ארכיון תג: יגאל מוסינזון

המערה החשמלית של מקס קלינהוף ושל חבורת חסמבה

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

 התשובה היא חיובית.

כן וירג'יניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדויק שאותו תיאר בספרים.

באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים.

למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים.

 

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

ליד בית הקברות המוסלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
מדוע?
ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות ומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

 

המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

.שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני ביניהם .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא ייפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים. אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  מחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים על פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות.

אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון.טעות.

המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט.

המערה החשמלית של מקס המשוגע .

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3

צילום של מקס קלינהוף על חוף ים תל אביב  במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

 

.

 

%d7%9e%d7%a7%d7%a1-%d7%a7%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%95%d7%a3-%d7%94%d7%9e%d7%a2%d7%a8%d7%94

ציור של המערה של מקס קלינהרוף

 

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט.הוא יצר עבור ילדים בחוף  לראשונה, את הקורקינט, העפיפון, הגולות והפורפרה והפך לאגדה מהלכת כבר בחייו

. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.הוא התפרסם  גם כצייר כישרוני, שלא ידע להפיק תועלת  חומרית מציוריו,

מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד הייתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתו  כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

 המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

 היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

הסופר עמוס אריכא   סיפר שמערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.

בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

 

הסופר המנוח  יורם קניוק זכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:הוא סיפר שהייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות

."אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים."

קניוק זכר  שהוא וחבריו היו  יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  

"כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה."

קניוק חשב שמוסינזון שגר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

Image result for ‫מקס קלינהוף‬‎

עמוס אריכא הרחיב :

הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. .  
 ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

 את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה הסזאנית ובספר "אביב שחור" .

בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות.

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

מקס  מופיע בקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

Image result for ‫מקס מתהלך על המים‬‎

.המערה עתיקה של מקס הקדמון

מקס הדמון בצוק הכורכר

היא רחמה של תבל.|

יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים".  

 

אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

אִם מַקְס כָּאן
הַכֹּל כָּאן.

אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
מַקְס שָׁב אֶל
מְקוֹמוֹ, שָׁם
הַמַּשָּׁב

מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

 

מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

עמוס אריכא סיפר שהמערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששילמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גילה אריכא מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים.

 נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

המסקנה :

הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית.אני בינם.

אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

Image result for ‫המערה החשמלית‬‎

ההיסטוריה של חבורות חסמבה -חלק ג' -הדור השני

 

.

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת  ההרפתקאות הקלאסית לילדים  " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה.

ובמקביל הוצאת הספרים ידיעות אחרונות מוציאה לאור מחדש את ספרי הסדרה הראשונים במהדורה  לא מצונזרת ( כפי שהיתה  המהדורה הקודמת) ונאמנה למקור. 

 וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה.

ואת זה נעשה בסדרה מקיפה של כמה חלקים שתקיף את הדור הראשון של חסמבה את הדור השני וגם  ננתח את הדור השלישי המופיע כעת בטלוויזיה ואת כל הסודות שעומדים מאחורי הסדרה.

וראו החלקים הקודמים בסדרה :

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

 סודי ומוחלט בהחלט -החלק השני

 

מוסינזון מוקף בחברי הדור השני של חבורת חסמבה.צייר מ.אריה.

כל קוראי  סדרת חסמבה זוכרים ומזכירים את חברי הדור הראשון של החבורה את ירון זהבי את תמר היפה את אהוד השמן את עוזי הרזה את משה ירחמיאל  ומנשה התימני וחבריהם.

אבל כמה אנשים באמת זוכרים את חברי הדור השני של חסמבה ?

את יואב צור ,את רחל סגניתו את שרגא השמן וחבריהם ?

העובדה המדהימה היא שיש הרבה יותר הרבה יותר ספרים על חברי הדור השני,28  ספרים לעומת 16"בלבד" על חברי הדור הראשון

הם היו פעילים לאורך הרבה יותר שנים .

חברי הדור הראשון היו פעילים לאורך עשור בלבד בין 1949 -1959.

 עם נניח שהילדיםשל הדור הראשון של חסמבה  היו בערך בני  שמונה או תשע כשהחלו בפעילותם בחבורה דבר שאינו מובהר כלל בספרים  זה הופך את תקופת פעילותם כחבורה עד גיל 18 נניח  לכמעט סבירה.

חברי הדור השני היו פעילים לאורך לא פחות מ-28 שנים בין 1966 ל-1994!

 עשרים  ושמונה שנים  שני שבמהלכם הם נשארו ילדים בגיל בלתי מדגדר  ורק ב-1994 הם הראו סוף סוף סימנים שהם עומדים להתגייס לצבא.

אבל כמדומה שהיום  רק מעטים מאוד יזכרו את החבורה השנייה של חסמבה.הם אינם מאוזכרים כלל ברוב האיזכורים של סדרת חסמבה .

עם היוצא מהכלל היחיד והמובן מאליו  של אורי בנם של ירון זהבי ותמר הם אינם מאוזכרים כלל בסידרת הטלוויזיה של הוט.

אחת הסיבות לאמנזיה הזאת היא מן הסתם שהספרים על עלילותיהם נופלים מכל בחינה מהספרים על הדור הראשון. מוסינזון כבר לא יכול היה לקחת את העלילות ברצינות מינימאלית וחלק מהספרים הם בין הגרועים שהוא כתב בחייו.

הדמויות הן חזרות מדוייקות על הדמויות הבולטות של חבורת הדור הראשון , עם היוצא דופן של שרגא השמן שהוא דמות עם חיים  משלה שהיא שונה מזו של אהוד השמן קודמו.

כמה מהם נקראים כאילו כתב אותם ממש בשנתו מתוך אינרציה בלבד .

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון

הילדים ובראשם שרגא השמן הם סופרמנים יותר מאשר היו בני הדור הראשון אי פעם .שרגא מסוגל להתגבר בכוחו שלו על עבריינים מבוגרים . האויבים הם פנטסטיים וגרוטסקיים  ומגוחכים לעין ערוך יותר מאשר אלו של הדור הראשון .וכמה מהספרים נקראים כמדע בדיוני טהור .

התוצאה רבים מספרי הדור השני של חסמבה נקראים כאילו הסופר כבר אינו מסוגל לקחת אותם ברצינות .

ובכל זאת יש עניין רב גם בסיפורי הדור השני של חבורת חסמבה .

והנה ההיסטוריה שלהם :

 

ירון זאבי נגד טינטין

יגאל מוסינזון

מוסינזון חזר לחסמבה ב-1966 לאחר הפסקה של תשע שנים גם בחייו וגם בחיי קוראיו חלו שינויים גדולים .

 

יגאל מוסינזון על עטיפת גליון "העולם הזה".

הוא נאלץ לעזוב את ישראל  לכמה שנים לארה"ב מאימת נושיו לאחר שהקים תיאטרון שכשל כלכלית .הוא גם הסתכסף עם  ידיד טוב לשעבר עורך "העולם הזה "   אורי אבנרי   מאחר שכתב מחזה עויין לשבועון  בשם "זרוק אותו לכלבים " שאבנרי טען שהוא התקפה פוליטית עליו. .

אבנרי היה יוצא כעת להתקפות ארסיות כנגד מוסינזון בכל הזדמנות אפשרית ופגע בשמו הטוב.

בארה"ב  עבד  מוסינזון בין השאר כפועל בניין  שם נפגש וקיים רומן עם מרילין מונרו . שם נפגש והתחתן עם ביתו של מליונר שהתנגד לנישואין . שם כתב את ספרו טוב ביותר מבחינה ספרותית יהודה איש קריות   (1962) סיפור היסטורי מעולה על תקופת ישוו שריצ'רד ברטון רצה לעשות ממנו סרט ושהוקלט לבסוף כסדרת תסכיתי רדיו. והוא גם מצא את עצמו מעורב בפרשה שכמו יצאה מסיפורי החסמבה שכתב.

קובץ:Degrelle.jpg

לאון דגרל .מנהיג נאצי .המודל לדמותו של גיבור הקומיקס טינטין

הוא ואדם בשם אלדובי החליטו לצאת לספרד כדי לחטוף משם את הנאצי הבלגי לאון דגרל שהסתתר שם מאז מלחמת העולם השניה.

ספר של לאון דגרל שבו הוא עוסק בקשר בינו ובין גיבור הקומיקס טינטין.

דגרל זה היה מנהיג המפלגה הנאצית בבלגיה בימי מלחמת העולם השניה ושיתף פעולה עם הנאצים . מה שפחות ידוע הוא שאחד מידידו הטובים ביות ר היה צייר קומיקס בשם ז'ורז' רמי שנודע יותר בכינויו  "הרג'ה". הרג'ה היה מקורב מאוד לדגרל ולתנועה הפשיסטית שלו ואף עיצב את הסמל שלהם . תוך כדי כך יצר סידרת קומיקס בשם "טינטין " על הרפתקאותיו של עיתונאי צעיר ואמיץ מקומות אקזוטיים ביותר ברחבי העולם ואף על הירח  במשימות נועזות שונות   כנגד כוחות הפשע והרשע . סידרת קומיקס זאת הפכה מאז לסדרת הקומיקס האירופית המצליחה ביותר של כל הזמנים ( וכמה מספריה תורגמו גם לעברית ). שמועות עקשניות שהרג'ה מעולם לא הכחיש אותם טענו שדמותו של טינטין הייתה מבוססת ישירות על זאת של ידידו הטוב  של הרג'ה, דגרל ( שגם הוא היה עיתונאי בזמן יצירת הסדרה ).

וכעת יצא יוצר סדרת ההרפתקאות המפורסמת ביותר של ישראל ללכוד את האיש שעליו הייתה מבוססת סדרת ההרפתקאות המפורסמת ביותר של אירופה.המבצע הסתיים בכישלון צוות ה חוטפים ביצע שגיאות אלמנטריות ובין השאר חשפו את מה שהם מתכננים לעשות בשיחה סתמית עם יהודי שמיהר לדווח על כך לשלטונות הספרדיים . הללו מיהרו ולכדו את מוסינזון ואלדובי.

יגאל מוסינזון בשבי המשטרה הספרדית.צייר מ.אריה

במהלך חקירתו חטף מוסינזון כמה סטירות מצלצלות לאחר שנשאל את מי הוא מכיר בספרד וענה שהוא מכיר את הספר ( שנשאל ספר מאיפה ענה "מסוויליה" (כשם אופרה מפורסמת של רוסיני). .לבסוף שוחרר מוסינזון כתוצאה מהתערבות לטובתו בדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ישראל ( ויש אומרים היה זה בן גוריון עצמו שהתערב לטובתו אצל פרנקו ). דגרל לעומת זאת נשאר חופשי בספרד.

מוסינזון חזר רצוף לישראל והחליט לנטוש מעתה את חיי ההרפתקאות האמיתיים ולהתרכז בסיפורי הרפתקאות דמיוניים . של חסמבה.

עם זאת בספר חסמבה שכתב זמן קצר לאחר מכן "חסמבה בפשיטה על תעלת סואץ   (1970) מספר 18 בסדרה הוא השתמש בפרטים מהפרשה האמיתית. בספר יש הקדשה מיוחדת שאומרת בין השאר "שבספר זה ישנם דברים רבים שהשתיקה והסודיות יפים להם ולכן מרבית שמות גיבורי הספר הם שמות בדויים ". לאמיתו של דבר גם ב ספרים אחרים הרבה  מוסינזון לכתבו דברים מעין אלה במהלך העלילה כדי ליצור"אמינות " אך הפעם לשם שינוי טענה זאת הייתה נכונה. הספר עוסק כל כולו בנסיון חטיפה והפעם שחרורו של טייס . ישראלי מידי שוביו. את המבצע יוזם אדם בשם אדמונד מלאכי שהוא איש השרות החשאי לשעבר . מלאכי מזכיר מאוד את דמותו המציאותית של  צבי אלדובי שותפו של מוסינזון לנסיון חטיפת דגרל . במהלך הסיפור חוטף הטייס השבוי סטירה נוראה משוביו כמו אלה שחטף מוסינזון עצמו במאסרו ויש פרטים רבים אחרים שהתבססו על האירועים האמיתיים. אך הפעם בניגוד למציאות החטיפה מצליחה והטייס משוחרר משוביו.

דור חדש של חסמבאים   
החסמבאים בסיפור זה היו שונים מאלה שבעבר. מוסינזון  החליט ליצור דור חדש של חסמבאים . להראות שגם בעולם של החסמבאים עובר זמן אמיתי וכי אנשי חסמבה התבגרו בשתשע השנים שחלפו . ירון זהבי למשל הוא כעת מפקד מת"ם מחלקת תפקידים מיוחדים בצה"ל ונשוי לתמר היפה  ( ולעתיד התברר שנולד להם בן , אורי ) אהוד השמן משרת גם הוא במת"ם . משה ירחמיאל הוא מזרחן שולמית היא אחות וכך הלאה.וגם במקום של המערה החשמלית נבנה מלון מפואר הילטון , ובמקום שבו נהגו החסמבאים לצאת למשימותיהם מידי לילה מגן העצמאות הפך כעת למקום מפגש לילי להומוסקסואלים……

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים / יגאל מוסינזון

וכעת קמה חבורה חדשה ומצומצמת יותר.של ילדים שמחליטים ביוזמתם להקים חסמבה "חדשה".הם זוכים בברכתו של ירון זהבי ששולח אותם מכאן והילך למשימות שונות של הצבא והשירות החשאי.

חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

 בראשות  החבורה עומד יואב צור. סגניתו היא רחל  והחברים האחרים  שרגא השמן , ארנון הרזה  ברוך הממושקף שכותב את עלילותיהם ויוסי התימני למעשה מכל בחינה חבורה חדשה זאת הייתה מקבילה מדוייקת לדמויות המקוריות החשובות בעוד שלדמויות מיותרות כמו דני או שולמית לא הוכנסו מקבילים שכן מבחינת הסופר לאחר שנים של נסיון עם הדמויות לא היה כל צורך בהם..

חסמבה במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008 / יגאל מוסינזון

כמו קודמתה גם חבורה זאת התמקמה במערה החשמלית וביצעה משימות שונות עבור המדינה כשאיש הקשר שלה ונותן ההוראות הוא ירון זהבי ( שאר החסמבאים  הוותיקים כמעט שלא הופיעו).. וכבר בהרפתקה הראשונה הם היראו את כוחם ממזימות גרנדיוזיות במיוחד כאשר היצילו את תושבי חיפה מחבלה בכור האטומי הנמצא כביכול בעירם.

 הרפתקה זאת הייתה המודל להרפתקאות הבאות שהיו שונות למדי מאלה הישנות . הפעם התרכזו החסמבאים החדשים בעיקר בכנופיות פושעים בעלי שמות מגוחכים כמו כנופית פוטנשיק והתעמתו רק לעיתים רחוקות יותר עם האוייב הערבי למרות שגם עימותים כאלה לא חסרו . בין השאר הם התעמתו שוב עם זורקין ואחיו בספר מספר 23 בסדרה , אלה כמסתבר לא איבדו מהומה מכשריהם הקרימינליים בכל השנים שחלפו והפעם עוסקים בשוד גופות. אך לאחר ספר זה שוב לא חזרו הזורקינים , אם כי החסמבאים נתקלו בבנו של זורקין ובדודנו בספר מספר 32 בסדרה.

כמו בעבר כאשר חיפשו אחרי אוצרות המלך הורדוס  גם בגלגולם השני  חיפשו החסמבאים גם אחר אוצרות קדומים כמו כתרו של דוד המלך בספר מספר 31 בסדרה שבו נאבקו בפשוע מטורף הנחוש לשים את ידו על כתר זה .

  ההרפתקאות נעשו פנטסטיות יותר ככל שהתפתחה הסדרה. ומוסינזון חובב ההמצאות ( שבחייו פיתח המצאות שונות כמו שיטה להתפלת מיים וגלגל אנרגיה) הכניסד בהם טכנולוגיות חדשות שונות שעמדו הן לרשות החסמבאים והן לרשות אויביהם.  החסמבאים התעמתו בארבעה  ספרים שונים עם אנשים שהפכו לבלתי נראים כל פעם בדרך שונה.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון

הם נתקלו ברובוט האינטילגנטי זלגלובה שנוצר בידי סוכן אויב והפכו אותו לחלק בלתי נפרד מהרפתקאותיהם .

 חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

 הם השתמשו בכלי נשק מדהימים שונים כמו המתשמל רובה יורה קרני ליזר ונלחמו נגד מזימות פנטסיות לא פחות של האוייבים . הם נאבקו  במרגלים שהרעילו  כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .

  בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה.

חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון

 החסמבאים התמודדו עם כנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק  שיחלק את ישראל לשניים.

 הם נאבקו בכנופיית מרגלים מסוכנת  שמתכננת למחוק ערים שלמות בישראל ובמדען שלה שיצר קוף מעופף מפלצתי בשם חימרה  שאותו הרג שרגה השמן הורג אתה קוף במהלך קרב אווירי .

חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון

 הם  נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.

הם התמודדו באנגליה כנגד כנופית פושעים המשתמשת בסם שיצר מדען פושע כדי לגרום לאנשים הזיות טירוף ולגרום להם לברוח מבתיהם.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

הם ביקרו במקומות אקזוטיים כמו הודו  שם חיפשו  אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקו בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף  לכדו את הקוסם  אך זה הפך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל .

 מקום אקזוטי נוסף שבו ביקרה החבורה  היה האי היווני גרימוס ( מקום מגוריו של יהודה איש קריות בספר של מוסינזון בשם זה ) שבו ביקרו פעמיים בספרים מספרי 39 ו-42 אך בכל פעם גרימוס היה כאילו שייך ליקום אחר . בספר מספר 39 התברר שבגרימוס עדיין חיים וקיימים פיראטים  ושבטי האטרוסקים הקדומים שמנסים להשיג עצמאות ומשתמשים לשם כך בחצים מורעלים . ואילו בספר מספר 42  זמן קצר לאחר מכן מתברר שגרימוס נשלט בידי רודן יווני והוא מקום שונה מאוד מהגרימוס שבו ביקרו החמבאים בספר הקודם .

הם נשלחו בזמן מלחמת המפרץ בידי הגנרל שוורצקופ ב"חמקן " מטוס בלתי נראה אל הבונקר של סאדאם  חוסיין  כדי להרוג אותו בבונקר שלו ! אך לרוע המזל נלכדו בדרך בידי כנופית פושעים עיראקית , אך נמלטו במידיהם חזרו לישראל ושם לכדו כנופית סוכנים עיראקית .

חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

 מוסינזון הכניס גם רשעים שחזרו מספר לספר כמו כנופית פוטשניק שעימם התמודדו החסמבאים לאורך שלושה ספרים שונים ושאף ניסו להשתלט על המערה החשמלית שלהם , וכנופית "צרברוס " שעימם התמודדו לאורך שני ספרים וששאפה להתנקש אישים ישראליים.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון

מאפיין מעניין של הסדרה היה המקום המרכזי של שרגה השמן בעלילה שהלך וגדל מספר לספר עד שמספר ניכר של העמודים הוקדש רק להרפתקאותיו ובעוד שחבריו הפכו כמעט ל"ניצבים ". (תופעה  מקבילה קרתה  גם לאהוד השמן בספרים מספרי 11-12 בסדרה המקורית ) נראה שמוסינזון רכש לדמותו חיבה מיוחדת.

הוא לא נמנע מלהכניס חסמבאי חדש לחבורה בדמות אורי בנם של ירון ותמר ששאותו החסמבאים מצילים מיד כנופית חוטפים בספר מספר 25 בסדרה . ולאחר מכן הפך לחבר בחבורה (פרוטקציה? ) ואף למנהיג זמני שלהם אך מעולם לא התבלט כמו אביו או כמו שרגא השמן .

 חיפוש בארכיונים של מוסינזון חשף ש0מוסינזון גם כתב  כפרקים מספר בשם חסמבה בעלילה המסוכנת המופלאה והמסתורית שלא הושלם על חיפושי החסמבאים מהחבורה השניה  אחר מגילה גנוזה "מגילת בואו של המשיח "  העוסקת במלחמת בני אור בבני חושך שנעלמה ומליונר מציע מליון דולאר  למי שימצא אותה. . .אך משום מה לא ה שלים ספר זה וחבל.

משה קרוי .פילוסוף ושכן של יגאל מוסינזון.

ייתכן מאוד שעלילת הספר הייתה קשורה לשכנו של  מוסינזון הפילוסוף השנוי במחלוקת משה קרוי .

קרוי בעת שחי בבניין שבו חי מוסינזון פיתח תורה שלמה של מלחמת בני אור בבני חושך .אגב כך הוא ניהל שיחות רבות עם מוסינזון שהפך לידידו היחיד .לבסוף התאבד קרוי תוך שהוא שומע דיסק של שירי ארץ ישראל.היה זה מוסינזון שביחד עם הבלש מישל חדד פרץ את דלת דירתו של קרוי ומצא את גופתו.

כותב שורות אלו תהה תמיד מה היה אופי הקשר  והשיחות בין קרוי אביר תורת התועלתנות האישית בישראל ובין מוסינזון המפיץ של רעיונות העזרה ההדדית דרך סדרת "חסמבה" ואף ניסה לכתוב על כך מחזה.אבל גם פרוייקט זה לא הושלם מעולם.

  ניתן  לשער שעלילת ספר החסמבה שלא הושלם הייתה קשורה לקרוי ולרעיונותיו ואולי תיכנן להכניס לתוכו דמות שהייתה מבוססת על קרוי .אבל פרוייקט זה לא הושלם .אולי מסוינזון מצא אותו כתובעני מידי .

הספר מספר 44 בסדרה הוא שונה מאוד מקודמיו  , דומה מוסינזון חזה שזה יהיה ספרו האחרון והוא כמו סוגר בו מעגל  . בו  נאמר במפורש  שהחסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני הגיוס לצבא ! ( ואכן היגיע הזמן אחרי 28 שנה …) משימה אמורה להיות החשובה ביותר.  ובספר  זה האחרון בסדרה נאבקו בכנופית מחבלים "העקרב הצהוב "  שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל  ואף זוממת להתנקש בחיי ראש הממשלה יצחק רביו ! .(בחייו של רבין התנקשו כידוע כמה חודשים לאחר צאת הספר ומות מוסינזון ). ספר זה הוא מיוחד במינו שכן במהלכו שרגא השמן נפצע וכותב ביומן את הזיותיו המלאות בתיאורים של תל אביב בשנות ה40 זאת של צעירותו של המחבר כאילו המחבר מלא בגעגועים אל העבר שלא יחזור עוד.

. .הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות   וסוף דבר  מרגש של  מוסינזון  על בנו עדו  שנהרג במלחמה ושעבורו נכתבה חסמבה מכלתחילה  וכולל  זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא  הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות היהודים במדינת ישראל.

הספר הסתיים עם הנבל ראשי עדיין חופשי ומוסינזון בהחלט התכוון לכתוב לו המשך עם שני שמות אלתרנטיביים : חסמבה במלחמה נגד הפושעים המסוכנים !!!

מוסינזון נתן לו לבסוף את השם החסמבאים במלחמות  נגד כוחות הרשע והזדון !! אך   הוא לא נכתב .  .

 נראה שעבור ספר זה מוסינזון התכוון כבר ליצור דור שלישי של החסמבאים רעיון שהעסיק אותו מזה שנים , עתה משהדור השני מתגייס סוף סוף לצבא.  . חברי חסמבה השלישית היו אמורים להיות

המפקד  גיל נער עם עיניים חומות ושער צהוב.

סגניתו רנן (כשם בתו של מוסינזון )

רחבעם השמן

בוריס (המכונה פושקין ) בן עולים מרוסיה

עמוס ילד דתי מעולי אתיופיה

וג'ניפר חובשת של עזרה ראשונה המקבילה לשולמית מהסדרה הראשונה.

בבירור זאת הייתה אמורה שהייתה אמורה לכלול את בני העדות השונות כולל עולים נושא שהעסיק מאוד את מוסינזון .

בו זמנית עם ספרי הסדרה ה"רגילים "  יצר  מוסינזון סדרת חסמבה לילדים קטנים יותר שהתרחשו בימי המנדאט בתקופה שלפני מותו של אליהו חרמון . אך במרכז הסיפורים האלה עמדו לא החסמבאים עצמם אלא התוכי  שלהם זנזיבר  השוכן במערה החשמלית וידידיו בעלי החיים , את אלה מצליח זנזיבר להכניס באחד הספרים להקרנה של סרט בסדרה החביבה עליהם "טרזן " . . מוסינזון כתב חמישה סיפורים בסדרה זאת.

חסמבה הפכה בנתיים לחלק בלתי נפרד של התרבות הפופולארית הישראלית . הן דרך הספרים והן הודות לסרט "חסמבה ונערי ההפקר " של יואל זילברג שאותו כתב מוסינזון שבמשך שנים היה חלק בלתי נפרד מכל שידור טלוויזיוני ביום העצמאות . ברדיו בגלי צה"ל אף הייתה רצה פינה של טל ברמן בתוכניתו "מוטל בספק " שבה היו מביאים כל יום ציטוט מספרי חסמבה שהתאים בדיוק לאירועי היום .

    החסמבאים הפכו למיתוס , למיתוס של הגיבורים  הצבריים הציוניים שהלכו ונעלמו מן האופק . הז'אנר של ספרי ה"חבורה "  שעוברת הרפתקאות שונות במאבק כנגד פושעים מרגלים ומחבלים  שוב אינו קיים ,ואולי גם משום שקשה למצוא היום ילדים שמשחקים בחוץ ולא מסתכלים בטלוויזיה בבית . אין מה לעשות הילדים של היום הם הרפתקניים בעיקר בתחומי המחשב ולא בחוץ בשדה וברחוב כמו החסמבאים , ויש רבים מהם שהיו  מוצאים את ערכי העזרה ההדדית שלהם מוזרים.

אין להכחיש שספרים אלה  בבירור תוצר של דור קודם ולא מן הסוג הטוב ביותר .אך הם אטרקטיביים ( בימינו הציניים יתר על המידה )  בערכים הפשוטים והתמימים שעולים מהם שמקורם בתקופה  מת שבה ילדים ראו צורך לשרת את העם והמדינה, וגם לעזור לילדים משכבות נמוכות יותר ! דבר שהיום נראה  כבל יאמן ממש, על רקע  הנתק  הקיים בין "הצפוניים"  ל"דרומיים" .  הקריאה בספר כמו חסמבה וילדי ההפקר על מאבקם של החסמבאים על נשמתה של כנופיית ילדים , נראית מגוחכת  ובו בזמן מרגשת שכן ספק רב אם רבים יגלו בשכבות ה"צפוניות"  את אותו עניין בבני השכבות הנמוכות .דומה שהפסדנו הרבה יותר  משהרווחנו כאשר נטשנו את הערכים שלפיהם חיים החסמבאים של עזרה הדדית ודאגה לכל אזרחי המדינה ( ולא רק לסקטור ספציפי)..

 מאז מותו של מוסינזון הופסקה תעשיית חסמבה, ילדי הדור הזה שוב אינם קוראים ומתעניינים בהרפתקאות של בני הדור הקודם.

נספח 1: שיחה עם גיורא רוטמן צייר הדור השני של חבורת חסמבה

כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנות . לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
-גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
-יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
-איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
-עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
(( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

גיורא רוטמן היום אדריכל ידוע היה בצעירותו צייר הקומיקס של עיתון הילדים"הארץ שלנו ".

כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של   שמואל כץ  , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את  סיפור הקומיקס שלי "יוסקה מאיור " העוסק בעלילות לוחם במלחמת העצמאות  בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

 

עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם

 

 

  מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?)

כספרים אהבת אותם ?
רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .
.

 נספח 2: ספרי  חבורת חסמבה השניה .   הוצאות ברונפמן ורמדור-שלגי  

17.חסמבה בשרות הריגול הנגדי . ספטמבר 1966 . הוצאת ברונפמן . ציי ר מ.אריה ..במהדורת שלגי , 1971 מופיע כצייר שמואל כץ אך זוהי טעות  שתוקנה במהדורות אחרות ..

החסמבאים מתבגרים , ומוקמת חבורת חסמבה חדשה שיוצאת כנגד מרגלים הפועלים בכור האטומי של ישראל , ונעזרת לשם כך במדען ישראלי שהפך לרואה ואינו נראה. הספר הבא אמור היה להיות :"חסמבה בהרפתקאות דם ואש"  אך לא זה היה שם הספר הבא. .

מכאן ואילך כל הספרים הם בהוצאת רמדור-שלגי .

18.חסמבה בפשיטה בתעלת סואץ  ( שם משנה "חסמבה בהרפקאות דם ואש" ) . צייר אשר דיקשטין . במהדורה אחרת  מופיע כצייר  מ.אריה ,ובמהדורה נוספת גיורא רוטמן ,אך זוהי טעות .  1970

 החסמבאים יוצאים אל מעבר לתעלת סואץ כדי לחלץ משם טייס ישראלי. מבוסס על פרשת הניסיון לחטיפת הנאצי  לאון דגרל  שבו היה מוסינזון מעורב.

 19. חסמבה  במלחמה נגד כנופית חשב"ז  . צייר מ. אריה. 1971. חסמבה נאבקת בחבורת נערים פושעים.

 20. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים . צייר ד.אשר (אשר דיקשטיין ) .  1972. החסמבאים החדשים והישנים נאבקים בכנופיית "העכביש הארסי" שמאיימת על בטחון המדינה.

 21. חסמבה בהרפתקאות מופלאות בחופש הגדול . צייר שמואל כץ?   (במהדורה אחרת מופיע כצייר מ.אריה אך זוהי טעות ) .הופיע במקור במגזין לכדורגל "פנדל " ב-15.6-15.12-1972  בחוברות 10-22 ולאחר מכן כספר ב-  1973 . החסמבאים עוזרים לכדורגלן צעיר שצעירים עבריניים  מנסים להפלילו על לא עוול בכפו, כדי לסלקו מהכדורגל.

            22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של  מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי.

חסמבה במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008 / יגאל מוסינזון

 23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות.

 24. חסמבה  במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל.

 25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב!  . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את  אורי , בנם של ירון זהבי ותמר  ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם  מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו.

 26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת

בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

 27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד.

חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

 28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם)  מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

 29. חסמבה  בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר  שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

 30. חסמבה  בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה  בנסיון להציל את התאומים החטופים,  החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

 31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי   של דוד המלך . צייר רוטמן .1982.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד.

 32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו".

חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון

 33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984. תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק  שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון

 34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות  אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

 35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985. חסמבה נאבקת באנגליה כנגד כנופית פושעים המשתמשת בסם שיצר מדען פושע כדי לגרום לאנשים הזיות טירוף ולגרום להם לברוח מבתיהם.

 

 36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים

 37. חסמבה  במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986. החסמבאים נאבקים בכנופיית מרגלים מסוכנת שמתכננת למחוק ערים שלמות בישראל  ובמדען שלה שיצר קוף מעופף מפלצתי בשם חימרה. שרגה השמן הורג את הקוף במהלך קרב אווירי עימו.

 38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

 39. חסמבה במלחמה מול  שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם.

 40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות  מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .

 41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים.

 

 42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990  המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.

 

הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

 43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם  בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית.

 44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.

הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהורה שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת  שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .

הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות   וסוף דבר של  מוסינזון  על בנו שנהרג במלחמה וכולל  זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא  הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות היהודים במדינת ישראל.

אמור היה להיות ספר נוסף  מס' 45 : חסמבה במלחמה נגד הפושעים המסוכנים !!!

מוסינזון נתן לו לבסוף את השם החסמבאים במלחמות  נגד כוחות הרשע והזדון !! אך   הוא לא נכתב .  .

 (45)  בנוסף מוסינזון כתב פרקים מספר בשם חסמבה בעלילה המסוכנת המופלאה והמסתורית  

שכנראה לא הושלם על חיפושי החסמבאים מהחבורה השניה  אחר מגילה גנוזה "מגילת בואו של המשיח " שנעלמה ומליונר מציע מליון דולאר  למי שימצא אותה.

ובו נדון בחלק הבא בסדרה זאת .

 וראו גם :

אז איפה הן החבורות ההן ?

חסמבה בויקיפדיה

אורי קציר על חסמבה

יגאל מוסינזון בויקיפדיה

ביבליוגרפיה מאת אלי אשד של כתבי יגאל מוסינזון

שמואל כץ הצייר הראשון של חסמבה  

מ.אריה צייר של חסמבה

משפט חסמבה ודנידין

מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה ?

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

 חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

 

 

 

סודי ומוחלט בהחלט -ההיסטוריה של חבורות "חסמבה":הדור הראשון

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת " ההרפתקאות הקלאסית לילדים " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה. סדרת הטלוויזיה

 

וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה. ולאחר שדנו בחלק הראשון בסדרה במערה החשמלית האמיתית ,זאת ששימשה כהשראה למערה החשמלית של גיבורי הסדרה.נדון בחלק זה בדור הראשון והמפורסם ביותר של חברי סדרת חסמבה.

 וראו החלק הראשון בסדרה :

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

חסמבה הדור הראשון

 חסמבה: הפזמון

חסמבה מתכוננת לשנות את ההיסטוריה […]  

חסמבה כבר עברה בהצלחה בחינת תיאוריה

בטסט המעשי היא תבנה את הגשרים

 

חסמבה חסמבה חסמבה

באלף בית ודרך זין ועד השין בית

חסמבה חסמבה חסמבה

סודי ומוחלט בהחלט

 

אפשר לראות הכול אם רק

פוקחים את העיניים

חסמבה מסתכלת, חסמבה תסכל

אנחנו לא רוצים לשבור לכם את השיניים

אבל בשורשים פה אנחנו נטפל

 

חסמבה חסמבה חסמבה […]

 

אנחנו נעמיד את העולם על הרגליים

חסמבה מבטיחה וחסמבה תקיים

אנחנו ניישר את המסלול והשוליים

חסמבה מקפידה וחסמבה תנווט

 

חסמבה חסמבה חסמבה

באלף בית ודרך זין ועד השין בית

חסמבה חסמבה חסמבה

סודי ומוחלט בהחלט

(מילים: אהוד מנור; מוסיקה: מישה סגל; מתוך הסרט חסמבה ונערי ההפקר, 1971).

 

כפתור חסמבה משנות השבעים.

לכל דור הגיבורים שלו, אך במשך כמה דורות, מסוף שנות הארבעים ועד שנות התשעים, הגיבורים הגדולים מכולם עבור אלפי ילדים במדינת ישראל, היו קבוצת ילדים בבית ספר יסודי, גיבורי סדרת 'חסמבה' מאת יגאל מוסינזון.

בסך הכול יצאו לאור 44 ספרים בסדרה זו במשך 35 שנה (1994-1950), ועל כך יש להוסיף חמישה ספרים נפרדים, המיועדים לילדים קטנים יותר.

על-פי הסדרה הופקו כמה וכמה הצגות ילדים ושני סרטי קולנוע, אחד מהם, סרטו של יואל זילברג  חסמבה ונערי ההפקר ( 1971) שבו הופיע שלמה ארצי בתפקיד ירון זאבי וזאב רווח כמובן גילם את אלימלך זורקין הבלתי נשכח , הוא סרט פולחן ממש שהוקרן פעמים רבות בטלוויזיה; ב-1985 הוסרט סרט נוסף "חסמבה ושודדי הסוסים " שבו ספי ריבלין היה זה שגילם הפעם את זורקין,   ב1998 אף הופק מחזמר על-פי שני הספרים הראשונים בסדרה. 'חסמבה' הפכה לחלק בלתי-נפרד מהגנאולוגיה של התרבות הישראלית ובו כיכבו שני הכוכבים הלוהטים דאז אקי אבני וסנדי בר (אקי אבני מופיע בתפקיד בולט בחסמבה הטלוויזיונית החדשה) .

נוסח העלילה של סיפורי 'חסמבה' קבוע תמיד: חבורת ילדים אמיצים ובעלי כישורים מגוונים, בעלי אידיאולוגיה ציונית נחושה, חבורת 'חסמבה' ('חבורת סוד מוחלט בהחלט'), נחלצת לעזרת כוחות החוק והסדר (המשטרה, הצבא ושירות הביטחון) במאבקם נגד כוחות הרשע למיניהם, סוכני אויב המאיימים על המדינה, או כנופיית פושעים. הם עומדים בפני מצבים מסוכנים ביותר, אך בזכות היותם ילדים אמיצי לב ורבי-תושייה, הם מצליחים במקום שהבוגרים נכשלים, מסכלים את המזימה הנפשעת, ומחזירים את הסדר על כנו.

יוצרה של 'חסמבה', יגאל מוסינזון, היה אחת מהדמויות הססגוניות ביותר שידעה הספרות העברית, אדם שחווה בימי חייו הרפתקאות שלא נפלו בהרבה מאלו שהציג בספריו. בתחילת דרכו פרסם סיפורים נטורליסטיים מחיי הקיבוץ והיישוב, שהפכו אותו לאחד הסופרים החשובים של תקופת קדם המדינה לצד משה שמיר וס' יזהר. כן התפרסם מאוד גם כמחזאי, הודות לכמה מחזות: בערבות הנגב (1948), מחזה שזכה להצלחה עצומה בקרב הקהל, ובו בזמן גם הביא לסכסוך קשה עם דוד בן גוריון – האחרון התנגד לפירוש שנתן מוסינזון לאירועים המתוארים במחזה, ההגנה על קיבוץ נגבה, והסתייג מ'התקפתו' על צה"ל; המחזה התנ"כי תמר אשת ער (1947); קזבלן (1958), שהופק כמחזמר וכסרט מפורסם בשם זה, שבו שיחק ושר יהורם גאון, וכן אלדורדו (1963), מחזה שהוסרט אף הוא.

אך עיקר פרסומו של מוסינזון בא לו מסדרת 'חסמבה', סדרה שהחל לכתוב כמשהו 'צדדי' והפכה לבסוף לעיקר עבודתו הספרותית.

ירון זהבי נגד טרזן

 

– חבריה, – קרא ירון, – הקשיבו. אל תפסיקו לירות, אולם על אף היריות הקשיבו לדברי. אלה הם הרגעים האחרונים שלנו. אנו לא נלך בשבי. מוטב למות מאשר להיות עבד. האם צדקתי?

באורח מופלא ביותר, מבלי שנדברו תחילה, נשמעה מפי הנערים הגיבורים קריאת-הקרב המפורסמת בהתרוממות-רוח שרק לעתים רחוקות זוכה לה אדם בחייו:

חסמבה! חסמבה! חסמבה!  

(חסמבה בשבי הלגיון הערבי, 1952).

חסמבה נכתבה בהשראת עידו, בנו של מוסינזון, שהיה חובב סיפורי טרזן וביקש מאביו שיביא לו עוד ועוד סיפורים כאלו. לבסוף החליט מוסינזון שנמאס לו; הוא הודיע לעידו שהוא עצמו יכתוב לו סיפור הרפתקאות טוב בהרבה מ'הטרזנים האלה', משהו משלנו; במקום לעסוק בלוחם הבודד, הבריטי האמיץ טרזן באפריקה הרחוקה, הוא יעסוק בחבורת ילדים כאן ועכשיו, בארץ ישראל המנדטורית.

אמר ועשה. הוא יצר את 'חסמבה'.

האם החמבאים היו אמיתיים?

עד כמה הדמויות היו מומצאות ?

על כך יש חילוקי דעות .אלמנתו של מוסינזון חנה טוענת  שלדברי בעלה שהדמויות היו מומצאות לחלוטין.אבל יש גם טענות אחרות ונראה שמוסינזון עצמו טען טענות סותרות שונות בהזדמנויות שונות ואולי גם לא זכר בעצמו בשנותיו האחרונות …

 חסמבה. נותני ההשראה מחזיקים בבני דמותם מהספר. איור שמואל כץ .

מקורות שונים טוענים שהדמויות של גיבורי הסדרה לא היו לגמרי פרי הדמיון היוצר ; הפרטים אודות שמותיהם, חזותם ואף אישיותם, נוצרו במידה רבה על-פי הדגם של בני המחזור הראשון והשני של ילדי קיבוץ נען, להם הוקדש הספר הראשון בסדרה (החבורה המיתולוגית מתגבשת בספר הראשון, "חסמבה" או: חבורת סוד מוחלט בהחלט (1950), וכללה את ירון זהבי, המפקד ההירואי .מאוחר יותר סיפר המחבר שביסס את דמותו על-פי הילד ירון לונדון לימים איש תקשורת מפורסם ,שמוסינזון גר במשך תקופה בבית הוריו בתל אביב . ירון לונדון כמחווה מופיע גם הוא כשחקן בסדרת הטלוויזיה.

ירון זהבי הוא הגיבור המושלם; הוא אמיץ לב, טוב לב, אידאולוגי מאוד, ללא כל ספקות וללא כל חולשות, וזאת בניגוד לפקודיו בחבורה, שאותם הקפיד מוסינזון לטעון בחולשות אנוש.

תמר, סגניתו של ירון זהבי בסיפור, מי שתהיה לימים אשתו ואם בנו בחייו כמבוגר, בתו של שחקן תאטרון (כפי שהיה דווקא אביו של ירון לונדון), נערה יפה ואמיצה המאוהבת בסתר בירון, היא אולי דמות האישה המשוחררת הראשונה בספרות העברית; היא איננה נופלת מהבנים במאום (לפחות להלכה). לפי טענה אחרת  שהמודל לדמותה היתה תמר רז, חברת הקיבוץ ובת המחזור השני של הילדים בקיבוץ זה, שכמו תמר בסיפורים, גם לה היו צמות. עם זאת, את השיער הבלונדיני של תמר האמיתית המיר מוסינזון בשיער שחור. לפי טענתו של ירון לונדון הדמות הייתה מבוססת על דמות של ילדה שכנה שבה היה מאוהב בסתר בזמן שמוסינזון גר אצלהם וכתב את הסיפור ומוסינזון שם לב לכך היטב…

אהוד השמן הוא בנו של נהג בסולל בונה, הליצן שבחבורה, נער גס רוח במקצת, אך גם אדם ישר ובעל לב זהב, ילד המתבלט באומץ לבו. דמותו התבססה, ככל הנראה, על אהוד לוי, בחור שמנמן ולא גבוה מנען, ששירת בצבא-הקבע ונפטר מהתקף לב בגיל צעיר.

עוזי הרזה, בנו של בעל בית מרקחת, 'רזה כמו מלפפון ואוכל כמו פיל', הוא בן-זוגו הקבוע של אהוד השמן. דמותו נשענת, ככל הנראה, על עוזי אשל, בן המחזור הראשון של ילדי נען.

מנשה התימני הוא מומחה לערבית ולערבים; הוא מתחפש לעתים קרובות לערבי, מעין 'מסתערב' מוקדם. משה ירחמיאל, בנו הממושקף של מוכר עיתונים, הוא כותב עלילות החבורה, טיפוס של 'פרופסור מפוזר'.

היו גם דמויות שוליות, כאליהו חרמון (דמות זו מופיעה רק בספר הראשון, ובמהלכו היא נהרגת); אליהו הוא ילד עני, בנה של אלמנה, המסתכסך תחילה עם החסמבאים עד שהופך לאחד מהם. הוא נהרג בפעולה לחילוץ מעפילים. דמות אחרת היא רפאל כדורי, בנו של עורך-דין. זהו נער רציני, אינטלקטואל כמעט, הנהרג גם הוא באחד הספרים הבאים בסדרה. דמות שולית אחרת היא שולמית, המתפקדת כאחות ואחראית על העזרה הראשונה. למעמד דומה זוכה גם דני, ילד שאפיונו היחיד הוא ישנוניותו; בשלב מסוים מחליטים הוריו החששניים להוציאו מהחבורה.

ספרי חסמבה

חמשת הספרים הראשונים הם הידועים ביותר: "חסמבה" או: חבורת סוד מוחלט בהחלט; חסמבה בבית האסורים; חסמבה ושודדי הסוסים; חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס וחסמבה וילדי ההפקר.

הם יצאון לאור לאחרונה במהדורה חדשה בהוצאת "ידיעות אחרונות".

 השניים הראשונים שימשו כבסיס למחזמר, ואילו השלישי והחמישי שימשו כל אחד כבסיס להצגה ולסרט קולנוע. חמשת הספרים יצרו את התבנית לספרים הבאים בסדרה, שהיו וריאציות על הנושא. עם חלוף השנים הלך הגיוון והצטמצם.

'חסמבה' זכתה להצלחה גדולה מאוד, אף שלא הצליחה להתחרות ב'טרזן', סדרה שזכתה בקרב הילדים להתעניינות עצומה (אך מוסינזון הסתפק במה שאמר בנו עידו, 'כל הילדים אומרים שחסמבה טוב פי מיליון מטרזן!', משפט שהוכנס על-ידי הסופר הגאה לספר הרביעי בסדרה, חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס.

).

 

כל ספרי 'חסמבה' עוסקים בנושאים שעמדו במרכז סדר היום הציבורי בישראל.

בשני הספרים הראשונים נאבקים החסמבאים בכובש הבריטי, המוצג כטיפש, יותר מאשר כמרושע, והחל בספר השני בסדרה גם בארכי-אויב הנצחי, העבריין היהודי אלימלך זורקין, אותו הם פוגשים לראשונה בבית הסוהר אליו הושלך ירון זהבי על-ידי המשטרה הבריטית. זורקין אדיר הכוח ממיט צרות על ראשו של ירון, אך לבסוף מובס בידי אביו של ירון, המסגר השרירי, והחסמבאים יכולים להתפנות לעניינים החשובים יותר: מאבק במפקד המשטרה הבריטי ג'ק סמית ובעוזרו המטופש תומפסון. כבדרך אגב מתגלה לקורא שלזורקין יש שני אחים נוספים, זרח וירוחם, הדומים לו כשתי טיפות מים.

הם ידעו שאלימלך זורקין אינו מחבב הלצות, ולכל מרידה יש רק פרוש אחד: התגרות בגורל. זורקין היה אדם אכזרי וללא כל נקיפת מצפון.

(חסמבה וילדי ההפקר, 1951

 

הנבל הידוע ביותר של סדרת חסמבה אלימלך זורקין חוזר בספר השלישי, שאויר על-ידי שמואל כץ, חסמבה ושודדי הסוסים (1950), שם הוא משתף פעולה עם מסתננים ערבים בגניבה מקיבוץ רגבים. ההרפתקה בספר זה מתרחשת בחופש הגדול, לאחר מלחמת השחרור, 'בה הכתה ישראל בשבע מדינות ערב ונצחה אותן'. חבורת חסמבה מתגייסת לעזרת הקיבוץ ומשתלבת בהווי החיים השיתופיים שם. לאחר מרדף גדוש הרפתקאות מרתקות, הם מבריחים את השודדים ולוכדים את זורקין כדי להביאו למשפט: 'יש משפט במדינת ישראל, והאדם הבזוי אשר מכר את נפשו בעבור בצע כסף ובגד בעמו והתחבר אל המסתננים, עוד יבוא על ענשו. אל נשים עצמנו שופטים. אלימלך זורקין יובא לסוהר, ולא יהין איש להרים ידו עליו'.

ספר זה הומחז והוסרט, ובגרסה הקולנועית ספי ריבלין הוא הפושע הקומי, זורקין.

אגב, בספר זה פוגשים החסמבאים לראשונה את 'הנער הנריקו ממרוקו, אשר פוצץ את תותחי המצרים בבקעת-יואב אשר בנגב', ואשר הופיע כבר בסיפור נפרד של מוסינזון שפורסם ב'דבר לילדים', הנער ממרוקו, שם הוא נחלץ לעזרת יחידת צה"ל במאבקה בערבים ('דבר לילדים', כרך כ' [1950], חוברות 42-33). החסמבאים פוגשים אותו בקיבוץ רגבים ומציעים לו להצטרף לחבורתם, אך הנריקו דוחה בנימוס את ההצעה, בנימוק שעליו לעבוד במשק: 'עבודת יום-יום אינה נופלת בחשיבותה מכל הרפתקה'. ירון מכבד את החלטתו של הנריקו, אך מציע לו להצטרף אליהם להרפתקה של שבוע שבועיים בעניין 'פעוט' שקשור לאוצר המלך הורדוס, והנריקו מתלהב ואומר שייתכן שיוכל להשתחרר לכמה ימים מסידור העבודה של הקיבוץ. אך, כידוע, בקיבוץ סידור העבודה קודם לכל ואנו פוגשים אותו שוב רק מאוחר יותר.

שלא כמו הנריקו, זורקין הנבל מופיע שוב כבר בספר החמישי, אחד מן המפורסמים שבסדרה, חסמבה וילדי ההפקר (1951); החסמבאים נאבקים לשחרר מידי זורקין חבורת ילדים שהוא דרדרהּ לחיי פשע. גם ספר זה הוסרט, בשם "חסמבה ונערי ההפקר "( 1971)  אלא שעתה זורקין הוא זאב רווח, והפעם הוא מוצג כפושע ערמומי ומאיים, כיריב ראוי לחסמבאים.

בניגוד לצפוי, זורקין ואחיו חוזרים לאיים על החסמבאים רק עוד פעם אחת, אחרי הרבה שנים, בגלגולה השני של הסדרה.

 

"שמעתם קול צחוק העולה ממרומי הבית? ובכן, המפקח על כל מסתרי הבית הזה הוא מטורף אחד כבול בכבלים. מגישים לו אוכל כמו לכלב, והוא מקבל הוראות לפי הפנסים הצבעוניים הנדלקים בלוח הקבוע למראשותיו."

"כלומר, כל פנס צבעוני הוא סימן הוראה אחר?"

"כן. יש באפשרותו לראות את המתרחש בכל חדר וחדר בבית הזה. הוא הממונה על הקלטת השיחות. עליו ללחוץ על כפתור, ומיד ייקלט כל רחש. המִתקנים המיועדים לכך סודרו מקודם. אכן, המלון המסתורי הזה הוא ההמצאה של מהנדס מוכשר ביותר."

(חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס, 1951). 

 בינתיים התמודדו החסמבאים עם איומים אחרים, שמספר לספר נעשו גרנדיוזיים יותר. אכן, בספרים הראשונים התעמתו החסמבאים 'רק' עם נציגי המשטרה הבריטית או עם פושעים קטנים, אם כי מאיימים, כמו זורקין. ואולם, מאוחר יותר הם 'עלו ליגה' והחלו להתעמת עם פושעים בין-לאומיים מסוכנים ומתוחכמים, שנעזרו לעתים בטכנולוגיות מדהימות: עם נאצים נמלטים, עם לגיונרים ירדנים, עם סוכנים זרים וכיוצא באלו. האיום שנשקף מאויבים אלו גם הוא הלך והתפשט, עד כדי ניסיונות למחוק מהמפה חלקים שלמים מישראל, או אף את ישראל כולה.

 פעילות מתוחכמת זו מתחילה בספר הרביעי, חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס (1951), שאוייר על-ידי מ. אריה; הילדים נאבקים בחבורת פושעים בין-לאומית מתוחכמת מאוד מבחינה טכנולוגית, ובראשם פושעים ערמומיים במיוחד בשם דמוקליטוס ושליחו ג'ורג' מנסור, שלכאורה מנסים לגנוב מישראל אוצרות ארכאולוגיים (הארכאולוגיה עוררה אז בישראל עניין אובססיבי כמעט, בעיקר אחרי גילוי המגילות הגנוזות). אבל בהמשך העלילה מסתבר שג'ורג' מנסור ודמוקליטוס הם בעצם 'מרגלים, שמוסרים ידיעות על המתרחש בצבא-הגנה-לישראל למפקדת המעוניינת בכך', והם גם האחראים על פיצוץ שאירע במטוס. ספר זה הוא האב-טיפוס לספרים המאוחרים, ששילבו בעלילה הרבה המצאות טכנולוגיות. שם גם נפגשו החסמבאים לראשונה עם ידידם, הסוכן החשאי האמיץ הומר אובריאן, ששמו האמיתי היה ראובן כרמלי, שמלבד תחושת השליחות הלאומית שהוא חדור בה, היה לו גם עניין אישי בפרשה – אחיו הטייס נשבה בידי המרגלים הנוראים.

בספר השישי בסדרה, חסמבה והסוד הגדול (1953 [?]) אותו אייר שמואל כץ, אנו נתקלים שוב בהנריקו, אותו הותרנו בספר השלישי כשהוא שוקל כיצד ומתי יוכל לחבור אל החסמבאים בהרפתקאותיהם. הפעם מתגייסים החסמבאים להגן על בחורים שמחפשים מים בנגב וסופגים התנכלויות מצד כנופיות של מסתננים. בספר זה מתגלגל לידיו של ירון זהבי כרך עבה של העיתון 'דבר לילדים', ובו סיפור גבורתו של הנריקו, המתאר כיצד הנריקו הסתנן לשורות האויב ושב משם עם מידע חשוב מאין כמותו. למעשה, סיפור זה מצוטט במלואו מ'דבר לילדים' החל בפרק חמש ועד פרק ארבע-עשרה, אז גם מתברר כי הנריקו נוצר עמו סוד: הוריו נהרגו בפרעות, ולכן הפך להיות ילד חוץ 'פרוע לשמצה' בחברת הנוער בקיבוץ. ירון המוגבל ברגלו מרותק למיטתו ונוטל בידיו את הסיפור מ'דבר לילדים'. הוא כה מתרשם, עד שהוא מציע כי הנריקו יהיה מפקד החברוה בזמן היעדרו.

בספר השביעי בסדרה, חסמבה באזור המסוכן (1953 [?]), שאויר גם הוא על-ידי שמואל כץ, הנריקו לוקח חלק בהרפתקאות החבורה החל מן העמוד הראשון, ואכן מחליף את ירון שנזקק לניתוח. החבורה נפגשת עם 'נשר המדבר', גבר ערבות מחוספס, 'אלמוני המתגורר בין ההרים בואכה ים-המלח, רוכב על סוסו ב'מעלה העקרבים', יורד ל'מכתש הגדול", מופיע לפתע באופק ואחר נעלם כלעומת שבא. 'נשר המדבר' חי בנגב בגלל אידאולוגיה: 'יותר מדי יהודים יושבים בתל-אביב ובערים אחרות ופחות מדי יושבים בנגב. אנחנו ממשיכים להיות יושבי כרכים, כפי שנהגנו בגלות'. בספר זה נלחמים החסמבאים בחבורת ג'-א-ק שמתכננת לפוצץ כמה משאבות ובארות מים בנגב ולהניח מוקשים בדרכים המובילות לאילת. החסמבאים נתפסים ונכלאים בצוללת של חבורת ג'-א-ק. רגע לפני התפוצצות הצוללת הם נחלצים ממנה, חוץ מרפאל כדורי, שמוצא את מותו בים: 'רפאל כדורי שילם בחייו עבור נאמנותו ל'חסמבה' ולמדינת ישראל […] ומצא מנוחתו בין גלי הים המלחכים את חופי ארצנו'.  היה זה החסמבאי השני והאחרון שנהרג אי-פעם בעת מילוי תפקידו. מכאן ואילך החליט מוסינזון לוותר על מאפיין ריאליסטי זה.

בספרים השמיני והתשיעי בסדרה נלחמים החסמבאים בכנופיות הלגיון הערבי.

הספר השמיני, חסמבה בשבי הלגיון הערבי (1952), נפתח ביום השנה למותו של רפאל כדורי בבית הקברות הישן בתל-אביב. בהזדמנות זו מבשר ירון לחבריו כי 'נשר המדבר' מבקש את עזרתם בגילוי עקבות בנו האובד ששהה בכפר-עציון בשעת נפילת גוש עציון ושבוי, ככל הנראה, בידי אחד משבטי הבדואים השוכנים בין חברון לים-המלח. החסמבאים מחליטים להירתם לעזרתו, ובהזדמנות זו גם להדליק נרות חנוכה בקבר רחל, במערת המכפלה ועל הכותל המערבי, כי 'רבים לא זכרו ולא העלו בראש מחשבותיהם את קדשי ישראל הנמצאים בידי זרים'. ואכן, בסוף הספר ירון זהבי ניצב על הכותל המערי, מדליק נרות חנוכה ושר את ההמנון. בינתיים, נשבה 'נשר המדבר' בידי הלגיון.

הרפתקאות החבורה ממשיכות בספר התשיעי בסדרה, חסמבה במערות טורקלין (1953). החל בספר זה ואילך הפך מ' אריה למאייר הקבוע של הסדרה. איוריו היו ספוגי פעילות ('אקשן') יותר מהאיורים הקודמים.

הסדרה הגיעה לשיאה בטרילוגיה שכללה את הספרים מספר 12-10 (1954-1953). בטרילוגיה זו מתמודדים החסמבאים עם שתי חבורות שלמחבלים הזוממים להרוס את חיל האוויר הישראלי, וכבר הפילו או גרמו להתרסקות של חמישה מטוסים בתוך חודש. \

בספר "חסמבה והמרגלים בחיל האוויר " ( 1953) לומדים החסמבאים להטיס מטוס בשדה התעופה הצבאי '79 איקס'. במהלך העלילה נעלמים החסמבאים ורק אהוד השמן נשאר.

חסמבה בציפורני פלורנט והקיקלופים / י מוסינזון

הוא יוצא לחפש אחריהם בספר הבא, חסמבה בצפרני פלורנט והקיקלופים (1954), אף שאביו מבקש ממנו לפרוש מהחבורה כדי לגשת לבחינות ולהשלים חומר לימודים שהם החסירו בשל הרפתקאותיהם, כדי שיצליח לעלות כיתה. הוא מוצא אותם כלואים אצל כנופיית הקיקלופים המרושעים והקוף הענק פלורנט.

חסמבה והאלמוני במסכה השחורה

לבסוף, בספר מספר 12, חסמבה והאלמוני במסכה השחורה (1954), אהוד מצליח לשחרר אותם ולהגיע אל המנהיג המסתורי של הכנופייה, 'האלמוני במסכה השחורה', היריב שהוא אולי הנורא מכל יריבי חסמבה מאז ומעולם; אז הוא מגלה שמדובר בנאצי מצולק בשם פון בילוב. בטרילוגיה זו ובאויב המסתורי והמפחיד באמת, האלמוני במסכה השחורה, יצר מוסינזון שיא של מתח, בהשוואה לכל מה שכתב קודם לכן.

בסוף המהדורה הראשונה של ספר זה (האחרון בהוצאת טברסקי) פרסם מוסינזון נספח קצר על סדרת חסמבה חדשה. הסיבה: 'הזאטוטים החסמבאים התבגרו בינתיים […] נכנסו לתיכוניים ונעשו גדנ"עים […] בקצרה, הגדיים נעשו תיישים'. מכאן משתמע שכל ההרפתקאות שסופרו עד כה עסקו בילדים בגיל בית הספר היסודי!

הספר הבא בסדרה היה חסמבה במארבי הגבול (1955), ובו מסופר כיצד ירון זהבי נתפס על-ידי מרגלים ערבים, זמן-מה לאחר ששוחח עם הרמטכ"ל משה דיין. מוסינזון אהב לשלב בסדרה דמויות ידועות מעולם הביטחון הישראלי, וכך לחזק את אמינותן של העלילות. כדי לחזק את האמינות עוד יותר, הספר כלל נספח ובו שפת מרגלים.

הספר הבא בסדרה היה חסמבה בקרבות רחוב בעזה (1957), ספר שאייר עמירם תמרי. חסמבה יוצאת לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באזור. המהדורה הראשונה כללה נספח שהסביר שהעיכוב בהוצאת הספר קשור למבצע סיני ב1956-.

ספר מרתק במיוחד הוא הספר ה15- בסדרה, חסמבה במסתרי ניו-יורק (1958); מסופר שם כיצד ירון זהבי שב ונעלם למשך כמה חודשים, עד שהחסמבאים נתקלים בתמונתו במוזאון בניו-יורק. העלילה מותחת במיוחד ועוסקת במרגלים שמנסים להשיג המצאה סודית של מדען יהודי אמריקני. גם בספר זה ניתן לראות את אחד משיאיה של הסדרה.

החסמבאים חוזרים עוד פעם אחת, בספר מספר 16, חסמבה והתעלומה בגבול הצפוני (1959), שבו הם חוקרים תעלומה מוזרה במנזר נוצרי אורתודוקסי.

לאורך כל התקופה ההיא ספגה 'חסמבה' התקפות ארסיות מצד מבקרי ספרות שונים, שקוננו על כך שהיא 'משחיתה' את בני הנוער בערכים 'קלוקלים'. החוקר אוריאל אופק (יריבם הגדול של סופרי הספרות הקלה לילדים) התלונן על הסטריאוטיפיות המאפיינת את הסדרה; היא מחלקת את העולם לטובים ולרעים, והטובים תמיד מנצחים את הרעים. כן נשמעו תלונות על הזלזול המשתקף בסיפורים ביחס לסמכות ההורים והמבוגרים, שלא לומר ההתעלמות ממנה; הילדים מוצגים כמי שעולים בכל דבר על המבוגרים, אנשי צבא ושוטרים, ובוודאי על הפושעים והמחבלים. היה אף מי שהשווה בין החסמבאים לבין 'תנועות נוער מסוימות בחו"ל שנטלו לעצמן רשות לאכוף את החוק בלי להתחשב בשלטונות הלגיטימיים'.

באוקטובר 1957 המליצה 'ועדה לעריכת קטלוג של ספרי קריאה לתלמידים', שמונתה בידי משרד החינוך, לכלול את ספרי חסמבה ברשימת הספרים הפסולים לקריאה, לצד ספרי טרזן, קרל מאי, ספרי אבנר כרמלי וסדרת 'ילדי העיר העתיקה' של חיים אליאב. עם זאת, בהתחשב בעובדה שהספרים האלו היו מקובלים על הילדים, הוצע שספריות בתי הספר בכל-זאת יחזיקו ארבעה ספרים מכל אחת מן הסדרות הללו. מוסינזון, מצדו, הגן על חסמבה בטיעונים דומים לאלו שהעלו אוהדי סדרת הבלשים על תדהר, וטען שספרי חסמבה עשויים לעודד את המודעות הלאומית של הנוער ואת המעורבות בשמירה על הארץ ובמאבק בפשע. הוא גם גרס כי ביום מן הימים ישמשו ספרי חסמבה ללימוד תולדות המדינה, שכן יש בספרים האלו תרומה להבנת ההיסטוריה, אורחות החיים, ההרגלים ודפוסי המחשבה של השנים שבהן הם נכתבו.

דומה שהתנגדות המחנכים לסדרה דווקא עודדה את פרסומה בקרב הקוראים הצעירים; הם המשיכו לקרוא בשקיקה אדירה את עלילות החבורה מהמערה החשמלית שליד חוף הים של תל-אביב. לסדרת 'חסמבה' נוצרו עשרות חיקויים, וכולם עסקו בעלילותיה של חבורת ילדים נועזת הנאבקת בעולם הפשע ובעולם הערבי: סדרות כגון 'הבלשים הצעירים' מאת אבנר כרמלי (שהיא במידה רבה פרודיה על חסמבה) וסדרת 'האמיצים' מאת אותו סופר; 'ילדי העיר העתיקה' מאת חיים אליאב, 'חבורת נחשון' מאת צביה גרנות, 'חבורת המרובע הכחול' מאת עידו סתר, 'חבורת חבועוז' מאת חיים גיבורי, 'חבורת הגדנ"עים' בספריו של רפאל סער, ועוד סדרות אחרות. מכאן נראה ש'חסמבה' יצרה סוגה חדשה בספרות הילדים העברית.

בסיום הספר ה16- בסדרה הובטח שבקרוב יופיע הספר הבא, חסמבה בשרות הריגול הנגדי. אך חלפו שנים עד שספר זה יצא לאור, ובכל אותה עת, בעולם האמיתי ובעולם החסמבאי, התחוללו שינויים גדולים מאוד.

חסמבה

לחבורת חסבה קם דור חדש.

ובו נדון בחלק הבא בסדרה זאת .

נספח :העברי החדש

'ניסיתי ללמד אותו שיר-געגועים ארמני, שאותו מרבים בני עמי המפוזרים בכל קצווי תבל לשיר בהיזכרם במולדם, אולם לא עלה בידי.'

'גורדיאן קרא באוזני את שירו של גאבורק: 'העגור החוזר לקנו' […]

בעופך תשא על כנפיך

עפר ארמניה…

ראית גורל ארמניה, שמעת קול המגורשים

ממולדתם, הנודדים המסכנים,

קוראים: הביתה! הביתה…!

[…]

… גם אם המות בלתי נמנע,

מוטב אמות בין עשבי המולדת

הנעים ברוח'.

(חסמבה ואוצר הזהב של המלך הורדוס, 1951)

 יגאל מוסינזון נולד בארץ, במושב העברי הראשון עין-גנים, ליד פתח-תקווה. הביוגרפיה שלו היא גם הביוגרפיה של מדינת ישראל. הוא היה חניך המוסד החינוכי 'בית-אלפא' במשמר העמק, בוגר בית הספר החקלאי 'בן-שמן', חבר קיבוץ נען, מראשוני הפלמ"ח ומאסירי לטרון. במלחמת השחרור היה קצין בחטיבת גבעתי. הוא היה רועה צאן, במאי, פועל מחצבה, קצין ושופט בצבא, מורה בקולג' בפילדלפיה, פועל בנין בניו-יורק, קצין תרבות ודובר המשטרה.

מוסינזון היה גם בין היוצרים הפוריים ביותר שקמו בארץ, ולמרות שכתב גם ספרות פופולרית, היה סופר מוערך וזכה לפרסים רבים ולשבחי הביקורות. אפילו המבקר המחמיר ברוך קורצוויל, כתב עליו שהוא 'כשרון. בעל סגנון מזהיר; הוא רואה ומרגיש שלא באופן רגיל; וכל זה, בצירוף שפתו העשירה והמוסיקלית'. ישראל זמורה כתב עליו כי 'אין כל ספק כי ניתן לנו משהו מן העברי החדש שבארצנו', ואברהם שאנן מנה אותו בשורה אחת עם יזהר ושמיר: 'שלשתם כאחד נותנים חלקם לציור נופם, אקלימם הנפשי ועולמם הרוחני של חיינו החדשים'.

לצד ההרפתקאות המסעירות שגולל בספרי סדרת 'חסמבה', הקפיד מוסינזון להעשיר את קוראיו בידע נרחב על מיטב תרבות העולם, וכל זאת בעברית העשירה, המדויקת והצלולה שלו. עולמו התרבותי של מוסינזון, כפי שעולה מספרי חסמבה, היה מקיף ביותר וכלל סיפורים מהמיתולוגיה הקלסית, ארועים מההיסטוריה העולמית והמקומית, ספרות העולם ושירה (אלתרמן היה, כנראה, בין המשוררים החביבים עליו), מוסיקה, אמנות, תרבות קולינארית, ציוני דרך בהתפתחות הטכנולוגיה והמדע, וניכרת בו אהבה גדולה לארכאולוגיה.

– היודעים אתם מי היה האיש שטס הראשון […]

– אני מתכוון לדדלוס – אמר ראובן כרמלי. – דדלוס היה אדריכל ופסל יוני מפורסם שנאלץ לברוח מפני מינוס מלך כרתים. הוא התקין לעצמו ולבנו איקארוס כנפים והדקן לגופו בשעוה. דדלוס הגיע בשלום לסיציליה ואילו בנו איקארוס לא נזהר והתקרב יותר מדי לשמש. השעוה נמסה בחום, ואיקארוס נפל המימה וטבע […]

– ואחר-כך באו הכדורים הפורחים של האחים מונגולפיה בצרפת, – המשיך ראובן כרמלי.

(חסמבה ואוצר-הזהב של המלך הורדוס, 1951)

יגאל מוסינזון היה, בעצם, מראשוני מלכי הטריוויה. בספריו שזורות שאלות טריוויה רבות, שהוא גם ממהר להשיב עליהן בתשובות תמציתיות ומדויקות להפליא:

-מי היה הטייס הראשון שהציל את חייו בעזרת מצנח בקפצו מכלי-טיס? […] 

– בשנת 1808 קפץ הפולני ז'רומסקי בעזרת מצנח מכדור-פורח בוער וכך הציל את חייו.

(חסמבה ומרגלים בחיל-האוויר, 1953)

– מיהו קלוביס? […]

– קלוביס בנה ראשון את ה'לובר' במאה החמישית.

(חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!!, 1983)

פרט מעניין נוסף שניתן למצוא בספרי הסדרה הוא השילוב של שפות זרות בסדרה, ובמיוחד השפה הערבית. למוסינזון היתה עמדה מגובשת בעניין, כפי שירון זהבי מסביר לחבריו החסמבאים, אחרי שהוא מבקש מהם ללמוד ערבית:

אנו חיים בסביבה שיש בה מיליוני ערבים, ויבוא יום ונוכרח למצוא שפה משותפת עמהם. השפה היא גשר המקשר בין עם לעם ובין אדם לאדם.

(חסמבה בשבי הלגיון הערבי, 1952)

כך לומד הקורא מילים ופתגמים שלמים מן השפה הערבית: 'מא תקול פול תא תחוט פיל עודול' ('אל תאמר פול לפני שהכנסתו לשקים'), או: "אל עג'לה מן אל שיטאן ואל תאני מן אר רחמן' ('הפזיזות מן השטן, והמתינות – מן הרחמן'), ועוד ועוד. אך נראה שמרבית קוראיו של מוסינזון לא הפנימו את המסר של מוסינזון, ורובנו לא יודעים כיום ערבית.

 וראו גם :

אז איפה הן החבורות ההן ?

חסמבה בויקיפדיה

אורי קציר על חסמבה

יגאל מוסינזון בויקיפדיה

ביבליוגרפיה מאת אלי אשד של כתבי יגאל מוסינזון

שמואל כץ הצייר הראשון של חסמבה  

מ.אריה צייר של חסמבה

משפט חסמבה ודנידין

מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה ?

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

חסמבה בויקיפדיה

סודי ומוחלט בהחלט- ההיסטוריה של חבורות "חסמבה" :החלק הראשון : המערה החשמלית

  

יגאל מוסינזון מוקף בחברי "חסמבה " צייר מ.אריה.

הופיע ב"דיוקן -מקור ראשון "גליון 689 22.10.2010 בשם "הסודות המוחלטים בהחלט".

 

בימים אלה עלתה על המסך הקטן בערוץ "הוט "  סדרת המשך לסדרת  ההרפתקאות הקלאסית לילדים  " חסמבה "מאת יגאל מוסינזון סדרה שרצה במשך 45 וחמש שנה עם קרוב לחמישים ספרים ועסקה בהרפתקאותיהם של שתי חבורות ילדים שנאבקים בכנופיות פושעים ומרגלים ומגינים על ביטחון המדינה.

ובמקביל הוצאת הספרים ידיעות אחרונות מוציאה לאור מחדש את ספרי הסדרה הראשונים במהדורה  לא מצונזרת ( כפי שהיתה  המהדורה הקודמת) ונאמנה למקור. 

 וזה זמן טוב כמו כל זמן אחר כדי להיזכר בסדרה הקלאסית.  ביצירתה של חסמבה,בדמויות שונות ששימשו כמקור השראה לאנשיה  ובאירועים אמיתיים שונים שעליה התבססה.

ואת זה נעשה בסדרה מקיפה של כמה חלקים שתקיף את הדור הראשון של חסמבה את הדור השני וגם  ננתח את הדור השלישי המופיע כעת בטלוויזיה ואת כל הסודות שעומדים מאחורי הסדרה.

אבל תחילה לפני שנעבור לחבורות חסמבה עצמן לדורותיהן   וליוצרן  יגאל מוסינזון…

זה הזמן לשאול וגם לפתור את השאלה הנצחית :

האם הייתה מערה חשמלית ?

 

והתשובה היא חיובית.

:כן וירגייניה בניגוד לכל מה שאמרו לך במשך השנים  לכל מה ששמעת ולכל מה שקראת  בכתבות שונות בתקשורת שהסבירו שוב ושוב שהמערה החשמלית היא בדיה מוחלטת  הייתה  גם הייתה מערה חשמלית במציאות ולא רק בדמיונו של יגאל מוסינזון והיא הייתה ממוקמת במקום המדוייק שאותו תיאר בספרים.

 

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

ליד בית הקברות המושלמי, בצפון תל אביב, ישנה מערה חבויה בין סלעים, הצופה פני הים התיכון. טייל, המהלך בגבעות אלו, אינו יודע כלל, כי מתחתיו, למרגלות הגבעות, רוחשים חיים וחבורת "סוד מוחלט בהחלט" שמה משכנה בכוכים נסתרים אלו…………..
……… מערה זו, אפילו במשקפת הטובה ביותר, לא תוכל לגלותה.
מדוע?
ירון זהבי הוא בנו של המסגר שמעון זהבי, והאב התקין לסלע הסוגר על פי המערה צירים ומנופים, ומבחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל 7 ספרות 5897631. כדי לפתוח ולהזיז את הסלע יש ללמוד את כל התורה כולה…."

( הפתיחה ל"חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט " מאת יגאל מוסינזון " )

אחת הדמויות המפורסמות בסדרת "חסמבה " של יגאל מוסינזון שזכורה לכל קוראיה אינה דמות אנושית ,זהו  מקום המפגש הקבוע של החבורה המפקדה של הילדים המערה החשמלית המלאה בהמצאות וומכשירים משוכללים שונים שבחוף ים תל אביב ,וגם היא כמסתבר ובניגוד למקובל לא הייתה בדיונית לחלוטין אלא התבססה על מודל אמיתי שעליו שמע מוסינזון.

המערה החשמלית   ממוקמת לפי הספרים  ליד בית הקברות המוסלמי בצפון תל-אביב והיא הייתה בשימוש ארגון ההגנה".

.שמעון זהבי, אביו של ירון ומסגר במקצועו, התקין 'סלע הסוגר על פי המערה, צירים ומנופים'. בחוץ יש רק שלושה כפתורים חשמליים קטנים ומפתח בעל שבע ספרות: 5897631, כדי לפתוח ולהסיר ולהזיז את הסלע.  מוסינזון נמנע לציין איפה בדיוק נמצאת אותה מערה. כל מה שאנו יודעים זה שהיא נמצאת באיזור גן העצמאות ליד בית הקברות הערבי ממש ליד חוף "מציצים " ושכיום בית המלון הילטון נמצא מעליה.

לאורך השנים היו  ילדים רבים שניסו לאתר איפה נמצאת אותה מערה ,כן גם אני בינהם .

כל מה שידעו שמן הסתם כאשר  הצבר המושלם יואב צור מפקד חסמבה בשנות השבעים יוצא מהמערה אחד האנשים הראשונים שבהם הוא יפגש בכל פעם יהיה בטלן החוף אורי זוהר ( המוכר מהסרט "מציצים " )  שרובץ איפה שהוא כמה מטרים ליד המערה ואין להעלות על הדעת שהוא לא יראה שוב ושוב את החסמבאים עולים על פני הקרקע.

אני זוכר היטב כיצד נדדתי כמה פעמים בחוף תל אביב בחיפוש אחרי המערה אי אז בשנות השבעים.

אבל מעולם לא מצאתי אותה.ולבסוף היגעתי למסקנה המזעזעת  שאחרי הכל המערה החשמלית אולי אינה קיימת..

מן הסתם החיפושים אחרי המערה החשמלית נפסקו בשנות השמונים והתשעים כאשר כל האיזור סביב המערה הפך למקום מפגש ראשי להומואים ומי שהיה  המחפש שם את המערה ואת החסמבאים בלילות סביר שהיה נתקל לא בילדים העולים מעל פני האדמה מאי שם אלא במבוגרים שהיו מציעים לו הצעות מגונות..

 אז האם הייתה או לא הייתה מערה חשמלית ?

נהוג לחשוב שהיא הייתה המצאה של מוסינזון

טעות .

 המערה החשמלית   התבססה על מערה אמיתית בהחלט .

המערה החשמלית של מקס המשוגע .

..המערה עתיקה של מקס הקדמון

מקס הדמון בצוק הכורכר

היא רחמה של תבל.|

יהורם בן מאיר."מקס מתהלך על המים".  

אם מקס כאן / פיצ'י יהורם בן מאיר

אִם מַקְס כָּאן
הַכֹּל כָּאן.

אִם מַקְס כָּאן, אֵין עוֹד
פְּלַגָּה בֵּין יָם לְיָהּ וְהֶמְיָה
וּבַעֲיַם הָרוּחַ בְּקוּמוֹ בַּחֲלוֹמוֹ
מַקְס שָׁב אֶל
מְקוֹמוֹ, שָׁם
הַמַּשָּׁב

מתוך מקס מתהלך על המים, קשב לשירה 2005

מקס קלינהוף היה מתבודד מוזר ממוצא אוסטרי שנמלט מאוסטריה בראשית שנות השלושים עם עליית הנאצים לשלטון והיגיע לחוף ים תל אביב שם חי במשך כעשור מסוף שנות השלושים  כמתבודד גר במערה  מוכר לכל ואהוב על הילדים.למרות שהיה סוג של אוטיסט

. למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

 

צילום של מקס קליינהוף במערה החשמלית שלו. סוף שנות הארבעים.צילם הצייר אברהם חזק.(תודה לעמוס אריכא ולראובן חזק על הצילום).  

מקס בעזרת חתיכות פחים וברזלים חלודים שמצא בשפת הים, סמוך לקצהו של גב הכורכר הצפוני חפר בשנות השלושים את מערתו. ניתן היה לרדת אליה במדרגות חצובות בסל(כשבע מדרגות, ובסך הכל מדובר בחדר אחד בלבד שגודלו היה כשלושה על שלושה ומשהו. בצד אחד היתה חפורה לשון גבוהה של כשבעים או שמונים ס"מ ששימשה לו מיטה ובהמשכה פינת הבישול שלו, שמעל לפתיליה שלו חצב ארובה דרך התקרה שנוצרה לפליטת העשן.

המערה שאותה בנה מקס במו ידיו והייתה במקום  המדוייק שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים"   הייתה אכן  לא מערה רגילה כלל וכלל אלא מערה חשמלית. מקס  התקין בה  תחנת  חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .  ולמעשה הוא  הקים לעצמו במערה שלו  תחנת חשמל פרטית  אולי הראשונה הראשונה מסוגה  בארץ.

 הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס בילדותו ( כמו כל ילד שביקר אז בחוף תל אביב נזכר :מקס היה אדם יוצר לדעתי כמעט גאון . הוא הישיג מהזבל של הצבא הבריטי וישרים והרכיב אותם בקצה עמוד שהמנוע שלו ספג רוחות ואנרגיה וכך יצר עבור עצמו חשמל.

 המערה  של מקס הייתה מוארת בקביעות בחשמל בזמן שבבתים רגילים שהיו מחוברים לחברת החשמל  לא היה חשמל בהפסקות חשמל. אצל מקס במערה מעולם לא היו הפסקות  חשמל מאחר שהחשמל שלו בא  מהרוחות בים שמעולם לא פסקו.

 היכן בדיוק הייתה המערה החשמלית ?

 הסופר עמוס אריכא   מספר :

מערתו של מקס  הייתה במדרון הכורכר מגן העצמאות לכיוון הים, באיזור שמתחת לאנדרטה לזכר הטייסים שנפלו במלחמת העצמאות באיזור שאותה בנה בנימין תמוז.

 מעבר לגבול הצפוני של גן העצמאות, מתחיל המצוק המפורסם של תל-אביב לאבד מגובהו עד נקודת אפס בו הוא נמוג בחול הים, במרחק של כמה עשרות מטרים מהגבול הדרומי של נמל תל-אביב.  

בנקודת השתפלות הגב ממשטחו  העליון של המצוק נמצאה המערה החשמלית של מקס קלינהוף. את המערה הרס בשנת חמישים ואחת טרקטור  שנשלח לחסל כל זכר לאתר הנדיר.

 במרחק שבין ארבעים לחמישים מטרים דרומה מנקודת מגוריו של מקס, נמצאו לפחות עוד שתי מערות קטנות, ממש מתחת לשטח גן העצמאות, מוסתרות היטב בצמחיית הצוקים ואי-אפשר היה לראותן מתחומו  של הגן עצמו. מערות אלו קטנות בהרבה ממערתו של מקס היו מוכרות היטב לאלה המכונים "הקבועים" של החוף. מעליהן נמצא השביל דרכו ניתן היה להגיע לבית הקברות המוסלמי שנמצא במרחק של כמאה וחמישים מטרים משם.

צילום גלית חתן.

הסופר יורם קניוק זוכר גם הוא היטב את המערה בחוף מציצים:

יורם קניוק :הייתה מערה בערך ליד המקום שבו נמצאת היום האנדרטה של בנימין תמוז ליד גן העצמאות.אני זוכר שהיינו נכנסים לשם תמיד לפני מלחמת העולם השנייה. היינו קוראים לה "המערה" כי היא הייתה היחידה בסביבה.מתחתיה  היה ברכה טבעית שבה היינו שוחים.

 אלי : כמה ילדים היו יכולים להיכנס לשם ?

קניוק : אני זוכר  שהיינו יושבים שם עשרה ילדים עושים מדורות ומכינים עצמנו למלחמה.  כאשר הגנראל הנאצי  רומל התקרב לארץ היינו מביאים לשם מקלות עבור המלחמה העתידה.

 אלי : האם שמע מוסינזון על המערה הזאת ?

קניוק : מן הסתם כן.אם הוא גר באיזור וביקר בחוף תל אביב לעיתים מזומנות בשנות ה-40 אז סביר להניח שהוא ידע עליה. כולם ידעו עליה.

עמוס אריכא מרחיב :

הייתה לא רק מערה אחת באיזור החוף  אלא כמה מערות. לפחות 3 או ארבע מערות באיזור גן העצמאות. אחדות בגודל 2 וחצי מטר .הייתה  אחת גדולה במיוחד.  במערות שאני ישבתי בהם יכלו לשבת ארבע חמישה ילדים אולי עד עשרה. . 
 ואני זוכר שהו היו קיימות עוד ב-1950 כאשר ביקרתי בהן בפעם האחרונה כדי להיזכר בילדותי ומאז כנראה הן הפסיקו להתקיים .ובינן הייתה את המערה החשמלית של מקס.

 את המערות תיארתי מאז בספרים שונים שלי כמו :הטיסה לירח "  בספר ישו הנערה וסזאנית ובספר אביב שחור.

  המערה החשמלית של מקס

באיזור החוף חי  אדם בשם מקס  קלינהוף  שבנה  שם מערה אמיתית עם חשמל בסוף שנות השלושים.

 למקס היו כישורים טכניים שונים והיו שסברו שהוא היה בעברו העלום מהנדס.לדעת הסופר עמוס אריכא שהכיר היטב את מקס הוא היה תכשיטן באוסטריה הקדם נאצית.

היה זה מקס שיצר בדיוק במקום שאותו מתאר יגאל מוסינזון ליד בית הקברות המוסלמי שבחוף שכיום נקרא חוף  "מציצים" יצר מערה שאכן הייתה מערה חשמלית מאחר שהוא התקין בה  מקור חשמל  הוא הראשון שניתן לומר עליו שייצר בעצמו את החשמל לו נזקק מרוחות הים .

מה עלה בסופה של המערה החשמלית ?

עמוס אריכא: המערה  החשמלית  של מקס התקיימה מסוף שנות השלושים עד שהקימו את מלון שרתון הראשון בסביבה בראשית שנות החמישים  ורצו להרחיק את כל התושבים שגרו בצריפונים על מורד גב המצוק ושלמו להם כספים.

את מקס הם רצו לסלק גם כן ועבורו נמצא פיתרון מיוחד.  

את מקס סילקו על ידי חבורת בריונים ששלמו להם להרחיק את מקס הם התגרו במקס שנאלץ לתקוף אותם כשניסו לפרק גדר שהקיפה את המערה כמובן שהמשטרה שחיכתה מהצד  התערבה ועקבותיו נעלמו עבור מיודעיו המרובים בחוף . רק אחרי שנים רבות גיליתי מה קרה:  מקס הוכרז כלא שפוי הוא נשלח לבית החולים לחולי רוח אברבנאל בבת ים. שם  בילה  יוצר המערה החשמלית את שארית חייו כשהוא בונה ערים דמיוניות בחול עם גשרים ודרכים. .

בספרו של עמוס אריכא "עלמה בקצה הכפר" ( 1991)  מופיע מקס כאחת הדמויות המרכזיות ובקובץ שיריו של המשורר הצפון תל-אביבי יהורם בן מאיר  "פיצ'י"  "מקס מתהלך על המים" ( 2005).

מקס  הדייר   האמיתי של המערה החשמלית מופיע בספרים אלו  כדמות כמעט מיתית לא פחות מאותם חסמבאים שהשתכנו גם הם במערה חשמלית בדיוק בפינה שבה השתכן מקס בסוף שנות השלושים.

 נראה שכל המערות שהיו קיימות באיזור חוף מציצים  כאשר החל מוסינזון לכתוב  את סיפור חסמבה הראשון ב1949 הפסיקו להתקיים בשנים  1951-1952  הן נהרסו בעת הבנייה של גן העצמאות ומלון "שרתון " לידו. ".

וזאת הסיבה מדוע אף אחד מאותם אלפי ילדים שחיפשו אחרי שנת 1951 ובהם כותב שורות אלו  את המערה החשמלית לא מצאו אותה.הדחפורים הרסו את המערה החשמלית ואת תחנת החשמל שבתוכה.

מוסינזון עצמו ציין בחסמבה מספר 17 שבה היציג את הדור השני שלה חסמבאים שהמערה החשמלית נמצאת מתחת ליסודות מלון הילטון ולכן אי אפשר למצאה.

מאוחר יותר הפכה המערה למיתית לגמרי כאילו לא הייתה קיימת מעולם.

מקס והחסמבאים :פרשנות מיתית .

יהורם בן מאיר "פיצ'י " צילם מוטי קיקיון .

ליגאל מוסינזון יוצר חסמבה לא הייתה כמובן פרשנות מיתית מיוחדת על גיבורין  אבל  נראה שלמשורר יהורם בן מאיר פיצ'י בהחלט היו זרעים של פרשנות מיתית לגבי דמותו של מקס קליינהוף וגם לגבי החסמבאים שאותם הוא  מאזכר ומזהה  בשירים שונים שלו עם ילדי שכונת מחלול ,דהיינו הוא וחבריו בילדותם.

למשל בשיר "על הקריאה":

"כְּבָר אָז יָדַעְתִּי כִּי אֱלִימֶלֶךְ זוּרְקִין/הוּא צֶלֶם הוּא דְּמוּת/מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים/שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ – /מַקְס//נוֹלַדְנוּ מִן הַיָּם/זֶה הָאֶחָד הַקַּיָם בֶּאֱמֶת/בִּשְׂפָתֵנוּ בָּלַלְנוּ חוֹל יָחֵף וְטָהוֹר וְחוֹפִי/וּבֵית הַחִנּוּךְ בַּצָּפוֹן/שָׁם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ/שָׁם גְּבוּלוֹ" ("על הקריאה", נהר הירקון יוצא מעדן, עמ' 18)

 האם בן מאיר מזהה כאן בין אלימלך זורקין הנבל של סיפורי חסמבה  ובין מקס היוצר של המערה החשמלית?

יותר סביר שמה שפיצ'י רומז לו הוא שהדמויות המיתיות של גיבורי סדרת חסמבה מבוססות עליו ועל חבריו בילדותם בשכונת מחלול בחוף ים תל אביב.

פיצ'י מתאר את מקס איש המערה של חוף תל אביב כאדם טהור כמו ויותר מכמו אלוהי מאין אודיסאוס הנפלט אל החוף וכמו ישו המהלך על המים .

מקס אצל פיצ'י הוא הפרוטו טייפ של אליק של משה שמיר שבא מן הים ואין איש יודע מאיין בא.

והמערה שהוא יוצר  בחוף הופכת לרחם העולם .

ואנחנו יכולים להמשיך מכאן ולקבוע שבעיני רוחו של פיצ'י  שהחסמבאים שמשתכנים במערה החשמלית של מקס ומייצגים את ילדי תל אביב  הם בגדר תלמידיו ושליחיו של האיש המוזר שבא משום מקום על מנת להיעלם לשום מקום  ביצירת מציאות חדשה.

אחרי ימים רבים בא בולדוזר קרדום

לכרות ארץ ומלחים

והארץ הייתה תוהו ודום

הברות הברות

כברות של חול

ואין מלך במחלול.

( יורם בן מאיר  מקס מתהלך על הים ע' 15 )

 הייתה מערה חשמלית באיזור בשנת 1949 כאשר כתב מוסינזון את סיפור חסמבה הראשון.אבל היא נעלמה כאילו לא הייתה.

ובכל זאת אלפי אנשים שקראו את סיפורי חסמבה זוכרים את המערה החשמלית .

אולי היגיע הזמן שיקום איזה יזם ויבנה אותה מחדש כאתר תיירות ?

ראו גם :

איפה נמצאת המערה החשמלית

יואב איתמר על המשורר פי'צ'י יהורם בן מאיר ושיר "מקס-חסמבה " שלו

אז איפה הן החבורות ההן

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

 סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

 

חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר / יגאל מוסינזון

צייר גיורא רוטמן.

יותר חסמבאי מהחסמבאים עצמם :הקומיקס של גיורא רוטמן

האדריכל הקומיקסאי והמאייר  גיורא רוטמן נתן לאחרונה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון  הרצאה מקיפה על יצירתו.

וזאת היזדמנות טובה  להיזכר באיש שמהלך שנות השבעים היה הקומיקסאי הבולט  והפורה ביותר שפעל במדינת ישראל ושיצר כמה מהיצירות המרשימות ביותר בעברית של זראנר  קומיקס הרפתקני. והתפרסם לא פחות כמאייר של ספרי "חסמבה " של יגאל מוסינזון .  

…"יופי –צהל שרגא השמן –הרעיון החסמבאי והכסף של המשטרה ..תנו לי לחשוב ..תפנה בבקשה לכתבות הזאת : תל אביב רחוב הירקון ,טלפון מס' , משרד האדריכלים גיורא רוטמן ומשה רז ,שם ממתינה לך מעטפה ובה ההמחאה על סך מליון דולר!!
למר פודולסקי עלי להסביר כי רוטמן האדריכל הוא גם גיורא רוטמן הצייר של ספרי חסמבה .אני אדבר איתו הערב ואשתף אותו בסוד העניין ".
"ואם הוא לא יהיה מוכן לשתף פעולה ?" הקשה יוסי התימני.
"מי ?
"הצייר של חסמבה "
"אתה מצחיק אותי יוסי " העמיד שרגא פני נעלב "גיורא צייר את החסמבאים בעשרות ספרים ,והוא יותר חסמבאי ממני וממך ,אני מוכן לבלוע את הגרביים שלי אם גיורא לא ישתף פעולה ".
( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

אם אפשר להשוות את הצייר האמריקני פרנק פרזאטה שהתפרסם בדמויות הרואיות כמו קונן הברברי או תלמידו בוריס וואליג'ו ( כנ"ל ) שהתפרסמו בין השאר בכך שכל דמויות הגיבורים שלהם יש להם את אותו הפרצוף : שלהם עצמם , עם אמן קומיקס ישראלי , הרי זה ללא ספק עם גיורא רוטמן.
רוטמן שבימים אלו מוצגות דוגמאות של סיפורי קומיקס שלו בתערוכה על תולדות הקומיקס העברי במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון הוא מכל בחינה צייר הקומיקס ההרפתקני המוכשר ביותר בקומיקס הישראלי.

 האיש שהביא לשיאו ולמיצויו את ז'אנר סיפורי ההרפתקאות כפי שלא עשה איש לפניו או אחריו. ואחרי רוטמן לצערנו ז'אנר זה כמעט נעלם פרט להבלחות בודדות של יוצרים כמו מיכאל נצר ,נמרוד רשף וגם כמה אחרים. .
מבחינות רבות אין מתאים מרוטמן להיות החותם ( כפי שהוא מוצג בתערוכה ) של העידן הראשון "ההירואי " או "הקלאסי" של הקומיקס העברי שהיגיע לשיאו ולסיומו בשנות השבעים שבו הלוחמים הם תמיד גברים יפי תואר ואמיצי לב הנאבקים למען העם והמדינה ולצידם אישה יפה. אכן במהלך שנות השבעים גיורא רוטמן היה הצייר המוכשר והפורה ביותר שעסק בקומיקס בשבועוני הילדים הישראליים.

בנוסף לכך הוא המאייר של כל ספרי "חסמבה" מאת יגאל מוסינזון ממספר 22 בסדרה ואילך . סך הכל רוטמן אייר 24 ספרים בסדרת ספרי חסמבה יותר מכל מאייר אחר כולל שמואל כץ ומ.אריה המאיירים המקוריים.

ולהלן ראיון מקיף עם גירוא רוטמן שהתקיים על ידי ועל ידי שירי פרידמן

.

 

ציור של רוטמן שהופיע ב"דבר לילדים " כשהיה בן 5 וחצי

איך היגעת לקומיקס ?
רוטמן : אבי המנוח היה צייר שהתמחה ברישום ובציורי שמן ולימד אותי את יסודות הציור.
אני מצייר מגיל 4 כאשר ניסיתי לצייר נמר לפי תצלומים ומאז לא הפסקתי ….

הייתי מצייר כל הזמן. כשהייתי בגיל חמש וחצי הורי שלחו לנחום גוטמן  המאייר של "דבר לילדים " איורים שלי וגוטמן כתב בחזרה שהוא לא מאמין שהילד צייר שאלו ההורים ציירו שלא יבלבלו את המוח ובאתי למערכת וציירתי והוא הסתכל איך אני מצייר. ואז הוא האמין.
חמישה ציורים שלי פורסמו בדבר לילדים ב1952-3
 

 

 

 איזה סיפורים ויוצרים אהבת בילדותך ?
– רוטמן :  באתי מן הדור הראשון למדינה החדשה בתקופה שלנו לא היו טלוויזיות ולא היו מחשבים ואינטרנט או מוצרי מותרות אחרים . .. בקושי היה רדיו ועיתונים וכמובן שבועוני ילדים. אז גדלתי על מה שהיה ובהשפעת סיפורי גבורה ממלחמת העולם השנייה והשואה הפרטיזנים ומלחמת השחרור המחתרות והפלמ"ח. וסיפורי הגבורה שלהם בהחלט השאירו עלי חותם. אלו הדברים שהשפיעו עלינו
הדור שבו גדלתי בניגוד מוחלט לזה של היום היה נאיבי וציוני, דור שראה דברים בשחור ולבן, אז רק להיות ישראלי נראה כשליחות.שמענו על הגולה שבה היהודים נרדפו ללא הרף בפוגרומים והתעללויות וחשבנו שלנו עם צבא ישראל זה לא יקרה ואסור שזה יקרה שוב .יהודים חייבים להיות לוחמים.


אני אהבתי לקרוא סיפורי הרפתקאות, כרובינזון קרוזו, ז'ול ורן טרזן, , ואהבתי גם סיפורים היסטוריים וספרי מערב פרוע (קרבות עם אינדיאנים, לדוגמא קרל מאי "המוהיקני האחרון " של קופר. כולנו היינו אינדיאנים וטרזנים ברחובות ובחורשות ובירקון וירינו בקשתות ובחיצים.
היו גם סרטי הרפתקאות,מערבונים. אהבתי גם סרטי ראווה היסטוריים כמו "בן חור " ו"ספרטקוס" . ואהבתי מאוד את כרזות הענק שלהם שתיארו בכמה תמונות את הסיפור בסוג של קולאז' . כל אלה בהחלט השפיעו עלי.
בשבילי ההליכה לקולנוע הייתה חוויה ובתור ילד ונער הייתי מדמיין לעצמי הרפתקאות ומשחקים וחיברתי לעצמי סיפורים.

אהבת גם קומיקס ?

 
קומיקס אז נחשב דבר נחות לא מכובד .אבל כן בהחלט.
אז לראות סרטים היה אירוע . זה היה משהו בין ספר לסרט ואני קראתי הרבה מאוד ספרים וראיתי הרבה סרטים לעומת זאת לראות קומיקסים היה דבר נדיר. לקומיקס הייתה תדמית מאוד נמוכה של תת תרבות דרשו מאיתנו לקרוא ספרים . וקראנו בהיחבא גם קומיקסים .

 CI(US)004-12


ויום אחד נפלה לידי חוברת בשם classics illustrated" צבעונית מארה"ב שהרשימה אותי מאוד ובמיוחד הרשים אותי כרך הסיפורים על פי פנימור קופר וסיפורי האינדיאנים שלו כמו " אחרון המוהיקנים " הסיפורים האלו השפיעו עלי מאוד כי הם היו מצויירים בצורה יפהפיה פרטנית ונקיה שלא ראיתי כמוה עד אז.
לימים כנראה שהלכתי בסגנון הזה.

 

היכרת גם קומיקסים ישראלים ?
.רוטמן :  בהחלט. אהבתי גם את הקומיקסים הישראלים והייתי מנוי ל"הארץ שלנו". אהבתי שם את גידי גזר של אלישבע . את הציורים של דני פלנט שהיה לא רע ועשה כמה קומיקסים שאהבתי. ואת אשר דיקשטייין שהיה צייר טוב מאוד . וכל זה מאוד השפיע עלי . וכל הסיפורים שלהם השפיעו עלי בכיוון ההרואי והנאיבי שהצדק עיתנו ואנחנו מדינה עם שליחות וכו' . זה מאוד השפיע .
מגיל 15 ציירתי בצורה "חזקה" מתוחכמת.  כשהייתי חייל ידעתי שאני הולך ללמוד ארכיטקטורה אבל נושא הקומיקס קסם לי מאוד גם הוא. בין שאר עוונותיי אהבתי מאוד להמציא ולכתוב סיפורים.

והחלטתי שיום אחד אפרסם סיפורים כמו כל אותם האנשים שאת יצירותיהם קראתי ב"הארץ שלנו".  

חלפו שנים רוטמן הלך ללמוד אדריכלות והחליט לחזור למדיום הקומיקס האהוב עליו והפעם כיוצר
רוטמן : אני בוגר הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, שם למדתי גם אמנות ותולדות האמנות ואף הפכתי למנחה בקורסים אחרים ברישום ובציור.
– איך התחלת ליצור קומיקס משל עצמך ?
בשלהי השירות הצבאי שלי התחלתי לחשוב ברצינות  לעשות קומיקס.

 בילדותי כאמור הייתי קורא אדוק של "הארץ שלנו" וקראתי את סיפורי הקומיקס של יעקב אשמן ואלישבע, לדוגמא, אך סגנון הציור של אלישבע לא היה הכיוון הסגנוני בו אני רציתי . לא נלהבתי ממנו . הרגשתי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר. ידעתי שבבוא היום אפעל להרים את התדמית הנמוכה שלא בצדק שהייתה לו וזה מה שעשיתי לעתיד עם סיפורים כמו "יוסקה מאיור".
איך חשבת שסיפורי קומיקס צריכים להיות ?
רציתי לצייר קומיקס הרפתקני יותר, מלא תנועה ואקשן, חי ואמיתי, משהו מנוגד לקו הקל וההומוריסטי של אלישבע. שנראה לי "לא אמיתי".

מדבר לילדים אל הארץ שלנו

– גיורא רוטמן הוא אחד מיוצרי הקומיקס הבודדים שעבדו הן עבור "דבר לילדים " והן עבור "הארץ שלנו " ,לרוב הייתה הפרדה חמורה מאוד בין היוצרים שעבדו בכל מגזין . ( יוצא דופן נוסף שעבד בשני השבועונים היה אשר דיקשטיין) .
– הוא החל לצייר ב"דבר לילדים" קומיקס שנקרא "מיקי וציקי", סיפורו של חתול שעוזר לילד להלחם במחבלים בעזה אשר יועד לילדים קטנים.
– לאחר מכן עבר אל "הארץ שלנו ".
רוטמן : הסיפור הראשון שלי היה "בדבר לילדים" עבור אוריאל אופק. זה היה סיפור לילדים קטנים שההשראה שלו באה מסיפור שקראתי ב"הארץ שלנו"  בשנות החמישים : "יאיר וידידו אביר" של יעקב אשמן ואלישבע על הרפתקאות של ילד וכלבו.
הסיפור זכה להצלחה ואני הסתכלתי על הקומיקס העלילתי מצאתי שזה מוצא חן בעיני מאוד והחלטתי שזה יהיה חלק מהפרנסה כסטודנט אבל החלטתי לעזוב את "דבר לילדים" ולעבור למגזין שאותו קראתי כילד.אל "הארץ שלנו".

הסיבה שעזבתי אגב הייתה  כנראה משום שש"דבר לילדים " פנה לקהל צעיר יותר מאשר "הארץ שלנו " שפנה למה שנקרא היום ( אבל לא אז ) בני נוער. וזה הקהל שרציתי לפנות אליו.

 העבודה ב"הארץ שלנו" אגב לא באה עם שכר גבוה , והתחלתי לעבוד כארכיטקט כבר כשהייתי סטודנט.כך שזה תמיד היה בזמני הפנוי.
– איך נחשב נושא יצירת הקומיקס בתקופה זאת ?
– רוטמן : האמת ? כתיבת ואיור קומיקס נחשבה אז לעבודה פחותת ערך. הקומיקס הופיע רק בעיתוני ילדים. זה לא היה דבר שהיית מתגאה בו בפני ההורים שלך.


ב"הארץ שלנו" החל רוטמן לצייר ולספר את הקומיקס "קוטל הדובים" שהתבסס במידה ישירה על סיפורי פנימור קופר שאותם אהב ב"קלאסיק קומיקס " בילדותו ותיאר את עלילותיו של צייד ביערות האינדיאניים במאה ה-18. .( דני פלנט יצר סיפור דומה בשם "עין הנץ "ב"הארץ שלנו " בשנת 1959) וכך החלה עבודתו בשבועון.

רוטמן : הלכתי לעורך "הארץ שלנו " יעקב אשמן ונתתי לו תקציר עלילה של הסיפור "קוטל הדובים " שהושפע מאוד מפנימור קופר ואשמן באמת אהב אותו והיה ביננו קשר טוב. ובכלל היה לי קשר טוב עם כל אנשי המערכת עם כל המערכת כמו אסתר קל.

אחר כך יצרתי סיפור קומיקס היסטורי נוסף בשם "הפירט "שהיה סיפור הרפתקאות אבל בניגוד לסיפור הקודם היה המבוסס גם על ההיסטוריה היהודית .לקחתי את הרעיון מספר שקראתי בשם "הקפטין מקסטיליה " על בחור שנרדף בידי האינקוויזיציה והופך לעבד ונימלט והופך למנהיג פירטים . ואני כתבתי משהו בסגנון רק שהגיבור היה יהודי שנוקם בספרדים ולבסוף עוזר לסיר פרנסיס דרייק נגד הארמדה הספרדית.
וזה מה שעשיתי מאז עם סיפורים אחרים שלי.
הייתה לך מטרה כלשהי בשימוש בהיסטוריה היהודית בסיפורים שלך ?
רוטמן : בהחלט. החלטתי לעשות משהו טוב יותר ממה שאני עצמי קראתי כשהייתי ילד. וגם להעביר חומר מעניין לילדים.
אני אוהב היסטוריה לדעתי אגב אז כמו היום  לבתי הספר יש כשל חמור בהעברת ההיסטוריה לילדים .  אז לא לימדו את זה נכון אלא בצורה  יבשה   ללא כל  נשמה.  ואמרתי לעצמי "קומיקס יכול להיות דרך מצוינת לגרום לנוער לאהוב היסטוריה."
בהארץ שלנו החל רוטמן לאייר מגוון סיפורי קומיקס שונים. מהם שכתב בעצמו ומהם שכתבו שני כותבים אחרים פנחס שדה ( תחת השם הבדוי "יריב אמציה ") ודוב זיגלמן . סיפורים אלה התבלטו בדמויות ההרואיות שלהם שהיו לרוב סוכנים ולוחמים עבריים. שנות השבעים הפך רוטמן לפרטנר הקבוע של כותב סיפורי הקומיקס הקבוע של השבועון פנחס שדה .

לעבוד עם פנחס שדה

 

 

איור מ"מליסלה " סיפור של "יריב אמציה " ( פנחס שדה )

 

רוטמן אייר חמישה סיפורים של פנחס שדה ( הסיפורים האחרונים של פנחס שדה בתחום הקומיקס ). הראשון בהם היה סיפור המדע הבדיוני "מליסלדה " שבעל ילד שנלקח אל כוכב הלכת נוגה ומוחזר והופך להיות גיבור על הנלחם בפשע ובסיומו המפתיע באמת פוגש את היוצר פנחס שדה.

 ארבעה הסיפורים הבאים שייכים כולם לסדרה אחת על עלילות יורם הסוכן חשאי וחברתו .התיכוניסטית רזיה .

 

 

 

 

 הטוב שבכולם הוא הסיפור הרביעי והאחרון והסיפור המסכם של שדה בה"ארץ שלנו "חולות אדומים " שעסק במלחמת יום הכיפורים ומכל בחינה אפשר לראות בו כסיום של תקופה ,הן תקופתו של פנחס שדה ככותב ב"הארץ שלנו " והן בדרך שבה עסקו הקומיקסים במלחמה . .ולראשונה האוייב הערבי אופיע שם כמסוכן ומתוחכם בהחלט.

איך הייתה העבודה עם פנחס שדה ?
רוטמן : יום אחד בא אשמן ואמר שפנחס שדה שהוא כותב הקומיקס הקבוע שלהם  ראה את הסיפורים שלי  והם מצאו חן בעיניו והוא רוצה שאאייר אותו. אמרתי בסדר גמור.
האמת ,לא נהניתי במיוחד מהעבודה עימו. כל התקשורת ביננו הייתה דרך הדואר.הוא היה שולח פרק ואני הייתי מאייר כמיטב הבנתי.
מעולם לא נפגשנו ולא דיברנו או תקשרנו באיזו צורה. לא התייעצנו מעולם לא קיבלתי ממנו איזה פיד בק לחיוב או לשלילה , אם כי מן הסתם הוא היה מרוצה אחרת הייתי שומע איזו שהיא ביקורת שמעולם לא באה.

 

פנחס שדה. צילום רחל הירש.

מה חשבת עליו ככותב קומיקס?
רוטמן :לאמר לך את האמת גם לא התלהבתי  יותר מדי  מכישוריו ככותב סיפורי קומיקס.
נכון הוא היה בעסק הזה כבר שנים רבות , אני עצמי קראתי אותו כנער. אבל הייתי מקבל ממנו שוב ושוב עמודים שכל כולם היו רק דיבורים בין הדמויות ותו לא ,שום דבר מעניין לא קרה בדף. אם אותי זה שעמם לצייר את זה ,אז למה זה היה צריך לעניין   את הקוראים?
הבעיה עם פנחס שדה הייתה שהוא חשב כמו סופר על דיאלוגים בלבד, אבל כותב קומיקס צריך להיות כמו תסריטאי ולא כמו סופר ובכל עמוד חייב לקרות משהו  ,איזו פעולה , פיצוץ, משהו מרתק כדי למשוך את תשומת ליבם של הקוראים.והוא לא שמר על הכלל הזה. ולדעתי זה פגם בסיפוריו.
נהניתי הרבה יותר לעבוד על סיפורי שלי ועם דובי זיגלמן שהיה אז סטודנט להנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע .
דב זיגלמן היה חבר שלי ועד היום והוא גרפיקאי בחסד ואוהב היסטוריה כמוני.

 בכל מקרה רוטמן השיג שיא ארצי כאשר צייר עבור הארץ שלנו את שני סיפורי הקומיקס העבריים הארוכים ביותר שהופיעו אי פעם . מליסלדה שכתב  פנחס שדה ויוסקה מאיור שאותו כתב ידידיו הטוב  דב זיגלמן.

לעבוד עם דב זיגלמן

 

גיורא רוטמן עם דב זיגלמן והקומיקסאית דורית -מאיה -גור

דב זיגלמן שחיבר ארבעה סיפורי קומיקס ביחד עם רוטמן כבר שלח את ידו בקומיקס עבור דבר לילדים בסיפור בשם " אוצר במעמקי הים" עם מאייר אחר בשם "יוסי"  

( זיגלמן :  יוסי שאת שם משפחתו איני זוכר  עבד איתי במחלקה לאמצעי הדרכה של משרד החינוך (70-71).) הוא בוגר יד-סינגאלובסקי, אבל שנה מתחתי. עד כמה שזכור לי הוא מיהוד .)  

 הסיפור הופיע בדבר לילדים כרך מא' , 1971  חוברות  26-46.ב21- חלקים .
 זהו סיפורו של איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19> תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
כך שהעבודה עם רוטמן לא הייתה על   דבר זר לו.
במשך תקופה הזיגלמן ורוטמן הפכו לצוות קבוע שיצר את סיפורי הקומיקס המורכבים והמתוחכמים ביותר של התקופה.

זיגלמן : גיורא ואני עובדים עם אותו ראש. קל לי מאד להסביר לו איך אני רוצה שהוא יצייר סצנה מסויימת. הדרישות שלי גם די מאתגרות אותו נסות זוויות ונקודות מבט חדשות. אפשר לומר שאני התסריטאי והארט-דיירקטור והוא הבמאי והצלם. 

 
  "יוסקה מאיור " הוא סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. 
  הסיפור הופיע בה"ארץ שלנו"  במשך שנתיים בשנים 1972 ו-1973 זהו הארוך שבסיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים.וגם אחד הטובים שבהם.
יוסקה מאיור נפסק אחרי שנתיים כשדובי עבר לארה"ב אבל באמת הרגשנו אז שהסדרה כבר מיצתה את עצמה עם מעברו של זיגלמן לארה"ב.

זיגלמן אינו זוכר כך את הדברים : אני מאד רציתי 'שיוסקה מאיור' ימשיך – מפני שהיו עוד הרבה פרשיות
ומבצעים שיכולנו לספר עליהם. אבל אשמן ז"ל התעייף ממנו.
אחרי שסיימנו את 'יוסקה מאיור' עוד הפקנו שלושה סיפורים 'בהארץ שלנו':
   מלכודת במצולות, אבירי הכותל, אוצר טמון בקרח
לארה"ב נסעתי כדי ללמוד תקשורת חזותית רק בדצמבר 1974!!! ומקודה זאת גיורא המשיך לבד
היום, כשאני מרצה למבוגרים על 'פרשיות נעלמות מ- 45-48', אני יודע
כמה חומר מותח היינו יכולים לשבץ בסיפור על יוסקה. אני מאד מקווה שנוכל למצוא
דרך  'להחיות' את יוסקה ולהפיק ממנו עוד סיפורים. לדעתי השוק מחכה לזה

.עוד סיפור מרשים מהתקופה היה אבירי הכותל המערבי  שגם אותו כתב  דב זיגלמן ,והופיע ב"הארץ שלנו" ב-1974. זהו  סיפור המתרחש בתקות מסע הצלב הראשון  על צעיר יהודי נרדף מתחזה לאביר צלבן , מציל את חייו של " גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש בידי חיילים ישראליים במלחמת ששת הימים. .

רוטמן : תמיד , אהבתי היסטוריה, אבירים ועוד.. בנוסף, תמיד אהבתי להציג את החלק היהודי מול החלק הלא יהודי, להנגיד ביניהם. דימוי היהודי הגלותי ה"מסכן" לא היה "מגניב" לטעמי , רצה להציג יהודים כגיבורים עשויים ללא חת .
בשלב מסויים התברר לנו כי הצלבנים כבשו את ירושלים ב-6.6.1099, (התאריך הנכון הוא כנראה 9.7.1099) ולכן ביקשו לעשות את הקשר עם מלחמת ששת הימים. בנוסף, התברר לנו כי בעת הכיבוש הצלבני, המוסלמים והיהודים לחמו יחדיו עד האיש האחרון. ידענו כי הלוחמים במסעות הצלב היו ברובם אספסוף של שכירי חרב שרכבו לצד האבירים והיו עורכים "פוגרומים" במקומות שניקרו בדרכם, ולכן החלטנו לספר את סיפורו של היהודי אשר מחליט לנקום.
– הוספנו בנפשות הפועלות שבאמת חיו אז כמו גוטפריד דה בוייון ורימונד מסן ג'יל. יחד עם זאת, שילבנו אלמנטים ויזואליים מהעולם היהודי המאוחר יותר, ככותל המערבי ובמגן דוד (אשר הגיעו למעמדם וקיבלו את משמעותם הנוכחית רק במאה ה-18 לערך).

 אלי :" ברבים מהציורים שלך הגיבורים הינם בעלי מראה  אירופאי "ארי" לעומת אויביהם בעלי ארשת מזרח תיכונית.
רוטמן : לא היה בזה שום דבר מודע ככל הנראה הושפעתי מחזותם של גיבורי סרטי ההרפתקאות הידועים באותם ימים, לדוגמא בסרט "אקסודוס" בו פול ניומן תכול העיניים משחק נער יהודי צעיר העולה לארץ..

וכאן ניתן להוסיף שמן הסתם שיחקה כאן תפקיד העובדה שברוב  הסיפורים צייר רוטמן את הגיבור הבלונדיני הבהיר כמישהו הדומה לו עצמו ….

  אלי : עבור הסיפורים האלו ביצעתם תחקיר כל שהוא ?
רוטמן : כשישבנו לעבוד על "יוסקה מאיור" ועל "אבירי הכותל המערבי "התייחסנו לכך במלוא כובד ראש. רצינו להעביר סיפורים היסטוריים, לא באופן המתודי היבש שלימדו בבתי הספר, אלא בצורה מעניינת ומשכנעת עד כמה שרק אפשר במגבלות של המדיום שעמד לרשותנו . להעביר את הסיפורים בצורה חיה, ולמשל להראות אבירים שיראו ממש אמיתיים ..
– למדתי את החשיבות של העניין הזה כאשר כתבתי את אחד הקומיקסים, נאלצתי לצייר תמונה של פריס, אולם לא ידעתי כיצד לתאר אותה. בדיוק והיה לי דאד ליין " שמנע בדיקה יסודית .. הוא תארתי את פריס על פי דמיוני , אולם לאחר מכן קיבלתי מכתב תגובה נזעם של ילד המתלונן על כך שהעיר אינה מופיעה כפי שהיא באמת ונראית כמו "חיפה ". .
– במקרה אחר לא ציירתי את הסמל של מכונית היגואר באופן מדויק, וקיבלתי תלונה דומה.
אחרי המקרים האלו קיבלתי את התובנה שקהל היעד שלי מתבונן בפרטים הקטנים ביותר ומעדיף שיהיו מדויקים. . מאז הקפדתי מאוד על אותנטיות ומחקר מפורט לפני שהעליתי משהו על הדף מתוך ההבנה שלילדים צריך לתת מוצר מדוייק ואמיתי ככל האפשר. בסיפורים שלנו היינו מקפידים מאוד על דייקנות ואותנטיות גם כי ידענו שזה מה שהקוראים רוצים וגם כי זה מה שאנחנו רצינו.. רצינו לתת לקוראים אשליה של אמיתיות ששום דבר לא יפגע בה. לא כמו בסרטי קולנוע על הרומאים למשל שבהם אתה רואה שאחד החיילים הרומאיים לובש שעון וזה מיד הורס לך את האשליה של האמינות .
אפילו שתאמין לי המאמץ והזמן שהשקענו בהחלט לא השתלם מבחינה כספית וזה עוד בלשון המעטה. .
על כן, כאשר אני וזיגלמן רצינו לכתוב את "יוסקה מאיור" ערכנו מחקר היסטורי מקיף ומדויק ביותר. רקע אמיתי לעלילה היה חשוב לנו ביותר. מעולם לא היה סיפור כזה ב"הארץ שלנו" עם רקע היסטורי מפורט וריאליסטי כל כך בעבר, והוא יצר הרבה הדים. בנוסף, אפילו קיבלנו תגובה זועמת מאקדמאי מאוניברסיטת חיפה על הריאליזם בו הצגנו את טבח השבויים היהודים בגוש עציון בידי ערבים , אולם יעקב אשמן הגן עלינו בזעם.
הקפדה דומה הייתה ב"אבירי הכותל המערבי ".

זיגלמן : גם באבירי הכותל עשינו מחקר יסודי בכל מה שקשור לבגדי אבירים (שריון), דגלים וכו'. הקפדנו מאוד על אוטנטיות היסטורית ודיוק וכלי נשק . שבהם השתמשו באותה התקופה. 
הצרה הייתה  שקל יותר למצוא רפרנטים ותיעוד על זה מתקופות של סוף ימי הביניים. ולא  מתקופות מסעי הצלב עצמם.  


היו אם כך תגובות על הסיפורים ?
רוטמן : בהחלט. הילדים בשכונה במקום מגורי אז בחיפה למדו איך שהוא שאני זה שעושה את הקומיקסים האלה שהם היו קוראים בהארץ שלנו ורצו אחרי והציקו לי כל הזמן בכל מקום בשאלות מה יהיה בהמשך בשבוע הבא. אבל אשקר אם אגיד שלא נהניתי מהעניין הזה.
אלי :העורכים היו לפעמים מציעים רעיונות ?

זיגלמן : בדרך כלל הרעיוונות היו שלנו. ואני זוכר שהם היו מאוד פתוחים למה שהיצענו. אני זוכר שפעם יעקב אשמן היציע שנעשה סיפור על אנשי המאדים. ואת השאר כבר עשינו בעצמנו. בסיפור בשם "מלכודת במצולות " שתיאר ניסיון פלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ.

 רוטמן כיוצר בודד.  

 

מאמצע שנות השבעים רוטמן החל לצייר סיפורים שהוא כתב בלבד.
בינם אפשר למנות כדוגמאות בולטות במיוחד את:הרוח מחירבת אל ג'אה " סיפור כמעט יחיד במינו בעיתוני הילדים שעוסק בהתיישבות בראשית המאה העשרים ובראשית הסכסוך בין היהודים והערבים. הסיפור מספר כיצד בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים. שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.
רוטמן : זהו סיפור שהושפע מאוד מ"אקסודוס" של לאון יוריס שם הפתיחה מספרת על אביו של ארי בן כנען שבא להתיישב בארץ ישראל בראשית המאה ואיך נלחם בשודדים בדואים ואהבתי מאוד את התקופה של יבוש הביצות והמושבות אז החלטתי ללכת אחורה ולעשות מזה סיפור .ושוב ברקע הייתה המחשבה על ללמד קצת את הילדים היסטוריה .. "

וד סיפור מעניין היה "מתחת פני השטח". שהופיע בשנת 1979.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ.
רווטמן : התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד. זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקוה שלא יקרה לו כלום אבל כן קרה והתנקשות בחייו אכן הצליחה

הסיפור הזה על ניסיון התנקשות בסאדאת התגלה מאז כנבואי . ואגב אורחה רוטמן הקדים בו שני ספרי מותחנים האחד של אמנון דנקנר והשני של אריה קרישק ,ששניהם תיארו גם הם נסיון התנקשות בחיי סאדאת .ויצאו בו זמנית .אלא שרוטמן חשב כנראה על אפשרות ההתנקשות  לפני כולם.

בשנות השמונים חיבר רוטמן עוד כמה סיפורי קומיקס והפעם בצבעים. הוא כתב סיפור קצר על ההיסטוריה מאחורי חג החנוכה . הוא כתב סיפור בשם "בעמק הקדום " סיפור מז'אנר שכבר אינו קיים יותר "הארץ האבודה " גילוי תרבות קדומה נידחת אי שם בפינה נידחת של העולם ,כיום כאשר כל פינה בעולם מופתה סיפורים חדשים מז'אנר זה הם כמעט בגדר הבלתי אפשרי.
רוטמן בכל אופן ניסה את כוחו . סיפור המזכיר מאוד את סיפורי טרזן הקלאסיים של אדגר רייס בוראוז שבו סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם שתי ערים אבודות נלחמות בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות המלכה החשמונאית שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם הרומאיים. הסוכן הישראלי נאבק במפלצות לוחם בזירה ,מתאהב במלכה היפה של העיר העברית ובסופו של דבר מוליך את אנשי העיר לניצחון על הרומאים .

סיפור היסטורי נוסף היה "משעול הפרטיזנים" סיפורו של לוחם ארץ ישראלי שחודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים .רוטמן גם על הסיפור הזה ביצעתי מחקר מפורט והסצינה של פיצוץ הסכר מתארת אירוע אמיתי שבאמת התרחש והכנסתי לתוכו את הגיבור. בסיפור הזה אגב הייתה השפעה חזקה מאוד של סיפורי ההרפתקאות והמלחמה של אליסטר מקלין כמו "תותחי נברון " ו"הנשרים המריאו עם שחר".

אלו היו סיפורי הקומיקס האחרונים של רוטמן . "בעמק הקדום " ו"משעול הפרטיזנים " שבו והופיעו בשנת התשעים במגזין חדש לילדים בשם "אותיות " שנועד לשוק חדש ומתפתח של קוראי קומיקס –הילדים הדתיים . הם היגיעו למסקנה שאף שסיפוריו של רוטמן נועדו בתחילה עבור ילדים חילוניים הרי הם מתאימים גם להם . עבור המגזין הזה רוטמן צבע לראשונה את שני הסיפורים שבמקור הופיעו כמו שאר סיפוריו בשחור לבן.
 אלי :המשכת לכתוב מאז ?
 רוטמן :בשנות השמונים פנה אלי המפיק מיכאל שוילי שקרא קומיקסים שלי והתפעל וחשב שאני מתאים מאוד לכתוב  לקולנוע ,ולך תדע אולי הוא צודק …הוא ביקש תסריטי פעולה. כתבתי שני תסריטים על גיבור אמריקני והחלו לצלם אותם אבל אז תקף שפל את עולם הקולנוע כתוצאה מסגירה של אולמות קולנוע עם התפשטות שוק הוידאו וההסרטה נעצרה וחבל.
מאז כתבתי גם רומן על מלחמת העולם השנייה עם לוחם יהודי אבל לצערי גם עם זה לא קרה הרבה וזה תקוע לי מאז במגירה.בשלב זה אין לי זמן לכתיבה וזה אולי חבל.
– .
פמיניסט ?

 

מתוך הלוגו הקבוע של "אבירי הכותל המערבי "

פרט מעניין בסיפורים אלו הוא שהם כמעט היחידים עד לתקופה זאת שבהם נשים תפסו מקום בולט כל שהוא בעלילה. פרט שבולט גם בסיפורים אחרים של רוטמן שתמיד הקפיד להציב לגיבור חברה נחמדה ואמיצה .
רוטמן :אני זוכר שדובי היה צוחק עלי תמיד משום שהתעקשתי להכניס לכל סיפור אישה ורצוי כמה שיותר יפה. אף פעם לא היססתי בעניין הזה."

 

בעצם ההכנסה של דמויות נשיות הייתה התקדמות כלשהי בהשוואה לרוב הסיפורים הקודמים של עיתוני הילדים.  חלקם הגדול אף  לא טרחו לציין שיש בעולם גם מין נשי . והדמויות שבהם הם כמעט תמיד  זכרים גם אם נכתבו או צויירו בידי נשים כמו לאה גולדברג או אלישבע נדל .( היחיד שעד אז טרח להציב אישה כדמות מרכזית בסיפורי קומיקס היה דווקא גבר דוש בסדרת "רותי " שלו מ"העולם הזה " משנות החמישים ) .
בסיפוריו של רוטמן  אם כך הייתה מעין התקדמות בכך שיש התייחסות קבועה לעצם קיומו של המין האנושי הזה הנקרא "אישה " ולכך שיש ממנו דוגמאות נאות מספיק על מנת למשוך אתץ עצם תשומת ליבו של הגיבור הגברי שאינו עוסק כל הזמן רק בלחימה בכוחות הפשע ואף מצליח להקציב זמן עלילה  ( מוגבל מאוד,זה נכון  ) על מנת להתעניין   גם באישה.
אם זאת ספק עם הוגות פמיניסטיות ירוו נחת מסיפוריו של רוטמן ויראו בהן  התקדמות מבחינת תמיכתם בהשקפותיהן. הנשים בסיפורים היו בדרך כלל לא יותר מבנות לוויה של הגיבור הגברי הנועז ותרומתן העיקרית להתפתחות העלילה  היא בכך שהוא מציל את חייהן מאיום זה או אחר.


עבודת היצירה

– איך התבטאה עבודת היצירה שלך ?
-רוטמן :  את הסיפורים הייתי יוצר שאני בונה עלילה שמכוונת גם לציורים. את דף הפתיחה לכל קומיקס, למשל הייתי יוצר כדף פתיחה לסרט, עם קולאז' של כל הדמויות, אתרי התרחשות וכיתוב רקע, במקרה של "אבירי הכותל המערבי " למשל הכנסתי כתב גותי כמו זה של ימי הביניים אם כי לך תדע כמה מהקוראים הצעירים הבינו את העניין … .
– עבודת האיור ב"הארץ שלנו" היתה רק בשחור לבן, לעומת הקומיקסים האמריקנים מהם הושפעתי שהופיעו בצבע.

אבל זה לא הפריע לי מי יודע מה משום שאחרי הכל היו גם סוגים אחרים של קומיקס שמהם הושפעתי הקומיקס איטלקים וצרפתים משנות ה-70-80 והם הראו לי איזה אפשרויות יש גם בצבעים של אז שחור –לבן היתה גם דרך מיוחד של שימוש בשחור אפור,ניסיתי ליצור דברים וקוים מרשימים באמת באמת בשחור לבן . זוויות ראיה דרמטיות כמו בסרט . איך לעשות אנשים מדברים מעניינים לצפות . אהבתי ליצור ציורים חופשיים שכמו יצאו מהקוביות של העמוד וקומפוזיציות שונות כהות של עמודים הכל כדי שיהיה יותר מגון ונעים לעין . הרבה יותר מתוחכם ממה שנראה במבט ראשון .הכנסתי לסיפורים שיטות של סרטים עם קלוז אפים על הדמויות בקומיקסים החוכמה הייתה למסור כמה שפחות מילים בדיאלוגים כדי שלא יאבד מעצמתו בקומיקס. וגם בזה די הושפעתי מהסרטים
אתה רואה עם כך בקומיקס ז'אנר שקרוב לקולנוע ?
בהחלט . אני רואה בקומיקס ז'אנר שמשלב בין ספר לסרט ואני רואה את כותב הקומיקס כמעין תסריטאי.הבנתי שכתיבת קומיקס בהמשכים מצריכה התייחסות אחרת לסיפור, כאשר כל שבוע נגמר עם שיא עלילתי מותח , ובשבוע שאחריו צריך לייצר "אנטי שיא " ומיד לאחריו שיא חדש וחוזר חלילה וחוזר חלילה. זה היה הדבר הבסיסי ביותר היה להשאיר את הקורא במתח משבוע לשבוע ,ליצור שיאים לכל פרק ושיא חזק מכל בסוף הסיפור.
אז בהתחלה היינו יוצרים שלד כללי מאוד של סיפור הפתיחה הרעיון הבסיסי והסיום. ומכאן ואילך כל שבוע היינו צריכים לשבור את הראש לגבי מה יהיה השיא של אותו
למעשה הייתי ממציא את המשך העלילה תוך כדי עבודה.
בציורים שלי מהתקופה יש מעט מאוד צללים, כיוון שלא הייתי יכול השתמש בעפרון כדי לרכך את הקווים, ומסיבה פשוטה : בהדפסה זה היה נראה כלכלוך. הייתי מצייר את הדפים על גליונות של חצי מטר על 35 ס"מ, ואז ההקטנה הייתה מעדנת מעט את הקווים.
הקפדנו מאוד גם על גרפיקה ועימוד ולפעמים שיחקתי עם העימוד ,תיארתי את הגיבור "יוצא " מהטקסט ,רציתי להראות לקוראים דברים חדשים וכך גם לשמור על עצמי שלא אשתעמם כל כשאני עושה כל הזמן את אותם הדברים.

חסמבאי יותר מהחסמבאים עצמם

 

 

 

 

החסמבאי שרגה השמן בקרב.ציור מאת גיורא רוטמן.

…כל העובדים במשרד האדריכלים קמו ממקומם והסתכלו בנעשה בתימהון ובסקרנו. ,לא בכל יום זוכים אדריכלים מכובדים ומפורסמים לראות ולחזות בחסמבאים בשעת פעולתם .
-גיורא אולי תסביר לנו מה הולך כאן ? שאל בתמהון משה רז.
-יש לי כאן במעטפה ,המחאה על סך מליון דולר-התבדח גיורא רוטמן –המחאה על סך מליון דולר לזכות האיש היושב בכסה הזה. והילדים הללו ,הנם חבורת חסמבה .וכפי שידוע לכם אני מצייר את דמויותיהם מזה כמה שנים .החסמבאים ביקשו ממני לעזור להם בפתיון ובמלכודת ,וכך באמת עשיתי .האיש הזה היושב כאן בכיסה הינו פושע מסוכן ,שנעזר בשליח תמים ,ששמו חבקוק ,כדי שישא אל בנין הכנסת חומר נפץ הרסני והורס ,וכדי לגלות את זהותו פרסמה המשטרה מודעות בעיתונים –ועכשיו הוא כאן .הפתיון והמלכודת הצליחו !
-איש לא עובד גיורא –רטן משה רז .
-עוד מעט תבוא המשטרה ,והשוטרים ייקחו אותו למעצר ,משה .לא בכל יום זוכים בני אדם כמונו לראות את החסמבאים בפעולה ".
(( יגאל מוסינזון "חסמבה מספר 44 והאחרון " החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994. )

 

יואב צור מפקדג חסמבה עם ראש הממשלה יצחק רבין. צייר רוטמן.

 

כמדומה שיותר מכל כמאייר ידוע היום רוטמן כמאייר הפורה ביותר של ספרי חסמבה. הוא אייר את רוב הספרים על חבורת חסמבה השנייה.24 במספר .

בהשראת הסיפור שלו "יוסקה מאיור" יגאל מוסינזון בחר בו לצייר את ספרי "חסמבה" שלו .
רוטמן מילא בכך את נעליהם הגדולות של שמואל כץ , מ. אריה ואשר דיקשטיין ועשה זאת בהצלחה רבה.
הוא צייר את כל ספרי חסמבה ממספר 22 בסדרה ואילך.

 

רוטמן : יגאל מוסינזון ראה את "יוסקה מאיור " שלי בהארץ שלנו וכנראה התרשם מאוד.
עובדה : הוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה ואמר לי "מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת מהחלל וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה .

.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.

 

 

עבור מוסינזון  אייר  רוטמן דמויות קבועות חדשות לסדרת חסמבה כמו הרובוט אדיר הכוח זגלובה. 


רוטמן : הוא סמך עלי כל כך שהיה נותן לי גם פטנטים שלו כדי שאצייר את הרישומים שלהם .

 

 

  מוסינזון חלק כבוד למאייר הקבוע של הסדרה כאשר נתן לו להשתתף בעלילה בעצמו . הספר האחרון של סדרת חסמבה  התרחש בחלקו במשרד האדריכלים  של גיורא רוטמן . כאשר חברי חבורת חסמבה מכריזי ומפרסמים מודעה המציעה מיליון דולר לאדם מסויים שאותם יוכל לקבל במשרד האדריכלים של גיורא רוטמן .האיש הנ"ל   מתאבד במשרד…

האחים זורקין . פושעים אוייבי חברות חסמבה.

אך למרות שרוטמן הוא דמות בסיפור מאייר הספר משום מה נמנע מלהביא פורטריט שלו ושל משרדו (אולי משום שפורטריט זה מופיע כבר אצל דמויות עם שמות אחרים ?) .

 

דמות ערבי בספר חסמבה. צייר גיורא רוטמן.

כספרים אהבת אותם ?
רוטמן : אין מה לעשות לדעתי עשרת ספרי החסמבה הראשונים אלו שאויירו בידי שמואל כץ ומ.אריה היו הטובים יותר אחר כך הם היו טובים פחות ועם הזמן נעשו טובים פחות ופחות .


.

הפורטריטיסט של פטריק קים


.בנוסף הוא אייר אגב אורחה עוד כמה ספרים נוספים להוצאת רמדור. ובינהם התמונה ה"אמיתית" היחידה הידועה של פטריק קים עבור ספר בשם "מבצע תגמול".
רוטמן הוא האדם היחיד שצייר את דמות לוחם הקראטה פטריק קים על עטיפת ספר שלו ,בשם מבצע תגמול " עד אז כל העטיפות היו לקוחות מספרים זרים גרמנים ואמריקניים ולמעשה לא היצגיו כלל את הקוריאני בעל הידיים המסוקסות . עד שבא רוטמן ויצר את הדיוקן "האמיתי " היחידי שלו .
זה נשמע מדהים אבל זאת עובדה. לאורך מאות הספרי הכיס והחוברות של סדרת הריגול "פטריק קים " אין תמונה של גיבור הסדרה הכל יכול . העטיפות זולגות האלימות והסקס נילקחו בידי המעצב הגראפי אשר דיקשטיין ממקורות גרמניים או מצילומים מסרטי ג'מס בו'נד . שלוש מאות ספרי וחוברות הסדרה, שרבים מהם יצאו בכמה מהדורות ובעטיפות שונות, אין אף דיוקן 'אמיתי' של הקוריאני הענק,.
רק בתמונת הפורטרט של קים שצייר גיורא רוטמן בספר "מבצע תגמול" אנו יכולים להיווכח לבסוף כיצד נראה אותו הקוריאני שאף אישה אינה יכולה לעמוד בפניו.
רוטמן : אהבתי ספרי פטריק קים ויום אחד בא אלי אורי שלגי שעבורו עבדתי במאייר ספרי חסמבה "חבורת אסט אנד " ואחרים והיציע לי לעשות פטריק קים . התברר לי שבעצם מעולם לא ציירו את פטריק קים כי אלו תמיד היו עטיפות של ספרים זרים שבהם אינך רואה כלל את פטריק קים כי הוא לא קיים בהם . אז ישבתי ועשיתי אותו כפי שראיתי אותו בעיני רוחי 'קרוב לתיאורים .
וכתוצאה יצר רוטמן את הציור ה"אותנטי" האמיתי היחיד של פטריק קים .לאחר מכן צוייר קים גם בידי דודו גבע בסיפורים פארודיים על הדמות ואיך שהוא הציורים של גבע מזכירים את הדמות של רוטמן בתסרוקת וכנראה שגבע ראה את העטיפה הספציפית הזאת ואיך שהוא קלט שזוהי הדמות "האמיתית " של פטריק קים וצייר אותו מאז בהתאם. .

כיום הוא נטש את האיור למקצועו כאדריכל שתיכנן  כמה וכמה בניינים ידועים כמו הקאונטרי קלאב של רמת אביב ג' .
אבל עדיין שוקל  לחזור אל הקומיקס באתר מיוחד.
גיורא: אני מודה, שעד להמצאת האינטרנט, לא ידענו עד כמה הסיפור הזה נגע וריגש את בני הנוער. שם, בתוך הבלוגים והפורטלים למיניהם מצאנו כמה התייחסויות מרגשות מאנשים שהם היום הורים לילדים. זה עורר בי מחשבות אולי לחזור לתחום הזה באתר מיוחד .אבל לא ברור כמה אתר כזה יכול להצליח מבחינה עסקית ,ואם יש לי  אתה זמן הפנוי הנדרש.

…דובי זיגלמן מה אתה חושב היום על סיפורי הקומיקס שאתה ורוטמן יצרתם ביחד ?
. פרט אולי 'לאבירי הכותל המערבי ', אף אחד מהסיפורים האחרים לא מתקרב ליוסקה מאיור ברמה ובאיכות . . אלא, שבאבירי הכותל, מלכתחילה הייתה התחלה והיה סוף. לא הייתה אפשרות להוסיף (או להאריך) את הסיפור מעבר למה שסופר.

הקומיקס שלא היה

 תכננתם סיפורים מצויירים נוספים שלא יצאו לבסוף לפועל ?
זיגלמן . בהחלט . בתקופת הלימודים שלי בארה"ב, כתבתי סיפור מצוייר שמתרחש בניו-יורק ושהדמות המרכזית שלו היא בניהו בן-יהוידע. באנגלית הוא נקרא BENAYAH. בניהו המיתולוגי מגיע לניו-יורק בשליחות שלמה המלך  שיודע לשגר אנשים בזמן אל העתיד  ונלחם בטרוריסטים איסלמים שמנסים לפוצץ את מערכת הרכבת התחתית. תאמין או לא, אבל הסיפור נכתב בסוף שנות ה- 70.
תאר לך את בניהו על סוס דוהר עם חרב שלופה פורץ מתוך מנהרות הרכבת התחתית – נלחם – וחוזר ונעלם במנהרות.
הסיפור נשלח לגיורא – וכדי לעזור לו במחקר הוויזואלי, ערכתי סידרת צילומי-רקע ב- רכבת התחתית של ניו יורק שבגללם כמעט ונעצרתי ע"י המשטרה.. אלא, שגיורא היה עסוק בפרוייקטים אחרים ולא מצא זמן לטפל בזה. בסופו של דבר, כל החומר שהכנתי אבד..

היית רוצה לעבוד שוב עם רוטמן על קומיקס ?

בקשר לפרוייקטים בלי גיורא? רק בכתיבה נטו – כמו שכבר אמרתי לך: לאחרונה, סיימתי כתיבת ספר הרפתקאות לנוער שנקרא 'תעלומת האוצר התורכי' שעוסק בחיפוש אוצר מימי מלחמת העולם הראשונה הספר נמצא אצל מספר מו"לים – בתקווה שמשהו ירצה אותו. כמובן שגיורא אייר אותו…
'תעלומת האוצר התורכי' – חבורת נערים מוצאת יומן שכתב קרוב משפחה בתקופת מלחמת העצמאות.
אני עובד כעת על סקיצה לספר המשך שיקרא 'תעלומת המשדר הסודי' ועוסק בפיענוח תעלומה מימי המנדט הבריטי.
 גיורא רוטמן יצר במשך למעלה מעשר שנים סיפורים בז'אנר מוגדר היטב בזמנו "ז'אנר הסיפור ההרפתקני " סיפורים שהיו פופולאריים מאד. . סיפורים כאלה היו קיימים לפני רוטמן. ואם כי היו יוצאי דופן הרי מרבית היוצרים  שבאו לפניו  פעלו  מבחינתם כמעט בחלל הריק בתחום  שלעיתים קרובות לא היה להם כלפיו כל יחס  ועניין מיוחד.

   רוטמן  היה שונה בבכך  שהיכיר היטב את עבודתם של יוצרים ישראלים שעסקו בנושאים אלו מאחר שגדל עליהם .  הוא גם בנה עליהם וגם פעל במודע ליצור עבודות וסיפורים טובים יותר מאלו שקרא הוא עצמו.  

כמדומה שאף יוצר בשבועוני הילדים לפניו לא השתווה לו בפרטנות של ציוריו ובתחושת האמינות והריאליזם ההיסטורי שהקפיד להכניס אליהם.

מאז ז'אנר זה  הפך בעיקר למושא לפרודיות ולמעשה נעלם כחלק מהשינויים הדרסטיים שעברו על החברה הישראלית מאז שנות השבעים והשמונים. גיבוריו של רוטמן היו הגברים הקלסיים יפי תואר אמיצים ויודעים בדיוק היכן הם עומדים . מאז כמובן דמות הגיבור הזה נכבר נעלמה בחברה שלנו ,והוחלפה בסוגי גיבורים אחרים.

האם עוד יכולים סיפורים מסוג זה לדבר לילדים כיום ?

קשה לאמר הילדים כיום שייכים לעולם אחר מזה שבו נוצרו ובו עוסקים הסיפורים. 

אבל כמדומה שהם בשינויים ועידכונים מסויימים יכולים לדבר דווקא למבוגרים שגדלו עליהם בשנות השבעים . 

 

נספח 1 : רשימת  סיפורי הקומיקס  שאייר גיורא רוטמן

1. "עלילות מיקי וציקי " כתב וצייר גיורא (רוטמן) . דבר לילדים כרך מ' . 1970 חוברות 38-49. ב12- חלקים.
עלילות ילד וחתולו שלוכדים מחבלים ברצועת עזה.

2. "קוטל הדובים. כתב וצייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו תש"ל 1970 . חוב' 14-33 .
סיפור בסגנון "אחרון המוהיקנים " של קופר על קנדה מאה ה-18 ועל לבן אמיץ וידידו האינדיאני שמונעים מכנופית לבנים לגרום מלחמה בין לבנים ואינדיאנים. "עלילות לוחם אינדיאנים במאה ה-18 במערב הפרוע בעת שלטון הבריטים בארה"ב ."
צייד דובים נאבק במרד אינדיאני כנגד הצבא הבריטי ולבסוף מגלה שהאינדיאנים הוסתו בידי כנופית לבנים המעונינים בהשמדתם כדי לכרות זהב באדמתם . הוא מחסל את הכנופיה וחוזר לאהובתו בשבט האינדיאני .

3. "הפירט " . סיפר וצייר גיורא רוטמן תש"ל , 1970 חוב' 34-47 . על לוחם יהודי אנגלי אמיץ בימי המלכה אליזבט במאה ה-16 שנאבק בספרדים באמריקה. בימי פרנסיס דרייק קצין אנגלי נחטף לעבד בידי הספרדים . הוא נמלט מספינת העבדים והופך לפירט מציל את אהובתו הספרדיה ולבסוף עוזר לאנגלים במלחמתם כנגד הארמדה הספרדית . בהשפעת הספר "הקפטן מקסטיליה"  על לוחם באינקויזיציה.

4. "מליסלדה או האלים באים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה ) צייר גיורא רוטמן . כרך כ"א, 1971. חוברות 1-50.
סיפור הקומיקס הארוך ביותר של שדה ( והוא גם אחד מסיפורי הקומיקס הארוכים ביותר שפורסמו בעיתון ילדים ישראלי בכלל) .
נער ישראלי שבת כוכב נוגה התאהבה בו מבקר בנוגה ובכוכבים אחרים . עם חזרתו לכדור הארץ הוא משתמש בטכנולוגיות של בני נוגה כדי להילחם בעולם הפשע , אך משום מה אינו טורח כלל להסתיר את זהותו ( שגיאה ששום סופר גיבור אמריקני לא היה שוגה בה…) וכך מסתבך עם ארגון פשע מסוכן.

5. יוסקה מאיור כתב דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן. הארץ שלנו 24.1.1972 
הופיע בשני כרכים של הארץ שלנו בתשל"ב ותשל"ג.

חוב' 20-51. תשל"ב חלק א." וחוב' 1-50 חלק ב'.ב-81 חלקים.

סיפור על מעלליו של פרטיזן לשעבר בתקופה שלפני הקמת המדינה ובזמן מלחמת
העצמאות בעזרה למעפילים ובמלחמה בבריטים ובערבים. הארוך שבסיפורי
הקומיקס בעיתוני הילדים. החלטה של הסופר והצייר לתאר את מלחמת השחרור כמו שצריך ובאנו ליעקב אשמן שהוא התלהב מאוד ונתן לנו יד חופשית והתחלנו בסיור על הברת ילדים ממנזרים מאירופה וציירנו מנזר אמיתי מצילומים מנשר שדובי ראה בולין . ואחר כך מלחמת השחרור השיירות לירושלים וגוש עציון ודרך בורמה הקפדנו על אותנטיות ודייקנות וציינתי רק את הלגיונרים קוצרים את השבויים בגוש עציון וקיבלנו מכתב נזעם מחוקר מה זה מראים דבר כזה .

6. . "מסתרי הדרקון האדום " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג , 1973. חוברות 1-33.
נערה וסוכן חשאי נאבקים בארגון פשע טרוריסטי שחוטף מדען ישראלי כדי להשתמש בהמצאה בקטריולוגית שלו על מנת לשלוט בעולם או להשמידו.
7. . "הקופסה הטורקית" . כתב "יריב אמציה "( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כג . חוברות 34-51. ב18- חלקים.
יורם ורזיה גיבורי הסיפור הקודם נאבקים במזימה לפגוע בבטחון המדינה באמצעות הברחת סמים.

8. מלכודת במצולה.  סיפר דב זיגלמן צייר גיורא רוטמן . הארץ שלנו
כרך 23. תשל”ג.24.9-73-11.3.74. חוב’ 1-25 ב-25 חלקים.
משלחת מחקר ישראלית חוקרת את תעלומת היעלמותם של ספינות שונות בים ומגל שמאחורי ההיעלמויות עומדים אנשי מאדים שהקימו עיר תת מימית ומתכננים לכבוש את כדור הארץ ולהתיישב בו. אנשי הספינה משמידים את העיר התת מימית ואת אנשי המאדים.לא מהסיפורים שאני אוהב
9. . "המסכה הצוחקת " . כתב "יריב אמציה "(פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן . כרך כד, 1974. חוברות 1-31.
יורם ורזיה נאבקים במנהיג כנופיית נערים שמתגלה כלוחם אמיץ ואדם טוב מיסודו שפנה לעולם הפשע רק מלית ברירה . הם נותנים לו לחמוק מעונש.
זהו סיפור יוצא דופן של הארץ שלנו בכך שעסקו בו בבעיות חברתיות של ממש ( כנופיות נוער ) ולא דווקא במלחמה באירגוני פושעים ומזימות בין לאומיות .

10. . "חולות אדומים " . כתב "יריב אמציה " ( פנחס שדה) צייר גיורא רוטמן. כרך 24 .חוברות 32-51. ב19- חלקים.
המשך ישיר של הספור הקודם. יורם ומנהיג הכנופיה עזרא ,מתגייסים לצבא במלחמת יום הכיפורים ,נופלים בשבי המצרי אך מצליחים לחמוק ולאחר מסע ארוך חוזרים לישראל אל חברותיהם.

11. אבירי הכותל המערבי. כתב דב זיגלמן ,צייר גיורא רוטמן .הארץ שלנו "כרך 24.

18.3.74-9.9-1974.חוב' 26 -50 ב-25 חלקים.

" בתקופת מסע הצלב הראשון צעיר יהודי מתחזה לאביר צלבן שאותו הרג , מציל את חייו של "

גודפריד איש בויון ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן מצור הצלבנים.

הוא מציל את הכותל המערבי והופך להיות האביר השומר עליו עד שהכותל נכבש

בידי חיילים ישראליים. מלא אהבה להיסטורי ולמורשת ישראל
12. . אוצר טמון בקרח . מאת דב זיגלמן וגיורא רוטמן. כרך כ"ה תשל"ה חוב' 1-42.
בסיום מלחמת העולם השנייה אוצר נאצי נקבר בגרנלנד. בחור ובחורה ישראלית יוצאים לחפש אותו בימינו ונאבקים באירגון נאו נאצי ובמנהיגו אחד הנאצים שהטמינו את האוצר.בהשפעת אליסטר מקלין

13. הרוח מחירבת אל ג'אה מאת גיורא רוטמן. הארץ שלנו 29.12.1975-7.6.76

חוב' 18 -41 ב-23 חלקים . .

בתחילת המאה ""רוח רפאים "" גורמת לסכסוך בין מתיישבים יהודיים ושבט בדואים
שומר יהודי אמיץ מגלה שזוהי מזימה של בעל האדמות שמכר את אדמותיו ליהודים.

14. מסתרי האמזונאס. כתב וצייר ורוטמן . כרך כז , 1977 חוב' 1-24.
מומחה אטום ישראלי נחטף בידי ארגון נאו נאצי לגו'נגלים של דרום אמריקה. סוכן ישראלי ביחד עם בתו יוצא לחלץ אותו ועושה זאת על ידי המרדת העבדים אינדיאניים של הניאו נאצים.
15. במזל תאומות . כתב וצייר רוטמן . כרך כז , 1978. חוברות 25-53.
ילדה מאומצת מגלה את אחותה התאומה שהיא אקרובטית בקירקס יוגוסלאבי שהוא
גם קן של מרגלים מסוכנים. בעזרת סוכן ישראלי השתיים מתגברות על המרגלים.
16. מתחת פני השטח. סיפר וצייר גיורא רוטמן . כרך כט 1979-1980.
סוכן ישראלי יוצא ללבנון לסכל מזימה לרצוח את הנשיא המצרי סאדאת בעת ביקור בחיפה ומשתף לשם כך פעולה עם סוכן מצרי אמיץ. התרגשתי מאוד מבואו של סאדאת לארץ האוייב הכי קשה של ישראל ופתאום מתגלה כאיש נחמד . זה עשה לי משהו וכתבתי את הסיפור בתקווה שלא יקרה לו כלום ו אבל כן קרה .
"17."בעמק הקדום " מעריב לילדים –סוף שבוע 10.12 1982 -1983 ( מעריב לילדים עבר בשלב מסויים במהלך הסיפור ממוסף "סוף שבוע " למוסף השבת ")
כתב וצייר גיורא רוטמן  הופיע שנית ,אותיות 181-212 ב-31 חלקים 4.9.91"
סוכן ישראלי נוחת בעמק לא ידוע באפריקה ומגלה שם 2 ערים אבודות נלחמות
בינהן עיר עברית גמלא של צאצאי העבדים היהודיים לאחר המרד הגדול בראשות
המלכה החשמונאית היפה שלומציון ועיר רומאית בראשות הקיסר טרינוס של צאצאי שוביהם
הרומאיים. הוא מוצא את עצמו נאבק במפלצות פרהיסטוריות וכגלדיאטור בזירה הוא עוזר ליהודים להביס את הרומאים ולהגיע עימם לשלום)
18. משעול הפרטיזנים כתב וצייר גיורא רוטמן מעריב לילדים .1985
פורסם שוב במגזין " אותיות" כרך ו' 1.1.9.94 ב-40 חלקים .
לוחם ארץ ישראלי חודר לאירופה הכבושה בידי הנאצים ונאבק בנאצים עם הפרטיזנים של טיטו ומעלה מעפילים ארצה ועוזר ליוגסלבים נגד הגרמנים שתוקפים את טיטו והלוחם מפוצץ עליהם סכרים  

 

19. סיפור חנוכה של עמוד אחד על סיפור מרד החשמונאים . גיורא רוטמן במעריב לילדים 25.11.1983 .

 

דב זיגלמן שותפו הקבוע של רוטמן פירסם בנפרד את סיפור הקומיקס הנ"ל :

אוצר במעמקי הים" . כתב דב ( זיגלמן)  צייר יוסי . דבר לילדים  כרך מא' , 1971
חוברות > 26-46.ב21- חלקים

איש ים ישראלי עוזר לידיד בריטי לשלות ממעמקי הים אוצר ששקע במאה ה19. תוך כדי מאבק בחבורת פושעים.
 נספח 2: ספרי חסמבה שאייר גיורא רוטמן בהוצאת "רמדור-שלגי " :

 

 

 

22.במלחמה נגד סוכן הריגול המסוכן 008. צייר גיורא רוטמן. 1974.בשבוע הראשון של מלחמת יום הכיפורים החסמבאים יוצאים ללכוד מרגל מסוכן ונעזרים באישה השמנה והאמיצה מנוחה צרנובסקי .

 חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה / יגאל מוסינזון

23. חסמבה בהרפתקאות עם הבלשית הנודניקית המופלאה. צייר רוטמן . 1975. החסמבאים והבלשית מנוחה צרנובסקי יוצאים להיאבק בארכי נבל אלימלך זורקין ושלושת אחיו המסוכנים לא פחות ממנו אנשי חבורת "יאזז" , שמחפשים אחר יהלום יקר ומשתמשים לשם כך במדען שאותו חטפו וגונבים גופות .

 חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים / יגאל מוסינזון
24. חסמבה במלחמות נגד המרגלים המסוכנים . צייר גיורא רוטמן .1976. חסמבה נלחמת בכנופיית מרגלים שמרעילים כלבים וחתולים בהכנה להרעלת מימי ישראל .

חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים
25. חסמבה מול החוטפים או פרשי הלילה הולמים שוב! . צייר רוטמן . 1977.. החסמבאים מתמודדים עם כנופיית פושעים מסוכנים שחטפו את אורי , בנם של ירון זהבי ותמר ומסתתרים בעיר תת קרקעית טכנולוגית מתחת לעכו . על ידי החטיפה הם מנסים להשיג את רובה קרני הלייזר של ישראל "המתושמל". אורי נהפך מכאן ואילך לחסמבאי בעצמו.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X 107 / יגאל מוסינזון

26. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות מול הסוכן X-107 . צייר גיורא רוטמן . 1978.חסמבה נאבקת בסוכן אוייב וברובוט האינטילגינטי שלו זגלובה . לבסוף זגלובה מצטרף לחבורה ועוזר לה בהרפתקאותיה בעתיד.

חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג'-מהל / יגאל מוסינזון

27. חסמבה וזגלובה בהרפתקאות טאג' מאהל . צייר גיורא רוטמן . 1979.הרובוט זגלובה עוזר לחסמבאים במיגור כנופית פושעים שמטמינה בטעני נפץ בביוב של כל בו שלום במטרה להרוס את תל אביב . , שאחד מהם הוא פוטשניק שעימו יתמודדו החסמבאים גם בעתיד.

 

.28. חסמבה מול כנופית פוטשניק המסוכנת מאוד . צייר גיורא רוטמן. 1980 . פוטשניק ואחיו הפושעים ( שכולם עברו ניתוחים פלסטיים ששינו את הופעתם) מנסים להשתלט על המערה החשמלית של החסמבאים כדי להפוך אותה למפקדתם. הם חוטפים את יואב צור.

חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים ספר מספר 29 / יגאל מוסינזון
29. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בהגנה על התאומים הבורחים . צייר רוטמן . 1980 .החסמבאים מחפשים אחר צמד תאומים בניו של יהלומן עשיר שברחו מביתם , אך מסתבר שגם כנופייתו של פוטשניק מחפשת אחריהם כדי לחטוף אותם.

חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו / יגאל מוסינזון

30. חסמבה בהרפתקאות מסתוריות בחירבת לונה ואלרו!!! . צייר רוטמן . 1981. המשך הספר הקודם . תוך כדי מאבק בכנופיתו של פוטשניק , ובכנופית היד השחורה בנסיון להציל את התאומים החטופים, החסמבאים נתקלים במדען שהופך את עצמו ואותם לבלתי נראים .


31. חסמבה בהרפתקאות מסתורי כתר הזהב המסתורי של דוד המלך . צייר רוטמן .1982. ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ")
חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים ובמנהיגם המטורף שמנסה לשים את ידו על כתר הזהב הקדום של המלך דוד .

 חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות / יגאל מוסינזון
32. חסמבה בפחדים ובסכנות נוראות !!! . צייר רוטמן. 1983. הרובוט זגלובה מופעל מחדש לאחר תקופה ארוכה של אי פעילות ועוזר שוב לחסמבאים במאבקם בכנופיית מתנקשים שהיגיעו לארץ כדי לרצוח את הרמטכ"ל שר הביטחון וראש הממשלה. במהלך העלילה נפגשים החסמבאים בבנו של אלימלך זורקין ובדודנו שניהם פושעים מועדים כמו שאר בני המשפחה. במהלך הסיפור הורג שרגא השמן אדם עם זריקת "אנטי חומר " שגורמת להתנפחותו של אדם ול"התפוצצותו". .

חסמבה הרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף / יגאל מוסינזון
33. חסמבה בהרפתקאות מסוכנות בארמון המכושף . צייר רוטמן . 1984 ( הופיע בהמשכים ב"מעריב לילדים ") . תוך מאבק בכנופיה המנסה לגרום לים התיכון לחדור לתוך שטח ישראל בשיטפון ענק שיחלק את ישראל לשניים החסמבאים נעזרים באדם שהפך לבלתי נראה על ידי קוסם בהודו .הרובוט זגלובה מופיע שוב.

34. חסמבה במסתרי הודו הרחוקה.1984. המשך הסיפור. החסמבאים מחפשים בהודו מחופשים למקהלת נערות הולנדיות אחר רואה ואינו נראה ואת הקוסם שהפך אותו לכך ונאבקים בפושעים ובסוכנים זרים שמנסים להשתלט על הסוד. לבסוף הקוסם הופך את עצמו לקוף ונלקח בידי החסמבאים חזרה לישראל.

35. חסמבה נגד זוממי המזימה הנוראה! ( שם אחר: חסמבה נגד הפושעים הזוממים ) .צייר רוטמן . 1985.

 חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה / יגאל מוסינזון
36. חסמבה בהרפתקאות מסתרי פרשת טרנטלה!!!. 1985.חסמבה נאבקת בכנופיית פושעים איטלקיים
37. חסמבה במסתרי תעלומת הבתים הנופלים ( על העטיפה : חסמבה בהרפתקאות מסתרי הבתים הנופלים) . צייר רוטמן. 1986.

 חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה / יגאל מוסינזון

38. חסמבה בעלילות גבורה ביפו העתיקה!!!. 1987. חסמבה משתפת פעלה עם חבורת ילדי "החץ השחור " כנגד כנופית פושעים מסוכנת ביפו.

39. חסמבה במלחמה מול שודדי הים האכזריים ! 1988.החסמבאים מגיעים לאי היווני גרימוס , ונאבקים שם בין השאר בשודדי ים כמו גם בשבטי אטרוסקים שכמסתבר עדיין חיים באי ומשתמשים בחיצים מורעלים כדי להחזיר את האי לשלטון אטרוסקי כפי שהיה בימי קדם.

40. חסמבה בהרפתקאות מסעירות מול סוחרי הסמים המסוכנים . צייר רוטמן . 1988 . החסמבאים נאבקים בכנופיית סוחרי סמים לובית שנשלחה בידי קדאפי כדי להרוס את ישראל מבפנים על על ידי הספקת סמים לאלפי בני נוער.הספר מוקדש למונה זילברשטין ולזוהר ארגוב שמתו כתוצאה משימוש בסמים .

 

חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר
41. חסמבה בהרפתקאות מסעירות במלחמות סודיות ביותר . צייר רוטמן . 1989 .החסמבאים נאבקים בכנופית צרברוס המסוכנת ששואפת להתנקש באישים ישראליים.
42. חסמבה מול כנופית "צרברוס " המסוכנת מאוד. צייר רוטמן . 1990 המשך הסיפור. .חסמבה יוצאת שוב לאי גרימוס ( שהוא שונה מאוד מהאי המתואר בספר מספר 39 כאילו היה זה ביקום אחר ) כדי להיאבק בכנופיה המסוכנת . הרובוט זרנוגה מופיע בפעם האחרונה.
הספר הבא אמור היה להיות "חסמבה בסכנות ומעללי גבורה אמיצים" . אך במקום זה יצא:

43. חסמבה בעלילות מלחמת המפרץ . צייר רוטמן. 1992.חסמבה נאבקת בסאדאם חוסיין בתקופת מלחמת המפרץ . החסמבאים נשלחים במטוס "החמקן " המתקדם בידי הגנרף שוורצקוף להרוג את סאדאם חוסיין בבונקר שלו . אך בדרך נשבים בידי כנופיה עיראקית . הם מצליחים להשתחרר ולחזור לישראל ושם הם לוכדים כנופיית מרגלים עיראקית .

 

 חסמבה והגנרל האמריקני שורצקופף בזמן מלחמת המפרץ.

 

 חסמבה החסמבאים הגיבורים הולמים שוב / יגאל מוסינזון

44. החסמבאים הגיבורים הולמים שוב.!. צייר רוטמן 1994.
הספר האחרון שבו החסמבאים מקבלים את משימתם האחרונה לפני גיוס לצבא האמורה להיות החשובה ביותר , מאבק בכנופית מחבלים העקרב הצהוב שמתכוננת להתנקש בחיי ראש הממשלה וחברי הכנסת שמטמינים פצצות אטום קטנות בערי ישראל ובכנסת . .
הספר כולל נספח על הפצצה האטומית הלקוח מהאנציקלופדיה העברית , רשימה של קרבות חשובים במלחמת העצמאות וסוף דבר של מוסינזון על בנו שנהרג במלחמה וכולל זכרונות מתקופת המאבק והמחתרת ובמידה רבה הוא הביטוי של "התזה" העומדת במרכז הסדרה, הצורך להילחם למען החרות

סדרת ספורי חסמבה לגיל הרך הוצאת שלגי :


1. הילדים הגיבורים והתוכי זנזיבר . צייר רוטמן . 1977. סיפור המתרחש בזמן המנדט תקופת הספר הראשון כאשר אליהו חרמון עוד חי. גיבור הספר והסדרה הוא התוכי של החסמבאים , זנזיבר.
2. התוכי זנזיבר משגע פילים . צייר רוטמן. 1978. התוכי זנזיבר מארגן הקרנה מיוחדת לבעלי החיים של הסרט "טרזן על העצים " עם תרגום מיוחד לשפת החיות

דוד הרועה הקט נלחם בענק גוליית ! / סדרת יגאל מוסינזון באגדות וספורי התנ"ך, 1 הוצאת שלגי , צייר רוטמן , 1988.
סיפור שאותו מספר התוכי זנזיבר במערה החשמלית לילדי השכונה על דוד התנכי

ספר בסדרת "חבורת אסט אנד" מאת א.סקורצ'ר על קבוצת נערים כדורגלנים בלונדון .
( הערה : לגבי סדרה זאת בת שמונה ספרים אני חושד שהיא תוצר ישראלי מקורי המתחזה למתורגם.אני יודע זאת בוודאות לגבי שלושת הספרים האחרונים שנכתבו בידי שרגא גפני ( אבנר כרמלי ) השאלה היא חמשת הספרים הראשונים המוצגים כ"מעובדים בידי אשר דורי " נכתבו כולם על ידיו .

מספר 7 בסדרה : .הקרב על הפרס הגדול 1982. כתב "אבנר כרמלי " ( שרגא גפני ") אייר כנראה גיורא רוטמן,אם כי רמת האיורים היא הרבה מתחת ליצירתו הרגילה.

"ברט ויטפורד " מבצע תגמול / עברית – מ' גלעד. הוצאת רמדור, 1975
ספר בסדרת פטריק קים

דני דבורין  החבורה התל-אביבית ותעלומת המשחק המוזר,רמדור ,1975

אניד בלייטון שנה ראשונה בטירת מלורי עברית תחיה בת אורן ,רמדור 1976
אניד בלייטון התאומות בפנימיה תרגום צביה בן שלום הוצאת רמדור 1976

 

אסתר קל אסתר על הקו,הוצאת א.לוין אפשטיין 1978 

אסתר קל לבת : וגם לבן לא יזיק לדעת, מודן ,1983
,תמר בורנשטיין לזר יום הולדת / ; עיצוב עטיפה אלונה פרנקל ; סדרת חג שמח ספריית פילון אלונה 82, [תשמ"ד)
תמר בורנשטיין לזר סכות ושמחת סדרת חג שמח ,ספריית פילון , תורה אלונה 82, [תשמ"ד

אריה אלדד שכרון סיני ,הוצאת כתר ,1982

 

שאול רוזנפרל אבא של גידי קבל ענש / שחף ספריה לנוער ;הוצאת שוקן 1983
יגאל לב " מסתרי חותם הזהב" סיפור בהמשכים ב"מעריב לילדים", 1984 ( מהדורת הספר מ-1987 אויירה בידי יוסי וקסמן ).

רחל זילברמן ואביבה דקל מרפאת החיות של רוחל'ה,הקיבוץ המאוחד ,1990 .

 

אביבה דקל הכלב "סתם "  הקיבוץ המאוחד ,1992

 קישורים נוספים על גיורא רוטמן:

 

האתר של גיורא רוטמן

גיורא רוטמן בויקיפדיה

מגידי גזר ועד יוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס
יוסקה מאיור כאפוס היסטורי

פנחס שדה כותב קומיקס

חולות אדומים

הישראלים והצלבנים :הצלבנים בספרות הפופולארית הישראלית

גיורא רוטמן והגולם :תיאור של מציאות חלופית

האי מייל של גיורא רוטמן
giora@gr-a.co.il

דוב זיגלמן
dov_zig@netvision.net.il

 

 

מחווה של אורי פינק לסיפוריו של גיורא רוטמן ,מהספר "הגולם ".

תודה לשירי פרידמן  שסייעה בעריכת הראיון עם רוטמן

( שירי פרידמן היא סטודנטית לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית בירושלים, ושבין השאר, מקוה להתמחות ולחקור תרבות ויזואלית פופולרית, בעיקר יהודית ישראלית
בכלליות על העבודה – המחקר שלה על גיורא רוטמן הוא חלק מעבודה על קומיקס ישראלי, שבמוקד העבודה עומד הקומיקס "אבירי הכותל המערבי", כיוון שבין השאר, הוא מעין נקודת שינוי בנוף הקומיקס הישראלי, גם מבחינה סגנונית השואבת בעיקר בסגנון איור סדרות האקשן האמריקאיות, יחד עם השפעות שונות מהתרבות הפופולרית בתקופתו, וגם בתוכן, שמאחד בתוכו סיפור מלחמה בעל נופך חינוכי המנסה לשחזר את האווירה הרומנטית הישנה שהעניקו לגיבורי מלחמה, יחד עם איזושהי התפקחות לגבי דימוי הגיבור שבאה אחרי מלחמת יום הכיפורים)

 

האם טינטין הוא גזען ופשיסט ?

טינטין גיבור סדרת הקומיקס הבלגית המפורסמת והשנויה ביותר במחלוקת.

הופיע באתר NRG

  

דמות הקומיקס האירופית המפורסמת ביותר ,העיתונאי הבלגי טינטין  אחת הדמויות הבלגיות המוכרות  ביותר של המאה העשרים ,נמצא לאחרונה בעין הסערה ,ספריו מואשמים כגזעניים.

ובהזדמנות זאת יש המזכירים שיוצרו הרז'ה היה משתף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה  ומנהיג הפשיסטים של בלגיה  הצהיר בספר שפורסם לאחר מותו  שטינטין מבוסס עליו עצמו.

 הייתכן? טינטין אחת מאושיות תרבות הקומיקס של המאה העשרים  גזען ופשיסט ?

 

 

 

 

 

 

 

 

 
 
 
 
 
 
 

 

 

בימים אלה יצאו לאור בעברית בהוצאת מ.מזרחי  שני אלבומים חדשים בסדרת הקומיקס האירופית "טינטין" מאת הקומיקסאי הבלגי הרג'ה.
אחד מהם "האי השחור " בתרגומו  החדש של הקומיקסאי אורי פינק.

והשני "אוצרו של רקאם האדום " הוא מהדורה בכריכה קשה של סיפור שהופיע בהוצאה זאת עוד לפני 35 שנה  בראשית שנות השבעים בתור 2 חוברות קומיקס נפרדות בעטיפה רכה  ותורגם בשם בדוי בידי גדעון טורי ( היום פרופסור לתורת התרגום )  .

טינטין וידידים שונים.

טינטין הוא עיתונאי צעיר ונועז שביחד עם כלבו הלבן וידידיו קפיטן מדוק הזועף, רב חובל הנתון להתפרצויות זעם וגידופים ומדען מפוזר ומפורסם , מגיע למקומות אקזוטיים שונים בכל קצוות העולם וגם לחלל ואל הירח ( ובאחת מהרפתקאותיו האחרונות  "טיסה 714 אף התמודד עם חייזרים ) ופותר בדרך תעלומות שונות ומשליט באופן כללי צדק וסדר בכל מקום . .
זוהי  אינה עוד סדרת קומיקס , זוהי סדרת הקומיקס האירופית המפורסמת והמצליחה ביותר  של כל הזמנים ,מצליחה אפילו הרבה יותר מסדרת "אסטריקס".

אחד האלבומים בסדרה זאת "טינטין בטיבט" נבחר כסיפור הקומיקס הכתוב בצרפתית הטוב ביותר של כל הזמנים ומספר 1 ב"היכל התהילה של הקומיקס הצרפתי " בעוד שאלבום של אסטריקס לשם השוואה נבחר רק כמספר 6 ברשימה זאת .

טינטין ויוצרו הרג'ה.

יוצרה הקומיקסאי הבלגי ז'ורז רמי שכתב וצייר אותה תחת השם "הרג'ה זכה עבורה לפרסום עולמי . על פי הקומיקס נוצרו סדרות מצוירות בטלוויזיה וסירטי קולנוע , טינטין נחשב בעיני כל לקלאסיקה אירופית ועולמית אמיתית דמות שמוכרת לכל וגם האינטלקטואלים אין שום בעיה להצהיר בגאווה שהם קוראים את "טינטין ". הבמאי המפורסם סטיבן שפילברג הודיע לאחרונה על כוונתו ליצור טרילוגיה של סרטים על דמותו של טינטין . והשנה חוגגים בעולם את מלאת מאה שנה להולדתו של היוצר הרג'ה במאי 1907 י ,וברחבי העולם דובר הצרפתית כולו חוגגים את האירוע באינספור תערוכות ואירועים שגורמים לחובבי קומיקס בארצות אחרות מתורבתות פחות מצרפת להזיל ריר מקנאה על הכבוד שלו וזכה הקומיקס בתרבות הצרפתית .

וכעת מתורגמים ספרי טינטין בידי הקומיקסאי הישראלי הידוע ביותר .

 אורי פינק מצהיר מזה שנים על העדפתו לקומיקסים האירופיים בנוסח טינטין על כל הקומיקסים  האמריקניים של גיבורי העל.  בפני מקורבים הוא מכה על חטא  על  כל השנים שביזבז על  קריאת קומיקסים אמריקנים נחותים  שאותם מן הראוי היה להקדיש להרז'ה וליוצרים אירופיים אחרים .
אורי פינק: אני מתרגם את 'טינטין', וזאת   הגשמת חלום וזה כבוד. וזה כמו לתרגם את התנ"ך, משהו שגדלתי עליו והערצתי אותו זאת זה אחד מאבי היסוד של תרבות הקומיקס המפוארת של אירופה .
תדע כשאני מספר לעמיתים בכנסים בצרפת על סדרת "זבנג " שלי ועל כל הפעילות הרבה שלי בתחום בישראל הם מגיבים בשעמום מוחלט וזה די מעצבן . עד הרגע שבו אני מספר להם שאני מתרגם את טינטין לעברית . ואז פתאום היחס אלי משתנה ולוקחים אותי קצת יותר ברצינות כי טינטין הוא לא סתם קומיקס אלא חלק מהחיים והתרבות של כל דובר צרפתית . .טינטין הוא הקלאסיקה בהתגלמותה כמו אלכסנדר דיומא , כמו בלזק . כמו מרסל פרוסט. טינטין הוא הגאווה של כל דובר צרפתית .
נכון יש ב'טינטין' משהו ירחמיאלי מיושן שלא באמת הולך עם הזמנים ההיפר אקטיביים שלנו אבל צריך לשמור עליו".
אתה מתרגם מצרפתית או מאנגלית ?
מאנגלית .

"האי השחור זכה להצלחה סבירה וכעת עמל פינק על תרגום  ספר טינטין הבא שלו "כוכב השביט ".

אבל .. לאחרונה מגיעים גם דיווחים לא כל כך נעימים הקשורים לסדרת המופת הקלאסית .

טינטין הגזעני

בימים אלו הוגשה תביעה  בידי מהגר מקונגו  לבלגיה בשם מבוטו מונדונדו לבית משפט בבלגיה כנגד גזענות באחד מאלבומי טינטין ."טינטין בקונגו " שאותו הוא מגדיר כספר גזעני וקסנפובי ודורש את הוצאתו מחנויות הספרים .
זאת בעקבות דיווח מאנגליה  על תלונה של אדם שמצא במדפי חנות במדור הילדים אלבום בשם "טינטין בקונגו " האלבום השני בסדרה שפורסם ב1931 ותיאר את מסעו של טינטין לקונגו ( אז בשליטתה , האכזרית ביותר , של בלגיה ). המתלונן מצא שהשחורים תוארו שם בצורה בצורה גיזענית הוא נדהם :הכיצד הוא יכול להראות אלבום כזה לילדיו והתלונן לפני ועדה למען שוויון בין גזעי כמו גם לפני בעלי החנות הללו מיהרו להעביר את האלבום למחלקת המבוגרים בלבד.

\

תמונה מ"טינטין בקונגו ".
הייתכן ? טינטין גזעני ?
ובכן כן ולא . התשובה היא מסובכת.
האלבום במושגינו שלנו הפוליטיקאים קורקטיים היום הוא אכן גיזעני ומציג את השחורים כיצורים ילדותיים ונחותים לעומת טינטין הלבן .
אבל הוא תיאר את השחורים בצורה קונבנציונאלית מאוד במושגי שנות השלושים כאשר בלגיה הייתה מדינה אימפריאלית באפריקה . הרז'ה פשוט כתב וצייר כמו כולם בזמנו ובמקומו . וכולם נהגו לתאר את השחורים כגזע נחות הזקוק להדרכה אירופאית .
לזכותו של הרז'ה יאמר שלעתיד הוא פירסם דיברי צער על האלבום הזה, וכעבור שנים דאג לצייר אותו מחדש ולסלק ממנו את הקטעים הגזעניים במפורש ובמשך שנים רבות לא הירשה לפרסם את המהדורה המקורית מחדש .המהדורה שכנגדה פורסמה תלונה הייתה מהדורה שבה היה ניתן למצוא הקדמה ארוכה שבה מוסבר עד כמה הקומיקס הזה אינו פוליטיקלי קורקטי ואינו מייצג את כלל יצירתו של הרז'ה .
ואם הלקוח הנדהם היה קורא באמת הוא היה מוצא את ההקדמה .לכן התגובה שלו נראית כמוגזמת קיצונית, וכך גם תגובתם של בעלי החנות.

 

זוהי שאלה קשה האם עלינו לצנזר יצירות של העבר מאחר שכיום הן בגדר לא פוליטיקלי קורקט ?
לדעתי רק כאלו שמיועדות לילדים וכאלו שיש בהן גזענות בוטה ומעוררת שנאה ממש ( אם כי גם בעניין זה יכולים להיות ויכוח על הפרשנויות ).
מדוע לא לתת לילדים להתמודד גם עם תפיסות גזעניות של העבר כשאלו מוצגות היטב בהקשר של תקופתם? לדעתי בהחלט מן הראוי לצרף לספרים כאלו הקדמה שמסבירה את ההקשר ההיסטורי שבו נוצרו אבל אין לצנזר אותם או לסלק אותם מטווח ידיהם של הילדים בגלל זה .
אין לצנזר את "אוליבר טויסט" של דיקנס מאחר שדמות הנבל שם היא של יהודי או את הסוחר מוונציה של שקספיר למרות שהרשע שם הוא יהודי ,אבל יש ויש מקום להוסיף הסברים לילדים מדוע הספרים האלו הם בעייתיים .
ומן הראוי לציין "טינטין בקונגו " עם כל זה שהפך במשך השנים לסמל של גזענות בלגית פורסם בהמשכים בכתב עת בזאיר ( קונגו כפי שנקראה לאחר קבלת העצמאות ) בשנות השבעים וזכה להצלחה רבה התברר שלשחורים לא הייתה שום בעיה עם התיאור שלהם באלבום הם צחקו ונהנו . . . ולאמיתו של דבר דווקא האלבום הגזעני הזה הוא הנפוץ והפופולארי ביותר מבין כל האלבומים באפריקה .

אלא שקופת השרצים הגזענית של טינטין ויוצרו הרז'ה אינה מסתכמת רק באלבום הזה ,לרוע המזל יש עוד נקודות שחורות בעברו של הקומיקס וחמורות בהרבה.

טינטין הפשיסט

ספר מאת לאון דגרל על הקשר בינו ובין טינטין .

מה שאינו ידוע כמעט הוא שהיוצר הרג'ה בשנות העשרים נעזר רבות בעיתונאי צעיר ונועז מוכר לו היטב בשם לאון דגרל שהביא לו דוגמאות של סיפורי קומיקס שונים מארה"ב ששימשו להרז'ה כמקור השראה ביצירת הסדרה. הקשרים בין הרז'ה ודגרל היו אז ככל הנראה הדוקים ביותר.

לאון דגרל מנהיג הפשיסטים בבלגיה.

אותו ליאון דגרל הקים כעבור כמה שנים בבלגיה מפלגה הפשיסטית והפך לאחד ממנהיגי הנאציזם של אירופה , אדולף היטלר שחיבב אותו מאוד אמר עליו שאם היה לו בן היה רוצה שיהיה כמו דגרל .
הרז'ה היה מקורב מאוד לדגרל ויש הטוענים שאף עיצב את סמל המפלגה הפשיסטית שלו .

עטיפת ספר פשיסטי מאת ליאון דגרל משנות השלושים . האיור הוא מאת הרג'ה .

בזמן מלחמת העולם כאשר בלגיה נכבשה בידי הנאצים דגרל היה אחד מעושי דברם הראשיים והוא סייע להם במלחמה בסובייטים בכל מקום .
לאחר המלחמה נמלט דגרל לספרד שם מצא מקלט עד מותו בשנות התשעים כתומך בנאצים וכמכחיש שואה עיקש ,בזמן שסדרת טינטין הפכה לרב מכר ענק באירופה.
לאחר מותו של דגרל ב-1994 התפרסם ספרו "טינטין ואני " שבו טען שהדמות של טינטין בוססה בידי הרז'ה ישירות עליו.
דגרל ראה בעצמו את הגירסה החיה של טינטין כהרפתקן שחייו מקבילים לאלו של העיתונאי הנועז ורודף ההרפתקאות ובמידה מסוימת אכן כך היה ,וככל הנראה יש צדק מסויים בטענותיו אלו אם כי אלה הוכחשו בידי מקורבים שונים של הרז'ה שטענו שהדמות בוססה על אחיו של הרז'ה.

ירון זהבי נגד טינטין

הסופר יגאל מוסינזון נלכד בידי המשטרה הספרדית בעת ניסון לחטוף את לאון דגרל המודל לדמות "טינטין ". ציורים מאת מ.אריה .

דגרל חי לו  עשרות שנים חיים שקטים שלווים ומאושרים בספרד ששם המשיך להפיץ ללא הפרעה את תורתו הנאצית להוציא אירוע אחד שהעמיד בסכנה את החיים השלווים האלו .
יום אחד בראשית שנות השישים היגיעה לספרד חוליה של כמה ישראלים ובהם יגאל מוסינזון יוצר סדרת "חסמבה" ועיתונאי בשם אלדובי ,הם היגיעו לשם כדי לחטוף את הנאצי דגרל המודל של טינטין בפעולה נועזת שכאילו הועתקה מסיפורי 'חסמבה'. מוסינזון קיוו להשיג ממנו מידע על מקום הימצאו של המנהיג הנאצי מרטין בורמן, שלפי השמועות הוסיף לחיות ולהסתתר אי-שם בדרום-אמריקה.
יש בכך מן האירוניה , מוסינזון, סופר ההרפתקאות המפורסם ביותר בישראל שביסס את דמותו של ירון זהבי גיבורו על עצמו , ללכוד את האיש שעליו הייתה מבוססת סדרת ההרפתקאות המפורסמת ביותר באירופה.
המבצע הסתיים בכישלון בגלל שגיאות אלמנטריות של צוות החוטפים. כך, למשל, הם חשפו את תוכנית הפעולה שלהם בשיחה סתמית עם יהודי, והלה מיהר לדווח על כך לשלטונות הספרדיים (ירון זהבי מפקד חסמבה שדמותו התבססה במידה רבה על זאת של מוסינזון עצמו לא היה נכשל בשגיאות אלמנטריות כאלו וגם לא סביר להניח טינטין ).

 באי-הכוח של השלטונות מיהרו ללכוד את מוסינזון ואת אלדובי. במהלך החקירה נשאל מוסינזון את מי הוא מכיר בספרד. הוא ענה שהוא מכיר את הסַפָּר; כשנשאל מאין הספּר הזה, ענה 'מסביליה' וחטף כמה סטירות מצלצלות.
לבסוף שוחרר מוסינזון בעזרת התערבותם של אישים בדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת ישראל (יש אומרים שבן גוריון עצמו הוא שהתערב למענו אצל פרנקו). דגרל, לעומת זאת, נשאר חופשי בספרד.ומן הסתם קרא לא מעט ספרי טינטין הגיבור שהתבסס על דמותו שלו .
מוסינזון חזר לישראל והחליט לנטוש מעתה את חיי ההרפתקאות האמיתיים ולהתרכז בסיפורי ההרפתקאות הבדיוניים של חסמבה.
ואכן, בספר שכתב זמן קצר לאחר מכן, חסמבה בפשיטה בתעלת סואץ (1970), שאויר בידי אשר דיקשטיין, הוא עשה שימוש בכמה מן הפרטים מהפרשה האמיתית. בספר מופיעה הקדשה מיוחדת האומרת, בין השאר, ש'בספר זה ישנם דברים רבים שהשתיקה והסודיות יפים להם, ולכן מרבית שמות גיבורי הספר הם שמות בדויים'. לאמיתו של דבר, גם בספרים אחרים הרבה מוסינזון לכתוב דברים מעין אלו במהלך העלילה, על-מנת ליצור תחושה של אמינות, אך הפעם, לשם שינוי, טענה זו הייתה נכונה. הספר עוסק כל-כולו בניסיון חטיפה, והפעם בניסיון לשחרר טייס ישראלי מידי שוביו. את המבצע יוזם אדם בשם אדמונד מלאכי, איש השירות החשאי לשעבר. מלאכי מזכיר מאוד את דמותו המציאותית של צבי אלדובי, שותפו של מוסינזון לניסיון חטיפת דגרל. במהלך הסיפור חוטף הטייס השבוי סטירה נוראה משוביו, דוגמת אלו שחטף מוסינזון עצמו במאסרו; כמו כן, יש בספר פרטים רבים אחרים המתבססים על האירועים האמיתיים. אך בסיפור, בניגוד למציאות, החטיפה עולה יפה והטייס משוחרר מידי שוביו.
יגאל מוסינזון מת ב1994. דגרל האיש שאותו ניסה לחטוף מת חודש לפניו . לאחר מותו של דגרל פורסם ספרו האחרון Tintin mon copain שבו עסק בזהות בינו ובין טינטין .

טינטין משתף הפעולה עם הנאצים

 

" סיפור שנכתב  בידי הרז'ה בזמן הכיבוש הנאצי של בלגיה  ופורסם בכתב עת ששיתף פעולה עם הנאצים . בסיפור מופיעים בגרסתו המקורית דמויות של יהודים נתעבים.

להרז'ה הייתה סיבה טובה להכחיש כל קשר לדגרל. הוא הואשם ובצדק בשיתוף פעולה עם הנאצים בזמן שאלו ששלטו בבלגיה .
בזמן מלחמת העולם השנייה הוא עבד בעיתון של הימין הקיצוני הבלגי ששיתף פעולה בגלוי עם הנאצים . הרז'ה היה למעשה משתף פעולה בעצמו.
באחד הסיפורים שלו מאותה התקופה הופיע רשע,בנקאי בעל שם יהודי . אלא ששם זה שונה במהדורות הבאות מסיבות של קורקטיות פוליטיות .

חוקר מצא גם שאוסף הקללות המשונות שאותם משמיע קפטין מדוק בכל הזדמנות לקוחות ברובן מספר ידוע של הסופר האנטישמי המפורסם פרנדינד סלין וכוונו שם כולם כנגד היהודים בכלל ונגד יהודי פריז בפרט . ( ספר אחר של סלין "מסע אל קצה הלילה"  תורגם לעברית ומייד נתקל בויכוח סוער האם מותר לתרגם ספר אנטישמי ארסי כל כך )

האם אכן יש לראות בהרז'ה גזען כתוצאה מהשרצים האלו שקיימים בעברו ? .

נראה שהרז'ה היה רחוק מאוד להתעניין בפוליטיקה מאיזו שהיא סוג. לסיפורים שפירסם  אז ( שנחשבים היום בין הטובים בסדרה) ובהם  "תעלומת החד קרן " ו"אוצרו של רקהם האדום " לא היה שום קשר לפוליטיקה והם עסקו במסעות הרפתקניים ברחבי העולם .
לעומת זאת ,להרז'ה יש הוכחות שהוא כתב כנגד הנאצים לפני המלחמה.

ב-1939 פירסם הרז'ה אלבום בשם "שרביטו של אוטוקר " ( שתורגם לעברית בידי המשורריעקב אורלנד) שבו תיאר את מאמציו של טינטין לעזור למדינה קטנה דמוית אוסטריה מפני מאמצי הפלישה של מדינה גדולה ולוחמנית שואפת כיבושים שהיזכירה במידה רבה מאוד לכל מי שעיניו היו בראשו את גרמניה הנאצית .

יש לציין מעבר לאלבומים הראשונים של טינטין שהם אכן מלאים בסטריאוטיפים גזעייים ומבטאים השקפה כללית שהייתה נפוצה בימים אלו הרי האלבומים המאוחרים שלו ,אלו שכתב משנות ה-40 ואילך  כמו "שבעת כדורי הבדולח " ו"אסירי השמש " שמתארים מסע מדהים בהרי האנדים הם נקיים לחלוטין מכל גזענות ובשום פנים ואופן אי אפשר לקורא ליוצרם גזען .הרז'ה מקפיד לתאר בהם בדייקנות מדהימה בני גזעים ועמים שונים שבהם פוגשים טינטין וידידיו במסעותיהם ברחבי העולם ואלו מוצגים בצורה אובייקטיבית וסימפטית .

אלבומי הקומיקס בסדרת "אסטריקס" המתחרה ב"טינטין על תואר סדרת הקומיקס האירופית המצליחה והמפורסמת ביותר שאותם כתב היהודי גוסיני הם בהשוואה מתלהמים ושוביניסטיים הרבה יותר.
משום כך עלינו לראות  בטינטין לא כגירסת הקומיקס של הנאצי לאון דגרל , אלא כאחד מהתומכים הגדולים בשיתוף פעולה בין גזעים שונים ותרבויות שונות . לאון דגרל אולי התגאה בקשר שלו לטינטין אבל אילו היה קורא היטב את הסדרה היה חייב להבין שאין דרך שבעולם שטינטין העיתונאי הנודד ששנא גזענות בכל ליבו יכול היה לשתף פעולה עם הנאצים .

נספח : טינטין פוגש את מנחם בגין

בספר אחר שלו שהופיע לאחר המלחמה "ארץ הזהב השחור " ( 1948) הרז'ה אף הביא את טינטין לפלסטינה שבשליטת המנדט  הבריטי ,לעיר חיפה והפגיש אותו עם לוחמי האצ"ל,הללו חטפו אותו במחשבה שהמדובר ביהודי מאנשיהם אחד "סולומון גולדשטיין אדם שאכן דומה לטינטין . גולדשטיין זה הוא ידידו האישי של מנהיג האירגון שמתחפש במהלך הסיפור לרב ומנהל עבורו מבצע הצלה מידי הבריטים .
הרג'ה אינו נותן את שמו של המנהיג אבל הקורא יכול לזהות אותו בקלות  כאיש בשם מנחם בגין לעתיד ראש ממשלה בישראל . עד כמה שידוע  הוא האישיות ההיסטורית הבכירה ביותר שאותה פגש טינטין במהלך מסעותיו ( בהרפתקה קודמת הוא התמודד עם אנשיו של הגנגסטר אל קפונה בשיקאגו) .
ולאחר מכן מצא טינטין את עצמו נחטף בידי יריביהם הערבים ומכאן ואילך נעלמים חברי האירגון בגין וכפילו היהודי של טינטין. .
אבל קטע מעניין זה והרקע הארץ ישראלי נמחק ושונה למרבית הצער בגירסה מאוחרת של האלבום ששם ההרפתקה כולה מתרחשת במדינת נפט ערבית מדברית דמיונית בשם "חמד ".

אם אני במקום אורי פינק הייתי מתרגם את הספר  ,כי אז הייתי מקפיד לתרגם לעברית את המהדורה המקורית בצרפתית  עם האצ"ל ומנחם בגין ולא את המהדורה המאוחרת באנגלית  שבה נמחקו איזכורים אלו .

אורי פינק לתשומת ליבך .

נספח :טינטין בשפה העברית
 
   
 

שרביטו של אוטוקר " אלבום הקומיקס הראשון שתורגם לעברית בידי המשורר יעקב אורלנד.

ספרי טינטין לעברית תורגמו לעברית מזה שנים רבות .האלבום הראשון "שרביטו של אוטוקר " תורגם לעברית עוד ב-1964  והוא אלבום הקומיקס הראשון בשפה העברית ותורגם בידי אישיות ספרותית מהמעלה הראשונה המשורר הידוע יעקב אורלנד בהוצאת מחברות לספרות .אלא שכנראה לא זכה להצלחה שכן ההוצאה לא המשיכה להוציא לאור אלבומים מאין אלה וכיום הוא נדיר מאוד.
הסיפורים הבאים על טינטין יצאו לאור בעברית כולם בהוצאת מזרחי ובשלושה שלבים שונים בהפסקה של שנים רבות בין כל שלב .
השלב הראשון היה ב-1972  כשתי חוברות בפורמט גדול מספרי 5-6 בסדרת "מועדון הסיפור המצוייר " סידרה שהיציגה סיפורי קומיקס אירופאים בפורמט גדול .סדרה זאת כללה גם סיפורים על הבל ריק הושה והטייס דן קופר . אך היא לזכתה להצלחה ונפסקה לאחרי חוברת מספר 8.
הוצאת מ.מזרחי חזרה שוב לטינטין בשנת 1987 והפעם עם חמישה אלבומים. זאת בעקבות הסדרה המצויירת "קטנטן " ששודרה אז בטלוויזיה ישראלית על עלילותיו של טינטין .
וכעת  בדיוק 20 שנה אחרי אחרי אותם פירסומים ו35 שנה לאחר הפירסום של שתי החוברות המקוריות בהוצאה  חזרה  הוצאת מ.מזרחי לפרסם שוב את טינטין והפעם בתרגומו של הקומיקסאי אורי פינק .עם "האי השחור ". ההצלחה של "האי השחור " הביאה לפירסום של אלבומים נוספים .

 רשימת ספרי טינטין בעברית

האי השחור . 1938 . מספר 7 בסדרה תרגם אורי פינק . הוצאת מ. מזרחי 2007 .

שרביטו של אוטוקר  מספר 8 בסדרה . 1939. עברית יעקב אורלנד ,הוצאת מחברות לספרות 1964.
( כל הספרים הבאים לוו בכותר "סדרת הטלויזה "קטנטן ")

 

הכוכב המסתורי /   מספר 10 בסדרה. 1942 תרגם אורי פינק   תל-אביב :   מ. מזרחי,   [תשס"ח] 2008.

 ספר הידוע לשימצה מאחר שבמהדורה המקורית שלו שיצאה לאור בעת שבלגיה הייתה  כבושה בידי הנאצים,היו כמה דמויות אנטישמיות של יהודים. אלו שונו במהדורות הבאות.

תעלומת החדקרן . 1943 .  מספר 11 בסדרה הוצאת מזרחי , 1987.

 

אוצרו של רקהם האדום .   מספר 12 בסדרה .

יצא לאור בעברית בכמה מהדורות :

מהדורה של 2 חוברות
א. אוצרו של רקהם האדום תרגום א. גדעוני ( גדעון טורי ) .מועדון הסיפור המצוייר. 1972.
ב. חדקרן במצולות הים . 1944.  תרגום א. גדעוני (גדעון טורי ) . מועדון הסיפור המצויר, 1972.

 אוצרו של רקהם האדום ( מהדורה בכרך אחד בכריכה קשה  ) מזרחי 2007 ..

שבעת כדורי הבדולח . (1948. מספר 13  בסדרה . עברית אריה חשביה . מזרחי ,1987

אסירי השמש ,  1949 מספר 14 בסדרה .  עברית אריה חשביה ,מזרחי 1987

הטיסה לירח מספר 16 בסדרה.  עברית אריה חשביה . מזרחי .

 

החוקרים על הירח . מספר 17 בסדרה עברית אריה חשביה . מזרחי 1987

 

פרשת קלקולוס / מספר 18 בסדרה 1956. תרגום: אורי פינק;הוצאת מזרחי  2008

הרפתקאותיו של טינטין: כרישי הים האדום | הרז´ה

כרישי הים האדום .מספר 19 בסדרה . 1958. תרגום אורי פינק הוצאת מזרחי 2011.

 

תעלומת תכשיטי הזמרת. מספר 21 בסדרה ; 1963 [תרגום: אורי פינק,הוצאת מזרחי 2010

טיסה 714 לסידני / מספר 22 בסדרה 1968  ; תרגום – אורי פינק.הוצאת מזרחי 2009.

קישורים רלבנטיים

טינטין בויקיפדיה

 

lיום הולדת לטינטין

טינטין בטיבט

האם טינטין אנטישמי?

טינטין בעברית ובערבית

תערוכה של טינטין

חיקויים ופרודיות של טינטין

טינטין נגד בטמאן

מאשימים את טינטין בגזענות

קונגו נגד טינטין

החרמת טינטין

לאון דגרל הבסיס לדמות טינטין ?

טינטין בין הנאשמים

טינטין פשיסט?

בית משפט בבלגיה קובע   האם  טינטין הוא גזעני

אסטריקס המתחרה האירופי הגדול של טינטין

היכל התהילה של הקומיקס הצרפתי

 

 

העולם המופלא של מ. אריה

 

 פורטריט עצמי של מ.אריה ( אריה מוסקוביץ' עם גיבוריו השונים.)

בימים אלה מתקיימות ברחבי הארץ כמה תערוכות המוקדשות ליצירה המגוונת של אמן אחד אריה מוסקוביץ הידוע בכינויו "מ. אריה " . תערוכה אחת המתקיימת בבית חנות "הבואהוז " ברחוב דיזינגוף בתל אביב מוקדשת לציוריו המתארים את העיר תל אביב . תערוכה שניה המתקיימת בבית התנ"ך בתל אביב מוקדשת להצגת תמונות שונות שלו בנושאי התנ"ך הן שהופיעו במקור כאיורים בסיפרי ילדים וחוברות לימוד שונות . תערוכה שלישית המתקיימת במוזיאון חיל הים ביפו מציגה את סמלי חיל הים שאותם עיצב מוסקוביץ במשך השנים כמעצב הרשמי של סימלי חיל הים . מלבד זאת מתוכננת לעתיד הקרוב תערוכה של עטיפות ספרים שאייר בספריית בית אריאלה התל אביבית, ואף יש דיונים על הצגה של תערוכה שתכלול מבחר מכלל יצירתו המגוונת לאורך השנים במוזיאון ישראל בירושלים. יצירתו של מוסקוביץ בהחלט ניהנית עכשיו מרנסאנס.

 

מוסקוביץ שיש הרואים בו את ה"מלך הבלתי מעורער" של המאיירים בישראל , האיש שאייר יותר איורים מכל אחד במדינה ואולי גם בעולם , אריה מוסקוביץ המוכר כמעט לכל אדם במדינה שגדל כאן בשנות החמישים השישים והשבעים מחתימתו מ. אריה באלפי הספרים שאייר.לא מן הנמנע שאיוריו השונים נמנים על הציורים המוכרים ביותר לתושבי המדינה לא פחות מציוריו של נחום גוטמן למשל .
אך לאמיתו של דבר המוני האיורים בספרים הם רק חלק קטן ביצירתו . הוא צייר עד היום כ-שתים עשרה אלף תמונות מסוגים שונים מתוכם כעשרת אלפים איורים לספרים ואייר בסך הכל כ-8000 ספרים שיא ישראלי ואולי עולמי.

האמן הצה"לי

אריה מוסקוביץ' עם סקיצות מקוריות מהסמלים שעיצב

מ.אריה עם סקיצות של הסמלים שעיצב.

 הוא עצב עד היום לא פחות מ-412 סמלים בעבור יחידות צה"ל ובראשם חיל הים  ( לפחות 350 סמלים ).

 במשך השנים עיצב את כל סמלי האוניות והצוללות הדבורים והסט"ילים סמלים בעבור חילות אחרים ובראשם חיל האוויר שהוא עיצב את הסמלים של כל ההליקופטרים שלו. זהו שיא שאין אף מעצב סמלים צבאי אחר אף התחיל להתקרב אליו. הוא תכנן מאות סמלים כולל הסמל המקסים של טנק המרכבה. של דמויות תנכיות על מרכבה שאותו עיצב בהזמנה מיוחדת של משה דיין , והסמל של הצוללת תנין, שאותו צייר מוסקוביץ בתחילה כמו התנין המוכר לכל אך בדרישת ראש ממשלת ישראל דוד בן גוריון מומחה גדול לתנ"ך צוייר לבסוף כמו התנין התנכי האותנטי המוכר כיום כלווייתן . מה שאמר שכאשר מוסקוביץ היה צריך לצייר סמל של כלי ימי אחר שנקרא לוויתן הוא היה צריך לשבור את ראשו כדי לצייר דמות לווייתן שונה.
בפעם אחרת היה אמור להיות במסע הבכורה של צוללת חדשה "דקר" שמה אך עניין אישי דוחק ,הולדת בתו, השאיר אותו לצערו על החוף.
הדקר לא נראתה עוד מאז.
מוסקוביץ' עצמו מעולם לא היה חייל קרבי אבל את ההשראה לעיצוב הסמלים הוא מקבל מנוכחות אישית בשדה הקרב וממפגשים עם חיילים, הוא תמיד קרוב למקומות ההתרחשויות.
מוסקוביץ : אני מלא הערצה לחיילים שצונחים מעבר לקווי האויב . נכון המלחמות מפרות אותי . אמנם המחשבה שלאויב יש כלי נשק כמו שלנו מפחידה ,אבל אם החיילים שלנו יפחדו מי יודע לאן נגיע . אני גאה שהסמלים שלי מעודדים ומחזקים את רוח הקרב וזאת מטרתם ויש לי מכתבים שמראים שהם הצליחו בכך.
.בנוסף לכל אלה עיטר גם בסיסים וחדרי אוכל של צה"ל . איך שהוא בין לבין מצא זמן לעצב שתי אנדרטאות צבאיות , אנדרטת הצנחנים בבקעת יריחו ואנדרטת חיל הים באשדוד .

מוסקוביץ אדם פטריוטי מאוד גאה מאוד על עבודתו עבור צה"ל
א.א. מדובר בסך הכל בסמלי יחידות.
מוסקוביץ : צבא חזק זה כלים חזקים אבל סמלים ודגלים הם בראש והם חשובים לא פחות מכלי הנשק לעיצוב צבא חזק.
הוא טוען שהוא יוצא דופן בין כל האמנים בכך שהוא שלח את ידו בכל תחומי האמנות הויזואלית כולם , בציור באיור בפיסול ,באדריכלות באמנות עץ במיניאטורות וכו' וכו' .הוא גם היציג תמונות רבות בתערוכות .
אחד הפרוייקטים שעליהם מוסקוביץ' מתגאה עליהם יותר מכל , הוא הויטראז'ים, תמונות קיר תנכיות על ירושלים ועל שנים עשר השבטים שאייר לבית הכנסת שמול ביתו שבו הוא הגבאי מזה עשרות שנים. הדבר קצת מפתיע שכן נדיר מאוד למצוא בתי כנסת מצויירים.
א.א. : לא היו התנגדויות בין המתפללים לכך שאתה מצייר בבית הכנסת ? הרי יש בתורה כלל "לא תעשה פסל וכל תמונה " ואתה עוד מצייר בבית כנסת ?
מוסקוביץ : אני הגבאי והקובע לגבי הנעשה בבית הכנסת. את התמונות ציירתי עוד ב-1960 ואיש לא פצה פה וצפצף. לי אין שום בעיה לגבי ציורים בבית כנסת, אבל נכון זהו כנראה בית הכנסת המצוייר היחיד בארץ .. לאחרונה ראה אותם מיליונר יהודי צרפתי בשם רונסון והתרשם כל כך עד שבזכותם הוא בונה קומה לנוספת לבית הכנסת שבה יהיו ציורים נוספים חדשים שלי בנושאי תנ"ך .

בלי פוליטיקה

בעבר כאשר היה שוק נרחב לכרטיסי ברכה לראש השנה ולתאריכים אחרים היה מוסקוביץ המלך הבלתי מעורער בתחום זה ולהערכתו הוא אייר לא פחות מ-1500 שנות טובות חלקן הגדול בעלות גוון פטריוטי חזק .
כרטיסי ברכה שלו עדיין גודשים את דוכני היד השניה בשוקי הפשפשים ובמקומות אחרים וקל מאוד לזהותם גם משום שרוב כרטיסי השנים הטובות היו של צילומים פרט לאלה שעוצבו בידי מוסקוביץ ובאלה היו דימויים חדורי רוח פטריוטית וגאוות ניצחון : של חיילים צחים ויפים צועדים בסך במצעד על רקע דגל ישראל המתנפנף או על רקע הכותל , סמלים מהסוג שהם מאוד לא פוליטיקלי קורקטים היום אבל אז במדינת ישראל הצעירה הצודקת והיפה ומוקפת האויבים היו מרכזיים ובמסר שלהם היה אחד : רוח קרב וגאווה על היחידה החייל והמדינה .
מוסקוביץ מספר שלפני כמה שנים פנו אליו מתוכנית טלוויזיה של יום העצמאות בבקשה שישחזר את אחת התמונות המפורסמות שלו חילי צה"ל יפהפיים במצעד צה"ל מאי אז בשנות החמישים עבור התוכנית הנוסטלגית .
הוא אמן מהיר מאוד, במשך שנים היה מופיע במופעי אמנים בהיכל התרבות ומצייר אותם תוך כדי המופע לפני הקהל ולסיים באיור וציורים בהתאם לבקשות הקהל .פעם בעת שיר של יורם גאון הוא צייר לפני קהל את ירושלים על המסך עם הכותל המערבי והכל וסיים את הציור לפני שגאון גמר לזמר את שירו ולרוב היה מצייר את הדמויות הידועות שלו כמו קופיקו בהתאם לבקשות הילדים בקהל .
מלבד זאת אייר מוסקוביץ במשך 30 שנה 600 סיפרי לימוד חוברות לימי החופש בעבור ילדי ישראל שבוודאי זכורות לרבים ( אם כי ספק אם רבים יודו לו על העבודה שסיפק להם בימי החופש ) . הוא גם היה צייר תפאורות של הצגות שונות ( 16 במספר ) כמו "שמלת השבת של חנהלה " ורבות אחרות ובהן כמובן ההצגות המבוססות על הדמויות של גיבוריו הקבועים קופיקו ודני דין .
תחום אחד שמוסקוביץ' לא עוסק בו הוא בפוליטיקה ,פעם בראשית שנות החמישים פרסם קריקטורות פוליטיות כנגד מפ"ם אך לאחר שקיבל תגובה חריפה בעיתון "על המשמר " כנגד קריקטורה שפרסם של שער שנפתח לעליה ערבית נסגר לעליה יהודית קיבל תגובה נזעמת "איך לא רעדו לך הידיים מוסקוביץ " . מוסקוביץ מעדיף מאז להישאר בתחום הקונצנזוס הלאומי שאמנם כיום קשה יותר ויותר למצאו .

הצבר הרומני

אריה מוסקוביץ'

הוא נולד בעיר יאסי שברומניה ב-1930 והחל לצייר בילדותו . שם היה עד לפוגרומים של אנשי "צלב הברזל "הפשיסטיים .בעת מלחמת העולם נלקח אביו למחנה עבודה והוא נשאר בבית עם אימו ושני אחים קטנים . בביתו שכן אז קצין נאצי אוסטרי שהתעניין בכשרונו והודיע לו כאשר היה מתוכנן פוגרום וכיסה את הבית בצבעי ציור אדומים כד י שהפורעים יחשבו שכבר היה כאן פוגרום עקוב מדם וכך ניצלה המשפחה. בגיל 12 הוא התקבל לעבודה כעוזר צייר תפאורות בתיאטרון ובאופרה של בוקרשט בירת רומניה . אביו חזר ממחנה העבודה והמצב הכלכלי בבית החל להשתפר.
כאשר היגיע הצבא הרוסי לשחרר את יאסי ניתנה הוראה לתלות בכיכר המרכזית של העיר תמונות ענק של לנין וסטלין בגובה שתי קומות . מוסקוביץ הנער נאלץ לבצע בעצמו את המשימה התמונות יצאו מוצלחות , אך איש לא טרח להודות עליהם לאמן , מתלונן מוסקוביץ'.
לאחר המלחמה עלה מוסקוביץ לארץ מתוך אימפולס בעת שליווה חבר לרכבת .מוסקוביץ : הייתי מוקסם מהנוף של ארץ ישראל כצייר אבל עד אז לא רציתי לשמוע על עלייה. זאת הייתה ממש החלטה של רגע
הוא הודיע על כך להוריו במברק רק לאחר שכבר עזב את רומניה והיגיע ליוגוסלביה . לארץ ישראל יצא בספינת מעפילים שנלכדה בידי הבריטים , ואלה היכניסו אותו למחנה מעצר בקפריסין . שם בילה מוסקוביץ כצייר תפאורות בתיאטרון יהודי מקומי ובנוסף היציג שם את התערוכה הראשונה שלו במשותף עם אמן בשם שמואל כץ והוא אז בן 17.

ההצעה של מ.אריה לעיצוב בול צפת.

מוסקוביץ היגיע לבסוף לארץ ישראל ב-1948 במסגרת עליית הנוער אך הקריירה האמיתי שלו החלה בארץ וכבר במלחמת העצמאות עבד כמדריך אמנות בצפת המנותקת מול כוח ערבי. שם בין השאר  סייע לאהרון בן זקן לעצב  את הבול המפורסם של צפת  בול שהופק באופן פרטי בידי הקהילה היהודית בעת המלחמה שם והוא נדיר ויקר מאוד היום .
מאוחר יותר נפצע ברגליו ונשלח להחלמה בבית החולים הצבאי ביפו .ובשכבו שם שמע שיחה דאוגה בין שכנו לחדר ובמקשר שלו על כך שלחיל הים שזה עתה הוקם חסר סמל. במיטת חוליו מוסקוביץ מיהר לשרטט מיד סמל לחיל הים וזה התקבל מיד ומוסקוביץ הפך לצייר הרשמי של חיל הים במהלך קריירה ארוכה בחיל זה שבמהלכה היגיע לדרגת סרן . 
מהר מאוד עיצב מוסקוביץ קו ציור  מיוחד ופופולארי מאוד תמונה של ישראל יפה צבעונית "נאיבית ". עולמו המצוייר הוא לרוב עולם הילדות היפה והתמים שגיבוריו הם ילדים כחולי עיניים ויפי תלתלים בכובע טמבל מהסוג שכבר לא לובשים כאן מזה עשרות רבות של שנים . וכאשר ילדים אלה גדלים הרי הם חיילי צה"ל יפי תואר צועדים במצעד או לוחמים בקרב כנגד הערבים . וכך הפך מוסקוביץ' העולה מארץ אחרת הפך למאייר האולטימטיבי של דמות הצבר והישראלי הצעיר והשורשי .
מוסקוביץ : תמיד הקפדתי להציג את דמויות הילדים בספרים שאיירתי כישראלים "צברים " אם גם אם אלה היו ספרים מתורגמים כמו אלה של אניד בלייטון בסדרת "השביעיה הסודית". ומה זה אומר ישראלים ? זה אומר כובע טמבל . מכנסיים קצרים ,לפעמים חולצה עם פסים . וכל זה על רקע נוף ישראלי מוכר , הכינרת או מצדה .

אביהם של קופיקו ותוכידס

הימאים במבצע נתניה / אבנר כרמלי

עטיפה של ספר בסדרת הימאים.

למרות כל מפעליו המגוונים בתחומים שונים יותר מכל ובצדק ידוע מוסקוביץ בציבור הרחב כמאייר האולטימטיבי של ספרי הרפתקאות וסדרות לילדים. הוא נעשה מזוהה עם סדרות כמו "הבלשים הצעירים "
" דנידין ""חסמבה" קופיקו "הספורטאים הצעירים " על עלילות כוכבי כדורגל צעירים " "הימאים " על עלילות לוחמי מחתרת בתקופת המנדט סדרת המדע הבדיוני "הרפתקאות קפטין יונו "  של אלי שגיא, עוז יעוז " ו"תוכידס" של "עידו סתר " סדרות ההרפתקאות של ארנונה גדות ורבות אחרות לא פחות ממחבריהם וזאת למרות שבמקרים הידועים ביותר לא הוא היה האמן הראשון של סדרות אלה.

חסמבה והאלמוני במסכה השחורה
 

הוא עובד כמאייר מאז שנת 1952 יותר מחצי מאה ואחראי לתרבות ויזואלית שלמה ובה לא מעט סטריאוטיפים שהוא ככל הנראה נתן להם את צורתם האולטימטיבית והמזוהה ביותר , הסטריאוטיפים של הילדים והצברים והחיילים הצברים על רקע ארץ ישראל חקלאית או עירונית יפהפייה כשעל הכל שוררת אוויר השל תום ויופי .

יגאל מוסינזון.אייר מ.אריה.
הספר הראשון שאייר היה קובץ הסיפורים " דרך גבר" של יגאל מוסינזון  ידידו שמואל כץ החל לאייר את ספרי סדרת חסמבה הידועים של מוסינזון . אך מוסינזון לא היה מרוצה מיצירתו של כץ שלא הייתה מלאה מספיק "פעולה " לטעמו . ואז הוא מצא את שותפו של כץ את מ. אריה . מוסקוביץ החל לצייר את ספרי החסמבה החל מהספר התשיעי ומוסינזון החליט שהוא מצא ה המאייר האידיאלי עבורו עם השילוב של ילדים צברים ותמונות פעולה . אמנם מוסקוביץ אייר רק שמונה ספרים נוספים בסדרת חסמבה אך אלה עדיין נשארים בין הזכורים ביותר בסדרה ומוסינזון ויתר על שירותיו של מוסקוביץ רק בחוסר חשק רב.
מוסקוביץ: אני הייתי האדם היחיד שיכול היה לפענח את כתב היד של יגאל מוסינזון שהיה מאוד לא קריא , אפילו סדר הדפוס לא היה מסוגל לעשות זאת .

מוסקוביץ עזב לבסוף את חסמבה בגלל עומס ההתחיבויות האדיר חסר האח והרע שהיה לו עבור הוצאות ספרים שונות .

המו"ל מאיר מזרחי הבעלים של הוצאת מ.מזרחי  מוקף בדמויות של ההוצאה שלו וגם בצייר עצמו בציור של מ.אריה.

 הוא היה הצייר הקבוע של הוצאות מ. מזרחי  שהוא אייר עבורה את העטיפות של לא פחות מ-760 ספרי כיס ועוד כ200 ספרים נוספים והיה העורך הגראפי וצייר העטיפות של סדרות קומיקס שפירסמה כמו טקס ,זאגור, וטרזן .

אליעזר כרמי המתרגם של רבים מהספרים שאת עטיפותיהם אייר מ.אריה .צייר מ.אריה.

ורמדור ( שהוא היה הגרפיקאי של עטיפות ספרי הכיס שלה המרובים ביחד עם אשר דיקשטיין) יהושע צ'צ'יק ,מסדה ושל הוצאות אחרות .חוץ מזה הוא היה הצייר של ספרי אנציקלופדית מכלל מרובת הכרכים ואייר כרכים ידועים כמו "1000 אישים " שעבורו אייר תמונות פורטריט זעירות ומדוייקות של לא פחות מ-0100 אישים . אחר כך אייר גם את כרך ההמשך "עוד 1000 אישים ".

אך יותר מכל היה מחויב לסדרות ספרים ארוכות כמו "קופיקו"  של תמר בורנשטיין לזר על עלילות קוף מדבר בשכונת עין גנים בפתח תקווה . את הספר הראשון בסדרה זאת צייר אמן אחר והספר לא זכה להצלחה . ואז הביא המוציא לאור את מוסקוביץ שאייר מחדש את
הספר ומאז ספרי הסדרה יצאו בכמות עצומה של עותקים כשמוסקוביץ הוא המאייר של הקוף כמו גם של שאר הסדרות של בורנשטיין לזר על צ'יפופו עוד קוף הנודד ברחבי העולם ואחרות , עד ששוב אפילו הוא כבר לא יכל לעמוד בעומס העצום שהטילה עליו הסופרת הפורייה ופרש…

קופיקו האורח
מוסקוביץ : אפשר להגיד שאני האבא של קופיקו והסיפור הזה ממש דיבר לליבי .
מאוד אהבתי את הקוף שהיגיע לישראל מאפריקה כשהוא אוכל בננות והפך לילד ישראלי לכל דבר עם כובע טמבל . אמנם לא הייתי הצייר הראשון שלו . לפני בא צייר אחר בשם לוזיאדה שאייר את הספר הראשון של קופיקו וזה נכשל ואז בא אלי המו"ל ונתן לי את הספר לאיור מחדש והפעם זה הלך בטירוף.
א.א. : איך ציירת את קופיקו ?
מוסקוביץ : הייתי יושב מול הראי שם עליו תמונות של קוף ועושה העוויות כמו של קוף . השכנים חשבו שהשתגעתי אבל רציתי להיות אותנטי עד כמה שאפשר . ומזה ציירתי את קופיקו כמו ילד עם הבעות של סקרנות ושובבות כמו של קוף וזה קשה מאוד להכניס את הכל ההעוויות האלה בפנים של קוף אבל אני חושב שהצלחתי .
שמע ילדים היו מטורפים על הקוף הזה. אני הייתי נוהג להופיע עם תמר בורנשטין לזר לפני כיתות ולצייר לפני הילדים ציורים במהירות הבזק של קופיקו .
אני זוכר פעם שבה אני ו בורנשטין לז ר באנו לבית חולים ופגשנו שם ילד שלא דיבר כלל עד שהראינו לו ציור של קופיקו ואז פתאום הילד החל לדבר בפעם הראשונה מזה מי יודע כמה זמן וביקש עוד ציורים של הקוף.

משחק קופסה על הקוף הבלש צ'יפופו.עיצב מ.אריה.


א. א. יש הבדלים בין הדמויות של קופיקו הקוף מעין גנים וצ'יפופו הקוף הנודד ברחבי העולם ?
מוסקוביץ : יש הבדלים גדולים : קופיקו הוא כמו ילד קטן וסקרן ולבוש כמו ילד עם כובע טמבל. . צ'יפופו הוא גדול יותר ולבוש כמו בלש. הוא פחות שובב מקופיקו ורוצה יותר לדעת דברים ועוסק במשימות מסוכנות שקופיקו לעולם לא יתעסק בהם בבית שלו בפתח תקווה . הספרים עליו מיועדים לילדים בוגרים יותר וסקרנים יותר
.

עוד דמות ידועה שלמראה הויזואלי שלה היה מוסקוביץ אחראי היה התוכי המדבר והאנרכיסטי "תוכידס " בסדרת ספרים בשם זה מאת "עידו סתר " ( חזי לופבן ) על עלילות תוכי שגר בבית משפחה ישראלית ממוצעת בתל אביב ועסוק רוב ימיו בהתעללות בשכניו ובהתגרויות במשטרה בספרים כמו "תוכידס מחשמל גנבים " ו"תוכידס משגע פילים ".
מוסקוביץ: הרעיון לתוכידס נוצר בבנין שלי .הייתה לי שכנה שהיה לה תוכי מדבר שלא הפסיק להשמיע קללות בלתי פוסקות בקול צרחני ובאמת היה מטריד מאוד את השכנים כמוני . חזי לופבן היה אצלי, שמע את תוכי המטריד ואת ניבולי הפה שלו ונוצר אצלו הרעיון לסידרת תוכידס .
במקביל אייר מוסקוביץ עבור "סתר " סידרה אחרת על עלילות עוז יעוז  איש השירות החשאי הישראלי . סידרה זאת כללה בין השאר איורים של כלי נשק ,ומכות ומהלומות שאותם היה נותן עוז ליריביו ושאותם השתדל מוסקוביץ לתאר בדייקנות הרבה ביותר האפשרית .
מוסקוביץ : אני תמיד משתדל להיות דייקן עד כמה שרק אפשר וכה למשל בסדרת הספורטאים הצעירים ששם השתדלתי מאוד לתאר בתיאורי משחק הכדורגל , אני בעצמי חובב גדול של משחקי כדורגל .

ספור דומה קרא עם ספרי דני דין" של און שריג הלא הוא שרגא גפני . את הספר הראשון בסדרת דני דין הרפתקאות דני הרואה ואינו נראה אייר צייר בשם אליעזר ויסהוף והציורים והספר לא זכו להצלחה מיוחדת . את הספר השני אייר מ. אריה וספרי הסדרה זכו מיד להצלחה עצומה . מאז אייר מוסקוביץ את כל ספריו של גפני פרט לזמנים שבהם נאלץ להודיע בתקיפות לסופר ולמוציא לאור שהוא אינו מסוגל לעמוד בעומס העצום שהם מטילים עליו. למזלו מעולם לא היה צריך לצייר קודם סקיצות כמו מרבית האמנים אלא יכל לבצע ציורים ישר לדף וכך עמד איך שהוא בעומס האדיר . . אבל הוא מודה :
הייתי צריך לצייר שוב ושוב את אותם הדמויות , הספורטאים הצעירים , חסמבה ואחרות וכל דמות צריך לחזור עליה בספר אחרי ספר אחרי ספר ויש כמה וכמה דמויות כאלה. הייתי צריך להמציא מאות פרצופים שכל הזמן חוזרים ולפעמים גם קרה שהתבלבלתי ,פרצוף שהיה צריך להופיע ב"הימאים " למשל הופיע במקום זה ב"חסמבה" או ב"הספורטאים הצעירים " ולהפך . טעויות כאלה קורות אבל ילדים שמו לב והעירו לי בהרבה מכתבים . תדע שילדים מאוד מקפידים על דייקנות בפרטים .
א.א. איך זה היה לצייר גיבור בלתי נראה את דנידין ?
מוסקוביץ : קשה מאוד מאוד. איך אתה מצייר ילד בלתי נראה ? בהתחלה ציירתי את הסיפור בלי דני דין. ראו רק אדם נופל כשמישהו שם לו רגל בלתי ניראית או מקבל בראש מכה מפטיש מיד בילתי ניראית. אבל בסופו של דבר הקוראים רצו לראות את הבלתי נראה ושלחו מכתבי דרישה תקיפה וידעתי שאני חייב למצוא דרך אין כן להראות אותו . אז גיבשתי שיטה שלמה : אני נותן רק את הראש שלו בקו דק והדמויות האחרות משתקפות דרכו
.

בהמשך למשך כמה ספרים בסדרת דנידין הצטרפה לדני בת דודו דינה דין גם היא בלתי ניראית וכמובן גם אותה הקפיד מוסקוביץ שלא לצייר יותר מדי כשהיא בלתי ניראית ובערום .
א.א. איזה ספר דני דין אתה הכי אוהב?
מוסקוביץ : קשה לאמר היו כל כך הרבה. אולי את אלה של ימי מלחמת ששת הימים ולאחריה כשדני דין נלחם בנאצר ובערבים למשל "דני דין משחרר שבויים
".
ספרים אלה כמו "דני דין גיבור ישראל " שבו התעלל הילד הבלתי נראה ברודן המצרי נאצר ובקציניו הבכירים ו"דני דין במשימה בלתי אפשרית" שבו שבה דני דין את המלך הירדני חוסיין הם גם בין הידועים ביותר לשימצה של מוסקוביץ . הערבים ( ובמיוחד מנהיגיהם ) מופיעים בהם כטיפוסים מרושעים מכוערים דוחים ומטופשים במיוחד.
האשימו את מוסקוביץ שוב ושוב שיצר טיפוסים סטריאוטיפיים ושליליים במיוחד ( יש אומרים "אנטי שמיים ") של ערבים כיצורים משופמים מיוזעים מזילי רוק שמנים בהמיים ומטומטמים למראה שעליהם גוברים הגיבורים דנידין וחסמבה בקלות רבה.

מוסקוביץ מגיב להאשמות : נכון ציירתי הרבה ערבים כאלה אבל אף פעם זאת לא הייתה החלטה שלי . זאת תמיד הייתה החלטה של הסופר ,לרוב גפני שרצה דמויות שליליות למראה של ערבים ואני כמאייר הייתי כפוף לרצונותיו וניסיתי לעשות את העבודה הטובה ביותר שיכולתי. ברור שבמציאות הערבים הם לא בהכרך כאלה .

שרגא גפני בציור מאת מ.אריה

 
הסופר שרגא גפני מאשר את טענותיו של מוסקוביץ ולוקח על עצמו את כל האחריות לתיאורים הסטריאוטיפיים של הערבים בציורים, הוא קובע שמאחר שהערבים בסיפורים ייצגו את כוחות הרשע היה צורך להציג אותם כנציגי כוחות הרשע וכך היה מציג אותם גם היום .
שרגא גפני :הציורים שלו בהחלט תרמו לתפוצת הספרים שלי. וצוות מנצח לא מחליפים יש לו יד קלה ומוכשרת בציור הומוריסטי שיודעת לכוון אל הילדים וזה בהחלט הפך אותו לראוי לצייר את סדרת דנידין.
הקשר האדוק שלו עם סופרים אלה נשאר גם במדיומים האחרים שאליהם הועברו הדמויות שלהם . מוסקוביץ היה כמובן מאליו צייר התפאורות בהצגות שנעשו על פי קופיקו צ'יפופו ודנידין .
.א. מה דעתך על המאיירים המודרניים ?
מוסקוביץ: המאיירים המודרנים יש להם כישרון מסויים אבל אין להם את יכולת הרישום שזה מכביד עליהם מאוד מי ששולט ברישום הוא שולט אבל אין רבים כאלה.

גוטמן החדש

מהי הסיבה להצלחתו העצומה של מוסקוביץ בקרב הקהל ? כנראה הישראליות של דמויות הילדים ( ובעלי החיים שלו כמו קופיקו ותוכידס ) שרק הצייר העולה מרומניה יכול להעביר יותר טוב מכל אחד אחר בנוסף לסצינות האקשין שהן בין המשכנעות ביותר בספרות הילדים שלנו . וכמובן יכולתו הכמעט בלתי אנושית לעבוד מהר וטוב וכך לספק אנשים תובעניים ופוריים באותה המידה כמו שרגא גפני ותמר בורנשטיין לזר.
חיים גרוסמן הוא חוקר פולקלור ותרבות העברית מאונ' באר שבע ואספן המשחקים ושנות טובות. הוא חוקר את יצירתו של מוסקוביץ מזה שנים והוא האוצר של התערוכות שלו .

ראיון עם חיים גרוסמן :

.א. : אתה יכול להעריך את ההשפעה שיש למוסקוביץ על התרבות הישראלית ?
גרוסמן : אפשר לקרוא לו המאייר הפורה ביותר לילדים בישראל והמרכזי ביותר מבחינת התפוקה והמיגון. הייתה לו השפעה עצומה ולו רק בגלל הכמות העצומה הכמעט הבלתי נתפסת של יצירות שהכין כבר בתחילת דרכו כאמן בשנות החמישים הוא היה מצייר כמות גדולה של תמונות נוף נאיביות של נופי הארץ שהיו תלויות אז ממש בכל בית .
.אני חושב שהוא עשה כאלף עטיפות של ספרים .הוא אייר אלפי כרטיסי ברכה והוא בוודאי הוא עשה יותר כרטיסי ברכה מכל אחד אחר. אין אף צייר שאפילו התקרב אליו בכמות השנות הטובות . הוא עשה המוני פוסטרים .חלק מיחודו הוא ביכולתו לצייר קו כמו שצריך וליצור תמונה שובת עין בפרק זמן קצר עד להדהים .
א.א. האם יש דימויים מיוחדים שהוא תבע בזיכרון הקיבוצי של כולנו ?
גרוסמן : הדימוי המרכזי שהוא תרם זה דימוי החייל הישראלי יפה התואר והצודק שלו דרך השנות הטובות שלו דרך התמונות המצעדים של יום העצמאות . ב-24 השנים הראשונות לקיום המדינה דמות החייל הייתה מרכזית לויזואליה הישראלית ,החייל היה יפה וכל מה שהוא ייצג היה יפה.. כמובן מוסקוביץ ייפה את המציאות שלא הייתה כל כך יפה . הוא גם יצר ופיתח את הדימוי של הילד ה"צבר" החובש כובע טמבל על רקע נופי ישראל .
הוא יצר לכולנו תמונת נוף ארץ ישראלית מיוחדת ציונית והוא היה המשווק העיקרי שלה עם הכמות שלה ויצר עם תמונת מציאות . תרומתו היא בצבעוניות הרבה שלו שהיא חלק מתמונת עולמו הציונית שהיא מעצם טבעה יפה ואופטימית
א.א. : אתה מעריך שהתמונות שלו יהיו שוות הרבה בעתיד ?
גרוסמן : מבחינה אמנותית קשה להגיד שיש להן ערך רב זוהי אחרי הכל בעיקר אמנות שימושית והאמנות השימושית חוזרת על סמלים משווקים בצורה ברורה ו"יפה" .
מבחינת יצירת התודעה התרבותית יש להן ערך עצום ואולי אין להם מתחרה. הייתי מוכן להשוות אותו מבחינה זאת עם נחום גוטמן שיצר בספרי הילדים שלו וב"דבר לילדים " את הדמות הזכורה לכל קוראיהם של תל אביב הקטנה ושל ארץ ישראל שלפני מלחמת העצמאות . כיום נחום גוטמן הוא אחד האמנים המבוקשים ביותר לא רק בגלל הערך של יצירתו אלא גם ביגלל הזכרונות הנוסטלגיים שהוא מעורר. ייתכן שזה מה שיקרה גם עם יצירתו של מוסקוביץ שערכה יעלה בגלל הערך הנוסטלגי העצום שלה .
אגב חלק גדול מיצירתו האוריגניאלית שוב אינו קיים כי לא הכל הוא שמר ולא הכל חזר אליו מידי המוציאים לאור . למרות הכמות הגדולה של היצירות רוב הדברים כאוריגנילים אינם קיימים יותר .

 

מ. אריה הוא האמן מספר אחד הבלתי מעורער של האמנות איורי ספרי הפעולה והילדים בעברית ' הוא עבד בכל תחומי האמנות הקיימים ציור פיסול אדריכלות גראפיקה עבודה בעץ מיניאטורות שיכול ( וצריך ) להיכנס לספר השיאים של גינס בגלל ההספק העצום שלו .אך בפנייה שהוגשה לאנשי ספר השיאים של גינס בעניין התקבלה תשובה קצרה ש"שיא " המאייר הפורה ביותר של כל הזמנים הוא תואר איזוטרי מידי בעבור הקהל הרחב
יתכן שכך . אבל בציוריו ביטא מוסקוביץ את תמצית המשנה הציונית על עם חדש –עתיק בארץ התנ"ך .גיבוריו של מוסקוביץ כמו קופיקו כמו צ'יפופו כמו דנידין כמו הילד הצבר וחייל צה"ל ההירואי אינם מתבגרים ומזדקנים הם נשארים צעירים לנצח ובכך אולי סוד קיסמם.

  

 
 
 
ק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קישורים רלבנטיים