלי בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

 

עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם .

 

 

  מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

האחים זורקין . פושעים אוייבי חברות חסמבה.

אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו (אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?) .

 

דמות ערבי בספר חסמבה. צייר גיורא רוטמן.

כספרים אהבת אותם ?
רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .


.

הפורטריטיסט של פטריק קים


.בנוסף הוא אייר אגב אורחה עוד כמה ספרים נוספים להוצאת רמדור. ובינהם התמונה ה"אמיתית" היחידה הידועה של פטריק קים עבור ספר בשם "מבצע תגמול".
רוטמן הוא האדם היחיד שצייר את דמות לוחם הקראטה פטריק קים על עטיפת ספר שלו ,בשם מבצע תגמול " עד אז כל העטיפות היו לקוחות מספרים זרים גרמנים ואמריקניים ולמעשה לא היצגיו כלל את הקוריאני בעל הידיים המסוקסות . עד שבא רוטמן ויצר את הדיוקן "האמיתי " היחידי שלו .
זה נשמע מדהים אבל זאת עובדה. לאורך מאות הספרי הכיס והחוברות של סדרת הריגול "פטריק קים " אין תמונה של גיבור הסדרה הכל יכול . העטיפות זולגות האלימות והסקס נילקחו בידי המעצב הגראפי אשר דיקשטיין ממקורות גרמניים או מצילומים מסרטי ג'מס בו'נד . שלוש מאות ספרי וחוברות הסדרה, שרבים מהם יצאו בכמה מהדורות ובעטיפות שונות, אין אף דיוקן 'אמיתי' של הקוריאני הענק,.
רק בתמונת הפורטרט של קים שצייר גיורא רוטמן בספר "מבצע תגמול" אנו יכולים להיווכח לבסוף כיצד נראה אותו הקוריאני שאף אישה אינה יכולה לעמוד בפניו.
רוטמן : אהבתי ספרי פטריק קים ויום אחד בא אלי אורי שלגי שעבורו עבדתי במאייר ספרי חסמבה "חבורת אסט אנד " ואחרים והיציע לי לעשות פטריק קים . התברר לי שבעצם מעולם לא ציירו את פטריק קים כי אלו תמיד היו עטיפות של ספרים זרים שבהם אינך רואה כלל את פטריק קים כי הוא לא קיים בהם . אז ישבתי ועשיתי אותו כפי שראיתי אותו בעיני רוחי 'קרוב לתיאורים .
וכתוצאה יצר רוטמן את הציור ה"אותנטי" האמיתי היחיד של פטריק קים .לאחר מכן צוייר קים גם בידי דודו גבע בסיפורים פארודיים על הדמות ואיך שהוא הציורים של גבע מזכירים את הדמות של רוטמן בתסרוקת וכנראה שגבע ראה את העטיפה הספציפית הזאת ואיך שהוא קלט שזוהי הדמות "האמיתית " של פטריק קים וצייר אותו מאז בהתאם. .

כיום הוא נטש את האיור למקצועו כאדריכל שתיכנן  כמה וכמה בניינים ידועים כמו הקאונטרי קלאב של רמת אביב ג' .
אבל עדיין שוקל  לחזור אל הקומיקס באתר מיוחד.
גיורא: אני מודה, שעד להמצאת האינטרנט, לא ידענו עד כמה הסיפור הזה נגע וריגש את בני הנוער. שם, בתוך הבלוגים והפורטלים למיניהם מצאנו כמה התייחסויות מרגשות מאנשים שהם היום הורים לילדים. זה עורר בי מחשבות אולי לחזור לתחום הזה באתר מיוחד .אבל לא ברור כמה אתר כזה יכול להצליח מבחינה עסקית ,ואם יש לי  אתה זמן הפנוי הנדרש.

…דובי זיגלמן מה אתה חושב היום על סיפורי הקומיקס שאתה ורוטמן יצרתם ביחד ?
. פרט אולי 'לאבירי הכותל המערבי ', אף אחד מהסיפורים האחרים לא מתקרב ליוסקה מאיור ברמה ובאיכות . . אלא, שבאבירי הכותל, מלכתחילה הייתה התחלה והיה סוף. לא הייתה אפשרות להוסיף (או להאריך) את הסיפור מעבר למה שסופר.

הקומיקס שלא היה

 תכננתם סיפורים מצויירים נוספים שלא יצאו לבסוף לפועל ?
זיגלמן . בהחלט . בתקופת הלימודים שלי בארה"ב, כתבתי סיפור מצוייר שמתרחש בניו-יורק ושהדמות המרכזית שלו היא בניהו בן-יהוידע. באנגלית הוא נקרא BENAYAH. בניהו המיתולוגי מגיע לניו-יורק בשליחות שלמה המלך  שיודע לשגר אנשים בזמן אל העתיד  ונלחם בטרוריסטים איסלמים שמנסים לפוצץ את מערכת הרכבת התחתית. תאמין או לא, אבל הסיפור נכתב בסוף שנות ה- 70.
תאר לך את בניהו על סוס דוהר עם חרב שלופה פורץ מתוך מנהרות הרכבת התחתית – נלחם – וחוזר ונעלם במנהרות.
הסיפור נשלח לגיורא – וכדי לעזור לו במחקר הוויזואלי, ערכתי סידרת צילומי-רקע ב- רכבת התחתית של ניו יורק שבגללם כמעט ונעצרתי ע"י המשטרה.. אלא, שגיורא היה עסוק בפרוייקטים אחרים ולא מצא זמן לטפל בזה. בסופו של דבר, כל החומר שהכנתי אבד..

היית רוצה לעבוד שוב עם רוטמן על קומיקס ?

בקשר לפרוייקטים בלי גיורא? רק בכתיבה נטו – כמו שכבר אמרתי לך: לאחרונה, סיימתי כתיבת ספר הרפתקאות לנוער שנקרא 'תעלומת האוצר התורכי' שעוסק בחיפוש אוצר מימי מלחמת העולם הראשונה הספר נמצא אצל מספר מו"לים – בתקווה שמשהו ירצה אותו. כמובן שגיורא אייר אותו…
'תעלומת האוצר התורכי' – חבורת נערים מוצאת יומן שכתב קרוב משפחה בתקופת מלחמת העצמאות.
אני עובד כעת על סקיצה לספר המשך שיקרא 'תעלומת המשדר הסודי' ועוסק בפיענוח תעלומה מימי המנדט הבריטי.
 גיורא רוטמן יצר במשך למעלה מעשר שנים סיפורים בז'אנר מוגדר היטב בזמנו "ז'אנר הסיפור ההרפתקני " סיפורים שהיו פופולאריים מאד. . סיפורים כאלה היו קיימים לפני רוטמן. ואם כי היו יוצאי דופן הרי מרבית היוצרים  שבאו לפניו  פעלו  מבחינתם כמעט בחלל הריק בתחום  שלעיתים קרובות לא היה להם כלפיו כל יחס  ועניין מיוחד.

   רוטמן  היה שונה בבכך  שהיכיר היטב את עבודתם של יוצרים ישראלים שעסקו בנושאים אלו מאחר שגדל עליהם .  הוא גם בנה עליהם וגם פעל במודע ליצור עבודות וסיפורים טובים יותר מאלו שקרא הוא עצמו.

כמדומה שאף יוצר בשבועוני הילדים לפניו לא השתווה לו בפרטנות של ציוריו ובתחושת האמינות והריאליזם ההיסטורי שהקפיד להכניס אליהם.

מאז ז'אנר זה  הפך בעיקר למושא לפרודיות ולמעשה נעלם כחלק מהשינויים הדרסטיים שעברו על החברה הישראלית מאז שנות השבעים והשמונים. גיבוריו של רוטמן היו הגברים הקלסיים יפי תואר אמיצים ויודעים בדיוק היכן הם עומדים . מאז כמובן דמות הגיבור הזה נכבר נעלמה בחברה שלנו ,והוחלפה בסוגי גיבורים אחרים.

האם עוד יכולים סיפורים מסוג זה לדבר לילדים כיום ?

קשה לאמר הילדים כיום שייכים לעולם אחר מזה שבו נוצרו ובו עוסקים הסיפורים.

אבל כמדומה שהם בשינויים ועידכונים מסויימים יכולים לדבר דווקא למבוגרים שגדלו עליהם בשנות השבעים .

נספח 1 : רשימת  סיפורי הקומיקס  שאייר גיורא רוטמן

1. "עלילות מיקי וציקי " כתב וצייר גיורא (רוטמן) . דבר לילדים כרך מ' . 1970 חוברות 38-49. ב12- חלקים.
עלילות ילד וחתולו שלוכדים מחבלים ברצועת עזה.

2. "קוטל הדובים. כתב וצייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו תש"ל 1970 . חוב' 14-33 .
סיפור בסגנון "אחרון המוהיקנים " של קופר על קנדה מאה ה-18 ועל לבן אמיץ וידידו האינדיאני שמונעים מכנופית לבנים לגרום מלחמה בין לבנים ואינדיאנים. "עלילות לוחם אינדיאנים במאה ה-18 במערב הפרוע בעת שלטון הבריטים בארה"ב ."
צייד דובים נאבק במרד אינדיאני כנגד הצבא הבריטי ולבסוף מגלה שהאינדיאנים הוסתו בידי כנופית לבנים המעונינים בהשמדתם כדי לכרות זהב באדמתם . הוא מחסל את הכנופיה וחוזר לאהובתו בשבט האינדיאני .

3. "הפירט " . סיפר וצייר גיורא רוטמן תש"ל , 1970 חוב' 34-47 . על לוחם יהודי אנגלי אמיץ בימי המלכה אליזבט במאה ה-16 שנאבק בספרדים באמריקה. בימי פרנסיס דרייק קצין אנגלי נחטף לעבד בידי הספרדים . הוא נמלט מספינת העבדים והופך לפירט מציל את אהובתו הספרדיה ולבסוף עוזר לאנגלים במלחמתם כנגד הארמדה הספרדית . בהשפעת הספר "הקפטן מקסטיליה"  על לוחם באינקויזיציה.

4. "מליסלדה או האלים באים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה ) צייר גיורא רוטמן . כרך כ"א, 1971. חוברות 1-50.
סיפור הקומיקס הארוך ביותר של שדה ( והוא גם אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים ביותר שפורסמו בעיתון ילדים ישראלי בכלל) .
נער ישראלי שבת כוכב נוגה התאהבה בו מבקר בנוגה ובכוכבים אחרים . עם חזרתו לכדור הארץ הוא משתמש בטכנולוגיות של בני נוגה כדי להילחם בעולם הפשע , אך משום מה אינו טורח כלל להסתיר את זהותו ( שגיאה ששום סופר גיבור אמריקני לא היה שוגה בה…) וכך מסתבך עם ארגון פשע מסוכן.

5. יוסקה מאיור כתב דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן. הארץ שלנו 24.1.1972
הופיע בשני כרכים של הארץ שלנו בתשל"ב ותשל"ג.

חוב' 20-51. תשל"ב חלק א." וחוב' 1-50 חלק ב'.ב-81 חלקים.

סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת
העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. הארוך שבסיפורי
הקומיקס בעיתוני הילדים. החלטה של הסופר והצייר לתאר את מלחמת השחרור כמו שצריך ובאנו ליעקב אשמן שהוא התלהב מאוד ונתן לנו יד חופשית והתחלנו בסיור על הברת ילדים ממנזרים מאירופה וציירנו מנזר אמיתי מצילומים מנשר שדובי ראה בולין . ואחר כך מלחמת השחרור השיירות לירושלים וגוש עציון ודרך בורמה הקפדנו על אותנטיות ודייקנות וציינתי רק את הלגיונרים קוצרים את השבויים בגוש עציון וקיבלנו מכתב נזעם מחוקר מה זה מראים דבר כזה .

6. . "מסתרי הדרקון האדום " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג , 1973. חוברות 1-33.
נערה וסוכן חשאי נאבקים בארגון פשע טרוריסטי שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט בעולם או להשמידו.
7. . "הקופסה הטורקית" . כתב "יריב אמציה "( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג . חוברות 34-51. ב18- חלקים.
יורם ורזיה גיבורי הסיפור הקודם נאבקים במזימה לפגוע בבטחון המדינה באמצעות הברחת סמים.

8. מלכודת במצולה.  סיפר דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו
כרך 23. תשל”ג.24.9-73-11.3.74. חוב’ 1-25 ב-25 חלקים.
משלחת מחקר ישראלית חוקרת את תעלומת היעלמותם של ספינות שונות בים ומגל שמאחורי ההיעלמויות עומדים אנשי מאדים שהקימו עיר תת מימית ומתכננים לכבוש את כדור הארץ ולהתיישב בו. אנשי הספינה משמידים את העיר התת מימית ואת אנשי המאדים.לא מהסיפורים שאני אוהב
9. . "המסכה הצוחקת " . כתב "יריב אמציה "(פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כד, 1974. חוברות 1-31.
יורם ורזיה נאבקים במנהיג כנופיית נערים שמתגלה כלוחם אמיץ ואדם טוב מיסודו שפנה לעולם הפשע רק מלית ברירה . הם נותנים לו לחמוק מעונש.
זהו סיפור יוצא דופן של הארץ שלנו בכך שעסקו בו בבעיות חברתיות של ממש ( כנופיות נוער ) ולא דווקא במלחמה באירגוני פושעים ומזימות בין לאומיות .

10. . "חולות אדומים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן. כרך 24 .חוברות 32-51. ב19- חלקים.
המשך ישיר של הספור הקודם. יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים לצבא במלחמת יום הכיפורים ,נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לחמוק ולאחר מסע ארוך חוזרים לישראל אל חברותיהם.

11. אבירי הכותל המערבי. כתב דב זיגלמן ,צייר גיורא רוטמן .הארץ שלנו "כרך 24.

18.3.74-9.9-1974.חוב' 26 -50 ב-25 חלקים.

" בתקופת מסע הצלב הראשון צעיר יהודי מתחזה לאביר צלבן שאותו הרג , מציל את חייו של "

גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.

הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש

בידי חיילים ישראליים. מלא אהבה להיסטורי ולמורשת ישראל
12. . אוצר טמון בקרח . מאת דב זיגלמן וגיורא רוטמן. כרך כ"ה תשל"ה חוב' 1-42.
בסיום מלחמת העולם השנייה אוצר נאצי נקבר בגרנלנד. בחור ובחורה ישראלית יוצאים לחפש אותו בימינו ונאבקים באירגון נאו נאצי ובמנהיגו אחד הנאצים שהטמינו את האוצר.בהשפעת אליסטר מקלין

13. הרוח מחירבת אל ג'אה מאת גיורא רוטמן. הארץ שלנו 29.12.1975-7.6.76

חוב' 18 -41 ב-23 חלקים . .

בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים
שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.

14. מסתרי האמזונאס. כתב וצייר ורוטמן . כרך כז , 1977 חוב' 1-24.
מומחה אטום ישראלי נחטף בידי ארגון נאו נאצי לגו'נגלים של דרום אמריקה. סוכן ישראלי ביחד עם בתו יוצא לחלץ אותו ועושה זאת על ידי המרדת העבדים אינדיאניים של הניאו נאצים.
15. במזל תאומות . כתב וצייר רוטמן . כרך כז , 1978. חוברות 25-53.
ילדה מאומצת מגלה את אחותה התאומה שהיא אקרובטית בקירקס יוגוסלאבי שהוא
גם קן של מרגלים מסוכנים. בעזרת סוכן ישראלי השתיים מתגברות על המרגלים.
16. מתחת פני השטח. סיפר וצייר גיורא רוטמן . כרך כט 1979-1980.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ. התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד . זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקווה שלא יקרה לו כלום ו אבל כן קרה .
"17."בעמק הקדום " מעריב לילדים –סוף שבוע 10.12 1982 -1983 ( מעריב לילדים עבר בשלב מסויים במהלך הסיפור ממוסף "סוף שבוע " למוסף השבת ")
כתב וצייר גיורא רוטמן  הופיע שנית ,אותיות 181-212 ב-31 חלקים 4.9.91"
סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם 2 ערים אבודות נלחמות
בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות
המלכה החשמונאית היפה שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם
הרומאיים. הוא מוצא את עצמו נאבק במפלצות פרהיסטוריות וכגלדיאטור בזירה הוא עוזר ליהודים להביס את הרומאים ולהגיע עימם לשלום)
18. משעול הפרטיזנים כתב וצייר גיורא רוטמן מעריב לילדים .1985
פורסם שוב במגזין " אותיות" כרך ו' 1.1.9.94 ב-40 חלקים .
לוחם ארץ ישראלי חודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים

 

19. סיפור חנוכה של עמוד אחד על סיפור מרד החשמונאים . גיורא רוטמן במעריב לילדים 25.11.1983 .

דב זיגלמן שותפו הקבוע של רוטמן פירסם בנפרד את סיפור הקומיקס הנ"ל :

אוצר במעמקי הים" . כתב דב ( זיגלמן)  צייר יוסי . דבר לילדים  כרך מא' , 1971
חוברות > 26-46.ב21- חלקים

איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19. תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
 נספח 2: ספרי חסמבה שאייר גיורא רוטמן בהוצאת "רמדור-שלגי " :

 

22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי .

 חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות .

 חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון
24. חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .


25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב! . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את אורי , בנם של ירון זהבי ותמר ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד.

חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד.

 

.28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם) מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון
29. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

30. חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה בנסיון להציל את התאומים החטופים, החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים .


31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי של דוד המלך . צייר רוטמן .1982. ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ")
חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד .

 חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון
32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו". .

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון
33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984 ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ") . תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.

34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985.


36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים.

חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון
37. חסמבה במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986.

38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

39. חסמבה במלחמה מול שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם.

40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .


41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים.


42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990 המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.

תוצאת תמונה עבור חסמבה מול כנופיית צרברוס
הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית .

 חסמבה והגנרל האמריקני שורצקופף בזמן מלחמת המפרץ.

44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.
הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהוב שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .
הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות וסוף דבר של מוסינזון על בנו שנהרג במלחמה וכולל זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות

חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

סדרת ספורי חסמבה לגיל הרך הוצאת שלגי :


1. הילדים הגיבורים והתוכי זנזיבר . צייר רוטמן . 1977. סיפור המתרחש בזמן המנדט תקופת הספר הראשון כאשר אליהו חרמון עוד חי. גיבור הספר והסדרה הוא התוכי של החסמבאים , זנזיבר.
2. התוכי זנזיבר משגע פילים . צייר רוטמן. 1978. התוכי זנזיבר מארגן הקרנה מיוחדת לבעלי החיים של הסרט "טרזן על העצים " עם תרגום מיוחד לשפת החיות

דוד הרועה הקט נלחם בענק גוליית ! / סדרת יגאל מוסינזון באגדות וספורי התנ"ך, 1 הוצאת שלגי , צייר רוטמן , 1988.
סיפור שאותו מספר התוכי זנזיבר במערה החשמלית לילדי השכונה על דוד התנכי

ספר בסדרת "חבורת אסט אנד" מאת א.סקורצ'ר על קבוצת נערים כדורגלנים בלונדון .
( הערה : לגבי סדרה זאת בת שמונה ספרים אני חושד שהיא תוצר ישראלי מקורי המתחזה למתורגם.אני יודע זאת בוודאות לגבי שלושת הספרים האחרונים שנכתבו בידי שרגא גפני ( אבנר כרמלי ) השאלה היא חמשת הספרים הראשונים המוצגים כ"מעובדים בידי אשר דורי " נכתבו כולם על ידיו .

מספר 7 בסדרה : .הקרב על הפרס הגדול 1982. כתב "אבנר כרמלי " ( שרגא גפני ") אייר כנראה גיורא רוטמן,אם כי רמת האיורים היא הרבה מתחת ליצירתו הרגילה.

"ברט ויטפורד " מבצע תגמול / עברית – מ' גלעד. הוצאת רמדור, 1975
ספר בסדרת פטריק קים

דני דבורין  החבורה התל-אביבית ותעלומת המשחק המוזר,רמדור ,1975

אניד בלייטון שנה ראשונה בטירת מלורי עברית תחיה בת אורן ,רמדור 1976
אניד בלייטון התאומות בפנימיה תרגום צביה בן שלום הוצאת רמדור 1976

 

אסתר קל אסתר על הקו,הוצאת א.לוין אפשטיין 1978

אסתר קל לבת : וגם לבן לא יזיק לדעת, מודן ,1983
,תמר בורנשטיין לזר יום הולדת / ; עיצוב עטיפה אלונה פרנקל ; סדרת חג שמח ספריית פילון אלונה 82, [תשמ"ד)
תמר בורנשטיין לזר סכות ושמחת סדרת חג שמח ,ספריית פילון , תורה אלונה 82, [תשמ"ד

אריה אלדד שכרון סיני ,הוצאת כתר ,1982

 

שאול רוזנפרל אבא של גידי קבל ענש / שחף ספריה לנוער ;הוצאת שוקן 1983
יגאל לב " מסתרי חותם הזהב" סיפור בהמשכים ב"מעריב לילדים", 1984 ( מהדורת הספר מ-1987 אויירה בידי יוסי וקסמן ).

רחל זילברמן ואביבה דקל מרפאת החיות של רוחל'ה,הקיבוץ המאוחד ,1990 .

 

אביבה דקל הכלב "סתם "  הקיבוץ המאוחד ,1992

 קישורים נוספים על גיורא רוטמן:

 

האתר של גיורא רוטמן

גיורא רוטמן בויקיפדיה

מגידי גזר ועד יוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס

יוסקה מאיור כאפוס היסטורי

חולות אדומים

הישראלים והצלבנים :הצלבנים בספרות הפופולארית הישראלית

גיורא רוטמן והגולם :תיאור של מציאות חלופית

האי מייל של גיורא רוטמן
giora@gr-a.co.il

דוב זיגלמן
dov_zig@netvision.net.il

 

מחווה של אורי פינק לסיפוריו של גיורא רוטמן ,מהספר "הגולם ".

תודה לשירי פרידמן  שסייעה בעריכת הראיון עם רוטמן

( שירי פרידמן היא סטודנטית לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, ושבין השאר, מקוה להתמחות ולחקור תרבות ויזואלית פופולרית, בעיקר יהודית ישראלית
בכלליות על העבודה – המחקר שלה על גיורא רוטמן הוא חלק מעבודה על קומיקס ישראלי, שבמוקד העבודה עומד הקומיקס "אבירי הכותל המערבי", כיוון שבין השאר, הוא מעין נקודת שינוי בנוף הקומיקס הישראלי, גם מבחינה סגנונית השואבת בעיקר בסגנון איור סדרות האקשן האמריקאיות, יחד עם השפעות שונות מהתרבות הפופולרית בתקופתו, וגם בתוכן, שמאחד בתוכו סיפור מלחמה בעל נופך חינוכי המנסה לשחזר את האווירה הרומנטית הישנה שהעניקו לגיבורי מלחמה, יחד עם איזושהי התפקחות לגבי דימוי הגיבור שבאה אחרי מלחמת יום הכיפורים)

שמואל כץ- צייר המלחמות והשלום

שמואל כץ מקבל את פרס "עיפרון הזהב " מראש עיריית חולון.

לאחרונה הוצגה  במוזיאון הקריקטורה והקומיקס תערוכה בשם "צייר של שיחות שלום " של ציוריו של שמואל ( אלכסנדר ) כ"ץ ( או כץ, בפרסומים שונים יש שימוש בשתי הוריאציות של השם ואנחנו נשתמש בשניהם ) על שלום ומלחמה . נושא שהצייר המאייר והקריקטוריסט הנ"ל עסק בו רבות לאורך השנים .

שמואל כץ על רקע איור ממשפט אייכמן

במקביל בטקס הפתיחה הרשמי של המוזיאון הקומיקס והקריקטורה ,שמואל כ"ץ קיבל מטעם אגודת הקריקטוריסטים הישראלית ומטעם  צוות המוזיאון את פרס "עיפרון הזהב" על מפעל חיים בשטח הקריקטורה והאיור בישראל.

שמואל כ"ץ חותם את שמו במוזיאון.

לשמואל כ"ץ יש במוזיאון גם פינה מיוחדת עם שולחן העבודה שלו כאחד מ"מייסדי " הקריקטורה הישראלית.
ולרגל  הפרס  והתערוכה להלן כתבת סקירה על היוצר שהוא אחד מבכירי הציירים המאיירים והקריקטוריסטים שלנו והקריקטוריסט הפעיל הוותיק ביותר של ישראל ושל העולם כולו .
הדבר המעולה והאמיתי היחיד בספר הזה "כתב פעם המבקר  דן  עומר על ספר ילדים של סופר ידוע " אלה איוריו של שמואל כץ" .
ואכן ציוריו של כץ . הפכו זה מכבר לתו איכות בפני עצמם המעלים  כל ספר שבו הם מופיעים בכמה דרגות כלפי מעלה.

חייו של צייר

 

דיוקן עצמי של כץ מגיל 14.

שמואל  אלכסנדר  כ"ץ הוא צייר ,מאייר ספרי ילדים , אמן ציורי מלחמות, צייר ספרי מסע ,צייר של ביקורות תיאטרון וגם קריקטוריסט.כמה מאיורי הילדים שלו הם היום בגדר יצירות קלאסיות ששימשו בסיס לבולים דבר שהוא כמעט בגדר מדד רשמי ל"יצירה קאנונית " של התרבות הישראלית .
לאמיתו של דבר בשנת 2008 שמואל כ"ץ מחזיק בשיא חסר מתחרים של הקריקטוריסט הפעיל הוותיק ביותר של העולם כולו . .הקריקטורות הראשונות שלו הוצגו ב-1947  במחנות של המעפילים הכלואים באי קפריסין . ובאופן מקצועי הן פורסמו לראשונה ב-1947 ב"דבר שבוע " ובעל המשמר " ו"יקינתון "  ומאז המשיך לאייר קריקטורות כמעט ללא הפסקה במשך 61 שנים עד עצם היום הזה כאשר הוא הקריקטוריסט הקבוע עבור מגזין "הקיבוץ".
ופרט לכך כמו כל היוצרים הבולטים הוא פקעת של ניגודים :
הוא קיבוצניק עד לעומק נשמתו שתיעד את החיים בקיבוצו הקטן געתון על כל פרטיהם לאורך עשרות שנים רבות שנדד ברחבי העולם ביבשות אירופה ואפריקה ואסיה וקלט מהן מגוון עצום של השפעות .
הוא אמן של סיפורים ריאליסטיים והומוריסטיים שהפך ידוע דווקא כאמן של סיפורי הרפתקאות לא ריאליסטיים באופן קיצוני כמו סיפורי "חסמבה " ו"עזית הכלבה הצנחנית ".
הוא אחד מאמני המלחמה הבולטים ואולי הבולט ביותר של ישראל שהפך לפעיל שלום שתיעד את דיוני השלום בין ישראל והמצרים והפלסטינאים הוא קיבוצניק מזה שנים רבות שאמנותו משקפת היטב את הווי הקיבוץ שבו הוא חי שעם זאת נדד ברחבי העולם ובעל ידע רב ביצירתם של אמנים שונים .

שמואל אלכסנדר כ"ץ נולד בוינה ב1926 וגדל בהונגריה שלשם עברו הוריו לאחר ההשתלטות הנאצית על אוסטריה. .
הוא זוכר שהוא החל לאייר כבר מגיל שנתיים . ובין השאר בהשראת המאייר של אריך קסטנר ואלטר טריייר .
ב1938 ברחה משפחתו של כ"ץ אז בן 12 מוינה לבודפסט שם הצליחו לשרוד איך שהוא. .
הוא גילה כישרון ציור אבל ההורים העדיפו שיהיה מוזיקאי או מהנדס . אביו היה זמר אופרה ואחר כך חזן בבית כנסת קונסרבטיבי בוינה ואחר כך בבודפסט . כץ עצמו ניגן בפנתר ובאקורדיון וברבות הימים היה אחד הנגנים שליו את  הלהקה הייצוגית של ישראל בהנהלת  זאב חבצלת ( לעתיד במאי הסרט "חבורה שכזאת ")  שנשלחה ל"פסטיבל הנוער הדמוקרטי " בבודפסט ב1949.
חמש שנים עברו ואז היגיע לגילה גיוס וגויס לפלוגת עבודה במחנה כפייה ביוגוסלביה שם חפר תעלות לטנקים . .אלא שמפקד הפלוגה סרן הונגרי גילה שכ"ץ מצייר לא רע כל כך וכתוצאה גייס את כ"ץ כל בוקר לצייר אותו במשך שעה. ואחר כך היה מקבל לחם וריבה בשמן  וקפה עם חלב וביצה אחת  שחבריו חפרו בגשם ובקור . האמנות למעשה היצילה את חייו ולבסוף הצליח להימלט מהמחנה .

הוא נרשם ללימודי אדריכלות בבודפסט עיר הולדת ולמד שנה אחת במחלקה בארכיטקטורה באוניברסיטה בהונגריה . .בסופו של דבר בחר  כץ קריירה של צייר .אבל עד היום יש הרבה סממנים אדריכליים ברבים מציוריו .

לארץ היגיע כ"ץ ב-1946  באניית המעפילים  "כנסת ישראל " שבה צייר כל הזמן ותעד את מסעה ואת האנשים שבה " שנעצרה בידי הבריטים לאחר שאנשיה כבר ירדו בחיפה ולאחר קרב קצר של כמה שעות  אנשיה נעצרו גורשו לקפריסין. שם החל לראשונה לצייר ברצינות . הוא חש רצון לתעד את ההווי המיוחד שנוצר שם . שם הציג את התערוכה הראשונה שלו .אבל פרט לכך מצא לו  ארגון "ההגנה " תעסוקה בזיוף תעודות .הוא זייף לפחות 14 תעודות אפילו את החותמת שלהן . עשרות שנים לאחר מכן איוריו מהספינה יופיעו כספר "מול השער הנעול ". .
מי שהיה אחד השליחים מהארץ בקפריסין מוני אלון מקיבוץ זורע ראה את ציוריו בעלוני הקיר שלח המחנה שלח את הרשומים ארצה והם ראו אור ב"על המשמר " וב"דבר השבוע".

לאחר שיצא ממחנות הכלא של קפריסין ששם נכלא בידי הבריטים ביחד עם מאייר אחר בשם מ.אריה שלעתיד הפך ליורשו כמאייר סיפורי סדרת "חסמבה " .

הוא היגיע לבסוף לארץ והפך לקיבוצניק מייסדי קיבוץ געתון שם הוא חי ויוצר עד היום.

 

קריקטורות  של כץ משנת תש"ח עיתון "במחנה". .

המאייר של "משמר לילדים ".

 

.

שער של כ"ץ לשבועון הילדים " "משמר לילדים " מ-1950.

אמנם מאחוריו הייתה רק תערוכת יחיד אחת אותה היציג באוהל במחנה האסירים בקפריסין ב1948 כבר היה כ"ץ מאייר ומצייר בעיתוני קיבוץ .בגיליון החגיגי שציון את הפיכת העיתון "במחנה " שערך הסופר משה שמיר לשבועון הופיע ציור שלו מקרבות מלחמת השחרור.

שמואל כ"ץ מספר על עצמו ב"משמר לילדים ". מאתר תולדות "משמר לילדים"

 במהרה החל לפרסם ציורים נוספים ב"על המשמר" וב"דבר השבוע" . אלא שיותר ויותר התבלט כ"ץ בתחום שאיתו הפך אולי למזוהה יותר מכל ( ואולי גם למגינת ליבו)  ,בתחום האיורים לילדים .
הוא הפך למאייר הקבוע של שבועון הילדים המפ"מי "משמר לילדים".
הוא היגיע לשם כמחליף של הציירת רות שלוס שנסעה אז להשתלם בפריז. ב"משמר לילדים " הועסקו אז אמנים ידועים לעתיד כמו נפתלי בזם ודני קרוון כך ששמואל כ"ץ בהחלט היה בחברה טובה. .

 

הוא היה אז בן 23 ורחוק מלהיות צייר מקצועי אבל העורך בנימין טנא החליט שזה בסדר והבחור הצעיר הזה יכול לשרת היטב את הילדים שקוראים את עיתונו . וכף כץ   היה בא העירה לצייר בעיתון וחוזר למשק .
כמאייר הקבוע של "משמר לילדים " הפך כ"ץ למתחרה של נחום גוטמן שהחזיק במשרה המקבילה ב"דבר לילדים"( ובסופו של דבר זכה  כץ בפרס  על שם נחום גוטמן על איוריו לסיפורי אנדרסן בהוצאת ספריית מעריב) .

המאייר הראשון של חסמבה

אולי יותר מכל התפרסם כ"ץ הודות לאיוריו לשמונת ספרי החסמבה הראשונים שכתב יגאל מוסינזון שפורסמו לראשונה בהמשכים במשמר לילדים ב-1949 ולאחר מכן כספרים ,היו בין יצירותיוהראשונות בכלל עבור "משמר לילדים ". את הדמויות של ירון זהבי, תמר, אהוד השמן וחבריהם יצר בהשראת ילדי הקיבוצים למיטב זיכרונו, את ירון זהבי אייר לפי תצלום של אחד, ירון לונדון, שמשפחתו הלינה אז את מוסינזון בדירתה.( וכך כל מי שרוצה לראות איך נראה השדרן הוותיק ירון לונדון בילדותו עליו להסתכל בספרי חסמבה שאותם אייר כץ ).

 

הוא נזכר שליגאל מוסינזון היה חשוב מאוד להסביר לו את כל הפטנטים הטכניים של מנגנונים לפתיחת מערות חשמליות וסליקים הוא נזכר.הוא היה מסביר בפרוטרוט איך כל מכשיר פועל והיו לו אז תיאוריות הנדסיות שונות.

עם כל הצלחתם העצומה לאורך השנים שמואל כ"ץ עצמו לא אהב את ספרי חסמבה ואת האיורים שלו להם שהוא מרגיש שהיו עבודה בוסרית עם כי הוא הלך והשתפר לאורך הזמן. הוא מספר שגם אישתו לא אהבה את הספרים והאיורים וטענה שהם מפחידים את הילדים בגן שבו עבדה .ואולי זאת הייתה אחת הסיבות שבגללה עזב לבסוף את הסדרה המצליחה הזאת .

( מאז פורסמו עוד שני ספרי חסמבה נוספים ששמו של כ"ץ הופיע בהם כמאייר בטעות ) .

לבסוף כ"ץ נסע לפריס להשתלמות ואת מקומו כמאייר חסמבה תפס ידידיו מהמחנה בקפריסין מ.אריה . ציוריו גדושי הפעולה של מ.אריה לספרי הסדרה הפכו לידועים לא פחות מאלו של כ"ץ
ציוריו של כ"ץ בכל אופן  הגלל ראשוניותם הפכו למזוהים עם הסדרה יותר מכל .\

katz chasamba 1

שנים לאחר מכן ב1998 נגנב העותק המקורי של שמואל כץ החתום בידי יגאל מוסינזון של "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט העותק היחיד שלו מספר זה "מתערוכה בה הוצג במוזיאון "יד ושם ".
לרגל חגיגות יובל ה-50 למדינת ישראל, הציג מוזיאון יד ושם עבודות של ניצולי שואה שהפכו לדמויות מפתח ביצירה האמנותית בישראל בתערוכה שהוצגה במשך שנה שלמה . . כ"ץ נבחר להיות מוצג שם בזכות איוריו לחסמב"ה.

במאמץ רב שכנעו אנשי המוזיאון את כ"ץ להשאיל לתצוגה את העותק המקורי הנדיר שהיה בידו, של הספר הראשון בסדרה מ-1950, חתום על ידי המחבר יגאל מוסינזון.
הובטח לו חגיגית שהספר יוצג בארון תצוגה מזכוכית שיאובטח בכל האמצעים ונערכות האזעקה האלקטרונית המשוכללות ביותר כמו גם בידי סגל של שומרים ,ויהיה שם בטוח לחלוטין. .
. כעבור כמה  חודשים למרות כל אמצעי ההבטחה נפרץ הארון המאובטח ומתוכו נגנב רק דבר אחד ויחיד : העותק הראשון של חסמבה.
.הפורץ בבירור היה חובב אובססיבי של הסדרה שהיה מעוניין בספר מסיבות סנטימנטאליות.
המשטרה חקרה וחיפשה ולמרות קריאות ובקשות להחזיר את הספר בשידורים על ספרים ברדיו עקבות הספר נעלמו וברור היה שהפורץ אינו מתכוון למכרו . וכ"ץ נאלץ להסתפק בפיצוי כספי.עם זאת העובדה שהפורץ היה מוכן להסתפק בפריצה למתחם שמור היטב רק כדי לגנוב ספר אחד שלו גרמה לו סיפוק מסויים.

katz chasamba 2
אבל בפיתול בלתי צפוי של העלילה ( מהסוג שהיה מוצא מאוד חן בעיני יגאל מוסינזון מחבר ספרי "חסמבה") הספר הוחזר שמונה שנים לאחר הגניבה בנובמבר -2006 בידי הגנב שחזר בתשובה והפך לחרדי בשכונת מאה שערים . והוא החזיר את העותק הגנוב ליד אנשי "יד ושם " והביע חרטה על מעשיו . וכעת העותק שוב נמצא ברשותו של כ"ץ ..

 

צלחת חרסינה שצייר כץ   ב-1983 לרגל 40 שנות  יומון "על המשמר". ( "על המשמר " נסגר לבסוף 12 שנים מאוחר יותר ב-1995).

צייר המלחמות

בשנות החמישים כ"ץ הפך לאחד המאיירים  הקבועים  של הוצאת ספריית הפועלים אז בשנות החמישים זאת הייתה הוצא המובילה עם אברהם שלונסקי ולאה גולדברג כעו רכים ולהתקבל עבורם כצייר היה השג גדול מאוד.

 

"דירה להשכיר " בשפות שונות.

 עבור גולדברג אייר כמה ספרים ידועים מאוד ובראשם "דירה להשכיר" הקלאסי שעליו גדלו דורות של ילדים ו"מר קשקש " שעליו זכה בפרס עיטור אנדרסן הבינלאומי .

הוא הפך למעצב ולמאייר הרשמי של הגדות הפסח של קיבוצים לאורך השנים וקבע את סיגנונה הגראפי ואפילו את הגדת הילדים של הקיבוץ   המאוחד הוא עיצב ובמקרים אלו הכתב הוא חלק בלתי נפרד מהעיצוב והאיור . .
במקביל לאיורי הספרים שלו כ"ץ הפך לקריקטוריסט קבוע של "על המשמר" ושל "מעריב " וגם למאייר הצגות תיאטרון של על המשמר .

 

משה קורא את "אקסודוס" של לאון יוריס .ציור מאת שמואל כץ.

ובמקביל לציורי ספרי הילדים שלו כ"ץ הפך למאייר הכמעט רשמי של צה"ל ושל מלחמות ישראל .

במהלך מבצע סיני ב-1956 הצטרף לסופר משה שמיר ושניהם ליוו  ( כל אחד בנפרד ) את הלוחמים בחולות סיני ועש/ר שנים לאחר מכן נאספו הרישומים וציורי הצבע שפירסם בעיתונות ונאגרו כספר שפירסם משרד הביטחון בעקבות לוחמי סיני " שאת הטקסט לו כתב חברו משה שמיר.

 

כרזה בעיצוב שמואל כץ.

ב1967 ציוריו של כ"ץ ציורי חייל מהשטח הולידו את הספר "מהר גריזים ועד הר חרמון " שאת ההקדמה לו כתב אלוף דוד אלעזר אז אלוף פיקוד צפון לימים הרמטכ"ל . זמן מה לאחר מכן הוציא ספר נוסף בשם מעבר לסיני בפורמט אלבומי .
כיבוש ירושלים באותה המלחמה הוליד סדרת ציורים ידועה של כ"ץ שסייר עם הסופר נתן שחם בסמטאות העיר העתיקה בכותל ובאתרים רבים אחרים בעיר ששוחררה .משרד הביטחון הוציא ספר מיוחד למשפחות השכולות שנקרא "מסע בארץ הנודעת ".

צביקה הולך למילואים. קריקטורה (?) של כץ על דמות הישראלי.

הוא הצטרף כקריקטוריסט של "על המשמר" לאונית מסע שנסעה  לאתיופיה דרך ים סוף בנתיב הימי החדש שנפתח לאחר מלחמת ששת הימים . הרישומים הוצאו לאור בספר עם טקסט שכתב נתן שחם שגם הוא היגיע לאתיופיה מאוחר יותר. .

 הוא הירבה לנסוע בעולם ולצייר ולספר את רשמיו וכך פירסם ספרים על אתיופיה מצרים ואיראן וכמובן ישראל .

וחוץ מהאיורים והקריקטורות הוא צייר גם ציורים של אמנות "רצינית " בעיקר אקוורלים של נופים עירוניים וציורי קיר ,וגם כרזות לתיאטרון . הוא אפילו עיצב כלי קראמיקה עבור "נעמן".

במלחמת יום הכיפורים הוציא כ"ץ את חוברת "לוחמי הבזלת" עבור פיקוד צפון וגם עבור מלחמת שלום הגליל הכין ציורים שונים וגם שם כדרכו הכין סקיצות מהירות בשטח בתוך דקות שאת חלקן סיים מאורח יותר בסטודיו בקיבוץ . הוא הפך להיות צייר מלחמות נמצא בכל חזית במלחמה חמוש בבלוק ציור ובעט נובע מתעד את הלוחמים את הניצחון את  הכאב ואת המוות .

 

ספל השלום שאותו עיצב כץ.

אבל כניגוד הוא סיקר באיוריו גם את תהליך  השלום .בשליחות "על המשמר" סיקר את שיחות האוטונומיה ב.1979 .הוא נפגש אישית עם הנשיא המצרי סאדאת וצייר אותו בעת ראיון עם עיתונאית ישראלית .

קריקטורה לרגל הדיונים על הסכמי השלום בין משה דיין שר החוץ הישראלי ושר החוץ המצרי.

הוא היה בין הבודדים שקיבלו אישור כניסה מיוחד לאולם המליאה בטאבה ב1993 כדי לתעד את הדיונים בין ישראל ואש"ף השיחות הגלויות בטאבה לאחר הסכם אוסלו
בהזדמנות זאת הגיש לראש המשלחת הפלסטינאית נביל שעת ' שי מיוחד .את דיוקנו של אבו –איאד שנרצח בזמנו בידי אבו נידאל . פורטרט שאותו אייר בכנס מיוחד של שלום עשר שנים  ב83 בבודפסט.

יצחק  רבין הזמין אותו במיוחד לטקס החתימה על חוזה השלום עם המלך חוסיין בעקבה בשיחות השלום עם הפלסטינאים בז'נבה  לשם תיעוד וציור של מאמצי השלום שם .

ספק אם יש אמן ישראלי אחר שהיה מעורב כל כך הן בציור מלחמות וקרבות מצד אחד ,והן של ניסיונות ותהליכי השלום מצד שני .

מעזית ועד ליפו

בין הספרים שאותם אייר אפשר למנות את ספרי התמונות היפואיות של מנחם תלמי ואת שלושה מארבעת ספרי הכלבה עזית של מוטה גור- שהראשון בהם אוייר בידי המתחרה נחום גוטמן )
כ"ץ הצטרף לחוגי ידידי עזית בספר השני "עזית בארמונות קהיר" והמשיך איתה ב"עזית במדבר יהודה"  ובספר האחרון עזית באנטבה.
הוא היגיע אל עזית מאחר שהיה צייר מילואים של פיקוד צפון ממלחמת ששת הימים ועד לסיום המילואים שלו ב82 .בימי המלחמות הוא היה עורך גרפי וצייר קרבות בשביל הארכיון ההיסטורי של הפיקוד .בימי השלום היה מצייר עטיפות לחוברות של תרגילי יחידות ,תפאורות ללהקת פיקוד צפון וציורי נוף ואקוורלים שהזמינו במיוחד כדי לתת לבכירים שסיימו שירות .כ"ץ הפך למעין "צייר חצר" של פיקוד צפון של מוטה גור .את ספר עזית האחרון שהופיע זמן קצר לאחר התאבדותו של מוטה גור שגילה שהוא חולה במחלה סופנית , צייר בכמה שבועות והוא שיבץ שם פורטרטים של מוטה גור יקותיאל אדם ודן שומרון  בניסיון להפוך את הסיפור לריאליסטי ו"אמיתי " יורת מכל סיפורי עזית הקודמים . .

סדרה אחרת שאותה אייר והתפרסמה לא פחות מסיפורי "עזית " היו סיפורי יפו של מנחם תלמי סיפורי פשע הומוריסטיים  שאיתגרו את כץ לצייר את הנופים הגיאוגרפיים והאנושיים המגוונים של יפו . ולעניות דעתי הוא הצליח כך יותר מכל מאייר אחר.

סביר להניח שספרי שתי הסדרות האלו הם כיום בין יצירותיו המוכרות ביותר של כץ לקהל הרחב לצד סיפורי "חסמבה " ו"דירה להשכיר".

שמואל כץ

אני ממליץ בזה לאנשי השירות הבולאי להכין  בולים המבוססים על  איוריו של כץ לסדרת" עזית " ( שאותה אייר גם נחום גוטמן ) ולסדרת "התמונות היפואיות " כקלאסיקות המוכרות לשכבות נרחבות באוכלוסייה .

סיכומו של כץ

שמואל כ"ץ ידוע היום אולי יותר מכל ושלא בצדק הודות לסיפורי הרפתקאות כמו חסמבה ועזית
הודות לאיוריו לסיפורי חסמבה הראשונים שנחרטו במוחותיהם של דורות של ילדים והודות לדירה להשכיר של לאה גולדברג שזכורה לדורות רבים של ילדים ותורגמה לשפות שונות
סביר שמבין הספרים הרבים שאייר כ"ץ אלו הם לצד ספרי סדרת "חסמבה " המוכרים והאהובים ביותר ,מעמד שנחתם רשמית כאשר הפכו עטיפת ספר חסמבה הראשון שלו ועטיפת "דירה להשכיר " הפכו גם לבולים רשמיים של מדינת ישראל . .
אבל האמת המרה היא שיצירות אלו הן רחוקות מלהיות מיטבו   וזהו חוסר צדק לבחור דווקא בהם כמייצגי יצירתו של כץ . כוחו האמיתי אינו באיור סיפורי הרפתקאות אלא בתחומים אחרים של יצירה .
. עד כמה שהדבר מפתיע מאמן פורה של ציורי מלחמה כוחו של כ"ץ מעולם לא היה באיור סיפורי הרפתקאות לא ריאליסטיים כמו סיפורי חסמבה והיום הציורים נראים פרימיטיביים ובברור פרי יצירתו של אמם מתחיל . אין להשוות את ציורי חסמבה ההומוריסטיים של כ"ץ לאלו של יורשו בסדרה מ.אריה וגיורא רוטמן העולים עליו בכמה דרגות כציירי סיפורי הרפתקאות בריאליזם ובתחכום של האיורים שלהם. בבירור אמנים אלו הרגישו בנוח עם הדמויות והסיטואציות הדמיוניות  שאותם תיארו מאשר כ"ץ .

ברור שליבו של כץ ( בניגוד גמור לממשיכיו ) לא היה שלם כלל עם דמויות הילדים ההרפתקניים והאירועים הלא ריאליסטיים שאותם עברו

הדבר נכון גם לגבי סיפורי "עזית הכלבה הצנחנית " שלו שגם הם אינם ממיטב יצירתו . כ"ץ הוא רשם של המציאות וגם בצורותיה הסוריאליסטיות יותר ,עם סיפורים הלקוחים מעולם הדמיון הוא מתקשה יותר להתחבר

סגנונו של כ"ץ הוא ריאליזם עליז הומוריסטי ואופטימי שקיים תמיד גם כשהוא מציג מצבים קודרים ודרמטיים .
וכך למשל כאשר הוא מציג את הכלבה עזית צונחת מהשניים הוא לא ישכח להציג את הירח עם פרצוף אדם בקריצה לקורא לא לקחת יותר במדי ברצינות את מה שהוא רואה . ודמויות החסמבאים שלו גם באירועים הדרמטיים ביותר תמיד יישארו ילדים רגילים עם צרות ובעיות של ילדים.
כוחו האמיתי של כץ הוא באיורי סיפורים ריאליסטיים מהווי הקיבוץ והשכונה וסיפורים הומוריסטיים "פולקלוריסטיים " מהווי העיר יפו בספרי סדרת "התמונות היפואיות " של מנחם תלמי . התמונות המשעשעות ועם זאת הריאליסטיות מאוד של הווי העיר יפו והטיפוסים הצבעוניים המאוד המאכלסים אותה לא איבדו מאומה מעוצמתם בעשרות השנים שעברו מאז צייר אותם והם בין שיאי יצירתו כמאייר .
בשדה הריאליזם יש מעט מאוד מתחרים לכ"ץ בציורים הריאליסטיים שלו מהמלחמות שאותם צייר ממש בעת הקרבות או מיד לאחריהם ולעיתים תוך סיכון חייו.

אין כמוהו מי שמסוגל להעביר לצופים את התחושות האמיתיות של הדריכות ושל והאימה ,את צעקת הניצחון ואת הלם התבוסה, את שמחת המנצחים ואת הסבל הנורא שנגרם כתוצאה מהמלחמות . האיש שעבר כל כך הרבה מלחמות בחייו הפך לאחד מצייריהם הבולטים ביותר במאה העשרים והוא בוודאי אחד מציירי המלחמות הבולטים ביותר של ישראל אם לא הבולט ביותר . ואולם את המלחמות הוא מצייר תמיד כמשקיף מעורב  וכואב השואף בכל מעודו להביא לקץ המלחמות והסבל הנורא שאותו הן גורמות וזה ניכר היטב בקריקטורות ובאיורים שלו על תהליך השלום . .

האיורים והקריקטורות של שמואל כץ מתבלטים בעין הסלחנית שעם זאת תופסת היטב האת המגוחך בכל מצב אך תוקפת אותו ללא רשעות . ציוריו מראים גם היטב את עומק התרבות האירופית השל האמן הקיבוצניק שמסעותיו חבקו עולם שלם ממזרח אירופה ועד למעמקי יבשת אפריקה והוא ספג השפעות מכולם ושילב את כולם בכור היתוך שופך את יצירותיו לישראליות באופן שאי אפשר לטעות בו .
150 ספרים ויותר הוא אייר עד היום ואין ספור קריקטורות כזקן הקריקטוריסטים של ישראל ושל העולם כולו .
זוהי קריירה שאין לה אולי אח ורע באורך וגיוון. במשך 60 שנות עבודה רצופה כמאייר אייר שמואל כץ את כמה מספרי הילדים המפורסמים ביותר ותמונות שיצר נחרטו בליבם ובזיכרונם של מאות אלפי ישראלים ויצר גוף של ציורים איורים וקריקטורות שמתארים את מדינת ישראל בימי שלום ומלחמה כפי שרק מעטים מאוד מלבדו עשו .

רשימת ספרי שמואל כץ

להלן רשימה מלאה פחות או יותר  של כל הספרים ששמואל כץ אייר . תוספות של פריטים שהושמטו  יתקבלו בברכה.

  

1. ספרי קריקטורות ואיורים של שמואל כץ

  

 

 

שמואל כץ מעיר ומכפר / קריקטורות ורישומי הווי מאת שמואל כץ.  על המשמר, 1956

רישומי הווי בהומור. 128 עמודים משעשעים ומבדרים.

 מעיר ומכפר

שמואל כץ מדן ועד סיני : מיומנו של קריקטוריסטן. ספריית פועלים ,1957

"נא לא לחייך כי פה יסופר ויצוייר בעניינים רציניים בלבד.

מהדורה אנגלית של הספר הנ"ל היא :

ON TO SINAI ' Sifriyat Apoalim . 1957. .

שמואל כץ בנבל עשור : רשומי עשור למדינת ישראל … על המשמר ,1958.ספר קריקטורות  

 

 

שמואל כץ  לך בעקבות השמש / קריקאטורות . .  [תל אביב] : אמנים מאוחדים,

1961.  

katz shemesh 0

שמואל כץ .באוהלי קדר . דברי מבוא ד"ר חיים גמזו  דפוס אמנים מאוחדים   1962 . יצא לאור שוב במהדורה מורחבת ספריית הפועלים 1989

שמואל כץ באהלי קדר 15 רשומים שחור לבן דברי מבוא חיים גמזו

.יצא לאור במהדורה עברית ואנגלית ביחד.

katz kedar 0

In the Tents of Kedar  Tel-Aviv : Sifriat Poalim, 1989.

שמואל כץ הם באים . קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל), [תשכ"ה]. .  ציורים על העולים החדשים .

שמואל כץ: צבעי-מים, רישומים. תשכ"ה. קטלוג תערוכה במוזיאון תל אביב .

 שמואל כץ . אחרי המבול:ספר בראשית בעיני שמואל כץ  .הוצאת "אמנים מאוחדים " . 1965. קריקטורות  על פי ספר בראשית .

שמואל כץ ציורים ורישומים ; דברי מבוא – נתן שחם.  תל אביב : פוטו אופסט – אמנים מאוחדים, תשכ"ז 1967.

שמואל כץ   רשומים – ממערכות פקוד הצפון במלחמת ששת הימים ,הועד למען החייל ,1968. חוברת של 8 עמודים .קטלוג של תערוכה שהתקיימה בבית החייל ביולי 1968.

שמואל כץ ואלה קורות :תולדות בית האוכל בקבוץ געתון 1948-1968.   הוצאת קיבוץ געתון , 1968 .  חוברת של איורים על בית האוכל של הקיבוץ . .

Jerusalem : Holy business as usual / Shemuel (Shmulik) Katz ; the story of Jerusalem told by

 Yehuda Haezrahi ; pref. by Teddy Kollek. Tel-Aviv : Spotlight Publ.,1970

שמואל כץ ירושלים – עסקי קודש כרגיל / הטקסט – יהודה האזרחי ; דברי מבוא מאת טדי קולק …מסדה 1973.אלבום ציורים.. ( מהדורה עברית של הספר האנגלי למעלה שהופיעה  שלוש  שנים לאחריו ) .

katz jerusalem 3

שמואל כץ.  לוחמי הבזלת : רשמים ורישומים במערכה על רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. פיקוד הצפון – חינוך, (תשל"ד 1973). אלבום ציורים.

   

שמואל כץ .מעבר לסיני : רשמים – רישומים מסיור בארץ גושן, אוקטובר 1973-ינואר 1974 / דברי מבוא – תת אלוף שאול גבעולי .ספרית הפועלים ,1974. אלבום איורים.

כץ מעבר לסיני

שמואל כץ "ירושלים  ( ציורים )  אלבום ציורים ניפרדים בצבע ובשחור-לבן .דברי מבוא -חיים גורי.

" אמנים מאוחדים 1974.

ירושלים שמואל כץ ציורים ורישומים אלבום מהודר

שמואל כץ ירושלים ציורים ורישומים /  דברי מבוא-חיים גורי,ספריית הפועלים ,  1983.

katz jerusalem 2

שמואל (אלכסנדר) כץ     [תל-אביב : מוזאון תל-אביב, 1984 ].   חוברת ציורים של 22 עמ'  מאת שמואל כץ עם רשימות ומאמרי הערכה אודותיו בעברית, אנגלית, צרפתית וגרמנית.

שמואל כץ קטלוג תערוכה .  תל אביב : א. רוזנפלד – גלריה לאמנות, [1985?].

THE LAND OF MILK AND HONEY BY SHEMUEL A KATZ' Paalpot ' 1993

ירושלים . לוח שנה עם ציורי שמואל כץ .הוצאת פלפוט, 1994.

שמואל כץ המזרח הפרוע : רשמים ברישומים מחויכים. כתר ,1995

שמואל כץ . ארץ הקיבוצים :חמישים שנות חיי קיבוץ בעין שוחקת  .ספרית פועלים ,1998

שמואל כץ גורלו של צייר : קו עובר בין אוסטריה, הונגריה וישראל. מגרמנית – אברם קנטור. . ספרית הפועלים ,2003. אוטוביוגרפיה מלווה ברישומיו של הצייר.

זכרונות שמואל  כץ יצאו לאור במקור   בגרמנית .2001  ובהונגרית 2002

 

שמואל כץ  ותהילה עופר מול השער הנעול :האודיסיאה של מעפילי "כנסת ישראל".

הוצאת  הספינות שבדרך.,2006 . זכה בפרס דוש  מטעם עיריית תל אביב ,בשנת 2006.

שמואל אלכסנדר כץ . מסע על פני ימים. חיפה : מוזאון  חיפה – המוזיאון הימי הלאומי, . קטלוג תערוכה . 2006

ספרי ילדים  ומבוגרים  שאייר שמואל כץ

סדרת ספרי חסמבה מאת יגאל מוסינזון

1.     חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט. צייר שמואל כץ . 1950 . .  הופיע במקור ב-1949 כסדרה בהמשכים  בת 11 חלקים בכתב העת לילדים "משמר לילדים" כרך 4 חוברות  40-50 בין התאריכים 30.6-8.9-1949 . ציוריו של שמואל כץ במשמר לילדים מופיעים גם בספר. קטע מהספר עובד תחת השם "חסמבה"  בידי המרכז לתוכניות הלימודים כחוברת לבתי ספר ב-1977.  הספר עובד ל"עברית קלה " בידי יגאל מולדבסקי עבור סדרת גשר לנוער ,בגרסה של 94 עמודים ב-1990.עודכן בידי רימונה דינור במהדורה של הוצאת כינרת-זמורה ביתן  , שנת 2001  .

 2.       יגאל מוסינזון  חסמבה בבית האסורים . צייר שמואל כץ. יוני 1950     חסמבה ממשיכה במאבקה כנגד הבריטים  גם מבית הסוהר ואף כולאת ושופטת את הבלשים הבריטים. . החסמבאים פוגשים לראשונה אך בהחלט לא לאחרונה בבית הסוהר את הפושע אלימלך זורקין .הופיע במקור כסדרה בת 15 חלקים  בכרך 5 של "משמר לילדים " חוברות 9-23 בין 10.1.1949 עד 16.2.1950.ציוריו של שמואל כץ במשמר לילדים מופיעים גם במהדורת הספר.  הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001

 

3. יגאל מוסינזון חסמבה ושודדי הסוסים .נובמבר ,1950.מהדורה ראשונה צייר שמואל כץ .

במהדורות אחרות מופיע כמאייר מ.אריה . אך זאת טעות . הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001 .

 חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס יגאל מוסינזון

4.    יגאל מוסינזון  חסמבה ואוצת הזהב של המלך הורדוס אפריל 1951 . צייר שמואל כץ, מהדורה שנייה מופיע כצייר מ. אריה אך זאת טעות   . .  הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001

 

5. יגאל מוסינזון .        חסמבה וילדי ההפקר ספטמבר 1951 .מהדורה ראשונה: צייר שמואל כץ. מהדורה שנייה מופיע כצייר מ. אריה  , אך זאת טעות ..     הספר עודכן בידי רימונה דינור, במהדורת כינרת בשנת 2001 .

6.   חסמבה והסוד הגדול ..1952?  צייר שמואל כץ .  לחסמבה מצטרף הילד אנריקו ממרוקו שסיפור גבורתו מסופר בספר ( והופיע לראשונה כסיפור נפרד תחת השם "הנער ממרוקו "  ב"דבר לילדים " בשנת תש"י כרך כ' 1950 חוברות 33-42.  ).

7     חסמבה באזור המסוכן . צייר שמואל כץ. 1952?  . חסמבה פועלת בנגב כנגד כנופיה בינלאומית שמנסה לגזול מישראל את אוצרותיה הטבעיים .במהלך המאבק נהרג החסמבאי רפאל כדורי . החסמבאי השני והאחרון שנהרג תוך כדי ביצוע משימה.

 8. חסמבה בשבי הלגיון הערבי .1953. צייר שמואל כץ . החסמבאים יוצאים לעבר הירדן בחיפוש אחרי בנו של "נשר המדבר " ונופלים בשביה לגיון הירדני.במהלך הסיפור מחליט החסמבאי דני לעזוב את החבורה בגלל חששם של הוריו לחייו .

 חסמבה: וילדי ההפקר, והסוד הגדול, באיזור המסוכן

(חסמבה בשרות הריגול הנגדי . ספטמבר 1966 . הוצאת ברונפמן . ציי ר מ.אריה ..במהדורת שלגי , 1971 מופיע כצייר שמואל כץ אך זוהי טעות  שתוקנה במהדורות אחרות ..

1 חסמבה בהרפתקאות מופלאות בחופש הגדול . צייר שמואל כץ?   (במהדורה אחרת מופיע כצייר מ.אריה אך זוהי טעות ) .הופיע במקור במגזין לכדורגל "פנדל " ב-15.6-15.12-1972  בחוברות 10-22 ולאחר מכן כספר ב-  1973 .

 

 

סדרת עזית מאת מוטה גור

 

 עזית בארמונות קהיר , דפוס א. בן חור . 1971. תשל"א .

מוטה גור עזית במדבר יהודה .ידיעות אחרונות ,1973.

מוטה גור .עזית באנטבה . הוצאת ידיעות אחרונות ,1995.

סדרת "תמונות יפואיות " מאת מנחם תלמי  

 

 מנחם תלמי .תמונות יפואיות . צייר שמואל כץ .ספריית מעריב .1979

מנחם תלמי תמונות יפואיות : סיבוב שני . צייר שמואל כץ. ספרית מעריב .1981

מנחם תלמי יפו סבאבה: תמונות יפואיות סיבוב שלישי . צייר שמואל כץ , ספרית מעריב , 1983

מנחם תלמי . פעמיים תורכי .צייר שמואל כץ . ספרית מעריב, 1986

ספרי ילדים שאייר שמואל כץ

אביגדור המאירי המהפכה ביער עד : עשר מעשיות ומעשיה אחת קשורה בשניה / בציורים אותן תאר שמואל כץ הציר. . תל אביב : נ' טברסקי, תשי"א.

משה שמיר אחד אפס לטובתנו :ספורים /ציר שמואל כץ, הוצאת טברסקי  תשי"א, 1950 .

מיכאל פרישוין ספורי ציד /  מרוסית – ישראל זמורה. הוצאת מחברות לספרות , 1950  1961.  

עיטור שבועי  חרוזים ופזמונים / מאת: מר (שריד) ; עיטורים: שמואליק (געתון) 'השירים והעיטורים שבקובץ שה התפרסמו ב"השבוע" בשנות תשי"א-תשי"ב'.עם מרדכי אמיתי הוצאת השבוע ,תשי"ב .

 המעון : מקראה לנושא הבנין לשנת הלימודים ד-ה / ליקטה ועיבדה פנינה אלפא ; ציורים – שמואל כץ.ספרית הפועלים ,השכלה וחינוך, 1951. .

katz amaon

מרים זינגר .סיפורי דגניה . (תרגם מכתב יד ז' ב"ש [=בן-שלמה] ; ערך והתקין יעקב עדיני. הוצאת נחום טברסקי ,1952.

בנימין טנא דני דן ותלת אופן. ספריית הפועלים ,1952.

 

ברטה חזן האדם – מדביר השממה : נושא לימודי 13-14. מפות ועיטורים שמואל כץ .ספרית הפועלים 1952.

ברטה חזן אשתו של יעב חזן מראשי מפ"ם, מסבירה לתלמיד על האקלים ומקומו של האדם בעולם.

אנו מבשלים : נושא לימודי ומקראה לשנת הלימודים ב-ג / עיבדה פנינה אלפא ; צייר שמואל כץ. ספריית הפועלים ,1952

מבקר עד בקר : מקראה לנושאים: יום-ולילה והשעון לשנת הלימודים ב-ג / ליקטה ועיבדה פנינה אלפא. ; ציורים – שמואל כץ. ספריית הפעולים ,1952.

katz boker to boker

 מיכאל שפריר מטעים; הציורים שמואל כץ, יחזקאל קמחי .ספרית הפועלים ,1953.

‫  כסות לאדם : מקראה לנושא הבגד והנעל לשנת הלימודים ג-ד / ליקטה ועיבדה פנינה אלפא ; ציורים – שמואל כץ. מהדורה ב' מעובדת ומורחבת .ספרית הפועלים ,1953.

ילקוט מפות להיסטוריה כללית : משקיעת הקיסרות הרומית ועד מלחמת העולם הראשונה.  (ערך את הילקוט ד' כנעני).  המפות שורטטו ברובן ע"י שמואל כץ או יחזקאל קמחי. ספריית הפועלים ,1954.

שלמה ניצן המדורה על שפת הירקון : [ספורים).ספריית הפועלים ,1955.

יפה קרינקין הבית הורוד : שירים לילדים.ספריית פועלים .1955

 יוליאן טובים קטינא והלויתן / תירגם בנימין טנא ; צייר שמואל כץ ,ספרית הפועלים ,1956

בני מוטילוב הזורעים במדבר בשלושה פרקים: התנחלות בנגב, מאורעות ומלחמה, פרקי קדש" /  רישומים – שמואל כץ.ספריית הפועלים ,1958. הספר תורגם לצרפתית והופיע עם ציוריו של כץ

katz mutilov

Et le désert refleurit / [par]Beni Métiv. Traduit de l'hébreu. Illustrations de Shmuel Katz    , Paris : Service technique pout l'éducation, 1965..

 

יוליאן טובים   פלאי פלאים : שירים לילדים . עברית בנימין טנא .ספרית הפועלים ,1958.

katz pele

    

נתן שחם.  כבר מתר לגלות . ספריית הפועלים ,1959 ( מהדורה ג' מתוקנת 1986)

כץ כבר מותר לגלות    katz cvar mutar0

אילת / העורך – צבי זהר … [דברי מבוא – י. ידידיה וי. רות ; הציורים – יחזקאל קמחי ושמואל כץ.

יאןבז'כוה  לג'ונגל הידד /  עברית – בנימין טנא.הוצאת מחברות לספרות ,1959.

katz lajungel heidad

נעמי בן ישראל .הסיפור שלי  הוצאת מחלקת החינוך של הקיבוץ הארצי , 1960. ( חוברת של 16 עמודים הסיפור יצא לאור שוב בשינויים ב-1987 עם איורים של גד אולמן )

משה שמיר הגלגל החמישי / ציורים: שמואל כץ. ,הוצאת ספריית הפועלים ,1961.

כץ הגלגל החמישי עטיפה שניה 

הופיע גם בתרגום לאנגלית : The fifth wheel / written by Moshe Shamir ; illustrated by Shmuel Katz Translation from the Hebrew by Aubrey Hodes  Berkeley, Calif. : Benmir Books

,  1986

אליעזר שמאלי בקצה הזרת : קובץ סיפורים / בלוית תשעה ציורים מאת שמואל כץ. ,מסדה ,1961

חיים חפר טוסה  –טוס ! סדרת ספריית  חלון ,  ספריית הפועלים ,1961.

שלמה ניצן ספורו של ספן : ועוד ספורים. הוצאת ש.זימזון ,1962.

סיפורו של ספן

בנימין טנא שעלול תעלול / לפי ין בז'כוה. ספריית הפועלים ,1962.

נתן שחם מסע לארץ כוש /.הוצאת מסדה ,1962.

שבתי טבת לישראלים בלבד : סיפורים וסאטירות.מסדה תשכ"ב

ברון יחד :שירון. הוצאת "תרבות וחינוך " , 1963 .

חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות / (העורכים – גרשון ריבלין, צבי סיני ; ציורים – שלום בטקין בן צבי, יהודה הררי, שמואל כץ).  [תל אביב] : מערכות, (תשכ"ד)

katz alexandroni

האנס כריסטיאן אנדרסן  אגדות אנדסן ,כרכים א-ב .עברית בנימין אנא .הוצאת מ.ניומן .1964.

מרדכי אמיתי .  פיוטו של שבוע : רמזים בחרוזים, בשולי העתון אחוזים …ספרית פועלים ,1964. (כל הפיוטים הכלולים בקובץ זה ליוו את עתון 'על המשמר' בין השנים 1960-1964.)

מבחר פיוטו של שבוע

יהואש ביבר שני מחנות. הוצאת ספרית פועלים  ,1964. סיפורים  לילדים

רבקה גורפיין הבאנו בקר טוב /  ציורים – שמואל כץ, מסדה ,1964.

בנימין גל בקלחת משותפת .ספרית הפועלים ,1964. עשרים וחמש הומורסקות מהווי הקבוץ

שראל טופורובסקי,. החכם עיניו בראשו : דברי אגדה, בדיחה, בדיה ומשל. הוצאת מחברות לספרות תשכ"ה ,1964.

מרדכי נאור להקת הנח"ל שרה / ערך והביא לדפוס מרדכי נאור ; ציורים ועריכה גרפית – שמואל כץ.  משרד הבטחון – אגף הנוער והנח"ל וצבא הגנה לישראל – מפקדת פיקוד הנח"ל, תשכ"ד.. קובץ שירים מתוכניות שונות של להקת הנח"ל

הגדה של פסח / [ציורים וכתב – שמואל כץ].  המחלקה לחברה ולתרבות של הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1964. הגדה בלתי מסורתית. ( ההגדה הזאת של שמואל כץ  יצאה עוד במהדורות רבות ואולי גם שונות  מהן ראיתי את המהדורות של השנים  1965, 1966, 1967  ,1970 1971  ,1976, 1979  , 1983 ,  1988 ,1994, 1996 ,2004 עם טקסטים בעברית ובאנגלית )

אברהם ברוידס לארץ המוקד : נופי דרום, שירות. הקיבוץ המאוחד ,תשכ"ה .

יוסי גמזו . אתם נוער אתם ? :מעוטר ומשופץ בידיו של שמואל כץ .מסדה 1966.

\\

יוסי גמזו .  כל הכבוד:סיפורה הבלעדי של ישראלה ישראלי  /; מעוטר ומצויר בידיו של שמוליק כץ .הוצאת צ'ריקובר ,תשכ"ו . חרוזים הומוריסטיים מחיי המדינה, מלווים קריקטורות

 katz col axcavod2katz col acavod

ע' הלל. בולבול – למה – ככה? מסדה  1966.

 

נתן שחם .מסע בארץ ישראל. הוצאת א. לוין אפשטיין , 1966. הופיע גם במהדורה אנגלית

Journey in the land of Israel / text by Nathan Shahan ; drawings by Shemuel Katz ; [English

 version by I.M. Lask Tel Aviv : E. Lewin-Epstein, [1966]]

משה שמיר . בעקבות לוחמי סיני : אנשים ונופים במבצע "קדש" / רישומים – שמואל כץ : רשימות – משה שמיר ; אחרית דבר – מרדכי בר-און.  פרסומי קצין חינוך ראשי – ההוצאה לאור של משרד הבטחון, 1966 (תשכ"ז ) אלבום שהופיע ביום השנה העשירי למבצע קדש.

מהר גריזים עד הר חרמון : קרבות פיקוד צפון במלחמת ששת הימים / דברי מבוא – דוד אלעזר ; רישומי קרב – שמואל כץ ; סיפור המערכה – אהרן מגד' משרד הבטחון – ההוצאה לאור, 1967  .

מילה אהל חפרפרי מנהרת הליטני : ספור.ספרית הפועלים 1967. סיפור הרפתקאות בדיוני לילדים

נורית זרחי .אני אוהב לשרוק ברחוב . מסדה .  1967.

פניה ברגשטיין תכלת ואדם : שירים לילד. הקיבוץ המאוחד ,תשכ"ז . 1967.

יצחק נימצוביץ . בזכותם : דמויות מן הפנקס / ,משרד הביטחון .1968.  "רבות מן הרשימות הכלולות באוסף זה, שודרו בשנים תשכ"ו ותשכ"ז בגלי צה"ל".

נתן שחם מסע בארץ נודעת. משרד הבטחון – קצין חינוך ראשי, (1968).  מסע בספור וציורים בשטחים החדשים שנוספו לישראל אחרי מלחמת ששת הימים.

יצא במהדורה אנגלית

This land we love : an affectionate look at Israel / Nathan Shaham ; drawings by Shemuel Katz ; translated from the Hebrew by Shlomo Hadari  New York : Sabra Books, 1970..

 

רינה ליטוין כאשר הפילים הגדולים ישנים /  ציר שמואל כץ.  מסדה ,1969.

לאה גולדברג,דירה להשכיר ; כך ולא כך ; מעשה בשלשה אגוזים : [שלשה סיפורים]ספריית הפועלים 1970.

ביחד עם סיפורי חסמבה של מוסינזון זהו הספר המאוייר הידוע ביותר של כץ.

 

דירה לחשכיר מהדורה מ1995. בהוצאת ידיעות אחרונות .

יפתח אחוזת הסופה : סיפורה של חטיבת יפתח-פלמ"ח / [ליקוט החומר: יודקה הלמן : ציורים ועיטורים: שמואל כץ : עריכה ועיצוב: ישראל אבן-נור,  תל-אביב : [יוצאי חטיבת יפתח-פלמח], 1970

מילא אהל פרקים  לארץ-גשר : רפסודיה, מערכות ,1970,תשל"א.

אפרים תלמי .שירים לילדים טובים .מסדה ,1970.

אפרים תלמי .תעלולים בפרדס:מסיפורי רמת גן . , ,סדרת נתיב לנוער .  מסדה 1970.

 רחל שלו בחצר ביתי  ספריית הפועלים .1971

בנימין גל שיח קוצים : הומורסקות מהווי הקיבוץ. ספרית הפועלים ,1971.

רבותי ההיסטוריה חוזרת -:שירי לוחמים / ערכו: אופירה בר-אילן וגיל אלדמע ; שירי לח"י ואצ"ל ליקט והביא אברהם סלמן ; הציורים: שמואל כץ מתוך הספר: "יפתח אחוזת הסופה. הוצאת דברי מוסיקה, 1972

שמואל בנטוב ‫144 השעות הגורליות : קובץ שירים ממלחמת ששת הימים   נהריה : פרסום בן, 1972שלמה ניצן  ( עורך ומלקט )  גונב הכוכבים : 21 אגדות וספורים /  ציורים – שמואל כץ.,הוצאת מ.מזרחי ,1972.

נתן שחם  מי שלח את הציפור. ספרית הפועלים ,1972.

katz shchanm1

 רחל בלובשטיין  בבית ובחוץ : שירי ילדים / רחל ; (ציורים – שמואל כץ ; אחרית דבר – אוריאל אופק).  ספרית פועלים, (תשל"ה 1974).

הלו טלי : חיילים כותבים מהחזית / עטורים – שמואל כץ. .הוצאת שקמונה,1974.

katz helo tali

 מ.  פריד וויינינגער אין גרויסן דרויסן צייכענונגען – שמואל כץ.  תל אביב : פארלאג י.ל. פרץ, 1974. . קובץ שירים ביידיש .

 משה גבר . אדם ופלדה בצפון : המערכה על רמת הגולן . איורים שמואל כץ . אוגדת געש – חינוך בסיוע קצין חינוך ראשי, [תשל"ה]. הופיע למלאת שנה למלחמת יום הכיפורים, אוקטובר 1973.

 

 מיכל סנונית . יואש ראש קש / השירים – מיכל סנונית ; הציורים – שמואל כץ.מסדה ,1975.

 

אהוד מנור מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר : ספור בחרוזים.  מסדה, (1976).

לזכר לוחמי סיירת חרוב : שנפלו במלחמת יום הכיפורים / (ערכו אורי פז ומאיר חפץ ; איורים – שמואל כץ, ע' קיפניס).   [ירושלים? : חמו"ל, תשל"ו]. . חוברת זיכרון .

אפרים קישון קישון, דו לאכסט? : ישראלדיקע הומארעסקעס / צייכענונגען – שמואל כץ.  ספרית מעריב, (C1976).

 אפרים קישון . שש קומדיות ספרית מעריב ,1977.

דן זקס . חוצלארץ : שיטוט באחת עשרה מזוודות ותיק יד אחד. שוקן, (1977).

katz zaks

בצלאל עמיקם .הארץ שלי .ברונפמן ,1978. קובץ ספורים על נופי הארץ ממרום החרמון ועד למפרץ אילת.\

לאה גולדברג. וכולם חברים : חמישה סיפורים .ספריית הפועלים .1978

נעמי בן ישראל הספור שלי :  הספור לילדה המאומצת /  ; הציורים: שמואל כץ.ספריית הפועלים ,1978. ( מהדורה ראשונה 1960)

katz sipur sheli

ע'. הלל . יוסי, ילד שלי מוצלח. מסדה 1978.

הגדת ארץ ישראל: הגדה של פסח. תשל"ט. ירושלים. (נוסח אחיד ושלם עם פירושים קצרים, עם קטעי מקרא ופיוט, עם שירון לחג / ליקט אליאב בן-אהרן ; ציורים ועריכה גראפית שמואל כץ ירושלים : כתר, 1979.

הגדה של פסח לגן / (כתב שמואל כץ ; איורים שמואל כץ   תל-אביב : מדור הגנים הבין קיבוצי, תשל"ט 1979) .הגדה של פסח בלתי מסורתית.

katz agada lagan

אוריאל אופק בדרך לגימנסיה : רומן לבני הנעורים.ספריית הפועלים ,1980.

מרים רות טבעת הקסמים, ספרית הפועלים ,1980.

בני מיטיב  ‫  הטירה שבדרך. עם עובד, 1980.

רבקה מגן . הצמיד של אופירה. עם עובד ,1981.

שירו אחרי עם חוה אלברשטין . כתר, 1982. .

katz alberstain

הגדת ארץ ישראל: הגדה של פסח. תשמ"ג.  בן אהרן, אליאב, מלקט  ירושלים כתר, (1983)  עברית ואנגלית, עמוד מול עמוד בתוספת שירון לחג.

שלום רוזנפלד . אצלנו .: ספרית מעריב, (1983).   לקט "תגובות ואמרות מהתייחסות למאורעות שהתרחשו בין השנים 1973-1983" ופורסמו בעתון מעריב.

הנס כריסטיאן אנדרסן

הנס כריסטיאן אנדרסן  תשע אגדות  תרגם שמואל שניצר . הוצאת ספריית מעריב , 1984.

איורי ספר  זה זיכו את כ"ץ בפרס נחום גוטמן לאיור לשנת  1985  ושימשו כבסיס לסדרת בולים .

katz andersen 1

אלי נצר סבא גבור . ספריית פועלים ,1985. ( סיפורי הרפתקאות )

 המשק והכלכלה – אוסף קריקטורות מהעתונות היומית 1983-1985 / מאיירים שמואל כץ, קריאל, גרדוש (דוש), שילה, יעקב (שילה) ויוסי קרן.  2 חוב' , אין שם מו"ל .אוסף קריקטורות פוליטיות .

גבריאל שטרן על המרפסת של מוסא הג'ינג'י. עורך תום שגב, הוצאת על המשמר , 1986. ( מבחר מהכתבות שפירסם גבריאל שטרן )

אסתר סופר ( עורכת )  יום יום חג : שירים וספורים לכל מועד. כתר ,1986

katz yom yom chag

לאה  גולדברג ,מסיפורי מר קשקש . ספרית הפועלים 1987.
איורי הספר זיכו את כ"ץ במדלית אנדרסן פרס בין לאומי

אפרים קישון .עין כמונים : השועל בלול התרנגולות. ספריית מעריב ,1987.

"מול  הראי " הוצאת מוזיאון חיפה . 1987. אוסף קריקטורות מאת יוצרים שונים כולל שמואל כץ.

   Henry Bulawko Anthologie de l'humour juif & israelien /  ; dessins de Shemuel Katz. Paris : Editions Bibliophane, 1988.

אפרים קישון .שבע קומדיות של אפרים קישון .ספריית מעריב  ,1989.

יהודה אריאל ספורי סבא : לילדי הגן ולאחיהם הגדולים.  ירושלים : נחלה, תשמ"ט 1989

מרים רות פופוקטפטל .ספריית הפועלים . 1990.

katz popokaptel

אבי בטלהיים  גולני: משפחת לוחמים /הביא לדפוס יוסף אלקוני… רשומים: שמואל כץ —    [תל-אביב] : מפקדת חטיבת גולני/ חנוך באמצעות משרד הבטחון, תש"ם

אהרון –חוטר ישי.  קו ההגנה [איורים – שמואל כץספריית מעריב ,1991. ספר זכרונות על ארגון ההגנה

 .

נורית יובל . ספר לסבתא .סדרת ראשית קריאה . כתר ,1991.

צביה בן שלום . ניר חזק מטנק .ספריית פועלים . 1992.

משה בן שאול .אנחנו ילדים טובים ירושלים .ספרית הפועלים ,1993.

אנחנו ילדים טובים ירושלים

יהודה אריאל . עוד ספורי סבא / לילדי הגן ולאחיהם הגדולים . ספריית בית אל ,1995.

דבורה עומר .עד השמיים :סיפורים .הוצאת עמיחי ,1996.

katz ad ashhamim

מירה מאיר . הספר הגדול של מירה מאיר. הוצאת עם עובד, 1996.

גיורא מנור הטוב בזמנים, הרע בזמנים :פרקי אוטוביוגרפיה . איורים שמואל כץ ,הוצאת תג , 1996.

רחל שלו .  עוברים דירה. כנרת ,1997.

יורם הרפז . ילדי מעיין . ספרית הפועלים , 1999 . 10 סיפורים לנוער.

עדנה קרמר . עכברון הביתה שב.  סדרת דובונים .  משכל ,1999 .

יהודה אריאל . ספורי סבא נוספים : לילדי הגן ולאחיהם הגדולים. ספריית בית אל . 2000 .

כץ הגועל והנפש

שמעון ישראלי .הגועל והנפש : מקאמות הומוריסטיות.  הוצאת ירון גולן ,2001.

יהודה אריאל .סיפורי סבא מהגליל:לילדי הגן ולאחיהם הגדולים  . ספריית בית אל ,2001.

יהודה אריאל  מיטב ספורי סבא : לילדי הגן ולאחיהם הגדולים. ‫    בית אל : ספריית בית אל, תשס"ב 2002.

מאיר עמית . מזמורי "תשרי" : מקאמות. יבנה  2003.

מולה – דברים שרצינו לומר לך ועליך / [עריכה – אלי נצר ; האיורים … – שמוליק כץ,    קיבוץ דליה : מערכת, תשס"ג 2003.

 אלי נצר.  מותר לשקר. יד ושם , 2003. סיפור לנוער על תקופת השואה.

מרים רות "טבעת הקסמים " ( עיבוד חדש ) ספריית הפועלים  , 2004

katz tabat aksamim

הגדה של פסח : המחלקה לתרבות של הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 2004.

סטף  ורטהיימר : זכרונות בין השורות.תפן  המוזיאון הפתוח . 2006.

 לאה גולדברג .מעשה בשלושה אגוזים .ספריית פועלים 2007 . איור מחדש של כץ לסיפור שאותו אייר כבר עוד ב1970

מרדכי בר-און    גבעתי כמו כולם :   קורות גדוד 55 במלחמת העצמאות 13.12.1975-15.5.1998 /    רישומים שמואל כץ תל אביב : העמותה לחקר כח המגן על שם ישראל גלילי, 2009.‬

katz givati

 נירה הראל, צלה וגילה /   אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע"א 2010.‬

 ")katz zila and gila

 בנימין   טנא  סביבון הפלאים. /    [תל-אביב] :   מ. מזרחי,   2011

 ספר שבמקור נכתב ואוייר על ידי כץ בשנת 1963 והתגלה ופורסם רק 48 שנה מאוחר יותר.

ראו :

"פלא פלאים " על ספר הילדים הגנוז "סביבון הפלאים "

ספרים בשפות אחרות

                                                                                                      ON TO SINAI ' Sifriyat Apoalim . 1957

Et le désert refleurit / [par]Beni Métiv. Traduit de l'hébreu. Illustrations de Shmuel Katz    , Paris : Service technique pout l'éducation, 1965..

 

Journey in the land of Israel / text by Nathan Shaham ; drawings by Shemuel Katz ; [English

 version by I.M. Lask Tel Aviv : E. Lewin-Epstein, [1966]]

This land we love : an affectionate look at Israel / Nathan Shaham ; drawings by Shemuel Katz ; translated from the Hebrew by Shlomo Hadari  New York : Sabra Books, 1970..

katz this land

Jerusalem : Holy business as usual / Shemuel (Shmulik) Katz ; the story of Jerusalem told by

katz jerusalem 1

 Yehuda Haezrahi ; pref. by Teddy Kollek. Tel-Aviv : Spotlight Publ.,1970

Waiter, there (is) fly in my orange juice / Edited by Maurice Carr [and] illustrated by Shemuel Katz [Jerusalem] : Shikmona, [c1975]

katz waiter

The joy that is Jerusalem / Asenath Petrie ; drawings by Shemuel Katz  Jerusalem : Shefa Press, 1981..

 paintings and drawings / Shemuel Katz ; introduction, Chaim Guri Tel-Aviv] : Sifriat Poalim, 1983

The fifth wheel / written by Moshe Shamir ; illustrated by Shmuel Katz Translation from the Hebrew by Aubrey , Hodes  Berkeley, Calif. : Benmir Books 1986

   Henry Bulawko Anthologie de l'humour juif & israelien /  ; dessins de Shemuel Katz. Paris : Editions Bibliophane, 1988.

katz anthology

In the tents of Kedar  Tel-Aviv : Sifriat Poalim, 1989.

דירה להשכיר פורסם בערבית ב1998 ובקוריאנית ב-1999

בולים על פי  שמואל כץ

 כמה מיצירותיו היותר ידועות של כ"ץ   הופיעו גם על בולים .ובכך אפשר לראות מעין אישור "רשמי" למעמדם הקאנוני באיורי הספרים הישראליים .

ב198 יצאה סדרת בולי דואר בנושא  איור ספרי ילדים .אחד הבולים הוקדש לספר "דירה להשכיר ".

2000 סדרת בולים על פי סיפורי אנדרסן .

 

 

בול "הבווזון המכוער " בול בסדרת אגדות אנדרסן של שמואל כץ.

2004. סדרת בולי דואר בנושא סיפורי הרפתקאות לנוער ( בעצת כותב שורות אלה)  אחד הבולים הוקדש לספר "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " שצייר כ"ץ ב1949.

 

אנחנו מחכים גם לבולים מקבילים על פי סיפורי "עזית הכלבה הצנחנית " "התמונות היפואיות " "מר קשקש " ועוד כמה וכמה ספרים . השירות הבולאי לתשומת ליבכם !

 

הפרסים של שמואל כץ

לאורך הקריירה שמואל כץ  זכה בפרסים רבים :
מדליה בתערוכה הבינלאומית לאמנות הספר בלייפציג ב1959

תחריט לזכר משטר האימים של משטר "צלב החץ" בבודפסט בשנת 1944. נעשה עשר שנים אחרי שחרור הגטו בידי הצבא האדום .התחריט זכה למדליה בתערוכה הבינלאומית לאמנות הספר בליפציג, 1959.

.פרס בסלון השנתי להומור בבורדיגרה שבאיטליה ב1960 .
הפרס הגדול לרישום ואקוורל של הביאנאלה לאמנים צעירים בפאריס ב-1961

פרס שני ב"אוסקאר ההומור " בבריסל ב-1966

 

האיור זוכה "אוסקר ההומור " בבריסל ב-1966.

"קפה תורכי " האיור זוכה המדליה בסלון הבינלאומי להומור ,1969

מדליה בסאלון הבינלאומי להומור באיטליה ב1969.

פרס אמנות ההומור בביתן האקספו במונטריאול ב1970.

 

קריקטורה זוכה בפרס בביתן האקספו מונטריאול 1970.

פרס נורדאו להומור בתל אביב ב-1974
פרס עיירת תל אביב לספרי ילדים על שם נחום גוטמן ב-1985 , על הספר "תשע אגדות " מאת האנס כריסטיאן אנדרסן בתרגום שמואל שניצר הוצאת ספריית מעריב ,1984 :
פרס  אנדרסן לאיור ספר ילדים על איורי הספר "מר קשקש " מאת לאה גולדברג ב-1988 ,
פרס משרד ראש ממשלת הונגריה בפסטיבל בינלאומי להומור בהונגריה ב-1997 ,
ובאות כבוד ( דרגה ראשונה ) של מדינת אוסטריה כהוקרה על הכנת סדרת אקורלים של ההוספיס האוסטרי בויה דולורוזה בירושלים ב-1998  .

 ב-2006 זכה כץ בפרס דוש לקריקטורה מטעם עיריית תל אביב על תרומתו רבת השנים
בתחום הקריקטורה הפוליטית והסאטירה החברתית מימיו בקפריסין ועד ימינו.

וב2007 הוא זכה בפרס עיפרון הזהב של המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס על מפעל החיים העצום שלו לאמנות הקריקטורה והאיור הישראליים ,פרס שמלווה בתערוכה של איורים וקריקטורות על המאמצים הבלתי פוסקים  להשיג שלום בין ישראל והערבים .

 חוברת על שמואל כץ:

 -הילה זהבי ואביהו אגוזי שמואל כץ – קריקטוריסט וקיבוצניק   חולון : המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, 2010.

מקורות מידע על שמואל כ"ץ באינטרנט

המאייר של הישראליות :ראיון עם שמואל כץ

טלי תמיר :שמואל כץ ימי הדיו- הרטרופספקטיבה 

שמואל כץ בויקיפדיה

שמואל כץ ציונים ביוגרפיים

מאמר סקירה באנגלית על שמואל כץ

מול השער הנעול ספר זכרונות של שמואל כץ

עפרה לקס על "מול השער הנעול

צייר בשדה הקרב :ציורי המלחמה של שמואל כץ

איורים של שמואל כץ מ"בנבל העשור " ו"מדן ועד סיני "

אלי ערמון אזולאי על כל היצירות של שמואל כץ

אורן שץ על שמואל כץ

תערוכת בין המצרים של שמואל כץ

מסע על פני הימים תערוכה של שמואל כץ

שמואל כץ זוכה בפרס דוש

דירה להשכיר בויקיפדיה

 יעל דר על מעשה בשלושה אגוזים מאוייר בידי שמואל כץ

עטיפות של כץ בהוצאת ספרית הפועלים

עטיפות ותמונות מספרי ילדים של כץ

תמונות נוף ירושלמיות של כץ

הגדת הקיבוץ הארצי בעיצוב שמואל כץ

קיבוץ געתון קיבוצו של שמואל כץ

העולם המופלא של מ.אריה

איפה הן החבורות ההן