ארכיון תג: יאנוש קורצ'אק

יאנוש קורצ'ק והבנייה החופשית

המחנך והספור יאנוש קורצ'אק עם פעילים של הבונים החופשיים 

 

גירסה של מאמר זה שנכתבה עם חוקר הבנייה החופשית דניאל גלילי פורסמה בימים  אלו בכתב עת בולגרי

. Eshed, D. Galily, 2020, Janusz Korczack as a freemason

 

, "Nota Bene" Journal, South-West University "Neofit Rilski" press, Blagoevgrad, Bulgaria.

http://notabene-bg.org/read.php?id=959&fbclid=IwAR07oS6rhjeHlzEDrpKx4aX7hRBtPcQeaZs_5EOTXBauUNTW0Aa2Lw-G28Q

 

והנה הגירסה העברית מקורית . 

 

יאנוש קורצ'אק  והבנייה החופשית

מאת אלי אשד ודניאל גלילי

Abstract

In this article, we will discuss Janusz Korczak's realationship with Freemasonry and various ideas in his work that were inspired by them. According to our research, Korczak's ideas can be understood only by understanding the ideas behind Freemasonry and esoteric organizations to which Korczak was associated to, specifically the ideas of french freemasonry and Theosophy.

תמצית

במאמר זה נדון בתחום לא ידוע עד כה בחייו ובפעילותו של יאנוש קורצ'אק ,בקשריו עם הבנייה החופשית וברעיונות שונים ביצירתו שייכתן שקיבלו השראה מהם. לטענתנו אפשר להבין רעיונות שונים של קורצ'אק רק מתוך הבנה של רעיונות שעמדו מאחוריהם של הבנייה החופשית ואירגונים איזוטריים שגם אליהם היה קשור קורצ'אק ובאופן ספציפי רעיונות התיאוסופיה.

מבוא

 

יאנוש קורצ'אק

יאנוש קורצ'אק הוא שמו הספרותי של הנריק גולדשמיט – רופא, סופר ומחנך יהודי-פולני. קורצ'אק למד רפואה באוניברסיטת ורשה, וכבר אז נטה לסייע לעניים ולחלשים. בנוסף על מקצוע הרפואה שרכש, קורצ'אק היה סופר.

הוא כתב ספרים רבים, חלקם נועדו לילדים, כשהמפורסם בהם הוא "המלך מתיא הראשון", וחלקם יועדו לקהל המבוגר, ועסקו בעיקר במשנתו החינוכית.

ב-1912 , בהיותו בן 34 , התמנה קורצ'אק לנהל בית יתומים חדש ומרווח ברחוב קרוכמאלנה בוורשה. בית היתומים התנהל מתוך תפיסה דמוקרטית שבה דגל קורצ'אק. כאשר ילדים חרגו מכללי המשמעת בבית היתומים, נערך להם "משפט חברים" על ידי התלמידים עצמם. כמו כן, פעל בו עיתון שבעריכתו היו שותפים תלמידים רבים מבית היתומים. כל אלה, נבעו מתפיסה המתייחסת לרעיון השותפות ותחושת שוויון כמובילות את האדם לאחריות על חייו ועל סביבתו.

לאורך השנים נודע קורצ'אק ברחבי פולין כמחנך  דגול , מקורי  בגישותיו מאין כמוהו  הוא הוזמן להרצות על תפיסתו החינוכית ברחבי פולין, ופרס את משנתו בתוכניות רדיו לאורך שנים. עם התגברות האנטישמיות בפולין הודר קורצ'אק מתפקידיו השונים כפובליציסט ואיש רדיו, ונותר בתפקידו המרכזי: מנהל בית היתומים היהודי.

למרות זאת, עד היום זיִכרו ומקוריות משנתו החינוכית נודעים בעולם בכלל, ובפולין ובישראל בפרט. הנושא השנתי בפולין בשנת 2012 היה 'יאנוש קורצ'אק', שבמהלכו התקיימו אירועים רבים לקידום משנתו החינוכית. בישראל פועלים בתי ספר המבקשים לחנך בדרכו, וקיים מחקר ענף ותיעוד של כתביו בכמה מוסדות, העוסקים בחקר השואה ובתורת החינוך.

בשנת 1940 ,בעקבות הכיבוש הנאצי של פולין, הועבר בית היתומים היהודי של קורצ'אק למתחם גטו ורשה. ב-4 באוגוסט 1942 ארגן יאנוש קורצ'אק את ילדי בית היתומים, כולם לבושים בבגדים נקיים ומגוהצים ונושאים תרמילים כחולים על גביהם. בפעם הראשונה בכל הקריירה החינוכית שלו, שיקר לילדים ולא אמר להם לאן הם הולכים. החבורה צעדה אל תחנת הרכבת )ממנה יצאו רכבות המוות( מסודרת בארבעה טורים, כשבראשה קורצ'אק אוחז בידיו בשני ילדים. ביום המחרת נרצח קורצ'אק עם תלמידיו במחנה טרבלינקה.[1], [2]

הגותו החינוכית

יאנוש קורצ'ק עם מחזור יתומים 

יאנוש קורצ'ק יצר תיאוריה פדגוגית שמכירה באוטונומיה ובכבוד של הילד. תמציתה היא לחפש ערבויות לחופש האנושי, לחופש הילד ולמשמעות חיי האדם. שני העקרונות הבסיסיים לפדגוגיה זו הם כבוד לילד כישות המתפתחת בזכות פעילותה ועקרון שותפות הילד בתהליך החינוך.

קורצ'אק האמין שלילד יש זכויות זהות למבוגר, לכן חזר בעבודותיו על הביטוי "זו טעות לחשוב שפדגוגיה היא הוראה על ילד ולא על אדם". הוא האמין כי יש ללמוד לתת ולקבל ערכים אנושיים בסיסיים: צדק, כבוד, יופי, אמת, כבוד ואהבה לשכן. מערכים אלה גברה עמדתו כי יש להיאבק על זכויותיו הבסיסיות של אדם צעיר, בין היתר: הזכות לאהוב, לכבד, להגדרה עצמית על עצמו, לסודותיו, וכו '.

הוא ביטא את הערכים הללו בספרים, במאמרים ובשיחות ברדיו הפולני. מסיבה זו, הוא נחשב בפולין כמבשר ייחודי בדורו למאבק למען זכויות ילדים. במסגרת מאבק זה, הוא הציג את רעיון של הממשלות העצמיות של התלמידים, הוא גם יזם את המגזין הראשון שהוציאו ילדים והוא היה חלוץ של פעילויות בתחום הסוציאליזציה של קטינים וילדים בעלי בעיות התנהגות.[3]

השקפותיו של יאנוש קורצ'ק הפכו לחלק בלתי נפרד מפדגוגיה פולנית. בשנת 1946 הוקמה ועדת קורצ'קובסקי, במלאת מאה שנה להולדתו של קורצ'ק, נרשמה על ידי אונסקו בלוח השנה של תאריכים בלתי נשכחים.[4]

מסדר הבונים החופשים – רקע

סמל מסדר הבונים החופשיים שאליו השתייך יאנוש קורצ'אק 

מסדר הבונים החופשיים הוא ארגון אחוותי עולמי אשר התחיל במקור כגילדה של בנאים מקצועיים בימי הביניים ובמשך השנים הפך להיות ארגון סודי של "בנאות ספקולטיבית", משמע בנייה פילוסופית של האדם והשפעתו על החברה.

עד 1717 התארגנויות חברי המסדר (בתוך מקומות שנקראו "לשכות") היו מאוד מפוזרים ובלתי מאורגנים. בשנת 1717, בבריטניה, הוחלט לאגד מספר לשכות תחת "לשכה גדולה" (הנהגה ארצית), שהייתה הלשכה הגדולה הראשונה בעולם, וכך למעשה להפוך את הלשכות המפוזרות לארגון מסודר ומאורגן בשם "מסדר הבונים החופשיים".

מסדר הבונים החופשיים הוקם בימי הרנסנס האירופאי. מטרתו הייתה לבנות בני אדם ברוח "ההומניזם של הרנסנס" במאות ה-17 וה-18 ושאף לפתח בו את המעלות הטובות של האזרח תחת העקרונות ההומניסטיים של חירות, שיוויון, אחווה, השכלה, צדק, צדקה ואמת.[5]

מאז 1717, מסדר הבונים החופשיים הוא אחד מהארגונים המצליחים ביותר בעולם. מספר חברי המסדר עומד על 6 מיליון וחלק מהאנשים המשפיעים ביותר על ההתפתחות החברה האנושית נמנו מחבריו.[6]

המסדר הבינלאומי של הבונים החופשיים "זכויות האדם" ("Le Droit Humain")

בנוסף למסדר הבונים החופשיים הרשמי הפועל בנוסח הבריטי מאז 1717, קיימים מספר מסדרי בונים חופשיים הפועלים בנוסחים שהומצאו בצרפת ובאיטליה.

הגדול מבינם הוא "המזרח הגדול של צרפת" (Grand Orients de France) הקרוי גם European Masonry  Continental. זהו מסדר בונים חופשיים אשר בוחר יותר להתמקד בנושא ההשכלה. מסדר נוסף הוא מסדר בונים חופשיים הקרוי "ממפיס-מצרים" ששם יותר דגש על מיסטיקה. ומסדר נוסף הוא הפדרציה הבינלאומית "זכויות האדם" ("Le Droit Humain") , מסדר של בונים חופשיים אשר רואה בערך השיוויון כערך עליון.[7]

המסדר הבינלאומי של הבונים החופשיים Le Droit Humain הוא מסדר הבונים החופשיים עולמי ששם דגש על רעיון השיוויון בין בני האדם. במסדר הזה, בניגוד למסדרים הפועלים בנוסח הבריטי, החברות היא זמינה לגברים ולנשים כאחד. קבלה למסדר נעשית באופן שיוויוני לחלוטין ללא קשר ללאום, דת או מוצא אתני.

המסדר מבוסס על תורתו ומסורותיו הקדומות של הבונים החופשיים, תוך שימוש ברציונליות ובסימבוליות של הבונים החופשיים ככלי החיפוש אחר האמת. ברמה האישית. מטרתו של המסדר היא "לקדם את ההתקדמות של הערך האישי, ללא הטלת הדוגמה, או הטלת הנטישה של רעיונות תרבותיים או דתיים". ברמה קולקטיבית היא פועלת "לאחד גברים ונשים המסכימים על רוחניות הומניסטית תוך כיבוד הבדלים אישיים ותרבותיים".[8][9]   לעבוד  לטובת החברה ולהשפיע על התמורה  המוסרית של העולם. נושאים שהיו  חשובים מאוד עבור יאנוש קורצ'אק.

יאנוש קורצ'ק כחבר במסדר "זכויות האדם" של הבונים החופשיים

יאנוש קורצ'אק עם מנהיג הבונים החופשיים בפולין לימים מפקד ההתנגדות הפולנית נגד הנאצים.

לפי הספרות הקיימת כיום, ידוע כי יאנוש קורצ'ק הצטרף ללשכת "כוכב הים" בוורשה השייכת למסדר הבונים החופשיים "זכויות האדם" Le Droit Humain)) במהלך שנות העשרים של המאה ה-20.[10]

לשכת "כוכב הים"  הייתה בעל אופי מדיטטיבי – הגותי אשר עסקה רבות ברעיונות ליברלים כמו חירות, שיוויון, ואחווה וברעיונות של התעלות מיסטית של האדם. הלשכה התכנסה ברחוב מויושקי 4 אצל הרוזנת קזימירה ברואל –פלטר. בין המתכנסים היה הקולונל הגנרל לעתיד לבוא מיכאל טוקז'בסקי –קרשביץ מי שמילא תפקיד חשוב במלחמת העצמאות הפולנית ולימים יהיה סגן מפקד של הצבא הפולני בגלות במאבקו כנגד הנאצים.

פעם בשנה היה קורצ'אק מבקר באיזור מז'נין אחוזה בפודליסיה. המקום נקנה בשנת 1925 בידי האגודה התיאוסופית הפולנית. הרעיון היה להקים שם קואפראטיב חקלאי ולהפיץ בכפרים הסמוכים שיטות חדשות של חקלאות . הבעלים של המקום היו חברי החברה האגודה התיאוסופית של פולין וגם חברים בלשכה של הבונים החופשיים של "מסדר זכויות האדם".

מידי שנה בסוף יוני אירגנו במנז'נין כנסים בני כמה ימים של כל לשכות הבונים החופשיים בפולין בהנהגת הלשכה. באולם הגדול באחוזה התקיימו פגישות מסורתיות ובקרחת יער התכנסו פגישות לא פורמליות .ונדונו נושאים פוליטיים וחברתיים שונים.

ידוע  שקורצ'ק  אהב לנפוש שם כנראה במפגשים של הבונים החופשיים הפועלים לפי רעיונות התיאוסופיה ושם יצר את אחד מספריו "קייטוש הקוסם " שיש בו רעיונות מיסטיים ואוקולטיים שונים  ( ונדון בו בפירוט בהמשך ).

אך למרות זאת, עד לשנים האחרונות כמעט לא היה ידוע כמעט דבר על פעילותו של קורצ'אק בבניה החופשית.

יש על כך רק מעט מאוד בספרות הקיימת עליו בעברית אולי משום שרוב כותביה אם כי  אחדים מהם היכירו את קורצ'אק אישית לא ידעו על כך דבר. אמנם בכל העבודות הרציניות על הבניה החופשית בפולין מוזכר תמיד היותו של קורצ'אק בונה חופשי אבל זה אינו מוזכר כלל באף אחד מהביוגרפיות שלו בפולנית או בעברית או באנגלית. אולי גם  בגלל הקונוטציות השליליות שיש למילה "בניה חופשית " בפולין  כאירגון קונספירטיבי ואנטי קתולי השולל את השליטה המוחלטת של הכנסייה על הידע האנושי .

רק בביוגרפיה של יואנה אולצ'ר –רוניקייד מוזכר לבסוף העניין בפירוט[11] .

בביוגרפיה הקודמת שכתבה לעומת זאת  שכתבה ידידתו של קורצ'אק ,אימה האנה מורטקוביץ'-אולצ'קה  אין כל אזכור של נושא זה אם כי יש להניח שהאם ידעה על  חשיבות הנושא בחייו של קורצ'אק. [12]

 

יאנוש קורצ'אק במפגש מאסוני

היא מציינת שהוא גילה עניין בתיאוסופיה, התורה שנוצרה בידי הגברת בלואוצקי בהשראת תורות מהמזרח הרחוק ותורות מטפיזיות ואוקולטיות מודרניות. קורצ'אק, שהתחנך בריק דתי, חיפש תמיד אמת אוניברסלית ולא האמין במותו של הגוף. כך גם ידוע שהוא  קיבל השראה רבה מתורותיו של המשורר טאגור שכתב על כך שהמוות אינו הסוף המוחלט אלא מעבר לקיום אחר. בסוף חייו  ממש ב18 ביולי 1942  כמה ימים  לפני חיסול בית היתומים הוא דאג שהצגה של טאגור "הדואר" העוסקת בילד החולה במחלה חשוכת מרפא ולומד להתמודד עם מותו הצפוי ולקבלו  כמעבר מחיים אלו לאחרים.ויש בכך עדות ברורה לחשיבות הגדולה שייחס לרעיונות אלו.[13]

יש להניח שקורצ'אק היכיר היטב את רעיונותיו של המחנך המיסטיקן רודולף שטיינר שהיה אנטרופוסוף יצר תורה חינוכית שהדגש בה היה פתוח הכישרונות  המולדים של הילד בלי לכפות עליו עקרונות חינוך נוקשים ומשמעת מגבילה. אמנם קורצ'אק הסתייג במקצת מתורה זאת ,או בכל אופן לא קיבלה בשלמותה. במכתבו ליוסף ארנון הוא כותב "אני קורא ספרי חינוך מודרניים ובעלי סמכות –פראזות צביעות .אין חינוך קיימת אנתרופוסופיה"[14] אבל גם אם הסתייג , הוא בהחלט הכיר ואולי גם קיבל השראה.

השפעת רעיונות הבונים החופשיים בתפיסתו החינוכית של קורצ'ק – טקסים מסוניים בבית היתומים

קורצ'אק ניסה להנהיג תוכנית חינוכית דומה למה שהיה מקובל בבניה החופשית בבתי היתומים שלו.

הנחות היסוד לחינוך בבית היתומים של קורצ'אק נראות כזהות לאלו של הבנייה החופשית :"אנו מבקשים לארגן את חברת הילדים על עקרונות ,צדק ,אחווה ,שוויון החובות והזכויות "..[15] משמע, במקום עונשים –סדר –במקום כפייה –רצון טוב במקום הטפת מוסר –עבודה עצמית.

בבית היתומים הופעלו שיטות של הבניה החופשית כשהאנלוגיה הברורה ביותר לבונים החופשיים היא שיטה של עלייה הדרגתית בדרגות למידה ושכלול עצמי .

יאנוש קורצ'אק עם חניכים .שנות השלושים.

תחילה תלמיד צריך להתוודע אל הכללים המנהלים את  המוסד תחת חסותו של חבר מבוגר יותר, כעבור חודש משאל כללי דומה העניק לחבר החדש דרגה בחברה של בית היתומים. "חבר " הייתה הדרגה הגבוהה ביותר תחתיה היה "תושב" והדרגה הנמוכה ביותר הייתה של "טירון חשוד ".הילד יכול היה לשנות את דרגתו אם השקיע מאמץ והפגין את רצונו הטוב.

הילדים שהתאימו לכך הובלו דרך סמלים  של מגדל סמלי וקיבלו את התואר אבירי המסדר הירוק, ובמוסד היו פלקטים  שהיציגו את שלבי המגדל עם הסברים סיסמאות והוראות. [16]

נתקלנו לראשונה באזכור לקשר בין הבונים החופשיים לשיטות הלימוד של קורצ'ק בפרסום של העיתונות הימנית הקיצונית הפולנית. שם היו איזכורים ורמזים  שיאנוש קורצ'אק  ובהשלכה גם היתומים שני בתי היתומים בניהולו היו קשורים למאסוניות .[17]

וזה גם בגלל "תקרית" שהתחוללה בבית היתומים  "ביתנו"  שכתוצאה מפרסומה בתקשורת נטען שיש לקורצ'אק קשרים הדוקים ביותר עם הבונים החופשיים וכי בית היתומים שלו היה "קן מסוני".

בהמשך נתקלנו בראיה לכך רק בספר שנכתב עוזרו של קורצ'ק – איגור נברלי אשר תורגם לעברית[18]. שיחה בגן בחמשה באוגוסט /  (פורסם במקור בפולנית כ" Rozmowa w sadzie piątego sierpnia, Warszawa, Czytelnik 1978ב-1978   הופיע במסגרת סדרה לנוער על שם יאנוש קורצ'אק ירושלים : יד ושם, תש"ן 1989 )

איגור נברלי (_ 1903-1987) סופר ומחנך היה עוזרו הנאמן של קורצ'אק ולאחר מותו של קורצ'אק פירסם רבים מכתביו  ובראשם את יומנו מן הגטו שהוסתר אצלו ופורסם לראשונה בפולנית ב-1957 במהדורת כל כתבי קורצ'אק שנערכה בידי נברלי  ואף כתב את התסריט לעיבוד קולנועי פולני לסרט "המלך מתיה הראשון".  גם כן ב-1957  . לעברית תורגם עוד ספר אחד נוסף שלו שאינו קשור לקורצ'אק הנער מערבות הקוזקים בתרגום יוסף   עם איורים של משה קופפרמן  / [תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד 1963 מאמר  על נברלי  ועל חייו נמצא בספרו של שמואל שפס ‫ ספרות פולנית בלבוש עברי :   דיוקני סופרים, פולנים ויהודים, בראי יצירותיהם המתורגמות /    ירושלים :   כרמל,   תש"ן 1990.

ברשימה שמוצגת כשיחה דמיונית עם ילדים על חייו של קורצ'אק שאמנם מבוססת על פרטים אמיתיים, ושם מאשר נבורלי כי בית היתומים נחשב בחוגים מסוימים בפולין כ"קן של בונים חופשיים".[

 

איגור נברלי ,עוזרו של יאנוש קורצ'אק ובונה חופשי 

לפי תיאורו של נברלי בספר לכאורה בפני הילדים ששואלים אותו ומתעניינים מאוד לדעת מדוע נחשב בית היתומים של קורצ'אק ל"קן של בונים חופשיים " , הסיבה לתדמית זאת הייתה באירוע לכאורה יחידני שהתרחש בבית היתומים השני שעליו פיקח קורצ'אק   "ביתנו" שבו היו יתומים לא יהודים.

לדברי נברלי הוא נהג להעסיק את הילדים שם במשחק בסדנה ,שם היה פורש עם חניכיו לאחר אורחת ערב טקסית ב אולם כדי לציין את החג בנשף מסכות של 12 שעות וזאת בחיקוי לדברים שקורצ'אק היה עושה [19] ותוך קבלת אישור ממנו. נברלי אז מסביר מה היו בעצם הבונים החופשיים ומפרט שהיו להם שלוש דרגות שונות של סודיות ושלושה סוגי חברים :חניך,שוליה ואומן .ולרוב קיימות את אסיפותיהם באישון לילה לאור נרות דולקים בתלבושת מיוחדת עם סינרים ומחזיקים בכלי בניין. ואספות אלה היו חגיגיות ומלאות הוד בתפילה חגיגית ומאוימות בסוד נורא". [20]

נברלי ממשיך ומספר שהוא חניכיו יצרו אז טקס דומה שבו החניכים ישבו בסינרי עבודה  ועם פולחן שהומצא לטקס שבו חניך חדש מתקבל לאחווה ועבר טקס חניכה שלם שאותו נברלי מתאר בפירוט מסויים.[21] וברור מהתיאור שזהו טקס המקביל לטקסים מסוניים.

אלא שלמזלם הרע, בסעודה שהייתה בבית היתומים היה גם עיתונאי של עיתון פולני ימני קיצוני. הוא עבר במקום, הסתקרן מהרעשים המוזרים ואז ראה את החניכים סועדים לאור נרות עם סינרים ומפסלת ומקדחה סמלים ידועים של הבניה החופשית  ונדהם לראות טקס השבעה של הבניה החופשית. הוא פרסם על כך כתבה על כך שביתנו "בית היתומים הלא היהודי של קורצ'אק היה קן של הבונים החופשיים". [22]

אנחנו יכולים להסיק שהעיתונאי לא כל כך שגה. בבית היתומים של קורצ'אק אכן השתמשו בטקסים מאסוניים אם כי לאור הפרסום השלילי כנראה הפסיקו עם זה. אבל לא לחלוטין.

יש להניח שכאשר נברלי כתב על הפרשה בפולין הקומוניסטית של שלהי שנות השבעים שבה הבנייה החופשית הייתה אסורה ( כמו בכל מזרח אירופה הקומוניסטית ) הוא ראה צורך חיוני להמעיט ככל האפשר בחשיבות הפרשה ןבקשר  הישיר של קורצ'אק אליה מחשש הצנזורה הקומוניסטית. כך שיש להניח שהוא מגלה טפח ומכסה הרבה יותר מטפחיים  על החשיבות וההשפעה של רעיונות מאסוניים של קורצ'אק באותה תקופה בבתי היתומים שלו.

ביטוי לרעיונות הבונים החופשיים בכתביו של קורצ'ק – עתיד חדש לאנושות כולה

יאנוש קורצ'אק וילדיו.

ליאנוש קורצ'אק הייתה תפיסה דתית שלא הייתה קשורה דווקא ליהדות או לנצרות .הוא עצמו כמי שנולד במשפחה יהודית "מתבוללת " ( דהיינו שלא הייתה קשורה למסודרות הקהילה היהודית ) לא גדל במסגרת של דת ממוסדת על מנהגיה ומצוותיה ולא חשב שיש להעביר דת כזאת לאחרים. אבל הוא חיפש שלווה רוחנית וחשב שאפשר להגיע אליה עם הערך המוחלט "של "אהבת הזולת " .ובמקרה שלו "אהבת הילדים ". הוא חשב שאפשר לחנך ילדים בלי דת אך יש להעביר אליהם את מושג האלוהים שבו האמין אם כי לא פירש והגדיר אותו במדויק  .

הוא כתב " אפשר לחנך ילדים בלא דת ,אך לא בלא אלוהים ,איך אפשר לבאר הולדת ,מיתה ,מהלך הדורות "? [23]

הוא תמך בחינוך אמוני בבתי הילדים שבפיקוחו לא של מצוות מעשיות אלא של הלך נפש ובעיקר תפילה ואווירה .(כפי   שהיה מקובל בבניה החופשית ובתיאוסופיה )  .וזה גם למרות התנגדותה של מנהלת "ביתנו " מרינה פאלסקה שהייתה אתאיסטית והתנגדה לגישתו האמונית של קורצ'אק, [24] לכן דאג לקיים תפילות בבית היתומים כולל תפילות ציבוריות שבהן השתתף באופן פעיל. הוא טען שבדרך זאת ניתן לילד' מוצא לרגשותיו ונחמה במר לו , והחוויה הדתית הזאת טיפחה את האמפטיה שלו לסבל. תפילות אלו לא היו קשורות לשום דת ממוסדת אלא ביטאו חיפוש אינדיבידואלי אחר האלוהים ואת הדתיות העמוקה אך לא הקונבנציונאלית שקורצ'אק היה מלא בה.[25]

הוא האמין בחיים שלאחר המוות בסוג של גלגול נשמות . במכתב לחברים בעין חרוד כתב ב-30.3.1937  :

"אך –אאמינה –אם לא אבוא אליכם כזקן מיוגע ( מנוסה בייסורים ) כדי להתחלק עמכם באחרית כוחי –אבוא אליכם ,שוב כילד ,ואתחיל מבראשית את נדודי בחיים .-גלגול נשמות  –מטפיזיקה?-לא—לי הן אמיתיות ממשיות ,אשר אלו ואלו שעות ערב בארץ ישראל עשהו כמקשה". [26]

הוא מוסיף כביכול בהבהרה: "ארץ המבקשת את האלוהים –אולי יגיד מי :והודו ,וסין?-אפשר –אולם פה –בכיסופים –בהכנעה ב,בבדידית ,בחרפה ,נתחשל ללא צורך, לא משאלה ,כי אם הכרת מציאות עצם היקום ותכליתו –אי המנוחה שלכם והרגשת אי-השובע הם-הם הבקשה. סליחה שאני מתחלק במחשבות שלא היגיעו לגמר בישול ,הן מענות ". [27]

ספק אם נמעניו הבינו למה הוא מתכוון והוא לא טרח להסביר. הוא הגדיר את כל הרעיונות האלו כ"מחשבות פרועות".

חוקריו בדרך כלל דוחים את הרעיונות האלו כ"לא רציניים " . כך החוקר יצחק פרליס כותב על מחשבות אלו שהן "נראות תמוהות ,לא תואמות ,ואף סותרות את יחסו לארץ ישראל ואת ציפיותיו ממנה כפי שהם ידועים לנו". [28]

אך לדעתנו רעיונות פרועים אלו היו רציניים הרבה יותר ממה שהבינו עד כה מכריו וחוקריו של קורצ'אק ןשיקפו גישות של קורצ'אק שהיו ידועות בחוגיו המאסוניים והתיאוסופיים ששם דובר על עתיד חדש לאנושות כולה. אך לא היו מוכרות לידידיו הציוניים "הרגילים . ייתכן שהוא ביטא רעיונות אלו ביתר פירוט במאמרים וברשימות שפירסם  בצורה מוגבלת ביותר בחוגים מאסוניים ורק הדים קלושים ביותר שלהם היגיעו לעולם הרחב. 

ייתכן  מאוד  שהוא האמין בדומה לבונים חופשיים ולתיאוסופים שבני אדם יכולים לפתח בעצמם כוחות אדירים הגנוזים בהם שיאפשרו להם לפתח את חיי הרוח שלהם מעל ומעבר למה שמאפשרת הדת הקונבנציונאלית . ניתן לטעון שהוא ניסה ליצור בני אדם כאלו בבתי היתומים בפיקוחו.

תפקידה של ארץ ישראל

יאנוש קורצ'אק עם תזמורת בית היתומים.

כפי הנראה, בהשראת פעילותו בבנייה החופשית, עלו במוחו של קורצ'אק כל מיני רעיונות משיחיים מיסטיים שקיבלו השראה מהקבוצות המאסוניות והתיאוסופיות שהיה עימם בקשר.

הוא היה ידוע בפולין בפטריוטיות הפולנית העמוקה שלו . אך זאת כמו התמודדה בנפשו עם תפיסה ציונית שהשפיעה עליו מאוד בשנות השלישים כששקל ברצינות לעלות לארץ ישראל. [29]

.אך לצד שתי תפיסות אלו הייתה גם תפיסה שלישית "בינלאומית "שרואה בפולנים וביהודים רק כחלק מהמין האנושי כולו שיש לטפל בבעיותיו באופן אחיד ושווה. " שהושפעה עמוקות  מתפיסות מאסוניות ותיאוסופיות וניתן למצוא את השראתה בכתבים והערות שונות של קורצ'אק.

רעיונות כאלו עולים למשל במכתביו לכמה מידידיו בארץ ישראל שלא באמת הבינו את דבריו.

כך למשל במכתב ליוסף ארנון ממאי  1933 הוא כתב :

"אין העולם זקוק לעבודה ולתפוחי זהב אלא לאמונה חדשה. החיים העתידיים חייבים להתקשר עם הילד, כמקור התקווה , אם רציתי ( והנני רוצה )לבוא לארץ ישראל , הרי _(והנני רוצה )לבוא לארץ ישראל ,הרי לא משום שיש בי אשליה ,אלא משום שצריך להגיד לבני אדם ,כי רק אלוהים ( אולם חדש ,לא זה שלפני 2000 שנה )הוא מה שייתן לארץ ישראל זכות קיום ותקווה "[30]

באותו היום עצמו וכנראה תחת רישומן של אותם רעיונות תיאוסופיים –מאסוניים כתב קורצ'אק "אם אני רוצה לבוא לארץ ישראל ,הרי זה לשם שיחה עם האלוהים ועם העבר ,נחוץ תנ"ך חדש לאנשים ".[31] הוא מסביר את רעיונותיו האוניברסליים באותו המכתב :

"שגיאה היא לחשוב שרק היהודים סובלים . רע לכולם חיים בציפייה המקפחים והמקופחים כאחד". [32]

ובמקום אחר ציין "הבעיה "אדם" עברו ועתידו על האדמה מאפילה בפני קצת על הבעיה "יהודי "[33]

קורצ'אק ניסה להסביר את רעיונותיו בצורה המפורטת יותר ומעשית יותר שבה מתגלים סימנים של רעיונות מסוניים במכתב ליוסף ארנון מיום 30.3.1937 "ארץ ישראל צריכה להיות , אם איני טועה חבר לאומים שני , ז'נבה היא פרלמנט להסדר ת עניינים חומריים , ירושלים צריכה להיות החיים האינדיבידואליים הרוח ,יעודה וזכות קיומה".[34]

כלומר, קורצ'אק תפס את המפעל הציוני בתפיסה מיסטית המציגה לפני מפעל זה יעדים מוסריים אנושיים נרחבים ביותר הוא ראה בארץ ישראל במקום שבו תיווצר חברה עולמית חדשה חברה אנושית מוסרית וצודקת יותר שתביא לגאולת האנושות כולה והילדים בפרט, ולא רק לגאולתו של העם היהודי שהיא בעיניו רק חלק קטן אם כי משמעותי בתוך כל זה.

רעיונות מיסטיים בספרו "קייטוש המכשף" – אנטיתזה לזאראתוסטרה של ניטשה

הספר "קייטוש הקוסם " של קורצ'אק בפולנית 

לפי דעתנו והכרותינו עם תורת שונות של הבונים החופשיים, "קאיטוש הקוסם " של קורצ'אק  היה בגדר תשובה לתורת האדם העליון ולתומכיה כדוגמת היטלר.  את עמדתו ביטא באמצעות סיפור אודות ילד, שמחפש אחרי עוצמה מיסטית ומגלה לבסוף, במסע ברחבי העולם, את התשובה לטענות השונות של ניטשה.

דהיינו,  שעם כל כוחותיו האדירים  אשר שימשו אותו  למטרות אגואיסטיות ואנוכיות תוך גרימת נזק לזולת, אין הוא יכול לפעול רק על פי רצונו. זאת, בניגוד לתפיסת על אדם של ניטשה או זו של היטלר, שכן כוחותיו של קיאטוש ניתנו לו על מנת  לסייע לאחרים  ולבוא לעזרת האנושות כולה, ולא כדי לשרת את מאווייו האישיים.

בזמן זה  הכניס קורצ'אק את רעיון גיבורי העל  לספרות הילדים, באמצעות ספרו "קאיטוש הקוסם ". [35]כך בספרות, ואילו במציאות הפוליטית  והלא בדיונית, אנשים שהאמינו ברעיון גיבור העל  הגיעו לשלטון בגרמניה. יוצא מתוך כך שאת "קאיטוש המכשף" יש לקרוא על רקע התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות הללו וכתגובה מודעת להם. [36]

בשנת 1933 בזמן שקורצ'אק היה עסוק בהשלמת "קאיטוש הקוסם " אדולף היטלר הגיע לשלטון בגרמניה.  היטלר ואנשיו שהושפעו מאוד מרעיונות "העל אדם " של הפילוסוף ניטשה,  דיברו  במפורש על כך שהעתיד שייך לאדם העליון ( הגרמני ), ושעל  האדם העליון  לכבוש את סביבתו ואת העולם. יאנוש קורצ'ק חשב אחרת. את הספר של ניטשה "כה אמר זראטאוסטרה " תיעב וראה בו סכנה, תוך  שכינה אותו "ספר כוזב של נביא שקר",אף שאולי נמשך אליו כפי שאפשר לראות מהקטע ביומנו של קורצ'אק בהמשך. 

 

 קאיטוש נועד להילחם בהשפעתו המזיקה של "כה אמר זראטאוסטרה". קורצ'אק  תיעב את ניטשה  עד כדי כך, שבסוף ימיו בקיץ 1942 , זמן קצר ביותר לפני שיחד עם מאתיים ילדי בית היתומים הובל לכיכר הגירוש ומשם לטרבלינקה, כתב קורצ'אק בפתיח לספר הזיכרונות שלו :

"מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה)  ספר זה גרם נזק רב. אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה . מדרשי הסוד שלו,הכבדים הקשים ,הביאו אותך הפילוסוף המסכן אל מאחורי החומות הקודרות והסורגים הצפופים של בית חולי הרוח .וכך הלא היה הדבר שחור על גבי לבן נכתב :

"ניטשה נפטר במריבה עם החיים –מטורף!"

בספרי רוצה אני להוכיח כי –במריבה מצערת עם האמת.

זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת ,אולי הייתה  שמיעתי טובה יותר ,אולי הייתי קשוב יותר.

בעניין אחד תמימי דעים אנו :דרכו של הרב ודרכי שלי ,של התלמיד –מייגעות היו. המפלות תכופות היו מההצלחות והעקמימות רבה..ועל כן זמן ומאמץ בכדי ,לכאורה בכדי. [37]

נראה שלא מעט ממה שכתב באותו ספר זיכרונות, ניתן לפרש כתגובה ,כתשובה  וכאנטי- תזה לתורות הפילוסופיות של ניטשה, שאותן תיעב קורצ'אק.

 יש  לשער שהוא חזר לכתבי ניטשה פעמים מספר, תמיד מתוך רתיעה וסלידה, אך כנראה גם מתוך משיכה פנימית שממנה חשש.כפי שהוא כותב : "אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת "  

קורצ'אק סירב לקבל את תפיסתו של ניטשה, שהאדם ככל יצור אחר אינו אלא מערכת אינסטינקטים ויצרים, המתנגשים זה בזה ומנסים לגבור זה על זה, כאשר החזקים גוברים על החלשים ומשעבדים אותם, או מחסלים אותם. הוא לא יכול היה להסכים לרעיון המרכזי של ניטשה, שהרצון לעוצמה הוא הכוח המניע בחיי האדם.  זרטוסטרה גיבורו המרכזי של ניטשה, ונביא "העל אדם " הבעית אותו.ה"על אדם"  השואף להתנסות בכל ואינו נרתע מדבר, קומם אותו . [38] אבל כמדומה שניתן למצוא קורטוב מאישיותו ב"קיאטוש ",   בשלבים הראשונים של הקריירה שלו כמכשף.

קורצ'אק סבר שאורח החיים שלו ושיטתו החינוכית , הם האנטי תזה לרעיון שהרצון לעוצמה הוא המניע העיקרי של האדם. [39]

 קורצ'אק מתוודה שהייתה תקופה שהוא הוקסם מתורתו של ניטשה, אבל מצא אותה לבסוף שגויה ומעוותת, וביכולתו להציע תורה הומניסטית יותר. כפי שכתב: "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה)  ספר זה גרם נזק רב… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת".

בבירור הספר שימש גם כביקורת לא כל כך מוסווה כנגד האידיאולוגיה הנאצית שעלתה לשלטון בגרמניה בשנה שבה פורסם הספר וקורצ'אק הבין כבר אז היטב איזה איום היא מהווה על ארצו פולין ועל היהודים.

רמז  ברור לכך יש בקטע ב"קאיטוש " שעוסק בנציג הפולני והנציג הגרמני בוועדה בינלאומית  של מומחים שמתפקידם לבחון את הידיעות על המכשף המוזר והמסתורי שפועל בפולין ומבצע שם מעשים שלא יאמנו.   במהלך הדיון המשעשע למדי  אך הרציני במהותו ניכרת היטב המתיחות  הפוליטית בין הגרמני והפולני מתיחות שמגיעה עד לכדי מריבה ועוינות במהלך הדיון . בדיעבד נדמה כי זה ברור שהגרמני מהווה איום על הפולני.

קורצ'אק ניבא את מלחמת העולם השנייה שנים לפני שהתרחשה.בשיחה שהייתה לקורצ'אק בשנת 1937 עם שליח מארץ ישראל , המשורר זרובבל גלעד קבע קורצ'אק: " ….אירופה זו שלאחר היטלר והמלחמה שיביא –ודאות היא כי יביא ! כל הסימנים מעידים על כך …..כן לאחר היטלר תעמוד אירופה בפני ריקנות נפשית עמוקה כאשר עוד לא ידעה. ואז .נו נו ,אינני מבקש להתנבא אבל בטוח אני ,גם חלמתי על כך ,אף אהגה בזאת מאה פעמים ואחת :ארץ הנביאים ארץ הנביאים המתחדשת ! זוהי בעצם המשמעות המיוחדת של הציונות בשבילי". [40]

התקופה בגטו ורשה – כתיבת "יומני הגטו" וקובץ "הסיפורים התמוהים"

לאחר הכיבוש הנאצי הועבר בית היתומים של קורצ'אק לגטו ורשה. ומכאן ואילך הקדיש קורצ'אק  את כל מאמציו להגנת קיומו. הוא עצמו נהג להתהלך בגטו במדי קצין  פולני שלו מהתקופה שבה נלחם במלחמת העולם הראשונה,. הוא סרב בכל תוקף  לשאת את הטלאי הצהוב שהנאצים כפו על היהודים. לבסוף נעצר בידי הנאצים ושוחרר רק  כעבור כמה חודשים  תמורת  כופר. 

 בתקופה האפלה ביותר בחייו , בעת שהיה כלוא  בגטו  התמודד מידי יום ביומו עם האימה הרעב והמוות היום יומי בגטו והחששות  הכמוסים שיאבד את שפיות דעתו כמו אביו לפניו ,קורצ'אק ונאבק  למען היתומים שלו,.הוא הקדיש את עצמו להצלת ילדים חולים ועזובים ולהרחקת פחד המוות מלב חניכיו,אם כי התקשה להרחיק אותו מליבו שלו.    קורצ'אק  כתב אז  את  "יומן  מן הגטו".  שבו נתן דרור למחשבותיו האפלות.והוא היומן המפורסם ביותר של תקופת השואה לצד יומנה של אנה פרנק.  

בחודשים האחרונים לחייו הוא נתן דרור לצד האפל והמפחיד של דמיונו, כפי שעשה רק פעמים מועטות קודם לכן, ובראש ובראשונה ב"קאיטוש הקוסם, " במסווה של סיפור פנטסטי לילדים.   הוא כתב  כמה תקצירים לסיפורי מדע בדיוני אפלים במיוחד.

כך קורצ'אק מספר ביומנו  על רעיון שעלה בו:   פרויקט שלם של סיפורים, שאותה כינה "סיפורים תמוהים " ובו  מכשיר דמוי מיקרוסקופ, שייצור  ציביליזציות שלמות מתחת למיקרוסקופ, וכך יקבע מי יחיה ומי יושמד, ואת ההתפתחות של תרבות בזעיר אנפין זאת.

"המצאתי מכונה ( פיתחתי מנגנון מפורט מאוד ומורכב) משהו הדומה למיקרוסקופ.מאה קווי סימון. אם אסובב את המיקרומטר לתשעים ותשעה קווים ,ימות הכל שאין בו אפילו אחוז אחד של אנושות.  העבודה עצומה הייתה. חייב הייתי לקבוע כמה אנשים ( יצורים חיים ) יצאו מידי פעם מהמחזור ,מי יבוא במקומם ,ומה צורה תהיה להזדככות זו , חיים חדשים ארעיים.לאחר שנה של שיקול דעת ( כמובן בלילה ) קידמתי את הזיקוק עד כדי המחצית.הבריות שוב אינם אלא בהמות למחצה.השאר הושמדו.מה קטנוניות היו תחזיותי –ההוכחה כי את עצמי סילקתי את עצמי לחלוטין מאורגניזם מיוחד במינו זה.ואם כן ,תוך סיבוב המיקרומטר של המיקרוסקופ שלי יכולתי ליטול את חיי .ומה הלאה?

במידת מה של בושה הריני מודה, כי גם עתה אני חוזר אל נושא זה בלילות קשים יותר. לילות בית הסוהר העניקו לי את הפרקים המעניינים ביותר של הרומאן.

…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.

כה מודאג הייתי בהירדמי שעד שהתחילה מרד עולה בי .

"מדוע אני ?מה רצונכם מימני? יש צעירים יותר נבונים יותר ,טהורים יותר ,מתאימים יותר למשימה זו.

השאירוני בשביל הילדים .אינני סוציולוג .אקלקל הכל ואבאיש את רוחי ואת ריח הניסיון" [41]

לאחר מכן הוא עוסק בנושא הזכות להרוג מתוך רחמים "אותאנאזיה"".ושם הוא תמה "האם אסף מישהו את המקרים והנסיונות ,והוידויים ,והמכתבים ,והזכרונות במחנות ,בבתי הסוהר ,מידי הנידונים ,שגזר -דין מוות תלוי על ראשם ,ערב קרב כבד ,בבתי הבורסה ובבתי ההימורים ?"[42]

באופן יוצא דופן הוא מזכיר בעניין את הבנייה החופשית :"דומה כי אחד הנסיונות של הכנסה-בסוד המסדר אצל הבונים החופשיים הוא ניסיון כושל כזה של קפיצה אל הנעלם". [43]

מאידך  הוא חלם גם על עתיד טוב יותר אי אז  אי שם, בעתיד הרחוק . בתקציר  לסיפור אופטימי יותר   כתב :"בחמשת אלפי השנים הקרובות ,אי שם בתהומות העתיד –הסוציאליזם . .ועתה אנרכיה . מלחמת המשוררים והמוסיקאים ביפה מכל האולימפיאדות –המלחמה על היפה בתפילות –על המנון לאלוהים שיושר אחת לשנה בכל העולם ". [44]

הימים האחרונים בגטו

תעודת הרופא של יאנוש קורצ'אק בגטו ורשה

הפעולה המאורגנת האחרונה של ילדי בית היתומים בגטו ורשה הייתה העלאת הצגה של התיאוסוף  והמשורר ההודי הידוע רבידנאט טאגור – "הדואר". מחזה מיסטי  שיותר מרומז על המשך החיים מעבר למוות בקיום אחר . מחזה שבבירור שיקף את דעותיו ורעיונותיו של קורצ'אק.[45]

בדברים שרשם כאשר חש את הסוף המתקרב מתהדהדות אמונותיו התיאוסופיות והמאסוניות : "גם אם אינך מאמין בנפש,הרי תוודא שגופך יחיה כדשא ירוק כענן,הרי אינך אלא מים ואפר". [46]

בעמודים האחרונים של היומן שלו הוא כותב :

"זה לי ימים רבים שלא בירכתי את העולם ,הלילה ניסיתי – הנסיון נכשל .איני יודע אפילו במה טעיתי .הנשימה המזכחת הצליחה במידת מה ,אך האצבעות נותרו רפויות ,והאנרגיה לא זרמה בהן, המאמין אני בתוצאה ? מאמין,אבל לא בהודו שלי! הודו הקדושה!"

על פיו נראה שקורצ'אק מתאר כאן ניסוי ביוגה או במדיטציה שאותו למד אצל הבונים החופשיים או בחוגים תיאוסופיים .[47] מה הוא ניסה לעשות כאן בדיוק לא ברור. אך בבירור זה לא היה משהו שהוא ניסה לבצע בפעם הראשונה. מן הסתם היה זה מעשה שהיו לו ניסיון ארוך עימו.

קורצ'אק וצוות מוריו והיתומים גורשו לטרבלינקה בחמישי באוגוסט 1942. עד ליום האחרון שבו הוא כותב ביומנו ,הרביעי באוגוסט 1942 הוא ניסה לקבל פרטים לגבי מה שעלה בגורלה של במאית "הדואר"   אסתרקה שנחטפה כמה ימים קודם לכן בידי הנאצים ונעלמה. ברביעי באוגוסט  היום האחרון לכתיבה ביומן הוא כותב בדיכאון ביומנו "אולי לא היא נפלה בפח אלא אנו ( שכן נשארנו )".[48]

סיכום

פסל לזכרו של קורצ'ק בורשה

לאחר מותו הפך קורצ'אק' לסוג של איקון עבור ישראל ופולין והעולם כולו. אך קשריו עם החוגים המיסטיים של הבונים החופשיים והתיאוספיה כמעט ונשכחו .

יש לציין שהמכתבים עם קורצ'אק בארץ ישראל מצאו את מחשבותיו אלו כתמוהות ואפילו הזויות[49] וניתן להניח שמעולם לא טרח לספר להם את כל מה שהוא חושב באמת בנושא מעבר לרעיונות  קטועים אולי כי לא ציפה מהם שיבינו אותו.

למרות שבשנת 1938 הבניה החופשית הוצאה מחוץ לחוק בפולין וכל הלשכות נסגרו וקשריו  של קורצ'אק עם הבנייה החופשית לכאורה הסתיימו, הוא המשיך לחשוב ולהרהר ברעיונות שלהם ואף שאף ליישם אותם בתורה החינוכית שלו.

בניגוד לסגנון הבריטי הרגיל של הבונים החופשיים השואף להרחיק את עצמו מאלמנטים רבים של מיסטיקה, יאנוש קורצ'ק היה חבר במסדר "זכויות האדם" של בונים חופשיים הפועל בסגנון צרפתי של בנייה חופשית השואף להעלאה רוחנית של האדם.

סגנון זה, שהושפע רבות מרעיונות המהפכה הצרפתית, שם דגש על עקרונות השיוויון מעל כל עקרון אחר. משמע, שיוויון בין כל בני האדם באשר הם. ביטוי לכך ניתן לראות בתורתו החינוכית של קורצ'ק אשר עודד תפיסה שיוויונית בין המורה לתלמידו (בדומה ליחסים בין נשיאי לשכות לאחים רגילים במסדר הבונים החופשיים).

כך לדוגמה העיד אחד מתלמידיו לשעבר בראיון שנערך עימו בישראל בשנת 2015:

"אני, בסוף 1939, ברחתי לגבול רוסיה כי אני לא יכולתי לסבול את הרדיפות האלה ואת ההשפלות האלה, הרי חינוך קיבלתי שאני בן-אדם, שאני בן-אדם שווה, שאני בן-אדם גאה"[50]

בנוסף, מכתביו של קורצ'ק ניתן להבין כי הוא ניסה לעסוק בדרכו שלו ביצירת אדם חדש, בפיתוח ילדים וכישרונותיהם, אולם כאלו שידעו היטב את המגבלות שלהם, והחובות שמוטלות עליהם כלפי החברה הסובבת אותם  , ומכאן החשיבות והצורך לפתח מצפון מוסרי.זאת בניגוד לאדם העליון של ניטשה שקורצ'אק הודה שנמשך אליו בעבר שדואג רק לעצמו ולרצונותיו שלו.  

דמויותיו הספרותיות הן מעין מודל של האדם החדש, כפי שראה אותו קורצ'ק.  אדם שהוא שונה מאוד מהאדם החדש של סטאלין או האדם העליון של ניטשה ושל היטלר. אדם התואם את הרעיונות של מסדר הבונים החופשיים והחברה התיאוסופית הפולנית שאליהם קורצ'ק נחשף בפולין.

מוטיב נוסף שאפשר לראות בסיפורים של קורצ'ק הוא דמותו של המחנך המשכיל העוזר לתלמידיו לגלות את כוחותיהם הנסתרים. כך לדוגמה, אחד מסיפוריו בקובץ "מאורעות מופלאים, " תיאר את פרופסור זי, אסטרונום  בכוכב הלכת "רו ",  שנעזר בטלסקופ המתאר לו בתמונות על אקרן מה מתרחש ברחבי היקום.  באמצעות מכשיר ה"אסטרופסיכומיקרומטר " שלו  הוא קולט את התחושות בכוכבים אחרים.הוא מגלה שעל כדור הארץ דומיננטיים רגשות שליליים שונים. הוא שואל את עצמו האם  לשדר לכוכב אומלל זה קרני שלום רוחני . אבל אולי אין רצונם של היצורים האומללים להיות מאושרים ?  האם באמת יש לכפות עליהם דרך שהיא מעבר להשגתם?  עמל שמעל לכוחם ומטרה הנשגבת מבינתם בשעה זו ? יש כאן דילמה מוסרית עבור החייזר שקורצ'אק בתקציר הסיפור אינו פותר אותה.. הוא מסכם "עדיין אדמתנו צעירה ,וכל התחלה מאמץ מכאיב היא. "[51] 

ניתן לשער כי  מוטיבים שונים בסיפור חייו ורעיונותיו של קורצ'אק השפיעו על היצירה של סדרת הקומיקס המצליחה   "האקס מן" , שזכתה בשנים האחרונים גם לעיבודים קולנועיים שוברי קופות.  סדרה זאת נוצרה  בשנות השישים בידי יוצרי הקומיקס היהודיים סטאן לי וג'ק קירבי, ופותחה בשנות השבעים בידי הכותב ( היהודי גם הוא ) כריס קלרמונט . סדרה זאת עוסקת במוטנטים, בדומה ליותם מגלים בעצמם בגיל העשרה כוחות על טבעיים שונים, המעוררים אימה ופחד מפניהם . [52]אך הודות למחנך אידיאליסט שמכנס את המוטנטים האלו בבית יתומים בפיקוחו הוא מפקח על התפתחותם ודואג שכוחותיהם וכישוריהם השונים ינוצלו לטובת ולשירות האנושות .

ניתן לשער כי מבחינה זו כותבי "האקס מאן"  רק חזרו על הרעיון הבסיסי של קורצ'אק, ב"קייטוש המכשף"  ולאמיתו של דבר הדמות של הפרופסור צ'רלס קסביאר,  המנהל והמורה ההומניסט  של בית ספר לילדים מחוננים בעלי כוחות מיוחדים, שמטרתו לשלב אותם במין האנושי, ששונא אותם ומפחד מהם  מזכירה מאוד את זאת של קורצ'ק, אפילו במראה החיצוני ( אם כי לפרופסור קסביאר אין שפם וזקן כמו קורצ'אק אבל פרט לכך הוא נראה כמו קורצ'אק צעיר ). בשלב מסויים פרופסור צ'רלס קסויאר  מתואר כמי שבא לאחר המלחמה לישראל לעבוד עם פליטי שואה, כמו גירסת חיים אלטרנטיבית של יאנוש 'קורצ'ק ,שבה הוא לא חי בפולין אלא בארה"ב.

במידה רבה אפשר לראות בפרופסור קסויאר, המורה  והמנהיג של חבורות ילדים מוטנטים, המלמד אותם להשתמש בכוחותיהם לטובות האנושות – מעין ממשיך  של קורצ'ק.

האם אכן קורצ'אק היה בתודעתם של היוצרים היהודיים של סדרת סיפורי האקס מאן כשיצרו וכתבו את סיפורי הסדרה ?  לא בהכרח במודע. אבל יש כל סיבה לחשוב שהם שמעו עליו ועל ניסיונו ליצור סביבה חדשה  בשיטות חדשות לילדים מסוג חדש טובים יותר ומודעים יותר לצורכי סביבתם. יש להניח שגם הסיפור הידוע מאוד של יאנוש קורצ'אק נמצא ברשימת מקורות ההשראה לסדרת הקומיקס ולסירטי הקולנוע המצליחים שנוצרו בעקבותיה  ומתארים מחנך דמוי יאנוש קורצ'אק שמנסה ליצור בדרכו הצנועה עולם טוב יותר וסובלני יותר גם לחריגים. 

פסל לזכר המסע האחרון של קורצ'אק וילדיו

ביבליוגרפיה ראשית

  • קורצ'אק יאנוש " אדם עם אלוהיו – תפילותיהם של אלה שאינם מתפללים"בכרך של כתבי קורצ'אק  פרוזה פיוטית / יאנוש קורצ'אק ; מפולנית: אורי אורלב, דב שטוק (סדן) אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל ; בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון 
  • קורצ'אק ,יאנוש "דת הילד " תירגמו מפולנית: דב סדן, צבי ארד]. תל אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשל"ח 1978 
  • קורצ'אק יאנוש   קאיטוש המכשף /  תרגום אורי אורלב  תל-אביב :   עם עובד,   תשמ"ז 1987.
  • קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית בית לוחמי הגיטאות. הוצאת הקיבוץ המאוחד,   תשל"ב 1972
  • Betty Jean Lifton, The King of Children: A Biography of Janusz Korczak (New York: Schocken Books, 1989).
  • Wójtowicz, Norbert, 2000, Janusz Korczak – a freemason, Wrocław-Poland
  • מורדקובסיטש- אולצ'אקובה,האנה  –    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות של ידידיו בישראל / רגם מפולנית: צבי אדר    [עין חרוד] :   הקיבוץ המאוחד,   תשכ"א 1961.
  • נברלי איגור . שיחה בגן בחמשה באוגוסט- על נער מתצלום ישן מאוד /  (הופיע במסגרת סדרה לנוער על שם יאנוש קורצ'אק ירושלים :   יד ושם,   תש"ן 1989
  • אולצ'ק-רוניקר, יואנה   קורצ'אק :   ניסיון  לביוגרפיה מפולנית: מרים בורשטיין  אור יהודה: זמורה-ביתן, תשע"ג 2013.

ביבליוגרפיה משנית

  • אדן, שבח    הנריק גולדשמיט – יאנוש קורצ'אק :   האדם, המחנך, הסופר/ ירושלים:   אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל,   תש"ס 2000.
  • אשד אלי "קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית, "עיון ומחקר בהכשרת מורים מספר 13 תשע"ג 2012, ע' 338-371
  • אתר האינטרנט של הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה

https://www.ugle.org.uk/10-faq/43-how-many-freemasons-are-there

  • בראון ,צבי "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק,  מספר 6 1996 ע' 67-71
  • גלעד, זרבבל  "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה :   עם רעים ומורים:  הקיבוץ המאוחד,   1974.
  • דורון, שלומי,  הצגת "הדואר" של טאגור בבית היתומים של קורצ'אק   : דור לדור; קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, לג (תשסח) 117-134
  • "יאנוש קורצ'ק – המחנך והאדם", 2014, משרד החינוך והתרבות הישראלי – המטה לתרבות ישראל.

·         "יאנוש קורצ'ק – הדרך לבנייה החופשית" (מתוך אתר של לשכת נשים בורשה)‎

http://www.lozaprometea.pl/index.php/janusz-korczak-droga-do-wolnomularstwa

  • ראיון עם יצחק בלפר, אחרון ילדי קורצ'ק, 2015.
  • שרשבסקי ,מרים שתי המולדות :על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ’אק / תל-אביב : המרכז לחקר תולדות יהדות פולין ומורשתם, תש"ן 1990. 
  • Andreas Önnerfors, Róbert Péter (eds.), Researching British Freemasonry 1717-2017 – Sheffield Lectures on the History of Freemasonry and Fraternalism, Volume Three (The University of Sheffield publication house), Sheffield: 2010.
  • Andreas, ÖNNERFORS, Freemasonry: A Very Short Introduction (Oxford: Oxford University Press, 2017).    
  • "Continental Lodges", Mackey's Encyclopedia of Freemasonry, retrieved 30 November 2013.
  • Darowski, Joseph J.    X-Men and the Mutant Metaphor :   Race and Gender in the Comic Books    Lanham, Maryland : Rowman & Littlefield, 2014. 
  • Droit Humain International, 2019, Official website

https://droit-humain.org/web/

  • Caillava 'Marie-Catherine" Magneto the Jew" in  The unauthorized X-men :SF and comic writers on mutants, prejudice, and adamantium /edited by Len Wein with Leah Wilson.      Dallas, Tex. : BenBella Books, 2005.pp 99-109   

.


[1] "יאנוש קורצ'ק – המחנך והאדם", 2014, משרד החינוך והתרבות הישראלי – המטה לתרבות ישראל.

[2] Betty Jean Lifton, The King of Children: A Biography of Janusz (New York: Schocken Books, 1989).

[3] Betty Jean Lifton, The King of Children: A Biography of Janusz (New York: Schocken Books, 1989).

[4] "יאנוש קורצ'ק – הדרך לבנייה החופשית" (מתוך אתר של לשכת נשים בורשה)‎

http://www.lozaprometea.pl/index.php/janusz-korczak-droga-do-wolnomularstwa

[5] Andreas Önnerfors, Róbert Péter (eds.), Researching British Freemasonry 1717-2017 – Sheffield Lectures on the History of Freemasonry and Fraternalism, Volume Three (The University of Sheffield publication house), Sheffield: 2010.

[6] מתוך אתר האינטרנט של הלשכה הגדולה המאוחדת של אנגליה

https://www.ugle.org.uk/10-faq/43-how-many-freemasons-are-there

[7] "Continental Lodges", Mackey's Encyclopedia of Freemasonry, retrieved 30 November 2013.

      [8] Droit Humain International, 2019, Official website

https://droit-humain.org/web/

[9] ÖNNERFORS, Andreas, Freemasonry: A Very Short Introduction (Oxford: Oxford University Press, 2017).

[10] Wójtowicz, Norbert, 2000, Janusz Korczak – a freemason, Wrocław-Poland

[11] ‫ אולצ'ק-רוניקר, יואנה   קורצ'אק :   ניסיון לביוגרפיה      Korczak : proba biografii / Joanna Olczak-Ronikier  מפולנית: מרים בורשטיין  אור יהודה : זמורה-ביתן, תשע"ג 2013.

[12] בספרה של האנה אולצ'אקה –    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות של ידידיו בישראל / רגם מפולנית: צבי אדר    [עין חרוד] :   הקיבוץ המאוחד,   תשכ"א 1961.

 

[13] ראו על כך דיון מפורט אצל שלומי דורןן  הצגת "הדואר" של טאגור בבית היתומים של קורצ'אק   : דור לדור; קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, לג (תשסח) 117-134

[14] דת הילד ע' 180

[15] אולצ'אק רוניקייר ע' 280

[16] שם ע' 282

[17] אולצ'אק -רוניקייר ע' 275

[18] איגור נברלי (_ 1903-1987) סופר ומחנך היה עוזרו הנאמן של קורצ'אק ולאחר מותו של קורצ'אק פירסם רבים מכתביו  ובראשם את יומנו מן הגטו שהוסתר אצלו ופורסם לראשונה בפולנית ב-1957 במהדורת כל כתבי קורצ'אק שנערכה בידי נברלי  ואף כתב את התסריט לעיבוד קולנועי פולני לסרט "המלך מתיה הראשון".  גם כן ב-1957  . לעברית תורגם עוד ספר אחד נוסף שלו שאינו קשור לקורצ'אק הנער מערבות הקוזקים בתרגום יוסף   עם איורים של משה קופפרמן  / [תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד 1963 מאמר  על נברלי  ועל חייו נמצא בספרו של שמואל שפס ‫ ספרות פולנית בלבוש עברי :   דיוקני סופרים, פולנים ויהודים, בראי יצירותיהם המתורגמות /    ירושלים :   כרמל,   תש"ן 1990.

[19] איגור נברלי. שיחה בגן בחמשה באוגוסט /  (פורסם במקור בפולנית כ:

 Rozmowa w sadzie piątego sierpnia, Warszawa, Czytelnik 1978

  הופיע במסגרת סדרה לנוער על שם יאנוש קורצ'אק ירושלים :   יד ושם,   תש"ן 1989(  בתרגום לעברית נכלל בספר זה מאמר נוסף של נברלי על קורצ'אק בשם : על נער מתצלום ישן מאוד"' (      ע' 63

[20] שם ע' 65

[21] שם ע' 66

[22] שם ע' 67.

[23] קוןרצ'אק "דת הילד " ע' 97

[24] שבח אדן "הנריק גולדשמיט –יאנוש קורצ'אק : האדם ,המחנך,הסופר , ירושלים : האגודה ע"ש יאנוש קורצ’אק בישראל, 2000. ע' 93

[25] ראו על כך בפירוט במאמרו מ-1922 " אדם עם אלוהיו – תפילותיהם של אלה שאינם מתפללים"בכרך של כתבי קורצ'אק  פרוזה פיוטית /  מפולנית: אורי אורלב, דב שטוק (סדן) אגודה ע"ש יאנוש קורצ'אק בישראל ; בית לוחמי הגיטאות ע"ש יצחק קצנלסון   [ירושלים] : יד ושם, 1996 דיון מפורט על "הדתיות של יאנוש קורצ'אק נמצא בספרו החדש של מרק סילברמן " הילד הוא אדם :   הגותו החינוכית של יאנוש קורצ'אק /    תל-אביב :   מכון מופ"ת,   תשע"ב 2012.נמצא ברשת כאן : http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/bitaon/Olive/%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93_%D7%94%D7%95%D7%90_%D7%90%D7%93%D7%9D.pdf

[26] דת הילד ע' 203

[27] שם שם.

[28]  יצחק פרליס ההקדמה לדת הילד ע' 56)

[29] דיון מפורט על המאבק בין שתי התפיסות האלו בנפשו של קורצ'אק ראו אצל מרים שרשבסקי "שתי המולדות :על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ’אק / תל-אביב : המרכז לחקר תולדות יהדות פולין ומורשתם, תש"ן 1990. 

[30] יאנוש קורצ'אק דת הילד ע' 211

[31] שם שם.

[32] שם ע' 212

[33] דת הילד ע' 176

[34] שםע' 207

[35] Janusz Korczak, Kajtuś czarodziej. Powieść, Warszawa 1935 [i.e. 1934]. Reprodukcja cyfrowa w serwisie Polona

[36] דיון מפורט על "קייטוש המכשף"  תולדותיו והרעיונות שבתוכו יש במאמרו של  אלי אשד " קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית ""עיון ומחקר בהכשרת מורים מספר 13 תשע"ג 2012, אפשר למצוא אותו ברשת כאן : https://no666.wordpress.com/2012/11/19/%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%98%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A9%D7%A3-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A9-%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%D7%90%D7%A7-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%90%D7%A0/

[37] מן הגטו ע' 77

[38] כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק,  2 1989 ע' 52 .

[39] בראון ,צבי "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 6 ע' 67

[40] גלעד, זרבבל  "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה :   עם רעים ומורים :  הקיבוץ המאוחד,   1974.ע' 43-44

[41] קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית לוחמי הגיטאות. ע"ש יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,   תשל"ב 1972 ע' 103-104
 

[42] שם ע' 150

[43] שם ,ע' 151

  • [45] דיון  מפורט על מחזה זה והצגתו בבית היתומים בחודש האחרון לקיומו ראו אצל שלומי דורון  הצגת "הדואר" של טאגור בבית היתומים של קורצ'אק   : דור לדור; קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, לג (תשסח) 117-134

[46] מן הגטו ע' 90

[47] מן הגטו ע' 170

[48] שם ע' 171

[49] דת הילד ע' 56

[50] ראיון עם יצחק בלפר, אחרון ילדי קורצ'ק, 2015.

[51] מן הגטו ע' 144-146

[52] ראו על סיפורי האקס מאן ועל ההתיחסויות השלהם לשואה ולנושאים עכשווים אצל X-Men and the Mutant Metaphor :Race and Gender in the Comic Books /Joseph J. Darowski. Lanham, Maryland : Rowman & Littlefield, 2014.

וראו את מאמרה הרלבנטי של Magneto the Jew” MarieCatherine Caillava" בקובץ המאמרים

The unauthorized X-men :SF and comic writers on mutants, prejudice, and adamantium /edited by Len Wein with Leah Wilson.  Dallas, Tex. : BenBella Books, 2005. שעוסק בקשר ההדוק בין  השואה וגיבורי סיפורי סדרת האקס –מאן. ראו התייחסויות שונות לנושאים אלו גם במאמרים אחרים באותו הקובץ.

יאנוש קורצ'אק ואני

לפני כמה חודשים שוחחתי עם דורין מרגלית במשך כשעה וחצי על הסופר והמחנך יאנוש קורצ'אק .

ואת השיחה תוכלו למצוא בפייסבוק כאן :

כמה שעות לאחר מכן נתתי הרצאה על עמוס עוז וסיפורו "עד מוות" שעליו כתבתי מאמר גדול בכתב העת "נכון " מספר 2" וגם את ההרצאה הזאת אתם יכולים למצוא ברשת.

והנה מאמרים שונים שלי על קורצ'אק ששימשו כבסיס לאותה שיחה :

יותם הקסם ואני 

יותם הקסם -קיטוש המכשף בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית "

"מלך הילדים " סיפור חייו ואגדת מותו של יאנוש קורצ'אק 

יאנוש קורצ'אק בונה חופשי 

 

 

יאנוש קורצ'אק : בונה חופשי -הרצאה בלישכת הבונים החופשיים

Image result for janusz korczak mason

יאנוש קורצ'אק היה מחנך את זה כולם יודעים .המחנך המפורסם ביותר של המאה ה-20. הוא גם היה סופר ילדים ,אחד מסופרי הילדים המפורסמים ביותר של המאה העשרים. גם את זה כולם יודעים .אבל לא רבים יודעים שהוא היה גם בונה חופשי ושרעיונות הבנייה החופשית השפיעו עליו עמוקות.

הסופר והמחנך  וההומניסט המפורסם יאנוש קורצ'אק שהתפרסם בכל העולם הודות לבית היתומים שניהל בשיטה מיוחדת במינה הושפע בניהול בית היתומים שלו מרעיונות הבנייה החופשית .

קורצ'אק הצטרף ל"בונים החופשיים" לכל המאוחר בשנת 1925 והיה חבר בלשכת בונים חופשיים "כוכב הים" של הפדרציה הבינלאומית "זכויות האדם" ("Le Droit Humain"), שמטרתה "להשלים בין כל בני האדם המופרדים במחיצות הדת, וחיפוש אחר האמת תוך שמירת כבודו של האדם השני"/

השפעתם עליו הייתה כה גדולה עד שהוא הפעיל בביית היתומים שלו את שיטות החניכה של הבונים החופשיים .בבית היתומים כל ילד היה עולה בדרגה לעבר שעבר מבחן בידי יתומים בדרגה בכירה יותר לפי שיטת הבנייה החופשית.

Image result for ‫קייטוש הקוסם‬‎

כמו כן הוא פירסם ספר מפורסם מאוד "קייטוש הקוסם " העוסק בכישוף ובהשגתו שרעיונותיו נראים כמבוססים לכאורה  על אלו של הפילוסוף ניטשה ומזכירים ( ומנוגדים ) לאלו של המכשף בן הזמן אליסטיר  קראולי.

בהרצאה  בלשכת הבונים החופשיים ביפו אדון בקשריו של קורצ'ק עם הבנייה החופשית וברעיונותיו לגבי הכישוף  כפי שהם מבוטאים בספרו  המפורסם  "קייטוש המכשף".וברעיונותיו לגבי עתידה של ארץ ישראל  כמרכז עולמי כפי שהושפעו מהמאסוניות .

כל זאת בהרצאה שאתן ב-23 בינואר בשעה שמונה בערב בכיכר קדומים  מספר 14   ביפו בלישכת הבונים החופשיים שם .

הציבור המאסוני וגם הרחב  מוזמן.

תמונה יכולה לכלול: ‏‏אדם אחד‏, ‏‏‏זקן‏ ו‏טקסט‏‏‏‏

השנה הבינלאומית של יאנוש קורצ'אק

 

שנת 2012 הוכרזה בידי ממשלת פולין כשנת יאנוש קורצ'אק הבינלאומית.זאת לרגל מלאת 100 שנה להקמת בית היתומים בניהולו  של הסופר והמחנך המפורסם בורשה ב1912 ,ומלאת 70 שנה לרציחתו עם יתומיו בידי הנאצים ב-1942.

יאנוש קורצ'אק הפך מאז לדמות האייקונית הגדולה והידועה ביותר של השואה לצד אנה פרנק הנערה כותבת היומן המפורסם.והרבה יותר ממנה .

ממשלת פולין דאגה במהלך שנת 2012  דרך השגרירויות שלה בכל קצווי תבל להעביר את דמותו ואת יצירתו של קורצ'אק לשפות ולתרבויות שונות כאחד מענקי המאה העשרים וכפולני המושלם.

בישראל לעומת זאת הארץ שאליה שאף קורצ'אק להגר ,  הוא ידוע בעיקר כ"ההוא שמת בשואה".  

במהלך שנת 2012 גם אני הייתי פעיל לגבי קורצ'אק. פירסמתי מאמר אקדמאי גדול על הספר של קורצ'אק "יותם הקסם –קייטוש המכשף". בכתב העת "עיונים בחינוך" של מכללת גורדון " בשם "קיטוש המכשף מאת יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית" . ( כן כן קייטוש המכשף " הוא הספר החביב עלי ביותר של קורצ'אק, המאמר התבסס על הרצאה שנתתי  במכללת גורדון על יותם הקסם. )"

ומאמר גדול נוסף על קורצ'אק שהופיע במקור ב"מקור ראשון " מתפרסם כעת ב"יקום תרבות " בשם "מלך הילדים " סיפור  חייו ואגדת מותו של יאנוש קורצ'אק" שבמסגרתו ראיינתי את הסופרים אורי אורלב ,מתרגם כתביו של קורצ'אק לעברית ,ותמי שם טוב שכתבה ספר ילדים על יתומיו. .

ומלבד זאת העליתי ב"יקום תרבות " את שני חלקי סיפורו האחרון של קורצ'אק" כך אני מהרהר" סיפור המתאר את חלומותיו של ילד המביא לקיצו את הסכסוך היהודי הערבי ומנסה להגיע לעמק השווה עם אדולף היטלר עצמו.

כך אני מהרהר :החלק הראשון והמצונזר של הסיפור כפי שהופיע ב"דבר לילדים " עם איוריו של נחום גוטמן .

כך אני מהרהר :החלק השני הפוליטי רדיקלי של הסיפור  המתאר את קץ הסכסוך היהודי ערבי עם איוריו של יוסל ברגנר .

בקרוב אמור להתפרסם  מאמר גדול  נוסף שלי על קורצ'אק בכתב העת "ספרות ילדים ונוער".

קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית.

yotam 1

בעיתוי מוצלח מאוד בשנת יאנוש קורצ'אק הבינלאומית ( לרגל 100 שנה לפתיחת בית היתומים שלו ב-1912,ו-70 שנה לרציחתו בידי הנאצים ב-1942 )מתפרסם מאמר  אקדמאי שלי על קורצ'אק וספרו "יותם הקסם" הידוע בעברית גם  כ" קייטוש המכשף "  בשם :קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית בכתב העת "עיון ומחקר בהכשרת מורים – גיליון 13 – תשע"ג 2012". כתב עת של מכללת גורדון להכשרת מורים בחיפה.

"מאמר זה מתבסס על הרצאה שנתתי במכללה זאת על קורצ'אק במסגרת כנס ""אבראקדברא :קסם הילדות וילדים וקסם" .

yotaam kaitush 3

והנה התקציר באנגלית של המאמר :

 

Katush the magician as an anti-Nietzschean figure

Eli Eshed

This article deals with Yanosh Korchak's book,

Katush the Magician, which is also called Yotam the Magician

. The book tells of the journey of a boy who learns to be a magician through difficult and painstaking efforts and how he comes to understand the significance of this profession and the responsibility it entails. From the point of view of genre categorization it is customary to group this book with children's and youth literature or with science fiction and fantasy tales. As such, Katush appears to be the first child magician in literature, long before the time of Harry Potter. The article suggests analyzing the book in three contexts: First, as part of the appearance of super figures in the popular literature of the 1930s, such as Batman and Superman. Second, as a reaction against the Nietzschean spirit that Hitler introduced to Europe. Katush elevates the values of humanism and compassion to a place of miracles and presents criticism and an attack on the worldview that laid the foundation for Nazism, the Nietzschean perspective of the "super man." Finally, the book can be examined as part of the collected works of Korchak depicting his expertise and attraction to science fiction. It is a common perception that this is Korchak's best and most unified book since it was not recruited to serve didactic purposes as were so many of his other work.

את המאמר ניתן למצוא כאן .  

וגם כאן בגרסה האקדמאית

yotam kaituse

 

וראו גירסה מקוצרת מאוד ולא אקדמאית  שלו :

יותם הקסם ואני

אבי כץ -צייר העבר והעתיד

katz kaitek 0

ב2012 יצאה לאור בארה"ב מהדורת התרגום האנגלי של ספרו המפורסם של יאנוש קורצ'ק "יותם הקסם " או קייטוש המכשף " (1933) הנקרא באנגלית KAYTHEK THE WIZARD . ספר על עלילות נער בעל כוחות קסמים שהוא חביב עלי ביותר.

המאייר של הספר באנגלית הוא AVI KATZ אבי כץ המצטרף בזה לארבעה מאיירים ישראליים קודמים שאיירו את הספר לפניו בתרגומים שלו בעברית שני גברים ושני נשים ,אלו היו לאה גרונדיג. מ.אריה ( אריה מוסקוביץ' ). אורה איתן. שאיוריה מקשטים שני תרגומים שונים של הספר ) וחובב רשלבך.

אינני יודע מיהם המאיירים בשפות האחרות שבהם קיים הסיפור (מפולנית גרמנית ספרדית וצרפתית) אולם אין ספק שאיוריו של כ"ץ הם בין המרשימים ביותר אי פעם .למרות הקשר המכוון והחזק מידי לטעמי שיש בהם עם האיורים של ספרי הארי פוטר המאוחרים הרבה יותר ( ושלדעתי נופלים מבחינה ספרותית ) מספרו של קורצ'אק.

katz kaitek 2

לספר יש אחרית דבר מעניינת ואינפורמטיבית של המתרגמת  לאנגלית  Antonia Lloyd-Jones על יאנוש קורצ'אק ,להוציא פגם חמור  אחד.  היא מתייחסת בעקבות טענות שונות שהושמעו לאחרונה בפולין לכך ש"כמה משפטים בספר המתייחסים לשחורים כקניבלים או כקופים וליהודים כנחותים ישמעו כ"פוליטיקאי לא קורקטים לאוזן המודרנית אך הוחלט להשאירם כדי להישמר נאמנים לטקסט המקורי של קורצ'אק ". "(ע'269 בתרגום לאנגלית )

katz kaitek 3

עבורי  טענות אלו הן מוזרות. כל מי שקורא את הסיפור במלואו יכול לראות שיחסו של קורצ'אק למתאגרף השחור בסיפור הנאבק ומפסיד ליותם והופךלידידו אינו גזעני כלל והמדובר בדמות סימפטית מאוד שיחסיה עם יותם מזכירות ואולי במכוון את יחסיו של הנער הלבן הקלברי פין עם ג'ים השחור בספר של מרק טויין. וודאי שקורצ'אק היהודי לא היה אנטישמי ולא ראה ביהודים כ"נחותים". . יותר ממה שטענות אלו אומרות על קורצ'אק הן אומרות על ה"פוליטיקלי קורקטיות " שקיימת בארה"ב  ובפולין ( הטענות הושמעו במקור בידי מבקר פולני כלשהוא ) בראשית המאה ה-21.

katz kaitek 4

איורים של אבי כץ ל"קייטק המכשף " מאת יאנוש קורצ'ק.

ספר זה עם איוריו המקסימים הוא הזדמנות טובה להיזכר בקריירה האמנותית של אבי כ"ץ אחד המאיירים המוכשרים ביותר של ישראל.

המאייר

אבי כץ הוא יליד ארה"ב 1949 ועלה לישראל בשנת 1970.הוא אחד מאמני וספרי הילדים הבולטים והפוריים ביותר בישראל

כמות האיורים שיצר עד כה היא אדירה. רק עבור הג'רוזלם רפורט שעימו הוא נמצא מיומו הראשון של המגזין ב1990 ועבד עבורם במשך 22 שנים רצופות עד 2012 יצר למעלה מחמשת אלפים איורים.
מלבד זאת הוא עוסק בהן באיורי ספרים ומגזינים הן בקריקטורות וגם מידי פעם בקומיקס."קייטק המכשף" הוא הספר ה160 שאייר.

אלי :איך היגעת לאמנות ?

כץ:תמיד ציירתי, בגיל שמונה צייתי בשמן ואיירתי סיפורים. אמא שלי שלמדה אמנות בצעירותה עזרה לי להכיר את הכלים.

בשנות השישים הוא הלך לברקלי שנודעה אז לשימצה בסצינת הסקס והסמים ו"החתרנות הפוליטית " שלה.

כץ : אמרו לי שאמנות זה לא ממש מקצוע, אז ניסיתי אדריכלות. לא היתה בעיה לצייר בניינים יפים אבל המחשבה שיום אחד ממש יבנו משהו שאעצב הבהיל אותי וחזרתי למחלקה לאמנות.

ובנתיים היה עליו להתגייס למלחמת ויטנאם דבר שעליו יכול היה לוותר בחפץ לב הוא החליט לעזוב את ארה"ב וללמוד אמנות בישראל בבצלאל היכן שאחותו כבר למדה אמנות. הוא כבר ידע עברית מבית ספר עברי בארה"ב.

ואם כי נמנע מהמלחמה בויטנאם נטל לעתיד חלק בלחימה של ישראל בלבנון.

בארץ החל לעבוד במגזין ירושלמי בשם "לילית" שבו עבד עימו אמן צעיר בשם דודו גבע שתיאר את הרפתקאות הקומיקס של גולדה מאיר כגיבורת על.

כץ עצמו הסתפק בציור סצינת הזנות של ירושלים באותה התקופה.

אלי :התלהבת מהאמנות סביבך ?

כץ: לא במיוחד למדתי אצל רפי לביא שלא התלהב מהאמנות הפיגורטיבית שלי ולמען האמת לא התלהבתי מהאמנות שלו שהסתכמה בציור של קשקושים להדביק אותם על לוח ולקרוא לזה "אמנות":בבצלאל בשנות השבעים היו מורים ותיקים לציור שאהבתי כמו הירש, פוגץ', ואופק. אבל היו המורים החדשים פוסט-מודרניסטים בהנהגת רפי לביא, שאיתם לא היתה לי שפה משותפת. אני אהבתי ציור, הם טענו שציור זה כבר לא אמנות; אני אמרתי שאם כך אני רוצה לצייר, ולא מעניין אותי אם קוראים לזה אמנות או לא.

מה דעתך על האמנות היפה כיום ?

כץ :אין לי סימפטיה מיוחדת  לאמנות העכשווית  הקונצפטואלית.  …כל אלה רואים יותר בין המאיירים וציירי קומיקס מאשר בגלריות ובמוזאונים. כל התכונות הקלאסיות של אמנות שאני לפחות מעריך : כישורים ורגישות ויכולת ציור נראה  שנעלמו

הוא מצא שמבקרי האמנות מלגלגים במיוחד על תמונות שמספרות סיפור. אבל הוא מצא את היכולת לספר סיפור במקצוע איור ספרי ילדים ומבוגרים. ב1980 הוא עזב את ההוראה ונעשה מאייר עצמאי.

ב1990 הוא החל לאייר את המגזין ג'רוזלם רפורט והפך לאמן הקבוע שלהם בכל תחום עבודה של פול טיים גו'ב במשך 22 השנים הבאות . במהלך ה-22 שנים הללו הוא אייר עבורם למעלה מ-5000 איורים.

המאייר

katz zarchi 1

אבי כץ אייר למעלה עד כה כ160 ספרים. בהם סדרת ספרי הנוער הקלאסייםשפורסמו בהוצאת "כתר " שהיו חביבים עליו במיוחד עם ציורים של ספרים כמו ""אוהל הדוד טום" "הרוזן ממונטה כריסטו" וקלאסיקות אחרות.

לא פחות משמונה ספרים שאייר זכו בפרסי "זאב" לספרות ילדים ולפרסים אחרים ונראה שגם האיורים תרמו במשהו…

ספר אחד שלו שזכה בפרס זאב "וולפינאה מומי בלום" של נורית זרחי זכה שתיכתב על ציוריו עבודה סמינריונית של סטודנטית .

katz zarchi 2
ספר אחר זוכה פרס היה "הילדה רובין הוד " גם הוא של נורית זרחי שהוא כיום סוג של קלאסיקה.

כץ : זה היה כבוד לעבוד עם נורית זרחי. היא סיפרה לי שהספר מבוסס על בתה והיא נדהמה כמה הציורים של הגיבורה דמו לבתה  שאותה לא ראיתי מעולם.

katz orlav 1

עוד ספרים שאייר שהם חביבים עליו במיוחד כללו את "לידיה מלכת ארץ ישראל " של אורי אורלב.

katz orgad 3katz orgad 1
כמדומה שבין החביבים עליו ביותר הם הרומנים ההיסטוריים של סופרות כמו דורית אורגד ואורית עוזיאל ולא פעם ספרים אלו כמו "הנער מסביליה" של דורית אורגד ו"בן אנוסים " של אורית עוזיאל זכו בפרסי זאב לספרות ילדים.

katz orgad 2

אבי כץ : שני הספרים שעסקו בגירוש ספרד ובאנוסים זכו לפרס. אבל הייתה כאן בעיה שניהם שעסקו בנושאים מקבילים יצאו בזמן מקביל בסביבות שנת החמש מאות לגירוש ספרד וידוע לי הדבר גרם למתח מסויים אצל שתי הסופרות שכל אחת הירגישה שאני שייך רק לה ולא ראו בעין יפה שאני מצייר גם את הספר "המתחרה ". אני לעומת זאת נהניתי מכל רגע מציור התקופה והלבוש .

למה אתה מחבב כל כך רומנים היסטוריים ?

כץ :.אני אוהב את האתגר של שחזור תקופה היסטורית, עם תלבושות ובניינים, כלי נשק ותחבורה, שיהיה כמה שיותר אותנטי. אני חושב על ה"חנון" שקורא את הספר ורואה שציירתי אקדח תופי במאה השבע-עשרה.

נותנים לך חופש בציורים האלה ?

כץ : יש ויש. בספרות בדרך כלל נותנים לי חופש מוחלט. אבל אני עושה ספרי לימוד תנ"ך גם לבתי ספר דתיים בקנדה וגם ל"יד בן-צבי". לדתיים אני חייב לצייר נשים חסודות וצנועות ואצבע אלוהים יורד זוהר מהשמיים. לבן-צבי אני יכול לצייר גיבורים שריריים ונשים סקסיות, ואני נהנה הרבה יותר.

התנ"ך הוא מקור של הרבה מעבודתו ובו הוא מראה את נטייתו לפרטים מדויקים ואותנטיות .

כץ:המחקר נעשה הרבה יותר נח מאז שיש לנו אינטרנט. אבל לפעמים אני משתמש בהגיון שלי—למשל, למה אנחנו אומרים "לחבוש כובע"? בגלל שהקדמונים קשרו את הקסדה בחבישה—כמו טורבן.

עם זאת דומה שכמה מהתמונות התנכיות הבולטות ביותר של כ"ץ עד היום הן גם היוצאות דופן ביותר. אלו היו תמונות תנכיות מדעיות בדיוניות שבהן תיאר אירועים שונים מהתנ"ך כמעורבים עם חייזרים. ובין השאר היציג בהם את מלכת שבא כחייזרית מבקרת ואת הנביא יחזקאל בעת מפגש עם עב"ם ונוסעו החייזר.בתמונות אלו שילב את העניין שלו הן בהיסטוריה והן במדע בדיוני.

כץ אייר ב-1995 ספר באנגלית על המלך שלמה ומלכת שבא שזכה בפרס Storytellers World Honor. שצוייר כולו במחשב; כץ הוא בין החלוצים בארץ של הציור הדיגיטלי.

כץ : בין השאר ציירתי ספר גדול של ציורי תנ"ך לילדים אמריקניים ספר ציבעוני דבר שאין לי הזדמנויות רבות לעבוד עימי לצערי,רוב האיורים שלי לספרים הם בשחור לבן.

( ( הספר הנ"ל/jps-illustrated-childrens-bible  אגב זכה בפרס National Jewish Book Award  ל-2009)

אלי : איזה ספר שלך אתה מעריך במיוחד?

כץ :ספר על הבדואים בסיני "אל מול הר סירבל "( ספרית פועלים, (תשמ"ה 1985) המחבר שבתי לוי נדד בסיני כשעוד היה תחת שליטת ישראל הוא נדד על גמל וישב ליד מדורות הבדואים ואסף סיפורי הבדואים. ואותם פירסם בשני כרכים אחד של סיפורי אהבה ואחר סיפורים על העל טבעי. ואני ציירתי תוך מאמץ לתת פרטים של הנוף ותלבושות מדוייקות ככל האפשר. נודע לי מאוחר יותר שהבדואים נדהמו מהדיוק של הציורים.

הקומיקסאי

כץ עסק לא מעט גם בתחום הקומיקס.

בתקופה מסויימת היה לו טור קומיקס יומי בשם "הגרינברגים " בעמוד האחורי של עיתון "דבר" בשנים 1983-1984 שהיה בדיחה על ענייני היום ובמרכזו עמדה משפחה ישראלית ממוצע עם אבא עיתונאי בן ובת שדנו באירועי היום .הסטריפ רץ כחצי שנה מידי יום ביומו .

את הטור כתב העיתונאי אמנון דנקנר.

כץ:דנקנר רצה סיפור משפחתי אבל אם התייחסות לאירועי היום, אז כל יום חיכיתי עד שיכתוב את הבדיחה הטרייה כדי שאספיק לנסוע אם הסטריפ המוכן לבית "דבר" בשנקין עד חצות. לא היה דו"אל כמובן או אפילו פקס.הייתי צריך להתקשר לדנקנר וללחוץ עליו כמעט באלימות שישבור את הראש ויחשוב על משהו מצחיק שאוכל לצייר ואספיק להריץ לעיתון לפני הדאד ליין של העיתון לאותו יום.

אחרי חצי שנה אמנון נשלח להיות "כתבנו בוושינגטון" וחנה זמר ביקשה שאמשיך לבד אני המשכתי וכתבתי את הטור בעצמי אבל זה היה קשה מידי.ניסיתי להיעזר פעמיים שלוש בחבר הכנסת יוסי שריד שדנקנר אמר לי שהוא מסוגל לחשוב על בדיחות עבור טור כזה אם יהיו לי קשיים.דנקנר קישר אותי עם יוסי שריד אבל גם בעזרתו לא עמדתי במשימה. לבסוף הרמתי ידיים והפסקתי.

ב1991 היה נסיון להקים עיתון יומי באנגלית להתחרות עם הJERUSALEM POST בשם THE NATION. שם עשיתי קומיקס די דומה ל"גרינברגים" בשם ""BARNUN עם העיתונאי רון קמפיאס שבמרכזו עמד משפחה אנגלו-סקסית בישראל, על עלילות משפחה של יוצאי ארה"ב בישראל על חייהם וגם בדיחות יומיות שדנו בענייני החברה והתקופה . הסדרה הסתיימה עם סגירתו הפתאומית של העיתון.מאז יצרתי עוד סידרת קומיקס שאני מחבב מאוד בשם "וירטואלה " שהופיעה במוסף הקומיקס של מ"מעריב לילדים " ומתארת את ההרפתקאות של ילדה בעולמות של מציאות וירטואלית.אני חיברתי את הסיפורים האלו מאוד .כי שם יכולתי לעשות הכל ולתאר הכל בכל סביבה אפשרית ובלתי אפשרית.

פרויקט חשוב שלו בשם: The Adventures of Simon: A New Beginning in the New Sudan.עוסק בדה מיליטריזציה של דרום סודאן.

כץ : יש אירגון בינלאומי שמנסה לשכנע את חבורות המיליציות למסור את כלי הנשק שלהם ולהפוך את האיזור לפחות אלים. ומאחר שרובם לא יודעים קרוא וכתוב אנחנו שמים חוברת קומיקס שמספר סיפור של נער טיפוסי שנחטף למיליציה ובסוף חוזר לחיים האזרחיים. 

בהתחשב במצב האלים והמלחמה הנמשכת כיום בסודאן גם לאחר שדרום סודאן קיבלה עצמאות קשה לדעת איזה השפעה תהיה לאלבום של כ"ץ בטווח הקצר. אבל ייתכן שתהיה השפעה כלשהיא לטווח הארוך.לפחות אפשר לקוות.

אמן המדע הבדיוני

katz mimad hertzel

.ופרט לכל אלה אבי כץ הוא גם אמן המדע הבדיוני והפנטזיה ( תחום עניין מיוחד שלו) הבולט ביותר של ישראל כיום.

katz litel big

.

אחד הספרים החביבים עליו ביותר שאייר היה ספר הפנטסיה "קטן גדול " של ג'ון קראולי.

כץ צייר במשך שנים את כל ציורי השער של המגזין "המימד העשירי" של אגודת חובבי המדע הבדיוני בישראל שכמה מהן לסיפורים של ניל גיימן ,ותמונות בעלות רלבנטיות ישראלית של הרצל הצופה בחלל , פורטריט משותף של גיבורי העל הישראליים השונים כמו אורי און וסברא מאן ביחד ותמונה מרגשת לזכרו של האסטרונאוט הישראלי המת אילן רמון הן בגדר קלסיקות אמיתיות מבחינת חובבי המד"ב והפנטזיה בישראל.

 katz mimad vampire womankatz memad monalizakatz meimad klingon

כשכץ מצייר תמונות מד"ב ופנטזיה מעין אלה הוא יכול לצייר מה שהוא רוצה ודברים שמעולם לא התקיימו.אבל נראה שדווקא העניין של כ"ץ בפרטים הקטנים והמדויקים ביותר נותן לתמונות אלו אמינות מיוחדת.

כמדומה שיש מעט מאוד אמנים בישראל שיכולים לצייר בדייקנות ובפרטנות מקבילה לזאת של אבי כץ הן סצינות של העבר הרחוק והן סצינות מהעתיד ומעולמות פנטסטיים שונים.

katz and fink

אבי כץ עם עמיתו אורי פינק בבגדים מתאימים לתפקידם.

ראו גם

אבי כץ בויקיפדיה

אבי כץ בפייסבוק

אבי כץ בלקסיקון הסופרים

האתר של אבי כץ

In the Eye of the Beholder – Illustrations to Order

מאמר מאת אבי כץ

אבי כץ "כל הציירים האלה הם אני " אמנות דיגיטלית אמנות ממוחשבת 102, 2003 ע' 18-19

רות גונן "בריאה בין אפור וסגול :הפן הויזואלי בספרה של נורית זרחי –כהן" וולפינאה מומי בלום " ספרת ילדים ונוער כרך ט"ו חוברת 2-3 1989 ע' 66-74

katz meimad ilan ramon

יותם הקסם ואני

יותם הקסם.ציור מאת אורה איתן .

התבקשתי בידי מארגני כנס עולמות לספר מיהו הקוסם שהשפיע עלי יותר מכל .
הקוסם הספרותי שהשפיע עלי יותר מכל הוא גיבור הספר שהוא לדעתי  ללא כל ספק ספר הילדים הגדול ביותר, וגם אחד  מספרי המבוגרים הגדולים ביותר  שנכתב על נושא הקסמים בכל שפה שהיא .לפחות מאלו שקראתי ( ואני קראתי הרבה מאוד…) .

זהו יותם הקסם גיבורו של יאנוש קורצ'אק בתרגום של יוסף ליכטנבום שבתרגום החדש והמלא ביותר של אורי אורלב נקרא "קאיטוש המכשף." כפי שהוא נקרא בשפת המקור בפולנית . וכאן ברשימה זאת אני אשתמש בשני השמות ללא הבחנה אז סלחו לי .


"קאיטוש המכשף " הוא סיפורו של הילד אנטק שמפתח בעצמו בהדרגה ובסבלנות כוחות כישוף תחילה קטנים המשמשים בעיקר למתיחות לא מזיקות ולבסוף כוחות אדירים ממש שמאפשרים לו לשתק ולשנות את ארצו וסדרי עולם ויש להם משמעויות פוליטיות פשוטו כמשמעו.

לבסוף לאחר שביצע סדרת קסמים מרשימים וגרנדיוזיים שעוררו את תשומת ליבם של הציבור והממשלה שמבינים בפחד שמסתובב במדינה מישהו שמסוגל לבצע כשפים אדירים ולשנות פני עולם בכוח רצונו בלבד קאיטוש נאלץ לברוח מארצו .

הספר עוקב אחרי מסעותיו בעולם כשהוא לומד בהדרגה ובייסורים את המשמעויות של להיות קוסם והאחריות שטמונה בכך ואגב כך הוא נאבק ביריב מיסתורי שזהותו שתישאר תעלומה גם ליותם וגם לקוראים. .


הספר הזה הופיע לראשונה ב-1934 וכאשר הוא הופיע הוא היה יוצא דופן לחלוטין ,פשוטו כמשמעו מעולם לא הופיע ספר כמוהו.

עד כמה שידוע    יאנוש קורצ'אק הוא האדם הראשון בספרות המודרנית שהעלה על דעתו לכתוב על קוסם ילד מתלמד.

עד לקאיטוש הרוב המוחלט  של הקוסמים והמכשפים שהופיעו בספרות היו זקנים או חסרי גיל .

אמנם ממש במקביל לפרסום "קאיטוש המכשף "  בשנת 1934  החל אמן קומיקס אמריקני בשם לי פאלק לפרסם סדרת קומיקס בשם מנדריק הקוסם "אבל היא עסקה באמן כישוף מבוגר שיש לו עוזרים. משהו שונה מאוד מיותם הקסם הבודד והנרדף.


אני מניח שרוב הקוראים של רשימה זאת מכירים את ספרי "הארי פוטר " או את סדרת הקומיקס של ניל גיימן "ספר הכשפים "  ואת סדרת "הקוסם מארץ ים " של אורסולה לה-גוין , וחיקוייהם הרבים שגם הם כולם עוסקים בקוסמים ילדים מתלמדים .


אבל יש הבדל בסיסי בינם ובין יותם הקסם.

Kaytek the Wizard 2012.jpg
להארי פוטר ושות' יש מורים שמלמדים אותם את כשפיהם ואת תורת הכישוף והאתיקה הכישופית וההיסטוריה הכישופית וכו' . בניגוד ליותם שחייב ללמוד את כל התורה מההתחלה מהמסד והטפחות ללא כלי עזר ללא טבעות כישופיות ללא עזרה מאף אחד,אלא פשוט בשיטת הניסוי והטעיה..
מסעו לעולם הכישוף הוא קשה ומכאיב הרבה יותר מזה של הארי פוטר. וזהו מסע בודד לחלוטין.
אמנם אפשר לטעון שהכשפים של יותם אינם באמת כשפים במושגים של הארי פוטר שהם מדע חלופי בעל מסורת והיסטוריה ארוכה . למעשה כאשר אנו קוראים היום את הספר ברור לנו שהמדובר בסוג של כוחות על.
מעניין שממש במקביל לכתיבת "יותם הקסם ב1933 שני נערים יהודיים בארה"ב סיגל ושוסטר החלו לחלום על הרעיון הפך להיות סופרמן אז בבירור זה היה רעיון שכבר היה באוויר.

Uncanny X-Men 114 - Wolverine - Beast - Colossus - Ghosts - Cyclops - John Byrne, Terry Austin
במיוחד אפשר לראות ביותם הקסם כמקדים של המוטאנטים מסדרת האקס מאן שגם הם בדומה ליותם מגלים בעצמם בגיל העשרה כוחות על טבעיים שונים המעוררים אימה ופחד בעולם מפניהם .מבחינה זאת כותבי האקס מאן ( כולם אגב כמו קורצ'ק שכידוע נרצח בשואה היו יהודים ) רק חזרו על הרעיון הבסיסי של קורצ'אק.

במידה רבה אפשר לראות בפרופסור איקס המורה של חבורות ילדים מוטנטים המלמד אותם להשתמש בכוחותיהם לטובות האנושות בסדרת "האקס מאן " כמעין ממשיך של קורצ'ק.

קורצ'ק הבין כבר ב-1933  את המשמעויות והסכנות של ילד שמגלה בעצמו כוחות על והלך עם רעיון זה כמעט עד הסוף ויצר קלאסיקה שלדעתי תתקיים כל זמן שיש ספרות לילדים.

איור ל"קאיטוש המכשף" מאת  Zuzanna Orlińska

בהרצאה שתינתן בכנס עולמות "העולם המכושף של יאנוש קורצ'ק ויותם הקסם"  אדון בתהליך היצירה של "יותם הקסם " בראשית שנות השלושים בתקופה שבה נוצרה גרמניה הנאצית ואידיאולוגית "גזע העל" שלה מצד אחד ( שאת עלייתה חזה ק'ורצ'אק במחזה בשם "סינאט המטורפים" שכתב במקביל לכתיבת "יותם הקסם ") ,ותנועות כישוף בראשות אישים כמו אליסטיר קראולי מצד שני שעסקו בפוטנציאל הבלתי ידוע במוח האנושי מצד שני,ואידיאולוגיות של "סופר מדע" שהשאירו את חותמם על רוסיה הסובייטית ואמריקה הקפיטליסטית מצד שלישי .

איור ל"קאיטוש המכשף" מאת  Zuzanna Orlińska

וכל אלה השאירו את חותמן על יאנוש קורצ'ק ויותם הקסם  וסייעו בכתיבתה של יצירת מופת. .

ההרצאה תינתן ב31-3. בשעה 11 בבוקר בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

הציבור מוזמן לשמוע את ההרצאה .


ראו גם

קאיטוש הקוסם בהקשר אידיאולוגי פוליטי

פרטים על קאיטוש המכשף

קטע מ"קאיטוש הכמכשף"

יותם הקסם בויקיפדיה 

קאיטוש המכשף או יותם הקסם ?

הטוב והרע אצל קאיטוש המכשף

איך להיות טוב ?

פנטזיות פולניות בשפה העברית

ועוד על קוסמים וקסמים באופן כללי

עבור קוסמים בלבד

מלך ספרי הכשפים

מלכת הקוסמים

הקוסמים של כנס "עולמות "