ארכיון תג: ישעיהו בן אמוץ

והיה ביום ההוא : נבואות אחרית הימים מישעיהו ומיכה ועד לדוד בן גוריון

 

        

נבואות אחרית הימים מימי קדם ועד ימינו

להלן תקציר של הרצאה שנתתי בבית דוד בן גוריון ולאחר מכן שוחחתי על נושא זה בתוכנית של דורין מרגלית.

בהרצאה זאת אני דן בשאלה:

האם האמין בן גוריון בנבואות ?

התשובה היא :בהחלט כן.

האם הוא האמין במשיח ? 

והתשובה היא בהחלט לא.

אני חובב ומומחה לתחזיות ונבואות ,ומידי שנה אני מפרסם רשימה של תחזיות ונבואות על השנה הבאה עלינו לטובה ( או שלא) מן הסתם משום שאני חושב שכמה מהן יכולות להתגשם במציאות ,אולי כי הן מסר מעולם אחר או מהעתיד שמגיע לעבר שהוא ההווה.ואלו שמעניינות אותי במיוחד הן נבואות על העתיד הרחוק "אחרית הימים ".

ואלו כדאי לדעת אינן נפוצות כל כך  וגם לא קדומות כל כך.

נבואות וחיזויים מכל סוג  יש מימי האדם הפרהיסטורי והיו נפוצות תמיד  בכל העולם. וכמובן שהיו קיימות במזרח הקדמון ויוון כמו בכל מקום אחר על פני כדור הארץ . אבל בדרך כלל למיטב ידיעתנו  הנבואות  בכל מקום ובכל זמן עסקו בעתיד המיידי  של עוד חמש  עד עשר שנים לכל היותר. 

כי זה מה שעניין את הלקוחות שרצו לדעת מה יעלה בגורלם או בגורל השליט והממלכה. אבל ממש לא עניין אותם מה יעלה בגורל נכדיהם למשל או הדורות שמעבר לכך. 

.ולכן גם לא טרחו לשמר אותן.הן היו כמו העיתון של יום אתמול.

אמנם היו נבואות שעסקו בעתידו של השליט ושל הממלכה ואת אלו הסופרים  בבבל באשור ובממלכות אחרות כמו מארי בסוריה ומן הסתם גם במקומות רבים אחרים  טרחו לרשום ולשלוח לארכיון המקדש המקומי או לארכיון המרכזי של הממלכה. ושם היו מתייעצים עימן מידי פעם. אבל אחרי כמה שנים עם מות השליט  ועם חלוף המצב הספציפי  שתואר בהן הן היו מאבדות מחשיבותן. 

הן הפכו להיות "העיתון של אתמול ". ואף אחד לא מתעניין בעיתון של אתמול.

( מי שרוצה לדעת עוד על נביאי המזרח הקדמון ובעיקר על אלו של ממלכת מארי הקדומה שבסוריה , שלכאורה אבל רק לכאורה לא היו שונים בהרבה מאלו של ממלכת יהודה מוזמן לקרוא בספרו המעניין של משה ענבר    נבואות, בריתות ושבטים בתעודות מארי :   בתקופת המלכים האמוריים (מסוף מאה י"ט לפסה"נ ועד 1760 לפסה"נ) /ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ז 2007

הם היו שונים בדבר אחד מנביאי ממלכת יהודה המאוחרים יותר.הם לעולם לא עסקו ב"אחרית הימים" או מה שאנו מכנים "העתיד הרחוק".)

למיטב ידיעתנו החלו לעסוק בעתיד הרחוק באחרית הימים או  "יום ה' " במאה השמינית לפה"ס עם הנביא עמוס יהודאי שפעל בממלכת ישראל של המלך ירבעם בן יואש לאחר רעידת אדמה הרסנית ביותר .

עמוס הנביא מזכיר את "יום ה'" יום של הרס וחורבן ( העולם ?)  כנושא נפוץ ומקובל בזמנו.

אבל אחרית הימים כעתיד שונה מכל מה שמוכר היום היה כנראה נושא לא מוכר. ידוע לנו שגם הסיודוס ביוון בערך במאה השמינית או במחצית הראשונה של המאה השביעית לפה"ס ( ימי  הנביאים ישעיהו ומיכה  בערך פלוס מינוס )עסק בכך בקטע מפורסם מהאפוס "העבודות והימים"  שלו . שם הוא חוזה שלעתיד לבוא כאשר ייוולדו תינוקות בעלי שער שיבה, יביא זאוס  את הקץ על האנושות כולה.

ואולי התבסס על נבואה קיימת  שמע במקדש זה או אחר ואולי המציא אותה בעצמו,  לא נוכל לדעת  אלא אם כן נמצא גירסה קדומה יותר של אותה נבואה מהסיודוס  שבנתיים לא נמצאה.

לדעתי הסיודוס  הוא הממציא. כי לכוהנים במקדש לא היה אינטרס מיוחד לדבר על קץ העולם . העסיקו אותם כדי שידאגו לכך שהכל ימשיך כפי שהיה.

אבל בהחלט ידוע לנו  שרק במאה השביעית לפה"ס  הנביאים ישעיהו ומיכה החלו לעסוק  ואולי לראשונה בתולדות המין האנושי  ב"אחרית הימים"  בפרטנות.ולתאר לראשונה גם כן בתולדות המין האנושי  לא דווקא מצב של הרס וחורבן גדול  אלא מצב שהיום אנחנו היינו מגדירים כ"אוטופי. "

מדוע?איך זה קרה דווקא בממלכת יהודה הקטנה מה שלא התרחש מעולם עד אז בשום מקום אחר? 

 זה קרה כנראה בתגובה לאידיאולוגיה האשורית האימפריאלית שדיברה על שלטון עולמי של מלך אשור. וזה התרחש באופן ספציפי מאוד כתגובה לאירוע ספציפי מאוד  של תעמולה אשורית שהשאיר רושם עז  מאוד על בני העיר ירושלים.  נאום  הנציג האשורי רבשקה שהושמע בעת מצור המלך האשורי סנחריב על ירושלים בימי המלך חזקיהו  במאה השביעית לפה"ס  ,נאום המובא  הן בספר מלכים  והן בספר ישעיהו והן בספר דברי הימים ,עדות לחשיבותו העצומה בעיני כותבי ועורכי שלושת הספרים האלו..

 "ויַּעֲמֹד, רַבְשָׁקֵה, וַיִּקְרָא בְקוֹל-גָּדוֹל, יְהוּדִית; וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר, שִׁמְעוּ דְּבַר-הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר.  כט כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ, אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ:  כִּי-לֹא יוּכַל, לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ.  ל וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְהוָה לֵאמֹר, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה; וְלֹא תִנָּתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת, בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר.  לא אַל-תִּשְׁמְעוּ, אֶל-חִזְקִיָּהוּ:  כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר, עֲשׂוּ-אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי, וְאִכְלוּ אִישׁ-גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ, וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי-בֹרוֹ.  לב עַד-בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם, אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ, וִחְיוּ, וְלֹא תָמֻתוּ

( מלכים ב' יח )

השליח האשורי רבשקה נואם בפני אנשי ירושלים הנצורה ובכך יוצר את נבואות אחרית הימים. ציור מאת דון לאורנס. 

ברגע האחרון הצבא האשורי נאלץ לסגת מסיבות שונות שלא באמת הובהרו , כנראה  צורך לצאת למאבק חשוב יותר עם  צבא מצרים ומגיפה . ירושלים ניצלה.

אבל הנאום של רבשקה לא נשכח. 

על הדברים הספציפיים האלו ועל האידיאולוגיה האשורית שאכן עמדה מאחוריהם של שלטון עולמי של אימפריה אחת ,אשור , של שליטה המלך אשורי ,ושל האל אשור בעולם כולו , הגיבו ישעיהו ומיכה בנבואת אחרית הימים  המפורסמת מכל.

הנביא ישעיהו .ציור מאת מיכאל אנג'לו 

והנה היא בגרסת הנביא ישעיהו בן אמוץ

ןהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם.  ג וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה אֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.  {פ}

הנביא מיכה.ציור מאת מיכאל אנג'לו 

נבואה מקבילה  ואולי מבוססת על נבואת ישעיהו הושמעה בידי הנביא בן הזמן מיכה המורשתי .

:וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה נָכוֹן בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא הוּא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ עָלָיו, עַמִּים.  ב וְהָלְכוּ גּוֹיִם רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-יְהוָה וְאֶל-בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, וְיוֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  ג וְשָׁפַט, בֵּין עַמִּים רַבִּים, וְהוֹכִיחַ לְגוֹיִם עֲצֻמִים, עַד-רָחוֹק; וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים, וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשְׂאוּ גּוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּן עוֹד מִלְחָמָה.  דוְיָשְׁבוּ, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ–וְאֵין מַחֲרִיד:(מיכה פרק ד')

( את הנבואות האלו אפשר לשמוע בגירסה מוזיקלית בפזמון של להקת פיקוד דרום "והיה ביום ההוא "

וגם בפזמון  של אורי ברזילי שאותו שרה הזמרת אופירה גלוסקה "כי מציון תצא תורה ")

בנבואות אלו היה הבדל דרמטי מכל נבואה קודמת שהושמעה במזרח הקדמון  עד אז משום שהן  עסקו בעתיד הרחוק ולא רק זה המיידי כמו כל שאר הנבואות ,שכאמור טווח התפוגה הרגיל  שלהם היה בין שנה לעשר שנים ולא יותר,

הן  תיארו עולם שישתנה בצורה דרמטית לעומת כל מה שהיה מוכר עד אז. וגם זה לא היה קיים עד אז. 

משום כך הדורות הבאים טרחו לשמר את הנבואות האלו שטווח התפוגה שלהן עוד לא היגיע.

הנבואות האלו לוקטו בספרים שבהם פורסמו גם הנבואות לטווח מיידי יותר של הנביאים שלכאורה התגשמו כבר אבל אלו היו חשובות באמת רק משום שהן שימשו  כעדות ליכולות הנבואה של הנביאים הנ"ל וכרקע לנבואות העתיד הרחוק של הנביאים שרק בגללם נשמר זכרם ולהתגשמותם חיכו ומחכים הכל.

לאורך הדורות קמו אנשים שניסו להגשים את הנבואות האלו .

ומכולם הבולט ביותר והמצליח ביותר היה מייסד מדינת ישראל דוד בן גוריון.

 

"משיח טרם בא ואינני מאחל למשיח שיבוא .ברגע שהמשיח  יבוא יחדל להיות משיח.כאשר תמצאו כתובתו של משיח בספר טלפונים ,אין הוא משיח יותר. גדולתו של משיח שאין כתובתו ידועה ואי אפשר להגיע אליו ואין יודעים באיזה אוטו הוא נוסע ואם בכלל הוא נוסע באוטו או רוכב על חמור או טס על כנפי נשרים .אבל נחוץ משיח על מנת שלא יבוא ,כי ימות המשיח חשובים יותר ממשיח והעם היהודי חי בימות משיח.מצפה לימות המשיח , מאמין בימות המשיח וזוהי אחת הסיבות העיקריות לקיומו של העם היהודי."

דוד בן גוריון 

בן גוריון הצעיר 

דוד בן גוריון סיפר תמיד שמה שמשך אותו לציונות היה קריאה בילדותו בספריו של אברהם מאפו "אהבת ציון" ו"אשמת שומרון" שבהם תוארה ממלכת הודה בגדולתה .וחזון נביא ישעיהו על גדולה עתידנית של עם ישראל. לאחר שקרא ספרים אלו ואת התנ"ך עצמו ידע מה הוא רוצה להגשים בחייו. את חזון הנביאים ישעיהו ומיכה שתוארו בספריו של מאפו. 

 דוד בן גוריון אמר על מדינת ישראל שהיא היחידה בעולם שאפשר להגיד עליה "בראשית היה החזון".

 

בן גוריון ראה  את המדינה כמכשיר  הגשמה  של הנבואות מלפני אלפי שנים .החברה הישראלית במדינה צריכה כעת להכשיר את עצמה להיות ראויה לביצוע חזון  הגאולה של הנביאים אחר כך להפיצו בין האומות.לפי בן גוריון נביאי ישראל לימדו את בני עמם להפנות עיניו אל העתיד ונטעו בליבו את החזון המשיחי חזון הגאולה האנושית והלאומית  הצפוי באחרית הימים חזון של גאולה כלל אנושית של צדק ושלום בין העמים.

.אם זה לא יתבצע ,קבע בן גוריון , ישראל עלולה להיהפך לאלבניה או ספרטה.מדינה מבודדת החיה על חרבה .

הוא אמר תמיד שהוא מאמין בימות המשיח.מה שלא אמר  מעולם היה שהוא מאמין במשיח כשלעצמו. הוא ראה בגאולה תהליך  היסטורי המתגשם בשלבים וללא כל צורך במשיח. 

הוא מזכיר שנביאי ישראל דרשו מעמם להיות לעם סגולה כדי שיוכלו לעמוד מול כל העולם כעם נבחר .שהוא עם בוחר. מחוז החפץ היא חברה חדשה הבנויה על חרות שויון סובלנות עזרה הדדית ואהבת הבריות. חברה שאין בה ניצול אפליה ושיעבוד.ועריצות חברה שבנויה על ערכי היהדות והשגי המדע.גם יחד עם זיקה לעם היהודי באשר הוא.

שאר העמים,קבע דוד בן גוריון ,  תיארו תור זהב אידיאלי  בעבר הרחוק  שלא יחזור.  הם לא ניסו לתאר עתיד אידיאלי שיכול להגיע  כפי שעשה עם ישראל. עתיד  אידיאלי שבו האנשים יתמלאו דעה וכיתתו חרבותם לאתים ובו לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמות.  את עם ישראל אפיינו תמיד לא געגועים חסרי אונים לעבר מדומה אלא ציפיה דרוכה לחזון עתידי מתוקן חזון של שלטון הצדק והשלום. בקרב כל עמי תבל. זאת  לדעתו הייתה הפילוסופיה ההיסטורית של נביאי ישראל.

בן גוריון מעיר שהנביאים לא ידעו כלל מהי "מדינה ". הם דיברו על "עם סגולה " . הם תיארו את את העם  לעתיד לבוא ולא את המשטר . לעתיד לבוא הם לא ניסו לתאר מדינה אידיאלית כפי שניסה למשל  אפלטון במאה הרביעית לפה"ס. הם מדברים אך ורק על עמים וגויים.על ארצות ולא על "מדינות ".שהרי מושג המדינה נוצר בכלל ביוון ולא בישראל.

בעיני אפלטון  שבן גוריון העריץ את כתיבתו וטרח ללמוד יוונית כדי שיוכל לקרוא אותו במקור , המדינה המושלמת היא זאת שבה שולט איש המופת האדם העליון . במונחים המודרניים.המשטר המעולה נקבע בחכמתו של  אדם אחד בלבד השליט הפילוסוף.

בן גוריון כאמור  העריץ את אפלטון  אבל התנגד לו בכל תוקף.

הוא ציין שלא כך היה אצל הנביאים.שראו צורך בקולקטיב שייצור את העתיד המעולה.  נביאי ישראל לא רואים אידיאל בשלטון "איש המעלה" האדם העליון של אפלטון  אלא בהיות השלטון בידי קולקטיב שלם  עם סגולה.לא יחידי סגולה יביאו את הגאולה קבע בן גוריון בתוקף , אלא צדקת העולם כולו.

הנביאים לא היו מיסטיקנים הם היו אנשי חזון הם היכירו שאנו לא נתקיים אם לא יתקיים שלטון צדק ולא נהיה עם סגולה והאנושות לא תתקיים אלא  בשלוט השלום בין עמים  שאז "תמלא הארץ דעת ה'". 

מ הוא קבע שמקומנו בעולם יובטח אך ורק אם נסייע להקים עולם יותר טוב יותר אנושי יותר צודק לא בעושר בכוח אלא בדוגמת חיינו להגברת הצדק' השלום והאחווה בין העמים.ורק על ידי כך נבטיח את שלומנו.

אמנם ,מסייג בן גוריון, נכון שגם  הנביא  ישעיהו ראה בחזונו את "איש המעלה"  חוטר מגזע ישי ,שהוא לכאורה מקביל לשליט הפילוסוף של אפלטון .  אבל לא בכוח כשרונו האישי וכוחו  של אותו "איש מעלה " ישתנה העולם לטובה אלא בגלל אופיים הפנימי של כלל העמים .החכמה והבינה יהיו נחלת כולם ולא רק של שליט אחד עליון ואז כל הארץ תתמלא דיעה. מה שהנביאים כינו כ"יראת ה'"

תפיסה זאת מתמצית  לדעתו בפסוק  בודד בספר ישעיהו יב אוֹקִיר אֱנוֹשׁ, מִפָּז; וְאָדָם, מִכֶּתֶם אוֹפִיר.  ( ישעיהו יג פס' 12)

בן גוריון קבע שאין זה מקרה כלל שהנביאים הגדולים קמו בימי המלכים הגדולים של ישראל ירבעם בן יואש ושל יהודה עוזיהו בן אמציה ( בעיניו גדול מלכי יהודה שבזמנו התעצמה מאוד צבא ישראל ותעשיית יהודה ) וחזקיהו .היה לדעתו משהו מיוחד באותה תקופה שהוליד את הנביאים את גדולי הנביאים כמו שהיה באתונה במאה החמישית לפני הספירה ובפירנצה במאה ה-16. הנביאים רק יצגו את העם כולו  באותה התקופה שהייתה תקופת השיא של הממלכות שלהם ומשום כך אז היו בני העם  כשירים להאזין לנבואות המדהימות  חסרות התקדים  על אחרית הימים.

הוא קבע ששלושה יעודים גדולים קבע לנו ישעיהו בן אמוץ

  1. י ה אַל-תִּירָא, כִּי אִתְּךָ-אָנִי:  מִמִּזְרָח אָבִיא זַרְעֶךָ, וּמִמַּעֲרָב אֲקַבְּצֶךָּ.  ו אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי, וּלְתֵימָן אַל-תִּכְלָאִי; הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק, וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ.

( ישעיהו מג 5-6

  1. אֲנִי יְהוָה קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק, וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ; וְאֶצָּרְךָ, וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם–לְאוֹר גּוֹיִם. (() מב' 6)
  2. כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם.  ד וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם, וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים; וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים, וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת–לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב, וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה.  ( פרק ב)

בן גוריון קבע שרק אם עם ישראל יהיה " עם סגולה"  ישמר מעמדנו בעולם ועל אהבת העם ונאמנותו לישראל אם לא אז לא. בידינו להראות לעולם דרך חיים חדשה שהיא מבוססת על מורשת חזון הנביאים חברה ההורסת מחיצות בין עבודת הרוח ועבודת הגוף. חברה שהורסת המחיצה בין קנין ובין עבודה.

חזון הגאולה של הנביאים אף פעם לא הצטמצם ביהודים אלא בכל העולם.הם נבאו את גאולת כל העמים.

בן גוריון מאמין שעם ישראל צריך להיות עם סגולה ואור לגויים  ואם לא…. יכשל ויהפוך לעוד עם לבנטיני רגיל כמו שכניו.

הנבואה לדעתו זאת לא ידיעה  מדוייקת של מה יקרה באחרית הימים, לחשוב כך זוהי טעות . 

אלא זוהי  רציה  של מה שיקרה באחרית הימים.דהיינו  זוהי תוכנית  ואידיאל.

הוא רצה להקים חברה הבנוייה על שותפות ולנצל את כיבושי המדע כדי להיהפך לאור לגויים.

חזון אחרית הימים של ישעיהו ומיכה אינו חזון שלטון ישראל על העולם שהרי אז  מה ההבדל של זה  משלטון אשור על העולם ?אלא חזון בית ה' ככוח מושך לכל העמים ומציון תצא תורה וכתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה". עם ישראל הוא עם נבחר אבל לא עם כובש מדביר עמים כרעיון הבחירה הסלאבית של הצארים על "רומה השלישית" ודוגמאות רבות אחרות מסוג זה.,

 עם ישראל צריך להיות עם קדוש אבל לא שליט על אחרים. שכן כל העמים שווים בעיני אלוהי ישראל

וזאת  לדעת בן גוריון הייתה  האידיאה המרכזית  של היהדות ששמרה עליה כעם נפרד והביא לעליית יהודים לארץ ישראל בכל הדורות. ויש להניח שמבחינתו זה היה חשוב לא פחות מהמונותואיזם.

חזון זה עומד מבחינתו בלב ההיסטוריה היהודית והוא שהביא בה למהפכות אדירות. ולתנועות אדירות בלב היהודים. האמונה היהודית באל עולם חנון ורחום הייתה מאבדת מטעמה אם לא הייתה  מלווה בחזון הגאולה היהודי והאנושי.והחזון הזה השתנה לאורך הדורות אבל תמיד נשאר בעינו.

עתידנו קבע אינו תלוי  במה יאמרו הגויים אלא במה יעשו היהודים.

לדעתו הנבואה לא נפסקה מעולם אלא נמשכה גם עם אישים כמו שפינוזה.

בן גוריון עצמו רמז שהוא עצמו אינו מומחה מדעי אבל מומחה לקביעת העתיד של העם היהודי.

והיום יותר מתמיד יש להבין כי גאולת ישראל משולבת בגאולת העולם וכי תקוות העולם להימלט מחורבן כללי היא במשטר של צדק ושלום חסד ואמת ויקר האדם הנברא בצלם כאשר הורו נביאי ישראל.

הוא טען שהעבר התנכ"י קרוב יותר למדינת ישראל מאשר העבר הקרוב של הגולה ושל מישנה ובית שני.

והוא האמין שיש קשר בין הגאולה הלאומית והגאולה האוניברסלית של כלל העולם.

הוא התנגד בכל תוקף לאימפריה עולמית ורצה ברית בין מדינות מעין פדרציה עולמית .  .

כוחה יכולתה ומקור יניקתה של המדינה הוא בעם והתכלית העליונה  והמטרה היא האדם האדם הוא יציר החברה אבל הוא גם יוצרה.

העתיד בשנת 1986 על פי דויד בן גוריון 

ב-1961 ביקש המגזין "לוק" מבן גוריון לחזות את העתיד עוד 25 שנה.הוא חזה שהמלחמה הקרה תהיה נחלת העבר   ותיהיה דמוקרטיזציה בברית המועצות הוא חזה פדרציה של איופה המערבית והמזרחית במדינות אוטונומיות מאוחדות עם משטרה בינלאומית שתשמור על השלום הפנימי.

הוא אף  חזה מושבות על בכוכבי הלכת.

ובין השאר חזה בית משפט שלום עולמי בירושלים.

 

בן גוריון סיכם את עמדתו בנושא כך:" לא הקיים בשעה זאת אלא חזון העתיד ידריך פעולתנו בימים יבואו החזון בגאולה שלמה ומלאה של העם היהודי ושל המין האנושי".

הוא קיווה שיום יבוא תהיה ברית בין יהודים וערבים אבל העריך שזה לא יהיה בעתיד הקרוב.הוא קבע שיש הכרח היסטורי בברית יהודית ערבית . היא תבוא אבל לא תבוא מאליה אלא עם יעמוד רצון דרוך לקראתה. ובנתיים יש להתכונן צבאית ביעילות ואבל גם להיות דרוך נפשית לשלום.

באין חזון הוא קבע , ניפרע עם. דהיינו : עם גדול וחזק יכול להתקיים ללא חזון .עם קטן עמוס קשיים גדולים ומשימות אדירות אינו יכול.

התחזית האחרונה של בן גוריון

באוקטובר 1971 עמד בן גוריון בכנסת ונשא נאום מיוחד האחרון שלו על העתיד המדינה לרגל ישיבה חגיגית ל85 שנות הולדתו.הוא הרחיב  בתיאור החזון המשיחי  עליהם להיות עם סגולה אחרת לא יהיה גורלם שונה מזה של עמים אחרים בהיסטוריה.תודעת היהודים קבע הכתיבה את חוייתם הלאומית. הוא קרא להגשמת ערכי התרבות היהודית היונקת מהערכים המוסריים והחברתיים במקרא וזאת דרך החינוך  וחוק החינוך הממלכתי. הוא קבע ש"מהות חפצנו ההיסטורי היא חברה חדשה הבנויה על חירות ,שוויון סובלנות עזרה הדדית ואהבת הבריות .זאת אומרת חברה שאין בה ניצול אפליה שיעבוד שלטון איש באיש כפיית המצפון עריצות חוק זה קובע שאיפתנו לטפח בישראל תרבות הבנויה על ערכי היהדות הנצחיים והישגי המדע גם יחד.

בסיום הנאום הוא דיבר על הפרדוקס שלפיו העמים הקרובים ביותר ליהודים הערבים מבחינה גאוגרפית גזעית ולשונית הם אויבינו המרים ביותר. הוא רמז לאפשרות של יצירת ברית יהודית ערבית ב מזרח התיכון כפיטרון אוטופי רצוי לעתיד אם כי הרחוק.

הוא סיים בכך שקבע שעל מנהיגי ישראל ליצור בריתות ללפי הצורך הלאומי אבל לזכור שיש רק בעל ברית נאמן אחד העם היהודי. וקרא להם להימנע מהיטמעות על ידי חיזוק התרבות העברית וחזר לחזון הגאולה של נביאי ישראל ולאחד בכך את הקבוצות השונות ביהדות.

מאז בן גוריון  ותלמידו שמעון פרס מנהיגינו החילוניים לפחות שוב אין להם חזיון ברור של העתיד וחבל.

אבל החזון של בן גוריון נשאר ברור כתמיד: חזון של העם היהודי  כקהילה  שמפתחת מציאות חדשה וטובה יותר לעולם כולו .קהילה שאינה זקוקה למנהיג אחד,משיחי כלשהוא  כדי לבצע את מה שצריך לעשות.

והנה שיחה מוסרטת שלי עם דורין מרגלית המבוססת על הרצאה זאת :

https://no666.wordpress.com/2018/09/05/%D7%A0%D7%91%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%9A-%D7%95%D7%A2%D7%93-%D7%93%D7%95%D7%93-%D7%91/

 

וראו עוד:

מדוד בן ישי ועד דוד בן גוריון =40 שנות בית התנ"ך מיסודו של בן גוריון  

מיהם אנשי החזון :חזונות וחזיונות לעתיד של פוליטיקאים ישראלים 

סרטון על מאמר התחזית של בן גוריון ב"לוק "

מאמר מ-2018 שטוען שמדינת ישראל בעשור השני של המאה ה-21 דומה למה שבן גוריון חזה.

מגילת העצמאות -נאומו של דוד בן גוריון בהקמת המדינה לגבי כיצד תהיה דמותה.