ארכיון תג: טרור

החליפות של ניגריה -סרטן איזורי מתפשט

nigeria synbol

סמלה של ניגריה 

הופיע תחת השם "ב' זה עבור בוקו " ב"דיוקן -מקור ראשון "אוקטובר 2014

האם ניגריה המדינה החשובה ביותר של אפריקה עלולה להפוך לחליפות איסלאמית ולסרטן איזורי מתפשט שיאיים על שכנותיה ועל העולם ?

לחיות יום בניגריה זה למות פעמים רבות.

פתגם ניגרי.

אירגון הטרור הרצחני ביותר באפריקה  "בוקו חראם " ( "חינוך מערבי אסור ") הכריז  ב-24 באוגוסט על הקמת חליפות איסלאמית בשטחים שאותם כבש בניגריה. המקבילה לזאת שהוקמה בידי האירגון המדינה האיסלאמית בשטחי עירק וסוריה. מאז הוא עסוק בכיבוש שטחים וביצוע מעשי רצח מזעזעים  בתושביהם,רובם ( לא כולם ) מוסלמים. צבא הטרור שקיים ככזה   רק מזה   חמש שנים רצח  כבר למעלה מ12 אלף איש.

קליפ מהאינטרנט :בקליפ נראה מנהיג של הבוקו חראם אבו סאעד עומד ליד שני אנשי משטרה חטופים  אחד מהם מוסלמי השני נוצרי. את חברי שניהם אנשי האירגון רצחו בהתקפה על תחנת משטרה. הוא מחזיק בידו ספר סעודי איסלאמי מהמאה ה13 "ספר האיחוד " ומכריז שמה שהוא עומד לעשות לשוטרים זה בעקבות הכתוב בספר. .הוא מוציא  סכין גדולה  וניגש לאחד השבויים השוטר המוסלמי  ומתחיל לחתוך את ראשו .בפעם הראשונה הוא לא כל כך מצליח .בפעם השנייה לאחר ניסוי וטעיה הראש לבסוף נכרת לקול תשועות הצופים.אבו סאעד מרים את הראש ומראה אותו לצופים אחוזי האקסטזה .לאחר מכן הוא ניגש לשוטר השני הנוצרי. הפעם הוא כורת את הראש ביתר יעילות  ומהירות של מי שהוא כבר מנוסה בעניין..

אבו סאעד חוסל באוגוסט 2013. אבל אנשי הבוקו חראם ממשיכים בכריתת הראשים .וברשת אפשר למצוא הסרטות  נוספות  של כריתת ראשים של נשים ושל ילדים.כרונולוגית נראה שהם החלו במנהג הזה עוד לפני דאע"ש שאולי רק מחקה אותם. נראה שעד היום הם כרתו את  ראשם של מאות ואולי אלפי גברים נשים וילדים.רובם אגב מוסלמים.  אם כי כמובן נוצרים ופגאנים רחוקים מלהיות חסינים.

הצבא הניגרי  אחד החזקים ביותר באפריקה השחורה בנתיים למרות כמה הצלחות פה ושם נראה כעסוק בעיקר בנסיגה ובהכחשות  כבר הודיע שאין כביכולתו  להילחם באירגון שהביס אותו שוב ושוב "כי אין לו את הציוד הדרוש".הצבא  הכריז לפני כמה ימים  בקול תרועה גדולה.כי חיסל לבסוף את מנהיג הבוקו חראם .אך זה הופיע שוב בסרטים ברשת והודיע שהוא בהחלט חי ואירגונו בהחלט ממשיך להילחם.

וזה אומר שהחליפות הזאת עומדת להתפשט גם היא ברחבי ניגריה ואפריקה ותביא עימה לכל מקום רצח וחורבן כפי שעושה הדאע"ש בסוריה ובעיראק.

לאמיתו של דבר זה מדאיג לא פחות מכל מה שקורה במזרח התיכון מאחר  שניגריה שהיא מדינה האפריקנית הגדולה והחשובה ביותר,למעשה מעצמת העל של  אפריקה לצד דרום אפריקה.בימים אלו היא סובלת גם מהתפרצות מגיפת האבולה האיומה  ( עם כי בעת כתיבת שורות אלו ניגריה  הכריזה קבל עם ועלם כי היא הצליחה לנקות את עצמה מהמגיפה .יש לקוות שאכן כך הוא ). שני האיומים האלו בבת אחת עלולים לפגוע קשות במדינת ענק זאת.

ולהשלכות שיש לכל זה על קשריה של ישראל בניגריה ובאפריקה הן בל ישוערו.

ישראלית בניגריה 

nigerua axelrod

בימים אלו מלאו 50 שנה להופעת הספר של גורית אקסלרוד על ביקור בניגריה "כובע טמבל בג'ונגל" ( הוצאת עם עובד, 1964). אקסלרוד סופרת ועיתונאית  נסעה לשנים אחדות לאפריקה עם בעלה, אלי בר נתן, שליח מטעם המדינה במסגרת פעולות הסיוע ליבשת השחורה.

כשביקרה גורית אקסלרוד בניגריה לפני יותר מחמישים שנה היא מצאה ארץ שיש לה עתיד מזהיר .במיכתבים ששלחה לישראל לידידה סגן  עורך עיתון הילדים " הארץ שלנו "יעקב אשמן תיארה בהתפעלות את הארץ היפה ואת תושביה החביבים.אקסלרוד התפעלה כל כך מניגריה שחיברה גם סיפור בהמשכים   על הרפתקאות נער ישראלי בגו'ונגל הניגרי. "ג'וגו'  צהוב באפריקה"  שהופיע בשבועון דבר לילדים כרך לג 1963 .

אבל מאז פירסום הספר חלפו חמישים שנה וניגריה אם כי היום תיאורטית יש לה עתיד מזהיר היא במצב שונה מאוד.לניגריה יש היום את הכלכלה הגדולה באפריקה גדולה אף יותר  מזו מדרום אפריקה.אבל בו בזמן  גם כתוצאה מפעולות אירגון הטרור בוקו חראם ,אבל בהחלט לא רק,  היא מתפרקת והיא בגדר "מדינה כושלת ".  . היום ניגריה העשירה  היא מדינה כושלת על סף הקריסה או גרוע מזה עלולה  להיהפך למדינה איסלאמית קיצונית סרטן איזורי ועולמי כפי שמתרחש בסוריה ובעיראק ואף גרועה מהן.

במהלך 50 השנה האלו ניגריה חוותה מלחמת אזרחים בין המחוזות מלחמת ביאפרה לא פחות משישה הפיכות צבאיות ,שתי רציחות של ראשי המדינה ולפחות שלוש מרידות אכזריות ,הזלזול המוצדק במנהיגות המושחתת הרקובה  עד עצם היסוד הפך שם לסוג של אחריות אזרחית .

זאת הן בגלל השחיטות  העבריינית וחוסר היעילות הכללי  של מנהיגיה והן בגלל הרוע והאכזריות של  אירגון טרור איסלאמי אכזרי במיוחד הבוקו חראo .

ניגריה לפני הבוקו חראם.

nigeria map

ניגריה היא מדינת ענק ששטחה גדול פי 50 משטח ישראל וכפליים מזה של צרפת  . יש לה משאבי טבע רבים ואדירים .ובראשם נפט  ניגריה היא מיוצאת הנפט החמישית בעולם אבל גם גז מינראלים נמלים טובים ואדמה פוריה שפעם שימשה רבות את האימפריה הבריטית .לניגריה יש גם מעמד בינוני מחונך שאין למצוא כמוהו בשום מדינה אפריקנית אחרת חוץ מהמתחרה הגדולה שלה דרום אפריקה.

בניגריה יש ערים גדולות ופעילות וגם תיקשורת ותעשיית קולנוע בידור שאמנם אינן בדיוק חופשיות אבל בעלות פוטנציאל אדיר. מעריכים שבתוך שלושים שנה בסביבות 2045 אוכלוסייתה שמונה היום יותר משמונים מיליון איש   וניגריה היא השביעית בגודל אוכלוסייתה  בעולם יותר תוכפל ותכלול כ378 מיליון איש כמו ארה"ב .ניגריה תהיה אז המדינה השלישית בגודל אוכלוסייתה אחרי סין והודו בלבד.גם כיום כל אדם רביעי שחי באפריקה חי בניגריה.

ואחרי כן מצפים שאוכלוסייתה תעבור גם את זאת של סין ושל הודו.

אבל במבט שני המציאות בניגריה היא סימפטית הרבה פחות.שני שליש מתושביה חיים בעוני  מנוול יש להם רק מספיק לאכול כדי לא למות ולא יותר מכך.

כיום המדובר למעשה משני ארצות נפרדות האחת מוסלמית קיצונית והשנייה נוצרית אדוקה  והשינאה בינהם הולכת וגוברת.המוסלמים רואים בנוצרים כופרים בני מוות והנוצרים שזוכרים היטב את מעשי הטבח שביצעו בהם המוסלמים במלחמת ביאפרה ובפוגרומים שונים רואים במוסלמים פרזיטים החיים על חשבונם וחשבון משאבי הטבע שבשטחיהם.לדעתם תושבי הצפון המוסלמי האם כי הם שליטי הצבא והממשלה אינם תורמים דבר לכלכלת הארץ או לתרבותה.הם שואפים להיפרד מהצפון שמחזיק אותם באחיזת חנק.

כל זה לא היה מחוייב המציאות לפני חמישים שנה.

nigeria novel 1

עטיפת רומן ניגרי.

ניגריה מורכבת כתוצאה מגחמה בריטית משלושה איזורים שאין להם קשר רב בינהם אפילו שפה משותפת אין להם והם שונים זה מזה כמו שה גרמנים שונים מהאיטלקים  ועדיף היה לכולם אם הללו  היו מדינות עצמאיות נפרדות .אך כתוצאה מהחלטת המושלים הבריטים לא כך היה.הבריטים אמנם איחדו מאתיים וחמישים קבוצות שבטים שונים אך באמת עדיף היה לחלקן לשלוש מדינות לפי קבוצות הלשון והתרבות הגדולות באיזור האחת נוצרית השנייה מוסלמית והשלישית אלילית.

במערב שלטו מלכים והניב המדובר שם קרוי יורובה". במזרח שלטו הצ'יפים הם זקני השבט והניב הראשי המדובר באיזור זה האיבו שונה מאוד וגם הדת שהיא נוצרית . בצפון נפוץ בעיקר בני ה"אוסה" ושם שלטו בעבר האמירים והאיזור היה מאוחד הודות למסע ג'יהאד רצחני שבוצע שם בראשית המאה ה-19.

אנגליה הייתה גורם מאחד ומרכז ושמרה על שלום פנימי בין בני האיזורים השונים הדבר היחיד שהוא משותף לכל האיזורים האלו הוא הנהר הקרוי הניגר שעובר בשטחיהם ועל שמו ניקראת הארץ (" איזור הניג'ר "באנגלית )

הבריטים לקחו את כל האיזורים השונים אלו ואיגדו אותם במסגרת פדרציה .כל איזור ואיזור ממשלה משלו והממשלה המרכזית של הפדרציה יושבת בלגוס. איש כמובן בבריטניה לא העלה על דעתו לשאול את תושבי הפרובינציות השונות האם הם מעוניינים באיחוד הזה. שהרי לדעתם המדובר היה באנשים בעלת רמת משכל "הקרובה לזו של עולם בעלי החיים " שאל להם לעסוק בפוליטיקה.

בספרה של אקסלרוד זוכים מנהיגי ניגריה לשבחים האלו מאישה ניגרית שאותה פוגש הנוסעת הישראלית במסעה בניגריה  :

"מנהיגיה של ניגריה הם הנאורים והשקולים שבמנהיגי אפריקה .עוד לפני שזכתה ניגריה בעצמאותה הוכשרו המנהיגים האלו לתפקידיהם על ידי ניהול הממשל העצמי בפיקוח הבריטים…כל העיניים מופנות אל ניגריות כאל סמל ומופת של המדינות האפריקאיות האחרות ".

למרבית הצער השבחים האלו היו רחוקים מאוד מהאמת  והיום אנו יודעים שמנהיגי ניגריה בעבר ובהווה  לא היו ראויים להם כלל , ניגריה אכן התגלתה כסמל ומופת אך שלילי לחלוטין.כל דבר רע שהתרחש באפריקה התרחש בניגריה בקנה מידה ענק, וזה כלל  שחיתות  בקנה  מידה עצום  ורצחנות גנוסיידית.

הרצחנות  הזאת ניכרה במחצית השנייה של שנות  השישים במה שמכונה היום מלחמת ביאפרה על שם המדינה העצמאית שאותה הקימו לזמן קצר אנשי האיבו אחד החלקים החשובים של הפדרציה הניגרית. והמחוז העשיר במדינה.

אנשי האיבו הדרומיים הנוצרים ידועים כאוכלוסייה המפותחת והמשכילה ביותר של ניגריה והם עולים בהרבה בכישוריהם התרבותיים על הצפוניים  מוסלמים .אבל המוסלמים חסרי המשאבים שאמנם כוחם רב להם מבחינה צבאית הם אלו השולטים בניגריה הלכה למעשה. ולא פעם ולא פעמיים העליונות התרבותית של בני האיבו שהיגרו לכל חלקי ניגריה הפכה לגורם "מרגיז " וסיבה לפוגרומים  בוצעו בהם שוב ושוב  בידי ניגרים מוסלמיים  באיזורים בניגריה שאליהם היגרו אנשי האיבו בחיפוש אחרי עבודה ,פוגרומים שרק הפכו לעקובים מדם יותר ויותר.

כאשר האיבו קצו לבסוף  בשליטתם של המוסלמים בפדרציה ובהכנסות האדירות שקיבלו מהמשאבים הטבעיים שנמצאים ברובם  בשטחי האיבו הכנסות שמהם לא ראו אנשי האיבו דבר והכריז על עצמאות .התוצאה הייתה מלחמה גנוסיידית של האיזורים המוסלמיים כנגד האיבו שבמהלכה מתו כמליון גברים נשים וילדים ( יותר מכל מלחמה אחרת באותה התקופה  מידי הצבא הניגרי.כפי שהגדיר זאת ספרו של  פ.. דה  בונביל   ביאפרה :   גויעתו של עם /   "עם שלם גווע ברעב ובמלחמה .הוא גווע בערבה האפריקנית מושמד  על ידי אנשים אחרים ,שחורים כמוהו".

tarzan ramdor no 27 biafra story

מדינת ישראל שלחה סיוע לאנשי הביאפרה הגוועים בראשותו של אייבי נתן איש בוהמה ידוע של התקופה. ובישראל הופיעו כתבות  רבות  על ביאפרה הגוועת ולפחות שני ספרים על הטבח  .סופר ישראלי אלמוני אף כתב חוברת בשם"טרזן ולוחמי ביאפרה" שבה איש הגונגל בכבודו ובעצמו יוצא לניגריה לעזור לביאפרים.

אבל אפילו טרזן לא יכול היה באמת לעזור לאנשי ביאפרה האומללים.  הפדרציה הניגרית ניצחה והשתלטה שוב על ביאפרה בסיום טבח המוני והמשיכה בשלטון המושחת שמעטים כמוהו אף באפריקה או בכל מקום אחר בעולם.

 מקור השחיתות

הנפט ולא המיסים הוא מקור ההכנסה העיקרי של ניגריה ומספק אולי 85  אחוז מכלל הכנסות הממשלה היום. ומשום כך המנהיגים  אינם רואים את עצמם כלל חייבים בדין ובחשבון לאוכלוסייה  שמיסיה אינם מהווים גורם בהנהלת המדינה.

מה שהם עושים בכספי הארץ וזה לרוב להעשיר את עצמם. עיתונים מעריכים שמנהיגי ניגריה שונים  גנבו אולי 300 מילארד דולאר מכספי הנפט בין הקמת ניגריה ב1960 ובין  כאשר הדמוקרטיה הוחזרה לניגריה  לאחר שנים של משטר צבאי אכזרי של הגנראל המושחת סאני אבאצ'ה  עם כי בצורה מעוותת  מאוד  ב-1999 . עוד מעריכים שמאז שנשיא ניגריה הנוכח גודלאק  ג'ונתן נכנס לתפקידו ב2010 אולי 31 מיליארד דולאר מכספי מדינה נעלמו.בעוד שבשכבה העליונה חיים בחיי עושר מנותקים לחלוטין מהאזרח הניגרי הממוצע . האנשים היחידים שמנהיגי ניגריה מרגישים שהם חייבים להם דין וחשבון הם נציגי החברות  זרות .ברור שיותר כסף עוזב את ניגריה ומגיע לבנקים זרים במערב ובסין מאשר כל הכספי הסיוע  המערבי והסיני שנשלחים למדינות אפריקה בכיוון ההפוך.  היום ברור שכל כספי הנפט הם יותר קללה לניגריה ולתושביה מאשר ברכה שכן רק מעטים מאוד נהנים מהם.

ישנו כישלון מוחלט בכל דרגי השלטון בניגריה מאז הקמתה. והכשל האדיר הזה ברור בכל מקום. הממשלה אדישה לחלוטין לבעיות ולצרכיו של האזרח הניגרי שנאלץ לדאוג לעצמו בכל דבר,אלו שיכולים לחנך את ילדיהם שולחים אותם לבתי ספר פרטיים שבהם יש שמירה פרטית..מי שיכול משיג לעצמו גנרטור חשמל פרטי כי אין הספקת חשמל ממשלתית .מי שיכול חופר בארות מים .שכן גם אין אספקת מים ממשלתית. מי שרוצה רופא צריך לשלם לרופא על  גם אם המדובר ברופא ממשלתי על טיפול . והבירוקרטים שמשיגים את תפקידם לאחר תשלום שוחי יוצאים להחזיר את הכסף ששילמו בדרישה לתשלום עבור כל פעולה ואישור שהם מבצעים ונותנים. על מנת לעבור את השוטר במחסום הדרכים יש לשלם לו שוחד וכך לפקידי המכס  ובכל  מקום אחר בניגריה שהרי הממשלה אינה משלמת להם.

הממשלה אינה מסוגלת למלא את ההתחייבויות הבסיסיות ביותר שלה כלפי האזרחים.

אם  למשל נעיין בספרים שכתבו מבקרים ישראליים שונים  על חוויותיהם בניגריה  בשנות  השמונים נהיה נדהמים מהפסימיזם שהישראלים האלו מפגינים לגבי עתיד הארץ.

nigeria salonim book

וכך בספרו של ארי סלונים "נובי מי :הרפתקה בניגריה "מ-1985 שהוא  יומנו של המחבר מתקופת שהותו בניגריה בשנים 1979 -1982 כותב המחבר בסיום לאחר תיאור כל החוויות העזות שעבר בארץ "יותר חכם חזרתי מניגריה ,אך גם יותר עצוב .ארץ ללא תקווה".

וישראלי אחר קובי לסטרגרטן בספר  "צ'יף צ'וקומקה. :   חוויות מניגריה שפורסם ב2009 ומתאר גם הוא את חוויותיו של המחבר בניגריה במהלך שנות השמונים כותב המחבר בסיום :במבט לאחור על שירותי המרתק במדינה בעייתית כמו ניגריה הגעתי למסקנה המצערת  שאין להם תקומה וגם לא תקווה.אני סבור שהמערכת שקועה בעצמה ומושחתת עד כדי כך שאין כל סיכוי שיחול שיפור במצבה אי פעם ,והבעיה רק תלך ותחמיר כפי שקורה כעת "….בשיחות נפש רבות שקיימתי עם ניגרים  משכילים ורבים שמעתי ללא הרף את המשפט "אתם הלבנים לימדתם אותנו להיות מושחתים ". אך הניגרים אינם רוצים לשנות את המצב.וייתכן במידה מסויימת שהשיטה אף נוחה להם.היא לפחות מטווה דרך מסויימת או סדר מוגדר הברורים לכל.האזרח מן השורה עוסק בחיי היומיום בהישרדות קשה בעוד שמנהיגיו עסוקים בהעשרת חשבונות הבנק שלהם. המשטר הצבאי הוא אף עולה פחות למדינה מאשר המשטר האזרחי המושחת בו במידה שכן הצבא וחייליו הסתפקו במועט באופן יחסי. ..לו רק היו הניגרים מפנים את מרצם ואת כישרונם לכיוונים חיוביים כמו בניית המדינה במקום לעסוק במרמה ובהתעשרות שלא כדין ובאלימות היה מצבם טוב יותר. לשם כך צריכה לצמוח הנהגה אמיצה ולא פופוליסטית כפי שקורה במקומות אחרים בעולם."

 

אלוהים זקוק לגופות

boko_haram_logo

 

סמל אירגון "הבוקו חראם".

במדינה מושחתת כזאת עצם קיומו של אירגון הבוקו חראם אינו בגדר הפתעה. אין המדובר בנחילי ארבה שצצו משום מקום על מנת לרצוח ולהשמיד.   הארגון החל בתור  מחאה כנגד השחיתות השוררת בכל. אבל המחאה הזאת עלול ה להביא לחורבן איזורי ואף עולמי. מאז שהוקם בשנת 2002, הספיק הארגון לרצוח כבר מעל 10,000 איש,רבים מהם בצורות סדיסטיות ומזעזעות.והמספר רק גודל והולך בשבועות האחרונים.

מקורו של הבוקו חראם הם מקבוצה של אימאמים מכת איסלאמית שמכונה איזלה שצצה בשנות השבעים בעיר הענייה מידאגורי והטיפו  למוסר קיצוני ואיסלאם קיצוני.וכנגד השחיתות של שליטי ניגריה.למעשה הם היו זרוע של התנועה האיסלמית הקיצונית הסלאפים שמהם צמח גם האל קאעידה והדאע"ש.

ב-2002 צץ מהכת מטיף צעיר וכריזמטי בשם מוחמד יוסוף שטען שהוא למד בערב הסעודית והקים את אירגון ה"בוקו  חראם " תחת שם אחר. .הוא הטיף כנגד החינוך המערבי בניגריה הוא תקף את הדמוקראטי ושלטון החוק למדע ולקדמה  וקרא לחזור לעידן הטהור של ראשית האיסלאם ולבסס את משטר השריעה בכל רחבי מחוזו.עיתונאים לעגניים קראו לתנועתו :בוקו חראם "( חינוך מערבי אסור ) והוא לא התנגד לכינוי השנון.ככל הנראה אירגונו משך אלפים רבים יש המדברים על 280 אלף איש מרחבי ניגריה וזאת לאירגון ששפתו הייתה ערבית בלבד.

נקודת מפנה בהיסטוריה של האירגון ושל ניגריה המודרנית  הייתה ביולי 2009 כאשר קציני משטרה תקפו תהלוכת אבל של הקבוצה בעיר מידיגורי  בירתה של מדינת בורנו בצפוןן מזרח ניגריה העיר השישית בגודל אוכלוסייתה במדינה. כמה מהאבלים בתהלוכה  רכבו על אופנועים בלי קסדות בניגוד לדרישת כוחות הביטחון.אנשי הבוקו חראם סירבו לכך מאחר שלבישת קסדה כפתה עליהם להוריד את כיסוי הראש האיסלאמי שלהם.המשטרה החלה לירות  ו-17 אנשים מתו.

מוחמד יוסף דרש צדק ואבל הרשויות כלל לא  טרחו לחקור את העניין או להתנצל. לאחר מכן החלו מהומות המוניות בעיר.הצבא לכד את יוסוף והוציא ותו להורג ביולי 29 היו אלף איש מתים בעיר כתוצאה מהמהומות.אבו יוסוף הפך לקדוש מעונה עבור אנשי תנועתו.

מותו של אבו יוסף גרם לתנועה שבראשה עמד עכשיו מנהיג חדש אבו באקר שקאו שנחשב כיום לטרוריסט המסוכן ביותר באפריקה   לשנות את מבנה פעילותה    לכדי רשת של תאים מחתרתיים והם היו נחושים כעת ליישב את ה"חשבון " עם המשטרה ועם הצבא. הניגרי שנראו בעיניהם כנציגי השחיתות עלי אדמות. אנשי הבוקו חראם נמלטו ליערות מסביב ובתוך שנה החלה מרידה של כחמשת אלפים איש.

האסטרטגיה של המנהיג החדש אבו באקר שקאו התבססה על זאת של מנהיג איסלאמי בראשית  מאה ה19 בניגריה  מנהיג דתי איסלאמי  אוטמאון דאן פודיו שהרים את נס הג'יהאד בראשית המאה ה19 .באותה תקופה באיזור שלטו מנהיגים פגאניים והמיעוט המוסלמי החשיב אותם כמדכאים ודקדנטים מבחינה מוסרית .בדומה למצב היום בניגריה. המלומר המוסלמי החל לנוע מכפר לכפר והחל לאחד את המיעוט המוסלמי לקבוצה גדולה שהלכה וצמחה והכריז על עצמו כחליף והכריז על גי'האד ואיחד את מדינת  ההוסה ששולטת כיום בצפון ניגריה.כיום הג'יהאד  הוא נגד המוסלמים  המתונים הנצורים כול מי שתומך במדינת ניגריה המושחתת .

לפי נתונים של הכנסיה הנוצרית בניגריה יותר מ-90,000 נוצרים ברחו מבתיהם במהלך הקרבות בתקופה האחרונה. בין 2009 (השנה בה התחיל הסכסוך) להיום יותר מ-500 קתולים נרצחו, 50 כנסיות הושמדו ושלושה בתי ספר, כולל אולפנא, הוחרבו עד היסוד. תשעה בתי ספר נוצריים נוספים נסגרו. אבל נתונים אלו אינם כוללים את רוב הנפגעים מהבוקו חראם שהם דווקא מוסלמים.

לפי נתונים של האו"ם, לפחות 650,000 איש ברחו מבתיהם בשנים האחרונות עקב האלימות של בוקו חראם, בין אם מפחד התקפות מצד הארגון או מפני פעולות התגמול האלימות ולעתים חסרות ההבחנה של כוחות הביטחון הניגריים.

סך הכל לפחות 10,000 איש נהרגו בניגריה מאז 2009.

הבוקו חראם משתף  פעולה  כעת גם עם אירגונים דומים כמו השבאב בסומאליה וכמובן עם האל קאעידה שרואה בפעילותו גורם חשוב בעירעור היציבות באפריקה,והוא דואג למימון הארגון  הניגרי הרצחני.

והשמועות בניגריה טוענות שיש שגם מנהיגים ניגרים מוסלמים שדואגים לתמוך כספית באירגון.

אנשי צבא הטרור טבחו גדודים של חיילים ממשלה רצחו קהילות נוצריות בכנסיות ומשפחות מוסלמיות במסגדים.והחלו בהתקפות בלתי פוסקות על כפרים קטנים ועל ערים גדולות .צבא ניגריה מצידו הגיב באכזריות משלו תקף כפרים וערים שנחשדו בתמיכה באירגון שהפך לצבא טרור אוסר מאות צעירים ומוציא אותם להורג בקברים המוניים..אבל ללא הצלחה רבה. בדיכוי המרידה.ורק תרם בכך להתחזקות נוספת של צבא הטרור.

הבוקו החראם מגייס לשורותיו כמקובל בקרב אירגוני טרור שונים באפריקה ילדים מהם שנראים בצילומים כבני ארבע בלבד. ומחנך את כולם שמוות בקרב הוא מעשה קדושה עבור האל.אלו מהם ששורדים צוברים ניסיון קרבי ומלחמתי עצום שאין להשיג כמוהו בצבאות רגילים.

אנשי האירגון מודיעים שהם מצייתים רק לאל לא לממשלה ולא למדינה .ואכן אנשיהם נכנסים במקומות שונים לתחנות משטרה ורוצחים שם שוטרים .כפי שאמר אחד ממנהיגי האירגון "הבא נודה לאל וניתן לו עוד יותר גופות כהוכחה לדבקותנו בו ". וכמו אנשי הדעא"ש ואולי  אף  לפניהם גם אנשי הבוקו חראם עוסקים רבות בכריתת ראשים גם לפני המצלמות .לא רק של מבוגרים גם של נשים וילדים,שלפעמים אף נקברים חיים בקרקע  כעוד הוכחה לדבקותם של אנשי צבא הטרור במצוות האל.  הכל מצולם ומועלה ברשת למען ידע העולם הרחב בדיוק מה מוכנים אנשי צבא הטרור לעשות למען האיסלאם והאל .

אנשי צבא הטרור החל לתקוף כל כמה ימים כפר אחר טובחים שם האת האוכלוסייה ( המוסלמית ) ושורפים את בתיהם וחוטפים את ילדיהם לשרת אצלם כחיילים. לעיתים ההתקפות הן תגובה על סיוע של הכפרים  לצבא הניגרי או על כך שהכפריים הקימו מיליציות להגנה עצמית.

ראיון עם  אירית בק ראש התוכנית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב וחוקרת במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב

אלי :איך  את מסבירה את ההצלחה של הבוקו חראם נגד המדינה הגדולה והעשירה באפריקה?

irit back

אירית בק: ניגריה היא  מדינה  עשירה אבל אנשיה עניים זאת מדינה כושלת שאינה מתפקדת ומרירות רבה כנגדה. שאחד הביטויים שלה זאת הקצנה דתית וזה  אחד הביטויים של תיסכולו של  האזרח מהמדינה והניסיון להרוס את הסדר המדינתי.

עוד סיבה חשובה היא זעמם של המוסלמים בניגיה ששלטו בה במשך עשרות שנים על כך   שהכוח הפוליטי במדינה עובר מ 1999 ואילך מעת שהמדינה קיבלה דמוקרטיה  לידי הנוצרים שרוב משאבי המדינה הם

מעבר לזה מתקמות אלימות כאלו   הן מאפיין של האיסלאם באפריקה  בכלל ובניגריה בפרט . של גלים של תנועות איסלאם שרוצות לטהר את האיסלאם ועושות את זה באמצעים עקובים מדם . הרוב המוחלט של הקורבנות הם כמעט תמיד מוסלמים.

אנשי האירגון חטפו לפני כמה חודשים מאות נערות ושיעבדו אותם וכנראה מכרו אותן כשפחות לאלו שלא השתמשו  בהן כשפחות מין לחיילים או שאוסלמו בכפיה.בעולם התעוררה סערה במיוחד בגלל פעילותה של אשת נשיא ארה"ב מישל אובמה שקראה לשחררם

ממשלת ניגריה התעלמה בתחילה מהחטיפה אישתו של נשיא המדינה  פאטיאנס טענה שאבותיהם של הילדות המציאו את כל העניין על מנת לפגוע בנשיא ניגריה.היא הורתה לאסור את אחת מהאבות הפגינו למען ילדותיהם והזהירה שאין לבקר את גו'נתן מאחר שנשיאותו היא מעשה ידי האל. ועל מנת להבהיר את עמדתה הופיעה בטלוויזיה וקראה בשמו של האל שוב ושוב ושוב.

אבל ניגריה נאלצה להודות שאכן הייתה חטיפה עם הסערה הבינלאומית בנושא. ניגריה הבטיחה אז  לשחררן אבל בפועל דבר לא נעשה.  צבא ניגריה התגלה במלוא אוזלת ידו ,ואם כי הכריז כי עלה על עקבות החטופות הן לא שוחררו עד היום וספק אם ישוחררו בעתיד. מנהיג הבוקו חראם שקאו הופיע בסרט והצהיר שהוא ישיא את הנערות או ימכור אותן כשפחות ובסרט נוסף  סיפר שיותר ממאה מהן התאסלמו .

מפקדי אירגון הבוקו חראם נהנו מהפרסום הבינלאומי שאחריו הם מחפשים  אבל גם תמהו  עליו.אחרי הכל הם היו נדיבים כלפי הנערות .והשאירו אותן בחיים .הם לא ערפו את ראשן אחת לאחת כפי שעשו לכל כך הרבה גברים ונשים וילדים אחרים. הרי בפשיטות על בתי ספר אחרים שבהם למדו ילדים וילדות ביחד אנשי האירגון ערפו את ראשיהם של התלמידים כולם כעונש על הלימוד המעורב.. כמה עשרות נערות הצליחו לברוח מאז   מידי שוביהם , אך השאר ככל הנראה התאסלמו או שהן שפחות.

בשבועות האחרונים  הכריזה ממשלת ניגריה כי היגיעה להסכם עם הבוקו חראם על שחרור מאות נערות  ולהפסקת אש עמו. אבל מנהיג הארגון הופיע בהודעה מוסרטת והיכחיש שבכוונתו לשחרר את הנערות ,.הוא הודיע שכולן התאסלמו ונישאו וכי אין בכוונתו להיכנס למו"ם עם הממשלה הניגרתית מאחר שהאיסלאם אוסר מו"ם כזה.  חולשתה של הממשלה במאבקה כנגד הבוקו חראם מעולם לא הייתה  ברורה יותר.

לאמיתו של דבר  בימים האחרונים ממש  הארגון החל להתנפל שוב על כפרים ניגריים שלווים בימים אלו ולחטוף משם ,שוב עשרות  נערות , בניגוד לכל הסיכומים שאולי הושגו. של הפסקת האש וכעת אין זה ברור עם גם החטופות המקוריות יושבו.

אנשי האירגון שמים כעת דגש בולט בהצהרותיהם על מטרתם להשיב "עטרה ליושנה" להקים חליפות ניגרית בדומה לזאת שאותה הקים בראשיתה המאה ה-19  אוסמן דל פודיו מנהיג איסלאמי שניהל ג'אהד אכזרי ביותר שהביא להקמת חליפות הסוקואטו ושטחיה כללו הרבה ממרכז וצפון ניגריה של היום והיא המשיכה להתקיים עד 1903 .

הם בבירור רואים את עצמם כמתחרים של דאע"ש ששואפים להקים חליפות עולמית מסוריה ועיראק.

 

ארה"ב סין וישראל היציעו עזרה לניגרים ביועצים בנשק ובמלטים במאבקם בבוקו חראם אבל עד כה אין לאמר שהושגו הצלחות רבות במאבק כנגד הצבא הטרור הרצחני שרק הולך ומתעצם .הצבא הניגרי הוכיח את עצמו עוד משנות השישים בעת המאבק בביאפרה כצבא רצחני ביותר אמנם אך  לא יעיל ,  ולא נראה כרגע שהוא השתנה בהרבה מאז.

אנשי הבוקו חראם רק הגבירו את התקפותיהם על כפרים שונים שהסתיימו תמיד  במעשי רצח המוניים. וכעת הם בשלבי השתלטות על מחזו שלם כשלב קפיצה להשתלטות על ניגריה וממנה על המדינות השכנות קאמרון ואחרות .  האירגון  החל   בחודשים האחרונים אולי בהשראת ניצחונות הדאע"ש בסוריה ובעיראק לשנות את טקטיקת הלחימה שלהם מפעולות פגע וברח לכיבוש של ערים ושטחים. כיבוש העיירה באמה ע"י הקבוצה היה חלק ממהלך רחב היקף של בוקו חראם . בעת כתיבת שורות אלו .עסוק הבוקו חראם  בכיבוש מחוז בניגריה וצר על בירתה מידיגורי  בירת מדינת אדמוה ואחת הערים הגדולות ביותר בצפון מזרח במדינה והיא גם העיר שבה נוצר האירגון מכלתחילה בסוג של סגירת מעגל עקוב מדם  ואברי גוף אחרים.

נשאלת השאלה האם הממשלה המושחת והרקובה של ניגריה מסוגלת בכלל להתמודד עם האיום שנגרם כתוצאה מהעוני שלו גרמו עשרות רבות של שנות שחיתות והזנחה  אינסופית ? האם נגזר עלינו לראות חליפות ענקית ורצחנית צצה בניגריה הכלכלה הגדולה ביותר של אפריקה  ומהווה איום על כל שכנותיה ועל העולם ,או שניתן יהיה לעצור זאת בזמן ?ברור שלחימה בלבד בצבא הטרור אינה מסכימה יש להפעיל אסטרטגיה משולבת שמטרתה לשפר את מצבם את מוקדי העוני שהם אלו שנותנים לצבא הטרור את כוחו בזמן שהוא יוצא להשמיד את הצבא ואת העם הניגרי ובני עמים אחרים באפריקה.

בשלב זה  קשה להיות אופטימיים לגבי ניגריה. ברור  שאירגונו של שקאו מרגיש עצמו חזק לעומת הממשלה המרכזית ומתייחס אליה בזלזול גמור.וכנראה יש לו סיבות טובות לכך. אם המצב לא ישתנה בצורה דרמטית ניגריה נמצאת בשלבים של קריסה.

איך אמר ניגרי אחד :כאשר שלט בנו שלטון צבאי לא קיבלנו דבר מהממשלה,אבל לפחות היה שלום ..מסוג כלשהו.עכשיו אנחנו בדמוקרטיה וגם לא מקבלים דבר מהממשלה וגם לא מקבלים שלום.

נספח : רשימת ספרים בעברית על ניגריה 

ספרות ניגריתבשפה העברית.

nigeria omaopoya

צינוא אצ’בה,    מפולת באומואופיה / תורגם מאנגלית בידי מרים זליקסון ; נערך בידי א. דש).    תל-אביב :   עם עובד,   תשכ"ו, 1965.

תקציר :

רומן זה נחשב לאחד החשובים ביותר שנכתבו באפריקה. הרומן כתוב במקור באנגלית וראה אור לראשונה בשנת 1958. צ'ינוא אצ'בה הוא פרופסור, סופר ומבקר ניגרי. הרומן הקצר הזה מורכב משני חלקים. החלק הראשון עוסק בעיקר בתיאור מהימן של מנהגים מקומיים של הקבוצה האתנית המכונה איגבו (או איבו), שמקורה בדרום מזרח ניגריה. עיקר העלילה מתרחש בכפר דמיוני ששמו אומואופיה, המשתייך לקבוצת כפרים הקשורים זה לזה בקשרי תרבותיים, חברתיים ומסחריים, בשלהי המאה ה-19. החיים בכפר מתוארים בעיקר דרך עיניו של אוקונקוו, אחד הגברים החזקים והחשובים בכפר. אוקונקוו הוא מצד אחד אדם בעל עוצמה, חרוץ ועצמאי, שבנה את עצמו מאפס והתעשר לאחר שאביו העצלן והכושל השאיר את משפחתו בחוסר כל במותו. אך מצד שני הוא גם איש בעל מגרעות לא מעטות: הוא חם מזג, אימפולסיבי, סולד מהפגנת רגשות ואף נוהג בקשיחות יתרה כלפי בני משפחתו. החשש הגדול ביותר מבחינתו הוא להיראות חלש, רגיש ונשי. כמו במנהגי התרבות שלתוכה הוא גדל, יש בו צדדים יפים ומעוררי כבוד וצדדים מפחידים ומכוערים כאחד. החלק השני של הרומן מתאר את הטרגדיה המתרחשת באומואופיה בכלל ולאוקונקוו בפרט לאחר הגעתם של מיסיונרים נוצרים מבריטניה וניסיונם לכפות על התושבים המקומיים את חוקיהם, את דתם ואת אורח חייהם.

 nigeria novel 2

צ'ינוא    אצ'בה,  איש העם /    תורגם מאנגלית בידי א"ד שפיר ; קטעי הדו-שיח הכתובים פיג'ן אינגליש תורגמו בסיועו של פיטר בליי ארתיאבה תל-אביב :   עם עובד,   תשכ"ט 1969

תקציר הספר : צ'ינוא אצ'בה, מן הבולטים בסופרי אפריקה בימינו, מצייר ברומן זה תמונה עוצרת-נשימה של השחיתות הפוליטית והחברתית בניגריה העצמאית. מחבר "מפולת באומואופיה" חושף את מומי החברה והממסד החדשים בסיפור תוסס, צבעוני וזרוע הומור, שבו משולבת מלחמתו האישית של גיבור הרומן במלחמת הבחירות והשלטון. בחריפות, בסבל ובלאימות, המציינים מערכה דו-צדדית זו, משמשת עלילת הרומן כעין אקדמה מאלפת למלחמת-הדמים הנטושה כיום בין ניגריה לביאפרה, ארץ שבט איבו, מולדתו של המחבר.

, צ'יממנדה נגוזי  אדיצ'יה ,   היביסקוס סגול /  מאנגלית: ג'וד שבא  אור יהודה :   מחברות לספרות,   תשס"ה 2005.

תקציר: סיפורם של קמבילי בת ה-15 ואחיה ג’ג’ה החיים בניגריה. עולם חדש מתגלה לשני האחים בביקור אצל דודתם איפאומה: תחושת החירות מעוררת מתח בתוך המשפחה.

nigeria biafra novel
, צ'יממנדה נגוזי    אדיצ'יה  חצי שמש צהובה /   מאנגלית יעל אכמון  [תל-אביב] :   מחברות לספרות,   [תשס"ח] 2008. דרכיהם של אוגוו, אולאנה וריצרד בניגריה של שנות ה-60

רומן על מלחמת ביאפרה, 1970-1966, כאשר בני איבו – אחד משלושה עמים גדולים מתוך כ250 עמים, ניסו לפרוש מניגריה ולהקים מדינה עצמאית. ספר מדהים על הבחישה של אנגליה ושאר המעצמות באפריקה הרומן זכה בפרסים ספרותיים רבים והוא מומלץ בחום. 

, צ'יממנדה נגוזי   אדיצ'יה    כרוך סביב צווארך. /  מאנגלית אנה הרמן    אור-יהודה :   מחברות לספרות,  תשע"א, 2011.

12 סיפורים על קשרים בין נשים לגברים, הורים וילדים, ניגריה והמערב

שנים-עשר סיפורים חדים ורבי-עוצמה, רוויים ביופי ובכיסופים, המישירים מבט נוקב אל הקשרים הנרקמים בין גברים ונשים, הורים וילדים, ניגריה והמערב, על רקע חיים נטולי עוגן של גיבורים הנקרעים בין הציפיות מהם לבין חלומותיהם שלהם. סטודנטית לרפואה מסתתרת במהלך התפרעות אלימה במחיצת אישה מוסלמית, שכבודה ואמונתה מכריחים אותה להתמודד עם מציאות ופחדים שהיא מדחיקה; אישה חושפת את צפונותיו של סוד אפל האופף את מות אחיה ; צל של אימה מוטל על אם צעירה, כשנודע לה שבעלה השוהה בלאגוס שיכן את המאהבת שלו בביתם; בדידות מחניקה אופפת נערה ניגרית העוקרת לאמריקה הזרה מנשוא ודוחפת אותה להתאהבות עזה.

שוניין, לולה   באבא סגי וחייהן הסודיים של נשותיו. /   תל-אביב : מטר, תשע"ב, 2011.

ספרות ישראלית פופולארית על ניגריה:

גורית אכסלרד "ג'וגו'  צהוב באפריקה" דבר לילדים כרך לג 1963. סיפור בהמשכים על הרפתקאות נער ישראלי בגו'ונגל הניגרי.

"על הרפתקאות נער ישראלי בגו'ונגל הניגרי.
ל. הלד" טרזן ומורדי ביאפרה " מספר 27 בסדרת "טרזן מלך החיות " הוצאת רמדור 1969. תרגם "מ. לביא". טרזן עוזר למורדי מחוז ביאפרה נגד הצבא הניגרי .

nigeria arica

אריכא, יגאל   שם המשחק   תל-אביב : א. ניר, תשס"ג, 2003

תקציר : " אם זה המשחק, אני אשחק אותו עד הסוף." צלצול הטלפון קורע את שלוות הבוקר השגרתית של מייקל בראון. לאחר התלבטות קצרה הוא נענה להצעה המפתיעה שהוא אינו יכול לסרב לה.   . לאחר עשר שנות היעדרות מעולם העסקים הוא מקבל על עצמו את ניהול מערך – העסקים האפריקני העצום של ברוק, איל הון ידוע לתהילה ולשמצה. עד מהרה נסחף מייקל ברצף מסחרר של אירועים ונלכד ברשת של מזימות, הונאה כלכלית שלא תיאמן וניסיון התנקשות בחייו. לאחר שהוא חושף את כוונותיו האמיתיות של מעסיקו, הוא מבין שרק בקרב מוחות מתוחכם, ובעזרתם של קומץ ידידים נאמנים, יצליח להיחלץ מן המלכודת ולצאת מנצח. חוכמה ועורמה הם שם המשחק שם המשחק הוא רומן מרתק, שמחבר איכות ספרותית עם מתח סוח, ומושתת על יסודות אוטוביוגרפיים. יגאל אריכא יצא לניגריה כאיש עסקים ונקלע למציאות שעולה על כל דמיון. על רקע נופיה ותרבויותיה של ניגריה, טקסים שבטיים, יצרים פראיים ודמויות ססגוניות, נפרשת העלילה הקצבית ומגלה עולם קסום ומאיים כאחת, שללבנים ולזרים אין חלק בו.

מותחן על עסקים באפריקה המבוסס על יסודות אוטוביוגרפיים.

nigeria ram oren

רם אורן  נסיכה אפריקנית /   תל-אביב : קשת, 2003

רומן מתח על ישראלים שיוצאים לחפש יהלומים בניגריה.  

הלן  אויימי    ילדת איקרוס /  מאנגלית: אמנון כץ   תל-אביב :   מטר,   תשס"ו, 2006

‫ג'ס היא ילדה בת 8 חצי בריטית וחצי ניגרית. היא ילדה יוצאת דופן ואינה מוצאת את מקומה בין בני כיתתה. כאשר היא נוסעת עם משפחתה לניגריה, היא מתוודעת לטיטיולה. ילדה בת גילה

, דיאנה אוונס  A 26a  /מאנגלית: קטיה בנוביץ'. /   תל-אביב : מטר, תשס"ח, 2007.

סיפורן של תאומות זהות, ג’ורג’יה ובסי, הגרות בשד’ וייפר 26, צפונית ללונדון. אימן היא ניגרית המתגעגעת הביתה, ואביהן הוא בריטי נרגן ולרוב שתוי. יש להן גם אחות גדולה ואחות קטנה. פנטזית הילדות מתחילה להתרסק כאשר המשפחה נמצאת בשליחות בניגריה .
כריסטופר אבני     גרייסלנד /    מאנגלית: יעל ענבר  חולון :   ינשוף,   2008. אלויס בן ה-16, נער שחור ויתום בניגריה של 1983, מנסה את כוחו בחיקוי דמותו של אלויס פרסלי. אך יותר מאשר פרנסה הוא מביא על עצמו את חמתה של החברה, הרואה ביוצא דופן אויב, ובאמנות סוג של נשק מחתרתי מערבי .

כריסטופר אבני   להיות אביגיל. / מאנגלית: אביבה ברושי].    תל-אביב : שוקן, תשס"ח, 2008. אביגיל, נערה ניגרית, נלקחת ללונדון ע"י קרוב משפחה המייעד אותה לחיי ניצול וזנות. היא נמלטת מכלאה וטווה מערכת יחסים עם העובד הסוציאלי שלה.

 כריס   קליב   דבורה קטנה. /  תרגום: דורית בריל-פולק   מושב בו-שמן :   מודן,   2011  ארוע טרגי על חוף איבנו בניגריה שוזר את גורלה של יתומה ניגרית בת 16 בגורלה של שרה, עורכת מגזין נשים בבריטניה.

ספרי עיון על ניגריה

, אולין אירונס     ניגריה /    תל אביב :   מסביב לעולם,   תשכ"ה, 1965.

biafra book 2

איציק   פלג   שואת ביאפרה /    יסעור :   קיבוץ יסעור,   תשכ"ח.
 biafra book 1

  פ. דה  בונביל   ביאפרה :   גויעתו של עם /   מבוא – אליהו אילת    תל-אביב :   אותפז,   תשכ"ט

פורסם בכרך אחד עם : הסיוע הישראלי לביאפרה מאת יצחק שני

ספרות ישראלית על ניגריה

זכרונות מניגריה 

, גורית אבסלרד     כובע טמבל בג'ונגל /  סדרת ספריית "דן חסכן "    תל-אביב :   עם עובד,   תשכ"ד 1964

ביקורת על הספר :

בראלי, מאיר. ניגריה לילדים ולבוגרים. דבר, מוסף לספרות ולאמנות, 12 ביוני 1964, עמ' 7.

nigeria rana li

רנה  לי    אויבו! אויבו! :   פרקי יומן מניגריה /    תל אביב :   אל"ף,   תשכ"ט 1969.

רוחמה צור     מסעות גיורא הראשון /    רמת גן :   מסדה,   1974

סיפור מסע  של נער בגאנה, ניגריה וסיירה לאונה.

סלונים, ארי    נו בי מי :   הרפתקה בניגריה /    תל-אביב :   משרד הבטחון – ההוצאה לאור,  1985

nigeria lusterangen book
, קובי    לוסטגרטן  צ'יף צ'וקומקה. :   חוויות מניגריה /    תל-אביב :   קווים אישיים,   2009.

ספרי עיון ישראליים על ניגריה.

 לוי, יוסף בן אליעזר    מערכת החינוך היסודי בעיר לגוס כדוגמא למערכת חינוך במדינה אפריקאית מתפתחת... /   אוניברסיטת בר-אילן — עבודות לתאר שני — בית הספר לחנוך. רמת גן,   תש"ל

 

נורית השמשוני,     מבחן הלגיטימציה של המשטרים הצבאיים בניגריה /   דיסרטציה (מ.א.) – האוניברסיטה העברית בירושלים  [ירושלים],   [תשנ"-?]
 

, בנימין    נויברגר הבעיה האתנית באפריקה ומלחמות ביאפרה וקטנגה    צמיחת המדינות החדשות באפריקה (אוניברסיטה פתוחה) – יחידה 6- 7  אוניברסיטה פתוחה :   אוניברסיטה פתוחה,   תשל"ט

תמר  גולן    שחור-לבן, לבן-שחור :   ראשי פרקים באפריקה של ימינו /    תל-אביב :   משרד הבטחון – ההוצאה לאור,   תשמ"ו 1986.

קישורים

ניגריה בויקיפדיה

פרטים על ניגריה

 

ניגריה במסע אחר

מבוא לספרות ניגרית

סקירה על הספרות הניגרית

מסע בעולם הספרות של לאגוס בירת ניגריה

שלושים שנה של החיזבאללה

 

שלושים שנה מלאו בימים אלה לאירגון החיזבאללה "מפלגת האל "  הלבנוני.האירגון שקם בעזרת סוכנים איראניים  כקבוצה קטנה  ב1982  קבוצה שייצגה את העדה החלשה והמבוזה ביותר בלבנון השיעים . רק כעבור שלוש שנים ב-1985 הוא הכריז רשמית על קיומו   כיום לאחר שלושים שנה אחרי האירגון הוא  גורם חובק עולם בעל יכולות מדהימות לבצע פעולות טרור בכל קצוות הגלובוס ונחשב לזרוע המחץ של הטרור האסלאמי

מכל בחינה כוחו הצבאי של החיזבאללה  עולה על זה של מדינות רבות בעולם ,אולי על זה של רובן.

. אלא שבשלב זה החיזבאללה  היעיל והמאורגן הולך ומסתבך בסוריה  במה שנראה כביצה טובענית  חסרת מוצא שמזכירה באופן מדהים את מה שקרה לישראל בלבנון ב-1982 כשהסתבכה במלחמת אזרחים לא לה.כיום אנשיו נחטפים בסוריה, מאבדים אחיזה בלבנון, ושומעים כיצד בכירי אל-קאעידה מתכננים את השמדתם. אם נסראללה יספוג עוד תבוסה אחת, שנראית קרובה מתמיד, ייתכן שלא תהיה לו ברירה אלא לפנות לעזרתה של ישראל. האם ישראל תהיה מעוניינת? זו כבר שאלה אחרת.

ראו :

שלושים שנות החיזבאללה :סקירה על תולדות האירגון והירהורים על עברו ועל עתידו.

חנן עזרן בעיקבות הטרור הבינלאומי.

 

 

העיתונאי חנן עזרן פירסם בימים אלו את הספר "למות מפחד " שבו הוא חושף פרטים מצמררים ומפחידים על היכולות החדשות וההרסניות של אירגוני הטרור באשר הם ובראשם אירגוני הטרור האיסלמיים .יכולות שכוללות כלי נשק גרעיניים ובקטריולוגיים .

פעם בשנות השישים היו נפוצים בשוקי ספרי הכיס שפע של סיפורי מתח על סוכנים חשאיים כמו ג'ימס בונד והאיש מאנק"ל נפוליון סולו ואחרים ידועים פחות . רוב מאבקיהם של הסוכנים החשאיים האלו היו לא דווקא כנגד סוכנים של מעצמות העל ברית המועצות וסין שעוררו אז חששות גדולים בקרב הציבור אלא כנגד ארגונים בינלאומיים בעל שמות מוזרים (לרוב ראשי תיבות לכינויים ביזאריים שונים ) "ספקטר " בראשותו של הוגו בלופלד שהיו אויביו של ג'ימס בונד ,"טראש " אירגון בעל הנהגה מתחלפת אויביהם הנצחיים של סוכני "אנק"ל " נפוליאון סולו ואיליה קוריאקין. או אירגון "הידרה " בעל אלף הראשים וזרועות שאם היית כורת ראש אחד שלו תמיד היו צצים עשרה אחרים שבו נלחם הסוכן החשאי בקומיקס של חברת מארוול, ניק פיורי .
הקורא הממוצע ידע מראש שאלו הם סיפורים בדיוניים לחלוטין בניגוד לסיפורי הריגול הרציניים יותר של סופרים כמו ג'ון לה קארה uלן דייטון  שעסקו במאבקים המתוחכמים בין שירותי הביון הבריטיים והאמריקניים ויריביהם הסוביטיים ושהיציגו עולם ביוקראטי של אנשים עייפים ומושחתים  חסרי כל אידיאולוגיה ,הדבר השונה ביותר שניתן להעלות על הדעת מאותם אירגוני פשע בינלאומיים המונעים באידיאולוגיה פנאטית של שלטון עולמי.
ומדוע סיפורים על אירגוני פשע וטרור אלה נראו כמגוחכים כל כך ?

משום שארגונים אלו הוצגו כאירגוני פשע וטרור בינלאומיים שמטרתם היא אחת להשתלט על העולם ללא כל קשר לאידיאולוגיה ספציפית נאצית או קומוניסטית וללא כל קשר לברית המועצות או סין שאמנם לעיתים הוצגו כבעלי ברית של ארגונים אלו אבל לקוראים היה ברור שהם בעלי ברית זמניים וכי הסוכן הטוב יכול באותה מידה לשתף פעולה עם הסובייטים כנגד בכורי שטן ביזאריים אלו . בידי אירגונים אלו היו הטכנולוגיות החדשניות ביותר כאלה שכפי שרמזו הסופרים לקוראים המזועזעים לא היו זמינות אפילו בידיהם של מעצמות העל ארה"ב וברית המועצות או כאלו שהיו זמינות רק בידיהם . ומשום כך היוו סכנה גדולה ביותר לשלום העולם לא פחות ואולי אפילו יותר מהקומוניסטים שכן לא חלו עליהם המגבלות שבכל זאת היו גם על מעצמות העל הקומוניסטיות . רעיון מגוחך לחלוטין כמובן.
איש לא לקח זאת ברצינות בשנות השישים וגם לא בשנות השבעים או אף השמונים שאז זה כבר לא היה חומר מתאים אפילו לספרי ריגול ברמה נמוכה. רק לחוברות קומיקס ולסרטי ג'ימס בונד שבהם הופיע מידי פעם המיליונר ה מטורף שהמאיים על שלום העולם באמצעות אירגונים כאלו בדיוק . אבל הצופים ישבו בשקט הם ידעו : דבר כזה אפשרי רק בסרטים ואין אירגונים בינלאומיים של טרוריסטיים שאינם מחויבים לאף אחד ומהווים סכנה אמיתית על שלום העולם.

 אבל מאז שנות התשעים ומאז נפילת ברית המועצות המצב השתנה בצורה רדיקלית. היום מצב כזה של אירגונים פרטיים שאינם מחויבים אידיאולוגית לאף אחד הוא אכן סכנה אמיתית לשלום העולם ,אולי הסכנה בהא הידיעה משום שכיום יכולות ליפול בידיהם טכנולוגיות מסוכנות ביותר שביכולתן להרוס חלקים גדולים של העולם.
אחרי הכל מהו אירגון ה"אל קעידה" שכה מפחיד אותנו ואת מעצמת העל הגדולה ארה"ב אם לא אירגון בינלאומי שהוקם בידי מיליונר בעל אידיאולוגיה מטורפת של שלטון עולמי איסלאמי ,אוסמה בן לאדן .אירגון שמכיוון שהוא מורכב מתאים נפרדים זה מזה מזכיר את מפלצת ההידרה המיתולוגית , רשויות החוק והביטחון משמידות ראש אחד אבל עשרה אחרים צצים במקומו כפי שכיוון המייסד בן לאדן.
ובן לאדן אפילו אינו היחיד. יש כיום מיליונרים ומיליארדרים אחרים שכספם נוצר בידי פשע וסמים ושהוכיחו את עצמם כחזקים יותר ממדינות ,אפשר להזכיר את ראש המאפיה הסיציליאנית סלבטורה ריאנה  ששלט  בסיציליה כמדינה בתוך מדינה בשנותה שמונים והיוו איום אמיתי על רשויות אכיפת החוק שם . את  קרטל הסמים הקולומביאני של  פבלו אסקובאר שבמהלך שנות התשעים שיחד כמעט כל אחד בקולומביה הוהיה חזק שם יותר מנשיאה. רק פעולה צבאית משוטפת של קולומביה עם ארה"ב הביא לבסוף ללכידתו ולחיסולו של אסקובאר החמקמק.
אבל מה היה קורה אם אסקובאר בכספיו העצומים היה משיג כלי נשק מסוכנים במיוחד ,נניח "פצצה גרעינית מלוכלכת " שביכולתה להרעיל אזורים שלמים ? או נשק בקטריולוגי ? האם אפשר היה לחסלו בקלות יחסית מבלי שאיש יפגע?
ובן לאדן עצמו הרי עוד לא נתפס ויש חששות עצומים שהוא מנסה להשיג כלי נשק שכאלה בדיוק וייתכן שכבר הישיגם.

בעקבות הפצצה המלוכלכת

חנן עזרן
חנן עזרן

בנושא מצמרר זה עוסק ספרו החדש של העיתונאי והשדרן חנן עזרן "למות מפחד " –הפצצה המלוכלכת –תרחיש האימה ". שיצא בשבועות האחרונים ממש והוא עדכני ביותר.
עזרן הידוע בתחקיריו הטלוויזיוניים המפורטים בתוכניות טלוויזיה כמו "חשיפה" ולאחרונה תוכנית בעינייניי תקשורת "גילוי נאות ". החל בשנים האחרונות לפרסם גם ספרים.

הוא פירסם   את הספר "חוד החנית " ספר על שכיר החרב הישראלי קליין ומאבקיו בפינות שונות בעולם .

ספרו הקודם  "תעלומה בנתיב ההתרסקות"  עסק בחקר תעלומת הפלתו של מטוס ישראלי בידי הבולגרים בשנות החמישים.

אולם הפעם החליט עזרן לשנות כיוון ובמקום לחקור ולתעד את התעלומות והפרשיות של העבר הקרוב והרחוק יותר ,הוא החליט לחקור את מה שקורה בהווה ואת השלכות על כך לעתיד המיידי של כולנו וגילוייו ומסקנותיו הם מצמררים ביותר.
ספרו החדש הוא אוצר בלום של מידע.יש בו תיאור מפורט ביותר מפורט של עולם הטרור האסלאמי והאל קאעידה. הוא מדבר על הפצצה המלוכלכת ועל מאפשרויות לשימוש בנשק בקטריולוגי . עזרן מראה בספרו שכיום נמצאות בידי אירגוני הטרור הבינלאומיים ובראשם אל קאעידה ( שהוא נותן בספרו אולי את התיאור המפורט ביותר שלו הקיים כרגע בספר פופולארי בעברית ) אפשרויות טכנולוגיות שלא היו זמינות להם רק לפני כמה שנים . וכמובן הם לא יהססו להשתמש בהם .
כך למשל מובאת ידיעה על עדות שנתן ראש האף בי אי בועדת סנאט ב1998 שם קבע כי במהלך 1997 חקר אירגנונו מעל ל100 מקרי טרור לא קונבנציונאלי של קבוצות קיצוניות שונות פי שלוש מהמספר שב-1996. בפברואר 99 ציין האיש לואיס פרי שהאף בי אי נתקל "במכתב הזהרה המכיל אנתרקס " במקום כלשהוא בארה"ב כל יום …
וזה בסוף המאה הקודמת. נשאלת השאלה עד כמה החמיר המצב היום בשנת 2006.
עזרן מביא בספרו תיאור מצמרר מביקור בגרוזיה שם גילה מחנות צבא סובייטיים נטושים ופרוצים שבהם נשמרו כלי נשק מתוחכמים שונים שנבזזים פשוטו כמשמעו ומזה שנים בידי העולם התחתון המקומי ונמכרים לכל דורש ובהם מן הסתם גם אירגוני הטרור הבינלאומיים. אמנם לא הרבה קורה בסיפורו חוץ מעדות ראייה אבל עדיין מעורר אי שקט.
האמריקנים עצמם כידוע מודאגים מאוד מנשוא זליגת אמצעי לחימה גרעיניים ואף מדענים גרעיניים מרוסיה לידי אירגוני הטרור וארצות האיסלאם הקיצוני כמו איראן והפעילו תוכניות שונות כדי למנוע זאת . אבל נראה שהצלחתם מוגבלת ביותר .וכפי שמראה עזרן בספרו יש בהחלט ממה לחשוש.

עיתונאי נגד הטרור

א.א. חנן עזרן בשלושת בספריך האחרונים יש מגמה לעסוק בענייני הרפתקאות ביטחוניות וריגול יש לך משיכה מיוחדת לנושאים האלה ?
זרן : כן אני אוהב מאוד את הסיפורים האלה של אקשין והרפתקאות ושל שירותים חשאיים ,וכך היה גם בספרי הקודמים על יאיר קליין ועל הפלת המטוס בבולגריה . כך קרה בנושא הזה של הטרור הבינלאומי שהיגעתי למסקנה שהוא זכאי לטיפול רחב יותר ממה שאפשר לתת לו בטלוויזיה כספר שיציג את העובדות כפי שהן לפני הקהל הרחב .
א.א.
בן לאדן מפחיד את אמריקה ואת העולם המערבי כולו. הוא משתדל לגרום לנו לפחד. ".
גם אתה מפחיד אותנו בספרך החדש. האם עשית אתו יד אחת?

עזרן : אני לא מנסה להפחיד, אני מנסה להבין בעזרת הספר היכן אנו עומדים. בין פאניקה או בין איום ממשי. השם "למות מפחד" זהו שם שיווקי, אבל יש בו הרבה אמת אם לא, לפי דעתי אם לא נעמוד בהבנה מוחלטת מה עומד לקרות. וכשאני אומד עומד לקרות, הכוונה שאני מסתמך על הכרזות שהיו רק באחרונה של הרמטכ"ל שמדבר שאירן תיתן לאל-קאידה חומר רדיו אקטיבי.

א.א : הספר עוסק בפצצות מלוכלכות. האם אתה יכול להסביר בקצרה מה זה?

עזרן :בעקרון  אפשר לומר שאין "פצצה מלוכלכת".  זהו ביטוי שצריך להמחיש איזה שהוא תהליך שאם יעשו אותו זה יהפוך להיות פצצה. כלומר, זה משהו מהקטלוג של השמות של הטרור והשם פצצה מלוכלכת הכוונה שזה נעשה בתנאים לא קונווצינאליים, פרימט יביים מה שנקרא מהמטבח של הטרור: זאת ההגדרה. מאחר ובאחרונה התחילו להשתמש במקומות שונים בעולם מנשיא ארצות הברית עד לראש ממשלת בריטניה, ראש המודיעין הגרמני ועכשיו אצלנו הרמטכ"ל בביטוי פצצה מלוכלכת, מקבלת עכשיו חימוש של חומר רדיו אקטיבי, או חומר ביולוגי כפי שה-'דיילי טלגרף' מפרסם עכשיו מפי ראש המטה ללוחמה בטרור האמריקני. פירוש הדבר שהביטוי הזה מהקטלוג של הטרור הופך להיות איום ממשי.

א.א איך זה יראה בשטח ?
עזרן : זה למעשה או פצצה או טיל או כל דבר אחר שבנוי , מחומר נפץ עם חלק של חימוש שהוא רבגוני כלומר, יכול להיות חימוש של חיידקים בטרור ביולוגי וזה יכול להיות בחימוש רדיואקטיבי, רדיולוגי או כל דבר אחר. כלומר, החימוש בא בתוך הפצצה- הפצצה מתפוצצת החימוש משתחרר ואז האפקט הוא לפי החימוש.

א.א : כעת אנו מוטרדים מבעיית איראן. האם יהיה להם נשק גרעיני בעוד חצי שנה או בעוד חמש או בעוד עשר שנים?אבל האם צריך להתקיף את איראן… כאשר למעשה, כל מחבל יכול להכין פצצה כזאת במטבח הפרטי שלו בבית ?
עזרן : אנחנו לא עוסקים עכשיו באיום הגרעיני של איראן. זה איום קונוונציונאלי שמדינת ישראל והעולם החופשי יצטרך להתמודד מול איראן. כשאנו מדברים על הפצצה המלוכלכת אנחנו מדברים למעשה על הנשק הלא קונוונציונאלי. ומשום כך הוא מפתיע הוא יכול לצוף בכל מיני מקומות כשהוא מסתייע בתאים מחתרתיים באירופה, באזור המזרח התיכון בארצות הברית. מול פצצה מלוכלכת לא מתמודדים באותה צורה כמו שמתמודדים מול הטרור הקונוונציונאלי, או האיום הקונוונציונאלי, כאן זה עניין שלהפציץ את הגרעין, את המקומות שבהם מעשירים את האורניום וכל הדברים הטקטיים הצבאיים הגלובאליים. אבל כשמדברים על האיום של 'הפצצה המלוכלכת' הכוונה להגיע מהר ככל האפשר למודיעין שידע מאיפוא לוקחים את החומרים הרדיואקטיביים לחסל את דרכי הגישה ואחר כך להצטייד בחומרים כדי למנוע מצב שבו הותקפנו על ידי פצצה מלוכלכת ונוכל למנוע בעזרת חומרי רפואה את הנזק שנגרם לתושבים. מרגע שפצצה כזאת, נגיד מתפוצצת במנהטן ויש שם חומר ראדיו אקטיבי, אז מהפצצה עצמה יהרגו 1000 איש, זה המון אבל עדיין זה לא השמדה המונית, אבל, 2 פצצות כאלה בתוך מנהטן שכל 'האריה' (אזור) ייסגר כדי לנקות את החומר הרדיואקטיבי הרי מנהטן מושבתת, זאת פאניקה אדירה. וארצות הברית כבר הודיע ביושר לב, ביושר פוליטי, מדיני שהיא עכשיו רק נערכת לטרור לא קונוונציונאלי. פירוש הדבר, לא בנויים עדיין, מה עושים ? איך מזהים את הפצצה איך מזהים שקרה פה אירוע ביולוגי . כל הדברים האלה יכניסו את הציבור כולו לפאניקה נוראה. החלק השני בא ואמר רגע, אם לא נסביר לאזרחים לתושבים, כפי שאני טוען בספר מה עלול לקרות הרי התוצאה תהיה פאניקה גדולה ומכופלת, כדי למנוע את אותה היסטריה ואותה פאניקה עתידית צריך להסביר לאנשים איך לזהות מצבים שאנשים נדבקו בחיידקים איך זה נראה? איך זה נשמע? איך זה מריח ? וזו היא לדעתי חובתי, חובתנו להציג את הדברים עכשיו רגע לפני שאולי דברים כאלה עלולים להתהוות.

א.א. : אתה סבור שישראל אינה מוכנה לכך? אינה מסוגלת להסביר, אינה יודעת להסביר, אינה יודעת מה לעשות?
עזרן : אתה שאלת כאן שתי שאלות. שאלת שאלה אם מוכנים או לא ועל כך כבר אמרו בסרטים, אם אני 'להגיד לך את האמת- אני צריך להרוג אותך' (תרגום) או שזה סוד שאסור לדבר עליו. ואחר כך שאלת שאלה שנייה, אתה אמרת למעשה אם אנחנו יכולים להיות מוכנים למצב כזה. התשובה היא כזאת על פי מה שאני יכול לומר: שישראל ערוכה לבעיה, מתקפה מהסוג הזה ביולוגית או אחרת ברמה קונוונציונאלית כלומר שמדובר בסכנה שלך התקפה של אבעבועות שחורות, של נגיפי אנטראקס או כל מיני חוליים אחרים מכל הסוגים.

א.א. : את זה אתה מכנה נשק קוונוונציאלי?
עזרן : זה קונוונציאלי. מה זה קונוונציאלי? שזה בא ממסגרות בלתי צפויות שזה בא בכמויות לא ידועות וכמובן תראה אני קטונתי וגם אסור לי לומר דברים, הסוד הגדול הוא כמובן מה אנחנו יודעים שיש להם ומה הם יודעים או לא יודעים שיש לנו על
כך לא מדברים בכלל הסודיות כאן זה בטחון האומה. אבל מה שכן צריך לומר, צריך להסביר לאנשים מה המדובר שבבוא הרגע ידעו מה צריך לעשות. הרי זה לא יתכן שהדבר יגמר שעושים כמה תרגילים שבהם מראים לציבור שיש מקלחות ושוטפים את החומר הרדיואקטיבי ובזה נגמר ומה עם החומר הביולוגי ? הרי דיברו על זה וקטונתי, אם נשיא ארצות הברית מדבר על הדברים אני לא חושב שהוא חוזר על תסריט עיראק מספר שתיים. הוא אומר כי המהלך שנעשה בארצות הברית מגובה בתקשורת, מגובה בשקיפות רבה הוא מהלך של מחקר כיצד העולם צריך להיערך לאותו קטע של האיום הביולוגי. ואני רוצה לומר עוד דבר חמור לדעתי, שצריך להבין בלי הפחדה פשוט מתוך הבנה שהאיום של החיידקים הביולוגיים זה המגפות אותם המגפות שראינו אותם בסרטים אותם מצבים החדשים שבהם המחבל לא צריך לשים חגורת נפץ, הוא הפצצה. החיידקים בתוך גופו הוא עושה את צרכיו באיזה שהו מקום ומוליך את זה הלאה. זה יכול להיות חתול, כבש או פרה שמכניסים לה, שמאכילים אותה בחיידקים והיא מפיצה אותם. האיום פה הוא בעייתי. צריך להיערך אליו, צריך להבין אותו ויש אנשים מומחים או שצריכים להיות כאלה שיגידו לנו איך להבין איך ללמוד ומה צריך לעשות.

א.א. ומהם בדיוק מקורות המידע שלך?
עזרן : המקורות שהסתייעתי בהם, הם מקורות גלויים, מחקרים וגם יצאתי לגרוזיה   לבדוק מצב בו היה מידע. אחד המקורות להוצאת חומרים כאלה שנקרא להם לצורך העניין חומרים קטלניים.
א.א. : מדוע נסעת דווקא לגרוזיה ?מה היה לך לחפש שם ?
עזרן : זה ידוע היטב שגם גרוזיה וגם אוקראינה שלא הן שתי מדינות ששימשו את הסובייקטים. בתקופה של ברית המועצות כמאגרי נשק אדירים, אדירים במובן של אדירים, אדירים. ביערות במחנות, זה מה שכנראה הכינו במלחמה הקרה בין המזרח למערב כשהסובייטים יצאו ברית המועצות התפרקה נשארו המחנות האלה עזובים. עכשיו נשאלת השאלה מה יש במחנות האלו ?
א.א. : הם נותרו ללא כל פיקוח?

עזרן : הם נשארו בלי פיקוח הכוונה שפיקוח שאי אפשר להיכנס. שאפשר להיכנס- אין פיקוח ואם היו שם 2 חיילים שהיו להם נעלים ואין להם מה לאכול זה עדיין לא אומר שזה פיקוח. אז אין פיקוח, ושם טילים וחומרי נפץ וחומרים כאלה וחומרים אחרים. צריך להבין, שמקור לחומרים קטלניים זה או כורים גרעיניים לשלום שבהם לוקחים את החומרים האלה ומשתמשים בהם, ואז החומר הזה זולג או נגנב או נשלח החומרים האלה יכולים להיות, המקור שלהם יכול להיות ממחנות צבא, מתעשיות צבאיות כמו ברית המועצות לשעבר שהמאגרים הגדולים שלה פשוט נפרצו, נגנבו או נעשה אחר כך מסחר בין סוחרי נשק למיניהם.

 

טילים בגרוזיה.

א.א. : על אילו כמויות מדובר?
עזרן : אם אני אומר גדול ואני אומר גדול, אני אומר ענק ויותר ענק ויותר גדול אז אין לי מילים בדמיון שלי. זאת אומרת מאות אלפי טילים מאות אלפי פגזים תחמושת ומיכלים של חומרים אחרים טילים מונחים בתוך היערות במקומות שונים, מקומות שונים. אוקראינה בכלל זה ארסנל אחד גול של נשק כזה. בלי שמירה בלי פיקוח והתמונות שהבאנו משם הם תמונות שממחישות כמה קל להיכנס פנימה כמה קל לקחת את הדברים האלה ולגנוב אותם. עכשיו צריך לזכור זה, מונח פרוץ ככה כבר כמה שנים ובמלחמה בין רוסיה והצ'צ'ניים כבר מצאנו חומרים שנלקחו משם והצ'לנים הסבו את הטילים והחומרים האלה כדי להלחם נגד הרוסים. זה כבר הוכח. עכשיו הרעיון שהבאנו משם. הסיפורים שאני שמעתי על ההיקפים של הדברים האלה ואיך שהדברים האלה נראים בשטח פשוט זה מאגר ענק לנשק. עכשיו אני לא אומר שאני יכול להגיד בדיוק איזה טיל לקחו ומה לא לקחו. אבל אין ספק שהתעשייה הגדולה שממחזרת שמימושה שבונה את החומרים האלה הלא קונוונציונאליים במחתרת במטבח של הטרור, היא מסתייעת כולה גם מתוך המאגרים האלה. ולכן חשבתי לנכון להביא לתוך הספר את המסמכים את התמונות את הדברים שמראים מאין זה בא ומדוע? ארצות הברית מנסה עכשיו לבקשת הנשיא החדש ובגרוזיה לנקות את המחנות האלה. מדוע? כי במהלך המלחמה בטרור צריך להשמיד את החומרים האלה. עכשיו, גרוזיה ואוקראינה…
זוכר את שוורנדזה מנהיג גרוזיה לשעבר ( ושר החוץ האחרון של ברית המועצות לפני נפילתה א.א. ) שהיה למעשה בעל אוריינטאציה רוסית לפני שהוא נפל בבחירות. שוורנדזה הלך לאמריקנים וסיפר להם הרבה מאוד על תעשיית הנשק שהרוסים שתלו בגרוזיה וחשב לקבל תמיכה כזאת או אחרת במהלך הזה. מאחר ומדובר בכמויות כל כך גדולות מה שאני הבנתי בביקור שם, הראשון זה היה ביקור מאוד צמוד לנשיא החדש. הגרוזינים פוחדים ממה שיש להם בידיים. הם לא רוצים את זה הם לא צריכים את זה, זה רק מביא להם צרות. ובאוקראינה נעשה שם מסחר גדול בדברים האלה. עכשיו צריך להבין, אני מדבר פה, כאן, עם חצי חיוך אבל זה דבר נורא ואיום ואני גם מנסה להיזהר שלא ינסו לחפש אפוא הייתי ולא הייתי. אני יודע כבר יודע, זה סיפור אחר. ואני מחכה לשאלה הבאה שתגיד לי הכל על מנת להכין פצצה מלוכלכת אין צורך בשום דבר בכלל…
אמרנו, אני השתמשתי בביטוי שנקרא המטבח של הטרור. מה זה נקרא מטבח? זאת אומרת שמי שהוא יודע מה צריך לערבב איך צריך לחבר ואיך צריך להעיף את זה או לקחת את זה. זה צריך ידע של כימאי, של מדען שיודע לעשות את זה ומי שהוא שיודע איך לחבר את זה ביחד. למה זה נקרא מלוכלך? כאילו שלהגיד שמה שזה קונוונציונאלי ונעשה במפעל של נשק זה נקי אז זה מלוכלך. אז או קיי, נקרא לזה כך עכשיו היצור יכול להיות מקומי ובדרגות שונות. שנבין, הנשק הרדיואקטיבי צריך לקבל חומר רדיואקטיבי. אז? 4 חקלאיים שגרים, נגיד גרים בשטחים או באיזה שהו מקום בין ישראל והפלשתינאים הם לא יגיעו לחומר הרדיואקטיבי. ארגוני הטרור המקומיים לא יגיעו לזה כי אלה חומרים ברמות כאלה. אבל, בתוך החומרים האלה של תעשיית החיידקים החומרים הביולוגיים , את אלה אפשר לקחת מתוך החומרים הקיימים בשטח.
אני אגיד לך בדיוק ,אמר לי אחד הסוחרים,  אני מבקש ממך אני מוכן לשתף פעולה ולהראות לך ולהציג לך וללמד אותך ולהסביר לך  אבל בלי שמות .

אמרתי לו למה? כמו שאתה אומר לי אנחנו בלי שמות- אנחנו עיתונאים למה? אומר לי תראה ברגע שידעו את המקומות והשמות ואיך מגיעים לשם הם יבואו כמו נמלים סחרי נשק, טרוריסטים כל מי שרוצה לקחת. ומתוך אחריות הוא לא רוצה לתת. גם מתוך זה שלא יבואו שותפים אבל גם מתוך אחריות.

א.א. : באוקראינה, בגרוזיה כנראה שגם במקומות אחרים בשטח ברית המועצות לשעבר ישנם טילים מוכנים, פגזים מלאים בדברים בלתי נעימים.

עזרן : אני לא מתכוון לשתף פעולה ולתת רעיונות,. אבל אני רוצה לומר דבר כזה שחומרים כאלה אפשר לאסוף סביבנו. משתמשים בהם לדישון בחקלאות ומשתמשים בהם לתעשיות צבעים לתעשיית דפוס או בכל מיני מקומות אחרים אלה הם רעים. 
  אני אמרתי, אני הזהרתי לא להכניס פה דוגמאות. הספר הזה נועד לעזור לא להפחיד ולא ליצור לנו עוד אויבים ועוד צרות. זה ברור, אבל אני רוצה לומר כך בתצורה מאוד זהירה ברשותך אם חומרים שבהם משתמשים למשל בהכנת אוכל לפרות אפשר מתוך הטמפרטורה מסוימת גזים מסוימים, גזים מסוימים, דשן מסוים אפשר ליצור מה שנקרא לעשות אפגריידינג, להדף של פצצה. אז אפשר לעשות את זה באזורינו, אפשר. צריך לדעת את הנוסחה. אני אומר לך עוד דבר בספר הזה. עלינו על מסמכים שמראים ומוכחים כיתד הטרור הבינלאומי הזה מתעמק בתעשייה הזאת של חומרים ביולוגיים ורדיואקטיביים. איך? יש כאן מסמכים שמראים, שמכשירים אנשים, מחפשים מומחים שיבואו לעזור להם. רוצים לרכוש, לקנות בכסף מהנדסים שיבואו לעבוד בשביל הטרור הזה. אם כל הדברים האלה נכונים צריך לחשוב על משהו.

א.א. : אינך יודע אם יש לנו מומחים לעניין, מומחים להתגוננות, כנגד העניין, נגיד שאינך יודע, באם קיימת תיאורטית שיטה להתגונן מפני הפורענות הזו? נגיד שאינך יודע…

עזרן : אני עיתונאי. אני לא איש בטחון להגיד לך שמנשק לא קונבנציונאלי אתה יודע שיהיה לך מודיעין טוב שידע למנוע אותו אז אפשר ואם יש לך בעיה עם כזה- אז זה כמעט בלתי אפשרי. אבל אני לא יודע מבלי להיכנס לפוליטיקה. עוד משפט אחד צריך מהר שיהיה שלום.

ואז,  איך אומרים לא צריכים מהקקה של הפרות לעשות חומרי נפץ תן להם לאכול ויהיה חלב. ונאכל כולנו נהיה שמחים ושבעים. אבל זה כמובן בדיחה מקאברית על הסיטואציה הזאת.

א.א. : ראה חנן- אתה אומר שצריך שיהיה שלום. כאשר יהיה שלום הכל יהיה טוב. לא יהיה שום דבר, לא יהיה לנו ממה לפחד בינתיים אנו רואים שזה בלתי ניתן להשגה, ישנן שיטות אחרות?

עזרן : אני חוזר ואומר, אני לא חושב שאנחנו… אני לא אסטרטג צבאי וגם אור לדבר יותר מידי אני לא חושב שישראל היא במצב של נחיתות כל שהיא. וכשאתה שומע את הדברים מסביב, קורה רק דבר אחד שצריך לשים אליו לב. אם נשיא צרפת פתאום משדנה את הסגנון ואמר אנחנו נשתמש בכם באותם הכלים על מה הוא מדבר? הוא מדבר על שימוש בנשק לא קונוונציונאלי מול ארגוני טרור. אז נכון שלטרור אין לו בית ואין לו בית מלון ואי לו מקום אין לו מדינה אין לו גבולות- אבל עצם הרעיון שעד עכשיו לא עזרו עוז לדבר על כך להפעיל נשק לא קונוונציונאלי מה זה? זה נשק ביולוגי. הרי אותה פרה עם חיידקים יכולה לרוץ גם לכוון השני אותו מחבל בדמות אדם גם יכול לעבור הלאה. אם נשיא צרפת מדבר על זה- זה הגיע לצרפתים עד הנה. אצלנו, בארץ שמענו רק דברים מדוקים עם אזהרות בנשק הגלובלי האסטרטגי לגבי האיום האירני אבל אלה שני סיפורים שונים שהקטן יותר על הפצצה המלוכלכת ניזון מהסיפור הגדול.

בעיה עם סיפרו של עזרן היא שהספר עושה רושם מפוזר . יש בו פרקים שלא באמת מתחברים עם כל השאר כמו סיפורו של עזרו כיצד חשף את יומניו של מרגל האטום וענונו שבהם סיפרו כיצד הוא נמשך לנשים בלונדיניות .עזרן מעריך שזה היה המקור שלידיעתם של אנשי המוסד כיצד לבחור את "סינדי " שפיתתה את וענונו " והוא מספר על פגישה עם איש מוסד שלא אישר את חשדותיו אבל גם לא הכחיש . זהו נושא מעניין כשלעצמו אבל לא באמת מתחבר בספר שעוסק בטרור הבינלאומי שוענונו עם כל הכבוד אינו שייך לו, ובדרכו שלו ניסה להזהיר מפני הסכנות שבשימוש באטום.
לכל היותר זה מראה על אפשרויות הזליגה של הידע האטומי לכל המרבה במחיר.אבל זה אינו מודגש מספיק .מן הראוי היה לקשר את הפרק הזה ביתר בירור לפרקים האחרים העוסקים בטרור .
עזרן עוסק בספר בכל מיני פרשיות הלקוחות מהכותרות העכשוויות ביותר של העיתונים כמוה אפשרות שעראפאת הורעל . הוא מעלה את השאלה החמורה מה תעשה ישראל במקרה , הכמעט וודאי  ככול שחולף הזמן,  שתותקף בידי נשק לא קונבנציונאלי כזה.
ובסוף הספר בתור בונוס מיוחד  לקוראים  המעוניינים הוא מביא את "ספר הלוחמים : מדריך אל קעידה לארגון הטרור " ספר שנתפס בידי האמריקנים כנראה באפגניסטן. הספר שמסביר "איך להיות טרוריסט איסלאמי ".
מעניין שבין שאר דוגמאות לאנשיו הוא מביא סיפור על פעולה של המוסד הישראלי שבמהלכה נמנעה פעולה פלסטינאית לתקוף את מטוסה של ראש הממשלה דאז גולדה מאיר .האל קעידה מביא את הסיפור הזה של הצלחת אנשי המוסד בסיכול הפעולה כדוגמה ליכולת להתבונן ולנתח .
דהיינו אנשי האל קעידה מוכנים בהחלט ללמוד מהצלחות אויביהם ולהביאם כמופת לאנשיהם .וזהו בהחלט מאפיין מדאיג .
ספרו של עזרן הוא שופע מידע רב ומגוון אך אין לאמר שהוא מביא ניתוח אמיתי של מקורותיו ,בעיקר יש כאן הצגה עיתונאית שלהם .ולא תמיד ברור מהי האמינות של הידיעות שהוא מביא.
אחד המאפיינים הבולטים של ספרו (ובכך עד כמה שידוע לי הוא אחד הראשונים ) שמן הסתם יהפך למרכזי בספרים בשנים הבאות הוא השימוש הרב שלו באתרי אינטרנט כמו אתר דבקה כמקורות , למעשה הוא משתמש באתרים אלה הרבה יותר מאשר בספרים ומאמרים מהעיתונות הכתובה . אלו זמינים ומיידים יותר ומביאים מידע ב"זמן אמיתי" .
אבל נשאלת השאלה עד כמה הם עברו בדיקה דהיינו עד כמה הידיעות שהן מביאים הן אמינות. .שכן כפי שעזרן איש התקשורת יודע היטב אתרי אינטרנט הם לרוב אמינים הרבה פחות מידיעות בעיתונים שתיאורטית לפחות עברו סוג של בדיקה הרבה יותר מאלו שבאתרי האינטרנט.
בסוף ספרו עזרן מביא ביבליוגרפיה מפורטת של המקורות שבהם השתמש אולם יש לי בעיה קשה עם ביבליוגרפיה זאת שנראית כאילו נעשתה בחופזה וב"חפיפניקיות " .חלק מהמאמרים שמובאים מהאינטרנט ומהעיתונות הכתובה מובאים ללא קישור ואף ללא תאריך כך שהקורא לא יוכל להגיע אליהם .עדיף היה להקדיש עוד זמן לבניית הביבליוגרפיה כדי לוודא שכל הפרטים יובאו בצורה מפורטת ומדויקת כך שכל קורא יוכל להגיע אליהם בעצמו.
כך או כך הספר עושה רושם מצמרר ומעלה שאלות חשובות זהו אוצר בלום של מידע על ארגוני הטרור והיכולות החדשות שבידיהם ,ואם זאת לא היה מזיק אם יותר זמן היה מוקדש לבנייתו ולהצגה קפדנית יותר שלו.

חנן עזרן פירסם גם כן ב-2006 עוד ספר על אותם הנושאים של טרור בין לאומי.

נשק יום הדין :   מחוללי המוות בשירות הטרור /    תל-אביב :   קוו ואדיס,   2006.

את הספר "למות מפחד" ניתן להזמין בפקס מס'
03-6992519 , במחיר 69 שקלים, המשלוח חינם- בישראל, חשבונית מס וקבלה תשלח עם התשלום בבנק.האי מיל של חנן עזרן
chananan@netvision.net.il

קישורים רלבטיים

חנן עזרן בעקבות המזימה הסובייטית

חנן עזרן בויקיפדיה

חנן עזרן בראיון :ישראל אינה מוכנה למלחמה כימית

ראו גם

אלי אשד על מרובור הכובש ועד אוסאמה בן לאדן

המיתוס של יאסר ערפאת

קריקטורה של יאסר ערפאת מאת רענן לוריה.

"אש"ף הוא המולדת שלנו ,ויאסר ערפאת הוא הזהות שלנו "
( אמרה פלסטינית ידועה )

 

 


יאסר ערפאת המנהיג והאב המייסד של העם הפלסטיני נפטר השבוע לאחר חבלי פטירה ארוכים שעוררו את עניינו של העולם כולו. יש שטוענים שבכך נגרם אסון למזרח התיכון שרק ערפאת יכול היה להביא לו שלום אמת אחרים מרובים יותר יגידו "סוף סוף" ויצהירו שחבל שלא מת לפני שנים רבות וכי הוא רק הביא אסון על עמו ועל עמים אחרים .

Yasser Arafat

יאסר עראפת כמונה ליזה.
ערפאת הפך להיות לצערנו האנשים המוכרים ביותר במאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת. עד כה נכתבו עליו כעשרה ביוגרפיות מקיפות בשפות שונות והוא מככב בעוד מאות ספרים שונים . מאז סוף שנות השישים מופיעה דמותו דרך קבע במהדורת החדשות של כלי התקשורת ברחבי תבל , הוא צולם ללא הרף ורואיין ללא הרף,. תהליך פטירתו הביאה להתעניינות תקשורתית עולמית שוב בניגוד למה שישראל הייתה מעדיפה .
ערפאת היה דבר נדיר מאוד היום , עוד בחייו הוא הפך לדמות מיתית במיתוסים הפלסטינים והישראלים. דמות שמילאה תפקידים מנוגדים עבור בני שני העמים.

בישראל נוצר לערפאת מיתוס של אדם "עם השערות על הפנים " עם שנאה אין גבול ממשיכו שמודרני של היטלר שמנסה להשלים את המלאכה" , ( אם כי כידוע ערפאת הרג הרבה יותר מוסלמים משהרג יהודים) . העיתונאי .אורי אבנרי הישראלי שהכיר אולי טוב יותר מכל את ערפאת טען וכנראה בצדק שאין בישראל אדם שנוא יותר מערפאת אפילו לא סאדאם חוסיין או קדאפי למרות שבאופן אובייקטיבי היה מסוגל לגרום הרבה פחות נזק לפחות עד האינתיפאדה השניה .
אבנרי אמר " נדמה כאילו מאה שנות שנאה ופחדים התנקזו ביחס הישראלי לאיש אחד זה .תיארו אותו כהיטלר ערבי ,טירוריסט צמא דם ,מושחת …מועל בכספים סוטה מיני ..רמאי ,פחדן ,ולאחרונה (אחרי ההסכמים עם ישראל )…נוסף לו הדימוי של בלגניסט משוגע ודיקטטור ..".

ערפאת כחרצוף.

אלא שבמהלך שנות התשעים תדמיתו של ערפאת השתפרה מעט בישראל . בימי תקוות השלום של אוסלו  נוצרה עבור ערפאת התדמית של כמעט סבא טוב שאופיינה בידי הדרך שבה הוצגה דמותו בסדרת הטלוויזיה " החרצופים" סדרה שהראתה את יכולתה ליצור ולפרק תדמיות בחסלה את הקריירה הפוליטית של דן מרידור שהוצג על ידיה כחתלתול לא מזיק.,היא הצליחה גם עם שיפור תדמיתו של ערפאת בקרב הישראלים .
לפחות עד שפרצה אינטיפאדת אל אקצא שבמהלכה נהרגו יותר מאלף יהודים ושוב נוצרה וחוזקה סביב ערפאת והפעם יותר מאי פעם התדמית שלו כ"שטן מעזה ". נראה שהפעם הזאת אורי אבנרי נשאר כמליץ היושר היחיד של ערפאת אפילו בחוגי השמאל הקיצוני ( ודומה שערפאת הפך לאדם הנערץ על אבנרי הרבה יותר מדוד בן גוריון למשל ). אפילו יוסי שריד שאין לחשוד בו בקיצוניות ימנית  הודה ששוב אינו יודע אם ערפאת התכוון אי פעם ברצינות בדברי השלום והפיוס שלו ובכך הוא מייצג חוגים רחבים של אנשי שמאל ששוב אינם מאמינים למילה אחת של ערפאת שנראה כהורס תהליך השלום .
כיום  אלה מבין היהודים שמשווים את ערפאת עם היטלר ורוצחי יהודים גדולים אחרים בהיסטוריה עושים בכך שטות מגוחכת ועוד תורמים להצלחתו התדמיתית "בהאדרתם" אותו, האדרה שהוא פשוט לא ראוי לה. 

יאסר ערפאת כגיבור קומיקס

עד כמה שהדבר מפתיע ערפאת מופיע רק לעיתים רחוקות אם בכלל בספרות הפופולארית הישראלית אם כי דמותו ולרוב דמויות מבוססות עליה בשינויי שם מופיעות פה ושם במותחנים זרים. הוא הופיע רק פעם אחת בספרות הקומיקס הישראלית ( אם נתעלם מפרודיות שונות של אורי פינק ) בסיפור המתח "מסתרי האלילה הסינית" של המשורר פנחס שדה שחיבר אותו תחת השם הבדוי "יריב " ושל הצייר דריאן ושהופיע במגזין "הארץ שלנו "ב-1970  . ודומה שהופעתו של ערפאת בסיפור זה נותנת את התמצית המזוקקת ביותר של הדרך שבה ראה הצבור הישראלי את ערפאת כארכי טרוריסט האולטימטיבי  המתכנן מזימה שטנית לפגוע במנהיגי ישראל  על ידי שימוש בפסל של אלילה מלא בחומר נפץ שיופעל בעת תחרות ספורט מושכת המונים , שכנגד שליחיו נאבק הסוכן הישראלי האמיץ אבנר בן נר . להלן כמה עמודים מהסיפור :

 
 

ערפאת בספרות העברית

 

 

בעברית שפה שבה פורסמו על ערפאת כמות עצומה של מאמרים וכתבות וקריקטורות פורסמו עליו באופן ספציפי מספר מצומצם ביותר של ספרים, ניתן לספור אותם על כף יד אחת . אבל למרות מספרם המצומצם מאוד הם שונים באופן קוטבי זה מזה. הם נעים מהאוהדים והכמעט מעריצים כמו ספרו של אורי אבנרי "אויבי אחי " ששמו מ דבר בעד עצמו דרך ספרו האובייקטיבי של דני רובינשטיין  "ערפאת -דיוקן " ועד לספר אחוז שנאה של מתי רגב "השטן מעזה והשלום מירושלים " ששמו גם הוא מדבר בעד עצמו ועוד תזה אקדמאית או שתיים ובעת פרסום כתבה זאת ספר מחקרי חדש של אפרים קרש שככל הנראה גם הוא עוין ביותר לאישיותו של ערפאת . דומה כאילו כל אחד מהם דן באדם שונה לחלוטין מהאחרים .
וכך אנחנו יכולים למצוא בספרות על ערפאת הצהרות כמו "ישראל חייבת להצביע בבירור על אופיו האמיתי של ערפאת כרוצח עמים סדרתי , כאדם שניסה לחסל שלושה עמים מוסלמיים, כאדם שהפך את לבנון לגיהינום עלי אדמות, כאדם שרצח בתאוות רצח בני עמי זרים שלא היו מעורבים כלל בסכסוך . .ערפאת הוא אדם שרצה לרצוח את כל שליטי ערב, אדם שהביא על עמו נכבה אחרי נכבה…ממשיכו של המופתי חאג' אמין אל-חוסייני שהביא את הנכבה הגדולה על העם הפלסטיני..עראפת חיסל יותר ערבים ויותר פלסטינאים מכל גנרל ישראלי ,כולל אריק שרון. ( השטן מעזה ע' 156)
בספרו של אורי אבנרי "אוייבי אחי " לעומת זאת ניתן למצוא הצהרות פיוטיות כמעט על ערפאת בספרו ( ולאחרונה בראיון שנתן עבור מוסף הארץ ) שבפגישתו עימו שם לב ש" ראיתי בחיי הרבה מנהיגים פוליטיים ואישים בינלאומיים , אבל לא היה בהם אחד שתדמיתו הציבורית כה שונה מעצמיותו האמיתי כמו יאסר ערפאת .
הוא היה גבוה מכפי שציפיתי . הדבר הראשון שהבחנתי בו הוא שזקנו מטופח היטב ,לא אותם זיפים משונים בני שלושה ימים שהפכו להיות סמלו המסחרי . זוהי טעות אופטית . זקנו אפור ופזורות בו פה ושם חלקות של שיער שחור . המצלמה אינה קולטת את האפור ,ומשום כך הוא נראה לא מטופח ..
הדבר השני שראיתי היו עיניו . על מרקע הטלוויזיה הן נראות קנאיות אפילו מטורפות במקצת .למעשה יש לו עיניים חמות מאוד ,חומות לחות ,עיני אייל . הדבר מרכך את מראהו כמו גם פיו בעל השפתיים הבשרניות הרכות . שתי הבחורות שהיו איתי הבחינו גם בכפות ידיו הקטנות ,הלבנות המחוטבות
….."
מתי רגב בספרו "השטן עזה" מגיב על הצהרות אלה של אבנרי כי "מותר לאמר בביטחון כי אף אחד מסוכני אש"ף לא ניסה לשכנע את אבנרי כי ערפאת הוא יפה תואר מקסים במראהו החיצוני .זוהי תרומה מקורית לגמרי של אבנרי לתהליך השלום ….בכל התיאורים שקראתי על ערפאת עד היום לא שמעתי על עיני איילה חומות ולחות וידיים קטנות לבנות ומחוטבות .חשבתי שיופיו של ערפאת הוא אחד הנושאים המעטים שיכולים ליצור הסכמה מקיר אל קיר בין יהודים וערבים ובין סינים והוטוטנטים כנראה שלא צדקתי .
נראה שחילוקי הדעות התהומיים בישראל לגבי ערפאת מגיעים אפילו עד לשאלת מראו החיצוני..

 

ערפאת בתור האלה אפרודיטה. מאת אורי הופמקלר .

אחרים רואים בו את אחת הדמויות המדהימות של המאה העשרים אדם שהעלה את אנשיו מתהום הנשייה והפך אותם בעיני העולם מאוסף פליטים הזקוקים לאוהלים לאומה העומדת על זכותה לעצמאות . מנהיגים לאומיים רבים אחרים לא הצליחו לעשות זאת ובוודאי לא לאורך זמן כזה.

אפשר לקבוע ללא כל ספק ולגבי זה כבר לא יהיו חילוקי דעות שערפאת הוא דוגמה בודדה במחצית השניה של המאה העשרים של אדם שיצר סביבו במודע ובמכוון מיתוס וחי על פיו ורק על פיו כמעט ללא כל סטייה במשך כל ימי חייו .
. הוא הפך "מר פלסטין " וגם אם נראה כדמות דוחה ונלעגת גם ובראש ובראשונה בעיני אנשים מהעולם הערבי הרי בכך רק גילם בצורה מושלמת עוד יותר את העניין הפלסטינאי של הפליטים .העירו עליו הוא סוג המנהיג שהפלסטינים לא היו מסוגלים להמציא אם הוא לא היה כבר קיים מאחר שאדם כמו ערפאת אינו קיים כמעט בשום מקום אחר , ( אולי רק קסטרו בקובה) .
הפלסטינים טוענים שהוא האיש שנתן ביטוי וכיוון לרצון הלאומי שלהם ובכך הם מודים שלא היה למעשה דבר כזה לפני ערפאת וככל הנראה הם צודקים .

ומכיוון שיצר סביבו מיתוס וחי על פיו כל דקה ביממה כל מי שהעז לפגוע במיתוס הזה היה בן מוות . אדם כזה היה הקריקטוריסט הפלסטיני הנודע נאג' אל –עלי שנרצח באופן מסתורי בלונדון ב-1987. כיום ידוע שחטאו של אל –עלי שהביא לרציחתו היה העזתו לפרסם קריקטורות שהציגו את ערפאת ואנשיו בצורה מגוחכת כחבר מושחתים הוללים ושמנים החיים במלונות פאר על גבו של הפליט הפלסטיני הרעב והאומלל . הוא העז להציג את ערפאת באור שלילי ונלעג כמי שחי עם יפהפייה מצרית אחת רשידה מהראן שעליה ריננו שיש לה קשרים עם ערפאת ( זאת הייתה מצריה שפירסמה ספר שבו לא הסתירה את עניינה הרומנטי בעראפת הוא בכל פנים הכחיש הכל ) ובכך הפך את עצמו לבן מוות . מבחינתו של ערפאת מותר היה לתקוף אותו לשנוא אתו, נהפוך הוא זה עוד היה מוסיף להילה שלו ולמיתוס שסביבו אבל לעג כלפיו וכלפי אורח חייו זה היה הדבר הגרוע ביותר עבורו , זאת הייתה פגיעה במיתוס בדימוי  כמי שמקדיש את עצמו ואת כל חייו אך ורק למהפכה הפלסטינית ,כמנהיג שאין לו חיים פרטיים החי במשך שנים עם אנשיו במערות ובבתים מופצצים ,כמי שיש לו אמות מידה מוסריות גבוהות שחייו כל כולם הם קודש למהפכה הפלסטינית ולעם הפלסטיני .
כגיבור של מיתוס פלסטיני שהתקדש בתודעת עמו בעודו בחיים נהנה עראפת בחופש מוחלט בפרשנות אירועי העבר וההווה בהתאם למיתוס זה . ישראל במיתוס שיצר לשומעיו זוהי אותה אויבת כובשת כל שמתכוונת להשתלט על המזרח התיכון ובבניין הכנסת שלה יש וחייב להיות מפה של השטחים שעליהם היא שואפת להשתלט מהנילוס ועד הפרת אם כי ידע היטב שאין מפה כזאת בנמצא . הוא הפך לרווק מושבע נע ונד ששם דגש על שרידתו הכמעט פלאית מאסונות ופגעים שונים כמו התרסקות מטוסו במדבר , כאמצעים לחיזוק המיתוס סביבו שעל פיו חי המיתוס שהוא מגלם בדמותו את בעיית פלסטין כולה . הוא שיכנע במיתוס זה תחילה את הפלסטינים שהאמינו בו בלב שלם ואחריהם רבים בעולם המערבי וגם בישראל אנשים כמו אורי אבנרי . דווקא בעולם הערבי היו רק מעטים שקיבלו מיתוס זה אולי בגלל שבזו כל כך לפלסטינים .
ונראה שהוא השיג הצלחה יוצאת מגדר הרגיל , הוא זכה להכרה של רוב מדינות תבל. ארגונו אש"ף הוכר בידי יותר מ20 מדינות הישג חסר תקדים לארגון חסר טריטוריה .הוא שיכנע את כולם שמאחר שערפאת מגלם את הבעיה הפלסטינית הרי רק הוא יכול להביא לפתרונה .
כמובן ספק רב אם היה מצליח להשיג זאת אם לא היה המודבר בארץ ישראל ובמדינה היהודית שהיא מוקד העניין של מליארדי נוצרים מוסלמים בעולם שבמרכז המזרח התיכון צומת אסטרטגי בין לאומי .
אילו היו הפלסטינים נתונים לדיכוי תורכי באנטוליה או של הרוסים בקוקז למשל כמו הצ'צ'ינים היום ספק רב אם היו זוכים להצלחה תדמיתית עולמית כזאת והיה ערפאת עושה את אשר עושה .עצם היותה של ישראל אשר הייתה מדינה יהודית בארץ התנ"ך סיפק לו את חלק מסיבת הצלחתו .
למרות זאת אין ספק שערפאת מבחינה זאת הוא הצלחה בכל קנה מידה, הצלחה ששימשה כמקור השראה לבני עמו לפחות עד שנאלץ להתחיל ליישם דברים בשטח לאחר הסכמי אוסלו ואז התגלה כמינהלן עלוב . ואין בכך פלא שהרי רוב יוצרי המיתוסים מתגלים בשטח כאנשי מעשה ירודים ביותר כאשר עליהם להגשים במציאות את החלומות והפנטזיות. אנשים כמו דוד בן גוריון שדווקא הצליח בכך הם מועטים ביותר .
וערפאת בסופו של דבר העדיף לנטוש את עולם המעשה האפור והמסובך ולהישאר בתחום המיתוס הפשוט יותר זה המשווה בינו ובין צאלאח א דין כובש ירושלים ומגרש הצלבנים ולהמשיך במלחמה עם ישראל גם כאשר שוב לא היה צורך בכך .
עכשיו לאחר מותו הוא יהפוך מן הסתם לגיבור של אגדות ,מיתוסים הירואיים, מחזות ,מחזמרים ,סרטים אפיים וכו' של בני האומה הפלסטינית שכל קשר בינם לבין המציאות יהיה מועט ביותר. אבל לכך בדיוק שאף ופעל ערפאת כל חייו .
ואם לא היה ערפאת?
ואם לא היה עראפת האם לא היה היום עם פלסטינאי ?נראה שהיה אבל עניינו לא היה עולה בצורה חזקה כל כך על סדר היום הבינלאומי ערפאת התגלה כרב אמן בניצול התקשורת והדיפלומטיה הבינלאומית למען עניינו. נניח סצנריו שבו לא היה ערפאת הופך למנהיג אש"ף אלה נשאר נניח מהנדס במצרים חסר עניין בפוליטיקה . נראה שאם זה מה שהיה קורה כי אז המאבק בין ישראל והפלסטינאים היה חלש בהרבה.
האם זה היה טוב לישראל ? לכאורה וודאי . לא היו כאן אינטתיאדות ולא הייתה בעיה של שטחים כבושים ושל התמרדויות בלתי פוסקות ותנועות טרור חזקות ( אם כי אלו כידוע צמחו בין הפלסטינאים גם ללא ערפאת ) .
אבל הילודה הפלסטינאית לא הייתה נפסקת .היא הייתה ממשיכה כפי שהיא היום עם או בלי ערפאת .
האמת היא שגם אם לא היה ערפאת היינו מוצאים את עצמנו במהרה נבלעים בידי רוב דמוגרפי פלסטינאי שהיה נוצר מבלי שנהיה מודעים לכך, שכן לא היה גורם שמתסיס כל הזמן את השטח כנגדנו וכך כופה עלינו להכיר במציאות המתהווה בשטחים . בלעדיו ההתעוררות לבעיה זאת הייתה איטית יותר ולכן בבוא הזמן גם כואבת ומסוכנת שבעתיים .

מבחינה זאת עד כמה שזה נורא אולי יש להגיד תודה לערפאת.

 

ערפאת גוסס.

נספח

רשימת ספרים על עראפת בשפה העברית .

אהוד יערי "פתח "תל  -איב :   לוין-אפשטין,   תש"ל 1970 .
 

 

 

 

 

אורי אבנרי אויבי, אחי /   תרגם עמנואל לוטם   תל-אביב :   ביתן,   תש"ן 1990.

מרוין  בירס    יאסר ערפאת — דמות אפוקליפטית? :   מה קורה במזרח התיכון ואיך זה ישפיע עלינו? /    Miami, Fl :   חברון,   1998.ספר מיסיונרי

ערפאת - דיוקן / דני רובינשטיין

דני רובינשטיין ערפאת :   דיוקן /    תל-אביב :   זמורה-ביתן,   2001
 

 תקציר :

שנים רבות ראו בו הערבים נוכל חמקמק, והישראלים – אויב אכזרי. היו שחשבוהו למדינאי, אחרים – למנהיג כנופיות. אנשי מימשל וחוקרי אקדמיה, עיתונאים וסוכני שירותים חשאיים תעו במבוך של אישיותו. ספרו של דני רובינשטיין מנסה לפענח את מנהיגותו. המחבר, בעוקב שנים רבות אחרי המנהיג הפלסטיני, עומד על דרכי היווצרותו ועל שימושיו של מיתוס ערפאת – האיש שחייו הפרטיים, קורותיו ומדיניותו סימלו בעיני בני עמו, את הגורל הפלסטיני. הספר סוקר את פעילותו הפוליטית, מתחקה על השינויים ביחסו לישראל, ותוהה על סוד הצלחתו ומידת שליטתו בבני עמו, על אף מוקדי ההתנגדות שקמו לו מראשית דרכו ועד לאירועי הדמים שפרצו בשטחים הפלסטיניים בסתיו .2000 הספר נתוב בסגנון בהיר וקולח.

 

גלעד שר     במרחק נגיעה : המשא-ומתן לשלום 1999-:2001 עדות /    [תל-אביב משכל 2001

] :   משכל,   תשס"א

שאול קמחי  שמואל אבן, ג'ראלד פוסט.יאסר ערפאת :   דיוקן פסיכולוגי וניתוח אסטרטגי /    הרצליה :   המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור, המרכז הבינתחומי,   2001.

רונן ברגמן והרשות נתונה :   איפה טעינו? כך הפכה הרשות הפלסתינית לפס ייצור של שחיתות וטרור

   תל אביב :   ידיעות אחרונות,   2002.

  דני רובינשטין… [ואחרים] קמפ-דיויד 2000 :   מה באמת קרה שם? /    תל-אביב :   ספרי עליית הגג,   2003
    

 

אפרים קארש ערפאת :   האיש ומלחמתו בישראל /    [רמת-גן] :   מרכז בגין-סאדאת למחקרים

 אסטרגיים,   2004 תשס"ה

תקציר :עשר שנים לאחר שקיבל ערפאת את פרס נובל לשלום ? יחד עם ראש הממשלה יצחק רבין ושר החוץ שמעון פרס ? חושף פרופסור אפרים קארש את תוכניתו האמיתית של ראש אש"ף: בטרם יבש הדיו של דפי נאום השלום שלו, החלו ההכנות למלחמה ולאינתיפדת אל-אקצה. ערפת, נואם השלום שהרשים מאות מיליוני בכנותו, אך ידע שאינו מתכוון ולו אף למילה אחת מהדברים שאמר, הוא המוח המתכנן ויוזם שמאחורי פיגועי ההתבדות ופעולות הטרור שהחלו בספטמבר 2000. התוכנית הוכנה והפקודות ניתנו עוד הרבה לפני ביקורו של חבר הכנסת אריאל שרון בהר הבית. ערפת איש ומלחמתו בישראל, הוא סיפורו של מנהיג טרור, שמנצל את תמימותם של מנהיגי ישראל ושל הקהילייה הבינלאומית כדי לקדם את מלחמתו, שכל מטרתה הוא הרס מוחלט של מדינת היהודים. כדי להציג את דמותו האמיתית של האיש, חוזר פרופסור קארש בתחקירו המרתק לילדותו של ערפת, למערכת השקרים שטווה כדי להסתיר את העובדה שכלל לא נולד בירושלים, לרצח הראשון שביצע – פלשתיני בעזה שנמנה על ארגון מתנגד ? למעורבותו בפעולות טרור בינלאומיות ביניהן מתן ההוראה לרצח השגריר האמריקאי בחרטום, בירת סודן, ולדרכים שבהן השתיק את מתנגדיו. הכאפייה הנצחית והאצבעות המונפות בתנועת ניצחון מסתירות מאחוריהן את הטרוריסט הוותיק והמיומן ביותר שידע העולם, שמצליח לגרור את עמו למערבולת דמים שהחילה לפני 40 שנה.

בני מוריס קורבנות :   תולדות הסכסוך הציוני-הערבי 1881-2001 /  מאנגלית יעקב שרת    [תל-אביב] : 

 עם עובד,   תשס"ד.


  רביב   דרוקר  ועופר שלח   בומרנג :   כישלון המנהיגות באינתיפאדה השנייה /    [ירושלים] :   כתר,   תשס"ה.

 
   עזרד לב    בתוך הכיס של הראיס /    אור יהודה :   כנרת, זמורה-ביתן, דביר,   2005
 תקציר :

עזרד לב לוקח אותנו למסע מרתק ועוצר נשימה אל מאחורי הקלעים של הסכסוך הישראלי – פלסטיני. בגוף ראשון אנו מתוודעים למבוך של אינטרסים פוליטיים, תאוות בצע ושחיתות, מדלגים בין מסעדות פאר ואפופים עשן סיגרים סמיך. מנהיגים מן האזור, בנקאים שוויצרים, מזכירים צבאיים וראשי לשכה, אנשי שב"כ ואילי הון משמשים כאן כולם בערבוביה. בסיומו של המרוץ בין ז'נבה לרמאללה, דרך תל אביב, הופכים נבכי החשבונות הסודיים של עראפת לנוסחה המפצחת את צופן כישלון תהליך אוסלו. גיבורי המסע, רובם ככולם דמויות שאינן זרות לישראלים רדופי האקטואליה, מצוירים בבהירות, אולי בפעם הראשונה: עראפת כמוביל, גנוסר כמובל, ראשיד כמהתל, ברק כמתפתל – כפי שרק מי שבילה לילות כימים בצידם יכול לתאר. לפתע מתבהרת התמונה, נקייה, חפה מכל מאמציהם של מקבלי ההחלטות להסתירה ולהדמימה. בסוף המסע הייחודי הזה, הכמעט אינטימי, אך לא פחות מכך נטוע בעובדות ובמסמכים, לעולם לא נסתכל אחרת על סדרי הממשל הישראליים. על סיכויי השלום עם הפלסטינים. על עצמנו. על האמת.

 

 יזהר   באר   בנפול אויבך :   סיקור מותו של ערפאת בתקשורת הישראלית /    ירושלים :   קשב, מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל,   2005.

דו"ח בקורתי המבקש לבחון כיצד סיקרו אמצעי התקשורת המרכזיים בישראל את השבועות האחרונים לחייו של יאסר ערפאת, הן בעתונות והן במהדורות החדשות המרכזיות בטלויזיה.

 בארי רובין  ג’ודית קולפ רובין יאסר ערפאת :   ביוגרפיה פוליטית / מאנגלית: דרורה בלישה    תל אביב :   משכל,   2006.

תקציר :

במשך קרוב לארבעים שנה מילא יאסר ערפאת תפקיד מרכזי במזרח התיכון, ועורר הערצה ושנאה, אהבה ורתיעה. דורות שלמים וחצי תריסר נשיאי ארצות הברית באו והלכו במהלך הקריירה הממושכת שלו, אבל ערפאת תמיד שרד, תמיד היה נתון בסכנה ומעולם לא השיג את מטרותיו. ערפאת היה ממקימיה של התנועה הפלסטינית. מעמדו בראשה צלח ערפאת סדרה מסחררת של שמברים ומפלות, כמעט תמיד באשמתו, ועם זאת הבטיח שהיא תשרוד, תצמח ותצבור השפעה.אף על פי שחזר וכפר בקשריו למעשי הטרור, הוא עסק באלימות בהתמדה, והתנהגותו החמקמקה איפשרה למשטרים רדיקליים לראות בוחבר לנשק, ולמתונים תמכו בו כשותף אפשרי לשלום. בסיכומו של דבר,אחרי שנים של מסירות למאבק מזוין חתם ערפאת על הסכם דרמתי עם ישראל, שאיפשר לו לחזור למולדתו כשליטה החוקי. ואולם, ברגע ההכרעה בפיסגת קמפ-דייוויד ולאחריו, כאשר יכול היה להשיג שלום ומדינה פלסטינית, הוא שב ובחר במאבק . יאסר ערפאת היא הביוגרפיה פרי עטם של בארי רובין וג'ודית קולפ רובין,היא חיבור המקיף ביותר שנכתב על המנהיג הפלסטיני השנוי במחלוקת.

 

 
 

 

קישורים רלבנטיים

ערפאת בויקיפדיה

חיי ערפאת בוינט

סיפור חיי ערפאת בנארג

מחקר של שאול קמחי על ערפאת

אורי אבנרי על ערפאת 
אורי אבנרי ממשיך לדבר על ערפאת

הגיבור שהוליך את עמו לאסון : יוסי גורביץ' על ערפאת
היחיד עם הכוח לותר מאת דני רובינשטין

תמונות מחיי ערפאת 
ערפאת עם מנהיגי העולם 

ציטוטים ידועים של ערפאת 

פיגועים מפורסמים של ערפאת

הכסף של ערפאת 

ערפאת -דיוקן מאת דני רובינשטיין

ביוגרפיה חדשה של ערפאת מאת אפרים קרש

בראשית הייתה פלסטין: המיתוסים של הפלסטינים 

הצד השני : התפיסות של האינטלקטואלים הפלסטינים

ועוד מנהיג ערבי

סדאם חוסיין :הקצב מבגדד

הגולם ולילית נגד יאסר ערפאת .מאת אורי פינק.

מקפיטן נמו ועד אוסאמה בן לאדן

 

אוסאמה בן לאדן ,ארכי טירוריסט.

( הופיע בגירסה שונה במגזין "פירמה-גלובס")

אשירה לאוסמה בן לאדן
לאוסמה בן לאדן אשיר

זה הגבר ראה עושר בגבורתו
בן הזקונים אשר עם חבר אחיו העשיר
והמה כולם רואי פני מלך במסיבו
אשר צלחה דרכם נוער
ולא חסר שולחנם מאום …
אך אוסמה
צעיר עשרים אחיו ואחיותיו
הוא היחיד בם
אשר מאס הבלי עולם
גפופי שגל יבזה עם משכבי עלם
וחלקת לשון חנפים מהללי תקשורת
וקנו בסלע שם.
( מתוך "אשירה לאוסמה בן לאדן " מאת אהרון אמיר  השיר פורסם 3 שנים לפני הפיגוע במגדל התאומים )

עם ננסה לחשוב מהי התמונה שצרובה בתודעתו של כל בן מערב בשנת 2003, תמונה שהופיעה אוטומטית כאשר כולנו שמענו על הפסקת החשמל הגדולה בארה"ב, הרי נגיע למסקנה שאחת התמונות המרכזיות היא של הטרוריסט המאיים החמוש בכלי נשק גרעינים בקטריולוגיים. ולטרוריסט בדרך כלל יש פרצוף בתודעה של כל בן מערב ובתקשורת העולמית . הפרצוף המזוקן של אוסמה בן לאדן .
מאז ה-11 בספטמבר 2001 , נימצא העולם בסיוט של מאבק בארגוני טרוריסטים שדומה שאין כמעט דבר שנבצר מהם כולל השימוש בנשק ביולוגי וכימי ואולי אף גרעיני כלי נשק שנחשבו עד כה לחזקתן של כמה מדינות מפותחות ביותר .
 אך לאמיתו של דבר אין כל חדש בסצנריו זה, אנו מוצאים אותו בספרות מזה שנים רבות .
קפיטן נמו

 

"הנסיך דקר שלא נפל בקרב של בני עמו כנגד הבריטים שב להרי בונדלקונד . הוא היה חדור שנאה לעולם התרבותי וביקש להתרחק מחברתם של בני האדם ולהתבודד. ….היכן מצא לו איפה הנסיך דקר את העצמאות שחיפש ולא מצא עלי אדמות ? מתחת לפני המים ,במצולות הים , במקום שאיש לא יכול היה להשיגו !
איש המלחמה היה לאיש מדע . הוא גילה אי נידח ברחבי האוקיינוס השקט ששימש לו כמספנה ,ושם בנה לעצמו צוללת בכוח החשמל ….לצוללת קרא בשם נאוטילוס ואת עצמו כינה רב החובל נמו.
( מתוך "אי התעלומות " מאת ז'ול וורן )
לראשונה נתקלו הקוראים בני המערב בטרוריסט הטכנולוגי הבין לאומי בספריו של הסופר הצרפתי המכונה "נביא העת החדשה " ז'ול וורן . האיש שחזה בין דברים אחרים את ההליקופטר את המסע לירח ואת הצוללת הגרעינית .היום אנחנו יודעים שהוא חזה גם את סוג הטרוריסט של ראשית המאה ה-21.
בשנת 1870 פירסם ורן ספר בשם " עשרים אלף מיל מתחת למים" שאחד מגיבוריו היה קפטין נמו. הנ"ל היה גיבור יוצא דופן מאוד וחדשני בספרות הפופולארית של התקופה. היה זה למעשה טרוריסט שהשתמש בטכנולוגיה מתוחכמת מאוד, צוללת חשמלית משוכללת ביותר כדי לתקוף ספינות ובעיקר אמריקניות ובריטיות.

קםטין נמו צופה בתמנון באיור מ-20 אלף מיל מתחת למים".
ורן חשב במקור לפרט את מוצאו ואת מניעיו של נמו ולתאר אותו כלאומן פולני הנלחם ברוסים שכבשו את ארצו. בלחץ המוציא לאור שלו שלא רצה להרגיז את הרוסים נמחקו פרטים אלה מהספר ומניעיו של נמו בהתקפותיו על הספינות נשארו בלתי ברורים אם כי רמזים שונים פוזרו לאורך הספר.
בספר מאוחר יותר "אי התעלומות " ( 1875) הסביר ורן שקפיטן נמו היה במקורו נסיך הודי ולוחם חופש כנגד האימפריה הבריטית למען שחרור ארצו הודו. בכך יצר דמות חדשה בספרות: איש מארץ נחשלת פוליטית ומדעית שמשתמש באמצעים הטכנולוגיים המדהימים ביותר כדי להיאבק בכובשי ארצו ובמעצמות המערב המתוחכמות וזאת תוך כדי ביצוע מה שאנו מכנים טרור בלתי פוסק.
הגדולה של ז'ול ורן הייתה שהוא העלה על דעתו ב-1870 את סוג הטרוריזם שאנו מתמודדים עמו היום ואת סוג האידיאולוגיה שתעמוד מאחוריו. וזה היה רעיון מקורי ומדהים באמת לזמנו , בניגוד לרעיונות של הצוללת והמסע לירח שאכן לא היו חדשניים במיוחד. לא ידוע לי על אף אחד שקדם לז'ול ורן שהעלה על דעתו את רעיון הטרוריזם הטכנולוגי.
קפטין נמו היה גלגול חדש של הגיבור הביירוני שהיה פופולארי מאוד בספרות הרומנטית של המאה ה-19 , דמות של הפושע המסתורי בעל העבר הרומנטי והמניעים הנאצלים . גילגולים אחרים של הדמות הם הרוזן ממונטה כריסטו וגם הערפד דרקולה. אבל האידיאולוגיה שלו הטכנולוגיה שלו הם דברים חדשים לחלוטין.
אבל קפיטן נמו גם מייצג סוג מסוים של טרוריסט שניתן לאמר שהוא היום כבר בגדר"מיושן" , זהו הטרוריסט הפועל למען מטרות מוגבלות באופן יחסי מטרות שהן בעיקרן של שחרור לאומי.נמו מעוניין רק בשחרור הודו מהאימפריה הבריטית ובדבר לא מעבר לכך. ניתן להקביל אותו לטרוריסטים מודרניים כמו עראפאת שמעונינים בשחרור ארצם ועמם וישתמשו בכל האמצעים וגם המתוחכמים ביותר לשם כך, אך לא מעבר לכך. 

רובור הכובש

Jules Verne's Robur the Conqueror

 
"המצאתי לא תהה שייכת לא לצרפתים ,לא לגרמנים ,לא לאוסטרים לא לרוסים ולא לאמריקנים .
היא תישאר קנייני הפרטי ואשתמש בה כרצוני .
היא מעניקה לי את השלטון על כל העולם , שום כוח אנוש לא יוכל להתנגד לי .
הן העולם הישן והן החדש קצרה ידם מלפגוע בי פגיעה כלשהיא . ואילו אני יכול לגרום להם נזק רב .
והנני החותם
"שר העולם
"
( מתוך "שר העולם" מאת ז'ול וורן )

פוסטר הסרט המבוסס על "אדון העולם " מאת ז'ול ורן
מאוחר יותר יצר ורן דמות מקבילה שהיא כבר מייצגת סוג טרוריסט שונה. הטרוריסט ה"מגלומן " שמטרתו היא לא פחות מהשתלטות או יצירת שינוי דרמטי בכלל העולם ולא רק של שחרור של מדינה אחת בו כמו אצל נמו. זהו המדען רובור שגם הוא שבאמצעות ההליקופטר המדהים שלו מבצע מעשי טרור כנגד העולם בספר "שר העולם" ( 1904) והפעם לא ממניעים פוליטיים מובנים כמו אצל נמו אלא ממגלומניה וטירוף לשמם . אך שוב הראה ורן כיצד אמצעים טכנולוגיים שנמצאים בידי אדם יחיד או קבוצה קטנה יכולים לאיים גם על המעצמות האדירות ביותר.
הרעיון של טרוריסטים המשתמשים באמצעים הטכנולגיים המפותחים ביותר כדי לאיים על העולם הפך מאז לנושא שגור ביותר בספרות ההרפתקאות והמדע הבדיוני של העשורים הראשונים של המאה העשרים, כמעט קלישאה . כל גיבור שכיבד את עצמו בספרות הפופולארית ובקומיקס נאבק ביריבים מעין אלה.
אולם בשנות הארבעים והחמישים כאשר העולם עבר למאבק בין גושי בין שתי מעצמות על אדירות הרעיון שיחיד או קבוצה שאינם משתייכים לאחד מגושים אדירים אלה ( או למעצמה השלישית סין ) יכולים לאיים על העולם נראה מגוחך פשוטו כמשמעו.
וכך הטרוריסט בעל נשק העל נעלם לחלוטין מספרות המדע הבדיוני והמתח הרצינית.

דוקטור נו

" …ידידי היקר מר בונד ,מאניה היא תכונה חשובה וחסרת מחיר כמוה כגאוניות אמיתית…אני כפי שאתה בעצמך אמרת בצדק, מניאק, מניאק מר בונד. השיגעון שלי מופנה לדבר אחד –לכוח לעוצמה . זהו יסוד חיי .לכן הנני כאן לכן אתה כאן.
..היה עלי ללמוד להכיר את כלי לפני שאוכל להשתמש בהם כדי להשיג את מטרתי הבאה –הגנה מושלמת מפני חולשות גופניות ,מפני סכנות חומריות ומפני פגעי החיים .ואז ,מר בונד, מן הבסיס הבטוח הזה ,חמוש מפני אבני הקלע של העולם וחציו..אצא להשיג לי כוח ..הכוח לחרוץ חיים ומוות . הכוח להחליט ולשפוט . הכוח שבאי תלות מוחלטת בכל סמכות חיצונית . כי זו מר בונד,אם תרצה ואם לא , היא תמצית הכוח הגשמי".
( מתוך "דוקטור נו " מאת איאן פלמינג)
הטרוריסט המגלומאני המשיך להתקיים רק בספרי הריגול הסנסציוניים של ג'מס בונד וחקייניו,  ששם הופיעו מדענים גאוניים מטורפים כמו דוקטור נו וגם ארגוני פשע בינלאומיים כמו "ספקטר" ארגוני פשע בינלאומיים שמשתמשים בטכנולוגיות המתקדמות ביותר ובהם נשק גרעיני ובקטריולוגי למטרותיהם הנפשעות בלבד ולעיתים רחוקות יותר גם למטרה סופית של כיבוש העולם אך לשימושם שלהם ולא למען עזרה לאחת ממעצמות העל .
בהדרגה השתלטו על ספרות הריגול הסופרים הראליסטיים "הרציניים " כמו ג'ון לה קרה ולן דייטון שתיארו את עולם הריגול כמאבק בין סוכנים אפורים ומתוסכלים משני הצדדים, שמטרותיהם הן לרוב קטנוניות ובלתי ברורות אפילו להם עצמם או לשולחיהם המושחתים , ולא כמאבק בין גיבור מושלם הרואי וסקסי וארכי פושעים גאונים ומטורפים בעלי אידיאולוגיה גרנדיוזית . וכך גם כאן נעלמו לבסוף הסופר טרוריסטים האלה ואירגוני הפשע הכל יכולים שלהם.

Strange Tales #135. Nick Fury, Agent of SHIELD's first appearance

אנשי "הידרה" אירגון הטרורריסטים הבלתי ניתן להשמדה סופית בסדרת "ניק פארי "
הם המשיכו להתקיים בדוחק רק בסרטי ג'מס בונד ובסיפורי הקומיקס. רק שם עדיין הותרו הפלגות פנטסיה חסרות רסן. רק בהם ניתן היה למצוא בשנות השמונים והתשעים את המיליונרים מטורפים שמאיימים על שלום העולם עם אמצעים טכנולוגיים מדהימים ואירגוני הפשע וטרור הבינלאומיים שגם אם אתה כורת מהם ראש אחד כי אז עשרה אחרים צומחים במקומו וממשיכים לאיים על שלום העולם כולו כמו אירגון "הידרה " בסדרת הקומיקס הידועה על הסוכן החשאי "ניק פארי " של חברת "מארוול .

אוסמה בן לאדן



לאוסמה בן לאדן אשיר
שמיטתו בבטן האדמה
שבמרתפו שבאפיקי תהום
בעומק ארבעים אמה
מעבר להרי חושך
ובטון יצוק מעליו
רבדים רבדים
להיות לו מגן מעברת רשעים
מזדים מבקשי נפשו
מטילים יורדי שחת
מקרקרי חומות עיר.
( מתוך "אשירה לאוסמה בן לאדן " מאת אהרון אמיר )

אלא שבשנים האחרונות מה שנחשב בעבר הקרוב מאוד לפנטסיות מטורפות שיאות רק לסיפורי קומיקס ולסרטי ג'מס בונד הפך למציאות מאיימת.
העולם כבר ראה ארכי נבלים מטורפים בעבר כמו היטלר וסטלין אך כל אלה תמיד ייצגו עד כה מדינות והשתמשו בעוצמתן . כיום אנו רואים יותר ויותר טרוריסטים וארגונים פרטיים שאינם מייצגים טריטוריה ולאום ספציפי, הם על לאומיים . ובעולמנו כיום יש אנשים פרטיים שמחזיקים בידיהם יותר כסף וביותר כוח ממדינות שלמות. אנשים אלה אינם חייבים להיות מוסריים ואם ירצו הם יכולים להיות מסוכנים לא פחות ממדינות.
היום יש אירגוני פשע בינלאומיים שעושרם אינו נופל מזה של מדינות, המחזיקים בטכנולוגיות המתוחכמות ביותר בדומה לאלה שתוארו בסיפורי ג'מס בונד, אירגונים שהם נאמנים רק לעצמם , כמו אירגוני סוחרי סמים, והמאפיה הרוסית. ויש גם אירגונים בעלי אידיאולוגיה של השגת שלטון כלל עולמי לאמונה מסוימת: ארגון "אל קעידה" של בן לאדן.
אוסמה בן לאדן , נשיאו של ארגון הטרור הגלובאלי "אל קאעידה " שהצליח לגרום לפעולת הטרור החמורה ביותר בהיסטוריה , הרס מגדלי התאומים בניו יורק ולשינוי סדרי עולם כתוצאה ( וללא פחות משתי מלחמות באפגניסתאן ובעיראק ) הוא מיליונר בעל האמצעים הטכנולוגיים המתוחכמים עד להדהים עד כדי אפשרות שימוש בנשק ביולוגי ואף גרעיני ! מזכיר מאוד את הדמות של קפטין נמו גם הוא איש "העולם השלישי " שיוצא להיאבק במעצמות המערב בכלי הנשק שלהם ואף מתוחכמים יותר.
בן לאדן מתנגד לחברה המערבית ושואף להשמידה אך הוא משתמש באמצעי הטכנולוגיה המתוחכמים ביותר כמו טלפון לוויני והאינטרנט . בשלב מסוים הוא גילה ששירותי הביטחון המערביים מצליחים לעקוב אחרי שיחותיו בטלפון הלוויני ופיתח מערכת כדי לרמות את אמצעי העיקוב שלהם . בסופו של דבר שירותי הביון המערביים התגברו על מערכת זאת .אך לבן לאדן יש גם אמצעים רבים אחרים.


בן לאדן יצר את קבוצת הטרור הרב לאומית הראשונה של המאה ה-21 קבוצה שפועלת בכל היבשות ובחלק גדול מהארצות מדרום אמריקה ועד ליפן קבוצה ששדה הפעולה שלה הוא כלל עולמי , קבוצה המזכירה יותר מכל את ארגון "ספקטר " הרב לאומי מסרטי ג'מס בונד . תנועה שיש לה יכולות חדשות ומגוונות שלא היו קיימים עד כה בארגוני טרור. מבחינה זאת אל קאעידה היא מרוויחה גדולה מ "הגלובליזציה " .
הארגון מקבל מתנדבים מכל העולם המוסלמי לשורותיו ואלה הם רק המיטב מבין האלפים המרובים שרוצים להצטרף ולרוב לא מתקבלים .על פי דוחות ביון מערביים ששונים מאוד בהערכותיהם במחנות אל קאעידה באפגניסתאן התאמנו בין עשרת אלפים למאה אלף איש בין 1989 ל-2001 . מאלה גייס הארגון לשורותיו רק 3000 או 3% בלבד. מסתבר שיש לו יותר כוח אדם ממה שהוא זקוק לו בהווה ובעתיד. ובכל העולם הטירוריסטים המוסלמיים רואים בהצטרפות לאל קאעידה כחבר מלא ככבוד הגדול ביותר.
אנשי האל קאעידה הם מאומנים היטב הן מבחינה פיזית והן מבחינה פסיכולוגית , טוב יותר מכל לוחם גרילה או טרוריסט מוסלמי אח . ואם להתבסס בדוגמה של הטרוריסטים ממגדל התאומים הרי שרבים מהם ואולי אף רובם מוכנים ללכת למותם כמתאבדים בעת ביצוע המשימה. אל קאעידה דומה מאוד לאירגונים הפלסטינאים בכך שהוא שם דגש על המתאבד וההתאבדות כאמצעי לוחמה עיקרי באויב המערבי העדיף בטכנולוגיה שלו .לפחות עד שיושגו כלי נשק גרעיניים ובקטריולוגיים .
על מנת להמשיך להתקיים גם בפני המתקפה של ארה"ב ושירותי הביטחון של המערב יצר בן לאדן מערכת עולמית מבוזרת מאוד שיכולה לפעול גם ללא פיקוד מרכזי כך שגם אם משמידים תא אחד של ארגונו עשרה אחרים יכולים להמשיך להתקיים ולפעול כמו מעין "הידרה " החיה האגדית שכאשר כורתים ראש אחד שלה עשרה אחרים צומחים במקומו . על פי דוחות הסי אי אי חמישית מהארגונים המוסלמיים ברחבי העולם חדרו בצורה זאת או אחרת בידי סוכני "אל קאעידה" ונציגי קבוצות טרור אחרות . ועל ידי כך הם פועלים לרדיקליזציה של המוסלמים ברחבי העולם.
כיום הוא מתחבא אי שם בגבול פקיסטאן ואפגניסטן אך גם הכיבוש האמריקני של אפגניסטן לא הצליח לשתק אותו ואת ארגונו.
מבחינות רבות הוא מזכיר את הדמות של "רובור " ושל הנבלים של ג'מס בונד ומבחינות אחרות הוא שונה . יש לו אידיאולוגיה מסוימת האיסלאם שאותה הוא רוצה להשליט בעולם כולו במסגרת "חליפות איסלאמית עולמית".
בן לאדן מזכיר מאוד את הנבלים מספרי ג'מס בונד שכולם הם בני תערובת של גזעים שונים ותחושת המגלומניה שלהם היא גם פיצוי פסיכולוגי על הרגשת נחיתות בילדותם. בן לאדן כידוע הוא בן תערובת שאביו היה תימני ואימו סורית ( ויש אומרים פלסטינאית ) ויתכן שמעולם לא חש בנוח בחברה סעודית "טהורת הגזע".
יש אף טענה שבן לאדן מושפע ישירות מספרי מדע בדיוני מערביים . הרי בהשכלתו הוא מהנדס ולא איש דת שהספרות המערבית הייתה נגישה לו . טוענים ששם האירגון שלו "אל קאידה" שמשמעותו "הבסיס" ,לקוח משם התרגום לערבית של ספר ידוע מאוד במערב ,סדרת ספרי המדע הבדיוני "המוסד" של סופר יהודי איזק אסימוב . סדרה זאת מתארת את מאמציו של אירגון חשאי "המוסד " להשתלט על כלל הגלקסיה על מנת להקים בה "קיסרות גלקטית שניה" לאחר נפילתה של הראשונה. מזכיר קצת את מטרותיו הסופיות של בן לאדן שהן הקמה מחדש של חליפות מוסלמית והפעם כלל עולמית.
ידוע בוודאות שסדרה זאת אכן השפיעה על טירוריסט מגלומאן אחר, שוקו אסארה מנהיג כת מטורף מיפן שניסה ב-1995 להרעיל את הרכבת התחתית היפנית בגז מרעיל מתוך מטרה לחסל עשרות אלפי אנשים בדרך להשגת שילטון עולמי. הם הצליחו להרוג עשרה אנשים "בלבד" אבל פצעו עוד 5000 .


כיום ברור יותר ויותר שחומרים רדיואקטיביים וכאלה הקשורים לנשק בקטריולוגי וכימי הם זמינים יותר מאי פעם לארגוני טרור ופשע מאורגן שנחושים להשיגם. והמסוכנים מכל הם ארגונים אפוקליפטיים בעל אמונה דתית משיחית שישאפו להשמיד חלקים לא קטנים מהעולם עם כלי נשק. כאלה קיימים לא רק במסגרת דתות כמו היהדות והנצרות והאיסלאם שבהן יש קבוצות השואפות להבאת העידן "האפוקליפטי " שהוא מקדים הכרחי עבורם לביאת המשיח , אלא גם במיסגרת התנועה האקולוגית הלא דתית . ישנן קבוצות של אקולוגיים קיצוניים שמאמינים שרוב המין האנושי יושמד לבסוף בידי אסונות טבע וחורבן אקולוגי ובעיניהם אין זה אסון גדול כלל וכלל שכן הדבר יחזיר לתיקנו את המאזן הטיבעי . עם אמונות כאלה תהיה קצרה הדרך לנקוט בפעולות טרור בקנה מידה גדול כדי להאיץ את התהליך "הבלתי נמנע" . וסביר להניח שלטרוריסטים בודדים או כאלה ששייכים לקבוצות קטנות וקיצוניות במיוחד יהיו הרבה פחות מגבלות בשימוש בכלי נשק לא קונבנציונליים אם ישימו עליהם את ידיו מאשר לקבוצות גדולות יחסית וכאלה שקשורות למדינות "רציונליות " פחות או יותר שבסופו של דבר אינן מעונינות בחורבן בקנה מידה גדול שכן הדבר עלול לפגוע גם בהן .

הטרוריסט המגלומאן



"אתה "שר העולם"?
"של העולם הזה ,שכבר הוכחתי לו , כי אני האיש הכל יכול".
"אתה ?" קראתי בקול, מבלי יכולת לכבוש את התפלאותי.
"אני – ענה , בהזדקפו בגאון " אני רובור …רובור הכובש …
( מתוך "שר העולם " מאת ז'ול וורן )

האם אכן מהווה בן לאדן איום חדש על העולם כולו ?

הג’האד שלא נגמר / שאול שי

חוקרת בן לאדן אסתר ובמן ממכון דיין שבאונ' תל אביב אינה כה בטוחה :
בן לאדן מייצג השקפה מוסלמית ותיקה על הצורך בהקמת חליפות מוסלמית שתכלול את כל ארצות האיסלאם. זאת השקפה מוסלמית מסורתית ובן לאדן באמת אינו מחדש הרבה בעניין זה באופן שבו הוא מציג אותו, אולי רק באמצעים .
לעומת ובמן , דוקטור שאול שי מומחה לטרור ולאוסמה בן לאדן מהמכון למאבק בטרור מהמרכז הבין תחומי בהרצליה רואה את בן לאדן את מה שהוא מייצג בצורה שונה למדי :
שאלה : מר שי האם אפשר לאמר שאוסאמה בן לאדן מייצג טירוריסט מזן חדש שלא היה מוכר עד כה ?
שאול שי : לא בדיוק. אהוד שפרינצק כבר טבע את מונח "הטרוריסט המגלומן" ששואף להביא לשינויים דרמתיים חובקי עולם . זהו זן שמתקיים כבר משנות השבעים אבל מתבלט במיוחד משנות התשעים . הוא פועל לא רק לשינויים מקומיים כפי שהיה מקובל עד כה ברוב אירגוני הטירור כמו למשל אש"ף או חאמס שבסופו של חשבון מתעניינים רק בפלסטינאים. הטירוריסט המגלומאן פועל מכוח היגיון שונה לחלוטין . מגרש המשחקים של הטירוריסט המגלומאן הוא גלובלי וקשת היעדים שלו היא גלובלית . לעיתים קרובות הוא פועל כ"זאב בודד" אבל הוא מאמין בכנות שהוא יכול להשפיע על העולם כולו. הוא הולך מעבר ל"טרוריזם רגיל " . ובניגוד לטרוריסטים הרגילים שמעונינים יותר בסימפתיה ובהשפעה תקשורתית למען השגת המטרות המוגבלות מראש שלהם הוא לא יהסס להשתמש בכלי נשק לא קונבנציונליים . הם רואים את עצמם במונחים "היסטוריים " כמי שבכוחות עצמם יביאו לשינויים גלובאליים הטרוריסטים מהסוג הזה מחפשים כל הזמן חידושים טכנולוגיים כדי להפתיע עימם את האויב, ומבחינתם אין זה משנה כלל אם הם ימותו או יאסרו בעת ביצוע משימתם ואם היא תביא לחורבן גדול . מבחינתם רק ההיסטוריה יכולה לשפוט אותם.
אפשר לתת כדוגמאות אנשים כמו רמזי יוסוף שניסה להשמיד לבדו את מגדל התאומים ב- וחשב על ביצוע פיגועים כימיים גדולי היקף בפיליפינים והכל לבדו, או את טימוטי מקוי שביצע את הפיגוע בבניין הממשל הפדראלי באוקלהומה פיגוע הטרור הגדול ביותר בארה"ב לפני מגדל התאומים . אפשר גם להזכיר את הטרוריסט הידוע משנות השבעים "קארלוס" שהיה בדיוק אדם כזה.
שאלה : מתוכנית שראיתי בערוץ ההיסטוריה התברר שקרלוס בעצם לא היה כזה טירוריסט גאוני או מוצלח. הוא היה יותר אמן של יחסי ציבור .
תשובה : ועובדה הוא הצליח במטרתו . זה בכלל לא משנה אם הוא עשה משהו העיקר הוא עצם ההשפעה שלו . תמונת הטרור בעיני הציבור הרחב בשנות השבעים הייתה של קרלוס בין אם הוא היה אחראי לפיגועים ובין אם לא כמו שרק לפני כמה ימים כאשר הייתה הפסקת החשמל הגדולה בארה"ב התמונה הראשונה שכולנו ראינו בראשינו הייתה של אוסמה בן לאדן כאחראי . זאת כבר השגה של מטרתו.
הטרוריסטים האלה נהנים לא פעם משרידות מדהימה ולפעמים לוקחים עשרות שנים עד שהם נתפסים מאחר שבאמת יש להם כישורים מדהימים.גם מבחינת החזון והיכולות של השרידה.

בן לאדן הוא מבחינות רבות ההתגלמות האולטימטיבית כיום של הטירוריסט המגאלומאן.

אפשר אם כך לאמר שאם כי בן לאדן אינו ראשון מסוגו הרי הוא מבטא מעין שלב משודרג בהתפתחות הטירוריסט המגלומאן .
יחודו של בן לאדן לעומת האחרים היא שרוב הארגונים המוסלמיים הקיצוניים האחרים ממוקדים ביעדים לוקאליים. מטרתם היא קודם להפיל משטרים ערביים ומוסלמים "מושחתים " ואחר כך לאחדם במסגרת מדינה מוסלמית גדולה אחת. בן לאדן לעומת זאת טוען שתחילה יש לפגוע ב"ראש הנחש" בארה"ב ולהביא לנפילתה ואז כל בני חסותה יקרסו. בן לאדן מאמין כי ניתן להביס את ארצות הברית בדיוק כפי שלוחמי הג'האד באפגניסתאן הביסו את המעצמה העולמית האחרת ברית המועצות ולטענתו הם אלה שהביאו להריסתה כישות מדינית ואידיאולוגית לאחר שפלשה לשטח מדינה איסלאמית . ולכן כל פיגועיו מכוונים נגד ארה"ב סמל התרבות המערבית החילונית האנטי איסלאמית . והם מיועדים למטרות סימבוליות שפוגעות ביוקרתה של ארה"ב וכולם פיגועי התאבדות בגלל המסר של תשובתו ליכולות המערב: ההקרבה העצמית.
מבחינתו המאבק הוא לא תחום בזמן ומי שינצח בו הוא מי שישרוד לאורך הזמן . מבחינתו הניצחון יכול לבוא רק בעוד 100 שנה, אבל הוא בוא יבוא. בזה הוא שונה מקנאים המוסלמים האחרים.
אם זאת בעקבותיו צומחים לאחרונה גם אחרים. למשל אבו באקר אל באשיר באינדונזיה שרצה להקים שם אירגון טרור ענקי מעין זה שהקים בן לאדן. אל באשיר נעצר לאחרונה אבל מנהיגים כאלה כוחם בכלא רק גודל, כפי שאנחנו יודעים ממקרה שיך יאסין מנהיג החמאס אצלנו .
ובנתיים פועל בן לאדן במלוא המרץ להשיג כלי נשק לא קונבנציונליים שיוכלו להפוך אותו עצמו לאיום אפוקליפטי על המערב והעולם ושיעמידו את ארגון הטרור שלו במעמד שיוכל לאיים איום פיזי על מעצמות העל. הוא רואה בהשגת הפצצה הגרעינית "חובה דתית ". ידוע שמזה שנים הוא מנסה להשיג חומרים רדיואקטיביים ליצור פצצה גרעינית "מלוכלכת " שתגרום נזק עצום בכל מקום שתופעל.לא רק בהרג המוני של אלפי אנשים אלא גם בזיהום המקום לעשרות שנ�
�ם ובנזקים גנטיים ארוכי טווח אצל השורדים . נראה שאנשיו הוציאו יותר ממיליון שטרלינג בניסיון להשגת חומרים לפצצה כזאת מרוסיה ומפקיסטאן . ונראה היה שהצליחו אולם לפי עדויות חדשות מה שהשיגו היה הונאה בידי ארגון פשע רוסי . חומרים שאי אפשר היה לאמיתו של דבר ליצור עימם פצצה מלוכלכת . אך סביר להניח שאל קאעידה לא יפול בפח פעם שניה.
בבסיסיו של בן לאדן באפגניסטן נמצאו מסמכים מפורטים שתיארו ניסיונות מתוחכמים ליצור נשק גרעיני מסוגים שונים ומגוונים. בין השאר נמצאו מסמכים שתיארו ניסיונות ליצור תותח על המופעל בידי אנרגיה קינטית ומסוגל לירות טילים גרעיניים וכימיים. כן נימצאו עדויות מפורטות על שימוש בנשק בקטריולוגי בדי אנשיו שהופעל בניסויים על בעלי חיים מתוך מטרה להשתמש בו לבסוף על בני אדם.
בן לאדן יצר סוג חדש של טרור המונע במוטיבציה דתית ומטרתו להביא נזק קטסטרופאלי.
במערכת של מנהיגי הטרור העולמיים כיום אין שווה לבן לאדן . הוא המנהיג היחיד עד כה שהצליח ליצור ארגון טרור רב לאומי אמיתי שיכול לפגוע בכל מקום בעולם ובביצוע פיגועי טרור רבי היקף כמו במגדל התאומים .
ומה שחמור אולי אף יותר בחוגים עצומים בכל רחבי העולם הערבי והמוסלמי באסיה ובאפריקה ובקהילות של מוסלמים מהגרים באירופה ובאמריקה הוא נחשב לגיבור ועל שמו נקראו ילדים רבים ומן הסתם רבים שואפים לחקות אותו ואת "מעשי גבורתו" רבים בעולם המוסלמי מכחישים כל קשר בינו ובין הפיגוע במגדל התאומים וטוענים זאת הייתה מזימה ציונית ( אם כי בן לאדן עצמו מאשר זאת בכל הזדמנות וסביר שאינו מרוצה מהכחשת הקשר בינו ובין הפיגוע ). בן לאדן הוא היום הרבה יותר מטרוריסט על . הוא "אגדה חיה".
וכך לצערנו יש לנו דוגמה נוספת של מה שנחשב פעם לדמיון הפרוע והילדותי ביותר הופך למציאות .בזמן שספרי ג'ון לה קארה עם הסוכנים האפורים והעייפים ו"הריאליסטים " שלו התיישנו הרי שהמגלומניאקים השואפים לכבוש ולשנות או לכל הפחות להשמיד את העולם של סרטי ג'ימס בונד נראים היום ראליסטיים יותר מאשר אי פעם.

אשירה לאוסמה בן לאדן ….
אשר אחת גזר ולא ישוב :
בנפש ובדם
יפדה את האיסלאם
בדם ואש
יטהר כל יש
באש ובדמים
יצרוף-יגאל עמים . …….
כי חרב לאללה ולאוסמה
וסיף בן לאדן לא ישקר.

( מתוך "אשירה לאוסמה בן לאדן ")