ארכיון תג: מירון אוריאל

גיבורי המערב הפרוע :הקאובוי השחקן תום מיקס בספרות העברית ובעולם הנהר

Related image

 

תום מיקס כוכב מערבונים אילמים

לפניכם סיפורו של שחקן המערבונים ההוליבודי המפורסם הראשון ,תום מיקס ,איש שבאמת היה במערב הפרוע והפך לאגדה הוליוודית בחייו. ולאחר מותו שמו "כיכב" כגיבור סדרות מערבונים ישראליות ,שאחת מהן אף תיארה את מותו בקרב הסיום של הסדרה!
אבל אין מה לדאוג, תום מיקס קם לתחייה כאילו לא קרה כלום גם בחוברות מאוחרות יותר וגם בסדרת "עולם הנהר" של פיליפ חוזה פארמר המתאר כיצד כלל המין האנושי ובכלל זה תום מיקס מוקם לתחייה בעולם מרוחק.

תומאס אדווין מיקס (באנגלית: Thomas Edwin Mix; ‏6 בינואר 1880 – 12 באוקטובר 1940)   היה כוכב מערבונים אמריקני מפורסם בתקופת הסרטים האילמים. הוא השתתף ב-336 סרטים בין שנת 1910 ל-1935. מיקס היה כוכב העל הראשון של המערבונים בהוליווד, ונחשב כמי שהגדיר את הז'אנר עבור כוכבי מערבונים שונים   כמו למשל אחד בוק ג'ונס שבאו אחריו.

Related image

בין סרטין הידועים היה "דסטרי רוכב שוב"  מ-1932 על פי ספר קלאסי של כותב המערבונים המפורסם "מקס ברנד  " שתורגם גם לעברית.

צפו בסרט "דסטרי רוכב שוב " עם תום מיקס 

Image result for ‫דסטרי רוכב שנית‬‎

סרטו האחרון ( שהיה בעצם סדרה של סרטים קצרים ) THE MIRACLE RIDER   מ-1935  היה שילוב של מערבון ומדע בדיוני שבו הוא נאבק במערב הפרוע בכנופיית פושעים המשתמשת בהמצאה מדהימה של קרני מוות.

צפו בפרק הראשון בסדרה זאת.

 

Image result for ‫tom mix צןרבךק רןגקר‬‎

הוא התפרסם גם כ"כוכב " סדרת רדיו על הרפתקאותיו שכל ילד אמריקני האזין לה, אבל הקול שהושמע שם של תום מיקס ,היה קול של מישהו אחר. הקול של תום מיקס האמיתי התברר,קול חלש וצפצפני , לא התאים לרדיו או בכלל לסרטים מדברים.

האזינו לתוכנית רדיו ב"כיכובו " של תום מיקס.

וכמובן  תום מיקס כיכב במאות חוברות קומיקס. תמיד עם אותו כובע לבן מוכר לכל שהיה לסמלו.

Image result for tom mix comics

 

Image result for tom mix

שמו היה  ידוע לכל ילד אמריקני וגם לכל ילד בארצות  שאליהם היגיעו הסרטים ובהם ארץ ישראל.

תום מיקס פוגש בעולם הנהר את ישו הנוצרי ואת ג'ק לונדון ואת פיליפ חוזה פארמר

פירסומו  של תום מיקס היה כה עצום עד שלימים הוא יהפוך לאחת הדמויות בסדרה הפנטסטית של סופר המדע הבדיוני פיליפ חוזה פארמר "עולם הנהר "שתיאר עולם שבו כל בני האדם שחיו אי פעם קמים לתחייה מחדש בידי חייזרים מיסתוריים .ובהם גם תום מיקס. בסיפור בסדרה  תום מיקס משתף פעולה עם ישו הנוצרי  או יותר נכון הדמות האמיתית שעליה מבוסס ישו הנוצרי ונישרף בסיום הסיפור ביחד עם ישו בידי קנאים  נוצריים מימי הביניים ..רק על מנת לקום לתחייה במקום אחר בעולם הנהר.

Image result for river world and other stories

סיפור זה לא תורגם לעברית.

ובשני ספרים שתורגמו הוא משתף פעולה עם סופר ההרפתקאות ג'ק לונדון והסופר מרק טווין בחיפוש אחר המגדל האפל של החייזרים אי שם בקצה הכוכב.במהלך העלילה הוא פוגש דמות שמבוססת על זאת של כותב הספר פיליפ חוזה פארמר שמזהה אותו כגיבור הילדות שלו ושעליו יש לו הרבה מה לספר. פארמר מתברר מהעלילה התכוון לכתוב ביגורפיה של תום מיקס ואם כי זה לא יצא לפועל כי מישהו אחר הקדים אותו אסף חומר רב על חייו הצבעוניים באמת  של הקאובוי ההוליוודי שהיכיר גם את המערב הפרוע האמיתי.

Tommixportrait.jpg

והנה הפרק בספר "תבנית אפלה " שעוסק בתום מיקס ,שמופיע מסיבות לא מוסברות  באמת בסיפור בשם בדוי כ"תום רידר" קצין ראשון  בספינת נהר של דמות  שקוראת לעצמה "פארינגטון " שהיא הסופר ג'ק לונדון  ( גם הוא משום מה מחזיק בשם בדוי בספר )  ובמסעו לגלות את מיסתורי "עולם הנהר".

אנחנו פוגשים אותו בתחילה רק  כאחד  כמה דמויות מעניינות אחרות מההיסטוריה ומעולם הנהר אבל אל דאגה המיקוד יעבור אליו כאשר פארמר מספר כמה עובדות לא ידועות  ומפתיעות על עברו של כוכב המערבונים המפורסם שמן הסתם הדהימו אותו המעריץ הגדול של הכוכב כאשר חשף אותן.

התבנית האפלה /   מאנגלית אורי שגיא   תל-אביב :   אודיסיאה,   2003

Image result for ‫עולם הנהר‬‎

 

תום מיקס מופיע עוד כדמות מישנה בספר ""המבוך הקסום"  [מאנגלית: עמית קלינג]   תל-אביב :   אודיסיאה,   2004)" הרביעי בסדרת "עולם הנהר" שתורגם גם הוא . ונעלם לאחר מכן מהספר החמישי והמסיים בסדרה שכבר לא תורגם.

 

Image result for ‫עולם הנהר‬‎

 

תום מיקס בישראל 

יש להניח שתום מיקס כוכב  הקולנוע היה מוכר היטב בארץ ישראל ובבתי הקולנוע שלה בתקופת הסרט האילם.לפחות כמו כוכב מערבונים אחר בשם "בוק ג'ונס " שלימים הפך אף לידוע יותר מימנו.

לימים בסוף שנות החמישים וראשית שנות השישים השם "תום מיקס "שימש כשמו של גיבור סדרת מערבונים ישראלית ,ששם מחברה הוצג כ"קלייד מורתון " או "מורטון" .אבל שמו האמיתי היה מירון אוריאל.בדומה למה שאירע עם כוכב מערבונים מפורסם אחר "בוק ג'ונס " שגם עליו כתב אוריאל סדרת מערבונים מאריכת ימים ובה גו'נס הוצג כאיש חוק במערב הפרוע.

בדומה לבוק גו'נס גם לתום מיקס הישראלי לא היה  למעשה כל קשר לשחקן הקולנוע שממנו נלקח השם.

גם תום מיקס היה איש חוק במערב הפרוע אבל הוא היה משהו שונה מבוק ג'ונס,הוא היה אדם שהשתמש בזהות שאולה של "תום מיקס" ,בזמן שביום היה חוואי מכובד בשם קורטני  בלילה פעל כאיש חוק לבוש מסיכה על מנת שאיש לא יזהה את זהותו האמיתית.ועשה זאת בשיתוף פעולה עם אינדיאני בשם "מיסטר ג'ים" ( שם לא מכובד עבור אינדיאני לדעתי אבל לקוראים זה לא היה איכפת ) .

בדומה לגיבור הרדיו והקומיקס הידוע "הפרש הבודד ". רק השם היה שונה.

זה היה רנג'ר שהסתובב במערב חבוש מסיכה כדי להסתיר את זהותו  ביחד עם אינדיאני ונלחם  בכוחות הרש.ע זאת בדיוק הייתה הדמות של תום מיקס בסידרה זאת שבחייו "האזרחיים " היה בעל חווה שוחר שלום בשם קורטני עד שלבש את המסכה והפך ל"תום מיקס". הסידרה היא יוצאת דופן בדבר אחד: זוהי סידרת המערבונים היחידה הידועה לי שגיבורה נהרג בחוברת האחרונה!

אבל מותו לא הפריע לדמות להופיע בעוד סיפורים נוספים לאחר מכן וגם לשתף פעולה עם דמויות אחרות בסיפורים מידי אותו המחבר "בוק ג'ונס וביל הייקוק. שכן הם  כולם חיו באותו יקום דמיוני משותף של סיפורי המערב הפרוע.

והנה רשימת החוברות והסיפורים על תום מיקס בעברית.

א.סדרת תום מיקס מאת קלייד מורתון ( מירון אוריאל ) בהוצאת ע. נרקיס .סדרה ראשונה.

העטיפות הן בשחור לבן.1959?

 

החוברות היו :

  1. תום מיקס  ושודדי המרכבות. עברית "ג. אמר" ( אוריאל ) .

2.וכנופיית המבריחים.

3.ועיר המקלט לפושעים

4.נלחם בשודדי הבקר

5. בשליחות החשאית

 

 

6.בדרכו לאל פאסו. עברית אהוד חירם

7.ומכרה הדמים

8.במסע הנקמה

9.בעקבות הרוצחים.

 

10.ערוץ הקומנצ'ים.

11.הנפט השחור.

                 

12.התרמית הגדולה.

13.שריף קטינא.

     

14.תעלומת הפרחים.

בחוברת זאת שבה מיקס נאבק בגנגסטרים שמגיעים מהמזרח למערב הפרוע  הוא  נהרג בסיום המפתיע באמת.

יש להניח שהמחבר אוריאל קיבל הודעה על כך שהסדרה מתבטלת והחליט לסיים עימה את חייו של הגיבור.

            

ב. תום מיקס:  מאת קלייד מורטון , עברית "עזרא מצרי , הוצאת נרקיס, תשכ"ה. סדרה שנייה על תום מיקס.  העטיפות הן צבעוניות .

בסדרה זאת חזרה הדמות של מיקס ללא כל התייחסות למותו בסוף הסדרה הראשונה…המחבר אינו מירון אוריאל אלא עזרא מצרי שכתב במקביל את "סיפורי ביל הייקוק עבור אותה הוצאה.

  1.  (15) עיירת רפאים
  2.     

  1. (16) אחרון הלוחמים
  2.       

3.(17) בחירתו של אקדוחן.

תום מיקס פוגש את ביל הייקוק

ג.   (18) הסחטן  מן המיסיסיפי. מאת ארצ'י ברמן (  שוב מירון אוריאל ) . מספר 4 בסדרת "מועדון ארצ'י ברמן "  הוצאת  ע. נרקיס,  1964. זה היה ספר כיס שבו נאבק מיקס בקלפן רצחני בספינה במיסיסיפי  ןבארגון סחטני של בעלי עדרים ונעזר באיש החוק ביל היקוק גיבור סדרת ספרים אחרת באותה ההוצאה. 

האקדוחן ואיש החוק ביל הייקוק. במציאות הוא דווקא לא פגש את תום מיקס שהיה צעיר מידי בשביל זה. אבל הם נפגשו במערבון ישראלי.

עם עמוד זה נפרדים תום מיקס. ועוזרו מיסטר ג'ים מהקוראים בפעם השנייה.

אבל דמות נוספת עם שם זה היגיעה אל הקהל הישראלי בסוף שנות השבעים.

"טום מיקס "

 סדרה אחרת בשם "טום מיקס" הופיעה בעברית בשנות השבעים .הפעם הייתה זאת סדרת קומיקס. אך כמו קודמתה לא היה לה פרט לשם שום קשר לשחקן המקורי .סדרה זאת עסקה בעלילות נער איש חוק אמיץ במערב הפרוע ובכלל הייתה  סדרה איטלקית   Captain Miki ששמה שונה בעברית כנראה  בהתבסס על ההתרגום לתורכית(!)

Image result for tom miks

בעברית הופיעו עשרה חוברות מסדרה זאת .

Image result for ‫טום מיקס‬‎

 

Image result for ‫טום מיקס‬‎

Image result for ‫טום מיקס‬‎

 

ההופעה האחרונה של תום מיקס בעברית הייתה בתרגומים העבריים  של ספרי  "עולם הנהר"  של פיליפ חוזה פרמר ומאז נעלמו עיקבותיו.

Image result for tom mix

ראו עוד על תום מיקס האמיתי 

ביוגרפיה קולנועית של תום מיקס

תום מיקס אגדה קולנועית 

אגדה על גב סוס : סרט תיעודי על חייו של תום מיקס 

סידרת גיבורי המערב הפרוע :

דיווי קרוקט מלך הגוזמאים של המערב 

המרשל וויאט ארפ ורופא השיניים דוק הולידי בספרות העברית

בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי בהחלט 

המרשל שיפינג במערב הפרוע 

המהיר בשולפי האקדח :על הטקסס רנג'ר והמרשל ביל קרטר

רינגו הלוחם משום מקום 

קברו של תום מיקס

Image result for The Great K & A Train Robbery 1926

גיבורי המערב הפרוע :עלילות המרשל שיפינג במערב הפרוע מאת ארצ'י או ארצ'יבלד ג'י ברמן ( מירון אוריאל )

 

 

 

 

סידרת מרשל שיפינג  מאת "ארצ'י ברמן " בהוצעת נרקיס , מחבר מירון אוריאל .תש"ך.

עלילות הבוס של בוק ג'ונס בצעירותו במערב הפרוע.

זוהי רשימת ההמשך לרשימה שפירסמתי כאן בעבר על הסדרות השונות של  בוק ג'ונס שנכתבה בידי "ארצ'י ברמן "  שהוצג בידי המוציא לאור נרקיס כסופר מפורסם בארה"ב אבל היה בכלל שם בדוי של הסופר הישראלי מירון אוריאל.

העובדה הזאת נחשפה לפי הקהל בידי אחד המתחרים של נרקיס שהוציא לאור גם הוא חוברות "בוק ג'ונס " משלו , אבל עשתה רושם מועט מאוד על מעריציו הנלהבים של "ארצ'י ברמן".

ההצלחה של בוק ג'ונס של " ארצ'י ברמן "  הייתה כה גדולה עד שהמו"ל  עזרא נרקיס ואוריאל יצרו לה סידרת "בת " ( או בעצם נכון יותר סדרת אם) שעסקה בעלילותיו של המרשל ג'ורג' שיפינג מפקדו הזקן של בוק ג'ונס בצעירותו באמצע המאה ה-19 כאשר היה לוחם נועז באינדיאנים.סיפורים שונים של בוק ג'ונס תיארו כיצד שיפינג יושב לכתוב את זכרונותיו  שהם סיפורי סדרת "מרשל שיפינג " ומספר עליהם ומקריא מתוכם לבוק ג'ונס הנלהב.

קלאסיקה מערבונית  עברית אמיתית .העמוד הראשון מהחוברת הראשונה מאת ארצ'י ברמן המתארת את המפגש הראשון בין שני אנשי המערב האגדתיים ג'ורג' שיפינג ובוק ג'ונס.

 

כך נראה ג'ורג' שיפינג באיוריו של אשר דיקשטיין מ"תעלומת העיט השחור".בחוברות המקוריות הקוראים נאלצו לדמיין לעצמם כיצד הוא בעצם נראה, הן כאיש צעיר ורומנטי הן כאיש מבוגר מפקדו הקשוח של בוק ג'ונס. 

גם כאן הסיפורים היו בעלי רמה יחסית גבוהה ביותר אם כי לא היה בהם את אותו ההומור שאפיין את סיפורי בוק ג'ונס .  מאידך הייתה בהם אוירה טראגית , תוצאה של מאבקו הבילתי פוסק של שיפינג באינדיאנים שאותם הוא מכבד ומעריך אך יודע שקצם כעם חופשי  הולך ומתקרב.מלבד

הגנרל קוסטר 

 

 

מפקדו של שיפינג בסיפורים הוא גנרל קוסטר. והנ"ל מופיע גם שנים מאוחר יותר באחד מסיפורי בוק גו'נס.

הצייר אשר דיקשטיין זיהה את קוסטר הנ"ל עם הגנרל קאסטר המפורסם שמת בקרב "ביג ליטל הורן" ב-1876 נגד האינדיאנים .

זאת למרות ששאותו גנרל קוסטר המשיך לחיות בימי בוק ג'ונס בערך בסוף המאה ה-19 או בראשית המאה ה-20 שנים לאחר שקאסטר נפל בקרב כאדם צעיר יחסית. הגנרל קוסטר  מופיע שוב כאדם זקן בחוברת מספר 20 בסדרת בוק ג'ונס"המסילה מערבה" שם הגנרל בדימוס מוצג  כאחד מהאחראיים על בניית מסילת הברזל הגדולה במערב הפרוע.

 

 

אהובותיו של שיפינג

בכל סיפור שיפינג התאהב באישה אחרת אם כי מעולם לא יצא דבר מהתאהבויות אלו.הצייר אשר דיקשטיין היציג לפני הקוראים את האהובות היפות של שיפינג.

ואכן היה מה לראות.

 

שיפינג וכמה מאהובותיו הרבות בסדרה.משום מה אף לא אחת מהן החזיקה עימו מעמד.ובתקופה שהוא הבוס המבוגר של בוק ג'ונס עשרות שנים לאחר מכן הוא מוצג כרווק ניצחי. 

 

מסדרה זאת יצאו 13 או 14 חוברות.

 

כמה שנים לאחר מכן ארבעה מחוברות אלו יצאו לאור כספרים בכריכה קשה עם איורים של אשר דיקשטיין תחת השם "סדרת קרל מאי " עם כי חוץ  מהאינדיאנים לא היה לסיפורים שום קשר עם גיבוריו של קרל מאי.

ולהלן רשימה של החוברות בסדרת מרשל שיפינג.

חוברות אלו הן כיום נדירות ביותר ומבוקשות מאוד' בידי אספנים נלהבים ,אבל לקח שנים כדי לאסוף את המידע שברשימה זאת בגלל נדירותן.

 

1.אדומי העור.ג'ורג' שיפינג הצעיר יוצא לנדוד בפעם הראשונה במערב הפרוע.

2.נקמתו של קראודי.

שיפינג נאבק בנבל הלבן קראודי שנשבע לנקום בו.

 

 

3: עקבות הדם.

שיפינג יוצא בראש שיירת מתיישבים אל מעבר למידבר ונתקלים בשבט אינדיאני לא נודע.

4.המאבק בגבעות.

המשך הסיפור. שיפינג ואנשי השיירה נאבקים באינדיאנים.

5.התופים הרועמים

 

 6 : קרדום הקרב . שיפינג נאבק באינדיאנים בזמן מלחמת האזרחים בארה"ב. 

7.העיט השחור . (יצא כספר בכריכה קשה "תעלומת העיט השחור" ). שיפינג נאבק במנהיג אינדיאני לוחמני שהוא הציל את חייו.

 

 

 

 

8.מקטרת השלום .(יצא כספר בכריכה קשה תחת שם זה ). שיפינג והאקדוחן המפורסם ביל היקוק  יוצאים לדיוני שלום עם המנהיג האינדיאני הענן האדום.

 

9.הדרך לשיפרק ( יצא כספר בכריכה קשה תחת השם " הקרב בקניון הדמים").

 

10.נתיב השיירות.

11.המוהיקני הנוקם .(יצא כספר בכריכה קשה תחת השם "תעלומת המוהיקני הנוקם"  ).

12.הוליסטר הגדול.

13.ארבעים הקרקפות.

הסיום של 40 הקרקפות.

14.הגזע הגאה ( לא ברור אם יצא).

החוברות הראשונות בסדרה יצאו כולן מחדש בכרך הזה "אדומי העור"

 

ארבעה ספרים בסדרה יצאו בכריכה קשה תחת השם "סדרת קרל מאי " בהוצאת ע. נרקיס  "בתרגום אבנר כרמון " ועם ציורים של אשר דיקשטיין .כולם ב-1967.הם מקבילים לחוברות מספרי 7-10 בסדרה.

  1. תעלומת העיט השחור.
  2. מקטרת השלום
  3. הקרב בקניון הדמים .
  4. תעלומת המוהיקני הנוקם

 

נציין שכמו שהיו סדרות בוק ג'ונס שונות ומתחרות  הייתה גם סדרת חיקוי למרשל שיפינג  שיצא לאור ביחד עסדרת "בוק ג'ונס " של "ג'ון פורסטר"  עם השם "מרשל רידינג" וגם היא עסקה בלוחם באינדיאנים.

אבל הייתה רק חוברת אחת.

הקוראים מסיבותיהם הטובות העדיפו  את מרשל שיפינג על פני כל חיקוי.

 

שיפינג עם מנהיג אינדיאני .

ראו גם :

בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי והיזהרו מכל החיקויים הטוענים את אותו הדבר!

גיבורי המערב הפרוע :בוק ג'ונס האחד והיחיד והאמיתי בהחלט , והיזהרו מכל החיקויים השונים באותו השם !

 

Related image

 

 

 

בוק ג'ונס היה במקור שמו של כוכב ידוע   (1891-1942) בסרטי מערבונים שהתפרסם במיוחד כשהיציל אנשים משריפה שבה נהרג .

 

בוק גו'נס  האמיתי שחקן מערבונים מפורסם בחייו.

בישראל סרטיו של בוק ג'ונס היו ידועים ופופולאריים מאוד בשנות ה-30 וה-40 . שמו הפך למעין סמל של גיבור מערבונים .

ממטבעות הלשון דאז: "אל תהיה לי בוק ג'ונס" כלומר – אל תהיה גיבור.

חיים חפר  הזכיר אותו בשיר "החופש תם" שכתב לצ'זבטרון : "…החופש בא פלמחני"ק וחיילת/זוכרים את אקדחיך, הו בוק ג'ונס…".חיים גורי הזכיר אותו בשיר בשם "סינמה בלש" ובשיר "הרגע האחרון " 

וכך אין זה פלא שהשם שימש לדמות של גיבור סידרת מערבונים מקורית אם כי מלבד השם לא היה כל קשר בין הדמות ובין השחקן המקורי.

למעשה היו כפי שנראה כמה וכמה סדרות מערבונים כאלו על גיבור בשם זה  שיצאו לאור במקביל בכמה הוצאות לאור שונות ,אבל הידועה והמוצלחת מכולן ללא שום ספק יצאה לאור בהוצאת "ע.נרקיס" של עזרא נרקיס  ויוחסה למחבר אמריקני בשם "ארצי ברמן". שתואר ככותב מפורסם בארה"ב.

במציאות השם היה אחד משמותיו המרובים של כותב  ומתרגם ישראלי מוכשר בשם מירון אוריאל.

ככל הנראה נרקיס גם לא היה הראשון שהוציא חוברות "בוק ג'ונס " בעברית בסוף שנות החמישים .

הייתה סדרה כזאת ,אחת או יותר לפניו. אבל הוא היה המצליח ומאריך הימים ביותר.

סדרת "בוק ג'ונס" של ברמן/אוריאל   תיארה את עלילותיו של איש החוק בוק ג'ונס שנשלח בידי המרשל ג'ורג' שיפינג מוושינגטון לבצע שמשימות שונות של השלטת חוק ומאבק בפושעים במקומות שונים ברחבי המערב הפרוע.

הסיפורים היו  ברובם מעל לממוצע  במערבונים הישראליים . העלילות היו מרתקות ומפתיעות ומלוות בהומור , אלמנט נדיר ביותר במערבונים הישראליים האחרים. אוריאל סירב לקחת את הסיפורים יותר מידי ברצינות,  וכך בסיפור אחד ג'ונס יכול היה להיאבק במרד אינדיאני במה שנראה כתקופה של סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20 ובסיפור הבא אחריו יכול היה להיאבק בגנגסטרים בעיר דאלאס במה שהיה ללא ספק תקופת שנות ה-20 וה-30. בין השאר הוא נאבק בגנגסטר אל קאפונה בשיקגו (שעליו כתב אוריאל שוב תחת השם "ארצ'י ברמן " סידרה מצוינת של חוברות בשם "אף בי איי "  שהראתה על ידע עמוק בנושא)

בוק ג'ונס אפילו היגיע פעם אחת  לדאלאס פעם אחת במטוס נוסעים במקום על סוס…

" ארצ'י ברמן " גם הירבה להפגיש את ג'ונס עם גיבורי סדרות מערבונים אחרות שלו בופאלו ביל ,ביל היקוק , ותום מיקס כשם שאלה הירבו לפגוש זה את זה בסדרות שלהם וכך יצר אוריאל מעין יקום דמיוני משותף שבו חיו כול גיבוריו.

זה רק חיזק את הנאת הקוראים ש"בלעו"  ממש את החוברות והן זכו לפופולאריות אדירה. כתוצאה החלו מתחרים של נרקיס להוציא סדרות משלהם על עלילות בוק ג'ונס אך אף אחת מהן לא היגיעה לרמת ה"מקור"  .נרקיס עצמו החל להוציא סידרה נוספת על בוק ג'ונס בו זמנית מאת "קליף ג'ונס " שהיה למעשה הסופר הקבוע האחר שלו אלי קידר (יוצר ז'אנר ה"סטאלגים") . לאחר מכן ניסה קידר לפתוח הוצאה משלו שבה פירסם סידרה משלו בשם "בוק ג'ונס האמיתי" .

עזרא נרקיס המו"ל מצידו  ששם לב שיש לו רבי מכר ביד עם סידרת מערבוני  "בוק ג'ונס " שלו החל להזהיר את  הקוראים מפני מתחריו :

 

 

כאמור עזרא נרקיס  המו"ל החל להזהיר בחוברות שלו מפני הסדרות המתחרות של בוק ג'ונס שכולן יצאו לאור כמעט במקביל עימו והזהיר את קוראיו לחפש רק חוברות בוק ג'ונס שכותבם הוא "ארצ'י ברמן" ששמו הוא ערובה לאיכות הסיפור. כפי שאכן היה.

אבל המתחרים  הנזעמים לא טמנו את ידם בצלחת.

החוברת הראשונה של סידרה  בשם "בוק ג'ונס האמיתי "  הודיעה לקוראים ש"ארצ'י ברמן הוא מתחזה " וכי רק כאן ניתן יהיה לקרוא סיפורים מתורגמים אמיתיים על עלילות בוק ג'ונס.

מה שכמובן לא היה נכון.

את הסדרה הזאת כתב סופר צעיר בשם אלי קידר שכתב תחת השם קליף ג'ונס " .הוא כבר כתב סיפורים על בוק ג'ונס בשם זה עבור נרקיס ,לפני ש"ערק" ופתח הוצאה משלו של סיפורי בוק ג'ונס .

 

הוצאה אחרת ניסתה להעתיק בדייקנות את הפורמט ומספר העמודים של סידרת בוק ג'ונס של ברמן תחת שם "מחבר" שונה ג'ון פורסטר אך גם היא ללא הצלחה.בכל אופן התופעה הייתה כה נפוצה עד שהמוציא לאור המצליח ביותר של סיפורי בוק ג'ונס  נרקיס תבע לדין את אחד ממתחריו על שהוציא סיפורי בוק ג'ונס בבית המשפט המחוזי , וזאת לאחר שהוא עצמו נתבע לדין בידי הוצאת הקרנף על שהעז להוציא חוברות טרזן כמוה…

 

לכאורה ההבדל היחיד בין סדרות בוק ג'ונס השונות היה שמו של המרשל הזקו בוושינגטון ששולח את בוק ג'ונס למשימותיו.זהו מרשל שיפינג בסידרה של "ארצ'י ברמן " ,שאף זכה לסדרה משלו.מוצלחת מאוד גם היא ובה נעסוק ברשימה אחרת.אך בכל סדרה אחרת היה למרשל זה שם אחר.

אבל האמת היא שהיה גם הבדל  ברור בכישרון הספרותי של "ארצ'י ברמן " בסיפורי "בוק ג'ונס " לעומת הסיפורים האחרים שכתבו מחברים אחרים ,כפי שיודעים האספנים המועטים של חוברות בוק ג'ונס שכיום הן נדירות ביותר.

. תופעה זאת של דמות אחת שעליה יוצאות מספר סדרות שונות בהוצאות שונת היתה  יוצאת דופן וקיימת  בעברית רק לגבי טרזן שהיה כמובן מפורסם הודות לספרים המקוריים של בוראוז והסרטים., לבוק ג'ונס לא היה "מיקדם מכירות" כמו לטרזן  וזה מראה על הפופולאריות העצומה שהיו לסיפורי בוק ג'ונס של "ברמן " בציבור.

ההצלחה של בוק ג'ונס של "ברמן "  הייתה כה גדולה עד שנרקיס ואוריאל יצרו לה סידרת "בת " ( או בעצם נכון יותר סדרת אם) שעסקה בעלילותיו של המרשל ג'ורג' שיפינג מפקדו הזקן של בוק ג'ונס בצעירותו באמצע המאה ה-19 כאשר היה לוחם נועז באינדיאנים.

ועל סדרה זאת ראו את הרשימה כאן :"עלילות המרשל שיפינג במערב הפרוע".

בשיא הפופולריות של בוק ג'ונס כאשר כול מוציא לאור שכיבד את עצמו היקפיד להוציא סידרה בשם זה היה אפילו מוציא לאור אחד שהקפיד כפל כפליים  והוציא ביחד עם סידרת "בוק ג'ינס" שלו  גם סידרה אחות בשם "מרשל רידינג" על עלילות לוחם באינדיאנים שהזכיר ביותר משמץ את גו'רג' שיפינג…

סיומם של שתי הסדרות היגיע ב-1961 כאשר נרקיס החליט להתמקד בספרי כיס . הוא המשיך והוציא שתי סדרות נוספות על עלילותיו של ג'ונס מאת "ברמן " שהיו בפורמט קטן יותר מהסדרה המקורית ועם מספר עמודים מצומצם יותר ( בדומה לחוברות "ביל קרטר " של רמדור , רמדור לעומת זאת ניסו גם הם לחקות את הפורמט המקורי של "בוק ג'ונס " של חוברות גדולות ויצרו סידרה קצרת ימים והיום נדירה מאוד של ביל קרטר בפורמט זה)  בכמה מהן  מהם תוארו עלילותיו של ג'ונס בצעירותו לפני שהפך לאיש חוק מפורסם, אך החוברות שוב לא זכו להצלחה של הסדרה המקורית.  וגם לא ספרי הכיס שאותם פירסם נרקיס על הדמות שמהם היו מקוריים ומהם הדפסות כספרים של החוברות ..

להלן רשימת החוברות בסדרות השונות של "בוק ג'ונס " .

בהמשך אביא רשימות של הסדרות המקבילות "מרשל שיפינג " וסדרות מערבונים אחרות של מירון אוריאל  על ביל היקוק , ותום מיקס ובופאלו ביל וסדרות מערבונים נוספות על וייאט ארפ ,בילי הנער ואחרים.

סדרות בוק ג'ונס :הרשימה הביבליוגרפית 

הערה :חוברות בוק ג'ונס לסדרותיהן השונות הן נדירות ביותר כיום וקשות מאוד להשגה.לקח שנים כדי להכין את הרשימה שלפניכם על ידי שיתוף פעולה בין אספנים שונים שבהם בולט ים האספנים חיים קנו וניסים בובליל  שהוקסמו בידי התופעה המדהימה של בוק ג'ונס בשפה העברית .

וגם כעת  לאחר מחקר מאומץ של אספנים במשך שנים רשימה זאת כפי שתראו אינה מלאה וחסרים בה פריטים ועטיפות. לכל מי שיש בידיו מידע נוסף והשלמות לגבי חוברות בוק ג'ונס ויכול לשלוח סריקות של עטיפות שחסרות כאן ,אשמח עם יצור איתי קשר ב:

elieshe@inter.net.il

א..סידרת בוק ג'ונס  מאת ארצ'י ברמן (מירון אוריאל )"בתרגום " א. רודן"  בהוצאת עזרא נרקיס, 1959-1961.תשי"ט-תשכ"א , מהדורה שנייה של 12 החוברות הראשונות יצאה ב-1963.    

( 12 החוברות הראשונות בסדרה זאת יצאו במהדורה חדשה ב-1963 בהוצאת "בוק ג'ונס " של נרקיס , עם עטיפות צבעוניות חדשות,ארבע החוברות מספרי 13-16 בסדרה המקורית הופיעו שוב במהדורה חדשה עם עטיפות צבעוניות  כספרי כיס  ).

 

מספר 1.איש הערבה . בוק ג'ונס ניפגש לראשונה במרשל שיפינג שמציע לו לעבוד בשירותו ושולח אותו ללכוד פושע.

העטיפות המקוריות של חוברת מספר 1.

 

 

עטיפת המהדורה השנייה עם עטיפה צבעונית של החוברת הראשונה בסדרת "בוק ג'ונס."כנראה מאמצע שנות השישים.

 

קלאסיקה מערבונית  עברית אמיתית .העמוד הראשון מהחוברת הראשונה מאת ארצ'י ברמן המתארת את המפגש הראשון בין שני אנשי המערב האגדתיים ג'ורג' שיפינג ובוק ג'ונס .

 מספר 2.אש המרד . 

בוק ג'ונס מדכא ביחד עם איש המערב המפורסם בופאלו ביל (דמות אמיתית )  מרד אינדיאני.על בופאלו ביל הופיע מערבון מיוחד מאת "ארצ'י ברמן " כמו גם סדרה בהוצאה אחרת ועל כך ראו ברשימה אחרת.

שימו לב שכבר מחוברת מספר 2 מזהיר המו"ל  נרקיס את הקוראים מפני המתחרים ,הלוא הם סדרות בוק ג'ונס האחרות.  אפשר להסיק מזה או שאחד מהם או יותר החל להתפרסם ממש במקביל עם החוברת הראשונה של נרקיס  ,או שהם בכלל קדמו לו והסדרה של נרקיס סדרת "בוק ג'ונס המפורסמת שבכולן   מאת "ארצ'י ברמן " לא הייתה הראשונה  בעברית כלל וכלל בניגוד למה שנטען לימים.

 

מספר 3.שביל הנקמה.

ג'ונס רודף אחר פושע שרצח את אהובת נעוריו. אחת החוברות הטובות.

 

 

מספר 4. הזהב הארור .

מספר 5.קירבי נמלט הלילה.

ג'ונס יוצא בעיקבות פושע שברח מבית הסוהר וכעת יוצא לרצוח כל אחד מהמושבעים ששלחו אותו לכלא.  

 

מספר  6.כופר נפש. 

 

מספר  7 : הנפט האדום.  

 

מספר 8 :העריק.

סיפור מצמרר על של שלד רכוב על סוס שגורם לפאניקה באזור שלם מתוך האמונה שהמדובר ברוחו של עריק ממלחמת האזרחים האמריקנית..  

 

 מספר 9.הטירה הספרדית.

\

 

 

 

מספר 10.האלמנה השחורה .

ג'ונס נאבק במנהיגת כנופית גנגסטרים ידועה  לשמצה בדאלאס כמו גם במתחריה הקטלניים לא פחות מימנה.

 

 

 

מספר 11.קולט 45

מספר 12 :בהלה בסן-טורינו.

ג'ונס לוכד רוצח מטורף בעיירה סן טורנו ושומע ממרשל שיפינג כיצד הוא השקיט את העיירה הזאת עשרות שנים קודם לכן בסיפור שנועד לשמש כהקדמה לסידרת "מרשל שיפינג " שהחלה לצאת במקביל לחוברת זאת.

 

 

 

  מספר 13 : המצוד הגדול ( יצא  גם כספר כיס בסדרת "כוכב המערב").ג'ונס יוצא בעיקבות גנגסטר מסוכן.

 

מספר 14.כנופיית המוות .( יצא  גם כספר כיס)

 

 גרסת ספר הכיס של הסיפור מאמצע שנות השישים.

מספר 15 : בחזרה לסן טורינו (יצא גם כספר כיס).

בוק ג'ונס חוזר לעיירה סן טורינו שבה מישתוללת כנופייה מסוכנת. למעשה סיפור זה הוא ההמשך הישיר של חוברת מספר 12 למרות שתי החוברות שהופיעו בינהן.   

 

גרסת ספר הכיס של הסיפור מאמצע שנות השישים.

 

מספר 16.עיירה ללא חוק . ( יצא גם כספר כיס)

 גרסת ספר הכיס של הסיפור מאמצע שנות השישים.

מספר 17 : הנידון למוות ברח.

ארבעה פושעים מסוכנים בורחים מהכלא ויוצאים למשימה מסוכנת לחיסול כנופיה מקסיקנית . הם יודעים שאחד מהם הוא  בוק ג'ונס המתחזה לפושע , אבל מי מהם?  אחד הסיפורים הטובים ביותר של הסדרה .

מספר 18.חפש את אחי.

 

מספר 19.עד ראייה.

 מספר 20.המסילה מערבה.

בוק ג'ונס מפקח על בניית מסילת הרכבת במערב (ב סיפור שמבחינת זמנו המשוער נראה כמתאים יותר לסידרת "מרשל שיפינג"). 

 

מספר 21 : חרב המשפט .

סיפור מצויין על  עיירה שבה יש מאבק בין מקסיקנים וכנופיה אמריקנית.

 מספר 22 : כולנו פושעים.

סיפור מבדח ביותר על עיירה שבואו בטעות של ג'ונס אליה גורם בה למהומות שכן כל אחד מהתושבים משוכנע שג'ונס בא לאסרו על פשעים שביצע.

מספר  23.במלכודת הרצח.

בוק ג'ונס מואשם בביצוע רצח!

 

 

מספר 24.  איש המערב

 

מספר 25.מבעד לחלון

בוק ג'ונס השוכב  חולה ושבור בבית החולים הוא עד לביצוע פשע מבעד לחלון בית החולים .מה יוכל לעשות כשהוא בקושי מתפקד  ?

 

 מספר 26.מרכבות פרגו.

 

 מספר 27.האיש במסיכה השחורה.

 

  

 

מספר 28 : ישפוט העם.

בעיירה שבה יש שופט מושחת שמשחרר פושע אין לג'ונס ברירה אלה לבצע על הפושע את "משפט העם" דהיינו לינץ'. 

 מספר 29.לינץ' .

 

מספר 30. מבוקש באשמת רצח.

 

 

מספר 31. חץ המלחמה.

באופן נדיר בוק גו'נס נאבק באינדיאנים.

 

מספר 32. עמק המוות.

 מספר 33.כדור למטרה.

 מספר 34.החוק בא לקוסטר.

          

 

 מספר 35.האחים בייקר ( הופיע פלגיאט של סיפור זה בסדרת טרזן בהוצאת הקרנף).

מספר 36.היהלום השחור.

      

 מספר 37: והשריף איננו.  גיליון אחרון בסדרה.

ב. סדרת בוק ג'ונס החדשה מאת ארצ'י ברמן ( מירון אוריאל )  בהוצאת נרקיס . 68 עמודים 1963? 

מספר 1.בציפורני צלב הקרס .

בנו של בוק ג'ונס איש המערב הפרוע  נאבק בנאצים במלחמת העולם השנייה. ( ככל הנראה סיפור שבמקור לא נכתב כלל לסדרת "בוק ג'ונס"

מספר 2. חולות לוהטים.

מספר 3.מקלעים רועמים . בוק ג'ונס נגד הגנגסטרים של אל קאפונה בשיקאגו של שנות העשרים

מספר 4.קלף הגורל . סיפור על ראשית הקריירה של בוק ג'ונס , כיצד נפגש עם מרשל שיפינג ( תיאור המנוגד לתיאור פגישתם הראשונה ב”איש הערבה" ) וכיצד הפך לאקדוחן המהיר במערב.

מספר 5.בצהרי היום . ( בפנים החוברת מספר 4 אך זו טעות במיספור ). המשך הסיפור הקודם , תיאור של מבצעיו הראשונים של בוק ג'ונס כאיש חוק.

כן יצאה חוברת בת 68 עמודים שאולי שייכת לסדרה זאת אך היא מספר "101" בה. (מספר דמיוני ללא ספק). "הלוחם" מאת ארצ'י ברמן .

בחוברת זאת ג'ונס הוא מרשל פדראלי ( בניגוד לשאר הסיפורים ) . אין כאן שם של הוצאה , ולא ברור אם נרקיס הוא המוציא לאור. ייתכן שיש כאן ניסיון לתאר את "העתיד"  של בוק ג'ונס כאשר הוא הופך להיות מרשל בדומה לסדרה מקבילה על ביל קרטר כמרשל  בהוצאת רמדור.   

 

 

ג. סדרת בוק ג'ונס הזעירה  מאת ארצ'י ברמן  (מירון אוריאל )    בהוצאת נרקיס .32  עמודים .

1.שם לא ידוע.

  1. שם לא ידוע.
  2. שם לא ידוע.
  3. עיירה שטופת דם

5.שם לא ידוע .

6.שם לא ידוע.

7.שם לא ידוע.

8.דרושים בעלי אגרוף

  1. בכורי השטן.בוק ג'ונס והמרשל ביל היקוק משתפים פעולה במאבק כנגד כנופיית אחים מסוכנת.
  2. נקמת הנשר השחור. עברית ע. כספי. נבל לבן מביים התקפות אינדיאנים כדי להשתלט על אזור עשיר בנפט.
  3. אש הנקמה . עברית ע. כספי. כאן אחת הדמויות היא "קים רוקמן" שם בדוי של מירון אוריאל המחבר.
  4. דרושים בעלי אגרוף.

ספרי כיס מקוריים על בוק ג'ונס.

המוהיקני הלוחם ( ספר כיס ).1962.

אימת המערב (ספר כיס).1967.

.ספר יוצא דופן על בוק ג'ונס שרובו מסופר מנקודת המבט של האקדוחן הפושע שנאבק בו ומוצג בצורה סימפטית  ,ואף זוכה לחיות בסוף לאחר קרב אקדחים עם בוק ג'ונס !

ככל הנראה זהו הסיפור האחרון של "ברמן" על בוק ג'ונס.

בוק ג'ונס מאת סופרים אחרים בהוצאות אחרות 

בוק ג'ונס  בפעולה בהוצאת לידור

בוק קרב לא הוגן

ד.סדרת מערבוני אמת : בוק ג'ונס. מאת קליף ג'ונס ( אלי קידר ) "בתרגום אליהו קידר "  בהוצאת נרקיס .תש"ך. 68 עמודים.

מספר 1 בוק ג'ונס והלוס דיאבולוס .

מספר 2.אקדח ביד השטן.

מספר 3.  הרדיפה במדבר.

כולל הודעה של ההוצאה על רכישת הזכויות לסיפורי קליף ג'ונס על בוק ג'ונס' . קליף ג'ונס הנ"ל שבאמת היה אלי קידר "ערק" בתוך זמן קצר מהוצאת נרקיס ויצר סידרת "בוק ג'ונס" משלו   בהוצאה משלו בשם "בוק ג'ונס האמיתי ".

 

ה.. בוק ג'ונס האמיתי  מאת קליף ג'ונס (אלי קידר ) 68 עמודים.1959-1961?

סידרה שאותה פרסם קידר בהוצאה משלו אם כי השתמש באותו שם שבו כתב את הסיפורים על בוק ג'ונס עבור נרקיס.

 

1..הבלתי מנוצח מאת "ג. קלייטון " . ( חוברת זאת כוללת בעמוד האחורי התקפה על הסדרה של נרקיס , המוציא לאור לשעבר של קידר, ומחברה "ארצ'י  ברמן " ומסבירה ש" את הקורא מחבר בשם זה לא קיים . שם דמיוני ומצלצל זה נבחר עבור סדרה מסוימת המוציאה חוברות בוק ג'ונס ומוליכה שולל "….).

מספר 1. בוק ג'ונס הבלתי מנוצח.

2.הקרב של בוק ג'ונס בעיר הזהב והרשע. מאת קליף ג'ונס.

3.שליפת הענק.

4.רוצחי הנזירות.

 

 

  1. שורפי היערות.
  2.         

      6.מרכבות השטן.

ו. בוק ג'ונס וגבורותיו.1959. ב-26 עמודים..

1.המהיר בשליפה. מאת "ב. וולטארס" עברית ד. לזראי.

העטיפה האחורית של "בוק גו'נס וגבורותיו".

ז. בוק ג'ונס והרפתקאותיו הוצאת ששת האקדחים.גיבורי הנשק , 1959-1960  50 עמודים.ערך דוד ניסים .

מספר 1.בעמק הדמים מאת ד. שירפס, עברית נ. מצרי

מספר 2. התקפה בלילה. מאת ברני דונובן . עברית א. דהר

מספר 3. הבוקר מטקסס. מאת ברני דונובן , עברית א. דהר.

ח. הרפתקאות בוק ג'ונס 1961 מאת "ג'ון פורסטר " עברית  א. נהר. 1961-1962. 68 עמודים.

(

 

ח. הרפתקאות בוק ג'ונס 1961 מאת "ג'ון פורסטר " עברית  א. נהר. 1961-1962. 68 עמודים.

(סידרה זאת זהה בפורמט שלה לסירה המקורית של נרקיס ובקלות אפשר להתבלבל בין השתיים, ככל הנראה זאת הייתה הסדרה שאת המוציא לאור שלה תבע נרקיס לדין בגלל השימוש בשם "בוק ג'ונס" ).

).

מספר 1:המארב בעמק הרפאים.

  • מספר 2 :כנופית הדמים.

 

מספר 3: רוצח הנשים .(כולל הודעה של ההוצאה על הצלחת הסדרה בציבור).

4.גבעת הנקם.(חוברת זאת לא הייתה החוברת שעליה הוכרז בחוברת 3 כחוברת הבאה).

 

בחוברת מספר 3 הוכרזו שתי החוברות הבאות בסדרה שלא ברור אם יצאו :

מספר 6.חץ הרעל..

מספר 6 הפרש השחור.

לסידרה זאת הייתה סידרה אחות בשם "מרשל רידינג" (מקבילה ל"מרשל שיפינג ") על עלילות לוחם באינדיאנים שממנה יצאה רק חוברת אחת .

ט. בהוצאת "סיפורי המערב הפרוע " של חוברות של 68 עמודים שכללה סיפורי מערבונים בודדים משולבים בסיפורי בוק ג'ונס מאת מחברים שונים , יצאו סיפורי בוק ג'ונס הנ"ל :

מספר 22 הם מתו באוכף : בוק ג'ונס במלוא הדרו . מאת רוברט קמינג עברית נ. אורן

 

אלף קילומטרים של פחד: בוק ג'ונס רוכב בערבה . מאת "רוברט סנדיק" תרגם מ. ברון .68 עמודים.

  1. כל העיר נגדו : בוק ג'ונס נוקם . מאת קליף בירמון .
  2. סוף החשבון לבוא : בוק ג'ונס נוקם . מאת ג'ון קנדי. עברית מ. בשן .
  3. רעם בערבה : בוק ג'ונס מחסל יריבים . מאת קליף ראסל . עברית מ. ב-שן

 

סך הכול יצאו בעברית  כ-80  סיפורים על בוק ג'ונס.

סידרה נוספת ששם גיבורה היה דומה מאוד ל"בוק ג'ונס " הייתה סדרת :

מרשל בוג ג'ונס.מאת "קולט  וובלי" . סדרה זאת יצאה  באותה ההוצאה שבה הופיעו סדרות מערבונים נוספות על עלילות  "קיט קרסון " בופלו ביל, ואדי בולה.החוברות היו :

  1. החוואי השודד.
  2. פגישת הענקים.
  3. מעבר "הכלב העיוור".

4.מסילת אורגון.

  1. מחנה ההפקר ( בסימן שאלה אם יצא לאור  )

6 . האקדוחנית .( ואולי "מלכת הפושעים") .

6 מלכת הפושעים .

.7. מלכודת במסבאה.

 

  1. זעם במערב.

Image result for ‫בוג ג'ונס‬‎

יד נפץ ווינטו וסיפורי קרל מאי בגרסת אשר דיקשטיין

may six stories

לפניכם  סיפור קומיקס נשכח מאת צייר הקומיקס המוכשר משנות השישים "אשר דיקשטיין" הפעם על פי סופר ההרפתקאות הגרמני מהמאה ה-19 קרל מאי.הרבה לעסוק בסיפוריו בחיי המערב הפרוע ובמאבק בין לבנים ואינדיאנים שאותו תיאר דרך גיבוריו "יד הנפץ  המייצג דמות אידיאלית של הסופר עצמו קרל מאי  " וידידיו האינדיאני אציל הנפש  וינטו.

מאי  גם הרבה לתאר את חיי המזרח הקרוב והאימפריה התורכית ועמים כמו הכורדים בסיפורים אחרים אך אלו זכו בארץ לפחות להצלחה פחותה .

לפניכם סיפור קומיקס על פי סיפורי קרל מאי שכתב וצייר דיקשטיין במגזין קצר הימים של הוצאת "רמדור " הרפתקות לנוער". מגזין זה שיצא לאור ב-1965 בשלושה גליונות כלל גם סיפור על "טרזן ומרתף האימים שאותו הבאנו בבלוג זה ) סיפור מדע בדיוני על איש המאדים האחרון וסיפור פיראטים.  לצידו יצא לאור מגזין "אח " בשם "במבי " שגם אותו כתב ואייר דיקשטיין שכלל סיפורים לילדים קטנים יותר ובראשם סיפור על דוקטור דוליטל,וחוברת קומיקס גם היא יצירתו של דיקשטיין על גיבור המערבונים רינגו

אמיצים 12

.המגזינים האלו   נסגרו במהרה לאחר שההוצאה היגיעה למסקנה שאין מה לחפש רווחים מקומיקס ישראלי מקורי או אם כבר גם מתורגם כפי שהראו כשלונות סדרות הקומיקס  המתורגמות שלה מצרפתית "אמיצים " ו"זמבלה " סדנה צרפתית על עלילות איש ג'ונגל  במדינה אפריקנית רודנית עכשווית.

רמדור המשיכה לפרסם סיפורי קומיקס בשחור לבן על כדורגל במסגרת מגזין הכדורגל "פנדל" שנים רבות. אבל זה לא היה זה.

.מדיניות שהיא סטתה ממנה רק בשנה האחרונה לאחר חמישים שנה והחלה לפרסם במקביל כמה סדרות קומיקס חדשות ומקוריות .

נחזור אל הסיפור של אשר דיקשטיין  על  פי קרל מאי.

דיקשטיין השתמש בציורים האלו ובדמויות המתוארות בהם עבור סדרת ספרים שנקראה "סדרת קרל מאי שיצאה לאור בהוצאת "נרקיס " הוצאה מתחרה ולא הייתה קשורה כלל לקרל מאי למרות שמה הביאה את סדרת ג'ורג' שיפינג איש המערב מאת "ארצ'יבלד ברמן (שם בדוי של הסופר הישראלי מירון אוריאל ).

בשנות השבעים יצא לאור בעברית גם סדרת קומיקס נוספת על פי מאי בהוצאת "אריה " אך היא הייתה תרגום מסדרה בלגית .

הסיפור הנ"ל של דיקשטיין הוא העיבוד הישראלי המקורי היחיד הידוע לי של סיפור קרל מאי לקומיקס עברי.

והנה הוא לפני חובבי קרל מאי שבינכם לאחר 50 שנה של שכחה למרבית הצער הסיפור לא יגיע לסיום ברור לאור סגירת כתב העת לאחר שלשה גיליונות.

dickstein harpakot lanoar no 1

karl may asher pictures page 1

karl may asher pictures page 2

karl may asher pictures page 3

dickstein arpatkaot lanoar no 2

karl may asher pictures page 4

karl may asher pictures page 5

karl may asher pictures page 6

karl may asher pictures page 7

dickstein harpatkaoty lanoar no 3

karl may asher pictures page 8

karl may asher pictures page 9

כאן נקטע הסיפור. מה עלה בגורלם של וינטו ויד הנפץ לא נדע לעולם…

נספח:

עטיפות ספרי סדרת "קרל מאי לנוער " בהוצאת נרקיס. מאת ארצ'יבלד ברמן עם איוריו של  אשר דיקשטיין.

קרל מאי בכלל לא מוזכר בקרדיטים בסדרה זאת התפרסמו ארבעה ספרים בכריכה קשה שבעבר יצאו לאור כחוברות בסדרת ג'ורג' שיפינג לוחם האינדיאנים ( מי שבזקנתו שימש כמפקדו של איש החוק בוק ג'ונס בסדרה אחרת. הוצאת  נרקיס הקפידה לציין בי זוהי "סדרת סיפורי האינדיאנים המרתקת ביותר שהתפרסמה אי פעם בעולם .נמכרה במליוני טפסים בשפות שונות"  . מה שנכון לגבי סיפןרי קרל מאי בכל אופן. הדמויות בסיפורים במאויירות בידי דיקשטיין הן בכל אופן הדמויות מסיפור קרל מאי שלמעלה שהוא כנראה צייר ממש במקביל. ןג'ורג' שיפינג הגיבור הוא כפילו של יד הנפץ שלמעלה.

dickstein karl may 1diksteim karl may 3dicksteim karmay lanoar 2
ראו גם

קרל מאי במזרח התיכון 

טרזן במרתף האימים 

המילה היא "שאזאם " ! -קפיטן מארבל בישראל

הוסף לסל את שהאזאם - איגוד מפלצות הרשע - איגוד מפלצות הרשע #1 / ג'ף סמית

השינוי שחל בו היה מדהים , הבחור קטן הקומה והצנום הפך לגבר ענקי , בעל שרירי פלדה . הוא היה לבוש במדי קרב אדומים , ועל חזהו התנוסס ברק גדול , כעדות על הכוח הגדול האצור בשרירי איש הפלא , גלימה רקומה בזהב עטרה את כתפו הימנית ". ( חוברת בסדרת "שאזאם "  מאת מירון אויראל ,הוצאת "הפיל " 1961? )

לאחרונה הופיעו בעברית שני כרכים על הרפתקאותיו של גיבור קומיקס לא כל כך ידוע בעברית :קפיטן מארבל שני הכרכים מתכנים "שהאזאם –איגוד המפלצות הרשע "וחיבר אותם הסופר והצייר ג'ף סמית ,שהתפרסם גם בעברית הודות לסדרת הקומיקס שלו "בון "  על מאבק בין כוחות הטוב וכוחות הרע בעולם פנטסטי .

"בון" זכה להצלחה גדולה בארה"ב  והפכה לרב מכר בינלאומי ,גם בישראל. וכתוצאה קיבל סמית הצעה שלא יכול לסרב לה מהוצאת הקומיקס "די סי " .ליצור סיפור חדש על גיבור העל המפורסם "קפטין מארבל " דמות שהוא אמנם לא היכיר באמת. אך זה לא היה חשוב .הוא הסכים מיד.

הסיפור  של ג'ונס פורסם ב-2007  בארבעה חוברות שכונסו בשני כרכים.ושני הכרכים האלו תורגמו לעברית בידי ארז אשרוב. בסיפור של גו'נס היתום בילי בטסון הנרדף בידי בריונים מוצא את עצמו במבצרו של המכשף שאזאם שנותן לו כוחות על ,היכולת לגייס את גיבור העל קפטין מארבל עם המילה "שאזאם" כאשר יהיה בסכנה.

מיהו קפטין מארבל ? זהו בילי בטאסון המבוגר.איך הפך בילי באטסון המבוגר לגיבור על  ומה קורה לו  בהווה שלו בכל פעם שהוא קופץ לעבר להציל את עצמו הצעיר ? העם בעתיד שלו הוא הופך בכל פעם לילד חסר כוחות על להפתעת כל הקרובים אליו ? זה לא ברור ומן הסתם ישאר לא ברור גם בעתיד.

בסיפור בילי והקפטין  ואחותו של בילי מרי מארבל מתמודדים  עם מר מוח תולעת מרושעת מיקום אחר שקדם ליקום שלנו  המשתף פעולה עם שני רובוטים ענקיים . למה הן כאן ? כי בילי עלה על הר שנאמר לו לא לעלות עליו. ובכך הקים לתחייה את מר מוח הנחוש להשמיד את היקום שלנו. ועליו להלחם עם אוייב נורא ומסוכן עוד יותר ,איש הממשל האמריקני המרושע דוקטור סיוואנה שלכאורה משתף פעולה עם מר מוח למטרותיו האפלות שלו. הסיפור נחמד ילדים יהנו ממנו.אך לא מבוגרים. וזאת הזדמנות להיזכר גם בהופעותיו הקודמות של הקפטין מארבל בשפה העברית ,הופעות שכולן היו בפרוזה ולא בקומיקס ,ובמהלכן נפגש הקפטין עם טרזן איש הגונגל ועם בנו המאומץ בוי וכולן נכתבו בידי סופר אנונימי אחד בשם מירון אוריאל. 

 

 

שאזאם 

קפיטן מארבל הוא אחת מדמויות הקומיקס האמריקניות הפופולאריות והאהובות ביותר בכל הזמנים . גיבור  על זה שנוצר ב-1941 כמתחרה לדמות הקומיקס "החזקה " ביותר ( הן מבחינת הכוחות והן מבחינת המכירות ) סופרמן , נוצר ב-1940 .

הוא היה הנער  מוכר העיתונים היתום בילי באטסון. בלילה אפל אחד נפגש באטסון את המכשף המיצרי בן 3000 השנה ,  שזאם , ומאז השתנו חייו של בילי ללא הכר . שזאם , החליט שבילי יהיה יורשו  ונתן לו  כוחות על על מנת להילחם איתם בכוחות הפשע והרשע בכל פינה בכדור הארץ את הכוחות האלה יכול היה בילי לקבל מיידית אחרי שהשמיע את שם המכשף "שאזאם!"  .

הסתבר שהיא ראשי תיבות של שלמה המלך התנכי ( וכך קיבל את חכמת שלמה ) הרקולס , הגיבור האל היווני ( וכך קיבל את כוחו של הרקולס ) אטלס הענק היווני ( וכך קיבל את כוח העמידה  וההתמדה של אטלס ) זאוס , מלך האלים היווני ( וכך קיבל את עוצמתו של זאוס ) אכילס הגיבור היווני ממלחמת טרויה ( וכך קיבל את אומץ ליבו של אכילס ) ומרקורי  אל השליחויות הרומאי ( וכך קיבל את המהירות של מרקורי ). ברגע שהשמיע את המילה וקיבל את כל כוחות העל האלה היה בילי אוטומטית הופך ללבוש בחליפה אדומה והופך אוטומטית לאדם אחר מבוגר יותר בלפחות 15 שנה , לגיבור  "קפיטן מארבל "!.

עם כוחות העל המדהימים שלו נאבק קפיטן מארבל ברשעים נוראיים שאיימו על שלום וקיום העולם כמו קפיטן נאצי , לוחם העל של היטלר , ד"ר סיוואנה , מדען מטורף ובני משפחתו , והגרוע מכולם,מר מיינד  , תולעת קטנה וממושקפת  מכוכב הלכת  נוגה בעלת אינטליגנציית על. התולעת הנ"ל הייתה  נחושה בדעתה להשתלט על כדור הארץ  ויהי מה ולא היססה להרוג אלפי אנשים על מנת להשיג את מטרתה המרושעת.

מעניין לציין את הקישור המוזר שנעשה בסדרת קומיקס זאת בין הדמות התנכית של שלמה המלך ובין הדמויות הפגאניות של האלים היווניים והרומאיים שכביכול משתפים פעולה בהספקת כוחות על לקפיטן מארבל . כפי שהוסבר במיני סדרת קומיקס משנות ה-80 WAR OF THE GODS  שתיארה מלחמה בין אלי המיתולוגיות השונות , המלך שלמה אכן היה קיים ביחד עם האלים הפגאניים השונים והסכים להתחלק עימם בכוחות העל, במקרה זה חכמתו  שאותה סיפק למכשף המצרי שאזאם בעת שזה ביקר אותו בחצרו .(מאידך גיסא הרי שלמה תואר במקרא כמי שהלך בזקנתו אחר אלים זרים , כך שסיפור זה אולי אינו אבסורדי כל כך…).

סדרת קפיטן מארבל הפכה מהר מאוד לאחת מסדרות הקומיקס המצליחות ביותר של ארה"ב ומכירותיה אף השתוו ומידי פעם אף עברו את אלה של סופרמן כל היכול , ומוסכם כיום שאיכות הסיפורים ( שנכתבו ברובם בידי סופר המד"ב הידוע אוטו בינדר) הייתה גבוהה בהרבה מאלה של סופרמן.

כה גדולה הייתה ההצלחה עד שהופיעו סדרות "אחיות" על אחותו של קפיטן מארבל "מרי מארבל " על "קפיטן מארבל הצעיר " על "הופי מארבל הארנב " ( ארנב דמוי קפיטן מארבל בעולם של חיות מדברות ) ועוד. הסדרה הייתה כה מצליחה שנעשתה לפיה ב-1940 סידרת סרטי קולנוע בהמשכים בכיכובו של טום טיילר , אך בה שונתה דמותו של קפיטן מארבל באופן משמעותי.למרות זאת סדרה זאת נחשבת ביחד עם סדרות הקולנוע של פלאש גורדון ובאק רוג'רס בכיכובו של באסטר קראב , לאחת מסדרות הקולנוע הטובות והמרתקות ביותר מסוג זה כה גדולה הייתה הצלחתו של קפיטן מארבל עד שלבסוף קם כנגדו האויב האדיר מכל , גרוע אפילו מהתולעת מר מינד,  בעלי הזכויות על סופרמן .  הללו היו נחושים  בדעתם להיפטר ממתחרה מסוכן זה , ויצאו לתביעה משפטית כנגד המוציאים לאור של קפיטן מארבל בטענה שהוא פלגיאט של סופרמן. לבסוף הם הצליחו להשיג את סגירת הקומיקס ב-1954, לאחר 14 שנה של הצלחה בילתי פוסקת.

 

קפיטן מארבל, עם זאת ממשיך  גם כיום בסדרות הקומיקס של חברת ד. סי המוציאה לאור  של סופרמן ולרוב הסדרות בכיכובו נקראות "שזאם" שכן גם לחברה המתחרה "מארבל " ( לא, לא על שם הקפטין.. )   יש סדרה בשם קפיטן מארבל"….אך הוא כבר אינו נהנה מההצלחה  של העבר כאשר היה אחד הגיבורים הפופולאריים בתבל.

אך הוא כבר אינו נהנה מההצלחה  של העבר כאשר היה אחד הגיבורים הפופולאריים בתבל.

Miracle3.png

לאורך השנים קמו לקפיטן הטוב כמה גילגולים ביזאריים במיוחד כמו גילגולו הבריטי "מארבל מאן" שהחל לאחר הפסקת הסדרה בארה"ב ושהיה העתק של דמות הקפיטן שבו מילת הקסם הייתה "קימוטה" ( אטומיק בהיפוך אותיות ) והדמויות השונות קיבלו שמות שונים . סדרה זאת רצה בהצלחה בבירטניה למשך כמה שנים . בשנות השמונים היא הוקמה לתחייה בידי סופר קומיקס צעיר בשם אלן מור ששינה את הדמות הפלגמטית של מארבל מאן לדמות הסופר גיבור הריאליסטי הראשון. מור ניסה לתאר כיצד יתנהג אדם אמיתי שבמקרה יש לו כוחות על. סדרה זאת זכתה להצלחה גדולה והוחלט לפרסמה גם ארה"ב.

אלא ששוב קפץ רוגזו של ענק קומיקס על הדמות , הפעם חברת הקומיקס מארוול ששמה כשם הקפטין . אלה דרשו את שינוי שם הדמות ממארוול מאן ". אלן מור נאלץ לשנות את שם הדמות ל"מירקאל מאן" מה שפגע אנושות בהמשכיות שיצר בסדרה. מאז הוא מסרב לעבוד עבור חברת מארוול למרות בקשות חוזרות ונשנות מצידם. מארבל בכל אופן היא כעת המוציאה לאור של סידרת "מירקאל מאן " של מור.

ואחת הפינות בתבל שבה הופיעו הרפתקאותיו של קפיטן מארבל , ובשתי סדרות שונות הייתה ישראל.

קפיטן מארבל בישראל 

שזאם

סדרת הקולנוע על הרפתקאותיו של קפיטן מארבל הוצגה שם בהצלחה בשנות ה-40 ואולי גם פעם חוזרת בשנות ה-60 .

בשנת 1962 החלה הוצאת "הפיל " של עזרא נרקיס ( הוצאה שתחת שם זה עסקה עד כה בעיקר בהוצאת סיפורי טרזן ובנו הנער בוי , אם כי תחת שמות אחרים נרקיס הוציא מגוון רחב של חומר כמו מערבוני בוק ג"ונס, סטאלאגים , ספרי מתח וארוטיקה ועוד) להוציא חוברות על הרפתקאותיו של קפיטן מארבל . למעשה הוצאת הפיל הוציאה שתי סדרות כאלה. הראשונה מהן הייתה "שאזאם " שיצאה ב-8 חוברות והשנייה שהייתה המשך ישיר של ספור העלילה של הראשונה נקראה "קפיטן מארבל " וגם ממנה יצאו 8 חוברות שסיימו לבסוף את סיפור העלילה.

לא ברור לי מדוע היה צורך להמשיך את הסדרה בשם שונה שהרי אותו הסיפור נמשך גם בסדרה החדשה ולמעשה מדובר בסדרה אחת של 16 חוברות..

יש לציין שהפורמט העלילתי היה שונה מאוד מהמקובל בסדרות מסוג זה שבהן בכל חוברת הייתה עלילה נפרדת בעלת שם משלה שהייתה מתחילה ומסתיימת בחוברת הנ"ל ( אם כי במקרים נדירים העלילה הייתה יכולה להימשך לאורך חוברת אחת או שתיים נוספות ) . כאן לעומת זאת לחוברות השונות לא היה שם ספציפי משלהן והוצג סיפור אחיד ונמשך  , מהחוברת הראשונה של "שאזאם " ועד לחוברת האחרונה של "קפיטן מארבל". החוברות הופיעו ללא שם מחבר כלל, דבר שהיה נדיר שכן בדרך כלל היה ניתן שם מחבר כלשהו בחוברות מסוג זה , גם אם שמות אלה היו תמיד בדויים,  אבל למעשה היה זה הסופר הקבוע של הוצאת נרקיס , מירון אוריאל , סופר ומתרגם פורה ביותר , שחיבר את מרבית ( או אף כל ) סיפורי טרזן עבור ההוצאה כמו גם את מערבוני בוק ג'ונס , הסטלאגים ועוד מאות סיפורים מסוגים שונים. סיפור העלילה עסק בבילי באטסון ובקפיטן מארבל , אבל למעשה מקור ההשראה שלו לא היו כלל חוברות הקומיקס ( שכנראה לא היו מוכרות בארץ ) אלא סדרת הקולנוע של חברת "רפובליק"  משנת 1940 .

שתי הסדרות של הוצאת הפיל עקבו בנאמנות  ובדייקנות רבה אחר קו העלילה של סדרת קולנוע זאת . למחבר אוריאל היה כנראה זיכרון מצוין לגבי הפרקים שראה בסדרת הקולנוע. העלילה היא זאת :בילי באטסון יוצא עם משלחת ארכיאולוגית להודו ושם הם מוצאים את שרידיה של תרבות הודית קדומה בעלת טכנולוגיה מפותחת עד להדהים כולל הידע כיצד ליצור מכשיר קרני מוות בעל עוצמה אדירה . אחר מכשיר זה מחפש גם מרגל נאצי מסתורי המתחזה לאחד מאנשי המשלחת " הסקורפיון". בילי באטסון פוגש בעיר במערה את המכשף ההודי הקדום "שזאם " וזה נותן לו את הכוחות של קפיטן מארבל ( אם כי למילה "שזאם " אין כאן את המשמעויות שיש לה בקומיקס ) ומכאן ואילך מוצא עצמו באטסון במהלך 16 חוברות שתי הסדרות במלחמה בילתי פוסקת עם העקרב ואנשיו הערמומיים . כל ניסיונותיהם של אנשי הסקורפיון  הנאציים להשמיד את הקפיטן העל אנושי מסתיימים בכישלון  ולבסוף הקפיטן  מגלה את זהותו של ה"סקורפיון"   בחוברת האחרונה ( זהות שברורה גם לקורא התמים ביותר  מההתחלה כתוצאה משמו מקרין הרשע  "פויסון זומאק "  בניגוד לכל שאר החשודים שלהם יש שמות אמריקניים רגילים )  וגובר סופית על כוחות הרשע . ואז מופיע המכשף שזאם ונוטל ממנו את כוחות העל שלו עתה כשאין לו צורך בהם יותר.

טרזן פוגש את שאזאם 

אלה לא היו הסיפורים היחידים שאותם הוציאה הוצאת "הפיל" על קפיטן מארבל . היא גם יפגישה אותו בפעם הראשונה במקום כלשהוא , עם גיבור מפורסם אחר, עם טרזן!. במסגרת הסיפורים אלה שבה היפגישה את טרזן עם דמויות ידועות כמו פלאש גורדון "הטרזן ההודי " זימבו ( מהסרטים ההודיים)  ולהבדיל עם דרקולה , המומיה , ודוקטור פרנקנשטיין נםגש טרזן גם עם הקפטןן. היה זה בסיפור בין שתי חוברות בסדרת "תעלולי טרזן " ( מספרי 79 ו-80 בסדרה) "טרזן פוגש את שזאם , ו"טרזן בעקבות האוצר הגדול". החוברות הללו נכתבו כרגיל בידי הכותב הקבוע של טרזן בידי מירון אוריאל שהפגיש כאן בין שני הגיבורים תוצר פרי עטו .( אוריאל נהג לעשות דברים דומים במערבונים שלו שם נהג להפגיש בין גיבורים שונים שעליהם כתב , בוק ג'ונס , תום מיקס , ביל הייקוק ובופאלו ביל פעם אחרי פעם ).

במסגרת סיפור זה בילי באטסון נשלח בידי מעבידיו לאפריקה עם משלחת של חוקרים אל עמק קברי המלכים של בית לובונגולו ששם טמונים אוצרות זהב. שניים מאנשי המשלחת הורגים את המדען שעומד בראשה משאירים את באטסון לחזסדי קניבאלים פראיים ומסתלקים עם האוצר בחזרה לאנגליה. טרזן מציל את באטסון שהופל להיות קפטין מארבל וביחד הם גוברים על הפראים .

מסתבר שטרזן שמע רבות על קפטין מארבל :  " בילי היביט בו בתדהמה . אתה מכיר את שמי ? מנין?" "אתה עוד שואל?! " שאל טרזן  " וכי מי לא שמע על קפיטן מארבל הגיבור המעופף , שסיפורי גבורותיו ועלילותיו עוררו רעש גדול בעולם כולו!. בילי חייך במבוכה . "לא תיארתי לעצמי ששמי עשוי להגיע אפילו עד נבכי אפריקה המסתורית. ואתה  בוודאי טרזן המהולל ? גם אני שמעתי רבות אודותיך ,והשתוקקתי להכיר אותך ,אלא שלא תיארתי לעצמי שהפגישה תארך בנסיבות מצערות כאלה". "שמח להכירך ,קפיטן מארבל" . "מאושר להכירך ,טרזן". "שני הגיבורים החליפו לחיצת יד חמה….." ומשם הם נוסעים לאנגליה וגוברים על הפושעים ( שיש להודות נראים כאויב קל ערך מידי בשביל צמד אדיר כוח כמו טרזן וקפיטן מארבל ). השניים נפרדים בלחיצת יד וחוזרים איש לביתו.

הסיפור הנ"ל עומד אגב בסתירה לסיפור "הרגיל " בהוצאת הפיל על קפיטן מארבל שלפיו באטסון השתמש בזהותו כקפיטן מארבל רק למלחמה בסקורפיון ולאחר שגבר עליו כוחות אלו נלקחו ממנו לתמיד . אבל קטנות  מעין אלה לא הטרידו את אוריאל, כמו שלא הטרידו גם את כותבי סיפורי קפטן מארבל המקוריים.

אוריאל חזר והפגיש את שני הגיבורים בסיפור נוסף שהופיע בסדרת "תעלולי טרזן " בשם שזאם  חוזר  שבו השניים שוב משתפים פעולה כנגד כוחות הרשע. בדרכן שלהם הסיפורים על קפיטן מארבל אינם רעים כלל   והן  מהנים   גם כיום , אך הן  בין  הפריטים הנדירים ביותר בשוק החוברות הישנות  ולכן הן נמכרות במחירים גבוהים ביותר ,ומעטים מאוד האנשים שראו אותן או קראו את הסיפור בשלמותו . ניתן לקרוא לסיפורים אלה על קפיטן מארבל כשייכים לז'אנר הסופר גיבור שהוא כה פופולארי בקומיקס האמריקני . ככאלה הם יחידים במינם  גם בספרות הפופולארית העברית שופעת המוזרויות מסוגים שונים. . על המתחרה הגדול של  קפיטן מארבל , סופרמן אמנם הופיעו הרבה יותר סיפורים בשפה העברית בהוצאות שונות , אך כולם היו מתורגמים בניגוד לסיפורי הקפיטן שהיו יצירה מקורית.מהבחינה הזאת לפחות הקפיטן גבר בישראל על סופרמן

 

. נספח : רשימת סיפורי טרזן ,והנער בוי וקפיטן מארבל " מאת מירון אוריאל בהוצאת הפיל/  1960? 

סדרת "תעלולי טרזן " כרך ג'

חוברת 79. טרזן פוגש את שזאם. טרזן פוגש את בילי באטסון שיכול להיהפך לסופר גיבור "קפיטן מארבל " ( מסדרה אחרת של הוצאת "הפיל" מאת מירון אוריאל ) מציל אותו מידי קניבאלים  ויחדיו הם יוצאים להיאבק בכנופית פושעים ששדדה אוצר של קברי המלכים מבית לובונגולו.

כרך ד.

חוברת 85. שזאם חוזר.

טרזן ובילי באטסון הוא קפיטן מארבל צופים בניסוי שמטרתו להחזיר בעלי חיים לחיים. על המכונה משתלטים גנגסטרים שמביאים אותה לראש כנופיתם. אחד מהם נהרג בידי טרזן אך מוחזר לחיים בידי המכונה. טרזן ניצל בידי קפיטן מארבל המעופף מזריקה מהקומה העשרים בבניין גבוה והם מתגברים יחדיו על הכנופיה . והפושע שהוקם לתחיה מוצא להורג שוב הפעם בתליה אחר משפט.

חוברת 90. טרזן וזהב חוקאסי .

לוחמי שבט הוואקאסי השקטים בדרך כלל נשלחים בידי קוסם השבט לשדוד ולרצוח בני שבטים אחרים בחיפוש אחרי אוצרות . טרזן מגלה שקוסם השבט שפניו מוסתרות תמיד במסיכה נרצח והוא למעשה אוייבו הותיק מ"טרזן והמגיפה המסתורית " פויזון זומאק שהוא גם יריבו של קפיטן מארבל .

סדרת טרזן ובנו .

 חוברת 46 :הנער בוי ושזאם נגד קורנליוס.

בוי  בנו המאומץ של טרזן פוגש בגיבור העל וידידו של טרזן קפיטן מארבל שהוא בסיפור זה אדם מבוגר  והם משתפים פעולה כנגד מרגל מסוכן שגנב סודות אטומיים. הסיפור מתחיל בתקציר עלילותיו של קפטין מארבל בסדרת שזאם שאמורה הייתה להתחיל להופיע בקרוב.

חוברת 47. הנער בוי בעקבות מרגלי האטום.

המשך הסיפור עם קפיטן מארבל.

tarzan and capitan marvell

ההיסטוריון הישראלי של ה"ביטלס " : על תופעת "הביטלמניה " בישראל

 

כתבה מיוחדת לרגל ביקורו של פול מקרטני בישראל

לרגל ביקורו של הזמר המפורסם פול מקרטני בישראל ,וגם לרגל פירסום  הספר המחקרי בעברי של עודד היילברגר "אנגליה חולמת :הביטלס,אנגליה ושנות השישים " שעוסק בלהקה שהפכה לאחת התופעות התרבותיות המרכזיות של  המאה ההעשרים,להלן ראיון מקיף עם אספן הביטלס הגדול ביותר  של מדינת ישראל וההיסטוריון שלהם,ירדן אוריאל .

 וגם סקירה קצרה וראשונה מסוגה  על השפעתם של הביטלס  בשדה הספר העברי. 

 


בימים אלו ביקר בישראל הזמר המפורסם ביותר בעולם  שריד להקת "החיפושיות " הלהקה המפורסמת ביותר של כל הזמנים  ,  פול מקרטני  

 ובמקביל יצא לאור ספר  מחקרי חדש בעברית על הביטלס כמעט ראשון מסוגו וגם כן בימים אלו ממש הופיע בהוצאת כרמל הספר אנגליה חולמת – הביטלס, אנגליה ושנות השישים  "של עודד היילברונר.

 ספר המתיימר להיות המחקר המקיף הראשון בישראל על  הלהקה שהפכה לאחת התופעות התרבותיות המרכזיות של  המאה העשרים.

 

 

  

קריקטורה מאת שלמה כהן  

פול מקרטני אחד משני השרידים של להקת הרוק והקבוצה המוזיקלית המפורסמת ביותר של המאה העשרים מבקר בימים אלה בישראל. הביקור לא חסר קשיים התקבלו איומי התנקשות בחייו מגורמים איסלאמיים קיצוניים .
והכל זוכרים את הפעם הקודמת כאשר הביטלס כלהקה לא היגיעו לישראל .כידוע אי אז בשנות השישים הביטלס הוזמנו לבקר בישראל והעניין בוטל. יש האומרים בגלל התנגדות אביו של הפוליטיקאי והסופר יוסי שריד מנכ"ל משרד החינוך דאז( יוסי שריד הכחיש במאמר נרגש )  יש אומרים בגלל התנגדות אמרגן מתחרה ומקנא גיורא גודיק ששיכנע את הרשויות לא לתמוך בביקורים אלו .

מחקר חדש שהתפרסם בימים אלו הראה שהתשובה האמיתית לשאלה מי נתן את ההוראה לעצור את ביקור הביטאלס אז בארץ היא שונה מאוד.
אכל שהחובבים הישראלים יכלו להתנחם בו היה במפגש של העיתונאי וחבר הכנסת עקיבא נוף עם ג'ון לנון ואישתו יוקו אונו לאחר שהלהקה האגדתית כבר התפרקה מפגש ממושך שבמהלכו נוף אף שיכנע את לנון לשיר שיר שכתב בעברית !
ובכל זאת לביטלס כמו בכל מקום אחר הייתה השפעה גדולה גם בישראל.
ועד עצם היום הזה כאשר שיריהם שימשו כפס קול עבור פרקי סדרת הילדים "השמיניה ". שיוצרה גיורא חמיצר חובב ביטלס מושבע דאג להכניס לפס הקול שלה את כל שירי הביטלס כדרך להראות על קשר בין דור השמיניה האולטרה מתוחכם והדור של הוריהם ( ומן הסתם גם כדי לחבר יותר בין הצופים הצעירים והוריהם )
לביטלס אף קמו שני היסטוריונים חובבים לא אקדמאיים בישראל ירדן אוריאל ויואב קוטנר .

 מחקר החיפושיות בישראל

 

 

קריקטורה מאתר ימי הולדת

  ד"ר עודד  היילברונר כתב  בהקדמתו :
השפה העברית היא בין היחידות שבה לא הופיע כלל עד היום מחקר מקיף על תרבות הביטלס …העדרו של תיאור התופעה ושל הסבר שלה מן הבחינה ההיסטורית התרבותית והחברתית מזכירה את האיסור על כניסתם לישראל בשנת 1964. נראה כי זולת שיריהם לא רואים בישראל בתרבות הביטלס תרבות הראוייה להתייחסות מעמיקה.
לא מדוייק בכלל.
האמת היא שהביטלס כן זכו לתיאור מפורט מכל הבחינות  בעברית בפרויקט  היסטורי ענק.

  אך פרוייקט  זה לא היה בכתב אלא ברדיו כפרוייקט ענק של החובב הידוע ביותר של הביטלס בישראל  הלא הוא העורך המוזיקלי והיסטוריון מוזיקת הפופ יואב קוטנר שיצר סדרה מקיפה ופרטנית ביותר על תולדותיהם ברדיו בשם "מסע הקסם המסתורי ".

 וחובב אחר ירדן אוריאל החל לתאר את תולדותיהם בסדרה של   שחיבר שני ספרים על תולדות הביטלס ממה שהיה אמור להיותה פתיח לסדרה מקיפה ביותר על ההיסטוריה שלהם סדרה שנעצרה למרבית הצער עם הכרך השני שבו אוריאל החל לתאר את ראשית פרסומם. .

 

ראיון עם היסטוריון "החיפושיות" 

 

 

ירדן אוריאל הוא  האספן הגדול ביותר והמומחה ביותר לביטלס בישראל אם כי ידוע פחות בציבור הרחב מיואב קוטנר.ולהלן ראיון עם ירדן אוריאל .

 מה מושך אותך כל כך בביטלס בהשווואה לכל להקה אחרת ?.
ירדן אוריאל : דבר ראשון – המוסיקה. מעבר לכך – ההרכב האנושי של חברי הלהקה. צירוף נדיר של ארבעה אנשים מוכשרים ומיוחדים – כל אחד בדרכו שלו. הביטלס הם להקה שקל להזדהות איתה, אך בו בזמן יש בה עומק שיעסיק חוקרים ומחברי ספרים עוד שנים רבות.
איך הפכת להיות חובב אספן של הביטלס?

 אוריאל :

 מן הסתם אפשר להאשים בזה, כמו תמיד, את האם היהודיה. אמא שלי אהבה אותם (באופן סביר ושקול) כך שגדלתי על המוסיקה שלהם תרתי משמע. האלבומים הראשונים שלי היו אלו אותם היא רכשה. בסביבות גיל 12 התחלתי לקנות אלבומים שלהם בעצמי ולאט לאט זה הפך לאספנות שיטתית שהתפתחה והתפרסה על פני תחומים שונים כספרים, חולצות, סיכות , וכיום סרטי די וי די וכל מוצר אחר שאפשר להעלות על הדעת שקשור לחיפושיות.

 אגב האם זה נכון שהיה מוזיאון ביטלס בישראל באיוזר קרית אונו ?

 , ירדן אוריאל :  ישנה ספריה ציבורית באיזור  בגני תקווה, המתהדרת באגף שלם של ספרי ביטלס. הם מתגאים בהיותם הספריה בעלת אוסף הספרים הגדול ביותר בארץ בתחום. כספרייה ציבורית הם צודקים, אך אינם עומדים בשורה אחת עם כמה אוספים פרטיים שאני מכיר.

 

 סט של נייר מכתבים של   הביטלס משנות השמונים  

 

יש לך קשרים עם חובבים אחרים של הביטלס ?
הקשרים שלי הם בעיקר עם אספנים מחו"ל. חלקם אני מכיר מעל 10 שנים. בארץ לעומת זאת, אינני מכיר הרבה חובבים אחרים. כיום אני בקשר עם לא יותר משלושה חובבי ביטלס ישראלים. מדי פעם פונים אלי תלמידים ואף סטודנטים שעושים עבודה כלשהי בנושא הביטלס על מנת שאעזור להם. פעם אפילו התקשר אלי ילד ושאל אותי אם אסכים לתת לו את האוסף שלי. כשאמרתי לו שלא אוכל כי זה תחביב שלא אוכל לוותר עליו, הוא שאל אם אסכים להוריש לו את זה בצוואה שלי…
בעבר הייתי יותר מעורב בתחום המקומי. ערכתי הקרנות וידאו ברחבי הארץ, שידרתי תכניות ברשת ג' (כשעוד שידרה מוסיקה לועזית) וברדיו האיזורי, פרסמתי כתבות בעיתונים שונים, אבל מאז עשיתי את הבחירות שלי בחיים. הביטלס הינם תחביב נחמד אולם עיקר חיי הוא משפחתי ועבודתי.
הקשרים עם חו"ל הם רגועים באופיים. בארץ לעומת זאת אנשים יותר תובעניים. בעבר התארחתי בפורומים מחו"ל בתחום. ריכזו עבורי את השאלות ואני עניתי על כולן זמן קצר לאחר מכן. זה מקובל. אפילו מקארטני עושה זאת כך – אם יותר לי להיתלות באילנות גבוהים.

 בארץ לעומת זאת פנו אלי לא מזמן בהצעה דומה, אולם לאחר התכתבות קצרה, כשהתברר לזו שפנתה אלי כי אינני מעוניין להשתתף בצ'ט חי אלא רק לענות על שאלות שיועברו אלי מראש, היא לא טרחה אפילו לענות לתשובה ששלחתי לה.

  זו דוגמה לבעיית הקשר בארץ ומדוע אינני שש יותר לתרום לסצינה המקומית. לו דברים היו קורים אחרת, הייתי מסדר לאותו פורום אורחים נכבדים יותר ממני, עימם אני בקשר, כמו מבקר המוסיקה של הניו יורקטיים, שחיבר בעצמו ספר על הביטלס ומארק לואיסון, שספריו בתחום נחשבים לחשובים ביותר.

 

 

 כתבת שני ספרים בסדרה על  תולדות הביטלס שנפסקה.  למה הפסקת את הסדרה ומה תיכננת לעשות שלא בוצע ?
 אוריאל: במקור תיכננתי להוציא סדרה בת עשרה ספרים, כל אחד מהם בן מאה ומשהו עמודים, שתתמקד בסיפור חייהם של ארבעה אנשים רגילים שעשו דברים בלתי רגילים. יש אנשים המתעניינים בצד הטכני של הביטלס – כלי המוסיקה שלהם, האקורדים אותם הם ניגנו ומספר הביצועים שהקליטו לכל שיר ושיר. אני החלטתי להתמקד בפן האנושי ולהציגו כסיפור עלילה. היו שהאשימו אותי ברדידות בשל כך והיו שהבינו וכיבדו אותי על בחירתי. הכל עניין של טעם.
כמו כן, בתור אספן מצא חן בעיני הרעיון שהפרוייקט יהיה מורכב ממספר פרטים (ספרים) נפרדים שכל אחד מהם מהווה חלק אינטגרלי של הפרוייקט השלם. הספקתי להוציא שניים, כאשר את השני הפקתי בתמיכת חברת "אפל", החברה של הביטלס ואת ההקדמה לו כתב ביל הארי, ידיד קרוב של ג'ון לנון שליווה את הביטלס בראשית דרכם וסייע להם.
מאז הספקתי לכתוב את הפרק הראשון של הספר השלישי בלבד. לא מצאתי זמן להמשיך. המשפחה, העבודה והחיים בכללותם תבעו את שלהם.
לספר השלישי תכננתי לבקש ממארק לואיסון שיכתוב עבורו הקדמה. חברת אפל הייתה אמורה להעביר לי בבוא הזמן תמונות נדירות כל מנת שאשלבם בספר. כאמור, הדבר לא יצא לפועל בינתיים.
לפני כשנתיים עלה במוחי רעיון להוציא את שני הספרים יחד עם תוספות, משחק ג'אווה של הביטלס שידידה מתכנתת שלי יצרה ואולי אפילו ספר נוסף בפורמט PDF על דיסק. אלא שדיון בו נתקלתי באחד הפורומים באינטרנט עורר בי שאלות מהותיות לגבי כדאיותו. אחד החכמים באותו פורום הכריז אז שהוא בעיקרון לא קונה דיסקים. הוא מוריד אותם מהאינטרנט וכי לא צריך לשלם עבור מוסיקה. רוב החברים בפורום די הסכימו איתו. אף אחד לא הגן על זכות האמן על יצירתו. הבנתי שעל אותו עיקרון, אשקיע כסף, זמן ומוטיבציה רק על מנת שמישהו כמו אותו כוכב יוכל להעלות את פרי עמלי לאינטרנט ולחלוק אותו עם האחרים בשם העיקרון המקודש. אני מקבל את זכותם לחופש המידע, אבל מסרב לממן אותו מכספי. הוגן, לא?
במילים אחרות, במציאות אחרת בזמן אחר הייתי עושה את הפרוייקט ומשקיע בשיווקו.
בכל אופן יום אחד, כאשר אתפנה מעיסוקי, אשלים את הספר הנ"ל ואמשיך הלאה, לבאים בתור. הדבר יקרה. יתכן אמנם שאצטרך לצאת לפנסיה לשם כך, אבל בסופו של דבר אכן אמצא את הזמן להמשיך את הפרויקט.

 

 

אביך  הסופר מירון אוריאל  שכידוע תרם רבות לספרות  הפופולארית בישראל עם  מאות ספרים  וחוברות  ובהם סיפורי טרזן מערבונים של"בוק ג'ונס " ו"סטלגים " וכתב תחת   עשרות שמות בדויים ,גילה אי פעם עניין בביטלס?ירדן :  אבי נתן לי יד חופשית. מעולם לא הגביל או ביקר אותי. להיפך. כשנתקל בפריטים מעניינים הקשורים לביטלס במהלך עבודתו, הוא נהג להביא לי אותם.
כאשר ג'ון לנון נרצח הוא פנה אלי ברצינות והביע את תנחומיו. מעבר לכך, ככול הזכור לי, לא דיברנו מעולם על שירי הביטלס עצמם. הוא אהב מוסיקה קלאסית בעיקר. אגב, בשנותיו האחרונות הוא הביע דווקא את אהבתו לשיר CREEP של רדיוהד. לא היה לו מושג מי זה טום יורק, אבל הוא בהחלט ידע להעריך שיר טוב כששמע אותו.

? ואם כבר אתה התעניינת ביצירות שלו שהן כיום מושא בפני עצמן לאספנים ?
אוריאל : את ספריו של אבי קראתי כנער צעיר באמצע שנות השבעים. מצאתי אותם בבוידם בבית הורי, שהיה מלא בספרים מסוגים שונים. אהבתי במיוחד את כרכי חוברות "טרזן". האמת היא שבמשך תקופה ארוכה לא ידעתי שהוא כתב זאת. הוא מעולם לא הודה בכך. נהגנו לצחוק יחד על שמות הנבלים השונים בחוברות ועל הדמיון חסר הגבולות שבהם ובזה זה הסתכם. בסופו של דבר אמי הייתה זו שהדליפה לי את הסוד הגדול.
לא אוכל לענות על השאלה מה דעתי על ספריו כיום, מאחר ולא שבתי לעיין בהם מאז קראתי אותם לראשונה. אפשר לומר שבכך אני הולך בדרכו של אבי. גם הוא הפנה להם עורף ולא שב לעסוק בהם לאחר שסיים לכתוב אותם. האמת היא שאינני מרגיש צורך לחזור אליהם מאחר והם לא היו חלק מעולמו כפי שאני הכרתי אותו.

ההיסטוריון השני של הביטלס בישראל

 

יואב קוטנר

לצידו של ירדן אוריאל קם עוד היסטוריון ישראלי ללהקת "הביטלס " בישראל  מפורסםהרבה יותר.הלא הוא השדרן והעורךהמוזיקאלי והמומחה למוזיקת רוק ישראלית וזרה  יואב קוטנר.קוטנר יצר את תכנית הרדיו "פול מקרטני מת " ב- 1975) בעזרתו של חבר ירושלמי בשם עודד היילברונר (כיום דוקטור מכובד ומחבר ספר חדש על הביטלס ) תוכנית שאותה קריין רם תדמור ועסקה בכל השמועות ותיאוריות הקונספירציה המוזרות שצצו באמצע שנות השישים על מותו כביכול של מקרטני והחלפתו בכפיל הנראה בדיוק כמוהו .זוהי תוכנית רדיו המשלבת בתוכה מתח ובידור והייתה למעשה מתיחה אחת גדולה .יואב קוטנר הביא כמעט את כל התימוכין האפשריים לשמועה והותיר רושם ברור מאוד על המאזינים הנדהמים כאילו מקרתני באמת מת ואת מקומו תפס מתחזה .

תוכנית זאת שודרה בשתי גרסאות שונות. .
הגרסה הראשונה של התכנית הוקלטה ב-1975 בהגשתו של רן תדמור, שהיה אז ה-כוכב בין קרייני גלי צה"ל והגשתו, בטון הנכון של רצינות כבדה ומצמררת במיוחד בקטע מצמרר שבו הקריין חוזר כמו מנטרה שוב ושוב על המילים "פול מקרטני מת " , סייעה רבות להצלחת התכנית.התכנית עוררה תשומת לב כה רבה עד שזכתה ב-1976 בפרס רשות השידור.
ב-/1977. קוטנר החליט כי טוב הוא עשה גירסה שנייה משופרת וערוכה טכנית טוב יותר ( אך ללא הבדלים תוכניים של ממש ) בהגשתו של משה מורד לימים מגיש "עוד להיט" ואח"כ מנהל ב"NMC .) גם בגרסה הזו השאירו את קולו המקורי של רם תדמור בקטע המפחיד שחוזר כל הזמן "פול מקרטני מת".גירסה זאת זכתה בפרסים בכמה תחרויות בחו"ל.
אולי בהשראת הפרסים הללו וההצלחה המפתיעה של הפרוייקט כולו קוטנר החליט ליצור פרוייקט רחב יריעה בהרבה על הביטלס.
ב1981 הוא הפיק ערך והפעם גם הגיש את הסדרה "מסע הקסם המסתורי" 60 שעות על להקת "החיפושיות" ששודרו במשך כשנה שלמה.במהלכה היציג קוטנר את ההיסטוריה השלמה והמפורטת ביותר של הביטלס שניתנה אי פעם ובמהלכה היציג לצד השירים המוכרים של הלהקה גם הקלטות נדירות ומיוחדות שהיגיעו לידיו . הסדרה עסקה גם בהשפעות הביטלס על המוסיקה ברחבי העולם ובכלל זה בישראל ועל השפעת הלהקה על דפוסים חברתיים בשנות השישים.
בין השאר היא כללה פרק בשם "פול מקרטני חי " שבו סתר קוטנר את כל מה שנטע בתוכנית "פול מקרטני מת" ולמעשה הודה בפה מלא שהייתה זאת מתיחה. ..הסדרה זכתה בפרס מפקד גלי צה"ל ונחשבת עד היום לאחד מהפרויקטים המוצלחים והמשפיעים בתולדות הרדיו הישראלי.היה לה קהל מעריצים נלהב שעקב אחריה בדבקות והחליף בינו קלטות של פרקי הסדרה.
אבל היום כמעט שלושים שנה לאחר השידור המקורי של הסדרה למרבית הצער הסלילים של הסדרה מתפוררים ויש צורך לשחזר אותם פשוטו כמשמעו . ויש מקום לחשש שאם לא יוחלפו במהירות למדיה אחרת הפרוייקט ההיסטורי של 'קוטנר יעלם כלא היה ( כמו חומרים חשובים רבים אחרים שהושמעו ברדיו לאורך השנים ).
כמו כן ערך וכתב הקדמה לאחד הספרים הראשונים  על "הביטלס" בעברית: ספרו של רוברט פרימן.  הביטלס : מבט אישי בעין העדשה. ( שבא, 1995)  ירדן אוריאל מה דעתך על סדרת "מסע הקסם המסתורי " של קוטנר  ?
ירדן אוריאל : אהבתי אותה. היא הייתה ערוכה היטב, הוגשה בצורה מקצועית, קולחת ומעל הכל – מעניינת. לדעתי היא מהווה הישג יוצא דופן בקנה מידה עולמי נכון לתקופתה, מאחר ומאז התגלו פרטים רבים נוספים על הביטלס שלא היו ידועים אז וצצו הקלטות נדירות רבות שלא היו זמינות באותה תקופה. עקב זאת מבחינת תכניה הסידרה אינה מעודכנת, אולם זה לא מפחית כהוא זה מחשיבותה.מעבר לכך אין פרוייקטים רדיופונים/טלוויזיונים ראויים לציון בעברית .
במשך השנים ערכתי בעצמי תכניות רדיו שהוקדשו לביטלס ברשת ג' (כשעוד שידרה מוסיקה לועזית) וב"רדיוס". בתכניות אלו שילבתי הקלטות נדירות רבות שטרם נשמעו עד אז ברדיו הישראלי (מאחר ולא היה ידוע עליהם כאשר יצר קוטנר את "מסע הקסם המסתורי"). עם זאת, אלו היו תכניות חד פעמיות ולא פרוייקטים מתמשכים כמו "מסע הקסם המסתורי" .
היו מגזינים מיוחדים כלשהם בעברית על הביטלס ?ירדן אוריאל
לא זכורים לי מגזינים או חוברות בנושא. היה איזה מועדון מעריצים בחיפה שהוציא מעין עלון – כמה דפים מצולמים ומודפסים, אבל זה בודאי לא נחשב (חבורה של ילדים שהוציאו משהו בעצמם בבית של מישהו מהם).
השר והחיפושיות

השר לשעבר מודי זנדברג עם הביטלס .צילם דניאל צ'צ'יק.הביטלס זכו עם זאת לכבוד גדול נוסף ברדיו הישראלי בשנת 1996 כאשר אדם שהפך מאז לח"כ ושר מודי זנדברג היגיש במשך שנים תוכנית רדיו על הביטלס וחבריה בשם "שומעים חיפושיות" תחילה ברשת הצפונית של קול ישראל, שנקראה "הגל הבטוח" ולאחר מכן כאשר הורדה משם בתחנה 88FM,. התוכנית עסקה בנושאים ספציפיים הקשורים ללהקה, וטובלה בפרטים על התרחשויות בחיי הלהקה וחבריה ועסקה גם בתקופת הסולו של חברי הלהקה.התוכנית ששודרה בימיה האחרונים בידי בועז כוהן הורדה לאחרונה מהרדיו למרות מחאות מאזינים . 
זנדנברג אגב היה רק חבר הכנסת השני שעסק בנושאי הביטלס .קדם לו החבר כנסת והפזמונאי עקיבא נוף שריאיין את לנון ואף שיכנע אותו לשיר פזמון שלו בעברית. 

 מה לדעתך היו ההשפעות הבולטות של הביטלס על התרבות הישראלית ?
 אוריאל : לא אני הכתובת לכך. ישנם סוציולוגים והיסטוריונים שעושים קריירה מלהסביר דברים מעין אלה. עם זאת, אין ספק הביטלס עזרו לפתוח עבורנו את העולם החיצון, בתקופה בה חו"ל היה רחוק הרבה יותר מאשר היום. הם וגיבורי תרבות אחרים בני זמנם הראו שיש גם תרבות אחרת וכשהם התפתחו וצעדו קדימה הם משכו אחריהם גם את אלו שעקבו אחריהם בארץ, שבתורם השפיעו הם על הכיוון אליו התקדמה התרבות הישראלית.

 נספח: רשימת ספרים על ושל הביטלס בעברית

תרבות מוזיקת הרוק והפופ הייתה ועודנה תחום חשוב ביתור בחיינו התרבותיים מאז שנות השישים אבל רק מעט מאוד ספרים קיימים עליה בעברית ורובם המוחלט עוסקים בביטלס.
לשם השוואה אין כמעט אף זמר רוק או להקת רוק אחרים שקיים עליו /עליהם אפילו ספר אחד בעברית.
על אלביס פרסלי שלו יש עדיין בארץ מאות מעריצים ומינימום של עשרות זמרים חקיינים הופיעו בשנות השישים אלבום של אלי בן חנן ושני ספרי כיס בהוצאת רמדור .
על הזמר קליף ריצ'רד שהיה המתחרה הגדול בפופולאריות עם הביטלס בשנות השישים בישראל הופיעו שני ספרי כיס גם כן בהוצאת רמדור וגם ספר בסדרת "התאומים" של אותו אלי בן חנן העוסק בסיפור מתח סביב הגעתו לארץ .
יש  בעברית  ספרים על הזמרים שמלפני עידן הרוק   דני קי ופרנק סינטרה,    יש ספר על זמר הרגאיי מג'מאיקה בוב מארלי,   ישנם שני ספרים על   הזמר   מייקל ג'קסון,    ישנו ספר שיצא לאור בשנות השמונים  על הזמרת מדונה ,  חוברת של המרכז לטכנולוגיה החינוכית על הזמר  בוי ג'ורג' (!) ,  ספר על להקת  הבנים בקסטריט-בויס,   ספר על להקת הנשים הספייס גירלס ,   וספר על להקת הנשים האול סיינטס.
יש ספר על זרם "הפאנק" במוזיקה של שנות השבעים.  

מלאונרד כהן קיימים שישה ספרי תרגומים בעברית .
מבוב דילן תורגם ספר זכרונות    בידי ירון פריד בשנת 2007 .
תורגם ספר של הזמר פרנק זאפה . ורומן ספרות יפה של הזמר ניק קייב שתורגם בידי גיורא לשם.

ישנם  תרגומים של שני ספרים שניכתבו בידי הזמרת בריטאני ספירס ואימה  וספר שלישי המבוסס על סרט בכיכובה.   
וישנם תרגומים של שבעה  ספרי ילדים שכתבה הזמרת מדונה (!).
וזהו זה פחות או יותר מה שקיים על ומשל יוצרי הרוק והפופ הגדולים  והקטנים בשדה הספר העברי .
כל השאר זה על הביטלס .
 טקסטים של שירי החיפושיות

הה ברברה איזו  זנות המלחמה
גדעון רוזנטל ( מתרגם) הה ברברה, איזו זנות המלחמה ::שירים ותרגומים / ; עריכה ועיצוב ראובן רוזנטל ; פנטומימה אילן זיו ; צילום גדעון רז תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ה 1975 .

גדעון רוזנטל נפל במלחמת יום הכיפורים  בגולן, את הספר יצר והביא לדפוס אחיו רוביק רוזנטל והוא
כולל שירים מתורגמים משל ז'ק פרוור,  ז'ק ברל,  לאונרד כהן , בוב דילן, והחיפושיות,

החפושיות :גופי מסיבות / ליקט וערך אהרון חפץ  ברית התנועה הקיבוצית. מחלקות התרבות, תשלט . חוברת של 63 עמודים עם שירי הביטלס .
שירי החיפושיות וג'ון לנון : בתרגום עברי / תורגם ע"י גובני יצחק חיפה : נפש,  1985 [תשמ"ה]
החיפושיות וגיטרה 1 - 1962-1966 207) this.width = 207;" align=center border=0 !width="207">
החיפושיות וגיטרה : אוסף מלהיב וייחודי של כל שירי החיפושיות עם אקורדים לגיטרה / [עורך אלון רזניק ; עיבודים: ריקי רוקסבי תל-אביב : מודן, 2000 שני כרכים .
ספר 1 1962-1966

ספר 2. 1967-1970

b.jpg
צלילי פסנתר עם החיפושיות :שירים נבחרים בעיבוד קל פסנתר, אורגנית, גיטרה. עורך אלון רזניק. מודן 2000 . תוי שירי הביטלס עבור נגינה על פסנתר.

ספרי עיון על החיפושיות


: מרים לוין, רינה רוט מוצרט והחיפושיות / תל אביב : רמות, אוניברסיטת תל אביב, בית-ספר לחינוך [?-0197 ספר חינוך מוזיקלי כולל מדריך למורה.
הביטלס שנים ראשונות
ירדן אוריאל הביטלס : השנים הראשונות / (גבעתיים) : (המחבר), (תשנ"ד 1993
ירדן אוריאל הביטלס : הדרך למעלה / כפר-סבא : י.ב. מוסיקה, תשנ"ו 1996 כולל מבוא וביבליוגרפיה באנגלית

רוברט פרימן הביטלס : מבט אישי בעין העדשה. תרגמה מאנגלית אילת יגיל , עורך ומחבר ההקדמה יואב קוטנר תל-אביב : שבא, 1995.
לחץ לסגירה
נפתלי וגנר הביטלס : שבע השנים הטובות. איורים יפה וגנר ירושלים : מאגנס, 1999 תשנ"ט.
אסנת  גולדפרב-ארזואן,   יחסי הגומלין בין מוסיקה אמנותית ומוסיקה פופולרית בין השנים 1956-1977   דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר אילן,  (המחלקה למוסיקה  תש"ס (1999)
כולל דיון על  Revolution no.9 של הביטלס ועל יוצרים כמו  אלביס פרסלי ,ליאונרד ברנשטיין, פיליפ גלאס ,מייק  אולדפיאלד והפינק פלוייד.

, ג'ימס וודול   ג'ון לנון ויוקו אונו : שני מורדים – אגדת פופ / מגרמנית: אריה אוריאל תל-אביב : ספרית פועלים, תשס"א 2000.
, זאב מגן דמיין : ג'ון לנון והיהודים/ ירושלים : מרכז שלם – מחלקת הסטודנטים, [2000]. הופיע לראשונה בתוך: תכלת, כתב-עת למחשבה ישראלית מס' 8, תש"ס, תחת הכותר: דמיין: על ג'ון לנון ואהבה חוברת של 40 עמוד . הופיע שוב ב: מאמרים חדשים על הציונות / עורכים: מיכאל אורן, דוד חזוני, יורם חזוני
כמה מחשבות שונות ומשונות על ג'ון לנון והיהודים לאו דווקא בסדר זה.
לעניות דעתי היצירה החשובה ביותר בעברית הקשורה באיזה שהיא צורה לביטלס .

 

 פרק מהספר
 ראיון עם  עודד היילברונר
עודד היילברונר משוחח על ספרו עם לונדון וקירשנבאום
יואב קוטנר על "אנגליה חולמת "


ג'ון וייז ג'קסון "חייו של ג'ון לנון -כולנו רוצים לשנות את העולם . הוצאת רסלינג ,2009. ביוגרפיה חדשה ומקיפה על חיי לנון.

שונות

הוסף לסל את צוללת צהובה / הביטלס
הביטלס – צוללת צהובה / מבוסס על תסריט מאת לי מינוף ואחרים מאנגלית – לבי ואהוד מנור סביון : פן, 2005
ספר לילדים על פי סרט האנימציה של הביטלס

ספרי ילדים מאת חברי הביטלס

ג'ון לנון אהבה אמיתית :ציורים לשון /עם הקדמה מאת יוקו אונו; עיבד אל נקלריו, על-פי ציורים מאת ג’ון לנון; מאנגלית: אורי בלסם, תל-אביב : מודן, 1999
רוב הספר איורים צבעוניים ומיעוטו דברי לואי

פול מקרטני, ג'ף דנבר ופיליפ ארדה;  גבוה בעננים / עברית: רמונה די-נור ירושלים : כתר ועילמור, 2006
ספר לילדים אחרי שבולדוזרים של רשות הפיתוח העירוני הורסים את בית היער של יאיר הסנאי, יוצאים הוא וחבריו למשימת הצלה מלאת סכנות

רותה קופפר על הספר
רונן טל על  פול מקרטני וזמרים אחרים כסופרי ילדים
יוקו אונו, חלון פתוח /; טקסטים של יוקו אונו ; מאמר: שלומית שקד ; [מנהל הגלריה: סעיד אבו שאקרה ; אוצרת אורחת: שלומית שקד אום אל-פחם : אום-אל פחם. הגלריה לאמנות, 1999
קטלוג תערוכה שהציגה את יצירותיה של אלמנתו של לנון בישראל.
 העיתונאית רחל מיכאלי המומחיתלביטלס פירסמה כתבה על התערוכה הנ"ל
השנים שבהן הצרצרים שרו" גליון יום שישי, הארץ, 26.11.1999

ראיון עם ג'ון הנדריקס האוצר של יוקו אונו בגלריה באום אל פאחם לקראת פתיחת תערוכתה במקום    

שיר  מתורגם של לנון

"תארו לכם" תרגם עודד פלד עיתון 77 גליון 131 דצמבר 1990  ע' 13  וגם ,מעריב מוסף שבת תרבות וספרות 31.10.1997 ע' 28

 

כמה סיפורים  של ג'ון לנון ביחד עם רישומים מפרי עטו הופיעו בעברית בכתב עת  ספרותי "המעורר כתב עת לספרות ואמנות מספר 7 , 1999 כולם  בתרגום ארז שווייצר. 

אלה היו :

1. "מחול המומחים בנשף החברה של סוץ הופ "ע'59-61.

2. "פרדוקס ואפודה תואמת בבקשה"   ע'52-64

3. . "חייו של הולך בטל "( מאת אלה סקוט פיצ'גראלד) ע' 65-68

4. "תלה את השום הזה סביב צווארך ולא תתחתן לעולם" ע' 69-72

 

 ראו גם על

ארי קטורזה על לנון כסופר

  היכל התהילה של המאמרים והכתבות על הביטלס בעברית  

על "החיפושיות"  הופיעו  מאות כתבות בשפה העברית בעיתונות ובמגזינים. אבל לרוב הכתבות הללו היה להן ערך רק לזמנן . בכל זאת  היו כמה שהתבלטו מעל לכל השאר בעמקות או ברעיונות. ולהלן   רשימת מאמרים בולטים וחשובים  ומעניינים במיוחד  שהופיעו לאורך השנים  על הביטלס בעברית בעיתונות ובכתבי עת אקדמאיים ( פחות או יותר …)

חנן יובל "למה לתת הזדמנות לשלום –פעם אחת :על שני תקליטים של ג'ון לנון " עיתון 77 לספרות ותרבות מספר 25 ,1981, ע' 43

יואב קוטנר "עוצמתו של הסרג'נט " מוזיקה :מגזין על צלילים ואנשים" 1987  ע'23-26.

יואב קוטנר "זה לא קורה :על להקת החיפושיות " ידיעות אחרונות -7 ימים 12.6.1987 ע' 34-37

ירון פריד "החיים הכפולים של ג'ון לנון" כותרת ראשית מספר 300 31.8.1988 ע' 34-37.

 רחל מיכאלי " הביטלס קמו והצדיעו", מוסף קליפ, חדשות, 21.7.88, עמ 4-5

עדויות ממקור ראשון על הביטלס במועדון הקאוורן ומתחילת דרכם מזכרונותיו של מתופף להקת החימום של הביטלס, המרסיביטס ג'ון בנקס שחי בארץ והקשר שלו לביטלס עם גילויים שלא מופיעים באף מקום אחר בספרות הביטלס . הכתבה פורסמה לאחר מותו של המתופף שחי בישראל בעשרים השנים האחרונות לחייו.

  דב אלפון " "הוא צעק הרבה ": שיחה עם פול מקרטני " הארץ מוסף 30.6. 1989 ע' 27

רחל מיכאלי "מוקדש לג'ון ג'ורג' ורינגו " מוסף "קליפ" "חדשות"   11.1. 1990 ע' 12 -13 .

תיאור  קונצרט באנגליה של פול מקרטני מתוך סיבוב ההופעות הראשון שלו אחרי 13 שנים מאז להקת כנפיים.לראשונה מבצע על הבמה רפרטואר מהביטלס שכלל ברובו שירים מתקליטיהם המאוחרים שהביטלס עצמם לא הספיקו להופיע איתם מעולם.

  רחל מיכאלי . לנון הפסיד למנדלה", מוסף קליפ, חדשות, 10.5.90, עמ 10-11

תיאור  קונצרט רב משתתפים (לו ריד, לני קרביץ , הפילהרמונית של ליברפול ואחרים) שביצעו גירסאות חדשות לשירי לנון. הקונצרט תחת ניצוחה של יוקו אונו נערך בליברפול והועבר בשידור חי, נערך לציון יום הולדתו החמישים של לנון.

רחל  מיכאלי "מג'ון לנון עד רונירוזנטל : ליברפול והביטלס " מוסף "חדשות" 20.4.1990 .ע' 32-34

  כתבת תחקיר גדולה שעסקה בסיבות מדוע ליברפול  התעוררה מאוחר מידי לתעשיית הביטלס ומי שולט בתעשיה זאת. כתבה שכללה ראיונות עם אחיו של פול מקרטני ,האמרגן הראשון שלהם וכו' .אחת הכתבות התחקיריות המקוריות היחידות על הביטלס  שהופיעו בעברית  ולא עסקה רק בסקירה היסטורית על הביטלס  או בביקורת תקליטים  שלהם. .

 רוני סומק "בן 50 " מעריב -פנאי 3.10.1990 רשימה לזכרו של לנון .  .

דני רובס "אהבתי גם את פול ואת מקרטני יותר מכל " מעריב 2.2. 1990 ע' 1. ד

דני רובס "ג'ון פול ג'ורג' רינגו ואני " גיתית מספר 112 , 1994 ע' 12-13.

ג'ון וינר "ג'ון לנון והאף בי איי " ילקוט למחשבה סוציאליסטית מעתונות העולם מספר35 ,1995  ע' 6-8.

גדי להב "בעקבות ארבעת המופלאים " עיתון 77 מספר 192 , 1996 ע' 14.

נפתלי וגנר "" שירי הביטלס ניהליזם מוסיקלי או לידר" מפתח :כתב עת למורי מוזיקה מספר 3 1999 ע' 6-24

י רחל מיכאלי " יוקו אונו בירושלים", גליון יום שישי, הארץ 20 מאי 99 עמ ב11

 כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.

 

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאל  כהן (עורך ) תמונה וצליל:אמנות מוסיקה והיסטוריה , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

 

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסףהארץ, 1.6.07

התקפה על התקליט סרג'ינט פפר   לרגל מלאת לו 40 שנה

 

רחל מיכאלי  אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני?מוסף הארץ 5 ספטמבר 08 עמודים 25-24
 
הזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה  המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.

 

כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.
 

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאל  כהן (עורך ) תמונה וצליל:אמנות מוסיקה והיסטוריה , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

 

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסףהארץ, 1.6.07

התקפה על התקליט סרג'ינט פפר   לרגל מלאת לו 40 שנה

 

רחל מיכאלי  אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני?מוסף הארץ 5 ספטמבר 08 עמודים 25-24
 
הזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה  המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.

 

 

כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.

 

 

 

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאל  כהן (עורך ) תמונה וצליל:אמנות מוסיקה והיסטוריה , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

 

 

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסףהארץ, 1.6.07

התקפה על התקליט סרג'ינט פפר   לרגל מלאת לו 40 שנה

 

רחל מיכאלי  אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני?מוסף הארץ 5 ספטמבר 08 עמודים 25-24
 
הזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה  המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.

  

עודד הילברונר "הביטלס:  להקה  לכל המשפחה או מנהיגי מהפכה ? " תו –מוזיקה אמנויות מספר  11 2008 ע' 54-59

 

 



 וכמובן המאמר הטוב והחשוב  מכולם:


זאב מגן  דמיין : על ג'ון לנון ואהבה / הופיע לראשונה בתוך: תכלת, כתב-עת למחשבה ישראלית מס' 8, תש"ס,  2000- ומאוחר יותר כחוברת תחת  הכותר: דמיין: על ג'ון לנון והיהודים "  .

 

 

 ספרים  על  תרבות הרוק  ( מלבד הביטלס )


ספרים כלליים בעברית על מוזיקת הרוק הם מועטים ביותר אפשר לספור אותם על אצבעות כף אחת:



מרדכי רגב בואו של הרוק : משמעות, התמודדות ומבנה בשדה המוסיקה הפופולארית בישראל / דיסרטציה תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, 1990
מוטי רגב רוק : מוסיקה ותרבות / תל-אביב : דביר, תשנ"ה-1995


ספר המוסיקה : מראשיתה ועד ימינו קלאסית, עממית, פופ ורוק / בעריכת ג'יל רולי ; עורך המהדורה העברית – אורי אפשטיין; תרגום – מרדכי וורמברנדט תל אביב : אורנשטין, תשנ"ז 1997. כולל פרק על הביטלס.


  ארי קטורזה  בוהמיניות להמונים – מוסיקת רוק ותרבות הנגד בארצות הברית


‬עבודת גמר (מ"א)–האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001

‬ אורי בריטמן רוק מתקדם : משנות ה-60 ועד היום / תל-אביב : מפה, 2005 


האתר של ברייטמן


ארי קטורזה היהודים של הרוק : מוזיקת רוק, המאבק למען צדק חברתי בארה"ב והקונפליקט סביב ההגמוניה התרבותית בעידן הבתר-מלחמתי  דיסרטציה–האוניברסיטה העברית בירושלים, 2008. ‬

קישורים רלבנטיים


הביטלס בויקיפדיה


פורום הביטלס ב"תפוז "


מאמרי פורום הביטלס  


הביטלס מאמרים וסקירות שונות


מאמרים על הביטלס


בלוג ביטלמניה


פורום "תרבות פסיכודאלית" בתפוז


משה גלעד על ליברפול בעקבות החיפושיות


מוצרים ישראלים מיוחדים שנוצרו על "החיפושיות" 


האתר של ירדן אוריאל


ירדן אוריאל הולך למופע הביטלס


וגם


מירון אוריאל אביו של ירדן אוריאל


יואב קוטנר היסטוריון ביטלס ישראלי


יואב קוטנר על הביטלס וישראל


"מסע הקסם המסתורי" הסדרה של יואב קוטנר על הביטלס הולכת ומתפוררת


ירדן אוריאל על פרשת ביטול ביקור הביטלס
"סינטיה לנון " מתארת את פרשת ביטול ביקור הביטלס בישראל
יוסי שריד מכחיש כל קשר בין אביו וביטול ביקור הביטלס בישראל בשנות השישים
יואב קוטנר מאשר : אבא של שריד אכן חף מפשע בפרשה העגומה


מיהו האשם האמיתי בביטול ביקור הביטלס בישראל? :המחקר המלא והפיתרון הסופי של התעלומה


מדוע לא היגיעו הביטלס לישראל :הפרודיה


43 שנים אחרי ישראל מתנצלת רישמית על ביטול ביקור הביטלס


ואילו כן היו הביטלס מבקרים ביש/ראל של 1965?


פול מקרטני בפארק הירקון 43 שנים אחרי


נמרוד צוק על המופע של מקרטני 43 שנים אחרי


התוכנית "פול מקרטני מת" של יואב קוטנר
מצב שימור סרטיית הרדיו והטלוויזיה  ברשות השידור 


רון מייברג על ביקור מקרטני


חיפושיות הקצב
השר מודי זנדנברג והביטלס


וגם על זנדנברג


אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני ?: רחל מיכאלי על אובססיית מקרטני בארה"ב


דניאל אליוף על הקשר בין הביטלס ,ישראל ,חג מולד ותקליטים


דניאל אליוף על אוסף ביטלס שיצא בישראל בשנות השבעים


להיטון :מגזין מוזיקה שהרבה לעסוק ב"חיפושיות "


ג'ון לנון פוגש את עקיבא נוף


",תארו לכם" שיר מאת ג'ון לנון

חיים מזר על פזמוני "הביטלס "

הביטלס ו"האיש משום מקום "

הביטלס ו"השוטה על הגבעה"


ג'ימס  בונד פוגש את החיפושיות   ו

לסיום סקירה זאת על הביטלמניה הישראלית : הנה  עמוד קומיקס מאת הצייר והגרפיקאי  והקומיקסאי  אשר דיקשטיין שהופיע ב"הארץ שלנו" ב-1965 שחושף אחת ולתמיד מה היה באמת  סוג הקשר בין שתי תופעות התרבות המרכזיות של בריטניה בשנות ה-60   הסוכן החשאי  ג'ימס בונד  ולהקת החיפושיות .

תמונה מוגדלת של עמוד זה ראו כאן

 

 

 

 


 



ברוכה הבאה לקולונל שולץ:חקירה על הספר "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ" מאת "מוניק קורנו "

לרגל הקרנת הסרט "סטלגים:שואה ופורנוגרפיה בישראל " של ארי ליבסקר בסינמטק תל אביב ביום שישי ה-19 ביולי בשעה 4 לאחר הצהריים  :

 להלן סיפורו המסובך ומפותל של הספר הנורא והמזוויע המושמץ והמוחרם ביותר שיצא אי פעם בשפה העברית :
הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ
מאת "מוניק קורנו " "
"עברית י. שורק"
" בהוצאת "עשת", ינואר 1962.

בארבע עשר לחוש מאי 1957 ניתן פסק הדין בבית המשפט אולד ביילי לונדון במשפטה של מאדאם ננסי בוז'ו ,אשה צרפתייה שנאשמה ברציחתו של מיסטר הקברט קרליי ,אשר לאחר חקירה נוספת התברר כי אינו אלא אזרח גרמני הנושא את השם אוטו שולץ וכי שירת בזמנו כקולונל בשירות הגסטפו הגרמני .
מאדאם בוז'ו נידונה למאסר עולם ,אלא שעורך הדין שלה הצליח להוכיח בעזרת פסיכיאטר מומחה כי אין הנאשמת שפויה בדעת .ואי לזאת החליט בית המשפט למסור אותה לפיקוחו של הד"ר מאק קורניי רופא נפש מומחה מבית החולים לחשוכי מרפא שליד אוניברסיטת לונדון .
הנאשמת לא השמיעה דבר הגנתה במשך כל מהלך המשפט מלבד משפטים בודדים שאיש לא הצליח לרדת לסוף משמעותם .כמו כן לשאלת הקטגור מדוע ביצעה רצח כה אכזרי השיבה הנאשמת בשתי מילים :
שיידע העולם! "
אולם לאחר חמישה חודשים בשישה עשר לאוקטובר 1957 ,התכנס בית הדין הגבוה לערעורים ,לפי בקשתו המיוחדת של הד"ר מאק קורניי ,והאזין להקלטות שהוקלטו מפיה של האשה בלא ידיעתה כאשר הייתה נתונה לטיפולו של הד"ר .
ספר זה אינו אלא אותו סרט הקלטה ארוך שהושמע בבית הדין הגבוה לערעורים ואשר זיעזע את שומרי החוק האנגלי בצורה שנרשמה לזכרון כסטיה מיוחדת מן החוק החברתי האנגלי.
( הפתיחה לספר "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " מאת "מוניק קורנו " ( שם בדוי של מי ? )

בראשית שנות השישים יצא לאור הספר המושמץ והמתועב ביותר מתולדות מדינת ישראל "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " מאת "מוניק קורנו " ספר שכל עותקיו הוחרמו  והושמדו מידית  ונגד המוציא לאור שלו נערך משפט .משפט שמהלכו הופיעו מומחים שונים כדי לקבוע האם המדובר ב סוג מזעזע במיוחד  של ספרות פורנוגרפית,  פורנוגרפיה סדיסטית על רקע השואה.
בדיעבד הספר תואר בידי עיתונאי של התקופה כ"ספר הנורא והמזוויע ביותר שיצא אי פעם בשפה העברית ". והיום הוא פריט יקר ערך לאספנים ולמעשה ספר הכיס הנדיר ביותר הקיים בעברית .
.אך מי כתב אותו ? זאת הייתה ונשארה תעלומה .בכתיבה היה מעורב אדם שהפך להיות מנהיג כת מושמצת בקיבוץ נוה סמדר שכמה מאנשיה התאבדו , בכתיבה הייתה מעורבת גם סופרת צעירה ומוכשרת מהבוהמה . בכתיבה היו מעורבים כנראה גם אחרים . כולם הכחישו  ומכחישים את מעורבותם בגירסה המודפסת של הספר .
הקוראים מוזמנים לצאת כאן למסע עימי בעקבות פרטי החקירה הבלשית שביצעתי על הספר והשערורייה "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " כותביו מוציאו לאור ,והמשפט שהתחולל בעקבותיו , שבסיומו מוצאת תיאוריה לגבי זהות כותבו האמיתי של הספר .

הערה ביבליוגרפית חשובה :

ישנם שני ספרים שונים עם עטיפה כמעט זהה שנושאים את השם "כלבתו של שולץ " ורוב בני האדם ששמעו את השם "כלבתו של שולץ" מתבלבלים בינהם.
הספר המקורי המושמץ שהוא נשוא חקירה זאת נקרא "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " מאת "מוניק קורנו " ויצא לאור בהוצאת "עשת ". ספר זה הוא נדיר המציאות מאחר שכמעט כל עותקיו הושמדו בידי המשטרה ורק ארבעה אספנים ידועים מחזיקים בעותק שלו . עבדכם הוא אחד מהם . במהלך מאמר זה נכנה אותו לשם הקיצור "הייתי כלבתו…" או "הספר המקורי".

אבל ישנו גם ספר שני בשם "כלבתו של שלץ " מאת "מוניק דה לה טור"בתרגום "א.אשכולי הוא נכתב בידי מירון אוריאל בהוצאת ים סוף שעלילתו היא שונה באופן מוחלט .זהו ספר מלחמתי רגיל על עלילות יחידת חיילים אמריקניים מעבר לקוי האויב הנאצי . הספר פורסם כדי לעלות על גל הפרסום של "הייתי כלבתו הפרטית …" אך למעשה אין בו כמעט סקס וסדיזם ואף לא דמויות נשים .( הנקבה היחידה בספר היא כלבה שעל שמה כביכול נקרא הספר "כלבתו של שולץ " ). אמנם יש בו כמה תיאורי הסקס לא מזיקים הממוקדים בזיכרונות ודמיונות של הדמויות חיילים קשוחים בקרב אבל שום דבר שיביא להרמת גבה גם אצל הצנזור הקשוח ביותר .
אך…ציור העטיפה לקוח ישירות מ"הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " ולכן כמעט בלתי אפשרי שלא לטעות בין השניים .
כמעט כל מי שהזכיר אי פעם את "כלבו הפרטית של שולץ" התייחס בעצם ל"כלבתו של שולץ " הנ"ל מאחר שהוא אינו נדיר כלל ,הוא יצא לאור בכמה מהדורות ונגיש באופן יחסי בחנויות ספרים משומשים. אבל מי שיקרא אותו לא יבין כלל על מה הייתה כל המהומה .
. אני אתייחס אליו כאן בשם "הספר המזוייף " או "הזיוף " על שם הכינוי שיצא לו בחוגי ארבעת האספנים המתעניינים בנושא .

ובנוסף על מנת להוסיף לבלבול וזה בהחלט נועד לבלבל מראש , ישנו גם ספר בשם "פראולין שולץ " מאת "ויקטור בולדר" גם כן "בהוצאת ים סוף" ב-1962 . גם על ספר זה ישנה את אותה עטיפה מפורסמת של "הייתי כלבתו" אבל גם זהו ספר עלילתי רגיל ללא קטעי סקס וסדיזם מיוחדים .זוהי עלילת ריגול בגרמניה המתמוטטת בסוף מלחמת העולם השנייה .הוא יצא מאוחר יותר שוב תחת השם "אשת ברית לשטן " מאת ,"ארנסט בולדר" בתרגום "מ.אורון ". גם כאן המחבר הוא מירון אוריאל .
מבולבלים ?

חכו להמשך .

התוכן

התמונה המקורית שעליה התבססה עטיפת "הייתי כלבתו ".

"מון שרי " לחש לפתע קרוב קרוב אל תוך אוזני וקולו העביר בי צמרמורת איומה של גועל "מון שרי אני שמח שאת מגלה הבנה כה תרבותית למצב החדש !
…לא שלטתי בעצבי .
"אתה מנוול "קראתי "אתה סילקת מכאן את הנרי שלי רק כדי שתוכל לספק את תאוותיך הבהמיות !"
..דברי גרמו אצלו לצחוק ארוך וקולני .
"יש בך משהו שמזכיר לי נמרה " אמר "נמרה אמיתית שמבטיחה הרבה .מוטב שלא תרגיזי אותי יותר מדי אישה ,בואי הנה!
( מתוך "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ ") .
הסיפור של "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " היה שונה מזה של כל "סטלג אחר שנכתב אי פעם ,ולמעשה הפך את הסיפור הסטלגי הקלאסי , העוסק לרוב בהתעללות קבוצת נשים דומיננטיות בזכרים שבויים על פיו . זהו סיפור שהוא גם הרבה יותר ריאליסטי .
הוא תיאר את סיפור התעללותו המינית הסדיסטית של קצין נאצי בצרפת הכבושה בצרפתייה צעירה , התעללות זאת כוללת כפיה עליה להשתתף באורגיות מזוויעות המתוארות בפירוט חסר כל תקדים בספרות בשפה העברית , כבילתה הקבועה בשרשרת ברזל וכליאתה עם כלבו האימתני של הקולונל . הקולונל מתייחס אליה כאל "כלבה " לכל דבר . במהלך ההתעללות האישה יולדת תינוק לקולונל .

הפרקים האחרונים של הסיפור מתארים את נקמתה הזוועתית של האישה שלוכדת את הקצין בכוחות עצמה לאחר חיפושים רבים לאחר המלחמה ומשיבה לו כגמולו ובאכזריות מקבילה ,היא כולאת אותו כבול בשרשרת ברזל כפי שעשה לה במשך חודשים רבים ולבסוף הורגת אותו .
"עכשיו תראה שולץ ידידי "אמרתי "כי ככלות הכל הצלחת להפכני לכלבה…"
שולץ הביט בי בעיניים מזרות אימה ,אבל בטרם הספיק לומר מילה ,הסתערתי עליו ,הצמדתי את שיני לגרונו ונשכתי את גרונו משל הייתי כלב המבקש לחסל אדם.חשתי את הדם הפרוץ מעורק צווארו וממלא את פי ,אך משום מה היה לדם זה טעם גן עדן .
\( מתוך הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ ) .
בהחלט חומר חזק גם היום בראשית המאה ה21 .
תיאורי הסקס הסדיסטי בספר היו ללא ספק הפורנוגראפיים שביותר שהופיע עד אז בשפה העברית
בעמוד האחורי נכתב על הספר "מאות אלפי קוראים ברחבי אירופה הזדעזעו עד עומק נפשם מסיפורה הכנה והאכזרי של הסופרת ".
ועכשיו הזדעזעו גם בישראל .

העובדות

"רובם , על אף הניסיון שרכשו בחזית , עמדו נדהמים למראה אישה עירומה , שכרסה בין שיניה , הכורעת על ארבע ומרותקת בשרשרת ברזל אל הקיר ונובחת לעברם ככלב אמיתי ".
( הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ , מאת "מוניק קורנו").

העובדות שאינן מוטלות בספק לגבי ספר זה הן :
הוא יצא לאור בהוצאת "עשת " ששם המוציאים לאור ( שותפים ככל הנראה ) היו :פרץ הלפרין ויצחק גוטמן .
האנשים שהיו קשורים אליו לא היו, בחלקם לפחות , סופרי ספרי כיס "מהסוג הרגיל " אלא אנשי הבוהמה ואוונגרד הספרותי שהיו קשורים בטבורם לכתבי עת ספרותיים נחשבים ביותר כמו "עכשיו " של גבריאל מוקד ואל חוגיהם של המשורר מקסים גילן והמחזאי יוסף מונדי .
אלו היו : יוסף (יוסי ) ספרא אז מחזאי ומאוחר מייסד ומנהיג של קיבוץ "נאות סמדר" בערבה ( שנפטר בעת ביצוע החקירה  ) היה קשור לספר שנכתב על סמך רעיון שלו,וצפרירה לוין חברת החוגים הספרותיים של גבריאל מוקד .
הספר הוחרם באופן חסר תקדים בידי הצנזורה והמוציא לאור הועמד בגללו למשפט שכמוהו לא היה בתולדות המדינה וגם לא יהיה , משפט שבחן בצורה העמוקה ביותר בתולדות המשפט הישראלי את השאלה :

"מהי פורנוגרפיה"?

השמועות

חנוך לוין ,מחזאי .

היא הייתה נהדרה פרויליין ברטה קוך במכנסי העור שלה ומגפי הרכיבה שלה ,מול העיניים הלחות של המשטרה. אוח דם –אמרה –אבל אני מעדיפה שמפניה .
( המחזאי חנוך לוין בקטע שפורסם במגזין הסטודנטים של אונ' תל אביב "דרבן " אמצע שנות השישים ) .
1. בבית המשפט נטען שהספר נכתב במשותף בידי שני סטודנטים וסטודנטית בלתי ידועים ,וזאת על סמך מידע שניתן בידי יוסף ספרא.

2.  לדברי סופר מתרגם ועורך דין ישעיהו לויט כתבו את הספר מרצה באוניברסיטת בר אילן ושתי סטודנטיות שלו.
3. לדברי דוקטור זוהר שביט מהמחלקה לחקר התרבות באוניברסיטת תל אביב כתב את הספר אדם שהיום הוא פרופסור לספרות . היא מסרבת לחשוף את שמו.
4. על פי שמועה ממקור שביקש לשמור על אנונימיות, כותב הספר היה המחזאי הידוע לעתיד חנוך לוין שבספר זה הכניס לראשונה בדפוס את האובססיות שלו עם סאדו מאזו ונשים יפות ואכזריות חזקות ודומיננטיות שהופכות להיות לעתיד כה מרכזיות במחזות שלו כמו "הזונה הגדולה מבבל ". .

הנפתי את השוט . "לנבוח " פקדתי בגרמנית " לנבוח אבל מיד! ".
הקולונל לא היסס ופתח בנביחות עלובות . אני נבחתי הרבה יותר טוב ממנו, לי הייתה הכשרה ארוכה יותר ויסודית יותר מאשר לו.
(הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ )

השמועה מקבלת חיזוק כלשהו מהעובדה שפה ושם יש ב"הייתי כלבתו"  קטעים  שבהם אפשר למצוא,  אם רוצים, סימנים של הומור כמו "חנוך לויני "  .

כמו כן באמצע שנות השישים פירסם חנוך לוין קטע "סטלגי " מובהק במגזין הסטודנטים של אונ' תל אביב "דרבן " שבו הוא מתאר את הגברת הנאצית היפה והאכזרית ברטה קוך שמגיעה עם נערותיה לחיפה במשחתת "שלום עליכם היטלר". (מקור ההשראה היה כנראה ביקורה של מרלן דיטריך בארץ )
הטור הנ"ל הקפיץ את חברי הכנסת ובמליאה התקיים דיון על הפגיעה בזכר השואה. זאת הייתה עד כמה שידוע הפעם הראשונה שמשהו שחנוך לוין כתב משך לעצמו תשומת לב ציבורית .
אלא אם כן כמובן כבר היה חנוך לוין מעורב כמה שנים קודם לכן ב"הייתי  כלבתו הפרטית של קולונל שולץ".

לאף אחת מן השמועות האלו אין הוכחה חותכת . ולכן הן רק זה …שמועות .

היזם

יוסף ספרא

מוטב להיות פרעוש עומד בבית ירוק " לחש אל תוך פניה " מאשר לשבת בניחותא בחברת בת חוה אפורה ,ומה גם שבביתך אצטרך למשוך בעול כעבד כדי לרכוש עוד חולצה ירוקה… לא לא לא .פרט לזה גבר אני ואוהב גברים בלבד .את האהבה לאותן צבועות שפתיים ומעכסות העכוז אני משאיר לאלה המכונים גברים ,אשר למעשה אינם אלא עבדים לאותו משהו העושה אותם גברים …
( מתוך "עיסוקיו של הדודה פיפטי" מאת יוסף ספרא "עכשו גליון 7-8 אביב 1962)
.את הספר יזם אדם בשם יוסף ספרא מחזאי שהיה אז חבר בחוגי הבוהמה הספרותית של גבריאל מוקד ויוסף מונדי .

גבריאל מוקד הצעיר.
בין השאר פירסם ספרא סיפור הומוסקסואלי ראשן מסוגו בכתב העת "עכשיו " גליון מספר 7-8 בעריכת גבריאל מוקד סיפור זה היה אמור להיות רק פרק מהרומן ההומוסקסואלי הראשון בספרות העברית "במעגל האחריות הלוהטת " אך רומן זה לא יצא לאור לעולם . ואולי הסיבה לכך שספרא נטש אותו הייתה השערורייה שפרצה בו זמנית עם "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ".
גבריאל מוקד : יוסי ספרא שהיה שחקן ובמאי צעיר היה מקורב ליוסף מונדי וקשור לחוגי "עכשיו" שלי וגם לחוגים של מקסים גילן .  הוא פרסם סיפור "בעכשיו" 7-8 עיסוקיו של הדודה פיפטי " סיפור אלגורי על סרסור הומואי . זה לדעתי היה הסיפור הראשון  אי פעם בכתב עת ספרותי עברי על נושא הומוסקסואלי אם כי ספרא עצמו לא היה הומוסקסואל .

 (הסיפור של ספרא ב"עכשיו " פורסם אגב במקביל במדויק לפרסום של "הייתי כלבתו"א.א

חיפשו אז אנשים להעמיד לדין על פירסום דברי תועבה והוא הועמד לדין ואז היה חשש הוא יועמד לדין גם על הסיפור  ההומוסקסואלי שפורסם  אצלי.

ספרא כתב עבורך סיפורים אחרים ?

 מוקד : ספרא לא פירסם אצלי סיפורים נוספים.   אבל תמיד חשתי שהסיפור שהוא כתב  היה יפה . בהחלט היה לו כישרון ספרותי , וניסיתי לעודד אותו לכתוב סיפורים שונים אבל זה לא יצא לצערי .

לדברי יוסף ספרא הן בראיון שנתן בראשית שנות השישים סמוך להוצאה לאור של הספר , במגזין "העולם הזה" והן בראיון טלפוני שנתן לי זמן קצר ביותר לפני פטירתו בשנת 2003 הוא יזם את הספר על סמך סיפור אמיתי ששמע מאישה בפריז .
ספרא: :פגשתי בצרפתייה שקולונל גרמני חשק בה ולקח אותה לביתו על מנת שתשמש לצרכיו הביתיים והאישיים .מאחר שסירבה לעשות זאת ,עשה את הכל כדי להשפיל ולייאש אותה .
היה כאן סיפור אנושי מדהים ותחילה רציתי לכתוב אותו כרומן רציני בכריכה קשה אבל לבסוף הסתפקתי בכתיבתו בכריכה רכה . .

הוא יצר קשר בנושא עם פרץ הלפרין מהוצאת "עשת" הלפרין ושותפו יצחק גוטמן שערך והוציא את כתב העת "טרקלין " . אלו היו מוכנים לשלם לו 250 לירות תמורת ספר גמור .
ספרא: קודם כל ניסיתי לכתוב אותו לבדי . וכתבתי כמה עמודים ראשונים מהסיפור אבל הצלחתי לגמור רק את ההקדמה.

 ספרא כתב לדבריו רק 15-20 עמודים שהם למעשה רק ההקדמה לספר ואולי גם הסיום .
בשלב מסויים התברר שהחומר הזה לא מצא חן בעיני הלפרין שדרש משהו אחר מלא יותר אקשן וסקס ולחץ על ספרא לספק משהו שונה . וכתוצאה ספרא שוויתר על הרעיון לכתוב את הספר בעצמו החל לחפש מישהו שיכתוב את הספר עבורו . הוא פנה לאדם בשם ג'סי שמאוחר יותר עבר לצרפת ואף עשה סרט על האסטרולוג נוסטדראמוס . ג'סי זה פנה לבחור ובחורה מאונ' בר אילן  שכתבו את הספר.
לטענת ספרא הוא לא ידע עליהם דבר כולל את שמותיהם מעבר לפרטים אלה שסיפק לו ג'סי .והוא  אף לא קרא את כתב היד שלהם.
ספרא : הסטודנט והסטודנטית כתבו לי את כל הספר פרט להקדמה ולסיום .כל אחד מהם קיבל 50 לירות בעוד אני עצמי קיבלתי רק 50 לירות על החשבון .אבל המשטרה החרימה את הספר ואני לא קיבלתי את יתרת הכסף שהובטחה לי . למעשה נדפקתי קשות בגלל כל העסק.
אז לא אתה כתבת את הספר ?
ספרא :וודאי שלא.לא הייתי אחראי לספר שיצא לאור.אפילו לא קראתי אותו !אני העדתי על כך במשפט שהיה על הספר .
א.א.: מר ספרא הספר פורסם לפני יותר מ- 40 שנה .הפרשה הזאת מתה ונקברה לפני עשרות שנים .אם אתה כתבת את הספר כולו אחרי הכל אין שום סיבה לא לחשוף את זה עכשיו .
ספרא :אני חוזר ואומר לא אני כתבתי את הספר ההוא .נכון שיזמתי אותו אני מאשר את זה. אבל לא כתבתי אותו. לא את מה שיצא לאור בשם הזה . אין לי סיבה לשקר אחרי יותר מ40 שנה .

. אם זאת ספרא אישר שהמו"ל יצחק גוטמן ( הלפרין נפטר כנראה בשלב מוקדם מאוד בזמן המשפט, ראו על כך עוד בהמשך ) שהזמין אותו כעד שיאשר שהוא זה שכתב את הספר הופתע מעדותו שכן האמין באמת ובתמים שספרא הוא הכותב של הספר.
יש לציין שדבריו של ספרא בעת שהתראיין אצלי  תואמים פחות או יותר את מה שאמר בראשית שנות השישים בראיון ל"עולם הזה" .

הסופרת

מי שמצפה לראות לפניו ביטניקית זועמת ,שמעשנת סיגריות ללא פילטר וזורקת אמיתות לחלל שכל העולם לא שווה כלום ועל כן אכול ושתה כי מחר נמות יתאכזב. צפרירה היא נערה נמוכת קומה בעלת שער שחור פרוע ,עיניים בוהות מאחורי משקפי שמש אופטיים .
תצחקו היא אפילו ביישנית ..קשה לתאר שנערה זו שסבלה כנראה מילדות טובה מדי תשתתף בכתיבת ספר פורנוגראפי וליתר דיוק הנביחה מקפיאת הדם שנקראת "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ ". אף שהיא מודה שהיא כתבה שם כמה תיאורי מין סדיסטיים חביבים היא אומרת שסילפו לה את כתב היד .
"אני אוהבת לכתוב כל דבר " היא אומרת בדיבורה האיטי " " כל עוד זה לא מתנגד עם העולם הנפשי שלי . היציעו לי לכתוב את זה בתשלום גבוה של  מאה לירות  .הכסף לא באמת חשוב לי .מי שמכיר אותי יודע שזאת תכונה שלי שאני שונאת כסף .אבל באותו זמן הייתי זקוקה לזה . יוסי ספרא הבחור שהוציא את הספר תיאר לי פגישה עם האישה הזאת שגרמני עינה אותה. כתבתי את זה בדרכי שלי ,התיאורים באים מהדמיון שלי ,אני לא חושבת שהדמיון שלי חולני ".
סילבי קשת "לבדה במיטה :ראיון עם צפרירה לוין "ידיעות אחרונות 2.3.1962. ע'
בכתבה של "העולם הזה" מ1962 על הפרשה הופיעה עדות שונה של בחורה בשם צפרירה לוין סטודנטית לספרות ולפילוסופיה באונ' תל אביב ומדריכת נוער וגם בליינית בשעות הפנאי .
צפרירה :יוסי ספרא ידע שאני כותבת ויום אחד כשפגש אותי היציע לי כתוב עבורו ספר כיס .הוא סיפר לי את התוכן לפיו אישה צרפתיה מרגיזה קולונל גרמני והוא נשבע להפוך אותה לכלבתו הפרטית .הוא ביקש ממני לכתוב רק את כל מה שקורה לה בזמן שהיא בביתו של הקולונל .הוא הבטיל לי תמורת הסיפור מאה לירות .הייתי מוכנה כי הייתי זקוקה מאוד לכסף .הוא טען אחר כך שמה שכתבתי אינו מתאים עבורו .אני אמנם כתבתי על אישה ועל כל המקרים הסדיסטיים שקורים לה בביתו של קולונל אבל לא כתבתי ספר פורנוגראפי .אצלי בסיפור היא בחורה צעירה ולא אישה מבוגרת והיא מתאהבת בבנו של הקולונל שמציל אותה ונהרג תוך כדי כך ".

עדות דומה אם כי קצרה יותר הופיעה בראיון של צפרירה לוין עם סלבי קשת בעיתון "ידיעות אחרונות " ב-3.2.62 . שם אמרה לוין שהיא חיברה את הספר "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " אך הוא עבר שינויים רבים לפני הפירסום.
עדותה של לוין אושרה בידי מכתב שפורסם ב"עולם הזה " כעבור כמה שבועות בידי אחת אסתר אלקין ( מיכתב שלווה שוב בתמונה אחרת של לוין )אלקין כתבה במכתב

( מקריאת המכתב אי אפשר שלא לתמוה אם לא צפרירה לוין עצמה עומדת בדרך זאת או אחרת מאחורי מכתב זה בדומה למקובל היום אצל סופרים שמתחזים בשמות שונים ברשת ) .
צפרירה לוין היום מכחישה כל קשר שהוא לספר אם כי היא מודה שבעיתונות אז התפרסמו כתבות שלפיהן היא הייתה המחברת, ואישרה את הראיון בנושא עם סילבי קשת. אך מכחישה היום שהיא אמרה לה שהיא כתבה את "הייתי כלבתו " ( כפי שמופיע בראיון)
צפרירה :  אני הייתי אז  ילדה תמימה מבית טוב .שהסתובבה בחוגי בוהמה .האבא שלי היה סופר ואיש חינוך.
( אביה של צפרירה המורה הסופר והמחזאי חנוך לוין כתב מחזות שונים על נושאי תנ"ך כמו "צילו של מלך " תחת השם ל.חנוך על המלך שאול וגם ספר הוראה לדקדוק ולשון ספר על הנשיא ויצמן וספרים אחרים מסוג זה.א.א.  ) .
מה בדיוק כתבת שם ? איזה חומר נתת לספרא?
צפרירה : יתכן שנתתי עמוד אחד או שניים בנושא ליוסי ספרא אולי יותר אבל זה בכלל בכלל היה משהו שונה לחלוטין, לדעתי זה סיפור קצר שהופיע מאז בקובץ סיפורים קצרים שלי .
(צפרירה לוין פירסמה באותה התקופה שני קבצי סיפורים "לבדי במיטה " ו"מעגל הקסם ( הוצאת נתיב ,1964)
צפרירה : תבין לא היה לי אז שום ידע מספיק לכתוב על מלחמת העולם השנייה והשואה ובוודאי ובודאי לא סיפור נורא כל כך . אני בכלל לא העליתי על דעתי את הדברים שמתוארים שם . אני הייתי ילדה. איך הייתי יכולה להעלות על דעתי את כל מעשי הסדיזם הנוראיים האלה שמופיעים שם?
מה אמרו ההורים שלך על כל הפרשה ?
צפרירה : הם היו מזועזעים. שניהם היו מורים . … הורי איימו במשפט על כל מי שיטען בעיתון שאני המחברת. סילבי קשת ראיינה אותי אז בעיתון וכתבה שאני המחברת .והם איימו עליה בתביעה.
אבי היה מחנך מכובד מאוד ופתאום שמאשימים את הבת שלו במשהו כזה .. תדע ששנים מאוחר יותר הוא לקח לעצמו שם עט "ל.חנוך " רק כדי שלא יתבלבלו בינו ובין חנוך לוין האחר שהוא הזדעזע מהמחזות שלו .
את היכרת את חנוך לוין האחר ?
צפרירה :"היכרתי " זאת בכלל לא המילה ,היינו ידידים בלב ובנפש לאורך כל חייו,היינו כמו אח ואחות .
חנוך לוין הצעיר  נטל חלק ביחד איתך בכתיבת "הייתי כלבתו" ?
צפרירה: לא ! לא היה לו שום קשר לזה.
איזה תגובות היו לידיעות שאת קשורה לספר?
צפרירה :באו מהמשטרה ועברתי חקירה של כמה שעות בידי ציפי ארבל עד שהבינו שבאמת אין לי קשר לעניין .
כתוצאה מהסיפור הזה הייתי צריכה לברוח מתל אביב.אנשים היו מתקשרים אלי באמצע הלילה נובחים כמו כלבים ומנתקים . אבל מעז יצא מתוק במקום שנסעתי אליו פגשתי את האיש שהפך להיות בעלי .
צפרירה חלפו יותר 40 מ- שנה מאז אותה פרשה . עכשיו הזמן לחשוף את האמת . האם את יכולה לאשר היום שכתבת איזו שהיא גירסה של "הייתי כלבתו" ? משהו שאולי עבר שינויים בעריכה בהוצאה ?
צפרירה : לא לא לא ! לא היה לי שום קשר לספר הזה. בשום דבר. הוא רק גרם לי נזקים איומים .
א.א. :
מה שאת אומרת היום עומד בסתירה למה שפורסם אז בראיונות שבהם אמרת שכתבת חומר שהיה רלבנטי לסיפור על הצרפתייה שמתמודדת עם קצין גרמני אנס. אולי כתבת את הספר כמרד כנגד אביך המורה והסופר המכובד ?
צפרירה : לא!  אני אומרת לך כתבתי רק איזה סיפור קצר שבסוף פורסם בקובץ סיפורים שלי .לא היה לו שום קשר למה שהופיע שם .
.את בכלל קראת את המהדורה המודפסת ?
צפרירה :התחלתי לקרוא אבל מצאתי שהיא משעממת מאוד .

( הערה : לא מן הנמנע שהמהדורה שאותה קראה צפרירה כלל לא הייתה של "הייתי כלבתו" אלא של הזיוף "כלבתו של שולץ" שהוא אכן ספר משעמם למדי ) .
יוסי ספרא אישר בפני שבחורה בשם צפרירה נתנה לו כתב יד בנושא שלא מצא חן בעיניו לדבריו לא זה היה כתב היד שנשלח לבסוף להוצאה. העדות שלו תואמת באופן מוחלט את העדות של אסתר אלקין למעלה.
בכל מקרה הראיונות שפורסמו ב"העולם הזה " וב"ידיעות " מראים מעבר לכל ספק' שבשלב מסוים צפרירה עצמה טענה בפני חברים ומקורבים שהספר שפורסם היה מבוסס על כתב יד שלה .
בתוספת לעדויות אלה יש עדות של אדם בשם אבי הבר היום מורה ב"אנקורי" , לדברי מקורות באינטרנט הוא בעלה של האישה שהיא המנהלת או הבעלים של "אנקורי ". .
את שמו של אבי הבר קיבלתי באינטרנט מאדם בעל שם בדוי שטען שהבר הוא המחבר של הספר ( כנראה תלמיד של הבר ) . בשיחה טלפונית עם הבר הוא אישר שאכן היזכיר את הספר פעם או פעמים באחת הכיתות שלו . הוא טוען שלא הוא כתב את הספר הוא רק עזר עזרה טכנית בכתיבה ובהפצה לבחורה שהכיר בשם צפרירה לוין. לדבריו הספר כפי שפורסם היה שונה מכתב היד של צפרירה לוין שאותו קרא ושלא היה "סדיסטי " כל כך וכנראה שונה בידי ההוצאה.
צפרירה לוין היום אינה מכירה ואינה זוכרת אף אחד בשם אבי הבר ואינה יודעת על מה הוא מדבר.
ציפי ארבל ( אשת חברה ידועה מאוד וזוגתו של עיתונאי התרבות עמנואל בר קדמא היום היא בעלת גלריה בתל אביב ) :
אני זוכרת אך הפרשה במעומעם מאוד. אני לא זוכרת פרטים ספציפיים ממש על החקירה.או אפילו מי נתן לי את ההוראה לבצע אותה .אולי עמוס אריכא שהיה אז בכיר במשטרה ?
אני הייתי אז בחוגי הבוהמה ועבדתי גם בשביל המשטרה והם השתמשו בי כדי לתשאל אנשים מהבוהמה שהיו מעורבים בפרשיות שונות . אני זוכרת שחקרתי בעניין במשך כמה שעות את צפרירה לוין שהייתה בחורה צעירה ויפה מאוד ובאמת היה קשה להאמין שבחורה צעירה ועדינה ומקסימה כזאת מבית טוב הייתה אחראית לספר כל כך מפלצתי .אני וזכרת גם את ספרא , מחוגי הבוהמה שבהם הסתובבנו שנינו. זה היה טיפוס לא נעים . הוא נראה כטיפוס שבהחלט היה יכול לכתוב את הספר הזה .

 

 גבריאל מוקד

 

 

 

 

 
 
 

 

 

גבריאל מוקד הצעיר

חוקר הספרות  פרופסור גבריאל מוקד זוכר גם הוא את הפרשה מזווית אחרת .

 

היכרת את צפרירה לוין ?

גבריאל מוקד :בהחלט . צפי לוין הייתה חלק מהחוג שלי בקפה כסית ומקורבת גם למקסים גילן .היינו נפגשים לעיתים קרובות .

אני זוכר שהיא וספרא היו קשורים יחד להוצאת סטלגים, אבל אני לא יכול לתת לך פרטים מדוייקים בעניין,הם מעולם לא התייעצו איתי בנושא הזה.
הייתי יכול בעבר לספר לך הרבה יותר על הפרשה ועל המשפט שדווקא ידעתי עליהם הרבה. אבל מאז חלפו 45 שנה והזיכרון של האירועים היטשטש מאז.

היריב

"או, לא! אמרה במהירות. " את טועה אם את חושבת שאהרוג אותך. הייתי עושה זאת בשמחה רבה, אך הבטחתי לקולונל הקטן שלי לשמור עליך. אך את יודעת מה אעשה לך? אני אקצץ ממך איברים איברים ואתלה אותם כאן מסביב למזכרת. יד ימין, אחר כך יד שמאל, אחר כך רגל , ואם יהיה צורך גם את רגלך השניה! לכן מוטב שתיזהרי ותתנהגי יפה! וזכרי: כבר עשיתי דברים כאלה אצלי במחנה במו ידי, ולא פעם אחת קצצתי את אברו של אחד השבויים שלי ותחבתי אותו לפיו עד שיצאה נשמתו !"
( "היייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ" מאת "מוניק קורנו")

המוציא לאור המתחרה של "עשת " , עזרא נרקיס  האיש שהחל לפרסם "סטלגים " בישראל עם רבי מכר כמו "סטלג 13"  , פירסם לאחר הוצאת "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ" ספר בשם "כלבתו של שולץ " מאת "מוניק דה לה טור" (באמת מירון אוריאל ,סופרו הקבוע של נרקיס ) . העטיפה של ספר זה הייתה העטיפה של הספר המקורי אך הטקסט היה שונה לחלוטין . לאחר מכן פירסם נרקיס ספר שונה נוסף בשם "פראולין שולץ " שוב עם אותה העטיפה ועם אותו מחבר ,אוריאל בכך גרם נרקיס לבלבול שנמשך עד היום לגבי הספר . .
נרקיס: יום אחד הופיע הבחור הצעיר הזה גוטמן שהתחיל להוציא איזה ירחון בשם "טרקלין ". והיה בחור רציני. והוא התפתה ברגע שראה את הבולמוס של הספרות הפורנוגרפית שיצאה, ונכנס לזה. ואז התעורר בחור שכתב בשבילי מספר ספרים, בחור בשם פרץ הלפרין . הוא היה טיפוס שחצן. והוא החליט "אתה מוציא את הסטלג עם פורנוגרפיה ברמה מסוימת, אני אעלה עליך עשרת מונים" והלך והוציא ספר שאני עד היום לא קראתי אותו. אבל כפי שמספרים לי הוא היה חסר טעם, עבר את הגבול מבחינת פורנוגרפיה. ממש זה היה משהו מעבר לנורמליות –

 הספר הזה. הוא נקרא "הייתי כלבתו הפרטית של שולץ" משהו כזה, הוא זכה להיות בחנויות 3-4 ימים,  וכבר עשה רעש מדהים, אולי  פי 10 מ"סטלג 13" הספר שלנו שהמציא את כל הז'אנר הזה . אולי יותר.

.למה ?
נרקיס : בגלל הלכלוך שהיה בו, היתה בו טינופת כזאת שאפילו היום בשנות האלפיים במאה העשרים ואחת עדיין זה היה נחשב לפורנוגרפיה קיצונית במיוחד. והוא הוחרם באמצעות צו שופט .


איך נוצר הספר שלך "כלבתו של שולץ " ?
נרקיס : משרדי היה אז בדרך פ"ת 1 כיכר המושבות בת"א. ליד הדואר המרכזי, ושם היה קיוסק ענק של אליעזר לוי שהיינו ידידים טובים. יום אחד ב1962 הוא הרים אלי טלפון ואמר לי "עזרא, תשמע קורה כאן דבר מדהים הגיעו לכאן שוטרים ומחרימים את הספר המוזר הזה "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " לפי צו. עוד לא היה דבר כזה" .
ואז החוש העסקי שלי זינק מיד. הבנתי מההחרמה הזאת אפשר לעשות כסף טוב .

 

 

 

 

 

 

 
 
 

 

 

מירון אוריאל מחבר הזיוף "כלבתו של שולץ".

תוך 10 דקות סוכם עם חבר מסוים אם תרצה אגיד לך מי זה, זה מירון אוריאל, וביקשתי ממנו לכתוב ספר שכותרתו תהיה "כלבתו של שולץ" ושהכלבה תהיה באמת כלבה ולא נערה שניצלו אותה ככלבה וליקקה צואה, וליקקה כל מיני קרציות, אני יודע… כל הדברים מפחידים שהתפרסמו בספר ההוא. והוריתי לו שהמעמד האירוטי ביותר שיהיה בספר – נשיקה על הלחי ותו לא. כך שזה היה ספר הרפתקאות טהור ונקי, ללא פורנוגרפיה בכלל, ללא מיניות בכלל, כלום, ועל גלי הרעש שעשה הספר המוחרם מכרתי אם אני לא טועה שלוש מהדורות. היה כאן  תרגיל מבריק בשיווק  שאני זוקף אותו לזכותי .

תוך שבוע עד עשרה ימים  מהרגע שהוחלט לכתוב אותו,הספר היה בשוק,  זאת  הייתה מהירות שיא שקשה מאוד לעשות אותה גם היום בעיתונות. היום לוקח להם לפחות יומיים שלושה לכתוב איזה מאמר יסודי כבד. הספר הזה "כלבתו של שולץ " הכתיבה שלו נגמרה תוך יומיים יומיים וחצי והוא רץ לדפוס בחלקים. לא חיכינו שהספר יהיה גמור בכתיבה, כששלחתי את הספר לדפוס. את העריכה עשינו על גבי היריעות של ההגהות, השתדלנו כמה שאפשר לתקן פחות. אז בתקופה שלפני המחשב עבור תיקון של טעות קטנה היה צריך לכתוב את השורה מחדש ולהוציא יציקה תופרת וכדו', היה סיפור די מסובך. ובאמת תוך שבוע עד עשרה ימים הספר יצא לשוק וזכה להצלחה גדולה.זה אולי סוג של שיא גם עבורי בהוצאה.

 

 

 

 

 

הצד האחורי של "כלבתו של שולץ".

אם נרצה לאמיתו של דבר המדובר במשהו שהיה במידה רבה בדיחה פרטית של המחבר והמו"ל על חשבונם של המתחרים בהוצאת עשת ועל חשבון המשטרה בתי המשפט והקהל מצד שני . במידה רבה ניתן להשוות אותו לספרי הפרודיה שמופיעים על ספרים מצליחים במיוחד כמו שר הטבעות "הארי פוטר" וצופן דה וינצ'י " שבהם העלילה מופיעה בצורה נלעגת ומעוותת . גם לעגו על היריבים ועל ספרם וגם עשו כסף טוב על חשבונם.שהרי בזמן שאי אפשר היה לרכוש עותק של "הייתי כלבתו .." שכולם נתפסו בידי המשטרה " הרי "כלבתו של שולץ " שנגדו למשטרה לא היה שום דבר נמכר כמו לחמניות טריות בהנחה השגויה שהמדובר בספר הידוע לשימצה .

 

הצד האחורי של "פראולין שולץ".

נרקיס היה מרוצה כל כך מההצלחה שהוא מיהר והוציא לאור עוד ספר "זיוף" בשם "פראולין שולץ " שוב עם אותה עטיפה מפורסמת ושוב פרי עטו של מירון אוריאל . וכמו הקודם לא היה כאן ספר סקס אלא ספר ריגול בגרמניה הנאצית .אלפי האנשים שמיהרו לרכוש אותו בהנחה שהמדובר בספר הידוע לשמצה שאותו היה בלתי ניתן להשיג , שוב נפלו בפח .
אלא שהמתחרים בהוצאת "עשת " לא התלהבו בלשון המעטה מהכסף הטוב שעשה נרקיס על חשבונם בזמן שהם מצאו את עצמם מועמדים לדין .

נרקיס :

יום אחד התפרץ אלי הלפרין למשרד והתחיל לצעוק ולקלל אותי בגלל "כלבתו של שולץ " .הוא דרש מימני להפסיק את הפירסום מידיית ולשלם לו פיצויים .
אמרתי לו "פרץ תסתלק מכאן מייד ".האיש התחיל לנבל את פיו ולאיים .ורק בקושי רב הוצאתי אותו לבסוף מהמשרד. הוא יצא אחוז זעם . אישתי שעברה שם ראתה אותו והטילה עליו מילת קללה .ואתה יודע למה אני זוכר את זה?
למה ?
כי ימים מועטים לאחר מכן הלפרין חלה במחלת הסרטן ומת בתוך שבועות ביסורים קשים ביותר . לפעמים אני שואל את עצמי אם זה קשור לקללה שאישתי הטילה עליו .

 

 

 

 

 

 
 
 

 

 

 

קוריוז

בסרט "אסקימו לימון " של בועז דוידזון יש קטע שבו מופיע יפתח קצור שוכב באמבטיה כשהוא קורא ב"כלבתו של שולץ " כנראה על מנת להתגרות .
אבל להורים אין סיבה מיוחדת לחשוש  הספר שבו הוא קורא ,הוא הספר המזויף , שאין בו כמעט קטעי מין .המפיקים פשוט לא הצליחו לשים את ידם על "הייתי כלבתו "המקורי וכך כנראה גם דמותו של יפתח קצור בסרט.

המשפט.

יצחק גוטמן.

"הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " כולל תיאורי מלחמה שנועדו לחנך את הדור הצעיר לא לשכוח את אשר עשה לנו עמלק הנאצי.

המדובר בספר חינוכי ממדרגה ראשונה ".
( יצחק גוטמן המו"ל של "הייתי כלבתו"  בהצהרה בפני בית המשפט )

זמן קצר לאחר פירסומם של שני ספרים בהוצאת "עשת " "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " מאת "מוניק קורנו " ו"הנה בא הקברן המתוק " מאת "מייק באדן ( אלי קידר ) הוצא כנגדם צו החרמה בידי שופט השלום יוסף בן חנוך . הספרים הוחרמו בידי המשטרה בסריקה שנערכה בחנויות ספרים זולים שונים..וכנגד המול"ים והמפיצים שלהם הוגשה תביעה משפטית .
זה היה נוכח גל הספרות הפורנוגרפית שפקד אז את המדינה , נגד ספרים מעין אלה היו רק משפט אחד או שניים קודם לכן ( נגד ספרים פורנוגרפיים רגילים , לא "סטלגים") והפעם החליטו המשטרה והפרקליטות להעלות את הבעיה בכללותה בפני בית המשפט ולבקשו לקבוע בבירור "מהי פורנוגרפיה ". שני הספרים האלה "נבחרו " להיות מקרה המבחן לבית המשפט בסוגיה זאת . ארבעת הנאשמים שהועמדו לפני בית המשפט היו המו"ל יצחק גוטמן ( הלפרין נפטר זמן קצר קודם לכן) , המפיץ נתן לוטן , המדפיס פנחס דגן והמחבר אלי קידר. הם הואשמו לפי סעיף 179 של החוק הפלילי בפירסום כתיבה הדפסה והפצה של דברי תועבה העשויים לגרום להשחתת המוסר . לאחר שהוברר שדגן הובא בטעות מאחר שהיה רק המסדר של הספר "הייתי כלבתו " ולא המדפיס שלו נשארו הגיבורים העיקריים של המשפט ,גוטמן , לוטן ואלי קידר .
המחבר המיסתורי של "הייתי כלבתו " נשאר לכאורה בלתי ידוע שכן גם המו"ל יצחק גוטמן לא ידע מי הוא .
השופט שניהל את המשפט ( שהחל ביוני 1962 והסתיים בפברואר 1963, המשפט הארוך ביותר מסוג זה ) היה שופט בית משפט השלום בתל אביב. שלמה רוזנפלד. נציגת הפרקליטות והתובעת הייתה דבורה גרינפלד –שקד . את הסניגוריה ייצגו עורכי דין אריה מרינסקי ואברהם לין .
. על השופט רוזנפלד היה להכריע במשפט זה בפסק דין תקדימי שיקבע לראשונה בבית משפט ישראלי מהו הקו המפריד בין ספרות נועזת המשקפת את המציאות ובין פורנוגרפיה פשוטה. נשלחו הזמנות רבות לפרופסורים ופדגוגים שונים שהופיעו כעדים בבית המשפט . הצדדים גם הודיעו כי הם מבקשים מהשופט לחרוץ לא רק את אשמתם של ארבעת הנאשמים אלא גם את גורלם של עשרות הספרים מסוג זה של "אירוטיקה קשה " שהגדרתם הייתה שנוייה במחלוקת בהיעדר פסק דין מחייב . מובן שגם המולים השונים של ספרים אלה חיכו בקוצר רוח להחלטת השופט בעניין ובנתיים העותקים המועטים של הספרים הנ"ל שנותרו בדוכנים לאחר ההחרמה מתחת לשולחן רחוק מעיני נציגי החוק מחירם קפץ מ-1.20 לירות ל3.50 לירות לעותק ….
בנוסף להחלטה העקרונית על מהי פורנוגרפיה תועבה וניבול פה בספרות ומהי "ספרות המתארת את המציאות "ומה עשוי לשפר את רמת המוסר ומה עשוי להשחית את המוסר השופט היה צריך לתת את דעתו לגבי בעייה נוספת הטעיית הקהל שכן אלי קידר היציג את עצמו כ"מיק באדן " בעוד שמחבר/ת/י "הייתי כלבתו " הבלתי ידוע/ה/ים היציג/ה/ו את עצמו/ה/ם כ"מוניק קורנו ".

יוסף ספרא הוכר בידי המשטרה ובית המשפט כמי שלא היה אחראי לגירסה הסופית של "הייתי כלבתו " וכך גם צפרירה לוין לאחר החקירה המשטרתית של ציפי ארבל .
במהלך המשפט העקרוני שדמה יותר לדיון ספרותי מאשר למשפט רגיל עדי ההגנה העיקריים היו סופרים ידועים כמו בוקאצ'ו ,זולה פושקין לרמונטוב ,ביירון , לורנס וסופרים גדולים אחרים. במשך 15 הישיבות של המשפט הוזכרו שני הספרונים בנשימה אחת בידי הסניגוריה עם יצירות קלאסיות כמו "מאהבה של לידי צ'טרלי " , דקאמרון ,ננה ,דון ז'ואן , ועוד. מטרת הסניגורים מרינסקי ולין הייתה להוכיח כי תיאורי המין הנועזים ביותר אינם יכולים לשמש כבסיס לקביעה כי החומר אסור לקריאה במובנו של החוק הפלילי. בסיכומיו לפני השופט טען הסניגור כי על השופט לראות את הספרים לא כמבקר ספרותי ולא כנציג משרד החינוך ולא בהתחשב עם טעמו האישי אלא לקבוע מה מבחינת החוק מהווה חומר סכנה למוסר הקורא.
גבריאל מוקד : אני זוכר שבזמן המשפט היו לי ולמקסים גילן דיונים ארוכים עם ספרא על הנושא.  היו לנו חששות רציניים שגם הסיפור ההומוסקסואלי של ספרא ב"עכשיו" יהפך לפריט במשפט שהיה משפט צנזורה תקדימי וראשון מסוגו . זכור לי שגילן ויוסף מונדי היו מעורבים מאוד במשפט ובשאלות חופש הביטוי שהוא עורר .
אני זוכר שביקשו מימני שאעיד אם יהיה צורך בכך שהסיפור פורסם לא בגלל הנושא ההומוסקסואלי אלא בגלל רמתו האמנותית . כפי שאכן היה במציאות.
המשפט הזה בהחלט עורר חששות עמוקים בחוגים שלנו . גילן ומונדי  ומקורביהם הושפעו אז מאוד מסופרים צרפתיים  כמו  ז'ורז' בטאי שעסק גם בנושאי פורנוגרפיה  והמשפט הזה נראה כמכוון ישירות נגדם וכאיום על חופש הביטוי בארץ . היו חששות שגם "עכשיו " יפגע מגלי ההדף של המשפט.

 

 

המו"ל גוטמן הופיע ללא סניגור וטען כי שני הספרים אינם כוללים אלא "תיאורי מלחמה שנועדו לחנך את הדור הצעיר לא לשכוח את אשר עשה לנו עמלק הנאצי". לטענתו היו אלה ספרים חינוכיים ממדרגה ראשונה. ( גוטמן אגב היה ניצול שואה בעצמו )
חלקה של התובעת גרינפלד שקד היה קשה במיוחד: היה עליה להשמיע בפני השופט קטעים נועזים במיוחד מ"הייתי כלבתו " ו"הקברן " אך הסניגור שנטה פחות להסמיק ממנה נאלץ לעשות זאת במקומה.

 

 

 

 
 
 

 

 

 

באשר לשאלה העקרונית "מהו חומר תועבה" , קרא השופט את שני הספרים "כדי להיווכח אם אמנם מכילים הם חומר תועבה " .
"בימינו אלה " פסק בפסק הדין הארוך והמנומק " עצם התיאורים של חיי המין של האדם וכל הכרוך בכך אין בהם כשלעצמם להוות עבירה כשם שאין לאסור הפצת ספר רק משום שהוא עלול לעורר מחשבות בלתי טהורות בלב הצעירים או אנשים רגישים ובלתי אחראיים. אך חומר מגרה או מתועב העשוי להשחית את המידות כי אז המו"ל חייב והספר דינו להיות מוחרם . אך אם הספר מיועד למבוגרים המסוגלים להבחין בין טוב ורע ולעמוד כנגדו –מותר להפיצו".
החלטת השופט לאחר שמונה חודשי משפט מפורטים ומייגעים של המשפט שלא היה כמוהו עד כה בישראל ( וגם לא מאז ) הייתה לזכות את אלי קידר מחבר "הנה בא הקברן המתוק " שכן נקבע שספר זה אינו מכיל חומר תועבה למרות שמצא בו "תיאורי הווי אירוטי וגילויים של הטבע המיני " . אך הללו לא היוו לדעת השופט חומר תועבה במובן החוק שכן היו שלובים בסיפור המעשה. עם זאת השופט העיר בהקשר לספר זה כי אין זה מתפקידו לקבוע אם ראוי הספר לקריאה ואין זה גם מתפקידו לכתוב ביקורת על ערכו הספרותי .

שונה מאוד הייתה החלטתו של השופט לגבי "הייתי כלבתו" . בפסק דינו קבע השופט שספר זה הוא "מלא וגדוש בניבול פה…מלא וגדוש תיאורים מתועבים שאינם אלא ניבול לשם ניבול ,דברי תיעוב ללא כל תשלובת אחרת ". את "הייתי כלבתו " הגדיר השופט כחומר תועבה במובן החוק.
השופט רוזנפלד קבע ש"הייתי כלבתו " יגנז וכל הטפסים שהוחרמו בידי המשטרה יושמדו . המו"ל יצחק גוטמן נידון לתשלום קנס בסך 250 לירות ולמתן ערבות של 1000 לירות לשנתיים שהוא ימנע מלהפיץ חומר תועבה. המפיץ נתן לוטן נקנס ב-100 לירות וזאת מאחר שלפי קביעת השופט היה עליו לקרוא את החומר לפני שהפיץ אותו ,
הסניגור מרינסקי ערער על כך בטענה שתקדים מעין זה עלול לפגוע במקצוע המפיץ ( לא ידוע לי מה הייתה התוצאה של הערעור) . דגן שנמצא שלא היה קשור לעניין שכן היה הסדר ולא המדפיס וקידר זוכו . התובע אמנם ביקש להטיל על הנאשמים קנסות גבוהים כדי להרתיע אחרים שכן לדבריו השוק היה מוצף בחומר מעין זה אולם השופט הסתפק בהטלת הקנסות . הוא אמנם ציין שבאנגליה הוטלו עונשי מאסר על עבירות כאלה אך בארץ קטן מספר המשפטים בעניין וטרם התגבשה אחידותו של העונש שיש להטיל במקרים כאלו .

זהות המחבר האמיתי של "הייתי כלבתו " נשארה בגדר תעלומה וכך אי אפשר היה להרשיעו כפי שהיה קורה אם היו מגלים את זהותו .

החשוד העיקרי.

הנה בא הקברן המתוק

באותה הכתבה של "העולם הזה " שבה רואיינו ספרא ולוין, הוזכר ספר אחר שהוחרם בו זמנית בידי הצנזורה גם הוא בהוצאת "עשת " בשם "הנה בא הקברן המתוק" מאת סופר בשם אלי קידר שחתם בשם "מיק באדן"."הנה בא הקברן המתוק" היה ספר שהתבסס במידה רבה על חוויות אמיתיות של קידר בגרמניה שלאחר המלחמה וכלל קטעים של גילוי עריות שבגללם צונזר .אך לאחר מכן הספר יצא לאור שוב במהדורה שנייה שהתהדרה בעצם פרשת הצנזורה .

סטאלג 13

קידר הנ"ל הוא שיצר את הז'אנר המפורסם של הסטלאגים וכתב את הסטלאג הראשון "סטלאג 13" ועוד רבים אחרים.
היום קידר מאשר שהיה קשור להוצאת "עשת" . הוא טען בראיון איתי לפני כמה שנים  שהמחבר של "הייתי כלבתו " היה יוסי ספרא. הוא מכחיש כל קשר בעצמו ל"הייתי כלבתו".
לדברי סופר סטלגים אחר מאותה התקופה   שכתב אז תחת השם "נח מן"  והיום הוא עורך דין  שהכיר את אלי קידר בחוגי הסופרים של אותה התקופה היה מקובל כמובן מאליו לחשוב שאלי קידר הוא המחבר של "הייתי כלבתו ".
"נח מן" :: אני עורך דין ואני וזה לא דבר שאוכל להצהיר עליו בשבועה כבית משפט .אבל אני יכול להגיד לך שבחוגי הסופרים של ספרי הכיס בשנות השישים זה היה מקובל כמובן מאליו שקידר כתב את הספר הזה.
קידר אישר את זה ישירות ?
"נח מן " :

בהחלט לא. אבל גם מעולם לא הכחיש במפורש .זה היה בין הדברים שהיו מובנים מאליהם . שאלי קידר אחראי לספר הזה כמו שהיה אחראי לכל כך הרבה ספרים אחרים .

 

אלי :צפרירה לוין האם את מכירה מישהו שאולי ידע את זהותו של המחבר האמיתי של הספר ?
צפרירה : לך תשאל את אלי קידר הוא ידע  להגיד לך .
וסירבה לפרט מעבר לכך.
בדיעבד  היא טענה שהיא לא זוכרת שום דבר על קידר.

 

 

 

 
 
 

 

 

 

השערתי :

עד שלא יתגלו עובדות נוספות זאת השערתי לגבי מחברי הספר "הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " :
כתב היד המקורי היה פרי עטם של כמה אנשים . כמה עמודים היו של יוסף ספרא היוזם . השאר היה "תוצר" של אנשים אחרים או הסטודנטים המיסתוריים האלה מבר אילן או של צפרירה לוין ואבי הבר או של שותף מסתורי אחר של צפרירה לוין ( חנוך לוין הצעיר ?) .
ספרא הרי לא ידע כלל את זהותם של הסטודנטים הנ"ל כך שיתכן שהמדובר כל הזמן בלוין ובשותף כל שהוא. .
בכל אופן נראה שכתב היד שהיגיע להוצאה ( ככל הנראה של ספרא ואולי עם תוספות של לוין ששמו דגש על נקודת המבט הנשית של הגיבורה ) לא היה זה שפורסם לבסוף עם כל הקטעים הסדיסטיים והאירוטיים המפורסמים לשמצה .
הבא וניזכר שגם כאשר אישרו ספרא וצפרירה לוין בכל אחד מהראיונות עימם את העובדה שהם כתבו משהו שהיה הבסיס ל"הייתי כלבתו " הם תמיד הכחישו שמה שפורסם היה זהה למה שכתבו . הם תמיד טענו שמה שכתבו היה שונה מאוד ממה שפורסם .נראה לי שיש לקבל את גירסתם זאת .
נראה לי שהמו"ל פרץ הלפרין החליט שכתב היד שקיבל מספרא כפי שהוא אינו מתאים לצרכיו.
הוא רצה רומן "אירוטי " ו"סדיסטי " יותר בדומה לספרי הסטלאגים של המתחרה נרקיס שחוברו בידי אלי קידר תחת השם "מיק באדן " כמו "סטלג 13" ושהיו פופולאריים מאוד באותו הזמן. . לדעתי הלפרין נתן את כתב היד לסופר המקורב להוצאה כדי שיהפוך אותו לספר כזה בדיוק .
ההיגיון אומר שהסופר שבו היה בוחר כדי לבצע את השינויים היה הן מישהו שכבר היה קשור אליו והן מישהו שכבר התפרסם בכתיבת סוג כזה של ספרים.
בסביבה המיידית של הלפרין היה מישהו כזה. זה היה אלי קידר עצמו שכבר פירסם בו זמנית ספר בהוצאת "עשת " עם קטעים אירוטיים קשים ביותר לגבי התקופה .את "הנה בא הקברן המתוק" שהועמד כזכור למשפט ביחד עם "הייתי כלבתו ".

הצד האחורי של "הנה בא הקברן המתוק ".

וקידר לדעתי  אכן עשה את הנדרש והרבה מעבר לכך ..
נראה לי שלקידר בשלב זה של חייו של "פריצת טבואים" לא הייתה כל בעיה לשנות את כתב היד שקיבל, אולי, "לשיפוץ " לכיוון קיצוני ביותר שספרא ולוין לא חשבו עליו כלל.
ולא שמץ של היסוס להוסיף תיאורי התעללות מינית ואורגיות כיד הדמיון הפראית ביותר .
והתוצאה הוא יצר שערורייה שכל מי שהיה קשור אליה נכווה וספר שאיש אינו מוכן היום להודות בפה מלא בקשר אליו .
הלפרין ככל הנראה לא טרח לידע בעניין כלל את שותפו גוטמן.
גוטמן שלא היה מעורה בענייני היום יום של הוצאת "עשת " לא ידע מי היה המחבר "הייתי כלבתו ". וחשב שספרא הוא המחבר לפחות עד שזה נתן לו את גירסתו שלו לגבי העניין וייתכן מאוד שלעולם לא ידע מי היה המחבר האמיתי .
מצד שני לדעתי לא היה לאלי קידר שום אינטרס להופיע כמחבר או כמעבד של "הייתי כלבתו " שהרי זה רק יכול היה להזיק לו במשפט שבו כבר הועמד לדין על כתיבת ספר "משחית " אחד.
איזו תועלת הייתה צומחת לו אם היה מודה בכתיבת ספר "משחית " אפילו יותר ולהיות מועמד לדין גם עליו ?
יש לציין שיוסף ספרא בשיחה איתי לא חשב שקידר היה האיש "שטיפל " בספר שכן לדעתו כבר היה סופר "ידוע " אז ולא היה לו כל צורך להתעסק עם ספר כזה . אך אין זה ברור כלל וכלל עד כמה ספרא היה מיודע בהליכים הפנימיים של הוצאת "עשת".
להלן תגובתו של אלי קידר לשאלתו של ארי ליבסקר בעניין זה :
ארי: ספר לי על משפט הפורנוגרפיה שבו היית מעורב .
קידר : אני רק זוכר משהו ותאמין או לא אני גם לא זוכר הרבה . הזכרת לי שהיה משפט שבו שני ספרים נלקחו כספרי מבחן לאכיפת חוק של ספרי תועבה, ומעבר לזה אני רק זוכר שהעדתי. ושאלה אותי לגבי "הנה בא הקברן המתוק" ועניתי דברים כהווייתם. שהספר נכתב על רקע היכרות שלי עם ניצול שואה והוא ספר שהוא פרי דמיוני בלבד. חלק ממנו הוא מבוסס על עובדות כפי שהיכרתי אותם והיכרותי את גרמניה ומהסיפורים של הניצול שואה פיטר שהיה חבר שלי שנדמה לי שזה גם שמו בספר וזה מה שאמרתי במשפט. נדמה לי ששאלו אותי גם על "הייתי כלבתו של קולונל שולץ"
ארי: היו באמת שמועות שאתה כתבת את זה.
קידר : נכון היו שמועות, ואני עניתי שאין לי שום קשר ל"הייתי כלבתו של קולונל שולץ" ועניתי בהמשך שבכלל לא קראתי אותו ושאני לא יודע על מה מדברים. ומי שרוצה מוזמן לקרא את הספר ולהשוות אותו עם יתר הספרים שכתבתי ולראות שאין שום דמיון וקשר לסגנון הנוסח וכדו' לספרים שאני כתבתי.

לצערי אלי קידר סירב בתוקף להתראין לכתבה זאת ולהציג במפורש את עמדתו בנושא ובפירוט וניתק את הטלפון לאחר שהבהיר את עמדתו :
"אתה מר אשד וכל הבלשים והעיתונאים כמוך אתם הסוטים והפורנוגרפים הגרועים ביותר. ". ( ניתוק )

ארי ליבסקר במאי הסרט"סטלגים " אתה ראיינת את אלי קידר שמופיע בסרטך האם לדעתך ישנה אפשרות שאלי קידר הוא הוא הכותב הסופי של "הייתי כלבתו …"
ארי ליבסקר : מהשיחות שקיימתי עם אלי קידר במהלך התחקיר הוא בפירוש ובתוקף מכחיש כל קשר ל"הייתי כלבתו ".
האם אתה מאמין לו ?
ליבסקר: כן לדעתי הוא לא היה מסתיר את זה . איזה סיבה יש לו להכחיש את זה אחרי 45 שנה ? הוא היה נוכח במשפט כי הספר שלו " הנה בא הקברן המתוק" היה שם גם הוא .הוא סיפר לי שהוא פגש את ספרא שם והתרשם מאיך שהוא דיבר. לדעתי ספרא הוא הכותב.
למה אתה חושב שזה היה ספרא ?

משום ששמו של ספרא עלה בכל העדויות לדעתי ספרא כתב את זה עם צפרירה ופשוט ניסה להוריד מעצמו את התיק .

 

 

 

 

 

 
 
 

 

 

 

השוואה סיגנונית

מי שרוצה מוזמן לקרא את הספר ולהשוות אותו עם יתר הספרים שכתבתי ולראות שאין שום דמיון וקשר לסגנון הנוסח וכדו' לספרים שאני כתבתי.
אלי קידר בראיון עם ארי ליבסקר

ביקשתי מח. אספן הסטלגים הגדול ביותר בארץ המחזיק בידיו את כולם ( והוא דמות בולטת בסרטו של ליבסקר ) לערוך השוואה סגנונית בין "הייתי כלבתו " וספריו של מייק באדן .
א.א. האם לדעתך יש אפשרות "ש"סטלג 13" והייתי כלבתו " נכתבו בידי אותו האדם?
ח. נראה לי מתוך השוואה יסודית בין פרקים  של "סטלג 13 " של מייק באדן שיש ,אם לא זהות מוחלטת ,אז ללא ספק קרבה רבה בין סגנונם של שני המחברים .
אתה יכול לפרט?
ח. הסגנון הוא סגנון רציני כתוב בעברית כמעט ספרותית גבוהה ומלמד שהכותב כתב את דבריו מתוך מאמץ לשוני וספרותי ניכר והדברים לא נכתבו לאחר יד .לדעתי יש קרבה סגנונית גבוהה כמעט זהות בין שני המחברים בדרכי ההתבטאות בדרכי הניסוח ואפילו בדרך החשיבה. שניהם בונים סיפור באופן מדורג שמוליך את הקורא באופן שכל פרטי הסיפור מתחברים ומשתלבים ויוצרים עלילה סיפורית מושלמת. אין מילים מיותרות אין פרטים חסרי משמעות . יש כאן כוח משיכה ספרותי לא מועט .
מצד שני אם אתה משווה את זה עם הסטלגים של מירון אוריאל למשל, אתה רואה שהמדובר בסגנון שונה מאוד .
לדעתי ומתוך קריאה קפדנית של ספר זה יש סבירות של כ- 70 אחוז שהמדובר באדם שחיבר את ספרי "מיק באדן".
לדעתי ספרא ולוין כתבו את התשתית לחלק הראשון וקידר עיבד והרחיב את הסיפור מחדש וברמה גבוהה יותר .
ואני רוצה להגיד לך עוד משהו . "מייק באדן " כותב כאן טוב ויפה.  לדעתי זה הספר הטוב ביותר שלו מבחינה ספרותית . אתה חי כאן את התקופה והעלילה ואת הסיפור האנושי של האישה הזאת. זהו סיפור מאוד חזק .
אז נכון יש את כל הפרטים הסדיסטיים האלו ,אבל הם כולם חיוניים לעלילה .הוא לא מכניס אותם רק בשביל לגרות ולזעזע סתם. לכולם יש תפקיד ומשמעות בעלילה המתפתחת .
בוודאי ובוודאי אם תשווה אותו לזיוף ל"כלבתו של שולץ " שניכתב ללא כל ספק בידי מירון אוריאל שהוא פשוט ספר נחות בהשוואה.
לדעתי לא היה צריך לצנזר אותו .לדעתי זוהי יצירת ספרות אמיתית בכל סטנדרט שהוא
.

כדאי לשים לב שמכל האנשים שרואיינו לכתבה זאת שהיו כולם קשורים בדרך זאת או אחרת ל"הייתי כלבתו " ח. הוא האדם היחיד שהודה שהוא בעצם קרא את הספר המדובר ולא רק "שמע עליו " או התחיל לקרוא ולא סיים וכו' . …
בכל אופן כאמור זוהי השערה בלבד ואלי קידר מכחיש בתוקף כל קשר ל"הייתי כלבתו הפרטית של קולונל שולץ" .

ואכן כפי שמציין ארי ליבסקר נשאלת השאלה איזה אינטרס יש לאלי קידר  להכחיש את העניין לאחר 45 שנה .זוהי  ללא ספק נקודה חלשה במערכת הטיעונים שלי . אפשר ביחד עם זאת לתמוה איזה אינטרס היה לספרא וללוין  להכחיש כל קשר לכתיבת הספר לאחר  יותר מ-40 שנה .

ישנם השערות נוספות לגבי זהות הכותב של הספר  אבל כאמור עד שלא יחשפו עובדות חדשות קרוב לוודאי שהתעלומה לגבי הכותב המיסתורי של "הייתי כלבתו הפרטית של קולונול שולץ " תישאר בעינה ..

סיכום ספרותי

בקריאה היום ( ויש לזכור שכמעט כל מי שדן אי פעם ,ב"הייתי כלבתו " לא קרא אותו ) ברור ש"הייתי כלבתו " לא היה סתם פורנוגרפיה סדיסטית .הוא היה הרבה יותר מזה . למעשה הוא הקדים את זמנו בכמה עשרות שנים טובות .
זהו אחד מספרי הסטלאגים הבודדים מאוד, ואחד הספרים הבודדים מכל סוג שהוא באותה התקופה הכתובים מנקודת מבט נשית, ודומה שהוא מבטא בחלקים מסוימים את התחושות האוטנטיות של אישה שנאנסה .
מבחינה זאת "הייתי כלבתו… " מהווה מעין "פריצת דרך " בספרות העברית כספר שהעז לעסוק לראשונה ובצורה קיצונית על נושאים של התעללות בנשים שעד אז לא העיזו לכתוב עליהם .הספר הוא מעין "התגובה הנשית" לתיאורי ההתעללות של נשים בגברים שמופיעים בסטלאגים שנכתבו בידי הגברים .

אם נרצה אפשר לראות ב"הייתי כלבתו " מעין גירסה ישראלית קיצונית של הספר הפורנוגרפי המפורסם "סיפורה של או "   שיצא לאור ב-1954 כמה שנים קודם לכן ספר שגם הוא כתוב מנקודת המבט הנשית .
אפשר לראות בגיבורת "הייתי כלבתו כ"אימן הרוחנית " של הגיבורות של סופרות פמיניסטיות מודרניות כמו עירית לינור ובמיוחד לימור נחמיאס שגם יצירותיהן מגלות גישה דומה של טיפול בבעיות גברים ונשיםתוך שימוש באמצעים קיצוניים שונים של סקס משוחרר וגם אלימות סדיסטית קיצונית במקרה של לימור  נחמיאס .

הגירסה הספרותית

מניה הסיטה את ראשה מתאבת אותו ואת נשימתו .מגע ידיו עורר בה בחילה .במאבק הבלתי שווה הזה הרגישה לפתע עוצמה שחיסנה את גופה ביכולת ההתנגדות .אך לא היה די בה כדי להתגבר על שריריו הגבריים של קארול .וקארול כבר היה נטול חושים ,פראי ,החיה שבו התפרצה מבקשת למצוא לה פורקן .
שיגעון תקף אותו והוא השכיב אותה בכוח על השטיח הרך .מניה התפתלה במאבקה עמו בכל כוחות הגוף והנפש שלה . פניו של קארול מכוסים היו זיעה ,משפתיו נזל ריר דביק ופניו פני שיכור."
( מתוך "מניה " מאת יעקב סד ) .
ב1998 36 שנה לאחר שערוריית הייתי כלבתו הופיע ספר בשם "מניה" בהוצאת ספריית הפועלים המכובדת . ספר  מאת יעקב סד ,סופר  ניצול שואה . העלילה היא סיפור התעללותו הסדיסטית והמינית של קצין גרמני פרברטי ביהודיה יפה שבה הוא "מתאהב " בזמן השואה.
עטיפת הספר היא מדהימה כשלעצמה.זוהי תמונת מגף של קצין נאצי שעוד מדגישה את האלמנטים הסקסואליים הסאדו מאזוכיסטיים הקיימים בספר בשפע .
אי אפשר שלא להשוות בין עלילת ספר זה ובין עלילת "הייתי כלבתו " שהיא זהה במדויק בקוויה הכלליים . יש כאן דמיון ז'אנרי מובהק ושימוש באותם אלמנטים עלילתיים .האם שמע מר סד ( אין טעות בשם ) על "כלבתו הפרטית של קולונל שולץ " והשתמש בו כמודל ? ואולי הסיפור היה מקורי לו לחלוטין ?
מבחינה ספרותית ספר זה עם אווירתו החשוכה וסיומו הטראגי עולה לעין ערוך על "הייתי כלבתו " אבל הוא מראה שלאורך השנים גם בספרות הגבוהה המופיעה בהוצאות מכובדות כמו ספריית הפועלים יתכנו נושאים שפעם היו נחשבים יאים רק לסטלגים .

איפה הם היום .

קיבוץ "נאות סמדר " הוקם בידי יוסף ספרא.

. הוצאת "עשת " המשיכה לפרסם עוד כחמישה  ספרי כיס  שלא עוררו כל תשומת לב. הבולט בהם היה המהדורה השנייה של "הנה בא הקברן המתוק " שהתהדרה באותיות קידוש לבנה "הוחרם בידי הצנזורה!!" והיה כנראה מתון יותר מהמהדורה הראשונה . ההוצאה  נסגרה לאחר זמן קצר ..

לאחר פרשת "הייתי כלבתו " יצחק גוטמן הפך ב-1965 למו"ל של המגזין האירוטי המפורסם "בול " ואגב כך מצא את עצמו שוב מעורב בשערוריה עם הצנזורה לאחר שהעורך שלו מקסים גילן פירסם ידיעה שעוררה את זעמם של שירותי הריגול הישראליים .בפרשיה שהפכה גם היא לאבן דרך בתולדות היחסים בין התקשורת והצנזורה בישראל .
. בסוף שנות השישים נסע גוטמן לאנגליה שם להפתעת הכל הפך מליונר כמו"ל של חוברות תשבצים והפך למוביל בתחום באנגליה במשך כ-15 שנה . כאשר נפטר גוטמן באנגליה ב-1987 כאדם בודד מאוד הייתה לו ירושה גדולה מאוד לבני משפחתו .
רוני ערמון האחיין הקים מכספי הירושה של גוטמן את אתר "אינדי מדיה" ברשת ואת סלון מזל
לתרבות אלטרנטיבית בסימטה אלמונית ברחוב קינג ג'ורג בתל אביב ליד חנות הספרים "הנסיך הקטן ".

גבריאל מוקד: אחרי הפרשה היא  ספרא  הפך פיתאום לגורו בודהיסטי והקים את הכת הטרסידננטלית התנכית וספרא הודיע שהוא מקים כת למדיטציה תכנית בראש פינה ושם הם שכנו זמן מה עד שעברו לערבה ושם הם ממשיכים גם היום .
.
יוסף ספרא שלאחר הפרשה של "הייתי כלבתו " מצא שאינו יכול לחזור לחייו הקודמים כאיש בוהמה סופר ומחזאי הפך למעין "גורו " בשיטות מזרחיות שונות . הקים את קיבוץ "נאות סמדר" בערבה ושמו התפרסם בשנות התשעים כאשר אנשים שונים שהיו קשורים לכת שלו התאבדו ופורסמו על כך כתבות גדולות בעיתון "הארץ " . מאז אנשי קיבוץ "נאות סמדר " הם חשדניים מאוד כלפי זרים שעלולים להיות עיתונאים ומעדיפים להסתגר בעצמם. ספרא נפטר ב-2003 זמן קצר לאחר קיום שיחה טלפונית עם כותב שורות אלו .
ביתו צפנת התפרסמה גם היא מאחר שהשתתפה בתוכנית הריאליטי "פרוייקט Y ".

צפרירה לוין היא היום צפרירה נור לוין שהייתה בעבר כתבת תרבות ידועה למדי בעיתונות ובטלוויזיה שפירסמה כמה ספרים וסיפור אחד שלה הופיע באנתולוגיה של סיפורים מובחרים במיוחד שנערכה בידי העורך חיים פסח.היא פירסמה ב1997 את קובץ הסיפורים המעניין מאוד "לאהוב את גבריאל " (הוצאת כתר ) הכולל בין השאר כמה סיפורי מדע בדיוני וסיפורים בדיוניים מעניינים מאוד על סופרים אמיתיים כמו אגתה כריסטי ,אלדוס הכסלי , גבריאל גרסיה מרקס סלמן רושדי,אנטואן סנט אקזיפיר ועל מותו של אביה הסופר והמחזאי חנוך לוין . וגם כמה סיפורי מד"ב לא רעים כמו העיניים של איינשטיין, על אדם שמצמח עין שלישית במקומות שונים בגופו, אהבת אריה ואיילה על עתיד שבו בעלי החיים מפתחים אינטליגנציה ובני האדם הופכים למין נרדף ועולמות על סטודנט, חובב מד"ב, שמוצא עצמו בעולמות שונים שאולי הם פרי דמיונו ואולי אמיתיים.
עזרא נרקיס ממשיך בעבודת המולו"ת שלו ולאחרונה הוציא לאור ספר זכרונות של נשיא ארה"ב ריצ'רד ניקסון .
אלי קידר מופיע בתפקיד חשוב בסרט התיעודי "סטלגים " של ארי ליבסקר.
"הייתי כלבתו של קולונל שולץ " הוא כיום ספר נדיר מאין כמוהו . בשוק מסתובבים לעומת זאת עותקים רבים של החיקוי של נרקיס "כלבתו של שולץ" שמי שאינו מומחה מתבלבל בינו ובין המקור הנדיר מאין כמוהו . המשטרה כנראה עשתה עבודה טובה מאוד בהשמדת כל עותק שיכלה להניח עליו את ידה..
אבל עותק אחד חמק איך שהוא מההשמדה של אנשי המשטרה שהיגיע איך שהוא לקיוסק שבו נרכש בשקל אחד והיגיע לידי .

"הייתי כלבתו של קולונל שולץ " בכל אופן לא נשכח ,הוא מוצג באסקימו לימון" הראשון.

דורון אייל "שולץ האיום " לקח ממנו את כינויו הידוע .

נשים שגדלו במהלך תקופה זאת סיפרו לי שהן משתמשות בכינוי "כלבתו של שולץ" על מנת לתאר אישה חזקה ודומיננטית .
בזמן שרוב הספרים האחרים שיצאו לאור בשנת 1962 נשכחו המונח "כלבתו של שולץ " הוא עדיין שם דבר בזרמי שוליים שונים של התרבות הישראלית גם אם רוב אלו שמזכירים אותו אינם יודעים על מה בעצם מדובר.

המקורות לחקירה
1. כלבה ללא בעלים .הופיע בחוברת העולם הזה מספר 1276 ע' 18 . המחבר הוא אנונימי . כולל ראיון עם צפרירה לוין ועם אלי קידר.
2. "לבדה במיטה " ראיון של צפרירה לוין עם סילבי קשת . ידיעות אחרונות 2.3.1962. ע' 9
3. בית המשפט נתבקש לקבל החלטה מהי ספרות קלוקלת . מאת יחזקל אדירם . ידיעות אחרונות . 24.6. 1962. כתבה על תחילת המשפט בעניין "הייתי כלבתו".
4. "הקברן זוכה" הכלבה הורשעה .מאת יחזקל אדירם. ידיעות אחרונות 13.2.1963. כתבה על סיום המשפט.
5. "היכן קבור הכלב" מאת עמנואל פרת ."במחנה" ,מרס 1963.כתבה על סיום המשפט.

 

ראו גם

 דליה קרפל על ארי ליבסקר ועל סטלגים

ארי ליבסקר על סטלגים עם נירית אנדרמן

הסטלגים בניו יורק טיימס

 

צפנת בתו של ספרא
האתר של צפי לוין

צפי בבמה החדשה

מירון אוריאל מחבר "כלבתו של שולץ"

רוני ערמון אחיינו של יצחק גוטמן

ברוכים הבאים לסטלג 13 :חלק א'

ברוכים הבאים לסטלג 13 :חלק ב'

סטלג נחמיאס

סטלגים וזהות מגדרית

סטלגים הסרט התעודי

סטלג ליבסקר

מותו של שולץ האיום

הסטאלג האולטימטיבי של חנוך ברטוב

תולדות הפורנוגרפיה העברית מראשיתה ועד ימינו

הייתי רוצח המונים נאצי :על הסטלג המודרני "נוטות החסד" של ג'ונתן ליטל

גיבורי הספרות הקלה במבצע סיני

   

בימים אלו מלאו חמישים שנה למבצע סיני  אחת המלחמות השכוחות ביותר בתולדות מדינת ישראל בספרות היפה למבוגרים ובתודעה הציבורית בכלל ,  בוודאי בהשוואה למלחמת העצמאות לפניו ולחמות ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים אחריו. אולם תופעה אחת היא כמעט ייחודית למלחמה זאת ,המקום שאותו תפסה  בספרות הקלה לילדים ולנוער  שהחלה לפרוח זמן לא רב לפני המלחמה והיגיעה לשיאה כמה שנים אחריה .וכתוצאה גיבורי הספרות הקלה השונים מחבורות חסמבה והבלשים הצעירים וכלה באנשי הגו'נגל טרזן ודן טרזן כולם נטלו חלק בדרך זאת או אחרת בלחימה במבצע סיני בסיפורים הדמיוניים על עלילותיהם  .

ואפילו תעשיית משחקי הקופסה ראתה לעצמה צורך להציג גרסאות דמיוניות של מלחמה זאת .

Image result for ‫הבלשים הצעירים במבצע סיני‬‎

אותו יום פרצו כוחותינו לאל עריש שבצפון חצי האי סיני .בראש כוחותינו נסעה חנה ,ואף היא כפנחס ,ישבה בתוך טנק "שרמן "יחד עם מפקד החזית ,אשר פיקד על הפעולות באותה גזרה.
"הנה בית הסוהר שבו ישבתי כלאוה ביחד עם חברתי שוש "אמרה חנה בהצביעה בחדווה על הבית הישן "תמהה אני לדעת מה עושים חברי ברגע זה".
"שוש סופחה היום לחיל האוויר ולתפקיד סודי מיוחד במינו "סיפר לה מפקד החזית " פנחס נמצא עם חטיבת שריון שלנו ,שעקפה את משלט 56 והמשיכה בהתקדמות לעבר מצרים ".
"עדיין לא נכבש המשלט 56 " שאלה חנה בתימהון .
"לצערנו-לא ! אבל לא בגלל גבורתם של המצרים ,אלא בגלל הביצורים הכבדים שלהם –שדות המוקשים וגדרות התיל "הסביר מפקד החזית .
( מתוך הבלשים הצעירים במבצע סיני " מאת "אבנר כרמלי ")
במבצע סיני נטלו חלק בדרך זאת או אחרת כל הגיבורים של הספרות הפופולארית והקומיקס לילדים ולנוער בעברית של התקופה והעובדה שחלקם היו ילדים לא הפריעה כלל לכותבים לתת להם להשתתף בקרבות או למצער לסייע במשימות ריגול ומודיעין שונות בעזה ובסיני
. זהו דבר שאין לו תקדימים בספרות העברית בזמן מלחמת העצמאות ,כנראה בעיקר משום שלא הייתה אז ספרות פופולארית ראויה לשמה .
אבל לעומת זאת דבר דומה אירע עם גיבורי העל של הקומיקס האמריקני ,סופרמן וונדר וומאן קפטין אמריקה והסאב מארינר ורבים אחרים שנטלו כולם חלק במאמץ המלחמתי האמריקני בזמן מלחמת העולם השנייה כאמצעי להעלאת המורל וגם חיזוק אדיר למכירות .
וכך חבורת "הבלשים הצעירים בבבצע סיני " בספר  שנכתב בידי היסטוריון קרב המיתלה שרגא גפני תחת שמו הבדוי אבנר כרמלי השתתפה במאבק כשווים עם שווים עם חיילי צה"ל. חבריה פנחס חנה שוש ומפקדם ביצעו משימות ריגול ומודיעין ברחבי סיני הביאו לשבייתו של גנרל מצרי ולבסוף לכיבושו של האתר המצרי המבוצר והממוקש ביותר בכל חצי האי סיני מישלט 56 .
המתחרה הגדול של "כרמלי " , יגאל מוסינזון של מצידו את חברי חבורת חסמבה שלו כהכנה למבצע לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באיזור בספר "חסמבה בקרבות רחוב בעזה ".

אנשי ג'ונגל במבצע סיני

רוח רפאים מתקיפה את הצבא המצרי.

"דן טרזן לא חיכה זמן רב כדי להבין את פשר הריכוז הצבאי הגדול של המצרים .צניחת הצנחנים הישראליים ולחימתם הנועזת מלאו את ליבו גאווה.משך כל שעות היום עקב דן –טרזן אחר מהלך הקרב ושקל את סיכוייהם של שני הצדדים.
כאשר ראה את התגבורת הענקית הזורמת אל המצרים בעוד הישראלים מצמצמים את יריותיהם כדי לחסוך בתחמושת הבין כי הגיעה עתה גם שעתו לפעול.
עם רדת החשכה נגש דן לעבר מצבור התחמושת המצרי .ניצב במרחק 20 מטרים מן השומרים שם את ידיו סביב פיו ושאג את שאגת הג'ונגל מסמרת השיער.
יותר לא צריך היה לעשות.השומרים נסו בבהלה כל עוד נפשם בקרבם כשהם משאירים אחריהם את נעליהם ואת כלי נשקם.
(מתוך "דן טרזן במבצע סיני " מאת "נוני " ( אמנון שפאק), 1960

גם אנשי הג'ונגל של ספרות הקלה הישראלית נטלו חלק בקרבות .איש הג'ונגל הישראלידן טרזן ישראלי שגדל כאיש ג'ונגל באפריקה היגיע לסיני בעת הקרבות צפה בגאווה בקרב המיתלה וסייע להילחם במצרים בחוברת הראשונה בסדרה שלו |"דן טרזן במבצע סיני" מאת אמנון שפאק שבעקבותיה הפך לסוכן חשאי ישראלי .

אפילו איש הג'ונגל המקורי , הלורד הבריטי טרזן נטל חלק בלחימה מה שלא היה המפתיע שהרי ישראל השתתפה במלחמה לצד ארצו בריטניה . בסיפור טרזן בתעלת סואץ מאת מירון אוריאל בהוצאת הפיל טרזן מתבקש על ידי השגריר הישראלי באפריקה לפרוץ את ההסגר המצרי על תעלת סואץ כחלק מהמאמץ המלחמתי המשולב של מבצע קדש . הוא יוצא בספינה ובדרך הורג מאות חיילים מצריים המנסים לעצור את ספינתו באמצעים שונים ולבסוף מביא את הספינה בשלום לחיפה.לא ידוע על כל מפגש בינו ובין החקיין הישראלי דן טרזן שפעל באותה השעה במרחבי המדבר. ( למירון אוריאל המחבר היה תפקיד בכיר וסודי בשירות המודיעין בזמן המלחמה והיה מסונף למפקד העליון של המבצע משה דיין ,וכאשר כתב על המבצע הוא ידע פרטים סודיים בעניין אולי יותר מכל מחבר אחר) .

מבצע סיני בקומיקס

גם בקומיקס הישראלי שבדיוק אז החלו להופיע בו סיפורי ההרפתקאות הראשונים הקפידו הגיבורים ליטול חלק בלחימה בסיני ב"זמן כמעט אמיתי " דהייו בחוברות שהופיעו זמן קצר ביותר לאחר ההתרחשויות עצמן :

אלו היו : .
בעקבות אל נטף "הארץ שלנו" כרך ז' תש"ז חוב' 22-43 ו כתבה מרים וצירה אלישבע נדל .
גיבור הקומיקס של הארץ שלנו גידי גזר פלמחניק בעל כוחות על כתוצאה מאכילת גזר שמחברו יעקב אשמן היציג עד למבצע סיני רק את הרפתקאותיו מזמן קום המדינה היגיע לעזה בזמן מבצע סיני .
זה היה יוצא דופן בסיפורי הסדרה בכך שהפעם לא כתב אותו יעקב אשמן אלא "מרים " והוא מתרחש 8 שנים אחר אירועי הסיפורים הקודמים . הוא במפתיע רחוק מאוד מלהיות יצירה מלחמתית ,והוא מתאר בפירוט את סבלם הנוגע ללב של הפליטים בעזה. ניסיון נדיר לדיון אמיתי בבעיה קשה ומציקה בסיפור ילדים . בסיפור זה היה דיון אמיתי בבעיית הפליטים שברחו מבתיהם במדינת ישראל וגידי הבטיח לפליט לנסות לעזור לו לחזור למדינת ישראל אם כי הודה שאין פיתרון כזה לכלל הפליטים . הסיפור הסתיים עם גידי ואל נטר נפרדים כשאל נטר מביע את חששו מהיום שבו יעזבו הישראלים את עזה הכבושה קטע המעורר תחושה מוזרה ביותר אצל הקורא המודרני היום לאחר נטישת עזה השנייה ובמצב המלחמתי שבו אנו נמצאים כיום עם עזה.
הקומיקסאי דני פלנט היציג שני סיפורים על מבצע סיני :

מלב אפריקה ועד שארם גיבור הסיפור הוא פלאשי שמגיע ללב אפריקה בחיפוש אחר מדינת ישראל ושם מצטרפים אליו שני נערים כושים גם הם מצאצאי שבט שמתייחס על אנשי שלמה ויוצאים לישראל בדרך הם נלכדים בידי המצרים בשארם א שיך אך משוחררים בידי כוחות ישראל.

לאחר מכן חיבר פלנט את הסיפור "הצנחנים תוקפים" סיפור ששחזר את קרב המיתלה והוא הסיפור היחיד בקומיקס הישראלי שמבוסס על פרשת קרב אמיתית . והוא הופיע במקור ב-1959 בשבועון לילדים "הארץ שלנו" כרך ט' בחוב' 1-18.
זהו סיפור הקרב של יחידות הצנחנים במבצע סיני במעבר המיתלה שנאבקו עם כוח מצרי גדול בהרבה וגברו עליו.למיטב ידיעתי זהו סיפור הקומיקס היחיד בעברית שמתאר פרשת קרב אמיתי.וניתן לקרוא לו הקומיקס "ה דוקומנטארי " הראשון של ישראל .

השבועון המתחרה "דבר לילדים" לא פיגר בהרבה מאחורי הארץ שלנו והקפיד אף הוא לשלב את גיבוריו בלחימה .
1. בסיפור " סרדין וטוקיו לוכדים כנופיית חמדן. כתב חזיז צייר צ. בן צור . כרך כו חוב' 45-51 כרך כ-ז 1-7 , 1956 ב-14 חלקים. :

שני הנערים האמיצים סרדין וטוקיו שעד כה נשלחו בעיקר במשימות מסביב לעולם בעקבות גנבי מגילות אל ערים אבודות ובעקבות שבטי ישראל האבודים בבורמה נשלחו גם הם בהרפתקה האחרונה שלהם לעזה בעקבות בכנופיית מסתננים . עוקבים אחריהם לעזה שם נאבקו בקולונל מצרי שטני וחיסלו אותו לפני שנמלטו בשלום לישראל.

לאחר מכן תוארה מלחמה בסיפור של אריה נבון "עוזי נלחם במדבר" דבר לילדים כרך כז , 1956-2957) ) שאותו  חרז "איתאי"  ( אוריאל אופק?) על עלילות חייל עברי בודד שמתגבר בערמתו על גדודים שלמים של מצרים בסיני ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת על עלילות חייל כעברי בודד שמתגבר בתחבולות שונות על גדודים שלמים של מצרים בסיני ובנגב ומשתמש בתותחים שלהם להובלת מים ונפט מאילת.

( "עוזי נלחם במדבר " פורסם ברשת במגזין "יקום תרבות " באוקטובר 2016 במלאת שישים שנה למבצע קדש )

 

 

 

 
 
 
 
עוזי נלחם במדבר ( ובערבים)  הפרקים הראשונים בסדרת הקומיקס האחרונה  של אריה נבון .

סידרה זאת היא כנראה שיר ההלל האולטימטיבי בספרות הקומיקס שלנו על החייל העברי שמסוגל להתגבר ביד אחת על צבאות אויבינו המטומטמים שכרגיל בסיפורים אלו נמלטים כשהם משאירים מאחוריהם את כלי נשקם ואת נעליהם . ( אף פעם לא הבנתי למה מישהו נמלט במדבר ישאיר מאחוריו את נעליו ,האם הם באמת מתכוונים לברוח יחפים על חולות המדבר הלוהטים ומלאי האבנים ? כל הסיפור נראה כמיתוס שמישהו בצד שלנו המציא ) .והיא נראית כמודל לדרך שבו הוצגו הערבים סיפורי דנידין המאוחרים יותר של שרגא גפני .
סך הכל נוצרו על מבצע סיני חמישה סיפורי קומיקס , עוזי נלחם במדבר" מאת אריה נבון , סרדין וטוקיו לוכדים כנופית חמדן סיפור בסדרת גידי גזר ושני סיפורים מאת דני פלנט. שלושה מהסיפורים ב"הארץ שלנו ושניים ב"דבר לילדים". והיחס הזה בין סיפורים מלחמתיים בשבועונים נשמר גם בעתיד .
רק במלחמת ששת הימים הייתה התגייסות כזאת של גיבורים של הספרות הפופולארית לטובת המאמץ המלחמתי הישראלי . ולאחר מכן ההתגייסות כזאת כמעט ופסקה מסיבות שלא כאן המקום להיכנס אליהן.
בספרות היפה למבוגרים תיאורים של מבצע סיני הם נדירים וקרב המיתלה כמעט ואינו קיים מבצע סיני תמיד הואפל על ידי מלחמת העצמאות שהתקיימה לפניו ועל ידי מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים שאחריו .
דוגמה אחת יוצאת דופן של העיסוק בספרות היפה במבצע סיני היא בספר זר דווקא ספרו של הסופר והתסריטאי המפורסם ליאון יוריס  מחבר "אקסודוס " שתיאר את קרב המתלה בספרו "מעבר המיתלה " שנראה כמבוסס על חוויות אמיתיות שלו מהתקופה כתסריטאי שביקר במדינת ישראל של התקופה ובו הוא מתאר את ההשתתפות של בן דמותו בקרב האכזרי אגב פלאש באקים לעברו .

האיש שחזה את מבצע סיני

קוריוז : המלחמה נחזתה בשבועון "העולם הזה של אורי אבנרי"  בגיליוןן 22.3.1956 בסיפור בשם: מלחמה 1956 "אם תפרוץ מחר מלחמה …תיאור המאורע העלול לשנות השנה את חייך שבעה חודשים לפני שפרצה למעשה.  אורי אבנרי הוא ככל הנראה שכתב את הסיפור בשם בדוי "שלמה קרן" "בשיתוף עם כתב צבאי"".בשנות החמישים כתב אבנרי כמה וכמה סיפורים בשמות בדויים שונים שתיארו את עתידה של ישראל בעוד עשר עשרים שלושים שנה,לעיתים תוך שימוש בשמות של אנשים אמיתיים כולל כאלה שהיו תינוקות בזמן שהסיפור פורסם . .
בהקדמה לסיפור כתב אבנרי ..
לפי כללי ההיגיון הצלול לא תפרוץ המלחמה ב-1956 .רעיון המלחמה המונעת שקע בישראל ,ואילו המצרים מעוניינים לעכל את נשקם ולאחד את העולם הערבי לפני ההתמודדות .אולם לא תמיד מתקדמת ההיסטוריה על פי ההיגיון .המלחמה ב1956 אפשרית . .
מה תהיה דמותה? אי אפשר לתאר את המלחמה במונחים דמיוניים מבלי להפר את כללי הביטחון .תחת זאת בוחר "העולם הזה" להגיש תצלום רגע של כמה דקות במלחמה .הוא יעזור לעצב לעיני הקורא תמונה ברורה יותר של היקף המלחמה ,חזיתותיה ומכשיריה.
אבנרי תיאר בסיפור סצינות מחיי אזרחיים ישראליים פשוטים המוצאים עצמם מעורבים במלחמה בתל אביב המופצצת , תיאר סצינות מהמתרחש באו"ם בעת הדיונים על המלחמה כולל מחשבות של דיפלומט אמריקני באו"ם שממשלתו תומכת בצד הערבי וסיים בסצינה הירואית של קרב ימי ואווירי בין אוניית המלחמה "שולמית " המותקפת בידי מיגים מצריים אך אלו מושמדים לבסוף בידי מטוסי סילון ישראליים.
"קרן" צדק לחלוטין בהנחה שתהיה מלחמה ב1956 ,אולם צדק רק חלקית בתיאור פרטי אותה המלחמה .בסיפור תיאר "קרן " התקפת מטוסי מיג מצריים על תל אביב ותיאר בפרטי פרטים את הקטילות בהפצצה של אזרחים תל אביבים שונים במקומות במרכזיים בעיר .

מאידך הוא חזה נכונה מלחמה במדבר סיני וניצחון.
טעות נוספת הייתה התאריך המדוייק. קרן/אבנרי חזה שהמלחמה תפתח ב17 ביוני. דהיינו שלושה חודשים לאחר פירסום הגיליון המצמרר . במציאות היא התקיימה ארבעה חודשים מאוחר יותר .
עם זאת מעניין שיוני היה התאריך שבו נפתח הסיבוב השלישי, מלחמת ששת הימים ,אם גם לא ביום המדויק שנחזה כאן בידי אבנרי .

משחקי מבצע סיני


על מבצע סיני היו לא רק ספרים וסיפורי קומיקס היו עליו גם משחקי קופסה .

.חוקר המשחקים והצעצועים חיים גרוסמן מדווח שהיו שניים כאלה שנוצרו שניהם במחצית השנייה של שנות החמישים בידי חברת המשחקים "עדליאדא" שפעלה כאן במהלך שנות החמישים והשישים. הם יצרו הדמיה של מבצע סיני ושמו דגש על גיבורי המבצע שהיו מסוגים שלא בלטו במלחמת העצמאות כמה שנים קודם לכן ואלו הם טייס הסילון ,הטנקיסט וכמובן הצנחן שהיגיע לשיא תהילתו בקרב המיתלה.

משחק אחד שייתכן שכאשר נוצר היה בגדר משחק "עתידני " (_ דהיינו הוא נוצר לפני מבצע סיני ) נקרא "הסיבוב השני ". הוא המחיש את צבא ישראל הנאלץ להתמודד בסיבוב קרבות נוסף כדי לסכל עוד מאמץ ערבי למחוק את ישראל מהמפה. במשחק היו כלי משחק מפלסטיק שעוצבו בצורת חיילים טנקים ומטוסים ומסלולי התנועה היו בים ביבשה ובאוויר כהדמיה למציאות האמיתית של המערכה. אופציות צבאיות נוספות ייצגו מדינות ערביות שאמנם לא השתתפו במלחמה אלך הופיעו על גבי לוח המשחק מן הסתם כמי שעלולים להצטרף למערכה בכל רגע אם תיטה לרעתה של ישראל.

משחק אחר נקרא "סיני" ובו מטרת השחקן הייתה כפי שנכתב בדף ההוראות "להתקדם בצירים השונים על מנת להגיע ראשון לצידו המערבי של חצי האי סיני".
ההתקדמות במרחב סיני הייתה באמצעות כלי "החיילים " שהונעו בהטלת קובייה והתמודדו עם "מיכשולים " על פני מסלול התנועה המצויר .המנצח היה הראשון שהצליח לחצות את המרחב הצהוב עמוס המיכשולים ולהגיע אל תעלת סואץ.

מבצע קדש בקולנוע

תמונה מהסרט "סיניה" על מבצע סיני.

מבצע קדש זכה לתיעוד קולנועי מועט מאוד. רק סרט תעודי אחד קצר וצנוע אשר בויים וברובו גם צולם בידי פרד שטיינהרט איש יחידת ההסרטה הצבאית לשעבר.

באדיבות אילן אלדד
ועל המלחמה נעשה סרט עלילתי אחד .זהו "סיניה " ( 1962) בבימויו של אילן אלדד ועם תסריט של משה הדר ( שהיה עורך "ביטאון חייל האוויר " באותה התקופה) שהתבסס על פרשה אמיתית מימי המלחמה ,שבה חולצה תינוקת בדווית בת שנה שאימה נפגעה בטעות במהלך הקרבות בידי חיילי צה"ל הובאה לישראל בידי רופא צבאי והתחנכה בנצרת .
הסרט הוא סיפורו של טייס ישראלי שנחת נחיתת אונס בסיני ופוגש בדואית פצועה ושני ילדיה במצב קשה ,מאמציו לעזור להם נדחים והוא נמצא בסכנת שבי בידי המצרים הוא מחולץ בידי חבר ליחידה, שמחלץ תינוקת יתומה בדואית ומביא אותה למקום מבטחים ישראל . הפרשה זכתה לפירסום רב וסיניה הילדה הבדואית זכתה גם לפזמון על שמה הלא הוא שיר הסרט.

הטייס והבדואית .מתוך "סיניה".

סך הכל בהשוואה למלחמה שלפניו ולמילחמות שאחריו מבצע סיני לא כיכב הרבה בספרות היפה . ככל הנראה משום שעורר הרבה פחות אמוציות שליליות או חיוביות וגבה הרבה פחות הרוגים ,השגים או כישלונות להוציא את היוצא דופן הבודד של קרב מעבר המיתלה.
זאת להוציא תחום אחד ,תחום הספרות הקלה וסיפורי הקומיקס הפטריוטיים לילדים ששיאם היה בדיוק בתקופה של מבצע סיני ועוד כמה שנים לאחריו והם הירבו באופן יחסי לתאר את המלחמה במונחים גרנדיוזיים של הספרות הפופולארית . התופעה אמנם נמשכה בצורה מתונה יו יותר לגבי מלחמת ששת הימים ( שגם בה לחמו לצד הלוחמים גיבורי סדרות כמו דנידין הרואה ואינו נראה ועזית הכלבה הצנחנית ) אך נעלמה לגמרי במלחמות שאחריה הן בגלל שקיעתה של תעשיית הספרות הקלה לילדים ומבוגרים בישראל והן בגלל שהאמונה הפטריוטית בצדקתה של ישראל שוב לא הייתה קיימת . . וכתוצאה יש בהן הרבה פחות דוגמאות של טיפול ספרותי מסוג זה במלחמה.
ובוודאי ובוודאי שלא נמצא במלחמת לבנון הראשונה או השנייה אנשי ג'ונגל וחבורות ילדים המסייעים לחיילנו בשדה הקרב.כל הרעיון הזה שהיה בהחלט אפשרי לעיכול עבור הנערים הפטריוטיים של שנות החמישים והשישים יהיה מגוחך עבור הילדים המתוחכמים של היום.גם קשה להאמין שמישהו יפיק על המלחמות החדשות משחקי קופסה ,אם כי משחקי מחשב זאת בהחלט אפשרות אבל בוודאי לא על הדרך שבה התנהלו במציאות .

"המולדת מודה לכם "אמר האלוף משנה עמיקם קדרון לבלשים הצעירים "אלמלא עזרתם והעזתכם היה הניצחון עולה לנו במחיר יקר יותר ".
( מתוך הבלשים הצעירים במבצע סיני ")

  נספח :רשימת סיפורים על מבצע סיני.ספח סיפורים על מבצע סיני ייגאל  מוסינזון חסמבה בקרבות רחוב בעזה . צייר עמירם תמרי, יולי 1957 . הוצאת גדיש . חסמבה יוצאת לעיר עזה כדי להתחקות אחר ריכוז כוחות מצריים באיזור. המהדורה הראשונה כוללת נספח שמסביר את העיכוב בהוצאת הספר כקשור למבצע סיני ב-1956 .
אבנר כרמלי הבלשים הצעירים במבצע סיני . זלקוביץ'. 1957.
יוסי ילד סיני ציורים תרצה הוצאת מסדה, 1958.

 

משה שמיר . בעקבות לוחמי סיני : אנשים ונופים במבצע "קדש" / רישומים – שמואל כץ : רשימות – משה שמיר ; אחרית דבר – מרדכי בר-און.  פרסומי קצין חינוך ראשי – ההוצאה לאור של משרד הבטחון, 1966 (תשכ"ז ) אלבום שהופיע ביום השנה העשירי למבצע קדש.


אוריאל אופק .הצנחנים באים . הוצאת עופר ,1969 .


אוריאל אופק הימאים באים. עופר,1969.
מטי שביט שישה בעורף האוייב :הסיפור המלא של מבצע "ירקון " ספרית מדים ,1969.


ליאון יוריס מעבר המיתלה מאנגלית א. סבר, ספריית מעריב ,תש"ן .

קישורים רלבנטיים

טרזן מלוחמי מפרץ סואץ

דן טרזן המהמשתתפים בקרבות במדבר סיני 
גידי גזר "מסתערב " במבצע

שרגא גפני היסטוריון של מבצע סיני

מירון אוריאל איש מודיעין בכיר בזמן המבצע

ליאון יוריס מחבר "מעבר המיתלה "

אריה נבון
דני פלנט קומיקסאי של מבצע סיני

קומיקס קרב המיתלה
קומיקס מלחמתי
חיים גרוסמן חוקר משחקי מבצע סיני

הקרב במעבר המיתלה

עוזי נלחם במדבר קומיקס מאת אריה נבון 

יורשיו של שלמה המלך או ממשיכיו של משה רבנו ? הרצאה של אלי אשד על מבצע סיני בתרבות הפופולארית 

מירון אוריאל – מלך הספרות הקלה

 

לפני כמה חודשים נפטר הסופר מירון אוריאל ,הסופר בעל המספר הרב ביותר של שמות בדויים שהשפה העברית ידעה מעודה וגם אחד הסופרים המוכשרים ביותר של "הספרות הקלה " סופר שחזה בכמה מנושאיו את הספרות פוסט מודרנית הפנטסטית של היום .

 

 

מירון אוריאל אישתו ובנו ב-1963. שנת שיא בפוריותו כמחבר ,ספרות קלה".

מכתב שקיבלתי השבוע :
לאלי אשד שלום
אשמח לקבל מעט פרטים על קורות חייו של מירון אוריאל.
דוד גורלי
דובר משרד החינוך מחוז צפון.

מכתב חקירה בשאלה מדוע מעוניין דובר משרד החינוך לקבל פרטים על חייו של מירון אוריאל נענה בתשובה :

ספרך אדום הכריכה "מטרזן ועד זבנג " מונח לתפארה על- שידתי.מידי פעם,כאשר אני חש צורך בפרץ של נוסטלגיה-אני נהנה לעיין בו.בין השורות ובתוכן חשתי חיבה והערכה שלך,במינונים גדולים-לאיש.אני בהחלט שותף לך באשר לכך ואני מתייחס בעיקר לתרגומים המופלאים שלו.נוסטלגיה וסנטימנטים,אם כן-זה שם המשחק!
בברכת שנה טובה . 

דוד גורלי
בצירוף מקרים מדהים המכתב היגיע חמש דקות אחרי שסיימתי את הכתבה שאותה אתם עומדים לקרוא לעיל. חוקר הספרות פרופסור גבריאל מוקד ,(מעריץ ותיק של המערבונים של מירון אוריאל  שיפרסם את המאמר הזה בעתיד בכתב עת ספרותי בעריכתו ) הסביר  כאשר שמע על צירוף המקרים המדהים  שאין כאן צירוף מקרים כלל ואירועים מעין אלה הם נפוצים יותר ממה שאנו נוהגים לחשוב.כאשר חושבים על מישהו בצורה חזקה סביר להניח שסמלים הקשורים לאותו אדם יצוצו לפתע בכל מיני צורות מפתיעות.

פרננדו פסואה ישראלי .

 
 
 
 

מירון ומרים אוריאל ,1954.

ב-13.05.2006 נפטר העיתונאי העורך והסופר מירון אוריאל .אדם ששמו ויצירתו ידועים רק למעטים מאוד .
הוא נולד ב-1935 והיה בנו של השחקן יוסף אוקסנברג שכתב את הפזמון הידוע "היה זה בשדה" ושהקים תיאטרון לילדים ולנוער שבו הוצגו בין השאר המחזות של חמשת סיפורי חסמבה הראשונים של יגאל מוסינזון .
בעשרות השנים האחרונות הוא היה ידוע בעיקר כמתרגם וכסגן עורך במשך שנים רבות בשבועון "לאישה".

תחת שמו שלו הוא פירסם רק כמה ספרי עיון שכתב לנוער ובראשם "כיבוש החלל" ( 1962) ספר תעודי מצויין שהוא עדיין הספר העברי המקורי המקיף והמעניין ביותר על תולדות חקר החלל מראשיתו ו עד ראשית שנות השישים ואת סדרת "עלילות בלתי נשכחות ב… ( תחומים כמו "חלל ואסטרונומיה, ו"ספורט" ) ".

בחייו האישיים הוא היה אדם צנוע וסגור מאוד ושמו מעולם לא התפרסם בעולם הספרות העברית להוציא כמתרגם. תחת שמו פורסמו גם תירגומיו המרובים של סופרים של ספרות קלה כמו רוברט בלוך , איאן פלמינג ,אליסטר מקלין, אגתה כריסטי , דורותי סיירס ,רקס סטאוט,אירל סטנלי גארדנר, ג'מס הדלי צ'יס ,פיטר צ'יני,ברנרד ניומן ,פטריק קוונטין ,אלרי קווין עדנה פרבר, הרולד רובינס אירווינג וולאס ,פרנק סלוטר, ןגם ספר אוטוביוגרפי של לוחם הקומנדו הנאצי אוטו סקורצני , וגם ספרים של ריידר הגרד ,או הנרי, הונורה בלזק, גי דה מופסן, סומרסט מוהם ,רומן גארי ואחרים עבור הוצאת מ.מזרחי והוצאות אחרות ושכללו גם תרגום של הרומן הביוגרפי "רמברנט"  מאת גלדיס שמיט.

 

בין תרגומיו בולטים התרגומים המלאים היחידים לעברית של שני ספרים בעיתיים מאוד מסיבות שונות "בן חור " של וולאס ( שצונזר בשאר תרגומיו המרובים לעברית בגלל תכניו הנוצריים,תרגומו של אוריאל נשאר התרגום המלא היחיד לעברית עד היום ) ופאני היל של ג'ון קלילנד (שצונזר בגלל תכניו הארוטיים ) .

מירון אוריאל

רק למתי מעט שאותם ניתן היה לספור על אצבעות כף יד אחת פשוטו כמשמעו ,היה ידוע שבמשך תקופה מסוימת בשנות החמישים והשישים איש צנוע זה היה אחד הסופרים הפוריים ביותר שידעה ישראל מעודה ואולי הפורה ביותר בכלל .
זאת בגלל שהרוב המוחלט של כתביו פורסמו תחת שמות בדויים שונים בעלי צליל זר שהוצגו כתרגומים בידי המוציא לאור עזרא נרקיס .

 
אלו כללו מאות רבות של מערבונים בסדרות פופולאריות מאוד כמו "בוק ג'ונס " ומרשל שיפינג", סדרות סיפורים על איש הג'ונגל טרזן ועל בנו בוי , סדרה על דמות הקומיקס "קפיטן מארבל" , סיפורי מלחמה בסדרת "איוו ג'ימה " ביחד עם "סטאלגים" סיפורי מלחמה סקסיים וסדיסטיים על מחנות השבויים של הגרמנים והיפנים במלחמת העולם השנייה, סיפורי גנגסטרים על אל קאפונה בשיקאגו של שנות השלושים בבסיסה עמדה דמותו של פול הארדי בלש אף בי אי משיקאגו שדמותו התבססה על אליוט נס האמיתי ,סיפורי בלשים על המפקח הצרפתי פיירו, ,וסיפורי מתח וריגול שונים ואפילו סיפורים ארוטיים בסגנון "פאני היל" של ג'ון קלילנד מהמאה ה-17 .
 
 
 
 
ובתוספת לכל אלה ובמקביל גם את סדרת "גיבורי ישראל " סיפורים לילדים על גיבורי התנ"ך וההיסטוריה היהודית תחת השם הבדוי "ליאור עשת ".
לכאורה אוריאל היה עוד סופר אחד מני רבים שכתבו או תרגמו ספרי כיס של "ספרות קלה  " מסוגים כאלו במהלך שנות השישים תחת שמות בדויים שונים ( בין אלה ניתן למנות גם דמויות ידועות יותר בעולם הספרות דאז כמו המשורר מקסים גילן שתירגם גם הוא את "פאני היל" ) .אבל לא בדיוק .
מירון אוריאל היה לא רק סופר פורה, הוא היה גם סופר מוכשר ,ולדעתי ולדעת אחרים סופר הספרות הקלה המוכשר ביותר בתקופה זאת בישראל . הכתיבה הספרותית שלו היא ברמה גבוהה יותר בכמה דרגות מהמחברים האחרים שכתבו באותה תקופה ספרות קלה , הוא היה בעל כושר יצירה לא רגיל כמעיין המתגבר מבחינת הרעיונות ופיתוח הרעיונות ליצירות הספרותיות . הוא כתב ברמה תוכנית ועלילתית גבוהה, ידע לרתק את הקורא באופן לא רגיל וידע לשלב ידע מדעי והיסטורי בסיפוריו . בכמה מיצירותיו הנחותות כביכול הוא אף שילב עניינים של אמונה ודת והתגלה לא פעם כבעל פילוסופיית חיים מוגדרת מאוד .
. בתחום הספרות הקלה מירון אוריאל היה כישרון גדול ביותר. הסגנון הייחודי של אוריאל הוא קל מאוד לזיהוי אחרי שקראת כמה ספרים שלו ולא משנה באיזה שם בדוי בעל צליל זר, אמריקני,בריטי , צרפתי ,גרמני,איטלקי או יפני הוא משתמש.
סיפורי טרזן הסטאלגים והמערבונים מתגלים היום ככתובים היטב וברמה לשונית גבוהה ביותר ובלשון רהוטה וצחה . כמעט ללא שגיאות. ביצירותיו המרובות יש רק מעט מאוד החלקות לשוניות . היה לו מעיין בלתי נדלה של רעיונות והשראה מהתרבות האמריקנית בעיקר. בני משפחתו מספרים שהוא הרבה לצפות בסרטי מדע בדיוני ופנטזיה קרא והתעניין בהיסטוריה במדע ובספרות מדע בדיוני מחו"ל שהיוו מקורות השראה לספריו הרבים ופשוט טעם מהכל.
אך כמו סופר טוב באמת אוריאל לא רק העתיק  את הרעיונות שקיבל כמו שהם .
למקורות ההשראה הללו נתן אוריאל בשיאו "ספין " ייחודי מאוד משלו . מיצירותיו של אוריאל ניתן למצוא ערבוב פרוע ובעברית חסר כל תקדים של רעיונות מדע בדיוני, אימה וסיפורי פעולה מסמרי שיער ושילוב ומפגש בין דמויות ספרותיות וקולנועיות שונות שהיו נפרדות לחלוטין במקורם וזה בזמנים שספרות הנוער הרגילה הקונבנציונאלית לא העזה לימתוח יותר מידי את התחומים של דמיון מציאות ופנטזיה . מבחינות רבות מירון אוריאל היה סופר "פוסט מודרניסטי " שכתב בסגנון זה שנים רבות לפני שהמושג הומצא בכלל .

זאת בזמן שעמיתיו סופרי הספרות קלה האחרים אף פעם לא חרגו מהקונבנציונאליות בז'אנרים שבהם עסקו . אין אף סופר ספרות קלה ישראלי אחר שכתב בכל כך הרבה ז'אנרים וברמה יחסית כזאת . 
 

כסוג של בדיחה פרטית שהייתה יכולה להיות מובנת רק לו עצמו ולמו"ל שלו  ולאף לא אחד אחר מלבדם ,הוא אף נטל את השמות הבדויים השונים שלו והפך אותם "לדמויות " המופיעות בספרים שאותם כתב תחת שמות בדויים אחרים . אפשר להשוות זאת לשימוש מקביל ומתוחכם אף יותר שעשה הסופר הפורטוגזי פרננדו פסואה  בזהויות של "היוצרים" הבדויים השונים שאותם יצר ("הטרונומים ") ,אך סביר להניח שאוריאל מעולם לא שמע אז על פסואה.
לאמיתו של דבר קשה לחשוב על סופרים רבים נוספים בחו"ל ש"התפרעו " אז בצורה דומה לשלו . אפשר להשוות אותו ליוצרי הקומיקס מאותה התקופה סטן לי וג'ק קירבי של חברת מארוול קומיקס ולסופר המדע הבדיוני פיליפ חוזה פארמר ( שהחל לכתוב יצירות מקבילות רק כמה שנים לאחר שאוריאל הפסיק לכתוב ) אך רק למעטים מאוד מלבדם.
כמה מהיצירות שכתב כלאחד יד בראשית שנות השישים עדיין מסוגלות לעורר הנאה ועניין ואף לספק ידע בתחומים שונים גם היום בראשית המאה ה-21.

כותב המערבונים

מקטרת השלום / ארצ'יבלד ג ברמן

 

"שחררו אותו", אמר העיט השחור לבסוף.
"יצאת מדעתך!" הזדעק פרסון. "אתה אינך יודע מיהו האיש הזה. זהו ג'ורג' שיפינג, אויבם הגדול ביותר של האינדיאנים, סגן מפקד המצודה. עליכם להרוג אותו. עליכם למחוץ את ראשו כמחוץ ראשו של נחש ארסי."
('ארצ'יבלד ג. ברמן', תעלומת העיט השחור, 1967).

צייר אשר דיקשטיין .

היו אלו השמות הבדויים שתחתיהם יצר את היצירות שמעוררות כיום את העניין הרב ביותר. והשם הבדוי המפורסם ביותר היה " היה "ארצ'י ברמן " ( או "ארצ'בלד ג. ברמן" למדקדקים ) ש"התפרסם "בעיקר כמחבר מערבונים אבל גם סיפורי מלחמה וגנגסטרים .( השם "ברמן " נלקח ממכבסה ידועה של התקופה בתל אביב ). אוריאל חיבר עשרות רבות של מערבונים מסוגים שונים בתקופה שז'אנר זה החל להיות פופולארי באמצע ובסוף שנות החמישים בתחילה המדובר היה בסיפורים בודדים עם גיבורים שמשתנים מסיפור לסיפור אולם הצלחתו הגדולה של אוריאל היו בסדרוח שסבבו סביב גיבור אחד.

בעקבות מרגלי האטום ארצ'י ברמן

 "בעקבות מרגלי האטום " הספר הבודד של "ארצ'י ברמן " שהתרחש דווקא בישראל בתל אביב …

 
"ארצ'י ברמן " שמו הבדוי הידוע ביתר של אוריאל הוצג בפרסומות של המוציא לאור שלו עזרא נרקיס כ"גדול סופרי זמננו " ונוצרה סביבו זהות בדויה שלמה שכללה פרטים שונים בפרסומים על תולדות חייו של אותו ארצ'י ברמן מפורסם … מאוחר יותר ככל שהשם הבדוי צבר פרסום ו"חיים משלו " הוא הוצג גם כמחבר סדרות סיפורי מלחמה וגנגסטרים. על מנת לנצל את ההצלחה הגדולה של השם בשלב מסוים אף החלה לצאת סידרה שבועית של מערבונים זעירים שנקראה באופן יוצא דופן על שם המחבר "סדרת ארצ'י ברמן" והורכבה ממערבונים שנכתבו בידי אוריאל שנים קודם לכן תחת שמות בדויים אחרים…

הידועות שבכל יצירותיו של "ארצ'י ברמן " שהיו גם סדרות המערבונים הטובות ביותר של התקופה היו סדרות "בוק ג'ונס " ו"מרשל שיפינג" .


בוק ג'ונס היה במקור שמו של כוכב ידוע למדי ( אם כי לא באמת מהשורה הראשונה של כוכבי המערבונים נוסח תום מיקס וג'ון ווין ) בסירטי מערבונים בשנות ה-30 וה-40 שהתפרסם במיוחד במותו ההרואי כאשר ניסה להציל אנשים משריפה בערב שנערך לכבודו.

בישראל סרטיו של בוק ג'ונס היו ידועים ופופולאריים מאוד בשנות ה-30 וה-40 . שמו הפך למעין סמל של גיבור מערבונים ואף נכנס לשפה כמטבע לשון שמשמעותו הייתה "גבר שבגברים ". . וכך אין זה פלא שהשם שימש לדמות של גיבור סידרת מערבונים מקורית אם כי מלבד השם לא היה כל קשר בין הדמות ובין השחקן המקורי. .
סדרת "בוק ג'ונס" של ברמן/אוריאל תיארה את עלילותיו של איש החוק בוק ג'ונס שנשלח בידי המרשל ג'ורג' שיפינג מוושינגטון לבצע שמשימות שונות של השלטת חוק ומאבק בפושעים במקומות שונים ברחבי המערב הפרוע.


הסיפורים היו ברובם הרבה מעל לממוצע במערבונים הישראליים . העלילות היו מרתקות ומפתיעות ומלוות בהומור , אלמנט נדיר ביותר במערבונים הישראליים האחרים. אוריאל סירב לקחת את הסיפורים יותר מידי ברצינות, וכך בסיפור אחד ג'ונס יכול היה להיאבק במרד אינדיאני במה שנראה כתקופה של סוף ( או אף אמצע !) המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20 ובסיפור הבא אחריו יכול היה להיאבק בגנגסטרים בעיר דאלאס במה שהיה ללא ספק תקופת שנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים .

. בין השאר הוא נאבק בגנגסטר אל קאפונה בשיקגו (שעליו כתב אוריאל סידרה מצוינת של חוברות בשם "אף בי איי " גם כן תחת השם ארצ'י ברמן שהראתה על ידע עמוק בנושא) הוא אפילו היגיע פעם אחת לדאלאס פעם אחת במטוס נוסעים במקום על סוס…

אל- קאפונה

 סיפורים בסדרת "אף בי אי " מאת "ארצ'י ברמן.

כל זה רק חיזק את הנאת הקוראים ש"בלעו" ממש את החוברות והן זכו לפופולאריות אדירה. כתוצאה החלו מתחרים של נרקיס להוציא סדרות משלהם על עלילות בוק ג'ונס אך אף אחת מהן לא היגיעה לרמת ה"מקור" . התופעה הייתה כה נפוצה עד שהמוציא לאור המקורי נרקיס תבע לדין את אחד ממתחריו על שהוציא סיפורי בוק ג'ונס בבית המשפט המחוזי .

 

בשלב מסויים מצא מוציא לאור מתחרה לנכון לצאת בהודעה גדולה בחוברת הראשונה של סדרה משלו בשם "בוק ג'ונס האמיתי" .שהודיעה לקוראים ש"ארצ'י ברמן הוא מתחזה ואינו אלא סופר ישראלי " וכי "רק כאן ניתן יהיה לקרוא סיפורים מתורגמים אמיתיים על עלילות בוק ג'ונס", מה שכמובן לא היה נכון שכן גם הסיפורים של אותו מו"ל היו ישראליים מקוריים. .העובדה שהיה בכלל  צורך לצאת בהפרכה  מדהימה כזאת אומרת לנו גם משהו על האמינות שאותה קיבלה הזהות הבדויה של "הסופר המפורסם ארצ'י ברמן " בעיני הקורא הישראלי .


בעברית יצאו אז לא פחות מ-7 סדרות מתחרות על הדמות של בוק ג'ונס במקביל לסדרה של "ברמן" וסך הכל יצאו לאור כ-80 סיפורים על בוק ג'ונס בהוצאות השונות. הוצאה אחת אף הוציאה לאור סדרה בשם בוג ג'ונס עם שינוי של אות אחת בלבד בשם כדי שיהיה מספיק קרוב לשם המפורסם ועם זאת לא זהה.

 

 

ההצלחה של בוק ג'ונס של "ברמן " הייתה כה גדולה עד שנרקיס ואוריאל יצרו לה סידרת "בת " ( או בעצם נכון יותר סדרת אם) שעסקה בעלילותיו של המרשל ג'ורג' שיפינג  מפקדו הזקן של בוק ג'ונס בצעירותו  אי אז באמצע המאה ה-19 כאשר היה לוחם נועז באינדיאנים.שיפינג הוא דמות רומנטית שבכל סיפור פוגש ומתאהב בבחורה צעירה יפיפייה חדשה שאת חייה הוא מציל ,אך נאלץ לנטוש אותה בסוף כל סיפור עבור המשימה הבאה.


גם כאן הסיפורים היו בעלי רמה יחסית גבוהה ביותר אם כי לא היה בהם את אותו ההומור שאפיין את סיפורי בוק ג'ונס . נהפוך הוא : הייתה בהם אוירה טראגית , תוצאה של מאבקו הבילתי פוסק של שיפינג באינדיאנים שאותם הוא מכבד ומעריך אך יודע שקצם כעם חופשי הולך ומתקרב.

בשיא הפופולאריות של בוק ג'ונס כאשר כל מוציא לאור שכיבד את עצמו היקפיד להוציא סידרה בשם זה היה אפילו מוציא לאור אחד שהקפיד כפל כפליים והוציא ביחד עם סידרת "בוק ג'ינס" שלו גם סידרה אחות בשם "מרשל רידינג" על עלילות לוחם באינדיאנים שהזכיר בהרבה יותר משמץ את גו'רג' שיפינג…

                                 

אוריאל חיבר סדרת מערבונים גם תחת שם אחר "קלייד מורטון ( או "מורתון" האיות השתנה מפעם לפעם…) " שתחתיו פירסם את סידרת "תום מיקס " סידרה זאת ששמה נילקח משמו של כוכב המערבונים האילמים המפורסם ביותר (שמופיע בין השאר כאחת הדמויות הראשיות בסדרת המדע הבדיוני המפורסמת "עולם הנהר" מאת פיליפ חוזה פארמר) , לא היה לה למעשה כל קשר אליו. הדמות התבססה למעשה על זו של גיבור הרדיו והקומיקס המפורסם "הפרש הבודד" , רנג'ר שהסתובב במערב חבוש מסיכה כדי להסתיר את זהותו ביחד עם אינדיאני ונלחם בכוחות הרש. זאת בדיוק הייתה הדמות של תום מיקס בסידרה זאת שבחייו "האזרחיים " היה בעל חווה שוחר שלום בשם קורטני עד שלבש את המסכה והפך ל"תום מיקס". הסידרה היא יוצאת דופן בדבר אחד: זוהי סידרת המערבונים היחידה הידועה לי שגיבורה נהרג בחוברת האחרונה !( ותוך כדי מאבק עם גנגסטרים מהמזרח דווקא)!.מה שלא הפריע לאוריאל ולנרקיס להקים את הדמות לתחייה כאילו לא קרה דבר בסדרה שנייה על עלילות מיקס, שההבדל בינה ובין הסדרה הראשונה , היה שהפעם העטיפות שלה היו צבעוניות.
היה דבר אחד מיוחד אצל " ארצ'י ברמן ". הוא הירבה להפגיש את בוק ג'ונס עם גיבורי סדרות המערבונים האחרות של הוצאת נרקיס , בופאלו ביל , ביל היקוק , ותום מיקס, כשם שאלה הירבו לפגוש זה את זה בסדרות שלהם . כך יצר אוריאל מעין יקום דמיוני משותף שבו חיו כול גיבוריו, זה לצד זה, תופעה חסרת תקדים בספרות העברית הפופולארית של התקופה, אם כי היא הפכה מאז לנפוצה מאוד בספרות הפופולארית האמריקנית של הקומיקס של חברות "מארוול " ודי סי ,

מחבר הטרזנים

בפרץ נואש של מהירות זינק טרזן לעבר הערפד המתרומם וניסה לתפוס אותו באצבעותיו. הערפד הסתער עליו, הלם בו פעמיים במקורו ואיים כבר לתפוס את גרונו בניביו האיומים, כאשר הירפה טרזן ממנו ונסוג לאחור. בשתי חבטות כנפיים אדירות התנשא הערפד באוויר, וצווחתו החדה הילכה אימים באוויר הלילה הרוגע.
כעבור רגע ראה טרזן את הערפד הולך ומתרחק מגג הבית, לעבר העיר השלווה הנמה את שנתה.
(טרזן נגד דרקולה, [1961?]).

הדמות שעליה כתב אוריאל את המספר הרב ביותר של סיפורים היה טרזן איש הג'ונגל עבור "הוצאת הפיל " ( השם של הוצאת נרקיס כאשר הוציאה סיפורי טרזן ) . כאשר נתבקש לכתוב חוברות על טרזן וז'אנרים נוספים. בא לידי ביטוי חוש הומור מוטרף ודמיון בלתי נדלה שפרץ גבולות והרשה לדמיון שלו לשאת אותו ככל האפשר ולהשתעשע בעולמות שהיו סגורים בפניו כילד.


כל הסיפורים הופיעו כאנונימיים לחלוטין אם כי אוריאל הכניס לסיפורים מידי פעם דמות של עיתונאי בשם "א. רוני" שהוא כביכול כותב הסיפורים על טרזן ומשתתף בעלילותיו. לדעתי סיפורים אלה כללו את סיפורי טרזן הטובים והמרתקים ביותר מבין כל קרוב לאלף הסיפורים הישראליים שפורסמו לאורך השנים על עלילות טרזן ובני משפחתו ושנכתבו בידי סופרים שונים כמו עמוס קינן ,ישעיהו לויט ,חיים גיבורי ורבים אחרים
בסיפורים אלו, דמותו של טרזן שונה למדי מזו שהציג ביראוז. כאן הוא מוצג כמעין המומחה העולמי מספר אחת לנושאי מפלצות, חייזרים ופלישות מן החלל. ממשלות העולם תמיד פונות אליו, בעת שהן נתקלות באיום שאינן מסוגלות להתמודד עמו בעצמן. המאבק ביצורים מעין אלו מוצג כשיגרת יומו הקבועה של טרזן, והוא מקבל אותה כמעט באדישות.

 בסיפורים רבים יש נוסחה קבועה: בתחילת הסיפור מופיע איום מפלצתי כה גדול, שכל כלי הנשק החדשים ביותר אינם עושים עליו כל רושם. זו יכולה להיות מומייה קדומה שקמה לתחייה ואינה ניתנת להשמדה, המחריבה כעת ערים להנאתה; דינוזאור ענק, צאצא של גודזילה, העסוק באכילתה של העיר לונדון; שלד מפלצתי של מדען מטורף המופעל על-ידי מוח אלקטרוני; צבא פולשים ממאדים; תולעים ענקיות המשמידות את צמחיית העולם וגורמות לרעב עולמי, וכדומה. לאחר מכן, הסיפור תמיד מתואר לפרטיו הפלסטיים ביותר (המזכירים סיפורי אימה מודרניים): נתיב ההרס והחורבן שהמפלצת התורנית מותירה אחריה ואי-היכולת של כלי נשק קונבנציונליים (ולעתים אף כלי נשק גרעיניים) להתמודד עמה. רק בשלב מאוחר מודים הגורמים הרשמיים השונים בחוסר יכולתם להתמודד עם האיום וקוראים לכלי הנשק האולטימטיבי של המין האנושי, טרזן. עליו תמיד ניתן לסמוך שייצא להתמודד עם האיום התורן בעודו חמוש בסכין בלבד, ושיציל את המצב ברגע האחרון. והוא אכן עושה זאת. בסיפורים אלו מוכיח טרזן שוב ושוב שהשכל וכוח הרצון האנושי עדיפים תמיד על הטכנולוגיות המתוחכמות ביותר.
בין הסיפורים של אוריאל הייתה המשכיות חזקה מאוד כאשר טרזן מתמודד עם אותו אויב לאורך שתיים, שלוש וארבע חוברות, ומתייחס לדמויות ועלילות מחוברות קודמות ( כך למשל בסיפורי הוצאת הפיל טרזן התמודד עם 3 מומיות חיות ובלתי ניתנות להשמדה.)
 

רוב סיפורי טרזן בהוצאה זאת היו למעשה סיפורי מדע בדיוני ואפילו סיפורי אימה טהורים שבהם נאבק למשל בשלד חי סיפור שיכול לצמרר גם היום . אוריאל הפגיש את טרזן עם דמויות ידועות מהספרות הפופולארית כמו דרקולה הערפד ,פרנקנשטיין המדען המטורף,עם דוקטור ג'קיל ומר הייד ,  עם זימבו איש ג'ונגל הודי וכוכב סרטי חיקוי הודיים לטרזן ,עם איש החלל פלאש גורדון ועם דמות אחרת שעליה כתב אוריאל קפיטן מארבל , עם אדי קונסנטין סוכן האף. בי. איי. (דמות שהיא שילוב של שחקן הקולנוע אדי קונסטנטין והדמות שהוא מייצג, לאמי קושן, על-פי ספריו של פיטר צ'ייני), גיבורה של סדרה בהוצאה מתחרה בשם 'תעלולי אדי',(לא ברור לי אם מישהו טרח לשאול את אנשי ההוצאה המתחרה אם הם מוכנים לשיתוף הפעולה בין שתי הדמויות).

 

  .מפגשים מסוג זה בין דמויות ספרותיות ידועות שונות הם מקובלים היום מאוד בספרות ההרפתקאות והדמיון הפוסט מודרניסטית אבל עד כמה שידוע לי מירון אוריאל היה בין הראשונים שעסקו בכך בספרות בכלל .

בנוסף לסדרת "תעלולי טרזן" הרגילה שלו כתב אוריאל גם סידרה שבמרכזה עמדו הרפתקאותיו של בוי, בנו המאומץ של טרזן . 

 שוב במקביל ובו זמנית  אוריאל יצר  סוג חדש של סיפורי טרזן, סדרות שהיו סיפור ארוך אחד בהמשכים ,כמו "טרזן שליט הג'ונגל האמיץ" שבמהלכה נאבק טרזן בין השאר במדען נאצי בלתי נראה, ובמומיה מצרית שקמה לתחייה אותה הוא משמיד לבסוף עם בזוקה, ועוזר לסוכנים ישראליים לחסל נאצי נמלט בלבה של מוסקבה.

ההוצאה פרסמה גם סיפור מקביל בהמשכים על הילד בוי שמשום מה היה אלים במיוחד אפילו בסטנדרטים של סיפורי טרזן הרגילים. ההבדל הגדול היה שבמקום המפלצות הזוועתיות והחייזרים שהיו לחם חוקו של טרזן , הנער בוי התמודד "רק" עם פושעים וגנגסטרים רגילים.

מחבר "סוחטי הדמעות ".

סדרות אחרות שפירסם אוריאל היו סיפורים בהמשכים על חיי נערות ישראליות המוצאות את עצמם במצוקות ובהרפתקאות שונות . " סדרה אחת זאת הייתה : סמדר-הרפתקאותיה של נערת קיבוץ. רומן בהמשכים . ב"הוצאת סמדר" ( סדרה של 24 חוברות בשלושה כרכים) סיפור מתמשך על עוד בחורה תמימה שכלל תיאורים נועזים במיוחד לראשית שנות השישים כמו תיאור של אורגיות שלהן עדה הגיבורה שגם היא כבר אינה כל כך צנועה. ומה שעוד יותר מעניין הטרנספורמציה שחלה בגיבורים . הגיבור הרע דן זינגר מנהיג מרושע של כנופית פושעים שרודף את סמדר לאורך הסדרה חוזר לבסוף בתשובה ועוזר לסמדר בעוד שהאיש שעזר לה לאורך כל הדרך מתקנא בו ונהרג במהלך רדיפה אחריו. השניים סמדר וזינגר הופכים בסוף הסידרה לזוג מאוהב וההוצאה אף הכריזה על כוונתה לפתוח בסדרה חדשה שתעסוק בהרפתקאותיו של זינגר כבלש פרטי!( אך הסדרה הזאת ככל הנראה לא יצאה לאור מעולם ..)
אך זה היה כאין וכאפס לעומת הסיום של סדרה אחרת באותה ההוצאה רחל: הרומן הישראלי המרתק והאקטואלי . שיצאה ב- 18 חוברות .
זה היה סיפור על חיי נערה בת טובים וחיי נערה שהתדרדרה לזנות והפושעים השונים שהשתיים נתקלות בהם כולל רוצח נשים סדיסט. בחוברת 18 האחרונה נקטע לפתע הסיפור והמחבר אוריאל נכנס לפתע לעלילה ומספר לקוראים כיצד הדמויות האמיתיות שעליהן מבוססת העלילה באו לחדרו והתלוננו עלה שינויים שהכניס בהם לצורך העלילה והכריחו אותו ממש לגמור את הסדרה. בבירור הסדרה לא הצליחה ולכן ההוצאה החליטה לקטוע אותה לטובת סדרה אחרת בשם (שוב ) שולמית !..אם נרצה יש כאן דוגמה ראשונה של פרודיה פוסט מודרניסטית ושבירת הקירות בין הסופר והקורא בספרות העברית…

מחבר הסטלגים

 

"הו", אמרה ז'קלין, "זה זמן רב שלא נפל לידיהם קוף גורילה חמוד שכמותך. הם היו שמחים לפתוח את גולגלתך ולהוציא את מוחך רצועות-רצועות, כאילו היו אלה איטריות, כדי לבדוק ממה הוא עשוי. הם היו מזריקים צרעת לחוטמך ועוקבים בהתעניינות רבה אחרי שלבי הריקבון. הם היו אפילו מזריקים גנגרנה לתוך העצמות הרקובות שלך…"
('קים רוקמן', סטאלג השדים, 1962).

אבל נראה שכיום היצירות האירוטיות הידועות ביותר של אוריאל (ובעיקר לשמצה ) הן מהז'אנר המכונה "הסטלגים " שאוריאל אם כי לא יצר אותו ( הוא נוצר בידי אלי קידר עמית בהוצאה של נרקיס בספר בשם "סטלג 13" ) הוא כותבו הפורה והמוכשר ביותר בעברית .הוא פירסם קרוב לשלושים ספרים כאלה בעברית
" הספר הראשון של אוריאל בז'אנר היה "סטאלאג 217 " מאת "ויקטור בולדר " ( שגם הוא הופיע כגיבור הספר).. הסיפור עוסק בחייל ויקטור בולדר שמגיע למחנה שבויים שכולו מאויש בידי חילות גרמניות סקסיות ואכזריות ומעונה בו קשות ובסוף הספר הגיבור נוקם את נקמתו האכזרית במענה הראשית בחורה צעירה ויפיפייה. ההצלחה הייתה גדולה מאוד הספר הופיע סך הכל ב3 מהדורות שונות וב-20.000 עותקים . להצלחה דומה זכה גם הסטאלאג הבא "סטאלאג השדים" גם הוא מאת אוריאל תחת השם "קים רוקמן ".


מעתה ואילך הסטאלאגים החלו לצאת באופן קבוע והפכו לשם דבר בתרבות הפופולארית של התקופה כשהם מופיעים תחת שמות של סופרים כמו "מיק לונגשוט " "רלף בוצ'ר " "אריך לינדשטרום "(!) ושמות אחרים שלרוב כיסו את אלי קדר או את אוריאל ובמיקרים בודדים גם סופרים אחרים. הספרים היו לרוב בעלי שמות סידוריים : סטאלאג 3, סטאלאג 33, סטאלאג 1000 וכו' אם כי אחר כך החלו לגוון את השמות לספרים כמו "סטאלאג המוות " וסטאלאג הזאבות ". . הספרים שלכל אחד מהם הייתה עטיפה ז'אנרית של יפיפיה חשופת שדיים במדי אס אס מלקה או חובטת בשבוי מסכן היו מפורסמות .לרוב הם נלקחו ממגזינים זרים שהתמחו בסיפורים מסוג זה ..
הספרים של אוריאל שהיה אדם בעל ידע היסטורי רב מאוד , התיימרו לספק מידע מעבר לריגוש המיני . וכך בספר "סטאלאג 3 " (1962) שעסק בעלילותיה של לוחמת מחתרת צרפתית בסטאלאג נאצי ובבית החרושת של משפחת קרופ הכניס אחרית דבר ארוכה ואינפורמטיבית מאוד על תולדות משפחת קרופ יצרני הנשק הראשיים של גרמניה הנאצית. עד כמה שידוע לי זאת עדיין הסקירה המפורטת ביותר הקיימת בעברית בספר כלשהו על משפחה זאת .
ספרים אחרים של אוריאל כמו "סטאלאג 190 " "סטאלאג הנקמה " ו"אהבת נשים " מאת "מדלין רושמון " ( סיפור ריגול לא "סטאלאגי" שהתמקד סביב סיפור אהבה לסבית בין מרגלת אנגליה ואשת קצין נאצי ,והוא מפליא בגישתו הסובלנית והכמעט אוהדת לתופעת הלסביות ) סיפקו מידע רב תוך כדי העלילה על תוכנית הרקטות הגרמנית בפנמונדה . מידע שהתבסס על המחקר שעשה אוריאל בתקופה זאת עבור ספרו "כבוש החלל ושהוא לדעתי הספר הטוב והמקיף ביותר שנכתב בעברית בשנות השישים על חקר החלל ותולדותיו..

הידע הרב של אוריאל על מלחמת העולם השניה מתבלט במיוחד במעולה שבכל הסטלאגים " הייתי מפקד סטאלאג " (1963) מאת "קולונל מרטין רוזנברג " ( שהוא כמובן אוריאל ).הספר הוא כביכול ספר זכרונותיו של מפקד סטאלאג סדיסטי שונא נשים , הנרדף לאחר המלחמה בידי קורבנותיו לשעבר ואנו יכולים לראות דרכו את הסדיסט מבפנים .הספר הוא יוצא דופן בכך שנשים מעונות בו בידי הגברים ולא להפך כפי שהיה בדרך כלל…אך בו בזמן המחבר נותן תמונה ריאליסטית עד להדהים של הדרך בה איש מסוג כזה אכן חושב אדם המתאר באדישות את העינויים שבהם הוא מעביר את קורבנותיו ומה שמעסיק אותו יותר הוא מאבק הכוח שלו עם קצין האס אס במחנהו. הקורא את הספר יוצא בתחושה כי כך אכן חשבו והתנהגו הקצינים הנאציים האמיתיים ודומה שהדמות התבססה ישירות על זו של איכמן, כמו הדמויות של מפקדי מחנות בסטלאגים אחרים שהאפרוריות המשולבת בסדיזם שלהם מבוססת על הדמות של אייכמן כפי שהובנה בידי הציבור הישראלי של התקופה..
בנוסף כתב אוריאל גם סידרה בלשית על המפקח הצרפתי פיירו שהספר השלישי שבה " הפשפש " הוא רומן בלשי מצויין שבו המפקח פותר תעלומה ממיטת חוליו בבית חולים .ולעניות דעתי זהו אחד הסיפורים הבלשיים המקוריים הטובים ביותר בעברית הן מבחינת אפיון הדמויות וההומור בעלילה והן מבחינת החקירה הבלשית המסועפת .
הוא כתב עוד ספרים רבים נוספים עד אמצע שנות השישים כאשר הוצאת נרקיס הפסיקה לפעול מסיבות שונות .ואוריאל החל להתמקד בתרגומים "אמיתיים".

מירון אוריאל ואישתו .שנות התשעים.

בסוף שנות השישים עבר אוריאל לערוך את שבועון "לאישה " וכמעט הפסיק לכתוב . ב"לאישה " הוא יכול היה להרגיש את עצמו בבית.  שם עבדו כבר בעבר סופרי ספרות קלה כמו אהרון שמיר כעורך המייסד והידיד והשותף המזדמן לכתיבה ותרגום אריה חשביה בסגן עורך . וכעת עבד תחת דויד קרסיק ,גם הוא סופר ספרות קלה בצעירותו שחיבר גם הוא בעבר הרחוק סיפורי טרזן . הוא התברגן, הסתדר בעבודה קבועה כסגן עורך ואחר כך כעורך משנה בעיתון "לאשה", הפך לבעל משפחה וגם הענין הציבורי בסוג כתיבה זה פחת – הוא הפסיק את הכתיבה.

"עולמות אחרים " מגזין המיסטיקה והפראפסיכולוגיה השני של ישראל ,נערך בידי מירון אוריאל .(הוא היה הכתב הראשי של  המגזין הראשון).

פרט למקרה יוצא דופן .
כמי שהתעניין בנסתר ובעל-טבעי (ואפילו התנסה סיאנס) הוא עסק רבות בנושא וכתב עבור מגזין העל טבעי של מרגוט קלאוזנר "עולם המיסתורין ".

 שם פירסם בין השאר מאמר מצויין על הערפד דרקולה ( שבו כבר עסק כיריב של טרזן ) דרקולה: אמת ואגדה" עסק בדמות האמיתית שמאחורי הערפד דרקולה, ככל הנראה הטיפול הרציני הראשון בנושא ערפדים בשפה העברית. מאמרים אחרים של אוריאל כללו את "האסטרולוגיה באור המדע", "אברהם לינקולן חזה את מותו" ו"תולדות האסטרולוגיה". .ולאחר מכן ערך מגזין מתחרה עבור אביבה סטן בשם "עולמות רחוקים ".

מירון אוריאל – מורשת קרב

 
מירון אוריאל ,אישתו ובנו .שנות התשעים.
 
 

עלפי מרים אוריאל הסיפור הזה הוא חלק ממורשת הקרב של חיל הקשר. 

מירון אוריאל היה צפן בחייל הקשר בעת שרותו הצבאי וכך גם במילואים.

בעת מלחמת סיני (אוקטובר 1956) – "מבצע קדש", שרת מירון בבונקר בקריה כצפן: מצפין ומפענח מברקים מוצפנים. מירון קיבל והעביר צפנים מהחזית למטה ובחזרה. העבודה הייתה רבה וקשה ואנשים לא עמדו בקצב – חוץ ממנו! כשלושה ימים, לערך, לא ישן, אלא פענח והצפין יחידי הודעות שנשלחו מהחזית לבונקר הפיקוד וחזרה לחזית.
בגלל שפע הצפנים הרבים שהגיעו למטה, הזמן המועט והדחיפות בהעברת הפקודות, הוא קיבל את המברקים המוצפנים ועל המקום פענח אותם ומסר אותם מיד ידנית, ישירות לפיקוד והצפין מיד מברקים מפי הפיקוד כדי לשלוח חזרה לחזית. הוא התמיד בזה שלושה ימים בלי שינה עד שהתמוטט פיזית.

כאשר ב- 6.11.1956, בעת מבצע קדש, טס הרמטכ"ל משה דיין לבקר את החיילים בסיני התלווה אליו מירון כדי לשמור על קשר מיידי עם המטה והיחידות שבשטח, כאשר הוא מקבל ושולח צפנים בקס"א (קשר סיוע אויר).

על מסירות זו, בהיותו דוגמה ומופת כיצד יכול אדם אחד לשמור על קשר תקין בין הפיקוד לחזית בימים הקריטיים של המלחמה – הפך שמו להיות למורשת קרב בחיל הקשר.
המעשה סופר למתגייסים חדשים לחייל ודרך אחד מהם הגיע גם לאוזנינו.

 
דבר החובב

 
 
 

חיים קנו

חובב   ספריו של מירון אוריאל מספר אחד עלי אדמות הגרפיקאי חיים קנו   חושף :
.

כבר כילד שמתי לב שהוא הרבה יותר ומרתק וייחודי מאחרים . וזה משך אותי אליו.

הייתה לנו חנות  שבה היו נמכרים כל החוברות מכל הסוגים ואני קראתי את כולן. וכבר כילד שמתי לב שישנן סדרות שהן הרבה  יותר טובות מכל השאר שההבדל בינן ובין האחרות הוא בלתי ניתן לגישור ממש.

 

אז שיערתי שזה משום שהסדרות ה"טובות " הן המתורגמות "באמת ". עוד לא קלטתי את האמת .

 א.א. מה משך אותך לכתיבתו של מירון אוריאל ?

 חיים קנו : כילד קראתי בשקיקה את כל חוברות ה"טרזן " בהוצאת "הפיל " וכן את חוברות המערבונים "בוק ג'ונס ו"מרשל שיפינג " וכן את סדרת "אף בי אי " ( על  אל קאפונה ) ואת סדרת המלחמה "איבו ג'ימה ". כל הסדרות הנפלאות הללו היו כתובות בכישרון רב עם הרבה הומור מיוחד ודמיון ,ובסגנון האופייני אך ורק למירון אוריאל . הוא בלט בדמיונו הפרוע ובהעזה שלו לחרוג ולהפתיע ,ולא להיות כבול בשום מוסכמות ספרותיות " כל שהן . וזה היה בהחלט מרענן.

 

 א.א. איזה סדרות אהבת במיוחד ?

חיים קנו : אהבתי מיוחד את סדרת "טרזן" של הוצאת "הפיל " ,ואת סדרות הבת שלה "טרזן ובנו "

ו"טרזן איש היער האמיץ " שהוצג כסיפור טרזן "הענק ביותר שנכתב מעולם " ושהשתרע לאורך כ-30 חוברות בהמשכים וכ-500 עמודים מרתקים במיוחד. סדרה זאת נכתבה בעילום שם ! אוריאל כנראה "התבייש בכתיבתו זו וראה בה משהו פחות ערך וחבל !

דרך אגב המו"ל המקורי נרקיס תכנן  פעם להוציא מהדורה חדשה וערוכה של סיפור טרזן זה אם כי עד כה זה לא יצא לפועל . בכל אופן לפי בקשתו ציירתי עטיפה מיוחדת עבור סיפור זה ואני מחכה…

 

 דמותו של טרזן בכתיבתו של אוריאל הייתה  שילוב של "טרזן איש היער " עם ג'יימס בונד ,אינדיאנה ג'ונס וסופרמן במקשה אחת . והעלילות הפנטסטיות שנעו בחלל ובזמן ואשר שילבו בינו ובין גיבורים נוספים כמו פלאש גורדון ושזאם הפכו אותו לדמות של סיפורי מדע  בדיוני הרבה יותר  מהדמות "הארצית " בהשוואה של אדגר רייס בוראוז .

סיפורים אלה הציתו את הדמיון ,ובמציאות האפורה והמשמימה של ישראל בראשית שנות השישים ,זה היה בהחלט חריג.   

  לדעתי מירון אוריאל היה סופר  ה-  PULP  ) ה ספרות הקלהׂ העברי הטוב ביותר שפעל בשנות ה-60 המוקדמות בארץ.היו אז בישראל המוני סופרים ישראלים אלמונים שכתבו בשמות בדויים שונים ומשונים בז'אנרים של המערבונים ,סיפורי טרזן ,סיפורי מתח ובלשים ,סיפורי מלחמה ומדע בדיוני ופנטזיה והוא היה הטוב והמוצלח שבכולם.  

 

 

א.א. :ממה לדעתך הושפע מירון אוריאל ביצירתו זאת ?

חיים קנו : ברור לי שאוריאל הושפע מסרטי ה –B האמריקניים של שנות ה-40 וה-50 .בוק ג'ונס  הוא בבירור גיבור הוליוודי מובהק וסיפורי המלחמה שלו הושפעו מהסרטים שנעשו בארה"ב לאחר מלחמת העולם השנייה . דמותו של פלאש גורדון שמופיעה בכמה חוברות בשיתוף פעולה עם טרזן ועם בוי והיא העתק מדויק של באסטר קראב שגילם בשנות השלושים את פלאש גורדון.

גם הסדרה המופלאה שכתב "שזאם " ו"קפיטן מארבל" היא העתק מדוייק של סדרה בהמשכים על דמות זאת של חברת רפובליק " בארה"ב של ראשית שנות ה-40. סדרה זאת נמצאת אגב איתי בוידיאו והיא נדירה ביותר .

מותחן מאת "קלייד מורטון " שם בדוי של מירון אוריאל .

 

רק כעבור שנים רבות  כמבוגר  היגעתי למסקנה ובעצם ל"תגלית "  שאת  כל הסדרות השונות  האלה כתב אדם אחד סופר מוכשר ורב דמיון שכתב תחת שמות רבים. למסקנה זאת היגעתי   לאחר  קריאת כמה   מספרי ה"סטלגים"  בסדרה המיתולוגית של " ים סוף" של המו"ל נרקיס .    שם שמתי לב  לתדהמתי  לזהות הסגנון בספרים מסוימים ,לסגנון הכתיבה של חוברות בוק ג'ונס ומרשל שיפינג ואפילו לסדרת  "טרזן " של הוצאת "הפיל " . המכנה המשותף של כולם היה כמובן המו"ל נרקיס .שפירסם אז את כל השפע הזה. והבנתי שמאחורי כל הסדרות האלו עומד אדם אחד אלמוני ומסתורי !

 

 

 

בהתחלה חשבתי שהמדובר באותו מחבר מתורגם ,אבל לא הבנתי: איך המו"ל הישראלי נפל בכל פעם  על אותו סופר שמן הסתם כתב בשמות בדויים גם בחו"ל ? איך הוא ידע בכל פעם לבחור באותו סופר  שכתב בכל פעם  ובכל סדרה בשם אחר ? צירוף המקרים כאן היה פשוט מדהים. בהדרגה התברר לי לתדהמתי  שרוב  הספרים בהוצאה המסוימת הזאת על שמותיה השונים ( ע.נרקיס ,ינשוף ,ים סוף , הוצאת הפיל ,הוצאת "בוק ג'ונס " ושמות אחרים א.א. ) ואנחנו מדברים על מאות ספרים וחוברות ,  ורוב  הסופרים שלה,ואנחנו מדברים על עשרות  שמות סופרים  שתחת רובם פורסמו לפחות כמה ספרים בעלי תכנים  ספציפיים כביכול לאותו שם סופר ,   נכתבו בידי כותב אחד ויחיד  . 

 ואז הבנתי   בעזרתך שמאחורי רוב  עשרות הסופרים הזרים האלו  עומד   מחבר אחד שאינו מתרגם אלא כותב חומר מקורי וכותב ברמה מצוינת שעולה על כל אחד אחר מסוגו.  התברר לי שהמדובר במירון אוריאל שאותו היכרתי רק כמתרגם של ספרי ג'ימס בונד לעברית (חיים קנו הוא אחד ממעריצי  ואספני ג'יימס בונד הגדולים של ישראל  א.א. ) . בדיעבד התברר  לי שהמו"ל נרקיס עדיין  חי ועדיין פעיל לא רחוק מביתי  בהרצלייה. 

 

א.א. כנער צעיר ציירת את דמויותיהם של בוק ג'ונס ומרשל שיפינג .מדוע?

חיים קנו : כנער ציירתי גם את הדמויות של גיבורים ספרותיים שונים כמו קפטין נמו ,ג'יימס בונד, פיליפ מארלו ,מייק האמר ,דארטאניין של אלכסנדר דיומא ,הרקול פוארו של אגתה כריסטי ,נרו וולף ועוד רבים אחרים .  ואז ציירתי  שתים  מהדמויות שלו בוק ג'ונס ושל מרשל שיפינג .התמונה של בוק ג'ונס היא האיור היחיד הקיים  של ג'ונס משום שנרקיס מעולם לא הביא איורים אמיתיים שלו ( האמן והמאייר  הישראלי  אשר דיקשטיין צייר אף הוא את דמותו של מרשל  שיפינג במהדורה החדשה של  הסדרה  שיצאה תחת השם "סדרת קרל מאי שיצאה בהוצאת " ע. נרקיס " בסוף שנות השישים  כביכול ב"תרגום אבנר כרמון "  בכריכה קשה ועם איורים מקוריים .א.א.

מאוחר יותר לאחר סיום שירותי הצבאי ,פניתי ללימודי הגרפיקה והאמנות בארץ ובארה"ב .

עבדתי עבור הוצאות ספרים שונות ועיצבתי עבורם שרות רבות של ספרים .וחלקם בז'אנר של המדע הבדיוני הושפעו גם מעולמו הבדיוני של מירון אוריאל . (אחת העבודות הנ"ל טרזן נגד הרואה ואינו נראה ומומיה מופיעה כאיור לרשימה זאת .א.א. ) אחרות ניתן למצוא בחלק הגלריהבאתר האישי שלי .

דרך אגב המו"ל המקורי נרקיס תכנן  פעם להוציא מהדורה חדשה וערוכה של סיפור טרזן זה אם כי עד כה זה לא יצא לפועל . בכל אופן לפי בקשתו ציירתי עטיפה מיוחדת עבור סיפור זה ואני מחכה…

לדעתי היגיע הזמן שאחד המול"ים במדינה ירים את הכפפה ויוציא לאור אסופה של  מבחר סיפורים שכתב אוריאל ,והפעם בשמו האמיתי ,ואני אהיה מאושר לעצב בעצמי את העטיפה .

 

 

טרזן נגד המומיה והרואה ואינו נראה.איור בהשראת סיפורי מירון אוריאל .מאת חיים קנו

 

 

 

 

זכרונות המו"ל

עזרא נרקיס המו"ל של אוריאל  עדיין פעיל והוצאת ע.נרקיס שלו פועלת במלוא המרץ גם היום מהרצליה . הוא כיום ביחד עם שני מתחריו הנצחיים בתחום הספרות הקלה אורי שלגי מהוצאת "רמדור -שלגי "  ומ.מזרחי  אחד משלושת המו"לים  הפעילים  הוותיקים  ביותר של המדינה.  השלושה פעילים כבר מזה יותר ממחצית המאה  מאז אמצע שנות החמישים לפחות.  


  נרקיס : מירון אוריאל  היה חבר של אחי מהצבא ונפגשנו והוא שמע שאני מו"ל והתעניין בכתיבה , אם כי לא כתב לפירסום קודם לכן .התברר שהוא  היה מסוגל לכתוב.   הוא היה מעין סופר צללים  יושב וכותב  ואני הייתי עורך לו את החומר .זאת  הייתה עבודה קבלנית  במשכורת כפרי לאנסר  כמעט מהבוקר עד אחרי הצהריים ההסכם ביננו  היה שהוא כותב וכל הזכויות עוברות עלי ושילמתי לו מחיר חד פעמי. והם פורסמו מיד במגוון של שמות זרים  שלפעמים אני בחרתי ולפעמים הוא בחר.

א.א. :פורסמו אצלכם גם תירגומים אמיתיים ?

נרקיס :פורסמו כמה אבל באמת מעט מאוד,נגיד עשרה מתוך כמה מאות ספרים.אני העדפתי  תמיד לפרסם ספרים של יוצרים מקוריים שהוצגו כיצירות מתורגמות בז'אנרים זרים של מערבונים ספרי מתח מלחמה וכיוצא באלה ..גם משום שחשבתי  שיצירות אלו יעניינו יותר את הקורא הישראלי גם אם זה אינו מודע לכך שכותבים אותם סופרים ישראליים כמוהו .   

הוא היה יותר טוב מהאחרים.  הסגנון שלו היה יותר רהוט ואני חושד בו היה שהוא היה קורא ספרים רבים  בצורה מדהימה וצפה  בהרבה סרטים ששמשו לו כהשראה. מידי פעם לדעתי  העתיק רעיונות  מיצירות של אחרים  אבל גם אז יש את הסגנון שלו היוצא מהכלל שהיה תענוג לקרוא עצמו.

 הוא היה בעל  יכולת שחזור של אירועים  יוצאת מהכלל ודמיון מדהים וגם קצב עבודה שלא יאמן . הוא יכל לשבת מידי יום ביומו   ולכתוב  באותו היום שני סיפורים שונים של   טרזן  בשלוש ארבע שעות וסיפור בוק ג'ונס ביום .   ועדיין הם היו יוצאים ברמה טובה מאוד.

 א.א. היית נותן לו רעיונות ספציפיים לסיפורים?

 נרקיס :  תמיד יזמתי את הרעיונות הכלליים לסוגי הסיפורים והסדרות. כאן  החלטתי שצריך לכתוב מערבונים כי זה הולך עכשיו בשוק  , וכשכתב על בוק ג'ונס וזה היגיע לשיא של מכירות  אמרתי לו שצריך  לנצל את ההצלחה עד הסוף  ועכשיו צריך לכתוב סדרה מקבילה  על גיבור  מערבונים נוסף.  והיצעתי לכתוב על מרשל שיפינג שם שמקורו היה בבדיחה פרטית ביננו ולעסוק שם במלחמות  אינדיאנים.

 שם החלטתי  שטרזן היגיע לשיא של מכירות ועכשיו היגיע הזמן לסחוט את ההצלחה עוד יותר   וכדאי לכתוב סיפורים על בוי הבן של טרזן,.  ואחר כך  החלטתי שצריך לסחוט את ההצלחה עוד יותר  וצריך לכתוב סיפור ענק  אחד על טרזן בהמשכים . אז הוא כתב. ואחר כך עברנו לסיפורי מלחמות בסדרת איוו גי'מה.

אחר כך פתאום עלה לי הרעיון שצריך  לכתוב סטלגים , ונתתי לו תמונות וסיפורים קצרים ממגזינים זרים  ואמרתי לו תכתוב בכיוון הזה  והוא כתב .

מידי  פעם בפעם הייתי נותן לו רעיונות ספציפיים יותר . וכך הוריתי   לו לכתוב ספר בשם "כלבתו של שולץ כחיקוי להייתי כלבתו  הפרטית של קולונל  שולץ  והוא כתב . וכך הלאה וכך הלאה .הוא לא היה יוזם רעיונות  אבל בהחלט ידע להפיק מרגע שהכיוון נקבע על ידי .

 א.א. :כמה זמן הוא עבד אצלך ? 

  נרקיס: הוא עבר  אצלי שלוש או ארבע שנים וכתב כמה מאות סיפורים עבורי, משהו בסביבות    שלוש מאות   עד ארבע מאות ספרים. הוא גם  תרגם עבורי כמה ספרים בודדים  אבל בעיקר כתב .  הוא היה בלי ספק  עמוד הטווך  של ההוצאה . סביבו עבדו כמה אנשים נוספים שתרמו גם הם כמה ספרים  אבל הוא היה הכותב הראשי  והמוצלח ביותר בלי שום ספק ,אותו תמיד נהניתי לקרוא מה שאי אפשר להגיד על האחרים .  

באיזה שלב הפסקתי את ההוצאה  לזמן מה , והוא עבד בעיתון "לאישה" וכל אחד פנה לדרכו .ומאז לא נפגשנו והוא נפטר והיום אני מצר שלא  יצא לנו להיפגש שוב לפני מותו .   

 

 

מירון אוריאל אשתו ובנו ,1963

מרים אוריאל אישתו של מירון היא מומחית לנושא המיתוסים שמאחורי המזלות שבשמיים  ומדריכה על כך במצפה האסטרונומי בגבעתיים .

מרים אוריאל : מירון היה בן יחיד ונולד כאשר כבר היו מבוגרים. לכן עטפו אותו בצמר גפן וחרדו לכל פסיעה שלו. אסרו עליו לצאת לטיולים עם חבריו, הוא לא היה בתנועת נוער. חבריו היחידים היו הילדים מהרחוב. הוא גדל מופנם וביישן, היה מוסיקלי מאוד וניגן על פסנתר, אפילו חיבר מנגינות משלו.
בנערותו אף כתב שירים. אך מעולם לא ייחס לכל הכתיבה הזאת חשיבות מיוחדת. אמנם נתן אלתרמן עבר על שיריו, אך מעולם לא חשב לחשוף אותם לציבור.
בשעתו, לא נחשב ז'אנר הספרות הקלה כספרות מן המניין והיחס אליו היה של זלזול. היום עושים סרטים מגיבורי קומיקס, אך אז זה נחשבו הקומיקס וגיבוריו כספרות זולה. לכן, לא התייחסנו אל החומר הזה כאל ספרות בעלת ערך כלשהו. לא עלה כלל בדעתנו, שאנשים חדרו דרך המעטפת וגילו את כישרונו ואישיותו המיוחדת שבלטו בכתיבה.מלבד סוג כתיבה זה הוא עסק בתרגום ספרים וכתב ספרים בעלי ערך חינוכי.
הוא עצמו היה מאוד צנוע ומאוד ומעולם לא דיבר על הספרים שכתב ,הוא לא העריך אותם .אפילו כאשר הבן שלנו ירדן מצא את כרכי טרזן וקרא אותם ואהב אותם .מירון לא סיפר לו שהוא הכותב.
שנינו לא היינו מודעים למקום שתופסות יצירות אלו כיום.
כאשר קבלנו את ספרו של אלי אשד "מטרזן ועד זבנג" הייתה זו הפעם הראשונה בה נודע לנו  איזה הד עשו הדברים שכתב ותרגם.

בנו של מירון אוריאל ירדן אוריאל  הוא המומחה והאספן מספר אחד בישראל לתופעה אחרת  ידועה הרבה יותר של התרבות הפופולארית להקת הביטלס הבריטית  ואף חיבר על תולדותיה  שני ספרים בסדרה שהייתה אמורה להקיף את כל תולדותיה של הלהקה ,אך "נתקעה" בשלב של ראשית הצלחתה הגדולה.   ירדן אוריאל מחזיק היום את אחד האתרים הנחשבים ביותר בעברית על הלהקה.

 

 

  

 

לא ניתן אלא להצטער שמירון אוריאל האיש שיצר סיפורים מעניינים ביותר תוך השקעת מזערית של מאמץ (שהוא עצמו זילזל בו מאוד) לא השקיע יותר בתחום זה.אני תמה לאיזה השגים היה משיג אם היה מקדיש מאמץ אמיתי מבחינתו לתחום הספרות הפופולארית .
אם הוא כתב את הספרות הזאת כלאחר יד , לך תדע מה היה כותב אם היה מתאמץ באמת.

נספח :

 

מירון אוריאל הוא הסופר בעל המספר הרב ביותר של השמות הבדויים שהספרות העברית ידעה מעודה .
להלן רשימה (חלקית בלבד אך בהחלט מייצגת ) שלהם
רוני ( שם כותב סיפורי טרזן שמופיע בעצמו כדמות בלפחות אחד מהם )
אבנר כרמון ( שם בדוי שהופיע כשם המ תרגם של ספרים שונים שחיבר אוריאל )
ליאור עשת ( עבור סדרת גיבורי ישראל סיפורים תנכיים לילדים )
ארצ'י ברמן שמו הבדוי המפורסם ביותר עבור מערבונים סיפורי מלחמה וסיפורי גנגנסטרים .
קלייד מורטון () או מורתון ( עבור סדרות תום מיקס וביל הייקוק )
ויקטור בולדר( בספר סטלאג 217. ואחרים)
קים רוקמן ( "סטלג 3" סטלג השדים "סטלג היטלר " ספרי סטלג שונים )
מיק לונגשוט(" ו "בתולות הריין " ספרי סטלג שונים )
הרולד לונגשוט (בספר "שלטון הנשים ")
ז'ק מרטל ( בטרילוגיה של ספרי בלשים על המפקח הצרפתי פיירו)

איבי קוסטין (בספרי בלשים כמו "תעלומת רחוב ברייטון 13"וסדרת סיפורים על השוטר הניו יורקי סלים מקדואל )
אריך לינדשטרום ( בסטלג המוות ו"סטלג 1000 ")
רלף בוצ'ר( בספר "בחזרה לסטלג 13")
"קולונל מרטין רוזנברג" ( בספר "הייתי מפקד סטלג ")
מדלין רושמון ( בספר "אהבת נשים ")
רוקי מרציאנו (בספר "בנות האוייב")
מוניק דה לה טור ( בספר "כלבתו של שולץ")
טוקו יושידה( בספר "קמיקז")
ג'ורג' בלייק (בספר "נאצי שוחרר מהכלא")

 
 
 
ראו גם  

טרזן בארץ הקודש

שאזאם

פלאש גורדון הישראלי

ביל היקוק בדדווד

בוק ג'ונס האמיתי

סטלגים

בן חור

מרגוט קלאוזנר ידידה של מירון אוריאל

עולמות אחרים

מרים אוריאל על ליקויי חמה

אתר הביטלס של ירדן אוריאל

חיים קנו חובב של מירון אוריאל

ספרות קלה