ארכיון תג: טרזן

נאוה סמל ,טרזן, ואני

Image result

הסופרת נאוה סמל נפטרה בגיל צעיר כתוצאה ממחלה קשה.

היכרתי אותה מזה שנים רבות  מספרים שונים שלה :

Image result for ‫לעוף מכאן‬‎Image result for ‫לעוף מכאן‬‎

תחילה מספרה לילדים  "לעוף מכאן " על ילדה בשנות החמישים שמאמינה שדייר מוזר בשכונה ילמד אותה את סוד התעופה.

ולאחר מכן מספרה "ראלי מסע ומטרה" ( 1993)  על חבורת זוגות שיוצאות לחפש מטמונים היסטוריים בארץ ביום העצמאות ואגב כך חושפים דברים שונים על עצמם.

Johnny Weissmuller and Nimrod the famous Israeli Statue by Izchak Denzinger from 1939

את נאוה סמל פגשתי לפני  ב-1996 במהלך המחקר שביצעתי על הספר "טרזן בארץ הקודש" ספר שעסק באלף החוברות והסיפורים המרובים שהופיעו על איש הקופים בשפה העברית.

Image result for Bride on Paper Nava Semel      Related image אשה על הנייר / נאוה סמל

ובדיוק בעת המחקר שבמסגרתו חיפשתי כל פריט דפוס שהזכיר את השם "טרזן " בשפה העברית היא פירסמה את ספרה  "אישה על הנייר" ( 1996) שעוסק בנער מעריץ טרזן שנאלץ להתמודד עם המציאות הקשה של תקופת המנדט בארץ ישראל  אם כי הוא מעדיף את המציאות של סרטי טרזן של ג'וני וייסמילר שבמסך הגדול .

בעקבות קריאת הספר שהדהים אותי בגלל הרלבנטיות של נושאיו לספר המחקרי שעליו עמלתי בעת פרסומו  נפגשתי עם נאווה  שהתגלתה כחובבת טרזן גדולה בפני עצמה (!)

הייתה זאת הפתעה עצומה לגלות אישה ידועה שהודיעה שהיא אהבה סיפורי טרזן בילדותה ואף בבגרותה.

יותר מכך היא  מסרה לי בנדיבות  חומרים חשובים על סרטי ג'וני וייסמילר והתקבלותם בארץ ישראל  שהיא אספה לאורך השנים.

בשיחה שהייתה ביננו בבית קפה תל אביבי היא התגלתה גם כחובבת מדע בדיוני ואף של סיפורי היסטיוריה חלופית והחלפנו רעיונות בנושא.

אך נראה שיותר מכל סמל התפרסמה עד היום כסופרת הבולטת ביותר של נושא  "הדור השני " לשואה .

זיכרון השואה

ספרה "כובע הזכוכית" מ-1985 היה  ככל הנראה הספר הישראלי הראשון שעסק בנושא הדור השני של ניצולי השואה .נושא זיכרון השואה הוא נושא שהעסיק אותה מזה שנים רבות כבת לניצולי שואה יצחק ארצי שהיא כתבה ביחד איתו את הספר "דווקא ציוני".

Image result for Bride on Paper Nava Semelצחוק של עכברוש

מבין כל ספריה עניין אותי במיוחד הספר "צחוק של עכברוש " והאופרה שהתבססה עליו שסמל כתבה על פיו ביחד עם גיסתה אלה -מלך שריף..  הספר כולל כמה סיפורים על השואה , כולל סיפור  שהיה כשנכתב עתידני שמתרחש בשנת 2009 . וסיפור נוסף שמתרחש בשנת 2099 ודן בשאלה כיצד תוצג השואה בעתיד הרחוק שבו תישכח כמעט לחלוטין.

 בספר ובאופרה  חוקרת סמל את תופעת הזיכרון והשיכחה של השואה על כל היבטיה מזיכרון ושכחה אצל הניצולים וכלה בזיכרון ובשכחה של העתיד הרחוק לגבי השואה ולגבי העבר בכלל. ב "צחוק של עכברוש " הלכה סמל כמה צעדים קדימה וניסתה לחשוב בפעם הראשונה בספרות העברית  כיצד יתמודדו בני הדור העשירי לשואה בשנת 2099 עם נושא השואה, כיצד יוכלו בעתיד לזכור ולהבין את השואה עם כל האמצעים הטכנולוגים המתוחכמים  שברשותם שביכולתם לחשוף את המציאות אבל בו בזמן גם להסתיר אותה או מה שגרוע יותר לשנות  ולעוות אותה מעבר לכל הכר.

על  פי ספר זה של נאווה  והאופרה שהתבססה  עליו  כתבתי מאמר ביקורת ארוך שאותו אפשר למצוא כאן ועליו הגיבה בתגובה ארוכה.

לימים התברר לי שהספר והאופרה התבססו על זיכרון של אלה מלך -שריף של פרשה שהיא חשפה לגבי אביה בימי השואה. הבמאי אבי נשר עשה על כך סרט ידוע בשם "חטאים " שלקראת עשייתו  הוא ראיין  גם אותי אם כי אז עוד לא ידעתי על הקשר של סמל והסיפור הלכאורה בדיוני  שכתבה לכל העניין.

העניין התבהר לי רק תוך כדי הצפייה בסרט עצמו וההשוואה של עלילתו עם עלילת הספר של סמל והאופרה.

 

 ההיסטוריות החלופיות של ישראל על פי נאווה סמל 

Image result for Nava Semel And the Rat Laughed אישראל

אולי גם בעקבות השיחה שקיימתי עימה בנושא,נאווה סמל פירסמה מאמר  מרגש  של היסטוריה חלופית על הרצל שחיבבתי מאוד  " בארץ על תנאי : E.MAIL  להרצל " שהופיע במגזין הספרותי "מאזניים " בגיליון של אפריל 1997.

שם היא מנסה לדמיין כיצד היה הרצל מתקבל אם היה מופיע היום  בעידן  הפוסט ציוני ושולח אז את כתב היד שלו של "אלטנוילנד "  לפירסום.

קודם כל השמות הגרמניים של הדמויות היו חייבים להיות מוחלפים בשמות עבריים והמשרת הכושי מוחלף במשרתת פיליפינית ..השפה הגבוהה של ספרו  של הרצל חייבת תהיה להיות מוחלפת בעברית נמוכה .ועל מנת לקדם את ספרו יאלצו הרצל והיחצ"ן שלו לחזר על פתחן של תוכניות  אירוח בטלוויזיה מכשיר שהוא דווקא לא חזה אם כי היה מודע היטב לכוחם של כלי התקשורת בהעברת מסרים.

בכתבות לעיתוני סוף השבוע יהיה הרצל כחלק מהפירסום נאלץ לחשוף את סיפור נישואיו האומללים לאישתו ולהתוודות על ילידיו שאחת מהן התמכרה לסמים והשני ירה בעצמו ביום קבורתה הכותר הגרמני של ספרו "ארץ ישנה חדשה"  יוחלף בעברית החדשה לכותר מושך יותר "ארץ על תנאי " כותרת שלה יש סיכויים למכור בעידן הפוסט ציוני אם לא בסטסלר " לפחות ספר פולחן.

 

לאחר מכן היא כתבה עוד ספר מעניין של היסטוריה חלופית

"אישראל(ידיעות ספרים, 2005) שבו דמיינה הווה שבו הוקמה מדינת אררט יהודית בשטח ארה"ב בידי מרדכי נח בראשיתה מאה ה-19 .  שיוצא מנקודת ההנחה שתכנית של הפוליטיקאי היהודי האמריקני מרדכי נח מ-1825 – להקים מדינת מקלט יהודית באי אררט שבמדינת ניו יורק, ארה"ב, התגשמה, וב-1825 הקים את אררט. אך למעשה קריאתו ליהודי העולם לעלות ולהתיישב באי המקלט לא נענתה ואיש לא בא.

בספרה של סמל התכנית התגשמה והעלילה מתרחשת בספטמבר 2001 – במציאות מקבילה שבה קולו הקורא של נוח נענה וכל יהודי העולם אמנם באו להתיישב ב"אררט". אישראל היא מדינתם החוקית כמעט מאתיים שנה, ואילו ישראל המוכרת לנו לא הייתה מעולם ונמחקה מן ההיסטוריה.

לצערנו נאוה סמל נפטרה ושוב לא יצאו מפרי עטה ספרים מעוררי מחשבה נוספים כמו "צחוק של עכברוש" אבל גם מה שכתבה מספיק לכל סופר.

Nava Semel Israeli author, playwright, screenwriter and translator.jpg

טרזן איש הג'ונגל ואני

 

סרט חדש יצא לאקרנים על טרזן איש הג'ונגל אחרי "בצורת " של שנים "אגדת טרזן ". וזהו סרט לא רע כלל וכלל. ואני כאחד מחובבי טרזן הגדולים במדינת ישראל חיכיתי לו בשקיקה.

 

tarzan-manninng 1

 

הייתי מעריץ נלהב של טרזן בילדותי . לראשונה שמעתי  עליו בסיפור של דודי יהושע בלנק  בלילה אחד כיצד יצא עם טרזן לחפש אחרי עשרת השבטים מעבר לנהר הסמבטיון אי שם ביבשת אפריקה.איני זוכר איך הסיפור הסתיים אבל הדמות ריתקה אותי.

לאחר מכן קראתי את ספריו של יוצרו אדגר רייס בוראוז בהוצאת מזרחי ,ואת חוברות הקומיקס עליו  בשחור לבן  בהוצאת מ.מזרחי לצד חוברת טקס ,זאגור ( מעין גרסה איטלקית  של המערב הפרוע של טרזן ) שאמנם היו מרתקות פחות מהספרים אבל היה תענוג לראות  את הציורים שבהן של איש ג'ונגל בפעולה.

חיפשתי עוד ועוד על טרזן. התברר לי  שבשנות החמישים והשישים יצאו בעברית חוברות מרובות על טרזן שלא היו קומיקס. יודעי דבר אמרו לי אלו לא חוברות "אמיתיות" דהיינו מתורגמות  הן היו תוצרת מקומית מקורית  נכתבו בידי סופרים ישראלים.כל מיני סטודנטים ישראלים שהשלימו הכנסה והוסיפו כמה פרוטות לתקציב בעזרתן.

כעבור שנים כשהייתי בספריה הלאומית בירושלים התברר לי שהיו למעלה מ-1000 ! חוברות כאלו.

בג'ונגל של שמות הוצאות כמו "הקרנף" "הנמר" "הברדלס" ,"הפיל" ( שהיו הטובים ביותר )  "הפנתר" וגם הוצאות  אחרות כמו רמדור וש.אור.

 

התמונות מאת המעצב הגראפי חיים קאנו

 

מי היו המוציאים לאור ? מי היו הכותבים ? ביצעתי על כך עבודת מחקר שלמה ,שאותה הפכתי לספר בהוצאה עצמית בשם "טרזן בארץ הקודש" שיצא לאור בכמה עשרות עותקים בלבד,והיה הבסיס לספרי בהוצאת בבל "טרזן ועד זבנג,סיפורה של הספרות הפופולארית בעברית ( בבל 2003).

במסגרת מחקר זה גיליתי שבין הכותבים הישראלים היו אנשים ידועים כמו עמוס קינן ,שכתב כמה מהחוברות המוקדמות ביותר מסוג זה לאחר שפוטר מעבודתו בעיתון "הארץ " משום שהואשם בהתנקשות בחייו של השר פנקס תחת השם הבודי "|יובב"|  , אהרון אמיר המתרגם והעורך הספרותי שהיה זה שערך את כרכי טרזן הראשונים  ישעיהו לויט חיים גיבורי שרגא גפני פנחס שדה ואחרים ורבים.

הכותבים הישראלים לקחו את טרזן אל הכוכבים ואל ארצות שונות ובמידה מסויימת הוא היה פופולארי כל כך שכן הוא שימש כבסיס לתרבות העברית הכנענית נוצרה בישראל זאת שהייתה ראקציה כנגד היהדות הגלותית.

גיליתי שגם בארצות אחרות נוצרו סיפורים מקוריים על טרזן למרות איומי התביעה של בעלי הזכויות חברת אדגר רייס בוראוז בע"ם .בכל מקום מהודו ועד אפריקה טרזן וסיפורו השאירו רושם עמוק.

אז הנה ביקורת שלי על הסרט "אגדת טרזן " שהופיעה ב"יקום תרבות ".:"טרזן נגד המלך הבלגי "

ומאמר גדול שלי על טרזן  ומקומו בתרבות הפופולארית בעשור השני של המאה ה-21 שהופיע בכתב העת "ליברל ".

 

ציור של אורי פינק לספר מאת אלי אשד ואורי פינק :"הגולם" סיפורי של קומיקס ישראלי "|( מודן 2003)

 

טרזן במרתף האימים -סיפור קומיקס נשכח מאת אשר דיקשטיין

dickstein harpakot lanoar no 1

אשר דיקשטיין  ( עין דור) היה אמן הקומיקס הישראלי המוכשר ביותר בשנות ה-60,  הוא חיבר סיפורי קומיקס לעיתוני הילדים "דבר לילדים " הארץ שלנו " וגם אצבעוני " ועטיפות לסדרות ספרי כיס שונות בהוצאות "רמדור  ו"נרקיס " וגם ספרי ילדים של "קופיקו " ו"קונדסי הבלש "  של תמר בורנשטיין לזר ואף ספר "חסמבה".

בשנת 1965   הוא הוציא לאור במסדרת הוצאת "רמדור" שני מגזינים  של קומיקס קומיקס כתובים ומאוירים על ידו "הרפתקות לנוער" שנועד לבני נוער  ו"במבי " שנועד לילדים קטנים יותר וכלל סיפור בהמשכים על דוקטור דוליטל.

כל גיליון  של "הרפתקות לנוער" כלל ארבעה סיפורים בהמשכים .סיפור פירטים סיפור מדע בדיוני  ( גרוע ביותר )על איש מהמאדים ,סיפור  מערב פרוע על וינטו ויד הנפץ על פי קרל מאי ואת הסיפור "טרזן במרתף האימים".

אך כתוצאה מסגירת הסדרה לאחר שלוש חוברות, אף לא אחד מהסיפורים נשלם.

לצערנו  חוסר ההצלחה של כתבי העת שיכנעה את הוצאת רמדור שאין בארץ שוק לסיפורי קומיקס מקוריים.ורק לאחרונה הם החלו לפרסם מחדש  תחת השם "הוצאת שילגי" סדרות קומיקס מקוריות.

דיקשטיין מצידו עבר לפרסם ב-1967  מגזין קומיקס שרובו היה סיפורים מתורגמים בשם "בוקי " שרץ במשך כמה שנים טובות לאורך 170 גליונות שזכור עד היום

"הרפתקאות לנוער" לעומת זאת  נשכח לחלוטין.

ובכל זאת בגלל העניין שלי בטרזן הנה סיפור הקומיקס הלא מושלם על טרזן שחיבר וצייר דיקשטיין והנה הוא לראשונה מזה חמישים שנה בשלמותו:

dickstein arpatkaot lanoar no 2

tarzan comics by dikstein p 1

.tarzan comics by dikstein p 2tarzan comics by dickstein p 3tarzan comics by dickstein part 2 pag 1tarzan comics by dickstein part 2 page 2tarzan comics by dickstein part 2 page 3tarzan comics by dickstein part 3 page 1tarzan comics by dickstein part 3 page 2כאן tarzan comics by dickstein part 3 page 3

וכאן בנקודה מרתקת זאת הסיפור נקטע. מה מצאו טרזן וידידו הויקינג בעולם התת קרקעי ?  האם חזרו משם בשלום? אנחנו לא נדע.

אבל ראו עוד סיפור קומיקס של אשר דיקשטיין מאותה התקופה שפורסם ב"יקום תרבות לאחר 50 שנה :

"חללית הזמן "סיפור קומיקס מראשית שנות השישים.

dickstein harpatkaoty lanoar no 3

טרזן והכובש האכזר

tarzan no 31

בימים אלו כאשר צבאות הטרור המפלצתיים של דאע"ש בסוריה ובעיראק ושל "הבוקו חראם " בניגריה  מענים ורוצחים  אלפים ומדברים בגלוי על רצונם לכבוש חליפות עולמית,אני נזכר בסיפור מצויר על איש הג'ונגל טרזן  שפורסם בעברית בשנות השבעים שנראה כתחזית של אירועים אלו.

בשנת 1957 התפרסם סיפור קומיקס בהמשכים בשם "טרזן והטרור המונגולי". כתב אותו דיק ואן בורן וצייר אותו ג'ון קלראדו שאייר במשך שנים רבות את סיפורי טרזן .הסיפור תורגם לעברית בשנות השבעים  תחת השם "טרזן והכובש האכזר" כחוברת מספר 31 בסדרת סיפורי טרזן של הוצאת "מ.מזרחי".

ההוצאה תיארה את הסיפור בתקציר שלו בכריכה האחורית כך:טרזן מלך הגו'נגל מתנגש באחד מאויביו הגדולים והמסוכנים ביותר ביותר מונגולי  מטורף המחליט לכבוש את כל אפריקה ולשעבד את תושביה! טרזן יוצא נגדו בכוחות עצמו!

הוא סיפר על בני עם מונגולי שחיים בסתר באפריקה ,וחולמים על כיבוש היבשת כפי שעשה בעבר באסיה אביהם הקדום ג'ינגי'ס חאן.

בסיפור מנהיג השבט יוצא למסע כיבושים חדש בעקבות נבואה שהוא מקבל מהשאמאן של השבט.ובמסגרת מסע הכיבוש הוא מפעיל טרור רצחני כנגד בני שבטים אפריקניים שונים שמקבלים ברירה להצטרף אליו במסע הכיבוש ..או למות.טרזן יוצא כנגדו.

הסיפור מבוסס על מסע הכיבוש ההיסטורי של ג'ינגיס חאן וכובשים ברבריים  אחרים כמו אטילה ההוני וטמרלאן הטאטרי.אבל בדיאבד  נראה שהוא מעין תחזית מדויקת עד להדהים על הפעילות של החליף של   דאע"ש בסוריה ועיראק אבו באקר  אל בגדאדי המאמין שהוא הצאצא של הנביא מוחמד ונועד בידי נבואה לשלוט בעולם ,  ושל צבא הטרור "הבוקו חראם" ביבשת של טרזן.

לצערנו במקרים האלו אדם אחד כמו טרזן אינו מספיק כדי להביס צבאות  טרור רצחניים כמו אלו.אבל אנחנו תמיד יכולים לקוות.

את הסיפור  באנגלית אפשר למצוא ברשת כאן:

Tarzan and the Mongol Terror 

tarzan no 32

המילה היא "שאזאם " ! -קפיטן מארבל בישראל

הוסף לסל את שהאזאם - איגוד מפלצות הרשע - איגוד מפלצות הרשע #1 / ג'ף סמית

השינוי שחל בו היה מדהים , הבחור קטן הקומה והצנום הפך לגבר ענקי , בעל שרירי פלדה . הוא היה לבוש במדי קרב אדומים , ועל חזהו התנוסס ברק גדול , כעדות על הכוח הגדול האצור בשרירי איש הפלא , גלימה רקומה בזהב עטרה את כתפו הימנית ". ( חוברת בסדרת "שאזאם "  מאת מירון אויראל ,הוצאת "הפיל " 1961? )

לאחרונה הופיעו בעברית שני כרכים על הרפתקאותיו של גיבור קומיקס לא כל כך ידוע בעברית :קפיטן מארבל שני הכרכים מתכנים "שהאזאם –איגוד המפלצות הרשע "וחיבר אותם הסופר והצייר ג'ף סמית ,שהתפרסם גם בעברית הודות לסדרת הקומיקס שלו "בון "  על מאבק בין כוחות הטוב וכוחות הרע בעולם פנטסטי .

"בון" זכה להצלחה גדולה בארה"ב  והפכה לרב מכר בינלאומי ,גם בישראל. וכתוצאה קיבל סמית הצעה שלא יכול לסרב לה מהוצאת הקומיקס "די סי " .ליצור סיפור חדש על גיבור העל המפורסם "קפטין מארבל " דמות שהוא אמנם לא היכיר באמת. אך זה לא היה חשוב .הוא הסכים מיד.

הסיפור  של ג'ונס פורסם ב-2007  בארבעה חוברות שכונסו בשני כרכים.ושני הכרכים האלו תורגמו לעברית בידי ארז אשרוב. בסיפור של גו'נס היתום בילי בטסון הנרדף בידי בריונים מוצא את עצמו במבצרו של המכשף שאזאם שנותן לו כוחות על ,היכולת לגייס את גיבור העל קפטין מארבל עם המילה "שאזאם" כאשר יהיה בסכנה.

מיהו קפטין מארבל ? זהו בילי בטאסון המבוגר.איך הפך בילי באטסון המבוגר לגיבור על  ומה קורה לו  בהווה שלו בכל פעם שהוא קופץ לעבר להציל את עצמו הצעיר ? העם בעתיד שלו הוא הופך בכל פעם לילד חסר כוחות על להפתעת כל הקרובים אליו ? זה לא ברור ומן הסתם ישאר לא ברור גם בעתיד.

בסיפור בילי והקפטין  ואחותו של בילי מרי מארבל מתמודדים  עם מר מוח תולעת מרושעת מיקום אחר שקדם ליקום שלנו  המשתף פעולה עם שני רובוטים ענקיים . למה הן כאן ? כי בילי עלה על הר שנאמר לו לא לעלות עליו. ובכך הקים לתחייה את מר מוח הנחוש להשמיד את היקום שלנו. ועליו להלחם עם אוייב נורא ומסוכן עוד יותר ,איש הממשל האמריקני המרושע דוקטור סיוואנה שלכאורה משתף פעולה עם מר מוח למטרותיו האפלות שלו. הסיפור נחמד ילדים יהנו ממנו.אך לא מבוגרים. וזאת הזדמנות להיזכר גם בהופעותיו הקודמות של הקפטין מארבל בשפה העברית ,הופעות שכולן היו בפרוזה ולא בקומיקס ,ובמהלכן נפגש הקפטין עם טרזן איש הגונגל ועם בנו המאומץ בוי וכולן נכתבו בידי סופר אנונימי אחד בשם מירון אוריאל. 

שאזאם 

 

עטיפת החוברת הראשונה על קפיטן מארבל.

קפיטן מארבל הוא אחת מדמויות הקומיקס האמריקניות הפופולאריות והאהובות ביותר בכל הזמנים . גיבור  על זה שנוצר ב-1941 כמתחרה לדמות הקומיקס "החזקה " ביותר ( הן מבחינת הכוחות והן מבחינת המכירות ) סופרמן , נוצר ב-1940 .

הוא היה הנער  מוכר העיתונים היתום בילי באטסון. בלילה אפל אחד נפגש באטסון את המכשף המצרי בן 3000 השנה ,  שזאם , ומאז השתנו חייו של בילי ללא הכר . שזאם , החליט שבילי יהיה יורשו  ונתן לו  כוחות על על מנת להילחם איתם בכוחות הפשע והרשע בכל פינה בכדור הארץ את הכוחות האלה יכול היה בילי לקבל מיידית אחרי שהשמיע את שם המכשף "שאזאם!"  .

הסתבר שהיא ראשי תיבות של שלמה המלך התנכי ( וכך קיבל את חכמת שלמה ) הרקולס , הגיבור האל היווני ( וכך קיבל את כוחו של הרקולס ) אטלס הענק היווני ( וכך קיבל את כוח העמידה  וההתמדה של אטלס ) זאוס , מלך האלים היווני ( וכך קיבל את עוצמתו של זאוס ) אכילס הגיבור היווני ממלחמת טרויה ( וכך קיבל את אומץ ליבו של אכילס ) ומרקורי  אל השליחויות הרומאי ( וכך קיבל את המהירות של מרקורי ). ברגע שהשמיע את המילה וקיבל את כל כוחות העל האלה היה בילי אוטומטית הופך ללבוש בחליפה אדומה והופך אוטומטית לאדם אחר מבוגר יותר בלפחות 15 שנה , לגיבור  "קפיטן מארבל "!

עם כוחות העל המדהימים שלו נאבק קפיטן מארבל ברשעים נוראיים שאיימו על שלום וקיום העולם כמו קפיטן נאצי , לוחם העל של היטלר , ד"ר סיוואנה , מדען מטורף ובני משפחתו , והגרוע מכולם,מר מיינד  , תולעת קטנה וממושקפת  מכוכב הלכת  נוגה בעלת אינטליגנציית על. התולעת הנ"ל הייתה  נחושה בדעתה להשתלט על כדור הארץ  ויהי מה ולא היססה להרוג אלפי אנשים על מנת להשיג את מטרתה המרושעת.

 

מעניין לציין את הקישור המוזר שנעשה בסדרת קומיקס זאת בין הדמות התנכית של שלמה המלך ובין הדמויות הפגאניות של האלים היווניים והרומאיים שכביכול משתפים פעולה בהספקת כוחות על לקפיטן מארבל . כפי שהוסבר במיני סדרת קומיקס משנות ה-80 WAR OF THE GODS  שתיארה מלחמה בין אלי המיתולוגיות השונות , המלך שלמה אכן היה קיים ביחד עם האלים הפגאניים השונים והסכים להתחלק עימם בכוחות העל, במקרה זה חכמתו  שאותה סיפק למכשף המצרי שאזאם בעת שזה ביקר אותו בחצרו .(מאידך גיסא הרי שלמה תואר במקרא כמי שהלך בזקנתו אחר אלים זרים , כך שסיפור זה אולי אינו אבסורדי כל כך…).

סדרת קפיטן מארבל הפכה מהר מאוד לאחת מסדרות הקומיקס המצליחות ביותר של ארה"ב ומכירותיה אף השתוו ומידי פעם אף עברו את אלה של סופרמן כל היכול , ומוסכם כיום שאיכות הסיפורים ( שנכתבו ברובם בידי סופר המד"ב הידוע אוטו בינדר) הייתה גבוהה בהרבה מאלה של סופרמן.

כה גדולה הייתה ההצלחה עד שהופיעו סדרות "אחיות" על אחותו של קפיטן מארבל "מרי מארבל " על "קפיטן מארבל הצעיר " על "הופי מארבל הארנב " ( ארנב דמוי קפיטן מארבל בעולם של חיות מדברות ) ועוד. הסדרה הייתה כה מצליחה שנעשתה לפיה ב-1940 סידרת סרטי קולנוע בהמשכים בכיכובו של טום טיילר , אך בה שונתה דמותו של קפיטן מארבל באופן משמעותי.למרות זאת סדרה זאת נחשבת ביחד עם סדרות הקולנוע של פלאש גורדון ובאק רוג'רס בכיכובו של באסטר קראב , לאחת מסדרות הקולנוע הטובות והמרתקות ביותר מסוג זה.

כה גדולה הייתה הצלחתו של קפיטן מארבל עד שלבסוף קם כנגדו האויב האדיר מכל , גרוע אפילו מהתולעת מר מינד,  בעלי הזכויות על סופרמן .  הללו היו נחושים  בדעתם להיפטר ממתחרה מסוכן זה , ויצאו לתביעה משפטית כנגד המוציאים לאור של קפיטן מארבל בטענה שהוא פלגיאט של סופרמן. לבסוף הם הצליחו להשיג את סגירת הקומיקס ב-1954, לאחר 14 שנה של הצלחה בילתי פוסקת.

קפיטן מארבל, עם זאת ממשיך  גם כיום בסדרות הקומיקס של חברת ד. סי המוציאה לאור  של סופרמן ולרוב הסדרות בכיכובו נקראות "שזאם" שכן גם לחברה המתחרה "מארבל " ( לא, לא על שם הקפטין.. )   יש סדרה בשם קפיטן מארבל"….אך הוא כבר אינו נהנה מההצלחה  של העבר כאשר היה אחד הגיבורים הפופולאריים בתבל.

אך הוא כבר אינו נהנה מההצלחה  של העבר כאשר היה אחד הגיבורים הפופולאריים בתבל.

Miracle3.png

לאורך השנים קמו לקפיטן הטוב כמה גילגולים ביזאריים במיוחד כמו גילגולו הבריטי "מארבל מאן" שהחל לאחר הפסקת הסדרה בארה"ב ושהיה העתק של דמות הקפיטן שבו מילת הקסם הייתה "קימוטה" ( אטומיק בהיפוך אותיות ) והדמויות השונות קיבלו שמות שונים . סדרה זאת רצה בהצלחה בבירטניה למשך כמה שנים . בשנות השמונים היא הוקמה לתחייה בידי סופר קומיקס צעיר בשם אלן מור ששינה את הדמות הפלגמטית של מארבל מאן לדמות הסופר גיבור הריאליסטי הראשון. מור ניסה לתאר כיצד יתנהג אדם אמיתי שבמקרה יש לו כוחות על. סדרה זאת זכתה להצלחה גדולה והוחלט לפרסמה גם ארה"ב.

אלא ששוב קפץ רוגזו של ענק קומיקס על הדמות , הפעם חברת הקומיקס מארוול ששמה כשם הקפטין . אלה דרשו את שינוי שם הדמות ממארוול מאן ". אלן מור נאלץ לשנות את שם הדמות ל"מירקאל מאן" מה שפגע אנושות בהמשכיות שיצר בסדרה. מאז הוא מסרב לעבוד עבור חברת מארוול למרות בקשות חוזרות ונשנות מצידם. מארבל בכל אופן היא כעת המוציאה לאור של סידרת "מירקאל מאן " של מור.

ואחת הפינות בתבל שבה הופיעו הרפתקאותיו של קפיטן מארבל , ובשתי סדרות שונות הייתה ישראל.

קפיטן מארבל בישראל 

שזאם

סדרת הקולנוע על הרפתקאותיו של קפיטן מארבל הוצגה שם בהצלחה בשנות ה-40 ואולי גם פעם חוזרת בשנות ה-60 .

בשנת 1962 החלה הוצאת "הפיל " של עזרא נרקיס ( הוצאה שתחת שם זה עסקה עד כה בעיקר בהוצאת סיפורי טרזן ובנו הנער בוי , אם כי תחת שמות אחרים נרקיס הוציא מגוון רחב של חומר כמו מערבוני בוק ג"ונס, סטאלאגים , ספרי מתח וארוטיקה ועוד) להוציא חוברות על הרפתקאותיו של קפיטן מארבל . למעשה הוצאת הפיל הוציאה שתי סדרות כאלה. הראשונה מהן הייתה "שאזאם " שיצאה ב-8 חוברות והשנייה שהייתה המשך ישיר של ספור העלילה של הראשונה נקראה "קפיטן מארבל " וגם ממנה יצאו 8 חוברות שסיימו לבסוף את סיפור העלילה.

לא ברור לי מדוע היה צורך להמשיך את הסדרה בשם שונה שהרי אותו הסיפור נמשך גם בסדרה החדשה ולמעשה מדובר בסדרה אחת של 16 חוברות..

יש לציין שהפורמט העלילתי היה שונה מאוד מהמקובל בסדרות מסוג זה שבהן בכל חוברת הייתה עלילה נפרדת בעלת שם משלה שהייתה מתחילה ומסתיימת בחוברת הנ"ל ( אם כי במקרים נדירים העלילה הייתה יכולה להימשך לאורך חוברת אחת או שתיים נוספות ) . כאן לעומת זאת לחוברות השונות לא היה שם ספציפי משלהן והוצג סיפור אחיד ונמשך  , מהחוברת הראשונה של "שאזאם " ועד לחוברת האחרונה של "קפיטן מארבל". החוברות הופיעו ללא שם מחבר כלל, דבר שהיה נדיר שכן בדרך כלל היה ניתן שם מחבר כלשהו בחוברות מסוג זה , גם אם שמות אלה היו תמיד בדויים,  אבל למעשה היה זה הסופר הקבוע של הוצאת נרקיס , מירון אוריאל , סופר ומתרגם פורה ביותר , שחיבר את מרבית ( או אף כל ) סיפורי טרזן עבור ההוצאה כמו גם את מערבוני בוק ג'ונס , הסטלאגים ועוד מאות סיפורים מסוגים שונים. סיפור העלילה עסק בבילי באטסון ובקפיטן מארבל , אבל למעשה מקור ההשראה שלו לא היו כלל חוברות הקומיקס ( שכנראה לא היו מוכרות בארץ ) אלא סדרת הקולנוע של חברת "רפובליק"  משנת 1940 .

שתי הסדרות של הוצאת הפיל עקבו בנאמנות  ובדייקנות רבה אחר קו העלילה של סדרת קולנוע זאת . למחבר אוריאל היה כנראה זיכרון מצוין לגבי הפרקים שראה בסדרת הקולנוע. העלילה היא זאת :בילי באטסון יוצא עם משלחת ארכיאולוגית להודו ושם הם מוצאים את שרידיה של תרבות הודית קדומה בעלת טכנולוגיה מפותחת עד להדהים כולל הידע כיצד ליצור מכשיר קרני מוות בעל עוצמה אדירה . אחר מכשיר זה מחפש גם מרגל נאצי מסתורי המתחזה לאחד מאנשי המשלחת " הסקורפיון". בילי באטסון פוגש בעיר במערה את המכשף ההודי הקדום "שזאם " וזה נותן לו את הכוחות של קפיטן מארבל ( אם כי למילה "שזאם " אין כאן את המשמעויות שיש לה בקומיקס ) ומכאן ואילך מוצא עצמו באטסון במהלך 16 חוברות שתי הסדרות במלחמה בילתי פוסקת עם העקרב ואנשיו הערמומיים . כל ניסיונותיהם של אנשי הסקורפיון  הנאציים להשמיד את הקפיטן העל אנושי מסתיימים בכישלון  ולבסוף הקפיטן  מגלה את זהותו של ה"סקורפיון"   בחוברת האחרונה ( זהות שברורה גם לקורא התמים ביותר  מההתחלה כתוצאה משמו מקרין הרשע  "פויסון זומאק "  בניגוד לכל שאר החשודים שלהם יש שמות אמריקניים רגילים )  וגובר סופית על כוחות הרשע . ואז מופיע המכשף שזאם ונוטל ממנו את כוחות העל שלו עתה כשאין לו צורך בהם יותר.

טרזן פוגש את שאזאם 

אלה לא היו הסיפורים היחידים שאותם הוציאה הוצאת "הפיל" על קפיטן מארבל . היא גם יפגישה אותו בפעם הראשונה במקום כלשהוא , עם גיבור מפורסם אחר, עם טרזן!. במסגרת הסיפורים אלה שבה היפגישה את טרזן עם דמויות ידועות כמו פלאש גורדון "הטרזן ההודי " זימבו ( מהסרטים ההודיים)  ולהבדיל עם דרקולה , המומיה , ודוקטור פרנקנשטיין נםגש טרזן גם עם הקפטןן. היה זה בסיפור בין שתי חוברות בסדרת "תעלולי טרזן " ( מספרי 79 ו-80 בסדרה) "טרזן פוגש את שזאם , ו"טרזן בעקבות האוצר הגדול". החוברות הללו נכתבו כרגיל בידי הכותב הקבוע של טרזן בידי מירון אוריאל שהפגיש כאן בין שני הגיבורים תוצר פרי עטו .( אוריאל נהג לעשות דברים דומים במערבונים שלו שם נהג להפגיש בין גיבורים שונים שעליהם כתב , בוק ג'ונס , תום מיקס , ביל הייקוק ובופאלו ביל פעם אחרי פעם ).

במסגרת סיפור זה בילי באטסון נשלח בידי מעבידיו לאפריקה עם משלחת של חוקרים אל עמק קברי המלכים של בית לובונגולו ששם טמונים אוצרות זהב. שניים מאנשי המשלחת הורגים את המדען שעומד בראשה משאירים את באטסון לחזסדי קניבאלים פראיים ומסתלקים עם האוצר בחזרה לאנגליה. טרזן מציל את באטסון שהופל להיות קפטין מארבל וביחד הם גוברים על הפראים .

מסתבר שטרזן שמע רבות על קפטין מארבל :  " בילי היביט בו בתדהמה . אתה מכיר את שמי ? מנין?" "אתה עוד שואל?! " שאל טרזן  " וכי מי לא שמע על קפיטן מארבל הגיבור המעופף , שסיפורי גבורותיו ועלילותיו עוררו רעש גדול בעולם כולו!. בילי חייך במבוכה . "לא תיארתי לעצמי ששמי עשוי להגיע אפילו עד נבכי אפריקה המסתורית. ואתה  בוודאי טרזן המהולל ? גם אני שמעתי רבות אודותיך ,והשתוקקתי להכיר אותך ,אלא שלא תיארתי לעצמי שהפגישה תארך בנסיבות מצערות כאלה". "שמח להכירך ,קפיטן מארבל" . "מאושר להכירך ,טרזן". "שני הגיבורים החליפו לחיצת יד חמה….." ומשם הם נוסעים לאנגליה וגוברים על הפושעים ( שיש להודות נראים כאויב קל ערך מידי בשביל צמד אדיר כוח כמו טרזן וקפיטן מארבל ). השניים נפרדים בלחיצת יד וחוזרים איש לביתו.

הסיפור הנ"ל עומד אגב בסתירה לסיפור "הרגיל " בהוצאת הפיל על קפיטן מארבל שלפיו באטסון השתמש בזהותו כקפיטן מארבל רק למלחמה בסקורפיון ולאחר שגבר עליו כוחות אלו נלקחו ממנו לתמיד . אבל קטנות  מעין אלה לא הטרידו את אוריאל, כמו שלא הטרידו גם את כותבי סיפורי קפטן מארבל המקוריים.

אוריאל חזר והפגיש את שני הגיבורים בסיפור נוסף שהופיע בסדרת "תעלולי טרזן " בשם שזאם  חוזר  שבו השניים שוב משתפים פעולה כנגד כוחות הרשע. בדרכן שלהם הסיפורים על קפיטן מארבל אינם רעים כלל   והן  מהנים   גם כיום , אך הן  בין  הפריטים הנדירים ביותר בשוק החוברות הישנות  ולכן הן נמכרות במחירים גבוהים ביותר ,ומעטים מאוד האנשים שראו אותן או קראו את הסיפור בשלמותו . ניתן לקרוא לסיפורים אלה על קפיטן מארבל כשייכים לז'אנר הסופר גיבור שהוא כה פופולארי בקומיקס האמריקני . ככאלה הם יחידים במינם  גם בספרות הפופולארית העברית שופעת המוזרויות מסוגים שונים. . על המתחרה הגדול של  קפיטן מארבל , סופרמן אמנם הופיעו הרבה יותר סיפורים בשפה העברית בהוצאות שונות , אך כולם היו מתורגמים בניגוד לסיפורי הקפיטן שהיו יצירה מקורית.מהבחינה הזאת לפחות הקפיטן גבר בישראל על סופרמן

 

. נספח : רשימת סיפורי טרזן ,והנער בוי וקפיטן מארבל " מאת מירון אוריאל בהוצאת הפיל/  1960? 

סדרת "תעלולי טרזן " כרך ג'

חוברת 79. טרזן פוגש את שזאם. טרזן פוגש את בילי באטסון שיכול להיהפך לסופר גיבור "קפיטן מארבל " ( מסדרה אחרת של הוצאת "הפיל" מאת מירון אוריאל ) מציל אותו מידי קניבאלים  ויחדיו הם יוצאים להיאבק בכנופית פושעים ששדדה אוצר של קברי המלכים מבית לובונגולו.

כרך ד.

חוברת 85. שזאם חוזר.

טרזן ובילי באטסון הוא קפיטן מארבל צופים בניסוי שמטרתו להחזיר בעלי חיים לחיים. על המכונה משתלטים גנגסטרים שמביאים אותה לראש כנופיתם. אחד מהם נהרג בידי טרזן אך מוחזר לחיים בידי המכונה. טרזן ניצל בידי קפיטן מארבל המעופף מזריקה מהקומה העשרים בבניין גבוה והם מתגברים יחדיו על הכנופיה . והפושע שהוקם לתחיה מוצא להורג שוב הפעם בתליה אחר משפט.

חוברת 90. טרזן וזהב חוקאסי .

לוחמי שבט הוואקאסי השקטים בדרך כלל נשלחים בידי קוסם השבט לשדוד ולרצוח בני שבטים אחרים בחיפוש אחרי אוצרות . טרזן מגלה שקוסם השבט שפניו מוסתרות תמיד במסיכה נרצח והוא למעשה אוייבו הותיק מ"טרזן והמגיפה המסתורית " פויזון זומאק שהוא גם יריבו של קפיטן מארבל .

סדרת טרזן ובנו .

 חוברת 46 :הנער בוי ושזאם נגד קורנליוס.

בוי  בנו המאומץ של טרזן פוגש בגיבור העל וידידו של טרזן קפיטן מארבל שהוא בסיפור זה אדם מבוגר  והם משתפים פעולה כנגד מרגל מסוכן שגנב סודות אטומיים. הסיפור מתחיל בתקציר עלילותיו של קפטין מארבל בסדרת שזאם שאמורה הייתה להתחיל להופיע בקרוב.

חוברת 47. הנער בוי בעקבות מרגלי האטום.

המשך הסיפור עם קפיטן מארבל.

tarzan and capitan marvell

מאה שנים של טרזן איש הקופים

בחודש אוקטובר 2012 מלאו מאה שנה להופעתו של איש הג'ונגל טרזן פרי יצירתו של אדגר רייס  בוראוז בכתב עת אמריקני.

ומאז טרזן רק הלך וצמח ,בספרים בקומיקסים בסרטים.וברוב ארצות העולם.

בעבר הייתי מעריץ מוטרף של איש הגו'ונגל טרזן .זה התחיל למיטב זכרוני כשדודי יהושע סיפר לי ולאחייני את הסיפור על איך הוא יצא עם טרזן כדי לעזור לו למצו אשם את עשרת השבטים האבודים. ומה הם מצאו שם. לימים דודניתי יואלה ובעלה יצאו למסע כזה באפריקה לאתיופיה ולמקומות אחרים בג'ונגל.

אני מצידי המשכתי עם הדמות של טרזן קראתי תחילה את החוברות המצויירות שהיו עליו בהוצאות מזרחי וש.אור .קראתי את הספרים של הסופר המקורי בוראוז.ולאחר מכן את החוברות הלא מצויירות המוזרות  שהיו בחנויות לספרים משומשים ,חוברות שיצאו לאור שנים לפני שנולדתי ונראו מיושנות למראה..

והוקסמתי. הוקסמתי עוד יותר כשלימים התברר לי שבארץ צמחה תרבות שלמה סביב הדמות של טרזןתרבות שהיו לה שורשים אידיאולוגיים של התנועה המכונה היום "כנענית " שראתה בטרזן כמודל לעברי החדש הקרוב לטבע ולאדמה.

במסגרת התרבות הזאת חוברו מאות סיפורים מקוריים על טרזן בידי סופרים כמו עמוס קינן פנחס שדה שרגא גפני ואחרים .

במשך שנים עקבתי אחרי למעלה מאלף החוברות שפורסמו בעברית על טרזן ,ויצרתי ביבליוגרפהי שלהם עם תמונות בספר בשם "טרזן בארץ הקודש" ( שאפשר להשיגו רק אצלי ) כתבתי פרק שלם על כך בספרי "מטרזן ועד זבנג "( השם מדבר בעד עצמו. ולאחרונה פירסמתי ביחד עם אלון ראב  מאמר מסכם בנושא באנגלית בקובץ מאמרים אקדמאי בארב"ב העוסק בגילגולים של טרזן ברחבי העולם. (  ויש בו מאמר על טרזן של חוקרת ישראלית נוספת רונית פרצ'ק אבל היא עוסקת דווקא בסרטי טרזן ההודיים ).

את המאמר באנגלית ניתן למצוא כעת במגזין "יקום תרבות"  בעריכתי בקישור למטה. מן הסתם זהו סיום העיסוק שלי באיש הג'ונגל.

 .ואולי לא  במחשבה שנייה יש לי עוד מה להגיד עליו.

ראו במגזין "יקום תרבות "

With a Star of David He Swings: Tarzan in the Holy Land

וראו גם

עלילות טרזן בארץ הקודש

טרזן בפרסומת העברית

TARZAN OF ARABIA

The   TARZAN fan magazine THE Burroughs Bulletin had republished an article by me  which was  originally the introduction to the Hebrew book TARZAN IN THE HOLLY LAND.

A much longer and academic version of this article written with Alon Rabb will be published at 2012 the centennial Tarzan year at a academic collection of articles about Tarzan around the world.

And here is another article from that issue in which the editor Frank reviewing a very interesting article about Tarzan in the Arabic lands. To Franke article there add additional info about the subject by Eli Eshed.

A Review of James R. Nesteby’s “Tarzan of Arabia”

by

Henry G. Franke III

Published in the Burroughs Bulletin

No 84 fall 2010

In 1981, the Journal of Popular Culture published James R. Nesteby’s article, “Tarzan of Arabia: American Popular Culture Permeates Yemen.”1 Nesteby’s basic thesis was that “the importation of American popular culture into Yemen is superimposing an instant culture upon the traditional culture” (p 44), and he used Tarzan as an “important representative of this instant imported culture.” (p 39) Even though Nesteby presented Western pop culture and specifically Tarzan in a particularly negative light, he listed a variety of ways that products featuring the ape-man reached Yemenis, including pastiches created and published in Arab countries. He also suggested some reasons why Tarzan had a broad appeal in Arab nations, up to the time of the appearance of his article 30 years ago.

Nesteby reported the results of surveys and interviews at the time which gave specific examples of how Tarzan could be found in Yemen, from Korean chewing gum and newspaper comic strips to plastic figurines and Viewmaster film cards, but stated, “Perhaps the greatest impact Tarzan is having on Yemen is through Arabic-language series put out by three publishers in Damascus, Syria, and in Beirut, Lebanon.” One of the two Beirut series was in comic book format. The other Beirut series, which had sixteen issues at the time of Nesteby’s article, was in story form and included two Tarzan stories in each issue, with no illustrations. The Damascus series, which had twenty issues at the time, also consisted of print stories, along with occasional line drawings. Nesteby reported that some of the Arabic stories in the various series “follow Burroughs quite closely, but others are only derivatives of the original character.” All three series featured colorful covers. “Only in the illustrated Beirut series is Burroughs mentioned as the creator of Tarzan. For the Damascus series, numbers 12 and 14 are credited to Faris Dhaher, professor in the Academy of Sciences in Beirut.”2 In Yemen, the comics and booklets from these series were sold by sidewalk vendors and in kiosks, sidewalk bookshops, and newsstands. (p 42)

Tarzan Arabic Comics Book Beirut Lebanon Bissat Reh # 2

While Nesteby focused on the widespread infusion of Western popular culture in Yemen in the ;ate 1970s and into 1981, with Tarzan as a touchstone, he also reported that in the 1930s Tarzan stories (presumably translations of ERB’s original novels) which were published in Lebanon made their way to South Yemen. These were in small magazine-like format on poor-quality paper, pages alternating between printed text and drawings. They were published in weekly issues that serialized the stories chapter by chapter. (p 42)

The character retained a cultural awareness in Yemen ever since, certainly helped by the regular appearance of American and Indian Tarzan films through the years, so that the surge in interest in Tarzan in the 1970s (that infusion of “instant culture”) was really not all that new a phenomenon. Nesteby described the character of Tarzan as negative to Arabs and Arab culture, yet pointed out that many Arabs identified with Tarzan through the influence of the movies. Nesteby highlighted the idea of “cultured colorlisation” of Third World cinema-goers by Western films that espoused Western white middle-class values.3 Nesteby suggested that viewers would identify with the heroes of these motion pictures, even though they in no way resembled them: “[This could be] directed at blacks in America who identified with Tarzan instead of the blacks in Tarzan films; similarly, American Indians would often identify with cowboy heroes like John Wayne instead of with the villainous Indian renegades.” (p 43)

But Nesteby also suggested longstanding cultural values and traditions as major reasons why Arabic peoples had found Tarzan appealing since his appearance in Arabia in the 1930s. “Certainly the mythical aspects of Tarzan are as powerful in Arabia – strategically located between Tarzan’s jungle homes in Africa and India – as they are in the Midwest in the United States. For many Americans, Tarzan’s appeal comes from his being protector and disseminator of conservative American values. This appeal for Yemenis, however, is founded in Arabian traditions: feral human stories like Ibn-Sina’s Salaman and Absal, for example, and Tufail’s (or Thofail’s) twelfth-century tale, Hayy Ibn Yaqzan. Yaqzan was nursed by a doe just as Tarzan was nursed by an ape. Tarzan-like feats and prowess are also present in Arabian heroes like the superstitious Saif Ben zi Ya Jan and the real folk hero of both desert and mountain, Antar.” (pp 39-40) Nesteby also noted that there were many imitators of Tarzan seen in the Arab world, such as the foreign import Akim, “a Tarzan-like figure in French-language hardbound classics.” (p 44)

Nesteby made it clear that he saw the character and stories of Tarzan of the Apes “cast in the role of cultural imperialist. The major influence of the media projecting Tarzan’s image is on the children,” though adults were also indoctrinated. (p 43) He suggested that Tarzan’s influence, like other aspects of Western popular culture introduced during an “era of rapid cultural modernization in Yemen,” negatively refashioned minds and undermined Yemini traditional values. Ironically, Nesteby claimed that “Tarzan stands against progress and modernization” (p 39), even though Tarzan was presented throughout the article as a prime example of modern American culture invading Yemen.

But perhaps most interesting is Nesteby’s ambivalence toward Tarzan. He regularly derides the connotation of Tarzan not only from the perspective of modern times, but also from the view of Arab and black peoples, yet he also clearly knows Burroughs’ Tarzan well and displays some level of personal interest, seeming to decry how Tarzan tales were sometimes presented in less than high-quality venues. Tarzan, it seems, captures the imagination and stays in the memory of even those who intellectually object to the character.

Footnotes:

1. Published in the Summer 1981 issue (Vol XV, Issue 1), pp 39-45. Nesteby had also authored the article, “The Tenuous Vine of Tarzan of the Apes,” in the Spring 1980 issue of the Journal of Popular Culture (Vol XIII, Issue 3), pp 483-7, concerning the precedence for the idea of Tarzan of the Apes. At the time, Nesteby was Lecturer in British and American Literature at Sana’a University, founded in 1970 in what is now the capital of the Republic of Yemen; it remains the primary university in that country.

2. Eli Eshed, a researcher of Israeli popular culture who has written extensively on the popularity of Tarzan in Palestine and Israel, contradicts this entry on Dhaher. Eshed has reported that Dhaher actually wrote the Beirut, Lebanon prose series and not the Damascus, Syria stories. Instead, Eshed identified Rabki Camal as the author of the Damascus series. In the 1960s Camal was a Syrian announcer on the Voice of Damascus, broadcast in Hebrew, presenting “savage propaganda against Israel.” Camal learned Hebrew in Jerusalem in his youth during the pre-Israel period, and there met members of the Canaanite movement, including Yesayau Levit. Levit would later write Tarzan stories for the Israeli publisher Karnaf. So both Camal and Levit wrote Tarzan stories to supplement their incomes, though with decidedly different slants in the character. (http://www.erbzine.com/mag9/0991.com)

3. Nesteby refers (p 43) to a Reuters article, “Third World Looks for a New Screen Image,” which appeared on p 6 of the 30 November 1978 issue of the Saudi Gazette. This article mentions “colored colorlisation” as a term used by a Hamadi Essid of Tunisia, who claimed that, because of this phenomenon, “the bedouin or the black finds it easier to identify with John Wayne than an Arab or a black whom he resembles.”

This article was published in issue #84 (New Series) of “The Burroughs Bulletin” (Fall 2010).

© 2010 Henry G. Franke III

Tarzan Arabic Comics Book Beirut Lebanon Color # 64

TARZAN THE ARAB

by Eli Eshed

At the same time that stories appeared in which Tarzan was killing Egyptian agents and Saudi slavers and Arabs in general, at every possible place in Africa, there were , similar unauthorized series in Arabic lands Syria and Lebanon and in which Tarzan's foes were Jewish . In Arabic lands Tarzan was as popular as he was in Israel. The first original Tarzan stories appeared as illustrated serials in Lebanon back at the '30s, just at the same time when the Efroni stories appeared at Palestine. Similar stories later appeared in Beirut in at least 2 more Tarzan series, one of them of comics stories from which there appeared at least 13 issues, and at least 16 issues of a second of set of stories (two stories in each issue) written by Faris Daher a professor in the academy of sciences in Beirut . At Damascus there appeared another series with at least 20 issues. The writer is particularly interesting

. His name was Rabki Camal and he was know to Israeli radio listeners at the '60s as the Syrian announcer on the Voice of Damascus, which was in Hebrew. He was well known for his savage propaganda against Israel . In his youth Camal learned Hebrew in Jerusalem, and it was there he met (before the creation of Israel) the people of the Canaanite Movement in whose ideas he was interested for a time, attending some of their meetings. He had met several of the people who would later write Tarzan stories for Karnaf, such Yesayau Levit. By some strange coincidence, when Camal become the voice of Damascus expert for Israel affairs because of his knowledge of Hebrew, Levit served as as the Israeli army and radio expert for Arabic affairs because of his expertise in Arabic. And both of then wrote Tarzan stories to supplement their incomes . It is likely that Camal the expert for Israeli affairs knew very well the Israeli Tarzan and perhaps read some of them. It is possible that he wrote his Tarzan stories as a counter propaganda to the Israeli stories in which Tarzan helps Zionism . In those stories Tarzan was presented as fighting the evil Jews and their attempt to achieve world domination, and helps the Palestinians. Needless to say this is all without the knowledge of Burroughs estate as well . Those stories were very successful and were bought all over the Arab world from Egypt to Yemen, giving the Arab readers the good patriotic feeling that Tarzan is on their side against Israel . All That sucsess didn't helped Camal though, who was accused in one of the Syrian political upheavals as being "pro Israeli" and was put to death .

See more about Tarzan in the middle east

Tarzan in the holly land

טרזן בפרסומת העברית

 
 

 

 

 

 

לפני כעשר שנים פתחתי,ללא כל סיבה מיוחדת שאני יכול לנקוב בה כיום בפרויקט ביזארי שהתגלה בדיעבד כעצום מימדים  הרבה יותר ממה שמישהו העלה על דעתו ,תיעוד היסטוריה וקטלוג של כל הופעה של איש הג'ונגל טרזן גיבורו של אדגר רייס בוראוז בשפה העברית ובתקשורת הישראלית משנות העשרים של המאה הקודמת ועד לרגע סיומו השרירותי של הפרויקט.
במהלך הפרויקט התגלה כי על טרזן הופיעו בעברית קרוב לאלף סיפורים מקורים פרי עטם של יוצרים ישראלים ,מהם ידועים למדי כמו עמוס קינן ,שרגא גפני ופנחס שדה ,וכי הופיעו עליו לא מעט סיפורי קומיקס ,פרסומות פזמונים משורים קריקטורות ועוד ועוד ,וכי ההשפעה שלו על זרמים מסוימים מאוד בתרבות הארץ ישראלית הייתה גדולה יותר ממה שהיה ידוע עד אז.
בסופו של דבר פירסמתי את הפרוייקט בספר שיצא לאור בהוצאה עצמית ( "טרזן ושות') בשם "טרזן בארץ הקודש " שיצא לאור בכמה מהדורות ( כל מהדורה התעדכנה  בפרטים חדשים ) ובכ-50 עותקים סך הכל. הפרוייקט שימש גם כבסיס לספרי "מטרזן ועד זבנג " בהוצאת בבל.
לאחר מכן במשך שנים סבלתי מתשישות הנפש והגוף לגבי כל דבר הקשור בטרזן והעדפתי לעסוק בדברים אחרים.
אבל כנראה שהתשישות  מתחילה לבסוף לפוג.
להלן עבודה שהוגשה בקורס "פולקלור לתקשורת על טרזן בפרסומת העברית.

ובימים אלו אני והחוקר אלון ראב עסוקים בכתיבת מאמר אקדמאי באנגלית על טרזן בתרבות הישראלית.

כך שנראה שאת המילה האחרונה לגבי טרזן והתרבות העברית עוד לא אמרתי. 


טרזן בפרסומת הישראלית

מאת אלי אשד

הוגש לקורס "פולקלור בתקשורת "

 

בתרגיל זה אנתח את הופעתו של דמות  איש הג'ונגל טרזן בפרסומת ישראלית משנות השישים ואנסה לראות :
האם הדמות המקורית עברה טרנספורמציה כל שהיא בפירסומת שהתבססה עליה?או שמה מדובר בפרסומת המבוססת  על גירסה ספיציפית מאוד של הדמות שאינה זהה דווקא עם הגירסה המקורית?

הקדמה

הדמות של טרזן ילד לבן שגדל בין קופים בג'ונגל והפך להיות מלך הג'ונגל ומגינו , מעין שילוב של פרא אדם אדיר כוח ואריסטוקרט בריטי נוצרה בידי הסופר האמריקני אדגר רייס בוראוז ב-1912 הפכה למפורסמת לא רק בגלל סדרת הספרים ארוכת השנים של בוראוז אלא גם ( ואולי בעיקר)  הודות לסרטים בכיכובם של שחקנים כמו גו'ני וייסמילר ורבים אחרים אחרים וסיפורי קומיקס שאותם יצרו אמנים ידועים כמו הרולד פוסטר ובארן הוגארט ,והפכו לקלאסיקה של הקומיקס.

ובין לבין דמותו של איש הג'ונגל הופיעה במגוון של פרסומות מסוגים שונים על כוסות ,על חולצות ,על שעונים ועוד ועוד.השימוש המסחרי בדמותו של טרזן נמשך ללא הפסק עד עצם היום הזה ,ולאמיתו של דבר ניתן לראות ביוצר בשימוש בדמות זאת למטרות מסחריות שונות כאחת הדוגמאות הראשונות ( ואולי הראשונה בכלל ) "של ניצול של דמות ספרותית למטרות מסחריות מגוונות. (Erardi  1998).

 

טרזן במכלאות העבדים

צייר אהרון אבדי

 

גם בישראל זכה טרזן להצלחה עצומה והופיעו עליו קרוב לאלף סיפורים שנכתבו בידי יוצרים מקוריים ( אשד, 2003) .
ובין השאר טרזן הופיע גם בפרסומות שונות ומשונות כמו סיפור הקומיקס הפירסומי הקצר "טרזן לומד לכתוב " שהופיעה בשבועון הילדים "דבר לילדים " באמצע שנות השישים והיה פרסומת לעט הגלובוס .
היוצרים האנונימיים של הפירסומת התייחסו לטרזן כדמות מיתית "תוכן שהופך לצורה ( בארט , 1998 ) שעצם ההופעה שלה מיד תבהיר את כוונתם הנסתרת שאותה יוכל הצרכן לפענח מייד על ידי הכרות של המערכת ההקשרים שאליה הם רומזים
בארט כותב על כך :למיתוס יש אופי ,מצווה ,מפגיע" הוא כותב שהצרכן סופג גם מבלי משים את כוחו ההתכוונותי . ואת המשמעות המתפשטת שלו . (בארת , 1990 ).
דהיינו למיתוס יש "תזה " ספציפית,רעיון מסויים המזוהה איתו באורח כביכול מוחלט , שאותה הצרכן אינו יכול שלא לספוג ולא להעלות אותו מיד בדעתו כאשר הוא נתקל ב"התייחסות " כל שהיא לאותו מיתוס .
ולפעמים ההתייחסות שמבקשים להעלות בדעתו של הצרכן היא רק לווריאציה ספציפית ומיוחדת במינה של אותה מיתוס שאינה בהכרך זהה או אף מקבילה עם ואריאציות אחרות ודוגמה טובה לכך אפשר למצוא לדעתי בפרסומת "טרזן לומד לכתוב" שהיא סיפור קומיקס קצר בעל מסר פירסומי במובהק.

 

 

טרזן לומד לכתוב.

 

 

השם של טרזן אינו מופיע בסיפור עצמו,אלא רק בכותר.טרזן מופיע בו כענק לבן שאינו מדבר . את הדיבורים מבצע קוף השימפנזה שעימו כסוג של הומור .הם נתקלים בתייר לבן ( הלבוש בבגדים שמיד מסמלים אותו כתייר כמו משקפי שמש ) ששואל האם לכתוב הוא יודע והתשובה של הקוף שהיא הפואנטה של הפרסומת היא" מה החכמה? בעט הגלובוס כל אחד יכול" .
המשמעויות של הפרסומת זאת הן בדיעבד אירוניות שכן הן מתייחסות רק לגרסה ספציפית מאוד של הדמות ו"המיתוס " של טרזן ולא דווקא הדמות המקורית והמיתוס המקורי.


בספר המקורי של בוראוז "טרזן מלך הקופים " טרזן למד לקרוא ולכתוב בעצמו בילדותו מספרים שמצא בבקתה של אביו בג'ונגל.
להציג את "הטרזן " הזה כפי שהוא מופיע בפרסומת , כפרא אדם שאינו מסוגל לדבר ויכול לכתוב רק עט גלובס יהיה חטא חמור כנגד התיאור המקורי של הדמות.


אולם לדעתי ההתייחסות כאן היא לא דווקא לדמות המקורית של טרזן מספריו של בוראוז אלא לווריאציה שונה וספציפית מאוד של המיתוס, לדמות הקולנועית של טרזן וליתר דיוק לטרזן הקולנועי המפורסם מכל לדמות של טרזן כפי שגולמה בידי הספורטאי האולימפי והשחקן ג'וני ויסמילר שבסרטים משנות השלושים והארבעים,דמות טרזן שאותה גילם הייתה רחוקה מאוד מהמקור.
וויסמילר הציג את טרזן כטיפוס פראי שאינו יודע קרוא וכתוב והתרבות המערבית מוסברת לו בידי אישתו ובנו ( המאומץ ) . טרזן הזה שחי עם קוף השימפנזה צ'יטה אכן לא ידע לקרוא ולכתוב והוא אכן מקביל בתווי האופי הכלליים שלו לדמות שמופיעה בפרסומת הזאת. .
נראה לי עם כך שההתייחסות הסמויה של הפירסומאים היא למיתוס של טרזן כפי שנוצר בסרטיו של ג'וני וייסמילר שלמעשה מבחינת המפרסמים לפחות ייצג כעת את הדמות והמיתוס של טרזן כפי שהיכירו אותו בציבור הרחב. ואכן ברבים מהפרסומות לסרטי ג'וני וייסמילר בישראל בשנות החמישים והשישים "הוא כונה "טרזן האמיתי " על מנת להבדיל בינו ובין השחקנים האחרים והפחות ידועים שגילמו את הדמות . (.( אשד , 2003) ) .
אפשר להשוות זאת לדרך שבה "השתלטו " העיבודים השונים של חברת וולט דיסני לאגדות קלאסיות כמו שלגיה וסינדרלה ,עד שהפכו מכל בחינה לגרסאות "הקאנוניות " דהיינו המוכרות ביותר בציבור הרחב של סיפורים אלו . (
Zipes. 1994) .

הפירסומאים לקחו אם כך וריאציה ספציפית מאוד של הדמות אבל שהניחו שהייתה מוכרת לכל ..
למה הדבר דומה ? לפרסומאי היום שיכין פרסומת של נניח הדמות של הפיה טינקר בל מסיפור "פיטר פן " אך כזאת שתתייחס באופן ספציפי מאוד לפרטים מגרסת לגרסת וולט דיסני של הדמות ולא לגרסה של הספר המקורי של המחזאי הבריטי בארי .
ומה אם כך המשמעוית הסמויות של הפרסומת שיהיו מובנים רק למי שמכיר היטב את הסרטים של ויסמילר ? שאם אפילו דמות פראית ופרימיטיבית כמו טרזן איש הגו'נגל מסוגל לכתוב בעט "גלובס " אז בהחלט כל אחר יוכל ובכלל זה הילד הממוצע שקורא את "דבר לילדים שבהחלט אינו פראי ופרימיטיבי כמו טרזן. ".
לדעתי יש כאן דוגמה טובה שמראה כיצד המדיה כאן השתלטה לחלוטין על "המיתוס " המקורי כפי שנוצר בידי היוצר המקורי בוראוז ושינתה אותה לצרכיה עד שבעיני חלק גדול הצרכנים "הגירסה הקולנועית הפכה לגירסה "האמיתית " של טרזן למרות שלאמיתו של דבר גירסה זאת הייתה רחוקה מבוראוז עד כמה שרק אפשר
טרזן חזר והמשיך להופיע בפרסומת העברית גם בשנים מאוחרות יותר.
כך למשל בשנות השבעים הופיע טרזן במודעת פרסומת למוזיאון השעווה במגדל שלום .מוזיאון שאיכלס בתוכו דמויות ידועות כמו צביקה פיק יזהר כהן , ורבים אחרים .אך טרזן נבחר לסמל את המוזיאון במודעת פרסומת שהופיעה לכבוד חג הפסח בשנות השבעים .אולי משום שהוא נחשב לדמות כללית מיתית יותר מאשר הדמויות האישיות הספציפיות שאף אל אחד מהם נראה כמתאים לסמל את מוזיאון בשעווה "במלוא הדרו .
אך אין לאמר שבפרסומת זאת כמו בפרסומת של העט "גלובס" משנות השישים ההשתמשו הפרסומאים באלמנטים "לוקאליים " ישראלים ספציפיים. אלו הן פרסומות שתהינה מובנות מיידית לכל אדם בעולם שנחשף גם הוא לסרטי טרזן. וכך הן דוגמה טובה להתפשטות "הגלובליזציה " דרך הדמות המוכר לכל בעולם של "טרזן".

עלילות טרזן והבסיס הסודי חוברות כרך ג' 10 חוברות כולל הטיסה לירחסיכום
טרזן הוא אכן דוגמה טובה למיתוס לא פחות מסינדרלה ו"היפה והחיה " .הוא נוצר בידי סופר מודרני אולם גילגולים מאוחרים יותר שלו באמצעי מדיה אחרים הביאו לשינויים דרסטיים בדמות עד שהוא הפך לאיקון תרבותי כזה שהאלמנטים שהוא מבטא היו שונים למדי מאלו שאותם ביטאה הדמות המקורית .
אין ספק שהגלגולים הקולנועיים שאותם עברה הדמות ושמתבטאים טוב כל כך בפרסומת של חברת"גלובוס" היו בגדר עיוות של ה"חזון " של היוצר המקורי בוראוז על הדמות של טרזן כאדם שהוא רחוק מאוד מלהיות "פרא אדם " שאינו יודע קרוא וכתוב. ,אלא הוא "לורד של הג'ונגל " דהיינו הוא משתמש באינטליגנציה הגבוהה שלו וביכולותיו העצומות גם בתנאים הפרימיטיביים ביותר.
. נזכיר גם את טענותיו של החוקר Zipes בעניין שטען שעצם "ההשתלטות" של גירסאות מודרניות "העיבודים הקולנועיים השונים " של וולט דיסני לאגדות קלסיות שונות על התודעה הציבורית הביאה לרידודן ולהחלשת עוצמת המסרים החתרניים שהיו גלומים בהן..( Zipes 1994) ). טענות אלו הן בהחלט רלבנטיות גם במקרה זה.
אולם כאן נשאלת השאלה: :האם זה דבר רע כל כך ?
הרי דמות מיתית "אמיתית" מתבטאת בכך שהיא אינה נשארת כפי שהייתה ביצירתה בידי היוצר "המקורי אלא עוברת שינויים שונים בידי יוצרים שונים בהתאם לצרכיהם המגוונים מאוד . ועצם העובדה שהיא ניתנת לשינויים כאלו ונראית כראויה לעבור שינויים כאלו רק מראה על עוצמת "המיתית " והעובדה שהיא מדברת לקהלים שונים בזמנים שונים מזוויות שונות מאוד זו מזו שעם זאת נראות כמתאימות במיוחד לתקופה שבה נוצרה הגירסה הספציפית של "המיתוס התבניתי".
.לעומת זאת דמויות שנשארות "קפואות " כפי שהיו ביצירתן יכולות מטבע הדברים לדבר רק לקהל מסויים מאוד ,זה של תקופת ומקום יצירתן
כך שאינני מסכים עם אלמנטים שונים בתזה של
Zipes. נראה לי שאם הסרטים של וולט דיסני זכו להצלחה גדולה כל כך הרי זה אומר שהיה בהם משהו שדיבר עמוקות לצופיהם ,גם עם הכניסו שינויים שונים ומשונים באגדות המקוריות . בכך הם הפכו אותם לרלבנטיים לצופים המודרניים של הסרטים. .
ובחזרה לנושאינו נראה לי שעצם העובדה שטרזן עבר שינויים גדולים כל כך באמצעי מדיה שונים המתבטאים בפרסומת היא רק נקודת זכות לעוצמתה המיתית של הדמות שמשתמרת ומשגשגת בתודעה הציבורית למרות השינויים האלו ואולי גם בגללם.
בסופו של חשבון גם בואריאציה "הקולנועית " של ג'וני וייסמילר ובפרסומת ההולכת בעקבותיה ,אם כי מאפיינים חשובים של הדמות שונו ,הרי הושאר האלמנט המרכזי שלה זה שיותר מכל הופך אותה "למיתוס " הדמות של האיש הלבן החי בג'ונגל בין בעלי החיים.
זהו מה שאני מכנה "המיתוס התבניתי ". והפרטים ששונו במעבר בין כלי המדיה כמו יכולתו לקרוא ולכתוב ,או שלא אם כי הם חשובים ללא ספק, הם תפלים לאלמנט הבסיסי רב העוצמה הזה.


ביבליוגרפיה
אשד, אלי ( 2002) טרזן בארץ הקודש :גילגוליו של מלך הקופים בתרבות העברית " הוצאה עצמית 2002 .
אשד ,אלי ( 2003) מטרזן ועד זבנג :הסיפור של הספרות הפופולארית בישראל בבל.
בארת ,רולאן ( 1990 ) "מיתולוגיות " מצרפתית עידו בסוק , ת"א 1990 .

Erardi Glenn ( 1998 ) Guide to TARZAN collectibles.Schiffer '

Zipes, Jack. ( 1994) “Breaking the

 DisneySpell.” Fairy Tale as Myth: Myth as

 Fairy Tale. Univ. Press of Kentucky 

ראו גם

טרזן בארץ הקודש

עלילות טרזן בל"ג בעומר

עלילות טרזן בג'ונגלים של חנוכה

טרזן בבית האבות

רוני סומק פוגש את ג'וני ויסמילר

צייר רוני סומק .
המשורר רוני סומק הוא חובב קולנוע וסרטי טרזן ידוע ואחד משיריו הידועים המובא כאן עוסק בהודעה על מותו של שחקן טרזן המפורסם מכולם ג'וני ויסמילר .
סומק אגב לא היה הסופר הישראלי היחיד שכתב יצירות ספרות על נושא מותו של ג'וני ויסמילר שבילה את זיקנת בבית אבות הוליבודי ו כשהוא שואג שאגות טרזן שכן שוב לא יכול היה להבדיל בין המציאות האפורה סביבו והדמיון של הסרטים שבהם גילם פעם את מלך הג'ונגל .
. גם יעקב שביט כתב רומן שלם על נושא זה והקומיקסאי תומר חנוכה ., וגם אחרים .
והנה גרסת רוני סומק . בהקדמה שולב חומר שכתב בנושא מ"עיתון 77 " בשנת 1979 .

שעות טרזן

מאת רוני סומק

שלושה בתי קולנוע הקיפו את שכונת ילדותי,נוה-משכן. קולנוע מור בשכון דן, קולנוע תל אור בתל ברוך וקולנוע רם ברמת החיל.סרט,בהצגה יומית, עלה 52 וחצי גרוש. אני זוכר את המחיר כיון שהוא היה שוה שבע נסיעות באוטובוס, ולא פעם כשרצינו להוסיף עוד יומית ליומית השבועית שההורים מימנו, מצאנו את עצמנו הולכים לבית הספר ברגל. המרחק בין השכונה לבית הספר בצהלה היה כשעה והוא הושקע בשעות טרזן.מדוייק יותר: בשעות ג'וני ויסמילר הטרזן הראשון והאחרון של הקולנוע.
ויסמילר היה החלום השרירי שלנו ובתי הקולנוע היו הטרנימל ממנו המריאו מטוסי הדימיון.בטיסות האלה לא הידקנו אף פעם חגורות.
ובכלל,בתי הקולנוע היו פעם נקודות ציון. המגרש של מכבי היה ליד קולנוע אוריון(שהיה מאוחר יותר קולנוע אורלי),ככר דיזנגוף העגולה היתה חנות הפיצוחים של קולנוע אסתר ,קולנוע ארמון דוד היתה נקודת המפגש בדרך אל הים וקולנוע שדרות היה בית קטן בלב הערבה הרוטשילדית.
חלפו שנים מאז. בתי הקולנוע נהרסו.ויסמילר הזקן השתגע ואושפז בבית האבות בוודלנד –הילס,אשר בלוס אנג'לס שם היה ללא ספק המאושפז החשוב ביותר ובו המשיך לשאוג את שאגותיו.
ברור כי המעבר מהג'ונגלים האינסופיים,חיות הטרף והעלמה ג'ין,אל סדיניו הסטריליים של איזה בית אבות הוא מעבר חד. וג'וני ויסמילר,כנראה,לא היה מעולם איש של מעברים חדשים.

 לכן ,גם שם בבית האבות,בשעות שונות של היום ושל הלילה היה ויסמילר שואג את שאגת-טרזן המפורסמת שלו.
אני בטוח שאז היה עובר רטט בלב של איזה צ'יטה המבלה את שארית ימיה באיזה בית אבות של צ'יטות מזדקנות.
בינואר 84 הוא מת. את ההודעה על מותו שמעתי ברווח שבין המחנה הצבאי בית-ליד למועדון פינגווין בתל- אביב. ברווח שבין הטנק לפאנק. התאבלתי עליו בשיר.

גיבורי הספרות הקלה במבצע סיני

   

בימים אלו מלאו חמישים שנה למבצע סיני  אחת המלחמות השכוחות ביותר בתולדות מדינת ישראל בספרות היפה למבוגרים ובתודעה הציבורית בכלל ,  בוודאי בהשוואה למלחמת העצמאות לפניו ולחמות ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים אחריו. אולם תופעה אחת היא כמעט ייחודית למלחמה זאת ,המקום שאותו תפסה  בספרות הקלה לילדים ולנוער  שהחלה לפרוח זמן לא רב לפני המלחמה והיגיעה לשיאה כמה שנים אחריה .וכתוצאה גיבורי הספרות הקלה השונים מחבורות חסמבה והבלשים הצעירים וכלה באנשי הגו'נגל טרזן ודן טרזן כולם נטלו חלק בדרך זאת או אחרת בלחימה במבצע סיני בסיפורים הדמיוניים על עלילותיהם  .

ואפילו תעשיית משחקי הקופסה ראתה לעצמה צורך להציג גרסאות דמיוניות של מלחמה זאת .

Image result for ‫הבלשים הצעירים במבצע סיני‬‎

אותו יום פרצו כוחותינו לאל עריש שבצפון חצי האי סיני .בראש כוחותינו נסעה חנה ,ואף היא כפנחס ,ישבה בתוך טנק "שרמן "יחד עם מפקד החזית ,אשר פיקד על הפעולות באותה גזרה.
"הנה בית הסוהר שבו ישבתי כלאוה ביחד עם חברתי שוש "אמרה חנה בהצביעה בחדווה על הבית הישן "תמהה אני לדעת מה עושים חברי ברגע זה".
"שוש סופחה היום לחיל האוויר ולתפקיד סודי מיוחד במינו "סיפר לה מפקד החזית " פנחס נמצא עם חטיבת שריון שלנו ,שעקפה את משלט 56 והמשיכה בהתקדמות לעבר מצרים ".
"עדיין לא נכבש המשלט 56 " שאלה חנה בתימהון .
"לצערנו-לא ! אבל לא בגלל גבורתם של המצרים ,אלא בגלל הביצורים הכבדים שלהם –שדות המוקשים וגדרות התיל "הסביר מפקד החזית .
( מתוך הבלשים הצעירים במבצע סיני " מאת "אבנר כרמלי ")
במבצע סיני נטלו חלק בדרך זאת או אחרת כל הגיבורים של הספרות הפופולארית והקומיקס לילדים ולנוער בעברית של התקופה והעובדה שחלקם היו ילדים לא הפריעה כלל לכותבים לתת להם להשתתף בקרבות או למצער לסייע במשימות ריגול ומודיעין שונות בעזה ובסיני
. זהו דבר שאין לו תקדימים בספרות העברית בזמן מלחמת העצמאות ,כנראה בעיקר משום שלא הייתה אז ספרות פופולארית ראויה לשמה .
אבל לעומת זאת דבר דומה אירע עם גיבורי העל של הקומיקס האמריקני ,סופרמן וונדר וומאן קפטין אמריקה והסאב מארינר ורבים אחרים שנטלו כולם חלק במאמץ המלחמתי האמריקני בזמן מלחמת העולם השנייה כאמצעי להעלאת המורל וגם חיזוק אדיר למכירות .
וכך חבורת "הבלשים הצעירים בבבצע סיני " בספר  שנכתב בידי היסטוריון קרב המיתלה שרגא גפני תחת שמו הבדוי אבנר כרמלי השתתפה במאבק כשווים עם שווים עם חיילי צה"ל. חבריה פנחס חנה שוש ומפקדם ביצעו משימות ריגול ומודיעין ברחבי סיני הביאו לשבייתו של גנרל מצרי ולבסוף לכיבושו של האתר המצרי המבוצר והממוקש ביותר בכל חצי האי סיני מישלט 56 .
המתחרה הגדול של "כרמלי " , יגאל מוסינזון של מצידו את חברי חבורת חסמבה שלו כהכנה למבצע לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באיזור בספר "חסמבה בקרבות רחוב בעזה ".

אנשי ג'ונגל במבצע סיני

רוח רפאים מתקיפה את הצבא המצרי.

"דן טרזן לא חיכה זמן רב כדי להבין את פשר הריכוז הצבאי הגדול של המצרים .צניחת הצנחנים הישראליים ולחימתם הנועזת מלאו את ליבו גאווה.משך כל שעות היום עקב דן –טרזן אחר מהלך הקרב ושקל את סיכוייהם של שני הצדדים.
כאשר ראה את התגבורת הענקית הזורמת אל המצרים בעוד הישראלים מצמצמים את יריותיהם כדי לחסוך בתחמושת הבין כי הגיעה עתה גם שעתו לפעול.
עם רדת החשכה נגש דן לעבר מצבור התחמושת המצרי .ניצב במרחק 20 מטרים מן השומרים שם את ידיו סביב פיו ושאג את שאגת הג'ונגל מסמרת השיער.
יותר לא צריך היה לעשות.השומרים נסו בבהלה כל עוד נפשם בקרבם כשהם משאירים אחריהם את נעליהם ואת כלי נשקם.
(מתוך "דן טרזן במבצע סיני " מאת "נוני " ( אמנון שפאק), 1960

גם אנשי הג'ונגל של ספרות הקלה הישראלית נטלו חלק בקרבות .איש הג'ונגל הישראלידן טרזן ישראלי שגדל כאיש ג'ונגל באפריקה היגיע לסיני בעת הקרבות צפה בגאווה בקרב המיתלה וסייע להילחם במצרים בחוברת הראשונה בסדרה שלו |"דן טרזן במבצע סיני" מאת אמנון שפאק שבעקבותיה הפך לסוכן חשאי ישראלי .

אפילו איש הג'ונגל המקורי , הלורד הבריטי טרזן נטל חלק בלחימה מה שלא היה המפתיע שהרי ישראל השתתפה במלחמה לצד ארצו בריטניה . בסיפור טרזן בתעלת סואץ מאת מירון אוריאל בהוצאת הפיל טרזן מתבקש על ידי השגריר הישראלי באפריקה לפרוץ את ההסגר המצרי על תעלת סואץ כחלק מהמאמץ המלחמתי המשולב של מבצע קדש . הוא יוצא בספינה ובדרך הורג מאות חיילים מצריים המנסים לעצור את ספינתו באמצעים שונים ולבסוף מביא את הספינה בשלום לחיפה.לא ידוע על כל מפגש בינו ובין החקיין הישראלי דן טרזן שפעל באותה השעה במרחבי המדבר. ( למירון אוריאל המחבר היה תפקיד בכיר וסודי בשירות המודיעין בזמן המלחמה והיה מסונף למפקד העליון של המבצע משה דיין ,וכאשר כתב על המבצע הוא ידע פרטים סודיים בעניין אולי יותר מכל מחבר אחר) .

מבצע סיני בקומיקס

גם בקומיקס הישראלי שבדיוק אז החלו להופיע בו סיפורי ההרפתקאות הראשונים הקפידו הגיבורים ליטול חלק בלחימה בסיני ב"זמן כמעט אמיתי " דהייו בחוברות שהופיעו זמן קצר ביותר לאחר ההתרחשויות עצמן :

אלו היו : .
בעקבות אל נטף "הארץ שלנו" כרך ז' תש"ז חוב' 22-43 ו כתבה מרים וצירה אלישבע נדל .
גיבור הקומיקס של הארץ שלנו גידי גזר פלמחניק בעל כוחות על כתוצאה מאכילת גזר שמחברו יעקב אשמן היציג עד למבצע סיני רק את הרפתקאותיו מזמן קום המדינה היגיע לעזה בזמן מבצע סיני .
זה היה יוצא דופן בסיפורי הסדרה בכך שהפעם לא כתב אותו יעקב אשמן אלא "מרים " והוא מתרחש 8 שנים אחר אירועי הסיפורים הקודמים . הוא במפתיע רחוק מאוד מלהיות יצירה מלחמתית ,והוא מתאר בפירוט את סבלם הנוגע ללב של הפליטים בעזה. ניסיון נדיר לדיון אמיתי בבעיה קשה ומציקה בסיפור ילדים . בסיפור זה היה דיון אמיתי בבעיית הפליטים שברחו מבתיהם במדינת ישראל וגידי הבטיח לפליט לנסות לעזור לו לחזור למדינת ישראל אם כי הודה שאין פיתרון כזה לכלל הפליטים . הסיפור הסתיים עם גידי ואל נטר נפרדים כשאל נטר מביע את חששו מהיום שבו יעזבו הישראלים את עזה הכבושה קטע המעורר תחושה מוזרה ביותר אצל הקורא המודרני היום לאחר נטישת עזה השנייה ובמצב המלחמתי שבו אנו נמצאים כיום עם עזה.
הקומיקסאי דני פלנט היציג שני סיפורים על מבצע סיני :

מלב אפריקה ועד שארם גיבור הסיפור הוא פלאשי שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחר מדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שבט שמתייחס על אנשי שלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידי כוחות ישראל.

לאחר מכן חיבר פלנט את הסיפור "הצנחנים תוקפים" סיפור ששחזר את קרב המיתלה והוא הסיפור היחיד בקומיקס הישראלי שמבוסס על פרשת קרב אמיתית . והוא הופיע במקור ב-1959 בשבועון לילדים "הארץ שלנו" כרך ט' בחוב' 1-18.
זהו סיפור הקרב של יחידות הצנחנים במבצע סיני במעבר המיתלה שנאבקו עם כוח מצרי גדול בהרבה וגברו עליו.למיטב ידיעתי זהו סיפור הקומיקס היחיד בעברית שמתאר פרשת קרב אמיתי.וניתן לקרוא לו הקומיקס "ה דוקומנטארי " הראשון של ישראל .

השבועון המתחרה "דבר לילדים" לא פיגר בהרבה מאחורי הארץ שלנו והקפיד אף הוא לשלב את גיבוריו בלחימה .
1. בסיפור " סרדין וטוקיו לוכדים כנופיית חמדן. כתב חזיז צייר צ. בן צור . כרך כו חוב' 45-51 כרך כ-ז 1-7 , 1956 ב-14 חלקים. :

שני הנערים האמיצים סרדין וטוקיו שעד כה נשלחו בעיקר במשימות מסביב לעולם בעקבות גנבי מגילות אל ערים אבודות ובעקבות שבטי ישראל האבודים בבורמה נשלחו גם הם בהרפתקה האחרונה שלהם לעזה בעקבות בכנופיית מסתננים . עוקבים אחריהם לעזה שם נאבקו בקולונל מצרי שטני וחיסלו אותו לפני שנמלטו בשלום לישראל.

לאחר מכן תוארה מלחמה בסיפור של אריה נבון "עוזי נלחם במדבר" דבר לילדים כרך כז , 1956-2957) ) שאותו  חרז "איתאי"  ( אוריאל אופק?) על עלילות חייל עברי בודד שמתגבר בערמתו על גדודים שלמים של מצרים בסיני ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת על עלילות חייל כעברי בודד שמתגבר בתחבולות שונות על גדודים שלמים של מצרים בסיני ובנגב ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת.

( "עוזי נלחם במדבר " פורסם ברשת במגזין "יקום תרבות " באוקטובר 2016 במלאת שישים שנה למבצע קדש )

 

 

 

 
 
 
 
עוזי נלחם במדבר ( ובערבים)  הפרקים הראשונים בסדרת הקומיקס האחרונה  של אריה נבון .

סידרה זאת היא כנראה שיר ההלל האולטימטיבי בספרות הקומיקס שלנו על החייל העברי שמסוגל להתגבר ביד אחת על צבאות אויבינו המטומטמים שכרגיל בסיפורים אלו נמלטים כשהם משאירים מאחוריהם את כלי נשקם ואת נעליהם . ( אף פעם לא הבנתי למה מישהו נמלט במדבר ישאיר מאחוריו את נעליו ,האם הם באמת מתכוונים לברוח יחפים על חולות המדבר הלוהטים ומלאי האבנים ? כל הסיפור נראה כמיתוס שמישהו בצד שלנו המציא ) .והיא נראית כמודל לדרך שבו הוצגו הערבים סיפורי דנידין המאוחרים יותר של שרגא גפני .
סך הכל נוצרו על מבצע סיני חמישה סיפורי קומיקס , עוזי נלחם במדבר" מאת אריה נבון , סרדין וטוקיו לוכדים כנופית חמדן סיפור בסדרת גידי גזר ושני סיפורים מאת דני פלנט. שלושה מהסיפורים ב"הארץ שלנו ושניים ב"דבר לילדים". והיחס הזה בין סיפורים מלחמתיים בשבועונים נשמר גם בעתיד .
רק במלחמת ששת הימים הייתה התגייסות כזאת של גיבורים של הספרות הפופולארית לטובת המאמץ המלחמתי הישראלי . ולאחר מכן ההתגייסות כזאת כמעט ופסקה מסיבות שלא כאן המקום להיכנס אליהן.
בספרות היפה למבוגרים תיאורים של מבצע סיני הם נדירים וקרב המיתלה כמעט ואינו קיים מבצע סיני תמיד הואפל על ידי מלחמת העצמאות שהתקיימה לפניו ועל ידי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים שאחריו .
דוגמה אחת יוצאת דופן של העיסוק בספרות היפה במבצע סיני היא בספר זר דווקא ספרו של הסופר והתסריטאי המפורסם ליאון יוריס  מחבר "אקסודוס " שתיאר את קרב המתלה בספרו "מעבר המיתלה " שנראה כמבוסס על חוויות אמיתיות שלו מהתקופה כתסריטאי שביקר במדינת ישראל של התקופה ובו הוא מתאר את ההשתתפות של בן דמותו בקרב האכזרי אגב פלאש באקים לעברו .

האיש שחזה את מבצע סיני

קוריוז : המלחמה נחזתה בשבועון "העולם הזה של אורי אבנרי"  בגיליוןן 22.3.1956 בסיפור בשם: מלחמה 1956 "אם תפרוץ מחר מלחמה …תיאור המאורע העלול לשנות השנה את חייך שבעה חודשים לפני שפרצה למעשה.  אורי אבנרי הוא ככל הנראה שכתב את הסיפור בשם בדוי "שלמה קרן" "בשיתוף עם כתב צבאי"".בשנות החמישים כתב אבנרי כמה וכמה סיפורים בשמות בדויים שונים שתיארו את עתידה של ישראל בעוד עשר עשרים שלושים שנה,לעיתים תוך שימוש בשמות של אנשים אמיתיים כולל כאלה שהיו תינוקות בזמן שהסיפור פורסם . .
בהקדמה לסיפור כתב אבנרי ..
לפי כללי ההיגיון הצלול לא תפרוץ המלחמה ב-1956 .רעיון המלחמה המונעת שקע בישראל ,ואילו המצרים מעוניינים לעכל את נשקם ולאחד את העולם הערבי לפני ההתמודדות .אולם לא תמיד מתקדמת ההיסטוריה על פי ההיגיון .המלחמה ב1956 אפשרית . .
מה תהיה דמותה? אי אפשר לתאר את המלחמה במונחים דמיוניים מבלי להפר את כללי הביטחון .תחת זאת בוחר "העולם הזה" להגיש תצלום רגע של כמה דקות במלחמה .הוא יעזור לעצב לעיני הקורא תמונה ברורה יותר של היקף המלחמה ,חזיתותיה ומכשיריה.
אבנרי תיאר בסיפור סצינות מחיי אזרחיים ישראליים פשוטים המוצאים עצמם מעורבים במלחמה בתל אביב המופצצת , תיאר סצינות מהמתרחש באו"ם בעת הדיונים על המלחמה כולל מחשבות של דיפלומט אמריקני באו"ם שממשלתו תומכת בצד הערבי וסיים בסצינה הירואית של קרב ימי ואווירי בין אוניית המלחמה "שולמית " המותקפת בידי מיגים מצריים אך אלו מושמדים לבסוף בידי מטוסי סילון ישראליים.
"קרן" צדק לחלוטין בהנחה שתהיה מלחמה ב1956 ,אולם צדק רק חלקית בתיאור פרטי אותה המלחמה .בסיפור תיאר "קרן " התקפת מטוסי מיג מצריים על תל אביב ותיאר בפרטי פרטים את הקטילות בהפצצה של אזרחים תל אביבים שונים במקומות במרכזיים בעיר .

מאידך הוא חזה נכונה מלחמה במדבר סיני וניצחון.
טעות נוספת הייתה התאריך המדוייק. קרן/אבנרי חזה שהמלחמה תפתח ב17 ביוני. דהיינו שלושה חודשים לאחר פירסום הגיליון המצמרר . במציאות היא התקיימה ארבעה חודשים מאוחר יותר .
עם זאת מעניין שיוני היה התאריך שבו נפתח הסיבוב השלישי, מלחמת ששת הימים ,אם גם לא ביום המדויק שנחזה כאן בידי אבנרי .

משחקי מבצע סיני


על מבצע סיני היו לא רק ספרים וסיפורי קומיקס היו עליו גם משחקי קופסה .

.חוקר המשחקים והצעצועים חיים גרוסמן מדווח שהיו שניים כאלה שנוצרו שניהם במחצית השנייה של שנות החמישים בידי חברת המשחקים "עדליאדא" שפעלה כאן במהלך שנות החמישים והשישים. הם יצרו הדמיה של מבצע סיני ושמו דגש על גיבורי המבצע שהיו מסוגים שלא בלטו במלחמת העצמאות כמה שנים קודם לכן ואלו הם טייס הסילון ,הטנקיסט וכמובן הצנחן שהיגיע לשיא תהילתו בקרב המיתלה.

משחק אחד שייתכן שכאשר נוצר היה בגדר משחק "עתידני " (_ דהיינו הוא נוצר לפני מבצע סיני ) נקרא "הסיבוב השני ". הוא המחיש את צבא ישראל הנאלץ להתמודד בסיבוב קרבות נוסף כדי לסכל עוד מאמץ ערבי למחוק את ישראל מהמפה. במשחק היו כלי משחק מפלסטיק שעוצבו בצורת חיילים טנקים ומטוסים ומסלולי התנועה היו בים ביבשה ובאוויר כהדמיה למציאות האמיתית של המערכה. אופציות צבאיות נוספות ייצגו מדינות ערביות שאמנם לא השתתפו במלחמה אלך הופיעו על גבי לוח המשחק מן הסתם כמי שעלולים להצטרף למערכה בכל רגע אם תיטה לרעתה של ישראל.

משחק אחר נקרא "סיני" ובו מטרת השחקן הייתה כפי שנכתב בדף ההוראות "להתקדם בצירים השונים על מנת להגיע ראשון לצידו המערבי של חצי האי סיני".
ההתקדמות במרחב סיני הייתה באמצעות כלי "החיילים " שהונעו בהטלת קובייה והתמודדו עם "מיכשולים " על פני מסלול התנועה המצויר .המנצח היה הראשון שהצליח לחצות את המרחב הצהוב עמוס המיכשולים ולהגיע אל תעלת סואץ.

מבצע קדש בקולנוע

תמונה מהסרט "סיניה" על מבצע סיני.

מבצע קדש זכה לתיעוד קולנועי מועט מאוד. רק סרט תעודי אחד קצר וצנוע אשר בויים וברובו גם צולם בידי פרד שטיינהרט איש יחידת ההסרטה הצבאית לשעבר.

באדיבות אילן אלדד
ועל המלחמה נעשה סרט עלילתי אחד .זהו "סיניה " ( 1962) בבימויו של אילן אלדד ועם תסריט של משה הדר ( שהיה עורך "ביטאון חייל האוויר " באותה התקופה) שהתבסס על פרשה אמיתית מימי המלחמה ,שבה חולצה תינוקת בדווית בת שנה שאימה נפגעה בטעות במהלך הקרבות בידי חיילי צה"ל הובאה לישראל בידי רופא צבאי והתחנכה בנצרת .
הסרט הוא סיפורו של טייס ישראלי שנחת נחיתת אונס בסיני ופוגש בדואית פצועה ושני ילדיה במצב קשה ,מאמציו לעזור להם נדחים והוא נמצא בסכנת שבי בידי המצרים הוא מחולץ בידי חבר ליחידה, שמחלץ תינוקת יתומה בדואית ומביא אותה למקום מבטחים ישראל . הפרשה זכתה לפירסום רב וסיניה הילדה הבדואית זכתה גם לפזמון על שמה הלא הוא שיר הסרט.

הטייס והבדואית .מתוך "סיניה".

סך הכל בהשוואה למלחמה שלפניו ולמילחמות שאחריו מבצע סיני לא כיכב הרבה בספרות היפה . ככל הנראה משום שעורר הרבה פחות אמוציות שליליות או חיוביות וגבה הרבה פחות הרוגים ,השגים או כישלונות להוציא את היוצא דופן הבודד של קרב מעבר המיתלה.
זאת להוציא תחום אחד ,תחום הספרות הקלה וסיפורי הקומיקס הפטריוטיים לילדים ששיאם היה בדיוק בתקופה של מבצע סיני ועוד כמה שנים לאחריו והם הירבו באופן יחסי לתאר את המלחמה במונחים גרנדיוזיים של הספרות הפופולארית . התופעה אמנם נמשכה בצורה מתונה יו יותר לגבי מלחמת ששת הימים ( שגם בה לחמו לצד הלוחמים גיבורי סדרות כמו דנידין הרואה ואינו נראה ועזית הכלבה הצנחנית ) אך נעלמה לגמרי במלחמות שאחריה הן בגלל שקיעתה של תעשיית הספרות הקלה לילדים ומבוגרים בישראל והן בגלל שהאמונה הפטריוטית בצדקתה של ישראל שוב לא הייתה קיימת . . וכתוצאה יש בהן הרבה פחות דוגמאות של טיפול ספרותי מסוג זה במלחמה.
ובוודאי ובוודאי שלא נמצא במלחמת לבנון הראשונה או השנייה אנשי ג'ונגל וחבורות ילדים המסייעים לחיילנו בשדה הקרב.כל הרעיון הזה שהיה בהחלט אפשרי לעיכול עבור הנערים הפטריוטיים של שנות החמישים והשישים יהיה מגוחך עבור הילדים המתוחכמים של היום.גם קשה להאמין שמישהו יפיק על המלחמות החדשות משחקי קופסה ,אם כי משחקי מחשב זאת בהחלט אפשרות אבל בוודאי לא על הדרך שבה התנהלו במציאות .

"המולדת מודה לכם "אמר האלוף משנה עמיקם קדרון לבלשים הצעירים "אלמלא עזרתם והעזתכם היה הניצחון עולה לנו במחיר יקר יותר ".
( מתוך הבלשים הצעירים במבצע סיני ")

  נספח :רשימת סיפורים על מבצע סיני.ספח סיפורים על מבצע סיני ייגאל  מוסינזון חסמבה בקרבות רחוב בעזה . צייר עמירם תמרי, יולי 1957 . הוצאת גדיש . חסמבה יוצאת לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באיזור. המהדורה הראשונה כוללת נספח שמסביר את העיכוב בהוצאת הספר כקשור למבצע סיני ב-1956 .
אבנר כרמלי הבלשים הצעירים במבצע סיני . זלקוביץ'. 1957.
יוסי ילד סיני ציורים תרצה הוצאת מסדה, 1958.

 

משה שמיר . בעקבות לוחמי סיני : אנשים ונופים במבצע "קדש" / רישומים – שמואל כץ : רשימות – משה שמיר ; אחרית דבר – מרדכי בר-און.  פרסומי קצין חינוך ראשי – ההוצאה לאור של משרד הבטחון, 1966 (תשכ"ז ) אלבום שהופיע ביום השנה העשירי למבצע קדש.


אוריאל אופק .הצנחנים באים . הוצאת עופר ,1969 .


אוריאל אופק הימאים באים. עופר,1969.
מטי שביט שישה בעורף האוייב :הסיפור המלא של מבצע "ירקון " ספרית מדים ,1969.


ליאון יוריס מעבר המיתלה מאנגלית א. סבר, ספריית מעריב ,תש"ן .

קישורים רלבנטיים

טרזן מלוחמי מפרץ סואץ

דן טרזן המהמשתתפים בקרבות במדבר סיני 
גידי גזר "מסתערב " במבצע

שרגא גפני היסטוריון של מבצע סיני

מירון אוריאל איש מודיעין בכיר בזמן המבצע

ליאון יוריס מחבר "מעבר המיתלה "

אריה נבון
דני פלנט קומיקסאי של מבצע סיני

קומיקס קרב המיתלה
קומיקס מלחמתי
חיים גרוסמן חוקר משחקי מבצע סיני

הקרב במעבר המיתלה

עוזי נלחם במדבר קומיקס מאת אריה נבון 

יורשיו של שלמה המלך או ממשיכיו של משה רבנו ? הרצאה של אלי אשד על מבצע סיני בתרבות הפופולארית