ארכיון תג: יוסי גמזו

סיפורי הגבורה של עוזי : סיפורי צל"שים מ"המלחמה שלאחר המלחמה" -מלחמת ההתשה מאת יוסי גמזו

 

לפניכם סיפורי צל"שים של חיילי צה"ל מהתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים שהופיעו במגזין הילדים "חבריה -עתון הצברים הצעירים" בעריכת יוסי גמזו .מגזין שהיה תוספת למגזין הקומיקס הידוע של הוצאת מ.מזרחי "פופאי". 

הופיעו שם סיפורים מעניינים יותר ופחות למשל סידרת חבורת נט"י של ברוך נאדל ודברים אחרים.

וגם "סיפורי הצל"שים של עוזי " שכתב העורך יוסי גמזו והם עיבוד של סיפורי צלשים שפירסם בחוברת למבוגרים ביחד עם עיתונאים אחרים.

למיטב ידיעתי אלו הם סיפורי הצל"שים היחידים שפורסמו אי פעם לילדים בבית ספר יסודי. 

וכן אלו הם סיפורי הצל"ש הראשונים שקראתי ודרכם הבנתי מה זה צל"ש.
. עם כי  כבר ידעתי שדודי יהושע פרימור זכה ב"צל"ש"במלחמת ששת הימים.אבל לא באמת ידעתי אז מה זה. 

אז הנה הם שוב ביחד עם תיאור כל פרשיה באתר הגבורה.וגם קישורים לגבי מה עלה בגורלם של כמה מאותם צלשניקים. 

כתב יוסי גמזו 

צייר יעקב שילה 

במקור הפרשיות  הופיעו ב:

‫    ספורי צל"שים :   שהוענקו במלחמה שלאחר המלחמה ע"י הרמטכ"ל ואלופי הפיקודים /    [תל-אביב] :   מטכ"ל, קצין חינוך ראשי, ענף ההסברה.

המלחמה שלאחר המלחמה : ספורי ציון לשבח שהוענקו על ידי הרמטכל ואלופי הפיקודים. כולל הקרב על האי גרין. כתבו: משה בן שאול, מרדכי נאור, יוסי גמזו, איתן הבר, אלעזר לוין 112 עמודים 1970

 

( מעמוד השער של "פופי" גליון 10)


דני הדף את אש האוייב

 

סגן דן גלברד 

דן גל ( גלברד ) 

(פופי -חבריה  גליון 1)

 

פו

תיאור המעשה 

בחודש מרס 1969, באזור קנטרה, פקד סגן דן גלברד על סוללה ארטילרית תחת הפגזה כבדה של האוייב. לאחר שנפגע ונותק הקשר לצוותים התרוצץ ביניהם בעת ההפגזה והמשיך להפעיל את סוללתו ביעילות רבה, פינה פצועים ודאג לטיפול בהם. עם גבור אש האויב ביקש וקיבל רשות לדלג. סוללתו ביצעה את הדילוג תחת אש כבדה. והוא המשיך לפעול מעמדתו החדשה תוך דקות אחדות.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת

ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

 

עיטור המופת 

קראו גם:

תיאור האירוע  מעטו של סימן טוב שגיא

צפו בסרטון טקס הענקת הצל"ש לדן גלברד 


המושבניק שעמד במטר-הפגזים

סמל רחמים פרנציס 

"פופי -חבריה " גליון 4 

 

הפרטים על סמל רחמים פרנציס באתר הגבורה :

תיאור המעשה: ביום ה-8 ביולי 1967, היה סמל רחמים פרנציס איש טכני בפלוגת טנקים, אשר נתונה היתה תחת הפגזה כבדה ביותר של האויב בק"מ ה-10 בגזרת ראס-אל-עיש. סמל רחמים פרנציס סייע בהספקת תחמושת (פגזים) לצוותי הטנקים, כשהוא יחידי עובר מטנק לטנק, חשוף לאש האויב משך שעות רבות ומסביבו מתפוצצים פגזי אויב. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי.

 

עיטור המופת 

 


הקיבוצניק שזינק אל מוקד-האש

סגן יצחק קמינר 

מתוך "פופי-חבריה " גליון 7

תיאור המעשה: ביום ה-8 בפברואר 1968, ליד עוג'ה, באיזור יריחו, נתקל מארב שלנו בחוליה, שמנתה 7 מחבלים. בחילופי היריות נהרג חייל מכוחותינו ושלושה חיילים נפצעו. סגן יצחק קמינר חש למקום התקרית ברכבו. בהגיעו למקום נפתחה עליו אש. תוך נסיעה פתח באש והרג מחבל אחד, קפץ מהמכונית ונפצע קשה ברגלו. בהיותו פצוע ירה והרג מחבל שני והמשיך וירה במחבל שלישי. לבסוף פקד על הכוח בסריקת השטח ורק לאחר מכן הועבר לבית חולים.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973,

דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

 בנחישות עד הרגע האחרון 

 סגן ויקטור וקסלר ז"ל 

מתוך "פופאי-חבריה  " גיליון 10 

תיאור המעשה:

בליל ה-26 באוקטובר 1968, בעת היותו מפקד סיור שנע בגזרת משק דן, נפתחה אש אויב לעברו מטווח קצר. ממטח אש האויב נהרג אחד החיילים מחולית הסיור ושלושה חיילים נפצעו. סגן חיים ויקטור וקסלר ז"ל היה אחד הפצועים קשה, רגלו האחת נקטעה במקום ורגלו השניה התרסקה. על אף פצעיו הקשים, המשיך סגן חיים ויקטור וקסלר ז"ל להפעיל נשקו, לפקד על הכוח ודאג לטיפול בפצועים, תוך גילוי כוח סבל והתנהגות למופת. כשהגיע כוח החילוץ, פונה סגן חיים ויקטור וקסלר ז"ל ונפטר בדרך לבית החולים.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

קראו גם :

את סיפור החיים של ויקטור וקסלר 

 

ויקטור וקסלר ז"ל

 

ללא רתע גם כשאזלה התחמושת 

רב"ט יחזקאל מלצר 

מתוך "פופאי -חבריה" מספר 15 

 

 

תיאור המעשה:

ביום ה-13 בפברואר 1968, פקד רב"ט יחזקאל מלצר על מארב צפונית לגשר עבדאללה. בשעה 21:15, לערך, הבחין בכנופיית מחבלים המתקדמת לעברו. לפקודתו פתח המארב באש והסתער על האויב. תוך כדי פעולה זו נהרג אחד מחיילינו ואחר נפצע. רב"ט יחזקאל מלצר המשיך בהסתערות לאחר שכלתה התחמושת בתת-המקלע שלו, תפס רובה של אחד מהמחבלים, הרג בו שלושה מחבלים ואת הרביעי הרג בקת הרובה, לאחר שהרובה חדל לפעול. בתקרית זו נהרגו 8 ממחבלי האויב.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז

ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

יחזקאל מלצר ב-2014 -צילום: יעל סטריער, במחנה אתר הגבורה

קראו גם :

כתבה באתר הגבורה 

הקרב ההירואי של יחזקאל 

פופי חבריה מספר 24

 

הטרקטור ניצל מן האש.

סיפור הארוע (נוסח לא רשמי) באתר הגבורה :

בצהרי ה-7 בינואר 1969 שימש מנחם מור טרקטוריסט בבקעת הירדן. עבודתו התבצעה על קוו המים ממש תוך שהוא מנקה את קני הסוף לצד הירדן. בשעה שתיים ורבע נפתחה אש כבדה על הטרקטור ומנחם תפם מחסה. פעמיים ניסה לחלץ את הטקרקטור תחת אש ורק בחסות החשיכה הצליח במשימתו. על קור רוחו ואומץ ליבו עד לחילוץ הטרקטור זכה מנחם מור לצל"ש אלוף פיקוד המרכז" לא מן הנמנע שצל"ש זה הומר לעיטור אבל לא אותר מידע כזה (צל"שי אלוף אחרים מאותה תקופה הומרו לעיטור המופת).

צפו בסירטון על הענקת אות  צל"ש בידי אלוף פיקוד מרכז  רחבעם זאבי למנחם מור .

מנחם מור מקבל צל"ש מאלוף פיקוד מרכז רחבעם זאבי

אומץ במרום המגדל 

סגן יהודה פיקמן ז"ל 

מתוך פופאי -חבריה " מספר 27 

תיאור המעשה:

ביום ה-8 בספטמבר 1968, בזמן תקרית ארטילרית באזור התעלה בקנטרה, שימש סגן יהודה פיקמן ז"ל קצין תצפית. עם תחילת הירי הארטילרי נפגעה עמדתו. למרות האש הקשה, שנורתה לעבר עמדתו, המשיך סגן יהודה פיקמן ז"ל לטווח את האש הארטילרית שלנו, עד אשר נפגע בפגיעה ישירה ונהרג.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973,

דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

עיטור המופת 


גבורה במארב הלילי

 

רב"ט גד שחורי 

מתוך "פופי -חבריה " גליון 66 

 

תיאור המעשה באתר הגבורה

: בליל ה-2 ביולי 1968, בהיותו מפקד כח בגזרת עמק בית-שאן, נתקל רב"ט גד שחורי בחולית חבלנים. מאש החבלנים ומאש חיילים ירדנים, שחיפו על מנוסתם, נפצעו 7 מחיילי הכח והוא בתוכם. למרות פציעתו, המשיך רב"ט גד שחורי להפעיל את נשקו, לפקד על הכח ולדאוג לטיפול בפצועים, תוך גילוי אומץ-לב ותושייה.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת

ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

 

 

גד שחורי מקבל את הצל"ש מאלוף דוד אלעזר

 

עיטור המופת 

קראו עוד על גד שחורי:

סיפורו של הצלשניק : הנכד מספר על גד שחורי 

ארבע טבילות האש של שמוליק 

סמל שמואל גרינשפן

תיאור המעשה: ביום ה-1 בספטמבר 1969, בגזרת תעלת-סואץ, נפגע טנק של כוחותינו באש המצרים והתלקח. הטנק עמד בשטח גלוי לאש האויב והיה צורך לגרור אותו למסתור, לצורך כיבוי הדליקה ופינוי נפגעים מתוכו. סמל שמואל גרינשפן, ששימש נהג ג'יפ, התנדב ויצא על רכבו שלוש פעמים לשטח הפתוח, יחד עם סמל אורי לוי. לראשונה, פינה פצוע, שנמצא ליד הטנק, והביאו למקום מבטחים. בשנית, הניח כבלים בין הטנק הבוער, לטנק שבא לגרור אותו, תוך שימוש ברימוני עשן. בשלישית, חיבר את הכבלים לטנק הבוער מצד אחד ולטנק הגורר מצד שני. במעשיו אלה, שנעשו בשטח חשוף לאויב ותוך חשש, שהטנק הבוער עלול היה להתפוצץ, איפשר את חילוץ הטנק, כיבוי הדליקה והוצאת הנפגעים מתוכו.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי

בעוז  מתחת למטר האש

 סגן ד"ר מיכאל אטלס 

והנה סיפורו של רופא שלימים הפך לסופר.

 

תיאור המעשה באתר הגבורה :

 בליל ה-3 בדצמבר 1969, בפשיטה של כוחותינו על בסיס מחבלים בדרום לבנון, פיקד סגן ד"ר מיכאל אטלס על צוות רפואי שטיפל בנפגעי הכוח הפושט. בתחילת הלחימה נפגע אחד מחיילנו מאש המחבלים. המקום בו שכב הפצוע היה גלוי ומכוסה באש האויב. אף על פי שלא נדרש לעשות כן, רץ סגן ד"ר מיכאל אטלס אל הפצוע, ביצע ניתוח, במקום, תחת אש, בכלי הדם של הפצוע, ואירגן את פינויו. בהמשך הפעולה נפצעו עוד ארבעה חיילים, שניים מהם שכבו בשטח פתוח, תחת אש צלפים של האויב. סגן ד"ר מיכאל אטלס הגיע למקום בו היו הפצועים מונחים, טיפל בהם תחת אש הצלפים, וארגן את פינוים. כל זאת עשה לאחר מסע רגלי ממושך בשטח הררי קשה ביותר כשהוא עמוס ציוד רפואי כבד. בטיפולו המהיר, בהפעלה היעילה של הצוות הרפואי ובהיותו במשך כל זמן הלחימה במקום הנכון, הציל את חיי הפצועים.

על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת

ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי.

 

מיכאל אטלס 

,עיטור המופת 

קראו עוד על מיכאל אטלס 

כתבה מידיעות אחרונות 1970



וידאו טקס הענקת הצל"ש ע"י אלוף פיקוד צפון, הצל"ש הומר לעיטור המופת בשנת 1973.

מיכאל אטלס בהווה  

מתי כבר תמציאו מכשיר אחר : מונולוג של גינקולוג  הוצאת ירון גולן ,2004 ספר פרי עטו של מיכאל אטלס על חייו וחויותיו כגינקולוג 

תקציר הספר :

ד"ר מיכאל (מישל) אטלס נולד ב – 1943 בצרפת הכבושה. המשפחה הצליחה להימלט מגורל רבים מיהודי הארץ הזאת, בסיוע משפחת איכרים אשר נאותה להסתירה בכפר נידח עד יעבור זעם. אביו קיים את נדרו להעלות את המשפחה ארצה אם תינצל. מיכאל חלם בילדותו להיות רופא ובכך ללכת בדרכי האח הבכור, שלימים היה קורבן פיגוע חבלני בתל – אביב. ב – 1968 זכה לתואר דוקטור לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שירות צבאי כרופא בעיצומה של מלחמת ההתשה, התמחה ברפואת נשים. מאחוריו מעל לשלושים שנות עבודה כגינקולוג, שאת רובן עשה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. בחמשת שנותיו האחרונות בבית החולים, טרם גמר אומר להגשים חלום ישן של "פרישה מוקדמת מרצון לחיים אחרים", ניהל את מחלקת המיון הגינקולוגי. הספר משלב עצות רפואיות לבעיות גינקולוגיות נפוצות בחשיפת תחושותיו העמוקות והאישיות ביותר של המחבר כרופא וכרופא של נשים בפרט. עירוב זה משקף את חייו המקצועיים. הוא "מדבר בו אל הנשים" אך גם אל עצמו ואל עמיתיו הצעירים. האמנם קיים המתג הנסתר היכול בהיסט אצבע להופכו באחת מאיש לרופא או שהרופא נותר לפני, מעל ואחרי הכל, בן – אדם?
לאחר ספר זה פירסם אטלס עוד שני ספרים "
ז'אן ואנדריאס ,בעריכת עזרא נרקיס הרצליה נרקיס ,2005 
סיפור מפגש של יהודי נרדף וחייל גרמני בדרום צרפת בסוף מלה"ע השנייה.
בסודן של נשים ,הוצאת ספר 2007 
 

ראו גם 

נתיב התופת :-יהושע פרימור במלחמת ששת הימים : עוד סיפור של צל"ש

שיר אהבה לעיר עתיקה-ניתוח הפזמון "ירושלים האחרת" מאת יוסי גמזו-חיים מזר

תוצאת תמונה עבור רקוויאם למנצח עמוס מלר

בימים אלו יצא לאור הספר "רקוויאם למנצח " של המשוררת עדנה –מיטווך –מלר ,שהוא מחווה לבעלה המנח ,המוזיקאי והמשורר עמוס מלר. הספר מורכב משירי זיכרון למלר וגם צילומים שלו.

ולרגל הוצאת הספר להלן ניתוח של חיים מזר לפזמון הידוע ביותר שאותו הלחין עמוס מלר "ירושלים האחרת " של יוסי גמזו שאותו ביצע יזהר כהן.

 

ירושלים האחרת

מילים: יוסי גמזו
לחן: עמוס מלר

 

שר : יזהר כהן

אהובתי על מגדלייך הגבוהים,
פרושה אדרת השקיעה סמוקת שוליים
קשה קשה שלא להיות בך נביאים,
או לפחות משוררים ירושלים.
אך בין חוזייך שניבאו בך נואשות,
את המלכות ואת הדם ואת החרב
אני רוצה להיות הילד הראשון,
שיתעורר בירושלים האחרת.

ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.
ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.

אהובתי מול בית הספר לשוטרים,
ומול אותה גבעת תחמושת דם ועצב
את כל פצעי החפירות כמו בתפרים,
חובש הזמן בתחבושות קרירות של עשב.
ובשוקי הצבעונין צועק הרחוב,
עברית צרודה כזאת וערבית ניחרת
כשהעתיד על החשבון פורע חוב,
במפרעה לירושלים האחרת.

ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.
ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.

אהובתי אבני הכותל החמות,
משננות אחרי אלפי פתקים של צער
את מעופן של היונים על החומות,
עם המחר המתהלך בך צעד צעד.
ומול מגדל דוד שבים האוהבים,
ימין משה ואבו טור אט אט וחרש
פשוט לקטוף בך אשכולות של כוכבים,
אז לילה טוב לירושלים האחרת.

ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.
ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום.

ירושלים על ציר הזמן

מאת חיים מזר

ירושלים האחרת הוא שיר אהבה לירושלים.בשיר שלושה בתים עם פזמון חוזר במבנה של בית,פזמון חוזר,בית,פזמון חוזר,בית, פזמון חוזר. שלושת הבתים פותחים במילה אהובתי, משל העיר היתה אישה.הפזמון החוזר הוא חזרה רבת פנים על שם העיר עם הסיומת "של שלום" בסוף כל שורה של הפזמון. הפזמון החוזר מתקשר לבתים שקודמים לו.בכל בית ישנה התייחסות לרבדים שונים של הזמן. בכל בית שמונה שורות.בבית הראשון ששת השורות הראשונות הן בזמן עבר ושתי השורות האחרונות הן בזמן עתיד.בבית השני ששת השורות הראשונות מתייחסות לעבר הקרוב ושתי השורות האחרונות לעתיד. בבית השלישי ההווה והעתיד שלובים זה בזה.השורה האחרונה בכל בית מסתיימת במילים "ירושלים האחרת".מתוך המצרף של שתי השורות האחרונות בכל בית אפשר לראות לאיזו ירושלים חותר הכותב. התשובה ניתנת בפזמון החוזר "ירושלים של שלום".

בית ראשון:

אהובתי על מגדלייך הגבוהים,
פרושה אדרת השקיעה סמוקת שוליים
קשה קשה שלא להיות בך נביאים,
או לפחות משוררים ירושלים.
אך בין חוזייך שניבאו בך נואשות,
את המלכות ואת הדם ואת החרב
אני רוצה להיות הילד הראשון,
שיתעורר בירושלים האחרת.

בבית זה ששת השורות הראשונות מתייחסות לתקופת המקרא.הכתוב מתייחס לנביאים ולמלחמות שהביאו לחורבן בית ראשון ובית שני. שתי השורות הראשונות הן אימג'יסטיות באופיין.המגדלים שבה לרבות מגדלי השמירה שעל החומות על רקע השקיעה וצבע השמיים בשעת בין הערביים.בשל הפניה לעיר כאל אישה אפשר לחוש אם כי בצורה מרומזת שההתייחסות אליה היא גם ארוטית.האישים מושאי ההערצה הם הנביאים,המשוררים והחוזים. החוזים הם אלה שדיברו קשות והכותב דווקא רוצה להיות בין חוזי הקשות .אלה היו המוכיחים בשער וחלק מהנבואות שלהם התייחסו גם לימי הגאולה. הכותב רוצה להיות הראשון שייוולד בירושלים האוטופית .שתהיה לו הזכות להיות ראשון לדור הגאולה.

 

בית שני:

אהובתי מול בית הספר לשוטרים,
ומול אותה גבעת תחמושת דם ועצב
את כל פצעי החפירות כמו בתפרים,
חובש הזמן בתחבושות קרירות של עשב.
ובשוקי הצבעונין צועק הרחוב,
עברית צרודה כזאת וערבית ניחרת
כשהעתיד על החשבון פורע חוב,
במפרעה לירושלים האחרת.

בית זה מתייחס לעבר הקרוב ,להווה ולעתיד. העבר הוא עבר קרוב מאוד.ימי המנדט הבריטי (בית הספר לשוטרים),מלחמת ששת הימים(גבעת התחמושת) וההווה(השווקים).המשפט הקשה והטעון "כשהעתיד על החשבון פורע חוב" מתייחס לקורבנות שהעם היהודי משלם במלחמתו כנגד הערבים. זאת המפרעה לעתיד לבוא.אותה מפרעה של דם הנשפך על מנת להבטיח את העתיד האוטופי של ירושלים האחרת .המשותף בין בית זה לבית הראשון הוא דם,חרב,דמעות.

 

בית שלישי:

אהובתי אבני הכותל החמות,
משננות אחרי אלפי פתקים של צער
את מעופן של היונים על החומות,
עם המחר המתהלך בך צעד צעד.
ומול מגדל דוד שבים האוהבים,
ימין משה ואבו טור אט אט וחרש
פשוט לקטוף בך אשכולות של כוכבים,
אז לילה טוב לירושלים האחרת.

בית זה פותח בהווה ומיד עובר לעתיד. המעבר הוא הדרגתי.בשורה השנייה מופיע הפועל ש.נ.ן בזמן הווה-משננות ובשורה הרביעית חל המעבר לעתיד במילה "מחר, "והמחר מתהלך צעד צעד".הוא כבר בתוך ההווה. ושוב חוזרים להווה. בשורה החמישית בפועל ש.ו.ב-לשוב בזמן הווה.ומי הם השבים? השכונות ימין משה ואבו טור. בשורה השמינית העתיד משתלב בנוף הקיים. בבית הראשון בשורה האחרונה הפועל ע.ו.ר הוא בזמן עתיד-יתעורר. בבית השני המילה מפרעה בשורה האחרונה היא רמיזה לעתיד. בבית השלישי בשורה האחרונה נאמר "אז לילה טוב לירושלים האחרת" והרי לילה טוב אומרים כשהולכים לישון. עתיד שכבר נוגעים בו. אחרי שישנים מתעוררים ליום חדש וחוזרים לעירות המתוארת בבית הראשון. מין סגירת מעגל עם סיומת אופטימית.

ראו גם :

ירושלים האחרת בביצוע יזהר כהן

ירושלים האחרת בביצוע עמוס מלר

עמוס מלר בויקיפדיה

בלפור חקק מספיד את עמוס מלר

רקוויאם למנצח מאת עדנה מיטוויך מלר

 

פופאי המלח בארץ הקודש

לפני כמה ימים קיבלתי פניה מאנשי ערוץ הילדים . "לפופאי המלח מלאו 75 שנה " הם מסרו לי " האם תוכל לספר בתוכנית שלנו משהו על פופאי ועל חשיבותו לאדם המודרני " ?
((אנשי ערוץ הילדים ואנשי ערוץ 10 ואנשי הרדיו פונים אלי בימים אלה באופן קבוע כדי שאדבר אצלם על נושאים שונים ממיקי מאוז ועד פיראטים ומהמלון של פולטי ועד מגזין ה"עולם הזה" בתוכניות שלהם על תקן מומחה ל"אזוטריקה" , כסף אני לא רואה מזה אבל כפי שכבר העיר על כך "המלאך"סימון טמפלר בספרו של לסלי צ'רטריס בתגובה להמוני האנשים שבאו אליו באופן קבוע עם בקשות לפתרון בעיות מסוכנות עבורם וללא כל תמורה בגלל פרסומו: "מה לעשות , זוהי צרת הפירסום " ) .
הופעתי בתוכנית שלהם "אולפן חי " ושם דיברתי על פופאי המלח בעל המיקטרת והעין האחת , אבל בגלל קוצר הזמן לא יכולתי לדבר על כל מה שרציתי לגבי פופאי , אז כאן אני משלים את החסר ובעבור קהל מבוגר יותר ( אני מקווה ) מצופי ערוץ 6 .

שתום העין עם המקטרת

פופאי הוא אחת הדמויות המפורסמות ביותר של הקומיקס מצד אחד ושל הסרטים המצויירים מצד שני , ופרצופו המכוער הוא אחד הידועים ביותר ברחבי העולם כולו . המלח אדיר הכח שמקבל את כוחו מאכילת התרד נוצר בידי הקומיקסאי אלזי סגר ( אדם שהתפרסם לראשונה הודות לסדרת קומיקס על עלילותיו של צ'רלי צאפלין כוכב הסרטים האילמים ) ב1929- כדמות מכוערת במיוחד של מלח בעל עין אחת ומקטרת נצחית בתוספת לכוחות על בלתי אפשריים .

המלח המוזר היה מבוסס על אדם אמיתי בשם פרנק רוקי פיגל , טיפוס לוחמני ובעל כוח רב שאותו היכיר הקומיקסאי סגר בעיר מולדתו , גבר שתום עין שאהב לעשן מקטרת ולהסתבך בקטטות אגרופים   שבהם בדרך כלל ניצח אבל היה בעל "לב זהב" ולפי הדיווחים אהב מאוד ילדים ושדמה מאוד במראה החיצוני לדמותו של פופאי כפי שצויר בתחילה.

פרנק "רוקי " פיגל מקור ההשראה לפופאי 

על קברו של אותו פיגל  שנפטר  שנים רבות לאחר שפופאי הפך לדמות מפורסמת הועלתה מצבה מיוחדת שנים רבות לאחר מותו ובה הוצב הציור המקורי של פופאי שבה נראה בבירור הדמיון החיצוני הרב בין השניים.

פופאי הופיע בסדרה בעלת הצלחה בינונית ומטה בשם "תיאטרון טימבל " שהייתה קיימת כבר מזה 10 שנים מאז 1919 ובה כיכבו הדמויות של אוליב אויל אחיה קסטור והוריהם . אולם רק מהרגע שהופיעה בסדרה דמותו של פופאי החלה הסדרה להצליח באמת פופאי שהחל כדמות משנה חד פעמית, מלח בספינה שאותה שכרו גיבורי סדרה אוליב ואחיה ושאמור היה להיעלם במהרה כמו כל שחקן אורח טוב נשאר בעקשנות בסיפורים גנב ללא הרף את ההצגה מהדמויות הראשיות והפך בתוך זמן קצר עד להדהים להפתעת הכל ( ובראש ובראשונה היוצר ,סגאר ) להיות הדמות מרכזית שהסדרה נקראת על שמו ושהכל סובב סביבו.קוראי הקומיקס מעולם לא נתקלו בדמות כזאת של אדם בעל כוחות על מטורפים ומצחיקים בנלחם בכוחות הרשע בהומור רב ובהיגיון מטורף .
המלח המכוער הקירח, המקועקע ,המכור לעישון מקטרת , האלים וגס הרוח וכפי שהתברר מאוחר יותר מהסרטונים גם צרוד היה הסופרמן הראשון של הקומיקס . הוא גם ללא כל ספק גיבור הקומיקס המכוער ביותר של כל הזמנים יוצא דופן מעין כמוהו בין דמויות הקומיקס ההרפתקניות האחרות שהן בדרך כלל אנשים יפי תואר.

חבריו המכוערים לא פחות ממנו היו : אהובתו הצרחנית אוליב ( "שמן זית" בעברית)  ,אישה מכוערת עד להדהים וככל הנראה גיבורת הקומיקס המכוערת ביותר של כל הזמנים , גבוהה , רזה ,שטוחת חזה ובתסרוקת של הפוליטיקאית הישראלית גולדה מאיר ולבושה תמיד בבגדים מגוחכים .

גם היא הייתה מבוססת על אישה אמיתית שאותה היכיר סגאר בעיר הולדתו ,אחת דורה פסקל ,אישה רזה וגבוהה באופן יוצא דופן שתמיד לבשה מטפחת על צווארה; היא הייתה בעלת חנות ולעיתים רחוקות יצאה ממנה.האם סגר היה מעוניין בה? לא מן הנמנע.

וגם היא זכתה לכבוד שעל קברה תהיה מצבה שמציינת את היותה מקור ההשראה לאוליב.

    

דורה פסקל.

עד להופעתו של פופאי אוליב  הייתה  הייתה גיבורת הסדרה וכעת הפכה לדמות משנה.  פופאי נהג להכות אותה בשנים הראשונות כדי להשתיק אותה קצת , אולם בשנים האחרונות עם התגברות תשומת הלב הציבורית לאלימות במשפחה המנהג הזה נעלם.מצד שני גם אוליב לא היססה אף פעם להכות את פופאי כשהוא הרגיז אותה יותר מידי.

יש גם את המלח הבריון הנבל בלוטו שמתמודד ללא הרף עם פופאי על חסדיה  המפוקפקים של אוליב שאוהבת יותר מכל דבר אחר לסכסך בינם בפלירטוטים הבלתי פוסקים שלה עם בלוטו ( הוא הפך גם ל"ברוטוס " בגירסאות שונות של הסדרה ).

יש את וימפי  "ידידו " הבטלן מוג הלב והבוגדני של פופאי  זולל הכל ובראש ובראשונה כריכי האמבורגרים. גם הוא   היה מבוסס על דמות  שסגאר היכיר מעיירת הבית שלו של הבוס של סגאר  בעיירה  בעליו של בית הקולנוע המקומי, ויליאם שכוצ'רט הוא אהב מאוד המבורגרים, ונהג לשלוח את עובדיו בבית הקולנוע, ביניהם סיגר, לקנות לו המבורגרים.מלבד זאת הוא אהב לספר סיפורי גוזמאות ושקרים על עצמו כמו וימפי בסיפורי פופאי .

J. William Schuchert

J. William Schuchert

על שמו של וימפי הבדיוני  נקראת רשת ההאמבורגרים.

קראו על הדמויות האמיתיות מאחורי פופאי וחבריו כאן.

ישנה גם סבתא זרש המכשפה האחרונה עלי אדמות שנאבקת ללא הצלחה בפופאי כנראה משום שהיא מאוהבת בו והוא לא מגלה בה כל עניין במכשפה המכוערת יותר אפילו מאוליב.

Image result for sea witch popeye

יש את הילד סוויפי לא ילדם של פופאי ואוליב חלילה , אלא אסופי שמתברר שהוא הנסיך האבוד של ממלכה רחוקה, דאמוניה.

יש את כלב המשפחה היצור המוזר "יוג'ין הג'יפ " שתמיד ידע את האמת וידע לדבר והיגיע כמסתבר ממימד אחר.

Eugene

ישנו אביו של פופאי ,פפי, שנהג להרביץ לכל מי שהופיע בטווח ראייתו המוגבלת מאוד (במיוחד אוליב ) ואישתו  הקשוחה מאין כמוה גרני.

Poopdeck Pappy

הם כל השאר זכו להערצת הקהל האמריקני .

ההצלחה רק גדלה כאשר פופאי הפך ב-1933 לגיבור סדרת סרטים מצויירים של ציירי האנימציה הידועים האחים פליישר , שבמשך זמן מה בשנות השלושים היו מתחריו העיקריים של וולט דיסני. ובמשך זמן מה נדמה היה שפופאי יהפך לפופולארי יותר אפילו ממיקי מאוס ודנאלד דאק.

כמה מהסרטונים המפורסמים ביותר שלהם עסקו במפגשים של פופאי עם דמויות ידועות מסיפורי "אלף לילה ולילה " , אלדין ומנורת הקסמים , עלי באבא וארבעים השודדים , וסינדבאד המלח .

 סרטונים אחרים עסקו במאבק האינסופי של פופאי בבריון המזוקן בלוטו שתמיד חיזר  ( מסיבות שאינן מובנות באמת ) אחרי אוליב המכוערת , זאת על מנת להרגיז את פופאי תמיד הייתה מעודדת אותו בחיזוריו . וכאשר הייתה דוחה לבסוף את בלוטו ,תמיד ניתן היה לסמוך על בלוטו שיבצע מעשים קיצוניים בתגובה כמו קשירת אוליב על פסי רכבת וכו' בזמן שהרכבת מתקרבת  עד להצלתה הבלתי נמנעת בידי פופאי . מה שאף פעם לא הפריע לאוליב להמשיך בפלירטוטים עם בלוטו במאות סרטונים לאחר מכן , אפשר היה לצפות שהיא כבר תדע מה יהיו התוצאות  הבלתי נמנעות של הפלירטים עם טיפוס כמו  בלוטו.  


.בסרטים אלה חלו כמה שינויים בדמותו של פופאי. בסרטים הוסבר שכוחות העל של פופאי הם תוצאה של אכילת תרד, ( דבר שהוזכר רק מדי פעם בקומיקס שם כוחות העל של המלח לא הוסברו בדרך כלל והעניין של אכילת התרד הופיע רק לעיתים נדירות ). אבל פרט לכך לא הרבה השתנה ביקום האבסורדי של פופאי וההצלחה העולמית רק גדלה. היוצר סגר מת ב-1938 מסרטן וכיום הוא נחשב לאחד מגדולי היוצרים של עולם הקומיקס בכל הזמנים בדמיונו ובשפע הרעיונות שלו. לאחר מותו ממשיכיו כמו באד סגנדורף המשיכו את עלילות פופאי בהשראה פחותה ובעיקר "שמרו על הקיים " , אבל זה כבר לא שינה הרבה מבחינת הדמות ומעריציה.

 

Popeye, 1961

פופאי בגרסת האמן אנדי וורהול.

האחים פליישר המשיכו ליצור סרטים מרובים על פופאי ומלבדו על גיבור על רציני יותר בשם "סופרמן " אבל ההצלחה של הסרטים המצויירים של סופרמן יפה התואר מעולם לא היגיעה אפילו לקרסולי הצלחת החבורה המכוערת של פופאי . הסרטים המצויירים היגיעו במספרם ליותר מ-1000 בגרסאות שונות ומידי יוצרים שונים והם משודרים ברחבי העולם עד עצם היום הזה . על פופאי נעשו הרבה יותר סרטים מצויירים מכל דמות אחרת שמוצאה בסיפורי קומיקס.
.מידי פעם עוד יש שערוריות גם בעולם של פופאי . למשל כאשר הקומיקסאי בוב לונדון שהפך לצייר של הסדרה ב-1992 ניסה לעדכן את הדמויות ו היציג את אוליב כמי שנמצאת בהריון (!) והעז לדון בנושא ההפלות דבר שהביא לסילוקו המיידי בידי העורכים הנזעמים, ובעת כתיבת שורות אלה מצייר את הדמות היי הייזמן מזה שנים . פופאי ממשיך כסדרת קומיקס בעיתונים האמריקניים עד עצם היום הזה.ומן הסתם ימשיך להתקיים בצורה כלשהי עוד שנים רבות .
במהלך התקופה הזאת פופאי הפך לסמל , ל"מותג " מרכזי של התרבות הפופולארית האמריקנית ופסל ענק מיוחד של דמותו אף הוקם ב-1937 בעיירה אמריקנית קריסטל סיטי שבטקסס מרכז מכירת המאכל המאוס כאות תודה על תרומתו העצומה למכירות הגדולות של המוצר ( מכירות התרד עלו ביותר מ-50 % לאחר הופעת התרד ביקום של פופאי ).

Image result for popeye statue

פסל נוסף הוקם בעיר הולדתו של היוצר סגר, פסל ברונזה ענק של המלח עם המקטרת המשקיף על נהר המיסיפיפי בלב פארק שנקרא על שם סגר. ועוד פסל נוסף של הדמות המכוערת הוקם גם בעיר ספרינגדאל שבארקנזאס נראה שפופאי הוא דמות הקומיקס היחידה שלכבודה הוקמו לפחות שלושה פסלים ! בעיר הולדתו של סגר צ'סטר נערכים מזה עשרות שנים פיקניק שנתי המוני לכל תושבי העיר שנושאם המרכזי הם הדמויות מסדרת פופאי שאותן יצר בנה המפורסם ביותר של העיר.


ונעשה גם סרט מצולם על פופאי  ב-1980 בבימויו של הבמאי הידוע רוברט אלטמן ובכיכובו של רובין ויליאמס בתפקיד פופאי המחפש אחרי אביו ומגלה אותו כרודן של עיירה קטנה וכאדונו של בלוטו הרשע , אולם הרוב המוחלט של חובבי פופאי היו מעדיפים לשכוח שהסרט הזה נעשה אי פעם.
בכל אופן ההצלחה של פופאי היא כלל עולמית ואחד המקומות שאליהם היגיע המלח הכל יכול על מנת להישאר היה למדינת ישראל.

פופאי בארץ הקודש

עוד לפני שהיגיע פופאי עצמו לישראל כבר הופיעו דמויות שונות בהשראת דמותו וכוחות העל שלו שמופיעים כתוצאה מאכילת התרד . בעברית הופיעה בשנות החמישים דמותו של איש הפלמ"ח גידי גזר שקיבל כוחות על כתוצאה מאכילת גזר,ובשנות השישים יואב בן חלב הילד הבלונדיני חובש הכובע טמבל שקיבל כוחות כאלה כתוצאה משתיית חלב , וידידו הטוב דרור הגיבור שקיבל גם הוא כוחות על  הודות לחלב אך הוא היה אנין טעם יותר מחברו יואב,לא כל חלב אלא רק תרכיז חלב. לכל אלה אפשר לקרוא "ילדיו של פופאי ".

פופאי בים הקרח החוברת כוללת חוברת אצבעוני
בישראל פופאי עצמו הופיע לראשונה בסיפורי קומיקס קצרים בני עמוד אחד על עלילות פופיי ( כך אויית השם )  במגזין "בוקי" מ-1967 . בשנות השבעים שהסרטים המצויירים החלו להיות מוקרנים בטלוויזיה הישראלית והפכו את פופאי לדמות המוכרת לכל ילד .הוא הפך לגיבור של מגזין מודפס על עלילותיו .

המגזין פופי ( איות שונה מזה המקובל בדרך כלל בעברית ומזה שבו אנו משתמשים כאן ) הופיע ב73- חוברות צבעוניות בהוצאת מ. מזרחי. בשנים 1971-1976. זוהי סדרת הקומיקס הארוכה ביותר שהופיעה עברית על דמות אחת.

 המגזין כלל לא רק סיפורים על הרפתקאות פופאי ובני משפחתו , אלא גם דמויות נוספות כמו פרופסור חרטומי הממציא הגאון ששום המצאה שלו לא מצליחה לעבוד כצפוי ( הפרופסור הנ"ל היה שייך לסדרה אחרת הרבה פחות ידועה שאותה יצר סגר, לצד "פופאי " ,בשם "סאפו " שהייתה מדעית בדיונית באופייה על עלילות איש קטן ואפרורי שהפרופסור לוקח למסעות מטורפים שונים בחלל מערכת השמש ובכוכבי לכת שונים , אם כי מדי פעם הפרופסור שולב גם בעלילותיהם של פופאי ושות' ) ועלילותיה של משפחת רובוטים ששוכנת בכוכב אחר , אב ובנו שמתמודדים בכל סיפור עם משבר אחר כמו פלישת בני אדם לכוכבם וכו' .בנוסף כללה כל חוברת "פופאי " גם חלק מגזיני לילדים בשם "חבריה " בעריכת יוסי גמזו שכלל סיפורים מאמרים ובדיחות רובם ברמה לא גבוהה .


סדרה זאת הייתה סדרת הקומיקס המצליחה ביותר של הוצאת מ. מזרחי שפירסמה גם סדרות קומיקס אחרות בשחור לבן כולן על עלילות טקס איש המערב הפרוע , טרזן , זאגור , תולדות המערב הפרוע וכו'.

פופיק הדייג

עד כמה היה פופאי פופולארי בישראל מראה העובדה שהופיע לו חיקוי מקומי מדוייק בשם :
פופיק הדייג : חוברת מצויירת לכל הגילים ישצאה לאור  בהוצאת "אלי"מ קומיקס " ב1971 . העורך ( ואולי גם הכותב והצייר ?) היה אריה ליברמן.

 


סידרה זאת שמימנה יצאה כנראה רק חוברת צבעונית אחת נדירה ביותר הייתה חיקוי מדוייק של סידרת"פופאי וכול הדמויות שבה הזכירו את הדמויות של פופאי ,יריבתו המכשפה "סבתה זרש" וידידו וימפי.
העורכים כתבו בהקדמה לחוברת :
קורא יקר
לאחר עמל ויגע רב הצלחנו להעלות בדפים שלפניכם את פופיק הדייג – גיבורה הראשי של החוברת המצויירת שכולם ציפו לה זמן רב .
בחוברת הושקעו שעות ,ימים ואף חודשים של עמל ויגע ואנו תקווה שמאמצינו הרבים ישאו פרי והחוברת תתקבל בחיוב בשורות הקוראים .כמו כן אנו מקווים שתהנו מעלילותיו המצויירות של פופיק הדייג ,תשתתפו בהרפתקאותיו ותחייכו איתו לאורך דרכו …
פופיק הדייג צובר את כוחו הרב על ידי שתיית שמן דגים ,ואילו אוייבתו המכשפה בא-בא יאגה מנצלת בסיפור הראשון עובדה זו לבניית מפלצת על בסיס שמן דגים ,בתקווה שכך תוכל לנצח את הגיבור ,ומה שקורא הלאה תראו בעצמכם בהמשך הסיפור…."
בחוברת היחידה שיצאה : הופיעו הסיפור "עלילת מפלצת שמן הדגים " שבו נאבק פופיק במפלצת אדירת כוח שאותה יצרה אוייבתו המכשפה באבה –יאגה.החוברת כללה גם סיפור קצר על פרופסור "מונצ'ה –פוקי " שיעור בפיזיקה ". ( סיפור זה היה מצידו חיקוי של סיפורי "פרופסור חרטומי " בחוברות פופאי שבהוצאת מזרחי".).לחוברת צורף גם "פוסטר " (!) של פופיק הדייג מחזיק בבקבוק שמן הדגים שלו .
אבל ככל הנראה סדרת "פופיק " החזיקה מעמד רק חוברת אחת ויחידה. הקוראים העדיפו את סדרת המקור..וסביר להניח שאילו  בעלי הזכויות בארה"ב היו שומעים על כך היו תובעים מיד את מר ליברמן על פלגיאט והפרת זכויות יוצרין.

עוד פארודיה מ-1973 על חוברות פופאי. צייר עידו אמין .

פופאי היגיע בישראל  בשנות השבעים גם לעולם משחקי הקופסה.

הפופולאריות הייתה גדולה כל כך עד שבתחרות שירי ילדים ה"שירוויזיון"  בסוף שנות השבעים שבה התמקדו בשירים על נושאי תוכניות טלווזייה היה  גם שיר מיוחד על פופאי ( "פפה פופאי" ) של נירה רבינוביץ.  הוא היגיע אל המקום השלישי אחרי שיר של עופרה חזה על גיבור החלל פלאש גורדון ( גיבור קומיקס מהחברה בעלת הזכויות על "פופאי " "קינג קומיקס")  שהיגיע למקום הראשון ושיר של מוטי גלעדי על האדם הביוני סטיב אוסטין שהיגיע למקום השני ,  הסתבר שגם המלח הכל יכול התקשה להתגבר על יריבים אדירי כוח כל כך .

פופאי בשנות השמונים והתשעים

 

שנות השבעים היו תקופת השיא של פופאי בישראל. אבל גם לאחר שנות השבעים פופאי לא נשכח . בהוצאת כתר הופיעו שלושה ספרים מצוירים על עלילותיו ב-1981 של צ'רלס ספין ורן ( בתרגום יעקב שי ) : "פופאי מטפס ההרים " " פופאי והבית המכושף " ו"פופאי הדייג ". .

פופאי מטפס הרים / צ'רלס ספין ורל

ספר על פופאי  מאת צ'רלס ספין ורל. הוצאת כתר .1981.

 


פופאי חזר בשנות התשעים : סיפורים קצרים על הרפתקאותיו מתורגמים בידי עשי וינשטיין הופיעו במגזין סופר קומיקס שיצא לאור בשנים 1997-1998 כתוספת שבועית לשבועון הילדים "מעריב לילדים ". ששם הופיע פופאי שהחליף את בטמן שלא נמצא פופולארי מספיק , שכם בשכם עם סופרמאן   וחבורת ילדי " זבנגלה" של אורי פינק בחוברות 69-87  במהלך ארבעה חודשים.

27.8.1998-31.12.1998

מעניין לציין כי לפחות חלק מהסיפורים  ואולי רובם ( ואולי כולם ?) כבר הופיעו בעבר בעברית  בחוברות פופאי בהוצאת מ. מזרחי.

אבל בכך לא הסתיים השימוש המקורי בדמותו של פופאי בישראל. בחוברת מיוחדת מספר 16 של המגזין "זבנג פלוס " שהיה מגזין הקומיקס של "מעריב לנוער ושהוקדשה לפרשנויות של אמנים ישראליים לדמויות קומיקס ידועות שונות  מחו"ל הופיעה גם גרסה ישראלית של שחר נבות לדמותו של פופאי .

 

בנימין נתניהו בדמות פופאי. מאת אורי פינק

וכמובן שגם אמן הקומיקס הישראלי הידוע מכל אורי פינק לא טמן את ידו בצלחת ובספר הקומיקס הפוליטי שלו "ספר הג'ונגל 3 "  ( הוצאת מודן , 2001) היציג פרשנות מקורית משלו אולי המרשימה ביותר בעברית לפופאי כאשר היציג את דמותו של הפוליטיקאי ביבי נתניהו שהוא ומקורביו השונים הופיעו בדמויות בני משפחתו של פופאי, כולל חיקוי מדוייק של עטיפת חוברת "פופאי " מאלו שיצאו לאור בהוצאת "מזרחי" בשנות השבעים  שבה כל הדמויות הן ביבי ועמיתיו .

וכמובן כמו בחו"ל פופאי הופיע בישראל בצעצועים , במשחקים ובפירסומות שונות כמו זאת שעימה אנו מסיימים מאמר זה.
גלריית עטיפות של פופאי בעברית

פופאי חוברת מספר 17 עם חוברת חבריה

פופאי גליון מספר 26 בתוספת השבועון חבריה

 

פופאי גליון מספר 28

פופאי שבועון הילדים הגדול ביותר בישראל בתוספת השבועון חבריה בעריכת יוסי גמזו חוברת מספר 29

 

פופאי בתוספת השבועון חבריה גליון מספר 62

פופאי גליון מספר 64

פופאי גליון מספר 65

פופאי סבתא דרש והמקפצה המופלאה גליון מספר 72

קישורים רלבנטיים

פופאי בויקיפדיה

הסילורפדיה של פופאי 

על פופאי ועל יוצרו בעברית

האתר הרשמי של פופאי 

מועדון החובבים הרשמי של פופאי

  

סקירה על תולדות פופאי

 

טריויה על פופאי  

תשובות לשאלות על פופאי

 המגזין "בוקי "

הוצאת מ. מזרחי

מר קדמוני על פופאי

ביקורת קומיקס  על פופאי  

תשעים שנה עם פופאי המלח 

מודעת פרסומת של חברת הספנות "צים"