ארכיון תג: כישוף

האישה הכשפנית הקדומה כאישה משכילה:סקירה על הספר "מי כתבה קערת השבעה?"

 סקירה על ספרה של דורית קידר, מי כתבה קערת השבעההוצאת אדרא, תל אביב 2019, 202 עמודים 

תקציר הספר :

מה אפשר לעשות כשהמציאות רוויה בתחושות של חרדה תמידית משדים רוחות וליליות הנמצאים בכל מקום בו זמנית? בתנאים שכאלו, יש לעמוד על המשמר באופן קבוע ובעזרת מבחר קמיעות ולחשים, לדאוג לעתיד טוב יותר. לעיתים חמסה אינה מספיקה ויש להתאמץ ולרכוש קערת השבעה. 
 
"מי כתבה קערת השבעה?" הוא מסע מרתק הכולל חמש תחנות, שבכל אחת מהן מורם המסך מעל מלאכת הכתיבה של הנשים שפעלו בעת העתיקה; החל מנשים מסופוטמיות שאחזו בקנה וכתבו בכתב יתדות, דרך נשות האימפריה הרומית שאחזו נוצה וכתבו לטינית בכתב מסתלסל ועד לנשים היהודיות של האימפריה הסאסאנית שאחזו במכחול וכתבו בארמית בכתב מרובע, השבעות על גבי קערות.
הספר מסיר את הרעלה שהסוותה שרשרת של נשים פִּלאיות ששלחו ידן בכתיבה אל מקומן הראוי בזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי שלנו. 
 
ד"ר דורית קידר היא סופרת וחוקרת המתמחה בדת ומגדר.
ד"ר דורית קידר פרסמה את הרומן ההיסטורי "כומיש בת מחלפתא — ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" (2013) ואת ספר המחקר "לילית השדה היהודית — 1000 שנים של הפרעת אישיות גבולית" (2010).
קידר כתבה מבחר סיפורים קצרים שהתפרסמו בכתבי עת בארץ ובעולם. 
עד כאן תקציר הספר.
 

דורית קידר, חוקרת של כישוף יהודי קדום, כתבה ספר חדש ומקיף על הנשים ככותבות ומכשפות בעת העתיקה. קידר פירסמה כבר ספר מחקרי על השדה לילית: לילית השדה היהודית – 1000 שנים של הפרעת אישיות גבולית [תל אביב] : DoLa Publishing, 2010.) שהתבסס על עבודת מחקר קודמת שלה .

וראו ראיון עימה על ספר זה כאן .

בנוסף היא חיברה רומן ספרותי על אחת מכותבות קערות ההשבעה: כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית (2013).

 

וקראו על ספר זה כאן :חייה של אישה כשפנית.

הקערות הן בעצם קמעות ענק עם לחשי כישוף שהיו נפוצים באזור מסופוטמיה ופרס בין המאה השלישית למאה השביעית לספירה, ואז הן נעלמות לפתע מסיבות לא ברורות (האם זה קשור לכיבוש המוסלמי שהתרחש באותה התקופה?).

קידר תוהה: האם ייתכן שכותבי קערות השבעה האלו היו (גם) ואולי אף בעיקר נשים ולא גברים דווקא כפי שהיה נהוג לחשוב במחקר?

התזה של קידר, שהיא כאמור בניגוד לעמדת החוקרים האחרים בתחום, היא שחלק מקערות כישוף, ואולי רובן, נכתבו בידי נשים יהודיות יודעות קרוא וכתוב, דהיינו בידי נשים משכילות בכל קנה מידה של התקופה.המתנגדים לכך יצאו מההנחה המקובלת שהנשים בתקופה הזאת, המכונה התקופה הסאסאנית בפרס ובבבל, על שם השושלת השליטה באיזורים אלו בזמנים אלה כמו גם בתקופות קדומות יותר, לא היו מסוגלות לקרוא ולכתוב ולא היו מסוגלות לכתוב קערות כישוף מאין אלה.

אמנם יש הסכמה כללית שנשים אכן עסקו בכישוף בתקופות אלו (כמו בכל תקופה אחרת ובכל מקום אחר בעולם מימי התקופה הפרהיסטורית ועד היום) ועל כך יש לנו מידע נרחב ביותר. אבל לא בכשפים שדרשו כתיבה. ובהחלט לא בכתיבת קערות השבעה. 

קידר מפריכה את התזה הזאת והיא עושה זאת בצורה הנרחבת ביותר האפשרית. היא אינה מתמקדת רק בעולם הצר יחסית שיצר את קערות ההשבעה במאות השלישית עד השביעית לספירה אלא הולכת אחורה יותר. הרבה יותר.

היא מראה בכמה פרקים מפורטים שבניגוד למה שהיה מקובל לחשוב עד לאחרונה, המחקרים ארכיאולוגיים מראים בצורה ברורה ביותר שנשים גם בתקופות קדומות ביותר במסופוטמיה ידעו לקרוא וידעו לכתוב והיו מסוגלות לחבר יצירות ספרות מורכבות ועשו זאת.

היא מספקת לכך דוגמאות ששפע נשים כתבו במסופוטמיה הקדומה. אלו כללו קהילה גדולה של נשים מקוננות לאורך הדורות שחיברו קינות אותן הן הלחינו, שרו וליוו את עצמן בכלי מיתר.

בנוסף היו גם נשות הנידוטו, כוהנות אצולה שהקדישו את עצמן לאלים, שיש תיעוד למכתבים שהן כתבו למשפחותיהן. כרגע ידוע על שמונה מהן שהוגדרו כסופרות אבל מה שהן כתבו עדיין נחקר.

לאלו ניתן להוסיף את כוהנות האוראקל החוזות שנהגו לשלוח למלכים של מסופוטמיה מכתבים בהם ניבואי עתידות. מכתבים שאולי כתבו בעצמן.

והיו גם סופרות ממש שעסקו בחיבור יצירות ספרותיות שכתבו בשמן ואינו אנונימיות כלל.

הראשונה שבהן, והיא הסופר הראשון מכל מין שאנו יודעים את שמו, היא אנהדואנא – בתו של המלך סרגון הגדול מלך אכד מהאלף השלישי לפנה“ס, הכובש הגדול הראשון הידוע בהיסטוריה (אם כי לפניו מן הסתם היו כובשים רבים מהתקופה הפרהיסטורית אבל עליהם לא נכתב דבר). ידוע שהיא כתבה פואמה לאל הירח לאלה אישתר ולעיר מולדתה.

עוד משוררת בתו של מלך הייתה נין-שאטאפאדה ביתו של סין-קסיד מלך אורוק מהמאה ה-18 לפנה“ס. הייתה טפוטי מהאלף השני לפה"ס כימאית שהתמחתה ביצור בושם וכתבה מאמר על התהליך של זיקוק פרחים וחומרים אורגניים אחרים, ויצירת תמציות של ניחוחות.

הייתה אניגלדי-גנא מהמאה השישית לפנה“ס, ביתו של המלך נבונאיד, המלך הבבלי האחרון מן העיר אור שבבבל, שהקימה מוזיאון להיסטוריה וארכיאולוגיה. היא מיינה ואצרה את החפצים ובנוסף ניהלה את בית הספר לכתיבה לכוהנות כך שניתן להניח די בוודאות שגם כתבה.כנראה שאין זה מקרי בכלל ועיקר שרוב הנשים ששמן נשמר היו בנות של מלכים, ולכן כנראה שמן נשמר.

יש להניח שהיו נשים חשובות פחות שכתבו גם הן אבל בגלל שלא היו בנות מלכים שמן לא השתמר. זה היה בתקופה המסופוטמית הקדומה.

קידר מראה שהיו נשים כותבות גם בתקופה ההלניסטית ונוקבת בשמות רבים, ואף נשים שעסקו במחקר כמו האלכימאית היהודית מרים והפילוסופית היפטיה שפעלה מאלכסנדריה, והיו נוספות.

בספרה יש נספחים אינפורמטיביים על נשים כותבות בתקופה ההלניסטית היוונית והרומאית. וכך היה גם במסופוטמיה של התקופה הסאסאנית שהיא גם תקופת כותבי התלמוד, שגם שם ידוע לנו על נשים כותבות ומשכילות לא מועטות בכלל.

לדעתה, אם כך, אפשר להניח די בוודאות שהכותבים, לפחות של כמה מקערות הכישוף שאותן חקרה, היו כותבות, ומסתמכת על כך באלמנטים שונים בכתיבה של הקערות.

קערת השבעה קדומה שאולי נכתבה בידי אישה. 

דורית קידר מגיעה בספרה המפורט למסקנה שחלק מקערות ההשבעה שאותן חקרה, כעשרים קערות בסך הכל, נכתבו בידי כמה נשים משכילות, חמש ליתר דיוק: כומיש ברת חלפתא (שממנה או יותר נכון מכתיבתה קידר התרשמה כל כך שהיא כתבה על חייה רומן בדיוני שלם), גיוניי בת לאלי, ושמות אחרים.

לכולן מאפיינים מיוחדים בכתיבה. בקערות האלו הנשים הסופרות ביצעו דברים לא מקובלים באותה התקופה לפחות עבור סופרים גברים. הן משנות את הסטטוס המגדרי שלפיו הגבר קודם לאישה. הן משתמשות בשם האלוהים בניגוד להלכה שהייתה קיימת כבר באותה התקופה. הן מבצעות אלמנטים שונים האסורים על פי ההלכה כמו הפיכת טקסט של גט הלכתי לטקסט מאגי.

לדעתה אותן נשים כתבו טקסטים מגיים חתרניים לעולם של השליטה הגברית בצורה שסופר גבר באותה התקופה לא היה מעז לעשות כמותה.

יש חיסרון בספר המקיף של קידר – היא אינה עוסקת בנשים הכותבות המוכרות לנו בתרבות העברית הקדומה מהמקרא, והרי יש לפחות שלוש כאלו: מרים, דבורה וחנה.

אפשר היה להזכיר משוררות יווניות קדומות כמו ספאפו, שחיה באי לסבוס במאה השביעית לפנה“ס, והפכה לאחד המשוררים היווניים הידועים ביותר מכל מגדר.

היא גם אינה מזכירה מלכות חיתיות, שהשתמרו מכתבים שהוכתבו על ידיהן ואולי נכתבו על ידיהן. כל הדברים הללו מוכיחים מעל לכל ספק שאמנות הכתיבה הייתה ידועה במקומות שונים ומגוונים, גם על ידי נשים, ושאין שום סיבה לחשוב שנשים שעסקו בכישוף לא ידעו לכתוב.

לא השתכנעתי שנשים כמכשפות כותבות היו בהכרח חתרניות יותר מגברים שכתבו דברי כישוף, אבל בהחלט השתכנעתי שבתרבות הפטריארכלית של התקופה שום סופר ושום כותב גבר לא היה נותן לעצמו שם נשי. ואם לכותב של קערת השבעה יש שם של אישה אז זה אומר שהיא הייתה אישה.כמו שיש להניח ששירת דבורה שנכתבה בגוף ראשון נשי לעולם לא הייתה נכתבת בצורה כזאת בידי גבר. שום סופר בחברה הפטריארכלית של ימי קדם לא היה מוכן להציג את עצמו כאישה.

אי לכך אין סיבה להטיל ספק בתזה של דורית קידר שנשים כשפניות של התקופה בהחלט ידעו לקרוא ולכתוב ועשו זאת בהצלחה, לא  פחותה מסופרים גברים.

קראו גם :

מיהי ומהי לילית ?:ראיון עם דורית קידר

מה בין מכשפה לאישה כשפנית ?: עוד ראיון עם דורית קידר 

חייה של אישה כשפנית :על כומיש בת מחלפתא

דף הפייסבוק של דורית קידר 

וגם :

קערת השבעה בויקיפדיה

המכשף היהודי לדורותיו

 

קערת השבעה של כומיש בת מחלפתא 

חייה של אישה כשפנית :על כומיש בת מחלפתא

 

הופיע ב"מוסף שבת של "מקור ראשון " תחת השם "מכשפה בין רומאים ואמוראים "

סקירה על הספר "כומיש בת מחלפתא-ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית " הוצאת המחברת ,2013 ,228 עמודים.

בימים אלו יצא לאור ספרה החדש של חוקרת הכישוף  דורית קידר " כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית" אל חנויות הספרים,זהו רומן היסטורי  העוסק בתקופה שבה לא עסקו עד כה כלל בספרות העברית,המאה החמישית לספירה ימי האמוראים האחרונים וסוף הנשיאות בארץ ישראל וימי חתימת  התלמוד הבבלי. .

 

לפני ספר זה קידר כבר פירסמה ספר קודם עיוני בלבד

 "לילית –שדה בעלת הפרעת אישיות גבולית  ( הוצאת המחברת 2010) שבו חקרה את ההיסטוריה הקדומה של השדה לילית

. בספרה השני קידר  פונה לתחום הסיפורת ההיסטורית היפה בספר מתארת  קידר בצורה בידיונית  חייה של אישה אמיתית שעליה אנו יודעים מעט פרט לעובדה שהיא חיה במאה החמישית לספירה  ועסקה אז בכישוף  ובמיוחד בלחשים כנגד השדה לילית ונחשבה למכשפה רמת מעלה במיוחד או כהגדרתה של דורית קידר "אישה כשפנית ".

איך אנו יודעים זאת?  על סמך קערות  שהתגלו בידי הארכיאולוגים הנושאות עליהן לחשי כישוף והשבעות שעליהן מופיע השם "כומיש בת מחלפתא " בכתב ידה  שאותו מסרה קידר בתחקיר ההכנה לספרה לבדיקה של גרפולוגים שביצעו על פיו ניתוח של אופיה של אותה כומיש.

(זהו  רעיון מעניין :האם מישהו חשב לעשות ניתוח  גרפולוגי דומה למכתבי בר כוכבא שכנראה נכתבו או בכל אופן נחתמו  בעצם ידו של שמעון בר כוסבא,מנהיג המרד המפורסם במאה השנייה לספירה  ?)  

קערת השבעה.

  קערות  הכישוף אלו הן המקבילה הנשית של הקמיע שנכתב באותה התקופה ובתקופות מאוחרות יותר  על ידי רבנים, יודעי ח"ן.

לדברי קידר  הנשים הכשפניות שלטו ברזי הרפואה כמו גם בעולמות של ישויות בלתי נראות כמלאכים ושדים.

ציור של לילית על קערת השבעה.

 כחלק מנוסחת ההשבעה הקבועה  ניתן למצוא על דופן קערת ההשבעה, את שמו של מזמין הקערה, פירוט מחלותיו, שמות  קדושים שחיו בעבר, שמות אלים, מלאכים, שדים ורוחות וגם את שמה של כומיש בת מחלפתא – אישה כשפנית שניהלה טקס רב רושם שבסופו היא קברה את קערת ההשבעה תחת מפתן הבית – קברה כשפני הקערה מטה, כדי לכלוא את השדים שהציקו לבני הבית. הלחשים והטקס שליווה את הטקסט, ריפאו מחלות וגירשו מזיקים, שדים ורוחות ולעיתים קרובות ניסו להתגבר על חבלותיה האנושות של השדה לילית.

 ויליאם ווטרהאוס, מעגל כשפים, 1886.

הנשים היו חלק מהותי מהנוסחה הסודית הכתובה כספירלה על דופן קערת ההשבעה. רבות מהן הזמינו את הקערות כדי לרפא מחלות, נשיות בחלקן או לטפל בבעיות פרטיות שאירעו בביתן. סיפורן הוא חלק מן הנוסחה.

לעומת נשים אלו – שני שמות נשיים הם יוצאי דופן: – כומיש בת מחלפתא ומידרוך בת באנה. נראה שנשים אלו היו מעורבת ביצירת הקערה ובאמירת דברי ההשבעה בריטואל עצמו ו/או על ידי הכתבת ההשבעה למג'יקון ו/או על ידי כתיבת הנוסחה על גבי קערת ההשבעה עצמה.

חשוב לציין כי איכותן הספרותית של פורמולת ההשבעות המאגיות בקערות ההשבעה שונה מנוסחאות שנכתבו על יד גברים – רבנים ויודעי ח"ן. לעומת האחרונים – הטקסטים של קערות ההשבעה הם בעלי איכות רפטטיבית וסגנון של ההדהוד החוזר ונשנה של שובל מהויות על טבעיות. קערות ההשבעה משקפות שני תחומים השלובים זה בזה, מאגיה ורפואה. להשבעות יש קרבה  ללחשים המאגיים בהן התמחו הנשים הכשפניות. בשניהם קיים מעין גיבוב של מילים החוזרות על עצמן ורעיונות הזרים לקורפוסים הרבניים. 

  

"כומיש בת מחלפתא – ביוגרפיה שקרית של אישה אמיתית". הוא סיפור מסע חניכה המתחיל בגיל תשע בו כומיש אישה מהשכבות הנמוכות של החברה היהודית בארץ ישראל של המאה החמישית לספירה שמתייחדת בכך שיש לה שש אצבעות בכל יד   מגלה את מיניותהּ ואת טיבו של המין האנושי. הקורא מתלווה אל כומיש בעת נישואיה הכפויים, בורח יחד איתה מבעלה  למנזר "אמהות המדבר" שבמדבר יהודה  שם נפתח לפניה עולם חדש.  בספרייה של המנזר  נחשפת כומיש לצווים  האנטי יהודיים המוזרים של ה קיסרות הרומאית  שזה מקרוב רק כמה עשרות שנים קודם לכן  נהפכה לנוצרית.צוים  מפלים המשתנים כמעט מידי יום ביומו  ומקצינים בלי הרף  שנעשו יותר ויותר מוזרים ומרושעים מידי שנה בשנה ונעו כענן אפל ההולך ומתגבר מעל ראשם של היהודים. ( דוגמה אחת מני רבות  המובאת בספר : "יהודים ושומרונים שרצחו את הוריהם, יקבלו את עונש השק ויושלכו לים בשק עור ובתוכו נחש ועקרב וסרטן. יהודים ושומרונים שרצחו את הוריהם אך נטבלו לנצרות, זכאים לקבל את חלק החובה בירושה של ההורים, אותם הם רצחו.")

 

באותה הספריה נחשפת כומיש גם למשהו אחר שונה מאוד ,  לשפע לחשים וטקסים שהתקיימו בעולם העתיק. נוסחאות, הוראות ורכיבים אוטנטיים מצוטטים בספרה של קידר  ממקורות ידועים לחוקרים  . כמו "ספר הרזים " ספר כישוף יהודי עתיק שמקורו כנראה מתקופתה של כומיש  ונותן רצפטים מדויקים המקשרים בין האדם לבין המלאכים השוכנים ממעל. שכן כפי שמגלה כומיש שאיפותיו הבסיסיות של האדם עשויות להתמלא אם רק ידע הוא את כתובת הרקיע לשם עליו לפנות, את שמו של המלאך הממונה ואיזה פונקציה הוא ממלא– וזה הכל  מכאן ואילך היא בוחרת לעצמה את דרך החיים המוזרה  של אישה כשפנית.

כתוצאה מעמדה החברתי עולה מאוד והיא מוצאת את עצמה בסיום הספר ברומא בירת האימפריה הרומאית המערבית השוקעת בחברת אישה רומאית   רמת מעלה  יוסטה גראטה הונוריה שהיא לא פחות מאחותו של הקיסר הרומאי   ולנטינוס השלישי והיא דמות היסטורית  אמיתית בהחלט כמו כומיש ,(אם כי המפגש בין השתיים הוא כמובן פרי דמיונה של קידר).

כל הסיפור מובא בגוף ראשון  מנקודת המבט של כומיש בסגנון מיוחד במינו שהוא כנראה ייחודי לקידר ולרגע אפשר כמעט  לחשוב שהספר אכן נכתב בידי אישה שאינה בת תקופתנו אלא פמיניסטית שחיה 1500 שנים בעבר.

 

תקופתה של כומיש

רומא נכבשת בידי ברברים.המאה החמישית לספירה.

הספר של דורית קידר "כומיש בת מחלפתא " הוא  יוצא דופן  בכך היא עוסקת בתקופה שאיש  בספרות העברית לא עסק בה  ( וישנן  רק דוגמאות בודדות מאוד מהספרות הכללית העולמית  העוסקות בתקופה זאת רובן ככולן לא מוכרות לקהל הרחב ). זוהי תקופת  העשורים הראשונים  של המאה החמישית לספירה ימי שלטונם של הקיסר תיאודוסיוס השני באימפריה הרומאית המזרחית  בארץ ישראל והקיסר המערבי הונוריוס באימפריה הרומאית המערבית .

 דווקא תקופות קדומות יותר הן גם ידועות הרבה יותר לאדם  המשכיל הממוצע.  כך למשל המאה הראשונה לפני ואחרי הספירה ימי הורדוס ויוליוס קיסר ואוגוסטוס . ימי הקיסרים  טיבריוס  וקליגולה  וקלאודיוס ונירון. וכמובן ימי  ישו הנוצרי והמרד הגדול ברומאים. בהן עוסקים ספרים רבים וסרטים וסדרות טלוויזיה היא בהחלט מוכרת היטב.

כך גם המאה השנייה לספירה , ימי רבי עקיבא ובר כוכבא והקיסרים אדריאנוס ומרקוס אורליוס.רק לאחרונה הופיעו רומנים  חדשים על תקופה זאת של רם אורן בספרו "הצעיף האדום " ( 2013) על מרד בר כוכבא . וספרה של ברנדס על רבי עקיבא  "הפרדס של עקיבא "( 2012)  שאף הפך לרב מכר גדול.  

המאה השלישית לספירה לעומת  זאת  ידועה הרבה פחות אלו הם ימי רבי יהודה הנשיא וחתימת המשנה וראשית שקיעת  האימפריה הרומאית.

התקופה של אמצע המאה הרביעית לספירה כמה עשרות שנים  קודם לימי כומיש  ,היא מעט ידועה יותר. זאת הייתה תקופתו של המרד האחרון ברומאים  בראשות אחד "נטרונאי " בנציב  הרומאי של ארץ ישראל  גאלוס שכתוצאה ממנו נשרפה העיר ציפורי ,אבל הישוב היהודי הצליח לעבור אותו  בכל זאת בשלום יחסי. על תקופה זאת ניתן למצוא יצירות בודדות בעברית:.  רומן של לודויג פיליפסון שתורגם לעברית בשני חלקים " המרד האחרון :ספור מלחמת היהודים ברומאים בימי הלל השני הנשיא ( 1936)והרומן "השבויה מציפורי :סיפור מימי האמוראים בבבל  ( 1946) של מרדכי האלטר.

כמה שנים בודדות  לאחר אותו המרד  האחרון שוב התחוללו אירועים דרמטיים בארץ ישראל כאשר הקיסר הפגאני האחרון יוליאנוס ניסה להקים מחדש את בית המקדש.אך פעולה זאת נמנעה כתוצאה מרעידת אדמה.וגם על כך יש כמה יצירות ספרות  בלועזית כמו "ג'וליאן " של גור וידאל.אבל לא בשפה העברית.

ומכאן ואילך כמו  שוקעת האפלה בספרות העברית על התקופות ההיסטוריות שלאחר מכן.

 כאמור איש בספרות העברית  לא כתב יצירות ספרותיות  על המאה החמישית לאחר הספירה, לפני דורית קידר. ככל הנראה בגלל מיעוט החומר ההיסטורי הקיים על התקופה. כמו כן  לא היו   כנראה דמויות בולטות באמת שיציתו את הדמיון .הספרותי.וגם לא היו מקורות ספרותיים על התקופה  שיתנו ליוצר  מקור השראה.

 זאת בניגוד לשפע המקורות הספרותיים הדרמטיים שעמדו למשל לפני יוכי ברנדס בעת שהיא כתבה את הרומן ההיסטורי שלה על רבי עקיבא. 

ובכל זאת גם  אז  במאה החמישית לספירה הבלתי ידועה התחוללו כמה אירועים דרמטיים ביותר גם צבאית וגם תרבותית. אז מתחילה שקיעתה ונפילתה המואצת של רומא לשעבר בירת העולם.האימפריה הרומאית מתחלקת לשתיים במהלך חייה של כומיש לתמיד.   לאימפריה הרומאית המערבית דוברת הלטינית השוקעת  שבירתה כבר אינה רומא  אלא מילנו  ( אבל גם זה משתנה עוד במהלך חייה של כומיש כשהבירה  עוברת לרוונה שעליה אפשר להגן ביתר קלות מיפני הברברים הפולשים ) ולאימפריה הרומאית המזרחית ( הביזנטית ) דוברת היוונית שבירתה היא קונסטנטינופול ( איסטנבול כיום ) ונוצרות שתי תרבויות שכל אחת  מהן רואה את עצמה כרומאית.

בארץ ישראל שולט מקונסטנטינופול  הקיסר תיאודוסיוס השני הביזנטי וברומא שולט הקיסר החלוש הונוריוס שבזמנו פולשים הברברים הונדלים לרומא לשעבר בירת העולם  ושורפים אותה.דבר שנחשב בעיני אנשי התקופה לאירוע המבשר את אחרית הימים. והם לא כל כך טעו.  כיום מחשיבים החוקרים את העשורים האלו כסופם של ימי קדם וראשית ימי הביניים.  

עם אתם מחפשים יצירה ספרותית  ידועה שיש בה הד חזק של כל  האירועים אלו ,אז זאת דווקא סדרת המדע בדיוני המפורסמת מכל  "המוסד"  של אייזק אסימוב שמתארת את שקיעתה ונפילתה של האימפריה הגלקטית.  והאירועים והדמויות שם מבוססים על תיאור של ההיסטוריון גיבון את התקופה הזאת של המאה החמישית לספירה והקיסרים החלשים והמרושעים  ובני משפחתם ומקורביהם הרקובים והמושחתים ששלטו במהלכה במרכז האימפריה והאיצו את קריסתה ,אבל מועברים לעתיד הרחוק בעוד עשרות אלפי שנים.

עבור התרבות היהודית מאידך  זאת תקופה חשובה מעין כמוה.  

הימים ימי הדור השישי  של האמוראים בבל ובארץ ישראל.בבבל רב אשיי ותלמידו  רבינא עורכים את התלמוד הבבלי.בארץ ישראל,המצב הרבה פחות טוב.בימי חייה של כומיש הפסיקה להתקיים הנשיאות בארץ ישראל שבה החזיקו מזה מאות שנים צאצאיו של הילל ושאליה השתייך בעבר יהודה הנשיא . אבל כתוצאה מהתנכלויות השלטון הנוצרי  בוטלה   הנשיאות של רבי יהודה נשיאה השלישי ושוב לא היה יותר שלטון עצמאי ליהודי ארץ ישראל..עם ביטול הנשיאות  היגיעו לקיצם שושלות  האמוראים של  ארץ ישראל מה שמראה על התדרדרות קשה בתרבות היהודית בארץ ישראל בניגוד מוחלט לזאת שבבבל.ככל הנראה בגלל הרדיפות הקשות של השלטון הנוצרי הפנאטי  שפגע קשות בישוב היהודי בארץ ישראל.

דורית קידר מתארת את התקופה מבפנים דרך עיניה של אישה לא כל כך פשוטה אבל שמודעת רק באופן חלקי לאירועים ההיסטוריים סביבה. היא לא באמת יודעת שברגע זה מתחסלת הנשיאות היהודית והשלטון העצמי היהודי בארץ ישראל. שדור האמוראים שבמהלכו היא חיה מגיע לקיצו,  שבבבל יוצרים ברגע זה ממש את היצירה שעל פיה יחיה העם היהודי באלף השנים הקרובות. אבל היא יודעת הרבה  דברים אחרים,בתחומי היחסים בין המינים למשל ,ובתחומי הכישוף למשל ,שאותם אמוראים מן הסתם היו מרימים גבה  לעומתם.

חבל  מאוד שדורית קידר לא סיפקה הקדמה שבה הייתה  מתארת   את אותה תקופה אפילה ולא ידועה  שבה היא עוסקת ומסכמת לפני הקורא את האירועים שהתרחשו בה ואת האישים הבולטים שבה.כתוצאה עבור רוב הקוראים האירועים והתקופה ישארו כלא ברורים.

בכל מקרה זהו ספר מרתק הכתוב בסגנון מיוחד ומרשים יוצא דופן על חייה של אישה יהודיה לא קונבנציונאלית  בימי קדם בתקופה אפלה במיוחד אך שמן הראוי שתהיה ידועה הרבה יותר בגלל חשיבותה העצומה בהיסטוריה של העם היהודי.  

לימים בעוד כמה עשרות שנים  לאחר האירועים המתוארים בספר יפלוש למערב השליט ההוני מעורר החלחלה אטילה גם בעטיה של ידידתה הרומאית  של כומיש מהרומן  שהיציעה לו להינשא לה  והוא החליט לשאת אותה לאישה גם עם עבור כך יהיה עליו להחריב את האימפריה הרומאית המערבית כולה.

האם תכתוב על כך דורית קידר ספר המשך?  אני יכול להעלות על דעתי סיפור שבו כומיש  הזקנה מגיעה לחצרו של אטילה מבצעת עבורו טקסים  ומשמיעה לו לחשים וצופה במסע הכיבוש שלו באירופה ולבסוף מסיימת את חייה בהונגריה מרכזם של ההונים.

ראו גם :

מה בין מכשפה לאישה כשפנית :ראיון עם דורית קידר

מיהי ומהי לילית :עוד ראיון עם דורית קידר

קערת כישוף המאה החמישית לספירה.

 

יותם הקסם -"קאיטוש המכשף" של יאנוש קורצ'אק בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית

יותם הקסם מעופף.צייר אבי כץ.

"קאיטוש המכשף" ליאנוש קורצ'ק  בהקשר אידיאולוגי ופוליטי  ומקומו בספרות הילדים העולמית

מאת אלי אשד

 פורסם בדפוס בכתב העת "ספרות ילדים ונוער " גליון מס' 134 מרץ 2013–

לפניכם בגירסה אקדמאית ,מאמר גדול שלי על ספרו של יאנוש "קורצ'אק " יותם הקסם " הידוע גם כ"קייטוש המכשף " או "קייטוש "הקוסם ". מאמר שהחל את חייו כהרצאה בכנס "עולמות " על קוסמים לפני מספר שנים  ועל  עוד הרצאה שנתתי במכללת גורדון להכשרת מורים בחיפה  במסגרת כנס ""אבראקדברא :קסם הילדות וילדים וקסם" . המאמר פורסם בעיתוי מוצלח מאוד זמן קצר לאחר סיום שנת יאנוש  קורצ'אק הבינלאומית ( לרגל 100 שנה לפתיחת בית היתומים שלו ב-1912,ו-70 שנה לרציחתו בידי הנאצים ב-1942 ) גירסה שונה שלו התפרסמה  בשם :קאיטוש המכשף של יאנוש קורצ'אק כיצירה אנטי ניטשיאנית בכתב העת "עיון ומחקר בהכשרת מורים – גיליון 13 – תשע"ג 2012". כתב עת של מכללת גורדון להכשרת מורים בחיפה.

וראו גירסה מקוצרת מאוד ולא אקדמאית  שלו :יותם הקסם ואני

תחילה  התקציר באנגלית של המאמר :

Katush the magician as an anti-Nietzschean figure

Eli Eshed

This article deals with Yanosh Korchak's book,

Katush the Magician, which is also called Yotam the Magician

. The book tells of the journey of a boy who learns to be a magician through difficult and painstaking efforts and how he comes to understand the significance of this profession and the responsibility it entails. From the point of view of genre categorization it is customary to group this book with children's and youth literature or with science fiction and fantasy tales. As such, Katush appears to be the first child magician in literature, long before the time of Harry Potter. The article suggests analyzing the book in three contexts: First, as part of the appearance of super figures in the popular literature of the 1930s, such as Batman and Superman. Second, as a reaction against the Nietzschean spirit that Hitler introduced to Europe. Katush elevates the values of humanism and compassion to a place of miracles and presents criticism and an attack on the worldview that laid the foundation for Nazism, the Nietzschean perspective of the "super man." Finally, the book can be examined as part of the collected works of Korchak depicting his expertise and attraction to science fiction. It is a common perception that this is Korchak's best and most unified book since it was not recruited to serve didactic purposes as were so many of his other work

יותם הקסם -"קאיטוש המכשף"  של יאנוש קורצ'אק בהקשר אידיאולוגי פוליטי ומקומו בספרות הילדים העולמית.

מאת אלי אשד

"..ילדים ! שאפו לגדולות ולנצורות,חלמו חלומות נשגבים ובקשו את התהילה –משהו בוודאי יצא מזה.

יאנוש קורצ'אק  , "התהילה " (1912).

הקדשה :

זהו ספר קשה.

את הספר הקשה הזה אני מקדיש לנערים חסרי המנוחה,

אלה שקשה להם להשתנות .צריך לרצות חזק ובהתמדה.

צריך לחשל את כוח הרצון. צריך להביא תועלת.

תמוהים הם החיים.דומים לחיזיון מוזר.

למי שיש כוח רצון ותשוקה חזקה לשרת את הזולת ,

חייו יהפכו לחלום מופלא.

גם אם הדרך אל המטרה הייתה סבוכה ,ורצופה סתירות.

אולי עוד אכתוב פעם סיום.

יאנוש קורצ'אק (1933)

( ההקדשה בפתיח ל"קאיטוש המכשף" בתרגום אורי אורלב – 1988 )

מבוא

 

 קייטוש המכשף ,מהדורה פולנית.

 קאיטוש המכשף, או  יותם הקסם, הוא גיבור ספר הילדים, שלדעתי, הוא הטוב ביותר שנכתב על נושא הקסמים בכל שפה שהיא. מתוך מכלול יצירתו הספרותית של קורצ'אק ,לילדים, דומה , שזהו הספר הממעט  בהטפות דידקטיות,  וקורצ'אק מאפשר לילד להבין את המסרים החבויים,  בכוחות עצמו.

חוקר ספרות הילדים ,אדיר כהן, קבע :"מבחינה ספרותית "יותם הקסם " הוא האחדותי והמעוצב ביותר מבין ספרי קורצ'אק, מעטות בו הדיגרסיות הדידקטיות. קורצ'אק כובש את רצון ההטפה שלו, את תחושת האחריות הבלתי פוסקת שלו לילד. הוא נותן לדמיונו להרקיע ,לסיפורו לזרום ולמבעו לחוג חג אמנותי מרהיב ומהנה ".[1]

  "יותם הקסם"  כפי שהוא נקרא בשפת המקור בפולנית ,הוא  שם גיבורו של יאנוש קורצ'אק בתרגום יוסף ליכטנבום.  בשני התרגומים החדשים והמלאים יותר לעברית , זה של אורי אורלב, הוא מכונה "קאיטוש המכשף," ("עם עובד", 1987, איורים: אורה איתן  )  ו"קאיטוש הקוסם" בתרגומה  של יוכבד פרימן ("זמורה-ביתן", 2000 ,איורים: חובב  רשלבך,) במאמר זה אשתמש בשני השמות ללא אבחנה.

 

הספר במהדורה פולנית.

אם קוראים ספר זה בעיניים של אדם מבוגר, זהו ספר מוזר ביותר שהגדרתו הז'אנרית היא בעייתית ביותר.האם מדובר בפנטזיה לילדים בסגנון הארי פוטר של רולינג  וספרים אחרים, שמציפים כיום את  מדפי הספרים לילדים ולנוער ? לכאורה כן .אבל עיון מעמיק בספר מראה שמבחינה ז'אנרית יש בו אלמנטים שונים, שניתן לראותם  כקשורים לז'אנר ספרי המדע הבדיוני, וגם  לז'אנר שאותו מכנים בארה"ב  בשם ז'אנר "גיבורי העל ", שבמרכזם  אדם שמגלה בתוכו כוחות עליונים, נוסח "סופרמן" ו"ספיידרמן".

בקריאת התרגומים החדשים והמלאים של הספר, "קאיטוש המכשף" מתגלה  כספר מורכב ומסובך ביותר. לא בכדי הושמטו פרקים שונים בידי המתרגם המקורי של הספר,ליכטנבום,  שכן הם פוגעים באחידות הז'אנרית של הסיפור ובהיגיון הפנימי שבו.  הספר  כולל  משמעויות אידיאולוגיות שיש לפענחן בהקשר  הפוליטי הרלבנטי בתקופה בה פורסם לראשונה, דהיינו בשנים 1933-1934 ,ימי עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

boy sitting wearing magicians pointed hat legs crossed elbows on knees head on fists grinning goose golden egg rose flower flying car with wings violin and bow

איור של מנחם ג'רנברג לKaitus, the Boy who wanted to be a Magician אחד  משני התרגומים לאנגלית של הסיפור ששניהם יצאו לאור ב-2012 ושניהם אויירו בידי מאיירים ישראלים.

קאיטוש  הקוסם  מתאר את עלילותיו של ילד, המפתח בכוח רצונו האדיר  כוחות על טבעיים שונים, והופך למעשה לעל-אדם. למותר לציין שעל – אדם, או אדם עליון ,היה  לרעיון פופולארי   בעקבות משנתו  של ניטשה, כפי שנתפסה ותוארה בידי היטלר והמפלגה הנאצית.

חרף העובדה שבספר זה קורצ'אק אינו מתייחס ספציפית לפילוסוף פרידריך ניטשה  ,  סביר  שרעיונותיו של זה האחרון מצויים  ברקע ספרו,  אלא שעל דרך ההיפוך: בניגוד  לדמותו הנכספת של ניטשה , קאיטוש,  שבמהלך הספר גרם נזקים עצומים כשהשתמש בכוחות העל שלו  למטרות אגואיסטיות ואנוכיות,  מבין שעליו להשתמש בכוחות העל רק על מנת לעזור לאנושות. אין זאת אלא, שהספר שימש בבירור כביקורת  כנגד האידיאולוגיה הנאצית, שעלתה לשלטון בגרמניה בשנה בה פורסם הספר.  על רקע השינויים הפוליטיים האדירים שהתחוללו באירופה, קורצ'אק הבין את האיום שהיוותה האידיאולוגיה הנאצית ובתוכה תפיסת האדם העליון, על ארצו פולין, על היהודים ועל אירופה כלה. "קיאטוש הקוסם " מהווה על כן  לדעתי, ביקורת והתקפה על תפיסת העולם העומדת מאחורי המפלגה הנאצית ,בתוכה התפיסה הניטשיאנית בדבר  "העל אדם".

 העלילה

הספר במהדורה פולנית.

הוא יודע

יודע סוף סוף .

…הוא רוצה להיות מכשף !

לא נער חצר ,לא אביר ,לא לוליין קירקס ולא קאובוי.לא עושה להטים שמציג הצגות ,גם לא עלי בבא ולא בלש .

דווקא מכשף.

..הוא רוצה חייב להכיר את כל ההשבעות.

רוצה בעצמה.

..הוא יוכל לכשף את כל מי שירצה .כל מי שלא ישמע .יהפוך להיות האדיר שבשליטים .

(קאיטוש המכשף בתרגום אורי אורלב ע' 40-41)

kaitush katz 3

איור למהדורה האמריקנית  של "קאיטוש המכשף"  Kayetk the Wizard  מאת אבי כץ

קאיטוש המכשף " הוא סיפורו של הילד אנטק (נתן , בתרגומו של ליכטנבום) המכונה "קאיטוש " (או "יותם" בתרגום הישן),  המפתח בתוכו בהדרגה ובסבלנות כוחות כישוף. תחילה היו אלה  כוחות קטנים אשר שימשו בעיקר למתיחות בלתי  מזיקות , אלא שלבסוף היו אלה כוחות אדירים, שאפשרו לו לשתק ולשנות את ארצו ואת סדרי העולם. בכך היו להם  משמעויות פוליטיות, פשוטו כמשמעו.

 קאיטוש מתחיל בכשפים קטנים : מציאת מטבע, הכנסת זבובים טורדניים לכיתה, עניין שמביא לסגירת בית הספר לצורך חיטוי. בהמשך הכשפים נעשים נועזים יותר.  בין שאר נפלאותיו:  נשים המהלכות אחורנית,מכונית מעופפת באוויר ,שלטי חנויות מתחלפים וכתובות ההופכות להודעות מגוחכות, סחורות בחנויות מוחלפות , כל שעוני העיר זזים בבת אחת מהשעה שמונה לשעה 12, גברים לובשים בגדי נשים ולהפך. קסמיו של קאיטוש מחוללים מלחמת עולם בין כלבים וחתולים.

 קאיטוש מרחיק לכת ומנסה להשיב את הסבתה האהובה שמתה,  לחיים,  אך אינו מצליח בכך. הוא מנסה להפוך את היבשה לים, ועל כך נענש בבעיטה אדירה ממישהו מסתורי בלתי נראה, שככל הנראה עוקב אחריו. מאחר שבשלב זה אין בקאיטוש כל  תחושת אחריות לגבי תוצאות מעשיו,  קסמיו עלולים לגרום לאסון. רק ברגע האחרון נמנע האסון ולא בידי יותם. יותם עצמו נבהל מתוצאות מעשיו ולכן פוקד שבמשך חודש לא יצלח כל קסם, ושכל אחד מקסמיו יצליח רק אחרי שני ניסיונות. אז הוא מעלה אי על נהר הויסלה,  בורא בו טירה וחי בטירה כנסיך.  אלא שהאי והטירה נהרסים בידי השלטונות.

 kaitush katz 1

 לאחר שקאיטוש נעשה קוסם מצליח חל בו מפנה אישיותי: הוא משתנה, הופך להיות עצור יותר ועצוב יותר.

קאיטוש בודד מאוד ואינו יכול לגלות את סוד כוחו לאיש. בני משפחתו אף אינם מודעים כלל למה שמתחולל בו. הוא חושש שהגדולים לא יבינו אותו . והוא כנראה צודק. החברה אינה יכולה להשלים עם קיומם של יוצאי דופן כמוהו , והיא משמידה את האי שהקים. והחברה צודקת שהרי יותם הראה הלכה למעשה שהוא עלול להיות מסוכן.

גודל האחריות המוטל על יותם גובר והולך, עד שהוא נאלץ לעזוב את ביתו פעמיים.לבסוף  לאחר שביצע סדרת קסמים מרשימים וגרנדיוזיים, שעוררו את תשומת לב הציבור והממשלה, הם מבינים לחרדתם  שמסתובב במדינה  מישהו, המסוגל לבצע כשפים אדירים ולשנות פני עולם בכוח רצונו בלבד.  המשטרה רודפת אחריו ולבסוף מגלה את זהותו . יותם בורא כפיל  שהולך במקומו לבית הספר, מכין שיעורים וחי עם בני משפחתו , כאילו דבר לא קרה. בעת שיותם, שהיעדרותו אינה מורגשת, נאלץ לברוח מארצו,  הוא יוצא להרפתקאות ברחבי תבל. בפאריס הוא נאבק בתחרות אכזרית עם כושי ענק , הוא מככב בקולנוע בהוליווד, משתתף במפגן  שחייה,  מנגן בניו יורק בקונצרט עם כנר בעל שם עולמי . הוא נהיה מפורסם ועשיר ולאחר מכן מאבד את כוחות הקסם שלו באופן זמני ובלתי מוסבר . הוא  נחטף בידי מליונר שמזהה אותו עם בנו המת ,נמלט מידיו, נעזר במגפיים של קפיצת הדרך, נאסר  פעמיים ושלוש פעמים ניצל ממוות כשהוא חובש את כובע הרואה ואינו נראה.

למרות שהממשלה והמשטרה הפולנית רודפים אחריו, קאיטוש מלא געגועים לפולין והוא שב לוורשה. הוא ניכלא בטירה מפחידה של קוסם אחר ( שדבר לא נאמר עליו לקוראים,  אבל אולי זהו אותו אדם מיסתורי שעוקב אחריו לאורך הסיפור )  ובשלב מסוים הוא הופך לכלב.  בעקבות אהבה עמוקה,  שאפשר ואינה אלא ידידות ודמעות אישה צעירה, הוא חוזר להיות אדם.

kaitush katz 2

איור מאת אבי כץ.

הספר מסתיים במסע שקאיטוש עורך סביב העולם, במהלכו הוא לומד התנהגות מתורבתת מהי, נישא על גבי סופה    לסין ולאפריקה שם הוא צופה בסבל האנושי, צולל אל קרקעית הים בה הוא צופה בניפלאות הטבע ובמאמצי האדם להבינו , ומגיע לבסוף  ולקוטב.בקוטב  ליד קברו של נוסע אמיץ, הוא מוצא מזחלת מנופצת של אדם, תל אבנים בודד ובין שתי אבנים דגל דהוי :הנס והקבר של אדם עשוי ללא חת.

( קורצ'אק אינו מציין את שמו של הנוסע האמיץ,  אבל אולי  זהו   החוקר הבריטי רוברט פלקון  סקוט, שמצא את מותו בעת חיפושיו אחר הקוטב הדרומי  בשנת 1912 . הטרגדיה של סקוט הייתה שרואלד אמונדסן הנורבגי, הוא זה שהגיע ראשון לקוטב הדרומי, והקדים בכך את סקוט ואנשי צוותו בחודש ימים בלבד  ). סקוט נקבר  בידי עמיתיו, אך  יומנו נותר. היומן  המתאר את חוויותיו בקוטב עד לימיו האחרונים ממש,  יצא לאור לאחר מותו וזכה לפרסום רב. הספר , שנקרא מן הסתם, בידי קורצ'אק,   מקביל בצורה מוזרה ליומנו של קורצ'אק המתאר את חייו בגטו עד לימיו האחרונים. ליד הקבר קאיטוש  מושבע בידי מישהו לא מזוהה  ( חבר מועצת הקוסמים?  אולי אותו קוסם שעוקב אחריו ורודף אחריו לאורך הסיפור? )  להיות  ישר, אמיץ לב  ובשליטה עצמית. קאיטוש  נשבע  להתנהג מכאן  ואילך כהלכה  ולהשתמש בקסמיו  רק לתועלת האנושות. זוהי תמצית חכמת החיים שלמד קאיטוש בכל מסעותיו והרפתקאותיו , והמסר אותו רוצה להעביר קורצ'אק לקורא הוא: הקסם האמיתי הנו בשירות האנושות וביכולת לתקן את העולם לטובת כלל האנושות.

 אפשר להשוות את המסר הזה עם המסר הידוע של סדרת הקומיקס "ספיידרמן " משנות השישים, העוסקת  בצעיר בעל כוחות על,  המגלה ש "עם כוח גדול באה אחריות גדולה" . WITH GREAT POWER THERE MUST ALSO

COME – – GREAT RESPONSIBILITY!

Amazing Fantasy #15 (August 1962) – The first Spider-Man story.

סטן לי –

הרקע לכתיבת קאיטוש הקוסם

yotam akasam

 // יותם הקסם (הקוסם) – ינוש קורצ'ק

עדה הגרי, מורה שעבדה אצל קורצ'אק, סיפרה שכשנתיים לאחר כתיבת "יותם הקסם"  שלח  אותה קורצ'אק  לבדוק בספריה לילדים  איזה מספריו חביבים במיוחד על הילדים.  הספרנית ערכה משאל בקרב הילדים הקוראים וגילתה   ש"קאיטוש, " היה האהוב והמבוקש ביותר  . [2]  חרף בחירת הילדים, דומה  שהספר לא היה חביב במיוחד על חוקרי קורצ'אק. אלה מיעטו  לאורך השנים להתייחס לספר, בהשוואה לספרים אחרים ובראשם "המלך מתיא הראשון" . אפשר שמצאו אותו "מוזר" מידי, (יותם כמעט גורם לאסונות המוניים בקסמיו), ואולי אנרכיסטי יתר על המידה. האם יותר מכל  ספר אחר מבין ספריו של קורצ'אק, חושף " יותם הקסם" צד אפל באישיותו  ובמחשבותיו של הסופר?  עדה הגרי טוענת שמהכרותה את קורצ'אק, הייתה לו  נטייה לרעיונות ולאמרות קיצוניות ואף מפחידות  . לדעתה, הייתה לו  מעין כפילות באישיות, שהייתה מורגשת לעיתים , ביצירותיו .למשל ,לדעתה, באחד מספריו הראשונים " נער הטרקלין " ,שבו ספר מתלמד מתאמן במקצועו על גופות מתים, שאותם הוא מביא מבית הקברות ומספר את שערותיהם.  נטייה זאת לקיצוניות  הורגשה היטב לדעתה גם  ב" קאיטוש הקוסם" .

korchck when i will be a boy

 קורצ'אק כתב מספר ספרי פנטסיה לפני  כתיבת " יותם הקסם:  "כאשר אשוב ואהיה נער קטן"  ( 1925), המספר על אדם מבוגר שהופך לפתע בקסם לילד, וחוזר לתקופת ילדותו, "עלילות המלך מתיא הראשון" (1923) והמשכו "המלך מתיה על האי השומם "(1931) . הספר, שבדומה ל"קיאטוש המכשף", הנו בעל אוריינטציה פוליטית,  מתאר ילד שמצבו מקביל לזה של  יותם. מלך – ילד, השולט בממלכת מבוגרים. כוחו הוא ,לכאורה ,בלתי מוגבל אבל הוא מגלה  שגם לו יש מגבלות ושככל שכוחו רב יותר, כן גוברות המגבלות שמטילה עליו המציאות. הוא  מנסה למלוך רק  על הילדים . הוא מנסה לתקן את העולם.להקים פרלמנט של ילדים ובני נוער ולתת להם תפקיד בהנהגת המדינה .הוא מנסה לעזור לילדים הרעבים באפריקה ולעצור את המלחמות בין שחורים ולבנים,  ואף מתכנן לשאת לאישה את חברתו הנסיכה האפריקנית קלו קלו, ובכך להוות דוגמה לכל  – אבל בכל אלה  אינו מצליח.  לבסוף הוא עובר לאי בודד ומת בגלות , בסיום טראגי מבלי שנישואיו יתממשו. המסר של הספר  הוא שגם אדם, שלכאורה, יש לו כוחות בלתי מוגבלים, חייב לגלות את גבולות הכח ואת המגבלות של המציאות ,אם ברצונו לשרוד.חבריו של המלך מתיא ואישתו ממשיכים במאבקו ליצירת עולם טוב יותר גם לאחר מותו. באורח דומה, זה גם  המסר של יותם הקסם.

לקראת יותם הקסם .

 אפשר ,אולי , לראות את מקור ההשראה לכתיבת "קאיטוש הקוסם " באירוע הבא:

"בטרום- בית ספר בקייב ביקשה המורה לכתוב חיבור :מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול ?"

ילד אחד כתב :אני רוצה להיות קוסם ".

הילדים התחילו לצחוק עליו,אבל הוא השיב להם בתבונה :

"אני יודע שלא אהיה קוסם ,אבל הגברת אמרה לכתוב מה אני רוצה להיות "[3]

את תשובת הילד הרך שמע קורצ'אק כאשר שהה בעיר קייב בשנת 1918.התשובה הזאת הרשימה אותו כל כך, שהוא ציטט אותה בכמה הזדמנויות שונות,  ואולי היא אשר שימשה מקור השראה ליצירת "קאיטוש" שעליו החל לחשוב עוד בשנת 1918. [4]

ידוע לנו שקורצ'אק עבד על "קאיטוש המכשף  " כבר בשנת 1930.הרעיון שלו היה  מגובש כבר בקיץ 1930 ,כאשר הודיע במכתב  ב"סדנת הסופרים הפולנית " ,על  שמונה יצירות שונות שתיכנן לכתוב . בתוכם  המחזה "סינאט המטורפים,"  והרומן לנוער "קאיטוש הקוסם".  אלו היו גם היצירות היחידות ,מבין יצירות שתכנן לכתוב, שאכן השלים.[5]   במקביל, בשנת 1931 , פרסם את "המלך מתיא על האי השומם",  שנרקם אולי בד בבד, עם תכנון נסיעתו הראשונה לארץ ישראל הרחוקה.

 קורצ'אק סיפר שלפני שהתחיל לכתוב את "קאיטוש המכשף" הוא שוחח עם ילדים על כישוף, ועם ילדות על מנחשות,   חוזות עתידות. בעת הכתיבה  הוא הקריא  פרקים מהסיפור   לילדים בבית היתומים שבניהולו ,והקשיב להערותיהם ולתגובותיהם.בהתאם להן  תיקן, שינה ועיבד את הסיפור, מאחר שהוא רצה שזה יהיה ספר מעניין  אך לא מפחיד וקשה.[6]  פרק אחד על יותם הכלוא במבצרו של מכשף ( פרק 18), היה כל כך מפחיד עד שאחד הילדים חלם עליו בלילה חלומות אימים. בעקבות כך מחק קורצ'אק את הדברים, ושב וקרא שוב את הקטע בפני הילד, שאמר שעכשיו הכל בסדר.אנו איננו יכולים אלא להצטער על שהנוסח המקורי של הפרק לא שרד.

ההקדמה של הספר  מתוארכת  מ-1933 ,וכנראה אז  השלים את הספר, ממש  בתקופה שבה עלו הנאצים לשלטון בגרמניה.זמן מה לפני  פרסומו של הספר,  בסוף שנת  1934  נסע קורצ'ק לביקור בארץ ישראל.הוא היה זקוק לטיול זה גם בגלל הידיעות המחמירות והולכות מגרמניה, שם התברר יותר ויותר  דבר עליתו   לשלטון  של  רודן  מטורף, מהסוג שתיאר במחזה  "סינאט המטורפים ". רודן העשוי להביא לחורבן בעולם. רודן, שאם יינתן בידיו כוח בלתי מוגבל , דוגמת זה שבידי  קאיטוש – ימיט  אסון על העולם.

על פי החוקרת הפולניה מרטה צשסקה, הספר פורסם לראשונה בהמשכים, בכתב העת שקורצ'אק ייסד  " "מאלי פשגלונד" (Maly Przeglad – סקירה קטנה), החל מספטמבר שנת  1933  ועד לחמשה  בינואר 1934 . הספר ראה בסוף שנת 1934 ,אבל נכתב  עליו שיצא לאור ב-1935  , מאחר שהמולי"ם נהגו לפרסם שהספרים רואים אור בסוף השנה. [7]

קורצ'אק וספרות הפנטסיה, המדע הבדיוני והקומיקס

  

יותם הקסם .ציור מתערוכת "מאיירים את קורצ'אק " בספריית בית אריאלה.

 קאיטוש  הקוסם וספרות הפנטזיה לילדים

 כאשר "קאיטוש  הקוסם"  הופיע לראשונה , היה זה ספר  יוצא דופן לחלוטין ,פשוטו כמשמעו, מעולם לא הופיע ספר כמוהו. עד כמה שידוע, קורצ'אק הוא  כמעט הסופר הראשון בספרות המודרנית, שהעלה על דעתו לכתוב על קוסם- ילד -מתלמד. עד לקאיטוש הרוב המוחלט   של הקוסמים והמכשפים שהופיעו בספרות היו זקנים או חסרי גיל.[8]

לדעתי, "קייטוש ", ברובו לפחות, [9]  קרוב יותר באופיו וברוחו  לספרי המדע הבדיוני שנכתבו באותה התקופה (שנות העשרים והשלושים), ולא דווקא לספרי הפנטזיה לילדים, שהיו מרוחקים מאוד ברוחם ובתכניהם מ"קאייטוש". .

אם נבחן את ספרי הפנטסיה   לילדים , שהופיעו לפני " קאיטוש הקוסם " באירופה ובארה"ב   נימצא שבאופן יחסי היו מעט מאוד כאלה, וספק רב עם הם שימשו כמקור השראה לקורצ'אק,

  הבא נסקור את הבולטים בהם:   ב-1934 ממש במקביל לפרסום של "קיאטוש  הקוסם" כספר   הופיע באנגליה ספרה של פ.ל.טרברס "מרי פופינס " שעסק באומנת בעלת כוחות כישוף, שבאה למשפחה לונדונית רגילה. הספר מקביל במידה מסויימת ל"קאיטוש  הקוסם ", בתיאור של התפרצות של דמות בעלת כוחות קסמים לחיי היום יום, במשפחה בורגנית רגילה.

כמובן קורצ'אק לא יכול היה להיות מושפע מספר זה שהופיע רק לאחר שהושלם הפירסום של "קאיטוש הקוסם" בכתב עת לילדים.

 בגרמניה,  ספר הפנטסיה הבולט היחיד לילדים שהופיע בראשית שנות השלושים, היה ספרו של אריך קסטנר "35 במאי" ( 1931), העוסק בילד ודודו, היוצאים לסייר בארץ דמיונית סופר – טכנולוגית, שבה בין השאר , יש לכל אזרח מכשיר טלפון נייד. ספר זה אולי היה  מוכר לקורצ'אק, אך אין כל דמיון בינו ובין "קאיטוש הקוסם", המתרחש בוורשה של ראשית שנות השלושים.

בשנות העשרים הופיעו רק יצירות בולטות מועטות של פנטזיה לילדים.  לצד  סיפורי דוקטור דוליטל של לופטינג, על רופא שמבין את שפת בעלי החיים, וסיפוריו של א.א. מילן על כריסטופר רובין ופו הדוב ובעלי חיים מדברים אחרים,   הופיעו באנגליה רק מעט מאוד  סיפורים  שעסקו בילדים  מודרניים ועולם הקסמים. הבולט שבהם  היה  "חבורת חצות" (1927)  של  המשורר ג'ון מייספילד ,על ילד שמתמודד עם  קוסם ומכשפות אמיתיות.

יוצא דופן אחר שעסק בילד המקורב לעולם הקוסמים  היה ספרו של המשורר האירי  Padraic Colum: ,( The Boy Apprenticed to an Enchanter  ( 1920)

אך ספר זה שמתרחש בימי הביניים, אין בו כל דמיון ל"קאיטוש   הקוסם",  והוא  מזכיר יותר  את הבלדה  "שוליית הקוסם" של גתה.  ניתן להזכיר גם את  סדרת ספריו  של פרנק ל. באום, על ארץ עוץ שהחלה להופיע בראשית המאה ה-עשרים . גם בה קוסמות ומכשפות ,  ואת ספריה  של  אדית נסביט מראשית המאה העשרים, כמו "חמישה ילדים והזהו" ( 1902)  "והקמע " ( 1905),  על ילדים  הבאים במגע עם כוחות כישוף. הללו  גורמים למהומות הומוריסטיות  בלונדון המודרנית, המזכירות את אלו ב"קיאטוש הקוסם".האם בעניין הזה  קיבל קורצ'אק השראה מספרים אלו של נסביט ? יכול להיות. אלא שלילדים  של נסביט עצמם אין כל כוח כישוף.אלו תמיד ישויות כישופיות כמו  הפסמיאד , עוף חול וקמע קסמים מצרי עתיק,  שמבצעים עבורם כישוף .

היה פיטר פן,  הילד הנצחי  של ג'ימס בארי ( שהופיע במחזה ב-1904 ובספר ב-1911 ),  שיש להניח שהיה מוכר לקורצ'אק ,שבהחלט שיש לו כוחות כישופיים ובהם היכולת לעוף.   אבל גם הוא לא באמת עונה על ההגדרה של ילד קוסם, מאחר שאינו נאלץ ללמוד את קסמיו. לפי הספר  והמחזה של בארי, לכל ילד יש יכולת כישופית  הנשכחת מליבו  כאשר הוא מתבגר.

ספרים קדומים אף יותר  מהמאה ה-19 שבהם הופיעו ילדים בעלי כישורים על טבעיים  שונים כללו את  "פינוקיו" של קרלו קולודי  האיטלקי ( 1883) עלילות ילד מעץ שהופך לבסוף לילד רגיל .ו"ילדי המים " של צ'רלס קינגסלי ( 1863) עלילות ילד שמת והופך לילד מים בעל כישורים על טבעיים שונים.  וכמובן יש גם את  "אליס בארץ הפלאות" של לואיס קרול ( 1865) שבמהלכו הגיבורה ילדה המגיעה לארץ מוזרה  מצליחה  בשלב מסויים בסיפור לגדול ולמימדי ענק ולקטון למימדים זעירים. .אולם אלו הן יצירות יוצאות דופן בכל קנה מידה בספרות הילדים של המאה-19.

אלו הן קלאסיקות של ספרות הילדים האירופית  שמן הסתם  היו מוכרות לקורצ'אק כמו פיטר פאן וספריה של נסביט  אבל קשה לראות השפעה ישירה  שלהן על "קייטוש" שהרי בכל מקרה מדובר בילדים יוצאי דופן מעץ  (  ב"פינוקיו ") או שמתו והוקמו לתחייה ( ב"ילדי המים ")   שאינם עונים על הגדרה מקובלת של "אנושיים".

אם נחזור אחורה בזמן גם מעבר לזה כי אז יש להזכיר את "בשורת הלידה של תומאס " ספר נוצרי מהמאה השנייה לספירה שתיאר את מעשי הפלאים שאותם עשה ישו כילד . אך הספר מקפיד להסביר שישו אינו קוסם הוא האלוהים.

ואפשר גם להזכיר את האגדות ההודיות שכנראה הן קדומות אף יותר על האל קרישנה בילדותו ומעשי הקסמים שהוא עושה כרועה בשדות  אך ספק רב  אם כל אלו שימשו כמקור השראה לקורצ'אק. שהרי כל העניין בקייטוש הוא שהמדובר בילד אנושי מאוד  ,לא אל ולא חצי אל.

קאיטוש הקוסם והארי פוטר     

 katz kaitek 0

התרגום לאנגלית של "קייטוש הקוסם " ,אייר אבי כץ

אני מניח שרוב הקוראים של מאמר זה   מכירים את ספרי "הארי פוטר", או את סדרת הקומיקס של ניל גיימן, "ספר הכשפים" . חיקויים רבים של ספרים אלה מציפים כיום את הספריות ואת חנויות הספרים , ורבים מהם עוסקים בקוסמים – ילדים – מתלמדים. המדובר  בסוגה ספרותית , שהיא היום ( בניגוד לזמנו של קורצ'אק ) פופולארית מאוד.  אבל יש הבדל בסיסי  בינם ובין "יותם הקסם" :

לטים האנטר, גיבור "ספר הכשפים", ולהארי פוטר יש מורים שמלמדים אותם כשפים,את תורת הכישוף, את האתיקה הכישופית , את ההיסטוריה הכישופית  וכו' .  יותם ,בניגוד להם,  חייב ללמוד את  כל  התורה מהמסד ועד הטפחות , ללא כלי עזר, ללא טבעות כישופיות, ו פשוט בשיטת הניסוי והטעיה.

מסעו לעולם הכישוף הוא קשה ומכאיב הרבה יותר מזה של הארי פוטר. זהו מסע בודד לחלוטין.

אמנם אפשר לטעון שהכשפים של יותם אינם באמת כשפים במושגים של הארי פוטר, שהם מדע חלופי בעל מסורת והיסטוריה ארוכה .

למעשה  כאשר אנו קוראים היום את הספר ברור לנו שהמדובר בסוג של כוחות על.

הרעיון של קורצ'אק  בדבר ילד בעל כוחות קסמים  נלמדים, המתרחש כאן ועכשיו , בעולם העכשווי ולא בארץ קסמים כמו עוץ או "ארץ לעולם לא" , היה מקורי , אף שהיה טבוע ברוח התקופה, שבה יותר ויותר סופרים החלו לכתוב  על  אנשים עליונים, בעלי כוחות עליונים  – כמו כישופיים. אלא שלא היה זה דווקא בסוגה של פנטזיה לילדים,  אלא במסגרת סוגה אחרת, שכיום אנו מכנים אותה "מדע בדיוני".  לי נראה ש" קאיטוש"   מהדהד ברוחו ובתפיסתו את ספרות המדע הבדיוני , שאותה הכיר קורצ'אק, וייחודו  בכך שתיאר קוסם, שלא פעל בזמן "היה היה" ובתקופה רחוקה, אלא בהווה האפרורי של חיי היום יום בפולין של שנות השלושים, בעת קיומו של מתח  פוליטי  וצבאי, הנרמז בסיפור, בין פולין לגרמניה.

.

אנשי העל במדע הבדיוני

 Spiegel - Der SPIEGEL 39/1999 -- Philosophenstreit über die Menschenzucht

.  

 בשנים בהן שקד קורצ'אק על כתיבת " קאיטוש"  הופיעו בספרים ובמגזינים אמריקניים ואירופיים, סיפורים ראשונים מסוגם על אנשים בעלי כוחות על ,שהפכו לימים לז'אנר שלם המאכלס את המדע הבדיוני ובעיקר חוברות קומיקס על  "גיבורי העל".

סיפורים על אנשים כאלו, שביטאו את  העניין הציבורי בתורות האבולוציה והדרוויניזם, וברעיונותיו של הפילוסוף ניטשה על ה"על אדם, "  כפי שנוסחו בספרו כה אמר זרתוסטרא (1883-1885) , הופיעו עוד בשנות העשרה והעשרים של המאה העשרים . רובם המוחלט הם ספרים נשכחים היום. יוצאי דופן הם הדמויות של אדגר רייס בוראוז "ג'ון קרטר " ממאדים על אדם מכדור הארץ שמגיע לכוכב הלכת מאדים ומפתח שם כוחות על. וטרזן איש הקופים ,על הילד הלבן שגודל בין חיות בגונגל והופך לשליטו.שניהם נוצרו ב-1912.   ושניהם דוגמאות לאנשים עליונים במודל הניטשיאני.

קורצ'אק אולי הכיר סיפור קצר של  סופר המדע הבדיוני הבריטי המפורסם  ה.ג. וולס משנת  1898 ,"בעל הניסים  " The Man Who Could Work Miracles  ,על אדם רגיל שמגלה בעצמו יכולות על טבעיות, ומבצע ניסים  מדהימים  שמגיעים  עד' עצירת כדור הארץ מסיבובו. לאחר מכן הגיבור מבקש לבטל את כל כוחותיו ולחזור לזמן לפני שהיו לו כוחות האלו . סיפור שהוסרט ב-1936. לדעתי ,במידה וקורצ'אק  אכן קרא את הסיפור הזה, הוא היה עבורו מקור השראה חשוב עבור "קאיטוש".

  בשנות ה 1930 ,בזמן שקורצ'אק החל לכתוב את "קאיטוש הקוסם " ,עוד ועוד סופרים החלו לכתוב סיפורים על אנשים כמו עליונים, בעלי כוחות על טבעיים. הרעיון הנידח והאיזוטרי הפך פתאום לרעיון שעורר את עניינם של רבים והגיע לציבורים נרחבים.

  הסופר האמריקני פיליפ וייל חיבר את גלדיאטור" ( שהתפרסם ב-1930  אך הושלם שנים קודם לכן ב-1926 ),  על אדם בעל כוחות אדירים שאינו מסוגל להסתדר עם החברה מסביב ומתאבד ,  הספר הפך לרב מכר ובהשראתו של ספר זה הופיעו    דמויות של ספרות הרפתקאות  זולה בסדרות ארוכות של חוברות   כמו "דוק סבאג' "מאת לסטר דנט  ( החל לצאת לאור במארס -1933 בזמן שקורצ'אק משלים   את כתיבת "קאיטוש "  ) ,על לוחם בפשע בעל כוחות מדהימים שאמנם נאלץ לחיות בריחוק משאר בני האדם במבצר בקוטב.

 הפילוסוף והסופר הבריטי אולף סטפלדון  פירסם ב-1935,כמעט במקביל ל"קאיטוש הקוסם", את הספר "ג'ון המוזר" , שבו תיאר נער בעל כוחות עליונים המקים מושבה מרוחקת לנערים כמוהו באי מרוחק  . מושבה שמושמדת בידי המעצמות המפחדות מנערים  עליונים אלו.

 במקביל, החל אמן קומיקס אמריקני בשם לי פאלק לפרסם בעיתונים האמריקניים  סדרת סיפורי  קומיקס בשם  "הקוסם  מנדריק" , שעסקה בקוסם במה בעל כוחות כישוף אמיתיים .  עלילותיו של המכשף החלו להתפרסם ביוני 1934  ,זמן קצר  לאחר פרסום "קאיטוש" בכתב העת של קורצ'אק.

עטיפת פנזין משנת 1932 של ג'רי סיגל וג'ו שוסטר שבו מופיע סיפור על "סופרמן".

  ושוב  ממש במקביל לכתיבת "יותם הקסם" בשנת 1933 , החלו שני נערים יהודיים בארה"ב, סיגל ושוסטר ,לחלום על הרעיון   בדבר סדרת קומיקס, על  אדם בעל כוחות עליונים, שהפך להיות  לימים גיבור העל המפורסם "סופרמן ". הרעיון כבר ריחף  באוויר, אף שלא נמצא לו באותה העת  הד אצל מוציאים לאור, . במהלך 1933 הם פירסמו במגזין חובבים שהוציאו לאור בעצמם סיפור  שכתבו בעצמם במהלך 1932 בשם "שלטון הסופרמן " על נווד  שמקבל כוחות על ומשתמש בהם למטרות רשע.    הסדרה  הראשונה שאותה פירסמו צמד הצעירים, היתה על עלילותיו של "דוקטור אוקולט ". מכשף הנלחם בכוחות הרשע שהרפתקאותיו החלו להתפרסם ב-1935, זמן קצר לאחר הופעתו של קאיטוש. זמנו של סופרמן לראות אור בדפוס יגיע רק ב שנת 1938.  סופרמן הביא ליצירת ז'אנר שלם בחוברות הקומיקס, "ז'אנר "גיבורי העל " המשתמשים בכוחותיהם לצורך מתן עזרה לאנושות, או לפעמים על מנת להיאבק בה.

 כול היוצרים האלו  דיברו על אנשים שיש להם כוחות מוזרים ועליונים,  גיבורים שאין סביבתם מבינה אותם ולפעמים אף רודפת אותם.

בזמן זה  הכניס קורצ'אק את רעיון גיבורי העל  לספרות הילדים, באמצעות ספרו "קאיטוש הקוסם ". כך בספרות, ואילו במציאות הפוליטית  והלא בדיונית, אנשים שהאמינו ברעיון גיבור העל  הגיעו לשלטון בגרמניה. יוצא מתוך כך שאת "קאיטוש המכשף" יש לקרוא על רקע התמורות האידיאולוגיות והפוליטיות הללו וכתגובה מודעת להם.

 

קורצ'אק נגד ניטשה והיטלר

 בשנת 1933 בזמן שקורצ'אק היה עסוק בהשלמת "קאיטוש הקוסם " אדולף היטלר הגיע לשלטון בגרמניה.  היטלר ואנשיו שהושפעו מאוד מרעיונות "העל אדם " של הפילוסוף ניטשה,  דיברו  במפורש על כך שהעתיד שייך לאדם העליון ( הגרמני ), ושעל  האדם העליון  לכבוש את סביבתו ואת העולם. יאנוש קורצ'ק חשב אחרת. את הספר של ניטשה "כה אמר זראטאוסטרה " תיעב וראה בו סכנה, תוך  שכינה אותו "ספר כוזב של נביא שקר",אף שאולי נמשך אליו כפי שאפשר לראות מהקטע ביומנו של קורצ'אק בהמשך.

 קאיטוש נועד להילחם בהשפעתו המזיקה של "כה אמר זראטאוסטרה".

קורצ'אק  תיעב את ניטשה  עד כדי כך, שבסוף ימיו בקיץ 1942 ,זמן קצר ביותר לפני שיחד עם מאתיים ילדי בית היתומים הובל לכיכר הגירוש ומשם לטרבלינקה, כתב קורצ'אק בפתיח לספר הזיכרונות שלו : "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה)  ספר זה גרם נזק רב.

אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה .מדרשי הסוד שלו,הכבדים הקשים ,הביאו אותך הפילוסוף המסכן אל מאחורי החומות הקודרות והסורגים הצפופים של בית חולי הרוח .וכך הלא היה הדבר שחור על גבי לבן נכתב :

"ניטשה נפטר במריבה עם החיים –מטורף!"

בספרי רוצה אני להוכיח כי –במריבה מצערת עם האמת.

זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת ,אולי הייתה  שמיעתי טובה יותר ,אולי הייתי קשוב יותר.

בעניין אחד תמימי דעים אנו :דרכו של הרב ודרכי שלי ,של התלמיד –מייגעות היו. המפלות תכופות היו מההצלחות והעקמימות רבה..ועל כן זמן ומאמץ בכדי ,לכאורה בכדי. [10]

נראה שלא מעט ממה שכתב באותו ספר זיכרונות, ניתן לפרש כתגובה ,כתשובה  וכאנטי- תזה לתורות הפילוסופיות של ניטשה, שאותן תיעב קורצ'אק.

 יש  לשער שהוא חזר לכתבי ניטשה פעמים מספר, תמיד מתוך רתיעה וסלידה, אך כנראה גם מתוך משיכה פנימית שממנה חשש.כפי שהוא כותב : "אף אני שוחחתי ,זכיתי בכבוד לשוחח עם זראטאוסטרה… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת "  קורצ'אק סירב לקבל את תפיסתו של ניטשה, שהאדם ככל יצור אחר אינו אלא מערכת אינסטינקטים ויצרים, המתנגשים זה בזה ומנסים לגבור זה על זה, כאשר החזקים גוברים על החלשים ומשעבדים אותם, או מחסלים אותם. הוא לא יכול היה להסכים לרעיון המרכזי של ניטשה, שהרצון לעוצמה הוא הכוח המניע בחיי האדם.  זרטוסטרה גיבורו המרכזי של ניטשה, ונביא "העל אדם " הבעית אותו.העל אדם השואף להתנסות בכל ואינו נרתע מדבר, קומם אותו . [11] אבל כמדומה שניתן למצוא קורטוב מאישיותו ב"קיאטוש ",   בשלבים הראשונים של הקריירה שלו כמכשף.

 קורצ'אק סבר שאורח החיים שלו ושיטתו החינוכית , הם האנטי תזה לרעיון שהרצון לעוצמה ,הוא המניע העיקרי של האדם. [12]

 קורצ'אק כמו מתוודה כאן, שהייתה תקופה שהוא הוקסם מתורתו של ניטשה, אבל מצא אותה לבסוף שגויה ומעוותת, וביכולתו להציע תורה הומניסטית יותר. כפי שכתב  :.. "מתכוון אני לתת תשובה לספרו השקרי של נביא כוזב (ניטשה)  ספר זה גרם נזק רב… זאראתוסטרה זה עצמו הורה לי תורה אחרת".

 יאנוש קורצ'ק ואדולף היטלר

 

קורצ'ק היה מודע היטב לסכנה שהיטלר מהווה כבר מזמן מוקדם ביותר. ידידו ירחמיאל וינגרטן סיפר על שיחה שקיים עם קורצ'אק על היטלר ב1925 ,כאשר היטלר היה בבית הכלא לאחר נסיון הפיכה, ומעטים מאוד שמעו עליו מחוץ לגרמניה. קורצ'אק היה אחד מהמעטים מאוד  הללו, והיה כנראה היחיד, שהבין כבר אז  ב-1925 ,מה אותו אדולף היטלר עלול לחולל בעתיד. ( נזכור שהיטלר עוד לא פירסם בשלב זה את ספרו "מיין קאמפף", אותו רק כתב באותה התקופה, ובו פרס את רעיונותיו במלואם)

בשיחה עם וינגרטן אמר קורצ'אק, שהרפובליקה הווימרית תמנע הרבה צרות מהעולם אם תאשפז את היטלר בבית חולי רוח, כי הרי היטלר מופרע.   אלא שקורצ'אק חזה שעצתו לא תתקבל "כשם שאביו של ג'ינגיס חאן בשעתו לא הסכים להישאר עקר. .יש דברים קטנים העלולים לשנות את פני העולם ואחר כך שואלים שאלות מחוכמות ..מה היה קורה אילו ?

קורצ'אק סיכם את השיחה במילים:"היטלר יושב לעת עתה בבית האסורים.ביום שהדמוקרטים התמימים יפתחו לפניו את השערים –יתאמץ להפוך את אירופה לבית אסורים.ואז תפרוץ המלחמה האפוקליפטית. " [13]  קורצ'אק מתגלה כאן כנביא. אלא שהוא לא ידע שבזמן שהתקיימה השיחה, היטלר כבר השתחרר מבית הכלא והיה עסוק בהפצת ספרו "המיין קאמפף ",אותו כתב בכלאו.

קורצ'אק חזה ובטא את האיום שהווה היטלר על העולם, במחזה  שאותו כתב במקביל ל"קאיטוש הקוסם " , בדראמה "סינאט המטורפים ".  הייתה זאת דרמה  נבואית, שהוצגה בוורשה בתיאטרון הפועלים אתנאום, ב1 באוקטובר 1931 . ההצגה הועלת חמישים פעמים.  היה זה  המחזה היחיד שכתב קורצ'אק ,שהוצג על במה מקצועית בתיאטרון "אתינאום " בוארשה, אך לא פורסם בחייו של קורצ'אק בדפוס.

בעת הכנת המחזה התייעץ קורצ'אק עם פסיכיאטרים מומחים בעלי שם, שעה שהשחקנים בילו שעות וימים בבתי חולים לחולי רוח, כדי לספוג את האווירה ואת צורת הביטוי של עולם זה, ולהפוך את המחזה לאמין ככל האפשר.

העלילה  הקודרת מתרחשת בבית משוגעים, בו משתקפת המציאות של החברה האנושית המודרנית. רופא  המקום מתייחס בכבוד רב חולים שבהשגחתו, ומרשה להם לחיות על פי דרכם ולנהוג כרצונם.  המטורפים מתכנסים ב"סנאט המטורפים ", שבו כל אחד מהם מציע במונולוג ארוך על רקע גלובוס ענק עשוי כפיסי עץ ( "הגלובוס המטורף של עולם אחוז דיבוק " ),  את הפיתרון שלו לחליי החברה המודרנית ואת ההצעה שלו לתיקון העולם, ולעניינים העומדים ברומו של עולם.   עניינים אלה כוללים דמויות כגון אח עגום, רוצח ,  ונגר שהיה הפעם מאושפז במוסד, וכעת מבקר בו בקביעות בלווית ילדו, אריסטוקראט במעיל ארגמן בלוי, השקוע כולו בעבר היפה   ונשבע להגן על  טוהר הגזע וזכויות האצולה השמרנית.  פועל הנאבק למען זכויות מעמדו , השואף ל"יום ללא עבודה ", סרסור בורסה יהודי , שמתברר שהוא רק מתחזה למטורף על מנת להימנע מפשיטת רגל,  שמסביר מה בין היהודים ובין שכניהם :" היהודים המציאו את הסוציאליזם את השטר, את האלוהים ,ואת תורת היחסות ואילו אצלכם מבוכה .וכי מה עשיתם אתם ?בניתם גשרים חפרתם מנהרות וכשתינתן לכם יד חופשית תהפכו את כל כדור הארץ לכברה מלאת נקבים.. דמות אחרת הוא הומוסקסואל,  הקורא להשלטת שיטת האאוגניקה ,הפיקוח על הילודה על האנושות כשהוא טוען : "בלי אבגניקה נטבע כולנו בבוץ ,אחת ולתמיד .מוליד כל אחד כככל העולה על רוחו .הרצון האדיש והרע מוליד בני אדם חדשים וזורקם לנו .על שלילת חיי אדם צפויים עונשים חמורים לעומת זאת אין כל עונש צפוי למלידים בעלי מום ומטורפים. יש להציג את השאלה :מי הרשאי להוליד .כל המוליד ללא רשות יושם בבית הסוהר ..כל ריק ופוחז וגרוע בגרועים בהיעשותו אב זוכה לאלמוות בונה את העתיד .". ההומוסקסואל מציע להנהיג בחינת בגרות מיוחדת שרק העומד גבה יקבל תעודת בגרות שתכלול גם התר להולדת תינוקות.[14]

 הדמות הבולטת ביותר היא של   הרב סרן,  איש צבא לבוש מדים   שהוא אוייב הדמוקרטיה וההומניזם ורווי שנאה לא רציונאלית ליהודים. רב הסרן   מודיע על רצונו לשוב לברבריזם, למלחמות, לכאבים, לפצעים ולצלקות :  "מלחמה –וגם את זאת רוצים לקחת מאיתנו " הוא צועק " אנחנו  ברברים ורוצים להישאר  כאלה . אנחנו זקוקים לכאב ולפצעים לצלקות..מה נדחוס לתוך שישים שנות חיי אדם ?אנחנו מאמינים שיש למלא אותם בסבל ובכאב ולא בתענוגות ובפינוקים " . תוכניתו  להקים דיקטטורה, להשמיד את  התרבות ואת כל מה שאינו נושא חן בעיניו ,להקים גרדומים בכיכרות הערים ולתלות עליהם   את כל הממציאים האידיאליסטים, המתקנים החברתיים ,  היהודים וחברי הפרלמנט. להוציא מקברותיהם את עצמות גוטנברג ממציא הדפוס ואדיסון ממציא החשמל, ולשרפן .להרעיל את הכימאים. לירות במהנדסים, להדביק את הרופאים בדבר ולגרשם למדבר, לתלות את הדיפלומטים  ולזרוק את הכל לקברות אחים.להעלות באש  את הערים, ואת תושביהם הבורחים להטביע בנהרות.הוא בז להמוני האנשים בהם הוא רואה אספסוף גס ודוחה. מעל הכל הוא שונא את היהודים, והוא צועק  :"מאחורי גבו של כל אחד  ניצבים יהודי ואישה.שימו לב למה שאומר לכם :יהודים זה לא דת ,לא גזע אלא מין .משהו שבין גבר לאישה.פחות מגבר יותר מאישה".

לסיכום הוא קורא : להרוס לשרוף ושוב לבנות .להוליד  ולקבור בקברי אחים ..התוכנית הזאת שלי יכולה לפעול במשך דורות ,רבבות שנים .".[15]

קורצ'אק תיאר כאן, ב שנת 1931 ,בצורה מוגזמת אך במעט, את תוכנית הרייך של "אלף השנים "  מבית מדרשו של אדולף היטלר. דומה שאכן דמותו הספציפית של היטלר עומדת מאחורי דמות "הרב סרן ", אלא שכאשר קורצ"אק עבד על המחזה,  רק מעטים מחוץ לגרמניה שמעו על אדולף היטלר ,שהיה אז פוליטיקאי  חסר חשיבות  בבוואריה.  ניתן להניח שקורצ'אק עקב בעיון ובחשש אחרי הקריירה של היטלר,  גם כשזה היה פוליטיקאי לא ידוע, אף בגרמניה עצמה,  והוא למד עליו רבות.

לדעתי ,אם כך , "קאיטוש הקוסם " היה בגדר תשובתו  של קורצ'אק לתורת האדם העליון ולתומכיה כדוגמת היטלר.  את עמדתו ביטא באמצעות סיפור אודות ילד, שמחפש אחרי עוצמה כישופית ומגלה לבסוף, במסע ברחבי העולם, את  התשובה שכנגד למסע הנביא זרטוסטרה בהרים, בספרו של ניטשה.

דהיינו,  שעם כל כוחותיו האדירים  אשר שימשו אותו  למטרות אגואיסטיות ואנוכיות תוך גרימת נזק לזולת, אין הוא יכול לפעול רק על פי רצונו. זאת, בניגוד לתפיסת על אדם של ניטשה או זו של היטלר,שכן כוחותיו של קיאטוש ניתנו לו על מנת  לסייע לאחרים  ולבוא לעזרת האנושות כולה, ולא כדי לשרת את מאווייו האישיים .

 אין זאת אלא, שקיאטוש המכשף שימש כביקורת  לא כל כך מוסווית, כנגד האידיאולוגיה הנאצית ששלטה בגרמניה בשנה שבה פורסם הספר, שעה שקורצ'אק הבין כבר  אז איזה איום מהווה אידיאולוגיה זו על ארצו פולין ועל היהודים. רמז  ברור לכך נמצא  בקטע המתאר את  הנציג הפולני ואת הנציג הגרמני, הנפגשים בוועדה הבינלאומית  של המומחים, שתפקידם לבחון את הידיעות על המכשף המוזר והמסתורי, הפועל בפולין ומבצע מעשים שלא יאמנו.   במהלך הדיון המשעשע למדי,  אך הרציני במהותו, ניכרת היטב המתיחות  הפוליטית בין הגרמני והפולני, מתיחות שמגיעה במהלך הדיון לכדי מריבה ועוינות.

להלן הקטע הרלבנטי  מתוך הספר קאיטוש המכשף שפורסם ,כזכור, לראשונה בשנת  1933 . בדיעבד הוא מקבל ממד  נבואי של ממש:

..ובכן התאספו נציגי הארצות בג'נבה ודנו בעניינו של קאיטוש .

הגרמני דיבר ראשון :

אנחנו שכניה של פולין.הפולנים ידועים כחמי מזג. מה שקרה בוורשה מסוכן מאוד לגשרים שלנו ,לשעונים שלנו ,,לרכבות שלנו .הפולנים אוהבים לעשות צרות ".

"הגרמנים עושים יותר צרות" אמר הנציג הפולני.

..הגרמני המשיך לדבר:  "הפולנים ממציאים המצאות מלחמתיות ועורכים ניסוים מסוכנים,מצאו להם בעל ברית אדיר".

( הנציג הפולני ) "זה איננו בעל-ברית ,אלא אוייב אולי אפילו מרגל.בדיוק קיבלתי ידיעה מממשלתי שהמרגלים נאסרו ,אנחנו מבקשים שלום.עמדנו לקבל מלוה ממשלחת בנקאים ,אך הם נבהלו ועזבו".

( הגרמני )"אני מסכים לדברי חברי הפולני. אולי האלמוני הוא אויבם ולכן אנחנו מבקשים להגיש לכם עזרה".

"בלי טובות ."

"איזו עזרה "שואל היושב –ראש.

"( הגרמני ) " נשלח לפולין את הצבא ואת המשטרה שלנו ונבדוק ביחד את כל העניין בו במקום . הפולנים אינם מסוגלים לעשות זאת בעצמם"

"אתה אדוני אל תדאג לנו".

(תרגום אורי אורלב , ע' 111   )

בשיחה שהייתה לקורצ'אק  בשנת 1937 עם שליח מארץ ישראל, המשורר זרובבל גלעד קבע  קורצ'אק:" ….אירופה זו שלאחר היטלר והמלחמה שיביא –ודאות היא כי שיביא ! כל הסימנים מעידים על כך …..כן לאחר היטלר תעמוד אירופה בפני ריקנות נפשית עמוקה כאשר עוד לא ידעה. ואז .נו נו ,אינני מבקש להתנבא אבל בטוח אני ,גם חלמתי על כך ,אף אהגה בזאת מאה פעמים ואחת :ארץ הנביאים ארץ הנביאים המתחדשת ! זוהי בעצם המשמעות המיוחדת של הציונות בשבילי". [16]

 

 

 ההמשך שמעולם לא בא.

 

"..אולי עוד אכתוב פעם סיום." יאנוש קורצ'אק 1933  (" ההקדשה בפתיח של "קאיטוש המכשף" בתרגום אורי אורלב,   1988 )

 קורצ'אק הבטיח לקוראיו בהקדמה ל"קאיטוש ", שיום יבוא ואולי עוד יחזור לדמות. הסיפור בהחלט הסתיים בנקודה מסתורית. ואין זה ברור לקורא מה יעלה בגורלו של קייטוש.

נודע לנו שקאיטוש  עומד לפני משפט של קוסמים ובעצם איננו יודעים על מה ולמה,אם כי בהחלט אפשר לשער.עם זאת, אין לדעת מה היה  סופו של המשפט, האם בוטל? והאם השבועה שנשבע  קאיטוש בקוטב, להיות מכאן ואילך טוב וישר ביטלה אותו ? גם איננו יודעים מיהו ומהו  אותו יריב שרודף אחריו לאורך הסיפור,  ושגם כלא אותו בטירה מפחידה. העניין נשאר בגדר תעלומה שאולי הייתה נפטרת עם הפרק הרלבנטי היה מתפרסם בגירסתו המלאה שאותה כתב קורצ'אק במקור לפני ש"צונזר " כתוצאה משיחה עם חניכיו  שמצאו את הפרק בשלמותו מפחיד מידי  ,אך לצערנו כתב היד המקורי כנראה לא שרד.

 הרושם הוא שקורצ'ק תיכנן מעין המשך לספר והוא אף רמז לכך בהקדמה :אולי יום אחד יכתוב סיום, כמו שכתב חלק שני למלך מתיא הראשון, אך הוא לא עשה זאת.

 ניתן לשער שהחלק השני שקורצ'אק אולי חשב עליו  לא פורסם מעולם, כי קורצ'ק  ידע שסיומו יהיה טראגי ,כמו שהיה סיומו של  סיפורו על המלך מתיא .  ההיגיון של הסיפור היה לכאורה ( במו בסיפור "ג'ון המוזר " של אולף סטפלדון מאותן השנים)  שקאיטוש  לא יוכל להמשיך להתקיים בחברה האנושית  חסרת הסובלנות, שתרדוף אותו ללא הפסק. קורצ'אק רצה לחסוך זאת מקהל קוראיו.

עם זאת הרעיונות של הסיפור צצו בסיפורים אחרים של 'קורצ'אק , דוגמת  ה"נער העקשני " (1937) ,המהווה לו מעין תמונת מראה .  זהו    סיפור ביוגראפי העוסק בנער שהפך להיות  מדען מפורסם:  לואי פסטר. בעקשנותו הוא מגיע להישגים מדעיים וממציא תרופות למחלות קשות.כמו קאיטוש שלומד את הכישוף בניסוי ובטעיה. אלא שהכישוף של קאיטוש אינו נראה כמו מדע אלטרנטיבי, שכן הוא נראה קפריזי מידי.  אצל פסטר כמו אצל קאיטוש כוח הרצון והעיקשות  הם  האלמנט המרכזי בהשגת ההשגים המדעיים. אך ספרו של קורצ'אק מלמד את הקוראים הילדים גם מהי חשיבה מדעית.

קאיטוש בארץ ישראל לנוכח הסכסוך  היהודי- ערבי

 קורצ'אק  חזר במעט לרעיונות של "קאיטוש המכשף " בסיפור קצר  בשם "כך אני מהרהר, " אשר תרגומו העברי  ( גרסה מקוצרת בידי ברל פומרנץ) מתוך כתב יד, התפרסם בפברואר  ב"דבר לילדים " ובעיתון ההסתדרות "החלוץ הצעיר " בפברואר  1939.[17]  זהו סיפורו של נער יהודי בפולין ערב המלחמה, הרוקם לו בדמיון פורה מסכת הרפתקאות המתרחשות בדרכו לארץ ישראל, ומעשי גבורה מופלאים המתרחשים לאחר הגיעו לארץ. בסיפור הוא פוגש את מלך בריטניה ומבקש ממנו לאפשר ליהודים לעלות לארץ ישראל. הוא נלחם בגבורה בערבים שהתנפלו על הקיבוץ, אם כי חס על חייהם, כי "גם להם יש הורים וילדים ". הוא מתידד עם נער ערבי המגלה לו סוד על אוצרות  קדומים:  אוצרות בית המקדש ודוד המלך, הטמונים בהרים שאותם ציוה  הנביא מוחמד להחזיר ליהודים, כדי שיבנו את ארצם וכדי שיקנו באפריקה אדמות עבור הערבים  . הוא מקים עמם בנק לקניית אדמות עבור הערבים באפריקה :" הקימונו בנק אפריקאי ,כל ערבי שהיה לו בארץ ישראל  חמישה דונמים אדמה קיבל מטעם הבנק עשרה דונמים .. ( לאחר התיישבותם המוצלחת של הערבים באפריקה ) …. בנינו ספינות ,אשר הביאו חינם –אין כסף את הערבים שרצו להתפלל או לראות את ארץ ישראל. טוב היה להם באפריקה"[18].) מן האוצרות שמתגלים נהנים לא רק היהודים אלא גם עמים אחרים השרויים במצוקה. "הלווינו כסף לספרד כדי שתיבנה לאחר המלחמה את הערים הנחרבות  ( מלחמת האזרחים של הרפובליקנים נגד פרנקו .א.א.)   ,נתנו כסף לסין כדי שתוכל  להתגונן ( מפני היפנים שפלשו אז לשטחיה א.א.  ). נתנו כסף לפולין ולארצות אחרות."

 הכסף מוצע אפילו לגרמניה הנאצית, ובסיפור התמים  מופיעה לראשונה  ולאחרונה דמותו של  הרודן הגרמני היטלר, היוצא לראשונה ביצירת קורצ'אק מאחורי הקלעים, וכמו מדבר אל הדמות ודרכה אל  הקוראים:

"נודע להם לגרמנים ,כי נותנים אנו זהב וישלחו אלינו שר שלהם .אמרתי לשר :

"טוב אך מוכרח לבוא הנה היטלר בעצמו."

הוא רגז, אך היה מוכרח.הוא רגז מאוד ,אך מה יכול לעשות ?-בא. אמרתי:

-ראה אדוני :כמה מיטיבים אנו יותר לנהל משק :לא קנינו תותחים ואוירונים וצוללות אלא מעט ממה שצריך אבל אין אנו נוטלים דבר מאת אחרים.

והוא:

אמנם ידעתי.היהודים רשאים לשוב לגרמניה."

הצטחקתי.טוב. אבל איש לא רצה לשוב,כי לא האמינו לו…כסף לא נתתי לו,אלא קניתי בשביל הילדים הגרמניים חלב,חמאה וכל מה שצריך ואין להם". [19]

 היטלר הופך לכאורה לטוב לב, כאשר הוא שומע על כל האוצרות שגילו היהודים, ומציע להם לחזור לגרמניה ( קורצ'אק מן הסתם חשב בעת הכתיבה  על ההבטחות שהבטיח היטלר לצ'מברליין  הבריטי לגבי צ'כוסלובקיה לפני שכבש אותה). אך הללו בחכמה נזהרים מהצעותיו.   הילד מסביר להיטלר שדי היה ליהודים להיות מוזמנים חזרה למקומות שמהם גורשו . לכן   יישארו בארצם שלהם.  הילד מתעלם מבקשתו של היטלר להלוואה כספית , אבל קונה בשביל הילדים הגרמנים "חלב וחמאה וכל מה שצריך ואין להם".. אך קורצ'ק יודע היטב את ההבדל בין מעשיה והרפתקה.

"אני כתבתי כאן מעט ,אבל חשבתי הרבה .נקל לחבר מעשיות .אך קשה לחשוב על הפתקאות כי צריך הרבה לדעת .

הילד המספר מסיים את סיפורו :"כתבתי מכתב אל דודני שבארץ ישראל שישלח לי שמות ערביים שונים ושיודיעני אם ישנם שם דובים ,ומה עושים הערבים ברצותם להראות אות ידידות :אם רק מושיטים יד ,או אם כותבים בדם או מעשנים מקטרת השלום .וכמה שנים גדלים התמרים –אם 2000 שנה? "

 והספור מסתיים במישפט המשמעותי "והדודן שלי לא השיב על מכתבי ואיני יודע מדוע ". [20]

יש כאן דמיון ברור לסיפור על קאיטוש, שמבין לבסוף שעליו להשתמש בכוחותיו לעזור לאנושות כולה ,גם לסינים ולשחורים. [21]

בדיונים על התרגום החדש לאנגלית מ-2012  של הספר  Kaytek the Wizard  של קורצ'אק בסיפור  כלפי שחורים. באחרית הדבר של המתרגמת  Antonia Lloyd-Jones  לאנגלית היא מתייחסת  לכך ש"כמה  משפטים בספר המתייחסים לשחורים כקניבלים או כקופים וליהודים כנחותים ישמעו כ"פוליטיקאי לא קורקטים לאוזן המודרנית  אך הוחלט להשאירם כדי להישמר נאמנים לטקסט המקורי של קורצ'אק ". "( ע' 269 בתרגום לאנגלית ) לקורא זה  טענות אלו הן מוזרות. כל מי שקורא את הסיפור במלואו  יכול לראות שיחסו של קורצ'אק למתאגרף השחור בסיפור  הנאבק ומפסיד ליותם והופך לידידו אינו גזעני כלל והמדובר בדמות סימפטית מאוד שיחסיה עם יותם מזכירות ואולי במכוון את יחסיו של  הנער הלבן הקלברי פין עם ג'ים  וודאי שקורצ'אק היהודי  לא היה אנטישמי ולא ראה ביהודים כ"נחותים". . יותר ממה שטענות אלו אומרות על קורצ'אק הן אומרות על ה"פוליטיקלי קורקטיות " שקיימת בארה"ב בראשית המאה ה-21.

נראה שבסיפור זה רמז לרעיונות  כמו מיסטיים-משיחיים, על ארץ ישראל כמקום שעתיד למלא תפקיד מוסרי כלל אנושי. מעין "אור לגויים" שתביא גאולה לעמים השונים. [22].  קורצ'אק חזה כי בארץ ישראל תהייה תחייה של ערכים תרבותיים מוסריים ורוחניים, וכן  שלום ושיתוף פעולה בין יהודים וערבים. [23] למרות זאת ידע כי ההישג לא יבוא אלא דרך "סערה…דרך טעיות במדבר .דרך חטא ובלבול לשונות .." [24] הוא סיכם זאת במכתב שכתב ב30 במארס -1937 "על אף הכול אני מאמין בעתיד :של האנושות והיהודים וארץ ישראל ".

היה זה סיפורו האחרון של קורצ'אק, שפורסם בחייו.מספר  חודשים לאחר פירסומו, בספטמבר 1939 פלשו צבאות הנאצים לפולין וכבשו אותה. קורצ'אק מצא עצמו, כמו שאר יהודי וורשה, כלוא בגטו ובגדר נידון למוות.

 

רודן האור

קייטוש המכשף במהדורה צרפתית.

המהדורה הצרפתית של קייטוש

 

…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.

יאנוש קורצ'אק ."מן הגטו"

 

 

 דווקא בתקופה האפלה ביותר בחייו , בעת שהיה כלוא  בגטו ונאבק  שם למען היתומים שלו,  קורצ'אק  כתב את  "יומן  מן הגטו".  בחודשים האחרונים לחייו הוא נתן דרור לצד האפל והמפחיד של דמיונו, כפי שעשה רק פעמים מועטות קודם לכן, ובראש ובראשונה ב"קאיטוש הקוסם, " במסווה של סיפור פנטסטי לילדים.   הוא כתב  כמה תקצירים לסיפורי מדע בדיוני אפלים במיוחד, שמזכירים יותר מכל דבר אחר את העמודים הביזאריים ביותר של "קאיטוש ".

 כך קורצ'אק מספר ביומנו    על רעיון שעלה בו:   פרויקט שלם של סיפורים, שאותה כינה "סיפורים תמוהים " ובו  מכשיר דמוי מיקרוסקופ, שייצור  ציביליזציות שלמות מתחת למיקרוסקופ, וכך יקבע מי יחיה ומי יושמד, ואת ההתפתחות של תרבות בזעיר אנפין זאת.

 "המצאתי מכונה ( פיתחתי מנגנון מפורט מאוד ומורכב) משהו הדומה למיקרוסקופ.מאה קווי סימון. אם אסובב את המיקרומטר לתשעים ותשעה קווים ,ימות הכל שאין בו אפילו אחוז אחד של אנושות.  העבודה עצומה הייתה. חייב הייתי לקבוע כמה אנשים ( יצורים חיים ) יצאו מידי פעם מהמחזור ,מי יבוא במקומם ,ומה צורה תהיה להזדככות זו , חיים חדשים ארעיים.לאחר שנה של שיקול דעת ( כמובן בלילה ) קידמתי את הזיקוק עד כדי המחצית.הבריות שוב אינם אלא בהמות למחצה.השאר הושמדו.מה קטנוניות היו תחזיותי –ההוכחה כי את עצמי סילקתי את עצמי לחלוטין מאורגניזם מיוחד במינו זה.ואם כן ,תוך סיבוב המיקרומטר של המיקרוסקופ שלי יכולתי ליטול את חיי .ומה הלאה?

במידת מה של בושה הריני מודה, כי גם עתה אני חוזר אל נושא זה בלילות קשים יותר. לילות בית הסוהר העניקו לי את הפרקים המעניינים ביותר של הרומאן.

…מצאתי את הניב הקוסם .הינני רודן האור.

כה מודאג הייתי בהירדמי שעד שהתחילה מרד עולה בי .

"מדוע אני ?מה רצונכם מימני? יש צעירים יותר נבונים יותר ,טהורים יותר ,מתאימים יותר למשימה זו.

השאירוני בשביל הילדים .אינני סוציולוג .אקלקל הכל ואבאיש את רוחי ואת ריח הניסיון" [25]

מפליא שבזמן שקורצ'אק שירבט לעצמו את ראשי הפרקים לרומן בדיוני זה, סופר מדע בדיוני בקצה השני של האוקינוס בשם תיאודור סטרג'ון, חיבר סיפור מקביל ממש, שנחשב מאז לקלאסיקה של המדע הבידיוני Microcosmic God (תורגם בידי עמנואל לוטם בשם "אל בזעיר אנפין" בקובץ "מבחר הסיפורת הבידיונית ",1941), שמתאר נושא מקביל במדויק אודות מדען, שיוצר תרבות מיקרוסקופית במעבדה.

סיפור נוסף מסוג זה שאותו כתב עבור קובץ בשם "מאורעות מופלאים, " תיאר את פרופסור זי, אסטרונום  בכוכב הלכת "רו ",  שנעזר בטלסקופ המתאר לו בתמונות על אקרן מה מתרחש ברחבי היקום.  באמצעות מכשיר ה"אסטרופסיכומיקרומטר " שלו  הוא קולט את התחושות בכוכבים אחרים.הוא מגלה שעל כדור הארץ דומיננטיים רגשות שליליים שונים. הוא שואל את עצמו האם  לשדר לכוכב אומלל זה קרני שלום רוחני . אבל אולי אין רצונם של היצורים האומללים להיות מאושרים ?  האם באמת יש לכפות עליהם דרך שהיא מעבר להשגתם?  עמל שמעל לכוחם ומטרה הנשגבת מבינתם בשעה זו ? יש כאן דילמה מוסרית עבור החייזר שקורצ'אק בתקציר הסיפור אינו פותר אותה.. הוא מסכם "עדיין אדמתנו צעירה ,וכל התחלה מאמץ מכאיב היא. "[26] 

קורצ'אק עוסק בתקציר זה בדילמה מוסרית קשה, שהפכה מאז לבולטת מאוד בספורי מדע בדיוני שונים, וגם בעולם האמיתי  ,האם לעזור לתרבויות אחרות גם כנגד רצונן ?

הוא חלם גם על עתיד טוב יותר אי אז  אי שם, בעתיד הרחוק . בתקציר  לסיפור שלישי אופטימי יותר   כתב :"בחמשת אלפי השנים הקרובות ,אי שם בתהומות העתיד –הסוציאליזם . .ועתה אנרכיה . מלחמת המשוררים והמוסיקאים ביפה מכל האולימפיאדות –המלחמה על היפה בתפילות –על המנון לאלוהים שיושר אחת לשנה בכל העולם ". [27]

קורצ'אק  תיכנן סיפורים נוספים   כמו גירסה  ציונית למלך מתיא הראשון ,בשם "המלך דוד השני "שבו ילדים יהודים מתכנסים בארץ ישראל מכל קצוות תבל, ומקימים בה ממלכת ילדים עברית.

הוא כתב ביומנו  על חלומו להקים בנין בית יתומים גדול בהרי הלבנון, בקירבת  קיבוץ כפר גלעדי."… יהיו שם חדרי אוכל וחדרי שינה קסרקטיניים גדולים. יהיו גם "בתי מתבודדים" קטנים. שם על גבי גג שטוח יהיה לי חדר לא גדול וקירותיו שקופים ,כדי שלא אפסיד אפילו זריחה או שקיעה אחת ,וכדי שאוכל ,בשעת כתיבה בלילה ,להציץ מפעם לפעם בכוכבים.ארץ ישראל הצעירה טורחת בנאמנות רבה להגיע לכלל הבנה עם האדמה. אך יגיע גם תורם של השמיים".

  אך קורצ'אק לא זכה לכתוב  את הסיפורים האלו  ולממש את רעיונותיו השונים על בית יתומים בארץ ישראל..

 הוא נשלח למוות עם יתומיו בידי אנשיו של הנאצי היטלר, שממנו  ומרעיונותיו התריע  שנים רבות.על פי הדיווחים, הוא וילדיו הלכו אל המוות כשדגל בית היתומים שלהם מתנפנף . דגל שצויר לפי מתכונת דגל ממלכת הילדים בספרו "המלך מתיא הראשון".

קיאטוש והאקס מן

בפולין אין ילד או מבוגר שאינו מכיר היטב את שמו של קורצ'אק. רובם גם יודעים לנקוב בשמות ספריו וחלקם אפילו יודעים להסביר בפשטות את תורתו הפדגוגית.

.כה גדול  פרסומו של קורצ'אק  ששנים לאחר רציחתו פורסמו בפולין מסמכים מזויפים  שכביכול נכתבו בידי קורצ'אק שעל פיהם כביכול קורצ'אק התנצר בעת שנילקח למחנה ההשמדה. מן הסתם ניסיון להשקיט את המצפון הפולני.

הפולנים הכריזו על שנת 2012 כ"שנת יאנוש קורצ'אק"בהחלטה מיוחדת של הפרלמנט הפולני ביוזמת מארק מיכאלק נציב זכויות הילדים של פולין.הפולנים משלימים ב-2012  מהדורה מדעית  של 16 כרכים של כל כתבי יאנוש קורצ'אק שהחלה להתפרסם ב-1992. על פי ספריו נעשו שם מחזות וסרטים,וכעת למשל עובדים שם על עיבוד קולנועי ראשון לספר "קייטוש המכשף "( שכבר הוסרט לטלוויזיה הפולנית ). פולין משווקת ומפרסמת  לכל העולם את דמותו ויצירותיו של קורצ'אק כדמות גדולה של התרבות הפולנית והאירופית  בין שתי מלחמות העולם.הפולנים הוציאו בול עם תמונתו של קורצ'אק. משרד החוץ הפולני הודיע שהשגרירויות הפולניות ברחבי העולם יפיצו את שמו של קורצ'אק במאמר שיתפרסם מידי חודש באתר האינטרנט של כל שגרירות זאת במטרה להפיץ את מסריו של קורצ'אק בכל העולם ולהפכו לאיקון עולמי ולא רק פולני –יהודי.

 הפולנים דואגים לתרגם את ספריו של קורצ'אק לשפות שונות. קייטוש המכשף " הופיע  ב-2012 לראשונה בשני תרגומים שונים  לאנגלית שניהם עם איורים של מאיירים ישראליים  האחד

Kaytek the Wizard של  המאייר הישראלי אבי כ"ץ והשני Kaitus, the Boy who wanted to be a Magician  עם איורים של מנחם ג'רנברג.

  "קיאטוש " זכה לגלגולים מעניינים במדיה הפולנית והישראלית.הסיפור בויים כמה פעמים לתיאטרון הפולני.הוא הוסרט לסרט טלוויזיה של 46 דקות ב1997 והוקרן ב1999. בימים אלו מתוכננת גירסה קולנועית פולנית שלו לשנת 2014. [28]

 בישראל הספר זכה  לגרסת הצגת יחיד  של איתי שגב,  שכתב וכיכב בהצגה בבימויו של אוהד אשכנזי בליווי נגני צ'לו, חליל צד ואקורדיון. המחזה הועלה בתיאטרון בית לסין  ובו יותם הוא ילד בתקופת השואה. ההצגה מתארת את הכנותיו של אנטק, ילד יהודי בעל דמיון תוסס ורב גוני, לקראת נסיעה שתוציא אותו מגטו ורשה. סיפור העלילה נפרס מ 1939 עד 1942, עת נלקחו ילדי בית המחסה של קורצ'ק אל תאי הגזים בטרבלינקה. בהצגה משולבת פריסת תפיסת עולמו של קורצ'ק המחנך.

 אפשר לראות ביותם הקסם גם ספר  המקדים את המוטאנטים, מסדרת הקומיקס המצליחה   "האקס מן" , שזכתה בשנים האחרונים גם לעיבודים קולנועיים שוברי קופות.  סדרה זאת נוצרה  בשנות השישים בידי יוצרי הקומיקס היהודיים סטאן לי וג'ק קירבי, ופותחה בשנות השבעים בידי הכותב ( היהודי גם הוא ) כריס קלרמונט .   מוטנטים, בדומה ליותם מגלים בעצמם בגיל העשרה כוחות על טבעיים שונים, המעוררים אימה ופחד מפניהם .מבחינה זאת כותבי "האקס מאן"  רק חזרו על הרעיון הבסיסי של קורצ'אק, ולאמיתו של דבר הדמות של הפרופסור צ'רלס קסביאר,  המנהל והמורה ההומניסט  של בית ספר לילדים מחוננים בעלי כוחות מיוחדים, שמטרתו לשלב אותם במין האנושי, ששונא אותם ומפחד מהם  מזכירה מאוד את זאת של קורצ'ק, אפילו במראה החיצוני.בשלב מסויים פרופסור צ'רלס קסויאר  מתואר כמי שבא לאחר המלחמה לישראל לעבוד עם פליטי שואה, כמו גירסת חיים אלטרנטיבית של יאנוש 'קורצ'ק ,שבה הוא לא חי בפולין אלא בארה"ב.

במידה רבה אפשר לראות בפרופסור קסויאר, המורה  והמנהיג של חבורות ילדים מוטנטים, המלמד אותם להשתמש בכוחותיהם לטובות האנושות – מעין ממשיך  של קורצ'ק.

 יאנוש קורצ'אק עסק בדרכו שלו ביצירת אדם חדש, בפיתוח ילדים וכישרונותיהם, אולם כאלו שידעו היטב את המגבלות שלהם, ומכאן החשיבות והצורך לפתח מצפון מוסרי. יותם הקסם הוא מעין מודל של האדם החדש, כפי שראה אותו קורצ'ק.  אדם שהוא שונה מאוד מהאדם החדש של סטאלין או האדם העליון של ניטשה ושל היטלר.

קורצ'אק הבין כבר בשנת 1933 ,את המשמעויות ואת הסכנות הטמונות באישיותו של ילד המגלה בתוכו כוחות על. הוא פיתח את הרעיון  עד תום ויצר קלאסיקה, שלדעתי, תתקיים כל זמן שתתקיים ספרות לילדים.

נספח :התרגומים השונים של יותם וקיאטוש.

 קייטוש תורגם מפולנית  לגרמנית לספרדית לצרפתית ופעמיים  לאנגלית עם איורים של המאייר הישראלי אבי כץ  המזכירים במכוון את איורי ספרי  הארי פוטר.

קייטוש בתרגום לגרמנית.

ישנם מספר תרגומים של הספר לעברית. כל  אחד מהם שונה מהשאר.

גיבור הספר זכה בעברית לשלושה שמות שונים : יותם , יובב וקאיטוש כבמקור .   הגדרתו של הגיבור השתנתה   מקוסם לקסם, לקוסם, למכשף.

 הספר זכה לשלושה מתרגמים:  שני גברים ואישה,  ולארבעה   מאיירים :שתי נשים ושני גברים.

התרגום  הראשון היה של יוסף ליכטנבום והוא כלל פרק מהספר ,שהופיע בדבר לילדים כא באדר תרצ"ז ( 4.3. 1937 ( כרך ב' חוברת 24 ע' 7-10 )שמו היה יובב הקוסם .הספר היה אמור לצאת אז בהוצאת יזרעאל " אך זה לא קרה והספר נאלץ להמתין עוד שבע שנים. הפרק שפורסם אז "בדבר לילדים " היה הפרק הראשון המתאר תעלול של "יובב" , שאין בו דבר על טבעי, ומן הסתם הקוראים הצעירים התקשו להבין מתוכו מדוע "יובב " הוא קוסם.

הספר שיצא לאור לראשונה בשנת 1944 בספריית שחרות, של הוצאת "עם עובד"  שנתיים לאחר רצח  קורצ'אק  (עם הקדמה של יוסף ליכטנבום על חייו ופועלו של קורצ'אק), שונה   השם ליותם הקסם.הציורים היו של לאה גרונדיג.

במהדורת שנת   1955 תשט"ו ,בתרגומו של ליכטנבום, נקרא הספר "עלילות יותם הקוסם" :סיפור    שיצא בהוצאת טברסקי , והוא אוייר בידי מ.אריה ( אריה מוסקוביץ' ).

במהדורה של שנת 1964  בספריית "דן חסכן " של הוצאת "עם עובד"  עם התרגום של ליכטנבום   ( שיצא לאור ב7 מהדורות עד  1978) וגם במהדורה של אורי אורלב,  23 שנים מאוחר יותר, הספר חזר   כמספר 130 בסדרת "דן חסכן" באיוריה של אורה איתן.

במהדורה של שנת 2000 בהוצאת "זמורה ביתן", נקרא הספר קיאטוש הקוסם, כשתרגמה אותו מפולנית יוכבד פרימן, והאיורים הם פרי עטו של חובב  רשלבך .

למיטב ידיעתי זה היה הספר היחיד שהופיע בסדרת" דן חסכן " עם שני תרגומים שונים, אף שעם אותה המאיירת בכל פעם. רק תמונת העטיפה השתנתה קצת בכל פעם. נירה הראל  עורכת ספריית" דן חסכן "מספרת שהתרגום החדש יותר של אורי אורלב, עורר עליו את חמתם של קוראים מבוגרים רבים שדחו אותו, משום שבעיניהם הספר "האמיתי " היה  ה" יותם הקסם " שהיכירו בילדותם. זאת אף שהתרגום החדש היה נאמן הרבה יותר למקור הפולני [29]

כדאי לציין שישנם הבדלים משמעותיים בין התרגום הישן של יוסף ליכטנבום לעברית  "יותם הקסם "  ואלה החדשים, של פאולה צלניק ואורי אורלב .

ליכטנבום שעיברת את השם של קאיטוש, ממקם את הסיפור לא בפולין אלא במדינת "ליש, " וכך מעניק לו אופי על מקומי. בגלל השמטה של כמה קטעים, שהוחזרו בתרגום החדש ,השמטה שהיא אכן הגיונית, אופיו של הסיפור משתנה. מי שקורא את הספר רק בתרגום הישן, נחשף בפני ילד שמגלה בעצמו כוחות על, והוא כנראה יחיד במינו. לעומת זאת מי שקורא את התרגום החדש, המלא, מגלה שהסיפור מורכב הרבה יותר. מסתבר שיש עוד מכשפים בעולם, שאחד מהם כולא את קאיטוש ,מסיבות לא ברורות ,בטירה מפחידה בפרק ,שחלק ממנו חסר כדי לא להפחיד את הקוראים יותר מידי.  למכשפים  אלה ארגון שמעמיד את קאיטוש  למשפט.בפרקים אלו קאיטוש נהפך לכלב וחוזר להיות הוא עצמו רק בגלל אהבת אישה וחוק כשפים מימי הביניים  שעליו הוא אינו יודע דבר. דהיינו כל אופיו  של הסיפור משתנה, והופך לכמעט "הארי פוטרי".  דומה, שדווקא הספר בגרסה המקוצצת , נותן לסיפור עוצמה גדולה יותר, מאחר שהוא אחיד והגיוני  יותר. הגרסה המלאה היא "מבולגנת " למדי והיא חסרה  את ההיגיון הפנימי החזק שיש לגירסה המקוצרת.

ביבליוגרפיה

בקראון, צבי "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 6

גלעד, זרבבל  "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה :   עם רעים ומורים :  הקיבוץ המאוחד,   1974.

הגרי ,עדה "כיצד סיפר וכתב לילדים " בתוך  יאנוש קורצ'אק – מחנך עד תום, תל אביב: בית לוחמי הגיטאות,   1980

הראל, נירה. "דן כבר לא חסכן" עולם קטן –כתב עת לספרות ילדים ונוער .גיליון מספר 1 2000

וינגרטן, ירחמיאל,    יאנוש קורצ'אק היהודי המעונה :   ספור חייו ותקופתו , ברונפמן,    1979.

יאנוש קורצ'אק "איך אחיה אחרי המלחמה " עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק :מקורות חדשים מהגטו , 4

יאנוש קורצ'אק "סינאט המטורפים " בתרגום אורי אורלב  "עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 2, 1989

כהן, אדיר,  להיות שמש, להיות אור :   החינוך כאהבה –   דוגמתו של יאנושקורצ'אק . אח, 1988

כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק,  2 1989.

מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל.

קורצ'אק יאנוש "רשמי ארץ ישראל " דת הילד  בית לוחמי הגיטאות,   תשלח.

,קורצ'אק, יאנוש, ספורים לילדים, הקבוץ המאוחד,   תשכ"ז.

קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית לוחמי הגיטאות. ע"ש יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,   תשל"ב 1972

שרשבסקי, מרים    שתי המולדות :   על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ'אק  תל-אביב :   אוניברסיטת תל אביב – בית הספר למדעי היהדות,   תש"ן.

  Gliński Mikołaj   Kajtuś, Kaytek, Korczak – Interview with Antonia Lloyd-Jones

ברשת http://www.culture.pl/web/english/events-calendar-full-page/-/eo_event_asset_publisher/L6vx/content/kajtus-kaytek-korczak-interview-with-antonia-lloyd-jones


[1] כהן, אדיר,  להיות שמש, להיות אור :   החינוך כאהבה –   דוגמתו של יאנושקורצ'אק . אח, 1988 ע' 271

[2] הגרי ,עדה "כיצד סיפר וכתב לילדים " בתוך  יאנוש קורצ'אק – מחנך עד תום, תל אביב: בית לוחמי הגיטאות,   1980. ע' 40.

[3] יאנוש קורצ'אק "איך אחיה אחרי המלחמה " עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק :מקורות חדשים מהגטו , 4 ע' 146.

[4] על פי אחרית הדבר של המתרגמת של המהדורה האנגלית של קייטוש KAYTEK THE WIZARD "(2012) קורצ'אק קיבל את התשובה הנ"ל רק ב-1929 .אולם ייתכן שיש כאן שגיאה.p. 265

[5] יצירות אחרות שעליהן הכריז קורצ'אק ברשימה זאת אך לא פירסם לבסוף כללו את "1. אבי הסב –הנכד " סיפור 2. סיפורים על "השקטים"  3. עין בעין עם בעלי החיים . 4.חברת הילדים 5. כללי החיים . 6. היגיינה . 7 על ההסכם החברתי. מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל. ע' 105 .&

[6] מורדקוביטש-אולצ'אקובה, האנה    חיי יאנוש קורצ'אק :   בצירוף דברי הערכה וזכרונות   של ידידיובישראל. ע' 106

[7] מידע זה הועבר לי בידי הסופר והמתרגם אורי אורלב.

8. בשלב זה לא מצאתי מחקר או רשימה ביבליוגרפית על נושא ילדים מכשפים בספרות ובמיתולוגיה לפני "קיטווש". מחקר זה הוא ראשון מסוגו.

[9] ברובו לפחות שכן יש בספר זה פרקים שהם בגדר יוצאי דופן וכן מזכירים את האגדות על עולם הכישוף.ובכך נדון בפירוט בהמשך.

[10] מן הגטו ע' 77

[11] כהן,אדיר "הרצון והכפיה :יצירתו הספרותית של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק,  2 1989 ע' 52 .

[12] א.צבי בקראון "רעיונות פילוסופיים במחשבתו של יאנוש קורצ'אק", עיונים במורשתו של יאנוש קורצ'אק, 6 ע' 67

[13] וינגרטן, ירחמיאל,    יאנוש קורצ'אק היהודי המעונה :   ספור חייו ותקופתו , ברונפמן,    1979.ע' 217-218

[14] יאנוש קורצ'אק "סינאט המטורפים " בתרגום אורי אורלב  "עיונים במורשתו  של יאנוש קורצ'אק מספר 2 1989 ע' 36

[15] שם ע' 37

[16] גלעד, זרבבל  "חכם לב :עם יאנוש קורצ'אק " שיחה שלא תמה :   עם רעים ומורים :  הקיבוץ המאוחד,   1974.ע' 43-44

[17]  תרגומו המלא   של  פומרנץ לסיפור הופיע ב קורצ'אק, יאנוש, ספורים לילדים, הקבוץ המאוחד,   תשכ"ז. ע' 44-61

[18] שם ע' 60.

[19] שם ע' 60-61.

[20] שם .ע' 61.

 21. בדיונים על התרגום החדש לאנגלית מ-2012  של הספר  Kaytek the Wizard  של קורצ'אק בסיפור  כלפי שחורים. באחרית הדבר של המתרגמת  Antonia Lloyd-Jones  לאנגלית היא מתייחסת  לכך ש"כמה  משפטים בספר המתייחסים לשחורים כקניבלים או כקופים וליהודים כנחותים ישמעו כ"פוליטיקאי לא קורקטים לאוזן המודרנית  אך הוחלט להשאירם כדי להישמר נאמנים לטקסט המקורי של קורצ'אק ". "( ע' 269 בתרגום לאנגלית ) לקורא זה  טענות אלו הן מוזרות. כל מי שקורא את הסיפור במלואו  יכול לראות שיחסו של קורצ'אק למתאגרף השחור בסיפור  הנאבק ומפסיד ליותם והופך לידידו אינו גזעני כלל והמדובר בדמות סימפטית מאוד שיחסיה עם יותם מזכירות ואולי במכוון את יחסיו של  הנער הלבן הקלברי פין עם ג'ים  וודאי שקורצ'אק היהודי  לא היה אנטישמי ולא ראה ביהודים כ"נחותים". . יותר ממה שטענות אלו אומרות על קורצ'אק הן אומרות על ה"פוליטיקלי קורקטיות " שקיימת בארה"ב בראשית המאה ה-21. ראו  גם ראיון עם המתרגמת באתר תרבות פולני בשפה האנגלית ברשת :

Gliński Mikołaj   Kajtuś, Kaytek, Korczak – Interview with Antonia Lloyd-Jones

http://www.culture.pl/web/english/events-calendar-full-page/-/eo_event_asset_publisher/L6vx/content/kajtus-kaytek-korczak-interview-with-antonia-lloyd-jones

[22] שרשבסקי, מרים    שתי המולדות :   על בעיית זהותו הלאומית של יאנוש קורצ'אק  תל-אביב :   אוניברסיטת תל אביב – בית הספר למדעי היהדות,   תש"ן, ע' 133-135 ,

[23] קורצ'אק יאנוש "רשמי ארץ ישראל " דת הילד  בית לוחמי הגיטאות,   תשלח, ע' 138

 

[24] שם ע' 191

[25] קורצ'אק, יאנוש, מן הגיטו, בית לוחמי הגיטאות. ע"ש יצחק קצנלסון, הוצאת הקיבוץ המאוחד,   תשל"ב 1972 ע' 103-104

[26] מן הגטו ע' 144-146

[27] מן הגטו ע' 82

[28] תודה לספריית מרכז התרבות של שגרירות פולין על המידע.

[29]. ראו "נירה הראל "דן כבר לא חסכן" עולם קטן –כתב עת לספרות ילדים ונוער .גיליון מספר 1 2000 , ע' 169.

yotam 0

 קישורים על יותם הקסם ברשת :

אלי אשד על יותם הקסם ואני

קאיטוש המכשף או יותם הקסם ? השוואה בין שני תרגומים של הספר באתר "דף-דף"

הטוב והרע אצל קאיטוש המכשף

איך להיות טוב -קאיטוש המכשף

גבולות הכוח :רות קנר על "יותם הקסם " בפרוייקט "הגיבור שלי "

 אלי אשד .מלך הילדים :סיפור חייו ואגדת מותו של יאנוש קורצ'אק "

כך אני מהרהר :סיפור פנטסטי מאת יאנוש קורצ'אק -מגזין "יקום תרבות "

החלק הראשון

החלק השני

ועוד על ספרות הקשורה לשואה :

שלך אנה פרנק

מחזאי סוכן חשאי וכופר :על כריסטופר מארלו ודקטור פאוסטוס

כריסטופר מארלו מחזאי אנגלי בימי המלכה אליזבת ,חיבר את המחזה האנגלי השנוי ביותר של תקופתו "קטור פאוסטוס" סיפור חייו של מכשף. מחזה שעורר מחלוקות כה עזות עד שצופים טענו ששדים הופיעו על הבמה בעת הצגתו.
מארלו עצמו היה אדם שנוי במחלוקת לפחות כמו המחזה. הוא היה הומוסקסואל ,סוכן חשאי וכופר שהעז לטעון דברים שאיש לא שמע כמוהם עד אז לגבי ישו הנוצרי .
הוא נרצח מסיבות מסתוריות ,אך יש הטוענים שהוא לא מת אלא המשיך לכתוב מחזות תחת השם "ויליאםן שיקספיר".
האומנם ?

ראו :

מחזאי סוכן חשאי ומכשף

המכשף היהודי לדורותיו: על "הכישוף היהודי הקדום " מאת יובל הררי

הופיע בגרסה מקוצרת בגליון "טיים אאוט " מספר 397 בשם "ציד המכשפות "

הכישוף היהודי הקדום :מחקר-שיטה –מקורות . הוצאת מוסד ביאליק ומכון בן צבי .ירושלים 2010. 436 עמודים .

 

יש לי עניין  עמוק בספרים  שהיו שנויים במיוחד במחלוקת בשפה העברית ובמיוחד כאלו שעברו צנזורה . .

ספרים  שנראו בזמנם ( ויש שגם היום )  ככל כך מוזרים ונועזים ו"מסוכנים"   עד שמחבריהם נרדפו בידי גופים שונים שניסו למנוע את הוצאת ספריהם.

ואם קם מישהו שדרש לשרפם הרי זה עוד מעלה את ערכם בהרבה.ואם עותקים של הספר נשרפו ממש הרי זה מעלה את ערכם עוד יותר בהתאם.

וככל שספר ומחברו נרדפו יותר ונשרפו יותר,הרי ערכם עולה בהתאם.

 יש  לי אוסף שלם של ספרים כאלו שיצאו לאור בעברית לאורך המאות.
אלו מחולקים בספרייתי לכמה מדורים שונים .

 ובהם יש את מדור ספרי הכישוף  .ומן הסתם יש לי אוסף שלם למדי של רוב ספרי  הכישוף והקבלה המעשית שיצאו לאור בעברית  והספרים שנכתבו עליהם .

ואולי העניין בנושא זה נובע גם מסיבות משפחתיות כמה וכמה מאבות אבותי נודעו בעיסוקם בתחומים הקיצוניים ביותר של מה שמכונה בטעות "קבלה מעשית " והם ככל הנראה הרחיקו לכת יותר מכולם . וכך אביו של סבו של סבה של סבתי  הרב אליהו בן שלמה זלמן "הגאון מוילנה " הוא האדם היחיד שידוע שניסה ליצור גולם אדם מלאכותי .

ומהצד השני  על סבו של סבו של סבי הרב יוסף זונדל מסלנט .מסופר באגדה שהוא היה אדם האחרון  ( ואחד הבודדים אי פעם  אפשר לספור את האנשים האחרים שעסקו בכך על אצבעות יד אחת ) שהקים לתחייה גופה של מת לזמן מה על מנת לחקור אותו בנושא מסויים .

המדובר ככל הנראה באגדה אולם יוסף זונדל מסלנט אכן עסק בקבלה מעשית מסוג "מתקדם ביותר " כפי שמראים מסמכים שונים שהשתמרו ממנו.

והם לא היו היחידים במשפחתי

.מאידך אנשים אלו שהרחיקו לכת יותר מכולם בעיסוקם בצדדים הקיצוניים יותר של הקבלה מעשית ושל מה שניתן להגדירו ככישוף  יהודי מהדרג העליון ביותר  נודעו גם כמי שהטילו שוו ושוב חרמות וניהלו רדיפות של ממש   כנגד מי שעסקו גם הם בנושאים מעין אלו כמו  ובמיוחד החסידים ( שעד כמה שידוע מעולם  אף לא ניסו להרחיק לכת כמוהם בניסויים המיסטיים שלהם  )   כנראה מתוך ההנחה שאי אפשר לסמוך על אף אחד מלבדם שידע איך לעסוק בנושאים מאין אלה שלא למטרות רווח אישי או צבירת כוח  אלא אך ורק למטרות של ידע בלבד.

.ובכך אולי צדקו .

וכך כשבימים אלו יצא לאור ספר חדש של חוקר תולדות הכישוף ביהדות הדוקטור יובל הררי על  תולדות הכישוף היהודי הקדום הוא עורר את ענייני המקצועי .

 חוקר  היהדות  פרופסור שאול ליברמן אמר פעם בהרצאה לכבודו של חוקר הקבלה המפורסם  גרשום שלום מי שהפך את מחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית לתחום "לגיטימי " במחקר  :

" שטויות הן שטויות אבל חקר התפתחות השטויות הוא   מדע".

 הפירוש  יש  דברים שהם כל כך מגוחכים ומופרכים מעצם מהותם שאין זה  יאה לעסוק בהם בצורה מחקרית  אלא רק בחקר התפתחותם ההיסטורית  בלבד.

הכישוף היהודי לדורותיו ה"לבן " וגם "השחור"  ( כן כן היו דברים כאלו )  היה אולי הבולט בכל ה"הבלים "  אפילו בהשוואה למיסטיקה היהודית והקבלה שנראו רציניות וכמעט מדעיות בהשוואה. אבל  היה בגדר טאבו כמעט בחקר היהדות נושא הכישוף היהודי הקדמון..

אבל כמו הרכה דברים אחרים במחקר גם היחס הזה השתנה.

בימים אלה יצא לאור ספרו החדש של חוקר הכישוף היהודי הקדמון יובל הררי על נושא זה  שעד כה היה  כמעט בגדר "טאבו"  בחקר היהדות.

חרב הכשפים של משה רבנו

 ד"ר יובל הררי הוא כיום אחד משני חוקרי תולדות הכישוף הבולטים של ישראל . הוא התפרסם  לראשונה אצל חובבי הכישוף הודות לפירסום  מהדורה מדעית של ספר הכישוף היהודי הבולט של העת העתיקה "חרבא  דמשה".

זהו ספר שככל הנראה התחבר בין המאות השלישית לחמישית לספירה והוא נותן רשימה מפורטת ביותר של כשפים והפעלתם .

הכשפים בנויים על שיטת כישוף מיוחדת במינה.

 אלו הם שמות של "חרב  שניתנו למשה בידי מלאכים והפעלת "החרב " מסוגלת לבצע כשפים אדירי עוצמה. "החרב"היא למעשה  אוסף שמות שמתוכן נגזרות נוסחאות מאגיות חזקות מאוד שיש להשתמש בהן על פי הוראות שניתנות בחלק האחרון של החיבור, נוסחאות שביכולתן אף להרוג  . (. על פי מסורת אלה יכולת הכישוף הזאת הייתה בידי משה שהשתמש בה ( על ידי השמעת השם המפורש )  אף להרוג אנשים במילה בלבד כפי שעשה עם המצרי שאותו לא הרג כלל בידיו . אלא בכשפיו . כלומר משה היה מכשף אדיר כוח אף לפני שפגש

על פי מסורת קדומה  משה עלה השמיימה וקיבל שם סודות שמים אך נתקל גם במלאכים שהתנגדו למסירת הסודות העצומים  לידי בן תמותה ואף ניסו להרגו ! הסודות שקיבל משה בשמים הייתה העובדה שאפשר לקרוא בתורה קריאה שונה מזאת המקובלת עלינו וקריאה זאת מאפשרת לפעול פעולות מאגיות מרחיקות לכת שונות . והנוסחאות הכישופיות השונות שקיבל משה מידי המלאכים היו שמותיו של האל שמות שהם מקורות הכישוף . נראה שהייתה שאיפה לקשר בין התורה ובין תורת הכישוף ולחשי הכישוף ולהראות שהשנים שהם כה נפרדים הם למעשה אחד . בזמנים מאוחרים האמינו אנשים שונים כי אם יגלו את חרב משה דהיינו את שמות האל והלחשים שבהם החזיק יוכלו להשביע את המלאכים לנצל אותם לצורכיהם ולמשול עליהם .המכשפים המאוחרים הבדילו בין "החרב " עצמה המשמשת לביצוע הכשפים דהיינו הלחשים ובין השמות "האלו שהם סתרי החרב " המיועדים להעניק למשתמש את עצם היכולת של השליטה והשימוש בחרב . כלומר יש צורך בהשבעה מיוחדת על שלושה עשר המלאכים הממונים על החרב , לפני שאפשר יהיה להשתמש בה עצמה. השמות הם לא רק מעין לחצני הפעלה המפעילים את העולם על פי חוקי סיבתיות מאגיים אלא הם בעיקר תעודות מעבר המכוונות להעיד בפני המלאכים כי ראוי הוא המכשף המשתמש שיכבדוהו וימלאו את רצונו כפי שמילאו בעבר את רצון משה.

בספר "חרבא דמשה" מוצאים מרשמים לכשפים מגוונים ומעניינים ביותר כמו הליכה על המים ( האם השתמש ישו הנוצרי במרשם זה כשהלך על המים כמסופר בברית החדשה ?) על מנת לעשות זאת :

קח עץ מפרזלא וקוב אותו וחרוז בו חוט שני וקשור אותו עקבך וכת' ואמ' החרב עליו וצא בשלום .

( הררי ע' 217) 

הכישוף היהודי הקדום לדורותיו

הספר הנוכחי מבוסס על עבודת הדוקטוראט של הררי .

אמנם הררי אינו הראשון שעוסק בתחום זה .בעבר כבר עסקו בו חוקי קבלה שונים כמו גרשום שלום ומשה אידל .והקדים אותו באנגלית החוקר  גדעון בוהק שפירסם  לאחרונה ספר מקיף ביותר בנושא זה.

: Ancient Jewish Magic: A History

אולם ספרו של יובל הררי הוא הספר הראשון והמקיף ביותר הקיים כיום בעברית על הכישוף העברי הקדמון כפי שהתקיים בימי בית שני ועד לתקופה  המוסלמית הקדומה.

הספר מורכב מתיאור מפורט של יחס המחקר המדעי לנושא הכישוף בכלל והכישוף היהודי בפרט. ורק אחרי עשרות רבות של עמודים בנושאים אלו מגיע הררי לנושא עצמו לחשים והשבעות שונות שבהם השתמשו מכשפים שונים לביצוע מטלות ומשימות שונות כמו השגת ליבה של אישה פגיעה באויב טיפול במחלות ,גרימת מחלות  אצל יריבים,הליכה על המים ,הקמת מתים לתחייה והשגת מידע מהם ,קפיצת הדרך למקומות מרוחקים  ועוד ועוד דברים שכל אדם מהישוב מצטרך להם מתי שהוא בחייו ומסתבר גם בישוב היהודי של ימי בית שני ולאחריו.

ובספר זה שובר הררי כמה מוסכמות מ קובלות במחקר היהדות בעשרות השנים האחרונות .לדוגמה מקובל היה להפריד הפרדה ברורה וחדה בין החכמים האליטה של היהדות שלא עסקו בכישוף ואם ביצעו ניסים ויש סיפורים רבים על כך הרי ברור היה ( מבחינת החוקרים שעסקו בכך לפחות )  שזה לא היה כישוף אלא  ביצוע נס ברשות ה'.

אחרי הכל התורה אוסרת באיסור חמור על כישוף והמלך שאול כידוע רדף מעלים של נשמות מתים  אוב ועל הרב מתקופת החשמונאים שמעון בן שטח מסופר שתלה עשרות מכשפות באשקלון  בציד המכשפות הראשון הידוע לנו וכו'.

לכאורה,אם כך  לא היו יריבים גדולים יותר לכישוף מהרבנים .

 אך המציאות מסתבר הייתה שונה.

הררי מראה שלאמיתו של דבר אין להבדיל בין סיפורי ניסים של רבנים  ובין פעילות של  המכשפים והמכשפות עם יש איזה שהוא הבדל בכישוף שבוצע הרי זה בכך שהחכמים העזו ללכת יותר רחוק מכל מכשף עממי  בכך שיצרו בני אדם מה שנקרא לעתיד גלמים ויצאו למסעות מיסטיים בעולמות העליונים שבמסגרתם כפו את רצונם על מלאכים לביצוע משימות שונות.. .

המאגיה, טוען הררי בספר, מעולם לא נדחקה לשוליים החברתיים של היהדות, אלא השתלבה בזרם המרכזי של היהדות הרבנית-הלכתית. ההנהגה הדתית, ברובה המכריע, נענתה לדרישה שעלתה מהעם, ומצאה תמיד את הדרכים להסתדר עם האיסורים שהתורה מטילה על כישוף.

הספר  של הררי מראה על שינוי גדול בפרדיגמה הקיימת לגבי הכישוף, הררי מעדיף לראות בתופעת הכישוף כתופעה מקבילה ואף קרובה לדת הממוסדת.

אפשר ללמוד שמהספר על עוד תופעה נפוצה היום  שהמחבר אולי לא כיוון אליה כלל .

העליה במעמד של הכישוף הקבלה מעשית שאותו אנו רואים בעולם מסביב. כיום אלפי  נשים גברים ונערים באינטרנט ומחוצה לו עוסקים בכישוף כמשהו טבעי וכמעט מובן מאליו גם כתוצאה מהצלחת ספרי וסרטי "הארי פוטר" על ילד מכשף שהפכה את הכישוף לנושא הלגיטימי ונפוץ ביותר כיום בספרות הילדים והנוער.  .

 ואולי העלייה במעמדו של הכישוף ושל כל מה שקשור במיסטיקה בכלל מביא גם לעליה במעמדה של חקר הכישוף ששוב אינו נראה כתחום האיזוטרי מכולם אלא כעוד נושא מכובד בחקר היהדות והחברה.

 ראו גם

הספר "הכישוף היהודי הקדום "

מגיה יהודית מתווה והערות 

יובל הררי על בין כישוף לקבלה מעשית 

לכל השדים והרוחות היהודיים -ראיון עם יובל הררי 

 

ישי רוזן צבי על הספר

מאיר בר אילן על חרבא דמשה 

ירון ידען על מאגיה בתלמוד

נחשפים השורשים הפגאניים של ההלכה התלמודית 

המדריך השלם נגד עין הרע 

מפגשים בין תרבותיים במאגיה הקדומה

ביבליוגרפיה על כישוף יהודי  קדום  מאת מאיר בר אילן

ראיון עם  חוקר הכישוף היהודי  גדעון בוהק

אקדמות לחקר המסורת המאגית היהודית מאת גדעון בוהק 

כישוף אין מדע אאוט

איך ללמד קבלה

כל מה שרציתם לדעת על הכישוף למתחילים  ולא היה לכם את מי לשאול 

עבור קוסמים בלבד:רשימת ספרי הקסמים והכשוף בעברית

יותם הקסם ואני

יותם הקסם.ציור מאת אורה איתן .

התבקשתי בידי מארגני כנס עולמות לספר מיהו הקוסם שהשפיע עלי יותר מכל .
הקוסם הספרותי שהשפיע עלי יותר מכל הוא גיבור הספר שהוא לדעתי  ללא כל ספק ספר הילדים הגדול ביותר, וגם אחד  מספרי המבוגרים הגדולים ביותר  שנכתב על נושא הקסמים בכל שפה שהיא .לפחות מאלו שקראתי ( ואני קראתי הרבה מאוד…) .

זהו יותם הקסם גיבורו של יאנוש קורצ'אק בתרגום של יוסף ליכטנבום שבתרגום החדש והמלא ביותר של אורי אורלב נקרא "קאיטוש המכשף." כפי שהוא נקרא בשפת המקור בפולנית . וכאן ברשימה זאת אני אשתמש בשני השמות ללא הבחנה אז סלחו לי .


"קאיטוש המכשף " הוא סיפורו של הילד אנטק שמפתח בעצמו בהדרגה ובסבלנות כוחות כישוף תחילה קטנים המשמשים בעיקר למתיחות לא מזיקות ולבסוף כוחות אדירים ממש שמאפשרים לו לשתק ולשנות את ארצו וסדרי עולם ויש להם משמעויות פוליטיות פשוטו כמשמעו.

לבסוף לאחר שביצע סדרת קסמים מרשימים וגרנדיוזיים שעוררו את תשומת ליבם של הציבור והממשלה שמבינים בפחד שמסתובב במדינה מישהו שמסוגל לבצע כשפים אדירים ולשנות פני עולם בכוח רצונו בלבד קאיטוש נאלץ לברוח מארצו .

הספר עוקב אחרי מסעותיו בעולם כשהוא לומד בהדרגה ובייסורים את המשמעויות של להיות קוסם והאחריות שטמונה בכך ואגב כך הוא נאבק ביריב מיסתורי שזהותו שתישאר תעלומה גם ליותם וגם לקוראים. .


הספר הזה הופיע לראשונה ב-1934 וכאשר הוא הופיע הוא היה יוצא דופן לחלוטין ,פשוטו כמשמעו מעולם לא הופיע ספר כמוהו.

עד כמה שידוע    יאנוש קורצ'אק הוא האדם הראשון בספרות המודרנית שהעלה על דעתו לכתוב על קוסם ילד מתלמד.

עד לקאיטוש הרוב המוחלט  של הקוסמים והמכשפים שהופיעו בספרות היו זקנים או חסרי גיל .

אמנם ממש במקביל לפרסום "קאיטוש המכשף "  בשנת 1934  החל אמן קומיקס אמריקני בשם לי פאלק לפרסם סדרת קומיקס בשם מנדריק הקוסם "אבל היא עסקה באמן כישוף מבוגר שיש לו עוזרים. משהו שונה מאוד מיותם הקסם הבודד והנרדף.


אני מניח שרוב הקוראים של רשימה זאת מכירים את ספרי "הארי פוטר " או את סדרת הקומיקס של ניל גיימן "ספר הכשפים "  ואת סדרת "הקוסם מארץ ים " של אורסולה לה-גוין , וחיקוייהם הרבים שגם הם כולם עוסקים בקוסמים ילדים מתלמדים .


אבל יש הבדל בסיסי בינם ובין יותם הקסם.

Kaytek the Wizard 2012.jpg
להארי פוטר ושות' יש מורים שמלמדים אותם את כשפיהם ואת תורת הכישוף והאתיקה הכישופית וההיסטוריה הכישופית וכו' . בניגוד ליותם שחייב ללמוד את כל התורה מההתחלה מהמסד והטפחות ללא כלי עזר ללא טבעות כישופיות ללא עזרה מאף אחד,אלא פשוט בשיטת הניסוי והטעיה..
מסעו לעולם הכישוף הוא קשה ומכאיב הרבה יותר מזה של הארי פוטר. וזהו מסע בודד לחלוטין.
אמנם אפשר לטעון שהכשפים של יותם אינם באמת כשפים במושגים של הארי פוטר שהם מדע חלופי בעל מסורת והיסטוריה ארוכה . למעשה כאשר אנו קוראים היום את הספר ברור לנו שהמדובר בסוג של כוחות על.
מעניין שממש במקביל לכתיבת "יותם הקסם ב1933 שני נערים יהודיים בארה"ב סיגל ושוסטר החלו לחלום על הרעיון הפך להיות סופרמן אז בבירור זה היה רעיון שכבר היה באוויר.

Uncanny X-Men 114 - Wolverine - Beast - Colossus - Ghosts - Cyclops - John Byrne, Terry Austin
במיוחד אפשר לראות ביותם הקסם כמקדים של המוטאנטים מסדרת האקס מאן שגם הם בדומה ליותם מגלים בעצמם בגיל העשרה כוחות על טבעיים שונים המעוררים אימה ופחד בעולם מפניהם .מבחינה זאת כותבי האקס מאן ( כולם אגב כמו קורצ'ק שכידוע נרצח בשואה היו יהודים ) רק חזרו על הרעיון הבסיסי של קורצ'אק.

במידה רבה אפשר לראות בפרופסור איקס המורה של חבורות ילדים מוטנטים המלמד אותם להשתמש בכוחותיהם לטובות האנושות בסדרת "האקס מאן " כמעין ממשיך של קורצ'ק.

קורצ'ק הבין כבר ב-1933  את המשמעויות והסכנות של ילד שמגלה בעצמו כוחות על והלך עם רעיון זה כמעט עד הסוף ויצר קלאסיקה שלדעתי תתקיים כל זמן שיש ספרות לילדים.

איור ל"קאיטוש המכשף" מאת  Zuzanna Orlińska

בהרצאה שתינתן בכנס עולמות "העולם המכושף של יאנוש קורצ'ק ויותם הקסם"  אדון בתהליך היצירה של "יותם הקסם " בראשית שנות השלושים בתקופה שבה נוצרה גרמניה הנאצית ואידיאולוגית "גזע העל" שלה מצד אחד ( שאת עלייתה חזה ק'ורצ'אק במחזה בשם "סינאט המטורפים" שכתב במקביל לכתיבת "יותם הקסם ") ,ותנועות כישוף בראשות אישים כמו אליסטיר קראולי מצד שני שעסקו בפוטנציאל הבלתי ידוע במוח האנושי מצד שני,ואידיאולוגיות של "סופר מדע" שהשאירו את חותמם על רוסיה הסובייטית ואמריקה הקפיטליסטית מצד שלישי .

איור ל"קאיטוש המכשף" מאת  Zuzanna Orlińska

וכל אלה השאירו את חותמן על יאנוש קורצ'ק ויותם הקסם  וסייעו בכתיבתה של יצירת מופת. .

ההרצאה תינתן ב31-3. בשעה 11 בבוקר בבית ציוני אמריקה בתל אביב.

הציבור מוזמן לשמוע את ההרצאה .


ראו גם

קאיטוש הקוסם בהקשר אידיאולוגי פוליטי

פרטים על קאיטוש המכשף

קטע מ"קאיטוש הכמכשף"

יותם הקסם בויקיפדיה 

קאיטוש המכשף או יותם הקסם ?

הטוב והרע אצל קאיטוש המכשף

איך להיות טוב ?

פנטזיות פולניות בשפה העברית

ועוד על קוסמים וקסמים באופן כללי

עבור קוסמים בלבד

מלך ספרי הכשפים

מלכת הקוסמים

הקוסמים של כנס "עולמות "

האיטי ארץ הזומבים

הופיע בגרסה שונה בשם "הסערה שלפני הרעש " בדיוקן –מקור ראשון גליון 651 29.1.2010 ע' 20-24.

הרפובליקה של האיטי באי היספניולה המדינה השנייה שקיבלה עצמאות בחצי הכדור המערבי נמצאת כיום ביום בנקודת השפל החמורה ביותר בתולדותיה לאחר רעידת אדמה הרסנית שהרסה את בירתה.

שעה שכוחות ההצלה מהמדינות הזרות ובהן ישראל מתחילים לעזוב את האיטי מוכת האסון נותרים תושביה להתמודד עם עוני, חורבן שחיתות  וגם רשע שהחלו הרבה לפני שהאדמה רעדה .

אבל לעומת זאת אלמנטים שונים מתרבותה של האיטי התאזרחו בעולם כולו.ויותר מכולם הזומבים המתים החיים שהם לכאורה חלק אינטגראלי מהתרבות של האיטי ,ושהמילה המציינת אותם הפכה לידועה לכל במערב בשנים האחרונות.

ונשאלת השאלה :האם אכן המתים מוקמים לתחייה בהאיטי ?

להלן רשימה שנייה מתוך שתיים על ההיסטוריה והתרבות של האיטי
חלק א' :האיטי הרפובליקה המכושפת

מאז שזכתה לעצמאות דומה היה שנגזר גורלה של הרפובליקה הצפופה הזו להיות מהמדינות הכושלות בעולם .האחראים לזה היו בעיקר מנהיגיה הרודנים ממשטרים אפלים ומרודנים מטורפים ומרושעים שכל אחד מהם עסק בעיקר בניצול האזרחים .. הפיכה רדפה הפיכה ורודן אחד הופל רק על מנת שבמקומו יקום רודן אחר,אכזרי מקודמו.
ועכשיו לאחר רעידה האדמה כאשר יש חששות מרעידת אדמה נוספת אולי גרועה אף יותר אם יש להאיטי ולתרבותה תקומה?
כעת נראה שהאיטי מחוסלת לעתיד הנראה לעיין כמדינה מתפקדת ותיהפך לישות המקבילה למדינות כמו סומליה שאזרחיהן עסוקים בעיקר במלחמת הישרדות ובמאבקים פנימיים בין כנופיות.
ובכל זאת ..במאתיים שנות קיומה כמדינה פחות או יותר מתפקדת האיטי תרמה שתי תרומות חשובות וייחודיות לתרבות הפופולארית של העולם .
את הוודו
ואת הזומבים.
שתי מילים ורעיונות האיטניים שהתאזרחו בתרבות העולם הודות לסרטים וספרים פופולאריים שונים.

הוודו


רעיונות אלו קשורים קשר הדוק לדת של אנשי האיטי.מקובל לאמר שתשעים וחמישה אחוז מתושבי האיטי הם נוצרים קתולים ומאה האחוז מהם הם מאמינים אדוקים בדת הוודו.הוודו הוא סוג של דת כישופית שהיא שילוב של רעיונות אליליים הלקוחים מהתרבות האפריקנית של עבדים השחורים וגם מהדת הנוצרית ואפילו מרעיונות של אירגונים חשאיים צרפתיים בסגנון "הבונים החופשיים " שפעלו בהאיטי לפני הפיכתה לעצמאית.
דת הוודו מאמינה שרוחות המתים "ה" לואה" ( שחלקם מבוססות על הרעיון של הקדושים הנוצריים הקתוליים ) חיות בעולם אחר אך ביכולתם לבקר בעולם שלנו ולקלל או לברך את המאמינים בהם שרואים את עצמם כ"משרתי הרוחות ".


.אחד מהמאפיינים הבולטים של אמונת הוודו של אנשים הרוקדים באקסטזה ריקודים שלוחי רסן שבהם כביכול נכנסת נשמת אחד "הלואה" בכוח" של דיבוק " ומדבר ופועלת דרכו ורוכב עליו כמו על סוס . זהו אחד המקורות של ריקודי "הטראנס " שהיו מוכרים גם בישראל. עצם השפעתם על הצופים יכולה להיות מדבקת ממש והאיש אכול הדיבוק יכול לדבר במשך שעות ב"קולו של הלואה " בשפה בלתי ידועה לכאורה .
הרוחות מחולקות לשני סוגים הרוחות הטובות ה"ראדה" שבאו עם העבדים מאפריקה כדי להגן ולסייע להם בעולם החדש ורוחות רעות ה"פטרו" שנוצרו רק במהלך ימי העבדות בהאיטי עצמה.


כוהני הדת הוודו משמשים כמתווכים בין העולם הטבעי לעולם העל טבעי של הלואה.
הם עוסקים בדרך כלל בפעולות של "כישוף לבן " שמטרתן להבטיח את בריאות הגוף והנפש ושגשוג המשפחה והקהילה.


אך בשוליים יש ארגוני סתר ומכשפים שעוסקים בכישוף שחור והם הוציאו לוודו שם מצמרר .למשל בכישוף שבו פוגעים באדם על ידי נעיצת מחטים בבובה בדמותו . וכשפים אלו הוציאו לוודו מוניטין שלילי ביותר שהופץ בידי סרטי אימה שונים.אך אין לאמר שאין לו בסיס בטענותיהם של אנשים שונים בהאיטי.
מנהיגים האיטיניים שונים ייחסו לעצמם יכולות כישופיות שונות כמו להיות חסינים מכדורים או יכולים להיהפך לבלתי נראים הודות לכוחות הוודו שלהם. והיכולת הכישופית המפורסמת מכל היא של "יצירת " הזומבים.

הזומבים

זומבי מהאיטי

המושג ההאיטייאני השני שנכנס לתודעה העולמית הוא של הזומבי .
הזומבים באמונת אנשי האיטי הם המתים גופות חסרות נשמה שהוקמו לתחייה בעזרת מכשפי הוודו המשתמשים בהם כעבדים. ולפחות כך נטען עד לעצם היום הזה. חלק גדול מאוכלוסיית  האיטי מאמינים שלמכשפים ולאנשי האגודות הסודיות הקיימות יש את הכוח להקים לתחייה ולשעבד את המתים.

Voodoo
לעיתים קרובות נודע בהאיטי על גופות כאלו באיזורים מרוחקים שם הם עובדים בעבודות פיזיות קשות של עבדים או בשירותו של מכשף שחור "בוקור ".
לרוב נטען שמדובר באדם שנפטר זה מקרוב שהוצא מן הקבר והוחזר לחיים באמצעות פעולה מסתורית של וודו.
את הזומבים ניתן לזהות בקלות לפי מבטם הריק לפי קולם המאנפף ולפי נטייתם לציות .
רבים בהאיטי חששו שהדבר עלול לקרות לגם להם לאו ליקרים להם לאחר מותם .כתוצאה הם מבצעים פעולות שונות שאמורות למניע את אפשרות "חטיפת " גופתם לאחר מותם והחייאתם כזומבים.
האם יש בסיס לסיפורי הזומבי בהאיטי?

החוקר ואד דיוויס שעסק בחקר צמחי רפואה בחברות שבטיות חשב שכן . הוא פירסם ספר רב מכר בנושא ב-1985 בשם The Serpent and the Rainbow. בעקבות מחקר של שנים בהאיטי הספר גם הוסרט לסרט מצליח בידי במאי סרטי אימה.
ב-1982 מצא דיויס שלכאורה לפחות יש בסיס אמיתי לאמונות הזומבים . הוא הצליח למצוא "בוקור" (מכשף שחור ) אחד מאנשיו של השליט חובב הוודו פפה דוק שתמורת חופן דולרים שהסכים לחשוף את סודות המקצוע ולרקוח למענו את השיקוי המשמש לצורכי יצירת זומבי .לצורך השיקוי השתמש המכשף בחלקי לטאות ,תולעים עכבישים ארסיים ועצמות ילדה קטנה שנגנבו מביצת הקברות הסמוך. דיוויס שבדק את המרקוח מצא שהאלמנט החשוב בו היה רעלן שנלקח מדגים בשם טטרודוטוקסין המוכר במערב זה מכבר ותערובת של חומרים נוספים.
הוא היגיע למסקנה שמה שקורה במציאות הוא שאנשים שנראים כמתים, משותקים לחלוטין באמצעות סם הרעלן הזה המוכר לקוסמים של האיטי שגורם לדעתו לאנשים להיכנס למצב דמוי מוות קליני שלאחריו קוברים אותם .
אם המנה של הסם שקיבלו לא הייתה גדולה מידי כי אז הם יכולים להתעורר ויוצרים לאחר מכן מהקבר מתים לכאורה זומבים מהלכים.
דיוויס מצא שביפן שם נחשב הדג למעדן קולינארי מובחר מדווחים מדי שנה על מקרים של
הרעלה כתוצאה מאכילת הדג ,הסימפטומים של נפגעי הרעל ביפן זהים לדעתו עדויות על הזומבים בהאיטי.
הנפגעים בהרעלה כזאת שרויים בהכרה מלאה אך מאבדים את יכולת התנועה והדיבור שפתיהם מכחילות והם נראים כמתים אם זאת לבסוף הם מחלימים מההרעלה
אך נשאלת השאלה: מדוע בהאיטי בניגוד ליפן המורעלים הפכו לזומבים מהלכים ?


דיויס האמין שהסיבה היא תרבותית. עצם קיום האמונה הקיימת בהאיטי על הזומבים.

הנקברים חיים סובלים מטראומה קשה המחזקת את אמונתם במכשף שהוציא אותם מקברם השתלט על נשמתם וכתוצאה מאמונה זאת הם מאבדים את רצונם החופשי ומשתעבדים לו. דיוויס גילה כי הכישוף מעורר האימה הזה נחשב בקהילה האיטית לעונש מוות. רוב המתים החיים היו פושעים או אנשים שפשעו כנגד אגודות הסתר של האיטי או אנשים שפגעו בטאבואים של הקהילה .


דיויס היגיע למסקנה שיצירת הזומבים היא בין השאר סוג של ענישה כנגד אנשים שמפרים את חוקי החברה ההאיטית , או לכל הפחות חוקים שונים של האגודות הסודיות . אנסים , אנשים ששוכבים עם כמות גדולה של נשים , מפיצי סיפורי דיבה וכו' .
מבחינה זאת יוצרי הזומבים משמשים כמעין שוטרים השומרים על חוקי החברה באמצעות הפיכת מפירי מוסכמות לזומבים.
לאנשים כאלו נשלחה אבקה צהובה שכללה את הרעל והמגע עימה גרם להם להיהפך לזומבים . המדובר היה בשילוב של אמונה חזקה שהם אבודים , של נידוי חברתי מצד הסביבה , ושל מגע עם הרעל ההרעלה עצמה התבצעה כנראה על ידי מגע חפוז עם הקורבן או נשיפה משפופרת זעירה כלפיו.
כאשר מופיעים התסמינים דמויי המוות הקליני בטוחים נפגעי הרעל שהם גוועים כתוצאה מהכישוף .הם אמנם נמצאים בהכרה בעת הכישוף אך מאמינים שנשמתם יצאה מגופם .הודאות הזאת אינה מתערערת גם לאחר שהמכשף ועוזריו מסירים את המצבה פותחים את הארון ומוציאם אותם מקברם בחשכת הליל הם נקשרים לפני הצלב מוטבלים במי קודש ומקבלים שם חדש. בשלב זה מכריכים אותו לאכול סעודה המכילה סם פסיכוטי שמופק מצמח הדטורה שגורם להזיות ומכאן ואילך לפי הבנתם שלהם הם מתים חיים ומתנהגים בהתאם.
לכאורה דיויס גילה את הדרך שבה יוצרים המכשפים בהאיטי זומבים .

אולם כיום כל ממצאיו של דיויס הם שנויים במחלוקת בעולם המדע .

 

צילום של זומבי בהאיטי.

במחקר שערכו רולנאנד ליטוולווד וצ'אבאנאס דיוויון הם טוענים כי לא היו דברים מעולם.

הזומבים מהאיטי שהם איתרו במחקרים שהם ערכו בהאיטי ונבדקו לא נמצאו בהם עדויות ישירות לפגיעה מרעלים כלשהם.

וסקירה של  מוחם  לא חשפה נזק מוחי צפוי כתוצאה ממחסור בחמצן בעת הקבורה חיים
הם היגיעו למסקנה שהזומבים הם למעשה אנשים חיים בהחלט הסובלים מבעיות נפשיות שונות כולל סכיזופרניה ופגיעה מוחית.
השימוש במונח זומבים הם טוענים הוא הדרך שבה התרבות בהאיטי מגבילה ומבינה אנשים אלה המסתובבים אנא ואנא באיזורים שונים.
למעשה המדובר במנגנון חברתי שבאמצעותו נאספים חולי נפש על ידי משפחות אבלות הם מקבלים את הזהות של בן משפחה שמת ונקבר וזהותם האמיתית נשכחת , ומשובצים שוב כעובדים במשפחה ובקהילה.

לבוקורים אין שום קשר לזה. אם כי מן הסתם הם מפיצים סיפורים שונים בעניין שאין להם שום קשר למציאות.

Wet Brain Zombie

  הויכוח המדעי בנושא נמשך אולם כמדומה שכיום המדענים נוטים לדחות את טענות דיויס שעל סם הזומבים ורואים בכך אגדה נוספת.

הזומבים של האיטי בקולנוע

זומבי בסרט "אני הולך עם זומבי "

המתים החיים מהאיטי הפכו לבסיס של ז'אנר שלם של סרטי אימה שבראשיתו היה קשור לאמונות האיטיות. זאת בהתבסס על ספרו של ויליאם סיברוק "אי הכישוף " ( 1929) שבו לראשונה הוצגו במערב סיפורי הזומבים של האיטי


בשנות השלושים והארבעים נוצרו סרטים כמו "הזומבי הלבן " White Zombie (1932)
בכיכובו של כוכב סרטי האימה המפורסם בלה לוגוזי ( שהתפרסם במיוחד בגילומו את הערפד דרקולה ) ". בסרט לוגוזי הוצג כמכשף וודו שטני שמספק זומבים כעובדים עבור האיכרים של האיטי.הוא מתאהב בארוסתו של גיבור הסרט הלבן אך זה מצליח להצילה מטקס הוודו של הנבל.

בלה לוגוזי כאדון הזומבים בהאיטי בסרט "הזומבי הלבן".

עוד סרט ידוע על הנושא היה קואנגה או "תופי הג'ונגל " ( 1935) שאותו ניסו לצלם בהאיטי ארץ זומבים על מנת להעביר לצופים רושם אוטנטי ככל האפשר. .אולם למקומיים נודע על מה עומד הסרט לעסוק והם לא התלהבו .ככל הנראה הם הבינו היטב שיחסי ציבור טובים לאי שלהם סרט כזה לא יעשה. הם מיהרו להעביר לצוות הזהרת וודו  בצורת אבק צהוב , שהם כולם יהפכו לזומבים.

 הצוות קלט את הרמז ומיהר להעביר את הצילומים לג'מייקה. ושם גם הוסרטה גירסה שנייה שלו מ1939 עם צוות של שחקנים שחורים בלבד.
הסרט עצמו עסק בכוהנת וודו שכוחה המחוזק על ידי היפנוזה והקרבנות אדם אינו חזק מספיק לגרום ללבן לאהוב אותה. כנקמה עוזריה הזומבים גונבים את הארוסה של האיש לשם תוקרב כקרבן וודו אך היא ניצלת על ידיו .


ככל הנראה הסרט הטוב והמעניין ביותר שנעשה על הזומבים של האיטי הוא סרט מתח של במאי סרטי האימה ווס קראבן THE SERPENT AND THE RAINBOW( 1( 1988) המבוסס על סיפורו האמיתי של החוקר ואד דיויס שפירסם אותו בספר רב מכר בשם זה ב-1985 .

. הסרט מבוסס על סיפורו של דיויס המרתק כשלעצמו אבל שינה אותו מן היסוד והפך אותו לדרמטי יותר ופוליטי יותר.
עוצמתו הייתה בכך שלא היה זה סרט אימה רגיל על העל טבעי אלא שהוא שימש גם כסוג של אלגוריה פוליטית ( אם כי אין שום פוליטיקה בספר ששימש כבסיס לסרט ) ,הוא עסק גם במשטר הדיכוי הפוליטי של "ביבי דוק דובלייר " ששרר בהאיטי והשתמש בכישוף הוודו ככלי לטרור המוני כנגד מתנגדיו.והאיש הרע של הסרט היוצא כנגד הדמות של דיויס  היה איש המשטרה החשאית של האיטי המשתמש בכישוף הוודו כאמצעי שליטה,ומסוגל  אף לחדור לחלומותיו של הגיבור.   הוא משמיע במהלך הסרט ותוך כדי עינויים של הגיבור כמה הצהרות האנטי אימפריאליסטיות כמו "ארץ זאת חיה על הקצה ,חולשה אחת במקום הלא נכון ונהפך לעבדים שוב .כמו הצרפתים ארה"ב רוצה שתהיה כאן אנרכיה ,אבל זאת לא גרנדה .אני כאן ואני אעצור את האנרכיה ".

הוא יוצא לעצור את המחקר של המדען מארה"ב ואת גילוייו המדהימים .( במציאות איש לא הפריע לדיויס לבצע את מחקריו )
כיום הסרט נראה כתיאור פשטני מאוד של מאבק החוקר הלבן הטוב באנשי הוודו השחורים המרושעים והרודניים .
הסנטימנטים אנטי אימפריאליסטיים שמושמעים בידי איש הוודו בסרט דווקא נשמעים גם היום אקטואליים מאוד בזמן מלחמת עיראק שבה ארה"ב ימצאה כנגד רודן מהסוג ששלט בהאיטי . אלא שהפעיל האנטי אימפריאליסטי מוצג כמכשף וודו מסוכן וסדיסטי לקהל האמריקני שרואה בארה"ב את נציגת הסדר העולמי שנציגיה הנוצרים הלבנים כמו דיויס יוצאים להאיטי שבה שולטים אנשים כה מסוכנים עם כוחות כישוף שחור ( פשוטו כמשמעו ) והנאבקים בשליטים המרושעים
כמה שנים לאחר שהופק הסרט ב-1993 היגיעו להאיטי כוחות אמריקניים שהשתלטו על האי שפיקחו על העברת השלטון שם לדמוקרטיה,במה שאפשר להראות כחזרה כללית למלחמת עיראק . אחד ממפקדי היחידות האמריקניות נוצרי אדוק אמר בסרט תיעודי על האיטי שהוא רואה בנצרות את הפתרון היחיד לבעיותיה של האיטי וכי בעיניו דת ה וודו היא דת השטן .
לא מן הנמנע שסרטי זומבים כמו זה של קרוון שימשו כמקור השראה לאימרות אלו ..
בסרט יצירת הזומבים אינה משמשת למטרות ענישה חברתיות כפי שתיאר זאת דיויס אלא למטרות ענישה פוליטיות של המשטר כנגד יריביו שאותם הוא הופך לזומבים ( בהתחשב באופי המשטר שהשתמש במציאות באימת כשפי הוודו כנגד מתנגדים ייתכן שכך היה במציאות אם כי דיויס לא דיווח על כך באופן ספציפי בספרו ).
הזומבים והוודו יצאו היום ממקורם ההיאיטאני והפכו לחלק מהתרבות הפופולארית שלה מערב והעולם כולו. והזומבים בגירסה לא האיטיאנית הפכו לז'אנר מצליח מאוד של סרטי אימה עם כי כל קשר עם המקור מהאיטי אבד בנתיים לחלוטין ללא קשר לשם.

מצבה של האיטי הוא כה גרוע שכיום תיאולוגים שוניים נוצרים ויהודים רומזים או אומרים במפורש שחורבנה של האיטי בא כתוצאה מפשעיהם של תושבי .תיאולוגים נוצרים פונדמנטליסטים אומרים במפורש שאת אסונה המתמשך  של האיטי יש לייחס לכך שאנשיה כרתו בעבר הרחוק ברית עם השטן על מנת לגרש את אדוניהם הצרפתים ,ולכך יש ליחס את מצבם הגרוע בהווה. וגם הוגה יהודי רמז לאחרונה משהו בכיוון במאמר ב"מקור ראשון".   

 ועם זאת היום כאשר האיטי חרבה לגמרי לכל הפחות יש את הנחמה לחשוב שתרבותה תרמה את התרומות האלו לתרבות הפופולארית של העולם.

Voodoo Month

ראו עוד על הוודו והזומבים של האיטי :

 

 

ספרות יפה מהאי האיטי

 

ז'ק רומן ,( 1907-1944 ) שר הטללים : ספור אי האיטי / עברית חיים אברביה מרחביה : ספרית פועלים, 1948.

הספר באמזון
הרומן הקלאסי על האי האיטי ועל הוודו   . ספר  שבאופן יוצא דופן שתורגם כמעט מיד לאחר פירסומו המקורי ב-1944 .

. . 
דאן שוקר הזומבי הנורא מאפריקה / עברית אשר דורי    תל אביב :   רמדור,   (1974 ספר בסדרת האימים . שבו אנשי יחידה מיוחדת נאבקים בהאיטי במלחים שנהפכו לזומבים בידי קוסמי האיטי.

ככל הנראה זהו הספר הראשון בעברית ואולי גם המקור הראשון בעברית בכלל שבו הופיעה המילה "זומבי ". 

 

וודו: מבוא קצר 


, אסטריד רויטר וודו : מבוא קצר / מגרמנית: נעם אורדן תל-אביב : מפה, [תשס"ז] 2007.

אריאנה מלמד על הספר 

 

וודו – ושמחת בחגיך (משלחות מסע אחר). מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 73: 12, 1997

דבי הרשמן .רוקדים עם הצל שלהם מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 74: 16-34, 1997

על הוודו בהאיטי

, דבי הרשמן .איש מת מהלך. מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 114: 84-92, 2001
בספרות הרפואית מתועדים מקרים של זומבים, מתים ששבו לחיים, אך לא חזרו להיות אותם אנשים שהיו. מה עומד מאחורי התופעה, אילו הסברים מספקים החוקרים, ולמה זה קורה דוקא בהאיטי, בירת הוודו העולמות ‬

בספרות הרפואית מתועדים מקרים של זומבים, מתים ששבו לחיים, אך לא חזרו להיות אותם אנשים שהיו. מה עומד מאחורי התופעה, אילו הסברים מספקים החוקרים, ולמה זה קורה דוקא בהאיטי, בירת הוודו העולמות

וודו בויקיפדיה

אי הכישוף של סיברוק

עידו אסף על תולדות הוודו

עדו אסף על נשים בוודו

בלוג הוודו של עידו אסף

 

 

זומבי בויקיפדיה

הזומבי מהאיטי

 

החוקר ואד דיויס

המחקר של דיויס

 

הספר "הנחש והקשת "

תגובות על הספר

 

הסרט "הנחש והקשת"

טטרודוקסין הגורם לזומביות ?

האם הזומביות קשורה לאלכוהוליזם ?

 
עמי בן בסט על הזומבים

 

סיפור הזומבים בהאיטי

 

הזומבים של האיטי

 

 רועי צזנה על ,איך ליצר זומבים מדגי נפחא

 

באתר הידען

 

הסרט "הזומבי הלבן "בויקיפדיה

בלוגר על הסרט "הזומבי הלבן "

 

האם חתמה האיטי חוזה עם השטן על מנת להשתחרר מהצרפתים?

 

 

איסלנד :האי בקצה העולם

אחרית פולחן / אירסה סיגורדרדוטיר

ספר בלשי מודרני על האי הצפוני המרוחק איסלנד ,מציג את המקום האקזוטי  והכישופי לכאורה הזה כמקום היבש והמשעמם ביותר עלי אדמות גם כאשר גיבוריו עוסקים בחיפוש אחרי ספר קדום שהביא לרציחות של עשרות אלפי אנשים.

סקירה על אחרית פולחן מאת אריסה סיגורדודוטיר מאנגלית עילי סופר ,הוצאת כינרת זמורה ביתן ,2009 .
350 עמודים.2009
Originally published: Reykjavik : Verold Publishing, 2005

הופיע במוסף השבת של "מקור ראשון". 25.12.2009.

Iceland
איסלנד הוא אי צפוני הקצה הרחוק ביותר של התרבות הסקנדינבית. פעם המדובר היה במרכז תרבותי שבו הוקם מוסד שיש  ( באיסלנד לפחות ) שמגדירים אותו  כפרלמנט הראשון "האלתינג ".

אנשי האי  גילו פעם את גרנלנד ואת צפון אמריקה מאות שנים לפני קולומבוס.

הסאגות והמיתוסים שנכתבו באיסלנד בימי הביניים נחשבות ליצירות מופת ספרותיות והשפה האיסלנדית היא אחת השפות המודרניות הראשונות שבהן  נכתבו יצירות ספרות גדולות , מאות שנים לפני האיטלקית והספרדית למשל.   אבל זה היה פעם.
היום מוכרת איסלנד במקומותינו בעיקר כאותה ארץ נידחת ומרוחקת באירופה שסבלה ממשבר כלכלי חמור שהביא להתמוטטות כלכלתה.
פרט לכך היא לא באמת מוכרת במקומותינו.

מסע אל בטן האדמה - בתמונות / ג'ול וורן

פעם בעבר איסלנד  הייתה מוכרת במקומותינו בעיקר  מכמה ספרים מועטים מאוד בעברית שעסקו בה .

אני זוכר בראש ובראשונה את הספר " מסע אל בטן האדמה ( 1864)  של ז'ול ורן " שבו מסעם של חבורת חוקרים גרמניים אל עולם פרהיסטורי שורץ חיות מפלצתיות ואנשים קדמונים ענקיים  במעמקי האדמה היה דרך הר געש באיסלנד שהוצגה כמקום אקזוטי ביותר אי שם בקצה העולם הידוע.

בז הקרח 
ספר אחר שזכור לי היטב הוא ספר הילדים ההיסטורי של ריטה ריצ'י "בז הקרח" ( תירגם שרגא גפני ,הוצאת עמיחי ,1968) שתיאר את חיי הויקינגים באיסלנד בימי הביניים המוקדמים ( ליתר דיוק המאה העשירית לספירה )  ואת מסעו של נער גרמני נוצרי מסקסוניה המתורבתת באופן יחסי ( מאוד )  אל האי איסלנד  הפראי לכאורה אך מתברר שיש בו מוסדות דמוקרטיים למופת. אחד משיאיו של הספר  היה מאבק   בין הנער הגיבור ובין עבריין בהר געש איסלנדי מפחיד שעליו יש שמועות שממנו אפשר להגיע לגיהנום כשהפרס הוא בז הקרח.
הספר הזה ועוד שניים שלושה ספרים של הסופר האיסלנדי חתן פרס נובל לקסנס ,ועוד ספר מסעות אחד או שניים היו  פחות או יותר כל מה שהיה קיים בעברית על איסלנד.

הנוסעים הקבועים בשפה בעברית אל מדינות העולם לא היגיעו לשם.

צ'יפופו הקוף הבלש  של הסופרת תמר בורנשטיין לזר למשל נדד בכל קצוות העולם אך  עדיין לא היגיע לאיסלנד אם כי אולי זה ישתנה בעתיד עם ספרים נוספים בסדרה.פטריק קים הסוכן החשאי איש הקראטה ,שהיה בכל פינה בעולם במסגרת משימותיו  מן הסתם היגיע  גם לאיסלנד,אולם לא בשום ספר או חוברת שזכורה לי כרגע.איסלנד באמת הייתה מבחינה זאת עבור קוראי העברית  מקום שכוח אל  ונידח בקצה העולם.

בשנה האחרונה המצב השתפר במקצתואיסלנד נהפכה לקצת יותר ידועה במקומותינו במקביל למשבר הכלכלי שתקף אותה.

גיבורי הסדרה של הסופרת גלילה רון פדר עמית "משימה עולמית " היגיעו למשימה מיוחדת באיסלנד בספר איסלנד :   עינו הכחלה של השטן /   סדרת  משימה עולמית מספר   11(מודן 2012).


המתרגם אריה סתיו הוציא לאור את " שירת הצפון : מבחר האדה האיסלנדית" (אריה ניר, תשס"ט 2009) כרך של אגדות איסלנדיות מתורגמות הכולל הקדמה מקיפה מאוד על הספרות האיסלנדית הקדומה.הספר אמור היה להיות רק אחד מתוך שלושה כרכים שתיכנן סתיו  שיקיפו את כלל מיטב הספרות האיסלנדית של ימי הביניים עבור הקורא העברי. אולם למרבית הצער בגלל קשיים כספיים במימון פרוייקט רחב כזה , הדפסת שני הכרכים האחרים לא יצאה אל הפועל.

פעמון איסלנד / הלדור לקסנס

בעברית יצא לאור ספר חדש של לקסנס "פעמון איסלנד  "( שוקן 2009) העוסק בהיסטוריה האיסלנדית בעידן מאוחר יחסית של שקיעה תרבותית.

ובימים אלו יצא לאור גם ספרה של סופרת איסלנדית בשם "אחרית פולחן " שגם בו תופס מקום כל שהוא הר געש האיסלנדי שעליו מלחשים שאפשר להגיע ממנו לגיהינום.

קללת הדורות
זהו ספר הבלשים האיסלנדי השני שיוצא לאור בעברית. רק לפני שנתיים יצא לאור ספר של ארנלדור אינדרידאסון, קללת הדורות : תעלומת רצח ברייקיאוויק / מאנגלית שלומית כנען ירושלים : כתר, 2007.

במרכז "אחרית פולחן " עומדת בלשים משטרתית אפרורית ומשעממת אם גרושה.היא חקרת פרשת רצח של צעיר גרמני בעל עבר אפל ומצמרר שמסתבר שהתעניין בכישוף וגילה עניין מיוחד בספר בשם "פטיש המכשפות " ספר שאותו כתבו במאה ה15 שני אינקויזטורים גרמניים הדומיניקאנים הינריך קרמר ויעקב שפרנגר שפעלו כאינקוויזיטורים בגרמניה.

הללו פרסמו ב-1487 חיבור תיאולוגי ומשפטי מקיף בשם "פטיש המכשפות". בספר זה ניתן אישור כנסייתי מפורש לאמונה בכוחם המסוכן של מכשפים ומכשפות ולכך שהם עובדי שטן המקיימים לו פולחנים שתוארו בפרטי פרטים. בספר תארו בפירוט את הסימנים השונים שמחשידים את האדם ובעיקר נשים בכך שהוא מכשף וכן השיטות להוכחת אשמת הנחשדים ונקבעו סדרי המשפט ועונשים אכזריים לנידונים ממאסר עולם ב"מקרים קלים " ועד למיתת שריפה במקרים "חמורים ".
לאמיתו של דבר רוב השיטות ומנהגים שיוחסו למכשפות היו פרי דמיונם הפורה של המחברים שיצרו במו ידיהם את הדת שאותה רדפו. הפך למקור מוסמך ומדוייק " בעיני הקאתולים וגם בעיני הפרוטסנטים _( עם כל זה ששתי הקבוצות היו יריבות בכל דבר אחר ). הספר התפשט בכל רחבי אירופה ונחשב כמדריך ציד המכשפות העיקרי שהכול הסתמכו עליו.

חוקים ברוח דרישות הספר נחקקו במרבית המדינות הנוצריות ויצרו שם פסיכוזה של אימה מכוח המכשפים. כתוצאה מהשפעתו הועלו על המוקד עשרות אלפי גברים ונשים שהואשמו בכישוף. ללא ספק "פטיש המכשפות היה אחד המזיקים ביותר שנכתבו אי פעם לצד המיין קאמפף של היטלר והפרוטוקולים של זקני ציון.


(על ספר זה פורסם כבר מותחן קודם בעברית בשם "קורנס המכשפות " של ג'יין סטנטון היצ'קוק בהוצאת הד ארצי 2000 שבו אישה מודרנית נאבקת ביורשיהם הרוחניים של האינקויזיטורים בניו יורק).

לאט לאט מתברר שהצעיר שחקר היסטוריה גילה וגנב מכתבים הקשורים לאחד ממחברי הספר האינקויזיטור קרמר כולל  כאלו העוסקים בקללה כישופית  איומה ומצמררת  שהטיל לכאורה על האינקויזיטור  אחד מקורבנותיו.וכן גם שאותו הספר היגיע במקור לאיסלנד על מנת שאפשר יהיה להשמידו בהשלכה להר הגעש שלדעת הכל הוא הפתח לגיהנום. האם השפעתו השטנית של הספר נשארת עד היום ?או שמה הפתרון הוא לרצח הוא הגיוני ופשוט בהרבה ?( רמז הפתרון  הוא הגיוני ופשוט  למרות רמזים מפחידים שונים  שנשתלים בעלילה).
אותי הספר איכזב למדי . למרות הסביבה האקזוטית לכאורה של הספר איסלנד הרי אין לאמר שאיסלנד מוצגת בו במקום מעניין או אף מפחיד במיוחד. בהחלט לא הפתח לגיהנום. זוהי עוד ארץ מערב אירופית בורגנית שעברה הוא לכאורה לפחות מעניין ואקזוטי הרבה יותר מההוה שלה.
איסלנד מתברר לנו בסופו של דבר אינה הפתח לגיהנום . היא בסך הכל מקום אפרורי ומעצבן למדי.
את הגיהנום האמיתי ואת האנשים האמיתיים שבאים ממנו,רומזת המחברת , יש לחפש במקומות אחרים ובראש ובראשונה בגרמניה ובאנשים המוזרים המגיעים ממנה לאיסלנד השקטה על מנת לחולל מעשים שטניים שונים.

נספח :רשימת ספרים בעברית על איסלנד ושל ספרות איסלנדית.

ספרי עיון ומסע על סקנדינביה 
קלמן שולמן , 1819-1899. דברי חפץ : יכלכל, א) מכתב ע"ד ישוב א"י, ב) גולי ספרד ופוטוגאל, ג) בבל … עד הריסותה, ד) חלום נבוכדנאצר, ה) מצרים וכוש, ו) שרידי חורבות מצרים, ז) בני חסון, ח) אי איסלנד, ועוד … ווילנא : דפוס ראם, תרנ"א
דבורה  אילון-סרני, מסע בצפון : עם תמונות ומראות נוף. / מרחביה : הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר, . 1943.
מסעות באיסלנד נורבגיה ובריטניה שאותם ערכה אילון -סרני בסוף שנות השלושים כשברקע עומדת לפרוץ חלחמת העולם השנייה.  

מנוסי, דידי , מאנטרקטיקה עד פפואה‏

דידי מנוסי מאנטארקטיקה עד פפואה : ספר המסעות.   [רמת גן] : כנרת, 1990..

כולל את:מים לבנים בארץ הקרח. במקור הופיע בידיעות אחרונות , 7 ימים, ע' 32-33, 11.10.1985

  

 

 גלנדה בנדיור [ואחרים / מדריך אירופה – סקנדינביה [עברית: אירית מילר. מפות: הגר בן-דוד, מיכל הורביץ ודני שפי תל-אביב : שטיינהרט-קציר, תשנ"ד, 1994

מעבר לאופק : הרפתקאות בארצות -לא-נודעות / עברית נעמי כרמל אור יהודה : הד-ארצי, תשנ"ח 1998 .כולל פרק על איסלנד.

 איריס קליין  איריס וחברים ממליצים איסלנד תמרת : המחברת, 2000. מדריך נסיעות.

מטיילים – איסלנד / עורכת עדי קסלר תל אביב : מסע אחר, 2009
איסלנד. תל-אביב : קרית ספר.2009 .חוברת של 34 עמודים.

אן פ. סטונהאוס,     איסלנד – ספירלי :   [היכרות עם איסלנד, תכנון הטיול, האתרים המומלצים, הפעילויות המומלצות, אתרים נוספים /  תרגום – נועם הובר ; עריכה – מיה עשת ; מפות – דני שפירו   נתניה :   שטיינהרט קציר,   תש"ע 2010.

 אנדרו סטון …[ואחרים סקנדינביה /    תרגום – רונן אלטמן-קידר ואביגיל צירקין-סדן ף מפות- דני שפירו נתניה :   שטיינהרט-קציר,   תש"ע 2010. כולל פרק על איסלנד.

 http://www.google-analytics.com/ga.js//

אדמונדס, דיויד וג'ון איידינאו בובי פישר יוצא לקרב : ארצות-הברית נגד ברית המועצות : תחרות השחמט המוזרה ביותר בכל הזמנים / מאנגלית: שמעון בוזגלו תל-אביב : ידיעות אחרונות, 2006.

על אליפות העולם שהתקיימה בריאקויק בירת איסלנד.
סיפורו של משחק השחמט החשוב ביותר בהיסטוריה :

סקירה על הספר

ג'ארד דיימונד התמוטטות : מדוע נפלו הציביליזציות הגדולות של העבר? האם זה יכול לקרות גם לנו? עברית עמנואל לוטם ,מטר 2008 . כולל פרק על תולדות איסלנד ושקיעתה התרבותית והכלכלית.  על הספר ראו : "למה תרבויות קורסות "מאת אלי אשד

אמיר    נחומי  איסלנד ברכב 4X4 /    ירושלים :   המעתיק,   2013.

//

זספר זה אינו רק מדריך ידידותי למטייל בדרכי השטח המרשימות באי איסלנד, אלא גם ספרון מידע לאלו המעונינים לדעת מעט על ארץ האש והקרח המופלאה הזו". — מהכריכה האחורית.

ספרות איסלנדית קדומה

  

שאול טשרניחובסקי האפוסים /    תל-אביב :   עם עובד,.  1992.   כולל קטעים  מן האדה האיסלנדית.

 אלים וגיבורים / רמון  אנציקלופדיה לספרות ילדים תל-אביב : יבנה, תשכ"א.
כולל סיפורים מהמיתולוגיה האיסלנדית.

 

  •  

     

יעקב שריג  המיתולוגיה הסקנדינבית / תל-אביב : מפה – מיפוי והוצאה לאור, 2005. 

  •   

    • שירת הניבלונגים. אפוס גרמני מימי הביניים  שאחת הדמויות הראשיות בו היא של מלכת איסלנד.שירת הניבלונגים זכתה בתמיד ליחס אמביוולנטי בישראל בגלל השפעתה העצומה על וגנר ( שאת יצירתו כידוע אסור היה להשמיע כאן ) והיטלר .בכל זאת קיימים כמה תרגומים ועיבודים של היצירה בעברית לפני התרגום המונומנטאלי השלם של אריה סתיו :
    • 1.  תקציר של הסיפור הופיע בעברית בשנות השישים באנציקלופדיה "עולם התרבות "כרך 5 ,הוצאת מסדה.

      2. הניבלונגים וסיפורים אחרים .   תירגם ועיבד שלמה טנאי הוצאת עם עובד ,1988 ..

      3. שירת הניבלונגים מאת מחבר עלום שם.תרגום לעברית מגרמנית על פי תרגומיהם של זימרוק ויונגהנס בתוספת דברי מבוא והערות יוסף האובן -נבו, הוצאת ירון גולן,1996.

       4. אריה סתיו (תירגם והוסיף מבואות ). שירת הניבלונגים. הוצאת הקיבוץ המאוחד ,2006.

      כן ישנם גם כמה גירסאות בעברית של הגירסה הנורדית של הסיפור שהיא יצירת מופת בפני עצמה :

      1. אלים ודתות –אנציקלופדיה מעיין ,הוצאת יוסף שרברק ,1962. גירסה מקוצרת לילדים ,במסגרת מגוון סיפורים של המיתולוגיה נורדית ומיתולוגיות אחרות .

      2.  הויקינגים –אגדות עמים ,איסוף ועריכה ז'יל רגאש , תרגום ארזה טיר אפלרוייט ,הוצאת ש.פרידמן ,1994. גירסה מקוצרת מאוד לילדים של הסיפור .

      3. יעקב שריג  המיתולוגיה הסקנדינבית ,הוצאת מפה 2005

      4. זיגורד קוטל הדרקון –האפוס הנורדי תרגום בר אור זיו ,הוצאת אסטרולוג ,2005. תרגום מלא של הגירסה הנורדית של סיפוןר זיגפירד והניבלונגים.

      אריה סתיו שירת הניבלונגים : "ביטוי מושלם למהותה של הגרמניות" / [תל-אביב] : הקיבוץ המאוחד, [תשס"ו] 2006.

אריה סתיו ( מתרגם ) שירת הצפון : מבחר האדה האיסלנדית / תל אביב : אריה ניר, תשס"ט 2009.

סאגות איסלנדיות בתרגום איתמר אבן זוהר


סיגריד אונדסט , 1882-1949 ויגה-ליוט וויגדיס : סיפור אהבה ונקמה צפוני תרגם מגרמנית ד. קלעי ברלין-תל-אביב : א.י. שטיבל, (תרצ" ב 1932 /התרגום נערך ושוכתב ע"י אהרן בר,הוצאת  תמוז, 1984


רומן היסטורי על סיפור נקמתה של אישה נורוגית בגבר איסלנדי שבגד בה במאה העשירית לספירה.. כתוב בסגנון הסאגות האיסלנדיות. המחברת היא סופרת נורווגית כלת פרס נובל לספרות.

על סיגריד אונדסט

טקסט הספר באנגלית

ביקורות באנגלית


 ריטה ריצ'י  בז-הקרח / עברית שרגא גפני [תל-אביב] : עמיחי . 1968

רומן היסטורי על איסלנד במאה העשירית לספירה ..הגיבור הוא נער מסקסוניה שמגיע לאיסלנד במאה העשירית לספירה ולוכד ומאלף שם את בז הקרח הנדיר.

תקציר

על  ריטה ריצ'י


, הלדור לקסנס ,פעמון איסלנד / מאנגלית – אביבה ברושי ; ייעוץ לשפה האיסלנדית – יעקב שריג ; ירושלים : שוקן, תש"ע 2009.
רומן  היסטורי המתאר את החיים באיסלנד בשלהי המאה ה-17 ובראשית המאה ה-18, עת היתה נתונה תחת השלטון הדני.
פרק מהספר

 הלדור לקסנס בויקיפדיה
יורם מלצר על לקסנס הסופר האיסלנדי שחסר לנו

 תנו לדג לשיר :עמיחי שלו על לקסנס

רחמי האל הם הדבר הראשון שמת בשנה גרועה :רות אלמוג על פעמון איסלנד
אי עצוב בים מאשה צור גלוזמן על פעמון איסלנד

 גרזן אני מבין :נועה לימונה על פעמון איסלנד

 

.דוד שחר ( עורך ) מבחר הספור הסקנדינבי : <איסלנד, שוודיה, דניה, נורבגיה ופילנד> / תל אביב : הדר, [1954].
כולל שני תרגומים של סאגות איסלאנדיות קדומות שנעשו בידי אוריאל אופק.

 

רומנים  זרים על איסלנד

ז'ול ורן מסע אל בטן האדמה ( 1864) ספר שתורגם שש פעמים לעברית

1. בבטן האדמה”, ישראל זאב שפרלינג, בימ״ס תל אביב, ורשה, 1878.
2. „מסע אל מרכז האדמה”, ג. בן־חנה [=גדליהו אמתי], יוסף שמעוני, תל אביב, 1950

3.. „מסע אל מרכז כדור הארץ”, שרגא גפני, עמיחי, תל אביב, 1981

4. „מסע אל בטן האדמה”, אביטל ענבר, מועדון קוראי מעריב, תל אביב, 1984.
5. „מסע אל בטן האדמה”, בינה אופק, עופרים, תל אביב, 1999.


6. „מסע אל בטן האדמה: בתמונות”, מיכל מילר, עופרים, כפר מונש, 2002

פיר  לוטי הדיג מאיסלנד / עברית א.א. קבק ירושלים : מצפה, תרפ"ג1923

 

ורוניק  אובלדה   דברים שאני יודעת עליה. /   מצרפתית: רמה איילון. אור-יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע"ב, 2012.

 תקציר :גורלה יוצא הדופן של שושלת של שלוש נשים. דומה כי לשלושתן מובטח גורל אחד: ללדת ילדה בלי שיעלה בידן לחשוף את שם האב. אמיצות, אבל נידונות לאכזריות המכוונת אל בנות מינן. מבין שלושתן רק ורה קנדידה מעיזה לחשוב שאפשר לשבור את שרשרת הגורל. היא נמלטת מהאי שלה ומפליגה ללהומריה, שם היא חולמת על חיים בלי עבר. גבר בשם איצ’אגה, עיתונאי ב"אינדיפנדנט", עומד לפוגג כליל משאלה זו."--(

ספרות איסלנדית מודרנית


הלדור קיליאן לכסנס, , 1902-1998 תחנת האטום / עברינת ג. אריוך תל אביב : עם עובד, תשל"ב 1972

רומן על איסלנד של ימינו.


 הלדור לכסנס,  גם הדג ישיר / עברית ג. אריוך תל-אביב : ספריה לעם, 222 עם עובד, תשל"ז, 1976

רומן על איסלנד של ימינו.תקציר:חיים הפשוטים והתמימים בבקתתו של דייג זקן באיסלנד הרחוקה והאנשים המתגוררים בה, ולעומתם אירופה הרחוקה והמסתורית, כפי שהיא משתקפת בדמות – החידה של בן המקום שיצא לשם ונעשה, לכאורה, זמר בעל מוניטין – קובעים את דרך חייו של מספר הסיפור משחר – ילדותו ועד שהוא עצמו יוצא על העולם הגדול.
סיפור בעל אוירה מיוחדת, המצייר תמונה רחבה, פיוטית ואירונית כאחת, של מקום וחברה שהמולת העשרים עדיין לא חדרה אליהם, פרי עטו של גדול סופרי איסלנד בימינו.


‫ אולף  ‫ אולפסון המסע הביתה / עברית עדי גינצבורג הירש בן שמן : מודן, 2003
אישה שלקתה במחלה סופנית מחליטה לחזור למולדתה, איסלנד. המסע אפוף זכרונות מן העב

אולף  אולפסון אל תוך הלילה / עברית בועז וייס מושב בן-שמן : מודן, 2006

תקציר:כריסטיאן בנדיקטסון, איסלנדי שהיגר לקליפורניה, עובד כשרת בטירתו של ויליאם רנדולף הרסט. תפקידו להשגיח על משטר החיים של אורחי הטירה: אסור להשתכר, אסור לנבל את הפה ואסור לקיים יחסי מין לאנשים שאינם נשואים . הרסט חי בטירה עם פילגשו ההוליוודית

אולף  אולפסון,  אהבות / עברית בועז וייס בן-שמן : מודן, 2010.
קובץ סיפורים מחיי איסלנד.

 עוד על אולף אולפסון

סולוויג  אגרז    על שפת הים, בקצה העולם. /   מאנגלית: יואב כ"ץ.  תל-אביב :   שוקן,   תשע"א, 2011.

תקציר : מתוך חורבנה של ברלין לאחר מלחמת העולם השנייה נמלטת שרלוטה הציירת מעברה ומכל אשר אבד לה, ונענית למודעה המזמינה לאיסלנד "נשים חזקות היכולות לבשל ולעבוד בחווה". שרלוטה מגיעה לחוות "הטירה האפלה", שם היא פוגשת באיכר שתקן. בעודה נאבקת לבנות לעצמה משפחה וחיים חדשים בארץ קפואה ונידחת, זכרונות ורוחות מן העבר באים בעקבותיה.

סיפורים בלשיים איסלנדיים

ארנלדור אינדרידאסון, קללת הדורות : תעלומת רצח ברייקיאוויק / מאנגלית שלומית כנען ירושלים : כתר, 2007.

בנזונה של ספר :ביקורת על קללת הדורות 

אירסה סיגורדרדוטיר, אחרית פולחן / מאנגלית: עילי סופר אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשס"ט 2009
Originally published: Reykjavik : Verold Publishing, 2005

,

מיקל  רידפת    מקום שם רובצים הצללים. /    מאנגלית: גבי סילון]. תל אביב :   חרגול ועם עובד,   תשע"ב, 2012.

תקציר : לפני אלף שנה: לוחם איסלנדי שב משדה הקרב עם טבעת שהסיר מידו הימנית של אויבו. לפני שבעים שנה: פרופסור מאוקספורד המסתמך על מקור סודי, כותב את האגדה המפורסמת ביותר של המאה העשרים. שמו של הפרופסור: ג'ון רונלד רעואל טולקין. לפני שש שעות: מומחה לסאגות איסלנדיות עתיקות, אגנאר האראלדסון, נרצח. מי רצח את האראלדסון? איזו סאגה נעלמה הוא גילה לפני מותו ומה הקשר בינה לבין 'שר הטבעות' של טולקין? האם כוחותיה הגדולים של טבעת מכושפת הם שעומדים מאחורי פרשת הרצח המסתעפת? מאגנוס ג'ונסון, שוטר בוסטוני קשוח ממוצא איסלנדי, נשלח לרייקיאוויק כדי לייעץ למשטרה המקומית להתמודד עם פשיעה עירונית גוברת וגם כדי להרחיקו מחוליית החיסול שבעקבותיו. עד מהרה הוא מוצא את עצמו מעורב בחקירה שמחזירה אותו למיתולוגיות העתיקות שקרא בילדותו בשקיקה, מובילה אותו למרדפים עוצרי נשימה בין הקרחונים האדירים, המפלים והרי הגעש של איסלנד, ומוליכה לגילויים מפתיעים על הקשר בין מיתוסים עתיקים להווה"

ספרות ישראלית על איסלנד

גלילה  רון-פדר-עמית,   איסלנד :   עינו הכחולה של השטן /   סדרת  משימה עולמית מספר   11)  איורים: מירב שדה-לביא בן-שמן :   מודן,   2012.

תקציר : בדרך מהמשימה בלונדון הביתה, הורידו את תום ואותי מהמטוס. מה קרה? למה אנחנו נשלחים לאיסלנד? לשם מה הבגדים הלבנים האלה? ולמה מחברים אותנו עם כאלו־הורים שלנו? אז נסענו לאיסלנד. האם ידעתם שבקיץ השמש לא שוקעת באיסלנד? האם ידעתם שאיסלנד מלאה הרי געש וגייזרים? האם ידעתם שיש אנשים שמאמינים שהמים הכחלים שבגייזיר הם עינו הכחלה של השטן? טוב, אנחנו למדנו את זה בדרךְ הקשה, בעקר אני. וגם למדתי שהשקוי נגד־פגיעה הוא לא שקוי נגד שקוי האמת ואבדן הזכרון. וגם למדנו שיש אנשים שאומרים שהם נלחמים בשטן, אבל הם הרבה יותר גרועים ממנו. האם הפעם נצליח במשימה העולמית שלנו, או  שאנשי הכת של יוהנס יצליחו במשימה השטנית שלהם?


ראו גם:

איסלנד בויקיפדיה

מאמרים מעניינים על איסלנד:

גואומונדור  ‫ מגנוסון,.דיסאינפלציה באיסלנד. רבעון לכלכלה , ל"א (121): 181-186, 1984


משה גלעד איסלנד: מפגש הענקים. מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 21: 10, 12-13, 18, 20, 68, 1991

  יפה אלוני-פינברג,.מפגש הענקים (גלויות ונסתרות). מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 23: 60 1991

ארן פלק, הוויקינגים החדשים.. מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 76: 58-70, 1998

רמי. קלין, איסלנד: מסע אל מרכז האדמה. טבע הדברים , 44: 112-131, 1999

 דבי. טל, נוקש על שערי השאול. מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 104: 30-44, 2000
תקציר :איסלנד היא האתר הסוער ביותר על פני כדור הארץ מבחינה גיאולוגית. יש בה ערי געש, גייזרים, מדבריות וולקנים, קרחוני ענק, שדות בוץ מבעבעים, נהרות שוצפים וקניונים של עמודי קרח

פטרה  ותמן,.איסלנד לוהטת. טרוולר: מגזין הנסיעות והטיולים של נשיונל ג'יאוגרפיק , 2: 140-150, 2001

‫ אינטגריד  ויקלגרן,.פיענוח הגנים של אומה. מדע פופולרי , 70: 46-50, 2000 .

תמרה טראובמן הקטלוג האיסלנדי לגנים פגומים

 

מסע אחר המדריך המלא לאיסלנד

 

כתבות שונות על איסלנד

עד קצה העולם –יומן מסע באיסלנד
חלק א'

חלק ב' חצי האי סנייפלס

חלק ג' קרחונים וגייזרים

חלק ד' סוסים וציפורים

חלק ה' בריכות ובורות

חלק ו' פאפינים

חלק ז' הסיום

איסלנד טיול לכל המשפחה

כתבות על טיולים באיסלנד

רייקיאוויק, בירת איסלנד, היא אולי עיר הבירה המבודדת ביותר באירופה, אך העיר שוקקת ואופנתית עם חיי לילה פעילים

ציון  אפרתי.איסלנד – ארץ הקרח. טבע הדברים , 80: 126-138[], 2002  

 ג'ורג'  סטון.הבירה הצפונית ביותר (יעדים). טרוולר: מגזין הנסיעות והטיולים של נשיונל ג'יאוגרפיק , אפריל-מאי 2004, 28-30
מסלול טיולים בעיר רייקיאוויק שבאיסלנד הצפונית. במאמר עובדות על המקום ופירוט המקומות שאסור להחמיץ.

מרגרט  דל-ג'ודיס.המלחמה הקרה /. נשיונל ג'יאוגרפיק 118: 106-129, 2008
סכר ענקי וכור לייצור אלומיניום שנועדו לספק רווחה כלכלית, מפלגים את אוכלוסייתה הקטנה של איסלנד, שהתעוררה מאוחר לגל המודעות לשמירה על אוצרות טבע ואיכות הסביבה.

דורון תלמי .יש סוסים שמדברים איסלנדית /. מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 210: 106-110, 2009
תקציר : הוא יפה, הוא חזק, הוא מותאם לתנאים קיצוניים. דורון תלמי מביא את סיפורו של גזע הסוסים הטהור שמגדלים באיסלנד כבר מאות שנים.

  • דורון תלמי .שמש חצות /. מטילים, מסע אחר , 112: 18, 2009

    על שקיעת השמש מדרום לחוג הארקטי המכונה "לילות לבנים" או "שמש שחורה" או "שמש חצות

     

  • ירון פשר .אשת חיל מי ימצא /. סטטוס: הירחון לחשיבה ניהולית , 214: 60-61, 2009
    למה המנהלות האיסלנדיות הצליחו לשמור על החברות שלהן במשבר?  סטטוס: הירחון לחשיבה ניהולית , 214: 60-61, 2009

אינטגריד  ויקלגרן,.פיענוח הגנים של אומה. מדע פופולרי , 70: 46-50, 2000 .

תקציר : חיפושיו של ד"ר קארי סטפנסון אחר גורמים גנטיים למחלות, באמצעות סריקת הדי.אן.איי. של תושבי איסלנד, מעוררים הערצה וזעם גם יחד בעם שלם.

·  ארצות בעולם :עוד רשימות על עוד ארצות בעוד יבשות

·  אתיופיה :משלמה המלך ועד מילס זינאוי והלאה

·  האסיר מסיירה ליאון

·  סינגפור
קוריאה לנצח

דגל  איסלנד

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שובן של המכשפות: על מחזור שירי המכשפות של רחל חלפי

.

לאחרונה יצא לאור קובץ שירי המכשפות של  המשוררת רחל חלפי בהוצאת "קשב " שבו היא כינסה את מחזור שירי המכשפות שלה משנת 1979  ובתוספת דיסק של הקראה של השחקנית חנה מרון של שירים אלו. מחזור זה מוכר היום כאחד משיאי יצירתה .

קובץ זה מעורר בי שביעות רצון מיוחדת , משתי  סיבות :

גם בגלל שאני מחבב מאוד את שירי המכשפות של חלפי .

וגם מאחר שיש לי יד בהוצאתו .
היה זה לפני כמה שנים אגב שיחה עם רחל חלפי בבית הקפה החביב עליה ברחוב אבן גבירול שבה היצעתי לראשונה למשוררת שיש מקום לפרסם את קובץ השירים כספר נפרד ,גם לאחר שיצא כבר במסגרת מבחר כל שיריה.
ואני שמח לראות שהצעתי מאז התקבלה והעלתה עור וגידים.
אבל יש לי הסתייגות מסויימת לגבי חומר שחלפי העדיפה לגנוז ואני הייתי מעדיף שישאר ואף יורחב.

מחזור שירי המכשפות של רחל חלפי  נכתב לראשונה ב-1975. זוהי עד עצם היום הזה היצירה הספרותית המקיפה והבולטת ביותר הקיימת בשירה העברית העוסקת במכשפות , ובוודאי בידי אחת היוצרות המשורריות הבולטות כיום בעברית ,שהיא בין השאר כלת פרס ביאליק. ..

כמה מהשירים במחזור זה הופיעו לראשונה בגליון "פרוזה" 29-30 של אפריל 1979, מלווים בתחריטים מרשימים של הצייר אוזיאש הופשטטר (שחבל שלא נכללו במהדורות המודפסות של המחזור).


לאחר מכן הופיע המחזור כולו בספר"נפילה חופשית" שראה אור בהוצאת  הוצאת עכשיו מרכוס
ב-1979
מחזור השירים חזר והופיע שוב, כשהוא מקוצר במקצת במבחר השירים המקיף של חלפי "מקלעות השמש:החל מ"שירים תת-ימיים ואחרים", 1975, ועד "נוסעת סמויה", 1999 ".הוצאת הקיבוץ המאוחד 2002   

וזכה לצאת שוב במהדורה שנייה מורחבת  ב-2005 עם מאמר ענקי של פרופסור דן מירון על היצירה של חלפי אם כי לא זכור לי שהיה לו  הרבה מה לאמר שם על מחזור שירי המכשפות.  .

וכעת המחזור מופיע שוב מורחב  עם שירים חדשים כספר נפרד בהוצאת "קשב".אמנם לא לכל השירים החדשים יש את העוצמה של השירים המקוריים משנות השבעים ,וכמה מהם נראים כחזרה וואריאציה מיותרת על הנושא .אבל עדיין הקובץ מרשים. כמעט כפי שהיה.
אבל רק כמעט.
עבורי לפחות המחזור המקורי של רחל חלפי כפי שהופיע במגזין "פרוזה " היה מעניין גם ודווקא בגלל האלמנטים "הכמו מחקריים " "המוקומנטריים " שבו הנדירים מאוד בעולם השירה.

חלפי התבססה בו  כביכול , על ספרים מחקריים שונים ( מזויפים כולם ) ועל עדויות אמיתיות כביכול של מכשפות כחלק ממסר חזק למען השונה והאחר הנרדף בידי כוחות העריצות והריאקציה . לכאורה, זו הנצחה אמפטית מחקרית של הנשים שעונו ונרצחו. למעשה זה חומר בדיוני "מוקומנטרי", וכך גם שמות החוקרים, הכמרים, או התאריכים, שאת כולם בדתה המשוררת מלבה.
..לא ידוע לי על מאמץ מקביל לבנות "תשתית מחקרית מוקומנטרית " מעין זאת באיזה שהוא שיר אחר בעברית ורחל חלפי מבחינה זאת יצרה רעיון או סוגה חדשה בתחום השירה.  .
למרבית הצער במהדורה של מחזור השירים  בקובץ "מקלעות השמש" ובמהדורה של הקובץ המורחב בהוצאת "קשב " , חלק מחומר "תיעודי" זה הושמט בידי המשוררת מסיבות אסתטיות טהורות שאותן הסבירה לי בפרטנות  , וחבל.מבחינתי עדיף היה שחומר זה יישאר ואף יורחב בקובץ השירים הנוכחי.  החומר הזה תרם הרבה לעוצמת השירים..

זכור לי שהצעתי בשיחה ביני ובין המשוררת להרחיב את החומר הזה ובכך לחזק את הייחודיות של שירי המחזור. ,אבל בבירור היא לא קיבלה את דעתי.,וזה אני משער בגלל תפיסה אסתטית שונה מאוד משלי.
מומלץ אם כך לחפש את שירי המחזור במהדורה המקורית הנדירה של "מגזין "פרוזה " ", שם מופיע החומר "התיעודי" כמעט במלואו.
ולמען התיעוד ההיסטורי ,כפי שהבאתי באתר זה הקדמה של רחל חלפי לספר שנגנזה ,  הנה  כעת גם הקטעים הגנוזים האלו כפי שהופיעו בגליון "פרוזה "ושוב לא הופיעו יותר. .

הטקסטים הגנוזים של "המכשפות "

רחל חלפי מציינת בהקדמה לשירי המחזור:
"מחקרים שפורסמו לאחרונה מגלים כי מאות ואלפי ה"המכשפות" שהועלו על המוקד, הומתו בהטבעה, נכלאו ויוסרו באירופה של ימי הביניים ולאחריהם, לא היו אלא נשים יוצאות דופן, אינטנסיביות, בעלות כוחות רוחניים, או יופי פיזי, שחרגו מתדמית האישה הסטראוטיפית של אותה העת. איבחונן כ"שליחות השטן" והוצאתן להורג לא נשאו אופי דתי בלבד, אם כן. הן ייצגו כפייה ודיכוי חברתיים והוקעת הפרט ויוצא הדופן, במקרה זה, האשה יוצאת הדופן, האחרת."

השמות ו/או הפרשיות במחזור זה לקוחים בחלקם מתוך "האנציקלופדיה לחקר קשרים עם השטן ופמלייתו" שיצאה בצרפת במחצית השניה של המאה ה-17. ובחלקם מתוך כתבים אחרים ובעיקר משל האב רוז'ה סידום, האב פדרו דה-לה-נאראנחלה, האב ג'פרי אנדרוז, והחוקרת מונסה ברסלונה אסתר".
( כל אלה חוקרים שלא היו ולא נבראו .א.א )
(ההקדמה של רחל חלפי למחזור שירי המכשפות, פרוזה מספר 29-20 אפריל 1979 )

תראו תראו עדר מכשפות בשמיים
תראו תראו אותן אוחזות ברעמות הזרדים
תראו תראו אותן פשוקות רגליים על מקלות
בתפילה של קדושות עיניהן מתגלגלות קולן
מרחשש בדגים בבריכת מי ורדים תראו
תראו אותן מנווטות את כלי רכבן הקשים
(שירי רכילות על מכשפות, מתוך: מחזור שירי המכשפות, רחל חלפי )

במחזור המקורי היו 13 שירים המציגים כביכול "דמויות אמיתיות" של נשים שנחשדו בכישוף, נכלאו, הורעבו עד מוות, הוטבעו בנהר, שנשרפו חיים על המוקד, או שעונו למוות בידי המון זועם. לסיפורים אלה הוסיפה כאמור המשוררת הקדמה וחומר "תיעודי" המצורף לכל שיר שתיאורי הדמות וההתעללות שעברה שעבורי משווים לשיר איכות נוספת מצמררת ממש מעבר לשיר עצמו. .

וכך אחד השירים "מוקדש לפנלופה ליז שנכלאה והורעבה למוות באשמת קיום נשפי חשק לשטן ,בהיותה בת שש עשרה ,באנגליה של המאה ה-14."
"שירי רכילות של מכשפות " מוצגים כ"מושרים בחגיגות שיכורים בליווי משרוקית מחבתות וטרטור אופנועים. ".
או "בעקבות יומניה של איריז דה –בואה ,מדרום צרפת שבמאה ה-17. הכנסיה המקומית התביעה אותה משום שמנעוריה אמרו אנשים כי היא תלד מפלצת בת שטן. כאשר הרתה לראשונה נלקחה אל הנער ,הולקתה שם בשוטים .ואחר כך הוטבעה. ".

השיר "וידויה של מכשפה מאושפזת בצינוק " "מוקדש לאנייס דה-וידון שבסוף המאה ה-16 בצרפת נכלאה בצינוק למשך 20 שנה ולבסוף הומתה בהטבעה".
אם נרצה, אפשר לפרש את השירים בצורה מקובלת כיום כשירים פמיניסטיים המציגים את הנשים כקורבנות הגברים בגלל "שונותן" (כפי שאפשר להבין מההקדמה). אך אפשר באותה המידה לפרש את השירים האלה בצורה מקורית בהרבה, כשירי הלל לכוח העל חושי הטמון באישה, שמוכנה לפרוץ את כל המיסגרות החונקות אותה לנצל את כוחה במלואו.ואפשר גם למצוא בהם דיוקן-עצמי של הדוברת בשירים -על כוחה וחולשותיה על תעוזתה ופחדיה.

המכשפות של רחל חלפי הן נשים נועזות ורבות עוצמה, המוכנות לנסות הכל, וגם לא איכפת להן להיות מכוערות או לפעול בניגוד לצווי החברה. הן גיבורות ובה בעת גם קורבנות של החברה, שהן יוצאות כנגדה וכנגד צוויה. הן משקפות קיום שכל כולו התרסה כנגד הסדר הקיים.

נאום מכשפה שהרתה לשטן
(הערת המשוררת: בעקבות יומניה של אינייז דה בואה מדרום צרפת במאה ה-17. בנעוריה אמרו אנשים בכפרה, כי היא תלד מפלצת בת שטן. כשהרתה לראשונה נלקחה אל הנהר, הולקתה שם בשוטים ואחר כך הוטבעה.)

אני יכולה להכיל בבטני את כל
מלאכי השמים את כל שדי התהום
הקטנים . יש בי די חם
לכסות את העולם בשמיכה של פוך .
חפרו לי בתוכה מחלות של אהבה
שהם לא יאמרו לי שאהרה מפלצת .
כל פעמוני המצולה מצלצלים מטורפים
במצולות רחמי. כשגבר שוכב אותי
אלוהים שוכב איתי .
אותו אהוב שלי יודע עד אבדן עצמו לדעת בעומק
נפילה סופית . אני לו
המערבולת שאינה עוצרת
אדוות אדוות ביקום
אני אזרה צמרמורות ביבשות העתיקות
אני אסמר בתענוג את פלומת הים הרכה
אני אשריץ לטאות מרוב אהבה
אני אכסה את האדמה בלהבות חורכות
אם לא בתינוקות ורודים
אני אפרע את כסתות אהבתי נוצות
נוצות אל תוך הרקיע .
אני אסתור את כוח המשיכה
שסעו את בטני כמו את בטנו
של הזאב . שימו לי אבנים בבטן!
אבל קודם ,תנו לי
לטרוף הכל
בשוקקות כזאת
בשוקקות כזאת
(מתוך: מחזור שירי מכשפות, רחל חלפי)

בניגוד להקדמה שמציינת את שקריות ההאשמות נגד ה"מכשפות", השירים מדגישים דווקא את כוחותיהן האמיתיים מאוד של הנשים, ואת שאיפותיהן הגרנדיוזיות הרבה יותר. המכשפה בשיריה של רחל חלפי שואפת לפרוץ את הכוחות החונקים והמגבילים של החברה ושל הגברים; היא אישה שמעדיפה את המוקד על החיים, כי
הלילות קרים כאלה …. השמש הקרובה ביותר לגלקסיה הכבויה שלה
היא PROXIMA CENTAURUS
והיא מתפוצצת במרחק 4 שנות אור
גם השמש הקרובה ביותר אינה קרובה !
בלילות קרים כהים כאלה
המוקד לפחות בטוח
האש
צפיה חמה
(מתוך: "מכשפה שלא ריפדה את חייה", "מחזור שירי המכשפות", רחל חלפי)

חלפי מתארת בשירים את תחושותיהן של הנשים המכשפות, המרגישות כי הן עוברות שינויים קיצוניים.

הייתה בי חיה צורחת
הלילה בעומק של חמש קומות היה לי
פתח לשעת סכנה.
הייתה בי חיה צורחת
מרוב צריחה לא יכולתי לראות את גבולות
גופה…

היו לה חיים
משלה . פניה היו מכפילים עצמם .
פרותה הייתה ממלאת
את העולם
היא הייתה מצמיחה פרחי טרף בתוך
בשרי ולבשרי לא הייהת שליטה
עליה …
בלילות היא היתה
נחה
ושואבת אותי .ואני אף לא הייתי
גרגר אבק כשהייתה
קמה עלי צוחתה .
כדי לשסף את ראשה הייתי חיבת
לשסף את ראשי.
(מתוך "וידויה של מכשפה מאושפזת בצינוק", "מחזור שירי המכשפות", רחל חלפי)

לצד כל השירים ה"כבדים", יש במחזור גם שירים הומוריסטיים הקורצים לקורא:

רכילות אינטימית

הנה שישבק המכשפה היא קוראת למטאטא שלה טוני
הנה רמחה המכשפה היא קוראת לו פוני
בועץ קוראת לו בוץ
נפעד קוראת לו באלי
שינשאת קוראת לו פאלי .
(מתוך "מחזור שירי המכשפות", רחל חלפי)

רמז לכך שסיפורי המכשפות הם ביטויים לפנטזיות מיניות ואחרות, של גברים ושל נשים.
בסופו של דבר, קובעת חלפי:
"מכשפה רוכבת על מטאטא כי זה
כל מה שיש לה לרכוב עליו."

המכשפות בשיריה של חלפי מסוגלות ליצור ולארוג חיים ועולמות שלמים בכוחן היצירתי המיוחד, אולם כתוצאה מכך הן מאוימות על ידי החברה הקונפורמיסטית המוקיעה אותן, ועל ידי הטירוף האורב להן תמיד.
הכישוף והעל טבעי ממשיך להעסיק את חלפי גם בשירים מאוחרים למחזור זה. המכשפות מופיעות גם בשירתה המאוחרת, בשירים כמו "מכשפה יורדת למצרים (שנכתב ביחד עם שיריי "מחזור המכשפות", אך הופיע רק מאוחר יותר בקובץ "זיקית"); ו"מכשפה שמנה". בנוסף מופיעים בשירתה גם יצורים מכושפים אחרים כמו "החתול המאגי", שמופיע ב"נפילה חופשית",, דיוקן של חיה (המזוהה באופן מסורתי עם המכשפות), המנסה לפתח את תודעתה ומודעותה.

שיחה עם רחל חלפי

איך היגעת לנושא הכישוף ?

רחל חלפי : באפריל 75 הייתי בתקופה של נסיעה והחלטות קשות ופתאום הנושא הזז צץ של המונולוגים כמו המכשפה שאיבדה את חייה עם ש/ם והטקס .ולא קדמה לזה מודעות מיוחדת למכשפות כאילו הקול שלי נחטף על ידי קולות שלהן. לא ביצעתי שום מחקר רק מאגדות ילדים ומה שלמדתי על ציד מכשפות . באיזה שהוא שלב נתקלתי במחקר על מכשפים .ושילבתי פירורים מדעיים בטקסטים כביכול .אחר כך מחקתי כמה מהפירורים האלה .

רחל חלפי ביקשה גם להבהיר שקטע שפורסם במאמר של כותב שורות אלו על קשרים בינה ובין המשוררת יונה וולך בנושא זה,נושא הכישוף שכידוע עניין מאוד גם את וולך  אינו מדוייק .

רחל חלפי : רצוני לציין שבניגוד למה שצויין בפרסומים שונים ,  במאמרך עלי  ושל יגאל סרנה  בספרו על יונה וולך בנוגע להשפעה, כביכול, של דמותה של יונה וולך על שירי המכשפות שלי,זה אינו מדוייק כלל.

. עם כל הערכתי הנלהבת לשירתה, צר לי שפרסום שגוי אחד בעבר, ופרסום שגוי נוסף – ממשיכים להזין הנחות בלתי מבוססות על השפעה שהייתה לה ולתדמיתה "כמכשפה"  כביכול עלי. 

 פגישתי הממשית הראשונה עם יונה היתה בקיץ 76', ואז אכן כתבתי את "סרוגה…" . עד כמה השיר הוא עלי או עליה – זוהי שאלה פתוחה, באמת. אך, עניין שהוא ברור לחלוטין הוא כי שירי המכשפות נכתבו (בתנופה, תוך כמה שעות) באביב 75', כלומר שנה ורבע לפני אותה פגישה עם יונה. (גם הדיווח של סרנה על אותה פגישה הוא שגוי, שכן, היא באה לבקרני בבית הורי, כמה ימים לאחר נסיעה משותפת במונית…) חבל ששגיאה ישנה אחת תזין פרסומים מעניינים אחרים…

הייית רוצה לעסוק בכישוף?
:רחל חלפי :  הייתי רוצה לעסוק בכישוף . אולי זה היה משפיע על חיי לטובה .
אבל האמת ? לדעתי החיים שלנו זקוקים יותר לתפילה מאשר כישוף.
כל שירי המכשפות יצאו ממני בלי שאחקור את הנושא כלל.זה הדהים אותי.
כתבתי אחרית דבר שלא הסבירה כלום ככל הנראה המכשפות כישפו את עצמן לדעת הן רצו להיות וזהו. ובסופו של חשבון הן לא מכשפות באמת אלא סמל למשהו מהתת מודע

 

בשירתה של חלפי מופיעים גם  נושאים מיסטיים אחריים כמו ספרי חיזוי העתיד כמו האי צ'ינג הסיני,

 לגביו תמהה המשוררת:

ראשי שט במימי הקוסמוס גופי רוצה לחזור למיטתי למיטתי הסתורה
מיטתי נדודת השינה ,איך אבין איך אבין את האי צ'ינג
ואיך האי צ'ינג יבין אותי?
(מתוך "קריאה באי צ'ינג", רחל חלפי)

וכפי שהראיתי במאמר אחר נושאים אלו מעסיקים אותה מאוד ביצירתה לא פחות מהעיסוק בנושאים מדעיים שונים שגם הם קיימים ביצירתה ולמעשה הם משלימים זה את זה.

ואגב בתור קוריוז : כמה משירי המכשפות של רחל חלפי וגם אחרים כמו   מכשפה מצלצלת", מכשפה משנה צורה", וכן  "סימביוזיס" ו"זמרת" הולחנו בידי היוצרת  יסמין אבן "

.כידוע יסמין אבן יצרה כמה שירים משלה על מכשפות לילדים בדיסק ואף הצגה שלמה לילדים על נושא זה .  מן הסתם לשתי היוצרות יש הרבה מן המשותף בעניינם בנושאים אלו.

ראו גם קישורים רלבנטיים

הספר מכשפות בהוצאת קשב

מכשפה מצלצלת : שיר עם לחן של יסמין אבן

רן יגיל על שירי המכשפות

הר הקסמים על שירי רחל חלפי 

אלי אליהו על המכשפות של רחל חלפי

לסלוח זה לעוף הפוך " ארז שוויצר על "מכשפות "

מקלעת השמש המהדורה המורחבת

רחל חלפי בויקיפדיה

רחל חלפי בלקסיקון הספרות העברית החדשה

פרטים על רחל חלפי

שאלות לרחל חלפי

רחל חלפי -סקירה באנגלית

 

אילן שיינפלד על רחל חלפי

 

 משוררת את חדוות הבריאה רפי וייכרט על מקלעות השמש  

הסיפור האמיתי והמזעזע על שירי רחל חלפי

רשמים של בלוגרית מערב שירה של חלפי

נשים ומסכות / חיה שחם

חיה שחם "עיון במחזור שירי המכשפות של רחל חלפי " בתוך נשים ומסיכות :מאשת לוט ועד סינדרלה הקיבוץ המאוחד , 2001.

כישפה את עצמה לדעת :ההקדמה שנגנזה  של רחל חלפי לספר "מכשפות " 

הכישוף של רחל חלפי :מאמר מקיף על יצירתה של המשוררת.  

כישפה את עצמה לדעת : רחל חלפי על המכשפות

 

המשוררת  רחל חלפי הוציאה לאחרונה בהצעתו של כותב שורות אלו ספר שלם של שירי מכשפות. במקור היא צירפה לספר הקדמה אולם זאת הורדה מהמהדורה המודפסת מסיבות שונות
.אז הנה לראשונה  בדפוס ההקדמה של רחל חלפי.
סקירה על שירי המכשפות של רחל חלפי תבוא בהמשך.

 

איך הן קרו לי?

בשולי מכשפות

מאת רחל חלפי

‏שואלים אותי: מדוע מכשפות?
איך הן קרו לי?
‏בעצם, אין לי מושג.
‏ובכל זאת, אנסה.
‏יום אחד באביב 1975 ‏, הן ,החלו לדבר אלי, שם, אצל שולחן-האוכל הזעיר שלי בירושלים, ששימש לי גם שולחן עבודה. הן דיברו בקול רם, במילים ברורות, בתנופה. כל שיר, שנרשם אז במהירות, נפתח בכותרת כמו:
‏"מכשפה נופלת", "מכשפה מתאהבת תוך כדי נפילה", "מכשפה שלא ריפדה את חייה". היה בהן כוח – שבי לא היה. היה בהן גם כוח לומר את חולשתן.
‏כשנשאלתי אחר כך איך דווקא מכשפות – לא היה לי הסבר. גם לא ידעתי על מכשפות יותר מצעירה ממוצעת שקראה עליהן בשנותיה הרכות בספרי הילדים, או ממי שקראה בבית הספר כמה שורות על 'ציד- מכשפות'. בשבילי אז ,מכשפה היתה אשה עם כוח. אשה שלא אכפת לה לא להיות נחמדה ויפה. אשה מכוערת, כלומר יפה באופן אחר .אשה רעה, ואולי בעצם טובה. לפעמים אשה מוקעת. כמעט-תמיד אשה מוקאת. ותמיד – קשת-יום-ולילה. אשה עפה. אשה ש'לא שמה'. כלומר: 'לא שמה' על מה שרובנו שמים. אבל כן שמה-מאוד על דברים אחרים.
‏המכשפות ההן שלי דיברו מן השוליים האפלים של התודעה. בכל פעם שמכשפה דיברה אל העט שלי, היתה זאת אשה אמיצה. אשה שנוטלת את המטאטא הביתי של היומיום – וממריאה. בלי פחד-גבהים. וגם עם פחד-גבהים, ועם פחדים רבים אחרים. אבל עם אומץ לדבר אותם. ובכן, אשה ממריאה, טסה, עפה. וגם, לפעמים, אשה שחזרה מן הטיסה הזאת – שבורה. מרוסקת.
‏אותו פרק מכשפות נכתב אז כמתוך הרגשה של דחיפות, במשך כמה ישיבות קצרות על פני ימים ספורים. מאוחר יותר, בעת שהות-לימודים בארצות הברית, פגשתי מישהי שסיפרה לי שממש באותו שבוע יצא ספר-מחקר על מכשפות. כדאי לקרוא, אמרה. על שאלתי מדוע כדאי, היא השיבה כי המחקר מגלה שרבבות ה 'מכשפות' שהועלו על המוקד ועונו באירופה ובארצות-הברית במשך מאות בשנים – לא היו אלא נשים יוצאות דופן .
‏מאוחר יותר הבנתי ,ביני לביני, כי רדיפתן ייצגה, בין השאר, את הפחד מפני יוצא-הדופן.
‏וכל ה'מכשפות' האלה שילמו מחיר כבד מאוד על היותן מה שהיו:
‏חייהן!
‏אחר כן, לאחר שחזרתי ארצה, חיכיתי במשך כשנתיים שזוג ידידים שלי בניו יורק, אלינור ויהודה, ישלחו לי, כפי שהבטיחו, את ספר-המחקר הזה. חשתי כי הוא יוכל ,אולי, להעניק מסגרת צוננת ומוצקה לטקסטים הבוערים האלה.
‏מדוע הרגשתי צורך להאחז באיזו ידית מוצקה יותר, צוננת יותר? גם את זאת אני מנסה עכשיו להבין. ולמרות שאני עוצרת את שטף הכתיבה עכשיו, ושואלת את עצמי שוב ושוב – הנה, אחרי כמה דקות של בהייה בחלל שסביבי , אני חוזרת אל העט וכותבת: "אני לא יודעת".


‏חיכיתי לספר.הוא לא הגיע. הזמן חלף. מחזור המכשפות כבר היה בדרכו לדפוס – תחילה, בכתב העת 'פרוזה', ואחר כן בספרי השני,נפילה חפשית (1979). וכיוון שספר-המחקר ההוא עדיין בושש לבוא, וכיוון שלא עמד לרשותי כל רקע היסטורי – המצאתי, בלית בררה, ממש לפני ההורדה של השירים לדפוס, 'דמויות' ו 'פרשיות' פסבדו-היסטוריות ושיבצתי אותן בשולי השירים. הנה 'הערה היסטורית' אחת מני רבות, שהופיעה בשוליו של אחז השירים, 'מכשפה מתלוננת ליד חלון': "מוקדש לפנלופה ליז , שנכלאה, הולקתה בשוטים, והורעבה למוות באנגליה של המאה ה-14." והנה הערה פסבדו-מדעית של 'רשימת-מקורות', אותה שיבצתי בהקדמה הקצרה למחזור המקורי: "הפרשיות והשמות בהערות למחזור זה נשענים בחלקם על איזכורים ב'אנציקלופדיה לחקר קשרים עם השטן ופמלייתו' (צרפת, המאה ה18- ‏), מאת האב רוז'ה סידום, האב פדרו זה לה נרנחה ‏והנזירה מונסה ברסלונה אסתר ."
‏‏אפשר להבין מדוע רבים מבין הקוראים אז סברו כי אכן, ה'הערות' מתארות דמויות ופרשיות אמיתיות. זמן לא רב לאחר פירסום הספר , בראיון מוקלט בגלי צה"ל , סיפרתי על לידתן של ה'פרשיות' וה'דמויות'‏האלה – דמויות ופרשיות שאף אם רכיביהן נרקחו ביורת-הדמיון, הרי בעיני היתה בהן אמת.
‏במהלך השנים, בתוך אוסף השירים שלי, מקלעת השמש – ויתרתי על רב ההערות שליוו את פרסומיהם הראשונים של השירים. דומה היה לי שאין עוז צורך באלה.


‏לאחר הכתיבה הקדחתנית של המחזור הראשון שראה אור ,ירזו המכשפות שלי למחתרת והמשיכו להיכתב, אי-פה אי-שם, בשקט.
‏לבד מן השיר ,'בלוז מנשפה שמנה', שנדפס בספרי החמישי, אהבת הדרקון (1995‏), כל טיוטות שירי המכשפות שבאו לאחר "נפילה חפשית" נותרו במגירות. קרוב לוודאי ששם היו ממשיכות לרבוץ בשקט, בחושך .
‏ממש לאחרונה, נוספה לקבוצת שירים זו חטיבה גדולה של שירי מכשפות חדשים. גם הם הגיחו באחת. היה זה מכוחו של מקרה: לפני חודשים ספורים, בשיחה מקרית עם השחקנית חנה מרון, כשסיפרתי לה שאני עומדת להקליט כמה משירי ,היא אמרה לי כי היתה רוצה להצטרף להקלטה ולקרוא שירים שונים שלי, ובעיקר את 'שירי המכשפות'. שמחתי מאד. אולי גם משום ששירי המכשפות שלי כמעט שלא זכו עז כה להתייחסות. והנה, שחקנית וקריינית גדולה – אוהבת אותם! שמחתי בשביל המכשפות. והמכשפות, כנראה, גמלו לי בשמחה. ומרב שמחה, הן הרימו ראש, זינקו מריבצן ותבעו להיכתב עוד ועוד .וכך ,בתוך ימים ספורים, נוספו הרבה מכשפות חדשות. ואולי בפרץ הזה היתה גם אמירת תודה למפגש ולהיכרות שלי עם כשרונה ואישיותה של חנה מרון , שהשכילה בקריאתה – להאיר ולחשוף ברצף הרב -קולי הזה עוד פינות חבויות.
‏עכשיו, כשאני מחזיקה בידי את 'עדר המכשפות' הזה ומקשיבה לקולותיו , נזמה לי שאני מבינה יותר את הקולות האלה: קולות העולים מן הצל . קולות הצללים שבירכתי הנפש.
‏והנה, עכשיו , כשאני יושבת וכותבת שורות אלה עליהן – ולא הן כותבות אותי – וכשאני מנסה שוב ושוב לרדת לפשרן , אולי אני מבינה יותר את הצורך שנעור בי אי-אז, באביב הירושלמי ההוא, באותה הרפתקת-נעורים שהולידה את המכשפות הראשונות שלי – להיענות לאותן דמויות שתבעו אז שאשמיע את קולותיהן. ונדמה לי גם שאני מבינה קצת יותר את הצורך המתמשך בתוכי לכתוב אותן, לנסות בתוכי עוד ועוד את הקול 'האחר'. את קולה של ה'דמות האחרת', זו שהיא בדרך כלל מושתקת.
‏ואם רק האזנתי לאחרת .ולאחרות שבתוכי, לאחרת ולאחרות שמחוצה לי, והשמעתי בעבורן את קולן-קולי- דיני.
*
‏אבל ,במבט נוסף, אני רואה שכל הדיבורים האלה אינם אלא ניסיון מאוחר לתרץ ,להסביר את מה ששום הסבר לא יסביר.
‏אני גם רואה שאין לי, בעצם, מושג מדוע, ואיך, המכשפות קרו לי. ואולי האמת הפשוטה היא – שכל המכשפות האלה פשוט רצו להיות.
‏פשוט כישפו את עצמן לדעת.
‏רחל חלפי
אוגוסט 2008

 

ראו גם

הכישוף של רחל חלפי

ציידי המכשפות

משפטי המכשפות

עצוב להיות מכשפה:על הצגה על מכשפות

שובן של המכשפות : סקירה על מחזור שירי המכשפות

תודה ליואב איתמר.