ארכיון תג: יואב עזרא

משורר בין שני עולמות :על יואב עזרא

 

בקרוב יתקיים אירוע השירה כִּמְעַט עֶשְׂרֵה: מסיבת שירה עברית

 יקראו משוררי שנות העשרה: 

ראה תמונה בגודל מלא

מרחב ישורון

ראה תמונה בגודל מלא

 שלמה קראוס

 יהודה ויזן

 

 

עודד כרמלי

 חגית גרוסמן 

אמיר מנשהוף

והמשורר יואב עזרא

ראה תמונה בגודל מלא

העורכת רנה ורבין

ינחה: 

נמרוד פלשנברג

תנגן ותשיר: 

בלה טאר

אח"כ: 

מסיבה עם די.ג'יי ניצן חורש

שני, 5.7, 20:30

רדיו איפיג'יבי (שד"ל 7)

http://www.facebook.com/radioepgb

ולרגל האירוע להלן רשימה של המשוררת והאמנית  דיאנה מן על יואב עזרא ,משורר בנקאי ומבקר שירה ידוע ומוכר.שמשמש כמבקר השירה של אתר זה ומאמרי הביקורת שלו תמיד מעוררים הדים.

אולם שנים לפני שיואב עזרא החל לעסוק בביקורת שירה הוא נודע כמשורר וכאספן ענק של ספרי שירה .

.

 

משורר בין שני עולמות :על יואב עזרא

מאת דיאנה מן

יואב עזרא הוא דמות ידועה בקרב משוררים ומבקרים. ניתן לומר עליו שהוא אניגמה שחי במקבילבמספר עולמות.

במקצועו יואב משמש כמנהל בנק אך עבורו היצירה היא תכלית חייו, ולא המעמד הכלכלי או החברתי שהם בהישג ידו.  הוא משורר פורה שכתב אלפי שירים ולמרות זאת הוא ממעיט לפרסם.

ספרו הראשון " שירים עד תם " (הוצאת עשן)  שהוא כיום בגדר בלתי ידוע לחלוטין ובלתי ניתן להשגה לחלוטין . יצא  לאור בידי גבריאל מוקד לפני 31 שנה ב-   1978.הספר כיום קיים רק אצל יואב עצמו ואין אף ספריה שמחזיקה עותקים שלו.

כריכת הספר "הנגן של עולם המתים ".

  שיריו המופיעים בספרו השני והקצר הנגן של עולם המתים, הוצאת פלונית 2009, מעידים היטב על יצירתו של יואב עזרא.

 בחירתם המוצלחת של השירים המופיעים בספר נעשתה על ידי שלמה קראוס. במיומנות רבה הוא מיין מאות שירים של יואב והרכיב ספר יפה מבחינת התוכן ומבחינה אסתטית.

השירים של יואב עזרא הינם קצרים, אולם הם פותחים אמנם באופן מסועף דלתות לרבדים סמויים

מן העין, אך לא מן התודעה ומעפרונו המחודד והמדויק של המשורר. בתחכום עדין הוא מתאר בשורה הראשונה של כל שיר ושיר חוויה די שגרתית ובנאלית מאוד. היא מזכירה את המוכר ואולי את היציבות

בחייו של אדם כמו יואב, בעל משרה מכובדת, היודע שכל בוקר הוא קם לשגרה המעניקה לו דרור לחולל תוהו ובוהו בשיריו. בשורות הבאות ובאמנות רבה הוא מטשטש את הרושם הראשוני של ריקנות צפויה ומוביל את הקורא לרובדי הדמדומים שבהם הכול נמצא. הוא הופך לבורא המוליד מציאות שונה מקודמה שהפעם משקפת זרימה אלגאנטית של חלקי פסיפס המאפשרים הבזקי הצצה למורכבות הדינאמיקה בנפש אדם שלפי מילותיו חי את אמנות היצירה.

הוא בונה מסגרות ומעצב תבניות של הידועים מראש ובפתאומיות הוא מרסק זו בתוך זו על מנת לברוא משהו אחר מעט דואב שרוגש ומרגש. בתום הקריאה נשאלות בהשתוממות השאלות: היכן אני? מה התרחש ומהי ההשתלשלות? בסערת רגשות ובמאמץ להבין קוראים שוב את השיר.

דוגמה לתעתוע זה היא השיר לא, עמוד 23. השורה הפותחת מתארת תמונה שכיחה ביותר.

והשעה שעת בוקר מאוחרת

שקט

סביב

לאחר מכך, יואב מוסיף את הפרשנות לצאנה:

עומד

לצד

דלתות

השחר

 

כל מילה הינה ניצבת בגפה ונוצרת מיידית תחושה של חוסר שקט. הצפייה נמוגה למציאות אחרת אולי אמיתית יותר או הזויה יותר. בכל מקרה היא חייבת להיחשף בפנינו באיטיות ובכובד ראש. שורר שקט. אין תזוזה. אור השחר עדיין עומד וממתין – עד שיגיע הרגע הנכון, אם בכלל. המשורר מתפרץ לעולם מסודר זה ומשנה אותו ללא הכר. הוא אינו מרוצה מן היש. הוא הופך ליוצר, קודם כל דרך הגיגיו, ולאחר מכן במעשה.

מחשבה נפלאה

זרועה ניצוצות אהבה וגלגל השמש החל סובב

בישימון

חלודה

חוקרני

 

הקורא מצפה שוב לדבר מוכר. השמש החוקרני, אגב הזכרי, קיבל מיואב סיוע פיזי כמנת שימון ואף נפשי, כניצוצות אהבה. התחושה המורגשת של הצפי הבנאלי של סיום מהנה שוב עולה ושוב מטעה. בשורה האחרונה והארוכה ישנו מצב חדש המכיל את כל ההיבטים המגוונים והמוכרים הנזכרים למעלה בשיר זה, אולם עולמו החדש וכביכול המשופר של המשורר מגלה פנים נוספים המכים גלים. בד בבד שני אירועים מתרחשים, השמש חדל לסובב ושנית, החן הנלקח "הנגוז" יישאר חבוי.

לא יסב מלכת להחיות מחדש את החן הנגוז לא המשורר שהוא הבורא וגם הצופה נכלא בתוך השורה האחרונה, בין שני הלאווים. אם שני מינוסים או לוואים מבטלים זה את זה, אז בכל זאת, תקווה נוצרת והשמש אכן יסב וחן הניצוצות יתגלה – לא  רק ליואב.

עוד דוגמה לכך היא בשיר קצר הירח אז שט באמבטית קצף לבנה, עמוד 11, יואב עזרא

מתאר את חדר האורחים ומשתמש בכסא לשקף את חירותו מן כבליו של הרובד המוסכם והגלוי וליצור עולם הזוי. בשיר הזה הוא נעזר בירח החמקני כדי לחולל אנדרלמוסיה בתוך גבולות יציבים ומתוחמים –

ובחדר האורחים הכסא משתגע מצחוק מתחת לשולחן.

יואב עזרא בספרו הנגן של עולם המתים, הכולל 31 שירים, מפתיע ביכולתו לערבב את המימד הפיזי בדמיוני וליצור עולמות המעוררים עניין המעשירים את הקורא ומרעננים את השירה של היום.

וראו גם על יואב עזרא המשורר

הספריה הכאוטית :שיר מאת יואב עזרא

החורים בשמיים הם אישונים 

יואב עזרא משבח את הפטפוט השירי : דפנה שחורי על יואב עזרא

דפנה שחורי על פוגת המוות של יואב עזרא

אילן ברקוביץ' על יואב עזרא

יהלום מהגיהנום :עמיחי שלו על יואב עזרא

 הבנקאי כמשורר : יואב כרמלי על יואב עזרא

הערב של יואב עזרא

יואב עזרא גיבור תרבות

האיש של שתי התרבויות :על משה שפריר

פורטריט של משה שפריר .

ציירה קרן כץ

משה שפריר הוא גיאולוג , מדען , שהוא גם משורר .

ויש רק מעט מאוד אנשים כאלו .
אבנר טריינין ,וצבי עצמון הם נוספים.אבל לא רבים מלבדם.

אולי משום שלכאורה לפחות שתי התרבויות : של  עולם החשיבה המדעי ועולם החשיבה הספרותי -שירי

נראים כהפכים מוחלטים.  

שפריר אינו ממעט להכניס רעיונות מדעיים שונים לשירתו

וזה נותן לה מימד נוסף ומיוחד בעולם השירה העכשווי שבו עולם המדע

 ( בניגוד מוחלטו לעולם המיסטיקה ) הוא כמעט בגדר בל ימצא. .
והנה רשימה עליו של יואב עזרא

ספרו של משה שפריר "אסיף יובל" יצא ב-2008 בספרית הפועלים.

ב-1971, הסופר דוד שחר יושב ראש אגודת הסופרים דיאז, קבל לידיו את המשורר הנפלא
משה שפריר כחבר אגודת הסופרים. משה שפריר , שספרו הראשון "גשם מאוחר" זכה להיות נערך מכפות ידיו הנוגהות של המשורר הנאצל והגדול יונתן רטוש.
אני הייתי שם וראיתי זאת במו עיני.
איזה ימים נפלאים וברוכים היו אז. מספר שנים ברוכות של חסד אלוהים נתן לנו לפני הטראומה של 1973 , לפני הטראגדיה הנוראה של מלחמת יום הכיפורים ששנתה לעד את פני החברה הישראלית. דוד שחר הסופר שעד היום נידח בארצו, אך שמו נישא לתהילות עולם בארצות ניכר. מותיר תקוה לכל המשוררים והסופרים הנידחים, שאי-פעם שמם ילך לפני יצירתם כעמוד של אור ואש. עד היום אני שומע את משה שפריר אומר, אגודת הסופרים היא החדר הנוסף שלי בלב.


מאז 1973 זרמו מים דלוחים רבים בירקון , אגודת הסופרים התדרדרה מאוד ושוב אינה אותו אירגון משפיע שהייתה אז בשנות השבעים.
אבל משה שפריר בניגוד לירקון ולאגודת הסופרים רק הלך והשתבח עם השנים .
כפי שמראה ספרו "אסיף יובל" יצא ב-2008 בספרית הפועלים.

עמוד 148

 צלומי-הרנטגן של גולגולתי

אני עכשיו מתבונן בצלומי-הרנטגן של גולגולתי
ורואה איך אראה לאחר חשיפת קברי,
שנים רבות לאחר מותי:
הגולגולת מארכת, כמעט חצי ממנה
שייכת לעצם המצח, כשמתחתיה
עצם האף ושתי ארובות העינים,
שיחד עם חלל האף הן משוות לי
מראה מאים ומפחיד, שמקבל יתר-תוקף
משתי עצמות הלסתות, הסוגרות על קשתות העינים,
שהדוקות זו לזו בנחישות אימתנית.

לא סתם רטוש ערך את ספרו של משה. מאחר ושיר זה הוא רטושיאני במלוא
עוצמת הכאב . חשיפה על הררי הכאב במלוא העוצמה.

"אין לראות שבר", קובע הרופא המומחה,
"אין לראות שינויים חולניים בעצמות,
לא בקליפת המוח וגם לא באוכף התורכי".
אני בודק במילון הרפואי ולומד, שהאוכף התורכי
הוא השקע העמוק, שבו נמצאת בלוטת יותרת-המוח
ושישנם גם הזיז ועצם העול ועצם הדמעות,
שהן בין העצמות הזוגיות של שלד הפנים.

"אין דבר"-אני אומר לעצמי,
"עד שיבוא יומי, יכול אני לשאת עוד
בעול ולמשוך עוד דמעות משק-הדמעות,
שגומתו, מעין צינור, נמשכת מחלל האף
אל ארובות העינים, שעדיין רואות
ואינן מבקשות להיות עששות
מחמת הייאוש".

עמוד 53

השווה-ערך של האהבה

השווה-ערך הפיוטי של האהבה
הוא מספר טורים של טוהר-כתיבה,
שמתקבלים מיחידת יקוד אחת קטנה
של החום הכמוס שבלב.
הפואטיקה השירית. האידיאה של המלאכת השיר. היא היא הגואלה.
בעיון מהיר בספרו של משה שפריר ניתן ללמוד כי משה הוא משורר מושחז
היודע את מלאכתו. אין נפילות בספר. הספר שומר פחות או יותר על רמה אחידה

ובעזרת השווה-ערך הזה
מתהפכת ביד אנרגית השריר
לעבודת-כוכבים שבשיר.

עמוד 199

מיקרוקוסמוס עם שחר

בטיפת טל על תלתן באפרים של שעת שחר,
כרסיס דמע על לחי, כשהסתיו במפתן.
-משתקפים בזעיר אסמים למכביר
עם לאות של שמים משלל עננים
ונוף סבוך בשיליתו
בין רגלי ההרים.
עמוד 108

 בעל-זבוב

צא, צא זבוב הצה-הצה,
צא לעקוץ עד זוב,
לשתול טפיל אשר רוצה
בעור אדם, בעור-הדוב.
(אוקטובר 1988, במלואת 15 שנים למלחמת יום הכיפורים)
כל מי שאי-פעם השתתף בהלויה ודאי זוכר את מחול הזבובים הזה.
שירתו של משה אכזרית במובן של האמת. האמת לעולם היתה ותהיה מרה, וכך שירתו
של משה קימת באמת איזושהי אמת מדעית שלא יוצרת שקט אצל הקורא

צא, צא זבוב הצה-הצה,
צא לעקוץ עד דם,
לשתול טפיל, אשר יפיל
שנת מוות על בני האדם.

צא, צא זבוב הדמים
-להיות לבעל-זבוב
לו יסגדו העממים,
-קורבן אדם יגישו שוב.

לסיום

עמוד 71

 אשר לדממה
משה שפריר הוא אדם שהראה את מה שנראה לרוב האנשים כבלתי אפשרי :
שאפשר לחבר את שתי התרבויות גם התרבות המדעית וגם התרבות השירית .

בקשה להיות לבדה,
בקשה להיות עם עצמה.

השימה עצמה כישנה,
עצמה את שתי עיניה.

בעיניה הרעולות עתה
נרדפים רגשות כאלקטרונים במאיץ.

ועתה שוב דממה-
דממה בהקיץ.

מי ייתן שימצאו עוד אנשים שילכו בדרכו.

ראו גם :

האתר של משה שפריר

משה שפריר בלקסיקון הסופרים

פרטים על משה שפריר

הרצל חקק על משה שפריר

אחרון הנפילים ? על מאיר ויזלטיר

מאיר ויזלטייר.רישום מאת קרן כץ.

יואב עזרא  קרא בספר חדש של אחד המשוררים הידועים ביותר בשפה העברית כיום. ודן בשאלה החמורה :האם עצר הזמן מלכת עבור  מאיר ויזלטייר? 
 

מרודים וסונטות (תריסר מקבצי שירים 2009) – שירים לעת מצוא מאת מאיר ויזלטיר בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 113 עמודים.

מאיר ויזלטייר.צילם מוטי קיקיון .
מבחינתי זהו. הייתי יכול לסיים את הרשימה כבר פה במילים האלה. מאיר ויזלטיר אתה מצוין פלוס , הוריך אינם צריכים להגיע לאסיפה.
אבל, ככה פוגעים בנפשו הרכה של הילד, שרוצה להיות כמו כולם, ורוצה שגם הוריו יגיעו לאסיפה.
טוב אז נתחיל, מאיר ויזלטיר הוא סוג של אחרון הנפילים, שכבר מזמן הפך לרכוש ציבורי. מי לא אמר, שמאיר שייך לו.
האקדמיה אמרה, שמאיר וילזטיר שייך לה. פרופסורים ודוקטורים אמרו, שמאיר שייך להם . מבקרי ספרות טוענים שמאיר הוא שלהם בלבד..
חברים עם רקע של זמן וגיל אמרו, שמאיר שייך להם. אפילו , בבית ביאליק שכבר מזמן הפך לבית תינוקות (אם פרופסורים אמרו, שמאיר ויזלטיר הוא צעיר הצעירים, אז בית ביאליק הוא בית התינוקות ) כל מיני תינוקות,שערכו את הערב לספרושל מאיר אמרו, שמאיר שייך להם ובכך קרבו את עצמם אליו.
אבל, רק מי, ששייך באמת למישהו לא אומר את זה. הוא מרגיש את זה, ובכך הוא מופיע כצל בשדה השייכות.
ספרו של מאיר ויזלטיר הוא ספר מצוין חף מטעויות נקי ואלגנטי.
כבר מהעטיפה,שמאיר וילזטיר צילם ועיצב בעצמו יש רמז על הספר כולו. כותרת הצילום של העטיפה
היא "סופה קיצית ברובע הלטיני, 2006 צילם ועיצב מאיר ויזלטיר". אבסורד, זה הגרעין של הספר כולו.

עמוד 34

ריח

שני פחים ירוקים
מרחרחים זה את זה
ביום שרב.

זו דוגמא של שלוש שורות , שניתן לכתוב עליהם ספרים שלמים, ולא ספרים שלמים
של שירה ,שלא ניתן לכתוב עליהם אפילו שלוש שורות.
דוגמאות קצרות לפירושים.
נתחיל במישור הפשוט הצופה/ הולך עובר ברחוב וראשו אינו נישא השמימה.
אלא, מוטה כלפי מטה מעט הצידה, ובמקום לראות את המלאכים וגן העדן, הוא נתקל בשני פחיזבל ירוקים,אלא שכאן הוא מעניק להם חיות ,כמו בסרט מצויר הם מרחרחים זה את זה. ייאוש ביום שרב עם ריח של זבל מצחין ברחוב כמעט נוזלי, שלא ניתן ביום כזה דבר להוציא פחי זבל מרחרחים.
פירוש נוסף.
שני פחי זבל כמוהם כשני אוהבים. זוג .בעל ואשה בשרב של חייהם, שזה אומר אמצע החיים. שניהם כבר מזמן מלאים בזבל של כל הסביבה . המפנים של הזבל אינם. אולי הם יגיעו מחר, וכל שניתן לעשות במלכודת הזו זה לרחרח זה את זו.

מאיר וילזטיר מקצוען . הוא יודע להשתמש במילה כמו ומתי לא. המשפטים הקצרים שלו
כמוהם, כמחול סכינים סינים. הם פוגעים ישר בלב הקורא. המשפטים הקצרים של מאיר הם לא שירים
הם משפטים. (זה מה שפעם עורך בעיתון אמר לי כששלחתי את המשפטים שלי בעקבות המלצה של חבר משורר מפורסם.אך, המשפטים שלי חזרו כלעומת שנשלחו בתואנה שהם לא שירים הם משפטים ). בכך , אני הופך תפיסת עולם רעה של עורך לתפיסת עולם טובה שלי.
המשפטים של מאיר, לדוגמא

הוסף לסל את שירים איטיים / מאיר ויזלטיר

עמוד 81

ראשים רכונים
על המפות היפות
מאיירים את העולם בתבערות.

 

 

עמוד 93

כל אחד מאיתנו נושא את האבן בבטן
בזוית קצת שונה
וקורא לזוית אישיות.
דבר אופטימי, עשית שירים / מאיר ויזלטיר

מאיר לא מייאש את הקורא. הקורא של מאיר יכול להשאר תמים בתובנותיו.
הקורא לא צריך להיות היסטוריון של השירה או חוקר ארצות עמים ובוגר אקדמיה כלשהי.
הקורא של מאיר פשוט צריך להיות קורא, גם כשהוא קורא שירה פוליטית וקשה.


עמוד 33

המכבסות האוטומטיות

ככל שמדרימים בעיר הזאת
הן מתרבות ונעשות הומות יותר.
עיר זו,פועלים רומנים צאצאי דאקים
(או וטרנים של טריאנוס ואדריאנוס)
עמליה מתגנבים אליה
מאפריקה המערבית, מסין, מאיי האוקינוס השקט,
זונותיה סלביות ובלטיות.העם אינו נכתב, ותפקידכם
לכתוב אותו?

לא, לא,
לכתוב איך לא נכתב.
מאיר מסמן את העיר הדרומית של תל אביב עם כאביה הזרים
של תושביה הזרים. איך עדיין כאבם של אנשים אלה הנמצאים ממש קרוב
לשכנים בצפון, איך עדיין כאבם כעם עדיין לא נכתב, הוא שואל, מסמן.
מאיר בשיר פולטי זה עדיין יודע בצורה אינטואיטיבית לשמור על השיר כשיר
ועדיין לפצוע את הקורא בתובנותיו, כמשורר פוליטי מושחז.

צילם מיכאל קרמר
עמוד 38

אהובתי, את מחכה לי
מתחת לעץ הסגול.
העץ בוער יפה בלילה
וכבה תחת שמי התכול.

בשיר זה מאיר מראה שהוא שולט, כמקצוען גם בקיטש- שזה השירה
הרומנטית.

חרף השנים, שעברו על מאיר ויזלטיר מאיר היה ונשאר משורר.
אמנם הממסד אמץ אותו לחיקו. אבל, מאיר לעולם לא היה ממסד. הוא היה ויהיה לעד
שולים זוהר ונצחי, גם כשהוא התחתן הביא ילדות הפך לאבא ואחר-כך לסבא,
מאיר לעולם לא אמץ איש אליו . הסביבה היא זו, שאמצה אותו אליה באהבה,
כילד פלא . מאיר היה ונשאר ילד הפלא של שדות השירה, ולשם בשדות הפלא של השירה הוא רואה את עצמו
שייך יותר מכל – לקהל אוהבי השירה המטייל בשדות הנצח של השירה,
מאיר לעד יופיע ,כילד עם מטה הקסם ,שיסביר לעד מתובנותיו הפלאיות, לחבריו הילדים של שדות השירה נצחיים.

צילם אנצ'ו גוש

עמוד 70

זהירות, ילדים

הם יציעו לכם שני דברים:
יציעו מה שאין
ומה שאין בידם לתת.
ואת המעט שיש בידם
ישימו בכיס, עמוק בכיס.
לא יראה ולא ימצא.

עמוד 71

 כל ה….

כל השקרים, כל האשליות
שאנו מוכרים לכם, ילדים,
כולם היו פעם פרחים רעננים.
פסק הדין


. ספר מצוין בנוי נכון . נוח לקריאה. אין שם של עורך.
וכל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה. מאיר כעת מופיע כשותף לזכויות.
ככה צריך לבנות ספר. ככה צריך לכתוב שירה.ככה משורר צריך לחיות. זה המודס.
לסיום משהו אישי, מאיר הופיע כעובר אורח בתחנת הרכבת של "עכשיו". איפשהו בזמן
הרחוק הבחנתי בו חולף לרגע משכתי את פני אחריו.
והזמן קפא.

Thumbs Up Clip Art

צילם מיכאל קרמר

ראו גם על מאיר ויזלטיר

  

מאיר ויזלטיר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

על יצירתו:

אלי אשד :המשורר שעבורו הזמן עצר מלכת

צילום: מיכאל קרמר

מאיר ויזלטיר .צילם מיכאל קרמר

בורא הנופים :על עודד פלד

 

 

עודד פלד הוא משורר בולט וגם אחד המתרגמים הבולטים של ספרות המדע הבדיוני בשנות השמונים ותירגם כמה אנתולוגיות של סיפורי מדע בדיוני ידועים ..

הוא נראה כמעין גילגול ישראלי של משוררים  וזמרים משנות השישים והשבעים ,טיפוסים מסוגם של אלן גינסברג ובוב דילן . .
למשורר יואב עזרא יש הרבה מה להגיד עליו והוא משווה אותו דווקא עם המשורר הארץ ישראלי הנשכח כיום יעקב פיכמן.

 

בורא הנופים

מאת

יואב עזרא

ביקורת על
, עודד פלד פעמוני רוח, חלילי אור : שירים ותרגומי שירה / קשב לשירה, תש"ע 2010.



עודד פלד זכור לי עוד משנות השבעים בתל-אביב . אמנם אז לא דברנו ,אבל ידעתי מי הוא. בשבילי כבר אז הוא  היה דמות של המשורר הרומנטיקן. מסתובב היה עם זקן בלונדיני כותב שורות ארוכות .יפות על רומנטיקה על נוף ועל שואה. בהחלט דמות שניתן להעריץ בשל יושרו ועמידתו העיקשת על ערכים . שנים אחר-כך יצא לי איכשהו לדבר איתו.
להבדיל מהרבה יוצרים אחרים מאז ( ומהיום ) הוא התגלה כמי שהוא כמעט אדם נוח . איש שיחה מענין . התקנאתי בו בשל היותו שעיר עם זקן . השיער בחזה הוסיף לו מימד של רצינות. לא כמוני חלק ובלי שיער.
עודד פלד בקיצור נראה כמו שמשורר אמיתי צריך להיראות ,אדם שלא מן הישוב ובקשר עם עולמות עליונים.
ספרו החדש של עודד פלד הוא חגיגה.
שירים פלוס בונוס תרגומים. עודד פלד אוהב את הקהל שלו ומפנק אותם.
כמה מילים על הפורמט . הספר נוח לקריאה . האותיות נוחות ולא צריך כל הזמן לחפש את הפוקוס בקריאה. מבחינה
זו ניתן לומר על הספר שהוא ספר ירוק ומתחשב בציבור בעלי המשקפים .
שירתו של עודד היא שירת הוד והדר לנופיה המיתיים של ארץ ישראל. עודד פלד מתנועע בנופי הארץ כילד בראשיתי.
מהשירים דומה שזו הפעם הראשונה שהוא רואה את נופה של ישראל . דבר המוסיף לשירתו עוצמה היולית.

מה יפים הלילות בכנען

 

איש יושב פאת-שדה וכלבו לצדו, זוקף
אזניו מפרשים לרוח. שעת בין-שמשות
חלפה-עברה לה. עת חשיכה היא ומרבד
טורקיז ממעל פרוש. שמי-שמים זכים
זרועים רבוא-רבואות כוכבים בשלהי
יום מעונן. סתיו בחתוליו
ופעמי חצבים כרגלי המבשר.

איש יושב פאת-שדה
איקליפטוס מראשותיו
עץ-כלב-איש-פאת-שדה
בדמדומי שרעפים
נתלמים. אה לילות בכנען
מה-יפים מה-יפים.

המשורר צפה בשיר בשקיפותו האינסופית של הנוף בארץ ונמוג בתוכו
כהימוג אור הנר.

יעקב פיכמן

עודד פלד משוחח בשיר זה את גדול משוררי הנוף יעקב פיכמן.
או יותר נכון עם ספרו של יעקוב פיכמן "פאת-שדה". עודד פלד מגיש לנו הקוראים
את האידיאולוגיה וחזונם של המשוררים הארץ ישראליים שדומה שהתייבשה ונשכחה אבל ברוח מודרנית ורעננה.
דוגמא לתכתובת של עודד פלד  עם  יעקב פיכמן  מספרו של פיכמן פאת-שדה הוצאת שוקן 1944 תל-אביב
עמוד 38

לילות שומרון

מעבר לברושים צף במפתיע
ירח שבשל, ועין בתים
דהו ישק זוהב חם, וכמו יגיע
עטרות דקלים ועשב שהאדים.

רק שם בקצה הגורן, בין צבתים
רבוץ הליל כחול, ושם נרגיע;
וריח שיבולים נודף מרדים,
ובאשר שבשל תבל ישקיע.

אך הוד חצות תמוה-אדמדם
בתוך תאי-דמנו כבר נחתם,
וכל נצנוץ ענב הלום-ירח,

כל ארג שיח דק, כל תג אגמון
יקום ברב-ימים, כי ישכח,
כליל סוד ופאר עוגם, כליל קדמון.
בשיחה של עודד עם רבו יעקב פיכמן. עודד פלד שומע את רבו. ויוצא ממנו
אל האין-סוף של הנוף ההיולי.

עמוד 44

עץ דק-פוארות מתנועע ברוח

עץ דק-פוארות מתנועע ברוח.
בקצה מחשבה.
ברוח.

איזה שיר זה השגעון ברוח . הרוח החיצונית והרוח הפנימית נמזגות לאחד.
ומעלות את היוצר כולו באכסטזה הבראשיתית של הנוף .

עודד פלד שומע את המילים של רבו גדול משוררי הנוף יעקב פיכמן
ורושם אותם כשיר פרדה.
שיר פרדה עמוד 45

אל המקום הזה
כנשימת שמים אערוג
אחר הסתלקותי.
תבוא בסבך שתיקתי
תרד כטל דמעתי
בלחי-עשב.

אם לא תמצאני
בני, שא עיניך
להרים אל
סתר יער שא
שם אצטרובל
מתגלגל
בזנב
ענן
אהיה.

שירתו של עודד כואבת ושוברת לב. הוא מתכתב עם המתים . כמו המשורר משה בן-שאול
המשוררת מירי בן-שמחון ואחרים.

 

ולסיום מעניק לחברו המשורר גיורא לשם את אחד מהשירים הנפלאים שחבר יכול להגיש לרעהו

הנה ימים באים עמוד 55

הנה ימים באים
ויראה עבדך ביפי הארץ הירוקה, השלוה
בואכה שלהי חורף לפתח אביב ברעם מתגלגל
עתם ערפל מרום חרמון יכס ושמש חור
עלי כנרת יתהלך

הנה ימים באים ויבוא עבדך שערי
ארץ מובטחת: תמה, מוארה, חמדת-לבב
שם תפילת דוד ישא, עיניו אל ההרים:

'עזרי מעם אדוני עושה שמים וארץ;
אל יתן למוט רגליך אל ינום שומרך'
'אדוני צילך על יד ימינך;
יומם השמש לא יככה וירח בלילה
אדוני ישמרך מכל רע, ישמור את נפשך
אדוני ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם'

Image result for ‫מודל ראשון‬‎Image result for ‫אסטרולוג סיפורי מדעבדיוני‬‎

קבצי  סיפורי מדע בדיוני.בחר ותירגם עודד פלד.

משורר הוא יורד ים מגיע למחוזות שונים ושם כותב את רשמיו . וכמשורר
נפלא להביט בעולמות של משוררים . אמנם עולמו של עודד רחוק מן העולם שלי. אני מתקנא בכאלה המסוגלים להרגע בנוף ובשקט הדומם שלו. ישנם שהשקט של הנוף מעורר בהם חרדות ודוקא רעש העיר ועשן האוטובוס מרגיע אותם.
אך זה מה שיפה . זה יפה לדעת שאי-שם נמצא או נמצאת אח או אחות שהם כעת כותבים
את עולמם ובוראים אותו להנאת הקורא .
ספרו של עודד פעמוני רוח, חלילי אור. הוא ספר שבהחלט ראוי להגיש אותו כמנחה לבורה העולמות האלוהי מבורא העולמות האנושי עודד פלד . .

ראו גם

עודד פלד בלקסיקון הספרות העברית 

עודד פלד בויקיפדיה

עודד השודד :הבלוג של עודד פלד

דף הפייסבוק של עודד פלד 

עודד פלד באתר בננות

עודד פלד באתר :"חוטם" 

 

 

כותב את עצמו לדעת :על פסח מילין

 

המשורר הוותיק פסח מילין "איש השיר והנקודה "  פירסם בימים אלו ספר חדש "הכל פתוח ".

פסח מילין משורר והעורך הוותיק, מחברם של 12 ספרי שירה, לשעבר  הוא עורך "משא" (המוסף הספרותי של העיתון "דבר") וכיום סגן יו"ר איגוד הסופרים בישראל..

פסח מיילין התפרסם בעברו כמי שנטל חלק במלחמה עקובת הדיו ביותר  של עולם הספרות המקומי

כאשר נטל חלק בהקמת איגוד הסופרים שנפרד מאגודת הסופרים העבריים.

.מאז הפך פסח מילין לאדם אהוב ונערץ על רבים.

ולאדם שנוי במחלוקת בעיני משוררים אחרים .

וליואב עזרא יש מה להגיד עליו. ולכבודו של פסח יואב בחר כמה שירים טובים מהספר.

פסח מילין .צילמה קטיה שורצמן

 

 

כותב את עצמו לדעת

מאת

יואב עזרא

 

הכל פתוח / פסח מילין בשיתוף עתון 77 והאיגוד הכללי

 

פסח מילין חגג לא מזמן יום הולדת 80 .
הוא השכן אורבני טוב הלב מגבעתים

הוא כמו איש "מוסד". כולם מכירים אותו ואיש לא יודע עליו דבר.

כולם  מופתעים לגלות ששנים הוא עבד בשקט ובצניעות בשטח הספרות והשאיר בו חותם. .
כל מי שמכיר באמת  את פסח יודע שיש לו עבר מפואר ועשיר בתחום השירה.
פסח היה חבר בקבוצה המודרניסטית "לקראת" עם נתן זך בשנות החמישים.
אך משום מה שמו אינו מוכר כיום כראוי לו ומוזכר רק לצרכי ניקוד ועזרה למשוררים שרובם אינם יודעים איך לנקד.

. בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת עיתון "דבר"  עבר שינויים ופסח ששנים ארוכות עבד בעיתון כמגיה קבל לידיו את עריכת המוסף הספרותי.

זו היתה חגיגה של ממש
פסח הדפיס בלי הבחנה את כל המשוררים שהגישו לו שירים.

כולם היו ילדיו.

היו אז שצקצקו בלשונם ואמרו שפסח פותח את השערים יתר על המידה לכל דיכפין.

דוד אבידן אמר אז עליו

"פסח מילין איש יקר,מנומס , רחב לב וטוב לב.יותר מידי רחב לב וטוב לב ".

פסח התעלם מהמלעיזים  הוא חשב שהשירה שייכת לכל. והיה מוכן להיאבק עבור דיעותיו אלה
אם כל היותi  טוב לב ומנומס פסח מילין יחד עם יעקוב בסר חולל בזמנו מהפכה באגודת הסופרים. ויחד הם הקימו את איגוד הסופרים ועשו צדק היסטורי לסופרים והמשוררים החיים בישראל אך כותבים בשפות שונות שאגודת הסופרים התעלמה מהם ומתרומתם.
ובזה פסח הראה שהוא לוחם המוכן להיכנס לשדה מוקשים שאיש לא רצה להיכנס אליו בעבור אחרים. .
שירת גבעתים.

פסח מילין צנום חייכן נעים הליכות ומנומס וכך גם שירתו מנומסת. משורר שכל חייו דר בגבעתים עיר השוליים המנומנמת. וכך גם שירתו של פסח מסמלת את העיר הזאת.

שירתו של פסח כמו פסח עצמו מכירה את תל-אביב יוצרת איתה דיאלוג אך מעדיפה את גבעתים השקטה
בגבעתיים יש שכנים מנומסים וחייכניים . הכל שקט שלו ישנוני .הכל נסגר ביום שישי בצהריים . בגבעתיים רואים בכל מקום .נשים עם טרינינג בדרך לגן או למכולת וככה אפשר להעביר את החיים בשקט ולחיות לנצח בגבעתים השולית הצדדית השקטה המשקיפה לנצח מהגבעה על הטירוף הבוהמיני של העיר ללא הפסקה תל-אביב.
כריכת ספרו הכתומה של פסח מילין נהדרת אך מזכירה במקצת את כריכת הכתומה של אילן ברקוביץ תפוזים
פסח מילין האוסטרי במוצאו המכיר את יצירתו של הלדרלין מקרוב והשירה הצהובה של הלדרלין בשלל אגסים צהובים כורע הנוף לאגם…הוא לא בחר לספרו את הצבע הצהוב של המשורר הגרמני המשוגע אלא העדיף את הצבע הכתום של ברקוביץ.
יש בכך אמירה חזקה פסח מילין מעדיף את צבעי הארץ. נוטש את צבעי הנכר

יותר מכל ספרו של פסח מילין הכל פתוח מגלם את שאיפתו לחיי נצח. האדם מראשיתו לא רצה למות.וגם פסח שואף להישאר פה לנצח נצחים.
דוגמא

 אל תקחו אותי

עמוד 69

אל תקחו אותי
אני לא רוצה ללכת מכאן
טוב לי פה
עוד יש לי הרבה מה לעשות
אני אוהב לראות את השמש
אני אוהב לשמוע את הגשם
אני אוהב לראות את הקשת בשמים
אני אוהב את העצים והפרחים בצמיחתם
אני אוהב את המילים היפות
וגם את המילים הקשות
כי גם אלה וגם אלה הן שלי
פעם כתבתי שאינני אוהב דמעות
בעיקר לא בשירים
אך לאחרונה הן משתלטות עלי
פורצות מתוכי
כן אני בוכה וזועק
אינני רוצה ללכת מכאן
אני נשאר

 

דוגמא אחרת לנמוס של פסח מילין

די נמאס לשתוק

עמוד 56

די נמאס לשתוק
אני חיב להתחיל לצעוק
אבל תלמדו אותי לצעוק
מעודי לא צעקתי
אז עכשיו אני מתחיל
לצעוק בשתיקה
גם שתיקה היא צעקה

בארץ ברברית כשלנו מגיע פסח ואני עד שאומר שהוא לא יודע לצעוק
אין כאלה אנשים כל אחד בארץ עוד לפני לדבר למד לצעוק

מיהו יוסקה בריגה

עמוד 16

יוסקה בריגה
הוא לא נולד בריגה
הוא לא נמצא בריגה
אינני מכיר אותו
שמעתי עליו גדולות ונצורות
אולי זה בכלל שם בדוי
מיהו אותו יוסקה בריגה
מישהו אמר לי שהוא חבר קיבוץ
או פעם היה
אחר אמר לי שלפני שנים
עזב את הארץ
קשה לי לקבל זאת
שאיש רב מעללים יעשה מעשה כזה
עוד מישהו אמר שראה אותו
יושב באחד מבתי-הקפה הידועים
אמרו לי שבמגרתו מצויים
שירים רבים שכתב
אך הוא מתביש להראותם
גם אני הייתי שמח לפגש בו
אם תשמעו עליו תודיעו

השיר הנ"ל הוא דוגמא נוספת לאותם אנשים נעימי הליכות שפסח הוא אחד מהם
השיר הזה מבטא אמת שידועה ומוכרת היטב בחוגי המשוררים.  פסח מילין עזר ועשה רבות להרבה משוררים ומשוררות שאינם ידועים לאיש . לא להאמין כמה פסח מילין מטלפן ודורש בשלומו של משוורר.
וזאת תופעה נדירה שהרי הרוב המוחלט של המשווררים חיים רק איש לעצמו ,מה איכפת להם מה כותבים אחרים?

מאיה

עמוד 22

הנשיקה היא מוסיקה
הצלילים פתחו את חלונות גופי
מתוך בטנך ממריא מטוס
הזהרי שלא יתנגן
במערבולת החושים
שהזרעים לא יתעופפו
החזיקי חזק חזק בתורן
כמה אפשר לצעוק את שמך
מאיה מאיה
מה אתה עושה
את שואלת
מה אני עושה
אני מראה
כיצד מגופך נולד
השיר

החזיקי חזק בתורן פסח מילין מזהיר משוררת חדשה להחזיק חזק בתורן הטירוף היצירתי
ולא להתלש בסערה הרוח של היצירה ולהתנתץ מאיה מאיה הוא צורח מזהיר

מעבר לגדר

עמוד 34

אתמול לא כתבתי
היום אני חושב על זה
מחר בודאי אכתוב
אתמול ישבתי על הגדר
היום אני חושב על זה
מחר בודאי אהיה מעבר לה

המשורר מגבעתים הצנום והמנומס כל חייו היה בטירוף הכתיבה אתמול היום
ומחר מעבר לגדר

 אני כותב את עצמי לדעת

עמוד31

אני כותב
מה אני כותב
אני כותב את עצמי לדעת
מיהו עצמי ומה היא הדעת
עד היכן היא מגעת
עד היכן העצמי מגיע
ולמה לי הדעת
כשכל אחד יודע
וכל אחת יודעת
מי אני ומה אני עושה
גם מעבר לדעת

בעיני רוחי אני רואה את פסח מילין מעבר לגדר ממשיך לכתוב
את עצמו לדעת גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

 

 

 

 

 

 

 

צילמה קטיה שורצמן

 

ראו על פסח מילין

פסח מילין בויקיפדיה

הערב של יואב עזרא

יואב עזרא הוא בנקאי .יואב עזרא הוא גם משורר צירוף נדיר עד להדהים במקומותינו .
לאחרונה הוא פירסם ספר שירה ( לא ראשון ) בשם הנגן של עולם המתים .

לרגל הוצאת הספר יתקיים ערב ספרותי של הקראות מהספר ודיונים על תכניו ועל שירה עברית בכלל.

בהשתתפות

Image result for ‫יואב עזרא‬‎

המשורר יואב עזרא

 

 

ומשתתפים עוד

 


המשורר אריק א.עורך המגזין הספרותי "עמדה"

ראה תמונה בגודל מלא

 

 

 

 

הפרופסור גבריאל מוקד עורך המגזין "עכשיו"

ראה תמונה בגודל מלא

 

 

 

הסופר והמשורר  והעורך שמעון אדף

 

הסופר והמשורר עודד כרמלי  

 

המשורר והמתרגם  והעורך של המגזינים "כתם " ו"עכשיו "יהודה ויזן  
המשוררת חגית גרוסמן  

 

 

המשוררת  ללי ציפי מיכאלי

 

והעורך והמו"ל של הוצאת פלונית שלמה קראוס .  

 

האירוע יתקיים  ביום ה' ה-16 באפריל  בחנות צומת ספרים בדיזינגוף סנטר 163 בתל אביב בשעה שמונה וחצי בערב.

הכניסה חופשית .הקהל מוזמן לערב שירה מוטרף מסוגו

 

ראו גם
הנגן של עולם המתים

 

הנגן של עולם המתים : יואב עזרא בנקאי כמשורר

Image result for ‫יואב עזרא‬‎

 

 

יואב עזרא הוא דמות ותיקה וידועה בחוגי המשוררים בתל אביב ולחלוטין לא ידוע מעבר להם . הוא עוסק במיקצוע הלא משוררי של ניהול סניף בנק ונחשב בחוגי המבינים המצומצמים מאוד ( בערך עשר או חמש עשרה איש ) כמשורר רדיקלי ביותר .
ולאחרונה יצא לאור בהוצאת פלונית של שלמה קראוס קובץ  מחזור שירה שלו.
והנה ביקורת של עורך "כתם " לשעבר  עודד כרמלי על הקובץ "הנגן של עולם המתים ". :

המנגן מעולם המתים : על יואב עזרא

 

מאת עודד כרמלי

עכשיו בדממה שאחרי הרעש המתוקשר של חבורה ספרותית המכה בחבורה ספרותית, ניתן כבר לומר בגלוי: שירה חדשה נכתבת בישראל. אין זה פוּטשׁ טבעי של דור חדש בדור ותיק או הולדתם של מספר כתבי-עת. כאן המאורע חגיגי יותר, שורשי הרבה יותר: שירה חדשה נולדה, שירה מובדלת. ניתן לזהותה ממרחק קילומטרים על רקע שממת משוררי דור השמונים והתשעים, "דור המדבר" של השירה העברית.
במרחק מאות קילומטרים האחד מהשני, ראה אור קונטרס משירתו של יואב עזרא בהוצאת 'פלונית' וכן, אי-שם במטולה, נערך פסטיבל המשוררים שציין בחג השבועות האחרון עשור שנים לפעילותו. אירוע השירה ה"צעירה" בפסטיבל, "מפגש קריאה עם כותבים צעירים מביה"ס מנשר", הוגש בו תחת הכותרת – כך במקור, כך בתוכנייה הרשמית וכך במודעות לעיתונות – "זה נעים להרגיש שאתם קיימים?".

צאת ספרו של עזרא, "הנֶגן של עולם המתים", הוא מועד מדויק וסיבה תקיפה להפניית שאלה נבזית זו חזרה לליאת קפלן, המנהלת האמנותית של הפסטיבל: האם קפלן קיימת כמשוררת? אגי משעול ורוני סומק, משוררי הפשט, הצפינו בשבועות למטולה, לחגוג עם קפלן יום-הולדת לפסטיבל ולאפשרות השירית הרדודה שהציעו השלושה בשני העשורים האחרונים. על רקע שורות הברק של עזרא, שורות כמו ":ובחדר האורחים הכסא משתגע מצחוק מתחת לשולחן" (עמ' 11),

ברור מתמיד כי קפלן מתקיימת אך ורק על חסדם של תקציבים ממשלתיים. שכן השאלה חדלה מלהיות שאלה של מנגנוני-כוח גרידא, של הוצאת 'פלונית' העצמאית בעריכת שלמה קראוס אל מול הסיאוב המשרד-חינוכי של מטולה. עכשיו, בדממה שאחרי הרעש, ניתן כבר להגדיר שירה חדשה זאת כשירת הדרש, המקיימת טקס השבעה בלתי-מפוענח ומצרפת את קוראיה, בעל-כורחם, לכַּת. זוהי שירה הרחוקה שמיים וארץ מהפרוזה האישית, המתמסרת והמתחנפת, שהורגלנו בה. "הו שירה גדולה", כותב עזרא ברשעותו, "יותר משאת יפה את צרימה בעולם המתים" (עמ' 29).
יואב עזרא אינו "כותב צעיר מביה"ס מנשר". הוא בן-דורם של קפלן, משעול וסומק. שלא כמותם, פרסומיו עד עתה היו מעטים והדהדו הד קלוש. משום-כך נכון לפתוח דיון במאפייני השירה החדשה ביואב עזרא, משורר השוליים שנדחק במשך עשרות שנים לקרן פינה. בשיר "מבט לעברי" (עמ' 27) בא עזרא חשבון עם השנים ההן: "משורר גדול אתה איננו / אבל אני ישנו / במקום בו הלכת בין האורנים לבד בשדרה / לבד ברוח מול שמיים נהדרי תופת לבד / בִּשביל עצי האורן".נראה שאמנם עזרא לבדו הבחין בשמי התופת הנהדרים. המשוררים "הגדולים" הסתכלו מטה משם, אל סוליות נעליהם, אל האספלט.
בעת האחרונה זוכה יואב עזרא לעדנה. אם בשנת 94' פורסם שירו "טכסט" בכרך מס' 61 של כתב העת 'עכשיו', אזי דווקא השנה, במוסף יום העצמאות של עיתון 'הארץ', הודפס מחדש השיר המטריד הזה, שעושה מטעמים ילדיים מאותם חומרי השירה הארציים של קפלן, משעול וסומק – המפה, הלחם, השולחן. אך בעולמו של עזרא, שהוא מבחינות רבות העולם הבא, חפצים אלה מתעתעים פי כמה מעבשות כיור המטבח של בני כיתתו: "יום לא ידוע מדקלם את מניפסט המוות שלו / מול שמיים אדירים לאור עשבים מסנוור / היונה אכזרית והציפור אכזרית והדג אימתני / והרוח סתמית והשמיים כלום והשולחן מפלצתי / והמפה פסיכית / והלחם מטומטם והכיסא מעיק".
לעומת השאלה העיוורת של קפלן למשוררים הצעירים, הקיום בשיריו של עזרא אינו נמדד כנעים או בלתי נעים. פעם הכיסא משתגע מצחוק מתחת לשולחן ופעם הכיסא מעיק, אך הוא אינו נותר כיסא, כך או כך הוא הופך שירי, מקבל חיות ומרץ, ניתק מהפרוזאיות הפדגוגית של הדור הקודם וחובר לשירה העברית החדשה – שירה, כמאמר מאיר ויזלטיר, המשחררת את סוסיה. "הנגן של עולם המתים" מעיד עדות כפולה: לא פחות משהוא מעיד על יצירתו המופלאה של יואב עזרא, הוא מעיד על אי-הצורך ליסוע לפסטיבל מטולה.

ראו עוד :