ארכיון תג: יסמין אבן

מיטב פזמוני האירוויזיון של כל הזמנים

לרגל שידור אירוויזיון 2016 הנה סדרת מאמרים שנכתבו על ידי אלי אשד ועל ידי שותפי חיים מזר וירוו ליבוביץ על מיטב הפזמונים בעינינו של האירוויזיון בכל הזמנים מבחינת מילותיהם.שניים מהם הם ישראליים.

ובתור נספח רשימה של הזמרת מרגלית הדרי (שם בדוי של יסמין אבן ) על האירוויזיון.

 

'הבובה המזמרת "ירון ליבוביץ על השיר הזוכה באירוויזיון 1965

 

טרובדור משירי זמר נודד :אלי אשד על השיר הזוכה ( אחד מהם ..) באירויזיון 1969

שקיעתה של הפרימה בלרינה :חיים מזר על עוד פזמון ( שלא זכה ) מאירוויזיון 1969

 

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה :חיים מזר על הפזמון "נתתי לה חיי " של להקת כוורת מאירוויזיון 1974

 

ג'ינג'יס חאן ולהקתו :אלי אשד על פזמון בולט באירוויזיון 1979

סוקרטס כוכב עליון : אלי אשד על עוד פזמון שלא זכה ( אבל היה צריך לזכות ) באירווזיון 1979

 

שמשון אולי תתבגר חיים מזר על עוד פזמון מאירוויזיון 1981

הבלדה של ג'וני בלו :חיים מזר על הפזמון שייצג את גרמניה באירוויזיון 1981

 

אלוהים תהיה בן אדם : חיים מזר על השיר הישראלי באירוויזיון 1988 

 

טריויזיון :מרגלית הדרי (יסמין אבן ) מסכמת את האירוויזיונים

 

תרמו לסרט קולנוע ענק "אמיצים " על הגולם ולילית!

 לפני עשור בדיוק ב-2003 אמן הקומיקס אורי פינק ואנוכי ,פרסמנו ספר "מוקומנטארי " בשם "הגולם –סיפורו של קומיקס עברי " בהוצאת "מודן ". הספר נתן את ההיסטוריה של גיבור סדרת קומיקס בדיוני "הגולם " שלכאורה התקיים ומתקיים בתרבות הפופולארית הישראלית מאז שנות השלושים של המאה הקודמת ועד עצם היום הזה.

במדינת ישראל חלופית לפחות.

בספר הוצגה דמות קומיקס בדיונית נוספת "לילית " סופר סוכנת סקסית המשמשת כפרטנרית של הגולם במשימותיו.

וכאן כדאי לציין שבזמן שדמות "הגולם " היא המצאתו של אורי  פינק ,הרי "לילית " היא ההמצאה שלי.

בין השאר יצרנו במקביל לספר פזמון מלווה בסרט אנימציה מצויר על הגולם שכביכול הושמע בערוץ הממלכתי בטלוויזיה בשנות השבעים.

שאותו ניתן למצוא ברשת כאן

http://www.youtube.com/watch?v=_5fyCML2h00

( הדובר  בסרט הוא אני ,הזמרת יסמין אבן ,האנימטורים אורי פינק וגיל בידרמן )

 מאז שקלנו להמשיך להשתמש בדמויות של הגולם ולילית בפרוייקטים נוספים בסיפורים אמיתיים. סיפורים על הרפתקאותיהם הועלו באנגלית באתר ynet.אך למרבית הצער לא למשך זמן רב . ומשום מה סיפורים אלו הורדו מאז מהרשת מסיבות בלתי ברורות ,וחבל.

היו דיבורים עם האמן יובל כספי מעריץ גדול של הגולם ולילית ליצור אנתולוגיה שבה אמני קומיקס שונים יצרו סיפורים משלהם על הדמויות האלו,אך זה לא יצא לפועל . האמנית הרב תחומית יסמין אבן יצרה כמה סיפורים  משלה על לילית ודמויות שונות ביקום הבדיוני שלה.

כעת במלאת עשור לדמויות ולספר יש תוכנית חדשה  להחזיר את דמויות הגולם ולילית אל הבמה הציבורית .זה במסגרת פרוייקט סרט ענקים "ששמו כרגע הוא "אמיצים " שעלילתו מתארת את הרפתקאותיה של חבורת גיבורי על ישראליים במציאות שבה יש גיבורי על במדינת ישראל. וכל גיבורי העל האלו מבוססים על דמויות "אמיתיות " מהתרבות הפופולארית הישראלית.

הדמויות כוללות את

גיבור העל הוותיק של אורי פינק משנות השבעים "סברא מאן ".

את גיבור העל של מיכאל נצר משנות השמונים  אורי און  .

את עזית הכלבה הצנחנית שנוצרה בידי מוטה גור .

וגם את "הגולם " של אורי פינק ,

ולילית של אלי אשד .

כולם בפעילות משותפת להצלת המדינה המזרח התיכון העולם והיקום מפני איום נורא שמקורו הוא ב… ( כדי לדעת עוד  עליכם לראות את הסרט ).

אם יתממש הסרט  הוא יכלול גם קמאואים ומחוות לגיבורים ידועים פחות אבל בולטים בתרבות הפופולארית הישראלית כמו  הגיבור בעל כוחות העל הודות לשתיית חלב "יואב בן חלב " ," הפרטי  דוד תדהר , רואה ואינו נראה מסויים , ואחרים וטובים שהם כולם חלק אינטגראלי מאותה מציאות בדיונית .

אבל תחילה עליו להתממש.

ובשביל זה אנו זקוקים לעזרתכם.

עלינו לגייס סכום ראשוני מסויים שממנו נוכל להמשיך בהפקת הסרט ,וזה מתבצע דרך אתר לגיוס כספים "האדסטרט"

עם נצליח בגיוס הכספים צפו לסיפורי קומיקס וחוברות קומיקס על כל גיבורי העל האלו ובראשם "הגולם " ו,"לילית" ועל היקום הבדיוני שלהם שיצא מתוך הספר "הגולם –סיפורו של קומיקס ישראלי " ויהפוך למציאות .

מי שיסייע לנו בסכומי כספים מספיקים ,הרי בין שאר  הצ'ופארים  שיקבל בתמורה יוכנס כדמות מצויירת  לאחד הסיפורים או יותר בידי אמן קומיקס ישראלי ידוע ( אורי פינק או מיכאל נצר או שניהם )  וימצא את עצמו ביקום של גיבורי העל ישראליים מסייע להם   ,או מפריע להם, במאבקם למען  האמת ,הצדק והדרך הישראלית .

אז סייעו לנו. עזרו להעלות על המסך הגדול  את היקום הבדיוני  של הגולם ושל לילית ושל גיבורי העל הישראלים ולהפכו למציאות סינמטית.

ביחד כולנו יכולים לעשות את זה.

ואת הפרטים  המדוייקים איך אפשר לסייע קבלו כאן .

http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=3395

הגולם פוגש את אריה אלדד ודוד גרוסמן.

 

 

עשור שלם חלף מאז ההוצאה לאור של ספרי "הגולם :סיפורו של הוצאת קומיקס ישראלי " שאותו כתבתי עם אורי פינק ויצא לאור בהוצאת מודן ב-2003.ספר שמספר על ההיסטוריה של סידרת קומיקס מאריכת ימים בשם "הגולם " שמתקיימת במדינת ישראל חלופית שבה יש תעשיית קומיקס משגשגת.

ולרגל זה וגם לרגל בחירות 2013 המתקרבות הנה פרק מהספר שבו מופיע אחד הפוליטיקאים המתמודדים כיום על מקום בכנסת הבאה:אריה אלדד היום ראש מפלגת "עוצמה לישראל ".

אריה  אלדד הוא הפוליטיקאי העכשווי היחיד שהוא אחת הדמויות "המתראיינות " ( בהסכמתו האדיבה של אלדד האמיתי  )  והספרות על חייהן ועברן  ביקום החלופי של מדינת ישראל שבו יש מאז שנות ה-40 סדרת קומיקס פופולארית מאוד בשם "הגולם ".

והנה הקטע שבו מככב אריה אלדד בפרק ו' בספר :הגולם נופל –הגולם בשנות השבעים ושם הוא מספר על קשריו ועל קשרי עמיתו דוד גרוסמן ( הסופר לעתיד ) עם הגולם.  

הגולם ברדיו

arye eldad young

אריה אלדד השדרן המיתולוגי של סדרת "הגולם " ברשת א' בשנות השבעים.

"…הנער יוסי מוטל פצוע קשה על הארץ ודם ניגר ממצחו. הג'ין הולך ומתקרב אל מימוש מטרתו – השמדת הכור הגרעיני של ישראל! האם יצליח הגולם לגבור על הקמע שגזל ממנו את כוחותיו? האם יוכל פרופסור אלברט פיינשטיין למתנקש הערבי הנחוש בדעתו להרוג אותו ויהי מה – אפילו במחיר חייו שלו? האם יעלה בידה של לילית למנוע את רצח ראש ממשלת ישראל הנמצא בביקור בדימונה?

על כל זה ילדים, ועל מה שעוד קרה, תשמעו בפעם הבאה. האזנתם לפרק השמונה עשר של התסכית 'הגולם נגד הג'ין' על פי סדרת העלילונים הידועה 'הגולם' מאת אוריאל רשף. תודה למחבר התסכית דני אלדר, לאיש הקול, לטכנאים, וכמובן לשחקנים דוד גרוסמן ואריה אלדד. כאן רשת אל"ף של קול ישראל מירושלים. בעוד שניות אחדות נעביר אליכם את חדשות השעה שלוש…"

(קטע הסיום מתסכית הרדיו "הגולם", 1975).

 ההצלחה האמיתית של הגולם בשנות ה-70 הייתה דווקא בתחומי מדיה אחרים.סיפורי הגולם עובדו לתסכיתי רדיו ששודרו בסדרה יומית קבועה של רבע שעה ברשת אל"ף של קול ישראל בתוכנית לנוער "חתול בשק", ששודרה מיד לאחר "התוכנית לאם ולילד". בסדרת תסכיתים זו גילמו השדרים דוד גרוסמן ואריה אלדד לסירוגין את הדמויות השונות שהופיעו בסדרה. אחד מהם גילם את יוסי ואת הגולם (שקולו היה כמובן עמוק הרבה יותר מקולו של יוסי הילד) ואת דמותו של פרופסור פיינשטיין ואפילו את לילית הסקסית –  ואחד גילם את התפקידים של שאר הדמויות והנבלים.

שיר הפתיחה של סדרת "הגולם" ברדיו הושר בידי מרגלית הדרי והפך ללהיט, וכיום הוא זכור אולי יותר מכל דבר אחר הקשור במיתוס של הגולם:

 

מערפילי המיתוס הוא יצא

להציל את ידידיו, את משפחתו ואת האומה

מגן דוד חָרות על מצחו

וכוח של מאה איש מניע את ידו

הו גולם, גולם

סיפור נפלא ומהמם

אתה נאבק אנחנו צועקים

אתה מנצח אנחנו שמחים

בטוב וברע אנחנו איתך על הגל

גולם גולם שבמעגל.

(מילים: תלמה אליגון, לחן: קובי אושרת שרה מרגלית הדרי

את קליפ האנימציה המפורסם של הפזמון ,שנבחר להיכל התהילה של הקליפים של האנימציה בשפה העברית  בקרינותו של אחד ,אלי אשד תמצאו כאן 🙂

 

בראשית דרכה של הסדרה המשודרת עובדו התסכיתים מחוברות הקומיקס, והסיפורים עמדו כל אחד בפני עצמו. אולם בהמשך, כשאנשי הצוות של התוכנית התחילו לחבר בעצמם את הסיפורים הם הפכו אותם לסדרת מתח בהמשכים, והפופולאריות של הגולם ברדיו רק עלתה. התסכיתים תיארו בחינניות את הרפתקאותיו של הגולם ברחבי העולם והגלקסיה ולא היה להם כל קשר למציאות הריאלית של המדינה.

פרופסור אריה אלדד

 ח"כ אריה אלדד.

אריה אלדד, שלימים היה לחבר בכנסת ישראל, נזכר: "התוכנית 'הגולם' ברדיו היתה משהו חדשני שכמוהו לא היה עד אז לנוער, ואני יודע בוודאות שגם מבוגרים רבים היו מאזינים לה. לסדרה הזאת היתה תהודה עצומה. עד היום כשאני מגיע למילואים אנשים מזכירים לי את 'הגולם' ומדקלמים קטעים שלמים מהדיאלוגים ושרים את שיר הפתיחה, ולפי זה אני יכול להעריך את גילם.

דוד גרוסמן  שותפו המיתולוגי  של אריה אלדד בסדרת הרדיו "הגולם".

"במשך הרבה זמן עבדתי שם עם דוד גרוסמן, ואנחנו היינו השדרנים היחידים בסדרה הזאת. 'הגולם' היה מורכב מסדרות סדרות של תסכיתים, שכל אחד מהם סיפר סיפור בהמשכים שהיה מורכב בערך מ-20 חלקים של רבע שעה כל אחד. היינו מחליפים תפקידים: בסדרה אחת גרוסמן היה מגלם את יוסי ואת הגולם ואת פרופסור פיינשטיין ואת לילית, ואני את הג'ין או את האל רשף או התליין מקורפו או מי שזה לא היה, ואת כל שאר ה'רָעים'. ובסדרה הבאה ששודרה אני הייתי מגלם את הגולם ואת 'הטובים', והוא את 'הרעים'. בסדרה הזאת תמיד היינו 'משני עברי המתרס', ואגב, זה לא השתנה מאז. גם היום אנחנו נמצאים בשני קצוות מנוגדים של המפה הפוליטית: אני כחבר כנסת של ה'איחוד הלאומי' וגרוסמן כסופר ודובר ידוע של השמאל. אפשר לומר ש'השתפשפנו' לזה כבר בתסכיתים של הגולם, שבהן 'נאבקנו' אחד בשני בלי סוף".

(מתוך שיחה עם ח"כ אריה אלדד).

 הופיע בספר "הגולם :סיפורו של קומיקס ישראלי " מאת אלי אשד ואורי פינק ,הוצאת מודן 2003.

ראו עוד פרקים  מהספר :

ההקדמה

פנחס שדה והגולם -תיאור של מציאות חלופית

קליפ המבוסס על פזמון הנושא של סדרת הרדיו "הגולם " שבה כיכבו אריה אלדד  ודוד גרוסמן.

יובל פאסי על "סמלים חזותיים בספר "הגולם "

הגולם ואני

מאמר של אלי אשד  במגזין "יקום תרבות על אריה אלדד ביקום האמיתי :

"העוצמה של אריה אלדד "

מלנכוליה צרפתית בחום הישראלי: יסמין אבן שרה פזמון של פרנסואז הרדי

פעם בשנות החמישים והשישים פזמונים ושנסונים צרפתיים של ז'ק ברל ואחרים היו מתורגמים בהמוניהם ומושרים בידי זמרים ישראלים שונים.
אלא שלאחר התקררות היחסים בין צרפת של דה גול וישראל לאחר מלחמת ששת הימים סיפור האהבה הזה עם הפיזמון הצרפתי הסתיים ומאז שנות השבעים אין שום פזמון צרפתי בולט שאני יכול לחשוב עליו שזכה לגרסה ישראלית .עד ש…שהזמרת יסמין אבן יצרה בדיסק שלה "רסיסים "  גירסה ישראלית חדשה לפזמון צרפתי וותיק ומלנכולי שבמקורו הושר ב-1962 של הזמרת פרנסואז ארדי.
אבל הבחירה של הפזמון  עתיק היומין הזה דווקא לשיר אותו מחדש בימינו הציניים האנטי רומנטיים נראית על פניה מוזרה.נשאלת השאלה מה היא מצאה בפזמון התמים הזה שהיא חשבה שהוא עוד רלבנטי בראשית המאה ה-21 ?

כל הבנים וכל הבנות

כתבה והלחינה פרנסואז ארדי

תירגם מצרפתית: צבי קרני

נוסח עברי שרה : יסמין אבן

כל הבנים וכל הבנות סובבים בזוגות ברחוב
ומסביב זה כבר זמן האביב ,
הם יודעים לאהוב בלי לכאוב
הם הולכים יד ביד
בוא נאהב , לא נפחד
וזוהר המבט
הם ילכו כך לעד

הם הולכים יד ביד
לאביב לא אכפת
כשכולם יד ביד
ואני לבד

כל הבנים וכל הבנות יעזבו בקרוב את השכונה
אולי תל אביב ואולי לניו יורק
ההורים לוחצים חתונה
מדברים יד ביד
מדברים במבט
בוא נאהב, לא נפחד
ונמשיך כך לעד

הם הולכים יד ביד
לאביב לא אכפת
שכולם יד ביד
ואני לבד

הדרכים ירוקות כל כך
שמש רך בעיניי
המלים מתוקות כל כך
אך איש לא לוחש אותן באזניי

כמו הבנים וכמו הבנות
משוטטת אני ברחוב
ומסביב זה כבר זמן האביב
הוא אותי ילמד לאהוב
ונלך יד ביד
ונלך לא נפחד
שום דבר לא יכאב
הוא אותי אז יאהב

ונלך יד ביד
האביב לא יכאב
ויותר לא לבד
הוא אותי יאהב

 

 

והנה מילות השיר המקוריות מאת פרנסואז הרדי בצרפתית ובתרגום לאנגלית.

 

 

Tous Les Garsons et Les Filles

by

Fransoise Hardy

 

Tous les garcons et les filles de mon age
Se promenent dans la rue deux par deux
Tous les garcons et les filles de mon age
Savent bien ce que c'est d'etre heureux
Et les yeux dans les yeux
Et la main dans la main
Ils s'en vont amoureux
Sans peur du lendemain
Oui mais moi je vais seule
Dans la rue l'ame en peine
Oui mais moi je vais seule
Car personne ne m'aime
Mes jours comme mes nuits
Sont en tous points pareils
Sans joies et pleins d'ennuis
Personne ne murmure je t'aime a mon oreille

Tous les garcons et les filles de mon age
Font ensemble des projets d'avenir
Tous les garcons et les filles de mon age
Savent bien ce que aimer veut dire
Et les yeux dans les yeux
Et la main dans la main
Ils s'en vont amoureux
Sans peur du lendemain
Oui mais moi je vais seule
Dans la rue l'ame en peine
Oui mais moi je vais seule
Car personne ne m'aime
Mes jours comme mes nuits
Sont en tous points pareils
Sans joies et pleins d'ennuis
Oh quand pour moi brillera le soleil

Comme les garcons et les filles de mon age
J'connaitrais bientot ce qu'est l'amour
Comme les garcons et les filles de mon age
Je me demande quand viendra le jour
Ou les yeux dans les yeux
Ou la main dans la main
J'aurais le coeur heureux
Sans peur du lendemain
Le jour ou je n'aurais plus du tout
L'ame en peine
Le jour ou moi aussi
J'aurais quelqu'un qui m'aime

ובתרגום לאנגלית:

Find Me A Boy

so many friends that I happen to see
have been steadily falling in love
oh how I wish it could happen to me
and I'm asking the stars up above

won't you find me a boy, just a nice looking boy
who will show me the way, who will teach me to say
"I love you, yes I do", and who'll promise me too
that he'll always be true, so that I'll never be blue

I just wish for a gentle boy
someone who's sweet and kind
just a nice sentimental boy
that's all that I'm really longing to find

so many friends that I happen to see
have been telling me all about love
oh how I wish it could happen to me
is the only thing I'm thinking of

so I'll find me a boy, just a nice looking boy
who will show me the way, who will teach me to say
"I love you, yes I do", and who'll promise me too
that he'll always be true, so that I'll never be blue

so I'll find me a boy, just a nice looking boy
who will show me the way, who will teach me to say
"I love you, yes I do", and who'll promise me too
that he'll always be true, so that I'll never be blue

פעם בשנות החמישים והשישים פזמונים ושנסונים צרפתיים של ז'ק ברל ואחרים היו מתורגמים בהמוניהם ומושרים בידי זמרים ישראלים שונים.
אלא שלאחר התקררות היחסים בין צרפת של דה גול וישראל לאחר מלחמת ששת הימים סיפור האהבה הזה עם הפיזמון הצרפתי הסתיים ומאז שנות השבעים אין שום פזמון צרפתי בולט שאני יכול לחשוב עליו שזכה לגרסה ישראלית .
עד…שהזמרת יסמין אבן יצרה בדיסק שלה "רסיסים "  גירסה ישראלית חדשה לפזמון צרפתי וותיק ומלנכולי שבמקורו הושר ב-1962 של הזמרת פרנסואז ארדי.
אבל הבחירה של הפזמון  עתיק היומין הזה דווקא לשיר אותו מחדש בימינו הציניים האנטי רומנטיים נראית על פניה מוזרה.

"כל הבנים וכל הבנות "  היום בעידן פוסט המהפכה המינית נשמע היום אנכרוניסטי לגמרי לפחות לכאורה .
כבר אין יותר פזמונים כאלו ורגשות כאלו ותחושות כאלו בעידן המנוכר והמיני שלנו.הם נשמעים מגוחכים.

או שמה ישנם?
בכל זאת הזמרת והיוצרת יסמין אבן יצרה גירסה ישראלית חדשה של הפזמון הישן הזה וזה בעידן שבו איש אינו מתרגם יותר פזמונים צרפתיים ועוד ישנים.
נשאלת השאלה מה היא מצאה בפזמון התמים הזה שהיא חשבה שהוא עוד רלבנטי בראשית המאה ה-21 ?

כאשר הושמע הפזמון Tous les garçons et les fillesלראשונה ב-1962 הוא היה לחלוטין שיר שהתאים לזמנים ודיבר לליבם של אנשים בכל אתר ואתר.

על פי הדיווחים לא היה צרפתי באותו הדור שלא ידע  את המילים הפשוטות שלו בעל פה.

פרנסואז הרדי הצעירה.קומיקס מאת Ivan Brunetti

השיר נכתב והולחן בידי פרנסואז ארדי הצעירה עד להדהים . היא הייתה רק בת 18 כשכתבה והלחינה את השיר בעצמה בניגוד למקובל אז. ובכך היא עזרה ביצירת טרנד שאותו פיתחו כבר לנון ומקרטני באנגליה ובוב דילן ולאונרד ברנשטין בארה"ב של יוצרים הכותבים את שיריהם בעצמם,  טרנד שהשלכותיו על איכות השירה המושרת היו בדרך כלל שליליות אם כי כמובן תמיד היו יוצאי דופן מעולים כמו השמות שהוזכרו.

.אך כדי להיות מוכרת כמלחינה על ארדי היה עליה לעבור בחינה של אגודת המלחינים דבר שאותו היא לא יכלה לעשות מאחר שהיא מעולם לא למדה הלחנה ולא היה לה ידע פורמלי בנושא. כתוצאה המלחין נרשם כרוג'ר סמים המנצח על התזמורת של השיר.


הפזמון  הושמע לראשונה בערוץ הצרפתי היחיד באוקטובר 1962 בזמן ששודרו תוצאות משאל העם על נושא בחירה ישירה של נשיא צרפת כאשר האנשים היו מלאי מתח לשמוע את התוצאות . המתח נשבר בידי השיר המלנכולי והוא הפך ללהיט ענק המושמע בלי סוף עד עצם היום הזה.

פרנסואז ארדי שרה מאז עוד להיטים רבים  היא הייתה בין הזמרים הבודדים בתקופתה,  והזמרת היחידה בצרפת באותם השנים,   שגם הלחינו  בעצמם את שיריהם.

אולם לצערה הרב כמדומה שאף לא אחד משיריה המרובים  זכה לפרסום הענק של הפזמון הראשון שלה שכתבה בצעירותה , דבר שהוא איום ונורא עבור יוצר.
מאז היא מצאה קריירה נוספת כאסטרולוגית ואף פירסמה ספר בנושא.

פרנסואז הרדי כגיבורת קומיקס

פרבדה השורדת  דמות קומיקס מ-1968 שקיבלה השראה מפרנסואז הרדי

מאת גי פילארט ופסקל תומאס.

פרנסואז הרדי הזמרת  המלאנכולית המתוקה  זכתה  לשמש  ב-1967 כמודל ל"פרבדה" גיבורת סידרת קומיקס מפורסמת של גי פילארט  המכונה בצרפת "המיכאלאנג'לו של אמנות הפופ" , על עלילותיה של רוכבת אופנוע סקסית  קשוחה ואלימה  השורדת בעולם שאחרי שואה גרעינית.

Pravda

 

על פי הדמות יצרו גם סרט אנימציה.

 

מאז  הפזמון המקורי חלפה כמעט מחצית המאה והעולם השתנה. המהפכה המינית פרצה וכל היחסים הזוגיים עברו שינוי מואץ גם בהשראתם של פזמונים שונים של זמרים כמו ארדי ורבים אחרים שקראו ליתר פתיחות מינית.
כשאני קורא שוב את מילות השיר המקורי הוא נראה לי כאנכרוניסטי ובבירור מתאר חברה שונה מזאת שאנו חיים בה. היום בעולם שלנו האופנה  ובעיקר אצל בני הנוער היא של קשרים קצרי טווח.
איש היום לא יכתוב פזמון  מלנכולי רומנטי מסוג זה שבו הוא מתלונן על כך שלכולם סביבו יש בני זוג משום שהמצב אינו כך במציאות. חלק גדול מהאנשים היום( באיזור המרכז לפחות ) הם רווקים ,גרושים ,בתהליכי פרידה וכו'.
ודווקא המצב שאותו הבחורה השרה מתארת הוא הנורמה ולא היוצא דופן כפי שהיא חשה בפזמון.
אז מדוע היה צורך בגירסה חדשה של יסמין אבן עבור שיר אנכרוניסטי כל כך?
נראה לי שגירסת יסמין אבן מתאר מצב שונה לחלוטין מזה שאותו תיארה הפזמונאית המלחינה הזמרת המקורית ארדי .
אבן למעשה שרה געגועים למציאות שחלפה ואיננה עוד. אל רומנטיקה תמימה שנותרה בעיקר כזיכרון בפזמונים מהסוג הזה אך ששוב איננו מסוגלים לחוות אותה לא בצרפת וגם לא בישראל המיוזעת.

ראו גם :

כל הבנים וכל הבנות :גרסת יסמין אבן

יסמין אבן

פרנסואז ארדי

הקליפ המקורי של פרנסואז ארדי

הקליפ באנגלית

 

פרבדה  סרט  על דמות קומיקס ואנימציה שקיבלה השראה מפרנסואה הרדי

בוב דילן כתב לה מכתבי אהבה:איתמר זהר על פרסואז הרדי 

לגליוטינה בנות :בעז כהן על פרנסואז הרדי

דגן ולד על זמרות ה"יה היה " בצרפת

געגועים לז'ק ברל

למה כבר לא משמיעים מוזיקה צרפתית ?

השירים שחוזרים על עצמם :עומר ולדמן  על תרבות ה"יה יה "במלאת חמשיים שנה לצאת הפזמון של פרנסואז הרדי 

ילד עם קוף מול הגלובליזציה: ניתוח הפזמון "ילד עם קוף" מאת מאיר גולדברג

 

 

 

מעטים הם הפזמונים המרשימים באמת מבחינת מילותיהם שהושמעו כאן בשנים האחרונות .אולי בגלל שרוב הפזמונים כיום נכתבים בידי הזמרים שלהם ואלו לרוב אינם מסוגלים לחבר אפילו שתי מילים זו לזו.
.אבל יש גם יוצאי דופן.
"ילד עם קוף" של מאיר גולדברג הוא ללא ספק אחד הפזמונים המרשימים ביותר של השנים האחרונות ועוצמתו בולטת בדיעבד כאשר המשבר הכלכלי הגלובלי רק הופך אותו לרלבנטי הרבה יותר מאשר היה כאשר נוצר ב-2002 .
העיתונאי מטיף המוסר נתן זהבי למשל נוהג להשתמש ב"ילד עם קוף" בכל פעם שהוא משמיע בתוכנית הרדיו שלו נבואת זעם שחורה במיוחד.
חיים מזר  מוכן להרחיק לכת ולהשוות את הפזמון הזה אפילו עם שיריו של אורי צבי גרינברג.
הגזמה פרועה ? או ניתוח הגיוני ובלתי נמנע של איכות הפזמון ? אתם תשפטו .

 

 

ילד עם קוף

מילים: מאיר גולדברג
לחן: יסמין אבן,

נתן סלור
ביצוע: נתן סלור

כלכלת העולם בעירום משתזפת
מרוב עניים לא רואים את החוף
בברזיליה זרימת שוק ההון מטפטפת
בסאן פאולו מופיע ילד עם קוף
ברחוב, באמצע הרחוב
ילד עם קוף
כלכלת העולם מחזיקה במשקפת
שמחת עניים משתמשת בתוף
בניו דלהי חולקים השרים בתוספת
בסרי לנקה מופיע ילד עם קוף
על החוף ממש על החוף
ילד עם קוף

ילד עם קוף ותיבת נגינה
בקרוב בכל עיר ורחוב ושכונה
בכמה תקנה מנגינה ישנה מילד עם קוף?

כלכלת העולם בפרווה מתקררת
מרוב עניים הכדור מתקרר
במוסקבה תקרת המסים מתקלפת
בקמצ'טקה הטיח כמו שלג נושר
ובדרום מזרח אסיה תופר ילד עבד
בגדי כדורגל לילד אחר
ובפער אפשר להחזיק מאהבת
לתמוך בה פיננסית כמה שיותר
ולבלוע אותה ולתפוס במתניה
לנשוך צוארה ירכיה לטרוף
ואותה להמיר כמו שער מטבע
כמו איש עסקים, כמו ילד, כמו קוף
בלי לחשוב, ממש בלי לחשוב, כמו ילד עם קוף

כלכלת העולם בעולם מטיילת
ובני עניים מכינים לה אגרוף
בירושלים חצי ממשלה מתבטלת
בירוחם מופיע ילד עם קוף
ברחוב, באמצע הרחוב, ילד עם קוף

ילד עם קוף ותיבת נגינה
המבט, המבט הוא מכת מדינה
בכל מדינה ורחוב ושכונה
בקרוב, ילד עם קוף.

 

מגפת העוני

מאת חיים מזר

 

צילום: אריאל גלבוע

מאיר גולדברג כותב מילות "ילד עם קוף".

"ילד עם קוף" מתאר עוני חובק עולם על דרך ההנגדה בין אלה שיש להם לאלה שאין להם. השיר הוא אזהרה לבעלי ההון כי אם לא יעשו מעשה,לא ירחק היום והם יצטרפו לאלה שאין להם. גלובליזציה של העוני.בשיר חמישה בתים המתארים פער זה בכל העולם.שני בתים ארוכים ושלושה בתים קצרים, כאשר הבתים השני והחמישי בגלל הדמיון הטקסטואלי ביניהם הם מעין פזמון חוזר.בכל הבתים חוזר המוטיב של ילד עם קוף. מבחינת העוצמה הוויזואלית וחריפות המסר השיר מזכיר את שירתו של אורי צבי גרינברג.בשיר ישנם מרכיבים של משנה פוליטית-כלכלית.

בית ראשון:

כלכלת העולם בעירום משתזפת
מרוב עניים לא רואים את החוף
בברזיליה זרימת שוק ההון מטפטפת
בסאן פאולו מופיע ילד עם קוף
ברחוב, באמצע הרחוב
ילד עם קוף
כלכלת העולם מחזיקה במשקפת
שמחת עניים משתמשת בתוף
בניו דלהי חולקים השרים בתוספת
בסרי לנקה מופיע ילד עם קוף
על החוף ממש על החוף
ילד עם קוף

בבית זה שני חלקים ,אחד מתייחס לברזיל והשני להודו.שתי מדינות ענק מבחינת הגודל והאוכלוסייה שלהן. סרי לנקה היא אי קטן ושכנה של הודו. שני חלקי השיר פותחים במילים "כלכלת העולם" המכניסות את הקורא ללב העניין ללא הקדמות מיותרות ומה קורה לכלכלת העולם? בפתיח נאמר "כלכלת העולם בפרווה משתזפת". התיאור מתייחס לבעלי ההון שמצבם הכלכלי מאפשר להם להנות מכל טוב ומשפע בלתי נדלה.העירום הוא לא במובן האירוטי,אלא משל לכך שהם משוללי כל דאגות.אדם ממוצע צריך להתמודד לא פעם עם דאגות שונות ואלה כאילו עוטפות אותו שכבה אחר שכבה.הסרת הדאגות משחררת אותו מנטל כבד ומעיק.העניים גרים בחוף מכיוון שזה המקום היחידי שנשאר להם לגור בו,תחת כיפת השמים.מאחר שהצפיפות ברבעי העוני הפכה לבלתי נסבלת.על החוף הם יכולים לפחות לנשום קצת אוויר נקי ולא מעופש.מהתיאור הכללי עובר השיר למקומות ספציפיים. בברזיליה זרימת שוק ההון מטפטפת.הכסף זורם בכמויות בלתי מוגבלות ובעליהם לא מרגישים בחסרונו.כמו טפטפות המזרימות מים להשקעת שדות, כך גם כספם זורם לאפיקי השקעה שונים,אבל הוא לא מושקע במקומות הנכונים.משום מקום מופיע ילד עם קוף.הילד מנסה להרוויח את מטה לחמו בנותנו הצגות רחוב עם קוף.

החלק השני של השיר, כמו בחלק הראשון,עובר מהכללי לפרטיקולארי. מהעולם למקומות ספציפיים."כלכלת העולם מחזיקה במשקפת". המשקפת משמשת לצפייה למרחקים. לאיזה כיוון מסתכלים ולצורך מה? על כך לא נמסר שום דבר. התחושה היא שבעלי המשקפת מנותקים מהסביבה המיידית שלהם. השורות הבאות מתייחסות למקומות מסוימים. הפעם בצד השני של הגלובוס.ניו-דלהי וסרי לנקה.העניים משמחים את עצמם עם תוף .זה מה שיש להם להקל במקצת את העוני המכאיב .לחוף של סרי לנקה הגיע הילד עם הקוף מרחוב בסאן פאולו.אין לו ממי לקבל כסף על שעשועיו עם הקוף. כל מה שנשאר לו הוא לשמח במקצת את העניים .להוסיף חיוך למקצבו של התוף.

בית שני:

ילד עם קוף ותיבת נגינה
בקרוב בכל עיר ורחוב ושכונה
בכמה תקנה מנגינה ישנה מילד עם קוף?

 


בבית זה בוקעת אזהרה לעולם כולו.העוני יגיע לכל מקום,לכל עיר,לכל רחוב ,לכל שכונה. האם לדייריהם של מקומות אלה יהיה בכלל כסף לשלם לילד על כך שהוא מנסה לשעשע אותם? הילד עם הקוף הוא בבחינת אזהרה למי שבידם כלכלת העולם? עליהם להתעורר ולנהוג ביתר תבונה, שאם לא כן השמחה היחידה בה יוכלו להשתתף היא שמחת עניים.

בית שלישי:

כלכלת העולם בפרווה מתקררת
מרוב עניים הכדור מתקרר
במוסקבה תקרת המסים מתקלפת
בקמצ'טקה הטיח כמו שלג נושר
ובדרום מזרח אסיה תופר ילד עבד
בגדי כדורגל לילד אחר
ובפער אפשר להחזיק מאהבת
לתמוך בה פיננסית כמה שיותר
ולבלוע אותה ולתפוס במתניה
לנשוך צוארה ירכיה לטרוף
ואותה להמיר כמו שער מטבע
כמו איש עסקים, כמו ילד, כמו קוף
בלי לחשוב, ממש בלי לחשוב, כמו ילד עם קוף

תוצאת תמונה עבור נתן סלור

נתן סלור הזמר  של "ילד עם קוף"

 

בבית זה המילים "כלכלת העולם" מופיעות רק פעם אחת ומיד עוברים לתיאור הפרטיקולרי. ההתמקדות היא בחלקים המזרחיים של אסיה מצפונה ועד לדרומה.למשפט הפותח "כלכלת העולם בפרווה מתקררת" יכולות להיות שתי משמעויות.משמעות אחת היא הפרווה כסמל סטאטוס של בעלי ההון הלובשים את הבגדים היקרים ביותר.
משמעות שנייה הפוכה .

העוני התחיל לחלחל אל הרבדים העליונים של החברה.בעלי ההון איבדו חלק מרכושם והאפשרות היחידה להתחמם בחורף היא הפרווה היקרה אותה הם לא יכולים או לא רוצים למכור. כדור הארץ מתחיל להרגיש את הצינה.הקור העז הוא הן במובן המטאפורי והן במובן הפיזי-שינוי אקלימי חריף פורץ לכל עבר. הקור בא גם מכיוונם של העניים המפיצים אותו מכיוון שפשוט קר להם.אין להם בתים ולא אמצעים לחמם את עצמם. כשם שבבית הראשון "בברזיליה זרימת ההון מטפטפת", כך גם הקור מטפטף ומתחיל להיות מורגש בכל מקום.עד כמה הקור פועל את פעולתו? מוסקבה מקום קר מאוד בחורף ואין בעיר זו ממי לגבות מיסים. מנגנון הגבייה מתכווץ ושיעור הגבייה מתחיל לרדת. "תקרת המיסים" מאבדת גובה. בקמצ'טקה, הקצה המזרחי ואחד הצפוניים של רוסיה סמוך לאזור הארקטי,אי אפשר לתחזק את המבנים.התחזוקה יקרה מדי והכל מתחיל להתפרק, הטיח מתפורר ונושר.הוא כמו שלג.השוואה רבת משמעות בין צבעו של הטיח לזה של השלג.

בשורות הבאות ההתייחסות היא לאנשים ספציפיים לא במובן השמני ,אלא לקבוצות אנשים הנמצאות משני צידי המתרס.ילד מול ילד ובעל הון מול מאהב
ת.ילד אחד מוחזק בתנאי עוני ונאלץ לתפור בגדי ספורט לילד אחר במערב השבע(עדיין) כדי שזה יוכל לשחק כדורגל בלי שזה האחרון יהיה מודע למקום ייצורם של הבגדים אותם הוא לובש. רמיזה מפורשת לתעשיות הטקסטיל שהועברו למזרח הרחוק במסגרת הגלובליזציה.
במקביל לכך בעל ההון מחזיק במאהבת והוא עושה בה ככל העולה על רוחו.משעה שהוא מגיע לסיפוקו הוא יכול להעביר אותה בבחינת מטבע עובר לסוחר .המאהבת היא בעלת ערך כלכלי משתנה.חפצון מוחלט של האישה.כך חוזרים לנורמות של העת העתיקה,עבדים ושפחות. בעל העסקים בלהיטותו הפיננסית ובנהנתנותו איבד את בגרותו הרגשית משול לילד ולקוף. הוא הפסיק לחשוב . אם הילד עם הקוף מבקש להרוויח כסף מינימלי על מנת שיוכל לשרוד ועדיין חסר את הבגרות הרגשית,בעל ההון בתאוותו הבלתי פוסקת איבד בגרות זו והפך לאדם אטום החי בתוך בועה העלולה להתפוצץ כל רגע.

בית רביעי:

כלכלת העולם בעולם מטיילת
ובני עניים מכינים לה אגרוף
בירושלים חצי ממשלה מתבטלת
בירוחם מופיע ילד עם קוף
ברחוב, באמצע הרחוב, ילד עם קוף



כמו בבתים הקודמים, כך גם בית זה השורה הראשונה מתארת את הנתק בתוכה חיה כלכלת העולם.היא "בעולם מטיילת". בעלי ההון לא ערים ולא מודעים למה שנמצא מחוץ לבועה.אלה שאין להם מכינים את מתקפתם "ובני עניים מכינים לה אגרוף". הכל יתפוצץ כפי שנרמז בבית הקודם.אטימות זו אינה רק נחלתו של העולם,אלא גם נחלתה של מדינת ישראל. "בירושלים חצי ממשלה מתבטלת " ומה עם חצי הממשלה השני? האם הוא טוב יותר,אם בכלל ועד כמה? סימני שאלה אלה רבים ובמקום אחד בארץ,בירוחם,אחת מערי הפיתוח על מלוא המשמעויות הכלכליות והחברתיות שלה,מופיעה האזהרה הנמצאת בבתים הקודמים , ילד עם קוף.
תיאור כניסתו של הילד עם הקוף הוא הדרגתי.שם הישוב, רחוב, אמצעו.אם כי לא נמסר באיזה רחוב .זה יכול להיות בכל רחוב.

בית חמישי:

ילד עם קוף ותיבת נגינה
המבט, המבט הוא מכת מדינה
בכל מדינה ורחוב ושכונה
בקרוב, ילד עם קוף.

בית זה מתייחס לאוניברסליות של הילד עם הקוף. גם כאן התיאור הוא הדרגתי. המדינה,הרחוב השכונה. המבט תקף בכל מקום. מבט חלול שישתרש בכל מקום. המקסימום שהילד משדר מבחינת עצמו הוא לשרוד ברמה של ילד.המילה הראשונה בשורה האחרונה היא "בקרוב" היא בבחינת אזהרה נוספת עם מספר סימני קריאה.על כלכלת העולם להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. אם לא תתעשת הגלובליזציה של העוני תלווה ברגרסיה קוגנטיבית ברמת החברה וברמה הפרטנית כאחד.האם העולם זקוק לקרל מרקס חדש?

 

מאיר גולדברג משורר ותמלילן  לקוח מבלוג הגלריה

ראו גם :

"ילד עם קוף " הקליפ

 

מאיר גולדברג בויקיפדיה

 

נתן סלור

 

יסמין אבן

שגיא נאור על ילד עם קוף

"חי את הרגע " עוד פזמון של נתן סלור ויסמין אבן

 

עצוב להיות מכשפה

יסמין אבן התפרסמה בפזמוניה בעלי האופי הגותי  הקודר למבוגרים אבל בימים אלו היא יוצאת בניגוד לכל הציפיות עם הצגה לילדים המבוססת על דיסק שלה . מופעים כאלו אינם נדירים נזכיר את הדוגמה המפורסמת ביותר "הכבש השישה  עשר"  של יהונתן גפן הצגה שרצה שוב ושוב ומבוססת על תקליט שירים שלא היה שום חוט מחבר בינהם הקישור נעשה רק בהצגה .ולאחרונה ההצגה "מרי לו " המחברת בין שירים שונים ומשונים של צביקה פיק.
המבקר של האתר חוקר הפילוסופיה היהודית ירון ליבוביץ שמע את הדיסק וראה את ההצגה וכאן הוא נותן ניתוח מפורט של שניהם .

באמת עצוב להיות מכשפה :

  ביקורת על "החלום שלי הלך לאבוד" תקליטור שירי ילדים והצגה לילדים מאת יסמין אבן

מאת ירון ליבוביץ'

 ניתוח התקליטור

 


יסמין אבן היא יוצרת רב תחומית, שהתמחתה בעיקר ביצירה למבוגרים. מתקליטוריה הקודמים, במיוחד מזה השני, "רסיסים", היא נתפסה כיוצרת שסגנון השירים שלה הוא בד"כ קברטי עם גוונים גותיים קודרים .
אבל התקליטור האחרון שלה הוא, למרבה ההפתעה, תקליטור של שירי ילדים.
זה נשמע בתחילה מוזר שיוצרת כזאת תנסה את כוחה בשירי ילדים. הדבר הזה גם עורר את העניין שלי לגבי התקליטור ואחרי שמיעה אוכל לומר שיסמין אבן היא יוצרת ראויה להערכה גם בתחום של שירים וסיפורים לילדים.
התקליטור של יסמין אבן "החלום שלי הלך לאיבוד" מכיל ארבעה עשר שירים וסיפורים, קצרים ברובם, הקצר ביותר בהם הוא "ילדה שקראו לה שוש" (5) שאורכו דקה אחת, והארוך ביותר בהם הוא "הדודה רחל ויהושע העכבר" (8) שאורכו שלוש דקות וארבעים ושבע שניות. התקליטור אורך סך הכול שלושים וארבע דקות ושתים עשרה שניות. הוא אמנם קצר יחסית לתקליטור, אבל אולי לפעמים שירים לא צריכים להיות ארוכים כדי להיות טובים.
השירים רובם ככולם הם קצביים. הם עוסקים בחוויות ובמצבים וברגשות מעולם הילדים בצורה מאתגרת, עתים משעשעת עתים עליזה, עתים קצת מהורהרת ועתים קצת ממזרית: על דברים שילדים מרגישים שנעלמים להם ולא מוצאים אותם, כמו בשיר "החלום שלי הלך לאיבוד (1); על בעיות שונות של ילדים, פחדים משדים ומחיות רעות כמו בשיר "די לפחד" (14); אכזבה ממראה גופם ורצון להיות מישהו או משהו אחר כמו בשירים "העיניים של דפנה" (13) ו"בא לי להיות דבורה" (12); על דברים שמוצאים ברחוב או שמכירים מהסביבה ואשר נראים לעתים יוצאי דופן או שילדים רואים אותם מיוחדים כמו בשירים "מצאתי ברחוב לבֵנה" (11), "כלב צהוב" (9), "ילדה שקראו לה שוש" (5);
שיר שיכול להיות שייך לקטגוריה הזאת הוא "ילד בלי פה" שהדובר השירי פוגש בגן (2), אבל הוא יכול להיות שייך לשירים העוסקים בבעיות הנובעות מחריגותם של ילדים כמו פחד לדבר, או להיות בכלל שונים כמו בשיר "פרת משה בלי נקודות" (10); או הסיפורים המשעשעים "הדודה רחל ויהושע העכבר" (8) על עכבר שרוצה להגיד שלום לגברת אבל היא לא רוצה לדבר אתו כי הוא עכבר, ו"קיפוד אחד החליט" (7) על קיפוד שרצה להיות דברים שאינם מתאימים לו; שלושה שירים שלא משתייכים לאף קטגוריה הם "הטבע רוקד" (6), הקורא לילדים להכיר ולהוקיר את התהליכים שקורים בטבע גם לידה וגם כליה, שיר עצוב –מצחיק שמזכיר קצת את "דני גבור" שזה השיר "קראתי לטל" (4) , ושיר שלכאורה נראה יוצא דופן בתקליטור וראוי להתייחסות מיוחדת והוא "כמה עצוב להיות מכשפה" (3).
האופי השנון והעליז של השירים מתבטא לא פעם בטקסטים.
למשל "חיפשתי מאחורה חיפשתי מקדימה/ חיפשתי בסיר הבישול של אמא." ("החלום שלי הלך לאיבוד"); או "להיות מכשפה מאד כואב/ מי הם חבריה?/ לטאה וגם צפרדע/ כי אין אדם אשר אותה אוהב." ("החלום שלי הלך לאיבוד"); או "בלי נקודות סתם להיות/ לי זה כל כך קשה/ אני נראית כמו סתם בלון אדום/ ולא כמו פרת משה". ("פרת משה בלי נקודות"). אבל השנינות לא מתבטאת רק בטקסטים. הסיטואציות שבשירים הן מצחיקות לפעמים או משונות. כמו למשל שלילדה שוש יש מסננת במקום ראש, שתילת לבֵנה בגינה כדי להצמיח בניינים, או ציור פה על ילד שאין לו פה כדי שידבר. הסיטואציות האלה משרתות יפה את המטרה: לתאר בצורה מאתגרת לילדים מצבים שגרתיים מעציבים ולעתים קצת מרגיזים.
השירים שמצאו חן בעיני היו "החלום שלי הלך לאיבוד"; "כמה עצוב להיות מכשפה";"קראתי לטל" ו"די לפחד". בגלל אותה קריצת עין נבונה שמבצבצת בין השורות של השירים הללו.תודות לקריצת עין זאת, ילדים באמת יכולים להתחבר לשירים האלה.
כמבוגר חלק מהסיטואציות נראו  לי לא מציאותיות אולם אני מתאר לעצמי שאמצעי מקובל לטפל במצבים המציקים לילדים הוא הדמיון ומבוגרים עלולים לפעמים לאבד את היכולת לראות את הדמיון כמות שהוא. בכל זאת מבוגרים יכולים ליהנות מן השירים והסיפורים, הלחנים יפים וסגנון ההגשה של יסמין הוא מיוחד מאד.
נוסף לכך, חלק מן השירים מזכיר שירים אחרים לילדים שטפלו במצבים דומים. "החלום שלי הלך לאיבוד" מזכיר לי את השיר על הארנב שאיבד את הזנב, מתוך תכנית הילדים הקלאסית "אות אות אות", "העיניים של דפנה" על ילדה שלא מרוצה מעיניה הירוקות, מזכיר את "הייתי הילד הכי נמוך בכיתה" כי גם הוא מדבר על מצב גופני שמביא את הילד במבוכה, והשיר "קראתי לטל" הוא גרסה מתוחכמת וקצת אירונית ל"דני גיבור", הילדה אמנם לא הלכה לשחק עם ילד אחר אבל היא רואה טלוויזיה על חוויות שהילד רוצה שיעברו ביחד והילד עצוב אבל הוא לא בוכה.
לי כמבוגר הפתרונות שעולים לפעמים מתוך השירים נראים תמימים מדי,
למשל בשיר "החלום שלי הלך לאיבוד" החלום מופיע לפני הדובר השירי ומוסר לו שהוא ישוב כל לילה אליו. וכדי לגרום לילד לדבר מציירים לו פה כמו בשיר "ילד בלי פה". אבל אולי ניתן לטעון שהשירים מדברים מנקודת המבט של הילדים והמבוגרים כשהם מוצגים בשירים הם יוצאים לא טוב.
בשיר "קראתי לטל" ההורים פשוט חסרי ישע, כי הם אומרים לילד פשוט ללכת לישון, ובסיפור "הדודה רחל ויהושע העכבר" הדודה רחל יוצאת מצד אחד פחדנית ומצד שני בעלת דעות קדומות.

השיר "כמה עצוב להיות מכשפה" הוא שיר ילדים לכל דבר, והוא בהחלט שנון ועליז ומהורהר וממזרי כמו שאר השירים בתקליטור היפה הזה, אולם באותה מידה הוא גם היוצא דופן מבין השאר. השיר עוסק במכשפה, ועל כן אפשר לגלות בו את הסגנון המיוחד של יצירתה של יסמין למבוגרים. יצירתה למבוגרים עוסקת במוטיבים גותיים, כמו למשל השיר המיוחד "מלאכים בשמי חולון". השיר "כמה עצוב להיות מכשפה מזכיר את אותו השיר גם מבחינת אופן השירה של יסמין את שני השירים האלה.
לי אישית הייתה בעיה עם מכשפות הן בתור ילד, בגלל שהן היו אמצעי הפחדה זול וטיפשי לטעמי, וכעת הדימוי הזה מקומם אותי כי אני יודע מה המקור שלו. דמות המכשפה נולדה מתוך צורך של הממסד הדתי של ימי הביניים לדכא את הרפואה העממית, המבוססת לא מעט גם על מוטיבים אליליים, ושמיצגיה היו בעיקר נשים. מכל מקום השיר המעניין הזה הוא דרך מצחיקה ורצינית כאחת ללמד שגם מכשפה היא בן אדם שרוצה שיאהבו אותו.
לסיכום הייתי אומר שהתקליטור הוא תקליטור טוב, משעשע, ומאלף שעשוי להתחבב על ילדים מפני שהוא מדבר בשפתם ועוסק בעניינים הקרובים אליהם, והוא גם עשוי לעניין מבוגרים תודות לצורת השירה המיוחדת של יסמין ולשנינות של השירים. המסרים, הרי אי אפשר שתהיה יצירה לילדים ללא מסרים חינוכיים כלשהם, מועברים בצורה נחמדה מרתקת ולא מזיקה מדי. לגבי תכנם אני יכול בהחלט להזדהות עם מסרים כמו יש לאהוב חיות לא לפחד, להבין את השונה והחריג ולא לקנא במי שאתה לא ולהיות מרוצה באפיונים המיוחדים שלך.
כל שיר עומד בזכות עצמו בתור יחידה קוהרנטית , והתקליט עצמו מתאר פסיפס של מושגים מעולם הילדים.
הבעיה מתחילה עם הניסיון לקבץ את השירים לסיפור אחד גדול ולהציג אותו בתור הצגת ילדים.

הצגת הילדים

תקציר ההצגה :
ליסמין יש אורגן קסמים ויחדיו הם מספרים בשירים ובצלילים על קיפוד שלא רוצה להיות קיפוד, על יהושוע העכבר והדודה רחל. השניים פוגשים מכשפה שבסך הכל רוצה תשומת לב. בדרך הם לומדים שדברים אינם תמיד כמו שהם נראים ושלא צריך לפחד ממה ששונה ולא מוכר. והכי חשוב אם ניתן אהבה נקבל המון בחזרה.

הצגת הילדים של יסמין אבן המבוססת על התקליט, שנושאת את אותו השם ואשר הוצגה במסגרת הפסטיבל "צלילי ילדות" בחול המועד סוכות בחולון, היא מופע מלבב ומצחיק אבל,יחד עם זאת …גם בעייתי .
יש לציין שהניסיון להעביר יצירה מסוימת מסוגה אחת לאחרת הוא ניסיון מקובל ולגיטימי. קיימות הרבה דוגמאות לניסיונות כאלו, כמו ספרים שהפכו להצגות והצגות שהפכו לסרטים.

אבל ניתן להודות על האמת :לא כל הניסיונות היו מוצלחים.
הצגת הילדים יכולה לעמוד בזכות עצמה כיצירה נחמדה וחביבה.
אבל הצגת ילדים חייבת להיות  בעלת עלילה אחידה ושלמה, ועל כן זה ניסיון לא קל להפוך תקליטור ששיריו מחוברים במכנה משותף רופף,  או ללא מכנה משותף כלל , דבר שהוא בהחלט אפשרי ומקובל בתקליטור, להצגה בעלת סיפור עם התחלה אמצע וסוף.

עלילת המחזה מספרת על מכשפה מסוכנת המתפרצת באמצע הופעה של זמרת, כשאחריה רודפת ראש המשמר האזרחי של העיר חולון המנסה לתפוס אותה אבל לא ממש מצליחה לעשות את זה.
הזמרת ( שאותה מגלמת יסמין אבן ) מציעה שכדי לתפוס את המכשפה יש להבין למה היא מכשפה ואחר כך יש לשיר לה שירים המספרים סיפור עם מוסר השכל כדי שתבין למה ילדים פוחדים ממנה ומה היא צריכה לעשות כדי שלא יפחדו ממנה.
השיר "כמה עצוב להיות מכשפה" שבתקליטור הופך עמוד התווך של ההצגה וזה רעיון מוצלח, זה דרך נפלאה להסביר שמכשפות לא נהיו מכשפות ככה סתם, אלא הייתה לזה סיבה.
יחד עם זאת לא כל השירים בתקליטור מסתדרים עם קו העלילה באופן חלק, ולפעמים נראה שהם מחוברים בתפרים גסים.
הדרך שיסמין משתמשת בה כדי לעשות זאת היא להוסיף את שירי התקליטור כסיפורים, בדרך של "את מזכירה לי את הסיפור על הילדה שקראו לה שוש" למשל, שזה אחד מהשירים. הפתרון הזה, כאמור, לא תמיד מצליח. נדמה שגם המחברת מודעת לכך, כיוון שהיא שמה בפיה של המכשפה שעוברת את הטיפול הפסיכולוגי המיוחד הזה, מילות תרעומת כמו "למה עכשיו תשווי אותי?" וכדומה.
אפשר אולי להגיד להגנתה של יסמין אבן שמחזמרים מפורסמים משנות העשרים והשלושים של המאה שעברה הורכבו בעיקר משירים שהחיבור העלילתי ביניהם היה רופף. בכל זאת אני חושב ששירי הילדים של התקליטור היפים והמיוחדים ומעוררי המחשבה כשלעצמם, מאבדים קצת את עוקצם כשהם מחוברים ככה להצגה. נוסף לכך, אבן הרגישה עצמה חייבת לחבר שיר נוסף להצגה שלא היה בתקליטור. שיר הלל מצחיק לראש המשמר האזרחי המלאה בחשיבות עצמית אבל גם זה מוכיח שהיה צורך לשנות קצת את ההצגה ביחס לתקליטור.
יש לדעתי לברך את השחקניות השותפות במחזה על המשחק התזזיתי והער שלהם. אפשר לומר שהמשחק נשמע לעתים צרחני אולם כנראה שזה רע הכרחי כשמדובר בהצגת ילדים.

מרינה פיינגולד.

מרינה פיינגולד הייתה נהדרת בתפקיד המכשפה. היא היטיבה להעביר את אופייה המרדני והמסובך של המכשפה.

פיינגולד התפרסמה בתור ילדת פלא שהשתתפה בפסטיבלי ילדים שונים, במיוחד זכורה לטוב הופעתה בפסטיבל שירי ילדים מספר 9 כשהיא שרה את השיר "ילדיסקו" בחלק של הילדים בפסטיבל. היא השתתפה בעוד פסטיבלים אחדים אך לאחר מכן היא נעלמה מעל פני השטח של ההופעות הפומביות. אפשר לראות בזה החמצה גדולה של כוכבת ילדים, אולם נראה שלא איבדה את כשרון ההופעה והמשחק שלה. גם השחקנית המשחקת את ראש המשמר האזרחי הגאוותנית, גלית נוסן, הצליחה להעביר בצורה ססגונית ומדברת טכנוקרט מובהק המלא בחשיבותו העצמית, אבל מבחינה מקצועית חסר אונים בהחלט.

מסר של קונפורמיזם ?

הילדים שצפו בהצגה גילו עניין גדול בהצגה והיו קהל פעיל וערני במהלך ההצגה. אבל היו מעטים שעזבו את ההצגה באמצע, כנראה מפני שהמכשפה הפחידה אותם.
מה שלי צרם כבוגר מפוכח וכילד קצת מתוסבך בעבר, היה המסר שהצגה שידרה לילדים. המכשפה זוכה אמנם להבנה ולסימפטיה על אף התנהגותה הבלתי נסבלת, אבל תוך כדי ה"טיפול" שהיא עוברת בהנהגתה של הזמרת יסמין, היא מחליטה להפסיק להיות מכשפה. יוצא מכך שאין מדובר כאן על שינוי התנהגות בלבד אלא גם איבוד הייחוד שלה בתור מכשפה.
כשיסמין הזמרת מעלה את הטענה שאם לא יהיו יותר מכשפות העולם יהיה משעמם יותר ופחות מעניין, התשובה שהיא מוצאת לכך היא שיש דברים אחרים מעניינים לא פחות. המסר שיוצא מכך לדעתי הוא שכדי שיאהבו אותך באמת עליך להיות להתנהג ולחשוב כמו האחרים בכך לאבד את הייחוד האינדיבידואלי שלך, ובכלל כדי להיות נאהב יש לחתור לקונפורמיות וללכת בתלם.
אני רוצה להאמין שזה לא המסר שיוצרת נונקונפורמיסטית כמו יסמין אבן התכוונה אליו, אבל המסר הזה הוא מסר שבהחלט עולה מן ההצגה ובתור מסר הוא צרם לי מאד.
לסיכום :
נהניתי מן התקליטור, מפני שהוא הציג בצורה מרעננת משעשעת ובדרך כלל לא מתנשאת מצבים וחוויות מעולם הילדים. התקליטור עשוי היטב עד כמה שיכולתי לשמוע, ויסמין אבן הביאה יצירה טובה מעניינת שילדים וגם מבוגרים יאהבו.
ההצגה לעומת זאת, אכזבה אותי בגלל המסר הקונפורמיסטי שלה, למרות שהיא הייתה מצחיקה ומהנה בתור הצגת ילדים.

אם נשווה אותה לתקליטור היא נופלת ממנו .

 לעתים מעבר של יצירה מז'נר לז'נר עלול להיות מעבר לא מוצלח במיוחד. בכל מקרה אני חושב שילדים יאהבו והוריהם אותה והתגובות אליה יהיו חיוביות. התגובות היו חמות מאד בהצגה שצפיתי בה במסגרת פסטיבל צלילי ילדות בחולון, ילדים והורים הודו לצוות הכותבים והשחקנים לאחר ההצגה, והקהל באופן כללי אהב את ההצגה. אולי זה בעצם העיקר.

יסמין אבן שרה לילדים
נסיכת הפיות

החלום שלי הלך לאיבוד

שירים מהדיסק

הצגת הילדים של יסמין

יסמין אבן הגרסה לילדים

המופע המשפחתי של נתן סלור

 

הזמר והיוצר נתן סלור   יצא לאחרונה עם הדיסק הראשון שלו.

אלא שסלור אינו יוצר מתחיל רגיל .הוא בן למשפחה  עם דורות של יוצרים מוכשרים  כמו נתן אלתרמן ותרצה אתר וכתוצאה הציפיות ממנו גדולות מאשר מכל יוצר מקביל אחר. ועם הציפיות האלו הוא נאלץ להתמודד מידי יום ביומו..
להלן ראיון מקיף עימו על הקריירה שלו .

 

 

"ילדי אומר :החלומות שנכנסים לראש
אינם יוצאים לעולם
ואני צריך ללכת איתם
ולחיות ולנשום איתם.
ומוסיף:
"סבאים שמתים
חוזרים אחר כך בצורה אחרת "

(תרצה אתר "מטריות בשמש )

הגיע הזמן ללכת לישון החושך זוחל כאן על גחון מן החלון
הגיע הזמן לחלום חלומות ולברוא עולמות מתוך מחשבות ואותיות ולילה
התפילה שנשאתם לא נשמעה, דון החלום לא ישאיר לך נשימה ולילה לילה בלי פנים ,ליל הקלסתרים
הכסופים .
( מתוך "שיר ערש" מאת נתן סלור )

לאחרונה פירסם הזמר והיוצר נתן סלור   את אלבומו הראשון "עשרים וחמש שעות "    עם חומרים שכתב והלחין בעצמו ביחד עם יסמין אבן ויוצרים אחרים כמו מאיר גולדברג ארקדי דוכין אלי אברמוב ודני דותן ואימו תרצה אתר . .

ולאחרונה בעקבות האלבום הוא יצא למופע בתיאטרון תמונע שבו הייתי גם אני  וישבתי ונהניתי משמיעת שיריו של נתן סלור. ובעקבות המופע קיימתי עימו ראיון מקיף על חייו ויצירתו.

נוני נוני אין כמוני

גילוי נאות אני מכיר את נתן סלור   מזה שנים. שנים רבות עוד מילדות  ולא דווקא היכרות אישית אם כי אני מכיר אותו אישית גם כן מזה שנים.
אני מכיר את נתן סלור  או יותר נכון דמות שמבוססת עליו מספר השירים של אימו תרצה אתר "נוני נוני אין כמוני "(1976)שכולל שירים שונים על נוני (הלא הוא נתן ) בבית ובחוץ,עם האחות יעל ועם בעלי חיים שונים . ושם אנו קוראים לראשונה גם על התנסויותיו הראשונות במוזיקה (באקורדיון ) . ושם יש גם את אחד משירי הילדים האהובים עלי ביותר אישית
"ערב בחלון":

נוני אוהב לעמוד בחלון

ולראות איך החושך יורד על העיר.

הוא עומד ומביט ומחזיק בווילון

ורואה איך סגול מתערבב בבהיר…

ופתאום הכל נעשה כחול כהה

וירח של כסף עולה… עולה…

וגם כוכבים מצטרפים מכל צד

ונוני

נותן

לאמא

יד

אחר כך הוא עוד רגע קצר שותק,

ומתחיל אט אט לחייך ולחייך…

הוא מביט ברחוב… בכוכב… באישה שעומדת… באיש שהולך…

בחושך המלא חלונות של זהב… ואז הוא שואל:

– אמא

– איך?…
( פורסם ברשותו של נתן סלור )
נתן סלור מדווח ששיר  זה הולחן לאחרונה בידי יעל ארנון. ואני אישית אתעניין מאוד לשמוע אותו מושר. ואם אפשר בידי נתן סלור עצמו .

אני חושד שאולי באיזה שהוא מקום שיר הילדים הספציפי הזה עיצב לי בתת מודע את דמותו של נתן סלור עוד לפני שהיכרתי אותו והדמות הזאת נשארה. הספר יצא לאחרונה במהדורה חדשה בשם "נוני ויעל יוצאים לטייל " אבל למרבית הצער השיר הספציפי הזה סולק  כנראה משום שנחשב בידי ההוצאה  מורכב מידי לקהל היעד ששוב אינו מסוגל לקלוט שירים מעין אלה.

השושלת המשפחתית

 

נתן  סלור אינו עוד  סתם זמר ויוצר למרות שהוא אינו אוהב לדבר על זה ומעדיף להיות מוכר רק בזכות עצמו. הוא גם אינו עוד "בן של " כמו יוצרים אחרים ,  הוא אולי היוצר היחיד בארץ שמשפחתו יוצרת בתחום ברציפות מזה ארבעה דורות .

אבי סבו יצחק אלתרמן היה מחנך וסופר עברי מאבות גני הילדים בארץ ישראל שהיה גם אחד היוצרים
הראשונים של שירי זמר לגנים שבין השאר יצר את הפיזמון המפורסם המושר עד היום בגני ילדים "יש לנו תיש".
הדוד של סבו, ( אחי אימו של סבו  ) שלמה זלמן אריאל היה סופר ומחנך וכתב וערך קבצי אגדות ומקראות לבית הספר ( והאריך ימים הוא נפטר כמה חודשים לאחר מות אחיינו אלתרמן ).

סבו היה המשורר והמחזאי  המפורסם ביותר  של מדינת ישראל נתן אלתרמן  שבין מאות פזמונים ושירים ידועים גם תירגם את המחזה המפורסם "שלמה המלך ושלמי הסנדלר "
סבתו  של נתן אישתו של אלתרמן רחל מרכוס הייתה אחת השחקניות הגדולות של התיאטרון הישראלי .
•אימו היא המשוררת והפיזמונאית  הידועה תרצה אתר.

 

תירצה אתר.

 

  • נתן סלור נולד שנתיים לאחר מות הסב המפורסם שעל שמו הוא נקרא .כשהיה בן חמש וחצי אירעה הטרגדיה המשפחתית הגדולה .האם תרצה אתר נמצאה ללא רוח חיים אחרי נפילה מחלון .במשך כל אותן שנים מאז רוחשות שמועות עקשניות בדבר סיבת המוות .לרוב מקובל לחשוב שהתאבדה. העובדה שנתן אלתרמן כתב בזמנו את "שיר המשמר "  שבו חזה  במדויק את צורת המוות של בתו ( ושהיא כתבה לו כעבור שנים  שיר תגובה "שיר הנשמרת " בו הצהירה בפני האב המת שהיא אכן  שומרת על עצמה היטב  ) רק מחזקת את האפשרות שהיא הגשימה את המוות שתואר בשיר בצורה מודעת או לא מודעת .

אבל המשפחה וידידים קרובים סבורים כי היה המדובר בתאונה אומללה .

 

 

משפחת אביו של נתן, בנימין סלור, היא ידועה הרבה פחות .אבל יש להזכיר שסבו האחר של נתן   מוסא סלור היה שומר מפורסם בשנות השלושים והארבעים באיזור השרון הצפוני.

מוסא סלור  מופיע  תחת השם "מוסא אבו רזאל "בספרו של משה גרנות הנדר שמתאר את מסע הנקמה של חותנו של גרנות משה צ'רסקי בערבים שרצחו את הוריו בשנות העשרים מוסא סלור היה ידידו של צ'רסקי ועד ועוזר לפעולותיו .

גרנות מספר :
. משה בן-יהודה (צ'רקסקי), אבא של אישתי, נשאר יתום בפרעות תרפ"א (1.5.1921), והוא אז בן 13. כשהתבגר, הוא נעשה איש הגנה, ושם קיבל תפקיד להסתנן לכנופיות ערביות כדי להתחקות על מזימותיהן כלפי היישובים היהודיים. אז הוא  היה חבר של מוסא סלור שסייע לו בפעולותיו בקרב הכנופיות הערביות.. שניהם היו שומרים ואנשי הגנה. ממוסא סלור שמעתי על הנקמה שנקם משה בן-יהודה ברוצח הוריו. באותו הזמן היה כבר משה בן יהודה בעולם האמת, ולא יכולתי לשאול אותו. למזלי,  מוסא סלור זכר פרטים, והם נכנסו לספרי "הנדר" (תמוז 1986).

על פי גרנות סבו של מוסא סלור היה ממייסדי פתח תקווה ואביו של מוסא סלור היה רופא מבוקש ומכובד מאוד בקרב היהודים והערבים ובשלב מסויים אף עבר למרוקו ששם הפך לרופאו האישי של השולטן המרוקני מחמד בן יוסף.וכשחזר לארץ זכה לכבוד הגדול של כינוי בערבית "אבו רזאל ".

וחוץ מכל אלה אחותו החורגת של נתן נלי אגסי היא אמנית בפני עצמה בתחום הויזואלישל מיצגים .

אכן שושלת משפחתית מרשימה אבל גם מחייבת מאוד. עם גנים כאלה אי אפשר לצפות לשום דבר פחות  ממשהו מיוחד במינו.
על כתפיו של נתן סלור נישא אם כך  לא רק משקלו שלו כיוצר אלא משקלם של ארבעה דורות וזהו משא כבד מאוד, והא מעלה מאדם ציפיות מיוחדות שלא כל אחד יכול לעמוד בהם .ואולי אין זה מפליא שרק עכשיו בגיל מבוגר יחסית הוא הוציא את תקליטו הראשון .בגיל הזה היה לאימו תרצה אתר כבר כמה ספרים ושירים רבים מאחוריה . אבל מעליה היה רק את המשקל של אביה שלה .נתן סלור לעומתה צריך לשאת משקל כפול מזה .
( ישנם רק יוצרים מעטים בישראל שנאלצים לשאת משקל כזה של ציפיות והשוואה עם הוריהם וסביהם ,דוגמה טובה היא אביב גפן ,בנו של יהונתן גפן שללא ספק יצר זהות עצמאית משלו וכך גם אסף אמדורקי בנו של יוסי אמדורסקי. בתור דוגמה נגדית אפשר להציב  את ליאור דיין  בנו של אסי דיין ונכדו של משה דיין שעד כה למרות מאמצים לא הצליח להראות את עצמו כבעל אישיות עצמאית משלו  ומתקיים בתודעה הציבורית אך ורק בגלל היחוס המשפחתי ).
אך בעוד שכל אבותיו של נתן התפרסמו בעיקר בזכות המילים שלהם ( שלעיתים הולחנו בידי אחרים ) נתן עוסק בתחום אחר בשילוב של מילים וצלילים אבל כמו אימו הוא משלב בין משחק ושירה הלחנה וכתיבה. ומראה את עצמו כיוצר רב תחומי אמיתי אם כי נראה שיותר מכל הוא בולט כזמר וכמלחין. .

נתן אינו עוסק רבות ביצירה המבוססת על זאת של בני משפחתו .שירו הראשון היה לחן לשיר מתוך ספר השירים הראשון של תרצה אתר "צפנת " ( שיצא לאור בהיותה בן 23 בלבד בעת שהייהת צעירה מנתן בעת שהלחין את השיר ) הוא הלחין לתוכנית רדיו על תרצה אתר  בגל"ץ בשם "בלדה לאישה"  שיר בשם "בשנתי" שאותו ביצעה קרני פוסטל. נראה שלאורך השנים הוא מנהל דיאלוג יותר ויותר קרוב ויותר ויותר יצירתי עם השירים של אימו ושל סבו ככל שהוא רוכש ביטחון עצמי רב יותר  בעצמו כיוצר עצמאי
מילדות כפי שאנו למדים מ"נוני נוניי אין כמוני"  הוא ניגן על אקורדיון ואחר כך על פסנתר. בצבא שירת במפקדת קצין חינוך ראשי ( ולא בלהקה צבאית כפי שאולי אפשר היה לצפות ).
אבל רק במהלך שירותו הצבאי כשהתידד עם תלמידה בבית הספר "רימון " חזר למוזיקה ברצינות ואחרי עוד שנתיים של חיפושים החליט להיות מוזיקאי מקצועי , אחרי השירות הצבאי נרשם ללימודים מלאים בבי"ס רימון, וסיים אחרי ארבע  שנים כבוגר מגמת הלחנה ועיבוד . .בהתחלה חשב שרק ילחין ועבד שירים של אחרים ובהם משוררים ידועים כמו יונה וולך ויהודה עמיחי אבל אחר כך בא התיאבון גם לבצע ולבסוף החליט גם לכתוב .לרוב בשיתוף פעולה עם יסמין אבן ויוצרים אחרים .
וכעת סוף סוף יצא האלבום הראשון שלו,ובגיל מאוחר בהרבה מהמקובל כיום אצל יוצרים,ובוודאי בהשוואה ליוצרים הקודמים מקרב משפחתו שכולם  פירסמו יצירות שונות  בגילאים צעירים בהרבה..


א.א. אני יודע שאתה לא אוהב ששואלים אותך על   בני משפחתך והקשרים שלך עימם  אבל אין מה לעשות הקוראים מצפים לזה .
סלור: זה בסדר. פעם זה באמת העיק עלי חשבתי שאנשים יחשבו שאני מנסה להתפרסם בזכותם. אני רוצה להיות מוכר בזכות עצמי בתור נתן סלור נקודה.  ולא בזכות אימא או סבא או אבא של סבא .

אני לא יכול להגיד שאני נהנה מהמחשבה שהפירסום שלי יהיה תמיד בחלקו בזכות אימא ובזכות סבא ושתמיד יזכירו אותם ביחד איתי .אני לא רוצה שיקשרו אותי תמיד עם בני משפחתי בכל דבר שאני עושה  אני רוצה שיתנו לי להראות שיש לי קבלות על יצירה  משל עצמי.  אבל התרגלתי וזה חלק מהעניין.היום אני רואה בנים של… שאין להם שום בעיה עם הייחוס שלהם ולרוב מזכירים את זה בעצמם בלי שאף אחד ישאל אותם על זה. אז אין שום סיבה שלי תהיה ..בכל זאת ישנם דברים הרבה יותר גרועים מזה,להיות רעב באפריקה או משהו כזה.

 

 

נתן אלתרמן בצעירותו.

 

ייתכן שהזיהוי המשפחתי הבלתי פוסק מימנו סובל סלור קשור גם למראהו החיצוני

.
א.א. :אתה דומה מאוד במראה החיצוני שלך לנתן אלתרמן בגילך ,אתה כמעט ויותר מכמעט כפיל שלו .
סלור: אחרים שמים לב לזה יותר ממני כי הם היכירו אותו,אני כמובן לא פגשתי אותו מעולם כי הוא נפטר לפני שנולדתי. . לפני כמה שנים הופיע איור של סבי בצעירותו על השער של אחד המוספים ובאותו שבוע אמרו לי פעמיים "אתה מוכר לי ,ראיתי אותך איפה שהוא ".

אנשים שהיכירו את סבא אומרים שאני הולך ועומד כמוהו כשאני עומד ומדבר אני מתנדנד ומעביר משקל מרגל לרגל ואבי ז"ל אמר שכך בדיוק הוא נראה עומד ומדבר כמו מתפלל. הדמיון הזה  קצת הטריד אותי. אני מעדיף להיות אני עצמי ולא כפיל של מישהו אחר שמת לפני שנים רבות.  אבל התרגלתי . 

א.א.  איך אתה מתייחס להערכה העמוקה שהתרבות הישראלית רוכשת לנתן אלתרמן ? הערכה שדומה שהיא רק גוברת עם השנים ?

נתן :  בסופו של דבר לא הכרתי אותו בתור סבא, תמיד שמעתי בבית את המילים 'סבא נתן', וידעתי שהוא סמל ושאנשים מעריצים אותו. ליצירותיו התוודאתי ממש רק בגיל מאוחר יחסית . אני לא מרגיש סוג של בעלות עליו, מכיוון שלא הכרתי אותו. יש לי מין תחושה כזאת של קירבה וריחוק.

א.א. ואתה גם נקרא על שמו .
סלור :כבוד הוא לי אבל אני לא ממש אוהב את השם הזה  עם כל מה שהוא מסמל. זה לא שם לאנשים צעירים.  אבל  בכל זאת החלטתי להישאר עימו .בילדותי כידוע לך כינו אותי " נוני" ורק כשנכנסתי לכיתה אלף המורה שאלה אותי איך אני מעדיף שיקראו לי חשבתי ועניתי שאני רוצה שיקראו לי נתן ולא נוני וכך זה נשאר עד היום .
א.א. אתה כל כך סולד מזה שמזהים בינכם איך הרגשת כשישבת בשיעורי ספרות על נתן אלתרמן ?
•סלור : זה היה קצת מביך בכל זאת זה היה הסבא שלי .פעם אחת כשלמדנו את המחזה שלו "פונדק הרוחות "  קרה שמורה התנצלה היא אמרה שהיא יודעת שאני יושב בכיתה אבל היה ידוע שנתן אלתרמן היה שותה הרבה וזה התקשר לה למשהו בשיר שלו . פשוט לא היה לה נעים לדבר על כך שהמשורר היה שתיין בזמן שהנכד יושב ושומע על כך .
האמת היא שאולי גם בגלל התנגדות פנימית והרצון למצוא את הדרך העצמאית שלי בחיים לא היכרתי היטב את היצירה של אימי וסבי עד לגיל מאוחר יחסית .הייתי ילד רגיל שהתעניין בטלוויזיה הרבה יותר מבשירה,לא הייתי ילד שפותח ספרי שירה וקורא אותם להנאתו .את השירים של אימי ושל סבי לא קראתי באופן מיוחד עד שהיגעתי לתיכון והתחלתי ללמוד את השירים של סבי כמו כולם. השירים שלהם שכן התוודעתי אליהם היו אלו שהולחנו ושמעתי אותם ברדיו רק בהדרגה מגיל 20 התחלתי לקרוא ספרי שירה להנאה ממש.

א.א. איזה שירים אתה אוהב במיוחד של אלתרמן ?
את השיר "בלי להפריע " שהלחין יצחק קלפטר ששר אריק איינשטיין

א.א. מה רצית להיות כשהיית קטן?

סלור : כשהייתי קטן לא רציתי להיות משורר או סופר אלא שני דברים: טרקטוריסט ואקורדיוניסט. הכי אהבתי טרקטורים ואקורדיונים,  וכמו שאתה זוכר אימי  שכתבה עלי את הספר 'נוני נוני אין כמוני', כתבה שם שיר על אקורדיון ושיר על טרקטור.

 

 

הבלדה של הנער שגדל

נערי הקט עצים יכרות
יום וליל ירבה עמל
עוד נער קט הוא, וידיו ריקות,
אך לי נשבע להיות לי בעל, כשיגדל.

נערי, גדל מהר,
נערי שלי, גדל!

אט חולף הזמן עוטף סודות.
עלומי חולפים איתו.
ונערי גדל וייף מאוד.
וביום אחד נשא אישה יפה כמותו.

השיר של תרצה אתר שעימו מזוהה  נתן סלור יותר מכל הוא "בלדה על נערי שגדל " שיר שבו כותבת המשוררת על בנה הילד ומתארת את עתידו .זהו השיר היחיד שכתב מישהו מהמשפחה שסלור שר באלבומו.
.

א.א. בתקליט שלך יש שיר אחד ויחיד של תרצה אתר שאתה שר והוא שיר שאמור להיות עליך  הבלדה על נערי שגדל" “ זהו שיר מוזר מאוד.

• סלור :אני מכיר את השיר הזה מגיל 14 בערך ואני נזכר שיום אחד בשיעור פיתוח קול של המורה שלי רחל הוכמן באה עם ספר של סשה ארגוב והחליטה שנעבוד דווקא על "נערי שגדל "והתנגדתי מיד.
במשך שנים אמרו לי שהשיר נכתב עלי כשהייתי בן כמה חודשים  ואני הוא נערי שגדל.

 חברה של אימא שלי הפסיכולוגית זיוית אברמסון אמרה לי שזה שיר שעל אם שרוצה להתחתן עם בנה מן תסביך אדיפאלי .זהו ספק שיר אהבה לילד ספק שיר אהבה לגבר על אישה רוצה להינשא לבן שלה .
א.א. : איך אתה מרגיש כשאתה שר היום שיר אהבה מוזר כזה שנועד לך בבגרות ושבמידה מסויימת חוזה את עתידך באיזו שהיא צורה ?
נתן: מוזר מוזר מאוד אבל אני עושה ניתוק רגשי ומתייחס אליו כשיר אהבה באופן כללי ולא כשיר אהבה מטורף לבן .

אכן מהשיר קשה להבין שהמדובר על אם שכותבת על בנה הוא נקרא כמו שיר של נערה לאהובה ,רק אלוהים יודע על מה בדיוק חשבה תרצה אתר כשכתבה אותו .ואפשר להבין שלבן דווקא יהיו קשיים עם שיר כזה שאפשר גם להבין אותו כשיר צופן שמתאר את חייו העתידיים .

בשיר יש נבואה  אחת מאוד ספציפית לגבי עתידו של נתן  שבעת כתיבת שורות אלו לא התגשמה.  בשלב זה עוד לא ברור עם "הבלדה על נערי שגדל " יתגלה לבסוף כנבואי לגבי נתן סלור  כפי שהתגלה "שיר משמר " של אלתרמן " לגבי עתיד בתו תרצה אתר .

א.א.  יש  עוד פזמונים של בני  המשפחה שאתה מתכוון להלחין ?  

נתן : לא  כרגע.  בעבר הלחנתי שיר של תרצה אתר שאותו  שרה קרני פוסטל ועם יסמין אבן את "ערב אפור" שזה דואט שלנו.  אבל באופן עקרוני  אני מנסה בכל זאת להתרחק קצת  מהמשפחה  כי כל הזמן אני מופיע בערבי אלתרמן ותרצה אתר / אלתרמן הוא תמיד פופולארי וכמעט בכל חודש יש ערבי אלתרמן .אבל אני רוצה ואולי גם מעדיף לעשות דברים אחרים שאינם קשורים אליו .
א.א.  אתה מכיר את שירי יצחק אלתרמן אבי סבך ?
נתן .כן אני מכיר אלו שירים פשוטים אבל הופעתי איתם בערב שירי עלייה שניה.כאמור אני לא בהכרח מתלהב להופיע כל הזמן רק עם שירים של בני משפחתי .  

בעיה נוספת שבה מטפל נתן בחיי היום יום היא שאלת זכויות היוצרין של יצירות שונות שכתבו אימו סבו ואבי סבו ,יצירות שבגלל פירסומן הן גם לעיתים קרובות נגנבות בידי גורמים שונים .
נתן : יש הרבה בעיות של זכויות יוצרין שלוקחים דברים לפירסומת בלי רשות . כך למשל הייתה פרסומת שהשתמשה בשיר יש לנו תיש שיצחק אלתרמנן כתב לפני 66 שנים והם חשבו שזה נחלת הכלל . זה היה באיטרנט זהב שליאור שליין דיקלם את זה ואנחנו באנו בתביעה . והם ירדו מזה מיד . בעיקרון אנחנו מאפשרים לכל יוצר מוכשר שפונה אלינו להשתמש ביצירות של אימי וסבי אחרי הכל אנחנו שואפים להפיץ אותן עד כמה שיותר בציבור הרחב.

היוצר

 

 

השירים של סלור הם שקטים מופנמים ועדינים מאוד וחלקם או רובם  קודרים למדי . אם כי יש כמובן יוצאי דופן שהם עליזים יותר אבל נראה שהשירים הנוגים שלו הם אלו שנשארים יותר בזיכרון.
שיריו החביבים עלי ביותר הם "ילד עם קוף " שנכתב למלותיו העוקצניות של מאיר גולדברג ( שכתב טקסטים לחמישה פזמונים באלבום והוא  ללא ספק כותב הטקסטים הטוב ביותר של סלור )  פזמון פוליטי במופגן שהוא התקפה ארסית על הגלובליזציה והוא אחד הפזמונים הטובים ביותר של השנים האחרונות  ו"חי את הרגע " הקצבי מאוד שגם בו ניתן לראות מעין שיקוף של תקופתנו שבה כל דקה חשובה וההווה דומיננטי לחלוטין ומבי אלהשכחת העבר והעתיד. .

א.א. "למה קראת לאלבום השעה ה-25 ?
סלור : השעה ה25 זאת שעה שלא קיימת שעה מסתורית וגם אני שלפעמים סובל מחוסר זמן כתוצאה מעודף עיסוקים מרגיש שאני זקוק לשעה נוספת ביממה כדי להמשיך לתפקד.

א.א. :איך אתה מגדיר את המוזיקה שלך באלבום ?

נתן פופ רוק אלקטרו אקוסטי תיאטרלי, אבל אולי זו הגדרה קצת רחבה מדי.

א.א. יש נושאים שונים חברתיים פוליטיים שאתה מוצא צורך להשמיע בשירתך ?
נתן :  השירים שלי וגם של יסמין אבן השותפה הקבועה שלי הם יותר אישיים בעיקרון אני לא כותב על על נושאים חברתיים .   אבל כשקבלתי ממאיר גולדברג שירים שבינהם "ילד עם קוף" שמאוד התחברנו עליו במה שהוא כותב על הבועה התל אביבית שיושבת רגל על רגל . ואני מאוד מתחבר עם זה. אבל זה היגיע מהכתיבה של מאיר גולדברג ולא מימני אם כי אני בהחלט התחברתי והזדהיתי.אני מעדיף לעסוק בעיניינים פרטיים ולא ציבוריים .

ובכך נתן שונה מאוד מסבו שהרבה לעסוק בענייני הציבור והשעה  וכתב עליהם ב"טור השביעי " שלו והוא בהחלט נציג נאמן של בני דורו בעניין זה שמעדיפים שלא לעסוק בנושאים חברתיים ופוליטיים בשיריהם. .

סלור עוסק  הן בכתיבה  והן בהלחנה לבד ו ובשיתוף פעולה עם יסמין אבן . והוא עוסק רבות בהלחנת ושירת שירי משוררים כמו אלו שהוא מכיר טוב כל כך מהבית .והוא חושף את אחת הסיבות המרכזיות מדוע יוצרים היום מלחינים פחות ופחות שירי משוררים.

א.א. :אתה עוסק כיום גם בכתיבה איך היגעת לכך ?

סלור : התחלתי עם הלחנת שירי משוררים עוד מבית הספר ברימון ואני מאוד אוהב את זה. ורק אחר כך כשרציתי לפעול להוצאת דיסק משלי והתייעצתי עם אנשי מקצוע הם אמרו לי ששירי משוררים זה טוב ויפה אבל הקהל מעדיף להכיר את הזמר עצמו דרך השיר אז התחלתי לכתוב שירים משלי כי אמרו לי שזה מה שהקהל רוצה.
א.א  : ואתה שלם עם זה ?
סלור : אני חושב שאפשר להכיר אותי גם ולא פחות טוב דרך שיר שאני שר של יונה וולך לא פחות מאשר דרך שיר של טקסט שלי . הרבה שנים ברחתי מכתיבת טקסטים כי זה קשה לי וקשה לי לעמוד מאחוריהם. החיבור שלי הוא באמת קודם כל למוזיקה ומאוד קשה לי בכתיבת טקסטים וגם המעט שכן כתבתי זה בשיתוף עם יסמין אבן שהוציאה את זה ממני. אבל התחלתי לעבוד על טקסטים בשיתוף פעולה עם יסמין ואז זה משהו יותר קל והאחריות מתחלקת ושיתוף הפעולה עוזר לי מאוד. 

    אני בשורה התחתונה מעדיף בהרבה להלחין שירים של אחרים .
א.א. איך זה שדווקא אתה, בן ונכד למשוררים גדולים, ממעט באופן יחסי לכתוב  מילים?

 סלור : יכול להיות שדווקא בגלל זה  שאני בן ונכד למשוררים גדולים   זה גורם לפחד ומחסום גדולים בגלל ההשוואה הבילתי נמנעת ולמעשה לסירוס בתחום הזה. .א. אז למה אתה צריך לכתוב טקסטים אם זה קשה לך כל כך ?
סלור :אני לא צריך אני רוצה. ומה שאני כותב זה בדרך כלל פזמונים ולא שירים רציניים שאמי וסבי הירבו לכתוב .  

אלי : איך סבך ואימך התייחסו להבדלים בין שירים ופזמונים?
נתן : .סבי ואימי עשו הפרדה ברורה בין כתיבת שירים ופזמונים קלילים שלרוב גם היו מוזמנים במיוחד   דבר שהיום כמעט לא עושים יותר .,אחרי מותו אנשים כמו יוני רכטר הלחינו שירים "ספרותיים "  שבמקור לא נכתבו להלחנה וכך גם אצל אימא שלי שיש אצלה הפרדה בין שירים להלחנה ושירים שבמקור לא יועדו להלחנה
.  אני עושה פחות הפרדה כזאת .אני יותר מכיוון המוזיקה ופחות בא בכיוון הטקסטים .בדיסק החדש שלי  יש למשל שיר של ביאליק "רועת הכוכבים " בדואט עם יסמין אבן .

 אלי : איך אתה בוחר פזמונים להלחנה ?
נתן : יש שירים שמדברים אלי בצורה בלתי אמצעית והם מתחברים אלי והם מובנים לי כמו יונה וולך ואברהם חלפי . ואלכסנדר פן ואני מוצא את עצמי בהם וזה יותר קל לי וזה כבר קיים .למשל משפט כמו של יונה וולך "יש לי במה בראש "( שדווקא לא הלחנתי ) .בשנים האחרונות אני מלחין יותר שירי משוררים חדשים בעוד שקודם יותר הלחנתי קלאסיקה אם כי זה גם בעקבות פניות של משוררים כמו דורית ויסמן או אסתר ראב משוררת שלא זכתה לכבוד הראוי לה ומעטים שמיריה הולחנו ואני הלחנתי כמה שירים שלה לערב מיוחד .
ולעיתים קורה שאני מתוודע למשוררים רק בעקבות פניות להלחין אותם ואני מוצא בעקבות זה שאני מתחבר למשוררים שלא כל כך שמעתי אליהם .

 

 

נתן סלור עם יסמין אבן.במועדון התמונע. צילם אסף עברון.

 

הזמרת  והיוצרת הרב תחומית יסמין אבן כתבה והלחינה עם נתן סלור את רוב החומרים (ושותפה לעיבודים) באלבום שאותו הפיק אלי אברמוב ובהם את השיר ( שהפך לקליפ ) "חי את הרגע ".
וזהו רק שלב נוסף בשותפות ארוכה בין השניים נתן סלור " גילה" אותה בבית הספר המוזיקלי ברימון, שם למדו שניהם. השניים יחד העלו ערב ב"פסטיבל הפסנתר" לפני כ-6 שנים, וכתבו חומרים משותפים עבור ערבי משוררים . השניים יצרו יחדיו מוזיקה למיצג של האמנית נלי אגסי במוזיאון היידלברג, גרמניה ואת פס הקול לסרט דרמה בשם "בלי דף הוראות" עם מיטל דוהן וליאת גליק שזכה בפרסים בארה"ב ובעוד פרוייקטים רבים אחרים ,ומתארחים באופן קבוע זה במופעים של זו ולהפך. .

 

נתן סלור ויסמין אבן ב"התמונע". צילם אסף עברון .

 

שיתוף הפעולה שלך עם יסמין אבן הוא ארוך שנים ונדיר איך הוא בדיוק מתנהל? 

סלור: יסמין אבן היא בעיני המוזיקאית הכי מוכשרת שאני מכיר והיא מרגשת אותי בכל פעם עם כל שיר חדש יש בה מעיין יצירה בלתי נדלה .ואפשר בהחלט לאמר שיש ביננו סוג של סימביוזה אבל זה לא דבר כל כך נדיר כמו שאתה חושב . לקרני פוסטל למשל יש קשר קבוע כזה עם חיים לרוז .
יסמין ואני עובדים ביחד מזה שמונה שנים.הכרנו כשלמדנו ב"רימון" ואנחנו עובדים יחד מאז 1998. עשינו יחד מוסיקה לסרט בשם "בלי דף הוראות" ששרה סימה לוי-דוכין, שלמדה איתנו. הסרט הוקרן בכמה פסטיבלים בארץ ובעולם.לא שלא כתבתי בחיי אבל בתקליט הרגשתי שאני צריך את שיתוף הפעולה הזה ובאמת הקשר עם יסמין התחיל עם כתיבה משותפת ואחר כך הפך להלחנה משותפת והיא שותפה לרוב האלבום. מבחינת כל מה שאני שותף בהלחנה או כתיבה זה איתה בעצם, ממש חצי חצי. אנחנו כל הזמן עובדים יחד,  אם כי כל אחד גם עובד בנפרד.  היא הוציאה אלבומים שגם בהם אני משתתף ,  ואנחנו מתארחים  כל אחד בהופעות של השני .אני פשוט שומע כל פעם שיר חדש שלה ומתרגש מחדש, אין לי מילים אפילו לתאר את ההתרגשות שלי מהדברים שלה.

"באלבום שלי, "25 שעות", כל השירים הם שיתוף פעולה עם יסמין בלחן ובטקסטים, אמנם אני בפרונט, אבל שנינו יצרנו אותו יחד. אני ויסמין גם פועלים כל אחד בנפרד, אבל באופן פרדוקסלי, אני מרגיש שדווקא בחומרים האישיים שלי אני מעדיף לעבוד איתה,   אני צריך אותה לידי למשל בזמן שאני כותב טקסטים מעדיף את הביחד. יסמין מרגיעה אותי וכמה שהיא נראית שברירית היא חזקה ונותנת לי ביטחון גדול .
תשעים דברים אחוז ממה שיסמין עושה זה שלה ,אני לעומת זאת משתף עימה פעולה בחלק גדול מהדברים שאני עושה.

צילם אסף עברון .

א.א. אז בדרך כלל אי אפשר לדעת מי מבין שניכם כותב מה  ?
סלור: אני יודע והיא גם היא אבל אם אתה לא אחד משנינו זה קשה מאוד לדעת • יש טקסטים שאני כותב והיא פוסלת ויש טקסטים שהיא כותבת על סמך דברים שאני מתאר לה והיא מבטאת בדיוק את המילים שאני מרגיש. היה לי למשל שיר של יונה וולך שהלחנתי ונתקעתי ונתתי ליסמין והיא החזירה את זה והיא המשיכה את זה ממש ברוחי וזה היה ממש מדהים .

יסמין אבן על נתן סלור.

• א.א. בינך ובין נתן סלור שגם הוא הוציא דיסק בימים אלו יש קשרים הדוקים . במה אתם תורמים האחד ליצירתו של השני ?
• יסמין : נתן הוא חבר יקר שאני מאד אוהבת. שואלים אותנו כל הזמן אם אנחנו בני זוג, ואנחנו לא, אבל אנחנו חברים ממש טובים. הכרנו ב"רימון", ועשינו יחד את פסקול דרמת הטלויזיה "בלי דף הוראות", הופענו יחד בפסטיבל הפסנתר, ובהמון ערבי משוררים וערבים אחרים. כתבתי איתו חלק גדול מהחומרים באלבום הבכורה שלו, שיצא השבוע, והוא מתארח באלבום שלי בשני שירים. אנחנו דומים אבל שונים – כשאני כותבת איתו, מרגישים את המגע שלו ואת טביעת האצבע שלו. הוא מאד מסוגנן, מאד נאמן לעצמו ולעולם שממנו בא. מי שישמע את האלבום שלו, ישמע אלבום מאד מוקפד , סטיילי, ועם זאת רגיש ואינטימי – כי זה הוא. והוא בן אדם נהדר.

 

 

השחקן

סלור הוא נכד של שחקנית ומחזאי ובן של שחקנית ומתרגמת מחזות לעת מצוא .ומטבע הדברים הוא גם כן עוסק במשחק .

 א.א. אתה עוסק גם בקריירת משחק .
סלור :סיימתי  את לימודי משחק רק לפני שלוש החודשים בבית צבי יצא לי  מאז להופיע בהפקה אחת באופרת רוק "הוצאה להורג "

היית רוצה להופיע גם בהצגה של אלתרמן ?
סלור:מצד אחד זה יותר מידי אבל אם תהיה הזדמנות אז למה לא ,אם כי שוב אני לא בהכרך מתלהב להופיע יותר מידי בפרויקטים שקשורים לבני משפחתי דווקא אבל אני בהחלט לא אדחה הזדמנות אוטומטית על הסף. .
אבל עכשיו אני באמת יותר מידי עסוק בכל מיני פרוייקטים אחרים בסך הכל אצלי המוזיקה היא העיקר אני רוצה לעסוק בתיאטרון אבל יש לי מספיק עבודה במוזיקה.
א.א. אתה בן למעלה משלושים ואימך נפטרה בגיל 37 לאחר קריירה פוריה ביותר זה לא מלחיץ אותך קצת?
אתה הוצאת את הדיסק הראשון שלך בגיל 34 בזמן שאימך כבר פירסמה בגיל הזה ספרי שירה שונים ותרגומי הצגות וכו' אתה לא מרגיש אתה קצת איטי בהשוואה אליה ?
סלור: אני איטי בהשוואה לאימי אבל אני זריז בהשוואה לגבי אחרים   מאז שסיימתי את לימודים ברימון לא הפסקתי לעבוד במוזיקאי אולי זה כאן פרוייקט ראשון אבל הקצב שלי קצת איטי
אני ממשיך להופיע בערבי משוררים וזה נחמד מאוד שיש את זה כל הזמן בישראל 2006. עניין רב כל כך בז'אנר של שירי מלחינים . לעתיד  אני שואף להוציא עוד אלבומים.

א.א. :איזה אמנים אתה מעריך במיוחד ?
סלור:עד גיל העשרה אהבתי בעיקר מוזיקה זרה ששמעתי ברדיו ברשת גימ"ל.  רק בגיל העשרה התחלתי קצת לאהוב מוזיקה ישראלית שבשבילי זה בעצם מתי כספי, הוא הדבר שהכי אהבתי,הוא וסשה ארגוב המלחין הקבוע של סבי ואימי הם מקורות השראה מרכזיים אצלי.

 ומגיל עשרים ומשהו התחלתי לאהוב מוזיקה אלקטרונית על כל הז'אנרים והגוונים שלה. אני גם אוהב מאוד גם את ערן צור ואת  אביתר בנאי. אני מעריך מאוד את שילה פרבר ואת ערן צור שהוא מבצע בחסד ומשורר רוק ,מאיר גולדברג הוא כותב התמלילים החביב עליך . ואני אוהב מאוד את אסף אמדורסקי ואת אביתר בנאי את רונה קינן ואת קרני פוסטל שעם רובם עבדתי ואת אלי אברמוב.
חוץ מהם אני חושב שיש הרבה דברים מאוד יפים במוזיקה הישראלית. אבל אלה הדברים שפחות שומעים אותם. אלה דברים שאתה צריך לחפש אותם. אני אישית תמיד מחפש את המוזיקה וגם את האנשים שיוצרים אותה. התמזל מזלי לעבוד עם אנשים שתמיד הערכתי ואהבתי. אני לא ממש מתחבר לשיא המיינסטרים שמשמיעים כל היום ברדיו. אני לא כל כך מתעסק בזה. אני גם לא חושב שאני מיינסטרים, מצד שני אני גם לא ממש שוליים ,אני כנראה משהו מאוד באמצע .
א.א.  היית רוצה להלחין שירי משוררים חדשים יותר? כידוע לך רק מעט משוררים צעירים זוכים לכך ששירתם תולחן כיום .
סלור :יש משוררים שאני רוצה להלחין דורית ויסמן שהיא מדהימה וסיון בסקין שיש לה שירים מאוד יפים והייתי רוצה להלחין ואולי  זה עוד יגיע .  סך הכל  ונכתבת היום  שירה מאוד  מעניינת ואני אינני רוצה להגביל את עצמי רק בנישת  הנתן אלתרמן -תרצה אתר " . .
.  אלי :לדעתך יש עתיד להלחנת שירי המשוררים?
• נתן : אני דווקא חושב שיש היום חזרה מסוימת לשירי משוררים. למשל חמי רודנר שהלחין מחדש את פגישה אין קץ של נתן אלתרמן ולקח את הטקסט הקלאסי שנעמי שמר כבר הלחינה במקרה הזה הוריו היו חברים טובים של נעמי שמר. .
אבל נכון שמן הראוי שילחינו יותר שירי משוררים כי הרבה פעמים הטקסטים האלה הן קלסיקות ובימינו עם שפת הפזמונים הנחותה אתה שומע שיר כזה ואתה רואה מיד את ההבדל . ואני יכול להגיד לך שאני רואה בני נוער שיודעים שירים כאלה בעל פה בגלל החידוש ובגלל הלחנים.. אני חושב שזה אתגר ולא צריך לפחד מזה להפך זה רק תורם להצלחת היוצר.

 

נתן סלור נמצא היום בתהליך קשה ביותר  של גיבוש ברור של זהות עצמאית ומובחנת נפרדת מכל מי שבא לפניו העובדה שהוא מושווה כל הזמן עם האם והסב בוודאי שאינה מקלה עליו.

אבל בשירים כמו "ילד עם קוף" הוא מראה את עצמו כזמר וכיוצר בעל זהות עצמאית שלפניו יש עוד דרך ארוכה ומגוונת.  מה שמוצא חן בעיני לגבי  נתן סלור  זה שהוא יוצר לעצמו זהות משל עצמו שנאבקת עם  אבל בו בזמן משלבת בתוכה גם  אלמנטים מהדורות הקודמים  .

צילם אסף עברון.

קישורים רלבנטיים

נתן סלור בויקיפדיה

נתן סלור בשירונט

דף הפייסבוק של נתן סלור 

 
" ילד עם קוף" השמעה 

 

"חי את הרגע" הקליפ

 

קול ההתחלות :טל גורדון על נתן סלור 

 לא מיינסטרים לא שוליים :אור ברנע על נתן סלור 

נתן מעצמו :אילת יגיל על נתן סלור
.
ניר ואשר יגר על "מאושרים היכונו " של סלור

שגיא נאור על נתן סלור

 

 נתן סלור וגלית נוסן בחזרה לאופרת הרוק "הוצאה להורג"

בלדה על נערי שגדל מאת תרצה אתר

שירים של אם חסרה לילדיה: יעל דר על נוני ויעל 

נתן סלור תובע

 

 יסמין אבן 

האם יש עתיד להלחנת שירי משוררים ?

 

נסיכת הפיות: על יסמין אבן

 

 

 

היוצרת רב התחומית ביותר בארץ יסמין אבן "נסיכת הפיות " יוצאת בימים אלו עם דיסק מוזיקלי חדש ועם סידרת קומיקס חדשה.

יסמין אבן "נסיכת הפיות" היא יוצרת רב תחומית שרק מעטות כמוה בארץ, היא זמרת,מנגנת קלידים מוזיקאית , מלחינה ומעבדת פזמונאית ,משוררת וקומיקסאית.ויוצרת של אמנות ויזואלית באופן כללי .

גילוי נאות : לפני שנתיים יצרה יסמין יחד עם כותב שורות אלו את הזמרת המוקומנטרית הראשונה בתולדות מדינת ישראל , מרגלית הדרי. זמרת פיקטיבית שכביכול פעלה בארץ בשנות ה-70,  וקליפ שלה (משנת 71,לכאורה) על דמות הקומיקס "הגולם "" " הופץ באינטרנט. ייתכן מאוד שמרגלית הדרי עוד תחזור בעתיד בסרט תיעודי שיתאר את חייה הסוערים אי אז בשנות השישים והשבעים עם כל הקבוצות הבוהמייניות והאלטרנטיביות של תל אביב .

היוצרת המוזיקלית

החודשים האחרונים הם חודשים פעילים במיוחד אפילו עבור יסמין אבן.

לאחרונה יסמין הוציאה  את "רסיסים אלבום שני של שיריה " .  (אלבום הבכורה של יסמין אבן  ובו חומרים אישיים שונים , יצא בחברת "נענע דיסק" ב-2004. האלבום הופק על ידי חיים לרוז ועל ידה.) את רוב שיריו כתבה, הלחינה ועיבדה כמה מהם ביחד עם השותף נתן סלור, והוא כולל גם טקסטים של יהודה עמיחי, חנה גולדברג, נתן אלתרמן ( סבו של השותף נתן סלור ) קאוור לשיר של פרנסואז הארדי ושני עיבודים שאלי אברמוב, גיטריסט הקליק שותף להם. האלבום זכה מיד מייד לתשומת לב תקשורתית נרחת ונבחר כאלבום השנה של אתר קיוב באינטרנט .
כמעט במקביל עמיתה ושותפה הקבוע לדרך של יסמין הזמר והיוצר נתן סלור פירסם גם הוא את אלבומו הראשון "עשרים וחמש שעות "  יסמין כתבה והלחינה עם נתן סלור את רוב החומרים (ושותפה לעיבודים) באלבום שאותו הפיק אלי אברמוב ובהם את השיר ( שהפך לקליפ ) "חי את הרגע " .וזהו רק שלב נוסף בשותפות ארוכה בין השניים נתן סלור " גילה" אותה בבית הספר המוזיקלי ברימון, שם למדו שניהם. השניים יחד העלו ערב ב"פסטיבל הפסנתר" לפני כ-6 שנים, וכתבו חומרים משותפים עבור ערבי משוררים . השניים יצרו יחדיו מוזיקה למיצג של האמנית נלי אגסי במוזיאון היידלברג, גרמניה ואת פס הקול לסרט דרמה בשם "בלי דף הוראות" עם מיטל דוהן וליאת גליק שזכה בפרסים בארה"ב ובעוד פרוייקטים רבים אחרים ,ומתארחים באופן קבוע זה במופעים של זו ולהפך.

הקומיקסאית

קומיקס בסדרת "ליפסטיק " מאת יסמין אבן .

אבל זה עוד לא הכל.
במקביל לכל זה יסמין החלה להתפרסם בתחום חדש ולכאורה בלתי צפוי.
לפני כשנה יסמין עלתה לגמר בתחרות הקומיקס של אורי פינק בפסטיבל ת"א לאנימציה וקומיקס המיועדת לחובבים בתחום . .
בתוך זמן קצר לאחר מכן החלה יסמין לפרסם באופן מיקצועי סדרת קומיקס פרי עטה את "ליפסטיק" המתפרסמת באופן קבוע בעיתונים "אנשים " ו"מקומון "למרות שזאת אותה הסדרה בכל עיתון מתפרסמים סיפורים שונים ,כתוצאה זאת סדרת הקומיקס היחידה היום ביחד עם סיפורי זבנג של אורי פינק שמתפרסמת ביותר ממקום אחד ובסיפורים שונים בכל מקום.

לרגל כל ההתפתחויות הדרמטיות האלו הנה ראיון חדש עם יסמין אבן :

א.א. : בימים אלה הוצאת דיסק חדש את "רסיסים " במה הוא שונה מהדיסק הקודם ? איזה סיגנונות חדשים את מנסה בו ?
יסמין : הדיסק החדש אכן שונה מהקודם. הדיסק הקודם היה דיסק כואב מאד, קשה, ובו הסתתרתי מאחורי חומות של הרמוניות וטקסטים אוונגרדים.

 

הדיסק הראשון של יסמין אבן.

"רסיסים", לעומתו, מפליג למחוזות אחרים. יש בו קשת רחבה יותר של רגשות, ולא רק זעקה וכאב. הוא מעין אלבום מסע , וזו הסיבה שהוא נע בין סגנונות שונים שגדלתי עליהם – קברט, אלקטרוניקה מינימליסטית, גותי, טריפופ, ויש גם השפעות של מוזיקה מהמזרח הרחוק ושל "האזנה קלה" מהסבנטיז. אני יודעת שזה נשמע רחוק אחד מהשני, אבל היה לי צורך לבטא משהו מהאהבה לכל אחד מהז'אנרים האלה.

יסמין למדה בכיתת מחוננים בבי"ס "גורדון", ולאחר מכן במגמה למוזיקה, תק"ש בחולון.
היא בוגרת בי"ס המפורסם למוזיקה "רימון" שכיום שטוענים שבוגריו השונים "השתלטו " על תחום המוזיקה המושמעת .

א.א. : כבוגרת בית ספר רימון שכמה מבוגריו הם כיום שם דבר האם את חושבת שניתן לדבר על זרם ספציפי שנוצר בבית ספר רימון ? על יחוד מוזיקלי ספציפי לך ולאחרים ? איך את מסבירה את הפרסום של כוכביו ? האם את נהנית מפרסום זה ?
יסמין : בגדול, באמת אפשר לדבר על זרם מסויים שמאפיין את הכוכבים שיצאו מרימון בשנתיים האחרונות. אני חושבת שאפשר להגדיר אותו כפופ ישראלי מיינסטרים, עם השפעה רבה של יוצרים כמו רמי קליינשטיין ועברי לידר. דרך אגב, גם לפני 15 שנה היה גל של רימונאים שכבש את הרדיו – אתי אנקרי, אחינועם ניני, ערן צור והרבה אחרים – אבל הגל ההוא היה שונה במהותו מהגל הנוכחי. לדעתי , ההצלחה הנוכחית של רימון התחילה מהפריצה של מירי מסיקה, שהתגלתה כמעין ממשיכת דרך של ריטה, ומהיוצרים הצעירים שכתבו את רב האלבום שלה, שהפכו בעקבותיה לכוכבים בזכות עצמם – קרן פלס, איה כורם.


לגבי עצמי, בוא נאמר שהאלבום הנוכחי שלי, כמו האלבום הקודם, הוא לא מה שמכנים "אלבום מיינסטרים ישראלי". עדיין לא בדקתי את האופציה הגלגל"צית, ולא הוצאתי סינגל.
בכל מקרה, כמו שידוע לכולנו, בגלגל"צ לא מסמפטים מוזיקה אלטרנטיבית. אבל לך תדע, אנשים משתנים, יכול להיות שבהמשך הדרך יסקרן אותי לעשות משהו יותר מיינסטרימי, לבדוק את עצמי.
מצד שני, בעתונים הגדולים (וגם בכמה מהקטנים) כתבו בקורות מצויינות של "רסיסים", ואתר "קיוב" בחר אותו לאלבום השנה, אז אין לי מה להתמרמר.

 

נתן סלור.

א.א. בינך ובין נתן סלור שגם הוא הוציא דיסק בימים אלו יש קשרים הדוקים . במה אתם תורמים האחד ליצירתו של השני ?
יסמין : נתן הוא חבר יקר שאני מאד אוהבת. שואלים אותנו כל הזמן אם אנחנו בני זוג, ואנחנו לא, אבל אנחנו חברים ממש טובים. הכרנו ב"רימון", ועשינו יחד את פסקול דרמת הטלויזיה "בלי דף הוראות", הופענו יחד בפסטיבל הפסנתר, ובהמון ערבי משוררים וערבים אחרים. כתבתי איתו חלק גדול מהחומרים באלבום הבכורה שלו, שיצא השבוע, והוא מתארח באלבום שלי בשני שירים. אנחנו דומים אבל שונים – כשאני כותבת איתו, מרגישים את המגע שלו ואת טביעת האצבע שלו. הוא מאד מסוגנן, מאד נאמן לעצמו ולעולם שממנו בא. מי שישמע את האלבום שלו, ישמע אלבום מאד מוקפד , סטיילי, ועם זאת רגיש ואינטימי – כי זה הוא. והוא בן אדם נהדר.


יסמין מנגנת בלהקת "הקליק".

ב-2004 צורפה יסמין כחברה ללהקת "הקליק" המחודשת כקלידנית ומאז הפכה לחלק בלתי נפרד מהופעותיה:
א.א. את חברה בלהקת קליק של דני דותן . איזה פרויקטים ביצעתם במשותף ?
יסמין : דני הוא בן אדם נהדר. הכרתי אותו כשהצטרפתי ל"קליק" לפני 3 שנים, ומאז אנחנו בקשר. "הקליק" הייתה חוויה מאד מיוחדת וכיפית, למדתי שם הרבה, מכל חברי הלהקה שאותם אני מאד אוהבת. הופענו בכל הארץ מול קהל חם שהדליק נרות. במקביל, עשיתי פסקול לסרט שלו ושל דליה מבורך, אשתו – "
הכבשה הכחולה", סרט מאד אנושי ומרגש על חייו של האמן מנשה קדישמן. תהליך הכתיבה היה די מורכב, צפיתי בסרט ללא מוזיקה כמה פעמים, כדי להכנס לעולם של קדישמן, כאמן וכאדם, ולהתאים את עצמי אליו, וזה היה מרתק.
א.א. :לאחרונה את עוסקת בין כל שאר עיסוקייך המרובים גם בקומיקס . איך היגעת לתחום זה ואת ומה את מתכננת בעתיד ?
יסמין: למדתי אנימציה באוניברסיטה הפתוחה ותמיד היה לי עניין בקומיקס. עוד בתיכון בחולון פירסמתי קומיקסים במקומון
כרגע אני מפרסמת סדרה שנקראת "
ליפסטיק", שאותה התחלתי ביולי 2006 בירחון "אנשים " , והיא מופיעה בגירסה שונה גם ב"מקומון " של ת"א ובמגזין הרשת "שחרזדה ". . ויש בה כמה דמויות קבועות – אברום השוביניסט שמנסה להבין נשים, כבשה שכולם חושקים בה, והמון פמיניסטיות לוחמות. לאחרונה נכנסה דמות חדשה של בחור חובב קשישות. יש לי גם קומיקסים יותר מופרעים, על מוטציות ונשים ללא ראש, אבל הם לא מתאימים לעיתון כרגע.אולי אפרסם אותם בהמשך .
א.א. :איך את מגדירה את סוג הקומיקס שבו את מתעסקת ?
יסמין : קשה לי להגדיר את הקומיקסים, אפשר לאמר שהם מתעסקים בפמיניזם ובשוביניזם, כל פעם מכיוון אחר. לפעמים המסר הוא פמיניסטי, ולפעמים דווקא שוביניסטי – אני לא יודעת למה, לפעמים מעניין אותי להבין את השוביניסטים, מאיפה נובעים דפוסי החשיבה שלהם. חוץ מזה, שגם לפמיניזם יש צדדים מצחיקים. לגבי העתיד – כרגע אני מפרסמת בעתונים ובאינטרנט, ואולי מתישהו אנסה לעשות איזה פרוייקט בתחום, אבל אני לא יודעת מתי – אני די עמוסה במוזיקה וטקסטים. עם זאת, יתכן שאשתמש באיורי קומיקס לעטיפת האלבום הבא….
א.א. איזה קומיקסאים ישראליים משפיעים עלייך במיוחד?
יסמין : כמו כולם, גדלתי על "
זבנג" של אורי פינק הגדול, ואהבתי מאד את ה"פינאטס" של שולץ, ואת אסטריקס, ואת "אקטוס טרג'יקוס", והמון המון מנגה. בכלל, אני פריקית של קארטונס מכל סוג, פוקדת את פסטיבל האנימציה בכל שנה, וחולה על קארטון נטוורק.

 

אמנים רבים היום מצהירים על עניינם בדת איך את מרגישה בכיוון זה ?
ראשית, גדלתי עם שכנים דתיים, משפחת פנחסי המקסימה, וביליתי רבות בסוכה שלהם.
גם הרב אודסר, שהפיץ את בשורת הרבי נחמן מאומן, ( ושפירסם לראשונה את הסיסמה הברסלבית האלמותית  החלום הרטוב של כל פירסומאי באשר הוא , שכיום רשומה כגרפיטי בכל מקום אפשרי נ נח נחמ נחמן מאומן א.א. ) היה קרוב משפחתי.החותן של אח של סבא שלי.

 בלי קשר לכל זה אני חושבת שלדת היהודית יש צדדים מרתקים ומחכימים. אני הולכת לפעמים להרצאות של הרב גיסין מחסידי ברסלב שמיועדות לחילוניים , שהן מעין הרצאות פילוסופיה יהודית. סיפורי ברסלב מתרחשים, אמנם, בתקופות אחרות ורחוקות, אבל אתה יכול ללמוד מהם הרבה על ימינו.

א.א. :את שוקלת לחזור בתשובה ?
יסמין :  קשה לי לדמיין את עצמי חוזרת בתשובה.זה יגביל אותי כאמנית.

 

עטיפת תקליט של יסמין שהוקלט אך לא יצא לאור.

א.א. : את ידועה כמי שיש לה עניין בגותי ובמיסתורי והאפל את יכולה לפרט על יצירות שכתבת בתחום זה ?
יסמין : באלבום החדש "רסיסים " יש שיר שנקרא "דמיאן", שהוא שיר שנכתב בהשראת התקופה בה הייתי מסתובבת במקומות גותיים – לא הייתי ממש מתערה בנעשה, אלא יותר מסתכלת מהצד, בוחנת. האלבום הקודם, דרך אגב, הוא הרבה יותר גותי מהחדש.
א.א. : האם יש לך חוויות מעניינות במיוחד שקשורות לתחומים אלו ?
יסמין : אני זוכרת שבתקופה ההיא, הכרתי בחור אחד שגר אצל אימו בתל אביב. הם היו מאד מנוגדים – סלון הבית היה מלא בפרחים, פיות ומלאכים, ואילו החדר של הבחור היה מלא בציורים של שדים ודמויות אפלות. הוא לא היה, חלילה, מכת השטן, אבל הוא הגה איזו תיאוריה על הרובוטים שעומדים להשתלט על העולם, והוא באמת האמין בה. כיום הוא חי באמסטרדם.
אבל חשוב לי מאוד לציין שעם כל המשיכה והסקרנות לגותיקה, יש בה גם צדדים שמאד מרתיעים אותי – כתות אפלות למיניהן, שאני מתנגדת אליהן נחרצות. אבל, כל עוד הגותיות היא בגבולות האמנות או סגנון הופעה, יש בזה משהו אטרקטיבי, כי זה מתקשר לעולם הפנטזיה.

א.א. איך את רואה את מצב המוזיקה הישראלית כיום ?
יסמין : מצב המוזיקה הישראלית בעייתי בעיניי. לפני 15 שנה, יכולת "להתפרע" כמוזיקאי, להמציא, להעז, לפרוץ דרך – ולקבל חשיפה והכרה בקרב הקהל הרחב. כך היה עם ערן צור, נושאי המגבעת, ג'ינג'יות, אסף אמדורסקי. אם אמנים אלה היו מתחילים את הקריירה שלהם עכשיו, בשנת 2006 – יכול להיות שגלגל"צ היתה "מעלימה" אותם, והיינו נתקלים בהם רק ב-88 אף אם ,אחת התחנות היותר איכותיות שלנו. כיום יש בארץ דור שלם של יוצרים אלטרנטיבים מוכשרים, ממשיכי דרכם של אלה שהזכרתי קודם – ועל רובם, מן הסתם, הקהל הרחב לא שמע כלל. אני חושבת שמה שגרם למצב הזה בשנים האחרונות הוא המרדף אחר הרייטינג של תחנות הרדיו והטלוויזיה, והפחד שאם ישמיעו אמן אלטרנטיבי, המאזין הממוצע יזפזפ לתחנה אחרת – כי להבדיל מבעבר, יש המון תחנות.
א.א. : איזה אמנים מוזיקליים את מחבבת ורואה את עצמך כקשורה במיוחד ?
יסמין : יש המון המון אמנים ישראלים שאני אוהבת, אני מקווה שלא אשכח אף אחד:
איזבו, ג'ירפות, דיקלה, שלומי שבן, ברי סחרוף, יעל לוי, ערן צור, ארקדי דוכין, יובל מסנר, דן תורן, הבילויים, סיון שביט, שושן, רונה קינן, קורין אלאל, איטליז, רועי ירקוני, מורפלקסיס,ביקיני, גלברט, אנרגיה חולנית, שלמה גרוניך,די אקס אם… טוב, למען האמת – יש עוד הרבה.
לשמחתי הרבה, עם חלק מהאמנים שהזכרתי יצא לי לשתף פעולה, ותהליך החיבור היה מרתק. לכל אמן יש את הקיצוניות שלו, ואני באה מהמקום שלי ושנינו מחפשים את נקודת המפגש.
א.א.  האם יש לך תוכניות מיוחדות במוזיקה ועוד תחומי יצירה בעתיד ?
יסמין : תכניות לעתיד ? הרבה מאוד .כמעט אין סוף . אז ככה: לאחרונה קיבלתי מילגה מקרן עמוס  עבור פירסום ספר שירה ראשון, שיצא בהוצאת "כרמל-עמדה".

במקביל, אני אוספת חומרים לאלבום הבא, ומתכוננת להופעה הקרובה בפסטיבל הפסנתר, בה יתארחו דיקלה ונתן סלור, וגם הנגנים הקבועים – שחר כרמי הגיטריסט, חיים רחמני נגן הבנג'ו הויאטנמי, ויהוא ירון הקונטרבסיסט. נעה וקס הפרקשניסטית תחזור אלינו בהופעה שאחר כך, בלבונטין. במקביל, אני מקווה להמשיך לעשות מוזיקה לקולנוע ולתיאטרון, ולכתוב שירים גם לאחרים.
האמת היא שיש לי עוד מגוון עצום של רעיונות ודברים שאני רוצה לעשות וליצור ואני לא בטוחה שחיים שלמים יספיקו בשביל כולם , אבל אני מתכוונת לנסות ולהשלים את כל מה שאפשר .

נספח :

כל מה שרצית לדעת על יסמין אבן ולא היה לך את מי לשאול

.
. סבא של יסמין אבן  מצד אביה , וולף הירש אבן, היה משורר ועיתונאי יידי שהיה פעיל בפולין וגם בארץ  וחבר באגודת הסופרים בארץ  . הוא היה ניצול יחיד ממשפחתו העניפה שנרצחה בשואה וחווית השואה מצאה ביטוי עז בשיריו. הוא פירסם ספר שירה  ,ושירים שלו נמצאים בקבצי יידית שונים.

כתוצאה מהייחוס המשפחתי יסמין מתעניינת מאוד בתרבות וספרות היידיש ולא פעם עוסקת ב"חזרה אל השורשים" . היא עבדה עם המשורר והמתרגם עידו בסוק על שירים מתורגמים מיידיש, שנכתבו בתקופת הפרעות ומיוחסים גם לשואה שירים המרגשים אותה מאד ( רוב משפחתה של יסמין מצד אביה על ענפיה השונים נספתה בשואה ) והיא מופיעה לעתים עם שירים אלה.
יסמין אבן היא קרובה רחוקה של המדינאי אבא אבן. קרובת משפחה אחרת היא הכנרת הבינלאומית סילביה מרקוביץ', המתגוררת בגרמניה.

יסמין אבן זכתה פעמיים בפרס אקו"ם:
פרס עידוד פרסום היצירה בתחום ההלחנה (2000)
פרס עידוד פרסום היצירה בתחום הפזמונאות (2003)
כמו כן זכתה בציון לשבח בתחרות הלחנת שירי היינריך היינה שהתקיימה בבית אריאלה ב- 2003, עבור פרוייקט בן 11 שירים.

יסמין השתתפה כיוצרת ומבצעת באלבומים "שירת לאה גולדברג" (2003) ו"סימנים" (שירי
מירון ח. איזקסון, 2004) שניהם בחברת נענע דיסק.
השתתפה כיוצרת ומבצעת בערבי משוררים רבים (מירון ח. אייזקסון, אורציון ברתנא, דורית וייסמן, אורי ברנשטיין, אמיר גלבוע, תמי כץ לוריא, הפזמונאי מאיר גולדברג ועוד ועוד).
הערבים התקיימו ב"בית אריאלה", "צוותא", "תיאטרון נוצר", "בארבי", "תמונע" ועוד.
הלחינה את המוזיקה לסרט "הכבשה הכחולה" בבימוי דני דותן ודליה מבורך (וולגין 2005
כמו כן השתתפה בפסקול הסרט "בלי דף הוראות" (וולגין 99)
ניהלה מוזיקלית והלחינה מוזיקה להצגות תיאטרון רבות ("תמונע", אוניברסיטת ת"א, "בית צבי", "הסמטה", "מרכז הפרינג' " ועוד) , ובחלקן אף ניגנה ושרה.
עשתה מוזיקה להצגות תיאטרון רבות, למיצגים בינלאומיים.

יסמין העלתה מופע משותף עם הצ'לנית קרני פוסטל שרץ בפסטיבלים שונים
וכן שיתפה פעולה עם אמנים שונים במופעים שונים (דן תורן, ורד קלפטר, דודי לוי, סיון שביט, יובל מסנר, קרן הדר ועוד.
וכן ניגנה באלבום "אל סטארז" של חיים לרוז , באלבום של "היונים", אמיר לזרוב, שושן ועוד.
לאחרונה התארחה כזמרת-יוצרת במופע של ערן צור ושלומי שבן בפסטיבל "ימי זמר".

יסמין צורפה ללהקת "הקליק" כקלידנית במסגרת סיבוב ההופעות הנוכחי
בנוסף, עשתה את פסקול הסרט הכבשה הכחולה" של דני דותן ודליה מבורך על האמן מנשה קדישמן.

.

כוח הליפסטיק ,ציור מאת יסמין אבן.

 

קישורים רלבנטיים

יסמין אבן בויקיפדיה 

יסמין אבן בלקסיקון הספרות העברית 

 

דף הפייסבוק של יסמין אבן
 אלתרנטיבית מהבית :טל גורדון עם יסמין אבן

 

הדיסק "רסיסים "

 

קומיקס של יסמין אבן

פזמון הגולם של יסמין אבן 

יסמין אבן בסימפוזיון על עתיד שירה המולחנת

[יסמין אבן יוצרת רב תחומית 

המופע המשפחתי של נתן סלור

האם יש עתיד להלחנת שירי משוררים ?

 

לאחרונה יצא לרדיו הסינגל החדש של השיר " בשעה שהחפצים ", שיתוף פעולה אמנותי ראשון בין המשורר יחזקאל נפשי  שכתב את המילים, לבין העיתונאי והזמר א.ב. דן, מלחין הטקסט.שיר זה אגב אינו עתיד לצאת כחלק מדיסק אלא רק לרדיו ,נכון לעתה, וזאת בשל מצב המוזיקה העולמי המוגבל והאצת ה"מודרניזציה" ( או אם תרצו הפיראטיות ) בכל הנוגע להורדת שירים מהאינטרנט.

א.ב. דן זמר ומלחין.
אולם סינגל זה  הוא בגדר תופעה יוצאת דופן  גם מסיבה אחרת שכן בשנים האחרונות רק מעט זמרים פונים לשירי משוררים על מנת להלחין אותם.
פעם לפני עשרות שנים רוב הפזמונים המושרים היו שירי משוררים שכן או שהיו שירי משוררים ידועים שהולחנו כמו רחל או שנכתבו בידי משוררים ידועים שכתבו אותם על תקן של "פיזמונאים " אנשים כמו נתן אלתרמן ויעקב אורלנד. משוררים אלו עשו הפרדה חדה וברורה בין השירים "הרציניים " שלהם ובין "הפיזמונים" שאותם כתבו רק לצרכי פרנסה אם כי הפכו לחלק היותר ידוע של שירתם. .
לאחר מכן קמה התופעה של כותבים שראו את עצמם ונראו בציבור כפיזמונאים "בלבד" .אנשים כמו נעמי שמר ואהוד מנור ואביהו מדינה או שעסקו גם בכתיבת שירה וגם בכתיבת פיזמונים כמעט ללא הבדלים כמו יורם טהר לב

ואז בשנות השבעים נוצרה תופעה חדשה שכמעט לא הייתה קיימת עד אז של זמרים שכותבים את החומר שלהם בעצמם , החל מזמרים כמו שלמה ארצי ומאיר אריאל שלהתעקשותם לכתוב את שיריהם בעצמם התייחסו בביקורת בתחילה כקוריוז מוזר . תופעה זאת הפכה במהרה לשיטפון והיא כיום כמעט דומיננטית בתחום המוזיקה הקלה והזמרה בארץ . הלחנת שירי משוררים לעומת זאת הולכת ונעלמת.

נכון ,מדי פעם אנחנו שומעים על פרויקטים מיוחדים של הלחנת שירי משוררים כמו לאה גולדברג ומירון איזקסון אולם אלו הם יוצאי דופן שרק מעידים על הכלל . בדרך כלל כיום זמרים אינם מלחינים שירי משוררים וכנראה גם לא מתעניינים בהם . .האם יש עתיד לשירי המשוררים כפיזמונים מושרים ?

לרגל שבוע הספר עשיתי סימפוזיון בשאלה  זאת  בין כמה מהיוצרים הצעירים המוכשרים והבולטים ביותר כיום בעולם השירה והמוזיקה הישראלי שעוסקים בשירה בהלחנתה ובשירתה וכך מכירים את הנושא מכל צדדיו .

שירה היא מוזיקה של הנפש

יחזקאל נפשי משורר צעיר ובולט בחוגי המשוררים הצעירים של ישראל העורך את תערוכות "שיח משוררים" בגלריית אייזנברג ת"א. מגיש ועורך את פינת הספרות ברדיו " לב המדינה 91 fm " מספר על הפזמון שלו:

זה הפזמון הראשון שלי שהולחן. והוא נכתב עבור נערה שחיה איתי תקופה ארוכה וכשזה נגמר כתבתי עליה את השיר . לימים הכנתי את תערוכת "שיח משוררים"  וא. בן דן היגיע אלי דרך תערוכה זאת  של שירים וציורים שהכנתי . הוא מאוד רצה קשר עם משוררים כאוהב שירה . זה מאוד החמיא לי  כי היום רוב הזמרים בעיקר עובדים עם פיזמונאים ולא עם משוררים. הבאתי לו כמה שירים  וזה השיר  שהולחן  יחד עם עוד כמה שירים שמהם בחרנו לבסוף  רק את זה.
דעתי על התהליך הזה שיש בו הרבה קסם בעיני : יושב משורר בחדר שלו בשעה קשה או של שמחה גדולה וכותב את אשר על ליבו ובא אדם אחר ולוקח את היצירה המוגמרת ומכניס בה משהו משלו ואז לפתע זה הופך להיות יצירה אחרת לגמרי / פתאום ראיתי את השיר בצורה שונה כי הוא לא רק שלי .

קרה שישבתי עם חברים בבית קפה ופתאום שמעתי את השיר ברדיו ושאלתי את עצמי מה אנשים רגילים חושבים על זה ואיך הם מפרשים את זה.

אלי . : לאחר פטירתם של נעמי שמר ואהוד מנור אתה חושב שיש היום עוד כותבי פיזמונים טובים באמת ?

נפשי : אני לא חושב שזה שאהוד מנור מת זה אומר שאלמן ישראל, כי יש היום הרבה כותבים טובים.

אלי : ואתה לא  היית מעדיף שילחינו יותר שירים שלך ושל משוררים אחרים ?

נפשי : תדע שאני דווקא מקבל פניות מהרבה זמרים ואמנים ולא לכולם אני נענה בחיוב גם משום שהם מבקשים שאני אכתוב בהזמנה ואני לא יכול לכתוב בהזמנה .
הם רוצים שיר שכתוב כמו פזמון ומבקשים כיוון מסוים וראש מסוים ,משהו שיתאים לאופי שלהם ,וזה אני לא יכול לספק . מעולם לא כתבתי מהזמנה ומעולם לא ניסיתי להתחבר לראש של זמר מאחר שזה בלתי אפשרי בשבילי ואני כותב את הדברים שלי בלבד ,וזה  בהחלט מקשה על הזמר הממוצע.
אבל עם כל זאת אני חושב שעדיף שזמרים יפנו למשוררים אמיתיים יותר משום ששירה היא שונה מפזמונאות: פיזמונאות היא יותר ריתמוס עם משקל בעוד ששירה היא  מנגינה בנפש .  

דעת היוצרת הרב תחומית  

יסמין אבן היא יוצרת רב תחומית, זוכה כמה פעמים של פרס אקו"ם   היא משוררת מלחינה וזמרת שהילחינה שירי משוררים רבים ובין השאר השתתפה בפרויקט לאה גולדברג.
אלי: את מעדיפה להלחין שירי משוררים או טקסטים שלך?
יסמין: אני מאד אוהבת להלחין שירי משוררים, אם אני מתחברת אליהם. התחלתי לעסוק בזה בעקבות פניות שקיבלתי ממשוררים ומארגני ערבי שירה. באופן כללי, מאתגר אותי להלחין טקסטים של אחרים, למרות שאני כותבת טקסטים בעצמי – כי טקסט של אדם אחר גורם לי להלחין קצת אחרת.
אלי: זה שונה להלחין שיר משוררים מטקסט פיזמונאי  רגיל?
יסמין: זה תלוי בגישה. מוזיקאים רבים נוטים להלחין שירה באופן אימפרסיוניסטי, מורכב יותר, לעתים כבד. לעומת זאת, לא מעט אמני רוק ופופ תפרו לחן קומוניקטיבי וקליט לשיר של משורר.
חלקם אף הפכו ללהיטים – "סקס אחר" של וירצברג וגלבץ למלים של וולך, "שקט" של בלאגן ושל וולך, "מערבה מכאן" שמתי כספי הלחין לריקי גל, למלים של תרצה אתר.
לצערי, אמני הרוק והפופ בני הדור הצעיר ממעטים להלחין שירי משוררים, למרות שנראה שמשוררים רוצים שמילותיהם ישתלבו בעשיית הפופ.
אלי: מדוע ירדה קרנה של שירת המשוררים  בתעשיית הפופ?
יסמין: האשם המרכזי הוא התהליך הגובר של מיסחור המדיה . התהליך כולל רידוד טקסטים:
הרדיו נוהג להשמיע טקסטים פשוטים ויומיומיים, שידברו אל כמה שיותר מאזינים, ובכך לצבור רייטינג. אם לפני 10 שנים היה קל יותר להכניס שיר משוררים לרדיו ולהפכו ללהיט, היום זה קשה. זמר צעיר שרוצה לפרוץ יחשוש לגעת בשירי משוררים. זה מאד עצוב בעיניי.
מיסחור המדיה גרם לכך שלנוער אין גישה כמעט לשירה, כמו גם לז'אנרים מסויימים של מוזיקה,
כמו מוזיקה תעשייתית, פוסט רוק וזרמים אלטרנטיבים אחרים.
עם זאת, קיים עדיין סגנון כתיבה שהוא הכלאה בין פזמונאות ושירה, כמו אצל חנה גולדברג ומאיר גולדברג, שבאים מתחום השירה והדבר מורגש בפזמונאות שלהם.
לז'אנר הזה משתייכים גם משוררי רוק, שהם משוררים שלא פרסמו ספרי שירה באופן רשמי,
אך את חלק מהטקסטים שלהם אפשר להגדיר כשירה, כמו דני דותן  מהקליק וערן צור.אבל הם מעטים.

דעת הזמר


נתן סלור הוא יוצר וזמר שמכיר את עולם השירה והמוזיקה מכל צדדיו . הוא נכדו של המשורר המפורסם נתן אלתרמן ובנה של המשוררת הידועה תרצה אתר . והוא עוסק בכתיבה והלחנה משלו הן לבד והן בשיתוף פעולה עם יסמין אבן . והוא עוסק רבות בהלחנת ושירת שירי משוררים כמו אלו שהוא מכיר טוב כל כך מהבית .והוא חושף את אחת הסיבות המרכזיות מדוע יוצרים היום מלחינים פחות ופחות שירי משוררים ופזמונאים ויותר שירים פרי כתיבתם .
נתן סלור : אני התחלתי עם הלחנת שירי משוררים עוד מבית הספר ברימון ואני מאוד אוהב את זה.
ורק אחר כך כשרציתי לפעול להוצאת דיסק משלי והתייעצתי עם אנשי מקצוע הם אמרו לי ששירי משוררים זה טוב ויפה אבל הקהל מעדיף להכיר את הזמר עצמו דרך השיר אז התחלתי לכתוב שירים משלי כי אמרו לי שזה מה שהקהל רוצה.
אלי :
ואתה שלם עם זה ?
סלור : אני חושב שאפשר להכיר אותי גם ולא פחות טוב דרך שיר שאני שר של יונה וולך לא פחות מאשר דרך שיר של טקסט שלי . הרבה שנים ברחתי מכתיבת טקסטים כי זה קשה לי וקשה לי לעמוד מאחוריהם .אבל התחלתי לעבוד על טקסטים בשיתוף פעולה עם יסמין, אז זה משהו יותר קל והאחריות מתחלקת ושיתוף הפעולה עוזר לי מאוד .אבל גם הלחנו ביחד  הרבה

אלי : ובכל זאת, מה אתה מעדיף? 
 נתן: אני בשורה התחתונה  מעדיף בהרבה להלחין שירים של אחרים .

אלי : איך סבך ואימך ראו את נושא הפיזמונים לשירה לעומת שירים ?
 סלור: סבי ואימי עשו הפרדה ברורה בין כתיבת שירים ופזמונים דבר שהיום כמעט לא עושים יותר .
בחייו של סבי רוב שיריו שהולחנו היו פזמונים מיוחדים . זאת בניגוד לאחר מותו שאז הלחינו גם שירים "ספרותיים "שלו . וכך גם היה אצל אימי תרצה אתר שכתבה פזמונים קלילים .
אני עושה פחות הפרדה כזאת .אני יותר מכיוון המוזיקה ופחות בא בכיוון הטקסטים .בדיסק החדש שלי שאמור לצאת בקיץ יש למשל שיר של ביאליק "רועת הכוכבים " בדואט עם יסמין אבן .
אלי : איך אתה בוחר פזמונים להלחנה ?
נתן : יש שירים שמדברים אלי בצורה בלתי אמצעית והם מתחברים אלי והם מובנים לי כמו יונה וולך ואברהם חלפי  ואלכסנדר פן ,ואני מוצא את עצמי בהם וזה יותר קל לי  כי זה כבר קיים .
למשל משפט כמו של יונה וולך "יש לי במה בראש "( שדווקא לא הלחנתי ) .

 אלי :אתה מתחבר גם למשוררים חדשים יותר ?

 סלור : בשנים האחרונות אני מלחין יותר שירי משוררים חדשים בעוד שקודם יותר הלחנתי קלאסיקה .

אם כי זה גם בעקבות פניות של משוררים כמו דורית ויסמן . יש גםמקרים של משוררים וותיקים ונשכחים שלא בצדק  כמו  אסתר ראב משוררת שלא זכתה לכבוד הראוי לה ומעטים משיריה הולחנו ואני הלחנתי כמה שירים שלה לערב מיוחד .
ולעיתים קורה שאני מתוודע למשוררים רק בעקבות פניות להלחין אותם ואני מוצא בעקבות זה שאני מתחבר למשוררים שלא כל כך שמעתי אליהם .
אלי :
לדעתך יש עתיד להלחנת שירי המשוררים?
נתן : אני דווקא חושב שיש היום חזרה מסוימת לשירי משוררים. למשל חמי רודנר שהלחין מחדש את פגישה אין קץ של נתן אלתרמן ולקח את הטקסט הקלאסי שנעמי שמר כבר הלחינה במקרה הזה הוריו היו חברים טובים של נעמי שמר. 
אבל נכון שמן הראוי שילחינו  הרבה יותר שירי משוררים כי הרבה פעמים הטקסטים האלה הן קלסיקות ובימינו עם שפת הפזמונים הנחותה בהשוואה אתה שומע שיר כזה ואתה רואה ושומע  מיד את ההבדל  . . אני חושב שלהלחין שיר של שמשורר זה אתגר  ולא צריך לפחד מזה.  להפך זה רק תורם להצלחת היוצר.

רוב הזמרים  שלנו כותבים את החומר והמילים שלהם בעצמם אולם התוצאות כתוצאה הן לעיתים עלובות ממש. מן הראוי היה שהם ירחיבו את אופקיהם ויחפשו שירים בספרים להלחנה וכך יצרו יצירות שהן מרשימות יותר באופן כללי.
עם זמרים  יפנו יותר למשוררים אמיתיים הם ישיגו אפקט שונה משהם משיגים עם פזמונאים ובעל עוצמה רבה יותר לעין ערוך על אוזן הקהל .
אין ספק שיש היום פה ושם כמה זמרים שיוצרים שירה איכותית בנוסף למוזיקה האיכותית אולם מספרם למרבה הצער הוא מצומצם ביותר והרושם שנוצר הוא של גרפומניה שנוזלת ממש מהפזמון , ואין כל ספק שדף האיכות של התמליל הממוצע ירד בהרבה בשנים האחרונות והעילגות היא בולטת ומפיזמונים אלה ילדים ובני נוער מרבים לצטט וכך העילגות רק "נדבקת".
ייתכן שזמרים אלו היו מצליחים יותר אם היו פותחים ספר שירים ובוחרים משם שיר שמדבר אליהם .
זמרים לתשומת ליבכם.

קישורים רלבנטיים

בשעה שהחפצים :הקליפ

 

על "בשעה שחפצים "

 ההבדל בין פיזמונים ושירים מאת צבי לוז

יסמין אבן

יחזקאל נפשי

עוד ראיון עם יחזקאל נפשי

א.ב. דן  ואני ישראלי

יסמין אבן מציירת קומיקס

היוצרת  הרב תחומית יסמין אבן "מלכת הפיות "של עולם המוזסיקה הישראלי ידועה בעיקר כזמרת מוערכת  אבל היא גם משוררת מוערכת ( זוכת פרס אקו"ם) גם מלחינה וגם וזה פחות ידוע ,  אמנית קומיקס .

 

להלן כמה דוגמאות של יצירותיה בתחום זה כולל כמה סטריפים שעוסקים בדמויות הקומיקס של הגולם ולילית:

 

 
ראו גם