ארכיון תג: מחזמר

שובו של המלך: המחזמר " דוד "

  כוכבי המחזמר "דוד " על עטיפת "מעריב לילדים – 9.5.1996

כרזה של "דוד " 

 

הכתבה הזאת  על תולדות המחזמר "דוד " הופיעה לראשונה ב-2003 באתר בשם "קולמוסנט" " ושם היא נמצאה ברשת במשך שנים  רבות ,עד 2020 ליתר דיוק עד שהאתר נעלם לפני כמה שבועות.

אז הנה היא שוב מעודכנת במקצת לגבי התפתחויות שחלו לאחר 2003. 
 

ב-1985 הוקרן בישראל למשך זמן קצר מאוד סרטו של הבמאי  אבי נשר "שוברים". נשר שהתפרסם בזכות  סרטים מצליחים שעשה כמו  ה"להקה"  ו"דיזינגוף 99" ,נכשל כשלון נחרץ בסרט  שאפתני שעשה  על אנשי המחתרות בתקופת המנדט, "הזעם והתהילה".

וכעת כדי לחלץ עצמו מקשייו הכלכליים ביים  סרט  קומי על חבורת צעירים חובבנית  היורדת לנגב כדי  לעשות סרט.  

 

 הסרט הנ"ל  שבתוך הסרט הוא  אופרת רוק על המאבק בין דוד לגולית והסרט אמור היה להיות פרודיה עכשווית  על  התנ"ך. בראיון עימו   מהתקופה נשר הסביר שהוא בחר בנושא אופרת רוק תנכית על דוד  מאחר  שהתנ"ך הוא " הדבר הכי  דבילי והכי אבסורדי  שיכולתי לחשוב  עליו , אצלנו התנ"ך הוא מילה נרדפת לפיהוק".  נשר חשב שהרעיון של אופרת רוק על חיי דוד המלך ישכיב מצחוק על הרצפה  המוני צופים בסרטו.  

צפו בסצינה מ"שוברים " כאן 

 

,סצינה "תנכית " מ"שוברים". 

 אך לצערו הרב  של נשר  הסרט שאמור היה לפתור את בעיותיו הכלכליות  הפך לאחד הכישלונות הגדולים ביותר בתולדות הקולנוע הישראלי והוא נחשב עד היום לאחד המועמדים המובילים  לתואר הסרט הישראלי הגרוע של כל הזמנים . הקהל סירב לבוא . המפיץ שאל ביאוש : "אפילו להקרנה הראשונה אף אחד לא בא, איך הם ידעו מראש שהסרט כל כך גרוע?"  . הסרט וכל מי שהיה קשור בו קיבלו בעיתונות את הכינוי ""שבורים"". נשר  נאלץ  כתוצאה מהכישלון לברוח על נפשו מאימת נושיו לארה"ב שם התפרנס במשך שנים מביום סרטי מתח ואימה.

 

עם זאת נציין שפזמון אחד מהסרט שירו של שףשף  ששר  הזמר הלא ידוע אז יובל בנאי הפך לסוג של להיט.

אבי נשר חזר מאז להיות במאי מצליח מאוד כנראה הבמאי הישראלי המצליח והידוע  והמוערך ביותר כיום .אבל "שוברים" היה כשלונו הגדול והטראומטי ביותר, סוג של נקודת שפל בקריירה שלו. 

 

אך  שבע   שנים לאחר הכישלון של "שוברים "  ב-1992  אירע דבר מוזר , על הבמות הוצג  בידי חבורת צעירים חובבנית מחזמר על חיי דוד   שהזכיר   את זה שתואר בסרטו של נשר …אלא שזה  זכה    להצלחה עצומה ונמשכת ודווקא אצל בני הנוע. הסתבר  שהרעיון של הדמויות בסרטו של נשר על אפשרות ההצלחה המסחרית של מחזמר רוק תנכי  המיועד לנוער  לא היה  מטורף כל כך   בניגוד למה שחשב נשר עצמו.

   המחזמר כולו היה פרי יצירתו  של  מחזאי צעיר  ( בן 23 בלבד ) , שתיכנן אותו עוד מנערותו כאשר למד על דויד בשיעורי התנ"ך בתיכון   ושכתב לו גם את הטקסט גם את השירים וגם את המוזיקה וביים אותו ( ריכוז תפקידים נדיר בדרך כלל בידי אדם אחד )  .  

 

""דוד" הכרזה הראשונה

" דוד " הוצג  בידי להקת "החברים של צ'יץ'"  , להקה חובבנית של תיכוניסטים שפעלו ממתנ"ס רוזין ברמת אביב גימל שאותה הקים וניהל ירון  כפכפי. הלהקה זכתה .בהצלחה גדולה והפכה  למתחרה רצינית של להקת "צעירי תל אביב " הפופולארית מאוד באותו הזמן, וזאת בראש ובראשונה הודות ל"דוד " שהפך לסוג של הצגת פולחן.

זאת לדעתי משום ש"דוד" דיבר   לצעירים והן למבוגרים.הצעירים מאוד נהנו מהשירים היפים והעלילה. הצעירים פחות  ובני הנוער  והמבוגרים נהנו כנראה גם מהמיניות המתפרצת של הדמויות בעלילה. 

זה אומר שההצגה עניינה הן את קוראי "מעריב לילדים" הן את קוראי "מעריב לנוער ו"בראש אחד" וגם את קוראי וקוראות השבועון "לאישה" שנועד למבוגרים.

.    יצירה זאת הוצגה לראשונה ב-1992 ורצה  במשך 4  שנים רצופות עד 1996.  היא זכתה להצלחה קופתית גדולה ומפתיעה.  אף אחד לא ציפה שמחזה רוק על דמות תנכית   של להקה חובבנית ממתנ"ס  שאף לא מומנה בידי תיאטרון גדול או  חברת תקליטים גדולה או בידי מפיק מסחרי נוסח "הי פיב" כחיקוי של קונספט זר כלשהוא כמקובל בתעשיה ,  תעניין את בני הנוער שאינם ידועים בחיבתם לנושאים אלה בלשון המעטה.   אבל בניגוד לציפיות ההצגה זכתה לקהל מעריצים נאמן  של בני נוער  שהיה בא פעם אחרי פעם להצגות  מכל קצווי הארץ ואף ידע לצטט את הדיאלוגים והשירים בעל פה.  הלהקה אף היציגה את "דוד "   בהצלחה בקנדה באנגלית.

שלושה מחברי להקת "החברים של צ'יץ'" שגילמו את דוד במחזמר לאורך השנים.

ארבעה שחקנים שגילמו את יואב בן צרויה ב"דוד" אחד מהם יהודה לוי  שחקן ידוע מאוד היום ,בתפקידו  החשוב הראשון. 

ארבע שחקניות במחזמר "דוד" לאורך השנים.כולן שיחקו את בת שבע  הצעירה והיפה חוץ מנועה תשבי שגילמה את אביגיל אישתו החכמה של דוד . אחת מהן יעל בר זוהר שחקנית ידועה לעתיד בתפקידה החשוב הראשון.

הדמויות השונות ב"דוד" כפי שהופיעו בדף בתוכניית המחזמר ב-1993 חסרה רק נועה תשבי שאז התגייסה.

 

בעלת האוב מעלה באוב את שמואל הנביא.סצינה מתוך"דוד"

הצלחתו של המחזמר  ופירסום כוכביו היו  כה גדולים  עד  השחקן שגילם  בו את דוד אף  קיבל מדור מיוחד לביטוי הגיגיו במגזין"" פנאי פלוס"" תחת השם "מלך ישראל "", כבוד" שיוחד עד אז רק  לדוגמניות מצליחות  לדוגמני צמרת   ולכוכבניות טלביזיה כפי שקרה   גם עם שחקנית אחרת בהצגה ,אהובתו במחזמר , יעל בר זוהר. 

כך היה גם לגבי הכוכבת של ההצגה נועה תשבי שגילמה את אביגיל אישתו החכמה של דוד ומאז הפכה לכוכבת גדולה :

מעריב לנוער – אפריל 1993

 

ביקורת ראשונה על "דוד" 

והנה כתבות מ"לאישה" שהתמקדו באספקטים "למבוגרים " ב"דוד" אספקטים שבהחלט לא הוזכרו בכתבות ב"מעריב לילדים " למשל. 

לאשה – 16.11.92

כתבה מ"לאישה" 22.1.1996 

המלאכיות" במחזמר "דוד" 

בעיתונות דווח שערוץ 6 בכבלים תכנן להסריט את המחזמר  עם צוות כוכביו המקוריים בסדרה של שלושה חלקים אך מסיבות שונות תוכנית זאת לא יצאה לפועל . כמה מכוכביו כמו יעל בר זוהר ששיחקה את בת-שבע  יהודה לוי שגילם את יואב בן צרויה ונועה תשבי בתור אביגיל ( דמות שאינה קיימת בגרסה הזאת )  הפכו מאז לדוגמנים ולדוגמניות ,לשחקנים מצליחים ובאופן כללי ,  לאלילי נוער ( לזמן מה לפחות ) . בין השאר הם כולם הופיעו בסדרת אופרת הסבון  המצליחה "רמת אביב ג' " שכמות המזימות ,התככים ,ההונאות ,הרמאויות , הפשעים , הבגידות ,ויחסי המין שבה של גיבוריה העשירים המצליחים והיפים  , כמעט שלא נפלה מאלה המתוארים בספר שמואל המקור למחזמר "דוד ". 

כמו "דוד" גם סדרה זאת הפכה למושא פולחן בקרב בני הנוער.

 

 

כתבה על ירון כפכפי – במאי להקת השכנים של צ׳יץ׳ ויוצר המחזמר דוד – 8/8/1996

 כפכפי עצמו  התפרסם מאז  כאחד היוצרים המצליחים ביותר  בישראל של מחזות זמר לילדים   שאליהם היה קשור כמוזיקאי וכותב שירים ולעיתים גם ככותב וכבמאי.מעניין לעבור על רשימת האירועים שבהם היה מעורב מאז אותו מופע מתנסי שכן הם כוללים כמה מההצגות הידועות והמצליחות לילדים שהוצגו מאז בישראל.  אלה כללו   את מחזה הילדים המפורסם והמצליח  ביותר בישראל בכל הזמנים ( לצד עוץ לי גוץ לי,  וספר הג'ונגל ) "הקוסם  שכתב וביים אורי פאסטר ( 1994 ושוב ב-1999)  על פי "הקוסם מארץ עוץ". והוא ככל הנראה המחזמר הידוע האחר של כפכפי. 

( קראו על "הקוסם" רשימה שלי מ-2006  כאן )

  ובמחזות ידועים אחרים כמו  "כרמן ( 1993 שאותו הפיק  גם לטלוויזיה ב-1994)  בן המלך והעני  ( 1996) על פי הספר של מרק טויין שהוא היה בין כותביו  ,  הלב ( 1997 ) על פי הספר האיטלקי של דאמיצ'יס על ילד שנוסע לארגנטינה בחיפוש נואש אחרי אימו  , היפה והחיה ( 1998 )   על פי האגדה , בגירסה מוזיקלית של חסמבה ( 1998 ) אחת ההפקות המעניינות ביותר שלו  על פי הסדרה המפורסמת של יגאל מוסינזון על חבורת ילדים הרואיים בתקופת המנדט ,  עם אקי אבני בתור ירון זהבי מפקד החבורה  וסנדי בר בתפקיד תמר סגניתו .  "מסביב לעולם בשמונים יום  ( 1999) הצגה מוצלחת במיוחד על פי ספרו המפורסם של ז'ול וורן   שאותה גם כתב וביים מלך סיאם ( 2000)  ,) על פי המחזמר ה"אנה ומלך סיאם " שבו גילם אלי יצפאן מלך תאילנדי חם מזג במאה ה-19שמנסה להבין ללא הצלחה  מחנכת אנגלית שאותה שוב כתב וביים  ו"המלך ארתור " ( 2001 )  שגם אותה כתב וביים ,  על מאבקם של אבירים בימי הביניים המוקדמים בכוחות הרשע ,הצגה שהתפרסמה בטכנולוגיות החדשניות של דמויות וירטואליות  שהופיעו בה ( ובראשן דודו טופז בתור הקוסם מרלין)    ב"קטנטנות " ( 2002) על פי אופרת הסבון הארגנטינאית לילדים וגם  היה האחראי למופע הפסטיגל של 2002.

לעתיד  כפכפי מתכנן להכין אופרת רוק נוספת בשם "עבד אדומי" על חייו של מלך מפורסם אחר ומגלומאני  של יהודה הורדוס שבנה כשביל הנצח, שחייו הם דרמטיים לא פחות מאלה של דוד. 

  אולם בסופו של דבר נראה שדוקא  יצירתו הראשונה של כפכפי   דוד  נשארה  יצירתו המפורסמת  והזכורה ביותר.

תמונות מהמחזמר "דוד" 

 "דוד" הגירסה של 2003

 

ב-2003   המחזמר  עלה שוב על הבמות בגירסה חדשה ושונה, ושוב עם שחקנים בלתי ידועים לחלוטין.

 

המערכה הראשונה במחזמר מגוללת את סיפור עלייתו המסחררת של דוד הבן הצעיר במשפחה בעיר הקטנה והעניה  בית לחם  כבר שם הוא מתגלה כמנהיג  אלא  שהאדם היחיד שמאמין בו ובעתידו הוא אחינו יואב בן צרויה. כנגד כל הסיכויים  דויד מגיע אל בית המלכות לאחר שגבר על הענק הפלישתי גולית בקרב .  שם  הוא  זוכה באהבתה ובידה של בת המלך מיכל וגם באהבתו ( ההומוסקסאולית ? )  של בן המלך יהונתן ובשנאתו של המלך החשדן ( ובצדק) שאול. המערכה מסתיימת במות שאול ויהונתן בקרב עם הפלישתים ובהכתרת דוד למלך כל ישראל.

המערכה הזאת שעוסקת כל כולה בעליתו של דוד והיא מלאה באור ובאופטימיות עם כל הקטעים הקודרים שיש בה והמתמקדים בדמויות של המלך שאול ובנו יהונתן .  דויד הוא האיש שאינו יכול להיכשל שזוכה לאהבת הכל  , בעוד ששניים אלה מהשושלת הקודמת נידונו לחורבן.

לעומת זאת  המערכה השניה היא שונה לחלוטין היא קודרת מאוד ומתארת את סיפור נפילתו של דוד , ומאבקו באיש היחידי שבו הוא יכול לבטוח יואב , הגיבור האמיתי של המחזה ,כאשר בינהם עומדת אישה  ,בת שבע שעל מנת להשיגה דויד הביא להריגתו בקרב  של בעלה אוריה ידיד  וותיק ונאמן . ובסוף חייו על דוד לבחור את מי הוא מעדיף את בת שבע הסקסית  והאהובה או את יואב הידיד הנאמן שהציל את חייו ואת מלכותו פעם אחרי פעם .

הגירסה החדשה  שעלתה כמעט  10 שנים בדיוק אחרי הגירסה המקורית הועלתה הפעם בידי בית הספר למשחק בית צבי והיא  עברה שינויים דרסטיים .הגרסה הקודמת   ( שגם היא עברה שינויים רבים ודרסטיים לאורך 4 שנות ההצגה ) הייתה קצת ארוכה יותר וכיסתה הרבה יותר מהסיפור התנ"כי על ימי דוד היו בה קטעים שלמים   על דמויות כמו אביגיל  ( נועה תשבי )   בעלת האוב , רצפה בת איה , אמנון ותמר  וכו'. בגרסה הזאת  הקטעים עם דמויות אלה  הורדו והוכנסו שירים חדשים שלא היו בגירסה המקורית  כמו   "מה הוא חושב עלי."

.הגירסה הזאת יותר ממוקדת ויותר עמוקה ומעבירה את המסר על דוד ויחסיו המורכבים  עם יואב חברו הטוב. ומעל לכל הוכנס שינוי קריטי כאשר המחזה מתמקד עתה בשאלה מדוע החליט דוד להוציא להורג את ידידו יואב בן צרויה , נושא שהיה פחות חשוב בגירסה הקודמת ,ודבר זה מוסיף יותר דרמה "אפלה" לגירסה החדשה. נראה  שכפכפי ביקש להציג את המורכבות באישיותו של דוד ולהסביר כיצד אדם שביצע כל כך הרבה פשעים, ובהם הוראה על משלוח ידידו אוריה למות בקרב,בגלל שחשק באשתו . הפך לאדם כה נערץ בעיני הדורות הבאים. הגירסה שמיועדת הפעם לקהל המבוגר יותר ויש ניסיון אמיתי ואמיץ להביא במסגרת של מחזמר עליז לכאורה את הסיפור הקודר כולו . 

 ציר המחזה הוא מערכת היחסים בין  דוד  ויואב שמתחרה על ליבו של דוד עם   בת שבע  הסכסית והתככנית. והצופה תוהה אם גם  אצל יואב  הבודד והקודר ,המצביא המושלם והנאמן האחיין שהוא כמעט אח לדוד וידידו הטוב ביותר עלי אדמות   ניתן  למצוא רמזים של תשוקה  הומוסקסואלית לדוד כמו שהייתה ליהונתן , או שאולי זאת ידידות ואהבה שהיא מעבר לכל תשוקה הומוסקסואלית המוכרת לנו  אך  למרות כל הרמזים שניתנים פה ושם ברור שדוד הוא הטרוסקסואל ולא יעזור כלום.

.יש כאן נושא מעניין של המאבק ביו הידיד והאישה על השגת  הגבר .הפרס הגדול הוא במקרה של בת שבע השגת המלוכה לבנה שלמה  ,הפרס הגדול במקרה של יואב הוא ברור פחות אם כי הוא תומך במועמדות של אחי שלמה אדוניה .  אך דומה שאחד הדברים שמניעים אותו הוא השנאה לבת שבע ש"בעטיה " מת ידידו אוריה בעלה לשעבר .בכל מקרה יואב הוא הדמות המורכבת ביותר במחזה כולו .

המערכה השניה עולה  מכל בחינה על המערכה הראשונה שבה יש קטעים "מתים ", הפיזמונים הם ברובם הגדול קליטים מאוד ויש כאלה שנשארים בזיכרון למשך זמן רב. 

איתי לוי כיואב  הוא אדיר הקול העמוק שלו שולט האיש גונב את ההצגה בכל רגע שהוא נמצא על הבמה כן גם מדוד שהשחקן שלו גיל נתנזון אינו קוטל קנים כלל וכלל הוא בסדר גמור בכל רגע שהוא נמצא על הבמה ,אבל מה לעשות כשהוא עם איתי לוי הוא אינו שולט על הבמה ואולי זאת גם הייתה הכוונה של הבמאי

עידן ברוק כנביא נתן, עושה תפקיד טוב שמתפתח כל הזמן  וכמוהו מיכאלה לוי כמיכל שעוברת טרנספורמציה על הבמה לעינינו מנערה צעירה ומאוהבת לקלפטה זקנה ומתוסכלת  אכולת שינאה ומרירות  , חבל שלתפקיד שלה לא ניתן יותר מקום גם גיל קפטן בתור המלך שאול  המזדקן  המקנא ומפחד בדוד הצעיר חביב העם   עושה תפקיד טוב. את השחקנית שגילמה את בת שבע אהבתי הרבה פחות,משום מה היא לא  עשתה את הרושם של היפהפיה המדהימה והמניפולאטורית שתסובב אדם כמו דוד על אצבעה. דווקא יעל בר זוהר שהופיעה בדמות זאת בגירסה הקודמת ניראית כמי שהייתה מתאימה יותר לתפקיד.   .

  מומלצים מאוד במיוחד שיר כבשת הרש ושיר יואב ובת שבע המלא יצרים ושנאה זה לזו.

הלבוש כלל אינו תקופתי כי אם עכשווי , ואף "שינקינאי "( אהבתי במיוחד את ה"מדים"  השחורים  שאותם לובשים  יואב ומתחרהו בניהו  )  ויש בו הבדלים ברורים בין "פשוטי העם" ואנשי המלוכה מה שמחזק את הרושם של הקהל שאין המדובר כאן בדמויות קדומות ובלתי מובנות אלא באנשים כמוהם. 

התפאורה הייתה סבירה ,לא מעבר לכך אבל בהתחשב בתקציב הנמוך מן הסתם  גם אין לצפות ליותר מכך.

כאשר יצאנו מההצגה שאלתי את גליה מה היא חושבת עליה. גליה שאינה ידועה בדעתה החיובית על  מרבית ההצגות שראתה בזמן האחרון   הירהרה וענתה שההצגה הצליחה לגמרי להשכיח ממנה את המציאות סביב לכמה שעות .

לדעתי המחזה אף מצליח הרבה יותר מכך, בהצגה של סיפור קדום שהוא בזמן עכשוי. 

 

עדכון  מ-2020: 

"דוד"  תוכנן לחזור שוב שוב בערב מחווה למחזמר נעשה ב20/10/2017  חגג ירון כפכפי  25 שנה למחזמר "דוד" בערב חד פעמי בשם "בן ישי חי! " בתמיכת  תורמים בהאד  סטארט 

בערב המחווה למחזמר  תוכנן לשחזר  את  מיטב הקטעים מן המחזמר בהשתתפות בוגרי הלהקה ובשיתוף להקת השכנים של צ׳יץ׳ הנוכחית. להקרין  קטעים מן ההצגה ומאחורי הקלעים וכמובן קבלת פנים  לאחר ההצגה כמו פעם…
בנוסף לכך,  תיכננו להדפיס שוב את קלטת פס-הקול המקורי  בכמות מוגבלת  לאחרשאזלה והפכה למבוקשת ונדירה,,זאת הייתה    אמורה להיות מהדורה מיוחדת וחד פעמית (שלא היגיע לחנויות) של פס הקול המקורי + הקלטות נוספות מן המחזמר וחוברת מילות השירים. כמו שהקלטת הפכה לפריט אספנים, כך מן הסתם היה  גורלו של מארז מזכרת זה, שאמורה הייתה להיות מודפסת   בכמות מוגבלת אך ורק לתומכי הפרוייקט.
אבל ..זה לא קרה לבסוף לא מספיק אנשים תרמו.
 
 
נציין גם שב-2016 עלה מעין מחזמר מקביל המבוסס על אותו הסיפור "העלאתו והפלתו של  המלך שאול " .אך הוא בניגוד ל"דוד" לא זכה להצלחה גדולה. 
 
כשאני מהרהר היום ב-2020 על הגירסה המקורית של "דוד" משנות התשעים נראה שלי שהמיניות המתפרצת שהייתה  כל כך בולטת אז בגירסה שיועדה לבני נוער ולילדים ומן הסתם תרמה תרומה גדולה להצלחת המחזמר גם אצל הקהל המבוגר  לא תהיה אפשרית היום למרות שהסיפור המקורי אכן דורש אותה. היא הייתה לא בולטת אפילו בגירסה של 2003 והיום מן הסתם כבר לא תהיה אפשרית.
החברה שלנו נעשתה לאורך השנים למרנית הרבה יותר לגבי מה שאפשר להציג לילדים ולבני נוער. 
 

.

תמונה מ"דוד " צילם אריה ירדאור 

צפו

"בורקס באפלה" מציגים את "שוברים " של אבי נשר 

פרטים על "דוד"

קטעים מ"דוד" 

 

"גדול מהחיים ": שיר על גולית מ"דוד"בביצוע גוליית ( אורן בן דב) מגירסת 1992 

 

 

שיר "כיבשת הרש"מההפקה המקורית של 1992 

 

דוד: חמש השנים הראשונות 

 

דוד המגה מיקס עם השכנים של צ'יץ'

 היכה שאול במאותיו ודוד באלפיו פזמון "מתוך"דוד"

"דוד" חוזר לבמה ב-2017

המחזמר "המלך דוד "

המחזמר דוד מאז 1992 

האתר של ירון כפכפי

קראו גם

המלך שאול :המחזמר 

 

 

ר

 

היום היגיע לבסוף:ניתוח של השיר "יום יבוא " מאת דן אלמגור ובני נגרי-חיים מזר

חופשיים , חופשיים סוף סוף ,סוף סוף חופשיים ,אלוהים תודה לבסוף אנו חופשיים !
( מתוך שיר ספיריטואל ישן )ב-1963 נתן המנהיג השחור המפורסם מרטין לותר קינג נאום מפורסם, אחד המפורסמים ביותר של המאה העשרים בשם "יש לי חלום " שבו דימיין חברה עתידנית שבה שחורים ולבנים חיים שויון ובאחווה.
קינג נרצח כמה שנים לאחר נאום זה ומאז הואשמו האשמות שהנאום היה בחלקו פלגיאט של נאום ידוע פחות .אולם האיש ונאומו הפכו לאיקונים . חלומו (שבעצם היה סדרה של חלומות )  המשיך לחיות אחריו בהשראת נאומו נכתבו כמה שירים ידועים ובהם פזמון של להקת אבבה השוודית ו"יש לי חלום " של   יחיאל מוהר ומשה וילנסקי ששר  יהורם גאוןלאחרונה התמנה לנשיא ארה"ב בן תערובת בן שם ברק חוסיין אובמה אדם הרואה את עצמו כתלמידו ויורשו של מרטין לותר קינג ובמידה רבה ניתן לאמר שבו אותו נאום מפורסם אכן התגשם.
ולרגל בחירתו של אובמה לנשיא חיים מזר חוזר אל השיר היפה מכולם  שנכתב בהשראת הנאום של קינג  שירו של דן אלמגור "יום יבוא ". שיר שהושמע במסגרת מחזמר יוצא דופן "אל תקרא לי שחור".מחזמר ישראלי מראשית שנות השבעים שעסק בנושא מאבקם של השחורים לשויון שהיה משולב במוטיבים תנכיים רבים וחזקים מאוד.מוטיבים שאותם ניתן למצוא גם בפזמון הזה.

יום יבוא

מילים: דן אלמגור

לחן: בני נגרי
שרים  : רותי נבון ואחרים
מהמחזמר "אל תקרא לי שחור".

יום יבוא, יום יבוא
במהרה, בקרוב הוא יבוא
זאת ידע כל אדם
בעמקי לבבו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא!

 

יום יבוא, יום יבוא
הוא קרב והולך בנתיבו
לא יושפל שום אדם
על גזעו וצבעו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא.

הוא יבוא, זה היום
כך אראינו ואין זה חלום
אם נמות כמשה על פסגת הר נבו
לא נשכח, הוא מוכרח
הוא יבוא!

יום יבוא במהרה
פעמון החרות דרור יקרא
ושחורים ולבנים יתכנסו מסביבו
יום יבוא, יום יבוא, יום יבוא.

יום יבוא, יום של אור
יום של חג לאדם השחור.
יחייך אז האל ממרומי מושבו.
הוא יבוא, הוא יבוא, הוא יבוא!

הוא קרב, זה היום
ועם בוקר נקום ופתאום
גם אנחנו פתאום בני אדם ככולם
אז נדע
הוא כבר בא, הוא כבר בא, הוא כבר בא!

יום יבוא, יום יבוא
זאת ידע כל אחד בלבבו.
אם נמות כמשה על פסגת הר נבו
לא נשכח, הוא מוכרח
הוא יבוא!

המנון לאחווה בין הגזעים

מאת
חיים מזר

יום יבוא  הוא תקווה לעתיד לבוא שבו לא תהיה אפליה בין לבנים לשחורים.אופן השירה הוא שילוב לא שגרתי בין אסרטיביות לאינטונציות ווקליות שבהם הקול של מי ששר אותו מועצם על מנת שכולם יטו אוזניהם ויקשיבו למילות השיר. יש כאן דרישה להקשבה.מבחינת המבנה בשיר חמישה בתים המחולקים לשני חלקים .חלק ראשון- בית ראשון,בית שני,פזמון חוזר,חלק שני-בית שלישי,בית רביעי,בית חמישי פזמון חוזר.הביטוי הדומיננטי לאורך השיר הוא "יום יבוא" הבא להדגיש שאכן יתממש.ועד כמה מתקרבים לכך?

חלק ראשון:

יום יבוא, יום יבוא
במהרה, בקרוב הוא יבוא
זאת ידע כל אדם
בעמקי לבבו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא!

 

יום יבוא, יום יבוא
הוא קרב והולך בנתיבו
לא יושפל שום אדם
על גזעו וצבעו
יום יבוא, יום יבוא, הוא יבוא.

הוא יבוא, זה היום
כך אראינו ואין זה חלום
אם נמות כמשה על פסגת הר נבו
לא נשכח, הוא מוכרח
הוא יבוא!

תחושת הזמן בבית הראשון היא כללית,הצהרה וידיעה כי היום המיוחל יבוא. תחושה המלווה כל אדם באשר הוא.מהי אותה תחושה? תיאורה ניתן בבית השני."לא יושפל שום אדם/על גזעו וצבעו".שוויון מלא בין גזעי האדם השונים. בפזמון החוזר נעשית השוואה בין החולמים למשה. יכולה להשאל השאלה לשם מה באה השוואה זו? משה בעומדו על הר נבו ראה את הארץ המובטחת ולא יכול היה להגיע אליה. הוא נמצא על סיפה ולא נכנס לתוכה. ההובלה אליה היא בידי יורשו.,
.הדור הבא יהיה בר מזל. הכוונה בשיר זה היא שבני הדור הזה יזכו להגיע לארץ המובטחת ,לא במובן הפיזי של המילה ,אלא לארץ ששוררים בה נורמות אחרות.יש לשים לב למידת ההתקרבות בשני הבתים הראשונים והפזמון החוזר.בבית הראשון ההתייחסות למימד הזמן היא כללית.ידיעה כי אכן היום המקווה יגיע ובמהירות. בבית השני נאמר על יום זה כי "הוא קרב והולך בנתיבו".המרחק אליו התקצר ובפזמון החוזר נאמר "כך אראינו ואין זה חלום". נמצאים על סיפו .מרחק של פסיעות ספורות ולא בכדי השורה האחרונה בפזמון החוזר מסתיימת בסימן קריאה.פותחים את הדלת והחלום מתממש.

 

חלק שני:

יום יבוא במהרה
פעמון החרות דרור יקרא
ושחורים ולבנים יתכנסו מסביבו
יום יבוא, יום יבוא, יום יבוא.

 

יום יבוא, יום של אור
יום של חג לאדם השחור.
יחייך אז האל ממרומי מושבו.
הוא יבוא, הוא יבוא, הוא יבוא!

הוא קרב, זה היום
ועם בוקר נקום ופתאום
גם אנחנו פתאום בני אדם ככולם
אז נדע
הוא כבר בא, הוא כבר בא, הוא כבר בא!

יום יבוא, יום יבוא
זאת ידע כל אחד בלבבו.
אם נמות כמשה על פסגת הר נבו
לא נשכח, הוא מוכרח
הוא יבוא!

העקרון של הזמן המיוחל פועל גם בחלק זה של השיר.בהתחלה מדובר על כך ש"היום יבוא במהרה" כפי שנאמר בבית השלישי.אם בבית הראשון המילה "במהרה" מופיעה בשורה השניה ,בבית זה היא מועברת לשורה הראשונה,לקצר את זמן ההמתנה. בבית החמישי בשורה הראשונה מדברים על קרבתו הרבה ובשורה האחרונה היא נאמרת בזמן הווה.אם בהשמעה הראשונה של הפזמון החוזר ישנה תחושה של זמן הווה,בבית החמישי כבר נמצאים בתוכו. בהשמעה החוזרת של הפזמון החוזר נמצאים שוב בעתיד. "יום יבוא,יום יבוא".תחושה של התפכחות שלאירוע זה דרוש הזמן שלו. יש צורך בהבשלה ובמוכנות לאותו רגע מיוחל.

 

אם בבית השני ישנה התייחסות כללית לשוויון בין הגזעים, בבתים השלישי והרביעי ההתייחסות היא ללבנים ולשחורים. הכתובת היא ברורה,ארה"ב. ההתייחסות המפורשת לכך מוצאת את ביטויה באזכור של פעמון החרות הנמצא בפילדלפיה,אחד הסמלים המובהקים לחירותה של ארה"ב ולעצמאותה. ב-1837 הוא הפך לסמלה של התנועה לביטול העבדות בארה"ב. לפעמון כסמל יש גם משמעות דתית מאחר וישנה בו התייחסות למקורות. חקוק עליו הפסוק "וקראתם דרור לכל יושביה"(ויקרא כה 10).צלצולו של הפעמון הוא שיביא להתעוררות של כולם ויקרין מהילתו על סביבתו. הוא יהווה מקום התכנסות ,מעין משכן קודש לחירות. הצירוף של המילים "דרור יקרא" הוא גם שירו של רבינו אדונים הלוי בן לבראט("דונש") המבקש מהאל להגן על עם ישראל,להכרית את אויביו ולהביא לישועתו של עם ישראל וכפי שנאמר בשירו "שעה שוועת בני עמי".

המוטיב הדתי מתעצם בבית השלישי  בו נאמר כי היום המבוקש יהיה "יום של חג לאדם השחור/יחייך אז האל ממרומי מושבו".משפט בעייתי מבחינה תיאולוגית. אם האל יחייך באותו יום ,המשמעות היא שעד לאותו יום לא חייך.כאילו שהבאת השוויון לשחורים היתה מחוץ ליכולתו של הכל יכול. משעה שהגיע היום מיוחל הוא חש תחושת הקלה והייתה לו סיבה טובה לחייך.

כשם שבני האדם זקוקים למצב של מוכנות למצבים חדשים ,גם אם הם חיוניים ,כך גם אלוהים.

ודרך סיפורם של השחורים בארה"ב נעשית האנשה של האל.

ראו גם

יום יבוא הקליפ המקורי

יום יבוא גרסת נינט טייב ובן שרעבי

יום יבוא גירסה פרודית

דן אלמגור בלקסיקון הסופרים

בני נגרי

אריאנה מלמד על"אל תקרא לי שחור "

יש לי חלום נאומו של מרטין לותר קינג

יש לי חלום הטקסט בעברית

 

תארו לכם:פזמון מקביל מאת ג'ון לנון

ארץ עוץ במדינת ישראל 2006

 

הופיע בגירסה שונה תחת השם "מתל אביב לארץ עוץ "

 

 

ארץ עוץ שולטת בבמות לילדים בחנוכה של 2006 .לא פחות משלושה מחזמרים לילדים מתרחשים בה,שניים מהם הם גרסאות מחודשות של שני המחזמרים ומצליחים ביותר אי פעם לילדים בשפה העברית ,ושניים מהם הם  שתי גירסאות גרנדיוזיות מחודשות של "אותו הספר "הקוסם מארץ עוץ " של פרנק באום  אחת בכיכובה של רוני דואני סופר סטאר והשניה בכיכובה של מיכל אמדורסקי .

 
בימים אלו של חג החנוכה 2006 בעונת המחזמרים לילדים  שולטות ממלכות פנטזיה על במות הילדים יותר מתמיד .לצד המופע הגרנדיוזי כתמיד של הפסטיגל

 ( והפעם פנטזיה על ממלכה דמיונית )  מוצגות על הבמות שתי גירסאות שונות של ספר הפנטזיה  המפורסם של פרנק באום "הקוסם מארץ עוץ "
האחת גירסה חדשה של הצגה ותיקה יחסית של עזריאל אשרוב  . השנייה גירסה חדשה ,השלישית במספר של המחזמר לילדים המצליח ביותר שהוצג אי פעם על במותינו ,"הקוסם " מאת הבמאי אורי פסטר ,מחזמר שיצר ז'אנר שלם של מחזמרים לילדים בחג החנוכה ושאף נכנס לספר השיאים של גינס. אבל היוצר המקורי פרנק באום ספק רב אם היה מזהה בו את סיפור העלילה שלו .

אברהם שלונסקי בארץ עוץ .

כידוע השם "עוץ " נראה כלקוח מספר איוב . אבל לדעת גילי בר הילל מומחית ומתרגמת של המהדורה המוארת של "הקוסם מארץ עוץ לעברית " השם "עוץ" אם כי כל מתרגמי הספר השתמשו בו כמקביל העברי המובן מאליו לoz של באום היה פרי יצירתו של מתרגם סרטים דווקא , חלוץ הקולנוע הארץ ישראלי ירושליים סגל שהשתמש בו לראשונה כהברקה יוצאת מהכלל בכתוביות העבריות ללסרט של גו'ודי גרלנד כשזה היגיע לארץ ב-19 באפריל -1940" לקולנוע "אופיר " בתל אביב .
"הקוסם מארץ עוץ " זכה למספר רב של תרגומים ועיבודים בעברית .
אבל להצלחה הגדולה ביותר זכתה ארץ עוץ בעברית על הבמה דווקא.

מעניינת העובדה שהמשורר אברהם שלונסקי מיקם את מחזהו המפורסם לילדים "עוץ לי גוץ לי ( שבחנוכה 2006 חוגג את שנתו ה-41 על הבמה העברית מאז הופעתו הראשונה בחנוכה של " 1965 )ב"ארץ עוץ" "האם היה כאן קשר לארץ עוץ של באום ?שהרי לא מן הנמנע ששלונסקי קרא את הספר שכבר תורגם פעמיים לעברית וסביר להניח שצפה בסרט המפורסם :
גילי בר הילל:
יכול מאוד להיות ששלונסקי הושפע מהסרט או הספר "הקוסם מארץ עוץ". המחזה של שלונסקי יצא לאור בשנות השישים.
והספר והסרט הקוסם מארץ עוץ היגיעו לארץ כבר בשנות השלושים והארבעים .
ברור שהוא היכיר גם את ספר איוב התנ"כי שמתרחש בארץ עוץ היא אדום שבמסורת היהודית הפכה לארץ של "סיפורי משל " ואת הספר שירים מארץ עוץ של יעקב אורלנד .
אבל נראה לי שפרט לשם אין במחזה שלו אספקטים ספציפיים מזכירים את הספר של פרנק באום או את הסרט של ג'ודי גארלנד מלבד אולי האלמנט המשותף של הגמדים. אבל כדאי לציין שבאחד התרגומים המוקדמים של ארץ עוץ ששלונסקי אולי הכיר : שלונסקי מכנה אותו עוצ לי גוצ לי, באחד התרגומים המוקדמים של "הקוסם המנצ'קינים (עם הננסים בארץ עוץ ) נקראו "גוצים" ואולי זה שימש כמקור השראה עבור שלונסקי
סיפור הקוסם מארץ עוץ שימש גם כבסיס להצגת בובות של אריק סמית עם קולות של שחקנים כמו יוסי גרבר,שושיק שני ,ציפי שביט שלמה בר שביט ומישה אשרוב , שעסקה שאלה האם סיפורה של דורותי או הוא רק חלום או שמה מציאות ונשא את המסר "בכל חלום יש גם אמת ".

אבל להצלחה האמיתית זכה סיפור הקוסם מארץ עוץ על הבמה העברית רק עם מחזמר חנוכה ענק ב1994..

הקוסם 1994

 

הגירסה המצליחה ביותר של סיפורו של באום בעברית הייתה המחזמר "הקוסם " מאת אורי פסטר ובכיכובה של מיכל ינאי שהוא לצד "עוץ לי גוץ לי" אחת ההצלחות הגדולות ביותר של התיאטרון לילדים בישראל . זה היה המחזמר שיצר למעשה ז'אנר שלם בתיאטרון הישראלי שלא היה קיים באמת לפניו .ז'אנר המחזמרים הנוצצים והגרנדיוזיים לילדים בחג החנוכה .
אורי פסטר : "כולם אומרים לי 'אתה המצאת את מחזות הזמר בחנוכה'. ובדיעבד, אני קצת מצטער על זה. כואב הלב כמה משקיעים בהצגה שעולה בחנוכה, ואחרי שמונה ימים בלבד נגמר לה הקהל"..

המחזמר "הקוסם "שאותו כתב וביים פסטר למוזיקה ושירים של ירון כפכפי הועלה על הבמה לראשונה בדצמבר 1994 (הצגת הבכורה הועלתה ב-24.11.94) .המפיק יהודה טלית השקיע בו 700 אלף דולר, תקציב חסר תקדים בהצגות ילדים עד אז. היא כיסתה את העלויות שלה לאחר 34 מופעים בלבד
במחזמר הופיעו איתי שגב בתור הכלב טוטו צחי נוי בתור האריה .שהוא גם עובד החווה אהרלה , אדם בתור איש  איש הפח פחפח שהוא גם עובד החווה פחי ואריק לביא בתור הקוסם סם וסער בן יוסף בתור הדחליל ביחד עם שלוש מכשפות בבגדים פרובוקטיביות במיוחד. ועוד להקה של 25 שחקנים רקדנים ולהטוטנים .מספר עצום של שחקנים עבור הצגת ילדים אז.

במחזמר כיכבה כוכבת ערוץ הילדים דאז מיכל ינאי . ו"הקוסם " נחשב עד היום להישג המקצועי הבולט ביותר בקריירה שלה.
אורי פסטר הכניס שינויים גדולים בעלילה של באום וקירב אותה לעלילת הסרט של ג'ודי גרלנד בכך שכל הסיפור וכל הביקור בארץ עוץ אינו אלא חלומה של דורותי וכך גם ידידיה בארץ עוץ שאינם אלה גלגולים של אנשים ממקורביה בקנזס..זה מנוגד לחלוטין לקו העלילה של באום שקובע שארץ עוץ היא מקום אמיתי . אחד השינויים הדרמטיים בעלילה היה שדורותי וידידיה נאבקים בלא פחות מארבעה מכשפות "המחשמשות " ( שאת אחת מהן גילמה שרון אלימלך ) שלבסוף נלכדות נשפטות ונאלצות עונש על רשעותן לשמש כמשרתות של הקוסם סם ( אריק לביא, דייר וותיק ומנוסה של ארץ עוץ עוד מהימים ששיחק בהצגה "עוץ לי גוץ לי " ) .

 

שלוש "המכשמשות " בהצגה של אורי פסטר.

פסטר ::"הקוסם המציא מחדש את המחזמר לכל המשפחה .אבל במחזמרים השחקנים משחקים ופתאום עוצרים את העלילה ומתחילים לשיר .החידוש שלי "בהקוסם" היה ששם לראשונה השירים קידמו את העלילה .תוך כדי השירים העלילה מתקדמת .".

 

למרות שהכוכבים שרו את השירים "חי " ולא מוקלט כפי שנעשה הדבר היום הרי המוזיקה הייתה כולה מוקלטת ולא בידי תזמורת חיה כפי שהיה מקובל בהצגות עד אז.


"הקוסם" זכה להצלחה חסרת תקדים ולביקורות מצוינות, והפך לתופעה ". ההצגה רצה 182 הצגות עם 430 אלף צופים (בישראל מספר עצום) ורצה עד אוגוסט 1995 . "הקוסם" אף זכה לכבוד העצום של כניסה לספר השיאים של גינס בגלל מספר ההצגות באותו היום חמש פעמים ביום ו-37 פעמים במשך תשעה הימים של חג החנוכה ,שיא עולמי של כל הזמנים ! .
שיא עולמי אבל גם עומס עבודה חסר תקדים . פעמים רבות קרה שהשחקנים בגלל העומס האדיר לא ידעו אף באיזה חלק של ההצגה הם נמצאים השנייה או השלישית באותו היום . על ההצגה יצאו גם סיפורים נוראיים של התעמרותו של הבמאי אורי פסטר בשחקנים וסיפור כיצד על הכוכבת החולה מיכל ינאי להופיע כשהיא חולה . לבסוף דרש רופא צמוד את הפסקת ההצגות בגלל חוסר יכולתם של השחקנים לעמוד בעומס העבודה הנורא .
כפי שהעירו ציניקנים כניסת המחזמר לספר השיאים של גינס הראה יותר מכל על חוסר כוחם של האיגודים המיקצועיים בישראל. בארצות כמו אנגליה האיגודים המקצועיים לא היו מרשים לעולם כמות כזאת של שעות עבודה .

מיכל ינאי כדורותי עם אדם כפחי איש הפח .

אבל התוצאות המסחריות בשטח הוכיחו את הצלחת גישתו של פסטר כנוגש עבדים .
והצגה זאת יצרה גל  ענק של הצגות חנוכה   בתקציבים גדולים יותר מכל מה שהיה ידוע עד אז ועם שפע  פעלולים פנטסטיים .


פסטר פירסם ב-1995 עיבוד מקוצר של המחזמר כספר לילדים בפורמט אלבומי מנוקד ומלא צילומים מההצגה בשם "הקוסם " בהוצאת כינרת . וב-1999 פירסם פסטר באותה הוצאה את הטקסט המלא של ה"קוסם" ביחד עם מילות השירים ואף הוראות הבימוי של המחזה כפי שהוצג על הבמה לפני הקהל בספר שכלל גם את הטקסטים של מחזמרים אחרים שלו "פיטר פן " והכל אגדה " .
ספר יוצא דופן זה הוצא לאור לאחר שהתברר שיש דרישה גדולה לטקסט של "הקוסם " ובעיקר בקרב גננות ומורים בחוגים לדרמה. פסטר סיפר שכשהתחיל לעבוד על הספר הוא בדק מה הייתה הגרסה הסופית של ה"קוסם " שרצה הכי הרבה זמן על הבמה ( מאחר שהיו גרסאות שונות עם טקסטים שונים של "הקוסם" ) ו הודיע שהוא רואה בספר זה "דרך לתעד את המחזות האלה בצורה מסודרת לדורות הבאים". .וכמובן המחזמר יצא לאור בקלטת שמע ,וכקלטת וידאו .


כה גדולה הייתה הצלחת של ההצגה עד שהיו גם דיבורים על העלתה בגרמניה ובשוויץ עם שחקנים מקומיים אם כי זה לא התממש לבסוף. ."הקוסם " היה ונשאר המחזמר המרהיב הגרנדיוזי והמצליח ביותר לילדים שהוצג על הבמה הישראלית .

הקוסם 1996

מיכל ינאי חזרה שוב לתפקידה האולטימטיבי כדורותי ולארץ עוץ ב-1996 לסדרת טלוויזיה בת שבעה פרקים בערוץ הילדים של ישראל שם בכל פרק ינאי גילמה ביבי סיטר המשגיחה על שלושה ילדים סיפרה לילדות סיפורים על הרפתקאותיה של דורותי ועמיתיה עם הקוסם שהיו למעשה עיבודים של חלקים מהמחזמר. מבחינות רבות היא לא באמת השתחררה עד היום מהתפקיד הזה של דורותי בדומה לג'ודי גארלאנד שנים רבות לפניה .

 

מיכל ינאי זוכרת את  "הקוסם"
א.א: איך היגעת להצגת הקוסם ?
מיכל ינאי : ההצגה הייתה בכלל הרעיון שלי והיוזמה שלי. בילדותי אהבתי מאוד את "הקוסם מארץ עוץ" לדעתי זאת קלאסיקה שתישאר לנצח . ואז ב-94 עלה לי הרעיון של הצגה המבוססת על הספר לחנוכה. הירגשתי שיש איזה שהוא חסך מוחלט בהצגות איכותיות באמת לילדים שגם מבוגרים יוכלו באותה הזדמנות להיהנות מהן . היצעתי את הרעיון לאורי פסטר ואמרתי לו "בוא נעשה את זה עבור חנוכה" והוא כתב את המחזמר העלינו אותו בסינרמה ויצאנו לדרך .
ובאמת המחזמר "הקוסם " היה ההצגה ראשונה מסוגה שכמו הו לא הייתה עד אז בחנוכה זה היה תיאטרון לכל דבר לא סתם חלטורה.ולדעתי כבר לא עושים הצגות כאלו יותר שבהם הכל מושר על ידי השחקנים ב"ליב " על הבמה .

וזה התקבל כל כך יפה שילדים היו מספרים שהם חולמים על סיפור ההצגה . אני זוכרת משפחות שבאו לראות את ההצגה יותר מפעם אחת. "קוסם נכנס לספר השיאים של גינס" בגלל כמות ההצגות שעשינו 37 הצגות בעשרה ימים . היום זה לא קורה שעושים כל כך הרבה הצגות.

אבל ההצלחה גם הביאה ללחץ נורא .לקראת הסוף בירושלים הייתי על סף ההתמוטטות. הייתי חולה , היה לי חום גבוה. אבל איך שהוא שיכנעו אותי שאני פשוט חייבת לעשות את זה כי בלעדי הכל יתמוטט … חיכו לי מחוץ לבמה עם מעיל דובון בחוץ לכסות אותי בכל פעם שיצאתי מההצגה . משום שפשוט רעדתי מקור כתוצאה מהמחלה.
היום אני מבינה שאולי לא באמת הייתי חייבת לעשות את זה.
אחר כך עשיתי שוב את התפקיד של דורותי בסדרת טלוויזיה של שבעה פרקים שבהם גילמתי ביבי סיטר" שמספרת את סיפור הקוסם מארץ עוץ לילדים ושילבנו בזה קטעים מבוססים על המחזמר .
א.א. היית מוכנה  לגלם שוב  אי פעם בעתיד את דורותי ?
ינאי : אין ספק שזה אחד התפקידים שאיתם אני מזוהה .אולי המזוהה ביותר .אבל לא. כבר היספיק ודי. באמת שאין לי חשק להיות מזוהה עד קץ חיי בתור הילדה הזאת שהלכה לארץ עוץ וחזרה משם . בכל זאת אני עשיתי ואעשה עוד תפקידים אחרים בימי חיי .
אבל באמת הייתי רוצה לחזור יום אחד לסיפור הנפלא הזה על הקוסם מארץ עוץ והפעם לא בתפקיד דורותי אלא בתפקיד של מאחורי הקלעים כמפיקה .

הקוסם 1999

. "הקוסם " חזר בגירסת " הי טאק" " טכנולוגית בדצמבר 1999 בשם"הקוסם 2000 " שפסטר שוב כתב וביים למוזיקה של כפכפי עם הרבה יותר אפקטים גרנדיוזיים ברוח המילניום המתקרב ועם שינויים גדולים יותר מאי פעם בקו העלילה המקורי של באום אם כי שוב נשמר הרעיון שכל העלילה אינה אלה חלומה של דורותי ומשקפת אישים בחייה האמיתיים בקנזס.
לאחר דיבורים להציב בתפקיד דורותי את יעל בר זוהר גילמו את דורותי הפעם שתי שחקניות ילדות בנות שמונה שירי לוטן ומיכאלה אלקין שגילמו את הדמות לסירוגין שנבחרו מבין 680 מועמדות (!)

בהצגה כיכב  בכמה תפקידים שונים אבי קושניר בתפקיד הקוסם ג'יטם  והוא גילם בהצגה גם את תפקיד דודה של דורותי וגם דמות חדשה לגמרי : האלוף סמואל מפקד צבאות העולם שמסייע לה בדרכה אל הקוסם ובתור תוספת גם את וירוס המחשב באג 2000 שמסייע להביס את המכשפה .

איש הפח בגילומו של שחר סורק הוחלף במחשב אנושי בשם CPU המדבר במונחים משפת מחשב ומבקש להשתחרר מאישיות המחשב חסרת הלב שלו והוא גם עובד חווה בקנזס שחצן ואטום בשם "פחי". יחזקאל לזרוב הופיע  בתפקיד הדחליל "גרב " שהוא בובת סמרטוטים מטופשת שהוא בעצם עובד חווה בשם "סמרטי "  זבולון מושאשוילי איש "שמש " בתפקיד האריה הפחדן וההיפוכונדר שנשכח על ידי חבריו לקרקס .

את טוטו הכלב הנאמן גילם הפעם לא כוכב אנושי כמו הגירסה הקודמת אלא כלב אמיתי ומאולף.
ובתפקיד החשוב של המכשפה הרעה והזוממת מזימות אפלות ותחבולות מרושעות "המכשמשה" ( והפעם רק מכשפה אחת בניגוד לגירסה הקודמת ) הופיעה לא אחרת מאשר כוכבנית :שמש " אורלי וינרמן שגילמה גם דודה מרשעת של דורותי הדודה "מכשי " . ובניגוד לגרסאות אחרות של הסיפור היא חזרה בתשובה בסיום ולא הושמדה בידי דורותי . נהפוך הוא בסיום מדהים לאחר שלמדה שהאהבה באה רק מהטוב היפהפייה המרשעת תקנה את דרכיה נלוזות הפכה למתוקה התחתנה עם הקוסם שגילה שהוא מאוהב בה. לבאום מן הסתם לא נותר אלא להתהפך בקברו .
. וגם כאן נוצרה שערורייה זוטה כאשר אחת הילדות סיפרה על תנאי העבודה המפרכים ושעות העבודה הארוכות במחזמר מהבוקר ועד הלילה.
.ארץ עוץ האידיאלית זה לא היה וגם ההצגה לא זכתה להצלחה של הגרסה הקודמת וירדה מהבמה לאחר מספר מצומצם מאוד של הצגות החידוש הגרנדיוזי לא הצליח לשחזר את ההצלחה המסחררת של המחזמר המקורי.כתוצאה הסיפור לא יצא לאור כספר אבל יצא לאור ב-2002 כקלטת וידאו "הקוסם 2000 –הלהיטים הגדולים מהמחזמר".

הקוסם 2006 

 

בימים אלו של חנוכה 2006 מועלית על הבמות בידי המפיק ירון כפכפי גירסה שלישית של המחזמר, מאת אורי פסטר תחת השם "הקוסם 2006" , בבימוי עידן עמית  (הבמאי של מופעים כמו "השמינייה על הבמה ") שחשף שהיה זה בעקבות צפייה כילד במחזה המקורי של פסטר ב-1994 החליט שהוא רוצה להיות במאי ,כך שמבחינתו ביום הגירסה החדשה של המחזה שהשפיע על כיוון חייו  היא בגדר סגירת מעגל .

    הפעם ההצגה היא  בכיכובה של הזמרת רוני דואני  "סופר סטאר"  עם השחקן והרקדן גיא אריאלי ("ילדות רעות", "רוקדים עם כוכבים") כ פחפח (איש הפח) ולצידם, שחקנים רבים מ"האלופה" – מוסקו אלקלעי (אוסקר) כסם הקוסם, ליאור שמש (עובד) כאריה ומיכל גבריאלוב (סיגי) ושרי אלפי (אשלי) כמכשפות הרעות, המכשמשות. הבדרן שלום אסייג יישחק את קשקש הדחליל.
המחזמר הפעם יוצג כחזרה מתואמת על המחזמר המקורי, ללא ניסיון לשנות את קו העלילה המקורי ( זה של אורי פסטר לא זה של פרנק באום שלא יזהה שם כלום ) .
להלן שיחה עם ירון כפכפי מפיק ההצגה .

א.א. אתה יכול לספר על המעורבות היצירתית שלך בשתי הגירסאות הקודמות ? ועל הקשרים שלך עם אורי פסטר?
כפכפי : בשנת 1994 הייתי בן 26. את אורי הכרתי מאז שהיה הבמאי שלי בלהקה הצבאית. במילים פשוטות – הערצתי אותו. הוא היה מוכשר וכאריזמטי בעיני. אמנם לא תמיד היה קל להסתדר איתו – אבל זה נראה לי אז טבעי שבמאי יהיה קצת "קפריזי". הזמנתי את אורי לראות את "דוד" (המחזמר התנ"כי אותו כתבתי וביימתי עם השכנים של צ'יץ') – והוא התלהב מאוד, כמה שבועות מאוחר יותר הוא סיפר לי שהוא רוצה ליצור למיכל ינאי מופע גדול לחנוכה הבא – ואחר-כך הדברים התגלגלו לכך שנכתב המחזמר.
אורי סיפר לי את השתלשלות העלילה ומדי פעם אמר "כאן יבוא שיר שקוראים לו…" הוא נתן לי רשימה של שמות השירים. ואני התחלתי לכתוב אותם – מילים ולחנים על פי הסיפור שסיפר לי. במקור נכתבו הרבה יותר שירים – לכן על הדיסק המקורי כתוב "מיטב הלהיטים" ולא כל השירים .
העבודה המשותפת לא היתה קלה והייתה רצופת משברים. אורי ואני לא שיתפנו פעולה מאז, ובראייה לאחור אני מצר על-כך מאוד.
לפני תחילת ההפקה הנוכחית ניקינו את כל משקעי העבר, והיום אנו שוב חברים טובים ופתוחים לכל אפשרות של עבודה משותפת.

א.א. :על פי הפרסומים החלטתם לחזור לגירסה המקורית של אורי פסטר מ-1994 ולהתעלם לגמרי מהשינויים של "הקוסם 2000" ". למה ?
כפכפי :בעיני, הגרסא של "הקוסם 2000" הייתה פחות מוצלחת מן המקור מכיוון שהיא עברה על חוק מספר אחת "אם זה לא מקולקל – אל תתקן את זה" (באנגלית זה נשמע יותר טוב).
המחזמר המקורי שעלה בשנת 1994, פתח את השער לשפע של מחזות זמר מקוריים לילדים שהועלו מאז בכל חנוכה כבר 12 שנה, בכתיבת המחזמר התבססנו על הסיפור המקורי – אך לא היססנו להוסיף לו נופך עכשווי. (במחזה ובתמלילים) המינון היה נכון – והקהל נהר בהמוניו. אני משער שאורי פסטר חשב שלקראת שנת 2000 יש לערוך עדכונים בקוסם – ובעייני הוא הרחיק לכת מדי. למרות זאת שיתפתי עמו פעולה וכתבתי כחמישה שירים חדשים לגרסת שנת 2000.
כשעידן עמית פנה אלי במטרה לשחזר את הגרסא המקורית שמחתי מאוד על ההזדמנות ,בעיקר מכיוון שלא הרגשתי שלם עם ההפקה המוסיקלית באלבום המקורי – ורציתי מאוד להפיק אלבום מחודש ובו עיבודים עדכניים לשירים.
א.א. :האם חזרתם לגירסה שמופיעה בספר של פסטר עם תמלילי המחזות שלו או לגירסה קצת שונה מזאת ?
כפכפי : ההחלטה מראש היתה לעבוד עם ספר המחזה משנת 1994. השינויים הם קלים – בעיקר קיצורים רבים. השיר היחיד שבחרנו לא להכניס למחזה הוא שיר הפתיחה "חגיגה בכפר", במקומו בחרנו שיר מהקוסם 2000 "האם אני חולמת", שיר שגם הפקנו לו גרסת DANCE מיוחדת שרוני דואני מבצעת בסוף המופע בכישרון רב.
א.א. :במה בדיוק שונה הגירסה של 2006 משתי הגירסאות הקודמות אם בכלל ?
כפכפי : ההבדל המשמעותי ביותר הוא כמובן האנשים. בראש – השחקנים שנכנסו לנעליהם של המבצעים המקוריים. כל אחד מהם מביא לתפקיד פרשנות שונה. מוסקו אלקלעי שנכנס לנעליו הענקיות של אריק לביא ריגש אותי ואת דלית כהנא (המדריכה הקולית והקוסמת האמיתית של ההפקה) כאשר הקליט באולפן את שני השירים של הקוסם בשליש מהזמן שתקצבנו לו. למרות שמוסקו אינו מוגדר כזמר הוא דוגמת מופת בעיני למקצוענות. הוא אמר לי בתחילת החזרות "אסור לי לפשל כאן" – ועבד יום ולילה על מנת להגיע לרמה הנדרשת. על הבמה הוא מלא חן ונעורים! לצערי – לא כולם עובדים ככה בימינו. גם רוני דואני (סופרסטאר) הפגינה מקצוענות מדהימה. אבי יפה, ליאור שמש וגיא אריאלי הם בחירות מדוייקות לתפקידים ועושים עבודה נהדרת. גם המכשפות ליאת אקטע, מיכל גבריאלוב ושרי אלפי יוצרות דמויות שונות ומלאות חן. אציין גם את שלום אסייג שלא מפסיק לרגע ליצור את דמות הדחליל ובכל הצגה אני מוקסם ממנו מחדש.
הבמאי עידן עמית אמנם התבסס על המחזה המקורי אך לא על הבימוי המקורי והוא הרשה לעצמו חופש אמנותי בבחירות הבימוי ובעבודה מול המעצבים השונים (כוריאוגרפיה, תפאורה, תאורה) 

א.א. :האם אורי פסטר מעורב בגירסה הנוכחית באיזו צורה ?
כפכפי : אורי פגש את השחקנים בקריאה הראשונה של המחזה על מנת להעיר ולהאיר. פגישתו השניה והאחרונה עם השחקנים הייתה כשהוזמנו על ידי הבמאי לראות ראן של ההצגה. מעבר לזה מעורבותו הסתכמה בשיחות עם עידן עמית. מכיוון שאורי היה מוכרח לשוב לביתו שבלוס אנג'לס לפני חנוכה הוא לא ראה את המחזמר בהאנגר 11.

א.א. :למה החלטת להעלות את "הקוסם " שוב על הבמה ? ומה עוד שבחנוכה מועלית גירסה נוספת של "הקוסם מארץ עוץ? אתה לא חושש מההתחרות בין שתי גרסאות של אותו הסיפור ?
כפכפי :ההחלטה להעלות את הקוסם היתה ביוזמתו של עידן עמית. כאמור, אני שמחתי לשתף פעולה ולו בשביל פס הקול החדש בו אני גאה מאוד. בעיני זהו האלבום המוצלח ביותר שהוצאתי.
הגרסה הנוספת שמועלית במקביל היא נסיון מוכר (בארץ ובעולם) של מפיק מתחרה לרכב על גל ההצלחה של מותג מפורסם. קמרון מקינטוש המפיק הגדול אמר לי פעם שכשהם העלו את "הפאנטום של האופרה" התחרו בהם שלוש הפקות נוספות עם שם זהה, אחת מהן הייתה מופע על הקרח. זוהי תופעה בלתי נמנעת כאשר יוצרים מחזמר מחומרים שאינם מוגנים בזכויות יוצרים.

א.א. :הוצאתם גם דיסק חדש של המחזמר  ? 

כפכפי :בוודאי וזה רגע מאוד מרגש עבורי. דיסק "הקוסם!" משנת 1994 היה הדיסק הראשון שהוצאתי בחיי (הייתי בן 26) והרגשתי לא שלם איתו.
אמנם הזמרים היו נהדרים – אבל לפני 12 שנה העולם המוסיקלי הדיגיטלי היה בחיתוליו, כך שאת חלקם הגדול של הרעיונות ששמעתי בתוך ראשי – לא הצלחתי להעביר בטכנולוגיה של אז. אפילו את נגן הגיטרה האגדי אבי סינגולדה לא הכרתי אז (עשו בינינו הכרה חצי שנה מאוחר יותר – ומאז הוא ניגן בכל ההפקות שלי!)
במשך שנים היו לי רגשות מעורבים אל הדיסק ההוא, ידעתי שכתבתי שירים יפים – אבל לא אהבתי להאזין לדיסק…
ההזדמנות הגיעה כאשר עידן עמית (במאי הקוסם 2006) פנה אלי כדי לקבל את אישורי להעלות את הגרסא החדשה. אמרתי לו מיד שלא רק את אישורי הוא מקבל אלא גם את התגייסותי המלאה להוציא את דיסק המחזמר מחדש בעיבודים משולבים של אז והיום ולסגור מעגל.

 א.א. :איזה הצגות נוספות אתה מתכנן לעתיד הקרוב ?
כפכפי :בשלוש השנים האחרונות אני עובד עם תיאטרון גושן, שם כבר העליתי ארבע הצגות – מצומצמות יותר מבחינת משתתפים – אך ברוכות בכישרון וברגש. ההצגות מועלות כמעט מדי יום במסגרת סל תרבות ומגיעות בסופו של דבר לקהל רב יותר משבוע ההצגות בחנוכה. גם השנה אעלה איתם הפקה חדשה. אנו עוד מתלבטים איזו.
גם עם להקת צופי תל-אביב זוהי שנתי הרביעית – וגם השנה נעלה מחזמר מקורי חדש. העבודה עם הצעירים האלה ממלאה אותי באנרגיות ושוב יש לי את ההזדמנות להכיר את הכוכבים הבאים לפני כולם…
חוץ מזה – אני מסיים בימים אלה מחזה מקורי למבוגרים שלמרבית ההפתעה לא מצאתי שם צורך להוסיף לו שירים!  מבחינתי, זה היעד הבא…

הקוסם המתחרה

אלא ש"הקוסם 2006 " אינו המחזמר היחיד על הקוסם מארץ עוץ שמוצג על במותינו בחנוכה 2006.
בשנים האחרונות מוצג על במות הילדים בישראל מחזמר נוסף על פי הקוסם מארץ עוץ מאת ובכיכובו של עזריאל אשרוב שהופיע במשך שנים בתפקיד דו מיני הן בתפקיד הקוסם והן בתפקיד המכשפה המחזמר מוצג כבר מזה שנים אבל בחנוכה 2006 הוא שודרג ומככבים כוכבים ידועים כמו מיכל אמדורסקי כדורותי וצחי נוי ,  אזרח ותיק של ארץ עוץ לשעבר האריה הפחדן בגרסה של אורי פסטר,   הפעם בתפקיד המכשפה ( תפקיד שגילם אותו בגירסה הקודמת של אשרוב ,אשרוב עצמו שגילם גם את הקוסם ) ,לכאורה כדי שיוכל להתחרות בהצלחה עם "הקוסם 2006".
אנשי המחזמר של אשרוב בכל אופן מכחישים כל רעיון של התחרות עם "הקוסם 2006" .

להלן רעיון עם שרי אשרוב אישתו של עזריאל אשרוב :
א.א. מתי התחלתם להציג את הגירסה שלכם  לקוסם מארץ עוץ ?
שרי אשרוב : התחלנו להציג את הקוסם בארץ עוץ בגירסה צנועה יותר שרצה באולמות קטנים כבר לפני כחמש עשרה שנה בסביבות 1990 ואנחנו רצים איתה ברציפות מאז. ומן הראוי שזה יהיה ברור: אנחנו הראשונים שיצאנו עם ההצגה הזאת ,לא היה אף אחד לפנינו . אורי פסטר וההצגה שלו "הקוסם" עלו על הבמה אחרינו .
א.א. למה אתם רצים איתה כל כך הרבה שנים ?.
אשרוב :כי המסר שלה על הצורך באמונה בעצמך ביכולותיך הוא מקסים "הקוסם מארץ עוץ " לא איבד מהעדכניות שלו עד היום הזה .
א.א. : אבל הגירסה שאתם מציגים השנה היא שונה ?
אשרוב :כן .עזריאל אשרוב שכתב את הגירסה המקורית שינה את הטקסט ועידכן אותו והוסיף שירים חדשים ודרור מרגלית כתב את הלחנים.אולי שלושת רבעי מהטקסט המקורי השתנה . יש המון שינויים ותוספות יש שירים חדשים שלא היו בגירסה הקודמת כמו שיר המכשפה. ויש שחקנים חדשים מיכל אמדורסקי שבשנה שעבר גילמה עבורנו את בת הים הקטנה עושה שם עבודה נפלאה בתור דורותי ונחשפת לילדים שלא היכירו אותה הקוסם הוא מאיר סויסה וצחי נוי מופיע בתפקיד המכשפה.לעומת זאת עזריאל אשרוב היוצר שגילם בגירסה הקודמת גם את הקוסם וגם המכשפה לא מופיע בגרסה הזאת .
שחקן אחד מההופעה המקורית שנשאר גם בהופעה הזאת זה דודי בן אדרת הדחליל שפשוט היה נהדר בגירסה המקורית והוא ממשיך כנושא לפיד מהגירסה המקורית . .
ההצגה היום היא משודרגת מכל בחינה, אבל הסיפור המקורי על דורותי ושלושת ידידיה ומסעם לארץ עוץ נשאר כמובן כפי שהיה . .
. א.א. : למה אחרי 15 שנה רצופות החלטתם פתאום שהיגיע הזמן לשדרג את "הקוסם " ?ולמה דווקא עכשיו ? בגלל המתחרים ?
אשרוב : מן הראוי לדייק : נודע לנו על ההצגה "הקוסם 2006 " רק אחרי שיצאנו עם הגירסה החדשה שהפרמיירה שלה הייתה בסוכות בהיכל התרבות בהרצלייה. יותר נכון להגיד שאנחנו קדמנו להם אם כבר הם המתחרים שלנו לא אנחנו שלהם.
השנה החלטנו שלחנוכה צריך להגיע עם "הקוסם מארץ עוץ " לאולמות גדולים יותר בגירסה גדולה וראוותנית ובשביל זה צריך נפח רב יותר בשחקנים רקדנים ותלבושות ובתוספות בדרך כלל זה נכון אנחנו עושים הצגות קטנות יותר כמו "איה פלוטו" על פי לאה גולדברג "ומעשה בחמישה בלונים" ו"שמלת השבת של חנהלה",אולי יבוא יום וגם הן תעבורנה שדרוג….
"הקוסם מארץ עוץ" זאת הצגת חנוכה הגדולה השלישית שלנו בשנה שעברה עשינו עיבוד גדול ל" בת הים הקטנה" גם כן בכיכובה של מיכל אמדורסקי ולפני שנתיים עשינו את ספר הג'ונגל 2 שממשיך לרוץ עד היום באולמות הגדולים.וההצגות האלו הן כל כך מצליחות שהן ממשיכות לרוץ כל השנה וזה מקשה עלינו כי קשה להכניס אותם לאולמות קטנים אבל לא צמצמנו . ובחנוכה יש לנו 26 הצגות אבל גם היא תרוץ במהלך השנה . אנחנו כבר מקושרים עם עשרות אולמות שיציגו אותה .
:זה לא מפריע לכם שיש לכם מתחרה מתוקשר מאוד עם אותו סיפור עלילה ?
אשרוב : כן זה עשה לנו תחושה מוזרה שיש לנו מתחרה שנוגע באותו המוצר בדיוק ,אבל אתה יודע לקוסם מארץ עוץ אין זכויות יוצרים וכל אחד יכול לעשות בו כרצונו.

 "א.א. :איך את משווה את ההצגה שלך לשלהם ?
אשרוב : אנחנו מאוד צמודים לסיפור בניגוד להם. הם משנים את הסיפור המקורי המקסים בצורה דרסטית הם הכניסו שלוש מכשפות וממשיכים מזה ועושים מה שבראש שלהם . ואנחנו נישארים צמודים לסיפור המקורי ולמסרים שבו אחד לאחד.
זה חלק מהשוק יש הרבה תחרות יש שתי הצגות על סינדרלה ויש שתי הצגות מקבילות על עמי ותמי.
כל אחד והשימוש שלו בסיפור כל אחד עושה בהצגה כרצונו. הקוסם מארץ עוץ " הוא סיפור מקסים .ויש מישהו אחר  שהחליט שגם הוא מאוד רוצה לעשות עם זה משהו.

וכנראה יש רק מספר מוגבל של קלאסיקות לילדים שאין עליהם זכויות יוצרים שאתה יכול להציג על הבמה בחג החנוכה ובמהלך כל השנה .

וכנראה יש רק מספר מוגבל של קלאסיקות לילדים שאין עליהם זכויות יוצרים שאתה יכול להציג על הבמה בחג החנוכה ובמהלך כל השנה  .

 

הקוסם ושלוש המכשמשות ברגע נדיר של הירגעות .

ביקורת על הקוסם 2006

הזהרה :הביקורת כוללת ספויילרים !!!!0  

צפיתי בהצגה של רוני  דואני  ביחד עם מבוגרת נוספת .

ההצגה הייתה בסדר -ושום דבר לא מעבר לזה,.המקום שבו הוצגה ההצגה בהאנגר 11 בנמל תל אביב היה מאוד לא נוח ולא נעים ויותר מדי היה ברור שנבחר מסיבות תקציביות. מצד שני הסביבה העלובה והמכוערת  של הנמל  ושל ההאנגר דווקא נראית כמקום מתאים לא פחות מקנזס האפרורית כדי לצאת ממנה לארץ עוץ הצבעונית . אבל המחזה עצמו היה ארוך מידי וסתמי מידי.  רוני דואני הייתה סבירה  כדמות מתוקה וילדותית לא יותר לא פחות אם כי המשחק שלה היה קצת ( הרבה )  יותר מידי מוגזם ,אבל נראה שזה מה שחשבה שהילדים צריכים לקבל , ואולי זה כל מה שאפשר וצריך לצפות משחקנית מתחילה.

במהלך ההצגה אנחנו מגלים בקטע מפתיע (לי לפחות ) שמרגע שאיש הפח מגלה את רגשותיו הוא מגלה שהוא מאוהב בדורותי ושהיא מאוהבת בו .אבל דורותי שלנו נוטשת בחדווה ובלי מבט שני  את אהובה על מנת לחזור לקנזס ,האם אי אפשר היה להראות לפחות איזה שהוא רמז על היסוס או צער  על כך שהיא נוטשת את האהוב לאנחות ?

שלושת "המכשמשות" המכשפות  שנטשו את הבמה על מנת להופיע באולם בין הילדים היו בסדר צרחניות תוקפניות ומאיימות כנדרש ,משום כך הקלות  המדהימה של דורותי ועמיתיה בהתגברות עליהם הייתה בולטת במיוחד,וזהו כשל בסיפור ההצגה ,הפיתרון של באום כיצד להתגבר על מכשפה אחת (ולא שלוש שמשלשות את הסכנה לילדה ולחבריה ) היה משכנע קצת יותר..הפיתרון של פסטר הוא פשוט מגוחך גם במסגרת הצגה לילדים.  

 בתחילה לא היה ברור לי מדוע הקוסם בגילומו של מוסקו אלקלאי היה צריך להיות מוצג כדמות מגוחכת וילדותית כל כך כפי שגולם הדבר פגע במחזה,מן הראוי היה להציג את הקוסם כדמות חזקה יותר במחשבה שנייה  יש להודות שקוסם ששולח ילדה  קטנה ושלושה עמיתים למסע מלא סכנות מוות    על מנת להתגבר על שלוש מכשפות מסוכנות שהוא עצמו אינו מסוגל להתגבר עליהן אינו יכול להיות דמות מרשימה  כך שמבחינה זאת היה היגיון במחזה.

 לא מצא חן בעיני הסיום שבו  מתגלה שכל הספור אינו אלא  חלום ( בניגוד מוחלט לסיפור של באום שבו מסעה של דורותי הוא מציאות  )  ובכך למעשה לפגוע אנושות בכל תיאור הלמידה וההתבגרות של דורותי ועמיתיה שהתגלו כתוצאה כחסרי כל משמעות .

  וגם המסרים על הצורך בחלומות ובדמיון נתחבים יותר מידי בכוח אל הצופה ,האם אי אפשר להיות עדינים יותר   ובוטים פחות בהכרזת המסר ? כנראה לא בהצגות ילדים מודרניות שבהן יוצאים מנקודת ההנחה שהצופה הצעיר לא יבין כלום אם לא יצרחו את המסר באוזניו שוב ושוב ושוב.

בכל אופן הילדים שסביבנו הזוג המבוגר  נראו כנהנים ובסופו של דבר זה מה שחשוב . הציון שאני  נותן להצגה  כצופה מבוגר ( שדעתו אינה נחשבת כמובן ) הוא ציון 7 הצגה מהנה עד למידה מסויימת אך שנשכחת מיד עם היציאה. זאת בניגוד למה שהייתה הצגת "הקוסם" המקורית של אורי פסטר שעל פי כל הדיווחים  נשארה היטב בזיכרון הצופים .

. מי שמצפה לקלאסיקה בסגנון "עוץ לי גוץ לי " יתאכזב . זאת אינה הצגה מהסוג שגם ילדים וגם מבוגרים יכולים להיהנות מימנה.

 

אז נכון לעכשיו ישנם על הבמות שתי גירסאות גרנדיוזיות מתחרות של סיפור אחד "הקוסם מארץ עוץ" .זאת במקביל להצגה שלישית המתרחשת גם היא בארץ עוץ "עוץ לי גוץ לי  של אברהם שלונסקי
ונראה שגם עם הצלחתו ארוכת השנים של "עוץ לי גוץ לי" של שלונסקי שאינו מראה כל סימן שהוא מתכוון לרדת מהבמות במהלך 41 שנים האחרונות , ארץ עוץ הדמיונית תישאר תופעה של קבע על הבמות הישראליות עוד שנים רבות .
.

קישורים רלבנטיים :

 

צפו ב"הקןסם 2006"

 

 

איש היה בארץ עוץ:תופעת "הקוסם מארץ עוץ"

הקוסם מארץ עוץ בויקיפדיה בעברית
.

הקוסם מארץ עוץ גרסת הבובות של אריק סמית

"הקוסם מארץ עוץ "המחזמר של עזריאל אשרוב

וגם על המחזמר של אשרוב

"הקוסם" בויקיפדיה

קטע מוסרט מ"הקוסם " עם מיכל ינאי

מיכל ינאי בויקיפדיה

 הקוסם 2000

 

 הקוסם 2006 

 

האתר של ירון כפכפי

צילומי קליפ מ"הקוסם 2006" עם רוני דואני

הקליפ של "הקוסם 2006 "

 

 

 

מיכל ינאי ב"הקוסם 2006"

הכישוף מארץ עוץ : על עוץ לי גוץ לי

מתל אביב לארץ עוץ: על המחזמר "הקוסם "

 Image result for ‫הקוסם אורי פסטר‬‎

סדרת ארץ עוץ של פרנק באום היגיעה גם לישראל, וגם כאן זכה הספר הראשון בסדרה "הקוסם לארץ עוץ " למספר רב של  תרגומים ועיבודים .
אבל דומה שההצלחה הגדולה ביותר של הספור הייתה דווקא על הבמה במחזמר שיצר ז'אנר שלם של מחזמרים  גרנדיוזיים לילדים בחג החנוכה ,ושאף נכנס לספר השיאים של גינס. אבל היוצר המקורי פרנק באום ספק רב אם היה מזהה בו את סיפור העלילה שלו .

כידוע השם "עוץ " נראה כלקוח מספר איוב . אבל לדעת  גילי בר הילל  מומחית ומתרגמת השם "עוץ" אם כי כל מתרגמי הספר השתמשו בו כמקביל העברי המובן מאליו לoz של באום היה פרי יצירתו של מתרגם סרטים דווקא , חלוץ הקולנוע הארץ ישראלי ירושליים סגל שהשתמש בו לראשונה כהברקה יוצאת מהכלל בכתוביות העבריות ללסרט של גו'ודי גרלנד כשזה היגיע לארץ ב-19 באפריל -1940" לקולנוע "אופיר " בתל אביב ..
נספח בתרגומה של גילי בר הילל מפרט את התרגומים השונים שנעשו לקוסם מארץ עוץ לעברית .לא פחות משמונה כאלה ( לא כולל עיבודי סיפורים לפעוטות ) .

דורותי משמידה את המכשפה הרעה ,איור של בינה גבירץ למהדורה הראשונה של הקוסם בעברית .

בר הילל מביאה בספר רשימה ביבליוגרפית מקיפה של כל התרגומים והעיבודים של עוץ לעברית המתרגמים לעברית כללו את ימימה טשרנוביץ אבידר ,צבי רין ( אחיו של המשורר יונתן רטוש ומומחה למיתולוגיה של העיר הכנענית האוגרית ) ,אליעזר כרמי ,בשמת אבן זוהר ,אוריאל אופק ( שזה היה תרגומו האחרון )יובל ווליס וזיו בר-אור. לצד מספר רב לא פחות של עיבודים לילדים קטנים. .
א.א. : מה דעתך על התרגומים השונים לעברית ?
גילי בר הילל : אני מעדיפה לא להביע דעה נחרצת על התרגומים של מתרגמים שבאו לפני. תרגום "טוב" או "רע" זה לפעמים עניין של טעם, ואי אפשר לקבוע אבסולוטית מי הכי. התרגום של צבי רין מיוחד מאוד בגלל השפה התנכ"ית, אבל זהו נוסח קצרצר; גם התרגום של ימימה טשרנוביץ הוא נוסח מקוצר ואף הוא קצת ארכאי. התרגומים של אליעזר כרמי ושל יובל וליס נוקטים בעברית מוגבהת; כרמי נוטה להכביר מילים שלא לצורך, ווליס נוטה לא לדייק בפרטים קטנים. התרגומים של זיו בר-אור, בשמת אבן זוהר ואוריאל אופק קריאים במידה דומה: של זיו בר-אור דיבורי יותר, של אוריאל אופק ספרותי יותר, של בשמת אבן-זוהר בין לבין. שמתי לב לטעויות אצל כולם, ולמרבה הצער אני די בטוחה שגם בתרגום שלי עוד יתגלו טעויות, כי זאת תופעת לוואי בלתי נמנעת.. 

א.א. : היו מתרגמים ישראלים שהכניסו אפיזודות משלהם על סיפורי עוץ ?
בר הילל : לא, המתרגמים הישראלים לא הכניסו אפיזודות משלהם לסיפור על עוץ. אבל ישנן שתי גרסאות ישראליות לסיפור שהן מעניינות בעיני במיוחד : אחת היא הספרון"נורית והקוסם עוץ" שיצא בהוצאת "אל המעיין" בשנות החמישים, שם נאלצו לקצר הסיפור כל כך, עד שהוציאו ממנו את כל החברים של דורותי/נורית, ונשארת רק ילדה עם כלב שהולכת לבקר את הקוסם. . והשנייה היא הגרסה המקוצרת ש"סיפרה מחדש" תלמה אליגון-רוז, עם איורים של  יפתח אלון. האיורים יוצאי דופן , נראית בהם דורותי מודרנית לגמרי במכנסיים אדומים, והקוסמת הטובה ניראית כמו דיים  עדנה". . – לא בטוחה שהמלה "יפים" מתארת את האיורים האלה, אבל הם בטוח מאוד מעניינים.

אם זאת יש ברשימה המקיפה של בר הילל .  כמה חיסורים .חסר שם עיבוד מאויר וצבעוני של הספר בספריית רקפת בהוצאת מ.מזרחי ,שיצא לאור ב-1993.כן חסר שם משום מה אזכור על הספר החשוב " מטרזן ועד חסמבה " מאת אוריאל אופק ששם יש פרק שלם על באום וסדרת ארץ עוץ .

גילי בר הילל : ראיתי את הספר של סדרת "רקפת " מוזכר  באיזו רשימה, ניסיתי להשיג או להזמין את זה, לא הצלחתי אף פעם לראות עותק או לברר פרטים נוספים. אני מניחה שזה איזה עיבוד סופר-מקוצר, יש לי כמה כאלה, של ספרית "הארנב השובב" ובסדרת "קרא ושמע" – כל כך דקיקים שכמעט אין מה לדבר עליהם. והאיורים שם כולם מיובאים, שום דבר ישראלי.

בר הילל גם לא הזכירה כלל את התרגום לעברית של ספרו של רוברט הינליין "המספר של החיה" שגם בו מופיע מסע לארץ עוץ ששם מתברר אסור לקיים יחסי מין בפקודתה של המכשפה גלינדה.

עוץ ב"קול ישראל ".

מדיום נוסף שבו הופיעו סיפורי באום בעברית ואינו מוזכר ברשימותיה  של בר הילל כלל  היו דרך תסכיתי הרדיו לילדים של "קול ישראל . שניים מספריו של באום עובדו לרדי ו הישראלי. .

הקוסם מארץ עוץ.. עיבד יורם אלרואי  . 1960-1961. 

הדחליל מארץ עוץ. מאת פרנק באום. עם זלמן לביוש . 1965. זאת הייתה ההופעה היחידה בעברית של הספר התשיעי בסדרת עוץ של באום שמעולם לא תורגם לעברית כספר.

התסכיתים האלה עדיין הושמעו ברדיו בשנות השבעים. 

יש לקוות שחיסורים אלו יתוקנו במהדורות הבאות אם יהיו .

פרט לאלו שני הספרים היחידים של באום שתורגסמו לעברית בנוסף ל"הקוסם "מארץ עוץ " הם
"ממלכת עוץ המופלאה " וספר שאינו שייך לסדרת עוץ בשם "השליט הקסום של ממלכת "מו "    שיצא לאור בעברית רק ב-2006.

אברהם שלונסקי בארץ עוץ .

הוסף לסל את עוץ לי גוץ לי - מחזה בחרוזים על פי אגדות גרים.איורים:אריה נבון / אברהם שלונסקי

להצלחה הגדולה ביותר זכתה ארץ עוץ בעברית על הבמה דווקא.
מעניינת העובדה שהמשורר אברהם שלונסקי מיקם את מחזהו המפורסם לילדים "עוץ לי גוץ לי " ( 1965) ב"ארץ עוץ" "האם היה כאן קשר לארץ עוץ של באום ?שהרי לא מן הנמנע ששלונסקי קרא את הספר שכבר תורגם פעמיים לעברית וסביר להניח שצפה בסרט המפורסם :
גילי בר הילל:
יכול מאוד להיות ששלונסקי הושפע מהסרט או הספר "הקוסם מארץ עוץ". המחזה של שלונסקי יצא לאור בשנות השישים.
והספר והסרט הקוסם מארץ עוץ היגיעו לארץ כבר בשנות השלושים והארבעים .
ברור שהוא היכיר גם את ספר איוב התנ"כי שמתרחש בארץ עוץ היא אדום שבמסורת היהודית הפכה לארץ של "סיפורי משל " ואת הספר שירים מארץ עוץ של יעקב אורלנד .
אבל נראה לי שפרט לשם אין במחזה שלו אספקטים ספציפיים מזכירים את הספר של פרנק באום או את הסרט של ג'ודי גארלנד מלבד אולי האלמנט המשותף של הגמדים. אבל כדאי לציין שבאחד התרגומים המוקדמים של ארץ עוץ ששלונסקי אולי הכיר : שלונסקי מכנה אותו עוצ לי גוצ לי, באחד התרגומים המוקדמים של "הקוסם המנצ'קינים (עם הננסים בארץ עוץ ) נקראו "גוצים" ואולי זה שימש כמקור השראה עבור שלונסקי
סיפור הקוסם מארץ עוץ שימש גם כבסיס להצגת בובות של אריק סמית עם קולות של שחקנים כמו יוסי גרבר,שושיק שני ,ציפי שביט שלמה בר שביט ומישה אשרוב , שעסקה שאלה האם סיפורה של דורותי או הוא רק חלום או שמה מציאות ונשא את המסר "בכל חלום יש גם אמת ". .
אולם הגירסה המצליחה ביותר של סיפורו של באום בעברית הייתה המחזמר "הקוסם " מאת אורי פסטר ובכיכובה של מיכל ינאי שהוא לצד "עוץ לי גוץ לי אחת ההצלחות הגדולות ביותר של התיאטרון לילדים בישראל . זה היה המחזמר שיצר למעשה ז'אנר שלם בתיאטרון הישראלי שלא היה קיים באמת לפניו .ז'אנר המחזמרים הנוצצים והגרנדיוזיים לילדים בחג החנוכה .
אורי פסטר : "כולם אומרים לי 'אתה המצאת את מחזות הזמר בחנוכה'. ובדיעבד, אני קצת מצטער על זה. כואב הלב כמה משקיעים בהצגה שעולה בחנוכה, ואחרי שמונה ימים בלבד נגמר לה הקהל"..



"הקוסם "שאותו כתב וביים פסטר למוזיקה ושירים של ירון כפכפי הועלה על הבמה בדצמבר -1994 .המפיק יהודה טלית השקיע בו 700 אלף דולר, תקציב חסר תקדים בהצגות ילדים עד אז. היא כיסתה את העלויות שלה לאחר 34 מופעים בלבד
במחזמר הופיעו איתי שגב בתור הכלב טוטו צחי נוי בתור האריה .שהוא גם עובד החווה אהרלה , אדם בתור איש הפח פחפח שהוא גם עובד החווה פחי ואריק לביא בתור הקוסם סם וסער בן יוסף בתור הדחליל ביחד עם שלוש מכשפות בבגדים פרובוקטיביות במיוחד. ועוד להקה של 25 שחקנים רקדנים ולהטוטנים .מספר עצום של שחקנים עבור הצגת ילדים אז. .
במחזמר כיכבה כוכבת ערוץ הילדים דאז מיכל ינאי . "הקוסם " נחשב עד היום להישג המקצועי הבולט ביותר בקריירה של מיכל ינאי.


אורי פסטר הכניס שינויים גדולים בעלילה של באום וקירב אותה לעלילת הסרט של ג'ודי גרלנד בכך שכל הסיפור וכל הביקור בארץ עוץ אינו אלא חלומה של דורותי וכך גם ידידיה בארץ עוץ שאינם אלה גלגולים של אנשים ממקורביה בקנזס..זה מנוגד לחלוטין לקו העלילה של באום שקובע שארץ עוץ היא מקום אמיתי . אחד השינויים הדרמטיים בעלילה היה שדורותי וידידיה נאבקים בלא פחות מארבעה מכשפות "המחשמשות " ( שאת אחת מהן גילמה שרון אלימלך ) שלבסוף נלכדות נשפטות ונאלצות עונש על רשעותן לשמש כמשרתות של הקוסם סם ( אריק לביא, דייר וותיק ומנוסה של ארץ עוץ עוד מהימים ששיחק בהצגה "עוץ לי גוץ לי " ) .

פסטר ::"הקוסם המציא מחדש את המחזמר לכל המשפחה .אבל במחזמרים השחקנים משחקים ופתאום עוצרים את העלילה ומתחילים לשיר .החידוש שלי "בהקוסם" היה ששם לראשונה השירים קידמו את העלילה .תוך כדי השירים העלילה מתקדמת .".


למרות שהכוכבים שרו את השירים "חי " ולא מוקלט כפי שנעשה הדבר היום הרי המוזיקה הייתה כולה מוקלטת ולא בידי תזמורת חיה כפי שהיה מקובל בהצגות עד אז.

המכשמשות הרעות במחזה "הקוסם ".

"הקוסם" זכה להצלחה חסרת תקדים ולביקורות מצוינות, והפך לתופעה ". ההצגה רצה 182 הצגות עם 430 אלף צופים (בישראל מספר עצום) ורצה עד אוגוסט 1995 . "הקוסם" אף זכה לכבוד העצום של כניסה לספר השיאים של גינס בגלל מספר ההצגות באותו היום חמש פעמים ביום ו-37 פעמים במשך תשעה הימים של חג החנוכה ,שיא עולמי של כל הזמנים ! .
שיא עולמי אבל גם עומס עבודה חסר תקדים . פעמי רבות קרה שהשחקנים בגלל העומס האדיר לא ידעו אף באיזה חלק של ההצגה הם נמצאים השנייה או השלישית באותו היום .

אורי פסטר כותב ובמאי "הקוסם".

על ההצגה יצאו גם סיפורים נוראיים של התעמרותו של הבמאי אורי פסטר בשחקנים וסיפור כיצד על הכוכבת החולה מיכל ינאי להופיע כשהיא חולה . לבסוף דרש רופא צמוד את הפסקת ההצגות בגלל חוסר יכולתם של השחקנים לעמוד בעומס העבודה הנורא.


כפי שהעירו ציניקנים כניסת המחזמר לספר השיאים של גינס הראה יותר מכל על חוסר כוחם של האיגודים המיקצועיים בישראל. בארצות כמו אנגליה האיגודים המקצועיים לא היו מרשים לעולם כמות כזאת של שעות עבודה .
אבל התוצאות המסחריות בשטח הוכיחו את הצלחת גישתו של פסטר כנוגש עבדים .
. 1995. והצגה זאת יצרה גל של הצגות עם פעלולים פנטסטיים.


פסטר פירסם ב-1995 עיבוד מקוצר של המחזמר כספר לילדים בפורמט אלבומי מנוקד ומלא צילומים מההצגה בשם "הקוסם " בהוצאת כינרת .

 

ב-1999 פירסם פסטר באותה הוצאה את הטקסט המלא של ה"קוסם" ביחד עם מילות השירים ואף הוראות הבימוי של המחזה כפי שהוצג על הבמה לפני הקהל בספר שכלל גם את הטקסטים של מחזמרים אחרים שלו "פיטר פן " והכל אגדה " .

פסטר, אורי , הכל אגדה-מחזות‏

ספר יוצא דופן זה הוצא לאור לאחר שהתברר שיש דרישה גדולה לטקסט של "הקוסם " ובעיקר בקרב גננות ומורים בחוגים לדרמה. פסטר סיפר שכשהתחיל לעבוד על הספר הוא בדק מה הייתה הגרסה הסופית של ה"קוסם " שרצה הכי הרבה זמן על הבמה ( מאחר שהיו גרסאות שונות עם טקסטים שונים של "הקוסם" ) ו הודיע שהוא רואה בספר זה "דרך לתעד את המחזות האלה בצורה מסודרת לדורות הבאים".
.וכמובן המחזמר יצא לאור בקלטת שמע ,וכקלטת וידאו .
כה גדולה הייתה הצלחת של ההצגה עד שהיו גם דיבורים על העלתה בגרמניה ובשוויץ עם שחקנים מקומיים אם כי זה לא התממש לבסוף. ."הקוסם " היה ונשאר המחזמר המרהיב הגרנדיוזי והמצליח ביותר לילדים שהוצג על הבמה הישראלית .

כוכבי "הקוסם 2000"

. "הקוסם " חזר בגירסת " הי טאק" " בדצמבר 1999 בשם "הקוסם 2000 " שפסטר שוב כתב וביים למוזיקה של כפכפי עם הרבה יותר אפקטים גרנדיוזיים ברוח המילניום המתקרב ועם שינויים גדולים יותר מאי פעם בקו העלילה המקורי של באום אם כי שוב נשמר הרעיון שכל העלילה אינה אלה חלומה של דורותי ומשקפת אישים בחייה האמיתיים בקנזס.
לאחר דיבורים להציב בתפקיד דורותי את יעל בר זוהר גילמו את דורותי הפעם שתי שחקניות ילדות בנות שמונה שירי לוטן ומיכאלה אלקין שגילמו את הדמות לסירוגין שנבחרו מבין 680 מועמדות (!)
את טוטו הכלב הנאמן גילם הפעם לא כוכב אנושי כמו הגירסה הקודמת אלא כלב אמיתי ומאולף. ..
למשל איש הפח בגילומו של שחר סורק הוחלף במחשב אנושי בשם CPU המדבר במונחים משפת מחשב ומבקש להשתחרר מאישיות המחשב חסרת הלב שלו והוא גם עובד חווה בקנזס שחצן ואטום בשם "פחי". .. לצידו הופיעו אבי קושניר בתפקיד הקוסם ג'יטם _ והוא גילם בהצגה גם את תפקיד דודה של דורותי וגם שמות חדשה לגמרי : האלוף סמואל מפקד צבאות העולם שמסייע לה בדרכה אל הקוסם וגם את וירוס המחשב באג 2000 שמסייע להביס את המכשפה . יחזקאל לזרוב בתפקיד הדחליל "גרב " שהוא בובת סמרטוטים מטופשת שהוא בעצם עובד חווה בשם "סמרטי " אבי קושניר בתפקיד זבולון מושאשוילי איש "שמש " בתפקיד האריה הפחדן וההיפוכונדר שנשכח על ידי חבריו לקרקס ..
הקוסם ובתפקיד המכשפה הרעה והזוממת מזימות אפלות ותחבולות מרושעות "המכשמשה" ( והפעם רק מכשפה אחת בניגוד לגירסה הקודמת ) הופיעה לא אחרת מאשר כוכבנית :שמש " אורלי וינרמן שגילמה גם דודה מרשעת של דורותי הדודה "מכשי " . ובניגוד לגרסאות אחרות של הסיפור היא חזרה בתשובה בסיום ולא הושמדה בידי דורותי . נהפוך הוא בסיום מדהים לאחר שלמדה שהאהבה באה רק מהטוב היפהפייה המרשעת תקנה את דרכיה נלוזות הפכה למתוקה התחתנה עם הקוסם שגילה שהוא מאוהב בה. לבאום מן הסתם לא נותר אלא להתהפך בקברו .
. וגם כאן נוצרה שערורייה זוטה כאשר אחת הילדות סיפרה על תנאי העבודה המפרכים ושעות העבודה הארוכות במחזמר, מהבוקר ועד הלילה.
.ארץ עוץ האידיאלית זה לא היה וגם ההצגה לא זכתה להצלחה של הגרסה הקודמת וירדה מהבמה לאחר מספר מצומצם מאוד של הצגות .כתוצאה הסיפור לא יצא לאור כספר אבל יצא לאור ב-2002 כקלטת וידאו "הקוסם 2000 –הלהיטים הגדולים מהמחזמר". .

. מיכל ינאי חזרה שוב לתפקידה האולטימטיבי כדורותי ולארץ עוץ ב-2001 לערוץ 2 לסדרת טלוויזיה בת שבעה פרקים בערוץ הילדים של ישראל שם בכל פרק ינאי גילמה ביבי סיטר המשגיחה על שלושה ילדים סיפרה לילדות סיפורים על הרפתקאותיה של דורותי ועמיתיה עם הקוסם שהיו למעשה עיבודים של חלקים מהמחזמר. מבחינות רבות היא לא באמת השתחררה עד היום מהתפקיד הזה של דורותי בדומה לג'ודי גארלאנד שנים רבות לפניה .

א.א: איך היגעת להצגת הקוסם ?
מיכל ינאי : ההצגה הייתה בכלל הרעיון שלי והיוזמה שלי. בילדותי אהבתי מאוד את "הקוסם מארץ עוץ" לדעתי זאת קלאסיקה שתישאר לנצח . ואז ב-94 עלה לי הרעיון של הצגה המבוססת על הספר לחנוכה. הירגשתי שיש איזה שהוא חסך מוחלט בהצגות איכותיות באמת לילדים שגם מבוגרים יוכלו באותה הזדמנות להיהנות מהן . היצעתי את הרעיון לאורי פסטר ואמרתי לו "בוא נעשה את זה עבור חנוכה" והוא כתב את המחזמר העלינו אותו בסינרמה ויצאנו לדרך .
ובאמת המחזמר "הקוסם " היה ההצגה ראשונה מסוגה שכמו הו לא הייתה עד אז בחנוכה זה היה תיאטרון לכל דבר לא סתם חלטורה.ולדעתי כבר לא עושים הצגות כאלו יותר שבהם הכל מושר על ידי השחקנים ב"ליב " על הבמה .
וזה התקבל כל כך יפה שילדים היו מספרים שהם חולמים על סיפור ההצגה . אני זוכרת משפחות שבאו לראות את ההצגה יותר מפעם אחת. "קוסם נכנס לספר השיאים של גינס" בגלל כמות ההצגות שעשינו 37 הצגות בעשרה ימים .
. היום זה לא קורה שעושים כל כך הרבה הצגות.
אבל ההצלחה גם הביאה ללחץ נורא .לקראת הסוף בירושלים הייתי על סף ההתמוטטות. הייתי חולה , היה לי חום גבוה. אבל איך שהוא שיכנעו אותי שאני פשוט חייבת לעשות את זה כי בלעדי הכל יתמוטט … חיכו לי מחוץ לבמה עם מעיל דובון בחוץ לכסות אותי בכל פעם שיצאתי מההצגה . משום שפשוט רעדתי מקור כתוצאה מהמחלה. היום אני מבינה שאולי לא באמת הייתי חייבת לעשות את זה.
אחר כך עשיתי שוב את התפקיד של דורותי בסדרת טלוויזיה של שבעה פרקים שבהם גילמתי ביבי סיטר" שמספרת את סיפור הקוסם מארץ עוץ לילדים ושילבנו בזה קטעים מבוססים על המחזמר .
א.א. :
היית רוצה לגלם שוב את דורותי ?


ינאי : אין ספק שזה אחד התפקידים שאיתם אני מזוהה .אולי המזוהה ביותר .אבל לא. כבר היספיק לי.

באמת שאין לי חשק להיות מזוהה עד קץ חיי בתור הילדה  הזאת שהלכה לארץ עוץ וחזרה משם . בכל זאת אני עשיתי ואעשה עוד תפקידים אחרים בימי חיי .

 אבל באמת הייתי רוצה לחזור יום אחד לסיפור הנפלא הזה על הקוסם מארץ עוץ והפעם לא בתפקיד דורותי אלא בתפקיד של מאחורי הקלעים כמפיקה .

לאחרונה שוב מוצג על במותינו ישראל מחזמר חדש על פי הקוסם מארץ עוץ מאת ובכיכובו של עזריאל אשרוב המופיע בתפקיד דו מיני הן בתפקיד הקוסם והן בתפקיד המכשפה .
ונראה שגם עם הצלחתו ארוכת השנים של "עוץ לי גוץ לי" של שלונסקי שאינו מראה כל סימן שהוא מתכוון לרדת מהבמות במהלך 40 השנים האחרונות , ארץ עוץ הדמיונית תישאר תופעה של קבע על הבמות הישראליות עוד שנים רבות.

קישורים רלבנטיים

 

צפו במחזמר "הקוסם "

 

 

 

הגירסה המלאה ללא עריכה :

 

 

המחזמר "הקוסם "

  אורי פסטר בויקיפדיה

 

מיכל ינאי בויקיפדיה 

מה הקשר בין ספר איוב והקוסם מארץ עוץ

ארץ עוץ בתנ"ך

הכשוף מארץ עוץ : על עוץ לי גוץ לי

איש היה בארץ עוץ: על תופעת ספרי עוץ

ארץ עוץ במדינת ישראל 2006: גירסה חדשה של ה"הקוסם "\

עוד יצירות של אורי פסטר :

פיטר פן בישראל

פישקה החיגר ביערות ליטא

 

.

ברנשים קשוחים עם לב של זהב : דיימון ראניון והמחזמר "ברנשים וחתיכות "

עמוק הוא יסוד הטוב בליבם של ברנשי הברודווי, ופעמים הוא נזקק לרעידת אדמה קטלנית על מנת שיצוף ויעלה ממעמקים".
דיימון ראניון ( בתרגום אליעזר כרמי )
בימים אלה, שבהם אנחנו מוצפים בידיעות תקשורתיות נרעשות על גיבורי התרבות החדשים של החברה הישראלית, ראשי כנופיות פשע כמו זאב רוזנשטיין, העומד לפני העברתו לארה"ב ,בני משפחת אלפרון, המכבדים בנוכחותם כל תכנית אירוח ומציגים את גרסתם סוחטת הדמעות לאחר עוד אירוע אלים שבו היו מעורבים, ורבים אחרים ורעים, עלה לאחרונה על הבמות בבית לסין מחזמר המתאר טיפוסים מסוג זה, הנמצאים בשולי עולם החוק ומעבר לו. כמו רבים מעיתונאי הפשע שלנו, גם מחזמר זה מציג את אנשי עולם הפשע בצורה רומנטית, כ"פושע בעל לב הזהב". והם אפילו לא ידעו שהם כאלה.
 

אין זה מחזמר רגיל. זהו אחד ממחזות הזמר המפורסמים ביותר והמוערכים ביותר בכל הזמנים: "ברנשים וחתיכות", מאת ג'ו סוורלינג ואייב בורוז, על פי סיפוריו של העיתונאי דיימון ראניון. במרכזו עומדים אותם טיפוסים קשוחים של העולם התחתון, או בכל אופן של השוליים הקיצוניים ביותר של העולם המהוגן, השורצים דרך קבע במזללת מינדי ברחוב ברודווי בניו יורק, ומנהלים משם את עסקיהם המאוד לא מהוגנים (ויש שיגידו "אפלים") .

 

 

במרכז העלילה עומד סקיי מאסטרסון, אלוף ההימורים ושובר לבבות ידוע הנוהג להמר על כל דבר בעולם (גיא זוארץ), המתערב עם נתן דטרויט (צביקה הדר) שאם ירצה, יוכל לשכנע כל בחורה לבוא אתו לבלות לילה בהוואנה שבקובה. נתן מציב לפניו משימה לכאורה בלתי אפשרית: לקחת להוואנה את שרה בראון (לירז צ'רכי), מיסיונרית אדוקה המטיפה בדיוק נגד כל מה שסקיי מייצג. סקיי, השועל הערמומי, מקבל את האתגר בחדווה, מנצל את תמימותה של שרה ולבסוף כובש את לבה, בזמן שהיא מנסה להחזירו למוטב (משימה בלתי אפשרית בפני עצמה). אך האם ינצל סקיי את המיסיונרית התמימה או שיגלה שמתחת לחזותו הקשוחה מסתתר, אחרי הכול ובניגוד לכל הסיכויים, לב של זהב?

רבים מסיפוריו של ראניון הוסרטו, אבל דומה שהצלחתו הגדולה ביותר בתחום הבמה הייתה במחזה שנוצר רק לאחר מותו, "ברנשים וחתיכות", שהוצג 1200 פעמים בברודווי ושהופק לאחר מכן כסרט בכיכובם של פרנק סינטרה ומרלון ברנדו. סרט שנחשב עד היום לאחד ממחזות הזמר הגדולים ביותר של כל הזמנים ומבוסס על סיפורו הקצר של דיימון ראניון "האידיליה של מיס שרה בראון".

זהו מחזמר שלמרות שנכתב בשנות החמישים, והוא מבוסס על סיפורים משנות השלושים, הוא עכשווי יותר מתמיד, שכן הוא עוסק בעניין שיש לנו (ובמידה מסוימת בהערצה שלנו) בדמויות שבשולי החוק ושמעבר לו, עניין שדומה שניכר היום בחברה הישראלית אולי אף יותר מתמיד, עם דמויות כמו משפחת אלפרון, רוזנשטיין ואחרים, שהפכו לכוכבים תקשורתיים נוצצים, דמויות שהעיתונאים מתארים אותן לא פעם כאילו יצאו מסיפוריו של האיש שעל פי סיפוריו התחבר המחזמר, דיימון ראניון.

איש המערב הפרוע בין הגנסטרים של ניו יורק

באט מסטרסון ,אקדוחן במערב הפרוע ועיתונאי ספורט בניו יורק.

מה שלא כל כך ידוע הוא שכמה מהדמויות הראשיות בסיפוריו היו מבוססות על אנשים אמיתיים, וכי לאמתו של דבר הדמות הראשית, זו של סקיי מסטרסון, מבוססת על אדם מפורסם מאוד, ודווקא מעולם המערב הפרוע, באט מסטרסון. הנ"ל היה שריף בעיר העקובה מדם קרבות אקדחים דודג' סיטי שבמערב, נודע שם בשליפתו המהירה והקטלנית והיה במשך זמן מה ה"בוס" של איש החוק המפורסם ויאט ארפ. לבסוף הוא החליט לעזוב את המערב הפרוע הקטלני ולעבור לסביבה בטוחה מעט יותר, לניו יורק, שם עבד ככתב ספורט ושם הכיר אותו דיימון ראניון .מסטרסון הנ"ל כיכב מאז כדמות במערבונים קולנועיים רבים מספור, ואפילו בסדרת טלוויזיה שהתבססה על חייו כאקדוחן.

השחקן ג'ין בארי בתפקיד באט מסטרסון בסידרת טלוויזיה.

אבל נראה ש"ברנשים וחתיכות", המתבססת על חייו בניו יורק, דווקא היא היצירה המפורסמת ביותר אודותיו.
מעניין שהסיפור המקורי של ראניון, שנכתב כבר ב-1929, שימש כבר אז כמקור למחזמר גרמני של ברטולד ברכט וקורט וייל, בשם "הפי הנד", אך זה היה פלגיאט שלא נתן קרדיט למקור הראניוני (ברכט טען שהוא מצא את הסיפור אצל אחת דורותי ליין, שלא הייתה ולא נבראה).

דיימון ראניון האיש והאגדה

דיימון ראניון הוא אחד מהאבות ומהדמויות הבולטות של המקצוע העיתונאי המיוחד של "הכתב הפלילי", מסקרי תחום עולם הפשע. תחום זה התפרסם בישראל בשנים האחרונות הודות למאמציהם של אנשים כמו בוקי נאה, עד שאף נעשתה עליו סדרת טלוויזיה בערוץ 1. אולם ראניון היה הרבה יותר מעוד עיתונאי מסקר של עולם הפשע. הוא זכה לתהילת עולם בראש ובראשונה הודות לסיפורים שכתב על אנשי עולם הפשע, שאותם הכיר היטב ואותם תיאר בצורה רומנטית ביותר. סיפוריו התאפיינו בסגנון המיוחד, בביטויי הסלנג המפורסמים, בשפה שבה אין עבר ועתיד, רק זמן הווה ובסוף הסיפור המפתיע, שבגללו הפך ראניון למפורסם (אם כי סופרים אחרים כמו או' הנרי קדמו לו בכך). הוא הגדיר היטב את עולמם של הטיפוסים המיוחדים שעליהם כתב, שהיה כולו חיים מהיום למחר ולא מעבר לזה, שכן מעבר לכך היו רק בית הסוהר והקבר, כתוצאה מיריית כדור או שליפת סכין.
אם אמנם כך דיברו אותם עבריינים של ניו יורק – אין זה ברור. דומה ששפה זו הייתה בחלקה לפחות, פרי המצאתו של ראניון. אבל זה באמת לא משנה.

 בסיפוריו של ראניון אין פושעים שהם אנשים רעים באמת, אולי רק קצת, אפילו כשהמדובר ברוצחים שכירים, שקצרו כך וכך עשרות או מאות אנשים בקריירה עקובה מדם. לא ולא. אצל ראניון כולם, המבריחים והקלפנים, המהמרים וזייפני הכספים, סוחרי המשקאות ומוכרי הסמים, הרוצחים השכירים והגנגסטרים הגדולים הם, לאמתו של דבר, כשאתה מקלף מעליהם את הקליפה הקשוחה, אנשים טובים וישרים לשיטתם, אפילו כמעט חביבים ונחמדים אם אתה מכיר אותם באמת. בסופו של דבר, אין אצלו מושג כזה "עולם הפשע", רק "ברנשים וחתיכות" שיושבים במקומם הקבוע במזללה של מינדי, שהיא המסעדה האמיתית מאוד של לינדי בברודווי, שבה נהג ראניון לשרוץ ואשר קיימת עד היום. בכלל, חלק גדול מהדמויות שאותן תיאר ראניון בסיפוריו, מבוסס על אנשים אמיתיים, שאמנם עברו טרנספורמציה ענקית בסיפוריו עד שהם בעצמם היו מתקשים להכיר את עצמם לו קראו את סיפוריו.

  
אמנם רוב הסיפורים של ראניון הם גם אכזריים ושופעי גוויות מתים (כפי שהיה בחייהם האמיתיים מאוד של הטיפוסים העבריינים שאותם תיאר), אבל איכשהו בעולמו של ראניון איש לא לוקח את האלימות והמוות ברצינות רבה מדי, אולי משום שזהו חלק בלתי נפרד מהחיים.
בעולמו של ראניון אפילו האירועים האכזריים ביותר מתוארים בהומור יבש של גרדומים, ואפילו (לא ייאמן אבל זה נכון) בקורטוב מסוים של אהבת אדם רומנטית.
ראניון הפך איכשהו את עולם הפשע של ניו יורק, הקודר הרצחני והמאיים, לעולם רומנטי ואגדי, ואולי בכך הייתה הצלחתו הגדולה ביותר.
אם יש באיש משהו הבולט יותר מכול, הרי זאת אהבתו לעיר ניו יורק, ומעל הכול – לרובע הברודווי, שבו נהג לנדוד בלילות עם ידידו העיתונאי וולטר וינצ'ל, שהפך שני רק לו בפרסומו (שכתוצאה מהיותו ל"סמכות" בענייני עולם הפשע נהג במשך שנים לקריין בטלוויזיה את הסדרה המפורסמת "הבלתי נגועים", אודות עולם הגנגסטרים, שהפכה לאחר שנים לסרט מצליח בכיכובו של קווין קוסטנר). ראניון נדד שם בחיפושים אחר אירועים שישמשו חומרים לכתבותיו ולסיפוריו.

ראניון אהב כל כך את ניו יורק ואת רחוב הברודווי, עד שביקש שלאחר מותו ישרפו את גופתו ויפזרו את אפרו מעליה, כדי שיוכל להתאחד עמה גם לאחר מותו.
ראניון עצמו מופיע בסיפוריו תמיד כמשקיף ו"מזדנב" אלמוני מהצד, אחד שאוהב להמר קצת אבל מעדיף להשאיר את הצרות לאלה שמספרים לו את סיפוריהם ולא לתחוב את חוטמו יותר מדי בעסקי אחרים, רק לספר עליהם. פרט לכך איננו יודעים עליו דבר מהסיפורים. אבל הוא בהחלט היה טיפוס מעניין (ומוזר) בפני עצמו לא פחות מהגנגסטרים שעליהם כתב…..

 הוא בא ממשפחה של עיתונאים. סבו היה עיתונאי וגם אביו, בעיר פואבלו שבמערב (שעליה כתב סדרת סיפורים וכינה אותה "העיר העתיקה שלנו"), אך פרסומו בא לו ככתב בניו יורק, ובראש ובראשונה – תודות לסיפוריו ומאמריו, שהיו כה פופולאריים עד שהמו"ל שלו הרסט נתן הוראה חמורה ביותר לעורכיו, שלא יקצרו מהם אפילו מילה אחת. זכות זו לא הייתה שמורה לשום עיתונאי אחר.

את הרעיונות לסיפוריו לקח ראניון גם מחייו שלו. הוא היה מהמר אובססיבי, אבל בדרך כלל הפסיד. איך שהוא כל מי שהימר עליו, באגרוף ובמרוצי סוסים, התגלה תמיד ככישלון, מה שאילץ אותו לכתוב עוד ועוד סיפורים, ממש עד לימים האחרונים לפני פטירתו ב-1946ממחלת סרטן הגרון.

מילון חדש של עברית

"עיר הגברים " מחזמר ישראלי מאת אליעזר כרמי ודן אלמגור מבוסס על סיפורי ראניון.

זו הפעם השלישית ש"ברנשים וחתיכות" מוצג על הבמה בישראל והפעם הרביעית שהוא תורגם. שלושת הפעמים הקודמות היו כולן פרי תרגומו של דן אלמגור, שהיה שותף בעבר ביצירת מחזמר ישראלי מקורי בשם "עיר הגברים" על פי יצירותיו של דייימון ראניון, תופעה נדירה ביותר, שמראה על הפופולאריות העצומה והנדירה של סופר אמריקני זה בישראל.

אליעזר כרמי מוקף בדמויות של דיימון ראניון .צייר מ.אריה ( אריה מוסקוביץ')

אחת התופעות המדהימות בעניינו של ראניון היא שהצלחתו הגדולה ביותר מחוץ לארה"ב הייתה דווקא בישראל, וזאת הודות ל"עבודת הקודש" של אדם אחד שהיה מסור מאוד לראניון, המתרגם אליעזר כרמי.
כרמי, שתרגם מאות ספרים, אהב יותר מכול את ראניון וספריו, שבהם נתקל עוד בשירותו בצבא הבריטי במדבר. הוא נהג לספר שבמדבר לא היה להם נייר טואלט, והוא ועמיתיו נאלצו להשתמש במקום זאת בדפי ספרים. יום אחד נתקל במקרה בספר של ראניון שבו התכוון להשתמש בשירותים, החל לקרוא אותו ומאז כבר לא יכול להפסיק.

מאז, במשך עשרות שנים, תרגם כרמי את מרבית סיפוריו וחלק לא קטן מרשימותיו העיתונאיות של ראניון לעברית, והם יצאו לאור בהוצאות ספרים שונות: כאלה שהוציא בעצמו בהוצאת כרמי את נאור, בהוצאת דקל, מ' מזרחי ובפורמטים שונים של ספרי כיס וספרים בכריכה קשה. תרגומים אלו זכו להצלחה אדירה והשאירו את חותמם על דורות שלמים של קוראים ישראליים משנות הארבעים עד לשנות השמונים.

אחת הסיבות לכך, ואולי הסיבה העיקרית, הייתה שאיכשהו הצליח כרמי לבצע את הבלתי אפשרי ויצר בעברית שפת סלנג שוות ערך לזו שיצר ראניון. שפת סלנג מוזרה זו הייתה שאובה לא רק ממקורות "צבריים" לא תקניים, אלא אפילו ממקורות תלמודיים.

בין המילים המרובות שבהן השתמש כרמי באופן מיוחד עבור תרגומיו לסיפורי ראניון, ניתן למצוא:
משכנע (אקדח)
; כפתור (שוטר); ברנש (אדם שעדיף להתרחק ממנו פן יבולע לך); עגבניות (חתיכות, גם כן המצאה של כרמי); מרשרשים (כסף); דו רה מי (גם כן כסף); סמרטעיתון (עיתון); כתבן (עיתונאי); עופרת (קליעי אקדח); לקקן (לשון); עורב (רופא); יבואן (מבריח משקאות); אשת חיקו הנצחית (אשתו) ועוד ועוד.

ברנשים ובובות
ובשפת הפושעים הלא משכילים של כרמי יש מילים וביטויים תלמודיים רבים כמו דנן, בר בי רב, חזקה עליו, עד גמירה ורבים רבים אחרים.
אין בעברית הרבה סופרים שלהם סגנון כה מיוחד במינו וקל לזיהוי מיידי כמו זה של אליעזר כרמי. יש לזכור שמשימתו הייתה קשה שבעתיים מזו של סופרים אחרים, שכן הוא הכניס סגנון זה לתרגום של אחרים ולא ליצירה מקורית.
כרמי הסביר את הצלחתו: "צריך לחשוב כמו ראניון כדי לכתוב כמותו". הוא אף טרח וכתב ביוגרפיה מפורטת של חיי ראניון, שהופיעה בהמשכים בשני הכרכים האחרונים שתרגם של סיפורי ראניון, שיצאו לאור בהוצאת מ' מזרחי. אליעזר כרמי אף שיתף פעולה ב-1970 עם דן אלמגור בכתיבת מחזמר ישראלי מקורי על פי סיפורי ראניון בשם "עיר הגברים", שבו אחת הדמויות הייתה באופן יוצא דופן ראניון עצמו (שאותו גילם מנחם זילברמן), ובו נוצר הפזמון הידוע "פנקס הקטן" שהוא כיום חביב מאוד אצל גבירות של סאדו-מאזו.

 
 פנקס הקטן והוד מעלתה .איירה אשרת  ריינמן.

".

דן אלמגור על דיימון ראניון :

דן אלמגור בזמן החזרות על "ברנשים וחתיכות " ,1990.

דן אלמגור: הקשר שלי עם ראניון היה בחמישה שלבים:

 

 

כשהייתי חייל מצאתי בחנות ספר שירים של דיימון ראניון. דבר שלא ידוע הוא שראניון כתב פזמונים בסגנון קיפלינג. מצאתי את הספרון הזה ותרגמתי אותו אבל זה לא פורסם. יום אחד, כשהייתי כתב צבאי בעיתון הגדנ"ע, חבר שלי, שלימים הפך לעורך דין ידוע ולקונסול כבוד של איסלנד בישראל, שאל  את הספר ולא החזיר, והספר נעלם. מאז חיפשתי את הספר בכל רחבי ארה"ב ולא מצאתי עותק. .
ב-1958 תרגמתי את "ברנשים וחתיכות" לראשונה לקונצרט פומבי בקול
ישראל, בו השתתפו גדעון זינגר ויונה עטרי. זאת הייתה הגרסה הראשונה בעברית של כל פזמוני ההצגה, אבל זה הושמע רק ברדיו. .

 

. .

 

אבירמה גולן בתפקיד "הוד מעלתה " במחזמר "עיר הגברים".

 

עברו שנים ואז, בשנת 1970, השתחררו כמה חבר'ה צעירים, ששי קשת, יהודה ברקן ומנחם זילברמן ואחרים מלהקת הנח"ל, כולם חסידי ראניון. הם באו אליי ורצו להציג את "ברנשים וחתיכות" בתרגומי. פנינו לסוכני ההצגה והם אמרו: מצטערים, זאת הצגה גדולה ומפוארת ולכם, חבורה של צעירים, אנחנו לא יכולים לתת את הזכויות. לא ויתרנו והחלטנו לכתוב "ברנשים וחתיכות" משלנו, בגרסה ישראלית מקורית, וזהו המחזמר "עיר הגברים "בבימויו של דני ליטני.
אליעזר כרמי, המומחה הגדול בעולם לדיימון ראניון, כתב את המערכונים על פי שלושה מסיפורי ראניון: "קאזאנובה הולך הביתה" "לחיי הכלה "ו"תחרות הזלילה". "חוש הומור" הפך ל"אופרטה". אני לקחתי שלושה או ארבעה סיפורים של ראניון והפכתי אותם לבלדות מושרות . כתבתי גם שבעה פזמונים על דמויותיו המפורסמות של ראניון כמו דייוויד הזריז ו"מאקסי אוהב סוסים"… מתי כספי הלחין בקצב הבלוז והצ'רלסטון עם קובי אשרת ושלמה גרוניך היה על הפסנתר … בין השחקנים הייתה אבירמה גולן, שגילמה את "הוד מעלתה" בפזמון המפורסם ביותר מההצגה "פנקס הקטן "' שמבוסס על הסיפור "פינקוס" של ראניון . . עוד פזמון ידוע היה הבלדה על "ג'ו רגל חמה". כתבתי גם פזמונים על דיימון ראניון עצמו, כולל שיר על צוואתו ומותו ועל פיזור אפרו מעל ניו יורק. .. המחזמר היה הצלחה גדולה
.
השיר "פנקס הקטן" הפך לקלאסיקה כזאת עד כדי כך שבגלי צה"ל יזמו
הקריינים לכבוד שבועות פרויקט מיוחד: תכנית שלמה שעסקה במקורו ובמשמעויותיו של השיר, שלקראתה ראיינו את כל מי שרק אפשר .

 

רק לאחרונה קיבלתי פרויקט ציורים של בחורה  בשם אשרת ריינמן ממכללת שנקר, שאיירה את השיר .

ואז ב-1990 בתיאטרון חיפה קיבלו את הזכויות ל"ברנשים וחתיכות " והמפיק ותירגמתי את הפזמונים בפעם השנייה והמחזמר עצמו פעם ראשונה מיכה לבינסון ובתפקיד הראשי נתן דטנר עם חנה לסלאו וטוביה צפיר והבאנו כוריאגרף מחו"ל קן אולדפילד.
עשינו אז הצגה בחיפה ובסינרמה בתל אביב והייתה מאוד מוצלחת .

והשנה החליטו בבית לסין להציג שוב את "ברנשים וחתיכות" ומכיוון שפעם הייתי עסוק עם מחזמר אחר "המפיקים" הם פנו לדורי פרנס שתירגם את זה מחדש והבמאי הוא אותו קן אולפילד שהיה הכוראוגרף בגירסה הקודמת . אלון אופיר שהיה אמור להיות עם ההצגה פרש מסיבות שונות ..

 
 
כשהתחלנו לעבוד על "ברנשים וחתיכות" פתאום נזכרתי בספר השירים הישן של ראניון והתברר שהוא אזל לגמרי בארה"ב . ונזכרתי בבחור הזה מהצבא ששאל אותו ממני .וצילצלתי אליו וביקשתי שיחפש אצלו בבוידם . והפלא ופלא הוא מצא את זה כעבור יומיים וכך חזרו שירי דיימון ראניון לרשותי, שירים באמת יפים .

אפשר להשוות את ההצלחה של דימון ראניון בישראל לזאת של צ'רלס בוקובסקי בתקופה מאוחרת יותר. שניהם נודעו בשפתם העסיסית ובתיאורם נתחי חיים שאחרים העדיפו להתעלם מהם .
דימון ראנייון סופר הפשע האמריקני הפך לסיפור הצלחה ישראלי ,והתרגום של אליעזר כרמי לשפתו המיוחדת שימש כדוגמה ומודל לסופרים ישראליים ובראשם מנחם תלמי שבסיפוריו על פושעי העיר יפו נראים כמעט כשווי ערך לסיפורי דימון ראניון על הברודווי .
ודומה שבימים אלו שבימים אלה שבהם אנחנו מוצפים בידיעות תקשורתיות נרעשות על גיבורי התרבות החדשים של החברה הישראלית , ראשי כנופיות פשע כמו זאב רוזנשטיין העומד לפני משלוח לארה"ב ,בני משפחת אלפרון המכבדים בנוכחותם כל תוכנית אירוח ומציגים את גירסתם סוחטת הדמעות לאחר עוד אירוע אלים שבו היו מעורבים ורבים אחרים ורעים ,סיפוריו של ראניון נשארו אקטואליים ורלבנטיים כתמיד.

ברנשים וחתיכות מהדורה חדשה

נספח:

רשימת ספריו  של דיימון ראניון בעברית. את כולם תרגם אליעזר כרמי

שושנת סאן פייר: שלושה סיפורים . תרגם "י .בן יעקב " ספרון מספר 62 בסדרת ידיעות אחרונות הוצאת ידיעות אחרונות ,1947. ( כולל את "שושנת סאן פייר" פרס נאה ורוז מרחוב החלומות ")

על טוביה האיום ואחרים :סיפורי ניו יורק .עברית י. בן יעקב הוצאת י.טברסקי 1949.

מחרוזת הפנינים .תרגם אליעזר כרמי. הוצאת ש. פרידמן ,"הדב" .1949.

 

השבעה .תרגם א.כרמי הוצאת מסדה 1952. מהדורה שניה 1974.

ליליאן .עברית עזריאל מכיר ( אליעזר כרמי ) הוצאת ניקודים ,1953.


כתבי דמון ראניון :

א –סיפורים .תרגם אליעזר כרמי ,הוצאת כרמי את נאור ,1953
כתבי דמון ראניון ב . טיפוסים קשוחים .תרגם אליעזר כרמי .הוצאת כרמי את נאור. 1954..
כ. הוצאת כרמי ,1957 . ושוב בהוצאת כתבי מחברים נודעים ,1960.

ברנשים ובובות דיימון ראניון הוצאת פרידמן הספריה הקטנה

ברנשים ובובות תרגם אליעזר כרמי סדרת הספרייה הקטנה , הוצאת ש.פרידמן תשכ"א .
הוצאת דקל

חזרה לברודוויי / דיימון ראניון


חזרה לברודווי .תרגם אליעזר כרמי ,דקל,1967 תשכ"ח.

עיר הגברים .תירגם אליעזר כרמי ,הוצאת דקל, 1968. תשכ"ח.

 


מלוא החופן .תירגם אליעזר כרמי ,הוצאת דקל , 1969 , תש"ל
הוצאת מ.מזרחי
ברנשים וחתיכות תירגם אליעזר כרמי הוצאת מ.מזרחי ,1987.


טיפוסים קשוחים
.תרגם אליעזר כרמי , הוצאת מ.מזרחי .1987.

שמונה לאחת .עברית א. כרמי . הוצאת מ.מזרחי,1987.

 

הברוקלינאים ,עברית א. כרמי ,הוצאת מ.מזרחי ,1989.

 

 

כל אנשי הברודווי . עברית אליעזר כרמי . הוצאת מ.מזרחי ,1991.

ג'ו סוורלניג ואייב בורוז , ברנשים וחתיכות תרגם דוני ענבר המרכז הישראלי לדרמה ליד בית צבי
המחזה תורגם שוב בידי דן אלמגור .

באטש מטפל בתינוק תדריך בתשדירים לספרות לבית הספר העל יסודי המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
,1986 ( ביחד עם הסיפור השוטר וההימנון מאת או הנרי )

כרמי לא היה היחיד שתירגם את ראניון. לעברית .במקביל לתרגומיו   הופיע בשנת תש"ח סיפור בשם "הכל שקט בברוקלין " שתירגם יעקב אורנשטיין ב"דבר השבוע ".

 סיפור נוסף פורסם ב" בהעולם הזה" בשנת 1953 בתירגום תרזה בירון .

 אבל התרגומים האלה לא   היו  מצחיקים כמו אלו של כרמי   שהמציא סלנג עברי מיוחד עבור רניון .

חוש הומור וסיפורים אחרים /אנגלית: מולי מלצר ; עריכה: אביעד שטיר

‫  תל-אביב : ספרי עליית גג : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2016 ‬

שמונה לאחת / דיימון ראניון
קראו גם :

"נתח פשטידה סיפור של ראניון באתר של אסף רזון

  • אליהו ציפר, טוביה המבעית – תרגום ל Tobias the Terrible מאת דיימון ראניון
  • אליהו ציפר, טריפת הבטחה – תרגום ל Breach of Promise מאת דיימון ראניון

דיימון ראניון בסנארק

 דמות המלאך כאיש אלים :אביב רון על ראניון

ראניון בויקיפדיה בעברית

ראניון בויקיפדיה באנגלית

אגודת ראניון 

סרטים על פי ראניון

פנקס הקטן 

פנקס הקטן מאת דן אלמגור ומתי כספי על פי רניון

ששי קשת שר את פנקס הקטן

 

הוד מעלתה מתקרבנת ומקרבנת :ניתוח של "פנקס הקטן "

 

 

ברנשים וחתיכות 

 

א.ב. דן על ברנשים וחתיכות

מירב יודילוביץ על ברנשים וחתיכות

 

רון מייברג על רניון

 

ברנשים וחתיכות בויקיפדיה

טריביה על ברנשים וחתיכות

פרטים על ברנשים וחתיכות

באט מסטרסון בויקפדיה

 

מנחם תלמי המשורר של עולם הפשע ביפו

תמונות יפואיות :סדרה מקבילה לסדרה של רניון

אליעזר כרמי המתרגם של ראניון לעברית

כל אנשי הברודווי מהדורה חדשה / דיימון ראניון

הנס כריסטיאן אנדרסן :גרסת היקום החלופי

 

 

 הנס כריסטיאן אנדרסן .תמונה מאנציקלופדיה "תרבות "

 

לאחרונה הוצגה על במותינו הצגת הילדים "נסיך האגדות " מאת סמדר שיר וביכוכבם של דץ ודצה שמציגה גרסה דמיונית לחלוטין של חייו של מספר האגדות המפורסם מכולם ,הנס כריסטיאן אנדרסן ,לרגל 200 שנה להולדתו , אולם נשאלת השאלה איזה קשר אם בכלל יש בין ההצגה  והמציאות ?

 

מיהו הדני המפורסם ביותר בעולם ? ובכן ככל הנראה זוהי דמות דמיונית , זהו הנסיך המלט גיבורו של המחזאי האנגלי ויליאם שיקספיר שההצגה עליו מוצגת בימים אלו בתיאטרון הקאמרי. אבל המלט הוא ככל הנראה סיפור בדיוני גם אם יש לו בסיס כל שהוא באגדות דניות קדומות.
הדני האמיתי המפורסם ביותר בכל העולם ובכל הזמנים לא היה נסיך , הוא היה דווקא בנו של סנדלר ומספר של אגדות הנס כריסטיאן אנדרסן שכתביו תורגמו לרוב שפות התרבות ולאחרונה מלאו 200 שנה להולדתו ב-1805.
בן הסנדלר העני הפך לאזרח המפורסם ביותר של דנמרק. האגדות של אנדרסן הפכו לתופעת מדיה בינלאומית בסיס ליצירות מוזיקה להצגות ולסרטים  ולבולים .בן הסנדלר מאודנזה באמת היגיע

וכיום המקומות שחי ויצר בהן הם אתר תיירות מרכזי בדנמרק שאינה סובלת מעודף סופרים שמתקרבים אפילו בפירסומם לבן הסנדלר מהכפר אודנזה.וכתוצאה חגיגות ה-200 להולדתו של אנדרסן היו בין האירועים המפוארים ביותר שאותם יזמה דנמרק בשנים האחרונות .כפר מולדתו אודנזה מתקיים היום בעיקר על תעשיית התיירות של בנו המפורסם ביותר ( והיחיד ) .

בולים ישראליים על פי סיפורי אנדרסן.צייר שמואל כץ

במסגרת אירועים אלו ביקר בארץ לפני כמה שבועות מופע האנסמבל הדני "נורדליס-אורות הצפון" שהיציג מבחר  יצירות מוזיקאליות שהתבססו על אגדות אנדרסן וכאלה מסתבר היו לא מעט, טובי המלחינים בני זמנו של אנדרסן כגון שומן, מנדלסון וברהמס כתבו יצירות בהשראת אגדותיו ויצירותיו של אנדרסן , והמופע היציג גם ארבע יצירות חדשות שנכתבו במיוחד לכבוד אירוע זה על ידי מלחינים דניים ואחרים..

אבל אותו אנדרסן אם כי היה אדם מצליח מאוד ומפורסם מאוד בחייו , שהתחכך עם מלכים ואצילים ושועי עולם , היה גם אדם דחוי ובודד ,איש שמעולם לא היה לו רומן עם אישה, בין משום שהיה איש ביישן ומופנם ומכוער מאוד ובין משום שכפי שטוענים כמה אנשי "קהילה " היום היה הומוסקסואל מוסתר . בכל אופן לאורך השנים נוצרו תיאוריות ביזאריות לגבי הצלחתו ויש היסטוריון דני בשם יינס יורגנסן טוען שהסיבה להצלחתו של אנדרסן לחדור לחוגי החברה הגבוהה הייתה לא כל כך כישרונו הספרותי אלא העובדה שהוסתרה היטב שלא היה באמת בנו של סנדלר עני ושל משרתת כמקובל לחשוב , אלא שלמרבית ההפתעה הוא כן היה נסיך בעל דם כחול . לטענת יורגנסן אנדרסן היה בן לא חוקי,ממזר, של מלך דנמרק כריסטיאן השמיני מאהובה רוזנת ונמסר בינקותו לאימוץ , או שהיה תוצר ממפגש מקרי עם האישה שהייתה לאימו ונשאה מייד כשהיא כבר בהריון לסנדלר שהפך להיות אביו.כך או כך  על פי התיאוריה הזאת הוא לא נשכח ,לאורך ילדותו היה מי שפקח עליו עין שהשגיח עליו. טיעון זה מסביר אולי את העובדה שכבר בילדותו זכה לתמיכה כלכלית שאפשרה לו ללמוד, לטייל ברחבי העולם ולקשור קשרים  אמיצים עם אנשי אצולה, להתקבל לבתי העשירים "שידעו את האמת ".

סיפור שאם הוא נכון כי אז חייו של אנדרסן אכן נראים כאגדה אמיתית.  ואם זה נכון זה מאכזב :אנדרסן הוא דמות מעניינת בהרבה אם הוא היה אדם עני שחדר לחברה הגבוהה אך ורק בגלל כישוריו ולא בגלל דם כחול שזרם בעורקיו אם גם בדלילות ..

אנדרסן בין גיבוריו.ציור מאת אהרון אבדי.

אבל להצלחתו בעולם זכה אנדרסן לא כתוצאה ממוצאו, המלכותי או העני , אלא כתוצאה מיצירתו הספרותית. הוא כתב 168 מעשיות ובינהן כמה מהאגדות היפות ביותר שנכתבו אי פעם בידי סופר ונחשבים לשיא הז'אנר הספרותי הזה ( וכעולים לעין ערוך ממש מבחינה ספרותית על הסיפורים של היוצרים הידועיםה אחרים בז'אנר ,האחים גרים הגרמניים )  סיפורים שהפכו לקלאסיקות כמו "בת הים הקטנה " מלכת השלג " חייל הבדיל הקטן " "הצל ""בגדי המלך החדשים " וכמה עשרות אחרות שהפכו למוכרות לכל ושמבוגרים נהנים מהן לא פחות ( ולעיתים קרובות הרבה יותר ) מילדים.

אנדרסן.ציור מאת שמואל כץ

אני אישית מעדיף דווקא כמה מהאגדות הפחות ידועות שלו שלאמיתו של דבר אינן אגדות כלל ואינן מיועדות לילדים כלל.אלו הם סיפורי פנטזיה טהורים ומעולים כמו היצירה הקלסית "מלכת השלג,"  (1845) ( על נערה שיוצאת למצוא את אהובה שניחטף בידי מלכת השלג המפחידה שהיא האב טיפוס של המכשפה מסיפורי נרניה ) ואת "נערת הקרח " ( 1861) ( גירסה אחרת "למבוגרים " של אותו הסיפור, סיפור אימה אמיתי על אישה על טבעית שחוטפת צעיר יפה טוהר בשוויץ והופכת אותו לאהובה לנצח ).

הסיפור שלו שהוא אולי החביב עלי ביותר "בתו של מלך הביצה " ( 1858) אם כי הוא אינו ידוע ביותר , סיפורה של נערה ויקינגית הנלחמת בכוחות הרשע ובסיום הסיפור הבלתי נשכח "נזרקת" בעת חתונתה מאות שנים לעתיד.

הנוסע הראשון בזמן

בנוסף לסיפורי הפנטסיה אנדרסן  חיבר גם את אחד מסיפורי המדע הבדיוני האמיתיים הראשונים ,סיפור בשם "בעוד 1000 שנה" ( 1852) שבו חזה את עידן התיירות המודרני אם כי הוא טעה לגבי כלי הטייס שבהם ישתמשו והיה שמרני מידי בהערכת הזמן שלו למתי זה יתרחש ( הוא היה צריך להוריד רק אפס אחד והיה נמצא כמתאר בדייקנות רבה את העתיד הקרוב ) .
וחוץ מכל אלה עד כמה שהדבר מוזר, דומה שאנדרסן הוא אולי האדם הראשון אי פעם שחיבר סיפור על מסע בזמן לעבר.

סיפורים על מסע בזמן לעתיד יש עוד מימי קדם ( וסיפור "חוני המעגל " מהמקורות היהודיים  על האיש שנרדם והתעורר כעבור עשרות שנים בעתיד הוא רק אחד מרבים )זהו רעיון שקל יחסית לחשוב עליו  ,אבל כנראה שרעיון המסע בזמן לעבר במקום לעתיד קשה הרבה יותר להעלות אותו על הדעת  ולכתוב עליו.בכל אופן לא ידוע על אף אחד שחשב וכתב על כך לפני הנס כריסטיאן אנדרסן במחצית הראשונה של המאה ה-19.

אנדרסן כתב  גם על מסע בזמן לעתיד בספר הראשון שפירסם ושהביא לו הצלחה   מסע ברגל לאמגאר ( 1829) סיפור מסע פנטסטי של משורר בן דמותו של אנדרסן שבעת מסע לילי עובר כל מיני הרפתקאות פנטסטיות :הוא פוגש את המוזה של השירה ,הוא פוגש את פטרוס הקדוש ולוקח ממנו את המשפיים שלו ובעזרתם רואה דברים נסתרים משאר בני האדם, הוא פוגש בבן אלמוות היהודי הנודד אחשורוש  ומקבל ממנו מגפיים של "קפיצת הדרך ", הוא פוגש בחייזר ענק שהוא בעצם גמד בעוצמו בכוכב סיריוס , והוא נסוע בזמן  שלוש מאות שנה בעתיד לשנת 2129. בסיפור זה שגם הוסרט לאחרונה ניכר לראשונה העניין של אנדרסן במסע בזמן.

בסיפור המסע בזמן  לעבר הראשון "ערדלי המזל " ( סיפור שאותו ניתן למצוא בקובץ בשם זה בעברית בתרגום אהרון אמיר )  שאותו חיבר אנדרסן  בשנת 1838  מסופר על   ערדליים שמסוגלות לספק ללובש אותם את כל מבוקשו אם כי המבקש תמיד מוצא שעדיף היה לו אילולא ביקש את המשאלה המסוימת .. ואחד מלובשי הערדליים הוא אדם מכובד החולם לחיות בקופנהגן של המאה ה-16 שהייתה בעיניו תור של זהב של גדולה וגבורה לעומת המאה ה-19 המנוונת , הערדליים אכן לוקחות אותו למסע בזמן בתקופה זאת שמתגלה כשונה מאוד מתור הזהב שאותו דימיין וכברברית לחלוטין והנוסע בזמן המבוהל מחליט שאחרי הכל הוא מעדיף את המאה ה19 ומוחזר לתקופתו. המשתמש הבא בערדליים  נלקח למסע בחלל אל הירח ומגלה שם יצורים אינטיליגנטיים .

דומה שבסיפור זה אנדרסן דמיין לראשונה את האפשרות של "היסטוריה חלופית " שבה חיי האדם יתרחשו מחדש בצורה טובה יותר ,נושא שמאז הפך לפופולארי מאוד בספרות.

בציבור לפחות  אנדרסן התייחס לחייו כאל סיפור אגדה  וגם  כתב אוטוביוגרפיה בשם "אגדת חיי " . למעשה הוא כתב לא פחות משלושה אוטוביוגרפיות שונות ,אולי יותר מכל סופר אחר בהיסטוריה ( לא הרבה אנשים יהיו מוכנים לכתוב שוב ושוב בפרטנות את סיפור חייהם כפי שעשה אנדרסן ) אם כי בדיעבד חייו נראים עלובים וחסרי הנאה. אם כי התאהב בכמה נשים מחוגי מכריו הוא מעולם לא הצליח למצוא אישה שתחזיר לו אהבה.בכלל הוא העדיף להתנזר ממין,לזעמו של הרופא שלו שחשב שבכך הוא פוגע בבריאותו.,ביומניו הוא מספר שטיוליו המרובים בחו"ל ידידיו היו לוקחים אותו לבתי הזונות בתקווה שיעשה שם משהו ,אבל אנדרסן העדיף רק לשבת ולשוחח עם הזונות העירומות להפתעתן המרובה.נראה שהוא מת כבתול .

בעברית הופיעה ביוגרפיה  אחת על חייו של אנדרסן , ספרה של קונסטנס ביול ברנט "בן הסנדלר :חיי הנס כריסטיאן אנדרסן " הספר שפורסם בעברית בעיבודו  של משה בן אליעזר ,הופיע לראשונה בהוצאת עם עובדב-1944, ומאז הופיע בעוד כמה מהדורות .המהדורה האחרונה השביעית ,הופיעה בהוצאת עם עובד  בשנת 1977 תחת השם "אגדת הנס כריסטיאן אנדרסן ( בן הסנדלר ) . זוהי גירסה רומנטית מאוד של חייו של אנדרסן שככל הנראה מיועדת לילדים ולא למבוגרים. גם הסופר וחוקר ספרות הילדים אוריאל אופק כתב על אנדרסן וחייו בפרק "אגדת הברבור המכוער " בספרו "משלגיה ועד אמיל או איך נכתבו ספרי הילדים "  ( הוצאת מסדה, 1967) ושוב חומר זה נועד לילדים ולא למבוגרים.

כאמור אנשי הקהילייה ההומוסקסואלית שתמיד מחפשים בנרות אישיות ידועה שנראית סוטה קצת מהנורמה כדי להכריז עליה בצרחות שהוא "אחד משלנו "התנפלו כתוצאה מסיפור חיים זה גם על אנדרסן כמוצאי שלל רב ,אבל מיומניו זה די ברור שהוא היה הטרוסקסואל ובהחלט העדיף נשים על גברים אבל הן תמיד העדיפו אותו בתור ידיד אפלטוני בלבד ולא בתור מאהב או בעל , הקללה של חייו. הוא נשאר אדם בודד.
הוא נכנס לנצח כמספר האגדות המפורסם ביותר של כל הזמנים אבל נשאלת השאלה באיזה חיים היה בוחר אם יכול היה לחזור בזמן ולשנות את גורלו :לחיות בתור מספר אגדות מפורסם בכל העולם אבל בתול ובודד או אדם רגיל ולא ידוע נשוי לאישה אוהבת ?
שאלה קשה ,אינני יודע.

אנדרסן גירסת היקום החלופי

אבל אם לא במציאות אז לפחות בפנטזיה אפשר ליצור גרסת חיים חלופית עבור אנדרסן שתיצור עבור מספר האגדות האהוב חיים מספקים יותר. כך עשה דני קיי הבדרן המפורסם ב-1952 בסרטו הטוב והמפורסם ביותר "הנס כריסטיאן אנדרסן" סרט מלא פזמונים נפלאים ששר קי שהפכו לקלאסיקה. כל קשר בין סיפור הסרט וחייו האמיתיים של אנדרסן היה מקרי לחלוטין ,אבל כתוצאה ממנו גדלו דורות שלמים של ילדים שמה שידעו על אנדרסן נשאב מאותו סרט בידיוני.

ודבר דומה עושים כעת זוג הבדרנים דץ ודצה בהצגה גרנדיוזית לילדים לכבוד חג החנוכה "נסיך החלומות " שנכתבה בידי סמדר שיר.
במחזמר מככבים משה דץ בתפקיד הנס כריסטיאן אנדרסן, אורנה דץ כאהובתו הנסיכה אידה, יעקב כהן כאביה המלך קרל הראשון, חני נחמיאס כמלכה פטרונלה, וכן משתתפים אסף אשתר ודקלה קידר.
הסיפור: המלך קרל הראשון והמלכה פטרונלה מחפשים חתן לבתם היפה, אבל הנסיכה אידה רוצה להתחתן מאהבה ולא מוכנה להתחתן עם מי שמציעים לה. מצעד של נסיכים נערך עבורה וכולם מבטיחים לה הרים וגבעות, אך הנסיכה לא מתלהבת, היא דורשת לבחור בכוחות עצמה, ואילו המלכה השתלטנית פוסלת את כולם מפני שאף אחד לא מספיק טוב בשביל בתה היחידה. המלכה מתרגזת, המלך מנסה לפייסה ומציע לארגן עבורה הופעה. כיוון שכל אמני החצר כבר פוטרו היועץ יוצא לחפש את אנדרסן, מספר אגדות, שאולי יצליח לשעשעה..במרכז העלילה עומד עם כך סיפור אהבתה של הנסיכה אידה לסנדלר העני והלכאורה לא יוצלח ,מספר האגדות אנדרסן , שנתקל בהתנגדות נמרצת של הוריה המעדיפים שידוך "ראוי" יותר. במחזמר שולבו דמויות ממיטב האגדות של מספר הסיפורים הדני, ובהן "הברווזון המכוער‭,"‬ "בגדי המלך החדשים" שמוצגים כשירים של ילדים שונים ועוד.

לסיפור ההצגה כפי שמביני הקוראים  יש קשר קלוש ביותר למציאות פרט לכך שהיה מספר אגדות בשם אנדרסן שהיה ממשפחת סנדלרים והיה מלך בשם קרל כל השאר הוא המצאה מוחלטת, סיפור המחזה נראה כמו היסטוריה חלופית המתרחשת בעולם אחר כלשהו של חייו של אנדרסן .
אבל נראה שהילדים נהנים מהצגה וזה חשוב .
זוהי בהחלט הצגה ראויה לצפיה שאינה עלבון נורא לאינטליגנציה ובמיוחד שבתה את ליבי חני נחמיאס בתפקיד קטן אך מלא חיים של המלכה האם השלומיאלית והדאגנית. הפזמונים הינו נסבלים ולפעמים גם קצת יותר מכך ( אבל לא הרבה יותר מכך ) .

חוץ מזה אני מודה ומתוודה שהמסר של המחזה שנסיכות יפות ומרשימות יכולות להתאהב באנשים עניים ומכוערים ( כמו דץ בהצגה וכפי שהיה אנדרסן במציאות ) רק בגלל כושר יכולת הסיפור הסיפורים שלהם , דיבר אלי . במציאות הקשה שבה הנסיכות נראות בעיקר ככפילות  חיצוניות ושכליות של פריס הילטון אנחנו יודעים כמובן שזה כלל לא כך וכמובן שום נסיכה אמיתית במציאות של המאה ה-21 לא תלך אחרי אדם עני שאין לו לפחות כמה מיליונים טובים לממן את ניתוח הגדלת השדיים שלה.אבל אחרי הכל בשביל זה יש לנו אגדות  נכון ?

אמנם חבל שכמו בסרט של דני קי המחזמר יוצר דמות בדיונית לחלוטין של הסופר אבל כנראה שהמפיקים מעריכים שזה מה שהילדים שלנו יכולים לסבול במחזמר.
ואולי יש במחזמר גם מסר שכדאי לילדים ללמוד אותו  שמספרי סיפורים יכולים להיות שווים יותר מנסיכים ומיליונרים .

נסיך האגדות :הספר

סמדר שיר לקחה את המחזמר שלה "נסיך האגדות " ועיבדה אותו לספר עם אותו השם שיצא לאור בימים אלו בהוצאת "קוראים " עם איוריה של ליאת בנימיני-אריאל ..
לרגל 200 שנה להולדתו של הנס כריסטיאן אנדרסן כתבה המחברת אגדה על חייו, שבה שיבצה חמש מאגדותיו הידועות – "טמבולינה", "הברווזון המכוער", "בגדי המלך החדשים", "הנסיכה והאפון" ו"הזמיר". ,
ועד כמה שידוע לי זה הספר המקורי העברי הראשון על אנדרסן בכלל אם כי כמובן הוא פנטסיה גמורה.

צפו בקטעים  מהמחזמר "נסיך האגדות "

קישורים על אנדרסן

אנדרסן בויקיפדיה

אנדרסן בדף דף

אנדרסן באתר הבמה

אריאנה מלמד על אנדרסן

אנדרסן באנציקלופדיה וינט

אתר לילדים על אנדרסן

אנדרסן חוגג 200

הסרט של דני קי על אנדרסן

בול לזכר אנדרסן

מרכז מחקר על אנדרסן

האתר של צבי הראל על אנדרסן

 

הספר "מסע ברגל לאמאגר"

 

"ערדלי המזל " סיפור המסע בזמן הראשון

קישורים רלבנטיים על "נסיך האגדות ":

 

"נסיך האגדות " באתר הבמה

 

ההפקה של נסיך האגדות

,

אור ברנע על נסיך האגדות

 

א.ב. דן על החזרות

 

דף הפייסבוק של סמדר שיר הכותבת 

חני נחמיאס הכוכבת

 

סיפורי המעשיות של האחים גרים

דני קיי הליצן האהוב מכולם

גיבורי העל בפסטיגל

הופיע באתר YNET

פעם בעבר הלא רחוק בכלל, למעשה בעבר הקרוב מאוד, כמעט בהווה קריאה והנאה מסיפורי קומיקס על גיבורי על נחשבו לנחלתה של קבוצה קטנה מאוד ודחויה ביותר של הילדים, תופעת שוליים רחוקה ביותר מ"הזרם המרכזי " של התרבות הישראלית שלכל היותר ראייה לאזכור מזלזל של משפט אחד בכתבות לפני שעוברים לאייטם הבא.
אבל כידוע ה"זרם המרכזי " של היום מורכב מתופעות השוליים של אתמול ,ותופעות השוליים של היום הן כנראה יהיו "הזרם המרכזי " של התרבות של המחר .
ואם לשפוט על פי מופע הפסטיגל הנוכחי של חנוכה המוקדש לגיבורי על בסגנון חוברות הקומיקס כי אז תופעה זאת הפכה לחלק אינטגראלי לחלוטין ואולי אף מרכזי בתרבות הילדים שלנו לפחות כפי שרואים אותה המפיקים הממולחים של הפסטיגל. להלן כמה הירהורים על כיצד תופעת שוליים הפכה לתופעה מרכזית .

 מופע הבידור המרכזי והפופולארי ביותר של חג החנוכה ,הפסטיגל יצא שוב לדרך ,בפעם ה-25, לסיבוב הופעות של חודש ימים, ו-91 מופעים בבימויו של חנוך רוזן ובכתיבתו של דניאל לפין.
כמו תמיד רוב המשתתפים הם כוכבים צעירים ואפנתיים וכמו בשנים האחרונות חלקם בוגרי "כוכב נולד " לדורותיה בין המשתתפים השנה שכולם משחקים גיבורים בעלי כוחות בעלי ומאפיינים קשורים והשנה הסיפור הוא על ניצחון כוחות האור על כוחות החושך סיפור סטנדרטי בחוברות הקומיקס ובסרטים המצוירים.

מפיקי הפסטיגל החליטו שהשנה גיבורי העל אופנתיים במיוחד בקרב הילדים ולכן העמידו אותם במרכז הפסטיגל .
וכך אפשר למצוא בין גיבורי העל את יעל בר זוהר ( בתור גיבורת העל "מג'יק וומן") , הראל סקעת ( בתור "סופר סקעת") , שלישיית מה קשור ( בתור "שלושת המופלאים ") , שירי מימון ) ( בתור "פנטסטיקה") , רוני סופרסטאר ( בתור "ביט גירל ") , רן דנקר ( בתור "איש הברק") ") , אפרת בוימולד ( בתור "שמש קטלנית ") עדי כהן, ( בתפקיד "דיווה") סופי צדקה, ( בתור "אקווה") אושרי כהן ( בתור "אקסטרים בוי ") רועי בר נתן ( בתור "ההורס") , רותם אבוהב ( בתור "ההורסת")  וגם מדור וותיק יותר ציפי שביט ( בתור "כוכב שביט" ויש עבורה גם אירוע הצדעה כדי שלא יחשבו שהפסטיגל מעסיק רק צעירים בגילאי העשרים ) , וכעדות לגלובליזציה לגיבורים המקומיים הצטרפו גם כמה גיבורים בינלאומיים המוכרים היטב לילדים מהמדיה הלא הם גיבורי סדרת ה"דרגון בול ג'י.טי" – הדמויות המקוריות מיפן. ויש גם אורח מיוחד "בובספוג" – הגיבור ממצולות הים. גם שיר הנושא של הפסטיגל "גיבור על העולם " שמושמע מזה שבועות רבים על המסך הקטן הוא כידוע גירסה עברית של הלהיט : HOLDING OUT A HERO של הזמרת בוני טיילור. עוד תבוסה לחובבי השפה העברית שהיו מעדיפים להיט מקורי .

הסיפור שאינו מגוחך הרבה יותר מחלק מסיפורי הקומיקס "האמיתיים "  עוסק במאמציה של יעל בר זוהר "מאג'יק וומאן " להציל ילדה שנחטפה בידי רועי בר נתן ורותם אבוהב "ההורס" ו"ההורסת"  שני האנשים הרשעים ביותר בתבל, ואגב כך לתת לכוכבים השונים הזדמנות לפצוח בשירים .


מיקי פלד המפיק שאין כמוהו מומחה בזיהוי טרנדים לאחר הופעתם  החליט שמה שהולך היום זה גיבורי על והלך על זה . ועצם העובדה שהוא המומחה לזיהוי הטרנדים החליט שגיבורי על זה "איני" זה מעניין שהרי רק עד לפני זמן קצר יחסית כל הז'אנר הזה של גיבורי העל שמקורו בחוברות הקומיקס היה תופעה שולית וצדדית ביותר בישראל , מושא תאוותם של כמה "חנונים " ולא מקובלים באופן כללי .

הפסטיגל כתופעת תרבות

אבל עם כבר גם מרכז  הכוח העכשווי הפסטיגל עצמו היה בראשיתו תופעה שולית מעין זאת. במקור היה זה פסטיבל מהפרובינציה המרוחקת מחיפה שהשתרך  הרחק מאחור אחרי המותג המוביל המפורסם והמצליח שהכל שרו את שיריו "פסטיבל שירי הילדים"  שהחל את חייו ב-1970 בניהולם של אלכס ברנע ואבשלום רובין, שהוצג באולמות הנחשבים ביותר כמו אולם התרבות והוצג באופן קבוע בערוץ היחיד אז של הטלוויזיה .איש לא העלה על דעתו אז בימים הטובים שלפסטיבל שירי הילדים יקום מתחרה שיתפוס לבסוף את מקומו.

האמרגן הבלתי ידוע אז מיקי פלד הגה ב-1979 את מופע הפסטיגל כתשובה חיפנית לפסטיבל לשירי ילדים התל אביבי.
ארבע שנים קיימו הצדדים מעין הסכם טריטוריות : אלה לא נכנסים לתחום המחיה של אלה. ואז, כך טוען פלד, "ההם" באו גם לחיפה כנגד כל הסיכומים ולאיש הקטן לא הייתה ברירה אלא  לצאת למלחמת נגד  כנגד  האמרגנים אדירי הכוח של פסטיבל שירי הילדים ולבצע את הבלתי יאמן , הוא יצא לכבוש את הטריטוריה שלהם בתל אביב .

מיקי פלד עם כוכבי הפסטיגל

להפתעת הכל ה"אנדר דוג"  פלד התגלה כקשוח וערמומי יותר ממה שציפו המתחרים. קודם כל הוא גייס לעזרתו את עיריית חיפה. והוא גם הבין טוב יותר את החשיבות בשימוש בשמות ידועים כמו כוכבי "זהו זה" המיתולוגית מהטלוויזיה הלימודית כמותגים הוא החל להציע מבצעים חסרי תקדים ואטרקציות חלומיות למבקרי הפסטיגל שלו. הוא הבין את החשיבות של השימוש בכוכבים כמותגים . הוא הטיס ילדים לאילת לצד אדם צירף אותם לטיול עם עופרה חזה בכדור פורח והוציא אותם לסיורים עם מוני מושונוב ובראבא בספארי ברמת גן.למתחרים מפסטיבל שירי הילדים עם רעיונותיהם המיושנים לא הייתה תשובה לכל אלה.

לבסוף הוא גבר על המתחרים בנוק אאוט והפך למופע המוביל של חנוכה פסטיבל שירי הילדים בוטל לבסוף לצילן של שערוריות כספיות בעוד שהפסטיגל רץ עד עצם היום הזה ורק נעשה נוצץ וצבעוני משנה לשנה. ותקציב הפסטיגל, שבתחילת דרכו עמד על כמה עשרות-אלפי דולרים, עומד היום על סכומים של עשרות מיליוני דולרים .
ולאורך השנים יצר פלד רעיון חדש אחד עבור הפסטיגל שלו  ( אם כי משום מה נראה שמזה שנים רבות ואולי מאז ומתמיד  כבר אינו מנסה ליצור טרנדים מקוריים משל עצמו אלא מעדיף ללכת בעיניים עצומות אחרי הטלוויזיה וזה חבל מאוד  ) כל פסטיגל יורכב מסביב לנושא מיוחד ומסביב לסיפורי מסגרת שונים  .

וכך לאורך השנים עסקו בפסטיגל בנושאים כמו גיבורי סדרות טלוויזיה ,צעצועים, רובוטים , וטלנובלות , וסרטי קולנוע , הפסטיגל של 1999 עסק בנושא "באג ה-2000" המאיים להשתלט על העולם ופסטיגל 2004 עסק בנושא האגדות . ועובדה שהמותג שומר על הצלחתו כמותג גם לאחר שנים קשות בשיאה של האינתיפאדה.

ואת זה ניתן ליחס לידיעתו של פלד מיהם הכוכבים הכי עכשוויים והכי יפים והכי אופנתיים והכי נוצצים על מנת שיגייסם לפסטיגל וכך אין כמו הפסטיגל ברומטר לאופנתיות בין כוכבי אותה השנה. . אבל איכות גבוהה של זימרה ושירה אין מה לחפש כאן.
בתחרות שהיא חלק אינטגראלי מהפסטיגל זוכים בדרך כלל לא הזמרים המוצלחים ביותר ( הכוכבים בכל מקרה לא שרים ממש אלא בקושי מניעים את השפתיים ) אלא "האיניים " ביותר בנוסח יהודה לוי שזכה כבר כמה פעמים ללא כל קשר שהוא לכישוריו כזמר.

כמובן רק מעט מאוד מהכוכבים האלו שורדים למשך יותר מכמה פסטיגלים שהרי קהל הילדים צופי הפסטיגל הם הקהל קצר הרוח ביותר הקיים.להסתכל על תוכניות של פסטיגלים מלפני עשר   או חמש עשרה שנים זה כמו להסתכל על שורת פרצופים של "מי שהיו " ונעלמו ונשכחו  כאילו מעולם לא היו.

מהשוליים למרכז

אבל אי אפשר להתעלם מהעובדות :מזה 25 שנים פלד מספק לילדים בדיוק את מה שהם רוצים ורק בהצלחה גוברת והולכת . והפעם הוא החליט לעשות מחווה לחובבי הקומיקס וגיבורי העל שבין הילדים ובכך מכריז למעשה שהם כעת חלק מה"מיינסטרים " שהפסטיגל הוא כיום הסימון האולטימטיבי שלו .
ועצם העובדה שהוא, המומחה לזיהוי הטרנדים  התקשורתיים ,החליט שגיבורי על זה "ה'דבר העכשווי" זה מעניין שהרי רק עד לפני זמן קצר יחסית כל הז'אנר הזה של גיבורי העל שמקורו בחוברות הקומיקס היה תופעה שולית וצדדית ביותר בישראל , מושא תאוותם של כמה "חנונים " ולא מקובלים באופן כללי.לא משהו שכוכבים נוצצים וזוהרים המזוהים כ"מלכי הכיתה " יזדהו איתו
כך הז'אנר נחשב גם בארה"ב. עם כל היותו ז'אנר מצליח ביותר בחוברות הקומיקס, ששום אדם מכובד לא היה מודה בקריאתן, או בכתיבתן ובציורן ובשנות החמישים אף הוכרז נגדו מסע צנזורה חריף בטענה שחוברות אלו משחיתות את הנוער. . אבל הז'אנר הזה התמיד קמו לו מועדוני ואירגוני חובבים רובם אנשים מבוגרים דווקא שהודו בגאווה שהם אוהבים גיבורי על . ועד כמה שהדבר מפתיע כיום רוב קוראי הקומיקס בארה"ב כולל של גיבורי העל הם אנשים מבוגרים ולא ילדים.
אלמנט מרכזי להפיכתו של הז'אנר לחלק אינטגראלי מהזרם המרכזי " " היה הודות לסרטי הענק המבוססים על סדרות קומיקס כמו סופרמן ובאטמאן ספיידר מאן והאקס מאן , שהפכו לשוברי קופות חסרי תקדים והראו שיש בתופעה "כסף"וכתוצאה בלתי אפשרי שלא להתייחס אליה ברצינות .ואולי עוד יותר לכך תרמו שוברי הקופות הגדולים מכולם סרטי סדרת "מלחמת הכוכבים " של לוקאס וסדרת אינדיאנה ג'ונס של שפילברג שהתבססו על אלמנטים רבים אבל בראש ובראשונה סיפורי קומיקס והם הראו מעבר לכל ספק שסרטים כאלו הם מצליחים הרבה יותר בקופות מסרטים "קונבנציונאליים ".
וכיום רוב מה שרואים הילדים בסרטים המצוירים בטלוויזיה יהיו אלו מתוצרת אמריקנית או יפנית זה לרוב עלילות גיבורי על , כך שסיפורים אלו הם חלק משמעותי ביותר במזונם הרוחני וכך הפכו למעשה לחלק מין ה"הזרם המרכזי " התרבותי או שיהיו כאלה בעוד כמה שנים כשילדים אלה יתבגרו . וכך מה שהי הפעם חלק מהשוליים הוא כיום מרכז .
גם בישראל שבה לא הייתה אף פעם תרבות קומיקס מפותחת ,תרבות כזאת הולכת ומתפתחת בצעדי ענק בשנים האחרונות וכוללת בין השאר כנס קומיקס ענקי המתכנס כל שנה לכמה ימים בסינמטק ואירגון
חובבי קומיקס אוק"י המקיים כנסים בכל רחבי הארץ.זה מראה שגם בישראל הקטנה אך המושפעת עמוקות מהתרבות של ארה"ב ,יש קהל גדול לגיבורי על .
וכעת קיבלו חובבי גיבורי העל את תעודת ההכשר האולטימטיבית לכך שהם חלק מהזרם המרכזי בתרבות הילדים  על ידי הפסטיגל  שהוא כיום הסימון האולטימטיבי שלו .

יעל בר זוהר וסופרסטארים אחרים בפסטיגל.

רק מה הבעיה שלי עם הסיפור והדמויות של הפסטיגאל :שהילדים לומדים מהסיפור שכל גיבורי העל הנוצצים והזוהרים האלו הם גם דמויות נוצצות וזוהרות  ויפהפיות בחייהם הפרטיים (לפחות לכאורה )  כמו יעל בר זוהר ורוני סופרסטאר  וכל השאר.
אבל בסיפורי גיבורי העל האמיתיים אלו שבחוברות הקומיקס: גיבור העל בחייו הפרטיים הוא לעולם אינו דמות זוהרת,נהפוך הוא לרוב המדובר בדמות של "חנון " וגרוע מכך שמשיג את מה שהוא משיג רק במאמצים רבים  ביותר ובקשיים אינסופיים ולעיתים הוא גם די מכוער.  .
אבל אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים  שלאנשים מסוג זה  מפיקי הפסטיגל  לא היו נותנים  לעלות על הבמה שהרי הם לא זוהרים ו"אופנתיים "ו"עכשוויים " מספיק.

קישורים רלבנטיים

אתר הפסטיגל

הפסטיגל בויקיפדיה

גיבור על העולם 

 

 

 

ראיון עם מיקי פלד

חנוך רוזן במאי הפסטיגל

 

מרדכי חיימוביץ על הפסטיגל

תולדות פסטיבל שירי הילדים 

 

ג'וזפה ורדי פוגש את המומיה ברמת גן : על המחזמר "אאידה"

למרות צרימות פה ושם המחזמר "אאידה " שמעלים תלמידי ב"בית צבי בכיכובה של עדי כהן היא הפקה סבירה ביותר . אבל המחזמר המודרני שמבוסס על אחת האופרות המפורסמות ביותר על מצריים העתיקה מזכיר יותר מכל דבר אחר דווקא סרט אימה מודרני מסדרת "המומיה".

לאחרונה במסגרת גל המחזמרים השוצף על במותנו-מחיי יצחק רבין ועד הווי הודי אפשר למצוא מחזמר מעט שונה . באולם תיאטרון היהלום ברמת גן בהפקת תיאטרון הספרייה מעלים תלמידי בית הספר למשחק "בית צבי מחזמר מודרני המבוסס על אופרה . האופרה "אאידה" של הקומפוזיטור האיטלקי המפורסם מהמאה ה-19 ג'וזפה ורדי.
"אאידה " היא אולי התוצר המפורסם ביותר של התרבות המערבית שעוסק מצרים העתיקה ( עם נתעלם מסרטי האימה השונים על "המומיה " למיניהם כמובן ) .

הסיפור מתאר את סיפור אהבתם הטראגית של אאידה, נסיכה , שהפכה לשפחה בארמון המלוכה המצרי וחולמת לחזור לאביה ולארצה , וקצין המשמר, רדמס, בארמונו של המלך, במצריים העתיקה שאותו היא משכנעת לעזור לה .סיפור האהבה הופך למשולש אהבה שבו לרוע המזל הצלע השלישית היא לא אחרת מאשר הנסיכה השחצנית בת פרעה, אמנריס המעוניינת להינשא לרדאמאס וכאשר היא מגלה את בגידתו במצרים (ומה שהרבה יותר נורא בה עצמה ) היא מצווה לקבור את שני האוהבים חיים בסיום טראגי.אבל  שני האוהבים מתאחדים בעולם הבא , וקמים לתחיה כמומיות בזמננו ומספרים לנו את סיפורם הטראגי  .

היוצרים השונים של אאידה

 

גם סיפור יצירתה של האופרה הוא יוצא דופן : האופרה הזאת הוזמנה מהמלחין האיטלקי המפורסם ג'וספה ורדי בידי הכאדיב של מצרים איסמעיל לשם הצגה בפתיחה החגיגית של תעלת סואץ ב- 1869 וזאת במטרה להראות לאנשי המערב את גדולתה של מצרים ( העתיקה , אבל גם החדשה ) .

 

אוגוסט מריאט

את הסיפור המקורי כתב הארכיאולוג המפורסם אוגוסט מריאט ממייסדי  המוזיאון המצרי בקהיר , שטען אז שהסיפור מבוסס על סמך אירועים אמיתיים מההיסטוריה המצרית שאותם חשף כביכול בחפירותיו.

 

 Verdi: Aida Album Cover

פוסטרים  להצגות  של "אאידה "

למעשה הסיפור הוא מומצא לחלוטין וכמוהו השמות שאין להם קשר למצרים הפרעונית ( אאידה לקוחה כנראה משם יווני במצרים ההלניסטית שאותו חשף מריט בחפירותיו ) ושם הפרעה שבתקופתו מתרחשת העלילה לא מצויין במכוון. ייתכן שמקור ההשראה כלל לא היה מצרים העתיקה אלא מקור קדום הרבה פחות  אופרה של מוזיקאי בשם מסטסיו בשם "ניטי "מ-1756 שגם היא התרחשה במצרים העתיקה ושבה הופיעו דמויות בעלי שמות דומים וגם שם היה משולש אהבה כמו זה שבאאידה . הטקסט הנ"ל היה מפורסם ולא פחות מ32 קומפוזיטורים כתבו לו מוזיקה .
על פי טענה אחרת אחיו של מריאט ,אדוארד , יצר את הסיפור בעת שביקר את אחיו ב-1866. ואחד מבניו דרש מאז תמלוגים מהאופרה אך ללא כל הצלחה.

כך או כך  מריאט הוא זה שללא כל ספק תיכנן את התלבושות והתפאורות כדי שיהיו אותנטיים ככל האפשר . אבל מעולם לא קיבל שכר או תמלוגים על מאמציו .לאחר הצלחת האופרה מעבר למשכורתו הרגילה מהכדיב , דבר שהרגיז את יורשיו עד לטירוף לאור הצלחתה העצומה של האופרה.הכדיב איסמעיל עצמו טען במכתב לורדי שהוא שיכתב את העלילה במו ידיו וכמה זה נכון זה לא ידוע אבל אולי בגלל זה מריאט לא קיבל כל שכר מיוחד על עבודתו זאת . . יש גם טענות שהאיטלקי סולרה שגם הוא עבד בשביל הכדיב הוא שכתב את העלילה ולא מריאט אבל הנ"ל היה אוייב של ורדי ( הוא כתב עבורו את הליברטו לאופרה מתוכננת בשם "אטילה " וסירב להשלים אותה ) ולכן הקשר שלו לסיפור נשמר בסוד מיפני ורדי שהיה מסרב לעבוד על אופרה שנכתבה בידי בידי מי שהוא נכווה ממנו בעבר. .

ג'וזפה ורדי המלחין.

ורדי עצמו שלא היה מרוצה מהעלילה נתן אותה לכתיבה מחדש לקמיל דה לוש שכתב את הגירסה הצרפתית של הליברטו ,ואחריו אנטוניו גיאלנסזוני כתב את הגרסה האיטלקית ובסופו של דבר ורדי עצמו שיכתב סופית את העלילה .


פוסטר של "אאידה " מ-1872.

וכך אחת האופרות המפורסמות ביותר בהיסטוריה עברה בידי ידיים רבות ,ארכיאולוג צרפתי עם או בלי אחיו ,כדיב מצרי ,מחבר ליברטו איטלקי שהיה יריבו של ורדי ,ומנהל תיאטרון צרפתי וכמובן המוזיקאי עצמו לפני שהפכה ליצירת מופת . ואולי באיזו דרך מסתורית הצלחתה נובעת מהשילוב של כל כישרונותיהם של בני הלאומים השונים האלה .
אך  מסיבות שונות הצגת האופרה נדחתה עד 1871 וכך היא לא שימשה לבסוף  בפתיחה הרשמית של תעלת סואץ .
בכל מקרה באופרה זאת הצליח ורדי למזג מיזוג יחיד במינו של האווירה המצרית המצרית הקדומה כביכול עם מוזיקה בסגנון אירופי מערבי וליצור בכך סיגנון חדש של זימרה ומאז אופרה זאת אינה יורדת מהבמות .ויש הרואים בה את אחת משתי האופרות המפורסמות ביותר של העולם ביחד עם "כרמן " של ביזה .

המחזמר

בשנים האחרונות החליטה חברת וולט דיסני שזכתה בהצלחה גדולה עם העלאת מחזמרים על הבמה המבוססים על הסרטים המצוירים שלה מחזמרים כמו "היפה והחיה " ומלך האריות " לקחת את האופרה הקלאסית וליצור את סיפור העלילה מחדש כמחזמר עם מוזיקה חדשה ומודרנית ולזנוח לחלוטין את המוזיקה הקלאסית של ורדי ,מן הסתם מתוך ההנחה שהקהל המודרני הצעיר שוב אינו מסוגל להתמודד עימה . .. מבחינת חברת וולט דיסני היה בכך חידוש שהם מעלים מחזמר שעלילתו לא הוכיחה את עצמה תחילה כסרט שובר קופות . אך נראה שבמקרה זה הם סמכו על האופרה של ורדי כמקדמת המכירות.
עוד מאפיין יוצא דופן הוא שהמדובר בסיפור טראגי בניגוד לכל המחזמרים הקודמים של החברה אולם נראה שחברת וולט דיסני החליטה להתגוון גם מבחינה זאת ולא להיות ידועה רק כיוצרת מחזמרים לילדים ולכל המשפחה.

היוצרים של המחזמר הם האחראיים להצלחה המוזיקלית הגדולה ביותר של דיסני בכל הזמנים " מלך האריות "   טים רייס כותב המילים  ואלטון ג'ון המוזיקאי  .
אלטון ג'ון וטים ריס לקחו את האופרה המקורית של ורדי ומריאט ונותנים לה גירסה קלילה ברוח זמננו .
וזהו המסע השני של טים ריס למצרים העתיקה לאחר יוסף וכתונת הפסים שעשה עם ללויד ובר

מעניין שהסיפור בכלליותו מזכיר גם את סיפור המסגרת של סרטי "המומיה" המודרניים שככל הנראה היוו מקור השראה ליוצרים כמעט כמו האופרה הוותיקה של ורדי שגם בהם יש זוג אוהבים בוגדני שבגד במצריים ונענשים על כך בקבורה בחיים וזה ניכר במיוחד עם הפתיחה והסיום של המחזמר ההמתרחשים בזמן המודרני שבהם אנו מוצאים את עצמנו במוזיאון מודרני עם מומיות שבהן משתמרות נשמותיהם של אוהבים טראגיים ממצרים העתיקה ,עד שלפתע קמות הגוויות לתחייה ותחילות לספר את סיפורן . טריק קולנועי שחוק היישר מבית היוצר של "המומיה".

הנסיכה ב"אאידה"

המחזמר עלה על הבמות על רגל שמאל., וכמו לאופרה המקורית גם לו יש יוצרים רבים ומגוונים.
ההצגות הראשונות שלו ב-1998 היו כישלון נחרץ .לאחריהם הוא עבר מקצה שיפורים יסודי ביותר בעלילה בידי כותבים חדשים ועלה שוב על הבמות והפעם רץ בהצלחה גדולה. ארבע וחצי שנים על בימת ברודווי ולאחר מכן יצא לסיבוב הופעות בצפון אמריקה וארצות העולם למשך שלוש וחצי שנים נוספות . הוא זכה גם לאלבום כיסוי רב משתתפים שכל הכנסותיו היו קודש למלחמה באיידס ובין מבצעי שירי המחזמר שם היו סטינג ,טינה טרנר ג'נט ג'קסון ,ספייס גירלס ואחרים .. ונראה שיישאר על במות העולם עוד זמן רב.

הדמויות במחזמר.

סך הכל מחזמר נעים וקליט, ויש לשבח את יכולת השירה והמשחק של עדי כהן כנסיכה הנובית המרדנית ובן זוגה ניר שלמון בתור רדאמאס ורוני גופר בתור הנסיכה אמנאריס ,נותנים הופעה מכובדת בהחלט בהתחשב במגבלות של האולם ושל שאר השחקנים. הם גם מסוגלים בהחלט לשיר וזה חשוב הרבה יותר במקרה הזה מאשר יכולת המשחק .עם זאת חשבתי שדווקא התפקיד הקומי במקצת של אמאנאריס היה מתאים יותר לכישוריה של עדי כהן מאשר התפקיד הטראגי של הנסיכה הנובית .

נעם  טלמון ב"אאידה"

השחקן הטוב ביותר בכל אופן היה נועם טלמון בתפקיד הקטן של אביו של רדאמס שבו הצליח להקרין אווירה חזקה מאוד של איש חצר זומם מזימות .


התלבושות של השחקנים לא מצאו חן בעיני כלל הן לא נראו קשורות כלל למצרים העתיקה אלא לזמנים שונים ומגוונים וזה פגם באווירה שאותה ניסו ליצור במחזמר.

 
פרעה ובתו ב"אאידה"

כדאי לציין שזהו המחזמר השני של שחקני בית צבי בתיאטרון היהלום בכמה חודשים על מצרים העתיקה לאחר מחזמר על משה של דודו טופז ודווקא שם התלבושות והעיצוב היו מרשימים בהרבה.
ורדי זה לא , אולם בתור תחליף לקהל מודרני שרגיל יותר למוזיקת פופ ורוק זהו תחליף סביר בהחלט.ניתן בהחלט להעלות על הדעת שכאשר ישאלו ילד של היום בעוד כמה שנים האם הוא זוכר את המוזיקה של "אאידה " הוא יתחיל לפזם את המוזיקה של אלטון ג'ון. מה שיכול להעלות מחשבות נוגות על היחס ליצירות קלאסיות , אבל מצד שני יש כאן גם ניסיון לגיטימי להתמודד מחדש עם חומר קלאסי .

 

 עוד על המחזמר "אאידה"

אאידה המחזמר בויקיפדיה

ביקורת אמריקנית

ביקורת אנגלית על המחזמר בברודווי

 

אאידה בוינט

עדי כהן באאידה
טרגדיה מבית דיסני 
ביקורת של צבי גורן

האופרה "אאידה"

אאידה בויקיפדיה

יהואש הירשברג על שפתה האופראית המוזיקלית של "אאידה "

 

תקציר על אאידה
ניתוח סרטי מומיות 

המחזמר "משה" של דודו טופז

הנסיכה ב"אאידה"

מדודו טופז ועד למשה רבנו

דודו טופז מלך ישראל .צילם מיכה קירשנר.

 

אין מה לראות בטלוויזיה כשאני לא נמצא שם .
(דודו טופז במופע "אין לי זמן ")

הבדרן המפורסם ביותר של ישראל, דודו טופז ,מלך הרייטינג האחד והיחיד יצא לאחרונה במופע בידור על חייו בשם "אין לי זמן". זמן קצר לפני כן  הוא כתב  והיציג מחזמר שעסק בנושא הבהחלט קשור של חיי  משה רבנו .ויש טענות שיש לו שאיפות פוליטיות מלכותיות ואף משיחיות .לדודו טופז בכל אופן יש טיעון משכנע לזכותו למלוך : בשושלת היוחסין של משפחתו יש מלך מפורסם.

 

"אני לא מעוניינת לפרסם כתבה על המחזמר התנכי "משה" של דודו טופז " אמרה  לי העורכת של מוסף ספרותי שבועי.
"למה לא? "
" כי כל דבר שדודו טופז נוגע בו ואפילו התנ"ך הוא זול ורדוד מעצם ההגדרה "היא הסבירה " ואני לא רוצה לעסוק בדברים רדודים".
לפני כמה חודשים יצר הבדרן והאושיה התקשורתית האולטימטיבית  דודו טופז מחזמר  בנושא שהוא לכאורה לא צפוי, על הדמות התנכית של משה רבנו.

המחזמר, שתיעד את חייו של משה רבנו כפרודיה אקטואלית ברוח התקופה העכשווית, עלה אז בתיאטרון היהלום ברמת גן במימונה של עיריית רמת גן שהייתה גאה לשתף פעולה עם דודו טופז בפרויקט איכותי כל כך על התנ"ך .ומן הסתם בתקווה שהפרזסטיז'ה של טופז בציבור הרחב תקרב את ההמונים גם אל חיי משה רבנו.
דודו טופז ציפה שההצגה תהיה הצלחה מסחררת .


ההצגה רצה 30 הצגות ואז ירדה לאחר שניקטלה בידי הביקורת באכזריות . הלכתי לראות את המופע על משה ולמרות כל הביקורות הקטלניות הופתעתי לטובה . נהניתי מהמחזמר אם כי אין לאמר שהייתה כאן יצירת מופת.
לאחרונה עלה טופז במופע חדש בשם "אין לי זמן " שבו הוא מופיע בעצמו והוא טיפוסי יותר למה שמצפים ממנו הוא עוסק בחשבון נפש שאותו עושה כעת דודו טופז לגבי חייו.

 

בשבוע שעבר הוזמנתי למופע זה והלכתי  גם כדי לבדוק האם אכן מדובר ביצירה רדודה כל כך כפי שמצפים תמיד מדודו טופז. בת זוגי אמרה  לי לפני המופע שהיא הוזהרה מראש בידי חברה שתמהה  מה לה ולמופע של יצור רדוד כמו דודו טופז.
המופע למרות כל החששות הוא סביר בהחלט ,נהניתי ממנו מאוד וגם אי אפשר לאמר שטופז מוריד את עצמו יותר מדי עבור הקהל ( חוץ אולי מכמה קטעים קצרים ).

עם כל מה שאפשר לאמר על טופז ( ונאמר אין ספור פעמים ) אי אפשר לקחת ממנו את היותו בדרן מעולה.

שני המופעים שהנם לכאורה כל כך שונים האחד על אבי האומה משה רבנו והשני על "מלך הבידור "דודו טופז " חייו הוריו וזמנו שהם לכאורה שונים ומנוגדים עד כמה שאפשר עשו עלי רושם שהם דווקא משתלבים היטב יחד. וזה גרם לי לשרבט כאן כמה הרהורים על מלך הבידור הישראלי האחד והיחיד דודו טופז ..

מלך ישראל

 
 

מה הוא חושב, שהוא דוד המלך"?

( שאלה על דודו טופז שהוצגה בידי בן משפחה לאישתו לשעבר דליה בר ששת )

טופז עסק במחזמר "משה " בדמותו ובאישיותו ובתולדותיו של מנהיגו הגדול של עם ישראל ,משה, ודומה שהעיסוק הזה אינו מקרי שהרי טופז הצהיר תמיד בריש גלי שיש לו עניין לעבור יום אחד לפוליטיקה ויש שטוענים שעם הכריזמה האמיתית שלו הוא יכול להצליח גם בתחום זה.

היחס שלו לקהל שממנו הוא שואב ( ולמעשה דורש ) אהבה והערצה אין סופית מזכיר מאוד את היחס של מלך לנתיניו . מלך ליברלי ואוהב ואהוב מאוד אמנם , אבל גם סמכותי ובלתי פוסק בדרישותיו .
דומה שבתחום הבידור טופז זכה לכינויים של "מלך יותר מכל אחד אחר אפילו אצל שונאיו ותוקפיו הגדולים שגם הם אולי יותר מכולם מתייחסים אליו כאל "קיסר " מסוג כלשהו .

נישאלת השאלה : אם הכינוי הידוע הזה של "מלך הבידור " היה המצאה של התקשורת , של יחצניו של טופז או דווקא פרי המצאתו של דודו טופז עצמו שתפס והשתרש ?
אינני יודע את התשובה על כך .אולם יש לי חשד שהכינוי הוא המצאתו הבלעדית והייחודית של דודו טופז עצמו ולא של  שום יחצ"ן או עיתונאי .ולדעתי אם כך הוא כי אז יש בכינוי הזה הרבה יותר ממה שנראה לעין .
הדבר אולי ישמע מפתיע אבל לטופז יש טענה אמיתית כלשהי ל"דם מלכים כחול" מצד משפחת אימו לילי גולדנברג ,משפחת פולמן שמוצאה בפולין.
סבו של טופז מצד אימו חקר היטב את אילן היוחסין של המשפחה עד לדור העשירי מצא שהמשפחה כללה  רבנים גאונים ותלמידי חכמים מהסוג המקובל בכל משפחה בפולין . אבל תפארת היוחסין האיש היוצא דופן באמת היה עשיר יהודי מפורסם ממוצא איטלקי שכנראה אף היגיע לדרגת שר בממשלת פולין בשם שאול יודיטש וואהל
ןעל פי האגדה הוא מלך בפולין של שלהי המאה השש עשרה למשך יום אחד שלם.

מלך ליום אחד.

סטפן בטורי מלך פולין. על פי המסורת לאחר הרעלתו התמנה ליורשו ליום אחד היהודי שאול וואהל ,אבי אבותיו של דודו טופז.

הסיפור על אותו אבי אבותיו של טופז הוא מעניין: הוא היה עשיר גדול, הפרנס הקהילה של בריסק בליטא ואף כיהן כשר בממשלת פולין. הוא היה עשיר גדול כל כך שאף היה לו חותם מיוחד עם תמונת אריה רובץ ששתי ידיו מחזיקות בשתי לוחות זכר ללוחות הברית . כאשר עסק בענייני מדינה היה לו חותם אחר עם תמונת אריה שידו הפשוטה נושאת כתר ונתונה על ראש נשר העומד ליד האריה, סמל מלכותי ברור.

.ואולי קשורים סמלים אלה לסיפור הימלכותו של וואהל ?
על פי המסורת הפרשה התרחשה מיד לאחר מות המלך סטיפן בטורי ב-1586. הוא היה האחרון בשושלת שלו וכתוצאה במקרה זה המלוכה לא עברה בירושה אלא האצילים בחרו מבינם כמלך ועד שיגיעו להחלטה נשארה הארץ ללא מלך. בזמן המעבר בין מלך למלך אותו שאול ואהל שהיה מקורב של הנסיך הפולני החשוב רדזיויל הוכרז ,בגלל חשש מהאפשרות שפולין לא תישאר ללא מלך אפילו יום אחד עד שיוכתר המלך הבא , כמלך זמני או "נשיא " . אולי בגלל שהאצילים לא יכלו להגיע לעמק השווה בינם מי יהיה השליט הזמני והעדיפו שהיהודי ישמש במשרה אולי הייתה כאן בדיחה כלשהי ואולי מתוך הכרה כללית בכישוריו המיוחדים של וואהל .
כך או כך היהודי שאול וואהל מלך בפולין למשך יום ולילה שלם ( או למשך לילה שלם לפי גרסה אחרת ) כיהודי היחיד ששלט שם , ובזמן יום מלוכתו המלך שאול ביטל לפי המסורת שלושה חוקים מפלים כנגד היהודים 1) עד אז כל הרוצח יהודי חייב היה לשלם רק דמי כופר נפש כאילו הרג עבד איכר המלך שאול ואהל קבע כי כל השופך דם יהודי ייענש כאילו שפך דם נוצרי. 2) המלך שאול ביטל את החוק שבתי התפילה היהודים חייבים להיבנות נמוך יותר מכל בנייני העיר ומעתה הותר ליהודים לבנות בתי תפילה גבוהים. 3) המלך שאול אסר על בתי המשפט לקבל את עלילת הדם כאילו משתמשים היהודים בדם נוצרי באפיית מצות לפסח.
על פי מסורת אחת לוואהל הוצע להיות מלך קבוע של פולין אבל הוא סירב ( נו טוב זאת אחרי הכל אגדה ) לאחר מכן המליץ וואהל על אחד המועמדים והמלצתו התקבלה והמועמד הפך למלך זיגמונט השלישי , בעוד שוואהל עצמו פרש מהמלכות בכבוד רב ולאחר מכן התמנה כ"משרת החצר"שדרגתו שווה לזו של אצילים הנוצריים ומעתה ואילך רק למלך שבבחירתו סייע הייתה את הזכות לשפוט אותו . . כתוצאה מאירוע זה קיבל שאול את שמו "וואהל " שמשמעותו בגרמנית היא "הנבחר "

.

מצבת שושלת היוחסין של דודו טופז משאול וואהל מלך פולין ליום אחד וכלה באבי סבו של טופז.

הפרשה המוזרה הזאת שימשה מאז כמוטיב מרכזי ביצירות שונות של סופרים יהודיים ואפילו לבסיס לרומן היסטורי בהמשכים שהופיע בעיתון בשפת האידיש .
מלכות של יום אחד ( או לילה אחד ) היא אולי לא מציאה גדולה , אבל היא הרבה יותר טובה מלא כלום כפי שיכולים להעיד בוגרי תוכניות הריאליסטי השונות של ימינו.
מעניין שהפרשה מזכירה מאוד כמה מ"המעשים הטובים" של טופז עצמו בתוכניתו "הראשון בבידור" ששם העלה אנשים שונים למשרות רמות שונות ומשונות לזמן קצרצר כמו שאירע לאותו שאול ואהל .

אלא שהסיפור רחוק מלהסתיים גם כאן . כפי שאפשר ללמוד בספר בשם "אבות עטרה לבנים" של אחד אריה יהודה ליב ליפשיץ שהופיע בוארשא בשנת תרפ"ז לוואהל עצמו יש שושלת יוחסין שמתוארת בפירוט מדהים דור אחרי דור דרך אישים ידועים כמו רש"י רבן גמליאל והילל ומגיעה עד לא אחר מאשר דוד בן ישי מלך ישראל .
כך שדודו טופז יכול להתגאות בשושלת יוחסין לא רק עד אותו שאול וואהל מהמאה ה-16 אלא גם כזאת המגיעה עד לבן שמו התנכי . כל מי שמעוניין ללמוד את שושלת היוחסין מדוד המלך עד שאול וואהל מוזמן לעיין בספר "אבות עטרה לבנים". .
כמובן טופז ובני משפחתו מודעים היטב לכך שבעורקיהם זורם "דם מלכותי כחול"
על פי סיפור אחד אביו של דודו טופז,אליהו גולדנברג שלח לאמו לילי , עם לידת טופז, מכתב איחולים ובו התקווה שהילוד יגדל לתפארת ואף יושיע את עמו.
במשך שנים טופז דיבר על שאיפתו להיכנס יום אחד לפוליטיקה , ומי יודע אולי היום הזה קרוב מתמיד כאשר הקריירה הבידורית שלו נראית כמדשדשת במקום אחרי נפילתו מהגבהים של מלך הרייטינג של ערוץ 2.

הסופר

 

איור של זאב פרקש לספר של דודו טופז.
 
 
על האגו של דודו טופז נכתבו מחקרים מדעיים וגם כמה פואמות .
( מתוך כתבה עיתונאית )
)
טופז שימש במחזמר "משה " ככותב בלבד והעובדה שפעל שם ככותב דווקא ולא כשחקן ראשי ( אם כי הוא שימש כקולו של האלוהים ) היא מפתיעה לכאורה. שהרי מה לבדרנים ולספרות ?ועוד למישהו שעליו טוענים שהוא כל כך רדוד.
אבל האמת היא שהוא בא ממשפחה בעלת נטיות ספרותיות.  אימו,לילי גולדנברג " חיברה ארבעה ספרי שירה שהופיעו במהדורות מצומצמות וספר אוטוביוגראפי בשם "ברדת המסך " שיצא לאור בשתי גרסאות שונות .
אביו של טופז אליהו גולדנברג אמנם לא בא מייחוס מלכותי כמו האם הוא רק היה מקריא  מפורסם של יצירות של סופרים ידועים כמו מנדלי ושלום עליכם . ופירסומו בחייו היה קרוב לזה של טופז כבדרן כיום . אבל כיום שוב אין ביקוש למקצועו מקריא של פרקי ספרות קלאסיים מהספרות העברית והאידית.
גם אחיו של טופז,מיקי גולדנברג פירסם עד היום לא פחות מארבעה ספרים שעוסקים בנושאי זוגיות וטופז עצמו פירסם עד היום כמו אימו חמישה ספרים שניים אוטוביוגרפיים שני ספרי שירה ורומאן בשם "עד העצם " שבו נדון מיד .
 
רשימת ספריו  של דודו טופז :  

למה לא? / דודו טופז

למה לא? –שירים על הגל הקל . טרקלין , 1972. צייר זאב.

סטגדם. טרקלין. 1980. קובץ שירים.

כתם לידה / דודו טופז
כתם לידה.
ביתן .1981.

קובץ סיפורים אוטוביוגרפיים.


עד העצם. נוצה וקסת . 1986.

רוטן אוטוביוגרפי .

החיים זה לא מה שהבטיחו לי (מהד' נוספת) / דודו טופז
החיים זה לא מה שהבטיחו לי .. ידיעות אחרונות . 2002. אוטוביוגרפיה .

דודו מספר לגולו - דודו טופז מספר אגדות עמים וסיפור ים לילדים - קרא ושמע # / דודו טופז

ויש גם ספר וקלטת  קלטת
דודו מספר לגולו .

הוסף לסל את חלומות פז / דודו טופז

חלומות פז. :   שבע אגדות לשבעה לילות /     איורים מישל קישקה. אור-יהודה :   כנרת,   2009

טופז עצמו הפך לבדרן מספר אחד במדינה והואשם אגב כך ובצדק שהוא רידד את רמת הבידור לשפל  בלתי ידוע עד אליו ( אם כי הוא המשיך להיתדר לשפל עמוק עוד יותר אחריו )  .אבל הכל מודים שהמדובר באדם אינטליגנטי מאוד שכשלעצמו יכול , אם הוא רוצה,  להיות רחוק  מאוד מרדוד .
לדעתי העניין של טופז בתנ"ך הוא רחוק מלהיות רדוד . אימו היא חובבת מושבעת של תנ"ך ומשתתפת קבועה במשך שנים רבות של ישיבות החברה לחקר התנ"ך  בראשות חוקר המקרא ברוך קפלינסקי .

טופז עצמו פירסם בספרו הראשון "למה לא : שירים על הגל הקל " שירים העוסקים בנושאי תנ"ך על איוב ועל סיפור סדום שאינם גרועים כל כך ..
לא מן הנמנע שרעיון המחזה של משה נמצא כבר שנים רבות עם טופז. לדבריו הוא עבד על המחזמר כבר 12 שנה ולא מצא לו משקיעים עד היום . אני חושד שרעיונות דומים עלו במוחו עוד זמן רב לפני כן .

ברומן שלו "עד העצם " ( 1986)   מופיע סופר שיש בו אלמנטים אוטוביוגרפיים רבים של טופז .

הסופר הנ"ל הוא גם רב מכר  אבל גם נחשב מאוד מבחינה ספרותית ואפילו נלמד בבתי הספר , החלום הרטוב של כל הסופרים באשר הם. ( האם הספר משקף שאיפה לא כל כך נסתרת להיהפך לסופר מפורסם?).

תוצר של פירסומו הוא הצלחתו המינית. הסופר הנ"ל שוכב עם נשים רבות מספור ולפעמים עם כמה ביום אחד כל זה רק מעורר ומעודד אותו להמשיך ליצור .  עוד הצלחה שסופרים רבים מן הסתם היו משתוקקים אליה .
מצד שני "הוא לא ראה את עצמו מוכשר לכתיבה ,וגם התואר "סופר " הביך אותו ."סופרים " הם טולסטוי ,ג'מס גו'יס ,המינגווי .מה לו ולהם .מי כמוהו יודע אתה אמת על עצמו –הרי הוא גבר יצרי אינטליגנטי פחות או יותר ,שנתמזל מזלו לחיות בארץ מטורפת כזו . הן כל מה שעליו לעשות הוא לתאר נכון מה שקורה בה , אין צורך להוסיף דבר מן הדמיון יתכן שהליכתו למיטה מידי ערב עם אישה אחרת הייתה בין השאר ,ניסיון להוכיח לעצמו את התיאוריה הזאת ".
שנים רבות לאחר מכן ,אחרי שחזה בסרט "אמדיאוס "קרא את תולדות חייו של מוצארט ,ובעקבות זאת את תולדות חייהם של אמנים מפורסמים אחרים .לפתע גילה שהם לא היו שונים ממנו .רק שנים לאחר מכן החל אט אט להבין שאין בהכרח קשר בין קדושת היצירה לבין החולין בחיי היום יום של האמן .
( עד העצם ע' 57 )

 

הסופר  כותב ספרים מצליחים  כמו "המן והשליו " שנכתב לפני מלחמת ששת הימים ולו מייחסים המבקרים תכונות נבואיות לגבי המלחמה וטוענים שזהו הספר הטוב ביותר של העשור . ומוכנס לתוכנית לימודי הספרות בבתי הספר התיכוניים .בספרו הבא "עפר ועפר " שיוצא לאור בראשית 1973 מתאר הסופר הנ"ל ניסיון כושל של צליחה מצרית מעבר לקו בר לב בסיני שבמהלכו נהרס בהפצצה מצרית מוצב שניבנה בצורה כושלת בידי קבלן חסכן במיוחד .הספר מנבא למעשה את הצליחה המצרית  האמיתית במלחמת יום הכיפורים כמה חודשים לאחר פירסום הספר . וגם הוא כמובן זוכה להצלחה עצומה ומשמש כבסיס לסרט שבעשייתו עוסק הרומאן .

אולם הספר שכתיבתו מעניינת באמת את הסופר הנ"ל הוא רומן היסטורי דווקא  מימי מלכותה חשמונאים במאה הראשונה לפני הספירה בשם "אנטיפטר "  " על שם אותו מנהיג אדומי שבמידה רבה ניווט את מהלך האירועים וגישר בין חיהודים לרומאים ותרם בעקיפין להשתלטות רומא על יהודה ולסיום מלכות ביתה חשמונאים ..אבל לפני כן יקרא שוב את "אחי גיבורי התהילה " יש להימנע מפלגיאטים ".  המנהיג הנ"ל הוא  אביו של המלך הורדוס במאה הראשונה לפני הספירה שבו הוא מתכוון לתאר כיצד קנאים דתיים אינטרסנטיים  ומסרו את המדינה היהודית  החשמונאית לידי הרומאים כמשל על ההווה והאיום שמהווים הקיצוניים המודרניים על המדינה "מה שאני רוצה לעשות בספר זה לפקוח לאנשים את העיניים שילמדו לראות ! שילמדו מההיסטוריה ! 

אלא שבסופו של דבר מגיע הסופר למסקנה ש"סרט הוא מיצרך להמונים .סיפור על תקופת החשמונאים ..את מי זה מעניין ? ..הרי בתוך זמן קצר הוא יכול לשרבט מתחת ידו תסריט מן הסוג הנלוז הזה –מן סיפור אהבה בנאלי אידיוטי ..אולי בין מיליונר לבין נערת אשפתות , או בין זמר מפורסם לבין מעריצתו ..מה שיותר מטומטם יותר טוב .זה מה שמגיע להם ! תקופת החשמונאים לא מעניינת את הסבתא שלהם ! תן להם סקס, רצח ,אונס וצחוק ..הרבה צחוק …

אני שואל את עצמי אם הקטע  הבדיוני הזה משקף את מה שטופז חושב באמת על קהלו.

אני חושד שכן .

משה רבנו על פי דודו טופז

ב-92' העלה טופז הצגת יחיד בשם 'משה', שהציעה מונולוג של משה רבנו היושב על צלע הר נבו, משקיף על הארץ ומביע את דעתו על אלוהים, על הדת, על נשים ובכלל על עם ישראל.
המופע שהיה ברמה גבוהה יותר ממה שטופז מציג בדרך כלל נכשל כישלון חרוץ.הוא שרד רק ארבעה פעמים בטרם ירד מהבמה.

.אפשר לנחש שאחת המסקנות שטופז  הסיק מכישלון המופע היה שאין טעם להגיש משהו שהוא ברמה גבוהה יותר לקהל ושעדיף להישאר עם משהו מובן ועממי יותר כמו משה מהאורנג'דה המערכון המפורסם והמצליח ביותר של טופז.

דודו טופז במחזמר "משה".

בכל אופן עובדה היא שטופז לא ויתר על רעיון אותה הצגת יחיד והפך את המונולוג היחיד למחזמר צבעוני קליל .
טופז כאמור  ניסה במשך 12 שנים (!)  להעלות את המחזה וללא הצלחה. אפשר לנחש שמפיקים ובעלי תיאטראות לא מצאו עניין רב במחזמר תנכי ועוד של דודו טופז שני דברים שעל פניהם נראים כסותרים לגמרי .מפיקים פרטיים ותיאטראות גדולים כמו הקאמרי דחו את ההצגה בגלל מה שנראה כעלויות גבוהות במיוחד.
על פי הדיווחים הוא הצליח לבסוף לשכנע את עיריית רמת גן לתמוך במופע גם משום שהבטיח לתת מהרווחים של החודש הראשון מילגה לתלמידי בית הספר "בית צבי " על שם אביו אליהו גולדנברג ז"ל .
טופז טוען ש "כדי לכתוב את ההצגה נפגשתי עם רבנים ועם מומחים למשה רבנו. ישבתי אצלם שעות, ואחרי שיחות ארוכות הם אמרו שנקודת ההשקפה שלי מדויקת"
מסופקני אבל נניח לכך,  גם ססיל דה מיל כשהכין את הסרט המפורסם על חיי משה "עשרת הדיברות" טען דברים דומים והאמת היא שכל קשר בין הסיפור התנכי וסיפורו  של טופז הוא מקרי בהחלט אבל זה טוב ליחצנות .

המחזמר עצמו למרות הביקורות הקשות שחטף" היה סביר למדי ואף למעלה מזה והיווה בידור טוב לכל המשפחה ואני חושד שאף אחד לא ציפה למשהו אחר. טופז גילם את קולו של האלוהים וכיוצר הסיפור יש לו את הזכות המלאה לכך. מבין כל השחקנים מצא חן בעיני השחקן שגילם את פרעה כמעין ארס מצוי וגנב את ההצגה .

תמונה מההצגה "משה" מאת דודו טופז.

את המוזיקה כתב מירון מינסטר, עם תלמידי בית ספר "בית צבי כשחקנים בתפקיד הראשי הופיע יגאל יחזקאל שהתפרסם במחזמר דומה " יוסף וכתונת הפסים המשגעת".

זאת הייתה הפקה סבירה וקולחת המשחק של כמה מהשחקנים עמד בהחלט בדרישות המינימום. ואהבתי את המוזיקה של מירון מנסטר במיוחד גנב את ההצגה יוסי צברי בתפקיד פרעה כ"ארס"  וגם היה  לו שיר טוב במיוחד. דווקא יגאל אלאור מזרחי היה  חיוור בתפקיד משה שאמור להיות התפקיד החזק יותר אבל הוא לא היה . גם השחקנים שגילמו את המרגלים היו טובים במיוחד כשני טיפוסים מוכרים מאוד של ישראלים מודרניים.

כל השאר שיחקו בצורה נסבלת לא יותר,   וכך גם בנו של טופז שהפך את ההצגה למופע משפחתי של ממש . הפזמונים היו יפים וקליטים ( כולל גירסה חדשה של הפזמון הוותיק "אל תירא ישראל ונהניתי מהם מאוד . טופז במכוון יצר את המחזמר כמקבילה לאירועים מודרניים אולי הדרך היחידה שמצא כדי למשוך קהל מודרני גדול .
סך הכל נהניתי ופה ושם אפילו בדיחה אחת או שתיים ."שלמה המלך ושלמי הסנדלר" זה לא אבל לדעתי טופז הוכיח שהוא בהחלט מסוגל לכתוב מחזמר נסבל על תקופת התנ"ך ולא כל אחד מסוגל לזה. .
המסגרת הייתה  של סיפור חינוכי : אב מספר לבנו ( עומר טופז הבן ) את סיפור יציאת מצרים בגרסת דודו טופז . המחזה מלא וגדוש באזכורים פוליטיים ועכשוויים כאילו אין לו זכות קיום בלעדיהם ,יש אפילו השוואה בין סבלות הפלסטינאים לסבלות העברים במצרים ,
אהרון אחיו של משה ששימש כדוברו הוצג במחזה ככפיל של הרב עובדיה יוסף שמאיים להוציא את כולם החוצה ומקלל ומגדף את פרעה . במחזה של טופז אהרון אינו משמש כדוברו של משה כבד הפה משופם שבמחזה של טופז משה אינו זקוק לשום דוברים הוא הדובר הטוב ביותר של עצמו .

כרזה של ההצגה "משה".

ממשה רבנו ועד דודו טופז

 

אין ספק שיש דמיון בין דודו טופז והדמות של משה במחזמר.  דמיון שחלקו הוא פשוט תוצר בלתי נמנע של הסיפור המקורי, אבל חלקו היה לדעתי מכוון.
.משה במחזמר חי חיי תענוגות וגלות עד שהוא מוצא לבסוף את ייעודו כגואל העם , במהלכם מקסים את בנות מדין שאינן יכולות להסיר ממנו את עיניהן כמו בנות ישראל עם דודו טופז ( לפחות עד גיל מסויים ).  גם עלייתו להר סיני לקבל את עשרת הדברות מעוררת בעם גל רכילויות אובססיבי לגבי חייו הפרטיים במקום עיסוק מלומד בדברים החשובים באמת בעשרת הדברות שאותן הוא מביא לעם .

משה כמו טופז הוא איש מוכשר וכריזמטי שמבין היטב את נפש הבהמות הגסות והמפגרות שמכונות "עם ישראל " מנהל עם העם מערכת יחסים מורכבת אבל אוהבת ויודע שאין ברירה וכי על מנת להגיע אליו עליו להוריד את עצמו ( כנגד רצונו )ולהשליך לעם "קסמים ופרסים "על מנת לזכות ברייטינג דהיינו באהבת והערצת העם כנגד כל המתחרים כמו קורח .
גם הוא כמו טופז נאבק ביצרו אם כי כל הנראה ביתר הצלחה מטופז וכמו טופז משה תמיד נאלץ להתמודד עם מבקרים קטנונים אינטלקטואלים וטפשים "קורחים " שאינם מבינים את הקשר הנפשי העמוק שיש בין משה ועמו.
טופז עצמו מצהיר שהוא מזדהה מאוד עם משה אם כי קשה לו להסביר למה . דמיון שגם בנו של טופז שם לב אליו : הרגשתי שמשה עלה להביא תורה לעם ישראל, והם, בתור תודה, מרכלים עליו, בדיוק כמו שאבא שלי מנסה להצחיק את המדינה כבר 20 שנה, והמדינה, בתור תודה, מרכלת גם עליו.

 מה שנכון נכון .
טופז מודיע שהוא מתכנן עוד מחזמר אחרי "משה" . נראה שהנושא המתאים ביותר הוא  מחזמר על חיי אבי המשפחה דוד בן ישי. וזה מחזמר  שעל פי דיווחים שונים טופז אכן תיכנן וכבר כתב .
ואין ספק שהאיש המתאים ביותר לגלם בו את דוד הוא הצאצא טופז אדם שהראה שחייו כבדרן וכמאהב וכמשיח פוטנציאלי הם שיקוף מדוייק לאלו של בן ישי .

דודולאנד

מרכז דודו טופז בנגב "דודולאנד".

 אפשר להשוות את טופז גם לבנו של דוד שלמה בכך שהוא    בעל נטייה לרעיונות ומבצעים  גרנדיוזיים במיוחד כך למשל הוא תיכנן ומימן פרוייקט שאפתני במיוחד בדימונה של פארק שעשועים עם  השם "דודולאנד"    שאמור היה לכלול חנויות של מותגים ובתי קפה, תעלות מים שצימרים לגדותיהן, רכבל,ואת ש גולת הכותרת – מוזיאון האטום, שייראה כמו דגם מוקטן של הקריה למחקר גרעיני השכנה ויחשוץ ממנה את כל מה שניתן לחשוף .לרוע המזל צרות עין מסחרית של מתחרים מקנאים  גרמה לקשיים בפרוייקט והוא בוטל לבסוף לרוע מזלם של תושבי דימונה.הפרוייקט בהחלט יכול היה לעזור לעיר מבחינה כלכלית ותיקשורתית.
ואיך שהוא חוץ מכל זה הוא מצא זמן להמציא המצאות .

ואיך שהוא חוץ מכל לכל ההופעות והמופעים שלו  הוא מצא זמן להמציא המצאות . טופז  פיתח מכשיר לצמצום גניבות כלי הרכב. למעריב נודע, כי המכשיר החדש שפיתח, המכונה "טופזית", פועל כך שבעת גניבת הרכב תושמע אזעקה, המחוברת לצרור המפתחות שבידי הנהג.

במקביל פיתח טופז מצלמת מיוחדתהמופעלת בעת כניסה לא מוסמכת של נהג. המצלמה משדרת את תמונת הגנב לאינטרנט, מה שמאפשר לאתרו בעתיד. 

 

טופז בעולם הבא .

דודו טופז בהצגה "אין לי זמן ".

במופע החדש שלו "אין לי זמן " טופז מוצא את עצמו בעולם הבא לאחר פטירתו ועומד למשפט ביפני המלאך גבריאל ואלוהים ( בעל מבטא מרוקני כבד ) והללו נותנים לו אפשרות להסביר את עצמו ואת חייו לפני הקהל הסימפטי או לא התוצאה תכריע את גורלו לגן עדן או לגיהינום . דודו טופז מתחיל מכאן במונולוגים שונים על חייו על הוריו על יצירתו על רצונו ( הכנה מאוד לדעתי ) להיות ראש הממשלה של ישראל .
סוף טוב הכל טוב האלוהים מחליט מאחר שמעשיו הטובים והרעים של טופז שווים בדיוק כי אז אין ברירה אלא לתת לו את העונש האולטימטיבי להחזיר אותו לחיים שלנו. העם בישראל יצטרך לסבול אותו עוד כמה שנים .
יצאתי מההצגה בתמיהה האם רמז האלוהים לדודו טופז שהוא מחזיר אותו לכדור הארץ כדי שיוכל לסוף סוף למלא את יעודו ולהושיע את האומה?

קופיקו פוגש את דודו טופז.

השדרן "דידי פזפז " פוגש את קופיקו בספר "קופיקו החייזר".

פרשה ידועה בחייו של טופז היא התוכנית שלו שהישיגה את הרייטינג הגבוה ביותר אי פעם כאשר "מתקשרת "טענה שהחייזרים עומדים לנחות בישראל בתאריך מסוים על רקע צלילי המוזיקה של "תיקים באפילה " " (למה לא "מסע בין כוכבים"?). ולהציג את עצמם לפני הציבור.  דודו טופז עשה מכך תוכנית עם הרייטינג הגבוה ביותר שלו אי פעם 46.8% בבתי האב היהודיים בליל "הנחיתה " ואלפי ישראלים יצאו לרחובות בציפייה לפגוש חייזרים . למרבית הצער אף חייזר לא הופיע והעב"מים הפכו ללא יותר מבדיחה לא מוצלחת . הופיע והעניין בתופעת העבמים שהיה בשיאו בארץ בשנות התשעים גווע מאז כתוצאה, כל מה שנשאר הייתה המתקשרת שטענה שעשו אותה לצחוק ואיימה לתבוע את טופז. הוא עצמו הביע את צערו על שהחייזרים לא הופיעו ועל כך שנאלץ להסתפק בתוכניתו בציפי שביט כחייזרית. וסביר שיש להאמין לו . ..
סופרת הילדים תמר בורנשטיין לזר אף כתבה ספר פרודי על כל הפרשה בשם "קופיקו החייזר " שבו גיבורה הידוע קופיקו מתחזה לחייזר ושם ללעג את כל חוקרי החייזרים ושדרן שחצן דמוי דודו טופז בשם "דידי פזפז " בספר זה יצרה תמר גרסה משלה לאותו אירוע, שבה שכנתו של קופיקו הופכת לציידת "חייזרים" ומופיעה באותה תוכנית ידועה לשימצה. קופיקו פוגש את כוכב הטלוויזיה השחצן "דידי פזפז", שמאמין כי קופיקו הוא חייזר. קופיקו, שהוא מתחן ידוע, לא פחות מאותו דידי פזפז מותח את כולם להאמין שיש חייזרים, עד שמסתבר שה"חייזרים" הם, בסך הכל, כלבה עם אנטנות והקוף המדבר מאפריקה. בכל מקרה איש לא מתייחס לעובדה שקופיקו הוא אכן חייזר מכוכב הקופים ואינו צריך למתוח אף אחד בעניין הזה .
אלי  : תמר בורנשטיין לזר מה את חושבת על דודו טופז ?
תמר: אני לא אוהבת לאמר את דעתי על אנשים ,אבל אני היכרתי את אביו של טופז  אליהו גולדנברג שהיה המורה שלי לדרמה, ומורה מצויין .

אלי: ודודו טופז עצמו ?

תמר: ודודו טופז עצמו ? תעלולן אנושי שכל הזמן רק עושה מהומות ומשגע אנשים אבל בסופו של דבר אני חושבת שכוונותיו  טובות . הוא מזכיר לי יותר מכל דבר אחר  מין  "קופיקו" אנושי .

 

דודו טופז.צייר שלמה כהן .

קישורים רלבנטיים:

דודו טופז ואני 

האתר הרשמי של דודו טופז 

דודו טופז כמשה רבנו 

עמוס אורן על "אין לי זמן"

על "משה"

 ראיון עם טופז על "משה" 

ראיון בוינט

 הראשון בבידור -האחרון בתיאטרון :ביקורת של שי בר יעקב על "משה"

 מדודו עד דודו לא קם כדודו –ביקורת של מיכאל הנדנזלץ על "משה"

 ונעבור לפרסומות : עוד ביקורת

פיזמונים תנכיים 

דודו טופז באופן כללי

דודו טופז בויקיפדיה

מנחם בן על דודו טופז

ביקורת על בלדה לאורנג'דה

 כשהתחתנתי עם דודו הייתה לי הפסקת חשמל במוח : אישתו לשעבר של דודו טופז

דודו טופז בעולם הפוליטיקה

הוריו של דודו טופז רואים בו משיח  

דודו טופז במפלגת העבודה

דודו טופז במפלגת שינוי

דודו טופז על שמעון פרס

תגובות לטופז בפוליטיקה

תיק דודו טופז

דודו טופז כמחנך הדור

פארק השעשועים של דודו טופז

 

פרויקט דודו לנד

ביטול פרויקט דודו לאנד

דודו טופז וחקר העב"מים בישראל

הסרט "מלך הרייטינג"

 

דודו טופז בסרט "מלך הרייטינג"

 

 

 

ישראל מחכה לקופיקו 

 

מלכות הריטינג מדוד המלך ועד דודו טופז

יאיר לפיד נגד דודו טופז

 

דודו טופז ואני : סיפור הפגישה ביני ובין טופז בעקבות

מאמר זה כמה ימים לפני שנלכד בידי המשטרה .

מותו של מלך הרייטינג

עלילות טרזן בג'ונגלים של חנוכה

שני הכוכבים הידועים  ביותר כיום של הבידור הישראלי  ,יהודה לוי ויעל בר זוהר משתפים פעולה בניסיון תיאטרלי חדש  ומתוקשר מאוד להביא גירסה מקומית חדשה של הסיפור הנצחי על עלילות איש הקופים טרזן וזוגתו ג'ין אל הקהל היושב בציון . כתבכם הסתכן ויצא אל הג'ונגל של חנוכה כדי לצפות בגרסה זאת ולמרבית ההפתעה אף חזר בשלום.
השניים האלה שכידוע יש להם היסטוריה ארוכה ביחד נפגשו לראשונה על בימת מחזמר מתוקשר אחר "דוד "
על חיי המלך העברי הגדול וכעת הם סוגרים מעגל עם עוד מחזמר על חיי  דמות קלאסית אחרת , איש הקופים טרזן .
עבור בר זוהר אין זאת פעם ראשונה שהיא מגלמת את דמותה של ג'ין בת זוגו של טרזן איש הג'ונגל , היא גילמה אותה כבר ב-1999 בסרט עבור ערוץ 6 בביום נתן גור לוי שהוסרט בפארק הקופים בבית שמן כ"קלפטה"  בלונדינית מרושעת לצידו של איתי שגב כטרזן דבילי במיוחד. הסרט הנ"ל היה פרודיה לילדים על הסיפור הטרזני שבו מדענית יפה ,ד"ר ברייטון ( בגילומה של ליאת אחירון ) מומחית לדמותו של טרזן ,מחפשת אחריו ומגלה אותו כגולם לא יוצלח החי עם ג'ין המרשעת הבלונדינית הלא היא בר זוהר. במהלך הסרט ג'ין בר זוהר נוטשת את טרזן עבור נסיך כושי ,אך סוף טוב הכל טוב ,טרזן וג'ין מתחתנים לבסוף בחתונה יהודית והמדענית מחליטה להסתפק בנסיך הכושי במקום בטרזן וברור היה לצופים שהיא עשתה בכך עסק טוב.

טרזן בג'ונגלים של ישראל

עטיפה של אחד מ-1000 סיפורי טרזן הישראליים המקוריים , נכתב בשם בדוי בידי המשורר פנחס שדה.

לטרזן איש הג'ונגל יש היסטוריה ארוכה מאוד בתרבות הישראלית.
במהלך השנים מאז שנות השלושים ועד סוף שנות השישים נוצרו עליו לא פחות מ-1000 (!) חוברות וסיפורים מסוגים שונים שנכתבו בידי סופרים ישראליים מקוריים מהם ידועים מאוד היום אנשים כמו עמוס קינן ואהרון אמיר, שרגה גפני ופנחס שדה , תמיד ללא ידיעת בעלי הזכויות האמריקניים בני משפחתו של יוצר הדמות אדגר רייס בוראוז שמן הסתם היו תובעים לדין את כל מי שרק אפשר על ההתעלמות מהם אם רק היו יודעים על כך.
בשנות השבעים עוד הופיעו על דמותו של טרזן בשפה העברית חוברות מצויירות וספרים כולם הפעם מתורגמים .אך מאז דומה שהדמות כמעט נעלמה .

לפני כמה שנים הייתה כבר דמותו של טרזן אמורה לעלות על הבמה במחזמר בהפקה של מרים עציוני שתיכתב בידי סמדר שירה מחזמר הנ"ל אמור היה להיות "סיפור אהבה גבורה והרפתקאות לכל המשפחה " והיה אמור להיות מוצג בחנוכה 2000 בכיכובו של המגיש דאז בערוץ הילדים ( ואמן הקומיקס והזמר ) נמרוד רשף. אך בסופו של דבר היוזמה בוטלה לאחר שהתברר שחברת וולט דיסני רכשה את הזכויות לסיפור ותכננה הפקה בימתית גרנדיוזית משלה על פי הסיפור. חבל דווקא מעניין היה לראות את נמרוד רשף בתפקיד טרזן.
אך כידוע אף גיבור על אמיתי אינו נעלם לאורך זמן והוא תמיד יחזו ולבסוף בצורה זאת או אחרת על מנת להציל את העולם ולא תמיד בגלל שהם באמת רוצים אלא בגלל אינטרסים מסחריים של מפיקים .
וככה זה בא בגלים. ממש בימים אלה חוזר המו"ל הוותיק מ.מזרחי לפרסם מחדש את חוברות וספרי טרזן הישנים שפרסם בשנות שנות השבעים.

טרזן מלך המחזמרים

טרזן חוזר  אם כך  בהצגה גרנדיוזית ומתוקשרת היטב על הבמה שאותה כתבו אפרים סידון ( הומוריסטן ידוע מחבר קומיקס , ועיבודים הומוריסטיים של התנ"ך ולשעבר יוצר סדרת הטלוויזיה הקומית המעולה "חצי המנשה " ) והבמאי חנוך רוזן.
הפעם בניגוד לעבר בעלי הזכויות בארה"ב אנשי משפחת בוראוז הסופר המקורי וחברת וולט דיסני משגיחים בשבע עיניים על ההפקה הישראלית . מפיקי המחזמר החדש , התחייבו שלא יציגו בצורה שלילית את דמותו של מלך הג'ונגל בהפקה. זאת כתנאי לקבלת הזכויות על עיבוד הסיפור לגרסת מחזמר ישראלית מחברת דיסני.

עשרת הדיברות של טרזן.

בחוברת המחזה  מוצגות "עשרת הדיברות של טרזן "הכללים לגבי הדרך שבה יש להציג את דמותו ואלה הן :
1. לא ישתמש  טרזן בשפה בוטה ולא ינצל את הזולת .
.2. לא יפגע  טרזן בגזע שפה בצבע אמונה לאום דת או ארץ מוצא.
3. לא יפגע  טרזן בשם ה' ובתכונות המיוחסות לו.
4.  טרזן יגלה רגישות לדת , לערכי הנישואין ולדת .
5. לא ילגלג טרזן  על סבלו וייסוריו של הזולת.
.6. לא יהיה טרזן אנוכי ,חמדן ,אכזר או בלתי מוסרי .
7.  טרזן יכבד את החוק ומוסדותיו.
8. טרזן לא ישתמש בסמים .
9.טרזן לא יעשן סיגריות או מקטרת.
. 10. טרזן  לא יגלה אלימות כלפי חיות היער מעבר למה שכרוך בהגנה עצמית.
(כמה מהדיברות האלה ,אגב, סותרות פעולות שונות של טרזן בספרים שבהם הוא כן עישן מידי פעם ,למשל. אבל אין לצפות לעקביות מדמויות אגדיות)

לסידון ורוזן כבר יש ניסיון רב עם ילדים שגדלו בג'ונגל. בעבר זכו להצלחה גדולה עם המחזמר שלהם "ספר הג'ונגל" שתיאר את עלילות ילד הג'ונגל מוגלי והיה אחת ההצלחות הגדולות ביותר שידעה הבמה העברית לילדים, גילה לעולם את תום אבני והועלה שוב ושוב. ואפילו בימים אלה יש על הבמה "ספר הג'ונגל 2 " למרות שאין לו קשר להפקה המקורית של סידון ורוזן .
להלן ראיון עם המחזאי  אפרים סידון:
א.א. איך היגעת לנושא של טרזן?
סידון : חנוך רוזן ואני אחרי שעשינו את ספר הג'ונגל החלטנו לעשות משהו כמו טרזן גם בגלל שבילדותי ובילדותו הוא היה גיבור נעורינו .
א.א. : אבל זה לא מזכיר קצת את ספר הג'ונגל שכבר עשיתם ?
סידון : הדבר היחיד שדומה בספר הג'ונגל ובטרזן הוא ששניהם הם על ילד שגדל בין חיות אבל ההתפתחות היא שונה . מוגלי הוא ילד שמקיים יחסים רק עם בעלי חיים ורק נמלט מנמר וטרזן הוא מבוגר ומקיים מערכת יחסים בוגרת עם אישה הסיפור על טרזן הוא הרבה יותר מתוחכם מזה של מוגלי .
א.א. : היו לכם בעיות עם בעלי הזכויות בחו"ל ?
סידון : בעלי הזכויות נתנו את הזכויות רק אחרי שהם קראו את המחזה. והם ניכנסו לפרטי פרטים מדהימים ממש לגבי מה שמותר לנו ומה שאסור לנו לעשות עם הדמות של טרזן . הם רצו להיות בטוחים שניתן לו את הכבוד המגיע לו.אבל בסופו של דבר הם אישרו את המחזה בחום רב.
א.א. כשכתבת את המחזה הושפעת מהחוברות הישנות על טרזן ?
סידון: אני משער שהם היו בתת המודע שהרי כולנו קראנו אותן מתחת לשולחן .

יהודה לוי כטרזן

סיפור המחזה עוקב אחר הרפתקאותיו של תינוק יתום, המאומץ על ידי משפחת גורילות ובסופו של דבר מתקבל כאחד משלהם. טרזן גדל והופך לגבר צעיר עם אינסטינקטים של חיית יער ובעל כוח של כוכב אתלטי. חייו משתנים לעד כאשר הוא פוגש את בני האדם, אתם הוא יוצר קשר מיידי ומרגיש אליהם קרבה שאינה ניתנת להסבר. טרזן מנסה למצוא את מקומו בין "שני עולמות": משפחת החיות שגידלה אותו והמשפחה האנושית אליה הוא משתייך מעצם היותו אדם. המחזה מתאר את המפגש בין טרזן איש הג'ונגל הגודל בשבט גורילות ובין ג'ין הבלונדינית המתוקה ואביה המפוזר וצמד בריונים מרושעים השואפים לחטוף את טרזן לקרקס .יהודה לוי כטרזן הוא לבוש הרבה יותר מהמקובל בסרטי טרזן לא רק איזור חלציים אלא גם עור נמר המכסה את גופו ובכך הוא מזכיר יותר מכל דווקא את השחקנים של טרזן ( ובראשם שחקן טרזן הראשון אלמו לינקולן ) בתקופת הסרט האילם שהתלבשו בצורה דומה .
באופן מפתיע המחזמר הוא מוצלח למדי, גם מבקר שורות אלה כמבוגר וגם הילדים שהיו עימו נהנו מרוב הקטעים הדרמטיים ובהם קרב מרתק באמת בין יהודה לוי ואריה . גם השירים הקצביים והרקודים מוצלחים והמחזה בהחלט מספק את הסחורה ( ובמיוחד את הסחורה העיקרית היא יהודה לוי ויעל בר זוהר עצמם ולא משנה באיזה תפקיד הם מופיעים .)

יעל בר זוהר כג'ין
אם זאת סידון היכניס שינוי רדיקלי בעלילה הסטנדרטית בדרך כלל כאשר הוא נותן לג'ין להתגלות באופן מפתיע ובלתי צפוי כבעלת כוחות אדירים משלה שבאמצעותם היא גוברת בעצמה על שני בריונים  חמושים (!) ומצילה את טרזן במקום להשאיר את הג'וב לטרזן כמקובל . ספק אם היוצר המקורי אדגר רייס בוראוז היה מזהה את קוו העלילה הזה ביצירתו אבל הוא בהחלט בהתאם לרוח זמנינו הפמיניסטיים .

קישורים רלבנטיים

גירסה אנגלית מורחבת של הכתבה

 

האתר של המחזמר

 

יהודה לוי על טרזן

 

טרזן ישראלי חייב להיות מנומס

עוד פרטים על ההצגה

טרזן מלך ההצגות : ביקורת של גפי אמיר

 

אפרים סידון המחזאי

פרטים על אפרים סידון

חוברות טרזן הישראליות

מאמר מפורט על חוברות טרזן הישראליות

פנחס שדה כותב טרזן