ארכיון תג: מבצע קדש

גיבורי הספרות הקלה במבצע סיני

   

בימים אלו מלאו חמישים שנה למבצע סיני  אחת המלחמות השכוחות ביותר בתולדות מדינת ישראל בספרות היפה למבוגרים ובתודעה הציבורית בכלל ,  בוודאי בהשוואה למלחמת העצמאות לפניו ולחמות ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים אחריו. אולם תופעה אחת היא כמעט ייחודית למלחמה זאת ,המקום שאותו תפסה  בספרות הקלה לילדים ולנוער  שהחלה לפרוח זמן לא רב לפני המלחמה והיגיעה לשיאה כמה שנים אחריה .וכתוצאה גיבורי הספרות הקלה השונים מחבורות חסמבה והבלשים הצעירים וכלה באנשי הגו'נגל טרזן ודן טרזן כולם נטלו חלק בדרך זאת או אחרת בלחימה במבצע סיני בסיפורים הדמיוניים על עלילותיהם  .

ואפילו תעשיית משחקי הקופסה ראתה לעצמה צורך להציג גרסאות דמיוניות של מלחמה זאת .

Image result for ‫הבלשים הצעירים במבצע סיני‬‎

אותו יום פרצו כוחותינו לאל עריש שבצפון חצי האי סיני .בראש כוחותינו נסעה חנה ,ואף היא כפנחס ,ישבה בתוך טנק "שרמן "יחד עם מפקד החזית ,אשר פיקד על הפעולות באותה גזרה.
"הנה בית הסוהר שבו ישבתי כלאוה ביחד עם חברתי שוש "אמרה חנה בהצביעה בחדווה על הבית הישן "תמהה אני לדעת מה עושים חברי ברגע זה".
"שוש סופחה היום לחיל האוויר ולתפקיד סודי מיוחד במינו "סיפר לה מפקד החזית " פנחס נמצא עם חטיבת שריון שלנו ,שעקפה את משלט 56 והמשיכה בהתקדמות לעבר מצרים ".
"עדיין לא נכבש המשלט 56 " שאלה חנה בתימהון .
"לצערנו-לא ! אבל לא בגלל גבורתם של המצרים ,אלא בגלל הביצורים הכבדים שלהם –שדות המוקשים וגדרות התיל "הסביר מפקד החזית .
( מתוך הבלשים הצעירים במבצע סיני " מאת "אבנר כרמלי ")
במבצע סיני נטלו חלק בדרך זאת או אחרת כל הגיבורים של הספרות הפופולארית והקומיקס לילדים ולנוער בעברית של התקופה והעובדה שחלקם היו ילדים לא הפריעה כלל לכותבים לתת להם להשתתף בקרבות או למצער לסייע במשימות ריגול ומודיעין שונות בעזה ובסיני
. זהו דבר שאין לו תקדימים בספרות העברית בזמן מלחמת העצמאות ,כנראה בעיקר משום שלא הייתה אז ספרות פופולארית ראויה לשמה .
אבל לעומת זאת דבר דומה אירע עם גיבורי העל של הקומיקס האמריקני ,סופרמן וונדר וומאן קפטין אמריקה והסאב מארינר ורבים אחרים שנטלו כולם חלק במאמץ המלחמתי האמריקני בזמן מלחמת העולם השנייה כאמצעי להעלאת המורל וגם חיזוק אדיר למכירות .
וכך חבורת "הבלשים הצעירים בבבצע סיני " בספר  שנכתב בידי היסטוריון קרב המיתלה שרגא גפני תחת שמו הבדוי אבנר כרמלי השתתפה במאבק כשווים עם שווים עם חיילי צה"ל. חבריה פנחס חנה שוש ומפקדם ביצעו משימות ריגול ומודיעין ברחבי סיני הביאו לשבייתו של גנרל מצרי ולבסוף לכיבושו של האתר המצרי המבוצר והממוקש ביותר בכל חצי האי סיני מישלט 56 .
המתחרה הגדול של "כרמלי " , יגאל מוסינזון של מצידו את חברי חבורת חסמבה שלו כהכנה למבצע לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באיזור בספר "חסמבה בקרבות רחוב בעזה ".

אנשי ג'ונגל במבצע סיני

רוח רפאים מתקיפה את הצבא המצרי.

"דן טרזן לא חיכה זמן רב כדי להבין את פשר הריכוז הצבאי הגדול של המצרים .צניחת הצנחנים הישראליים ולחימתם הנועזת מלאו את ליבו גאווה.משך כל שעות היום עקב דן –טרזן אחר מהלך הקרב ושקל את סיכוייהם של שני הצדדים.
כאשר ראה את התגבורת הענקית הזורמת אל המצרים בעוד הישראלים מצמצמים את יריותיהם כדי לחסוך בתחמושת הבין כי הגיעה עתה גם שעתו לפעול.
עם רדת החשכה נגש דן לעבר מצבור התחמושת המצרי .ניצב במרחק 20 מטרים מן השומרים שם את ידיו סביב פיו ושאג את שאגת הג'ונגל מסמרת השיער.
יותר לא צריך היה לעשות.השומרים נסו בבהלה כל עוד נפשם בקרבם כשהם משאירים אחריהם את נעליהם ואת כלי נשקם.
(מתוך "דן טרזן במבצע סיני " מאת "נוני " ( אמנון שפאק), 1960

גם אנשי הג'ונגל של ספרות הקלה הישראלית נטלו חלק בקרבות .איש הג'ונגל הישראלידן טרזן ישראלי שגדל כאיש ג'ונגל באפריקה היגיע לסיני בעת הקרבות צפה בגאווה בקרב המיתלה וסייע להילחם במצרים בחוברת הראשונה בסדרה שלו |"דן טרזן במבצע סיני" מאת אמנון שפאק שבעקבותיה הפך לסוכן חשאי ישראלי .

אפילו איש הג'ונגל המקורי , הלורד הבריטי טרזן נטל חלק בלחימה מה שלא היה המפתיע שהרי ישראל השתתפה במלחמה לצד ארצו בריטניה . בסיפור טרזן בתעלת סואץ מאת מירון אוריאל בהוצאת הפיל טרזן מתבקש על ידי השגריר הישראלי באפריקה לפרוץ את ההסגר המצרי על תעלת סואץ כחלק מהמאמץ המלחמתי המשולב של מבצע קדש . הוא יוצא בספינה ובדרך הורג מאות חיילים מצריים המנסים לעצור את ספינתו באמצעים שונים ולבסוף מביא את הספינה בשלום לחיפה.לא ידוע על כל מפגש בינו ובין החקיין הישראלי דן טרזן שפעל באותה השעה במרחבי המדבר. ( למירון אוריאל המחבר היה תפקיד בכיר וסודי בשירות המודיעין בזמן המלחמה והיה מסונף למפקד העליון של המבצע משה דיין ,וכאשר כתב על המבצע הוא ידע פרטים סודיים בעניין אולי יותר מכל מחבר אחר) .

מבצע סיני בקומיקס

גם בקומיקס הישראלי שבדיוק אז החלו להופיע בו סיפורי ההרפתקאות הראשונים הקפידו הגיבורים ליטול חלק בלחימה בסיני ב"זמן כמעט אמיתי " דהייו בחוברות שהופיעו זמן קצר ביותר לאחר ההתרחשויות עצמן :

אלו היו : .
בעקבות אל נטף "הארץ שלנו" כרך ז' תש"ז חוב' 22-43 ו כתבה מרים וצירה אלישבע נדל .
גיבור הקומיקס של הארץ שלנו גידי גזר פלמחניק בעל כוחות על כתוצאה מאכילת גזר שמחברו יעקב אשמן היציג עד למבצע סיני רק את הרפתקאותיו מזמן קום המדינה היגיע לעזה בזמן מבצע סיני .
זה היה יוצא דופן בסיפורי הסדרה בכך שהפעם לא כתב אותו יעקב אשמן אלא "מרים " והוא מתרחש 8 שנים אחר אירועי הסיפורים הקודמים . הוא במפתיע רחוק מאוד מלהיות יצירה מלחמתית ,והוא מתאר בפירוט את סבלם הנוגע ללב של הפליטים בעזה. ניסיון נדיר לדיון אמיתי בבעיה קשה ומציקה בסיפור ילדים . בסיפור זה היה דיון אמיתי בבעיית הפליטים שברחו מבתיהם במדינת ישראל וגידי הבטיח לפליט לנסות לעזור לו לחזור למדינת ישראל אם כי הודה שאין פיתרון כזה לכלל הפליטים . הסיפור הסתיים עם גידי ואל נטר נפרדים כשאל נטר מביע את חששו מהיום שבו יעזבו הישראלים את עזה הכבושה קטע המעורר תחושה מוזרה ביותר אצל הקורא המודרני היום לאחר נטישת עזה השנייה ובמצב המלחמתי שבו אנו נמצאים כיום עם עזה.
הקומיקסאי דני פלנט היציג שני סיפורים על מבצע סיני :

מלב אפריקה ועד שארם גיבור הסיפור הוא פלאשי שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחר מדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שבט שמתייחס על אנשי שלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידי כוחות ישראל.

לאחר מכן חיבר פלנט את הסיפור "הצנחנים תוקפים" סיפור ששחזר את קרב המיתלה והוא הסיפור היחיד בקומיקס הישראלי שמבוסס על פרשת קרב אמיתית . והוא הופיע במקור ב-1959 בשבועון לילדים "הארץ שלנו" כרך ט' בחוב' 1-18.
זהו סיפור הקרב של יחידות הצנחנים במבצע סיני במעבר המיתלה שנאבקו עם כוח מצרי גדול בהרבה וגברו עליו.למיטב ידיעתי זהו סיפור הקומיקס היחיד בעברית שמתאר פרשת קרב אמיתי.וניתן לקרוא לו הקומיקס "ה דוקומנטארי " הראשון של ישראל .

השבועון המתחרה "דבר לילדים" לא פיגר בהרבה מאחורי הארץ שלנו והקפיד אף הוא לשלב את גיבוריו בלחימה .
1. בסיפור " סרדין וטוקיו לוכדים כנופיית חמדן. כתב חזיז צייר צ. בן צור . כרך כו חוב' 45-51 כרך כ-ז 1-7 , 1956 ב-14 חלקים. :

שני הנערים האמיצים סרדין וטוקיו שעד כה נשלחו בעיקר במשימות מסביב לעולם בעקבות גנבי מגילות אל ערים אבודות ובעקבות שבטי ישראל האבודים בבורמה נשלחו גם הם בהרפתקה האחרונה שלהם לעזה בעקבות בכנופיית מסתננים . עוקבים אחריהם לעזה שם נאבקו בקולונל מצרי שטני וחיסלו אותו לפני שנמלטו בשלום לישראל.

לאחר מכן תוארה מלחמה בסיפור של אריה נבון "עוזי נלחם במדבר" דבר לילדים כרך כז , 1956-2957) ) שאותו  חרז "איתאי"  ( אוריאל אופק?) על עלילות חייל עברי בודד שמתגבר בערמתו על גדודים שלמים של מצרים בסיני ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת על עלילות חייל כעברי בודד שמתגבר בתחבולות שונות על גדודים שלמים של מצרים בסיני ובנגב ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת.

( "עוזי נלחם במדבר " פורסם ברשת במגזין "יקום תרבות " באוקטובר 2016 במלאת שישים שנה למבצע קדש )

 

 

 

 
 
 
 
עוזי נלחם במדבר ( ובערבים)  הפרקים הראשונים בסדרת הקומיקס האחרונה  של אריה נבון .

סידרה זאת היא כנראה שיר ההלל האולטימטיבי בספרות הקומיקס שלנו על החייל העברי שמסוגל להתגבר ביד אחת על צבאות אויבינו המטומטמים שכרגיל בסיפורים אלו נמלטים כשהם משאירים מאחוריהם את כלי נשקם ואת נעליהם . ( אף פעם לא הבנתי למה מישהו נמלט במדבר ישאיר מאחוריו את נעליו ,האם הם באמת מתכוונים לברוח יחפים על חולות המדבר הלוהטים ומלאי האבנים ? כל הסיפור נראה כמיתוס שמישהו בצד שלנו המציא ) .והיא נראית כמודל לדרך שבו הוצגו הערבים סיפורי דנידין המאוחרים יותר של שרגא גפני .
סך הכל נוצרו על מבצע סיני חמישה סיפורי קומיקס , עוזי נלחם במדבר" מאת אריה נבון , סרדין וטוקיו לוכדים כנופית חמדן סיפור בסדרת גידי גזר ושני סיפורים מאת דני פלנט. שלושה מהסיפורים ב"הארץ שלנו ושניים ב"דבר לילדים". והיחס הזה בין סיפורים מלחמתיים בשבועונים נשמר גם בעתיד .
רק במלחמת ששת הימים הייתה התגייסות כזאת של גיבורים של הספרות הפופולארית לטובת המאמץ המלחמתי הישראלי . ולאחר מכן ההתגייסות כזאת כמעט ופסקה מסיבות שלא כאן המקום להיכנס אליהן.
בספרות היפה למבוגרים תיאורים של מבצע סיני הם נדירים וקרב המיתלה כמעט ואינו קיים מבצע סיני תמיד הואפל על ידי מלחמת העצמאות שהתקיימה לפניו ועל ידי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים שאחריו .
דוגמה אחת יוצאת דופן של העיסוק בספרות היפה במבצע סיני היא בספר זר דווקא ספרו של הסופר והתסריטאי המפורסם ליאון יוריס  מחבר "אקסודוס " שתיאר את קרב המתלה בספרו "מעבר המיתלה " שנראה כמבוסס על חוויות אמיתיות שלו מהתקופה כתסריטאי שביקר במדינת ישראל של התקופה ובו הוא מתאר את ההשתתפות של בן דמותו בקרב האכזרי אגב פלאש באקים לעברו .

האיש שחזה את מבצע סיני

קוריוז : המלחמה נחזתה בשבועון "העולם הזה של אורי אבנרי"  בגיליוןן 22.3.1956 בסיפור בשם: מלחמה 1956 "אם תפרוץ מחר מלחמה …תיאור המאורע העלול לשנות השנה את חייך שבעה חודשים לפני שפרצה למעשה.  אורי אבנרי הוא ככל הנראה שכתב את הסיפור בשם בדוי "שלמה קרן" "בשיתוף עם כתב צבאי"".בשנות החמישים כתב אבנרי כמה וכמה סיפורים בשמות בדויים שונים שתיארו את עתידה של ישראל בעוד עשר עשרים שלושים שנה,לעיתים תוך שימוש בשמות של אנשים אמיתיים כולל כאלה שהיו תינוקות בזמן שהסיפור פורסם . .
בהקדמה לסיפור כתב אבנרי ..
לפי כללי ההיגיון הצלול לא תפרוץ המלחמה ב-1956 .רעיון המלחמה המונעת שקע בישראל ,ואילו המצרים מעוניינים לעכל את נשקם ולאחד את העולם הערבי לפני ההתמודדות .אולם לא תמיד מתקדמת ההיסטוריה על פי ההיגיון .המלחמה ב1956 אפשרית . .
מה תהיה דמותה? אי אפשר לתאר את המלחמה במונחים דמיוניים מבלי להפר את כללי הביטחון .תחת זאת בוחר "העולם הזה" להגיש תצלום רגע של כמה דקות במלחמה .הוא יעזור לעצב לעיני הקורא תמונה ברורה יותר של היקף המלחמה ,חזיתותיה ומכשיריה.
אבנרי תיאר בסיפור סצינות מחיי אזרחיים ישראליים פשוטים המוצאים עצמם מעורבים במלחמה בתל אביב המופצצת , תיאר סצינות מהמתרחש באו"ם בעת הדיונים על המלחמה כולל מחשבות של דיפלומט אמריקני באו"ם שממשלתו תומכת בצד הערבי וסיים בסצינה הירואית של קרב ימי ואווירי בין אוניית המלחמה "שולמית " המותקפת בידי מיגים מצריים אך אלו מושמדים לבסוף בידי מטוסי סילון ישראליים.
"קרן" צדק לחלוטין בהנחה שתהיה מלחמה ב1956 ,אולם צדק רק חלקית בתיאור פרטי אותה המלחמה .בסיפור תיאר "קרן " התקפת מטוסי מיג מצריים על תל אביב ותיאר בפרטי פרטים את הקטילות בהפצצה של אזרחים תל אביבים שונים במקומות במרכזיים בעיר .

מאידך הוא חזה נכונה מלחמה במדבר סיני וניצחון.
טעות נוספת הייתה התאריך המדוייק. קרן/אבנרי חזה שהמלחמה תפתח ב17 ביוני. דהיינו שלושה חודשים לאחר פירסום הגיליון המצמרר . במציאות היא התקיימה ארבעה חודשים מאוחר יותר .
עם זאת מעניין שיוני היה התאריך שבו נפתח הסיבוב השלישי, מלחמת ששת הימים ,אם גם לא ביום המדויק שנחזה כאן בידי אבנרי .

משחקי מבצע סיני


על מבצע סיני היו לא רק ספרים וסיפורי קומיקס היו עליו גם משחקי קופסה .

.חוקר המשחקים והצעצועים חיים גרוסמן מדווח שהיו שניים כאלה שנוצרו שניהם במחצית השנייה של שנות החמישים בידי חברת המשחקים "עדליאדא" שפעלה כאן במהלך שנות החמישים והשישים. הם יצרו הדמיה של מבצע סיני ושמו דגש על גיבורי המבצע שהיו מסוגים שלא בלטו במלחמת העצמאות כמה שנים קודם לכן ואלו הם טייס הסילון ,הטנקיסט וכמובן הצנחן שהיגיע לשיא תהילתו בקרב המיתלה.

משחק אחד שייתכן שכאשר נוצר היה בגדר משחק "עתידני " (_ דהיינו הוא נוצר לפני מבצע סיני ) נקרא "הסיבוב השני ". הוא המחיש את צבא ישראל הנאלץ להתמודד בסיבוב קרבות נוסף כדי לסכל עוד מאמץ ערבי למחוק את ישראל מהמפה. במשחק היו כלי משחק מפלסטיק שעוצבו בצורת חיילים טנקים ומטוסים ומסלולי התנועה היו בים ביבשה ובאוויר כהדמיה למציאות האמיתית של המערכה. אופציות צבאיות נוספות ייצגו מדינות ערביות שאמנם לא השתתפו במלחמה אלך הופיעו על גבי לוח המשחק מן הסתם כמי שעלולים להצטרף למערכה בכל רגע אם תיטה לרעתה של ישראל.

משחק אחר נקרא "סיני" ובו מטרת השחקן הייתה כפי שנכתב בדף ההוראות "להתקדם בצירים השונים על מנת להגיע ראשון לצידו המערבי של חצי האי סיני".
ההתקדמות במרחב סיני הייתה באמצעות כלי "החיילים " שהונעו בהטלת קובייה והתמודדו עם "מיכשולים " על פני מסלול התנועה המצויר .המנצח היה הראשון שהצליח לחצות את המרחב הצהוב עמוס המיכשולים ולהגיע אל תעלת סואץ.

מבצע קדש בקולנוע

תמונה מהסרט "סיניה" על מבצע סיני.

מבצע קדש זכה לתיעוד קולנועי מועט מאוד. רק סרט תעודי אחד קצר וצנוע אשר בויים וברובו גם צולם בידי פרד שטיינהרט איש יחידת ההסרטה הצבאית לשעבר.

באדיבות אילן אלדד
ועל המלחמה נעשה סרט עלילתי אחד .זהו "סיניה " ( 1962) בבימויו של אילן אלדד ועם תסריט של משה הדר ( שהיה עורך "ביטאון חייל האוויר " באותה התקופה) שהתבסס על פרשה אמיתית מימי המלחמה ,שבה חולצה תינוקת בדווית בת שנה שאימה נפגעה בטעות במהלך הקרבות בידי חיילי צה"ל הובאה לישראל בידי רופא צבאי והתחנכה בנצרת .
הסרט הוא סיפורו של טייס ישראלי שנחת נחיתת אונס בסיני ופוגש בדואית פצועה ושני ילדיה במצב קשה ,מאמציו לעזור להם נדחים והוא נמצא בסכנת שבי בידי המצרים הוא מחולץ בידי חבר ליחידה, שמחלץ תינוקת יתומה בדואית ומביא אותה למקום מבטחים ישראל . הפרשה זכתה לפירסום רב וסיניה הילדה הבדואית זכתה גם לפזמון על שמה הלא הוא שיר הסרט.

הטייס והבדואית .מתוך "סיניה".

סך הכל בהשוואה למלחמה שלפניו ולמילחמות שאחריו מבצע סיני לא כיכב הרבה בספרות היפה . ככל הנראה משום שעורר הרבה פחות אמוציות שליליות או חיוביות וגבה הרבה פחות הרוגים ,השגים או כישלונות להוציא את היוצא דופן הבודד של קרב מעבר המיתלה.
זאת להוציא תחום אחד ,תחום הספרות הקלה וסיפורי הקומיקס הפטריוטיים לילדים ששיאם היה בדיוק בתקופה של מבצע סיני ועוד כמה שנים לאחריו והם הירבו באופן יחסי לתאר את המלחמה במונחים גרנדיוזיים של הספרות הפופולארית . התופעה אמנם נמשכה בצורה מתונה יו יותר לגבי מלחמת ששת הימים ( שגם בה לחמו לצד הלוחמים גיבורי סדרות כמו דנידין הרואה ואינו נראה ועזית הכלבה הצנחנית ) אך נעלמה לגמרי במלחמות שאחריה הן בגלל שקיעתה של תעשיית הספרות הקלה לילדים ומבוגרים בישראל והן בגלל שהאמונה הפטריוטית בצדקתה של ישראל שוב לא הייתה קיימת . . וכתוצאה יש בהן הרבה פחות דוגמאות של טיפול ספרותי מסוג זה במלחמה.
ובוודאי ובוודאי שלא נמצא במלחמת לבנון הראשונה או השנייה אנשי ג'ונגל וחבורות ילדים המסייעים לחיילנו בשדה הקרב.כל הרעיון הזה שהיה בהחלט אפשרי לעיכול עבור הנערים הפטריוטיים של שנות החמישים והשישים יהיה מגוחך עבור הילדים המתוחכמים של היום.גם קשה להאמין שמישהו יפיק על המלחמות החדשות משחקי קופסה ,אם כי משחקי מחשב זאת בהחלט אפשרות אבל בוודאי לא על הדרך שבה התנהלו במציאות .

"המולדת מודה לכם "אמר האלוף משנה עמיקם קדרון לבלשים הצעירים "אלמלא עזרתם והעזתכם היה הניצחון עולה לנו במחיר יקר יותר ".
( מתוך הבלשים הצעירים במבצע סיני ")

  נספח :רשימת סיפורים על מבצע סיני.ספח סיפורים על מבצע סיני ייגאל  מוסינזון חסמבה בקרבות רחוב בעזה . צייר עמירם תמרי, יולי 1957 . הוצאת גדיש . חסמבה יוצאת לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באיזור. המהדורה הראשונה כוללת נספח שמסביר את העיכוב בהוצאת הספר כקשור למבצע סיני ב-1956 .
אבנר כרמלי הבלשים הצעירים במבצע סיני . זלקוביץ'. 1957.
יוסי ילד סיני ציורים תרצה הוצאת מסדה, 1958.

 

משה שמיר . בעקבות לוחמי סיני : אנשים ונופים במבצע "קדש" / רישומים – שמואל כץ : רשימות – משה שמיר ; אחרית דבר – מרדכי בר-און.  פרסומי קצין חינוך ראשי – ההוצאה לאור של משרד הבטחון, 1966 (תשכ"ז ) אלבום שהופיע ביום השנה העשירי למבצע קדש.


אוריאל אופק .הצנחנים באים . הוצאת עופר ,1969 .


אוריאל אופק הימאים באים. עופר,1969.
מטי שביט שישה בעורף האוייב :הסיפור המלא של מבצע "ירקון " ספרית מדים ,1969.


ליאון יוריס מעבר המיתלה מאנגלית א. סבר, ספריית מעריב ,תש"ן .

קישורים רלבנטיים

טרזן מלוחמי מפרץ סואץ

דן טרזן המהמשתתפים בקרבות במדבר סיני 
גידי גזר "מסתערב " במבצע

שרגא גפני היסטוריון של מבצע סיני

מירון אוריאל איש מודיעין בכיר בזמן המבצע

ליאון יוריס מחבר "מעבר המיתלה "

אריה נבון
דני פלנט קומיקסאי של מבצע סיני

קומיקס קרב המיתלה
קומיקס מלחמתי
חיים גרוסמן חוקר משחקי מבצע סיני

הקרב במעבר המיתלה

עוזי נלחם במדבר קומיקס מאת אריה נבון 

יורשיו של שלמה המלך או ממשיכיו של משה רבנו ? הרצאה של אלי אשד על מבצע סיני בתרבות הפופולארית 

הקרב במעבר המיתלה

  

בימים אלו מלאו חמישים שנה למבצע סיני ולקרב המפורסם והשנוי ביותר במחלוקת של מלחמה זאת ,קרב המיתלה . להלן ראיון עם שני היסטוריונים .האחד יוצר מיתוסים והשני מנתץ מיתוסים לגבי המיתוס של קרב המיתלה .

 
 
 
עטיפת גליון מיוחד של כתב העת הצבאי "מערכות " על קרב המיתלה. כתוב כולו בידי שרגא גפני.

 

 

עמוד הפתיחה של מאמר של שרגא גפני על קרב המיתלה בכתב העת "מערכות ".

 ""בכל מסע מלחמה הראוי להיזכר מצוי תמיד קרב המושך אליו במיוחד את תשומת-ליבם וחריפותם של בני דורו ושל הבאים אחריהם .לא תמיד מתחולל קרב כזה בנקודות הכובד של המערכה ,אך כמעת תמיד על קו-ההכרעה שבה ,והוא הופך לשמש ביטוי מרכזי למערכה כולה וסמל לדורות .
כזה היה מעשה המלחמה של שלוש מאות בכירי גדעון –וזה של שלוש מאות בני אספרטה בתרמופילי ,כך נראתה חטיבת הצרפתים החופשיים בקרב ההגנה ליד ביר חכים –וחטיבת הצ'ינדיטים של וינגייט במעמקי בורמה . ככה מזדקרת התגברות יחידת הצנחנים על חתחתי הקרב במיצרי המיתלה במסע הבזק המהולל ברחבי סיני.
עלילת קרב הצנחנים במיצרים –יש בה הרבה לקחים אך אולי הגדול שבהם הוא עמידתו ולחימתו של הלוחם הישראלי הצעיר ,ותושיית מפקדיו במבחנים חמורים .בזה מעל לכל ,טמון ערכו
המחנך והמאיר של קרב זה ,שתרם תרומה משלו למסורתו-מורשתו המתגבשת של צבא ההגנה לישראל .
( ההקדמה למערכות חוברת ק"יג , 1960 , חוברת סיפור  קרב המיתלה מאת שרגא גפני )
בימים אלו מלאו 50 שנה למלחמת סיני או "מבצע קדש " או "מבצע סיני " ומלאו גם חמישים שנה לקרב המפורסם ביותר  במלחמה זאת "קרב המיתלה" אחד מקרבות הגבורה הגדולים האכזריים והשנויים ביותר במחלוקת שאותו ידע צה"ל מעודו. קרב  שווה ערך לכל הפחות לקרב גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים ולקרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים .

וזה היה קרב יחיד במינו בתולדות מדינת ישראל , זהו  הקרב הראשון והאחרון והיחיד  שבו הייתה לצניחה תפקיד חשוב. ושבו השתתפו חילות מוצנחים.

 קרב המיתלה :העובדות  

חיילים ישראליים בסיני 1956. צילם אברהם ורד.

קרב המיתלה החל ב29 באוקטובר 1956 כאשר הוצנח גדוד צנחנים ליד מזלג הדרכים שבלב חצי האי סיני במוצא המזרחי של מיצרי המיתלה והתבסס שם להגנה עליו . באותה השעה חצתה חטיבת צנחנים בכלי רכב את השטח הבלתי עביר כמעט בגבול הישראלי המצרי ליד כונתילה וכבשה את הנקודה המבוצרת הזאת והמשיכה בהתקדמות מהירה חרף התקפות אוויר כדי להתחבר מהר ככל האפשר עם הגדוד שהוצנח במזלג הדרכים שכוחות מצריים כבר החלו לתקוף אותו. ההתחברות חלה בחצות ליל 30-31 באוקטובר ,לאחר שהחטיבה המתקדמת מן הגבול כבשדה תוך כדי תנועתה את מוצבי קלאת א-נחל שחסמו את דרכה.
למחרת היום ב-1 בנובמבר יצאו כוחות סיור ממונעים של הצנחנים בפיקודם של מוטה גור לעתיד הרמכ"ל ( ומחבר ספרי "עזית הכלבה הצנחנית ")  ויצחק חופי  ( לעתיד ראש "המוסד ) ממזלג הדרכים לתוך מיצרי המיתלה ונכנסו בלי דעת למארב של שני גדודים מצריים שתפסו עמדות על הצלעות התלולות של המיצר .בקרב העקוב מדם שפרץ שם אחד האכזריים בתולדות צה"ל גברו לבסוף כוחות הסיור וכוחות שחשו לעזרתם בפיקודו של רפאל איתן על הכוחות המצריים שעלו עליהם במספרם פי כמה וכמה השמידום וכבשו את עמדותיהם .בדיעבד התברר שהמצרים לחמו לחימה נואשת כל כך משום שלא הייתה להם אפשרות נסיגה .בקרב נהרגו 260 מצרים 38 ישראלים ונפצעו עוד 120 פצועים.
היה זה הקרב האכזרי והארוך ביותר של כל מערכת סיני .הוא נמשך באופן רצוף 12 שעות תמימות . כאן לחמו המצרים כשם שלא לחמו בשום גזרה אחרת בחצי האי .כאן לחמו כוחות שקולים מבחינה מספרית כאשר למצרים עדיפות שטח והפתעה . והחייל הישראלי שהוכיח גם בהיותו הנתקף והמופתע יודע הוא להתאושש ולהילחם כארי ולנצח.
שאר קרבות סיני היו בגדר השוואה פשיטות ותו לא.

המחלוקות

עד עצם היום הזה שנוי קרב  המיתלה במחלוקת סוערת ביותר שכן בדיעבד התברר המפקד אריק שרון הורה על מעבר הכוחות למקום ללא כל אישור. שרון קיבל ממשה דיין הרמטכ"ל ומשליחו רחבעם זאבי איסור מפורש לשלוח שם כוחות למרות תחנוניו כל שזאבי הסכים לו היה לשלוח לשם כוח סיור אבל כבר בצאתו מהפגישה עם שרון שבה העביר לו את האיסור הספיק זאבי לראות ששרון מארגן כוח התקפי גדול שהיה גדול מהדרוש לסתם סיור במקום.
בעקבות הקרב התעורר פולמוס חריף ביותר בין שרון ודיין .דיין האשים את שרון בפרת פקודה מפורשת לבצע סיור לבדו הוא טען שהקרב היה מיותר וקורבנותיו נפלו לחינם
דיין ושרון שכל אחד מהם היציג גירסה שונה על מהלך האירועים היגיעו לבוררות אצל בן גוריון אך זה היגיע למסקנה שאינו מבין מספיק בעניינים צבאיים מקצועיים וסירב להכריע בין השניים מי צודק. ומן הסתם העובדה שהקרב הסתיים אחרי הכל בניצחון גבורה ישראלית הייתה מכרעת בשבילו ,הוא על הניצחון הזה לא היה מוכן להעכיר אפילו בנזיפה לשרון.כידוע איש אינו מתווכח עם ניצחון .

שרון יצא לכאורה בשלום מהפרשה אבל מאז ספג האשמות קשות מאנשים כמו מוטה גור שהאשים אותו על כך שלא עמד בראש החיילים בעצמו בקו האש כמו שהטיף תמיד כדוגמה אישית והעדיף להישאר מאחור במקום בטוח. .
שרון הסביר תמיד שהקרב לא היה מיותר הוא הפך להכרחי מרגע שהסיור הקדמי הפך למלכודת מוות במיתלה ומכאן ואילך ניהלו הצנחנים קרב הירואי לחילוץ חבריהם מהתופת .

סביר להניח לעומת זאת שאם היה הקרב מסתיים בכישלון ,כי אז היה מצבו של שרון שונה מאוד.ומן הסתם לא היה שורד בצבא הישראלי וספק רב מאוד אם היה מגיע  לעתיד לפוליטיקה הישראלית  …
המאבק על קרב המיתלה נמשך עד היום ולא רק בין אנשי הצבא המשתתפים שכל אחד מהם היציג גרסה שלו למה שקרה אלא גם בין ההיסטוריונים המקצועיים שעסקו בקרב.

רפול על קרב המיתלה

 
 

 

רפאל איתן בקרב המיתלה.

 

"…רפול עמד ראשון ליד פתח המטוס . הוא ראה את הצללים הארוכים ,הנמתחים על הגבעות הקירחות של סיני . הוא צנח כבר פעמים רבות בעבר-גם צניחות מסוכנות וגם צניחות חופשיות –ואף על פי כן הייתה ההתרגשות גדולה –הוא עומד להיותה צנחן הישראלי הראשון הצונח צניחה קרבית בשטח אויב!
נכון שקדמו לו הצנחנים שהונחתו אל מעבר לקווי הנאצים במלחמת העולם השנייה –אנצו סירני ,חנה סנש חביבה רייק אבא ברדיצ'ב וחבריהם –אך הם לא זכו להיות חיילי צה"ל ,אלא שירתו בצבא הבריטי .מתוך שלושים ושניים הצנחנים בצניחה ההיא נתפסו שנים עשר ,שובעה מהם הוצאו להורג .
מה היה גורל הצניחה הזאת ?מה יהיה גורל פקודיו ?מה יהיה גורלו שלו? המחשבות לא נתנו לו מנוח .עוד מעט הם יהיו לבד במדבר ויצטרכו להסתדר עם מה שיש …
הנה האות –האור הירוק והוא קפץ .לא רואים מטוסי אויב ,לא רואים כוחות ,נשמעו יריות .הוא רחיף מעל נקודת הצניחה .אחריו צנח כל הגדוד.
( תיאור מ
בצע הצניחה היחיד של צה"ל ב"הנער מתל עדשים " מאת משה גרנות )

 

 

  

משה גרנות כתב ספר ביוגרפי על חיי רפאל איתן  מפקד חייל הצנחנים בקרב המיתלה לבני הנוער

 א.א :מר גרנות מה הייתה דעתו של רפול על קרב המיתלה שבו כידוע פיקד על המתקפה המוצנחת היחידה בתולדות צה"ל ?
גרנות : רפול לא ממש נידב מידע על קרב המיתלה . כשראיינתי אותו, שמתי דגש בעיקר על ילדותו, כי בקשר לשאר עלילותיו יכולתי להשיג מידע ממקורות אחרים. הוא לא דיבר איתי על קרב המיתלה, אך אם מותר לי לשער מה הייתה דעתו לגבי קרב שנהרגו בו עשרות ונפצעו למעלה ממאה חיילים – אני חושב שהוא היה מכתיר אותו כקרב של תעוזה, שבו מפתיעה ישראל את אויביה, קרב שניצחו בו, למרות שהתנאים היו נוראים. מי שהשתתף במלחמות (אני השתתפתי בשתיים), יודע ששום דבר איננו מסתדר לפי התכנית, והכול תלוי ברוח הלחימה – וזה היה באותה תקופה בשפע (בניגוד למה שמצטייר מהמלחמה האחרונה). 

 


עבור כתבה זאת ראיינתי את שני ההיסטוריונים שפירסמו כל אחד את התיאורים המפורטים והחשובים ביותר של הקרב ושעמדותיהם לגביו הן שונות באופן קוטבי . שני ההיסטוריונים הנ"ל הם מענייינים במיוחד מאחר שאף אחד מהם אינו חלק ממהמיסד האקדמאי שמתייחס אל שניהם בחשדנות  ,האחד מהם הוא יוצר מיתוסים  והשני הוא מנתץ מיתוסים מקצועי.

 אורי מילשטיין על  הכישלון בקרב המיתלה

ההיסטוריון הצבאי השנוי במחלוקת אורי מילשטיין עסק בתיאור הקרב בספרו "מלחמות הצנחנים " ( הוצאת רמדור , 1968 ) ובכרך השני בסדרת ספרים ידועה על ההיסטוריה של הצנחנים שנקרא "קרב המיתלה:מבצע קדש ,פשיטת סמוע ומלחמת ששת הימים "( הוצאת שלגי , 1985) וקריאת הכרך על שמו של קרב זה מראה את החשיבות הרבה שמילשטיין מיחס לו ,כרך זה הוא אחד משני התיאורים המפורטים ביותר של הקרב הקיימים .
מילשטיין טוען שקרב המיתלה היה "פשלה" אחת גדולה אחת מני רבות בתולדות צה"ל .ודעתו היא כיום דעת קונצנזוס .

מילשטיין :זה היה קרב מיותר.אחד הקרבות הגדולים בתולדות ישראל ואחד השגויים ביותר .ומכל קרבות סיני קרב הצנחנים במיתלה היה המבולבל ביותר .מספר ההרוגים בו היה הגדול ביותר והישגים לא היו לו אם נתעלם מאגדות מuרשת הקרב שצמחו סביבו וסייעו לטשטש את מה שאירע שם באמת .
הלוחמים נשלחו למיתלה כדי לתת לאנגלים ולצרפתים תירוץ להיכנס ללחימה כדי להפריד בין הישראלים והמצרים כביכול ולהשתלט על השטח.שרון שלא הכיר את תוכנית מבצע קדש לא הבין כלל את משימתו וחשב שהיא להיכנס לתעלת סואץ. הוא רצה להיכנס למיצרי המיתלה כדי להיערך לקראת התקפת שריון אפשרית של המצרים.
אבל כשהחיילים היגיעו לשם הם לא ידעו שכבר נמצאים שם מצרים ושהשטח אינו ריק . והם היו צריכים לדעת כי יחידת סיור שהייתה במקום דיווחה על כך לרפול והוא לא העביר את המידע כנדרש .אולי פשוט שכח.כמו תמיד אצלנו מידע חשוב פשוט נפל בין הכיסאות .
התפקוד של המפקדים היה גרוע ביותר ,שרון העדיף להישאר בעורף מוטה גור שהוא זה שהכניס את גדודו למלכודת בילה את רוב זמן הקרב בעיקר בניסיון לתפיסת מחסה .החיילים וגבורתם היו אלו שהצילו את המצב.
א.א. :אז לדעתך הקרב היה כישלון ?
מילשטיין :זה היה קרב גבורה בדרג הטקטי אך הפיקוד היה גרוע ובגדר כישלון .
.

מנועים על סיני
זמרו מנועים ,מהירים וקלים
בשמי הר-קדומים ,הר סיני
המטירו אש תופת ,כנפים זונקות
על בני עמלק משנאי .שוב שמשון אל עזה שוב בן דן הגבור
זעזע צירי שערה .
שוב שלמה אל אילת , שוב בנו של דוד
ופרוץ מפרצה ,מצורה ||!דרומה וימה צבאות ישראל
העולים במסע, במעוף
קדימה צבאות ! ימוגר המצרי
בערי הפלישתים וים סוף !
( משירי מבצע סיני )      

שרגא גפני על הניצחון בקרב המיתלה

הקרבות המפורסמים בתולדות ישראל - מימי קדם ועד ימ ינו / שרגא גפני

היסטוריון צבאי אחר חושב את ההפך ממילשטיין לדעתו העובדה שהיה זה קרב גבורה היא המכרעת .

האיש שיצר יותר מכל אחד אחר את מה שמילשטיין רואה כ"מיתוס " על קרב המיתלה " היה הסופר וההיסטוריון הצבאי שרגא גפני שחיבר מאמר ענק על הקרב שהפך לחוברת מיוחדת של כתב העת "מערכות " הגיליון היחיד בתולדות כתב העת הזה שהוקדש כולו למאמר אחד על קרב אחד. מבחינות רבות גיליון זה של מערכות והמאמר של גפני בו עיצב את התפיסה הציבורית של קרב המיתלה במשך עשרות שנים .

שרגא גפני

גפני :קרב המיתלה היה קרב חשוב כי בו שברנו את הצבא המצרי. המצרים ביצרו את המיתלה עם ביצורים שנחשבו לא חדירים אומנם שולם מחיר כבד אך המקום נכבש והציר לתעלה נפתח ותוכנית המלחמה הוגשמה.  בלי קרב המיתלה כל המבצע היה נכשל. 

המבצע המוצנח הראשון בדברי ימי עמנו –משפט זה מצלצל בוודאי כמליצי אך יש בו ,אולי ,כדי למסור משהו מטעמה של האווירה שררה ערב מערכת סיני במטה יחידת הצנחנים .מפקד הצנחנים אריאל שרון ( אריק ) ומפקדי המשנה הבכירים שלו ,היו האנשים שנשאו מזה שנים בעול טיפוחו והכשרתו של כוח זה למלחמה.במאמץ ממושך ורצוף מעקשים יצרו את היש –כך וכך יחידות צנחנים שכל אנשיהם מתנדבים ,והם מאומנים ,מחושלים ושבעי תרגילים ,תמרונים ולחימה במסגרת פעולות התגמול בגבולות .עתה ,משגזרו המסיבות התמודדות כללית שנייה בין צה"ל והצבא המצרי ,הוטל עליהם ,זו הפעם הראשונה בתולדותיהם ,להגשים בתנאי מלחמה ממש את ייעודם האמיתי של כוחות מוצנחים –היעוד שלשמו יצרה אותם ארצם ושלמו עמלו והתכוננו הם עצמם זמן כה רב-לצנוח בעורפו של האויב ולבצע את המהלך הפותח של המבצע ,אשר נועד לתרום תרומה חיונית ביותר להצלחת המערכה כולה. "
(מתוך חוברת קרב המיתלה " מערכות מאת שרגא גפני ) 
 גפני : את תיאור קרב המיתלה כתבתי עם רפול מימיני שרון משמאלי הם נתנו לי כל מה שרציתי כל פרט מידע הקטן ביותר.
א.א. : זאת היצירה החשובה ביותר שלך של היסטוריה צבאית ?
גפני: החוברת על קרב המיתלה היא באמת הבולטת מכולם ואם כי כולה עובדות ואמת יש בה גם יסודות ספרותיים רבים ויש בו גם ספרות ולא רק אווירה מקצועית
. את החוברת שכתבתי על קרב המיתלה תירגמו לשפות אחרות ולקורסי פיקוד ומטה . היא זכתה לתגובות בעיתונות האזרחית :חיים גורי ב"דבר" כתב שהוא רואה למול עיניו בעקבות תיאור הקרב שם מיתוס יווני קדום.
 א.א. :איך היגעת להיות היסטוריון צבאי ?
גפני: הייתי היסטוריון צבאי מהרגע שהחזקתי עט ביד ,וכבר בגיל 9 ייסדתי עיתון ושם תיעדתי את הקורה מסביב ותיארתי את הנעשה בשכונה במלחמות הכדורגל .
במלחמת העצמאות הייתי חייל בגבעתי וכתבתי בעלון את קורות הגדוד כסופר שהכל בוער באש עצמותיו. בגמר מלחמת העצמאות יחידת ההיסטוריה של צה"ל חיפשה אנשים שאוהבים היסטוריה צבאית כדי שיעבדו אצלה והם שלחו מכתב חקירה בעניין. הייתי מעוניין בתפקיד אבל הייתי מפקד שלא יכלו לוותר עליו והמפקד יהודה וולך לא רצה לוותר עלי .
ואז העבירו אותי לתפקיד אחר ואז ורק אז הוא הציע אותי. ושלחו לראיין אותי אסא הגלילי בא לראיין אותי וקראו את מה שכתבתי וחטפו אותי .והייתי שם משנות החמישים איש כתב העת " מערכות" וכתבתי שם על פרשיות צבאיות רבות .
במלחמת ששת הימים העבירו אותי למחלקת ההיסטוריה הצבאית והמשכתי לשרת שם עד אחרי מלחמת יום הכיפורים .
למדתי מההיסטוריון הצבאי מרשל שאחרי הקרב אנשים זוכרים 80 אחוז .מהקרב שבוע אחרי הקרב 40 אחוז וחודש אחרי הקרב 40 אחוז ממה שהיה ו40 אחוז ממה שהיו רוצים שיהיה
 .ולכן יש לחקור אחרי הקרב כל פרט כל חייל ויש לשלב הכל לבסוף  בתשבץ הענק של תיאור כל פרט בקרב. .
כמו בתיאור קרב המיתלה איך כוח עברי שנפל במארב של מצרי ענק הצליח לעבור את המיצר ולטהר אותו ..
א.א. : היום ההיסטוריונים טוענים שהקרב היה מיותר ושהקורבנות שבו מתו לשווא. 
.גפני : הם לא מתו לשווא . הם מתו עבור מטרה חשובה . הם הראו לאוייב שהחייל העברי אינו נסוג גם במצבים הקשים ביותר ושמהחייל העברי יש לפחד. עצם התדמית הזאת של הגבורה יש לה חשיבות עצומה במאבק הפסיכולוגי מול האויב .
זאת הייתה הצלחה במחיר יקר אך זאת הייתה הצלחה אחת הגדולות של חיל הרגלים העברי אז .היינו עוד עברים לפני שיהדו אותנו
צריך להבין קרב המיתלה הקרב הכי חשוב במורשת העברית.  בקרב המיתלה היגיעה לשיאה ההגשמה העצמית והיעוד והשאיפה של הלוחם העברי להגיע לגרון האויב ולמלוק אותו .
לדעתי זה פשע שלא מצרפים את תיאור הקרב הזה  לספרי קריאת חובה של תיכוניסטים לדעתי זה צריך להיות פרק נוסף בתנ"ך על מורשת הגבורה העברית .

 

 

תנופת המסע

עם דברי הפרשנים שהדגישו את מהירותה המפליאה של מלחמת סיני .

 

שטף המסע הצבאי המהיר כמו סער שאין לו אח

אך רק הלוחם שזחל במטר –אש ועל גבו רעו שעוד בו נשמה

ידע מה ארכו השניות העוברות בסך

עד התקפל תחתיו עוד שעל אדמה

 

שטף המסע בלי עוצר זונק וסוחף ומכניע

ורק החיל האפור ,שחתר מאובק ומיוגע

ידע איך הזמן כמו נצח קופא וניצב ללא ניע

ברגע האחרון אשר לפני קרב המגע.

 

מרגעים אחרונים ומפרכים של חמת הבקעות עמלה,

מרגעים של כריעה וזחילה ופריצת גדרות תיל סבוכות כמו יער,

מדחיפת מכונות כבדות גוף ,בידיים בלא שביל ומסילה ,

מהלוך מתנדנד ואיטי של נער נושא את רעו הנער

מכל אלה ,מאלה יחדיו מצטרפת סופת התהילה

של צבא ישראל בזנקו ובשטפו את אויביו כסער.

נתן אלתרמן,מתוך מדור "הטור השביעי , 1956.

( מוגש כאן באדיבותו של נתן סלור )

 

"הצנחנים תוקפים במיתלה ":סיפור קומיקס על קרב המיתלה מאת דני פלנט.

לרגל 50 שנה ל-מבצע סיני ול-קרב המיתלה. להלן סיפור ה-קומיקס : "הצנחנים תקפו במיטלה". כתב וצייר דני פלנט. הופיע הארץ שלנו 1959 חוב' 1-18.

עלילות יחידת הצנחנים במבצע סיני במעבר המיתלה שנאבקו עם כוח מצרי גדול בהרבה וגברו עליו. מופיע ברשותו האדיבה של המחבר דני פלנט .
האי מייל של דני פלנט palantd@netvision.net.il

נספח 2 :רשימת ביבליוגרפית על הספרים על מבצע סיני.
מנחם תלמי : כך לחמנו בסיני . עמיחי , 1957. תיאור הקרבות של מבצע סיני.
אלבום סיני .ערך והקדים הקדמה בנימין גפנר. הוצאת לדורי, 1957 . אלבום על מערכת סיני, יצא בעברית באנגלית ובצרפתית .
שלמה ברר כיום סופה :סיפורו של איש מילואים במבצע סיני / [מאנגלית עמי שמיר ; ציורים סני וינטראוב,הוצאת מערכות ,1957
ארתור . ג'ימס ברקר .7 ימי סואץ .תרגם מרדכי ברקאי ,מערכות .תשכ"ז
רוברט הנריקס מאה שעות אל סואץ; תרגם – עמירם לבטוב ; [ציורים – יהודה הררי]., ,ירושלים קרית ספר, 1957 .
ג'ואן קומי ששת הימים של מערכת סיני עברית יצחק שנהר [תל-אביב] : חברה ישראלית להדפסה ולהוצאת ספרי אילוסטראציה, 1957, אלבום צילומים עם דברי הסבר בעברית, אנגלית וצרפתית
מבצע סיני : מבחר פרקים על המערכה בחצי-האי סיני וברצועת עזה / כתובים בידי סופרים, כתבים צבאיים ולוחמם
תל-אביב : מ. בירן, תשי"ז’ 1956,
יוסף ברסלבי מרצועת עזה ועד ים סוף הקבוץ המאוחד, תשי"ז 1956
שבתי טבת , מסע צה"ל לסיני, שוקן ,1957 .
אברהם צפתי האמת על מבצע סיני . מחלקת ההסברה של מפלגת "מאזני צדק". ,1957. חוברת של 16 עמודים.
ספר מלחמת סיני .כתבו לוחמי מבצע קדש ,ערך בנימין גפנר ,הוצאת לדורי , בשיתוף גלוסר 1957.
צבי סוסליק (עורך ) יומן "דן " במערכת "קדש" , האגף ליחסי ציבור,1957 ,
מרי וסרז' בורמברגר ,סודות המסע למצרים ,עברית ש. גילאי , הוצאת מודיעין, 1957 .
אביעזר גולן מערכת סיני: 5.11.1956 – 29.10.1956 , שרטוט המפות מאיר הלוי , הוצאת משרד הביטחון ,1958 (יצא במהדורות נוספות ב1966 וב1973 וב-1977 ).
דוד בן גוריון מערכת סיני, הוצאת עם עובד, 1959.
שרגא גפני , חוברת שלמה של כתב העת "מערכות " על קרב המיתלה מספר קכ"ד ,תש"ך
שרגא גפני הקרבות המפורסמים בתולדות ישראל . מזרחי, 1962
שרגא גפני הכרעת מערך רפיח ב"קדש" סקירה חודשית מספר 10-11 15.12.86
סיפורי מלחמת העצמאות ומלחמת סיני ( לכל הגילאים ). אין מו"ל ,1962.
משה דיין יומן מערכת סיני ,עם הספר ,1965
משה שמיר בעקבות לוחמי סיני : אנשים ונופים במבצע "קדש" / רישומים: שמואל כץ : רשימות: משה שמיר ; אחרית דבר: מרדכי בר-און. ‬תל אביב] : משרד הבטחון, (תשכ"ז 1966. אלבום ליום השנה העשיר למבצע "קדש". בסופו: אחרית דבר : סקירה על מבצע "קדש". הרשימות של משה שמיר הן מתוך "פרקי סיני " בספר "בקולמוס מהיר" בהוצאת ספריית הפועלים.
משה ינוקה מקיביה ועד המיתלה ביתן 1967 . סיפורו של לוחם על אירועי 1952-1956 ושיאם קרב המיתלה. כולל שירי לוחמים של התקופה .
יוסף עברון ביום סגריר :סואץ מאחורי הקלעים .אותפז, 1968.
מרדכי נאור השבח להם :סיפורי הקרבה וגבורה משרד הביטחון ,קצין חינןך ראשי , 1969.
קדש –סיפורים מהמערכה . משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1971 הסיפורים בחוברת זו הובאו מתוך "השבח להם" מאת מרדכי נאור
אוריאל רינגולד "המסע לשארם א שייך :עם חטיבה 9 במערכת סיני ,הוצאת ספריית מעריב ,1966.
מוטה גור פלוגה ד' :סיפורה של פלוגת צנחנים משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1977 .:
Suez 1956: a personal account London : Jonathan Cape, 1978 Lloyd, Selwin
אורי מילשטיין קרב המיתלה:מבצע קדש ,פשיטת סמוע ומלחמת ששת הימים "(הוצאת שלגי , 1985
קרויזר גד הקרב במעבר המיתלה במערכת קדש : מערך שעור / ‬ מיפקדת קצין חינוך ראשי, ענף תורה והסברה, מדור מורשת קרב, 1986
יוסף עברון סואץ 56 במבט חדש ,מודן, 1986.
יצחק שטייגמן מבצע קדש :חיל האוויר בשנים 1950-1956:התעצמות ופעילות משרד הביטחון ההוצאה לאור ,1990.
מרדכי בר און אתגר ותגרה : הדרך למבצע קדש –1956 אוניברסיטת בן גוריון ,1991.
מרדכי בר און בשערי עזה :מדיניות הביטחון והחוץ של מדינת ישראל 1955-1957 הוצאת עם עובד, 1992.
משה שמש ואילן טרואן ( עורכים ) מבצע קדש ומערכת סואץ :עיון מחדש, הוצאת המרכז למורשת בן גוריון ,1994.
אייל כפכפי מלחמת ברירה : הדרך לסיני וחזרה :1956-1957 המאבק' בין שתי אסכולות מדיניות בישראל בשנות החמישים. יד טבנקין ,עמותה להנצחת משה שרת ,1993.
.
מוטי גולני תהיה מלחמה בקיץ : הדרך למלחמת סיני -1955-1956 ,משרד הביטחון ,1997 . בשני כרכים .
אורי בן ארי נוע נוע! סוף :המאבק על דרך השריון . משרד הבטחון – ההוצאה לאור, 1998
The 1956 war :Collusion and rivalry in the Middle East / edited by David Tal, London : Frank Cass, 2001
משה גרנות הנער מתל עדשים. דני ספרים 2006.
חגי גולן ושאול שי ( עורכים ) ברעום המנועים -50 שנה למלחמת סיני ,הוצאת משרד הביטחון ,2006.
"

הסיכום המקיף והעדכני ביותר על מה שמכונה "המיתוס של קרב המיתלה " הוא מאמרו של  מוטי גולני "קרב המיתלה "בחינה היסטורית של מיתוס גבורה ישראלי " אלפיים מספר 19 , 2000 :
כן יש להזכיר אתה ספר המוזר ביותר שנכתב אי פעם על קרב המתלה ספרו של מתי מגד שהוא אחיו של אהרון מגד ודודו של אייל מגד  "צוואתו של מרק מתנאל "( הוצאת ירון גולן 1999)
זהו ספר  בדיוניי המספר את מסעו של היסטוריון  היוצא להתחקות בעקבות פרשת חייו המיסתורית של חייל שנפל בקרב במבצע סיני ,בקרב המיתלה .
הגיבור  מספר שלמסתורין סביב החייל  התוודא לאחר שקרא מאמר על אותו הקרב ב"מערכות " וברור שהכוונה למאמר שתואר למעלה של גפני , אם כי המחבר מתשטש זאת במכוון. .
ויש לו סיבה טובה לטשטש זאת. אחת הדמויות בסיפרו היא של לוחם לשעבר בשם "שרגא גפני " שהגיבור מראיין אותו במהלך הסיפור על חייו של החייל שנעלם במבמהלך הקרב שאותו היכיר אותו "גפני "  ויש לו כמה הערות מעניינות ביותר להגיד עליו ועל אישיותו.
בכל אופן זהו אינו שרגא גפני המוזכר המאמר זה אלא דמות בדיונית שמגד לקח עבורה את השם מהמקור ( שאותו אני מניח היכיר אישית והיטב )  בסוג של אירוניה ספרותית  שמן הסתם הקורא הרגיל שאינו מכיר אישית את מגד ואת גפני  ואת קורות חייהם  לא יוכל לעמוד על כל משמעויותיה .