ארכיון תג: מלחמת העולם הראשונה

הסיבוב הראשון :מנהיגי מלחמת העולם השנייה במלחמת העולם הראשונה

dyokan-first-world-war-issue1-621x1024

 

 

  פורסם ב"דיוקן -מקור ראשון "

ביום פירסום רשימה זאת  ה-1 באוגוסט  2014 מלאו מאה שנה בדיוק ליום פרוץ מלחמת העולם הראשונה. ב1 באוגוסט 1914 המגזין "דיוקן -מקור ראשון " פירסם גליון מיוחד שהוקדש למלחמה "הגדולה" מלחמת העולם הראשונה,זאת שהייתה אמורה לגמור את כל המלחמות ורק יצרה את כל המלחמות מאז. יש שם גם מאמר שלי בשם"סיבוב ראשון" שיעסוק בפעילותם המלחמתית של מנהיגי מלחמת העולם השנייה במלחמה הזאת .וסוליני שהיה אז סוציאליסט ובהשראת סרט בשם "קאביריה" שראה בזמן המלחמה על גיבור בשם "מצ'יסטה" שניראה ככפילו הפך למשהו אחר לגמרי.צ'רצ'יל שהיה אחראי לתבוסה הבריטית הגדולה ביותר במלחמה ואחת הגדולות בכל הזמנים ,ובניגוד לאחרים בזמננו שטוענים ש"שופכים את דמם " הוא לקח אחריות.התפטר מתפקידו הבכיר כשר ויצא לפקד על גדוד בקרב. וגם רב טוראי בשם אדולף היטלר שמפקדו במלחמה היה יהודי בשם גוטמן שהתעקש לתת לאוסטרי צלב ברזל כאות גבורה ושינה בכך את חייו של היטלר ואת מסלול ההסטוריה כולה. סיבוב ראשון מנהיגי הצדדים במלחמת העולם השנייה השתתפו בצעירותם במלחמה הגדולה שקדמה לה, והיא שעיצבה את דמותם. במיוחד זה נכון לגבי היטלר, המתנדב האוסטרי הנלהב לצבא גרמניה, שמפקד יהודי התעקש להמטיר עליו צל"שים וגיבור מלחמה בריטי יישם בו טוהר-נשק אחד יותר מדי אלי אשד

היטלר במלחמת העולם הראשונה

מפקדו הישיר של אדולף היטלר במלחמת העולם הראשונה היה יהודי. סגן הוגו גוטמן. גוטמן הוא שהמליץ על היטלר, והשתדל בשבילו, בקבלת עיטורי ההצטיינות שלו על אומץ בקרב. הצורר שחולל את מלחמת העולם השנייה שירת במלחמה שקדמה לה כקַשָר קרבי בקו החזית בין צבא גרמניה לצבא צרפת, בגדוד שאיבד במלחמה חמש שישיות מחייליו. כבר בדצמבר 1914 עוטר רב-טוראי היטלר בצלב ברזל מדרגה שנייה, עם עוד כשישים מחיילי הגדוד. בקיץ האחרון למלחמה קטף עוד שני אותות הצטיינות, ביוזמת סגן גוטמן: במאי 1918 זכה בצל"ש גדודי על אומץ לב מול האויב, ו-4 באוגוסט קיבל את הסמל שהיה גאה בו יותר מכול: צלב הברזל מדרגה ראשונה ,שרק לעתים רחוקות זכו בו חוגרים מן השורה.

בספרי הלימוד של בתי הספר בגרמניה הנאצית זכה עיטור נכבד זה למקום של כבוד. סופרה שם גרסה שהמציא היטלר, או אולי התועמלן שלו גבלס, ולפיה הוא קיבל את צלב הברזל משום שבעת שנשא תשדורות מהמפקדה ליחידה קדמית נתקל בכיתה של 15 צרפתים. הודות לצלילות דעתו, אומץ לבו ומיומנותו בתכסיסי הפתעה, שכמו נלקחו מספרי קרל מאי על האינדיאני וינטו והצייד הגרמני יד הנפץ שהיו חביבים עליו, הצליח החייל המעוטר להתגבר על חיילי האויב ולהוליכם בשבי אל מפקדו לגמרי לבדו. שמו היהודי של המפקד נשמט משום מה בסיפור. סיפורים דומים שהופצו בגרמניה על היטלר תיארו, באופן דומה עד להחשיד, כיצד שבה החייל האמיץ פטרול בריטי של 15 איש, או כיצד פילס את דרכו בקרב באש כבדה מאין כמוה וכך מנע הפגזה שאיימה על עמדה גרמנית. הסיפורים, ובמיוחד העיטורים שהראו שיש להם בסיס, נתנו לאוסטרי שהתנדב לצבא גרמניה עמדה נעלה בגרמניה, כגיבור מלחמה מוכח שיש לו מה להגיד לגרמנים שאינם גיבורים כמוהו. למעשה, צלב הברזל ההוא ניתן להיטלר על העברת שדר חשוב מהמפקדה לחזית תחת אש כבדה ביותר, משום שקווי הטלפון נותקו. היטלר ביצע את המשימה לאחר שהובטח לו שיקבל את האות אם יבצע אותה. בנסיבות הימים ההם, בשוחות שבין גרמניה וצרפת, לא היה זה מעשה גבורה יוצא דופן אלא אירוע יומיומי. לגוטמן נדרשו כמה שבועות של ויכוחים עם מפקד הדיוויזיה, שהתעקש שהפעולה לא הייתה יוצאת דופן משום בחינה. עקשנותו של גוטמן גברה. על פי עדויות מסוימות, סגן גוטמן ענד את העיטור על חזהו של היטלר באותו טקס שבו הוא עצמו, גוטמן, קיבל אף הוא אות גבורה מקביל על אומץ לב בשדה המערכה. היטלר ענד את העיטור עד סוף המלחמה, וגם כשכיהן כפיהרר. תמיד נמנע מלפרט את נסיבות קבלתו הסתמיות למדי, ותמיד נמנע מלציין בזכות מי קיבל אותו. פעם אחת, ב-1941, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, העלה את העניין בדרכו המעוותת. זה היה בשיחה עם סגנו מרטין בורמן ועם נאצים בכירים אחרים במפקדתו.

א ענדתי את צלב הברזל בזמן מלחמת העולם", כיזב, "כי ראיתי מי עוד זכה בו. היה לנו יהודי בשם גוטמן ביחידה. מוג לב. הוא ענד את צלב הברזל, והיה מבחיל לראות את זה. בושה לצבא הגרמני".

הוגו גוטמן החזיק לאחר המלחמה בחנות לריהוט משרדי בעיר נירנברג. הוא נאסר ב-1938 על ידי הגסטאפו, אך קציני האס-אס, שידעו על עברו כמפקדו של היטלר, וגורמים אנטי-נאציים במשטרה הגרמנית, הביאו לשחרורו ממעצר. עם פרוץ המלחמה נמלטה משפחת גוטמן לבלגיה. במאי 9401, זמן קצר לפני שהנאצים כבשו את בריסל, הצליח להימלט שוב בסיוע אמריקני לפורטוגל דרך צרפת ומשם המשיך לארצות הברית. המשפחה התיישבה בסנט-לואיס.

גוטמן שינה את שמו להנרי ג' גרנט וחזר לעסקי הרהיטים. האיש שהעניק להיטלר את סמל הגבורה שלו נפטר ב-1971 והוא בן 91. ככל הידוע גוטמן היה היהודי היחיד שעמד בקשר רציף עם היטלר במהלך חייו, לבד מרופא יהודי שטיפל בו ובמשפחתו בילדותו. לצערנו לא השתמרה שום עדות מפיו באשר לפקודו היטלר ולמחשבותיו עליו.

 

העריק האוסטרי שש לקרב

אדולף היטלר הצעיר  בתמונה המונית מ-1914 שש כשנודע על הכרזת המלחמה.

המלחמה כולה הייתה, מבחינת המִפלץ שיזם את המלחמה שבאה אחריה והאפילה עליה, חוויה מעצבת. ההודעה על הכרזת המלחמה, ב-2 באוגוסט 1914, חילצה מאדולף היטלר התפרצות של שמחה. מצלמתו של היינריך הופמן לכדה אותו בתוך המון מריע במינכן. הופמן עתיד היה להיות הצלם הרשמי של היטלר, אך ב-1914 הוא כלל לא הכיר את הצייר הווינאי הצעיר שהיגר לעיר הגרמנית. כשהיטלר כבר היה פוליטיקאי ידוע, ב-1929, והופמן היה הצלם שלו, הוא חיפש ומצא בעזרת זכוכית מגדלת את פניו של הבוס שלו בצילום הישן. התמונה עם הצעיר המשופם הצוהל בתוך ההמון כיכבה בתעמולה של גבלס, שהציגה את היטלר כפטריוט ואיש העם, נמכרה באלפי עותקים והוכנסה לספרי הלימוד בגרמניה. כיום סבורים החוקרים שלא זכוכית מגדלת הייתה כאן, אלא ריטוש ודיו שבעזרתם הכניס הופמן את היטלר לתמונה שכלל לא היה בה. צולם בקהל המתרונן או לא צולם, היטלר אכן שמח על פריצת המלחמה. הוא מעולם לא רצה לשרת בצבא האוסטרי, שאליו צריך היה להתגייס על פי אזרחותו, שכן שנא את האימפריה האוסטרו-הונגרית הרב-לאומית. הוא התחמק בתירוצים שונים ממכתבי הגיוס שקיבל, והצבא האוסטרי שאיים לאוסרו כעריק החליט לבסוף שהוא גם אינו כשיר להילחם. אבל היטלר בהחלט היה כשיר להילחם, והיה נחוש להילחם אך רק בצבא גרמניה. הוא הגיש בקשה להתגייס כמתנדב לצבא הגרמני, ולשמחתו קיבל בתוך יום תשובה חיובית ממשרד מלך בוואריה. חקירה שהתקיימה לאחר ניסיון הפוטש שלו נגד ממשלת בוואריה ב-1924 הראתה שהוא קיבל את האישור רק כתוצאה מטעות בירוקרטית של פקיד שלא הבין שהוא אינו אזרח גרמניה. הוא חשש פן תיגמר המלחמה בטרם נלחם; כן, בתחילת מלחמת העולם הראשונה ההערכה הייתה שזו מלחמה של גומרים-הולכים. כבר בימים הראשונים נקלעה יחידתו של היטלר לקרבות קשים שבהם נהרגו 70 אחוז מאנשיה, חלקם באש גרמנית.

לאחר שנים סיפר היטלר שקרבות ראשונים אלה עיצבו אצלו את ההכרה ש"החיים הם מאבק תמידי נורא". ב-3 בנובמבר 1914 הוא הועלה לדרגת רב-טוראי, ובדרגה זו נשאר עד סוף המלחמה. הוא אמנם נראה למפקדיו מהימן וצייתן, ועד מהרה אף קיבל כאמור הכרה מחמיאה לאומץ הקרבי שלו, אך המפקדים החשיבו אותו כחסר כישורי מנהיגות, שכן נטה להתבודד ונראה חולמני. נראה שגם היטלר עצמו לא נלהב מהעלאה בדרגה, כי חשש שהדבר יביא להרחקתו מהיחידה שאת החיים בה חיבב ואשר הרגיש בה התעלות שלא חש עד אז מעולם. ואכן, ככל הידוע לו היו להיטלר חברים מקרב רעיו לחפירות. אמנם לימים, כשהיה פיהרר, הרבו ותיקי הגדוד לפנות אליו בבקשה לתמיכה כספית או לג'וב, בהזכירם את ימיהם ביחד בשוחות, והוא נהג להיעתר להם. אולם נראה שידידו האמיתי היחיד בשוחות היה כלב ושמו פוסל, טרייר לבן שנדד אליהם מקווי האויב. היטלר לימד אותו תעלולים ורווה נחת מידידותו. כשיחידתו נאלצה לזוז למקום אחר והכלב נעלם, הוא לא ידע את נפשו מצער. "החזיר שלקח אותו ממני לא ידע מה הוא עשה לי", אמר כעבור שנים רבות. הוא מעולם לא גילה צער דומה על אדם כלשהו.

פעם על הכוונת, פעם על הקו

בין שליחות לשליחות, במפקדה ובשוחות, מצא היטלר זמן לצייר ולקרוא את כתבי שופנהאואר וניטשה על האדם העליון שהצבא הגרמני חילק לחיילים. כמה פעמים ניצל ממוות, למשל כאשר התפוצץ פגז צרפתי בעמדת פיקוד קדמית והרג ופצע כמעט את כל אנשי המטה שהיו שם. בין הפצועים קשה היה מפקד הגדוד, שעמד להמליץ על הענקת עיטור צלב הברזל להיטלר – וזאת על חלקו, לצד חייל אחר, בהגנה על חיי מפקד זה תחת אש ימים אחדים לפני כן. היטלר יצא מהעמדה דקות אחדות לפני נפילת הפגז. מעין אות לבאות – להתנקשויות שהיטלר ניצל מהן פעם אחר פעם בהיותו שליט גרמניה. מהגדוד של היטלר, שמנה בראשית המלחמה 3,000 איש, נותרו חיים בסיומה רק כ-500. מסוכן במיוחד היה תפקידו של היטלר כמקשר, שרבים רבים נפלו בו. הישרדותו חיזקה את תחושתו שהוא נבחר בידי מישהו למשימה מיוחדת בעתיד, ושאותו מישהו שומר עליו. על סף סיום המלחמה שוב היה היטלר קרוב ליהרג. חייל בריטי ושמו הנרי טנדי כמעט שינה את ההיסטוריה העולמית במהלך השתלטות על כפר צרפתי: היטלר היה בטווח הרובה שלו, אך הוא החליט שלא לירות. טנדי ראה לנגד עיניו חייל פצוע וכושל, השולח מבט יגע לקנה הרובה שלו כאילו הוא כבר יודע שהוא הולך למות. למה להרוג אותו? , חשב. טנדי התפרסם בבריטניה, ונעשה גיבור לאומי, משום שהיה החוגר המעוטר ביותר בצבא הבריטי. הוא לא ידע מי היה החייל שעל חייו חס. אך היטלר זכר היטב את התקרית הזאת ואת האיש שכמעט ירה בו, ואף זיהה את פניו בעיתונות. היטלר השיג העתק של תמונה שהצייר האיטלקי פורטוניטו מטניה צייר על פי תצלום ידוע שבו נראה הגיבור הבריטי טנדי נושא חייל פצוע בתחילת המלחמה, ותלה אותה בביתו. כאשר בא לשם ראש ממשלת בריטניה צ'מברליין ב-1938, ביקור פייסנות שהוביל לחתימת הסכמי מינכן הנודעים לשמצה, ראה להפתעתו את התמונה ושאל את היטלר מה לו ולתמונת חייל בריטי. היטלר ענה לצ'מברליין "זה האיש שכמעט הרג אותי, והייתי משוכנע שלעולם לא אראה את גרמניה שוב. אבל ההשגחה העליונה שמרה עליי גם אז". הוא ביקש מצ'מברליין שיעביר את תודתו לטנדי.

ואכן – כפי שסיפר לימים אחיינו של טנדי – יום אחד צלצל הטלפון בביתו של הנרי טנדי ועל הקו היה ראש הממשלה. הוא דיווח לטנדי על השיחה עם הפיהרר, ועל התודות שהלה ביקש לשלוח לאיש שהחליט שלא לירות בו. רק אז נודע לטנדי הנדהם מי היה האיש שהוא החליט להציל את חייו ולא לירות בו. הוא חזה כמובן עוד קודם לכן בתמונות של שליט גרמניה, אבל לא זיהה אותו כאיש שהיה על כוונת הרובה שלו ב-1918. הוא היה מוכה הלם. חרטתו על שחמל על האיש התעצמה בשנים הבאות, כאשר היה בלונדון המופצצת. טנדי נפטר ב-1977 והוא בן 86.

באוקטובר 1918 היטלר התעוור זמנית מהתקפת גז כלור של הבריטים. שעה ששכב עיוור וחסר ישע בבית החולים בימות החורף של 1918, בעוד גרמניה נכנעת לאויביה, דומה היה עליו כי כישלונו האישי כצייר ועיוורונו מתמזגים באסון שבא על העם הגרמני כולו. הלם התבוסה גרם לו זעזוע נפשי עמוק. הוא סיפר שכאשר שמע על שביתת הנשק בכה בפעם הראשונה מאז מות אמו. נראה היה לו שתבוסה כזאת אפשר להסביר רק בבגידה, בחתירה אפלה של הגזע השנוא עליו, זה שעמו נמנה גם מפקדו ודורש טובתו.

גרינג מפיל המטוסים

רק מעטים מראשי המשטר הנאצי היו בעלי עבר משמעותי במלחמת העולם הראשונה. אנשי המעגל הראשון שסביב היטלר – הימלר, גבלס, בורמן ושפר – היו צעירים מכדי למלא תפקיד של ממש במלחמה ההיא. החריג היה מספר 2 ברייך השלישי, שר האווירייה הרמן גרינג. במלחמת העולם הראשונה היה גרינג טייס קרב שהתפרסם במספר הרב של מטוסי קרב שהפיל. הוא טען ל-22 לפחות; לדעת המחקר הוא אכן הפיל לפחות 17 מטוסי אויב. הצלחתו זאת הביאה אותו בסוף המלחמה להתמנות מפקד היחידה של הטייס המפורסם ביותר של גרמניה, מנפרד פון-ריכטהופן, "הברון האדום", שנהרג זה מקרוב. לאחר המלחמה היה גרינג גיבור מלחמה מפורסם ומעוטר, והצטרפותו למפלגה הנאצית נחשבה להישג אדיר שלה. סביר להניח שבזכות עברו זה זכה לשמש לאורך שנים רבות מספר 2 הרשמי של היטלר.

  בין מצביאיה של גרמניה הנאצית, פילדמרשל ארווין רומל, שכמעט כבש למען היטלר את המזרח התיכון, התפרסם בתרומתו למלחמת העולם הראשונה. הוא היה אז קצין זוטר למדי, סרן בחיל הרגלים, אך בקרבות עם הרומנים והאיטלקים בלט בזכות טקטיקות ייחודיות, שהיו גרעינה של האסטרטגיה שתשמש אותו כעבור שנות דור במדבר לוב ובמצרים. על תוקפנותו וכושר האלתור שלו בחזית אינוונצו באיטליה הוענק לרומל הצעיר העיטור הקיסרי הגבוה ביותר, דבר חסר תקדים לגבי קצין חיל רגלים זוטר.

 

כריכה קדמית ואחורית של חיל-הרגלים תוקף – ארוין רומל

ספרו 'חיל הרגלים תוקף' על ניסיונו במלחמת העולם הראשונה היה רב-מכר, והיטלר עצמו קרא אותו בתשומת לב. הספר אפילו תורגם לעברית והופיע בהוצאה הצה"לית 'מערכות'. זהו מן הספרים הבודדים של מצביאים נאצים שתורגמו לעברית, והיחיד הנוגע לניסיונו של קצין גרמני במלחמת העולם הראשונה שהופיע בלשוננו – אות לחשיבות הרבה שמייחסים לו גם בצבא הישראלי.

מוסוליני עוזב את השמאל

מכאן לבן בריתו של היטלר, שליט איטליה בניטו מוסוליני. ערב מלחמת העולם הראשונה כבר היה מוסוליני פוליטיקאי סוציאליסט ידוע, שתמך במהפכה סוציאליסטית אלימה ושימש עורך עיתון המפלגה. כשפרצה המלחמה הוא קרא לניטרליות מוחלטת, אך עד מהרה שינה את דעתו וצידד בחבירה למעצמות ההסכמה. היו שייחסו את השינוי לשוחד צרפתי, אך השינוי שחל במוסוליני היה אמיתי. כשהצטרפה איטליה למלחמה הוא התגייס לצבא, וב-1917 נפצע. לאחר מכן חזר לעבוד בעיתונו. אלא שהאידיאולוגיה שלו עברה שינויים דרמטיים. איש השמאל הלוחמני עבר אל הקצה הלאומני והניף את נס הפשיזם. היו שמועות שגרמה לכך, בין היתר, סדרת הסרטים על הגיבור הרומאי הדמיוני מצ'יסטה. הסרט הראשון בסדרה, 'כביריה', יצא לאקרנים ב-1914 ותיאר את גדולת האימפריה הרומית במלחמות הפוניות. השחקן שגילם את הגיבור, ברתולומאו פגאנו, דמה למוסוליני כשתי טיפות מים. תסריטאי 'כביריה' היה הסופר גבריאלֶה ד'אנונציו, הוגה דעות לאומני. מוסוליני, בין אם הושפע מהכוכב בן דמותו ובין אם לא, הושפע מד'אנונציו והפיץ את דעותיו – שעל פיהן המלחמה היא הזדמנות להתחדשותה הלאומית של איטליה.

 

סטלין נרקב בסיביר

Image result for ‫סטלין הצעיר‬‎

מנהיג ברית המועצות במלחמת העולם השנייה, הרודן יוסף סטלין, התקשה לעשות דבר מה משמעותי במלחמת העולם הראשונה – שכן רוב שנותיה היה אסיר בסיביר, בגלל פעילותו המהפכנית. ב-1917 שימש עורך ביטאון המפלגה הבולשביקית, 'פרבדה', אך היה נתון למרותו של כותב המאמרים הראשיים לב קמנייב. בשלהי המלחמה, לאחר מהפכת אוקטובר, שימש קומיסר פוליטי בצבא האדום. המהפכה הקומוניסטית אירעה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, ולמעשה התאפשרה בגללה. ולדימיר איליץ' לנין, מנהיג המהפכה, הגיע לרוסיה מגלותו בשוויצריה בעזרת הגרמנים, שהיו מודעים היטב לנזק האדיר שיכול לגרום האיש הזה לאימפריה הרוסית. הם אפשרו אפוא ללנין ולאנשיו לעבור בגרמניה בקרון חתום, שאותו אסור היה להם לעזוב. הגרמנים צדקו. ברוסיה התגלה לנין ככלי נשק מזיק יותר מכל התותחים והגזים הגרמניים, וגרם בפעילותו החתרנית נזק אדיר למאמץ המלחמה הרוסי. שירות חשוב אף יותר לגרמנים עשה לנין לאחר שתפס את השלטון ברוסיה. הוא הוביל לחתימת הסכם ברסט-ליטובסק בין רוסיה לגרמניה, שהפסיק את המלחמה ונתן לגרמנים שטחים רוסיים

 

. רוזוולט וצ'רצ'יל גם

ולבסוף, למערב. שני מנהיגיו הגדולים של העולם החופשי במלחמת העולם השנייה מילאו, במפתיע, אותו תפקיד במלחמת העולם הראשונה: שניהם היו אחראים על הצי הצבאי של מדינותיהם. אלה הם גם שני האישים היחידים שנשאו תפקידים ממשלתיים בכירים בשתי המלחמות. נשיא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה, פרנקלין דלאנו רוזוולט, שימש במלחמה הראשונה תת-שר לענייני הצי. הוא התמיד בתפקיד זה עד 1920. הוא נודע כמצדד נלהב בשימוש בצוללות, ויזם כמה תוכניות לעצירת צי הצוללות הגרמני – ביניהן תוכנית למחסום מוקשים ימיים ענק מסקוטלנד ועד נורווגיה, שסיום המלחמה קטע את מימושה. הצלחתו בהכנת הצי האמריקני למלחמת העולם הראשונה, והיוזמות שנקט בתפקידו, הוציאו לו מוניטין והזניקו את יוקרתו הפוליטית במידה כזו שכבר ב-1921 היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לסגן הנשיא. הדמוקרטים כשלו במסע הבחירות הזה, ורוזוולט נאלץ לחכות עוד כמה שנים. ב-1921 אף לקה בשיתוק ילדים, שעמו נאבק כל שנות נשיאותו הרבות.

Image result for ‫צ'רצ'יל הצעיר‬‎

 

וינסטון צ'רצ'יל, ראש ממשלת בריטניה במלחמת העולם השנייה, לא רק ששימש בתפקידים בכירים בשתי המלחמות, הוא אף כתב את ההיסטוריה של שתיהן. סדרת ספריו על מלחמת העולם השנייה זכתה לתהודה רבה, אך רק מעטים מכירים את הסדרה בת שלושת הכרכים שכתב על המלחמה הראשונה: 'המשבר העולמי', 'החזית המזרחית' ו'תוצאות המלחמה'. להבדיל מהסדרה הגדולה שלו על מלחמת העולם השנייה, ספרים אלה לא תורגמו לעברית. צ'רצ'יל היה במלחמת העולם הראשונה שר הימייה, ולאחר מכן שר החימוש. אלא שלהבדיל מרוזוולט, צ'רצ'יל לא קנה לעצמו בשנים ההן שם של שר מוצלח. תפקודו הוכתם בגלל אחריותו הישירה למתקפה הכושלת על חצי האי גליפולי ב-1915. המתקפה נועדה להשתלט על מצרי הדרדנלים, המוליכים מהים השחור לים התיכון, וכך לאיים על הבירה העות'מאנית איסטנבול, לפתוח לרוסים נתיב ימי לים התיכון, ולהעביר את מדינות הבלקן לצדן של מעצמות ההסכמה. צ'רצ'יל חשב לקטוף ניצחון קל שיסייע לקצר את המלחמה. חשבונותיו התגלו כשגויים. תורכיה נחלה במערכה זו את ניצחונה הגדול היחיד במלחמה. אחד המצביאים הבולטים בצד התורכי היה מוסטפה כמאל, שהמריא על כנפי הניצחון הזה וכעבור שנים אחדות נודע כאטא-תורכ, המהפכן החילוני אבי תורכיה המודרנית. צ'רצ'יל לקח על עצמו את מלוא האחריות והתפטר מהממשלה. הוא יצא לחצי שנה לשירות קרבי בחזית המערבית, שם שימש מפקד גדוד בדרגת סגן-אלוף.

במאי 1916 הוא שב לבריטניה ולמקומו בפרלמנט. כעבור שנה מינה אותו ראש הממשלה לויד ג'ורג' לשר החימוש והטיל עליו את האחריות לייצור הנשק, לרבות טנקים ומטוסים, שנדרש להבסתה של גרמניה. במסגרת תפקיד זה התוודע לד"ר חיים ויצמן, שמונה למנהל המעבדות של האדמירליות הבריטית. ויצמן גילה שם שיטה להפקת אצטון, חומר חיוני לייצור חומרי נפץ, מתסיסה של חומרי גלם צמחיים. תמיכתו של צ'רצ'יל עזרה לוויצמן להשיג משר החוץ, הלורד ארתור בלפור, לקראת כיבוש ארץ ישראל בידי הבריטים, את ההצהרה המפורסמת שהכירה בזכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל. בסיום המלחמה התמנה צ'רציל לשר המלחמה שמשימתו הייתה לשחרר את החיילים לביתם ללא תקלות ולשלוח אספקה צבאית לכוחות האנטי-בולשביקיים ברוסיה. גם ניסיונו זה נכשל, והבולשביקים השתלטו על רוסיה. את תדמית הכישלונר הסדרתי שדבקה בו במלחמת העולם הראשונה הצליח צ'רצ'יל לסלק רק במלחמת העולם השנייה.

 

 

 

 

לורנס איש ערב

 laurence of arabioa 1
 
 
 בזמן שישראל נאבקת באירגון גרילה כדאי להיזכר באיש לימד את הערבים את לוחמת הגרילה ,והוא היה בריטי דווקא ,הפך לאגדה ולמודל לדמויות מפורסמות כמו הארכיאולוג אינדיאנה ג'ונס ומואדדיב גיבורספר המדע הבדיוני הקלאסי  "חולית ".ואף נוצרו עליו סיפורים רומנטיים על קשר אהבה בינו ובין המרגלת הארץ ישראלית שרה אהרונסון אשת אירגון נ"ילי. 

 איש זה הוא לורנס איש ערב.
רק שהאגדה שלו היא בלשון המעטה שנויה מאוד במחלוקת
.

"הוא ראה את החיים כסיפור נפלאות ,כל האירועים היו חשובים .כל האנשים שבאו עימו במגע גיבורים ".
לורנס איש ערב על השיך אאודה אבן טאיי.

Image result for ‫שבעה עמודי חוכמה לורנס‬‎

בימים אלו יצא לאור בהוצאת משרד הביטחון הספר "שבעה עמודי חוכמה" תרגום חדש " של ספרו של הסוכן החשאי הבריטי המפורסם ביותר של כל הזמנים ( אחרי ג'ימס בונד) תומס אדוארד לורנס הלא "לורנס איש ערב" ספר ( ששמו לקוח מפסוק בספר "משלי " התנכי ) שבו תיאר את מעלליו והרפתקאותיו בהמרדת שבטי ערב כנגד האימפריה התורכית בזמן מלחמת העולם הראשונה .
ספר זה שנקרא יותר מכל דבר אחר כסיפור הרפתקאות הפך הודות לסגנונו הספרות הנשגב לנכס ספרותי לאומי ווינסטון צ'רציל ( ידידו הטוב של לורנס ) אף הגדירו "כאחת היצירות הגדולות ביותר שנכתבו באי פעם בלשון האנגלית ".
במידה רבה הודות לספר זה ואחרים כמוהו שנכתבו על לורנס בידי ידידים , לורנס הפך לכמעט ויותר מכמעט דמות אגדית.
החלו להישמע טענות שהוא היה הדמות הצבאית הבולטת ביותר של מלחמת העולם הראשונה . מלחמה שבה כידוע היה מחסור עצום בדמויות צבאיות רומנטיות מכל סוג. היציגו אותו כ"אביר האחרון " דמות רומנטית שכמו יצאה מספרי ההרפתקאות לילדים ונאבקה כמעט לבדה באויב התורכי ניתן להניח שאולי זאת הייתה הסיבה לפירסומו הגדול של לורנס .

סיפורו שימש ב-1962 כבסיס לסרט רחב יריעה של דיויד לין ובכיכובו של פיטר אוטול הנחשב היום לסרט קלאסי אחד הגדולים בתולדות הקולנוע שזכה לשבעה פרסי אוסקאר. בהשראת הספר הופיעו על לורנס כמה ביוגרפיות לילדים ומבוגרים ואפילו חוברות קומיקס . דמותו כיכבה מאז בסרט טלביזיה ואפילו בשלושה פרקים בסדרת "אינדיאנה גו'נס הצעיר" על עלילות הארכיאולוג הקולנועי המפורסם במלחמת העולם הראשונה שבהם לורנס מופיע כידיד ומקור השראה של הארכיאולוג הצעיר אינדי .מאז 1922 לא חלפה שנה שבה לא הופיע לפחות ספר אחד על לורנס ,ויצאו לאור למעלה מ60 כאלה עד היום, הרבה יותר מעל כל איש אחר שהיה מעורב במלחמת העולם הראשונה ( להוציא אולי וינסטון צ'רצ'יל ידידו הטוב)..
פרטי עזבונו נמכרו במכירות פומביות רבות משתתפים כיאות לאליל. עד היום יש כתבי עת שמוקדשים רק לחייו ויצירתו . ויש אנשים שאוספים באובססיביות כל פריט שקשור אליו.
ואולי כתוצאה  אישיותו הקריירה שלו ועצם פעילותו במזרח התיכון. נשארו במחלקות ערנית ביותר עד היום .

לורנס במרד הערבי

רוי קרטני הביט בי משועשע …הציע שאקח את לורנס לדוגמה .הנה אליל מודרני ,האדם המחולל
היסטוריה ,הגאון היחיד ההופך ממלכות ומשנה סדרי עמים בכוח החוכמה ,באמצעות הלשון ,בנתיב השכנוע ,בסוד ההסתכנות והקסם האישי .
( משה שמיר "עד הסוף"  ע' 223)


על העובדות האלו אין כל מחלוקת . תומס אדוארד לורנס נולד ב1888 באנגליה כבן לא חוקי .  הוא נמשך למזרח מנעוריו לאחר שקרא את ספר מסעותיו של צ'רלס דהותי על המדבר. הוא היגיע למזרח התיכון ב1909 כארכיאולוג שהתעניין במיוחד בתקופה הצלבנית באיזור והשתתף בחפירות ארכיאולוגיות בצפון עיראק בכרכמיש ביחד עם לאונרד וולי . ועסק גם במסע חקר ומיפוי במדבר צין שבסיני
במהלך מסעות אלו קנה לעצמו לורנס שליטה בשפה ובתרבות הערבית שהקסימו אותו.כמו אנגלים רבים אז ובעתיד הוא נמשך לדמות של הלוח הערבי האציל והנועז לסוסי הערביים ולרכיבה על הגמלים .הוא נמשך לנימוסים הערביים . מאידך הוא כמו בריטים אחרים הביע לא פעם סלידה מסוימת מהיהודים המזרח האירופיים שבאו לדעתו לגזול את אדמותיהם של הערבים בפלסטינה . אבל דעותיו בנושא לא היו אחידות מעולם והן עברו שינויים.

באותה עת התהדקו קשריו עם הביון הבריטי ( שוולי כבר עבד עבורו כסוכן מודיעין ) שהבין שאדם כמו לורנס אפשר לנצל. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה כאשר הבינו בבריטניה שישנה הזדמנות פז לשנות את המצב הפוליטי במזרח התיכון מן היסוד ולהכות מכות מוות באימפריה התורכית הגוועת הוא הועבר לקהיר ,מרכז הביון הפוליטי והצבאי של בריטניה במזרח.שם הוטל עליו להיצמד לאמיר פייסל בנו של חוסיין ה"שריף" השליט של העיר מכה .עם פייסל שהיה ידידו הקרוב ושהוא שימש כיועצו הצבאי נטל לורנס חלק ולפעמים גם יזם חלקים במרד הערבי הגדול כנגד התורכים ונטל בו חלק במעשי גבורה שונים שהפכו אותו למפורסם ונערץ בקרב הערבים .לורנס תרם לגיבוש המבנה ודרכי הפעולה של צבא המרד ,ניהל כביחד עם פיצל ואחיו עבדאללה את פעולות השבטים המורדים וקבע את האיסטרטגיות להם ואת תכסיסיהם.

 הוא ניהל למעשה לוחמת גרילה קלאסית מהסוג ששום מפקד בריטי לא קיים מאז ימי ולינגטון בספרד. הוא ריכז את הפעולות בהפרעות לדרכי התחבורה של תורכים על ידי מארבים ,וחבלות הריסת מחסנים צבאיים וזריעת חוסר ביטחון ובהלה בקרב היחידות התורכיות השונות שהיו מפוזרות בשטח המדברי הנרחב. ואף השתתף הוא בעצמו ברבים ממבצעיו .בייחוד במבצעים שהיו קשורים בפיצוץ רכבות ובחבלה במסילת הברזל החיג'אזית . לזכותו נזקפת הטקטיקה של ריתוק הכוחות הטורקים לעיר אל-מדינה דבר שעזר לבריטים בפיקודו של גנרל אלנבי לכבוש את ארץ ישראל ב-1917 ואז הוביל לורנס את הערבים במבצע מזהיר לכיבוש עקבה וניתק את חיל המצב התורכי במדינה מעורפו .

בעקבות מבצע זה היה לורנס לחוליה המקשרת בין הגנרל אלנבי, שמונה כמפקד העליון של הכוחות הבריטיים במצרים, לבין צבאו של פייסל. לבריטים נסללה כעת הדרך להמשיך את מסע הכיבוש צפונה לכיוון דמשק, עם עזרה ערבית ותוך התמוטטות מערך ההגנה הטורקי.תרומתו הגדולה ביותר במלחמה הייתה בשכנוע מנהיגים ערביים שונים לשתף פעולה עם פייסל במרדף מאורגן על מנת לסייע לבריטים כנגד התורכים . הוא נספח לצבא המרד הערבי במסעו צפונה השתתף בכיבוש עקבה ביולי 1917 .והמשיך בפעולות ברחבי נעבר הירדן עד החודש האחרון למלחמה עת נע במקביל לצבא הבריטי לדרום סוריה .שם היה מעורב בכיבוש דמשק .

Lawrence of Arabia (Weird War Tales #29, 1974)
צייר Alfredo P. Alcala

המרד הערבי היה לכאורה הצלחה גדולה מעין כמוה .
אך מה בדיוק היה מרד זה ? נהוג היה לראות בו במשך השנים כשיא של תהליך ממושך של "התעוררות לאומית ערבית" שנבעה ממיאוס גובר והולך מהשלטון העות'מאני והיה לשחרור לאומי ולאיחוד האומה הערבית במדינה עצמאית. אולם כיום נראה שהמדובר במיתוס .

לורנס איש הרהב

הוא היה אשף תכסיסי הלשון ,אחד מגדולי אם לא גדול הסגנונאים האנגלים של המאה שהצליח תמיד ליצור את ההרגשה שהוא מספר את הכל שמעביר אותך על יד ,לא בתוך ,אבל סמוך מאוד לאש החורכת של האמת. 

 אבל האמת היא שהוא לא בדה סיפורים ,הוא בדה את חייו ,את עצמו ,את אישיותו. הוא בדה מרד ערבי שלא היה ולא נברא , הוא בדה ממלכה מזרח תיכונית שלא תהיה ולא תיברא,הוא בדה אחדות ערבית שלא היה לה מעולם ואינני יודע אם יהיה לה אי פעם הגרם הראשון של מלט חיבור –והוא בדה כמובן את הגאון הצנוע ,הגיבור החלש ,המנצח המובס האלמוני עטור התהילה שאפילו את שמותיו כולם בדה והחליף ככובעים….
(משה שמיר "עד הסוף")


לדעת החוקרים אפרים ואינרי קארש במאמר ""המרד הערבי הגדול ": בין מיתוס למציאות ": שפירסמו בכתב העת להיסטוריה "זמנים "ב-2001. כל הטענות לגבי המרד הערבי כמרד לאומי גדול הן שגויות מן היסוד .

לדעתם המרד במדבר לא היה לאומי ערבי כלל ועיקר .וזאת מאחר שבאותה תקופה לא היו נתינים הערביים של האימפריה העותמאנית כל תודעה לאומית . ולפעולותיהם ולרעיונותיהם של כ350 הלאומיים שפעלו בכתריסר אגודות ערביות סודיות באימפריה העות'מאנית לא הייתה שום השפעה על הציבור הערבי שנותר רובו ככולו נאמן לשולטן עד לסיום המלחמה.היחס למרד בקרב אותם חלקים מהציבור הערבי שהיו מודעים לקיומו נע מאדישות מוחלטת לעוינות חריפה .
כמו כן חוסיין ובניו לא היו לאומנים ערביים שחתרו לשחרור אומתם מכבלי השעבוד העות'מאני ארוך
השנים אלא בסך הכל אימפריאליסטים שביקשו לנצל חלון הזדמנויות נדיר לשם הקמת אימפריה רב לאומית נרחבת מישלהם על חורבות האימפריה העות'מאנית . לא השאיפה לחרות היא שמשכה אותם אלא הרצון לביזה מגווית התורכי שנראה כנחלש יותר יותר ויותר. צבא המורדים אמנם הורכב מקבוצות ערביות שונות אך אלו היו עוינות ביותר זו לזו כפי שהיו הלאומים הערביים במזרח זה לזה.
היה זה נצנוץ הזהב הבריטי וריח השלל שקיבץ את הבדואים מאחורי השריף ובניו ובודאי לא השאיפה לחרות או שחרור לאומי. בדואים רבים נהגו להעלם מיד לאחר שקיבלו מענק או שכחו את הלחימה ברגע שמצאו שלל רב:" הביזה העסיקה לחלוטין את הבדואים שלנו והתקפות הנגד התורכיות לא נתקלו בהתנגדות כלשהי " מדווח לורנס בספרו .

השריף חוסיין לא גילה עניין רב בשיחרור האומה הערבית המדוכאת ,למרות כל המלל הלאומני שבו עטף את מגעיו עם בריטניה ועם לורנס. כל התנהגותו במהלך המרד הייתה מכוונת למטרה אחת בלבד :השגת הרווח המירבי עבורו ועבור משפחתו.

הוא ובני  ומשפחתו לא ראו את עצמם באמת כחלק מהעם הערבי אלא כאליטה נבחרת שנועדה לשלוט על המונים הנבערים . בני משפחת האשמים בזו לכל שאר הערבים ראו בהם חבורות נבערים מפוצלים אשר רק הם בעצמם מוכשרים לשלוט בכולם
במהלך המרד קיים פייסל מגעים סודיים עם מנהיגים תורכיים כמו עם ג'מאל פחה ומוסטפה כמאל גיבור מערכת גליפולי ( ולעתיד שליט תורכיה).לורנס תיאר מגעים אלו בספרו כמהלך מבריק של זריעת פרוד בקרב העותמאנים וסיפר סיפורים גרנדיוזיים על ההצעות המדהימות שאותם היציעו התורכים לפייסל כמו אוטונומיה לחיג'אז וסוריה ומסופוטמיה וכתר לחוסיין וכו'.

במציאות הלא רומנטית מגעים אלו היו הונאה חסרת בושה של בני בריתו הבריטים ואיש לא ידע זאת טוב יותר מלורנס אשר נתן הסכמה בשתיקה למגעים מפוקפקים אלה והסתירם מהממונים עליו . שנים מאוחר יותר הודה לורנס לאחד הביוגראפים שלו "פייסל בהחלט מכר אותנו ". במציאות הפיתויים הנכבדים שהיציעו התורכים לפייסל היו פרי דמיונו הפורה של לורנס ( או אולי של פייסל שסיפר לו עליהם ).לו אכן היו מועלות הצעות כאלו בפני פייסל סביר להניח שהיה חוטף אותן בשתי ידיו .
גם אם נקבל את קביעתו המפורסמת של לורנס כי "הכל הוגן באהבה מלחמה וכריתת ברית "ברור שמגעי ההאשמים עם העותמאנים לפני פרוץ המרד ובמהלכו היו בגדר הונאה של הבריטים וחשפו את הכזב ביומרתם לייצג את "האומה הערבית ".

אחרי המלחמה היה יועץ מדיני לידידו וינסטון צ'רצ'יל אז שר המושבות . ב1919 הוא השתתף במשלחת הבריטית לועדת השלום בפריז ולמעשה יועצו של פייסל ודובר השאיפות של בית האשם .אך נכשל במאמציו להבטיח מלוכה בסוריה לפייצל כיון שהדבר נגד את הסכמי סיקס פיקו בין אנגליה וצרפת .אך יותר מאוחר סייע בהמלכת פיצל על עיראק ( שלא האריכה ימין בניגוד להמלכת אחיו עבדאללה בירדן) . לורנס ראה בהתנהגות של ממשלת בריטניה לבית האשם ולערבים בכלל כבגידה וב1922 פרש משרות הממשלה . כל חייו נשאר מעריץ של הערבים בכלל ושל האשמים בפרט.

הודות לספרות המפורסם "שבעת עמודי חכמה" שפורסם ב- 1926 ( ותורגם לעברית במהרה בידי יעקב קופליוביץ ) הפך לורנס את המרד הערבי שהיה לא יותר מהצגה צדדית חסרת חשיבות במלחמה הכוללת כפי שהודה הוא בעצמו להצגה ראשית שהציתה את דמיונם של המוני קוראים . הקולונל לורנס חסר החשיבות הפך ללורנס איש ערב " הגיבור הלאומי שהיה ידוע למיליונים .ספרו של לורנס הפך לרב מכר ענק ונשאר כזה במשך עשרות שנים .
הוא הוצג בידי עיתונאי בעל יכולת פרסומית אדירה בשם לואל תומאס כ"מלך הבלתי מוכתר של עמי ערב ". אותו תומאס נדד ברחבי אנגליה במסע הרצאות מלווה במופע אור קולי :שיקופיות שהוצגו בפנס קסם על מסעו של גנרל אלנבי בארץ ישראל ובעיקר על מסע ההרפתקאות של לורנס . הרצאות אלה משכו אליהם יותר ממיליון מאזינים ובינהם מלך אנגליה שרים וגנראלים שונים . לאחר מכן תומאס כתב ספר על לורנס בשם "נסיך מכה". הספר נמכר במאתיים אלף עותקים .

על חייו הופיעו ביוגרפיות רומנטיות נוספות מאת ידידים כמו המשורר רוברט גרייבס  ( מחבר "אני קלאודיוס " ו"גיזת הזהב") ו שכתב ב-1927 ביוגרפיה בשם " Lawrence and the Arabian Adventure ( 1927 ) שהייתה במידה רבה אחראית למיתוס שנוצר סביב איש זה ,לורנס עצמו שיתף פעולה בכתיבתה כמעין מחבר שותף וכך סייע להאדרת שמו .
גרייבס ראה בו דמות רומנטית וצבעונית שונה מאוד מהדמויות האפרוריות שאפיינו את מלחמות החפירות של מלחמת העולם הראשונה.
ההיסטוריון לידל הרט כתב גם הוא ביוגרפיה שבה ייחס ללורנס תכונות של מצביא ברמה של נפוליאון ואלכסנדר הגדול.
ידיד אחר וינסטון צ'רציל כתב עליו רשימה מעניינת  בספרו "גדולי הדור " ששמו מדבר בעד עצמו. לדעת צ'רצ'יל ספרו של לורנס על הרפתקאותיו הוא ":אחד הספרים יותר מצוינים שנכתבו בשפה האנגלית וכשרובה של הספרות הענפה על המלחמה הגדולה ינופה ויעלם מן העין תחת שכבות תמציות ביאורים ודברי ימים של הדורות הבאים .כשמאבקינו ייבחנו מתוך פרספקטיבה ומידותיהם הנכונות תיראינה ביתר דיוק .יזהיר סיפורו של לורנס על המרד במדבר באור אלמוות ".

כתוצאה ממסע הרצאות של תומאס והספרים שכתבו לורנס ,תומאס  רוברט גרייבס למבוגרים ולילדים לורנס הפך לגיבור לאומי ולאגדה .. הוא מצא את עצמו נרדף על ידי גדודי סקרנים ועיתונאים בדומה לסלבריטאים של ימינו דבר שלא היה ידוע עד אז כלל .


אבל כמקובל לאורך השנים פורסמו גם ביוגרפיות שונות שפעלו לנתץ את המיתוס.והיציגו את לורנס כאדם מתוסבך ושהמציא את האגדה עליו במו ידיו.
לאורך השנים פורסמו גם ביוגרפיות שונות שפעלו לנתץ את המיתוס.כך למשל ב1954 ראה אור בצרפת ( לאחר שנמנע פירסומו באנגליה ) ספרו של הסופר האנגלי ריצ'רד אלדינגטון "לורנס המתחזה" שחובר מתוך כעס אישי רב של המחבר על מושא חיבורו. אלדינגטון ביצע עבודת נמלים ואסף פרטים וראיות לאין ספור שבהם ביקש להוכיח שלורנס היה מתחזה יצר את האגדה על עצמו במסכת של סיפורי אלף לילה ולילדה וכי בסופו של דבר היה אדם מתוסבך מאוד .

קריקטורה של לורנס.

על הציבור הבריטי הספר נפל כמהלומה איומה.המחזאי טראנס ראטיגן הוסיף על המהומה לגבי אישיותו של לורנס במחזה שכתב על חייו שהתבסס על ההשערה שהיו ללורנס נטיות הומוסקסואליות כבושות ושהתורכים אף ידעו עליהם וניסו לנצל את נטיותיו אלו ולשברו דרכם .

 

מיד קמו והופיעו המגינים על לורנס אישיותו ומורשתו .ואחד הראשונים שבהם היה המזרח והסוכן הבריטי שהתאסלם ג'ון פילבי איש סודו של אבן סעוד ואביו של המרגל הכפול המפורסם קים פילבי ( שאז דבר בגידתו בבריטים כסוכן כפול סובייטי עוד לא נחשף). הוא האשים את אלדינגטון שהוא עוסק בחטטנות ונטפל לשולי הדברים לגבי לורנס. תוך התעלמות מגדולתו של לורנס ואולי בראש ובראשונה כסופר מחונן.

דומה שויכוח זה רק העצים את פירסומו של לורנס שהפך לדמות הנודעת ביותר של מלחמת העולם הראשונה ומאז ביוגרפיה רדפה ביוגרפיה.  והויכוחים על דמותו לא הסתיימו אף לרגע.
כך למשל הועלתה השאלה מה היה משקלו האמיתי של המרד במדבר שלורנס הנהיג ביחס להכרעות הפוליטיות שנפלו באז במזרח התיכון.יותר ויותר נראה שמשקלו של לורנס היה משני הוא פשוט ידע להאדיר את דמותו עם כישרון ספרותי רב. עם זאת מרבית הפרטים בספרו כאשר הושוו עם מסמכים נמצאו בדרך כלל כנכונים..אבל נראה שהוא השתמש בשפע הפרטים הנכונים בדרך כלל כדי ליצור תמונה שהייתה רחוק המאוד מהמציאות ושבה האדיר מעל ומעבר לכל פרופורציה את תפקידו ואת תפקידם של בני המשפחה האשמית במאבק.

לורנס  איש ערב פוגש את אינדיאנה ג'ונס.

לורנס עם הילד אינדיאנה ג'ונס .

לורנס שימש כמקור השראה לדמות של הארכיאולוג הקולנועי אינדיאנה ג'ונס שהבמאי שלו סטיבן שפילברג הצהיר פעם שהסרט של דיויד לין על לורנס הוא הסרט החביב עליו ביותר .

לורנס גם הופיע בשלושה פרקים בסדרת אינדיאנה ג'ונס הצעיר שבמהלכם אי

אינדיאנה פוגש אותו בתקופות שונות של חייו. ובהם בילדותו בעת שהוא מבקר בפירמידות של מצרים ולורנס משמש אז כאחד ממקורות ההשראה לעניינו העתידי לארכיאולוגיה. פרק שעובד גם לחוברת קומיקס מאת דאן בארי.
,בפרק שעוסק בקרב באר שבע בארץ ישראל שבו משתתפים אינדיאנה ולורנס ,ובפרק נוסף שבו פוגש אינדיאנה את לורנס בשיחות השלום לאחר המלחמה.

לורנס בפרק של אינדיאנה ג'ונס הצעיר.

(אינדיאנה פגש גם את ידידו של לורנס את המשורר  רוברט גרייבז בפרק שעוסק שבקרב הסום שבו השתתפו השניים כלוחמים )
הסרט של דיויד לין  שימש כמקור השראה חשוב ביותר לספר המדע הבדיוני "חולית" של פרנק הרברט שהוא מעין העברה של סיפורו של לורנס איש ערב לכוכב אחר" היחסים  בין פול מואדדיב גיבור הספר ובין השיך הדררי של הבדואים בחולית הנלחמים מלחמת גרילה באימפריה הגלקטית מבוססים על הקשרים בין לורנס ופיסל ומאבקם באימפריה התורכית .

לורנס והציונים

לורנס אינו מזכיר את אהרונסון בשום מקום.אהרונסון מתאר את הפגישה בכמה שורות צוננות שסיכומן :"הוא עויין אותנו בגילוי לב"". הם יפגשו שניהם פעמים אחדות ,כשני יריבים בוועידת השלום בוורסאי (נובמבר –דצמבר 1918),אבל אני רואה אותם קודם כל בפגישתם הראשונה בקהיר ואני חש בפעפוע הראשון של המזימה שתביא למותם ..אהרונסון רצח ( או תאונה)…לורנס התאבדות ( או תאונה ) ..

(.משה שמיר עד הסוף )

לורנס הכיר גם את מנהיג אירגון המרגלים מארץ ישראל  ניל"י אהרון אהרונסון שהיה כמוהו סוכן חשאי ושניהם נפגשו במסדרונות במפקדה הבריטית בקהיר שחלשה על חזית המלחמה נגד התורכים בארץ ובישראל . אולם למרות ששניהם פעלו למען הבריטים כל אחד ביקש את טובתו של צד אחר . לורנס ביקש את טובת הערבים ואהרונסון את טובת הציונים .
היחסים בין השנים כתוצאה לא היו טובים ביותר נראה ששני הסוכנים החשאיים היהירים והבטוחים מאוד בעצמם זילזלו זה בזה.
ביומנו מתאר אהרונסון לראשונה את לורנס ב-1917 כ"ארכיאולוג , בקיא מאוד בענייני ארץ ישראל ,יהיר".
נראה שבשלב זה לורנס הסתייג מאוד מהציונות וראה בציונים שליחים גרמניים . .את המגמה הפרו גרמנית במדיניות התורכית ייחס לורנס באופן ספציפי לאנשי כת הדונמה השבתאיים (ויש הטוענים שבעניין הזה הוא לא טעה ) שהוא לא הבין היטב את ההבדלים בינם ובין היהודיים.

אהרונסון כותב על לורנס ביומנו באוגוסט 1917 ":

הבוקר הייתה לי שיחה עם הקפטין לורנס ראיון ללא שמץ של חביבות .לורנס זכה להצלחה רבה מדי בגיל רך מדי .מעריך מאוד את עצמו. הוא משמיע באוזני לקח על מושבותינו ,על רוח האנשים ,על רגשות הערבים ועל שום מה טוב נעשה אם נטמע בהם בבני ערב… בהקשיבי לדבריו נדמה היה לי שאני נוכח בהרצאת אנטישמי מדעי פרוסי המתבטא בלשון אנגלית.חוששני כי בשורותיהם של הארכיאולוגים והכמרים השתרש הרבה מרוח ה"בושים " ( הגרמנים .א..א ) בסיכומו של דבר ,יש להסיק בעקבות שיחה זו ,שלא ישאר דבר לעשותו ביהודה ושומרון אשר לשם לא יחדור פייסל לעולם .ייתכן שבגליל עוד אפשר יהיה לעשות משהו (לגבי שבטי הבדואים ) .ברם לורנס יערוך חקירה לעצמו באמצעים שבידיו על מנת לעמוד על הלך רוח היהודים יושבי מושבות הגליל .אם הם בעד הערבים יצילו את נפשם .אם לא ישחטו.. הוא עדיין בגיל בו אין האדם מטיל ספק בכוחות עצמו עול הימים המאושר הזה . הוא עוין אותנו בגילוי לב . ביסודו זרע המיסיונר ".
לעמיתו איש ניל"י יוסף לישנסקי כתב אז אהרונסון ..
….בא כוח שותפינו ( לורנס א.א. ) הוא צעיר שחי הרבה שנים בירושלים בחוגי המסיתים (המסיונרים א.א. ) ומביט בעין רעה על התנועה הלאומית שלנו .מצווים לו אמנם להתנהג באופן ידוע ,אבל אם הלב אינו טוב לנו ,הפקודות שמקבל לא תשנינה אותו".
עד כמה שידוע אהרונסון מעולם לא שינה את דעתו על לורנס.


לורנס במדבר.

נראה שבין השניים היה ויכוח חריף ולורנס טען שהחדירה היהודית לארץ ישראל מביאה נזק לאוכלוסייה הערבית . אהרונסון כתב ביומנו "מכין אני תזכיר לפילדינג בו מתקן אני את הרושם הרע שמנסה קפטין לורנס לטעת בלב האנשים אודות קניית אדמה בלב העל ידי יהודים בארץ ישראל .התנהגות רעה כלפי פועלים ערביים וכו'".
ככל הנראה לורנס לא היה האנטישמי כפי שחשב אהרונסון שראה בלורנס את נציג הקו הפרו ערבי המובהק שבמשרד החוץ הבריטי כפי שלורנס אכן היה .
אבל לורנס גם אמר דברים אחרים. כך למשל כתב לאמו על הגליל ב1909 :הייתה זאת לפנים ארץ נאה ויכולה בנקל לחזור ולהיות כך .מוטב שימהרו היהודים לרשתה ולעבדה .מושבותיהן הן נקודות מאירות בשממה".
אילו היו אהרונסון ולורנס נועדים לשיחה גלוית לב ייתכן שהיו מוצאים הסכמה בנקודה משותפת אחת. אהרונסון היה משוכנע שקיום היהודים בארץ ישראל יהיה בנוי על יתרון היהודים מן הערבים בשדה הקרב. וגם לורנס היה משוכנע " אם תיווצר מדינה יהודית בארץ ישראל ,יצטרך הדבר להיעשות בכוח הנשק .המדינה תאלץ להתקיים בכוח הנשק אל מול אוכלוסייה עויינת עודפת לאין שיעור".
ייתכן שבזמן מאוחר יותר השניים יכלו להשלים בינהם אך רצה הגורל ואהרונסון מצא את מותו ב15 למאי 1919 שעה שמטוס בו טס מלונדון לפאריס נפל לים .
ומשעה שהחל לורנס להניח שהנשק שיגן על הציונים יכול להיות יהודי (ולא דווקא אנגלי) הפך להיות יותר פרו ציוני. אולי גם בהשפעתו של ד"ר חיים ויצמן שאותו העריץ לורנס .
עליו כתב במכתב לבישוף האנגליקני של ירושלים "ד"ר ויצמן הוא אדם גדול .שנינו אין אנו ראויים לצחצח את נעליו".

 

ד"ר חיים וייצמן נפגש עם פייסל ידידו הטוב של לורנס.

 
חיים ויצמן היכיר גם הוא את לורנס כתב בזכרונותיו "מסה ומעש ":"הייתי רוצה להזכיר לטובה את השירות ששירת ת.א. לורנס את עניינינו .את לורנס פגשתי פגישה ארעית במצרים עם אלנבי ולאחר מכן בארץ ישראל .נזדמנתי איתו אחר כך לעיתים קרובות והוא היה מבקר לפעמים בביתנו בלונדון .
יחסו את התנועה הציונית היה חיובי מאוד למרות שהיה פרו ערבי מאוד. ומתוך טעות הציגו אותו כאנטי ציוני .דעתו הייתה כדעתו של פייצל כי היהודים יביאו תועלת רבה לערבים וכי העולם הערבי ירוויח הרבה מן הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל"

 .וייצמן ידע מה הוא כותב . לורנס סייע לוייצמן להגיע להסכם עם פייצל שהכיר בזכויות היהודיות בארץ ישראל ואולי שינה אז את דעתו על הציונות .

 מנגד הסופר משה שמיר יצר ברומן שלו "עד הסוף" ( 1991) תמונה עויינת מאוד ללורנס שאותו הציג כאויב ניל"י וכמי שהיה אחראי לבגידה שהביאה להסגרתם לידי התורכים זאת בגלל הבנתו שהאינטרסים הציוניים שמייצגת נילי של עצמאות ליהודים הם מנוגדים בסופו של דבר לחלוטין לאלו של הבריטים .אחד הנושאים המרכזיים בספר הוא החקירה של המספר "משה אבני " את התעלומה מה קרה בכמה ימים חסרים המוזכרים בספרו של לורנס אך  משום מה לורנס נימנע לתאר מה אירע בהם.

מסקנתו של המספר: בימים אלו ניהל לורנס קונספירציה כנגד אהרון אהרונסון שהביאה לבסוף למותו.

לורנס ושרה אהרונסון

שרה אהרונסון אשת אירגון המרגלים ניל"י.

לס"א
אהבתיך ,על כן חפנתי גאון האדם בחיי ,
וכתבתי צוואתי בכוכבים לרוחב השמיים
לזכותך בחירות ,הבית הראוי על שבעת עמודיו
שעניו תזרחנה עבורי
כשנגיע….
( ת. א .לורנס שיר פתיחה לשבעת עמודי החוכמה )
",….חקרתי את הבדווים בשאלה האם לורנס אמנם היה הומוסקסואל .כולם סירבו להשיב לי על כך .לא ברור לי מדוע הוא הקדיש את ספרו לש.א.

חקרתי במי מדובר. אמרו לי שמדובר בצעירה  ,לוחמת יהודיה שחיה בפלשתין שלורנס הושפע ממנה ומגבורתה.שמה שרה אהרונסון ,ממנהיגות אירגון ניל"י ,שריגלה למען הבריטים ושלחה יד בנפשה לאחר שנחשפה על ידי התורכים .
לורנס היה המום מסיפורים הנפלאים על שרה אהרונסון שסופרו במפקדות הבריטיות במצרים .יש האומרים שהיא היתה האישה היחידה בחייו . "
החוקר הירדני סולימאן מוסה.
ישנן שאלות נוקבות על חייו המיניים והרומנטיים של לורנס.


עד כמה שידוע לא היו לו קשרים רומנטיים כלשהם וייתכן שלא התעניין במין כלל . על פי ההנחה מהקובלת הייתה לו דחייה ממגע מיני בכלל לפחות עם נשים והוא התרחק מכל מה שהיה קשור במין. . בשנות פירסומו הגדול הוא הוצף בהצעות נישואין אך "מהן פחד יותר מאשר מפני גדוד חיילים תורכיים". בספרו הוא כמעט שאינו מזכיר כלל נשים ,וכך גם בסרט של דיויד לין אין אפילו דמות נשית אחת "לרפואה".
מאידך יש טענות שונות שהוא נישא וב-2001 פורסמה טענה שהוא התחתן עם אישה הודית בשנות העשרים לנישואין צרי ימים וסודיים ,אך לא ברור כמה אמת יש בטענות אלו.
טענה מקובלת מאוד היום היא שהוא היה בעל נטיות הומוסקסואליות ונמשך לידידים ערביים אם כי ( עד כמה שידוע ) לא מימש את תשוקתו אליהם .יש הטוענים שהיה גם בעל נטיות מזוכיסטיות מיניות .
ידוע למשל שהוא שכנע ידיד שלו להלקות אותו באופן קבוע במשך חודשים בטענות מוזרות שונות . באחת הפרשיות המפורסמות שעליהן הוא מספר בספרו הוא תיאר כיצד נלכד בידי התורכים בעיר דארה שבירדן בעת שהיה מחופש .התורכים לא זיהו אותו אך השליט התורכי של המקום וכמה חיילים תורכיים אנסו את לורנס לפי התור לאחר שהתנגד לקיים יחסי מין מרצונו והתעללו בו . לדבריו  הם הלקו אותו בשוטים העשויים מאברי מין של סוסים , ובין שאר הדברים חתכו פיסת בשר מצלעו ובמקומה "שתלו " פגיון…

לבסוף שוחרר או נמלט (זה לא כל כך ברור מהסיפור ) . ,פרשה זאת נשארה שנויה מאוד במחלוקת והרבה דיו נשפך עליה בניסיון להבין :למה העצם התכוון ? האם באמת הייתה כאן התעללות תורכית ? האם הייתה כאן השפלה שהותירה עליו את רישומה כל חייו ? או שמה לורנס המזוכיסט בכלל נהנה מכל הפרשה? המחזאי טרנס רטינגן במחזהו על לורנס שבו הוצג כהומוסקסואל טען שכל האירוע היה מלכודת שנועדה לנצל את נטיותיו הכמוסות של לורנס.ואחרי שנשבר כוח רצונו שוחרר במכוון על מנת יחזור לידידיו הערביים זאת מתוך ההנחה שיחזור כאדם שבור מבחנה גופנית ורוחנית ויאבד לאחר מכן את הכח והרצון להנהיג את המרד הערבי .אבל הנחה זאת שמייחסת לתורכים יכולת הערכה פסיכולוגית מדהימה ממש אינה משכנעת כלל ובכל מקרה לא התממשה מעולם.


אבל הושמעו טענות שדווקא היה קשר רומנטי חשוב אחד בחייו של לורנס עם אישה ודווקא עם אחותו של האיש שלא חיבב אותו כלל אהרון אהרונסון , המרגלת המפורסמת ביותר של מלחמת העולם העולם הראשונה ( אחרי מטה הארי ) שרה אהרונסון אשת אירגון הריגול ניל"י .אחרי הכל הם היו באותו הצד באותו הזמן ופעלו באותם המקומות כנגד אותו האויב.
לאורך השנים הועלו טענות עקשניות שבין השנים היה רומן אהבה וטענות אלו נסמכו בראש ובראשונה על שורות מסתוריות בשיר אהבה בשער ספרו של לורנס "שבעת עמודי החכמה " המוקדשות ל S A ואין יודע של מי היו ראשי תיבות אלו.אבל הועלתה האפשרות שאלו ראשי התיבות של "שרה אהרונסון ".

האיש שהיה האחראי להפצת סיפור זה היה לא פחות מאשר ראש שירותי הריגול התורכיים עזיז בך שהיה בין האחראים ללכידתה של שרה. בספרו על שירותי הריגול התורכיים מודיעין וריגול בסוריה לבנון וארץ ישראל במלחמת העולם ( 1913-1918 באך מספר שלורנס נחת בחוף קיסריה בפבוראר 1916 ונפגש עם שרה בעתלית כשהוא מחופש לקצין גרמני וחזהו מקושט במדליות גרמניות .נפגש עם קצין תורכי שחשב שהוא גרמני. תחת עיניו של קצין תורכי זה לורנס נפגש בעתלית עם שרה ו"השניים היגיעו להבנה הדדית" ( משפט שלו אפשר לתת פרשנויות רבות ומגוונות ביותר).

פוסטר סרט דוקומנטארי על לורנס.

לטענת עזיז בך לורנס גם מסר מכתב חשוב ביותר לשרה שבו דיווח לפייצל שההכנות למרד הערבי הגיעו לשלב הסופי שלהן ושרה העבירה אותו אחר כך לפייצל.שרה נפגשה שוב עם לורנס בדמשק ששם התארח במלון "חואם" שם דיווחה לו על כל מה שארע בינה ובין פייצל. אחר כך סידרה פגישה בין לורנס ופיצאל ובפגישה זאת הסכימו על הקו שיש לנקוט כדי להסית את שבטי סוריה למרוד ולהציל עצורים בבית משפט צבאי באעליה. אחר כך עזב לורנס לחיג'אז בעוד ששרה פנתה לבירות לארגן שם תעמולה כנגד העותמאנים .
אבל החוקרים מטילים ספק במידע זה. לדעתם לא יתכן שלורנס היגיע בפברואר 1916 לארץ ישראל והמשיך לדמשק בחודש לאחר מכן. זאת משום שבאותה התקופה שהה לורנס בעיראק בא במגע עם אנשי המקום וניסה לעוררם לשתף פעולה עם הבריטים ללא הצלחה. יתכן שאכן נחת קצין בריטי אחר באותו זמן ואליו מתייחס בך שבילבל בין השניים . אולי בהשראת ספרו של לורנס שיצא כבר לאור בעת שבך פירסם את זכרונותיו ב1936. עם זאת מעניין לציין שגם נאצר אבו פריד גדנס עגלונו של אהרון אהרונסון בתחנת הנסיונות בעתלית סיפר שלורנס נפגש עם שרה בעתלית לאחר שירד מצוללת. הבעיה עם הסיפור היא שמעולם לא שימשה צוללת באמצעי קשר בין התחנה של נילי והמפקדה הבריטית בפורט סעיד.

 

אבל בכך לא הסתיים סיפור המעשה בין לורנס ושרה לפחות כפי שסיפרו אותו.
על פי תיאוריה פנטסטית שהועלתה בידי כותבים יהודיים שונים היה סיפור אהבה בין שני המרגלים אך לורנס נאלץ לוותר על אהבתו לשרה כתוצאה מאבדן כוח הגברה שלו בעקבות המכות נוראיות ומעשי האונס שסבל לורנס בעת שיביו אצל התורכים בדארה .
סיפור נחמד אבל אהרון אהרונסון שמן הסתם לא היה מקבל בנחת רוח כל קשר כזה בין אחותו ויריבו לא מזכיר שום דבר כזה ביומניו .מאידך סביר מאוד שאם אכן היה קשר כזה המעורבים לא היו טורחים לספר לו עליו ביודעם שהוא יתנגד. .
חקירות רשמיות הראו שהשניים מעולם לא נפגשו ולא יכלו להיפגש. עד כמה שידוע לורנס לא ביקר בזכרון יעקב כשערך סיורים בארץ ישראל ב-1909 ולא יכל לפגשה שם . שרה הייתה בארץ ישראל בזמנים שבהם לורנס היה בקהיר בחיג'אז ובעבר הירדן והוא גם לא היה בקושטא כששרה שהתה שם ב1914-1915.ובאפריל ובמאי 1917 כששהתה בקהיר ובאלכסנדריה נעדר בדיוק אז ממצרים והיה עסוק במדבר. שרה נפטרה בבית סוהר תורכי במרץ 1917 שמונה חודשים לפני הזמן שבו נשבה לורנס ונאנס בדארה.
השערה זאת הובעה בראשונה על ידי עיתונאי בשם גרינברגר שאף בא לזיכרון יעקב לבדוק את אמיתותה. אבל קריאה ביומנים בבית אהרונסון הפריכה לו את התיאוריה הנחמדה והוא חזר לארצו ממורמר בגלל הוצאותיו הרבות שירדו לטמיון. ב-1947 ניסה סופר אנגלי בשם סמרסט דה שייר חבר בית הנבחרים
הבריטי לשעבר להפיץ שוב את המעשייה בתקווה להפיק ממנה ספר רב מכר על הקשרים הרומנטיים בין לורנס איש ערב ושרה גיבורת ניל"י.

אחיו של לורנס ארנולד כתב "אם המעשייה אמיתית אז היא לזכות שני הצדדים אולם מכיוון שאיננה כזאת ביכולתנו להורסה מיד ולתמיד ".הוא קיבל מרימונד סאבאג' שהיה אחד העובדים של גנראל אלנבי פרטים על חייה של שרה והשתמש בהם ביחד עם משפחת אהרונסון כדי להרוס את הסיפור .

הטענות על הקשר בין שרה ולורנס נמשכו בביוגרפיה של לורנס של פלורה ארמיטאג' The Desert and the Stars (1955). אניטה אנג'ל כתבה נספח "המיתוס של שרה ולורנס " עבור ספרה Nili Spies, The Hogarth Press, London (1959 והיא נתמכה בידי ידיד קרוב של לורנס ד"ר ארנסט אלטויאן .ב-1989 וב-1992 הופיעו מכתבים בסאנדי טיימס שתמכו בטענות אלו . כך שהטענות בנושא לא באמת גוועו .
היום נהוג לחשוב שראשי התיבות רומזים בכלל לשמו של גבר שיח אחמד עימו ערך לורנס סיורים שונים ורבים במזרח בימי מלחמת עולם ושמו מופיע בפעמים רבות באיגרות לורנס. ייתכן שטענה זאת מחזקת את השמועות על ההומוסקסואליות של לורנס.

אילו לורנס היה קצין במנדט .

"הוא יחיה בספרות האנגלית ,הוא יחיה במסורת חיל התעופה המלכותי ,הוא יחיה בתולדות מלחמה ובאגדות ערב".

וינסטון צ'רצ'יל

 

 לורנס לא מת באופן טבעי. את רוב שנותיו אחרי מלחמת העולם הראשונה עשה בשירות כטוראי בשם בדוי ביחידות של חייל האוויר הבריטי . למרות שהיה אדם מפורסם. בשנת 1935 נהרג בתאונת דרכים כשהוא נוהג באופנועו. גם לגבי תאונה זאת יש שאלות ותיאוריות רבות. היו שמועות שהוא התאבד. שמועות טענו שהוא נהדף עם אופנועו מאחור על ידי משאית עלומה כדי לסלקו מהדרך .ואחת התיאוריות היא שהוא "נרצח" מכיוון שאדולף היטלר ( חובב אדוק של הסופר הגרמני קרל מאי וסיפורי "קרה בן נמסי " שלו על נודד גרמני במזרח הערבי שלורנס נראה כאילו יצא מהם ) הוקסם מאישיותו וביקש לפגשו ולשמוע ממנו סיפורים על הודות מפעיליו בצבא בריטניה.לא ברור למה מישהו היה צריך להיטרד מעניין זה עד כדי כך שהרי המידע שבידי לורנס כבר היה מיושן.אבל שמועות תמיד יש.

פורטריט של לורנס ,מופיע בספרו של וינסטון צ'רצ'יל "גדולי הדור".

וינסטון צ'רצ'יל מספר  בספרו "גדולי הדור " שכמה פעמים הרהר בדבר ,מה היה צפוי ללורנס אילו נמשכה מלחמת העולם הראשונה עוד מספר שנים .לטענתו במקרה כזה לורנס היה אולי מקיים את חלום נעוריו של נפוליון לכבוש את המזרח .אולי היה נכנס לקושטא בשנית 1919 או 1920 בראש צבא המורכב במבני גזעים ושבטים רבים. מעין אלכסנדר הגדול חדש.
אך כידוע זה לא מה שקרה רוח הסערה שכחה לפתע כמו שקמה לפתע ,השמיים התבהרו ופעמוני שביתת הנשק צלצלו .האנושות שבה מיד ,ברגש רווחה שאין לתארו אל חייה הרגילים ,החביבים עליה,שהופרעו לזמן ארוך ,ולורנס נעזב ושב להלוך לבדו ,בשטח אחר ובמהירות אחרת".
דומה שיש כאן צער מסויים אצל צ'רצ'יל על שהאפשרות האחרת שידידו לורנס היה נהפך לאלכסנדר גדול חדש לא הוגשמה.

אבל נשאלת גם השאלה :
ייתכן מאוד שאם היה לורנס חי היה הופך לדמות חשובה במנדט הבריטי בשנותיו האחרונות ואז היה נאלץ לראות במאבק הגדול בין הערבים ובין היהודים. נשאלת השאלה במקרה כזה האם היה לורנס נהפך אז לאחד מתומכי המדיניות הבריטית הפרו ערבית ואויב של הישוב היהודי ?

נספח : ספרים בעברית מאת תומאס אדוארד לורנס

לורנס איש ערב ,ספר כיס בהוצאת "ספיח " משנות השישים.

 ת.א.לורנס המרד במדבר עם הקדמה של ברנרד שאו . תרגם יעקוב קופלוביץ ( ישורון קשת ) הוצאת מצפה ,תרצ"א. 1931.
לפוצץ רכבת .עברית עמיאוד ארבל סדרת תרמיל קלאסיקה ,משרד הביטחון ההוצאה לאור,1984.
ספרים על לורנס איש ערב בעברית
שבעה עמודי חוכמה :חגיגת נצחון תרגמו נינה פתאל ודויד ברקוב ערך והוסיף הערות יעקב חבקוק ,משרד הביטחון ההוצאה לאור , 2006.

ספרים על לורנס

, טוביה    אשכנזי  שערי המזרח /    תל-אביב :   דפוס הארץ,   תר"ץ.1930

כולל מאמר על לורנס .
לורנס בחיים באגדה / מיכאל אסף
מיכאל אסף לורנס בחיים ובאגדה הוצאת דבר, תרצ"ו. 1936
וינסטון צ'רצ'יל גדולי הדור :מסות ביוגרפיות על אישים מרכזיים . תרגם אשר ביילין עם יעקוב קופלוביץ, ספריית הרמון מסדה,1941.

מיור צ.ס.( קלוד סקודמור)  ג'רויס ( לשעבר מושל סיני ) שבטי ערב /; תרגם זאב שרף.רושלים : עפר, [תש"ו]1946

מיור צ.ס.ז'ארויס מושל סיני כותב על השבטים הבדואים מהתרשמות אישית.. פרק מיוחד על לורנס איש ערב

י

כולל פרק על לורנס איש ערב

זאב פון ויזל , (1896-1974) .    האיסלאם ואנגליה /    תל אביב :   א' מוזס,   תש"י.

פרק מיוחד מייחד הסופר ל'מרד במדבר' בהנהגתו של לורנס איש ערב והטעויות בתפיסת עולמו.


ארצ'יבל פרסיבל וול החייל הטוב תרגם א.ברוידא,מערכות ,1952.

לורנס איש ערב. עברית נ.בעל גליל .הוצאת ספיח ,1963.
על הגרילה .עורך יהושפט הרכבי וא' רובינשטיין משרד הביטחון ההוצאה לאור,1971

.
עמרם שייר לורנס המרד במדבר ולאחריו . ספריית פועלים והוצאת שבא ,1972.

חיבור זה המבוסס על חומר עדכני, בא לסקור את מעלליו-קורותיו של קולונל האינטליג'נס הבריטי ת.א. לורנס הוא לורנס איש-ערב על רקע קורות המזרח-התיכון.


עזיז בך מודיעין וריגול בסוריה לבנון וארץ ישראל במלחמת העולם ( 1913-1918 ) תרגם עם הערות אליעזר טאובר ,אונ' בר אילן,1991.

ספרות יפה על לורנס


משה שמיר.עד הסוף . חלק שלישי בטרילוגיית "רחוק מפנינים ". הוצאת עם עובד, 1991.

מרי דוריה רסל     החולמים לאור היום / עברית בתיה זיסון    (ת"א) :   אופוס,   (2008).

מורה אנגליה פוגשת במצרים בשנות השלושים את לורנס איש ערב ואישים ידועים אחרים כמו  וינסטון צ'רצ'יל. ‬

קישורים רלבנטיים

לורנס איש ערב פודקאסט

האתר האולטימטיבי על לורנס

לורנס בויקיפדיה בעברית
לורנס בויקיפדיה באנגלית 

מרטין גילברט על לורנס איש ציון 

 אמנון לורד על לורנס ואהרונסון עושים מזרח תיכון חדש 

 

טיולים בעקבות לורנס

אינדיאנה ג'ונס הצעיר ידיד של לורנס איש ערב

רוברט גרייבס משורר וידיד של לורנס איש ערב

וינסטון צ'רצ'יל :מכר ומעריץ של לורנס איש ערב

לורנס איש ערב

הרפתקאותיו של אינדיאנה ג'ונס הצעיר

בימים אלה משדר ערוץ 1 מידי יום שבת בערב בשידור חוזר  את סידרת "אינדי הצעיר " , סדרת הרפתקאות שהיא יוצאת דופן מכל בחינה . זוהי סדרה המבוססת על סדרת סרטי קולנוע מפורסמים על עלילותיו של ארכיאולוג אך היא שונה מאוד מהסרטים שעליהם היא מבוססת, בכך שאין בה רצף של הרפתקאות פנטסטיות . כמו כן בניגוד לכל המוני סדרות מסוג "המורדים" וחיקוייהם האינסופיים , סדרה זאת אינה מביאה עלילות מטופשות של "אופרות סבון " על רומנטיקה ולבבות שבורים של צעירים עילגים הלבושים במיטב  מותגי האופנה , אלא סיפורי הרפתקאות מרתקות ואפילו , שומו שמיים, מעבירה ידע מסוגים שונים ומשונים ובראש ובראשונה היסטורי על תקופות אישים ומקומות שכמעט אינם ידועים כיום לצופים הצעירים, דבר שלא נשמע כמוהו היום ברוב הסדרות לנוער ,ועושה זאת בצורה מהנה ומבדרת ביותר. מכל בחינה זאת אחת הסדרות המעולות ביותר לנוער שנוצרו בשנים האחרונות.

אינדיאנה ג'ונס המבוגר

הארכיאולוגיה,המדע של חשיפת עתיקות היסטוריות על מנת ללמוד ולהבין על פיהם את העבר, היא מקצוע מסובך וקשה ביותר. הרוב המוחלט של הארכיאולוגים הם אנשי מקצוע "אפורים" ויבשים שמעבירים את רוב חייהם בחיפוש אחרי חרסים.
ולכן אין זה פלא הארכיאולוג המפורסם ביותר בעולם והידוע ביותר לציבור הרחב כיום הוא דמות קולנועית דווקא בשם "אינדיאנה ג'ונס" שהוא שילוב של ארכיאולוג ומחפש אוצרות קדומים שהם בדרך כלל גם בעלי משמעות וכוחות מיסטיים .
אינדיאנה ג'ונס ( "אינדי " לידידים ) הוא דמות קולנועית תוצר מוחו של המפיק ג'ורג' לוקאס ,האיש שיצר את סדרת "מלחמת הכוכבים " המפורסמת . בסרטים על דמותו של הארכיאולוג ביקש לוקאס להחיות את סרטי ההרפתקאות שאותם היה רואה בילדותו , סרטים כמו "מכרות המלך שלמה " שבהם חבורה של הרפתקנים נועזים היו מחפשים אחרי אוצרות מדהימים מהעבר תוך מאבק בלתי פוסק באין ספור מכשולים , סוכנים זרים , פראים קטלניים , ארכיאולוגים יריבים , הרי געש מתפרצים וכו' וכו'.לוקאס החליט ליצור דמות מעין זאת בסרטים מודרניים ולמקם אותה בתקופה של הסרטים שאותם היה רואה בילדותו בשנות השלושים , כאשר העולם עוד לא היה ידוע כל כך והרפתקאות מדהימות עוד היו "אפשריות ".
וכך הוא יצר ביחד עם ידידו הבמאי סטיבן שפילברג את אינדיאנה ג'ונס אדם שהוא מרצה באוניברסיטה על ארכיאולוגיה ובו זמנית הוא גם הרפתקן נועז ובלתי מנוצח החמוש תמיד בכובע רחב שולים ובשוט והסרטים על עלילותיו שאת כולם הפיק לוקאס וביים שפילברג שייכים סרטי ההרפתקאות והמצליחים והמעולים ביותר של כל הזמנים .

 

הסרט הראשון בסדרה "שודדי התיבה האבודה" ( 1981 ) מתרחש ב-1936 ועוסק בחיפושיו של גו'נס ( השחקן האריסון פורד שהפך לאחד מהכוכבים הגדולים של הוליווד הודות לתפקיד זה ) אחרי ארון הברית המקראי , כלי הקודש החשוב ביותר של בית ראשון שלו על פי המסורת היו כוחות הרס מדהימים ונעלם . וזאת תוך כדי מאבקים בלתי פוסקים בנאצים של היטלר ששואפים להשתמש בכוחותיו המוזרים של כלי זה על מנת להשתלט על העולם ( אם כי אין זה ברור למה הם רוצים להשתמש בכלי יהודי דווקא ).

בסרט השני בסדרה "אינדיאנה ג'ונס והמקדש הארור " ( 1984 ) שמתרחש שנה מוקדם יותר ב-1935 ועוסק בחיפושים של ג'ונס אחרי יהלום קדום ואחרי ילדים חטופים במקדש חבוי ובמאבקו באנשי כת הודית מוזרה ורצחנית "התאגים " החונקים שליחי אלת המוות קאלי ששואפים גם הם להשתלט על העולם ולהשמיד את כל האלים המתחרים עם אלת המוות שלהם ובנתיים מקריבים לה קורבנות אדם .

הסרט השליש בסדרה היה "אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון " ( 1989 ) שמתרחש ב-1938 ועוסק בחיפושיו של ג'ונס אחרי חפת הקודש הנוצרי הגראל , הגביע שבו נמצא לפי המסורת דמו של ישו שממסוגל להעניק חיי אלמוות . אותו הוא מוצא לבסוף בעיר קדומה הדומה מאוד לפטרה שבירדן ( מאחר שהסרט צולם שם ) , ושוב הוא נאבק בדרך בנאצים שרוצים להשתלט גם הם על הגביע ,תוך שיתוף פעולה עם אביו הארכיאולוג הנרי ג'ונס גם הוא ( שאותו גילם שון קונרי , ג'מס בונד לשעבר) .
בסרט זה יצר ג'ורג' לוקאס לראשונה את הרעיון שאותו יישם מאז גם בסרטי סדרת "מלחמת הכוכבים " המאוחרים שלו ,של תיאור של הרפתקאותיהם הראשונות של הדמויות הידועות שלו בשלב מוקדם בחייהם לפני האירועים שכבר מוכרים לקהל הצופים . רעיון שמאז יושם גם בסדרות אחרות .בחלק הראשון של הסרט תוארו הרפתקאותיו של אינדיאנה ג'ונס הילד ( שאותו גילם השחקן ריבר פניקס ) כשהוא נאבק בחבורת פושעים ששודדים אתר ארכיאולוגי ואגב כך משיג לראשונה את הכובע והשוט שהפכו מאז "לסמליו המסחריים ".
זה היה הסרט האחרון על אינדיאנה ג'ונס מאז , אולם הדמות הפכה לפופולארית מאוד  אצל הקהל הרחב\ והופיעה במגוון סדרות ספרים , חוברות קומיקס ,משחקי מחשב ואין סוף מוצרים שונים ,  ולבסוף לוקאס החליט ליצור אותה מחדש על המסך הקטן כגיבור סדרת הרפתקאות טלוויזיונית .

אינדי הצעיר

ג'ורג' לוקאס החליט לתאר בסדרה זאת לא את אינדיאנה ג'ונס המבוגר בגילומו של האריסון פורד ושהפך למזוהה לחלוטין עם הדמות ( שספק אם אפשר היה לשכור את שירותיו להופעות בסדרת טלוויזיה ) , אלא את אינדי הילד והנער לפני שהפך להיות הארכיאולוג המפורסם. את ג'ונס בשלושה תקופות שונות של חייו גילמו בסדרה שלושה שחקנים שונים , שאף לא אחד מהם הופיע בסרטי הקולנוע ..
בנוסף רצה לוקאס שהסידרה תהיה הרבה יותר מסדרת הרפתקאות סטנדרטית על "כיצד הפך אינדי לאינדיאנה ג'ונס שאנו מכירים" , הוא רצה שיהיה זה סוג של סדרה "חינוכית " שתלמד את הצופים בצורה מבדרת ומרתקת על האירועים ההיסטוריים והדמויות ההיסטוריות של ראשית המאה העשרים .לוקאס עצמו כתב חלק מהסיפורים ששימשו כבסיס לתסריטים .
 

הסידרה תיארה את הרפתקאותיו של אינדי בין השנים 1908 ו-1920ובשני שלבים בחייו כאשר היה ילד צעיר ונדד ברחבי העולם עם אימו ( שנפטרה מאוחר יותר ) ואביו הארכיאולוג המסוגר והמופנם , ובשלב מאוחר יותר כאשר אינדי הנער ומאוחר יותר האיש הצעיר נדד בעצמו בעולם ולחם בכל זירות הקרב של מילחמת העולם הראשונה ,לפני שחזר לארה"ב על מנת ללמוד באוניברסיטה ארכיאולוגיה. הסדרה עסקה גם במפגשיו עם אישים אמיתיים ידועים שונים והשתתפותו באירועים היסטוריים מפורסמים שונים במהלך תקופה זאת ובעיקר בזמן מלחמת העולם הראשונה שבה נטל חלק כלוחם בזירות קרב שונות .. העלילות היו שונות מאוד מאלו של סרטי הקולנוע , לא היה בהם את ה"אקשן" הבילתי פוסק ובמכוון, וגם לא את הנושא של חיפוש אחרי אוצרות קדומים בעלי כוחות מיסטיים וכתוצאה הסדרה כלל לא כללה את מוזיקת הנושא הידועה של סרטי הקולנוע , זאת על מנת להדגיש את השוני בין סרטי הטלוויזיה והקולנוע . לאמיתו של דבר פרקי הסדרה הם בדרך כלל ראליסטיים הרבה יותר מכל בחינה מסרטי הקולנוע .

הסדרה הוסרטה בלמעלה מ-25 ארצות שונות ברחבי העולם , אך בדרך כלל היא לא התבססה כלל על הרפתקאות מדהימות,אלא על סיפורים ריאליסטיים פחות או יותר , ותיארה את חייו של אינדי ואת הרקע ההיסטורי שבו חי בצורה מפורטת ומהנה ביותר . לאמיתו של דבר זוהי אחת מסדרות ההרפתקאות האמריקניות הטובות ביותר מסוג זה אולי אף הטובה ביותר.

 

סך הכל הוסרטו 32 פרקים מהסדרה בשנים 1991-1993 , ארבעה סרטים נוספים בסדרה נוצרו במיוחד ב-1994 ומאוחר יותר ב-1995 כמה מהפרקים כמו זה שעסק במסעו של אינדי לארץ ישראל ולעיר באר שבע ב-1917 הורחבו לסרטים באורך מלא.
בשישה מהפרקים בלבד הופיע אינדי הילד בגילאים שבין 8-12 שאותו גילם קורי קאריאר ואת אינדי הנער בגילאים 17-21 גילם שין פטריק פלנרי שהופיע במרבית הפרקים .

כל פרק התחיל בדרך כלל בקטע מסיפור של אינדיאנה ג'ונס הזקן בן ה-93 ב-1992 . אינדי הזקן וכעת שתום העין מן הסתם כתוצאה של הרפתקה מאוחרת ובלתי ידועה עד כה ( שאותו מגלם ג'ורג' האל ) שרד כמסתבר את כל הרפתקאותיו המדהימות בשנות השלושים הארבעים והחמישים וכעת יש לו נכדים שלהם הוא מספר על הרפתקאותיו כילד וכנער והפרקים הם למעשה "פלאש באקים " שלו. אחד הפרקים על סופר על ידי אינדי ג'ונס "המבוגר" הלו הוא האריסון פורד בכבודו ובעצמו שהופיע במהלך הרפתקה משנות החמישים, ואז הוא סיפר לידיד אינדיאני על היכרותו עם אמני הג'ז השחורים של שנות העשרים . אך היו גרסאות של הסדרה שהופצו ברחבי העולם שבהם קטעים אלה נחתכו לחלוטין ( וכך היה גם כשהסידרה הוקרנה בערוץ הראשון בישראל ) .
הפרקים הראשונים תיארו את מסעותיו של אינדי הילד במקומות אקזוטיים כמו מצרים ששם היה מעורב בתעלומת גניבה של חפץ ארכיאולוגי ,תעלומה שהייתה לו היזדמנות לפתור כנער שמונה שנים מאוחר יותר כאשר שאה בין אנשיו של המנהיג המקסיקני פנצ'ו וילה ואפריקה ששם השתתף בסאפרי של הנשיא האמריקני תיאודור רוזבלט כן שהה אז במקומות כמו צרפת ששם פגש אמנים ידועים שונים אוסטריה איטליה יוון ,רוסיה הודו וסין .

מאוחר יותר תיארו הסיפורים את הרפתקאותיו של אינדי הצעיר במלחמת העולם הראשונה ( וזוהי הסדרה האמריקנית הכמעט יחידה שמתארת את המילחמה העקובה מדם אך היום הכמעט נשכחת הזאת , שאפילו בבריטניה ממעטים מאוד לעסוק בה ) כחייל בצבא הבלגי ביחד עם ידידו רמי . ובמהלך המלחמה לחם אינדי בשדות קרב עקובים מדם בצרפת , באפריקה ששם פעל לחיסול נשק סודי ומדהים של הגרמנים ,תותח רב עוצמה שיכול להופיע ולהיעלם כרצון מפעיליו כשהוא משאיר מאחוריו הרס וחורבן . באפריקה היציל את חייו ממחלה הרופא והכומר אלברט שוויצר ואפילו בארץ ישראל שם נטל חלק חשוב ב-1917 בכיבוש העיר באר שבע מידי התורכים בידי יחידות החיילים האוסטרליים של גנרל אלנבי . הוא גם שירת כמרגל באוסטריה וברוסיה וניסה למנוע את פרוץ המהפכה הקומוניסטית ברוסיה , הוא היה שבוי מלחמה של הגרמנים.

עטיפת קלטת של פרק של עלילות אינדי הצעיר שבו הוא נאבק בערפד ולאד-דרקולה.
כמו כן היה בטרנסילבניה שברומניה שם בפרק המצמרר ביותר של הסדרה כולה נאבק בצבא המתים החיים של הנסיך ולאד דרקולה ! פרק על טבעי שהוא בהחלט יוצא דופן בסדרה שבדרך כלל מצטיינת בריאליזם ההיסטורי שלה .
אינדי נטל חלק גם בועידת פריס שלאחר סיום המלחמה וצופה בכל המדינאים האמריקנים והאירופים ובכל ההחלטות הפוליטיות השגויות שזורעות את זרעי מלחמת העולם השניה.

 

לאחר המלחמה חוזר אינדי לעיירתה הולדתו ואל אביו שעימו הוא מסוכסך . ובפרקים האחרונים בסדרה אנו צופים בחייו בראשית שנות העשרים כאשר בפרק שהזכיר יותר מכל אחד אחר ובאופן יוצא דופן את סרטי הקולנוע מעורב בהרפתקה ארכיאולוגית כאשר הוא יוצא למסע בעקבות יהלום אבוד של אלכסנדר הגדול מלונדון לאלכסנדריה במצרים ומגיע במסע עד לאיי הים הדרומי שם הוא נאבק בשודדי ים סיניים ונוחת באי בודד שם נאבק בפראים ציידי ראשים שתיכננו לכרות את ראשו ! מלבד זאת אינדי נוטל חלק פעיל ב"עיסקי הבידור " בסצינת הג'ז בשיקאגו ומחזות הזמר בניו יורק ואף נוטל חלק בעשיית סרטים אילמים בהוליווד.


ואחד המאפיינים החשובים של הסדרה היה שאינדי הילד והנער תמיד פוגש בכל מקום אישים ידועים מסוג זה או אחר .

בין האישים ההיסטוריים הידועים הרבים שפגש אינדי במהלך הסדרה היו (וזוהי רשימה חלקית מאוד בלבד ) : "לורנס איש ערב " ארכיאולוג ולוחם שהנהיג את שבטי ערב במרד כנגד התורכים במלחמת העולם הראשונה ושלו עזר אינדי לכבוש את העיר באר שבע מידי התורכים  , הווארד קרטר האיש שגילה את קבר תות אנח אמון ( שנים לאחר שזה התגלה בידי אינדי הנער בספר"קבר האימה "ראו ברשימה למטה ). את מחבר האופרות הידוע פוצ'יני ( שחיזר אחרי אימו של אינדי ) ואת הציירים הידועים פיקאסו ,בראק , רוסו , הנרי דגה ונורמן רוקוול.את הפסיכולוגים פרויד ,יונג ואדלר , את המנהיג של האימפריה האוסטרו הונגרית פרדיננד ( שרציחתו הייתה הגורם לפתיחת מלחמת העולם הראשונה ) ואת אישתו .

את נשיאי ארה"ב תיאודור רוזוולט וודרו וילסון ואת המנהיגים הבריטיים וינסטון צ'רצ'יל ולויד ג'ורג' ואת המנהיג הצרפתי קלמנסו . את מייסד ברית המועצות ולאדימיר איליץ לנין ואת המנהיג המקסיקני פנצ'ו וילה ואת מייסד תורכיה המודרנית מוסטפה קמאל אטטורק את המנהיג העיראקי לעתיד פיסל ואת המנהיג הויטנאמי לעתיד הו צ'י מין , את הגנרל האמריקני פרשינג והגנרל לעתיד פאטון. את הגנרל הצרפתי לעתיד דה, גול ( שעימו אינדי ברח ממחנה שבויים גרמני ) לעתיד מנהיג תנועת ההתנגדות הצרפתית לנאצים ואת הגנרל הצרפתי פטאן לעתיד מנהיג משטר וישי הפרו נאצי בצרפת. את המרגלת המפורסמת מטה הארי ( שעימה היה לאינדי קשר מיני קצר ) ואת הטייס הגרמני המפורסם "הברון האדום " וון ריכטהופן שעימו ניהל קרב אווירי באחד הפרקים המרשימים ביותר בסדרה . את הרופא ההומניסט אלברט שוויצר שאותו פגש אינדי בזמן שטיפל בשבטי שחורים באפריקה את הממציא תומאס אדיסון , את הסופרים לאו טולסטוי הרוסי פרנץ קפקא הצ'כי היהודי ( שעזר לאינדי להתגבר על סיוט ביורוקראטי בפראג ) , אדוארד סטרטאימר ואת ביתו ננסי שיצרו וכתבו את סדרת סיפורי הבלשים לנוער "ננסי דרו" ( שכמה מספריה תורגמו לעברית ) על סמך חויותיה של ננסי בבילוש ביחד עם אינדי אחרי המצאה שנגנבה מאדיסון בידי סוכני אוייב גרמניים , את הסופר האמריקני חותן פרס נובל לעתיד ארנסט המינגווי ( שהתחרה עם אינדי על ליבה של נערה יפה )

את הסופר והתסריטאי היהודי בן הכט , את המשורר האירי זוכה פרס נובל ייטס , ואת המשורר האנגלי ומחבר ספרי "אני קלאודיוס " לעתיד, רוברט גרייבס ואת הסופר היווני חתן פרס נובל ומחבר "זורבה היווני " ניקוס קצזנקיס. את ההיסטוריון ארנולד טוינבי . את נגן הג'ז לואיס ארמסטרונג ואת המלחינים ג'ורג' גרשוין ואירוינג ברלין את הבמאים אריך פון שטרוהיים והנרי פורד את מפיק הקולנוע אירוינג תאלברג , ואת איש החוק לשעבר מהמערה בפרוע וייאט ארפ, את הגנגסטר אל קאפונה וגם את האיש שלכד אותו לבסוף אליוט נס . נוסף לכל אלה גם את הרוזן הערפד , ולאד דרקולה .


לשם השוואה האיש הידוע היחיד שאותו פגש אינדי המבוגר בסרטי הקולנוע היה אדולף היטלר ב"אינדיאנה ג'ונס ומסע הצלב האחרון "
למרבית הצער הסדרה המצויינת לא האריכה ימים , הקהל בארה"ב לא אהב אותה , ואולי ציפה למשהו שונה לחלוטין על חייו של אינדיאנה ג'ונס יותר הרפתקאות מרתקות כמו סרטי הקולנוע , ולא סדרת דרמה היסטורית מתוחכמת . גם הפרקים המאוחרים יותר בסדרה שבהם היה הרבה יותר "אקשין" לא העלו את הרייטינג ואף הבאתו של האריסון פורד לקמאו כ"אינדי המבוגר "בשנות החמישים שנזכר בהרפתקאותיו בשיקאגו ב-1920 לא עזרה .
מחוץ לארה"ב בכל אופן הסדרה זכתה להצלחה גדולה, ואת כל הפרקים ניתן להשיג כיום כסרטי וידיאו שהם שונים במקצת מהפרקים המקוריים שכן דמותו של אינדי הזקן המספר אינה קיימת בהם .
בעת כתיבת מאמר זה עמלים לוקאס ושפילברג על סרט נוסף, הראשון מזה שנים רבות על חייו של אינדיאנה ג'ונס עם האריסון פורד שיעסוק הפעם בהרפתקאותיו בשנות החמישים. ויש לקוות שלבסוף יצליחו במשימתם זאת . בכל מקרה נראה שאינדיאנה ג'ונס חי וקיים וממשיך לחיות ולחפש אחרי אוצרות חדשים .

אינדי בספרים

ישנם ספרים רבים שממשיכים את סרטי הקולנוע ומספרים על הרפתקאותיו של אינדיאנה ג'ונס בחיפוש אחרי אוצרות שונים . אף לא אחד מהם תורגם לעברית .
על פי סדרת הטלוויזיה הופיעו עיבודים ספרותיים של פרקים שונים וגם סדרת ספרים שנכתבה בידי מחברים שונים של סיפורים מקוריים על עלילותיו של אינדי הצעיר בין השנים 1912 ו-1914 במהלך מסעותיו מסביב לעולם , כאשר בכל ספר הוא פותר תעלומה אחרת בעלת רקע היסטורי ולא פעם נתקל ברוחות רפאים ונאבק ובאנשי כתות מוזרות ושטניות. בכל ספר נכללה אחרית דבר שתיארה והיסבירה את הרקע ההיסטורי האמיתי של הסיפור . בסדרה זאת הופיעו סך הכל שמונה עשר ספרים.

ארבע עשר מספרים אלה ( מספר בהחלט ראוי לציון ) תורגמו לעברית בהוצאת ספרית מעריב , רובם בתרגומה של עופרה עופר.כמה מהספרים חוברו בידי ויליאם ה. סטיין ואישתו . הנ"ל התפרסם כמחבר סיפורי אימה על טבעיים לילדים שבמשך שנים תורגמו בהמוניהם לעברית והוא ככל הנראה סופר הילדים המתורגם לעברית ביותר בכל הזמנים ,עם יותר מ-100 ספרים שתורגמו .

עטיפת הגיליון הראשון של סדרת הקומיקס המבוססת על "אינדיאנה ג'ונס הצעיר". מאת דאן בארי.

הספרים שהופיעו בעברית היו:
1. הרפתקה בטיטאניק. מאת לס מרטין . 1994 .אביב 1912 : אינדי פוגש את מחבר סיפורי שרלוק הולמס ארתור קונן דויל , שט על סיפון הספינה המפורסמת הטיטאניק שם הוא מחפש אחרי יהלום , וניצל אך בקושי כשהטיטאניק טובעת לאחר שהתנגשה בקרחון.IndianaJonesAndTheLostGoldOfDurango.jpg
2. הזהב האבוד של דוראנגו . מאת מגאן וויליאם ה. סטיין . 1994.
קיץ 1912: אינדי יוצא בעקבות מכרה זהב אבוד נאבק בכנופית אקדוחנים ונתקל באקדוחן המפורסם בילי הנער שנחשב למת מזה שנים רבות .   YoungIndianaJonesAndThePiratesLoot.jpg
3. שללם של שודדי הים. מאת ג. נ. פוקס. ,תרגם שרון כהן, 1995.יוני 1912: אינדי יוצא בעקבות אוצר של שודד הים המפורסם מהמאה ה-17 ,קפטין קיד.IndianaJonesAndThePlantationTreasure.jpg

4. האוצר באחוזה .מאת ויליאם מקקי . 1993 .
אביב 1913 : אינדיאנה מחפש בדרום ארה"ב אחרי אוצר מימי מלחמת האזרחים.


5. קבר האימה. מאת לס מרטין . 1993.
קיץ 1913: אינדיאנה ג'ונס עוקב אחרי ארכיאולוג שהוא גם סוכן חשאי גרמני ומגלה את קבר פרעה תות אנח אמון ,שנים לפני שהתגלה "רשמית".
IndianaJonesAndThePrincessOfPeril.jpg

6. הנסיכה הנרדפת. מאת לס מרטין . 1993.
יוני 1913. אינדי עוזר לנסיכה גרוזינית הנרדפת בידי מאמין באל החושך המרושע אהרימן .

7. מעגל המוות  מאת ויליאם מקקי . 1993.
דצמבר 1913: אינדיאנה נאבק במזימות של סוכנים גרמניים שמתחזים לאנשי כת באיזור המבנים הקדומים של סטונהנג' באנגליה .

IndianaJonesAndTheGhostlyRiders.jpg
8. פרשי הרפאים . מאת ויליאם מקקי . 1993.
1913: בזמן שהותו באנגליה אינדי נתקל ברוח הרפאים של המכשפה מימי המלך ארתור ,מורגנה לה פיי , וחוזה בקרב קדום בין המלך ארתור ואויביו הברברים הסקסונים.

IndianaJonesAndTheJourneyToTheUnderworld.jpg
9. המסע אל השאול מאת מגאן וויליאם ה. סטיין 1994.
ינואר 1914.:אינדי יוצא בעקבות קערת זהב שעליה מתוארות סצינות מיתולוגיות שונות על מסעו של אורפיאוס בשאול . באופן מפליא הרפתקאותיו של אינדי מקבילות לסיפורו של אורפיאוס.

IndianaJonesAndTheGypsyRevenge.jpg
10. נקמת הצוענים.מאת לס מרטין 1993.
מאי 1914: אינדי מתחקה בעיקבות אוצר קדום של עם הצוענים שנגנב בידי איש במסכת ברזל שטוען שהוא צאצא של שושלת המלוכה בצרפת. ושואף להיות למלך צרפת בעזרת האוצר.

      IndianaJonesAndTheSecretCity.jpg

11. העיר הסודית . מאת לס מרטין , 1993.
יוני 1914: אינדיאנה חודר בקפודקיה שבתורכיה לעיר תת קרקעית קדומה ומיסתורית ומגלה בה שליט צאצא של הרוצח הראשון קין שבאמצעות סכינו הקדומה של קין שואף להקים אימפריה עולמית . הטוב בספרי הסדרה.

IndianaJonesAndTheMountainOfFire.jpg
12. הר האש. מאת ויליאם מקקי . תירגום גיל צ'רנוביץ' . 1995.
אוקטובר 1914 . אינדי יוצא להרפתקה נועזת באי הוואי בעקבות אלת הר געש וסוכנים גרמניים שמתכננים לפגוע בקווי הספנות של בריטניה.

YoungIndianaJonesAndTheFaceOfTheDragon.jpg

13. פני דרקון. מאת וליאם מקיקי . 1994..
נובמבר 1914: אינדי יוצא בעיקבות פסל דרקון עתיק בסין.

IndianaJonesAndTheCurseOfTheRubyCross.jpg
14. קללת צלב האודם.מאת ויליאם מקקי . 1993.
1914. אינדי יוצא בעקבות חרב של אציל נורמני איטלקי קדום שאחריה יוצאת כנופית פושעים ונתקל ברוחו של האציל הנורמאני שמחפש גם הוא אחרי חרבו .
לעניות דעתי סדרת ספרי הרפתקאות לנוער האלה היא מהטובות ביותר הקיימות בעברית .

YoungIndianaJonesComic2.jpg

צפו בפירקי "אינדיאנה ג'ונס הצעיר "#

 

אינדיאנה ג'ונס הצעיר ונקמת הצבוע : מסע למצרים בשנת 1908 ומפגש עם לורנס איש ערב.

 

הפרק הראשון בסדרה: ההרפתקה הראשונה שלי -אינדי במצרים ב-1908

הפרק השני בסדרה: התשוקה לחיים.אינדי הילד באפריקה ב-1909

הפרק השלישי בסדרה: הסכנות של קופידון .אינדי בוינה ובפירנצה ב-1908 עם המלחין פוצ'/יני שמחזר אחרי אימו של אינדי 

הפרק הרביעי בסדרה: מסעותי עם אבי .אינדי ואביו מסיירים ברוסיה וביוון בשנים 1909-1910 ופוגשים בין השאר את הסופר טולסטוי.

הפרק החמישי בסדרה: מסע של זוהר .אינדי בסין ובהודו בשנת 1910.

הפרק השישי בסדרה: הרפתקאת חופש קיץ. אינדי בהרפתקה ב-1916 בה הוא נחטף בידי המהפכנים של המנהיג המקסיקני פנצ'ו וילה.

הפרק השביעי בסדרה :שירת האהבה. אינדי באירלנד ובלונדון ב-1916 ומוצא עצמו מעורב במרד האירי

הפרק השמיני בסדרה: חפירות הגיהנום . אינדי בקרבות מלחמת העולם הראשונה ב-1916

הפרק התשיעי בסדרה: שדי ההונאה -אינדי במלחמת העולם הראשונה  בצרפת  ב-1916 

הפרק העשירי : רכבת המוות- אינדי באירופה במלחמת העולם הראשונה.

 

הפרק ה-11 בסדרה :אוגנגה הנותן ולוקח חיים : אינדי נלחם באפריקה בסוף 1916 ובראשית 1917.

הפרק ה-12 בסדרה התקפה אנשי הנץ. אינדי במלחמת העולם הראשונה נאבק בטייס הגרמני הברון האדום. 

הפרק ה-13 בסדרה -הרפתקאות בשירות החשאי .אינדי באוסטריה במרץ 1917 

הפרק ה-14 בסדרה: עלילות ריגול.אינדי בברצלונה ובפראג ב-1917 ופוגש את פרנץ קפקה.

הפרק ה-15 :שדים במדבר.אינדי בפלסטינה באוקטובר 1917 עם צבאו של אלנבי ומשתתף בקרב באר שבע. 

הפרק ה16 בסדרה : Tales of Innocence אינדי באיטליה ב-1918 

הפרק ה-17 בסדרה: מסכות של רשע . בשנת 1918 אינדי מבקר באיסטנבול ובטרנסילבניה ופוגש גנראל  שהוא גלגול של ולאד דרקולה.

הפרק ה-18 בסדרה: האוצר של עין הטווס -אינדי במצרים לאחר קץ מלחמת העולם הראשונה בחיפוש אחרי יהלום אבוד. 

הפרק ה-19 בסדרה : רוחות של שינוי -אינדי בועידת ורסאי בפאריז  ב-1919 

הפרק העשרים בסדרה: מסתורי הבלוז .אינדי בשיקאגו ב-1920

הפרק ה-21 : הסקנדל  של 1920 

הפרק ה-22 והאחרון . הוליווד. אינדי מגיע להוליווד של שנת 1920 ועובד שם ככפיל במערבון של ג'ון פורד. 

 

קישורים

אינדיאנה ג'ונס בויקיפדיה

רז גרינברג על סדרת סרטי "אינדיאנה ג'ונס"

אינדיאנה ג'ונס הצעיר בויקיפדיה

אתר על סדרת "אינדיאנה ג'ונס הצעיר "

 

פרקי סדרת "אינדיאנה ג'ונס הצעיר "