ארכיון תג: טרנס הומניזם

אין אחרית לימים : החלק השני אדם פלוס -הטרנס הומניזם מגלגמש דרך סטיב אוסטין עד אריאל.

החלק הראשון של הכתבה  

מגלגמש עד סטיב אוסטין

 

 

 תקציר החלק הראשון :הטרנס הומניזם היא תנועה אידיאולוגית חדשה שקמה במערב בעשרים השנים האחרונות שטוענת שהאדם יכול להאריך את חייו על ידי האמצעים הטכנולוגיים החדשים ., למנוע הזדקנות, להכחיד מחלות ולשפר את האדם מבחינה פיזית, מנטלית וחברתית.

הטרנס-הומניזם שואף להפוך את האדם לפוסט-אדם, אדם עם יכולות פיזיות, אינטלקטואליות ופסיכולוגיות חסרות תקדים. הטרנס-הומניסטים מאמינים שאם המין האנושי לא יכחד במאה הקרובה, בני האדם יהפכו באמצעות חידושים טכנולוגיים לסופר-אינטלגנטים. לאחר שזה יקרה תחל תקופה של שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים ביותר עד לנקודת מפנה המכונה "סינגולאריות" שבמהלכה האדם יהפוך ל"פוסט אדם " בעל כישורים אינטלקטואליים מדהימים שהיום איננו יכולים להעלות אותם על דעתנו.

Transhuman

כיום זוהי תנועה תרבותית שהולכת ומתפשטת הן בעולם עם הוגים ידועים כמו רי קורצוויל וגם בישראל ששם מופיעים הסימנים הראשונים שלה עם כתבי עת תערוכות סמינרים בסופי שבוע וכו'.

אדם פלוס

man pus 1 by yonatahn poper

איור :יונתן פופר

מהו האדם העתידני שאותו מציעים ו"מבשלים" לנו  הטרנס הומניסטים ?

…אני קופץ רחוק לאורך ולגובה

וקנגורו לעומתי זה יונתן קטן ..

אני כמו כולכם ..כמעט אולי בערך

יש לי מנגנון כזה מוכן למשימה

אני מהיר מצבי ומכונית בדרך

אני גם שמה וגם כאן

העין והיד הן טבעיות

אך הקרניים אולטרה סטיביות.  

סטיב סטיב  סטיב

מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות

סטיב סטיב סטיב

כשאני  עושה שרירים צלחות מתעופפות.

( מילים מתוך השיר "סטיב אוסטין " על אדם ביוני,  מילים ולחן ושר מוטי גלעדי שירוויזיון 1979 )

לצופי הטלוויזיה הישראלית במחצית השנייה של שנות השבעים הייתה תמונה ברורה מאוד של העתיד הסייבורגי המתוכנן לצאצאיהם. הם קיבלו אותה מסדרת הטלוויזיה האמריקנית 'סטיב אוסטין, האיש השווה מיליונים', שהתבססה על רומן המדע הבדיוני 'סייבורג' מאת מרטין קיידין ושודרה ברשת איי-בי-סי החל בינואר 1974.

סטיב אוסטין, אסטרונאוט, נפצע קשה בתאונה, ושוקם בסדרת ניתוחים חדשנית במימון סוכנות ביון של הממשל.  הושתלו בו יד ימין, שתי רגליים ועין ימין מלאכותיים, שהפכו אותו לסייבורג, "אדם בִּיוֹני" כפי שזה כונה. החלקים המלאכותיים בגופו הופעלו על ידי מחשב שחובר ישירות למוחו, ומקור האנרגיה שלהם היה סוללות גרעיניות זעירות. בזכות איברים אלה, אוסטין היה מסוגל לרוץ במהירות של 100 קילומטר לשעה, ידו הייתה בעלת כוח אדיר, ולעינו היה כושר לראייה מרחוק ואף באינפרה-אדום. כישורים אלה שימשו את אוסטין בסדרה ארוכה של משימות שנשלח אליהן מטעם השירותים החשאיים של ארצות הברית.

הסדרה הצליחה כל כך, שנוצרה לה סדרת בת ושמה 'האישה הביונית' (1976–1979) שתיארה סוכנת שגם לה יש ידיים ורגליים שעברו שינויים מעין אלה, אך החוש המועצם אצלה היה לא הראייה אלא השמיעה: לאוזנה הביונית הייתה יכולת שמיעה ממרחקים עצומים. למעשה, ספק רב אם בעתיד הנראה לעין יוכלו המדענים ליצור יכולות-על כגון אלו שתוארו בצמד הסדרות.

אל חיי הנצח

גילגמש .גיבור שומרי שחיפש אחרי חיי הנצח.

גיבורים אנושיים בעלי יכולות על-אנושיות אכלסו את הדמיון האנושי כבר בימי קדם, אלפי שנים לפני שהייתה יכולת להסריט את הדמיון. שורשים קדומים יש גם ההיבט הנוסף של הטרנס-הומניזם, האפשרות לחיי נצח. האלים במיתולוגיות השונות מוצגים כבני אלמוות. באפוס האכדי 'מסעות גִּלְגָּמֵשׁ', המבוסס על המיתולוגיה השומרית, מתואר מסעו של גלגמש להשגת צמח-החיים שיעזור לו להשיג חיי אלמוות. גלגמש השיג את הצמח, אך לא שמר עליו כיאות והוא נפל בידיו של הנחש. לכן, עד היום הנחשים משילים את עורם ומחדשים את נעוריהם. גם חוה ואדם בספר בראשית, על פי המדרש, נועדו לחיי נצח, אך חטא עץ הדעת, בהשאתו של הנחש, גרם לענישתם באורך חיים מוגבל.

נעשו גם ניסיונות ממשיים להשיג חיי נצח. בסין היו אסכולות של מלומדים טאואיסטים ששאפו למצוא דרכים לעצור את המוות ולהשיג חיים נצחיים, וטענו מדי פעם להצלחה. ככל הידוע, איש מהם אינו מהלך בינינו כיום. בימי הביניים חיפשו האלכימאים במלוא המרץ אחרי השיקוי שייתן להם נעורים נצחיים. בעת החדשה יצא ההרפתקן הספרדי פונסה דה-ליאון לחיפוש אחר מעיין הנעורים באזור פלורידה. ובמחזהו המפורסם של גתה, 'פאוסט', שעל אחד מתרגומיו הידועים לעברית חתום המשורר שוחר האלמוות יעקב כַּהַן, עושה המכשף האלכימאי עסקה עם השטן כדי לקבל מחדש את נעוריו.

לא תמיד חיי האלמוות הוצגו כדבר נכסף. בספרות המדע הבדיוני, יתרונות חיי הנצח מתגמדים לנוכח חסרונותיהם: שעמום נצחי, אובדן הדחף לפעולה ולחידוש, והתפוצצות אוכלוסין או לחלופין הגבלה חמורה של הילודה. גם בסיפורי האימה המודרניים, בפרט בספרות הערפדים, נטען שיצורים בני אלמוות אלה מקבלים את נצחיותם משתיית דם קורבנות. אפשר לראות בכך מעין אזהרה מפני חיי הנצח כקללה נצחית.

את הגרעין של רעיונות הטרנס הומניזם ניתן למצוא בכתבי  ויליאם וינווד ריד אדם שבעקבות מסעות שערך באפריקה כתב ספר מקיף ואפי על עליית האדם  על תולדות התרבות והדת האנושית בשם "תולדות התענות האדם " ספר שהייתה לו השפעה עצומה על סופרים כמו ארתור קונאן דויל (שנתן לגיבורו שרלוק הולמס להמליץ בהערצה על ספר זה לידידו דוקטור ווטסון ) על ה. ג.וולס .

time will come when Science will transform them by means which we cannot conjecture, and which, even if explained to us, we could not now under stand, just as the savage cannot understand electricity, magnetism, steam. Disease will be extirpated; the causes of decay will be removed; immortality will be invented. And then, the earth being small, mankind will migrate into space, and will cross the airless Saharas which separate planet from planet, and sun from sun. The earth will become a Holy Land which will be visited by pilgrims from all the quarters of the universe. Finally, men will master the forces of Nature; they will become themselves architects of systems, manufacturers of worlds.

Man then will be perfect; he will then be a creator; he will therefore be what the vulgar worship as a god. But even then, he will in reality be no nearer than he is at present to the First Cause, the Inscrutable Mystery, the GOD.

ספר זה עורר זעזוע בזמנו בגלל ההתקפה שלו   על הדתות הממוסדות  והלא ממוסדות הן הקדומות הפגאניות  כמו דת הדרואידים בבריטניה והן "המודרניות " יותר כמו הנצרות שאת כולן ניתח וביקר ללא משוא פנים. ניתן לאמר שבשנת 1872 הוא היה מהפכני כמו ספרו של דרווין שזה לא מכבר פורסם על האבולוציה גם בגלל שהוא היציע לראשונה "חזון " חילוני במופגן ואלטרנטיבי " לחזון הנוצרי המקובל לגבי עתידו של המין האנושי .
הדבר המדהים הוא שבספר זה שפורסם לראשונה ב-1872 היציע ריד בפעם הראשונה ראשונה בשפה האנגלית רעיונות עתידניים  כמו שינויים ביולוגיים שבמין האנושי גילוי חיי האלמוות עבור האנושות מסעות בחלל והתנחלות על כוכבי לכת אחרים ושינויים הנדסיים שלהם לטובת המין האנושי. וכל זה בשנת 1872 כשז'ול וורן עוד היה עסוק רק עם מסעות קונבנציונאליים באופן יחסי בהשוואה מתחת לים והאדמה ולירח וה. ג. וולס שלספר זה הייתה השפעה מכרעת על חייו היה ילד בן שש בלבד.

ניקולאי פדורוב.

אם ננסה להצביע על חלוץ הטרנס-הומניזם בעידן הטכנולוגי, נגיע כנראה לניקולאי פיודורוב. ברוסיה של המאה ה-19 הוא היה פילוסוף לא כל כך מוכר והתפרנס כספרן, אך כתביו מתווים למעשה את האידיאולוגיה הטרנס-הומניסטית לפרטיה ולדקדוקיה: הבאת המין האנושי לכדי שלמות, כהמשך לאבולוציה, עד כדי אפשרות לשלב בין אדם למכונה, הארכת החיים עד כדי אלמוות, ואפילו שאיפה להחיות מתים.

בין היתר רקם חזון ליישוב כוכבי לכת אחרים באמצעות החייאת כל מתי כדור הארץ. בייחוד חש שזו חובתו כלפי אביו המנוח. שם משפחתו של האב, שלא הורש לבנו, היה גגארין; מאה שנה מאוחר יותר, במקרה או לא, ברית המועצות תשלח איש ושמו יורי גגארין להיות האדם הראשון בחלל. לרעיונותיו של פיודורוב הייתה השפעה עצומה בברית המועצות, ויש הטוענים שמטרת חניטת גופתו של המנהיג הסובייטי לנין הייתה להתכונן לאפשרות עתידית להקימו לתחייה בהתאם לרעיונותיו של פיודורוב, ולסדר לו חיי נצח.

במקביל בארה"ב אדם  בשם פרנטיס  מולפורד  שכתב רבות על האלמוות והציע דרכים שונות להשגת האלמוות באפיקים ספיריטואליסטיים שונים  ומחשבותיו זרמו באפיק פסיכו –ביולוגי .  ].

אין אחרית לימים     

 

במאה העשרים קמו הוגים נוספים שדיברו על הצורך והאפשרות להשיג חיי אלמוות. בהם היה המחזאי המפורסם ג'ורג' ברנרד שו, שאף כתב על כך ב-1921 מחזה גדל ממדים, 'בחזרה למתושלח' שמו. המחזה תיאר את התפתחות המין האנושי מראשיתו עד לעתיד הרחוק, עת בני האדם יהפכו לישויות מחשבה נצחיות. שו צירף לו הקדמה ארוכה, שבה הסביר את אמונתו זו. גם ברוסיה הסובייטית הצעירה הרעיונות האלו נפוצו והמשורר הרוסי מאיקובסקי בשנות העשרים של המאה הקודמת כתב על השגת חיי אלמוות.

 

בישראל של העשורים הקודמים, בולט בתחום ההגות הטרנס-הומניסטית ספרו של מרדכי נסיהו 'קוסמותיאיזם' משנת 1997. נסיהו היה מן האידיאולוגים של מפא"י ויורשתה מפלגת העבודה, ונודעה לו השפעה רבה על יצחק רבין ושמעון פרס ותוכניות השלום שלהם. בספרו טווה חזון שבו העם היהודי, בזכות תורתו ועקרונותיו מחד גיסא ויכולותיו הטכנולוגיות מאידך גיסא, יעמוד בחוד החנית של המאבק להצלת המין האנושי מהשמדה עצמית גרעינית וסביבתית. על פי הקוסמותיאיזם, מטרת האנושות היא ליישב את היקום וליצור בו ישות כמו-אלוהית חדשה.

בתרבות הישראלית של העשורים האחרונים היו רעיונות כגון אלה בשוליים בלבד. ר משורר בולט אחד הרבה לעסוק בהשגת אלמוות, לכולם או לפחות לעצמו: דוד אבידן   שחיבר יצירות שונות על היכולת להשיג חיי אלמוות עבור המין האנושי או לפחות לו עצמו.

 

ניתן להזכיר את שירו של אבידן "תדריך תלתלחשי " ( מתוך ספר לחשים חדש)

 "אם עוד תגיע

זכור בן אלמות

[זכור את המוות

במלוא זהרו עם עוד תרקיע

שכח בן אלמות

שכח את המוות

באור חשכתו.

( מתוך משהו בשביל מישהו )[

 אפשר להזכיר גם משוררים נוספים. לדברי חוקר הספרות גבריאל מוקדיונה וולך עסקה גם היא במידה פחותה בנושא חיי הנצח. בשנים האחרונות כותב על הנושא המשורר גדי לופו, בספר שיריו 'בני האלמוות' (הוצאת כרמל, 2006) ובמאמרים העוסקים בחיפוש אחר חיי הנצח לאורך הדורות.

אולם נראה שהמפעל הטרנס-הומניסטי הגדול ביותר בספרות העברית רשום על שם משורר מוקדם הרבה יותר – יעקב כַּהַן, מממשיכי דרכו הספרותית של ביאליק, איש התנועה הרוויזיוניסטית, וכאמור גם מתרגמו של 'פאוסט'. חזון האלמוות ליווה את שירתו לאורך עשורים, והגיע לשיאו בפואמה ענקית הכתובה בפרוזה פיוטית-נבואית ושמה 'אריאל', על אודות הצורך והחובה של המין האנושי להשיג חיי אלמוות. בעיניו, הניצחון על המוות יהיה השלב הסופי, האולטימטיבי, בתהליך תחיית העם העברי, והוא מטרת המין האנושי כולו.

הפואמה מתארת את מסעותיו של נביא המטיף לאלמוות. הוא נתקל בלעג ובזלזול, אך חזונו משתלט לבסוף על המין האנושי, שכן באמצעות המדע האדם משיג לבסוף את האלמוות ויוצא לכבוש את הכוכבים. כיבוש זה של היקום הוא אולי החזון הגדול ביותר של כהן. הוא יספק לאדם עניין מַתמיד, גם בחיים שאין להם סוף. ביקום של יעקב כהן שעמום נצחי הוא מן הנמנע. הנה כמה פסוקים מן הפתיחה.

"כִּי אָמְנָם לֹא כְּמַתְּנַת פָּז מִשָּׁמַיִם יִפְּלוּ חַיֵּי הָאַלְמָוֶת, כִּי אִם כִּגְזַר נִצָּחוֹן יַעַנְדֶם הָאָדָם מִקֵּץ נַפְתּוּלִים עֲצוּמִים וְאַכְזָרִים – נַפְתּוּלִים עִם אֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ וּמֵעַל לוֹ, עִם הַמִּקְרֶה שְׁתוּם הָעַיִן וְעִם הַגּוֹרָל הָעִקֵּשׁ, וְהַקָּשֶׁה בַּנַּפְתּוּלִים: עִם עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ. אֶת הַחַיִּים הַגְּדוֹלִים לְרֹאשׁוֹ יַעֲנֹד, עַלִּיזֵי הָעֹז וְהַתִּפְאֶרֶת, אֲשֶׁר יִהְיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת נֶחֱיִים לָנֶצַח. …  בְּאַחַד הַיָּמִים כִּי יָבוֹאוּ, לֹא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כִּי אֵין אַחֲרִית לַיָּמִים, וְאֵין קֵץ לִתְשׁוּקַת הָאָדָם לִהְיוֹת כֵּאלוֹהִים".

 

 ראו גם

מאמר של ניקולאי פיודורוב "המלחמה במוות היא משימה משותפת "

יעקב כהן נביא עידן האלמוות

דוד אבידן האיש שבא מהעתיד

 

אין אחרית לימים : התנועה הטראנס הומניסטית בעולם ובישראל -החלק הראשון

תרשמו לפניכם את התאריך :2045 .מי שיגיע לשנה הזו כבר לא יצטרך לחשוש משטויות כמו מחלות סופניות או אסונות טבע ,אלא רק לדאוג לעצמו לחיבור USB..

בקרוב,בחנויות החשמל איברים להחלפה…בקרוב  הברכה "עד מאה ועשרים" תיחשב לעלבון, שלא לומר איום ברצח, ואם נחלה אפשר יהיה לאתחל אותנו. חליתם ?נפצעתם ? בעוד וחמישים שנה כבר תוכלו להחליף איבר חי באיבר מלאכותי , על פי החזון הטרנס-הומניסטי    המוות הוא פאסה ו והרבה יותר כיף להפוך לחצי אדם –חצי מכונה ,עם כוחות על וידע אינסופי . לדעת אנשי תנועת הטרנס -הומניזם  אנחנו בדרך להיות יצורי-על ממוחשבים למחצה, עם יכולות משופרות וחיים בריאים וארוכים, אולי עד כדי ביטול המוות וחיי נצח.

 נראה הזוי? צאו לרחוב ותגלו שממש לא.

 

הופיע בדפוס בגרסה שונה ב:

"דיוקן –מקור ראשון גליון 299 30.11.2012. תחת השם "האדם ,קצת אחר כך"

וב"סוף שבוע מעריב 30.11.2012 " תחת השם "למה מי מת "

הופיע באתר NRG תחת השם :חזון חיי הנצח ופיתוחי הטכנולוגיה המדעיים שיביאו לכך

 


 

כל מי שנוסע באוטובוס או הולך ברחוב מכיר את התחושה. רוב האנשים סביבו מדברים אל עצמם, או יושבים בעיניים מזוגגות כשחוט תקוע באוזנם, או נוברים בריבועי הטלפונים החכמים שלהם, מחוברים לכל העולם פרט לאנשים שלידם. המתבונן תמה לפעמים אם אלו עדיין בני אדם, או שמא לפניו היתוך אדם-מכונה: אורגניזם קיברנטי, ובקיצור סַייבּוֹרְג (או קִיבּוֹרְג ובמינוח אחר "אדם ביוני " ).

אנשי התנועה הטרנס-הומניסטית יגידו שאנחנו בדרך הנכונה. הם צופים שבעתיד הלא רחוק בכלל כולנו נהפך לישויות מכאניות, חלקית ואולי לגמרי. הם חושבים שבסופו של דבר זה יהפוך את כולנו לבני אלמוות.

הטרנס-הומניזם היא תנועה אידיאולוגית לכאורה חדשה, אבל בעלת שורשים עתיקים מאוד, הטוענת שבאמצעים הטכנולוגיים החדשים יוכל האדם למנוע את נזקי ההזדקנות, להכחיד מחלות, לשפר את עצמו מבחינה גופנית, שכלית וחברתית, להאריך את חייו, ולעבור לשלב הבא באבולוציה שלו. הטרנס-הומניסטים מאמינים שאם המין האנושי לא ייכחד במאה הקרובה, בני האדם יהפכו באמצעות חידושים טכנולוגיים לסופר-אינטליגנטים. אז תחל תקופה של שינויים טכנולוגיים וחברתיים מהירים ביותר, עד לנקודת מפנה המכונה סינגולריות: הנקודה שבה האדם יהפוך לפוסט-אדם בעל כישורים שכליים וגופניים שהיום איננו יכולים להעלות על דעתנו, ואולי גם אלמוות.

הסינגולריות מתקרבת. וגם אם לא, "הסינגולריות מתקרבת" הוא שם ספרו החדש של המדען ריי (ריימונד) קורצווייל, שהופיע עכשיו בעברית בהוצאת מאגנס. קורצווייל, יהודי אמריקני, ממציאן של טכנולוגיות מרכזיות בתחום הזיהוי הממוחשב של כתב ושל דיבור, ידוע גם כאחד הנביאים הטכנולוגיים הרדיקליים ביותר של תקופתנו, ואחד האידיאולוגים הראשיים והפעילים של הטראנס-הומניזם.

הוא סבור שבתוך עשורים ספורים בני האדם יהפכו לישויות שיש בהן חלקים מכניים. לדעתו כבר בשנות ה-30 של המאה הנוכחית ניעשה יותר לא-ביולוגיים מאשר ביולוגיים, ונכניס דרך שִגרה מחשבים לגופנו ולמוחנו.

קורצווייל בדרך אל הנצח

 

נקודת הסינגולריות תהיה להערכתו של קורצווייל בשנת 2045. המוח והמחשב – הבינה הביולוגית והמרחב המקוון – יהיו לאחד. 

בערך בתאריך זה לדעתו תתרחש התמורה העמוק המשנה סדרי עולם ביכולת אנוש. לדעתו הבינה הלא ביולוגית שתיווצר באותה השנה תהיה גדולה פי מיליארד מכל הבינה האנושית של היום ומכאן ואילך יווצרו מכונות העולות לעין שיעור על בינת האדם  ( ע' 127) .

התוצאה תהיה אדם ששומר על אנושיותו, אך מתעלה על המגבלות הביולוגיות. בתקופה הפוסט-סינגולרית לא תהיה עוד הבחנה בין אדם למכונה, כשם שלא תהיה הבחנה בין מציאות פיזית למציאות וירטואלית.קורצוויל מדבר על כך שעוד בשנת 2030 תהיה בידינו "מציאות וירטואלית "  מעין עולם מקביל שיהיה קיים רק במחשב ובתודעה האנושית,  לפי דרישה  מציאות מקבילה  שתיהיה משכנעת לחלוטין ושאנשים יוכלו לשקוע בה לחלוטין ולבלות בה את חייהם.

 לדעתו עוד בשנות ה-40 של המאה הזאת תהיה הבינה הלא ביולוגית חזקה פי מליארדים מהבינה הביולוגית שלנו. לפחות חלק מהאנשים יהפכו לקיבורגים ויוכלו "לשדרג " ולשנות  את גופם על בסיס קבוע ובהמשך חלק גדול ממוחם יהיה לא ביולוגי.

 

ציוויליזציית האדם והמכונה שתקום, כותב קורצווייל, תתעלה על מגבלות מוח האדם ש"יש בו רק 100 מיליארד קשרים, וגם הם איטיים להפליא". ההתגברות על רבות ממגבלות הגוף תאריך את תוחלת החיים לכדי 500 שנה לכל הפחות, אך גם לאחר המוות הביולוגי יימשך קיומם של האדם ותבונתו בממד הקיברנטי לנצח. או לפחות עד שהציוויליזציה החדשה תחדל מלהתקיים.  

בסופו של דבר קובע קורצוויל יהיה היקום כולו רווי בבינתנו.וזהו יעודו הסופי והגורלי  של היקום.

 

קורצווייל מעריך שלא כל האנשים ירצו להצטרף לאיחוד הטכנולוגי הזה. אחרים משערים שייווצרו הבדלים ברורים בין מדינות העולם, ושיהיו גם מדינות שיחסמו את ההתפתחויות הללו בכוח, למשל מדינות אסלאמיות. אבל בסופו של דבר, אומר קורצווייל, השינויים יגיעו לכולם. הוא משווה זאת לשימוש בפלאפון, שתחילה היה נחלת מיעוט קטן, וכיום רוב האוכלוסייה כבר אינו מסוגל לחיות בלעדיו. אך הוא גם מודה ש"הסינגולריות תגביר גם את יכולותינו לממש את נטיותינו ההרסניות ביותר".

ישנו גם החשש שבשלב המעבר יהיה אלים, שהציוויליזציה החדשה  תהיה עוינת לאנושות: איזה עניין יהיה לה לשמור על קיומה של תרבות ישנה, נחשלת ושונה ממנה באופן מהותי?

אחרים רואים את העתיד אחרת…

לדעתם רוב האנשים שיעסקו בשינויים שאותם מתאר קורצוייל  יהיו   מבני מעמד העשירים שיוכלו להרשות את הסכום הגבוה  מאוד של הטכנולוגיות האלו.  שהרי ספק אם העניים יוכלו להרשותם אי פעם  לעצמם ( להוציא כמובן אנשי עולם הפשע ) . וזה ללא ספק יביא להגדלת הניכור בין המעמדות  שעלול להפוך לניכור בין "המיכניים " והבשריים "ולמלחמות של ממש בין המיעוט שיוכל להיהנות מכל האפשרויות הטכנולוגיות האלו ובין הרוב שלא יכול להיהנות מהם או לא ירצה אותם.

 לכאורה רעיונות  הרחוקים מאוד מהווה האפרורי שלנו. אך קורצווייל אינו היחיד  שחושב כך הוא רק הידוע ביותר.,הטרנס הומניזם והסינגולאריות הם  נושאים  שהולכים  ותופסים  תאוצה בשולי האקדמיה האמריקנית ובארצות האחרות שוליים שהן אמנם  רחבים מאוד ויותר ויותר אנשים מדענים בולטים תומכים בהם.

"ביחס לסכנות, קורצווייל נאיבי לטעמי", אומר מתרגם הספר עמנואל לוטם, מהבולטים במתרגמי ספרי המדע הפופולרי בישראל. "אני לא רואה סיבה מדוע התרחיש של סרטי 'שליחות קטלנית', של השתלטות המכונות על המין האנושי ועל העולם, לא יקרה כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות שהוא מתאר בספרו. התחזית שהוא מציג משכנעת גם בעיניי; קורצווייל הוא אדם בעל הישגים חשובים רבים בתחומי הטכנולוגיה ואסור לזלזל במה שהוא אומר. אבל זה עוד לא אומר שזה טוב. המציאות החדשה עלולה להיות מאוד לא סימפטית לבני האדם שיעדיפו להישאר בשר ודם ולא מכונות נצחיות.

"קורצווייל מגדיר בספר שלושה היבטים חשובים – גנטיקה, רובוטיקה, וננו-טכנולוגיה – ומראה באופן משכנע שהשינויים בהם ישנו את העולם כפי שלא השתנה מעולם. אבל יש לי בעיה חמורה עם השנה שהוא בוחר בה כשנת הסינגולריות. לדעתי הוא בחר בשנת 2045 כי הוא רוצה שזה יקרה בימי חייו. הוא יהיה אז בן 97. כדי להגיע לגיל הזה ולהספיק לעלות לרכבת אל חיי הנצח, הוא הכניס את עצמו למשטר בריאותי מטורף, והוא לוקח כמויות אדירות של כדורים מדי יום. לדעתי הרצון הזה מטה את לוח הזמנים שלו. הדברים יקרו יותר באיטיות. בעיניי הוא אוטופיסט. הוא חושב על תרבות חדשה שלא תהיה המשך של התרבות המערבית הקיימת, התרבות היהודית-נוצרית, אבל לזה אין לו שום נימוק משכנע".

אלי : אתה היית מוכן להיות סייבורג? שיטפלו בך בחלקי ננו טכנולוגיה?

לוטם : "שאל אותי בעוד חמישים שנה. אני יכול לומר לך כבר עכשיו שאני לא מוכן שננו-טכנולוגיה תוכנס לגופי כדי לבנות אותו מחדש בצורה טובה יותר, כפי שמציעים קורצווייל ואחרים. מה יקרה אם איזה מתכנת ישבש את התכנות שלהם עם איזה וירוס? אני מעדיף את האנושיות שלי, תודה".

הומניזם מעודכן

רועי צזנה

"כרגע אין לי שום חשק לעזוב את אשתי ואת הילד ולהפוך לסייבורג", עונה על אותה שאלה העתידן ד"ר רועי צזנה מהטכניון ומהמרכז הבינתחומי לניתוח ותחזית טכנולוגית באוניברסיטת תל-אביב. "אבל בעוד כמה עשורים, כשיגיעו המחלות הנוראיות והזקנה, אסכים ליטול את הסיכון. לפי קורצווייל, בעוד שבעים שנה נוכל לחבר מוח אנושי למחשב, ומשם למשל לייעץ לילדים שלנו. קורצווייל הוכיח את עצמו כבעל תחזיות שמתגשמות; הוא עצמו הביא להגשמת כמה מהן. האינטואיציה שלו טובה מאוד, אם כי הוא לוקה באופטימיות מוגזמת. הוא מתנבא שניהפך בני אלמוות. תיאורטית זה אפשרי, אבל בינתיים זה נראה רק תיאורטי".

איליה סטמבלר, מדען ישראלי וטרנס-הומניסט פעיל, משמיע גם הוא הערכות זהירות מאלו של קורצווייל. "קשה לנבא כיצד ייראה אדם-העתיד בטווח הרחוק. אבל בטווח הקרוב אפשר לשער שהוא יישאר אותו אדם, רק בעל שרידות גבוהה יותר. הדבר דומה למכונה ישנה שהחלקים המִתבַּלּים שלה מוחלפים ושנשמרת בתנאים של בלאי מופחת. כך גם האדם: הוא יישאר כמעט ללא שינוי בטבעו, רק שיסופקו לו אברים חלופיים והוא יישמר בתנאים יותר היגייניים".

סטמבלר הוא חלק משיח טראנס-הומניסטי שנוכחותו בישראל מתחזקת והולכת: כתבי עת, תערוכות, כינוסים, סמינרים בסופי שבוע, קבוצות פייסבוק. לא מכבר התקיימה בגלריה התל-אביבית 'מתושלח' – אכן, מתושלח – תערוכה ובה ציורים דמיוניים של האדם בעתיד הסופר-טכנולוגי של הסינגולריות. בזירה הספרותית החל לפעול כתב העת 'הָבָה לְהַבָּא'. עורכו, המשורר עודד כרמלי, מאס ביום הקטנות של הוויכוח הפוליטי והחברתי הרגיל ובסדר היום האגוצנטרי הרווח בשירה העכשווית, והחליט להעביר את משאבי המרץ שלו למעגל הגדול יותר, של האנושות כולה והנצח כולו – כלומר לפעול למען הארכת תוחלת החיים והתקדמות לקראת הסינגלוריות. זכורה הפגנה נגד המוות שקיים בשנה שעברה בשם התנועה הטרנס-הומניסטית ליד בית העלמין ברחוב טרומפלדור בתל-אביב.

"מטרתנו להחדיר את הרעיון המדהים מכולם, רעיון חיי הנצח, אל לב התרבות העברית ולהפכו מרעיון שוליים מטורף לרעיון מכונן ומוביל", אומר כרמלי. "צריך להבין שטרנס-הומניזם אינו אלא הומניזם מעודכן. הוא חורג מהמסגרת המקובלת של זכויות האדם וחירויות היסוד המובטחות במגילת זכויות האדם, ומבטיח לאדם את הזכות לַכול, כולל הזכות לחיים ארוכים ואולי גם נצחיים. השלשלאות השקופות של הביולוגיה, הכימיה והפיזיקה מצרות את צעדינו יותר מכל עול של רודן מקרי". כרמלי מגדיר את תשוקתו שלו ושל חבריו כ"רצון להשתחרר משלשלאות הקיום, או לפחות לשקשק בהן".

כרמלי וסטמבלר ניסחו טיוטת הצעת חוק להקמת ועדה לאומית מייעצת למלחמה במחלת הזקנה, ברוח הצעת חוק "לעידוד רפואה רגנרטיבית" שהוגשה לקונגרס האמריקני בשנה שעברה. "ההצעה נשלחה לכל חברי הכנסת", מספר סטמבלר. "קיבלנו מעט תגובות, רובן חיוביות. ההתנגדות העיקרית הייתה לגבי הנושא הסמנטי של כינוי הזקנה כמחלה. אולי באמת נשנה את זה, אבל לא את התוכן המעשי של ההצעה, וננסה לקדם אותה שוב אחרי הבחירות". לצד הקמת הוועדה הלאומית, מוצע שם גם להרחיב את חוק שירותי הבריאות כך שיוזכר בו במפורש עניין הארכת החיים, ולהרחיב את חוק 'לא תעמוד על דם רעך' כך שיתייחס גם להצלת אנשים העומדים בסכנת חיים בשל תשישות ומחלה.

אומת הטרנס

תומכי הטרנס-הומניזם צריכים לדעתו של סטמבלר להקים תנועה חברתית גדולה ולשקול ריצה לכנסת. השאיפות הטרנס-הומניסטיות שלו צנועות יחסית: "מדובר בעיקר בניסיון להאריך חיים בריאים באמצעים טכנולוגיים; מובנים אחרים של הטרנס-הומניזם, כמו הרחבת היכולות השכליות והגופניות, מעסיקים אותי פחות. אבל דווקא משום כך, עשייה פוליטית יכולה לקדם את היעדים שאני מתמקד בהם.

"כדי להגיע להארכת חיים משמעותית", הוא מסביר, "יש צורך בהשקעות מסיביות במחקר המוקדש למטרה ספציפית זו. זהו מחקר שהרווח ממנו אינו מיידי. נראה שהשקעות כאלו יתקיימו רק בעידוד ובתקצוב של המדינה. מכאן הצורך החיוני בפעולה בשדה הציבורי-פוליטי. בנושא הזה יש לנו כרגע דיונים רציניים ביותר בפורומים האינטרנטיים. אנחנו גדֵלים ואולי לא רחוק היום שבו נפעל. הרעיון המרכזי שהתנועה החדשה תדגיש הוא הערך המוחלט של חיי אדם. ננסה קודם לעורר אצל המפלגות הקיימות עניין בנושא ההזדקנות והמאבק בהשלכותיה הקשות. ואם המאמץ הזה ייכשל, כנראה לא יהיה מנוס אלא לנסות ולהקים מפלגה עצמאית".

אבל גם את הציבור הרחב יש לשכנע, שכן "בינתיים איני רואה קרבה לרעיונות האלה ברוב החברה הישראלית. בעיית ההזדקנות היא בעיה כאובה ומאיימת, אבל יש נטייה להתכחש אליה: להתעלם מהעתיד, להסיח את הדעת מהזקנה ומהמוות מזקנה, ואף להציג את הזקנה באופן מַשְלֶה, אוטופי והרואי, או לחלופין להציגה כתופעה שאין לה שום תַקנה. כל זה לא תורם לא לשיפור מצב הקשישים ולא לאריכות חייהם הבריאים. יש להציג את הבעיה במלוא חומרתה וחשיבותה, וגם להצביע על האפשרות המעשית לפעול למען פתרונה או הקלתה".

לפני שלושה חודשים, הוא מספר, החלה התארגנות בינלאומית להקמת מפלגות ותנועות חברתיות במדינות שונות למען הארכת חיים בריאים, ושמה "מפלגת אריכות הימים". היא כבר כוללת קבוצות פעילים ב-27 מדינות וכמה אלפי תומכים, "ובהחלט משמשת לנו מקור השראה ומודל".

מכון הסינגולריות ואוניברסיטת הסינגולריות

 

קורצוייל ההוגה הידוע ביותר כיום של הטרנס הומניזם הקים שני מוסדות  בעלי פרופיל גבוה מאוד בארה"ב "שכל אחד מהם עוסק באספקטים אחרים של הטרנס הומניזם .

לישראלים יש נוכחות בולטת ב'אוניברסיטת הסינגולריות' שהקים ריי קורצווייל בבסיס נאס"א בקליפורניה. גוף זה מתמקד במחקר יישומי ובהכשרת מנהיגות חברתית ומדעית לקראת השינויים שנכונו להערכתו לאנושות.

כן הקים קורצווייל גוף שעיסוקו תיאורטי יותר, 'מכון הסינגולריות העולמי', המתמקד בתחום הבינה המלאכותית, ואף בחיפוש פתרונות לסכנות שההתקדמות בתחום זה עלולה לעורר.

 

 

 

נציגה של האוניברסיטה בארץ הוא איתן אלירם, דוקטור בניו מדיה והבוגר הראשון של תוכנית המנהלים של האוניברסיטה. "אוניברסיטת הסינגולריות פועלת לשנות את מצב המין האנושי כאן ועכשיו", הוא אומר. "היא גם מעוניינת להקים סניף בישראל. ישראל היא אחד המקומות שבהם היא פעילה ביותר, יחד עם ברזיל ורוסיה. מכל תלמיד שם מצפים שיקים חברה שתשפר את חייהם של מיליון איש בתוך עשור.

"האוניברסיטה קמה ב-2008, והיא כבר נאלצת לערוך תחרויות בינלאומיות כדי לבחור את התלמידים בה: בשנה שעברה פנו 20 אלף איש, ויש שמונים מקומות. מדי שנה פונים יותר ממאה ישראלים כדי להתקבל לאוניברסיטה, ומתוכם מתקבלים בסביבות עשרה או תריסר. זה עדיין הרבה יותר ממספר המתקבלים מרוב הארצות האחרות. ישראל ובריטניה נמצאות במקום השני במספר התלמידים שם".

 אלי :איך אתה מסביר את זה?

"י אלירם :שראל היא מדינת הֶזנֵק. הישראלים הנבחרים להגיע לשם מחוברים לרוח היזמית של המקום, באים עם יכולות רבות, והחשיבה שלהם היא בעיקר מעשית ומאלתרת. אנחנו גוף מעשי מאוד; סוג חדש של אוניברסיטה יזמית, שפחות מתעניינת בתיאוריות, ויותר מתעניינת בטכנולוגיות מעשיות המאיצות לפתרון הבעיות של האנושות. אנחנו מקימים בישראל חממה טכנולוגית ליזמים שיש להם רעיונות מקוריים כיצד לפתור את הבעיות הגדולות של האנושות בתחומי המים, המזון, המִדבּוּר, הבַּערוּת, הבריאות, האנרגיה והחינוך. יש לנו בארץ ארגון בוגרים תוסס המקיים מפגשים סדירים".

שניים מבין הישראלים המעטים שישתתפו בתוכנית הקיץ הקרובה של האוניברסיטה יהיו, זו השנה השלישית, זוכי תחרות פורצי הדרך על שם אילן ואסף רמון. ההרשמה אליה נפתחה השבוע ותיסגר בקרוב. התחרות מיועדת, לדברי משרד המדע והטכנולוגיה, ל"יזמים צעירים שפיתחו הצעה ממשית למיזם טכנולוגי-חברתי בעל פוטנציאל לשפר את חייהם של לפחות מיליון ישראלים". המיזמים הזוכים בעבר לא חתרו בהכרח להארכת חיים או לסינגולריות: "בתחרויות הקודמות זכו הצעות שביקשו לפתור את בעיית שקיות הזבל בטבע על ידי המצאת דבק מאחד, לחסוך בשטח על ידי פיתוח מדרגות נעות ספירליות ולאפשר ניטור פרמטרים פיזיולוגיים בזמן אמת".

אלי :יש קשר בינכם ובין מכון הסינגולריות ?

אלירם :הקשר היחיד הוא בכך שרי קורצוייל  קשור לשני המקומות. אבל הם נפרדים לחלוטין ועוסקים בדברים שונים לגמרי . המכון מתעסק בעיקר באינטליגנציה מלאכותית כ90 אחוז בפעילותו ובהשלכות העתידניות שעולות מכך. בעוד שהאוניברסיטה עוסקת בהרבה תחומים נוספים כמו ננו טכנולוגיה חלל ביולוגיה סינתטית רפואה.צריך להבין רי קורצוייל ייסד את האוניברסיטה כדי לתת צד מעשי לרעיונות הסינגולאריות.הרעיונות  התיאורטיים והאידיאולוגיים השונים של הטרנס הומניזם על הפוסט אדם וכדומה  אינם מעניינים את האוניברסיטה. באופן כללי האוניברסיטה והמכון מעדיפים שלא יזהו אותם ביחד כי הם באמת שונים ובעלי מטרות שונות.  

ניצחון האח הקטן

RAY-Singularity

במקביל לפריחה האקדמית העתידנית הזו, ניכרת בעשור האחרון דעיכה חמורה בהרשמה לחוגים למדעי הרוח באוניברסיטאות – ויש המקשרים בין השניים. הם סבורים שדעיכת הרוח היא מניצני העתיד המכאני שקורצווייל מבשר לנו; שעתיד זה עלול לפגוע ברוח האנושית ולחסל את התרבות ההומניסטית. כן נשמעות אזהרות שבתרבות העתידית עלולים להיווצר סוגים שונים של בני אדם: העשירים שיוכלו להרשות לעצמם חיים ארוכים ובריאים, והעניים קצרי הימים שלא יוכלו להרשות זאת לעצמם ויהפכו לסוג של עבדים. זהו אחד הנימוקים שבפי הקבוצות הקוראות לאסור סוגים מסוימים של ניסויים בהנדסה גנטית. הן רואות בטרנס-הומניזם דת חילונית, שהאל שלה הוא האדם בשיתוף המכונה, ואולי המכונה לבדה.

דומה שבכמה זרמים קיצוניים של הטרנס-הומניזם יש אכן מידה של זלזול בתרבות האנושית ושאיפה להחלפתה. עם זה, הזרם המרכזי של הטרנס-הומניזם מתמקד בשאיפה להארכת החיים ומיגור המחלות. בהעצמת האנושות ולא בהחלפתה. נראה שזרם זה גדל והולך.

ינקי מרגלית. מתוך אתר אנשים ומחשבים

ינקי מרגלית, מייסד חברת אבטחת המידע 'אלדין' ומי שכונה "נביא הסינגלוריות הישראלי", מבקש להרגיע אותנו וגם את עצמו.

"האמת היא שעד לזמן האחרון הייתי אפוקליפטי, וחששתי שהטכנולוגיות ישתלטו עלינו, וינמיכו אותנו ויעצימו את 'האח הגדול' – את שליטתן הממסדים והממשלות בחייו של הפרט. בשנה האחרונה הבנתי שלא רק שאין אח גדול שמשתלט, אלא הפרט מתעצם. יותר ויותר יחידים מצליחים לחולל מהפכות; החלל, למשל, נפתח בפני חברות פרטיות ויחידים, ולא רק ממשלות".

אלי : ומה עם החשש לשימוש לרעה בטכנולוגיות?

מרגלית : "זהו חשש אמיתי, אבל השאלה היא אם בגללו צריך לחסום את פיתוח הטכנולוגיה שמעצימה את המין האנושי. אז יהיו מדינות כמו איראן, אפגניסטן וסומליה שישתמשו בטכנולוגיה לרעה, אבל תתפתח גם הטכנולוגיה ששומרת מפניהם. בסך הכול, אנחנו חיים בתקופה הטובה ביותר בהיסטוריה. האנושות לא זכתה מעולם לכל כך הרבה שלווה, שלום ויכולות כמו היום. ואנחנו נעים מהעידן הזה והלאה".

החלק השני של הכתבה: "אין אחרית לימים :  הטרנס הומניזם בהיסטוריה -מגלגמש דרך סטיב אוסטין ועד לאריאל.

ראו גם :

טרנס הומניזם בויקיפדיה

אתר מאמרים על סינגולריות וטרנסהומניזם

הקבוצה הישראלית להארכת חיים בפייסבוק

אלי אשד על "אידיאולוגית הנצח של הבה להבא"

man plus 2 by yonatan poper 

 איור  של יונתן פופר לכתבה זאת ב"סוף שבוע -מעריב".