Tag Archives: מדע בדיוני עברי

ראל דארק : האיש שלנו בחלל החיצון

 

הכתבה הזאת על סדרת המדע הבדיוני העברית המקורית "ראל דארק –כובש החלל "  שפורסמה בסוף שנות השישים ובראשית שנות השבעים בהוצאת ספרי הכיס "רמדור " ( היום הוצאת "שלגי " המתמחית כיום  בפרסום ספרות רומנטית ) פורסמה במקור באתר האגודה הישראלית למדע בדיוני לפני כמה שנים

וכעת יש מקום לפרסם אותה שוב שכן יש כמה וכמה פרטים שהתעדכנו לגבי סדרה זאת:

בנתיים התבררה זהותו של אחד מארבעת הכותבים האנונימיים של ששת  ספרי סדרה זאת.

הודות לחובב המדע הבדיוני הגרמני Willi Devo        אנחנו יודעים כעת מאיפה נלקחו ציורי העטיפות של ספרי הסדרה כולם מחוברות מדע בדיוני גרמניות מסדרות ידועות כמו "פרי רודאן "ואף מעטיפת תרגום גרמני לסיפור בסדרת "לאקי סטאר" של אסימוב..

ומלבד זאת בשנים האחרונות  היגיעה חללית מכדור הארץ לכוכב  הלכת פלוטו המטרה של ראל דארק בספר הראשון בסדרה  ( ראו על כך במאמרי " כוכב האפשרויות הבלתי  מוגבלות ":ראל דארק וכוכב הלכת פלוטו ")וישנם דיבורים על משלוח ספינות אל מחוץ למערכת השמש  לפרוקסימה קנטאורי המטרה הנוספת שלו בספר זה.( ועל כך ראו במאמרי "פרוקסימה קנטאורי או מוות :ראל דארק והמסע לפרוקסימה קנטאורי ב'").

אז הנה שוב גירסה מעודכנת של עלילות ראל דארק כובש החלל.

המקור של כובש החלל

בארה"ב ובאירופה  היו נפוצות מאוד במשך זמן רב סדרות על עלילותיו של "כובש חלל " כלשהו  בכוכבי לכת שונים ובמרחבי הגלקסיה במאבק כנגד כוחות רשע שונים, פולשים מהחלל החיצון , מדענים מטורפים וכו'  . סדרות כמו " באק רוג'רס " "פלאש גורדון "קפטין קנדי " מאת "גרגורי קרן "  ובימינו "מסע בין כוכבים " ו"בבילון 5 ".

כמה סדרות מעין אלה  הופיעו גם בשפה העברית בשנות ה-60 . סדרה אחת כזאת  הייתה  "ראל דארק כובש החלל " ומחברה היה "א. בנש".היא הופיעה בשנים 1968-1970 בהוצאת "רמדור " והוצגה כמתורגמת מאנגלית .אך סדרה זאת אינה ידועה כלל בעולם הדובר אנגלית ואינה מוזכרת באנציקלופדיות השונות למד"ב.

בשלב מסוים נראה היה לי שמקור הסדרה אכן היה בספרי מד"ב זרים אם כי לא אמריקניים או בריטיים דווקא אלא גרמניים, שפה שמימנה הירבתה הוצאת  ספרי הכיס "רמדור "של אורי שלגי  ( שקיימת עד היום כהוצאת "שלגי ")   לתרגם באותם שנים, כולל ( כמה ספרי מד"ב  כמו "עולמות מתנקשים " מאת "קליף הדיגן " (שם בדוי שהומצא בישראל  בידי אורי שלגי לסופר גרמני עם השם הבדוי כבר בגרמניה   Alan D. Smithh  )

ו"פלישה מהחלל " מאת "שרמן דנבר". ( באמת שם שהומצא בישראל ליצירה של סופר מדע בדיוני גרמני וולטר ארנסטינג הידוע יותר בשמו הבדוי "קלרק דרלטון" אחד מיוצרי  סדרת  המדע הבדיוני המפורסמת " פרי רודאן ").

תוצאת תמונה עבור ‪Ren Dhark german science fiction‬‏

מצאתי  שבגרמניה  אכן הופיעה במהלך  השנים 1966-1968  סדרה בעלת שם דומה בשם REN DHARK שממנה יצאו לאור 98 חוברות.  אך היא  שונה בתוכנה מסדרת "ראל דארק" שלנו אם כי אולי השם שלה  שימש כמקור השראה לאורי שלגי ביצירת השם  בעל הצלצול הדומה "ראל דארק".

גם בלקסיקונים של מד"ב בגרמניה  אין שום התייחסות לכותב בשם "א. בנש" .

על סמך ההתייחסויות המרובות שיש לישראל בספרי הסדרה  היגעתי למסקנה שבמקרה הזה  שהמדובר בסדרה ישראלית מקורית  וכלל לא מתורגמת בדומה לסדרת "פלאש גורדון:הרפתקאות כובש חלל  " שיצאה באותה ההוצאה שנים מועטות קודם לכן  ( שימו לב לתת הכותר הדומה )  ושהיא חוברה בידי כותבים ישראליים שונים ששמם הופיע בספרים בתור המתרגמים.המדובר היה ב"תרגומים פיקטיביים".

גיבור כל ספר בסדרה  היה האסטרונאוט  ראל דארק , אך ששת  הספרים השונים  שהופיעו בסדרה נכתבו בידי  ארבעה מחברים  שונים  , שנראה שאיש מהם לא טרח כלל לקרוא את הספרים האחרים בסדרה ,  וכתוצאה התרחש כל ספור ביקום שונה לחלוטין מזה של כל אחד מהאחרים.

בשלושה מספרי הסדרה הרקע  דומה באופן כללי : מערכת השמש במאה ה-23 , שבה מושבות בכוכבי  הלכת השונים התמרדו בכדור הארץ והישיגו ממנו עצמאות. אך הפרטים הספציפיים שונים מאוד בכל ספר בעוד שבספר רביעי העלילה מתרחשת במאה ה-22 על רק מאבק בין גושי על כדור הארץ ובשני ספרים נוספים העלילה מתרחשת בעתיד המידי  של כותבי הסדרה וקוראיה בשנות השישים , כנראה בשנות ה-70 של המאה ה-20. גם אישיותו וזהותו של ראל דארק עצמו משתנים מספר לספר. בספר הראשון בסדרה הוא ישראלי לשעבר , ברוב הספרים הוא אמריקני , לרוב הוא אסטרונאוט במיקצועו אבל לא תמיד.

הקשר היחיד האמיתי  בין הספרים   היה שמו הקבוע של הגיבור,  ראל דארק.

הרעיונות של ספרי הסדרה גם לא היו של הכותבים אלא של המו"ל שלגי.כותב  הספרים שנחשף ש.פרץ אומר :

הוצאת "רמדור" יצרה את הסדרההיא קבעה את השם ואת הנושא של כל ספר. אני רק כתבתי".

ספרי הסדרה היו:

 

 

 

1. קיסר הכוכב הסגול הוצאת רמדור , 1968 . הספר הראשון בסדרת " ראל דארק כובש החלל" .

:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

"קיסר הכוכב הסגול" שהיה הראשון והמוצלח בספרי הסידרה הוא אותו  דבר נדיר  מאין כמוהו בספרות המד"ב העברית  , ספר מדע בידיוני הומוריסטי.

ספר זה הוא לדעתי ספר המדע הבדיוני הישראלי המקורי  הטוב ביותר של שנות  השישים ( ואם כבר גם של שנות החמישים ) . והכנסתי אותו לרשימת "היכל התהילה של המדע הבדיוני הישראלי " ספרי המדע הבדיוני העבריים המקוריים הטובים ביותר מאז שנת 1891 

. הספר מתאר את הרפתקאותיהם של ראל דארק (ישראלי לשעבר  שנולד כפי שאנו למדים  ב"עיר גדולה בשם תל אביב , אזור גבול של הפדרציה האסיאנית"  …)  ואנשי ציוותו ( חבורה אקסצנטרית מאין כמוה) בחלליתם "הדרקון "  בשנת 2222 כאשר הם יוצאים למערכת פרוקסימה קנטאורי  למצוא בו כוכב שבו יוכל המין האנושי להתיישב. משימה שהיא דחופה במיוחד מאחר שעל מושבות בני האדם במערכת השמש מאיים כדור הארץ העסוק במלחמות פנימיות ובהשמדה עצמית , אך נחוש בדעתו להשמיד גם את המושבות בכוכבי הלכת השונים .

במסע הארוך  נאלץ  ראל דארק להתמודד  בשורה של מצבים מדהימים ובלתי צפויים. . בדרכה החללית  עוברת  בכוכב פלוטו המאוכלס ביצורים בלתי נראים אך משוגעים לבירוקרטיה  שמסתבר שמוצאם באימפריה הגלקטית של כוכב ארקטורוס שדתה הרשמית היא האיסלאם ! . לבסוף כאשר הם מגיעים לכוכב הלכת המיועד הם מוצאים שהוא מאוכלס  הן בגזע מפלצות ידידותיות הסונוריים, והן בגזע של דינוזאורים ענקיים   בגובה מאה מטר הזולוחים. שלושת הגזעים המסוכסכים, הפלוטונים , בני האדם והסונורים נאלצים לשתף פעולה כדי להילחם בזולוחים.

את המאבק  רק מסבכים  הופעתו הבלתי צפויה של קיסר ארקטורוס , מוסלמי נאמן שבא לבקר במושבה החדשה  ומסבך את אנשי כדור הארץ בסבך ביורוקרטי כמעט בלתי ניתן לפיתרון ,  פלוטונית בלתי נראית בת כמה אלפי שנים הנחושה בדעתה לאנוס את ראל דארק , אביה השמרן הנחוש בדעתו להביא לנישואי השניים בנישואים מוסלמיים  , סונורית הנחושה בדעתה לאמץ את ראל דארק לבן  וצמד רובוטים מאוהבים וזאת רק רשימה חלקית של ההסתבכויות הבילתי פוסקות שעימם נאלץ ראל דארק להתמודד  …

זהו ספר מבדח באמת המזכיר מידי פעם את בסיגנונו את יצירותיהם של רוברט שקלי  ואפילו של דוגלאס אדאמס. כל עמוד שבו מלא בהמצאות  מפתיעות ומבדחות  וחבל שבספר זה בניגוד לרוב הספרים האחרים בסדרה לא מופיע שמו של המחבר המוכשר.

העטיפה הישראלית מבוססת במקרה הזה על קולאז' של שתי עטיפות גרמניות שונות:

החללית ברקע התמונה לקוחה מ: ZAUBERKREIS_EXKLUSIV_088 (Illustrator unknown

 

 

והאסטרונאוטים  בחזית התמונה על פריט בעטיפה גרמנית  מסדרת "פרי רודאן " הידועה מספר 353   צייר :Johnny Bruck):

2. פלישה מכוכב אומגה 1969.  "המתרגם " ( שהוא למעשה המחבר) הוא בן יהל .

העטיפה הגרמנית המקורית : ?Utopia 0556 (Illustrator unknown – Karl Stephan

במאה ה-23  ( הקשר היחיד לספר הקודם שמתרחש כביכול  גם הוא באותה תקופה )  אנשי כדור הארץ מנוונים  עד היסוד   ושקועים בתענוגות מסוגים שונים. כאשר לפתע   העולם מותקף בידי רעידות אדמה מיסתוריות המשמידות חלקים גדולים מהאוכלוסייה .. ראל דארק נציג מושבות החלל העצמאיות והעויינות את כדור הארץ ,  שמפקדתן היא ב"ירושלים" שעל כוכב מאדים ( שם הוקמה המושבה בידי  "נביא " אידיאולוג ישראלי בשם כהן בעבר הרחוק ) מגלה שמקור רעידות האדמה הוא מלאכותי ונמצא בכוכב המרוחק אומגה. הוא טס לשם עם נערה יפיפייה מכדור הארץ כדי להנעים לו את הדרך  בדרך הוא סובל מזכרונות על מרד שבלם במושבה האנושית על כוכב חמה הוא מרקורי עבור מלכה סקסית ומרושעת.

.  ואכן שם באומגה  הוא מגלה את המקור , זקן מטורף מכדור הארץ שנחוש בדעתו להשמיד את עולם האם שלו מאחר שאנשיו לא באו לחלץ אותו מאומגה. . סיום הספר הוא אופטימי : עתה לאחר שכל בני האדם המנוונים של כדור הארץ הושמדו כולם, בני האדם ממושבות החלל יכולים לחזור אליו כדי ליישב אותו מחדש . וכפי שהספר מסיים "עתה פנוייה המולדת הישנה לקלוט את בניה החוזרים אליה ברינה"  (אם כי אין זה ברור למה יש להם בעצם לחזור , כדור הארץ  מתואר בספר כספוג רדיואקטיביות ורוב שטח היבשה שלו הושמד ברעידות האדמה…)

מסתורי השמש הירוקה 1969.  "מתרגם / מחבר  ש. פרץ.

העטיפה הגרמנית המקורית   TERRA_SF_554 (Karl Stephan)
😦  במקור זוהי  עטיפה של ספר של קלרק דרלטון שכמה מסיפוריו תורגמו גם לעברית )

המחבר: ש.פרץ הוא שמואל פרץ  שחיבר שני ספרים שונים על ראל דארק שמאז כתיבת הגירסה הראשונה של המאמר מצאתי עליו פרטים נוספים וחיבר ספרים נוספים שעל אחד מהם פרסמתי רשימה.

ראו עליו במאמר "היסטריה חלופית כחשבון נפש לאומי"

שמואל פרץ הוא עד היום המחבר המזוהה היחיד של ספרי "ראל דארק" שאר  שלושת הסופרים ":האנונימי שחיבר את "קיסר הכוכב הסגול" בן יהל ומ.רון  נשארו לצערי לא מזוהים .

העלילה : בשנת 2100 העולם מחולק לשני גושים גדולים . הגוש המערבי הדמוקרטי הטכנולוגי ושוחר השלום   המונהג בידי ארה"ב ואליו שייכים בין השאר ישראל ולבנון והגוש האפר ואסיאני הרודני והמפגר ושואף המלחמות  המונהג בידי סין. שני הגושים נמצאים במלחמה קרה  ( אגב כתחזית לגבי המצב הגיאו פוליטי של העולם בראשית המאה ה-22 אין זה ניחוש גרוע כל כך ) . מנהיגי המערב מגיעים לבסוף למסקנה שאם אנשיו לא יהגרו לכוכב לכת אחר תתחולל בשנת 2160 מלחמה נוראה שתשמיד את העולם. האסטרונאוט ראל דארק נשלח בראשות צוות בינלאומי לגלות כוכב לכת חדש שבו יוכלו בני האדם להתיישב.

במערכת שמש ירוקה מגלה הצוות  כוכב  לכת של בני אדם הנשלטים בידי   חייזרים דמויי סוסים אינטליגנטיים מעולם אחר . מסתבר שהחייזרים  זקוקים לגללים של בני האדם  ! ( סביר  שמחבר הספר קרא את "מסעות גוליבר" שם מתואר מצב דומה) וראל דארק משתמש בצורך נואש זה כאמצעי מיקוח … .  ראל דארק מצליח להגיע להסכם עם החייזרים  שעוזרים לגוש המערבי בכדור הארץ  להביס  את הגוש היריב . סוף טוב הכל טוב:  המערב הוא כעת דומיננטי בעולם אחת ולתמיד והחייזרים יכולים לקבל מעתה ואילך הספקה אינסופית של המצרך היקר מכל , גללים.   .

ספר לא רע .המתאר עתיד הגיוני ואפשרי בהחלט של יריבות בין סין והמערב.

4.מרד על כוכב נוגה 1969. מתרגם /מחבר מ. רון. (אולי"משה רון "? בכל אופן המתרגם  והעורך הידוע בשם זה טוען שאין לו קשר לראל דארק.  )

העטיפה הגרמנית המקורית: TERRA_SF_290 (Karl Stephan)

(  בגרמנית זאת העטיפה של ספר של יצחק .אסימוב " "לאקי סטאר וטבעות השבתא"י שתורגם גם לעברית)

ספר זה הוא מעין אנומליה. בניגוד לשאר הספרים שאין כל קשר בינהם הרי הוא אמור להיות המשך ישיר  של "קיסר הכוכב הסגול " ומתאר את חזרתם של ראל דארק ואנשי צוותו בחללית "הדרקון " למערכת השמש. למעשה ברור שאת הספר כתב מחבר אחר מזה של "קיסר הכוכב הסגול " שאף לא טרח לקרוא את הספר המקורי והספר עושה רושם ברור   שהוא מתרחש ביקום אחר. ראל דארק וצוותו חוזרים למערכת השמש בשנת 2247 לאחר שיצאו להיאבק בגזע "הכאריזאנים" המאיים על מערכת השמש וגברו עליהם .בחזרתו הוא מגלה שמערכת השמש השתנתה מאוד ולרעה. המושבה שעל כוכב נוגה מורדת בשליטה העריץ, המושל מטעם כדור הארץ  וראל דארק וצוותו ( רובם אותם הדמויות מ"קיסר הכוכב הסגול " אך בובות חסרות חיים , לעומת התיאור ההומוריסטי  החי שלהם  שניתן להם  בספר הקודם )  מחליט להצטרף למרד הצודק. .הם מביאים  להפלת הרודן לעצמאות לבני נוגה.

סיפור משעמם וחסר חיים שאין מה להשוות אותו בכלל לספר שהוא אמור להיות המשכו.

:

 

תרופת הפלא  1969. מתרגם/מחבר מ. רון .

העטיפה הגרמנית המקורית :

UTOPIA_SF_287 (Rudolf Sieber-Lonati

העלילה מתרחשת  בעתיד הקרוב של "ימינו " ( שנות ה-70).  קבוצת חייזרים קטנה מצליחה לשעבד את כל המין האנושי באמצעות תרופה שמרפאת  את כל המחלות, והם מצליחים לשכנע את מנהיגי העולם להזריק אותה לכל תושבי העולם , אך רק במאוחר מתברר  שהיא  גם גורמת לאבדן זיכרון מוחלט וכך החייזרים יכולים להשתלט בקלות על העולם .. רק קבוצה קטנה של שישה  צעירים בני לאומים שונים שאחד מהם ישראלי   ( ולא פחות מבנו של הרב של העיר תל אביב  שאביו סירב לחסן אותו ממניעים דתיים! ) ובראשה ראל דארק נשארת חסינה לתרופה.

קבוצת הצעירים מגלה  את הנסיוב לתרופה מחזירים את הזכרון לבני האדם  ומביסים  לבסוף את החייזרים. בחקירה מסתבר שהחייזרים הם השרידים האחרונים של גזעם שהושמד בהתפרצות נובה וחיפשו לעצמם כוכב חדש להתיישב בו. לזכות המחבר יש לאמר שהם מוצגים בצורה כמעט סימפטית  ולא כמפלצות מרושעות.  ספר חביב.

תעלומה במעמקים 1970. מתרגם/מחבר ש. פרץ

העטיפה הגרמנית המקורית :

 

UTOPIA_SF_539 (Illustrator unknown

ה

שמואל פרץ מחבר "מסתרי השמש הירוקה" חוזר עם ספר נוסף שבעצם סיים את הסדרה.הוא החליט להתעלם לחלוטין מהרקע העתידני המפורט והמשכנע  של הספר הקודם שכתב בסדרה בו היציג מעין היסטוריה של העתיד  ויצר ראל דארק חדש  החי בעתיד הקרוב  של "זמננו ".  ראל דארק אסטרונאוט מפורסם  שטס  בעבר סביב השמש  מגלה בעת חופשתו  עולם תת קרקעי שעד כה איש לא חשד בקיומו. שם  שוכנים קבוצת מדענים גאונים (שאחד מהם הוא ידיד לשעבר של ראל דארק )  שברחו מבית הכלא , ומשתמשים בהמצאותיהם הגאוניות כדי לבצע מעשי פשע וכעת מאיימים להשמיד את העיר ניו יורק  עם פצצת מימן. ראל דארק גובר על החבורה הקרימינאלית  ועל המצאותיהם המדהימות  ( כמו משקפת היורה קרני מוות ) וממשיך בחופשתו.

ההוצאה הבטיחה ספר שביעי ב"סדרה" בשם  "תבערה אטומית בקוטב " אך זה  לא יצא  לאור מעולם.

ספרי סדרת" ראל דארק " הם כיום נדירים מאוד ומרבית חובבי המד"ב בארץ לא שמעו עליהם מעולם. בכל זאת "שווה" לנסות לאתר אותם.  .הספר הראשון בסדרה הוא אחד היצירות המשובחות של המדע הבדיוני העברי המקורי ושאר הספרים מספקים לכל הפחות הנאה סבירה תוך כדי הקריאה . יש ספרים רבים שלא מספקים אפילו את זה.   וחוץ מזה כמה סדרות מד"ב אתם מכירים שעוסקות בהרפתקאותיו של ישראלי לשעבר ברחבי הגלקסיה ?

Image result for ‫ראל דארק‬‎

ההווה והעתיד כפי שנחזו בעבר -"ישראל בשנת 2000" ( ובשנת 2050) מאת ס. גולדפלוס

רבות כתבו על מאורעות-האימים, שנתרחשו בישראל באביב שנת 2000. אך לעומת זאת אין אף עדות אחת מפי עד-ראייה, שהשתתף בכל אותם הקרבות הקשים, אשר הוטלו על האנשים על ידי "מרד-החיות".

(ס' גולדפלוס, הפתיחה לישראל בשנת 2000, 1951).

האם יש צמצום של האופק של הסופרים ? אני מציץ בספר של יגאל סרנה 2023 המתאר את העתיד של עוד עשר שנים.עתיד קודר ומדכא ,שסרנה אינו רואה כל אופק מעבר לו.( ואני מניח שזה בהחלט משקף את תחושותיו האישיות לגבי העולם).בכלל קשה מאוד למצוא היום סופרים שיכתבו על עתיד שמעבר ליותר מעשרים שלושים או ארבעים שנים. הם יעדיפו לכתוב במקום זה על עולם פנטסטי לגמרי. בעבר הרחוק יחסית  סופרים כמו אלחנן לוינסקי ובוריס שץ היו מסוגלים לדמיין את העתיד הרחוק יחסית , ,שנת 2040 במקרה של לוינסקי  ( 150 שנה בעתיד כאשר כתב  את ספרו העתידני מסע לארץ- ישראל בשנת ת"ת לאלף הששי בשנת 1892    או  שנת 2018 במקרה של בוריס שץ( 100 שנה בעתיד כאשר כתב את ספרו העתידני ירושלים הבנויה, חלום בהקיץ" ב-1918  )   אופק עתידני בעוד מאה 150 שנה .

אבל זה לא מדוייק אלה בירום פרסמה  לאחרונה את הספר "מאה שנה קדימה " שכשמו כן הוא מדמיין את עתיד המדינה בעוד 98 שנה. ושמעון אדף בספרו "כפור" מדמיין את העתיד של עוד 500 שנה. אלא שהם יוצאי דופן.

בנתיים איש לא התקרב אפילו לשיא של פנחס שדה שבסיפור קומיקס ב"הארץ שלנו" דמיין את פני המדינה בעוד 1000 שנה מהפרסום. שיא שאיש לא מעז אפילו להתקרב אליו.

אבל זאת הזדמנות טובה להיזכר בספר שמחברו ניסה לדמיין את פניה של ישראל בעתיד של עוד חמישים שנה בשנת 2000 ובעוד מאה שנה בשנת 2050.

באיזו מידה היו התחזיות מדויקות ובאיזו מידה שגויות.

המחבר ס. גולדפלוס, כנראה ידידו של החוקר הידוע דב סדן. סדן צירף לספר 'אקדמה', שם ציין שספר זה ('חטיבת התיאור', כלשונו), הכתוב 'בלשון חמדה חיה ומעוררת, שופעת אינטליגנציה והומור וספוגה עדינות', איננו ספר אוטופי המתאר עולם רצוי, משאלת לב, אלא תיאור של העולםבמשקפי 'חרדה אפוקליפטית'; ובלשון החוקרים – 'דיסטופיה'. את שער הספר עיצב הצייר זאב רבן; תל-אביב העתידנית של שנת 2000 גדושת גורדי שחקים נוצצים, ומעליה משקיף פסל הירואי ענקי מן הסוג השכיח בסוף שנות הארבעים. על גולדפלוס עצמו אין בספר פרטים רבים, אך על סמך רמזים שונים ועל סמך התייחסויותיו הלעגניות לעיתוני שנת 2000, אפשר להניח שהוא היה עיתונאי ושהספר התבסס על פיליטון בנושא זה שהוא פרסם בעיתונות ונזכר בספר. ספר זה הוא שילוב מוזר של תחזיות מדויקות עד להדהים ושל כמה רעיונות המצטיירים בעינינו כיום כמוזרים.

מרד בעלי החיים 

העלילה בנויה בצורה מתוחכמת: הספר נכתב כביכול בעתיד הרחוק, בשנת 2050, ומפרספקטיבה זו מתוארים מאורעות העבר 'הרחוקים' של שנת 2000, תקופה שבה ישראל נמצאת במשבר חסר תקדים. אליבא דגולדפלוס, ישראל בשנת 2000 היא מדינה נטולת נשק חם, לאחר מלחמת המעצמות האחרונה שפרצה בשנת 1955. מלחמת עולם זו הביאה לפירוק כל ה'פגזים האטומיים, פצצות הקיפאון וקרני המוות' של המדינות השונות. זו הסיבה שלישראל של שנת 2000 אין צבא, אלא רק יחידות בלתי-יעילות במיוחד של 'שירות הביטחון', הפזורות באזורי הארץ השונים. בשנת 2000 תוקף את המדינה משבר קשה: בשל בצורת חמורה (כאן דומה שגולדפלוס חזה את תהליך התחממות כדור הארץ) ובשל התרחבות קיצונית של שטחי הערים על חשבון שטחי הכפר והמרעה (וגם כאן צדק המחבר), בעלי החיים סובלים מרעב ומצמא קשים. בעקבות זאת תוקפים עדרי בהמות ענקיים את בני האדם וטורפים אותם! ידי התושבים ריקות מכלי נשק, והם נאלצים להגן על חייהם בקרדומים, ברובי קשת ובשאר כלי נשק קרים. הספר מתאר קרב אכזרי בין בני אדם לבהמות בתל-אביב, שבמהלכו נהרגים שלושת אלפים נפשות ותאטרון 'הבימה' נהרס. גולדפלוס מתאר בהנאה רבה את חורבנם של אתרים ידועים בתל-אביב תחת פרסות הבהמות המשתוללות. הניצולים המעטים מגל פרעות זה עולים על חוף האי המלאכותי, העוגן מול תל-אביב, שלזכר המאורע נקרא לאחר מכן בשם 'אי ההצלה'. גם הרצליה, 'עיירה נודעת בייצור הסרטים, ההוליבוד הישראלי', סובלת מהסתערות העדרים המעורבים של שוורים, אילים וחמורים, ואולפני ההסרטה שלה וציודם נהרסים כליל. אך אל לקורא לחשוש לגורל המדינה בשנת 2000; סוף טוב הכול טוב.

בסופו של דבר, עדרי הבהמות מוכרעים באמצעות המצאה חדשה: פצצה גזית-נוזלית שהמציא יהושע הרכבי, מדען ממכון ויצמן, והסדר שב על כנו (המדען ההירואי נהרג בקרב, אך אנדרטה מוקמת לזיכרו). גולדפלוס מתאר תופעות פוליטיות המוכרות לנו היטב משנת 2000 האמיתית, וביניהן בוז כלפי פקידי משרדי הממשלה וזלזול בהם (הם כבר אינם זוכים להערכה שנהנו ממנה בשנת 1950), וניסיונות של קבוצות דתיות קיצוניות להשיג עוד ועוד. לעומת זאת, תחזיותיו מתרחקות מהמציאות כשהוא חוזה שהמאבק באינתיפאדת החיות יביא לאחווה זמנית בין הפלגים המסוכסכים של החברה הישראלית. לאחר שגולדפלוס מסיים לגולל את סיפור המאבק ב'אינתיפאדת' בעלי החיים, הוא מתפנה לתאר ביתר פירוט את פני המדינה  ב"זמנו", דהיינו בשנת 2050.

מדינת ישראל שנת 2050 

יש לציין שכמה מתחזיותיו מדויקות להפליא. ישראל של שנת 2050 מוצגת כמדינה המעודדת יוזמה חופשית, אך בו בזמן מניחה בדרכה מכשולים בירוקרטיים רציניים. כמו כן, היא מכשילה כל ניסיון להשקעות חוץ. כאמור, שטחן של הערים גדל על חשבון השדות והפרדסים. תל-אביב היא כרך ענק, המורכב מערים נפרדות לשעבר, דוגמת רמת-גן וחולון.

בסוף הספר עורך גולדפלוס לקורא סיור ברחובות תל-אביב בשנת 2000 ובשנת 2050 (יש לציין שהתיאור אינו מרשים במיוחד: הכול גנים פורחים).

בכרך הענק יש שימוש בטכנולוגיות חדישות. דוגמה אחת לכך היא 'ראי רחוק' (טלוויזיה), מכשיר המחובר למכשיר אחר בשם 'קשר החושים'; אפשר לקלוט במכשיר זה לא רק תמונות, אלא גם תחושות וריחות (חברות בישראל ובחו"ל עובדות כיום על ייצורו של מכשיר מעין זה).

ביָמה של תל-אביב העתידית יש אי מלאכותי גדול. הואמשמש את התושבים כמקום רחצה נוח, המרוחק קמעה מהעיר. ראוי לציין שיש כיום תוכניות מפורטות לבניית איים מול חופי תל-אביב, אם כי מסיבות אחרות). מעל תל-אביב העתידית מרחף אי מלאכותי בשם 'אאוליה'; הוא מחובר לעיר בכבלי ענק ואפשר לעלות אליו בארבע מעליות עצומות. באי זה יש נמל תעופה ובתי מלון, והוא מקום הבילוי החביב על תושבי תל-אביב (הם מעדיפים אותו לאין ערוך על פני העיר עצמה), מעין 'קניון' מעופף. מסיבות שאינן ברורות, ניתק אי זה מכבליו (חבלה מכוונת?), מרחף בחלל והופך ללוויין.

על-מנת להרחיב את השטחים הניתנים לעיבוד בארץ הקטנה, בונים גנים תלויים באוויר המכונים 'פלא סמירמיס'; גנים אלו דומים לגניה התלויים של בבל הקדומה. העולם העתידי משתמש באינטנסיביות רבה יותר באנרגיית השמש. החקלאים של שנת 2000 מגדלים סוגים חדשים וטובים יותר של פירות ענקיים במיוחד, באמצעות הנדסה גנטית. בעיית המחסור במים נפתרת בשנת 2050; בכל מקום יש תעלות של מים מתוקים, ואין עוד צורך בגשם מלאכותי.

גולדפלוס אף מתאר ניסיונות לשינוי האקלים על-ידי הסטה מכוונת של ציר כדור הארץ. טיפול רפואי ניתן חינם אין כסף, והרפואה מחסנת אנשים מראש וכך מונעת מחלות. בתל-אביב של שנת 2000 יש רכבת תת קרקעית! אמצעי התחבורה ממשיכים להתפתח, ובשנת 2049 משוגר הטיל הראשון לירח, שם מתגלות עדויות לקיומם של יצורים חיים.

כעת, בשנת 2050, מתכננים את המסע הראשון למאדים ומצפים לתקשר שם עם יצורים חיים.

סקס 2050 

גולדפלוס מתאר את מנהגי החברה והמין: על-פי חזונו, זוגות לא יוסיפו ללכת ברחובות בעודם מחובקים או כשהם זה ביד זו, שכן אנשי שנת 2000 סולדים מ'גסויות' כאלה. נישואין, לעומת זאת, מקבלים תוקף רק אחרי שנה של מגורים משותפים של בני הזוג, וזאתכדי לבחון את מידת התאמתם זה לזו ואת רצונם לחיות ביחד. הלבוש מתקצר ונעשה ספורטיבי יותר.

נשים משתמשות בתמרוקים, אך נמנעות משימוש באודם, שכן הגיעו למסקנה (מסקנתו של המחבר, מן הסתם) שהדבר מכער את פני האישה. כמו כן, נשים חדלו לענוד עגילים. בעקבות נגישותם של ניתוחים פלסטיים אין יותר אנשים מכוערים. אנשים אינם מעשנים ואינם שותים משקאות חריפים.

גולדפלוס, לעומת זאת, אינו מעלה על דעתו שייתכן שימוש בסמים. גולדפלוס ניסה לחזות את פני התרבות של שנת 2000.

הוא חזה שאת מקומו של הספר המודפס ימלא ספר 'קולי', 'ליברופון', ספר ש'קוראיו' יאזינו לו (כיום אפשר למצוא המצאה מעין זו בכל חנות ספרים גדולה, אלא ששמה שונה: 'ספרים מדברים'). הדפוס ישמש רק לצורכי הפקת ספרים מדעיים וספרי לימוד.

הוא אף מתאר אלו סוגות ספרותיות יהיו פופולריות בשנת 2000: מדע בדיוני, רומנים היסטוריים (סאלאמבו מאת פלובר יהיה רב-מכר) וספרי מסעות. ספרי בלשים וספרי מתח, לעומת זאת, יאבדו את קהל קוראיהם, שכן הפושעים יעברו כבר מן העולם…

ובאשר לאמנות, גולדפלוס מתאר אמנות חדשה: קומפוזיציות פרחוניות בהשפעה יפנית ופיסול המבוסס על הפיסול היווני הקלסי. התאטרון ייאלץ להפוך ל'קולנועי' יותר, אם ירצה להתמודד עם הקולנוע.

 

גולדפלוס דייק בכמה מתחזיותיו; בדומה למרבית התחזיות בספרי המדע הבדיוני, הוא קלע למטרה באשר להמצאות טכניות רבות, אך טעה בניבוי פני החברה בשנת 2000, דבר קשה לאין ערוך. אף על פי כן, הקורא המודרני (איש שנת 2000 האמיתית) חש כנוסע במכונת זמן אל עולם מקביל, עולם דומה, אך גם שונה. גולדפלוס העריך נכונה את המשך הפילוג שבין דתיים לחילוניים, פילוג ששורשיו כבר היו בזמנו, אך לא העלה בדעתו את קיומם של דברים כה מהותיים לנו כיום; דוגמה לכך היא המחשבים (אבות הטיפוס שלהם כבר היו קיימים בזמנו), שהביאו לשינויים קיצוניים במעגלי העבודה והחברה.

אילו הגיע גולדפלוס במכונת זמן אל העולם האמיתי של סוף שנת 2000, עולם של קהיליות אינטרנט, חברות סטארט-אפ שצצות ונעלמות, חברות תקשורת רב-לאומיות החודרות אל כל פרט, וכיוצא בזה, סביר להניח שהעולם הזה היה מצטייר בעיניו כמוזר וכ'דמיוני' לאין ערוך מהעולם שתיאר בספרו; ואולי משהיה נוכח לדעת שהמאבק באויבי המדינה ובאנטישמיות נמשך גם בשנת 2000, היה מציין לעצמו בצער שלמעשה עולם כמנהגו נוהג.

שנת 2000! ימים שחלפו ואינם… חיים רחוקים-רחוקים… רעים, טובים, סתמיים, תמימים. לפעמים תוקף את האדם צחוק נבוב, אולם לעתים קרובות נתלית הדמעה על ריסי-העין. (ס' גולדפלוס, ישראל בשנת 2000, 1951).  

גולדפלוס מציג, איפוא, תמונה של עולם עתידני השונה מעולמנו אנו. העובדה שספרו נמנה עם סוגת המדע הבדיוני, מקלה עלינו לערוך השוואות מודעות בין העולם שבספר לבין מציאות חיינו. השוואות כאלה נערכות על-ידינו, בין במודע ובין שלא, גם כשאנו קוראים ספרים אחרים. אולי בשל כך אנו ממשיכים לקרוא בהנאה את הספרים הישנים שנסקרו בספר זה, שכן הם מציגים לפנינו מציאות בלתי-אפשרית, הירואית או אידילית: מציאות שיש בה טוב מוחלט ורע מוחלט, מציאות שבשביליה מהלכים גיבורים מקסימים וכל-יכולים, מציאות שהיינו רוצים לברוח אליה מן היום-יום הקשה והאפור. זהו סוד קסמם.

כותב שורות אלו פרסם מאמר על ספר זה במוסף הספרים של "הארץ " בשנת 2000. ולאחר מכן מאמר מסיים של ספרי "מטרזן ועד זבנג". הוצאת "בבל " טרחה ופירסמה מהדורה חדשה של ספר זה בשנת 2002 בעריכתו של חיים פסח.    גם לאחר תחקיר מקיף שערכו בבבל לא הצליחו העורכים להתחקות אחר זהותו של המחבר, שככל הנראה כתב את היצירה ביידיש. לא ברור אם מדובר באלמוני, ששמו לא היה מוכר בחוגים הספרותיים והוא לא הותיר שום כתב-יד מאחוריו זולת ספר זה, או בשם בדוי שבו השתמש סופר מוכר.  מה שבטוח הוא שמדובר באיש אינטליגנטי ביותר, בעל כושר אינטלקטואלי חריף ואיש מי שטוען שהוא פילו מבין עניין בתורת היחסות של איינשטיין. התעלומה של זהות  המחובר "ס.גולדפלוס " נשארה כשהייתה.

 

ראו גם

גרסה אנגלית מקוצרת של מאמר זה 

אפוקליפסה כאו:נעמי בבל על מרד החיות בישראל בשנת 2000

חגי גילר מבקר את ישראל בשנת 2000

מדינות ישראל העתידניות 

 

 

 

אלחנן לוינסקי וארץ ישראל ב שנת 2040     חגי גילר מבקר את ישראל בשנת 2000http://shesek.org/?p=1392

זר בארץ נוכריה : היצירה של דן צלקה

 דפים מהודקים באטב / דן צלקה

הופיע במגזין "אוקאפי"

מה מצטייר בחדרי עננים של נפשי ?
פרושים במדבר, אריות סינקרטיים מסתכלים באהבה
בעיניים עייפות מעיון בפפירוסים גנוסטיים
על ידי תעלות –הדמעות תפרחה שממה ,
על ידי רכיבות ניאו אפלטוניות על תנינים.
( מתוך "כד שעליו כתוב מאלוה עטוף בדפי "מעריב " " בתוך קובץ השירים "צהריים " מאת דן צלקה , 1974 )
לאחרונה זכה בפרס ספיר של מפעל הפיס לספרות הסופר דן צלקה בפרס ספרותי על ספרו האוטוביוגראפי הייחודי הבנוי בצורת לקסיקון "ספר האלף בית ".

חלוקת הפרס הייתה מלווה בנימות צורמות ביותר כמו הצהרה של עורך ידוע שם שהודיע שהוא מחרים את הפרס ולגבי הטקס עצמו …טוב עדיף אפילו לא לדבר על זה .
אבל למרות כל הנימות הצורמות הללו אין ספק שבפרס עצמו זכה האדם הנכון, סופר שהוא אחד הסופרים המוכשרים ויוצאי הדופן ביותר שידעה הספרות העברית בשנים האחרונות .
כפי שהעיר נכונה המשורר המבקר והעורך עמוס אדלהייט   ברשימה של שירי לב ארי  ב"הארץ " :" המעמד של דן צלקה לא גבוה אבל הוא סופר הרבה יותר רציני מעוז או יהושע או גרוסמן ".
ואכן דן צלקה הוא דמות ייחודית בין הסופרים העבריים כיום ,יוצא דופן בידע העצום בנושאים שונים ,ספרותיים והיסטוריים שהוא מגלה בסיפוריו ובספריו וגם בנטייתו לעסוק לא רק בכאן ובעכשיו כפי שנוהגים לעשות מרבית הסופרים של ימינו ובעיקר הצעירים שבהם אלא גם מקפיד לעסוק בתקופות אחרות ופנטסטיות פשוטו כמשמעו . ניתן לראות בכמה מיצירותיו של צלקה מעין כתבי חידה שעל הקורא לפענח אותם שלב אחרי שלב כאשר בכל פינה ניתן רמז שאולי הוא רלבנטי ואולי לא , כשם שהסופר מנסה לפענח את העולם והמציאות שאותם הוא מתאר כך הקורא מנסה לפענח את הרמזים של הסופר לגבי אותה מציאות . והקורא תמיד מרותק לידע ולקסם שמטיל עליו הסופר בתיאור הסביבה והזמן הזרים והמוזרים .

המהגר

דן צלקה נולד ב-1936 בפולין. הוא עבר רבות בילדותו . בני משפחתו ברחו לרוסיה בעת מלחמת העולם השניה ושם חיו שנים תחילה בסיביר ולאחר מכן בקזחסטן לפני שחזרו לבסוף לפולין והוא בן 10 . וספג רבות ועמוקות מהתרבות האירופית בכלל וזה ניכר היטב בכתביו . מצד שני לדבריו אם היה נשאר בפולין יתכן שלא היה נהפך לעולם לסופר אלא עוסק בפילוסופיה .
הוא כתב כמה וכמה סיפורים כמו "כפפות " ואלף לבבות " ואחרים על תקופה זאת בארץ ישראל דווקא שאליה היגיע רק בגיל מאוחר ב-1957 בהיותו בן 21 .
הוא היגיע לישראל כשאינו יודע מילה בעברית ואינו יודע דבר על התרבות הקיימת כאן. אך הוא למד את השפה המוזרה בעיניו שהייתה כל כך שונה מהשפות האירופיות שהכיר היטב ובמהירות רבה.
ובתוך זמן קצר עד להדהים כעבור 3-4 שנים בלבד לאחר בואו החל לפרסם מאמרים ספרותיים שהתבלטו מאוד בידע העצום והאזוטרי שגילה בהם בכל תחומי הספרות העולמית וכמה מהטובים בהם התפרסמו החל מ-1961 כ"פולמוס וקולמוס " מוסף הספרות של המגזין "מעריב לנוער " מגזין שהתבלט אז מאוד ( בניגוד מוחלט להיום ) באיכותו . אחד ממאמריו הראשונים שם היה "ספרות של מצבים בלתי רגילים " אחד המאמרים הראשונים בעברית ( ואולי הראשון בכלל ) על ספרות המדע הבדיוני המודרנית וסופריה כמו סופר האימה לובקראפט ( שבו ראה צלקה את סופר המדע הבדיוני האמיתי הראשון ) , ארתור קלארק מורי לינסטאר ורי בראדבורי שאותו העריץ. לאחר מכן ב-1963 פירסם שם גם את אחד המאמרים הראשונים בעברית ( ואולי הראשון בכלל ) "טנטן " הקומיקס וכל השאר " על תרבות הקומיקס המודרנית ועל סידרת הקומיקס הבלגית "טינטין". זאת לצד שורה של מאמרים שהיציגו לקוראים הצעירים את מיטב הספרות המודרנית והקלאסית בשפות אירופיות שונות.
חווית ההגירה וההסתגלות לתרבות הזרה והמוזרה הפכה לאלמנט מרכזי בספריו . רבים מגיבוריו של צלקה בספרים כמו "דוקטור ברקל ובנו מיכאל " ( 1967) העוסק באב ובנו בפולין שלאחר מלחמת העולם השניה , האב מרצה לתרבות קלאסית המגלם את ערכי תרבות זאת וחי בתחושה של אבדן זהות לאחר שקיעת ערכים אלה ובנו המייצג את העולם הטכנולוגי הצעיר והנמרץ והבלתי רומנטי שכבר אין לו שום קשר לעולם הישן , גם גיבורי ספריו "פיליפ אראבאס" (1977 ) " "כפפות " ( 1982 ) ו"אלף לבבות " ( 1991) הם מהגרים לאותה ארץ מוזרה ובילתי מובנת ארץ ישראל הם לרוב מהגרים אירופיים אינטלקטואליים שנאלצים להתמודד שוב ושוב עם הסיבה מזרחית המוזרה של העיר תל אביב ומשקפים מין הסתם את התנסויותיו של צלקה עצמו. גיבוריו לרוב הם מומחים בתרבות אירופה ומרבים לצטט מתחומים שונים שלה ידועים יותר ואזוטריים הם מעדיפים לדון בשיחותיהם בדברים שברומו של עולם ולא במציאות הקטנונית האפרורית שמסביבם שהיא תפלה בעיניהם ,ובכך עוד מתעצם הניגוד העצום בינם ובין המקום שבו הם חיים.. מבחינה זאת מזכיר צלקה את הסופר האמריקני מהמאה ה-19 הנרי ג'ימס שנהג לתאר ביצירותיו את חיים ושיחותיהם של אינטלקטואלים אמריקניים כמנותקים לגמרי מהעולם הסובב אותם . אפשר לקרוא לצלקה "הנרי ג'ימס הישראלי".

"פיליפ אראבאס" מתאר את קורותיו של מהגר שמגיע לארץ ישראל ב-1946 והסיפור מתאר את חייו עד לאחר מלחמת השחרור על רקע אירועי התקופה . ועל רקע יחסיו עם חברי המפלגות השונות ובהם הקומוניסטים ועם הערבים בעיקרון זהו ספר שעוסק ברעיונות שונים יותר מאשר בדמויות , דבר שהוא יוצא דופן מאוד היום .

המתאגרף

הוסף לסל את כפפות - ספריה לעם 294 / דן צלקה

צריך להיות זהיר מאוד-מאוד בעולם הדמיוני . בוקס זה בוקס, לא איזו דשת ,ואתה בוקסר ולא כוהן . לא קל ופשוט לצאת מן העולם הדמיוני ,אבל חייבים לצאת ממנו.".

( קטע מתוך "כפפות ")

ספרו הקלאסי "כפפות" ( 1982) הוא הספר החזק והמרוכז ביותר שלו. צלקה מספר בו על עלילות מתאגרף יהודי מפולין שם היה חבר באירגוני פשע יהודיים המחפש קריירה של מתאגרף מיקצועי בתל אביב המנדטורית של שנת 1937 ונאבק במתאגרף איטלקי אמריקני בלתי מנוצח רק כדי להוכיח שאינו מפחד , משמש כדגם לסרט הוליוודי על חייו ומותו של מתאגרף יהודי שהבמאי שלו רואה בו מודל מתאים לשחקן הראשי של ואף מציע לו לשחק בתפקיד הראשי בסרט אך תשובתו של הגיבור היא " אני מתאגרף ! אינני עולה לזירה כדי לשעשע אנשים . הם באים לצפות בהתחרות , אבל אני לוחם. ( כפפות ע' 186) תשובתו של הבמאי היא : צריך להיות זהיר מאוד-מאוד בעולם הדמיוני . בוקס זה בוקס, לא איזו דשת ,ואתה בוקסר ולא כוהן . לא קל ופשוט לצאת מן העולם הדמיוני ,אבל חייבים לצאת ממנו.". לבסוף דוחה הגיבור בהתאם למיטב רוח החלוציות הצעה מפתה להיהפך לכוכב אגרוף מושחת בארה"ב . הוא מעדיף את תל אביב הקטנה והחמימה ואת חברתו . יש כאן מעין נוסטלגיה לעולם התרבותי של העולים של העבר של שנות השלושים שאותו לא היכיר צלקה אם כי כל הנראה חקר אותו היטב.
זהו אגב הספר היחיד וכמעט הסיפור היחיד בספרות העברית שעוסק בתחום האיגרוף ( אם ניתעלם מסיפור קומיקס "סימטאות הזעם " של אתגר קרת ואסף חנוכה וכמה סיפורים ישנים של "ספרות קלה ") , נושא שצלקה התעניין בו מאוד . לדבריו כהכנה לספר קרא כל מה שנכתב עד אז על איגרוף ראה כל סרט אפשרי על איגרוף וגם הלך לראות תחרויות איגרוף בירושלים העתיקה אחד המקומות הבודדים בארץ שבהם יש תחרויות כאלה וגילה שרוב המתאגרפים בישראל הם ערבים או עולים מרוסיה .וכהכנה אולטימטיבית הסופר בילה שאות רבות מאוד באימוני אגרוף בעצמו בזירה.
הספר נהפך ב-1986 לסרט  מעניין של רפי אדר במאי שנהפך למסעדן בכיכובו של איקא זוהר. הסרט הוא לא רע בכלל למרות שהמגבלות התקציביות בתיאור שנות השלושים ניכרים בו היטב . צלקה עצמו מתלונן שהסרט נשאר נאמן מידי למבנה הספרותי של הספר ולא מצא לחלקים הספרותיים מדי שבו פתרונות קולנועיים מתאימים .

אלף לבבות שני כרכים / דן צלקה

בספרו "אלף לבבות " ( 1991) יצירתו הגדולה ביותר הן בכמות והן באיכות חוזר צלקה לנושא ההגירה לארץ ישראל ונותן לו את הטיפול האולטימטיבי ברומן ענק אחד המקיפים ביותר בספרות העברית שמתאר את חייהם של כמה מעולי העלייה השלישית בארץ ישראל מזמן הגעתם ב-1919 ועד ל-1969 תקופה של 50 שנה כשבמהלכה הם מלווים את כל אירועי התקופה ברומן היסטורי רחב יריעה ( בן לא פחות מ-837 עמודים !) מהגדולים והחשובים בספרות העברית המודרנית.

אלף לבבות / דן צלקה

לדעתי ספר זה היה יכול וצריך היה לשמש כבסיס למיני סדרה טלוויזיונית גרנדיוזית ומרתקת .
צלקה רואה את הסכסוך בין תרבות המזרח והמערב שתי תרבויות שונות לחלוטין שאינן יכולות להתמזג כשורש הסכסוך היהודי הערבי ויתכן שהוא צודק.

עננים - עמודים לספרות עברית / דן צלקה

רומן היסטורי נוסף שלו הפעם מתקופה רחוקה הרבה יותר היה "עננים"  ( 1994) העוסק בתקופה שמאוד לא מקובל לעסוק בה בספרות העברית החדשה סוף ימי הביניים וראשית הזמן החדש, העוסק בפרעות ביהודים במאה ה-15 ומתאר את סיפורו של בן רב שיוצא למסע נקמה  בפורעים  הנוצרים שהשמידו את משפחתו. זוהי למעשה גירסת רומאן של בלדה קודרת מסוג אלו שכתב טשרניחובסקי על נושאים דומים .וזהו ספר נדיר ביותר מסוגו בספרות העברית העכשווית, כמו רוב הדברים שאותם עושה צלקה.

סיפורים קצרים ופנטסטיים .

 שיח הברואים / דן צלקה

העוזר : זה איבוד זמן אדוני אך אפשר לנסות . כרונוס , שאותו מכנים הפניקים בשם ישראל כעדות איזיביוס החכם ,הפך לאל אחר מותו, לכוכב הלכת שבתאי , כוכב בני האלים. לעת שלטונו על הארץ הוליד בן מהפיה אנוברט ,בת עם יהוד וכאשר נקלע לתוך סכנה ,בשעת קרבות ,הלביש את בבנו בגדי מלוכה ,בנה מזבח במו ידיו והעלה אותו לקרבן . פילו ביבלוס ,איש סנחוניאתון טוען לעומת זאת שכרונוס הקריב את בנו לאביו אורנוס בעתות רעב ומגיפה . ועל כך אעיד , שכרונוס זה לא קדם לאברהם ,כי על פי פילו כתב סנחוניאתון את התולדות עד לימי מצרים של משה ,וסידק היה בן-זמנו.
ו.א. : אבוי!
העוזר וסידק זה , אביהם של הדיוסקורי ,כבסירי או קורייבנטס ,אשר אליון נולד בימי חייהם ואורנוס בן אליון ואטילוס או כרונוס בן אורנוס .
ו.א. : אבוי !אני משתגע !
העוזר : אם נניח שכרונוס היה האיש שהקריב את בנו יחידו ושסבו חי בימי מצרים ,נכד נח ובמקביל נהור סבו של אברהם נולד שלוש מאות ארבעים ושתים שנה לפני מותו של סלח בן ארכפחשד , בן שם , בן נח … ו.א. אני מוותר .

( מתוך "אהרוני וחובבי העתיקות " )
צלקה חיבר לא מעט סיפורים קצרים  והם מקובצים בכמה קבצים ואת כמה מהם הוא מחשיב כמיטב יצירותיו מיד לאחר "אלף לבבות ".

קבצים אלה כוללים את "שיח הברואים " ( 1967)  את "עץ הבסון" (1973) את "ילדי השמש" ( 1979) את "משחק המלאכים " ( 1987 ") את  "פולחן החורף " ( 1989) ( שני הקבצים האלה כוללים לצד סיפורים חדשים גם את מרבית  הסיפורים בקבצים המוקדמים ) ואת "יהואש ורוכבי המרכבה" השמיימית (1998) ולאחרונה ב-2004 הופיע קובץ נוסף של סיפוריו בשם "11 סיפורים ".

הם כמו הרומנים שלו  מלאים וגדושים בהתייחסויות לאירועים היסטוריים לא ידועים ולספרים שכוחים והם גן עדן לחובבי ביבליוגרפיה ותרבויות קדומות ולא ידועות בשפע. אלא שבניגוד לרומאנים שהם בדרך כלל ריאליסטיים כמה מהסיפורים הקצרים הם פנטסטיים ממש כמו " השגרירות המופלאה " ( ב"שיח ברואים " ובפולחן החורף " ) בסגנונו של הסופר הארגנטינאי בורחס על שגרירות נצחית שכל מה שקורה במדינת האם שלה אינו משפיע עליה והיא נשארת קבועה ובלתי משתנה ולזמן מה מביאה לשינויים דרמטיים במעמד ארץ האם שלה.

ירידתם של הדאעון המפורסמים הייתה ברורה לכל . במשך שלושה דורות הצטמצם מספרם מחמשת אלפים למאה וחמישים . היה זה שבט יהיר בגלל יוחסין בדויים שהכל האמינו בהם , גאה מאוד ומסויג לגבי בעלי בריתו וחסר מעצורים ונדיבות לגבי אויביו . דאוטי לא פגש בהם ואילו הנוסעים האחרים סיפרו על פראותם ואבירותם…
( הפתיחה ל"סוף הדאעון" )

עץ הבסון / דן צלקה
בקובץ "עץ הבסון " הביא צלקה את הסיפור "סוף הדעאון " סיפור השמדתו של שבט בדואי אקזוטי גאה בימינו המנוונים תוצאה של התנגשות עם חילי הצבא הישראלי מעין קינה על התקדמותה הבלתי נמנעת של הקדמה שהורסת כל דבר בזמנה גם שבט גאה ומסתורי לשעבר .

ילדי השמש / דן צלקה
סיפורים אחרים שלו מושפעים מהקבלה ומרעיונותיה המיסטיים .כמו ב"מעשה יוסף דלה רינה ביש המזל " בקובץ "ילדי השמש " ( 1979) שחוזר ומספר מעשיה קבלית מפורםמת על המקובל יוסף דילה רינה שניסה לחסל את סמאל השד ואת זוגתו לילית ולהביא בכך את המשיח ונכשל ודחה בכך את הגאולה והפך לעבדו של סמאל ולשליחו עלי אדמות .זהו אחד מסיפוריו המרשימים והחזקים ביותר.
סיפור מיסטי נוסף "השוליה" מתאר את מערכת היחסים המוזרה בין יהודי ממוצא שבתאי בסוף המאה ה-19 עם מלאך אילם שאותו הוא מוצא ברחוב ושמשמש לו כשוליה.

סיפורים מעניינים אחרים בספר "ילדי השמש" " כוללים את הסיפור בשם זה המספר על חיפוש אחרי ספר אסטרונומיה נדיר ביותר המתאר את עולמות מערכת השמש שנכתב ביפו בראשית המאה העשרים ואחרי מחברו עזר אלבו שניסה לחקור את סודות הכוכבים בתנאים הבלתי אפשריים הפרימיטיביים ביותר .הסיפור מתאר חיפוש אחרי חידה אזוטרית שמשמעותה אינה ברורה וגם לא השלכותיה נושא שאופייני לכמה וכמה מיצירותיו של צלקה.
סיפור אחר " איסמאר לוי עוצר את חץ הזמן " מתאר את סיפורו של איסמאר לוי שלאחר מלחמתה עולם השניה מעל בכספים שיועדו לקניית אוניית מעפילים על מנת להקים קבוצת נוקמים בנאצים בעירייה בגרמניה ששם נרצח דודו . אך מתברר שהאנשים שמשתפים עימו פעולה הם אנשי המשטרה החשאית במקום .
"מעכשיו ואילך אסור לצאת מהמעגל !" אמר הקוסם ונקש על משולש, שהשמיע צליל ירחי גבוה .
הוא נפנה אל הירח ,נשם עמוקות ,אצבעו מורה על שפתיו ולפתע פשט את אצבעו וקרא השבעה יוונית : אפו פאנטוס קאקודאימונוס ! נגע במצחו : סוי ! במבושיו : אופלה ! בכתפו היוונית : איסכורוס ! ובידיו הצמודות : יאו ! אחר כך התווה בידו פעמים אחדות בצורת כוכב ואמר : ניואי ! באבאלון ! האדית !
( קטע מ"משחק המלאכים " )

בקובץ "משחק המלאכים " ( 1986) הנובלה הנושאת את שם הספר מספר על אדם המוקסם מפסלי מלאכים שרכש ושמשתלטים על דמיונו אך מסע שהוא עורך בעקבות ידידה בכתות מיסטיות שונות כמו כת של מעריצי המכשף אליסטר קראולי המתכנסת ברחוב אבן גבירול בתל אביב ואצל גורואים מזרחיים שונים ( שמתוארים לכאורה באובייקטיביות אך לאמיתו של דבר מתוך הסתייגות גדולה של הסופר ) מביא אצלו לבסוף לטרנספורמציה ואולי להתפכחות ( ואולי לא ) . דמויות של מלאכים שמימיים מופיעים ברבים מסיפוריו של צלקה וזהו כנראה נושא שמעורר את דמיונו.


בקובץ אחר "פולחן החורף " ( 1989) פרסם סיפור מעניין מאוד בשם " "המבט או יובל המאה של אלכסנדר סרגייביץ " שבמרכזו עומד המשורר העברי טשרניחובסקי בעת חנוכת בית ידיד בתל אביב בשנות ה-30 סיפור זה הוגדר כ"סיפור המאלף ביותר על דמותו של אמן או סופר בספרות העברית החדשה".

יהואש ורוכבי המרכבה השמימית / דן צלקה

הקובץ "יהואש ורוכבי המרכבה השמיימית " ( 1997 ) כולל כמה סיפורים מובחרים ואיזוטריים במיוחד מהם שמתרחשים בימינו ומהם שמתרחשים בתקופות עבר . למשל סיפור העוסק בקיסר הרומאי אדריאנוס ( האיש שדיכא את מרד בר כוכבא בהופעה הסימפטית היחידה שלו בספרות עברית מקורית ) החוקר כוהנים זקנים ומלומדים ביוון ובמצרים בשאלה האם באמת האלים קיימים ומקבל על כך תשובה "מעולם לא נוכחתי בקיום אלים ,ומעולם לא פגשתי במישהו שנוכח בכך ". ובאמן ליאנרדו דה וינצ'י שמקבל בקשה מוזרה מאציל לצייר עבורו מלאך שפניו כפני אישתו המתה של האציל , ליאונרדו מסרב מאחר ש" "גם הפלאי בבני תמותה לא יוכל לקבוע על הבד אש אלוהים ולהבת רוח ". אך סירובו של ליאונרדו נובע גם משיקולים מדעיים אנטומיים שונים שהופכים בשבילו את ציור המלאך למשימה בלתי אפשרית שהרי מלאך בעל כגוף אדם מ( אישה ) ממוצע צריך כדי שיהיה לו הכוח להניע את שכנפיו שרירי חזה כה אדירים ..כלומר מפלצת ". גם ליכולת האנושית המתגלמת בשיאה בידי ליאונרדו הרב אמן בכל תחומי האמנות והמדע יש מגבלות . סיפורים נוספים עוסקים במשורר והמיסטיקן אוסקר מילוש שחזה עם טילי טילים של הוכחות שהעולם יגיע לקיצו בשנת 1944 , במשורר האידי מתרגם התנ"ך לאידיש יהואש שמתוודה לתפארת האלוהים המתוארת בספר שתירגם ולחזון המרכבה האלוהית של הנביא יחזקאל שאת רוכביה הוא רואה "בוערים בלהבות אש ובזרחן רפאי " דווקא בחדרה של זונה שעימה קיים יחסי מין בתשלום. וגם סיפור בן ימינו על פגישותיו של הסופר עם סטודנט ניצחי מוזר..

בסיפורים אלה כמו ברבים אחרים מציג צלקה גיבורים בעלי רעיונות מדהימים אך שהם למעלה מכוחם לממש אותם ובדרך כלל הם מנסים לפענח חידות מסוגים שונים ומשונים.
בנוסף צלקה הירבה לפרסם מסות שהן מדהימות ממש ברוחב היריעה שאותה הוא מגלה בהן ושאת חלקן כינס בספרים : "סימניות" ( 1987) "דפים מהודקים באטב " ( 1993) "הפיתוי והשי " ( 1998 ) .

הוא אף חיבר ספרי שירה את "צהריים : פואמה " ( 1974 ) ואת "טריסטיה " ( 2002 ) אך לא בשירה הוא מגלה את  כוחו האמיתי  .

הנוסע בזמן

המסע השלישי של האלדברן / דן צלקה

הדבר הוודאי ביותר בעולם הוא שאי אפשר להחזיר את הזמן לאחור. שום מתמטיקה מבריקה או מוזיקה נועזת לא יחזירו אפילו חלקיק שניה אחד שהודלק בו גפרור קטן או שנפתחה איזו דלת . אבל חוסר –האפשרות אינו מונע כמיהה להתרחשותו של הבלתי אפשרי .
( דן צלקה " הפתיחה ל"איסמר לוי עוצר את חץ הזמן " )

צלקה מרבה לעסוק בעבר , ובמיוחד בעבר המיתי ולא דווקא ההיסטורי היבש . וזאת הוא מגלה דווקא ביצירותיו לילדים אם כי לא רק .
לדבריו בספריו לילדים הוא מעז לתאר גיבורי בעלי יעוד ומטרה בניגוד לספריו למבוגרים שבהם אינו מעיז לתאר דברים כאלה. ובספרים אלה גיבורי תמיד עסוקים גם הם כמו בספריו למבוגרים בגילוי של עולמות וזמנים מוזרים וקשים לפיענוח .
ספרו הראשון מסוג זה ועדיין אחד הטובים ביותר מסוגו הוא "המסע השלישי של האלדברן" ( 1979 ).
היה זה ספר שהוזמן במיוחד בידי צלקה על ידי ההוצאה שרצתה שסופר בכיר כמוהו יכתוב משהו עבור הנוער , ההזמנה התגלתה כהצלחה מסחררת.
זהו סיפורו של ילד מצטרף לניסוי של מסע בזמן שבאמצעותו הוא נוסע לתקופות שונות בתולדות הארץ החל מתקופת התנ"ך לימי המלחמה בין מלך ישראל יהואש ( שם שלו רוחש צלקה חיבה מיוחדת מאחר שהוא גר בתל אביב ברחוב יהואש ) ומלך יהודה אמציה ( נושא שרק מעטים מאוד עסקו בו מלבד צלקה עד כה בספרות העברית , אלה הם עמוס מוקדי בספרו על חיי הנביא עמוס "חיי נביא " וראובן קריץ בספרו "עוזאי "
) דרך תקופת שלטון הרומאים בארץ בימי הקיסר האכזרי קרקלה במאה השלישית לספירה כאשר הנער נחשב למשיח וכלה בתקופת האימפריה הביזנטית בימי הקיסרים יוסטיניאנוס ותיאודורה במאה השישית לספירה תקופה של חילופי אימפריות ואסונות בלתי פוסקים שבמהלכה הוא פוגש נוסע אחר בזמן ואף יוצר קשר עם רובוט שנשלח בידי אינטיליגנציה זרה לכדור הארץ.

את הספר מאפיינת יותר מכל ספר אחר שהופיע בעברית על נושא המסעות בזמן ,תחושת הזרות העצומה שרק הולכת וגוברת של אנשי התקופות השונות שבהם ניתקל הנער הישראלי המודרני . בכל פעם הוא מוצא קשיים עצומים בתקשורת עימם ובהבנתם , קשיים שמגיעים לשיאם בניסיון ההתקשרות הכושל למדי עם המבקר מהעולם האחר . הספר תורגם גם לרוסית והופיע בעיתון רוסי וכתוצאה מתגובות של בני נוער רוסיים שינה צלקה את סיומו במהדורה השניה . הוא מחק את מרבית הפרק על פרשת המדען גוטליב .בכך עוד חיזק את הספר.
זהו ספר שאווירת המיסתורין שבו אינה מרפה מהקורא עד העמוד האחרון ומעבר לו והוא אחד מספרי המד"ב המקוריים הטובים ביותר שנכתבו עבור בני נוער. אולי הטוב שבכולם.

שודד הים

 פרחיה בין שודדי הים - ספרית דן חסכן 118 / דן צלקה
הנה אני ראיס לשודדי הפירמידה
וכבער ליל אלם ,חנק ואימה
הפלגנו בספינה על פני הנילוס
ובשקים ששלל חמדה ,
אלים ונמרים ,מטות ונחשים .
חרפושיות ,עדיים וכלי –בושם.
מרוקו - יומן מסע / דן צלקה
צלקה הוא חובב גדול של מרוקו , בילדותו בפולין הירבה לחלום עליה ועל עברה הרומנטי בעיניו ויצר עולם מופלא של סיפורים שהתבססו על מלכי מרוקו שכבשו את ספרד על הערים הקסומות שלה ועל שודדי הים שלה ששבו את דמיונו.
פנטזיות אלו שימשו כבסיס לספרו הבא של צלקה לנוער גם הוא רומן היסטורי "פרחיה בין שודדי הים " ( 1984) שבו הוא מתאר את קורותיו של נער יהודי מירושלים שמגיע בספינה למרוקו נוחת שם בבית הסוהר ופוגש לבסוף דמות גדולה מהחיים אך אמיתית הרב -שודד ים שמואל פאלאג'י ממנהיגי קהיליית יהודי מרוקו שהיה גם ידיד אישי של נסיך הכתר ההולנדי ובנוסף פיראט יהודי מפורסם  שהטיל את אימתו על הספרדים
.
 פילאג'י היה "בוקניר " שביצע פשיטות כנגד הספרדים בשם ההולנדים, וזכה מידיהם להערכה רבה.כאשר נפטר לבסוף ביצעו לו ההולנדים הלוויה ממלכתית . צלקה מספר שכנער פולני תמיד חלם על מרוקו הרומנטית ובמיוחד על אותו שודד ים רומנטי .במסגרת המחקר שלו לספר הוא סרק מיקרופילמים בריטיים שסיפרו על משפט שביצעו שלטונות הנמל הבריטיים כנגד פירט יהודי זה כאשר ספינתו נכנסה לנמל שלהם ללא רשות . צלקה מספר שהתרגש מאוד כאשר עבר במסמכים אלה שתיארו ללא כחל וסרק את דמותו של הפירט היהודי הנשכח.. ופירסם ספר מסע על ארץ זאת בשם "מרוקו : יומן מסע " ( 2001 ) שהתבסס על מסע שערך בה עם ידיד הולנדי בשנת 200 מסע שבו יכול היה לחזות לבסוף ממקור ראשון בארץ ששימשה כמקור פנטזיות שלו בילדותו .
אולם דומה שספרו הטוב ביותר של צלקה לנוער וגם החידתי ביותר היה גם ספרו האחרון לילדים ונוער עד כה.

עיר בני האלמוות

העיר לוז שאיש לא ביקר בה מעולם ,שוכנת במדבר חבוי בין הרים נישאים . היא מוקפת חומות שיש גבוהות ואבניהן מלוטשות כל כך עד שהן משקפות את חולות המדבר ולכן אינן נראות כלל . בלב העיר משתרע אגם עמוק ורחב ונהר מהיר –זרם חוצה את העיר ונבלע במעמקי האדמה בשני צדדיה . בין בתיה וארמונותיה של לוז צומחים עצים מכל קצוות תבל ,ובענפיהם מזמרות ציפורי שיר שכל אחת מהן ראויה לשורר בגני מלכים . אין בעיר לוז לא אביון ולא חולה ולא בעל –מום ,שום מגפה ושום מלחמה לא פגעו בה מעולם . והמופלא מכל הוא ,שאיש עוד לא מת בה –כל תושביה בני אלמות ! אבל אין איש יכול לצאת מן העיר ,כי כל העובר את שערה מות ימות .
( דן צלקה מלחמת בני ארץ בבני שחת ע' 12)

זהו "מלחמת בני ארץ בבני שחת" (1992) סיפור פנטסיה יוצא מהכלל לבני הנוער המתרחש על רקע מאבקו של המלך שלמה בגזע השדים ובמנהיגם אשמדאי שגרש את שלמה מכיסאו לזמן מה ,. כרגיל גם כאן יש חידה שאותה על הקורא והדמויות לפענח חידה שנעשית ומסתורית יותר ויותר מעמוד לעמוד ואינה נפתרת באמת גם לבסוף החידה של עיר בני האלמוות לוז כמו גם של העולם הפנטסטי המיסתורי של ימי שלמה המלך שאותו לומד הקורא להכיר .
הספר מתאר את מעורבותו של נער פשוט באירועים הרי גורל אלה הנפגש בשלמה ונאבק באשמדאי ועוזריו ומגשים לבסוף את חלומו הגדול להגיע ללוז עיר בני האלמות ומגלה שאנשי העיר לוז עם כול היותם בני אלמות אינם שמחים על גורלם ומעדיפים את המוות המשחרר שמחוץ לחומות עירם. .. ביצירה זאת מושם דגש על ההבדל העצום בין חיי אלמוות שהם גם קיפאון נצחי ובין חיי החלוף הקצרים יותר אך הדינאמיים ולכן העדיפים.
הספר כתוב בשפה עכשווית עם כי הוא מוצג כ"מתורגם משפת המדבר " ומחברו הוצג כ"מרי בן עמתל " (דבר שבילבל ספריות שונות שהיציגו אותו כ"תרגום "..) אך תוך שימוש עמוק ביותר בחומרים מדרשיים קדומים ובמיגון רב של אגדות ( כמו האגדה על עיר בני האלמוות לוז). עד היום זהו אחד מסיפורי הפנטזיה המקוריים הטובים ביותר לבני הנעורים . וניתן לראות בו כהמשך ישיר של סיפורי" ויהי היום" הפנטסטיים של המשורר ח"נ ביאליק על שלמה ומחזותיהם של יעקב כהן וצבי סקלר ניתן בהחלט להגדיר את הספר כיצירת מופת של ספרות הילדים העברית המודרנית אם כי יש לציין שהוא כמעט יחיד במינו בשימושו המקורי והיצירתי בחומרים הקדומים של המדרש ( ולא דווקא של התנ"ך עצמו) ..הספר אף נמכר להסרטה לבמאי "שני אצבעות לצידון " אלי כוהן שתכנן לעשות מימנו סרט שישלב אנימצית מחשב עם שחקנים חיים ואין כל ספק שניתן ליצור מימנו ומהאגדות השונות שעומדות מאחוריו ( שצלקה נתן להם את גירסתם המושלמת ביותר עד כה ) יצירה אפית ששיננה נופלת מ"שר הטבעות " אך למרבית הצער עד כה לא הסתייע הדבר.

ספרו " בסימן הלוטוס" ( חרגול , 2002) הוא מעין רומן מתח מעניין מאוד על ניסיון של אקדמאי להכתיר צאצא מודרני של בית דוד כמלך של מדינת ישראל ובכך להביא קץ או לפחות לירידה מסוימת במחלוקות השונות הקורעות את הישראלים .לכאורה יש כאן חזרה לנושא המעסיק את צלקה בסיפוריו לילדים זה של הגיבור בעל היעוד. אבל מאחר שברומן למבוגרים המדובר המתאר את ישראל בשנות התשעים צלקה לא הרשה לעצמו לתת לו סוף אופטימי בניגוד לסיפוריו לילדים.

ספר האלף-בית / דן צלקה
 "ספר האלף בית " ( 2003) הוא ספר אוטוביוגרפי על אירועים שונים בחייו ואנשים שונים שפגש ועליו שכה בפרס ספיר . האמת היא שהוא ראוי היה לזכייה לא פחות ואף יותר בזכות רבים מספריו שהוזכרו קודם לכן . אבל ספר זה מסביר אולי יותר טוב מכל ספריו הקודמים) את דרך המחשבה המיוחדת של דן צלקה האיש שמנסה להתמודד ולהבין מידי יום ביומו עם סביבה ותרבות זרה ומוזרה הן בארץ והן בהו"ל .

"הנוכל להיכנס אל העיר"?שאלה נדה.
"להיכנס ללוז ? וכי מה טובה תצמח לך מכך ?התחיי את, בת חלוף בין בני האלמוות ? הלא נורא יהיה הדבר,כאילו נקלע אל בינכם הפרפר ,שחייו תחת השמש אך יום אחד … אוי לו לפרפר ואבוי לצופה בו.
"……..
( דן צלקה מלחמת בני ארץ בבני שחת ע' 107 )

 
קישורים רלבנטיים

יצירות של דן צלקה

גלי יאור נשאו אותי ברוך ,
על "ספר הדברים אשר בשאול "
הנחתי את ראשי ….
התעוררתי ודמעות על פני
על פני שודד הפירמידה.
הדלקתי את המנורה והרוח
נשאה אלי ניחוח של אצות
מחוף גורדון.
( מתוך טריסטיה , מאת דן צלקה )