ארכיון תג: טרזן

טרזן חוזר לארץ הגמדים מאת רוס מאנינג

רוס מאנינג גדול הקומיקסאים על הדמות של טרזן 

 

ב-1 בספטמבר שנת 1875 נולד אדגר ריס בוראוז יוצרו של איש הג'ונגל טרזן.

אז לציון זה הנה סיפור על איש הקופים מאת אחד מממשיכיו של בוראוז. 

 

טרזן איש הג'ונגל הוא אחת הדמויות הבדיוניות החביבות עלי.

פעם ישבתי וכתבתי ספר שלם על הופעותיו המרובות השונות בשפה העברית בחוברות שונות שנכתבו בידי ישראלים .יותר מאלף מהם

.ספר בשם "טרזן בארץ הקודש " שהוצאתי בהוצאה עצמאית.

עותקים אפשר להזמין דרכי בלבד :

elieshe@inter.net.il

 

והנה סיפור קומיקס מתורגם שיצא לאור בהוצאה שהחוברות שלה הן נדירות ביותר כיום.הוצאת "ש.אור".

הם הוציאו לאור בשנות השבעים סדרת חוברות על עלילות טרזן.

כל חוברת כללה סיפור פרוזה על טרזן שהיה הדפסה חדשה   של סיפורים  ישראליים  ישנים על עלילותיו שבמקור יצאו לאור בהוצאת "הקרנף".

כל חוברת כללה גם  סיפורי קומיקס על עלילות טרזן ודמויות אחרות בשילוב של צבעים ושחור לבן.

האיכות הטכנית  הייתה למרבית הצער נמוכה ביותר אבל כמה מהסיפורים ללא קשר לאיכות הטכנית  הגרועה היו טובים.

למשל הסיפור שמובא כאן של אמן טרזן המעולה ביותר רוס מאנינג.

רוס מאנינג  כתב וצייר בסוף שנות השישים ובשנות השבעים את סיפורי טרזן הפנטסטיים ביותר והמעולים ביותר.

 הוא  היה מעולה יותר,הרבה יותר , מאמני טרזן ידועים קודמים כמו הרולד פוסטר ( שנודע כיום גם כיוצר "הנסיך ואליאנט"שעקבנו אחריו בבלוג זה  ) ובורן הוגרט ששניהם נחשבים לבין אמני הקומיקס הגדולים ביותר אם לא הגדולים ביותר בכלל הודות לכישרונם האמנותי.

וזה למה ? 

כי מאנינג לא רק ידע לצייר.  הוא גם ידע לכתוב סיפורי טרזן מצויינים שמהנים עד היום בניגוד לקודמיו  שידעו לצייר היטב  אבל הסיפורים  שלהם ( שכנראה לא הם כתבו ) הם עלובים ממש ומשעממים כיום לקרוא והאמנות לא מצליחה לחפות על זה. וכתוצאה ההצלחה האמנותית שלהם גם חסרת עניין. 

הרולד פוסטר  בהחלט ידע לצייר היטב אבל הוא ככל הנראה לא היה חובב גדול של הדמות של טרזן. הוא רק ביצע עבודה לפרנסתו. 

הוגארט שיש מכנים אותו "המיכאל אנג'לו " של עולם הקומיקס אולי אף  כתב גם כמה מהסיפורים אבל גם הסיפורים שלו הם משעממים וחסרי חיים לעומת אלו של מאנינג. 

( שניים מסיפוריו  של הוגארט תורגמו לעברית ואולי אביא אותם בהמשך אבל הם נופלים מאוד מסיפוריו של מאנינג). 

מאנינג לעומתם היה חובב גדול של כיתבי בוראוז ושל טרזן וזה ניכר היטב בהיכרות העצומה  והפרטנית שלו עם העבר של טרזן בספרים ואף בקומיקסים של יוצרים אחרים שצויינו למעלה. 

בסיפורים שהוא כתב בעצמו ולא רק צייר מאנינג  מכניס פירטי טריביה שונים על טרזן מקורביו ועולמו שרק חובבים אמיתיים מכירים והקפיד לשלב את בני משפחתו של טרזן את אישתו ג'ין את בנו קוראק  את ידידו השחור מוגאמבי ודמויות אחרות מהספרים בסיפורים. דבר שקודמיו נמנעו לעשות. 

וזה הופך את רוס מאנינג לגדול האמנים של טרזן.  

 

חוברות טרזן עם סיפורי רוס מאנינג בעברית בהוצאת מ.מזרחי וש.אור 

בעברית פורסמו שני סיפורי טרזן שפירסם רוס מאנינג בחוברות של הוצאת ש.אור ועוד חמישה סיפורים נוספים שלו  בחוברות שפורסמו במקביל בהוצאת מ.מזרחי.ואלו היו החוברות הטובות ביותר בהוצאה זאת. 

 

הסיפור שלפניכם היה הראשון שפירסם מאנינג בעיתונות האמריקנית.  הוא פירסם כבר חוברות קומיקס על טרזן בהוצאת "גולד קי",    אך כאן ניתנה לו אפשרות להגיע לקהל גדול  יותר ומבוגר יותר  מזה שהיגיע אליו דרך חוברות הקומיקס שהיו מיועדות באופן ספציפי מאוד  לילדים ובני נוער.

הסיפור הראשון שפירסם במיסגרת הזאת  היה המשך של אחד מסיפורי טרזן הידועים "טרזן ואנשי הנמלה". שבו טרזן מגיע  כתוצאה מהתרסקות מטוס לארץ הנמצאת מאחורי מחסום קוצים ענק.  שבה חיות נשים ענקיות לוחמניות ולוחמים ננסים. הוא מוקטן באמצעות טכנולוגיה מוזרה לגודל של ננס.נלחם באוייבים מרושעים ולבסוף מוגדל לגודלו הטבעי ומצליח להסתלק מהמקום. 

הספר הנ"ל תורגם לעברית פעמיים : 

. (.TARZAN AND THE ANT MEN (1924

א. בשני כרכים תחת השמות  "טרזן   בארץ הננסים"  (חלק א'), תרגם בצלאל  גילאי   הוצאת יוסף שמעוני תשי"ד  1954 

 

 

 

ו"טרזן במכלאות העבדים",  ( חלק ב' ) תרגם בצלאל  גילאי  בהוצאת יוסף שמעוני.   תשט"ו  1955 

איור העטיפה של "טרזן במכלאות העבדים" בוצע בידי המאייר והסופר  הידוע אהרון אבדי.

 

ב. תחת השם  "טרזן ואנשי הנמלה", תרגם אליעזר כרמי בהוצאת מ. מזרחי ,1984.

 

 

 

רוס מאנינג ביצע  בראשית  1968 עיבוד קומיקס לאותו סיפור ידוע בשתי חוברות קומיקס.

שתוכלו לקרוא כאן.

 

ואת חלק ב' שפורסם באפריל 1968 קיראו  כאן.

  מיד לאחר העיבוד הזה מאנינג עבר לעבוד במיסגרת  שונה של סיפורי טרזן בקומיקס  שפירסם  בהמשכים  בעיתונות   האמריקנית  ושם פירסם תחילה  את   ההמשך לאותו סיפור  שבו טרזן חוזר לארצם של אנשי הנמלה ושוב הוא מוקטן ביחד עם גבר ואישה שאליהם הוא מתלווה.האם יצליח לברוח הפעם או שנגזר עליו להישאר שם כל חייו כלוחם ננס?

כפי שתראו יש הבדלים גדולים בין  אופי הסיפור הקצר והמרוכז  שצייר  מאנינג עבור חוברות הקומיקס  ( וככל הנראה לא הוא כתב אותו )   והסיפור שכתב וצייר בהמשכים מייד לאחר מכן  עבור העיתונות האמריקנית ששם ניתנה לו אפשרות להרחיב ולפתח דמויות ובאופן כללי לתת סיפור טיפה יותר "בוגר"שבו יש רמיזה על משיכה בין טרזן ובין בת לוויתו וכו'. 

Tarzan Returns to the Land of the Ant Men

Story and Art by Russ Manning

Jan. 14, 1968 – June 16, 1968 

כתב וצייר :רוס מאנינג 

ינואר -יוני 1968 

הופיע בעברית בסדרת טרזן עיתון הרפתקאות לילדים הוצאת ש.אור

גליונות 10-11,ב- 1973 

 

 

 

 

חלק שני :

 

 

 

 

את הסיפור בגירסה המקורית באנגלית קיראו כאן.

סקירה על רוס מאנינג

 

 

 

הנה ביקורת שלי על הסרט "אגדת טרזן " שהופיעה ב"יקום תרבות ".

:"טרזן נגד המלך הבלגי "

ומאמר גדול שלי על טרזן  ומקומו בתרבות הפופולארית בעשור השני של המאה ה-21 שהופיע בכתב העת "ליברל ".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פנחס שדה מחבר סיפור טרזן

הרשימה הזאת פורסמה לפני שנים באתר בשם "קולמוסנט" אתר שהפסיק להתקיים.אז הנה היא שוב.

בקרוב תעלה רשימה נוספת שגם היא הייתה ברשת  באתר על פנחס שדה ונעלמה ביחד עם האתר  על סיפורי הקומיקס השונים של   פנחס שדה ב"הארץ שלנו"  תחת שמות בדויים שונים כמו "יריב אמציה " עם קישורים לאלה מהם שהם ברשת. 

 

פנחס שדה מחבר  סיפור טרזן

"הדברים שיסופרו להלן התרחשו  לפני זמן  לא רב , בשנת 1957 , ועד כה לא הגיע שמעם לידיעת הציבור הרחב. לפי מיטב ידיעתי ואמונתי ,ספר זה מביא לראשונה בפני קהל הקוראים את פרטי הפרשה המוזרה בקשר לטרזן ,פרופסור ג'ופרי אלן-ג'ון , העלמה אליזבת , אינספקטור מק –גילן והתכנית האטומית השטנית…תכנית שסיכנה את כל העולם!

השקעתי זמן וטורח רבים באיסוף הידיעות המובאות בסיפור זה . ההתחלה הייתה מקרית לגמרי ..בשנת 1958 הזדמנתי ללונדון , והוזמנתי לסעוד בחברתו של ידיד נושן , מר ג. וילסון בראון , עורך העיתון GOOD NEWS . תוך כדי שיחה, השמיע ידידי הערות אחדות , שעוררו את סקרנותי,. ביקשתי שיספר לי את כל הפרשה, אך הוא התנצל ואמר שאינו יודע אלא פרטים מעטים . יתר על כן העניין הוא  סודי ביותר ! אך הוא יעץ לי ( ואף נתן לי מכתב המלצה ) לפנות למטה הבולשת –"הסקוטלאנד יארד" – ולנסות את מזלי. "תפנה למפקח  סיר ג'ון  מוריס"- אמר.

פניתי ל"סקוטלנד יארד ", ומפקד הבולשת (בשמעו שאני מעוניין לכתוב ספר על הפרשה ובהיותו מוקיר ספרות וסופרים ) הואיל להראות לי את כל המסמכים הנוגעים בדבר.

הללו נמצאו בתיק שחור ,המסומן בסימונים אלו X852-A TS 8.

ככל שהתעמקתי בקריאת המסמכים , גליתי שאין די בכך: ושאם ברצוני לקבל פרטים מלאים –עלי להוסיף ולטרוח. היה עלי לבקר גם את הבסיס האטומי 5X2 ולשוחח שם עם הסגל המדעי .

לבסוף עמדתי בפני התפקיד הקשה ביותר, ואף אותו ביצעתי : נסעתי לקונגו הבלגית , כדי לשמוע את  פרטי הסיפור  מפי שנים מגיבוריו הראשיים –טרזן והעלמה אליזבת אלן-ג'ונס. שלושה שבועות שהיתי בקונגו , ומיד ישבתי לכתוב את הסיפור.

אודה ולא אכחד: קוראים מסוימים ישתוממו מאוד בקראם את פרטי הפרשה. ואכן אינני מאשימם!

צמרמורת חלפה בגבי , כאשר נודע לי , לפתע פתאום , לפני איזו סכנה איומה עמד העולם כולו ( מבלי לדעת כלל ) בשנת 1957 . תודה לאל שהאיום הוסר מעל ראש כולנו , וזאת כתוצאה מעוז -נפש  עילאי , הקרבה ותבונה .

( הפתיחה לסיפור בהמשכים "טרזן ותעלומת האטום " מאת "יריב אמציה " הארץ שלנו  כרך י' , 1960 ) 

 בכרך י של המגזין לילדים "הארץ שלנו " ב-1960 הופיע סיפור בהמשכים של "יריב אמציה " הלא הוא  שמו הבדוי של הסופר הידוע פנחס שדה  ( שהירבה לפרסם במגזין סיפורי הרפתקאות בהמשכים וסיפורי קומיקס בהמשכים תחת שם זה ) בשם "טרזן ותעלומת האטום" . הסיפור היה  מלווה באיוריה של ציירת המגזין אלישבע נדל  ששיתפה פעולה עם שדה בכמה וכמה מסיפורי הקומיקס שלו . סיפור זה הוא יוצא דופן בכלל היצירות של שדה בכך שהוא סיפור מקורי על דמות ידועה  מהתרבות הפופולארית העולמית , טרזן איש הג'ונגל.

והנה כמה דוגמאות שלהם:

 

 

 

הסיפור יצא לאור שוב כספר בהוצאת "עמיחי " ב-1962 עם איורים של צייר שונה ששמו אינו מופיע בספר.אולי היה זה פנחס שדה עצמו שגם אייר ספרים.

העטיפה בכל אופן אינה של הצייר שמאייר בפנים הספר אלא כנראה של זיוה שישא אם לשפוט על סמך הסיגנון האמנותי.

 

.

 

ציורים  מפנים הספר ,אולי של פנחס שדה.

בסיפור טרזן נאבק בכנופיה של שודדי אורניום ומגלה שמאחוריה עומדת מזימה של מליונר להשתלט על העולם בעזרת קרינה רדיואקטיבית שתופעל על המין האנושי ותהפוך את רובו לאידיוטים . בסוף הסיפור טרזן מתאהב בבחורה שבה נפגש לראשונה במהלכו ( ואיננה ג'ין אהובתו ואישתו בסיפורים המקוריים)

ומתעתד להתחתן עימה.  בגרסה שהופיעה ב"הארץ שלנו " הופיעה בסיפור הקדמה ( שמובאת למעלה ) שבה מספר שדה בסגנונו של מחבר סיפורי טרזן המקורי אדגר רייס בוראוז כיצד היגיע סיפור זה  על טרזן לידיעתו, אך הקדמה זאת הושמטה משום מה ממהדורת הספר.

מעניין שבאותם הגיליונות של "הארץ שלנו " שבהם פורסם סיפור הטרזן של שדה , פורסמה במקביל גם סידרת קומיקס של  הצייר דני פלנט ( ששיתף פעולה גם הוא  כמה פעמים עם שדה כאמן לסיפורי הקומיקס שלו ) שעסקה גם היא בהרפתקאותיו של טרזן . ניתן לפרש זאת רק על ידי כך שב-1960 נהנה טרזן משיא הפופולאריות שלו אי פעם בישראל , ופופולאריות זאת בקרב ציבור הקוראים הייתה כה גדולה עד שמגזין "הארץ שלנו " המכובד החליט לפרסם לא פחות משני סיפורי טרזן שונים בגיליונותיו כדי למשוך אליו את הקוראים המרובים של  טרזן.

קטע מסיפור קומיקס על טרזן מאת דני פלנט שהוטפיע במקביל לפרסום "טרזן ותעלומת האטום" במקביל ב"הארץ שלנו". אכן הייתה זאת שנת שיא עבור טרזן בישראל!

 

שדה התבייש תמיד בסיפור זה כמו בסיפוריו האחרים שפורסמו בשמות בדויים ב"הארץ שלנו " אם כי לדעתי לא היה לו על מה. הם מראים על דמיון עשיר וכושר המצאה שאינם כה ניכרים ביצירותיו המכובדות יותר.סיפור הטרזן שלו הוא קולח , גדוש בפעולה מצד אחד ובהומור המיוחד של המחבר מצד שני . הוא בהחלט עולה על הרוב המוחלט של למעלה מ-1000 סיפורי הטרזן המקוריים שהופיעו בישראל בשפה העברית .

 מעניין שאת פרסומו חב שדה למעשה למולים שהתפרסמו בזכות סיפורי טרזן . ספרו הידוע ביותר של שדה "החיים כמשל " הופיע ב-1958 בהוצאה בשם "ששת " שמאחוריה עמד דפוס מל"ן   שנוהל בידי גלילי לוי ואחיו  בתל אביב .  הספר פורסם שם רק לאחר שנדחה בידי הוצאות מכובדות מרובות וזאת בעקבות השתדלותם של עורכיו של  שדה במגזין "הארץ שלנו " בנימין תמוז ויעקב אשמן. דפוס מל"ן הנ"ל התפרסם  באותה התקופה בראש ובראשונה כמו"ל של למעלה מ-600   סיפורי טרזן שנכתבו בידי סופרים ישראלים שונים כמו עמוס קינן , ישעיהו לויט , חיים גיבורי ורבים אחרים  מחוגי הבוהמה הישראלית והופיעו  תחת שמות הוצאות כמו "הקרנף ", "הנמר" , "הברדלס"  וכו' שמאחוריהן עמד דפוס מל"ן .דפוס מל"ן פירסם גם סדרות אחרות כמו "קפטין בלאד " ו"הספינה קפריקורן" שנערכו בידי הסופר והמתרגם אהרון אמיר כפי שהיו סיפורי טרזן של ההוצאה בראשיתם. אך  הסדרות האחרות  היו קצרות ימים בהשוואה לטרזן שהתקיים בדפוס מל"ן במשך למעלה מ-10 שנים . סיפורי טרזן היו מקור הכנסה חשוב ביותר של ההוצאה..

כך שבמידה רבה הספר "החיים כמשל " פנחס  שדה והקוראים חייבים הרבה למולים לא ידועים  אלה של  סיפורי טרזן .עם זאת לפחות עד כמה שידוע לי שדה  עצמו מעולם לא תרם חוברת טרזן לדפוס מל"ן , הוא כתב על הדמות רק עבור "הארץ שלנו".    

להלן הראיון היחיד עם פנחס שדה על הספר "טרזן ותעלומת האטום ". ועד כמה שידוע לי זוהי גם הפעם היחידה שבה דיבר בפומבי על אחת מיצירותיו  המרובות בהמשכים במגזין "הארץ שלנו " . ומראיון קצר זה אפשר ללמוד הרבה על הדרך שבה התייחס אליהם .הראיון פורסם במסגרת  במאמרו של איתן בר-יוסף "לטרזן בהגיעך לגבורות , ישר כוח"  מ"עיתון תל אביב-ידיעות אחרונות " 6 במאי , 1992.

שדה: הבט , אין לי שום יחס לטרזן , וגם כשהייתי ילד הוא לא היה גיבור שלי . יהודי שמרחף באוויר ושואג לא תפס אותי . אני העדפתי את הבלשים בפרוטה שמכרו אז . טרזן  היה בתחום השרירים, וזה לא כל כך הרשים אותי . אני אפילו לא זוכר אם ראיתי סרט שלו . העובדה ששמי מופיע ליד הפסבדונים בספריה שבה חיפשת ,מעידה רק על טמטומו של הספרן שם,לא יותר .    אני רעבתי ללחם פשוטו כמשמעו , ונאלצתי לכתוב ספרי ילדים  כדי לאכול, וברור כי לא יכולתי לחתום עליהם בשמי

בר -יוסף: "לא קראת אף פעם טרזן ולא הכרת אותו , אז איך כתבת את הספר ?"

שדה: "אני חושב שאתה פשוט מגזים בהערכה שלך לטרזן. עם כל הכבוד, לא צריך דוקטורט . בסך הכל יהודי לא לבוש , או לבוש חלקית , מרחף מעל עצים ומציל נפשות בצרה ,לא מרבה בדיבור  וגם ההשכלה יכולה לזכות בשיפור . לגבי הספר שבכתיבתו חטאתי ,אולי זו  ההזדמנות לבקש את סליחתו של טרזן , אם  אכן חטאתי ולא עמדתי בסטנדרט הראוי. אני משוחח איתך בכנות מוחלטת ובהתנצלות למרות שאיני חייב התנצלות לאיש . אבל טרזן  היה דבר תמים מאוד, נקי . אם שימחתי את הקורא ,אם הילד שכח לכמה דקות את הצרות בבית ,הרי שזהו דבר תמים לגמרי,  כמו טיול בחיק הטבע או אכילת תפוח זהב. "

שדה לא אהב את סיפור טרזן שלו ואת סיפורי ההרפתקאות האחרים שלו  בהמשכים לילדים ולנוער, אך הם סיפקו שעות רבות של הנאה לדורות שלמים של ילדים ובני נוער ומשום כך ראויים להיזכר.

קראו גם :

פנחס שדה-היוצר כאלוהות 

פנחס שדה מתנצל בפני טרזן 

 

 

עוד סיפורים על טרזן :

טרזן במערת הכרישים 

טרזן במרתף האימים :סיפור קומיקס נשכח מאת אשר דיקשטיין

ארבעת העוזרים ואריאציה של גבריאל מוקד על איש הג'ונגל 

 

עוד כתבות על טרזן :

 

טרזן איש הג'ונגל ואני 

אני טרזן את לה -האישה האחרת בחייו של איש הקופים 

עלילות טרזן בארץ הקודש

 

טרזן בפירסומת העברית 

עלילות טרזן בג’ונגלים של חנוכה: על מחזמר ישראלי פמיניסטי על טרזן וג’יין

 

טרזן נגד המלך הבלגי -מחשבות על הסרט "האגדה של טרזן "

 

איך הידרדר מעמדו התרבותי של טרזן 

 

סיפורי טרזן הישראליים

 

תמונות ממהדורת ה"הארץ שלנו " של הסיפור ומהדורת הספר

Tarzan in the holy land 

 

 

 

 

הרפתקאות הצוללת הגרעינית "נוף ים" במאבק כנגד גורמים אפלים

Image result for voyage to the bottom of the sea book

בשנים 1964-1968 הוקרנה בארה"ב סדרת טלוויזיה בשם "מסע אל מעמקי  הים " שתיארה את הרפתקאותיה של צוות צוללת גרעינית אמריקנית  "נוף ים" שנתקלת בים במפלצות בחייזרים בנוסעים בזמן ובכל דבר מוזר אפשרי. סדרה שלכאורה מזכירה מאוד את "מסע בין כוכבים"  על עלילות צוות ספינת חלל ,שאמנם החלה להיות מוקרנת מאוחר יותר ועלילותיה היו באיכות גבוהה לעין ערוך.

צפו בפתיחה של סדרה זאת כאן.

היוצר והמפיק היה אירוין אלן שידוע יותר בישראל הודות לסדרה שלו  "מנהרת הזמן ".

"מסע אל מעמקי הים"   בניגוד ל"מנהרת הזמן "לא הוקרנה מעולם בישראל.

אבל פורסמו שני סיפורי קומיקס מתורגמים על עלילות צוות הספינה בעברית בחוברות טרזן שיצאו בעברית בהוצאה נידחת בשם "ש.אור.בשנות השבעים.

 

והנה אחד הסיפורים האלו.הוא הופיע בגיליונות סדרת "טרזן " מספרי 8-9 ב-1973.

 

 

העלילה :אנשי הצוות מתמודדים עם הצוללת שכמו קיבלה אינטליגנציה משלה. אבל …………. (ספוילר !!!) באמת מופעלת בידי טרוריסט מרחוק.

העלילה היא לא מה שיכלה להיות   אם כי הרעיון הוא לא כל כך מטומטם. תיאורטית לפחות זה אפשרי בידי חברות טרוריסטים מתוחכמת באמת ועם אנשי הצוללת ומפעיליהם היו אידיוטים במיוחד או מקבלים שוחד בידי גורמים אפלים בעולם התחתון או בידי מעצמה זרה.

האם זה יכול לקרות ?

צר לי על איכות הסיפור בעברית .אבל זה מה שיש.

  • הצוללת   הגרעינית "נוף ים" בסכנה.

art by Alberto Giolitti;

 

 

 

 

 

 

עוד סיפור בעברית על הצוללת הגרעינית "נוף ים" במאבק כנגד אוייב מוזר :

ציד מתחת למים 

 

קיראו את הסיפור באנגלית 

"מסע אל תחתית הים בויקיפדיה 

פרטים על סדרת הקומיקס 

רשימת החוברות בסדרה

צפו בפרקים בסדרת הטלויזיה 

קראו על עוד סידרה פנטסטית המתרחשת במעמקי הים :

איש אלף הימים :האיש מאטלנטיס 

 

Image result for voyage to the bottom of the sea book

נאוה סמל ,טרזן, ואני

Image result

הסופרת נאוה סמל נפטרה  ב-2 בדצמבר 2017  בגיל צעיר כתוצאה ממחלה קשה.

היכרתי אותה מזה שנים רבות  מספרים שונים שלה.

 

תחילה מספרה לילדים  "לעוף מכאן " על ילדה בשנות החמישים שמאמינה שדייר מוזר בשכונה ילמד אותה את סוד התעופה.

Image result for ‫לעוף מכאן‬‎ Image result for ‫לעוף מכאן‬‎

ולאחר מכן מספרה "ראלי מסע ומטרה" ( 1993)  על חבורת זוגות שיוצאות לחפש מטמונים היסטוריים בארץ ביום העצמאות ואגב כך חושפים דברים שונים על עצמם.

 

את נאוה סמל פגשתי לפני  ב-1996 במהלך המחקר שביצעתי על הספר "טרזן בארץ הקודש" ספר שעסק באלף החוברות והסיפורים המרובים שהופיעו על איש הקופים בשפה העברית.

Johnny Weissmuller and Nimrod the famous Israeli Statue by Izchak Denzinger from 1939

 

ובדיוק בעת המחקר שבמסגרתו חיפשתי כל פריט דפוס שהזכיר את השם "טרזן " בשפה העברית היא פירסמה את ספרה  "אישה על הנייר" ( 1996) שעוסק בנער מעריץ טרזן שנאלץ להתמודד עם המציאות הקשה של תקופת המנדט בארץ ישראל  אם כי הוא מעדיף את המציאות של סרטי טרזן של ג'וני וייסמילר שבמסך הגדול.

Image result for Bride on Paper Nava Semel  Related image אשה על הנייר / נאוה סמל

עטיפות של מהדורות  בשפות שונות של "אישה על הנייר"

בעקבות קריאת הספר שהדהים אותי בגלל הרלבנטיות של נושאיו לספר המחקרי שעליו עמלתי בעת פרסומו  נפגשתי עם נאווה  שהתגלתה כחובבת טרזן גדולה בפני עצמה (!)

הייתה זאת הפתעה עצומה לגלות אישה ידועה שהודיעה שהיא אהבה סיפורי טרזן בילדותה ואף בבגרותה.

יותר מכך היא  מסרה לי בנדיבות  חומרים חשובים על סרטי ג'וני וייסמילר והתקבלותם בארץ ישראל  שהיא אספה לאורך השנים.

בשיחה שהייתה ביננו בבית קפה תל אביבי היא התגלתה גם כחובבת מדע בדיוני ואף של סיפורי היסטיוריה חלופית והחלפנו רעיונות בנושא.

אך נראה שיותר מכל סמל התפרסמה עד היום כסופרת הבולטת ביותר של נושא  "הדור השני " לשואה .

זיכרון השואה

 

ספרה "כובע הזכוכית" מ-1985 היה  ככל הנראה הספר הישראלי הראשון שעסק בנושא הדור השני של ניצולי השואה .נושא זיכרון השואה הוא נושא שהעסיק אותה מזה שנים רבות כבת לניצולי שואה יצחק ארצי שהיא כתבה ביחד איתו את הספר "דווקא ציוני".

מבין כל ספריה עניין אותי במיוחד הספר "צחוק של עכברוש " והאופרה שהתבססה עליו שסמל כתבה על פיו ביחד עם גיסתה אלה -מלך שריף..  הספר כולל כמה סיפורים על השואה , כולל סיפור  שהיה כשנכתב עתידני שמתרחש בשנת 2009 . וסיפור נוסף שמתרחש בשנת 2099 ודן בשאלה כיצד תוצג השואה בעתיד הרחוק שבו תישכח כמעט לחלוטין.בספר ובאופרה  חוקרת סמל את תופעת הזיכרון והשיכחה של השואה על כל היבטיה מזיכרון ושכחה אצל הניצולים וכלה בזיכרון ובשכחה של העתיד הרחוק לגבי השואה ולגבי העבר בכלל. ב "צחוק של עכברוש " הלכה סמל כמה צעדים קדימה וניסתה לחשוב בפעם הראשונה בספרות העברית  כיצד יתמודדו בני הדור העשירי לשואה בשנת 2099 עם נושא השואה, כיצד יוכלו בעתיד לזכור ולהבין את השואה עם כל האמצעים הטכנולוגים המתוחכמים  שברשותם שביכולתם לחשוף את המציאות אבל בו בזמן גם להסתיר אותה או מה שגרוע יותר לשנות  ולעוות אותה מעבר לכל הכר.

 

צחוק של עכברוש    Image result for Bride on Paper Nava Semel

על  פי ספר זה של נאווה  והאופרה שהתבססה  עליו  כתבתי מאמר ביקורת ארוך שאותו אפשר למצוא כאן ועליו הגיבה בתגובה ארוכה.

לימים התברר לי שהספר והאופרה התבססו על זיכרון של אלה מלך -שריף של פרשה שהיא חשפה לגבי אביה בימי השואה.

הבמאי אבי נשר עשה על כך סרט ידוע בשם "חטאים " שלקראת עשייתו  הוא ראיין  גם אותי אם כי אז עוד לא ידעתי על הקשר של סמל והסיפור הלכאורה בדיוני  שכתבה לכל העניין.

העניין התבהר לי רק תוך כדי הצפייה בסרט עצמו וההשוואה של עלילתו עם עלילת הספר של סמל והאופרה.

 

 ההיסטוריות החלופיות של ישראל על פי נאווה סמל 

Image result for Nava Semel And the Rat Laughed אישראל

אולי גם בעקבות השיחה שקיימתי עימה בנושא,נאווה סמל פירסמה מאמר  מרגש  של היסטוריה חלופית על הרצל שחיבבתי מאוד  " בארץ על תנאי : E.MAIL  להרצל " שהופיע במגזין הספרותי "מאזניים " בגיליון של אפריל 1997.

שם היא מנסה לדמיין כיצד היה הרצל מתקבל אם היה מופיע היום  בעידן  הפוסט ציוני ושולח אז את כתב היד שלו של "אלטנוילנד "  לפירסום.

קודם כל השמות הגרמניים של הדמויות היו חייבים להיות מוחלפים בשמות עבריים והמשרת הכושי מוחלף במשרתת פיליפינית ..השפה הגבוהה של ספרו  של הרצל חייבת תהיה להיות מוחלפת בעברית נמוכה .ועל מנת לקדם את ספרו יאלצו הרצל והיחצ"ן שלו לחזר על פתחן של תוכניות  אירוח בטלוויזיה מכשיר שהוא דווקא לא חזה אם כי היה מודע היטב לכוחם של כלי התקשורת בהעברת מסרים.

בכתבות לעיתוני סוף השבוע יהיה הרצל כחלק מהפירסום נאלץ לחשוף את סיפור נישואיו האומללים לאישתו ולהתוודות על ילידיו שאחת מהן התמכרה לסמים והשני ירה בעצמו ביום קבורתה הכותר הגרמני של ספרו "ארץ ישנה חדשה"  יוחלף בעברית החדשה לכותר מושך יותר "ארץ על תנאי " כותרת שלה יש סיכויים למכור בעידן הפוסט ציוני אם לא בסטסלר " לפחות ספר פולחן.

לאחר מכן היא כתבה עוד ספר מעניין של היסטוריה חלופית.

"אישראל(ידיעות ספרים, 2005) שבו דמיינה הווה שבו הוקמה מדינת אררט יהודית בשטח ארה"ב בידי מרדכי נח בראשית המאה ה-19 .  שיוצא מנקודת ההנחה שתכנית של הפוליטיקאי היהודי האמריקני מרדכי  עמנואל נח מ-1825 – להקים מדינת מקלט יהודית באי אררט שבמדינת ניו יורק, ארה"ב, התגשמה, וב-1825 הקים את אררט. אך למעשה קריאתו ליהודי העולם לעלות ולהתיישב באי המקלט לא נענתה ואיש לא בא.

בספרה של סמל התכנית התגשמה והעלילה מתרחשת בספטמבר 2001 – במציאות מקבילה שבה קולו הקורא של נוח נענה וכל יהודי העולם אמנם באו להתיישב ב"אררט". אישראל היא מדינתם החוקית כמעט מאתיים שנה, ואילו ישראל המוכרת לנו לא הייתה מעולם ונמחקה מן ההיסטוריה.

בצירוף מקרים מוזר ה-15 לספטמבר  יום הולדתה הוא גם יום השנה להנחת אבן הפינה למושבה אררט בידי מרדכי עמנואל נח שסמל דימיינה את ההיסטוריה שלה בעולם מקביל.

לצערנו נאוה סמל נפטרה ושוב לא יצאו מפרי עטה ספרים מעוררי מחשבה נוספים כמו "צחוק של עכברוש" אבל גם מה שכתבה מספיק לכל סופר.

וקיראו על כך עוד :

פרויקט אררט של מרדכי עמנואל נח

Nava Semel Israeli author, playwright, screenwriter and translator.jpg

נאוה סמל

טרזן איש הג'ונגל ואני

 

סרט חדש יצא לאקרנים על טרזן איש הג'ונגל אחרי "בצורת " של שנים "אגדת טרזן ". וזהו סרט לא רע כלל וכלל. ואני כאחד מחובבי טרזן הגדולים במדינת ישראל חיכיתי לו בשקיקה.

 

tarzan-manninng 1

 

הייתי מעריץ נלהב של טרזן בילדותי . לראשונה שמעתי  עליו בסיפור של דודי יהושע בלנק  בלילה אחד כיצד יצא עם טרזן לחפש אחרי עשרת השבטים מעבר לנהר הסמבטיון אי שם ביבשת אפריקה.איני זוכר איך הסיפור הסתיים אבל הדמות ריתקה אותי.

לאחר מכן קראתי את ספריו של יוצרו אדגר רייס בוראוז בהוצאת מזרחי ,ואת חוברות הקומיקס עליו  בשחור לבן  בהוצאת מ.מזרחי לצד חוברת טקס ,זאגור ( מעין גרסה איטלקית  של המערב הפרוע של טרזן ) שאמנם היו מרתקות פחות מהספרים אבל היה תענוג לראות  את הציורים שבהן של איש ג'ונגל בפעולה.

חיפשתי עוד ועוד על טרזן. התברר לי  שבשנות החמישים והשישים יצאו בעברית חוברות מרובות על טרזן שלא היו קומיקס. יודעי דבר אמרו לי אלו לא חוברות "אמיתיות" דהיינו מתורגמות  הן היו תוצרת מקומית מקורית  נכתבו בידי סופרים ישראלים.כל מיני סטודנטים ישראלים שהשלימו הכנסה והוסיפו כמה פרוטות לתקציב בעזרתן.

כעבור שנים כשהייתי בספריה הלאומית בירושלים התברר לי שהיו למעלה מ-1000 ! חוברות כאלו.

בג'ונגל של שמות הוצאות כמו "הקרנף" "הנמר" "הברדלס" ,"הפיל" ( שהיו הטובים ביותר )  "הפנתר" וגם הוצאות  אחרות כמו רמדור וש.אור.

 

התמונות מאת המעצב הגראפי חיים קאנו

 

מי היו המוציאים לאור ? מי היו הכותבים ? ביצעתי על כך עבודת מחקר שלמה ,שאותה הפכתי לספר בהוצאה עצמית בשם "טרזן בארץ הקודש" שיצא לאור בכמה עשרות עותקים בלבד,והיה הבסיס לספרי בהוצאת בבל "טרזן ועד זבנג,סיפורה של הספרות הפופולארית בעברית ( בבל 2003).

במסגרת מחקר זה גיליתי שבין הכותבים הישראלים היו אנשים ידועים כמו עמוס קינן ,שכתב כמה מהחוברות המוקדמות ביותר מסוג זה לאחר שפוטר מעבודתו בעיתון "הארץ " משום שהואשם בהתנקשות בחייו של השר פנקס תחת השם הבדוי "יובב"  , אהרון אמיר המתרגם והעורך הספרותי שהיה זה שערך את כרכי טרזן הראשונים  ישעיהו לויט חיים גיבורי שרגא גפני פנחס שדה ואחרים ורבים.

הכותבים הישראלים לקחו את טרזן אל הכוכבים ואל ארצות שונות ובמידה מסויימת הוא היה פופולארי כל כך שכן הוא שימש כבסיס לתרבות העברית הכנענית נוצרה בישראל זאת שהייתה ראקציה כנגד היהדות הגלותית.

גיליתי שגם בארצות אחרות נוצרו סיפורים מקוריים על טרזן למרות איומי התביעה של בעלי הזכויות חברת אדגר רייס בוראוז בע"ם .בכל מקום מהודו ועד אפריקה טרזן וסיפורו השאירו רושם עמוק.

אז הנה ביקורת שלי על הסרט "אגדת טרזן " שהופיעה ב"יקום תרבות ".

:"טרזן נגד המלך הבלגי "

ומאמר גדול שלי על טרזן  ומקומו בתרבות הפופולארית בעשור השני של המאה ה-21 שהופיע בכתב העת "ליברל ".

ציור של אורי פינק לספר מאת אלי אשד ואורי פינק :"הגולם" סיפורי של קומיקס ישראלי "|( מודן 2003)

 

טרזן במרתף האימים -סיפור קומיקס נשכח מאת אשר דיקשטיין

dickstein harpakot lanoar no 1

אשר דיקשטיין  ( עין דור) היה אמן הקומיקס הישראלי המוכשר ביותר בשנות ה-60,  הוא חיבר סיפורי קומיקס לעיתוני הילדים "דבר לילדים " הארץ שלנו " וגם אצבעוני " ועטיפות לסדרות ספרי כיס שונות בהוצאות "רמדור  ו"נרקיס " וגם ספרי ילדים של "קופיקו " ו"קונדסי הבלש "  של תמר בורנשטיין לזר ואף ספר "חסמבה".

בשנת 1965   הוא הוציא לאור במסדרת הוצאת "רמדור" שני מגזינים  של קומיקס קומיקס כתובים ומאוירים על ידו "הרפתקות לנוער" שנועד לבני נוער  ו"במבי " שנועד לילדים קטנים יותר וכלל סיפור בהמשכים על דוקטור דוליטל.

כל גיליון  של "הרפתקות לנוער" כלל ארבעה סיפורים בהמשכים .סיפור פירטים סיפור מדע בדיוני  ( גרוע ביותר )על איש מהמאדים ,סיפור  מערב פרוע על וינטו ויד הנפץ על פי קרל מאי ואת הסיפור "טרזן במרתף האימים".

אך כתוצאה מסגירת הסדרה לאחר שלוש חוברות, אף לא אחד מהסיפורים נשלם.

לצערנו  חוסר ההצלחה של כתבי העת שיכנעה את הוצאת רמדור שאין בארץ שוק לסיפורי קומיקס מקוריים.ורק לאחרונה הם החלו לפרסם מחדש  תחת השם "הוצאת שילגי" סדרות קומיקס מקוריות.

דיקשטיין מצידו עבר לפרסם ב-1967  מגזין קומיקס שרובו היה סיפורים מתורגמים בשם "בוקי " שרץ במשך כמה שנים טובות לאורך 170 גליונות שזכור עד היום

"הרפתקאות לנוער" לעומת זאת  נשכח לחלוטין.

ובכל זאת בגלל העניין שלי בטרזן הנה סיפור הקומיקס הלא מושלם על טרזן שחיבר וצייר דיקשטיין והנה הוא לראשונה מזה חמישים שנה בשלמותו:

dickstein arpatkaot lanoar no 2

tarzan comics by dikstein p 1

.tarzan comics by dikstein p 2tarzan comics by dickstein p 3tarzan comics by dickstein part 2 pag 1tarzan comics by dickstein part 2 page 2tarzan comics by dickstein part 2 page 3tarzan comics by dickstein part 3 page 1tarzan comics by dickstein part 3 page 2כאן tarzan comics by dickstein part 3 page 3

וכאן בנקודה מרתקת זאת הסיפור נקטע. מה מצאו טרזן וידידו הויקינג בעולם התת קרקעי ?  האם חזרו משם בשלום? אנחנו לא נדע.

אבל ראו עוד סיפור קומיקס של אשר דיקשטיין מאותה התקופה שפורסם ב"יקום תרבות לאחר 50 שנה :

"חללית הזמן "סיפור קומיקס מראשית שנות השישים.

dickstein harpatkaoty lanoar no 3

טרזן והכובש האכזר

tarzan no 31

בימים אלו כאשר צבאות הטרור המפלצתיים של דאע"ש בסוריה ובעיראק ושל "הבוקו חראם " בניגריה  מענים ורוצחים  אלפים ומדברים בגלוי על רצונם לכבוש חליפות עולמית,אני נזכר בסיפור מצויר על איש הג'ונגל טרזן  שפורסם בעברית בשנות השבעים שנראה כתחזית של אירועים אלו.

בשנת 1957 התפרסם סיפור קומיקס בהמשכים בשם "טרזן והטרור המונגולי". כתב אותו דיק ואן בורן וצייר אותו ג'ון קלראדו שאייר במשך שנים רבות את סיפורי טרזן .הסיפור תורגם לעברית בשנות השבעים  תחת השם "טרזן והכובש האכזר" כחוברת מספר 31 בסדרת סיפורי טרזן של הוצאת "מ.מזרחי".

ההוצאה תיארה את הסיפור בתקציר שלו בכריכה האחורית כך:טרזן מלך הגו'נגל מתנגש באחד מאויביו הגדולים והמסוכנים ביותר ביותר מונגולי  מטורף המחליט לכבוש את כל אפריקה ולשעבד את תושביה! טרזן יוצא נגדו בכוחות עצמו!

הוא סיפר על בני עם מונגולי שחיים בסתר באפריקה ,וחולמים על כיבוש היבשת כפי שעשה בעבר באסיה אביהם הקדום ג'ינגי'ס חאן.

בסיפור מנהיג השבט יוצא למסע כיבושים חדש בעקבות נבואה שהוא מקבל מהשאמאן של השבט.ובמסגרת מסע הכיבוש הוא מפעיל טרור רצחני כנגד בני שבטים אפריקניים שונים שמקבלים ברירה להצטרף אליו במסע הכיבוש ..או למות.טרזן יוצא כנגדו.

הסיפור מבוסס על מסע הכיבוש ההיסטורי של ג'ינגיס חאן וכובשים ברבריים  אחרים כמו אטילה ההוני וטמרלאן הטאטרי.אבל בדיאבד  נראה שהוא מעין תחזית מדויקת עד להדהים על הפעילות של החליף של   דאע"ש בסוריה ועיראק אבו באקר  אל בגדאדי המאמין שהוא הצאצא של הנביא מוחמד ונועד בידי נבואה לשלוט בעולם ,  ושל צבא הטרור "הבוקו חראם" ביבשת של טרזן.

לצערנו במקרים האלו אדם אחד כמו טרזן אינו מספיק כדי להביס צבאות  טרור רצחניים כמו אלו.אבל אנחנו תמיד יכולים לקוות.

את הסיפור  באנגלית אפשר למצוא ברשת כאן:

Tarzan and the Mongol Terror 

tarzan no 32

המילה היא "שאזאם " ! -קפיטן מארבל בישראל

הוסף לסל את שהאזאם - איגוד מפלצות הרשע - איגוד מפלצות הרשע #1 / ג'ף סמית

השינוי שחל בו היה מדהים , הבחור קטן הקומה והצנום הפך לגבר ענקי , בעל שרירי פלדה . הוא היה לבוש במדי קרב אדומים , ועל חזהו התנוסס ברק גדול , כעדות על הכוח הגדול האצור בשרירי איש הפלא , גלימה רקומה בזהב עטרה את כתפו הימנית ". ( חוברת בסדרת "שאזאם "  מאת מירון אויראל ,הוצאת "הפיל " 1961? )

לאחרונה הופיעו בעברית שני כרכים על הרפתקאותיו של גיבור קומיקס לא כל כך ידוע בעברית :קפיטן מארבל שני הכרכים מתכנים "שהאזאם –איגוד המפלצות הרשע "וחיבר אותם הסופר והצייר ג'ף סמית ,שהתפרסם גם בעברית הודות לסדרת הקומיקס שלו "בון "  על מאבק בין כוחות הטוב וכוחות הרע בעולם פנטסטי .

"בון" זכה להצלחה גדולה בארה"ב  והפכה לרב מכר בינלאומי ,גם בישראל. וכתוצאה קיבל סמית הצעה שלא יכול לסרב לה מהוצאת הקומיקס "די סי " .ליצור סיפור חדש על גיבור העל המפורסם "קפטין מארבל " דמות שהוא אמנם לא היכיר באמת. אך זה לא היה חשוב .הוא הסכים מיד.

הסיפור  של ג'ונס פורסם ב-2007  בארבעה חוברות שכונסו בשני כרכים.ושני הכרכים האלו תורגמו לעברית בידי ארז אשרוב. בסיפור של גו'נס היתום בילי בטסון הנרדף בידי בריונים מוצא את עצמו במבצרו של המכשף שאזאם שנותן לו כוחות על ,היכולת לגייס את גיבור העל קפטין מארבל עם המילה "שאזאם" כאשר יהיה בסכנה.

מיהו קפטין מארבל ? זהו בילי בטאסון המבוגר.איך הפך בילי באטסון המבוגר לגיבור על  ומה קורה לו  בהווה שלו בכל פעם שהוא קופץ לעבר להציל את עצמו הצעיר ? העם בעתיד שלו הוא הופך בכל פעם לילד חסר כוחות על להפתעת כל הקרובים אליו ? זה לא ברור ומן הסתם ישאר לא ברור גם בעתיד.

בסיפור בילי והקפטין  ואחותו של בילי מרי מארבל מתמודדים  עם מר מוח תולעת מרושעת מיקום אחר שקדם ליקום שלנו  המשתף פעולה עם שני רובוטים ענקיים . למה הן כאן ? כי בילי עלה על הר שנאמר לו לא לעלות עליו. ובכך הקים לתחייה את מר מוח הנחוש להשמיד את היקום שלנו. ועליו להלחם עם אוייב נורא ומסוכן עוד יותר ,איש הממשל האמריקני המרושע דוקטור סיוואנה שלכאורה משתף פעולה עם מר מוח למטרותיו האפלות שלו. הסיפור נחמד ילדים יהנו ממנו.אך לא מבוגרים. וזאת הזדמנות להיזכר גם בהופעותיו הקודמות של הקפטין מארבל בשפה העברית ,הופעות שכולן היו בפרוזה ולא בקומיקס ,ובמהלכן נפגש הקפטין עם טרזן איש הגונגל ועם בנו המאומץ בוי וכולן נכתבו בידי סופר אנונימי אחד בשם מירון אוריאל. 

שאזאם 

 

עטיפת החוברת הראשונה על קפיטן מארבל.

קפיטן מארבל הוא אחת מדמויות הקומיקס האמריקניות הפופולאריות והאהובות ביותר בכל הזמנים . גיבור  על זה שנוצר ב-1941 כמתחרה לדמות הקומיקס "החזקה " ביותר ( הן מבחינת הכוחות והן מבחינת המכירות ) סופרמן , נוצר ב-1940 .

הוא היה הנער  מוכר העיתונים היתום בילי באטסון. בלילה אפל אחד נפגש באטסון את המכשף המצרי בן 3000 השנה ,  שזאם , ומאז השתנו חייו של בילי ללא הכר . שזאם , החליט שבילי יהיה יורשו  ונתן לו  כוחות על על מנת להילחם איתם בכוחות הפשע והרשע בכל פינה בכדור הארץ את הכוחות האלה יכול היה בילי לקבל מיידית אחרי שהשמיע את שם המכשף "שאזאם!"  .

הסתבר שהיא ראשי תיבות של שלמה המלך התנכי ( וכך קיבל את חכמת שלמה ) הרקולס , הגיבור האל היווני ( וכך קיבל את כוחו של הרקולס ) אטלס הענק היווני ( וכך קיבל את כוח העמידה  וההתמדה של אטלס ) זאוס , מלך האלים היווני ( וכך קיבל את עוצמתו של זאוס ) אכילס הגיבור היווני ממלחמת טרויה ( וכך קיבל את אומץ ליבו של אכילס ) ומרקורי  אל השליחויות הרומאי ( וכך קיבל את המהירות של מרקורי ). ברגע שהשמיע את המילה וקיבל את כל כוחות העל האלה היה בילי אוטומטית הופך ללבוש בחליפה אדומה והופך אוטומטית לאדם אחר מבוגר יותר בלפחות 15 שנה , לגיבור  "קפיטן מארבל "!

עם כוחות העל המדהימים שלו נאבק קפיטן מארבל ברשעים נוראיים שאיימו על שלום וקיום העולם כמו קפיטן נאצי , לוחם העל של היטלר , ד"ר סיוואנה , מדען מטורף ובני משפחתו , והגרוע מכולם,מר מיינד  , תולעת קטנה וממושקפת  מכוכב הלכת  נוגה בעלת אינטליגנציית על. התולעת הנ"ל הייתה  נחושה בדעתה להשתלט על כדור הארץ  ויהי מה ולא היססה להרוג אלפי אנשים על מנת להשיג את מטרתה המרושעת.

 

מעניין לציין את הקישור המוזר שנעשה בסדרת קומיקס זאת בין הדמות התנכית של שלמה המלך ובין הדמויות הפגאניות של האלים היווניים והרומאיים שכביכול משתפים פעולה בהספקת כוחות על לקפיטן מארבל . כפי שהוסבר במיני סדרת קומיקס משנות ה-80 WAR OF THE GODS  שתיארה מלחמה בין אלי המיתולוגיות השונות , המלך שלמה אכן היה קיים ביחד עם האלים הפגאניים השונים והסכים להתחלק עימם בכוחות העל, במקרה זה חכמתו  שאותה סיפק למכשף המצרי שאזאם בעת שזה ביקר אותו בחצרו .(מאידך גיסא הרי שלמה תואר במקרא כמי שהלך בזקנתו אחר אלים זרים , כך שסיפור זה אולי אינו אבסורדי כל כך…).

סדרת קפיטן מארבל הפכה מהר מאוד לאחת מסדרות הקומיקס המצליחות ביותר של ארה"ב ומכירותיה אף השתוו ומידי פעם אף עברו את אלה של סופרמן כל היכול , ומוסכם כיום שאיכות הסיפורים ( שנכתבו ברובם בידי סופר המד"ב הידוע אוטו בינדר) הייתה גבוהה בהרבה מאלה של סופרמן.

כה גדולה הייתה ההצלחה עד שהופיעו סדרות "אחיות" על אחותו של קפיטן מארבל "מרי מארבל " על "קפיטן מארבל הצעיר " על "הופי מארבל הארנב " ( ארנב דמוי קפיטן מארבל בעולם של חיות מדברות ) ועוד. הסדרה הייתה כה מצליחה שנעשתה לפיה ב-1940 סידרת סרטי קולנוע בהמשכים בכיכובו של טום טיילר , אך בה שונתה דמותו של קפיטן מארבל באופן משמעותי.למרות זאת סדרה זאת נחשבת ביחד עם סדרות הקולנוע של פלאש גורדון ובאק רוג'רס בכיכובו של באסטר קראב , לאחת מסדרות הקולנוע הטובות והמרתקות ביותר מסוג זה.

כה גדולה הייתה הצלחתו של קפיטן מארבל עד שלבסוף קם כנגדו האויב האדיר מכל , גרוע אפילו מהתולעת מר מינד,  בעלי הזכויות על סופרמן .  הללו היו נחושים  בדעתם להיפטר ממתחרה מסוכן זה , ויצאו לתביעה משפטית כנגד המוציאים לאור של קפיטן מארבל בטענה שהוא פלגיאט של סופרמן. לבסוף הם הצליחו להשיג את סגירת הקומיקס ב-1954, לאחר 14 שנה של הצלחה בילתי פוסקת.

קפיטן מארבל, עם זאת ממשיך  גם כיום בסדרות הקומיקס של חברת ד. סי המוציאה לאור  של סופרמן ולרוב הסדרות בכיכובו נקראות "שזאם" שכן גם לחברה המתחרה "מארבל " ( לא, לא על שם הקפטין.. )   יש סדרה בשם קפיטן מארבל"….אך הוא כבר אינו נהנה מההצלחה  של העבר כאשר היה אחד הגיבורים הפופולאריים בתבל.

אך הוא כבר אינו נהנה מההצלחה  של העבר כאשר היה אחד הגיבורים הפופולאריים בתבל.

Miracle3.png

לאורך השנים קמו לקפיטן הטוב כמה גילגולים ביזאריים במיוחד כמו גילגולו הבריטי "מארבל מאן" שהחל לאחר הפסקת הסדרה בארה"ב ושהיה העתק של דמות הקפיטן שבו מילת הקסם הייתה "קימוטה" ( אטומיק בהיפוך אותיות ) והדמויות השונות קיבלו שמות שונים . סדרה זאת רצה בהצלחה בבירטניה למשך כמה שנים . בשנות השמונים היא הוקמה לתחייה בידי סופר קומיקס צעיר בשם אלן מור ששינה את הדמות הפלגמטית של מארבל מאן לדמות הסופר גיבור הריאליסטי הראשון. מור ניסה לתאר כיצד יתנהג אדם אמיתי שבמקרה יש לו כוחות על. סדרה זאת זכתה להצלחה גדולה והוחלט לפרסמה גם ארה"ב.

אלא ששוב קפץ רוגזו של ענק קומיקס על הדמות , הפעם חברת הקומיקס מארוול ששמה כשם הקפטין . אלה דרשו את שינוי שם הדמות ממארוול מאן ". אלן מור נאלץ לשנות את שם הדמות ל"מירקאל מאן" מה שפגע אנושות בהמשכיות שיצר בסדרה. מאז הוא מסרב לעבוד עבור חברת מארוול למרות בקשות חוזרות ונשנות מצידם. מארבל בכל אופן היא כעת המוציאה לאור של סידרת "מירקאל מאן " של מור.

ואחת הפינות בתבל שבה הופיעו הרפתקאותיו של קפיטן מארבל , ובשתי סדרות שונות הייתה ישראל.

קפיטן מארבל בישראל 

שזאם

סדרת הקולנוע על הרפתקאותיו של קפיטן מארבל הוצגה שם בהצלחה בשנות ה-40 ואולי גם פעם חוזרת בשנות ה-60 .

בשנת 1962 החלה הוצאת "הפיל " של עזרא נרקיס ( הוצאה שתחת שם זה עסקה עד כה בעיקר בהוצאת סיפורי טרזן ובנו הנער בוי , אם כי תחת שמות אחרים נרקיס הוציא מגוון רחב של חומר כמו מערבוני בוק ג"ונס, סטאלאגים , ספרי מתח וארוטיקה ועוד) להוציא חוברות על הרפתקאותיו של קפיטן מארבל . למעשה הוצאת הפיל הוציאה שתי סדרות כאלה. הראשונה מהן הייתה "שאזאם " שיצאה ב-8 חוברות והשנייה שהייתה המשך ישיר של ספור העלילה של הראשונה נקראה "קפיטן מארבל " וגם ממנה יצאו 8 חוברות שסיימו לבסוף את סיפור העלילה.

לא ברור לי מדוע היה צורך להמשיך את הסדרה בשם שונה שהרי אותו הסיפור נמשך גם בסדרה החדשה ולמעשה מדובר בסדרה אחת של 16 חוברות..

יש לציין שהפורמט העלילתי היה שונה מאוד מהמקובל בסדרות מסוג זה שבהן בכל חוברת הייתה עלילה נפרדת בעלת שם משלה שהייתה מתחילה ומסתיימת בחוברת הנ"ל ( אם כי במקרים נדירים העלילה הייתה יכולה להימשך לאורך חוברת אחת או שתיים נוספות ) . כאן לעומת זאת לחוברות השונות לא היה שם ספציפי משלהן והוצג סיפור אחיד ונמשך  , מהחוברת הראשונה של "שאזאם " ועד לחוברת האחרונה של "קפיטן מארבל". החוברות הופיעו ללא שם מחבר כלל, דבר שהיה נדיר שכן בדרך כלל היה ניתן שם מחבר כלשהו בחוברות מסוג זה , גם אם שמות אלה היו תמיד בדויים,  אבל למעשה היה זה הסופר הקבוע של הוצאת נרקיס , מירון אוריאל , סופר ומתרגם פורה ביותר , שחיבר את מרבית ( או אף כל ) סיפורי טרזן עבור ההוצאה כמו גם את מערבוני בוק ג'ונס , הסטלאגים ועוד מאות סיפורים מסוגים שונים. סיפור העלילה עסק בבילי באטסון ובקפיטן מארבל , אבל למעשה מקור ההשראה שלו לא היו כלל חוברות הקומיקס ( שכנראה לא היו מוכרות בארץ ) אלא סדרת הקולנוע של חברת "רפובליק"  משנת 1940 .

שתי הסדרות של הוצאת הפיל עקבו בנאמנות  ובדייקנות רבה אחר קו העלילה של סדרת קולנוע זאת . למחבר אוריאל היה כנראה זיכרון מצוין לגבי הפרקים שראה בסדרת הקולנוע. העלילה היא זאת :בילי באטסון יוצא עם משלחת ארכיאולוגית להודו ושם הם מוצאים את שרידיה של תרבות הודית קדומה בעלת טכנולוגיה מפותחת עד להדהים כולל הידע כיצד ליצור מכשיר קרני מוות בעל עוצמה אדירה . אחר מכשיר זה מחפש גם מרגל נאצי מסתורי המתחזה לאחד מאנשי המשלחת " הסקורפיון". בילי באטסון פוגש בעיר במערה את המכשף ההודי הקדום "שזאם " וזה נותן לו את הכוחות של קפיטן מארבל ( אם כי למילה "שזאם " אין כאן את המשמעויות שיש לה בקומיקס ) ומכאן ואילך מוצא עצמו באטסון במהלך 16 חוברות שתי הסדרות במלחמה בילתי פוסקת עם העקרב ואנשיו הערמומיים . כל ניסיונותיהם של אנשי הסקורפיון  הנאציים להשמיד את הקפיטן העל אנושי מסתיימים בכישלון  ולבסוף הקפיטן  מגלה את זהותו של ה"סקורפיון"   בחוברת האחרונה ( זהות שברורה גם לקורא התמים ביותר  מההתחלה כתוצאה משמו מקרין הרשע  "פויסון זומאק "  בניגוד לכל שאר החשודים שלהם יש שמות אמריקניים רגילים )  וגובר סופית על כוחות הרשע . ואז מופיע המכשף שזאם ונוטל ממנו את כוחות העל שלו עתה כשאין לו צורך בהם יותר.

טרזן פוגש את שאזאם 

אלה לא היו הסיפורים היחידים שאותם הוציאה הוצאת "הפיל" על קפיטן מארבל . היא גם יפגישה אותו בפעם הראשונה במקום כלשהוא , עם גיבור מפורסם אחר, עם טרזן!. במסגרת הסיפורים אלה שבה היפגישה את טרזן עם דמויות ידועות כמו פלאש גורדון "הטרזן ההודי " זימבו ( מהסרטים ההודיים)  ולהבדיל עם דרקולה , המומיה , ודוקטור פרנקנשטיין נםגש טרזן גם עם הקפטןן. היה זה בסיפור בין שתי חוברות בסדרת "תעלולי טרזן " ( מספרי 79 ו-80 בסדרה) "טרזן פוגש את שזאם , ו"טרזן בעקבות האוצר הגדול". החוברות הללו נכתבו כרגיל בידי הכותב הקבוע של טרזן בידי מירון אוריאל שהפגיש כאן בין שני הגיבורים תוצר פרי עטו .( אוריאל נהג לעשות דברים דומים במערבונים שלו שם נהג להפגיש בין גיבורים שונים שעליהם כתב , בוק ג'ונס , תום מיקס , ביל הייקוק ובופאלו ביל פעם אחרי פעם ).

במסגרת סיפור זה בילי באטסון נשלח בידי מעבידיו לאפריקה עם משלחת של חוקרים אל עמק קברי המלכים של בית לובונגולו ששם טמונים אוצרות זהב. שניים מאנשי המשלחת הורגים את המדען שעומד בראשה משאירים את באטסון לחזסדי קניבאלים פראיים ומסתלקים עם האוצר בחזרה לאנגליה. טרזן מציל את באטסון שהופל להיות קפטין מארבל וביחד הם גוברים על הפראים .

מסתבר שטרזן שמע רבות על קפטין מארבל :  " בילי היביט בו בתדהמה . אתה מכיר את שמי ? מנין?" "אתה עוד שואל?! " שאל טרזן  " וכי מי לא שמע על קפיטן מארבל הגיבור המעופף , שסיפורי גבורותיו ועלילותיו עוררו רעש גדול בעולם כולו!. בילי חייך במבוכה . "לא תיארתי לעצמי ששמי עשוי להגיע אפילו עד נבכי אפריקה המסתורית. ואתה  בוודאי טרזן המהולל ? גם אני שמעתי רבות אודותיך ,והשתוקקתי להכיר אותך ,אלא שלא תיארתי לעצמי שהפגישה תארך בנסיבות מצערות כאלה". "שמח להכירך ,קפיטן מארבל" . "מאושר להכירך ,טרזן". "שני הגיבורים החליפו לחיצת יד חמה….." ומשם הם נוסעים לאנגליה וגוברים על הפושעים ( שיש להודות נראים כאויב קל ערך מידי בשביל צמד אדיר כוח כמו טרזן וקפיטן מארבל ). השניים נפרדים בלחיצת יד וחוזרים איש לביתו.

הסיפור הנ"ל עומד אגב בסתירה לסיפור "הרגיל " בהוצאת הפיל על קפיטן מארבל שלפיו באטסון השתמש בזהותו כקפיטן מארבל רק למלחמה בסקורפיון ולאחר שגבר עליו כוחות אלו נלקחו ממנו לתמיד . אבל קטנות  מעין אלה לא הטרידו את אוריאל, כמו שלא הטרידו גם את כותבי סיפורי קפטן מארבל המקוריים.

אוריאל חזר והפגיש את שני הגיבורים בסיפור נוסף שהופיע בסדרת "תעלולי טרזן " בשם שזאם  חוזר  שבו השניים שוב משתפים פעולה כנגד כוחות הרשע. בדרכן שלהם הסיפורים על קפיטן מארבל אינם רעים כלל   והן  מהנים   גם כיום , אך הן  בין  הפריטים הנדירים ביותר בשוק החוברות הישנות  ולכן הן נמכרות במחירים גבוהים ביותר ,ומעטים מאוד האנשים שראו אותן או קראו את הסיפור בשלמותו . ניתן לקרוא לסיפורים אלה על קפיטן מארבל כשייכים לז'אנר הסופר גיבור שהוא כה פופולארי בקומיקס האמריקני . ככאלה הם יחידים במינם  גם בספרות הפופולארית העברית שופעת המוזרויות מסוגים שונים. . על המתחרה הגדול של  קפיטן מארבל , סופרמן אמנם הופיעו הרבה יותר סיפורים בשפה העברית בהוצאות שונות , אך כולם היו מתורגמים בניגוד לסיפורי הקפיטן שהיו יצירה מקורית.מהבחינה הזאת לפחות הקפיטן גבר בישראל על סופרמן

 

. נספח : רשימת סיפורי טרזן ,והנער בוי וקפיטן מארבל " מאת מירון אוריאל בהוצאת הפיל/  1960? 

סדרת "תעלולי טרזן " כרך ג'

חוברת 79. טרזן פוגש את שזאם. טרזן פוגש את בילי באטסון שיכול להיהפך לסופר גיבור "קפיטן מארבל " ( מסדרה אחרת של הוצאת "הפיל" מאת מירון אוריאל ) מציל אותו מידי קניבאלים  ויחדיו הם יוצאים להיאבק בכנופית פושעים ששדדה אוצר של קברי המלכים מבית לובונגולו.

כרך ד.

חוברת 85. שזאם חוזר.

טרזן ובילי באטסון הוא קפיטן מארבל צופים בניסוי שמטרתו להחזיר בעלי חיים לחיים. על המכונה משתלטים גנגסטרים שמביאים אותה לראש כנופיתם. אחד מהם נהרג בידי טרזן אך מוחזר לחיים בידי המכונה. טרזן ניצל בידי קפיטן מארבל המעופף מזריקה מהקומה העשרים בבניין גבוה והם מתגברים יחדיו על הכנופיה . והפושע שהוקם לתחיה מוצא להורג שוב הפעם בתליה אחר משפט.

חוברת 90. טרזן וזהב חוקאסי .

לוחמי שבט הוואקאסי השקטים בדרך כלל נשלחים בידי קוסם השבט לשדוד ולרצוח בני שבטים אחרים בחיפוש אחרי אוצרות . טרזן מגלה שקוסם השבט שפניו מוסתרות תמיד במסיכה נרצח והוא למעשה אוייבו הותיק מ"טרזן והמגיפה המסתורית " פויזון זומאק שהוא גם יריבו של קפיטן מארבל .

סדרת טרזן ובנו .

 חוברת 46 :הנער בוי ושזאם נגד קורנליוס.

בוי  בנו המאומץ של טרזן פוגש בגיבור העל וידידו של טרזן קפיטן מארבל שהוא בסיפור זה אדם מבוגר  והם משתפים פעולה כנגד מרגל מסוכן שגנב סודות אטומיים. הסיפור מתחיל בתקציר עלילותיו של קפטין מארבל בסדרת שזאם שאמורה הייתה להתחיל להופיע בקרוב.

חוברת 47. הנער בוי בעקבות מרגלי האטום.

המשך הסיפור עם קפיטן מארבל.

tarzan and capitan marvell

מאה שנים של טרזן איש הקופים

בחודש אוקטובר 2012 מלאו מאה שנה להופעתו של איש הג'ונגל טרזן פרי יצירתו של אדגר רייס  בוראוז בכתב עת אמריקני.

ומאז טרזן רק הלך וצמח ,בספרים בקומיקסים בסרטים.וברוב ארצות העולם.

בעבר הייתי מעריץ מוטרף של איש הגו'ונגל טרזן .זה התחיל למיטב זכרוני כשדודי יהושע סיפר לי ולאחייני את הסיפור על איך הוא יצא עם טרזן כדי לעזור לו למצו אשם את עשרת השבטים האבודים. ומה הם מצאו שם. לימים דודניתי יואלה ובעלה יצאו למסע כזה באפריקה לאתיופיה ולמקומות אחרים בג'ונגל.

אני מצידי המשכתי עם הדמות של טרזן קראתי תחילה את החוברות המצויירות שהיו עליו בהוצאות מזרחי וש.אור .קראתי את הספרים של הסופר המקורי בוראוז.ולאחר מכן את החוברות הלא מצויירות המוזרות  שהיו בחנויות לספרים משומשים ,חוברות שיצאו לאור שנים לפני שנולדתי ונראו מיושנות למראה..

והוקסמתי. הוקסמתי עוד יותר כשלימים התברר לי שבארץ צמחה תרבות שלמה סביב הדמות של טרזןתרבות שהיו לה שורשים אידיאולוגיים של התנועה המכונה היום "כנענית " שראתה בטרזן כמודל לעברי החדש הקרוב לטבע ולאדמה.

במסגרת התרבות הזאת חוברו מאות סיפורים מקוריים על טרזן בידי סופרים כמו עמוס קינן פנחס שדה שרגא גפני ואחרים .

במשך שנים עקבתי אחרי למעלה מאלף החוברות שפורסמו בעברית על טרזן ,ויצרתי ביבליוגרפהי שלהם עם תמונות בספר בשם "טרזן בארץ הקודש" ( שאפשר להשיגו רק אצלי ) כתבתי פרק שלם על כך בספרי "מטרזן ועד זבנג "( השם מדבר בעד עצמו. ולאחרונה פירסמתי ביחד עם אלון ראב  מאמר מסכם בנושא באנגלית בקובץ מאמרים אקדמאי בארב"ב העוסק בגילגולים של טרזן ברחבי העולם. (  ויש בו מאמר על טרזן של חוקרת ישראלית נוספת רונית פרצ'ק אבל היא עוסקת דווקא בסרטי טרזן ההודיים ).

את המאמר באנגלית ניתן למצוא כעת במגזין "יקום תרבות"  בעריכתי בקישור למטה. מן הסתם זהו סיום העיסוק שלי באיש הג'ונגל.

 .ואולי לא  במחשבה שנייה יש לי עוד מה להגיד עליו.

ראו במגזין "יקום תרבות "

With a Star of David He Swings: Tarzan in the Holy Land

וראו גם

עלילות טרזן בארץ הקודש

טרזן בפרסומת העברית

TARZAN OF ARABIA

The   TARZAN fan magazine THE Burroughs Bulletin had republished an article by me  which was  originally the introduction to the Hebrew book TARZAN IN THE HOLLY LAND.

A much longer and academic version of this article written with Alon Rabb will be published at 2012 the centennial Tarzan year at a academic collection of articles about Tarzan around the world.

And here is another article from that issue in which the editor Frank reviewing a very interesting article about Tarzan in the Arabic lands. To Franke article there add additional info about the subject by Eli Eshed.

A Review of James R. Nesteby’s “Tarzan of Arabia”

by

Henry G. Franke III

Published in the Burroughs Bulletin

No 84 fall 2010

In 1981, the Journal of Popular Culture published James R. Nesteby’s article, “Tarzan of Arabia: American Popular Culture Permeates Yemen.”1 Nesteby’s basic thesis was that “the importation of American popular culture into Yemen is superimposing an instant culture upon the traditional culture” (p 44), and he used Tarzan as an “important representative of this instant imported culture.” (p 39) Even though Nesteby presented Western pop culture and specifically Tarzan in a particularly negative light, he listed a variety of ways that products featuring the ape-man reached Yemenis, including pastiches created and published in Arab countries. He also suggested some reasons why Tarzan had a broad appeal in Arab nations, up to the time of the appearance of his article 30 years ago.

Nesteby reported the results of surveys and interviews at the time which gave specific examples of how Tarzan could be found in Yemen, from Korean chewing gum and newspaper comic strips to plastic figurines and Viewmaster film cards, but stated, “Perhaps the greatest impact Tarzan is having on Yemen is through Arabic-language series put out by three publishers in Damascus, Syria, and in Beirut, Lebanon.” One of the two Beirut series was in comic book format. The other Beirut series, which had sixteen issues at the time of Nesteby’s article, was in story form and included two Tarzan stories in each issue, with no illustrations. The Damascus series, which had twenty issues at the time, also consisted of print stories, along with occasional line drawings. Nesteby reported that some of the Arabic stories in the various series “follow Burroughs quite closely, but others are only derivatives of the original character.” All three series featured colorful covers. “Only in the illustrated Beirut series is Burroughs mentioned as the creator of Tarzan. For the Damascus series, numbers 12 and 14 are credited to Faris Dhaher, professor in the Academy of Sciences in Beirut.”2 In Yemen, the comics and booklets from these series were sold by sidewalk vendors and in kiosks, sidewalk bookshops, and newsstands. (p 42)

Tarzan Arabic Comics Book Beirut Lebanon Bissat Reh # 2

While Nesteby focused on the widespread infusion of Western popular culture in Yemen in the ;ate 1970s and into 1981, with Tarzan as a touchstone, he also reported that in the 1930s Tarzan stories (presumably translations of ERB’s original novels) which were published in Lebanon made their way to South Yemen. These were in small magazine-like format on poor-quality paper, pages alternating between printed text and drawings. They were published in weekly issues that serialized the stories chapter by chapter. (p 42)

The character retained a cultural awareness in Yemen ever since, certainly helped by the regular appearance of American and Indian Tarzan films through the years, so that the surge in interest in Tarzan in the 1970s (that infusion of “instant culture”) was really not all that new a phenomenon. Nesteby described the character of Tarzan as negative to Arabs and Arab culture, yet pointed out that many Arabs identified with Tarzan through the influence of the movies. Nesteby highlighted the idea of “cultured colorlisation” of Third World cinema-goers by Western films that espoused Western white middle-class values.3 Nesteby suggested that viewers would identify with the heroes of these motion pictures, even though they in no way resembled them: “[This could be] directed at blacks in America who identified with Tarzan instead of the blacks in Tarzan films; similarly, American Indians would often identify with cowboy heroes like John Wayne instead of with the villainous Indian renegades.” (p 43)

But Nesteby also suggested longstanding cultural values and traditions as major reasons why Arabic peoples had found Tarzan appealing since his appearance in Arabia in the 1930s. “Certainly the mythical aspects of Tarzan are as powerful in Arabia – strategically located between Tarzan’s jungle homes in Africa and India – as they are in the Midwest in the United States. For many Americans, Tarzan’s appeal comes from his being protector and disseminator of conservative American values. This appeal for Yemenis, however, is founded in Arabian traditions: feral human stories like Ibn-Sina’s Salaman and Absal, for example, and Tufail’s (or Thofail’s) twelfth-century tale, Hayy Ibn Yaqzan. Yaqzan was nursed by a doe just as Tarzan was nursed by an ape. Tarzan-like feats and prowess are also present in Arabian heroes like the superstitious Saif Ben zi Ya Jan and the real folk hero of both desert and mountain, Antar.” (pp 39-40) Nesteby also noted that there were many imitators of Tarzan seen in the Arab world, such as the foreign import Akim, “a Tarzan-like figure in French-language hardbound classics.” (p 44)

Nesteby made it clear that he saw the character and stories of Tarzan of the Apes “cast in the role of cultural imperialist. The major influence of the media projecting Tarzan’s image is on the children,” though adults were also indoctrinated. (p 43) He suggested that Tarzan’s influence, like other aspects of Western popular culture introduced during an “era of rapid cultural modernization in Yemen,” negatively refashioned minds and undermined Yemini traditional values. Ironically, Nesteby claimed that “Tarzan stands against progress and modernization” (p 39), even though Tarzan was presented throughout the article as a prime example of modern American culture invading Yemen.

But perhaps most interesting is Nesteby’s ambivalence toward Tarzan. He regularly derides the connotation of Tarzan not only from the perspective of modern times, but also from the view of Arab and black peoples, yet he also clearly knows Burroughs’ Tarzan well and displays some level of personal interest, seeming to decry how Tarzan tales were sometimes presented in less than high-quality venues. Tarzan, it seems, captures the imagination and stays in the memory of even those who intellectually object to the character.

Footnotes:

1. Published in the Summer 1981 issue (Vol XV, Issue 1), pp 39-45. Nesteby had also authored the article, “The Tenuous Vine of Tarzan of the Apes,” in the Spring 1980 issue of the Journal of Popular Culture (Vol XIII, Issue 3), pp 483-7, concerning the precedence for the idea of Tarzan of the Apes. At the time, Nesteby was Lecturer in British and American Literature at Sana’a University, founded in 1970 in what is now the capital of the Republic of Yemen; it remains the primary university in that country.

2. Eli Eshed, a researcher of Israeli popular culture who has written extensively on the popularity of Tarzan in Palestine and Israel, contradicts this entry on Dhaher. Eshed has reported that Dhaher actually wrote the Beirut, Lebanon prose series and not the Damascus, Syria stories. Instead, Eshed identified Rabki Camal as the author of the Damascus series. In the 1960s Camal was a Syrian announcer on the Voice of Damascus, broadcast in Hebrew, presenting “savage propaganda against Israel.” Camal learned Hebrew in Jerusalem in his youth during the pre-Israel period, and there met members of the Canaanite movement, including Yesayau Levit. Levit would later write Tarzan stories for the Israeli publisher Karnaf. So both Camal and Levit wrote Tarzan stories to supplement their incomes, though with decidedly different slants in the character. (http://www.erbzine.com/mag9/0991.com)

3. Nesteby refers (p 43) to a Reuters article, “Third World Looks for a New Screen Image,” which appeared on p 6 of the 30 November 1978 issue of the Saudi Gazette. This article mentions “colored colorlisation” as a term used by a Hamadi Essid of Tunisia, who claimed that, because of this phenomenon, “the bedouin or the black finds it easier to identify with John Wayne than an Arab or a black whom he resembles.”

This article was published in issue #84 (New Series) of “The Burroughs Bulletin” (Fall 2010).

© 2010 Henry G. Franke III

Tarzan Arabic Comics Book Beirut Lebanon Color # 64

TARZAN THE ARAB

by Eli Eshed

At the same time that stories appeared in which Tarzan was killing Egyptian agents and Saudi slavers and Arabs in general, at every possible place in Africa, there were , similar unauthorized series in Arabic lands Syria and Lebanon and in which Tarzan's foes were Jewish . In Arabic lands Tarzan was as popular as he was in Israel. The first original Tarzan stories appeared as illustrated serials in Lebanon back at the '30s, just at the same time when the Efroni stories appeared at Palestine. Similar stories later appeared in Beirut in at least 2 more Tarzan series, one of them of comics stories from which there appeared at least 13 issues, and at least 16 issues of a second of set of stories (two stories in each issue) written by Faris Daher a professor in the academy of sciences in Beirut . At Damascus there appeared another series with at least 20 issues. The writer is particularly interesting

. His name was Rabki Camal and he was know to Israeli radio listeners at the '60s as the Syrian announcer on the Voice of Damascus, which was in Hebrew. He was well known for his savage propaganda against Israel . In his youth Camal learned Hebrew in Jerusalem, and it was there he met (before the creation of Israel) the people of the Canaanite Movement in whose ideas he was interested for a time, attending some of their meetings. He had met several of the people who would later write Tarzan stories for Karnaf, such Yesayau Levit. By some strange coincidence, when Camal become the voice of Damascus expert for Israel affairs because of his knowledge of Hebrew, Levit served as as the Israeli army and radio expert for Arabic affairs because of his expertise in Arabic. And both of then wrote Tarzan stories to supplement their incomes . It is likely that Camal the expert for Israeli affairs knew very well the Israeli Tarzan and perhaps read some of them. It is possible that he wrote his Tarzan stories as a counter propaganda to the Israeli stories in which Tarzan helps Zionism . In those stories Tarzan was presented as fighting the evil Jews and their attempt to achieve world domination, and helps the Palestinians. Needless to say this is all without the knowledge of Burroughs estate as well . Those stories were very successful and were bought all over the Arab world from Egypt to Yemen, giving the Arab readers the good patriotic feeling that Tarzan is on their side against Israel . All That sucsess didn't helped Camal though, who was accused in one of the Syrian political upheavals as being "pro Israeli" and was put to death .

See more about Tarzan in the middle east

Tarzan in the holly land