ארכיון תג: מוזיקה פופולארית

שובו של קליף ריצ'רד

 הזמר הבריטי קליף ריצ'רד הופיע ביולי 2013  בישראל. לא הייתי במופע,אבל הוא עורר את ענייני שכן קליף ריצ'רד הוא הוכחה חיה ומדהימה לאורך חיי האדם. הוא הרי התחיל את פעילותו כזמר בשנת 1958 וכיום בשנת 2013  55 שנה לאחר מכן עדיין  פעיל ומצליח כזמר.אין הרבה יוצרים  מכל סוג בהיסטוריה האנושית שהיו פעילים במשך זמן רב כל כך.בגיל 73  הוא עדיין בכושר גופני מספיק טוב כדי להופיע על הבמה בארץ רחוקה ישראל בפני קהל גדול. חמישים שנה בדיוק לאחר הופעתו הראשונה בישראל בשנת 1963. שניתן לקרוא לה "השנה של קליף ריצ'רד " בישראל.

אני משער שבקהל שצפה  בריצ'ארד בהופעתו העכשווית בהיכל נוקיה בתל אביב ,היו גם אנשים שצפו בו בהופעתו לפני חמישים שנה. אני תמה :כמה מהם העלו אז בשנת 1963 על דעתם שהם יצפו בזמר הזה גם בעוד חמישים שנה ,העתיד הרחוק מבחינתם? ששומו שמיים  הוא אף ילחץ את ידו של ראש ממשלת ישראל באותה השנה ? ב-1963 הרי נציגי ממשלת ישראל התייחסו בזלזלול מוחלט לתופעה המוזיקלית שאותה ייצג קליף ריצ'רד.שר החינוך דאז כידוע מנע את הופעת עמיתיו של קליף ריצ'רד ,הביטלס בישראל.

אף לא אחד אני חושב. רובם מן הסתם אף לא ידעו עם  מדינת ישראל תמשיך להתקיים בשנת 2013. 

באותה השנה 1963  יצא לאור גם הספר של אלי  בן חנן  "התאומים בעקבות קליף ריצ'רד "הוצאת "ההרפתקן הצעיר " ( רמדור ").   התאומים הם צמד "צברים" תלמידי החמישית-מגלים יוזמה עצמית ומחליטים לערוך חקירה פרטית כאשר הם חושדים כי דבר מה אינו כשורה במודעות פרסומת על הופעתו של אליל הזמר קליף ריצ'רד.הם מגלים כי ההופעה היא הונאה של אמרגן נוכל וכי קליף ריצ'אד אינו מבקר בארץ.

אלא שקליף ריצ'רד אכן ביקר בארץ בניגוד למה שכתוב בספר.

זהו אגב אחד משני הספרים הבלשיים הבודדים שנכתבו בארץ לנוער  על זמרים זרים ידועים.השני הוא ספרו של "אבנר  כרמלי" ( שרגא גפני )  "הבלשים הצעירים מצילים את דני קי".

הצלחתו של קליף בישראל  הייתה כה גדולה עד שחובבי הרוק בארץ התחלקו לשני מחנות עויינים ,מחנה אוהדי אלביס  פרסלי האמריקני ומחנה אוהדי קליף הבריטי.המשורר רוני סומק מדווח שהוא היה במחנה אוהדי קליף דווקא.

klif richard in hebrew 1

הפופולאריות של קליף בישראל נמשכה גם ל-1967 כאשר הוצאת רמדור טרחה והוציאה שתי חוברות על קליף ריצ'רד. מאז התברר שלקליף ריצ'ארד בניגוד לאמני מוזיקה רבים אחרים  יש פינה חמה בלב עבור הישראלים . בשנת 1969 הוא צילם סרט דוקומנטרי מוזיקלי בישראל "זו ארצו" ; בו שר גרסה באנגלית לשיר "ירושלים של זהב".הוא גם הופיע בישראל ב-1988 במסגרת חגיגות הארבעים למדינת ישראל.

אבל מן הסתם לא רבים יודעים שחלק מאהדתו לישראל נובעת מאמונתו הנוצרית האדוקה. קליף ריצ'רד  הוא "נוצרי "שנולד מחדש". ובמסגרת אמונתו זאת גם כתב ספר בשם "זו דעתי " שבו הוא מטיף לאמונה בישו ותורגם לעברית בידי קבוצה מיסיונרית.וזהו אחד הספרים המיסיונריים הפופולאריים ביותר שפורסמו בעברית. בוודאי הספר המסיונרי הפופולארי ביותר שנכתב בידי "סלבריטאי ". ( וזהו גם הספר היחיד של ריצ'רד שתורגם לעברית בכלל ).

כה לחי קליף ריצ'רד' אני מאחל לך שתמשיך לזמר ולבדר אנשים עד מאה עשרים.

ספרים על ושל  קליף ריצ'רד בעברית:

klif richard n hebrew 2

1. הכל אודות קליף.

2. קליף ריצ'רד – האליל המזמר תל אביב : רמדור, [1967

 אלי בן חנן  התאומים בעקבות קליף ריצ'רד הוצאת "ההרפתקן הצעיר " ( רמדור ") 1963 התאומים

בסדרה זאת אגב יצא לאור רק ספר אחד נוסף "התאומים בעיר הנוער" למרות שההוצאה הבטיחה ספרים נוספים.

 קליף ריצ'רד , 1940-    זו דעתי /   עברית – דפנה ישראלי ; עטיפה – כרמי גיורא  ירושלים :   קרן אחוה משיחית,   [תשל"ח] 1978

 ראו עוד על קליף ריצ'רד :

קליף ריצ'רד בויקיפדיה

 וראו על  מאמרים על עוד זמרים פופולאריים :

חיי אלביס פרסלי כמחזמר

 ההיסטוריון הישראלי של הביטלס תופעת הביטלמניה בישראל

שבעים הפנים של בוב דילן

מדונה מלכת הקבלה

געגועים לז'אק ברל

ב-14 ביולי יום העצמאות של צרפת הוזמנתי למופע ליל ברל"  של שירי ז'אק ברל האמן הצרפתי החשוב ביותר של המאה הקודמת ויש שיאמרו של המילניום כולו  ושבוודאי  מסמל יותר מכל אחד אחר את המוזיקה הצרפתית של המאה העשרים . השירים בוצעו בידי  הזמר ראובן לביא  ביחד עם התיזמורת הקאמרית הישראלית , במסגרת " סדרת ""מסביב לעולם ב 6 קונצרטים" בהפקת אבשלום שריד באמפיתאטרון של גג בניין עזריאלי בתל אביב שכל קונצרט שבה עוסק במוזיקה של לאום אחר.

האמפיתיאטרון התמלא לחלוטין בשעה המיועדת אולם בדיקה של הנוכחים הראתה שאין שם אף אחד שנראה מתחת לגיל 30 או 35 ורק מעטים מתחת לגיל 40 מה שאולי אומר משהו על  סוג הקהל היום של שירי ז'אק ברל והשנסונים בכלל . הביצוע של הזמר ששילב את שירי ברל עם שירים של שרל אזנבור ואדית פיאף היה בינוני אבל נלהב. ובכל אופן רוב הקהל בא על מנת ליהנות מנוסטלגיה ושירי ז'ק ברל ונתנו להם את זה. יותר מכל האירוע הזכיר מופע שירה בציבור נוסטלגי  של שירי ארץ ישראל .

השנסונים הז'אנר שבו התפרסם ז'אק ברל הם שירי זמר ופזמונים  שירים עממים כביכול שבמקורם שהתפתחו לצד המוזיקה "הרצינית" יותר בצרפת  ובבלגיה  עוד מימי הביניים . הם היו  אמורים להיות עליזים והומוריסטיים . המילים היו אמורות לפנות לאינטלקט בזמן שהמוזיקה הנעימה לאוזן וכך להיענות מכל העולמות עבור המאזינים. ימי הזוהר שלו היו בתקופת הרנסאנס אבל הוא המשיך להיות פופולארי לפחות עד שנות השבעים ביטא את רחשי לה בעם ושילב מחאה חברתית עם מוזיקה פופולארית קליטה ושירה רומנטית עצובה  עם אמנים כמו שרל אזנבור  אדית פיאף ,ז'ורז' מוסטקי  ,איב מונטן וז'ורז' ברסנס והגדול והמפורסם מכולם ז'אק ברל שאמנם לא היה צרפתי אלא בלגי אבל הצרפתים המוקסמים משיריו היו מוכנים לשכוח לו זאת .

הז'אנר זכה להצלחה גדולה גם בישראל בשנות השישים השבעים והשמונים בתקופה שהשפעת התרבות הצרפתית הייתה כאן בשיאה וישראל הייתה מוקסמת מצרפת כמו שצרפת הייתה מוקסמת בישראל . ז'אק ברל  השנסונייר  הגדול אף ביקר בישראל בשנות השישים וזה עוד הוסיף לפופולאריות שלו ושל  הז'אנר אצל הישראלים  .

ז'ק ברל שר.

 עם זאת מעניין שרוב מבצעיו  ומתרגמיו בישראל של ברל  כמו  דן אלמגור  נעמי שמר ויוסי בנאי הם ילידי הארץ   שמעולם לא חיו בצרפת ולא היו בני בית אמיתיים בתרבות הצרפתית.

 בישראל תרם תרומה גדולה לפירסומו של ברל    מופע  מ-1971 ( כשברל עוד חי )  בשם "עולמו של ז'ק ברל "    שבו קבוצה של זמרים :דני ליטאני, ריקי גל, אביבה שוורץ וישראל גוריון  ביצעו את פיזמוניו של ברל במסגרת סיפור . משהו בדומה  לטרנד המודרני של יצירת מחזמרים שלמים על סמך שירי להקה או זמר  או יוצר ידועים  בסגנון "מרי לו" של צביקה פיק  ו"מיקה שלי"  על פי שירי יאיר רוזנבלום. מופע זה תרם רבות לחיזוק הפופולאריות של ברל .   

עד לשנות השמונים   זכו השנסונים של ברל וזמרים צרפתיים אחרים לפופולאריות גדולה בתרגומים  לפזמונים העבריים . יוצרים מרכזיים  בתרבות העברית כמו נעמי שמר ודן אלמגור ויוסי בנאי תרגמו  שנסונים והעבירו אותם לקהל הישראלי .  .

יוסי בנאי עשה מופע  עם תקליט "אם נדע לאהוב " על פי שם שיר של ברל והתפרסם בביצוע שירים רבים  של ברל בתירגום אהוד מנור ואחרים. הדודאים ביצעו שירים של ברל , קורין אלאל ביצעה  את "הנמל באמסטרדם" של ברל . וגם היום אמנים בישראל חוזרים  מדי פעם   לברל . 

אולם נראה שהשנסון היום הוא אמנות גוועת בישראל .  כתוצאה מהתחזקות התרבות האמריקנית וההתרחקות מצרפת  השנסון הולך ודועך.  בכלל  היום  יש החלשות  ברורה בפופולאריות של המוזיקה הצרפתית האירופית בכלל .

ז'אק

ב16- במאי 1967 מופיע ז`אק ברל, בפעם האחרונה של הבמה, בעיר רובה על גבול צרפת-בלגיה. מכאן ואילך מצבו הבריאותי והנפשי הולך ומדרדר. ז`אק ברל לא דיבר בהופעותיו בין השירים, הוא רק שר. אבל הערב ברובה הוא יודע שמה שהיה לא יחזור. בלשון בהירה ובהומור, מספר דן יגיל את סיפורו של ז`אק ברל, דמות שנוי במחלוקת, שנסונייר ומהפכן, דרך תחנות עיקריות בחייו. מימי ילדותו בבריסל עד לפנטזיות האישיות שהיה רוצה להגשים. הסיפור כתוב כולו באהבה לאיש ולשירתו הזועקת.

( התקציר של "ז'אק " מאת רן יגיל )

הסופר רן יגיל הוא מעריץ ענק של ז'אק ברל ואף כתב עליו את הספר היחיד עליו בעברית ספר שהוא גם הרומן העברי היחיד  מכל סוג על זמר זר.

 ב-1998 פירסם  יגיל לאחר עבודת תחקיר מקיפה ביותר את הנובלה הביוגראפית "ז'אק " .בספר מתאר יגיל בכמה עשרות עמודים תחנות שונות  בחייו של הזמר מילדותו ועד מותו בגוף ראשון כמעין מונולוג של ברל  המבוסס על מונולוג אמיתי שנתן ברל בהופעה האחרונה שלו על הבמה ב-1967 כאשר לראשונה בחייו נתן בהופעה מונולוג של שעה וחצי על חייו. יגיל אף המחיז ספר זה להצגה  .

בספר זה התבלטה לראשונה נטייתו של יגיל להציג בצורה אמפטית מאוד אישים מהעבר ואירועים מחייהם.

 לאוהבי ז'ק ברל זהו ספר חובה.   

 


רן יגיל מחבר הספר "ז'אק " סיפור חייו של ז'ק ברל.

אלי : למה כתבת את הספר "ז'אק" ?

רן יגיל: אני מאוד אוהב את ברל . וזה החל עוד זמן רב לפני שכתבתי את הספר ועוד לפני שידעתי בכלל   צרפתית  . זה החל בנערותי כשראיתי סרט עליו בערוץ הראשון כשהיה ערוץ יחיד ,ומיד הבנתי שזהו זמר מסוג שמעולם לא נתקלתי בו .

אלי מה משך אותו בעיניך ?

יגיל : נמשכתי אליו  כי הוא היה יוצא מהכלל .הוא היה תיאטרון של איש אחד ולא נתקלתי מעולם לפני זה ואני חושב שגם לא אחרי זה  בדבר כזה.  אדם עם עולם ביוגרפי שלם  שיוצק אותו לשיריו שכולל גם  את כל מגוון  של אהבה ושינאה בדידות ותאווה ,ציפיה ואכזבה. הכל  .

 אפילו  בוב דילן למשל לא היה מבצע את שיריו בצורה תיאטרלית כל כך.

 רק כדי שתבין עד כמה הערצתי אותו בהמשך למדתי צרפתית רק כדי להבין את ז'ק ברל במקור . אבל נכון  שאני גם בא מבית שיש בו תרבות של שנסון ואבי הקומיקאי  גדי יגיל היה גם הוא מעריץ מושבע של ז'ק ברל וביצע כמה שירים שלו כמו את ולס אלף המקצבים  ושירים  אחרים של ברל ושל אזנבור ואחרים וזה בהחלט עזר להבין את האיש . 

 אלי :איך היגעת לכתיבת רומן שלם על חייו?

יגיל : יש לי חבר,מוזיקאי  בשם גיל אלון שדירבן אותי לכתיבה.  הוא מטורף על ז'אק ברל כמוני  ושנינו החלפנו חוויות והוא ביקש מימני לכתוב לו על מחזה על ברל. והתחלתי בזה  ואז החלטתי לכתוב נובלה ביוגרפית ומתוך זה הוא הוציא את המחזה . עבור כתיבת הספר  קראתי שתי ביוגרפיות של ברל  ואת כל שיריו  ואז גם  למדתי במיוחד  צרפתית רק כדי לקרוא את ז'אק ברל  על מנת שאוכל לכתוב את הספר.עד אז היכרתי אותו רק משיריו העבריים .

הספר התקבל בהרבה תגובות חמות ולא מעט סקירות ביקורת ,אולי שש או שבע כאלה.  והספר זכה לשתי מהדורות ונמכרו היטב ואזלו .

אני זוכר שכשישבתי עם הספר ליד הדוכן בשבוע הספר  הרבה אנשים ניגשו לדוכן בשבוע הספר וסיפרו לי  כמה הם משוגעים עליו ועל יצירתו .וזה מראה לך עד כמה אנשים אוהבים בישראל  את ז'ק ברל .

 בהמשך גיל אלון עשה מהספר שלי מופע שבו הספר שימש כקטעי מעבר לשירים . הוא הוצג כ-40 פעם ועשו ממנו  גם תקליט .

האם יש עתיד לשנסונים?

 
ז'ק ברל שר.

אם בשנות השישים השבעים והשמונים אפשר היה  לשמוע בתחנות הרדיו הישראלי  הרבה מאוד   מוזיקה צרפתית, איטלקית ( שירי פסטיבל סן רמו היו פופולאריים מאוד ) ספרדית ודרום אמריקנית הרי כיום מוזיקה כזאת היא כמעט בל תישמע בתחנות החשובות  ( להוציא שירי טלבנובלות וכמובן שירי אירוויזיון ) ולמוזיקה האמריקנית האנגלית יש דומיננטיות מוחלטת.

מוניקה  בן ציון  היא חוקרת ספרות צרפתית ומתרגמת  שהאזינה עימי למופע ליל ברל :

אלי :האם השנסונים עדיין פופולאריים היום בצרפת ?

 מוניקה : לדעתי לא.  זה נחשב  היום למשהו מיושן שחלף זמנו, משהו כמו  שירי ארץ ישראל אצלנו . זה כבר לא דברים שמשמיעים יותר וכבר לא מחברים  שירים חדשים בסגנון הזה יותר.   הזמר שרל אזנבור עוד מופיע והוא כבר זקן מאוד  אבל רוב הזמרים בסגנון הזה כבר מתו  ואחרי ששרל אזנבור  ימות לא יהיו זמרים  חדשים מהסוג הזה. לכל היותר יהיו חידושים של שירים קלאסיים וזה הכל.

אלי : איזה סוג פזמונים פופולארי  היום בצרפת ? 

מוניקה : מה שפופולרי היום בצרפת זה  ז'אנר שנקרא "שירי עולם"  שירים בהשראה מזרחית וצפון אפריקנית שלרוב שרים אותם זמרים צפון אפריקניים  או מכל מיני מקומות אקזוטיים ולא צרפתיים אחרים בסגנון ובהשפעות מזרחיות .הצרפתים משוגעים על הסגנון הזה עכשיו.

 אלי : בישראל  עדיין משמיעים מוזיקה צרפתית ברדיו ?

 מוניקה: מוזיקה צרפתית עוד מושמעת אצלנו ברדיו אבל בתחנות נידחות  יחסית כמו 88 אף אמ של קול ישראל שמתמחה בסוגי מוזיקה כאלה אבל היום בגלל הגלובליזציה מה שמשמיעים בעיקר ובראש ובראשונה  זה מוזיקה בסגנון אמריקני וכל השאר נחשב כשוליים. 

 רן יגיל : ז'אק ברל טען עוד ב-1970  שהשאנסון ימות איתו ועם אזנבור .ובאמת מאז מותו  של ברל אין יותר שנסונים חדשים .  יש  מוזיקת רוק אבל שאנסון שבו המילה חשובה יותר מהמנגינה זה דבר שכבר לא קיים למיטב ידיעתי .  בתרבות הפזמונים המודרנית המוזיקה התחזקה בהרבה  על חשבון המילה .

כיום יש טקסטים יותר פשוטים בידי להקות אבל סך הכל המילה היום פחות חשובה מהמוזיקה  בעוד שבשנסון המילה תמיד הייתה חשובה יותר מהמוזיקה .

  

מסתבר שאין  היום אמנים חשובים חדשים של השנסונים בצרפת שלא לאמר ישראל וכל מה שנשאר זה הנוסטלגיה כפי שהתברר מהמופע בעזריאלי .

 

רן יגיל :

 השנסון אולי גווע . אבל אני לא גמרתי עם השנסיונרים. יש לי חלום להפוך את "ז'ק" לראשון  בסדרה  שתכלול נובלות נוספות על היוצרים הכותבים החשובים  של השנסונים . לא אלו שרק שרו אלא אלו שגם  שכתבו שירים .  איב מונטן למשל לא מעניין אותי כי לא היה יוצר כותב בניגוד לאחרים .

 אני רוצה לכתוב ספרים על ז'ילבר בקו  שכתב את השנסון המפורסם "נטלי" וספר נוסף   על שארל אזנבור ועל  ליאו פרה שהיה האנרכיסט בחבורה. כולם זמרים שהיו גם כותבים.

 למרות הכל אני מאמין שהשנסון עוד לא סיים את חייו כז'אנר יצירתי ועוד יש הרבה מה לאמר ולכתוב עליו.גם אחרי שז'אק ברל מת.  

 

נספח : שני שנסונים בתרגום עברי/

הילה קומם אשת  יחסי  הציבור  הנמרצת של מופעי התיזמורת הקאמרית היא חובבת שנסונים מושבעת ( למרות ,כפי שהיא מקפידה לציין ,שהיא מתחת לגיל 40).
להלן שני שנסונים צרפתיים במקורם ובתרגום של הילה שבהחלט נותן לקורא משהו מהרוח המיוחדת של השנסון הצרפתי במיטבו .

Gilbert Bécaud

Nathalie
Paroles: Pierre Delanoë. Musique: Gilbert Bécaud
La place Rouge était vide
Devant moi marchait Nathalie
Il avait un joli nom, mon guide
NathalieLa place Rouge était blanche
La neige faisait un tapis
Et je suivais par ce froid dimanche
Nathalie

Elle parlait en phrases sobres
De la révolution d'octobre
Je pensais déjà
Qu'après le tombeau de Lénine
On irait au cafe Pouchkine
Boire un chocolat

La place Rouge était vide
J'ai pris son bras, elle a souri
Il avait des cheveux blonds, mon guide
Nathalie, Nathalie…Dans sa chambre à l'université
Une bande d'étudiants
L'attendait impatiemment
On a ri, on à beaucoup parlé
Ils voulaient tout savoir
Nathalie traduisait

Moscou, les plaines d'Ukraine
Et les Champs-Élysées
On à tout melangé
Et l'on à chanté

Et puis ils ont débouché
En riant à l'avance
Du champagne de France
Et l'on à dansé

Et quand la chambre fut vide
Tous les amis etaient partis
Je suis resté seul avec mon guide
Nathalie

Plus question de phrases sobres
Ni de révolution d'octobre
On n'en était plus là
Fini le tombeau de Lenine
Le chocolat de chez Pouchkine
C'est, c'était loin déjà

Que ma vie me semble vide
Mais je sais qu'un jour à Paris
C'est moi qui lui servirai de guide
Nathalie, Nathalie

נטלי

הכיכר האדומה שממה לה
לפני צעדה נטלי
המדריכה, שם נחמד היה לה
נטלי

הככר האדומה כה הלבינה
שטיח שלג נפרש לרגלי
ובקור השבת היא הובילה
נטלי

היא דברה מילים סבוכות
על אוקטובר ומהפכות
וחשבתי כבר
שאחרי הקבר של לנין
נלך לקפה פושקין
לשתות שוקו חם

הכיכר האדומה שממה לה
הושטתי יד, חייכה למולי
המדריכה, רעמה זהובה לה
נטלי

בחדרה, באוניברסיטה
קבוצה של סטודנטים
בקוצר רוח לה חיכתה
צחקנו, שוחחנו ארוכות
הם הקשיבו סקרנים
למילותי המתורגמות

מוסקבה, אוקראינה הגדולה
ושדרות פאריס
בסלט עליז
של גיל וצחוק

ואז, שחררנו חגורה
שמפנייה נפתחה
ואיזו חגיגה
של ריקודים

כשכל החברים עזבו כבר
ריק החדר והיא בשבילי
המדריכה ואני לבדנו
נטלי
לא עוד מילים סבוכות
אוקטובר או מהפכות
זה כבר עבר
הקבר של לנין
השוקו בקפה פושקין
נלגם, נגמר

ואם חיי שוממים קצת
יום אחד זאת אדע בפאריס
זה אני שאדריך ואוביל את
נטלי

תרגום הילה קומם ©

La goualante du pauvre Jean
Paroles: René Rouzaud, Musique: Marguerite Monnot
© 1954 Les auteurs

Esgourdez rien qu'un instant
La goualante du pauvre Jean
Que les femmes n'aimaient pas
Mais n'oubliez pas
Dans la vie y a qu'une morale
Qu'on soit riche ou sans un sou
Sans amour on n'est rien du tout

Il vivait au jour le jour
Dans la soie et le velours
Il pionçait dans de beaux draps
Mais n'oubliez pas
Dans la vie on est peau d'balle
Quand notre cœur est au clou
Sans amour on n'est rien du tout

Il bectait chez les barons
Il guinchait dans les salons
Et lichait tous les tafias
Mais n'oubliez pas
Rien ne vaut une belle fille
Qui partage votre ragoût
Sans amour on n'est rien du tout

Pour gagner des picaillons
Il fut un méchant larron
On le saluait bien bas
Mais n'oubliez pas
Un jour on fait la pirouette
Et derrière les verrous
Sans amour on n'est rien du tout

Esgourdez bien jeunes gens
Profitez de vos vingt ans
On ne les a qu'une fois
Et n'oubliez pas
Plutôt qu'une cordelette
Mieux vaut une femme à son cou
Sans amour on n'est rien du tout

Et voilà mes braves gens
La goualante du pauvre Jean
Qui vous dit en vous quittant
Aimez-vous….

סיפור עצוב על גיא

רק הקשיבו  ידידי ,
לסיפור עצוב על גיא
שנשים לא אהבו
אך אל תשכחו
בחיים ישנו רק מסר
אם מליין או אם תפרן
בלי אהבה, אין שום תקווה

כך הוא חי מיום ליום
לרגליו משי אדום,
סדיני סאטן אותו ליטפו
ואל תשכחו
בחיים אין כח כלל
כשהלב בודד, אומלל
בלי אהבה, אין שום תקווה

הוא סעד עם ברונים
הוא כרסם בסלונים
ורוזנים אותו ארחו
אך אל תשכחו
אין אין כמו בחורה
כדי לחלוק איתה קדרה
בלי אהבה אין שום תקווה

כדי להרוויח ת'ממון
הוא נעשה כזה בריון
וכולם סביבו טרחו
אך אל תשכחו
יום אחד עוד תיתפש
ומאחורי סורג
בלי אהבה אין שום תקווה

הי הקשיבו צעירים
תהנו מנעורים
כי הם לא יחזרו
אך אל תשכחו
עדיף מחבל התלייה
על צוואר יפייפיה
בלי אהבה אין שום תקווה

וזהו ידידי
סיפור עצוב על גיא
שאומר פה לסיכום
אהבו
פרם פרם פם סוויין

תרגום: הילה קומם ©

 

 

 

האתר הרשמי של ז'אק ברל
ז'אק ברל בויקיפדיה

ז'אק של רן יגיל

קטע מתוך הספר " ז'אק"

רן יגיל

מופע של גיל אלון על ז'אק

גיל אלון

זמרי שנסונים שונים

אדית פיאף במומה

אדית פיאף בויקיפדיה

שרל אזנבור

ז'ורז' ברסנס

ברסנס בויקיפדיה 

פיזמונים ושירי זמר

האם יש עתיד להלחנת שירי משוררים

התזמורת הקאמרית על גג העולם

ז'אק ברל.