ארכיון תג: להקת "כוורת "

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה

 

 

כמו בשנה שעברה גם השנה לרגל תחרוות האירוויזיון ניתן כאן רשימות של חיים מזר ושל אלי אשד על פזמונים ידועים מתחרות האירווזיון לדורותיה.
והפעם חיים מזר חוזר ללהקה ישראלית "כוורת " שבה עסק בעבר ועוסק בשירה הביזארי במיוחד עבור אירוויזון 1974 "נתתי לה חיי " או "עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה ". 

נתתי לך חיי
מילים: אלון אולארצ'יק 

:דני סנדרסון

לחן ::דני סנדרסון

ביצוע: להקת "כוורת"
עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה
כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה
ולא הבדילו בין מחר שלשום ואמש
היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש
אך דבר אחד הוסכם אם עקשן הבן אדם
אין סיכוי אין פיצוי זה מה שקרה

נתתי לה חיי
ירדתי על ברכיי
יאמינו לי כולם
למדתי מה זה סתם ונעלבתי

מאז עברו הרבה גשרים מעל המים
וכבר הספיקו להמציא את הצהריים
עוד לא ידעו הם על הגלובוס מה צורה לו
אם מרובע הוא אם עגול או איך שבא לו
אך דבר אחד ידעו ואת זה מייד קבעו
אם סירבה אין תקווה זה מה שקרה

נתתי לה חיי
ירדתי על ברכיי
יאמינו לי כולם
למדתי מה זה סתם ונעלבתי

היום תמצא שהנושא לכל וויכוח
הוא מה בא קודם הביצה או התפוח
אחד אומר שנגמרים לו השמיים
שיש מספיק אוויר למדינה או שניים
אולי בכל זאת נסתדר אם נרצה אז נתגבר
היא מנעה כל גישה זה מה שקרה

נתתי לה חיי
ירדתי על ברכיי
יאמינו לי כולם
למדתי מה זה סתם ונעלבתי

 

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה
מאת חיים מזר

שיר זה של להקת "כוורת" הוצג בתחרות האירוויזיון ב-1974. בשיר ארבעה בתים ופזמון חוזר במבנה של בית,פזמון חוזר,בית,….בכל בית שש שורות ובפזמון החוזר ארבעה שורות .השורות בבתים הן ארוכות ובפזמון החוזר השורות הן קצרות. בשלושת השורות הראשונות בפזמון החוזר שלוש מילים ובשורה האחרונה חמש מילים. בשיר יש מעין עלילה הנעה על ציר הזמן מהעבר הרחוק ועד היום.

בית ראשון:

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה
כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה
ולא הבדילו בין מחר שלשום ואמש
היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש
אך דבר אחד הוסכם אם עקשן הבן אדם
אין סיכוי אין פיצוי זה מה שקרה

בשורה הראשונה נאמר "עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה".עבר רחוק מאוד וקמאי באופיו. מהשורה השניה ניתן להבין שמדובר בהיסטוריה האנושית.תקופה בה לאנשים לא היתה יכולת הפשטה לגבי מושג הזמן לא לגבי טווחי זמן ארוכים ולא לגבי טווחי זמן קצרים.הם לא ידעו להבחין בין ה"מחר שלשום ואמש".אבל לריב הם כן ידעו והמריבות היו קשות.המריבות בבית הזה מתייחסות למקומה של השמש.יש לשים לב לסיומת של השורה הרביעית "ת'שמש".נעשה שימוש סלנגי.לא אומרים את השמש ,אלא "ת'שמש".מין קיצור היכול להגיד מה שהוא על אנשים, לקצר דברים. את השמש אי אפשר להזיז. אלא מאי,על פי תנועת השמש אפשר לקבוע שעות.מתי מתחיל הבוקר,מתי הצהריים ומתי הערב.טווח זמן מינימליסטי ביותר. ההסכמה היחידה היתה רק לגבי עיקשותו של האדם. מרוב עיקשות ואי נכונות להגיע להסכמה קרו אסונות.כפי שנאמר בשורה האחרונה: "אין סיכוי אין פיצוי זה מה שקרה".התוצאות הן קשות ובלתי הפיכות.רמז דק ומעודן למלחמות הנובעות מאי הסכמה.

פזמון חוזר:

נתתי לה חיי
ירדתי על ברכיי
יאמינו לי כולם
למדתי מה זה סתם ונעלבתי

הפזמון החוזר נראה כתלוש ולא שייך לנושא.למי המספר רצה להקריב את עצמו? בפני מי הוא התחנן? מי הם אלה שאמורים היו להאמין לו? מעין אזהרה שאם לא ישעו לתחנוניו יקרה דבר מה קשה ואת הסירוב להקשיב לדבריו הוא רואה כעלבון אישי. התעלמו ממנו.

בית שני:

מאז עברו הרבה גשרים מעל המים
וכבר הספיקו להמציא את הצהריים
עוד לא ידעו הם על הגלובוס מה צורה לו
אם מרובע הוא אם עגול או איך שבא לו
אך דבר אחד ידעו ואת זה מייד קבעו
אם סירבה אין תקווה זה מה שקרה


השורה הפותחת בבית זה היא "מאז עברו הרבה גשרים מעל המים". המילה "אז" מציינת משך היסטורי מה"ימים הראשונים של ההיסטוריה" עד ימינו אנו.המשך המשפט הוא פאראפרזה על המשפט " מאז עברו הרבה מים בירדן".המילה המשמעותית כאן היא "גשרים" כמאטפורה לאיזה שהוא אמצעי לפתרון בעיות.גשר בין גדה אחת של מים זורמים לגדה השניה.כאן ישנה איזו שהיא התייחסות לזמן,המצאת הצהריים. אבל נמצאה סיבה אחרת למריבה.מה קורה לו לעולם? רמיזה לוויכוחים שנמשכו שנים בין התפישה שראתה בעולם כדור לבין התפישה שהעולם הוא מישורי, הוויכוח הוא בהיבט הגיאומטרי מרובע או עגול. חסרה עדיין יכולת הפשטה מרחבית.כמו בבית הראשון ,כך גם בבית הזה השורה הרביעית מסתיימת בביטוי עממי "איך שבא לו", העולם הוא אינדפרנטי לתפישת העולם של האנשים. הוא יכול לקבל כל צורה.נשמע כאן מבט אירוני על מריבותיהם של בני האדם. אי אפשר לנהוג בעולם כאילו הוא איזה שהוא חפץ שאפשר לעצב אותו איך שרוצים. שתי השורות האחרונות מתייחסות לעיקשותו של האדם.אם בבית הראשון ההתייחסות היא לאדם באשר הוא,בשורות אלה ההתייחסות היא לאדם ספציפי.במקרה זה מדובר באישה.מי היא האישה שאליה מתכוון השיר, אשר בעטיה של עקשנותה בא שוב אסון עם תוצאות בלתי הפיכות?

בית שלישי:

היום תמצא שהנושא לכל וויכוח
הוא מה בא קודם הביצה או התפוח
אחד אומר שנגמרים לו השמיים
שיש מספיק אוויר למדינה או שניים
אולי בכל זאת נסתדר אם נרצה אז נתגבר
היא מנעה כל גישה זה מה שקרה
בית זה פותח במשפט "היום תמצא שהנושא לכל וויכוח".ההתייחסות היא להווה,לכאן ולעכשיו ושוב פעם ויכוחים ומריבות הוויכוחים הם על שני נושאים.בשורה השניה רבים "מה בא קודם הביצה או התפוח". פאראפרזה על המשפט "מה בא קודם הביצה או התרנגולת".למה דווקא התפוח?האם הכוונה היא לתפוח של גן העדן? רמז לתשוקה,ליצריות וליצרים בלתי נשלטים? בשורה השלישית ההתייחסות היא לאחד ולא ברור למי הכוונה ,שנגמרים לו השמיים".מין תחושה של צורך בעוד מקום,בעוד מרחב. המקום צר עליו.בשורה הרביעית באה התשובה של המספר: "שיש מספיק אוויר למדינה או שניים". אפשר לחוש כי בדברי המספר מבצבץ הספק .למדינה אחת יש מקום .באשר לשתי מדינות המרחב עלול להיות קטן ולוחץ. בשורה החמישית מובאת איזו שהיא תקווה שעם קצת מאמץ "אולי בכל זאת נסתדר".השורה האחרונה מתייחסת לאישה אשר "מנעה כל גישה".זאת אותה אישה אשר גרמה בעיקשותה לאסון עם תוצאות בלתי הפיכות. בהתחשב בכך ששיר זה נכתב ב-1974 מתקבל הרושם שהוא נכתב כתגובה למלחמת יום הכיפור.האצבע המאשימה מופנית כלפי מי שהיתה אז ראש הממשלה גולדה מאיר.

הפזמון החוזר מקבל עתה משמעות כבדת משקל.המספר רואה את עצמו כמי שהקריב את עצמו למדינה ונתן לה את חייו.לא שעו להפצרותיו וקרה מה שקרה. לא פלא שהעלבון הוא אישי.

1974 eurovision.jpg

ראו גם

הקליפ מאירויזיון 1974

נתתי לה חיי בויקיפדיה
חיים מזר על הג'יבריש של להקת כוורת
אירוזיון 1974

ועוד רשימות על שירי האירוויזיון

הבובה המזמרת "ירון ליבוביץ על השיר הזוכה באירוויזיון 1965

 

טרובדור משירי זמר נודד :אלי אשד על השיר הזוכה ( אחד מהם ..) באירויזיון 1969

שקיעתה של הפרימה בלרינה :חיים מזר על עוד פזמון ( שלא זכה ) מאירוויזיון 1969

 

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה :חיים מזר על הפזמון "נתתי לה חיי " של להקת כוורת מאירוויזיון 1974

 

ג'ינג'יס חאן ולהקתו :אלי אשד על פזמון בולט באירוויזיון 1979

סוקרטס כוכב עליון : אלי אשד על עוד פזמון שלא זכה ( אבל היה צריך לזכות ) באירווזיון 1979

 

שמשון אולי תתבגר חיים מזר על עוד פזמון מאירוויזיון 1981

הבלדה של ג'וני בלו :חיים מזר על הפזמון שייצג את גרמניה באירוויזיון 1981

 

אלוהים תהיה בן אדם : חיים מזר על השיר הישראלי באירוויזיון 1988 

 

טריויזיון :מרגלית הדרי (יסמין אבן ) מסכמת את האירוויזיונים

 

הג'יבריש של להקת "כוורת " :מחווה ליובל דרור

קובץ:Kaveret Zafof.jpg

 

 

 מבקר הפזמונים של האתר חיים מזר זכה לכבוד גדול :העיתונאי והבלוגר הידוע יובל דרור טרח ישב וכתב מאמר פרודיה שלם ומצחיק מאוד על ביקורת שלו   כשהוא משתמש לשם כךבשיר של דני סנדרסון. .

כמו שאר הקוראים גם חיים מזר התרשם מאוד מהפרודיה ( אם כי הרבה פחות מהתגובות בבלוג של דרור שאותן מצא בנאליות למדי ) וכתב במחווה ליובל דרור מאמר ביקורת על פזמון של להקת "כוורת".
והרי הוא לפניכם :.

לו לו

מילים: אלון אולארציק

 

לחן:דני סנדרסון

ביצוע: להקת "כוורת"

כשיצאתי לעולם
מחייך אבל ביישן
לא ידעתי מה לענות
לדודים, שוטרים וגם בנות

אז הלכתי לסבי
הוא אמר לי: "שמע נכדי
במקרה כזה תאמר
חנרו פרו טרו קרינר"

לו לו לו לו לו לו לו לו הופ-טרארה
חנרו פרו טרו קרינר
לו לו לו לו לו לו לו לו הופ-טרארה
זה מפני שאין לי מה לומר

וכשאני פוגש אחת בלונדינית
שהיא כולה פרסומת לשמחה
אני ניגש כמו רודולף ולנטיני
ואז לוחש בשקט באזנה

לו לו לו לו…

לואי השש עשרה עלה גרדומה
ראשו מונח מתחת לסכין
שאלו אותו: "היש לך מה לומר?"
ואז לואי השיב בחרוזים

לו לו לו לו…

חנרו פרו טרו חנרו טרו קרינר
וחנרו פרו טרו חנרו גם אותו דבר

מהר סיני ירד משה רבנו
וכל העם לעגל מתפלל
"אני דורש הסבר!" אמר משהנו
וכל העם התחיל להשתעל

לו לו לו לו לו לו לו לו (שיעול)-טרארה
חנרו פרו טרו קרינר
לו לו לו לו לו לו לו לו (שיעול)-טרארה
את הלוחות הברית מיד שבר
בין כה לא היה לו מה לומר
זה מה שסבי נהג לומר

הג'יבריש של להקת"כוורת"

מאת חיים מזר

 

"לו לו "  הוא אחד השירים יוצאי הדופן של להקת "כוורת" משום שיש בו שילוב של טקסט וגי'בריש, ה'גיבריש למרבה האבסורד יש לו מה להגיד.השיר בנוי משבעה בתים ופזמון חוזר.מרביתו של הפזמון החוזר הוא בג'יבריש והשורה האחרונה טקסטואלית רגילה.שיר זה מתאר סיטואציות שונות בחלקן ביוגרפיות של מספר השיר ובחלקן היסטוריות. ניתוח השיר יעשה על פי סיטואציות.

סיטואציה ראשונה-בתים ראשון ושני:

כשיצאתי לעולם
מחייך אבל ביישן
לא ידעתי מה לענות
לדודים, שוטרים וגם בנות

אז הלכתי לסבי
הוא אמר לי: "שמע נכדי
במקרה כזה תאמר
חנרו פרו טרו קרינר"

סיטואציה זו מתארת את שנותיו הראשונות של המספר ואת אופיו בימי צעירותו.אדם צעיר ותמים ,תמיד נבוך בפנייתו למי מבין אלה שהוא מתאר-קרובי משפחה,אנשי חוק ובנות גילו.הוא לא ידע מה לעשות עם עצמו ואיך להתנהג.מורגשים חוסר הניסיון ואי הבשלות שלו,מה עושים ואיך מתנהגים. בצר לו פנה לסבו ולא לאבא מכיוון שזה הראשון מבוגר ובעל ניסיון רב יותר בחיים. תשובת הסב מתוארת בשורה האחרונה של הבית השני :"חנרו פרו טרו קרינר". לכאורה משפט רגיל ,למעשה אוסף של מילים חסרות משמעות.

פזמון חוזר:

לו לו לו לו לו לו לו לו הופ-טרארה
חנרו פרו טרו קרינר
לו לו לו לו לו לו לו לו הופ-טרארה
זה מפני שאין לי מה לומר

שלושת השורות הראשונות ללא שום משמעות שהיא. השורה הראשונה זהה לחלוטין לשורה השלישית, השורה השניה זהה לחלוטין לשורה האחרונה בבית השני. לשורה האחרונה יש מובן:"זה מפני שאין לי מה לומר". הג'יבריש הוא תחליף לכך שלמספר אין שום אמירה שהיא. האפשרות היחידה הבאה בחשבון ,כמצוות הסב,היא אסופת הברות וכאילו מילים ששילובן אמור לעשות רושם על הסביבה.למעשה אין מאחוריהן כלום.הסב אומר לנכדו בפשטות:אם אין לך מה להגיד תלבש מסכה.
תמונה:Kaveret Poogi.jpg

 

סיטואציה שניה-בית שלישי:

וכשאני פוגש אחת בלונדינית
שהיא כולה פרסומת לשמחה
אני ניגש כמו רודולף ולנטיני
ואז לוחש בשקט באזנה

כאן המספר הוא אדם בוגר. אין נערות ,אלא אישה בוגרת והוא פונה לאחת ספציפית-בלונדינית,סמל של צעירה שופעת מיניות שאין בה שום ייחודיות ופלקטית בהתנהגות שלה(אין לשכוח שהשיר נכתב בשנות ה-70). המספר נוהג כמוה ,רק בצורה מוחצנת יותר ונכנס למגפיים גדולות ,מגפיו של רודולף ולנטינו,רודף הנשים הנודע.כדי לעשות עליה את הרושם הדרוש הוא משתמש בג'יבריש של הפזמון החוזר.איזה רושם יעשה עליה משפט כמו "חנרו פרו טרו קרינר". את משפט הסיום של המשפט החוזר, המספר אומר לעצמו.

סיטואציה שלישית-בתים רביעי וחמישי:

לואי השש עשרה עלה גרדומה
ראשו מונח מתחת לסכין
שאלו אותו: "היש לך מה לומר?"
ואז לואי השיב בחרוזים

לו לו לו לו…

חנרו פרו טרו חנרו טרו קרינר
וחנרו פרו טרו חנרו גם אותו דבר

סיטואציה זו מתבססת על אירוע היסטורי,רגעיו האחרונים של לואי ה-16.לפני שראשו נערף הוא נשאל מה יש לו להגיד והתשובה שהמספר שם בפיו היא הג'יבריש של הפזמון החוזר.הקורא יכול לצפות שיאמרו דברי טעם,אבל לא. יכול להיות שאלון אולארצ'יק התבסס על כך שמלך זה לא היה ידוע בחוכמתו הרבה,אם לנקוט בלשון המעטה וכל מה שהיה יכול להגיד היו דברי הבל. הבית החמישי הוא בן שתי שורות ,ג'יבריש החוזר על עצמו עם סיומת טקסטואלית רגילה המגחיכה עוד יותר את המלך.

סיטואציה רביעית-בתים שישי ושביעי:

מהר סיני ירד משה רבנו
וכל העם לעגל מתפלל
"אני דורש הסבר!" אמר משהנו
וכל העם התחיל להשתעל

לו לו לו לו לו לו לו לו (שיעול)-טרארה
חנרו פרו טרו קרינר
לו לו לו לו לו לו לו לו (שיעול)-טרארה
את הלוחות הברית מיד שבר
בין כה לא היה לו מה לומר
זה מה שסבי נהג לומר

בתים אלה נשענים על אירוע מקראי,מעמד הר סיני. משה יורד מהר סיני ולתדהמתו העם אינו איתו, אינו מחכה לו ומתהולל סביב עגל הזהב. התגובה של משה היא ביוקרטית :"אני דורש הסבר". האם מי שהוא מתייחס אליו בכלל?התשובה היא לא.השיעול של העם בשורה הרביעית מעיד רק על דבר אחד ,שעמום. אין לו רגעי חיל ורעדה.רמז לכך ניתן בשורה השלישית. שם החיבה של משה "משהנו"-משה שלנו.תחושה של אינטימיות ,מעין קירבה פמיליארית ובה בעת מגמדת אותו.

הבית השביעי הוא שילוב של הפזמון החוזר וטקסט רגיל.תגובת העם היא ג'יבריש ועוד פעם ג'יבריש מלווים בשעמום והשיעול המתלווה לכך. הפעם תגובתו של משה אינה ביוקרטית,אלא התפרצות זעם המוצאת את ביטויה בשבירת הלוחות.הזעם הוא כה גדול עד כי הוא נשאר חסר אונים.למשה לא היתה שום תשובה.ההלם היה גדול מאוד. משה איננו משתמש בג'יבריש וכפי שהכתוב אומר "בין כה לא היה לי מה לומר/זה מה שסבי נהג לומר". חוזרים לסבא.מעין סגירת מעגל. הסיפורים על לואי ה-16 ועל משה ,במשתמע סופרו למספר בילדותו וכאילו שהסבא רוצה לומר מהו ג'יבריש, מתי להשתמש בו כאמצעי לצאת ממבוכה ומתי עדיף לשתוק. על פניו מחבר השיר מגחיך את הדברים הרציניים ביותר ,אך מתחת לפני השטח ישנה בשיר אמירה ותבונה רבה בתוכה.

ראו גם :

לולו הקליפ

תמונה:Kaveret Sipori.jpg

 

קישורים רלבנטיים

להקת "כוורת"

אלון אולארציק בוקיפדיה
האתר של אולארצ'יק

האתר של דני סנדרסון

דני סנדרסון בויקיפדיה

 

"מוך מדי " יובל דרור על דני סנדרסון :

עוד על יובל דרור

 

חיים מזר על הדרכים של אלון אולארצ'יק