ארכיון תג: יובל דרור

הג'יבריש של להקת "כוורת " :מחווה ליובל דרור

קובץ:Kaveret Zafof.jpg

 

 

 מבקר הפזמונים של האתר חיים מזר זכה לכבוד גדול :העיתונאי והבלוגר הידוע יובל דרור טרח ישב וכתב מאמר פרודיה שלם ומצחיק מאוד על ביקורת שלו   כשהוא משתמש לשם כךבשיר של דני סנדרסון. .

כמו שאר הקוראים גם חיים מזר התרשם מאוד מהפרודיה ( אם כי הרבה פחות מהתגובות בבלוג של דרור שאותן מצא בנאליות למדי ) וכתב במחווה ליובל דרור מאמר ביקורת על פזמון של להקת "כוורת".
והרי הוא לפניכם :.

לו לו

מילים: אלון אולארציק

 

לחן:דני סנדרסון

ביצוע: להקת "כוורת"

כשיצאתי לעולם
מחייך אבל ביישן
לא ידעתי מה לענות
לדודים, שוטרים וגם בנות

אז הלכתי לסבי
הוא אמר לי: "שמע נכדי
במקרה כזה תאמר
חנרו פרו טרו קרינר"

לו לו לו לו לו לו לו לו הופ-טרארה
חנרו פרו טרו קרינר
לו לו לו לו לו לו לו לו הופ-טרארה
זה מפני שאין לי מה לומר

וכשאני פוגש אחת בלונדינית
שהיא כולה פרסומת לשמחה
אני ניגש כמו רודולף ולנטיני
ואז לוחש בשקט באזנה

לו לו לו לו…

לואי השש עשרה עלה גרדומה
ראשו מונח מתחת לסכין
שאלו אותו: "היש לך מה לומר?"
ואז לואי השיב בחרוזים

לו לו לו לו…

חנרו פרו טרו חנרו טרו קרינר
וחנרו פרו טרו חנרו גם אותו דבר

מהר סיני ירד משה רבנו
וכל העם לעגל מתפלל
"אני דורש הסבר!" אמר משהנו
וכל העם התחיל להשתעל

לו לו לו לו לו לו לו לו (שיעול)-טרארה
חנרו פרו טרו קרינר
לו לו לו לו לו לו לו לו (שיעול)-טרארה
את הלוחות הברית מיד שבר
בין כה לא היה לו מה לומר
זה מה שסבי נהג לומר

הג'יבריש של להקת"כוורת"

מאת חיים מזר

 

"לו לו "  הוא אחד השירים יוצאי הדופן של להקת "כוורת" משום שיש בו שילוב של טקסט וגי'בריש, ה'גיבריש למרבה האבסורד יש לו מה להגיד.השיר בנוי משבעה בתים ופזמון חוזר.מרביתו של הפזמון החוזר הוא בג'יבריש והשורה האחרונה טקסטואלית רגילה.שיר זה מתאר סיטואציות שונות בחלקן ביוגרפיות של מספר השיר ובחלקן היסטוריות. ניתוח השיר יעשה על פי סיטואציות.

סיטואציה ראשונה-בתים ראשון ושני:

כשיצאתי לעולם
מחייך אבל ביישן
לא ידעתי מה לענות
לדודים, שוטרים וגם בנות

אז הלכתי לסבי
הוא אמר לי: "שמע נכדי
במקרה כזה תאמר
חנרו פרו טרו קרינר"

סיטואציה זו מתארת את שנותיו הראשונות של המספר ואת אופיו בימי צעירותו.אדם צעיר ותמים ,תמיד נבוך בפנייתו למי מבין אלה שהוא מתאר-קרובי משפחה,אנשי חוק ובנות גילו.הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו ואיך להתנהג.מורגשים חוסר הניסיון ואי הבשלות שלו,מה עושים ואיך מתנהגים. בצר לו פנה לסבו ולא לאבא מכיוון שזה הראשון מבוגר ובעל ניסיון רב יותר בחיים. תשובת הסב מתוארת בשורה האחרונה של הבית השני :"חנרו פרו טרו קרינר". לכאורה משפט רגיל ,למעשה אוסף של מילים חסרות משמעות.

פזמון חוזר:

לו לו לו לו לו לו לו לו הופ-טרארה
חנרו פרו טרו קרינר
לו לו לו לו לו לו לו לו הופ-טרארה
זה מפני שאין לי מה לומר

שלושת השורות הראשונות ללא שום משמעות שהיא. השורה הראשונה זהה לחלוטין לשורה השלישית, השורה השניה זהה לחלוטין לשורה האחרונה בבית השני. לשורה האחרונה יש מובן:"זה מפני שאין לי מה לומר". הג'יבריש הוא תחליף לכך שלמספר אין שום אמירה שהיא. האפשרות היחידה הבאה בחשבון ,כמצוות הסב,היא אסופת הברות וכאילו מילים ששילובן אמור לעשות רושם על הסביבה.למעשה אין מאחוריהן כלום.הסב אומר לנכדו בפשטות:אם אין לך מה להגיד תלבש מסכה.
תמונה:Kaveret Poogi.jpg

 

סיטואציה שניה-בית שלישי:

וכשאני פוגש אחת בלונדינית
שהיא כולה פרסומת לשמחה
אני ניגש כמו רודולף ולנטיני
ואז לוחש בשקט באזנה

כאן המספר הוא אדם בוגר. אין נערות ,אלא אישה בוגרת והוא פונה לאחת ספציפית-בלונדינית,סמל של צעירה שופעת מיניות שאין בה שום ייחודיות ופלקטית בהתנהגות שלה(אין לשכוח שהשיר נכתב בשנות ה-70). המספר נוהג כמוה ,רק בצורה מוחצנת יותר ונכנס למגפיים גדולות ,מגפיו של רודולף ולנטינו,רודף הנשים הנודע.כדי לעשות עליה את הרושם הדרוש הוא משתמש בג'יבריש של הפזמון החוזר.איזה רושם יעשה עליה משפט כמו "חנרו פרו טרו קרינר". את משפט הסיום של המשפט החוזר, המספר אומר לעצמו.

סיטואציה שלישית-בתים רביעי וחמישי:

לואי השש עשרה עלה גרדומה
ראשו מונח מתחת לסכין
שאלו אותו: "היש לך מה לומר?"
ואז לואי השיב בחרוזים

לו לו לו לו…

חנרו פרו טרו חנרו טרו קרינר
וחנרו פרו טרו חנרו גם אותו דבר

סיטואציה זו מתבססת על אירוע היסטורי,רגעיו האחרונים של לואי ה-16.לפני שראשו נערף הוא נשאל מה יש לו להגיד והתשובה שהמספר שם בפיו היא הג'יבריש של הפזמון החוזר.הקורא יכול לצפות שיאמרו דברי טעם,אבל לא. יכול להיות שאלון אולארצ'יק התבסס על כך שמלך זה לא היה ידוע בחוכמתו הרבה,אם לנקוט בלשון המעטה וכל מה שהיה יכול להגיד היו דברי הבל. הבית החמישי הוא בן שתי שורות ,ג'יבריש החוזר על עצמו עם סיומת טקסטואלית רגילה המגחיכה עוד יותר את המלך.

סיטואציה רביעית-בתים שישי ושביעי:

מהר סיני ירד משה רבנו
וכל העם לעגל מתפלל
"אני דורש הסבר!" אמר משהנו
וכל העם התחיל להשתעל

לו לו לו לו לו לו לו לו (שיעול)-טרארה
חנרו פרו טרו קרינר
לו לו לו לו לו לו לו לו (שיעול)-טרארה
את הלוחות הברית מיד שבר
בין כה לא היה לו מה לומר
זה מה שסבי נהג לומר

בתים אלה נשענים על אירוע מקראי,מעמד הר סיני. משה יורד מהר סיני ולתדהמתו העם אינו איתו, אינו מחכה לו ומתהולל סביב עגל הזהב. התגובה של משה היא ביוקרטית :"אני דורש הסבר". האם מי שהוא מתייחס אליו בכלל?התשובה היא לא.השיעול של העם בשורה הרביעית מעיד רק על דבר אחד ,שעמום. אין לו רגעי חיל ורעדה.רמז לכך ניתן בשורה השלישית. שם החיבה של משה "משהנו"-משה שלנו.תחושה של אינטימיות ,מעין קירבה פמיליארית ובה בעת מגמדת אותו.

הבית השביעי הוא שילוב של הפזמון החוזר וטקסט רגיל.תגובת העם היא ג'יבריש ועוד פעם ג'יבריש מלווים בשעמום והשיעול המתלווה לכך. הפעם תגובתו של משה אינה ביוקרטית,אלא התפרצות זעם המוצאת את ביטויה בשבירת הלוחות.הזעם הוא כה גדול עד כי הוא נשאר חסר אונים.למשה לא היתה שום תשובה.ההלם היה גדול מאוד. משה איננו משתמש בג'יבריש וכפי שהכתוב אומר "בין כה לא היה לי מה לומר/זה מה שסבי נהג לומר". חוזרים לסבא.מעין סגירת מעגל. הסיפורים על לואי ה-16 ועל משה ,במשתמע סופרו למספר בילדותו וכאילו שהסבא רוצה לומר מהו ג'יבריש, מתי להשתמש בו כאמצעי לצאת ממבוכה ומתי עדיף לשתוק. על פניו מחבר השיר מגחיך את הדברים הרציניים ביותר ,אך מתחת לפני השטח ישנה בשיר אמירה ותבונה רבה בתוכה.

ראו גם :

לולו הקליפ

תמונה:Kaveret Sipori.jpg

 

קישורים רלבנטיים

להקת "כוורת"

אלון אולארציק בוקיפדיה
האתר של אולארצ'יק

האתר של דני סנדרסון

דני סנדרסון בויקיפדיה

 

"מוך מדי " יובל דרור על דני סנדרסון :

עוד על יובל דרור

 

חיים מזר על הדרכים של אלון אולארצ'יק

 

מהלודיטים ועד הבלוגרים: על יובל דרור

העיתונאי לענייני מחשבים מדע ואינטרנט יובל דרור פירסם לאחרונה את הספר "הפוליטיקה של הטכנולוגיה " שבו הוא רומז על חוסר שקט עצום  כלפי הכיוונים שלעברם נעה הטכנולוגיה היום .

"הטכנולוגיה היא קללה שיש לפגוע בה להשמיד אותה,להילחם בה. היא נושאת את הדי אן אי הפוליטי של מי שפיתח אותה ".
( מתוך "הפוליטיקה של הטכנולוגיה ,מאת יובל דרור , ע' 48)

עיתונאי טכנולוגיות האינטרנט יובל דרור פירסם לאחרונה בהוצאת מפה את הספר המעניין מאוד "הפוליטיקה של הטכנולוגיה " שבו הוא עוסק לא רק או לא כל כך במה שצפוי לנו בעתידנו הדיון הרגיל שמצפים ממנו לאדם בתחומו,אלא גם בשאלה הלא פחות חשובה אך שבה עוסקים בדרך כלל הרבה פחות "האם זה שווה את כל זה "?

יובל דרור

יובל דרור עצמו הוא אחד העיתונאים הנחשבים ביותר על נושא המחשבים וכל הקשור בהם כיום לפחות באותה דרגה עם דודי גולדמן ,מידיעות אחרונות . אבל לא מן הנמנע שלאורך השנים כמו גולדמן הוא מתלהב פחות ופחות ממה שהוא מסקר .
אני זוכר למשל כתבות של גולדמן משנות התשעים שבהם סיקר את האינטרנט בהתלהבות אובססיבית ממש  שהדביקה את הקוראים.

מאז דומה שההתלהבות שלו גוועה ומתה ,כפי שהראתה סדרת טלוויזיה שיצר עבור ערוץ 8 בשם "העתיד כבר כאן " שבה הוא מקונן על מצבו המתדרדר והולך של הנוער כתוצאה מהטכנולוגיה הארורה ועל כך שההתפתחות המדעית רק הפכה את האנשים לפחות מאושרים.

עדות נוספת לסלידתו הגוברת מהתחום אפשר למצוא בראיון הביזארי הזה עימו שפורסם לאחרונה בבלוג שבו ניכרת בין השיטין סלידה עזה מתחום האינטרנט בכלל ומהבלוגים ומהעוסקים בהם. בפרט.
נראה שהיום גולדמן הוא עוד עיתונאי שמסקר לפרנסתו נושא שכבר אינו מעניין אותו באמת .וכפי שטרח לציין ולהבהיר אחת ולתמיד בראיון אחר שלו גם אין לו כל דעה שהיא  על הנושא שהוא מסקר.
האם זה מה שקרה גם עם דרור ?

אנשי הקדם נגד הסינגולאריות

בספר של דרור יש חלק חשוב ומעניין ביותר שעוסק בנושא ההתנגדויות לטכנולוגיה מאז ימי הלודיטים קבוצות הפועלים שתקפו את בתי החרושת הממוכנים לטקסטיל וניסו להרסן וזאת מתוך השיקול ( הנכון ) שבתי חרושת ממוכנים אלו רק הורסים את תנאי העבודה שלהם . הם נכשלו אבל אין לטעות בנימה של סימפטיה שדרור מלווה בה את תיאור מאבקם והוא מדווח על קיומן של קבוצות "הסביבתיים" שקוראות לנטוש את כל הטכנולוגיה הקיימת ולחזור לתקופת האבן לכפרים קטנים שבהם לא יהיה שמץ של טכנולוגיה וזאת מאחר שהטכנולוגיה הקיימת הורסת את כדור הארץ..

הבלשים הצעירים ויהלום מלכת שבא
וזה מזכיר לי קטע מספר שפירסם לפני כ45 שנה הסופר "אבנר כרמלי'. ' ספר בשם "הבלשים הצעירים בתעלומת גביע הקסמים "( 1961) שבו גיבוריו חבורת הבלשים הצעירים נאבקים בארגון מסתורי בשם "אנשי הקדם " "כת דתית חשאית הרוצה להחזיר את העולם לימי קדם האפלים והחשוכים ,לימי העבדות ועבודת האלילים ". שהיינו הארגון נחוש בדעתו להחזיר את האנושות אחורה באבולוציה. לשם כך מנסה הארגון במהלך הספר לשים את ידו על משקה שכל מי ששותה ממנו הופך לקוף כדי ליישם זאת על כלל המין האנושי.

"אנשי הקדם " הנ"ל הם ככל הנראה פארודיה על אנשי התנועה הכנענית של יונתן רטוש ואהרון אמיר שגפני בעצמו השתייך אליה זמן מה וככל הנראה בשלב זה הסתכסך עם חבריו .וכידוע אין סלידה  גדולה  לעניין מסוג כלשהו  מסלידתו  של מי שהיה פעם חלק מאותו עניין ונטש אותו.

כמובן "כרמלי" לא טרח להסביר בספר בפירוט את האידיאולוגיה של ארגון "אנשי הקדם"  ומדוע שהוא ירצה להחזיר את האנושות אחורה באבולוציה ובאופן כללי זה נראה לקוראיו דאז כעוד אחת מההמצאות המטורפות שסופר זה התפרסם בהם.
ובכן כפי שספרו של דרור מראה כיום יש ארגונים כאלה.ארגונים של שומרי סביבה קיצוניים שטוענים שהמין האנושי הורס את כדור הארץ ועושה זאת עוד מאז התקופות הפרהיסטוריות.

"את המאבק הזה ,טוענים הסביבתיים ,כבר הפסדנו משום כך הדרך היחידה להציל את העולם היא לוותר על הטכנולוגיה לגמרי ".
מה שיגרום כמובן למותם של מאות מליוני אנשים אולי מליארדים , אבל זהו מחיר שאין לי ספק שהסביבתיים ישלמו בשמחה שכן החלופה היא לדעתם השמדת כדור הארץ כולו
.כמה מאנשי קבוצות אלו טוענים שכדור הארץ הוא אורגניזם חי ( הם קוראים לו "גאיה ")  שבבוא היום יפטר מהמין האנושי המזיק. מבחינת הקבוצות הנ"ל זהו דבר טוב.ברור שמבחינתם עדיף שבני האדם יותרו על כל הטכנולוגיות שלהם ויחזרו למערות או לעצים או עדיף לים ( האנשים הם אותם אנשים והים הוא אותו הים(
נכון יש בכך אמת אולם השאלה היא אם אנחנו כבר יכולים לחזור על עקבותינו שהרי כל דבר שהאדם יצר מאז שירד מהעצים הרס משהו .
.דרור מביא את סיפורו של "היונאמבר "טד קוזינסקי הטירוריסט ששלח חומרי נפץ לביתם של מדענים שונים וגרם לפציעתם והריגתם  בכמה מקרים עד שנלכד כתוצאה ממאמר שכתב בגנות התרבות המודרנית.  הוא התגלה כפרופסור לשעבר מאמין אדוק באיום שאותו מהווה הטכנולוגיה על הרוח האנושית . קוזינסקי קרא לשרוף את הטכנולוגיה להשמיד את התוצרים שהיא מביאה ,ולחזור בטבע על מנת לגור בקהיליות קטנות שמשתמשות רק בטכנולוגיות בלתי מזיקות לסביבה . דרור רומז בספרו שהוא אינו מוצא את טיעוניו כשגויים .

האם הם צודקים? לא לדעתי. היקום נועד לשימוש האינטליגנציה שגם גורמת לו נזק אבל גם מביאה תועלת ובסופו של דבר היא היחידה שיכולה להעריך אותו, דבר שבעלי החיים אינם מסוגלים לו.המין האנושי עם כל הנזק שהוא גורם יכול לתרום הרבה גם ל"גאיה". אבל כן בשביל זה יש ללכת בכיוון שונה מזה שהוא הולך בו עכשיו כיוון של יתר התחשבות בסביבה.

דרור דן גם בחלק האחר של המשוואה בתומכי הטכנולוגיה הקיצוניים שמאמינים שבסופו של דבר היא תעלה אותנו לשלב הבא באבולוציה "הסינגולאריות " או בעברית "הייחודיות " רעיון שהומצא בידי סופר המד"ב ורנון וינג' שבלתי אפשרי לתאר מה יהיה מעברה שכן המין האנושי יעלה בה כמה שלבים קדימה.
זאת נשמעת כאמונה דתית לכל דבר אבל יש אנשים רבים שמאמינים בכך ברצינות . ויש מספר גדול לא פחות וככל הנראה הרבה יותר שחוששים מהיום הזה כמסמל את השתלטותה הבלתי ניתנת לעצירה של הטכנולוגיה על האדם .אני מנחש שאחת הסיבות להתחזקות המואצת שאנחנו רואים היום של הדתות השונות ושל הניו איג' בחברה יש קשר לחשש גובר והולך זה מהטכנולוגיות .ולא מן הנמנע ושבעתיד נראה את ההופעה החוזרת של הלודיטים בגירסה חזקה בהרבה ובסוג של "ג'יהאד באטלריאני " בדומה לזה שמתואר בספרי חולית של פרנק הרברט  כנגד הטכנולוגיות והמכונות .אין לי שום ספק שקבוצות "אנשי הקדם " שאותם מתאר דרור לא ישארו אנשי שוליים מוחלטים בעתיד .
"למרבה המזל ", מסיים דרור "בעת כתיבת שורות אלה, המחשבים עדיין רחוקים מן היום שבו ישתלטו על העולם .אבל סליחה ,האם המחשבים לא השתלטו כבר הלכה למעשה על העולם ? "
ואיפה דרור עצמו הכותב לא אובייקטיבי מרגיש כלפי כל זה ? דומה שגם הוא כמו גולדמן מתלהב פחות ופחות ממה שהוא מתאר במדוריו אבל המציאות היא מה שהיא והוא מנסה ( בסלידה הולכת וגוברת ) להישאר עדכני ולתאר אותה עבור הקהל הרחב.
את דעתו הפרטית  בנושא הצורך של האדם בטכנולוגיה הוא מעדיף להשאיר לעצמו אבל לא אתפלא אם יתברר שהיא אינה שונה בהרבה מזאת של טד קוזינסקי .

קישורים רלבנטיים

יובל דרור בויקיפדיה

הבלוג של יובל דרור

"הפוליטיקה של הטכנולוגיה" בויקיפדיה 

קטעים מהפוליטיקה של הטכנולוגיה

דרור גלוברמן על הפוליטיקה של הטכנולוגיה 

גלעד סרי לוי על הספר

דרור על 35 שנות אינטרנט

את המציאות בבקשה

יובל דרור על חטיפת האינטרנט

יובל דרור על הקוד של גייטס

דודי גולדמן בשלבים (סופניים ?) של איבוד כל עניין

דודי גולדמן על העתיד כבר כאן