ארכיון תג: מלחמת העולם השנייה

הקרב בחורבות סטלינגראד: סקירה על הסרט "אויב בשער"

 

ביקורת על הסרט "אויב בשער"

המקדימון 

 

75 שנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה.ולרגל זה אני חוזר לאחד מסירטי המלחמה היותר חביבים עלי  ולאחד מהקרבות באותה המלחמה שמרתקים  אותי , המצור והקרב הגדול על העיר סטלינגראד.  

בשנים האחרונות נעשו מעט מאוד סרטי מלחמה , הז'אנר שוב אינו פופולארי  כפי שהיה בעבר, אם כי דומה היה שהסרט להציל את סרג'נט רייאן " של סטיבן שפילברג , ולאחר מכן 1917 על מלחמת העולם הראשונה נתנו לו זריקה מחודשת  של חיים . המלחמות אמנם נמשכות כפי שהיה בעבר אבל מלחמות הרואיות כמו מלחמת העולם השנייה ששם הטובים אולי לא היו טובים וצודקים מאוד אבל הרעים, הנאצים והיפנים בהחלט היו מרושעים ושטניים מאוד, כבר קשה למצוא וזה מקשה לעשות עליהם סרטים לפחות סרטים הוליוודיים ששם תמיד צריך להיות ברור מי הטובים ומי הרעים.

אחד הסרטים הבולטים על מלחמת העולם השנייה  שנעשו במאה הזאת הוא הסרט "אויב בשער"   ( 2001) הוא על הקרב ההירואי ביותר מאז ומעולם, הקרב על העיר הרוסית סטלינגראד במלחמת העולם השניה  הקרב ( שערך ימים רבים )  שהביא למעשה להתחלת נפילתה של גרמניה הנאצית הבלתי מנוצחת עד אז. והראה שאפשר לנצח את הנאצים.

ולא מיותר לציין בהזדמנות  זאת שהסיבה שהנאצים בכלל הלכו על סטלינגרד ,היה משום שמרגל כפול יהודי בשם קאודר הפנה את תשומת ליבם אל העיר הזאת  שהם בקושי שמעו את שמעה בעבר ,ושיכנע אותם שדווקא שם מכל המקומות כדאי וראוי לתקוף כדי לפגוע בכבודו ובגאוותו של סטלין. 

ובזה כפי שהסתבר הביא להכרעת המלחמה כנגד הנאצים.

מכיוון שאני חובב מושבע של תקופת מלחמת העולם השנייה הלכתי לראות את הסרט הזה בשקיקה כשהוקרן בקולנוע  , וצפיתי בו מאז בדי וי די  ובסך הכל אינני יכול לאמר שהתאכזבתי. הסרט הוא טוב ומרתק בכל צפייה. 

את הסרט עשה ז'או ז'ק אנו במאי צרפתי שידוע מסרטים היסטוריים שונים שעשה כמו "החיפוש אחרי האש" על האדם הקדמון , ו"שם הורד"  על  חקירת רצח בימי הביניים, אבל הסרט הוא דובר אנגלית ועם שחקנים בריטיים והוליוודיים.אולי אין זה מקרה שדווקא במאי אירופי עשה את הסרט הזה , דומה שהיום יותר מתמיד הבמאים האמריקניים מעדיפים להתרכז בארה"ב ובהיסטוריה שלה ומתעלמים מכל שאר העולם.

אנו ביים גם את הסרט המצוין "ניצוץ החיים" שהוא הסרט הטוב ביותר שנעשה מאז ומעולם על חיי האדם הקדמון ( טוב נעשו רק כמה בודדים כאלה , אבל בכל זאת …). בסרט שהוא עיבוד לספר קלאסי של הסופר הבלגי "רוני הבכור" מראשית המאה ה-‏20 (שתורגם לעברית פעמיים ובפעם הראשונה בידי המשורר נתן אלתרמן) יצר אנו שפה מיוחדת עבור האנשים הקדמונים שהיא שילוב של תנועות ונהמות.למעשה הוא ויועציו המדען דסמונד מוריס והסופר אנטוני ברג'ס יצרו שתי שפות שונות כאלה עבור שתי שבטים שונים בדרגות שונות של התפתחות המופיעים בסרט. ולמרות זאת הצופה המודרני יכול להבין כמעט כל מילה בשפות "קדומות " אלה.
לדעתי סרט זה הוא יצירת מופת, חבל שסרטיו האחרים של אנו להוציא אולי "שם הורד" לא היגיעו לדרגה הזאת.

הסרט שבו אנו עוסקים כאן "אויב בשער"  הוא ארוך מאוד , כמעט 3 שעות. והוא מבוסס על ספר תיעודי בשם זה אבל בהחלט אינו זהה לו .התסריט רק קיבל השראה מהספר .

פרט לכמה סצינות בהתחלה שנותנות  את "התמונה הכללית " על המאבק בין הגרמנים לרוסים על העיר סטלינגראד , עיר שהיטלר היה נחוש לכבשה ויהי מה , וסטלין ( שהעיר נקראה על שמו , והוא פיקד על הגנתה בעברו הרחוק) היה נחוש למנוע זאת ויהי מה, אין אנו מקבלים תמונה כללית על מה שקורה בעצם בין הגרמנים והרוסים .הסרט מעדיף להתמקד לחלוטין במאבק האישי בין שני צלפים מומחים, שמבוסס אגב על סיפור "אמיתי" וידוע אך הסרט שינה אותו ללא הכר.

גיבור הסרט הצלף הרוסי רועה פשוט ורחב לב מאי שם בערבות רוסיה הוא גיבורם  ההירואי של עשרות מאמרים מעריצים בעיתונ ות הסובייטית , תוצר של יכולת הכתיבה של ידידו של הגיבור קומיסר יהודי . יריבו הוא  מפקד בית הספר לצלפים בברלין שכפי שאנו מגלים בהמשך הסרט בנו נהרג בידי הצלף הרוסי הנ"ל וכל כולו התגלמות הגרמניות ובאופן ספציפי האופי הפרוסי הדקדקני .הסרט הוא אם כך על המאבק בין האיש הוא התגלמות "הרוסיות " ובין האיש שהוא התגלמות "הגרמניות" קרת הרוח.

אבל הסרט הוא גם על יצירתם של מיתוסים. הרוסים המובסים בידי כוחם הטכנולוגי העדיף של הגרמנים זקוקים באופן דחוף למשהו שיעזור להעלאת המורל של החיילים ולמניעת בריחתם מהחזית הנוראה . אז מה לעשות ? הפתרון של ההרג הסיטוני של החיילים הנמלטים כבר נוסה, כפי שמסביר הקומיסר הראשי חרושצ'וב שמופיע כמפקד הפוליטי של סטלינגראד. ואז מנוסה פתרון אחר יצירתו של מיתוס , גיבור רוסי מסוג חדש הצלף הכל יכול רוסי מהערבות שהורג מידי יום כמה קצינים וחיילים גרמניים ואכן המיתוס מוכיח את עצמו כמוצלח ביותר . אמנם נשוא המיתוס עצמו אינו בטוח כי הוא אכן ראוי להילת הגיבור שלו אבל בסוף הסרט אנו מגלים שהאיש והמיתוס חד הם המיתוס הפך למציאות.

יש בסרט גם עלילה רומנטית אהבתם של גיבור הסרט וידידו הקומיסר היהודי לבחור היהודיה יפה. אנו מגלים שמשפחתה של היהודיה היא ציונית ( מה שהרגיז את בת זוגי  לצפייה בסרט דוקטורית אמריקנית יהודיה שמאלנית שאינה משתגעת על הציונות )  למרות שהיא קומוניסטית טובה . והיא מעדיפה את הרוסי הפשוט על הקומיסר היהודי האינטלקטואלי ( בכל סיפור רוסי יש שני גברים ידידים  שנאבקים על אהבתה של הגיבורה )   . זה מת לבסוף בגבורה ופותח את הדרך לשני הנאהבים לממש את אהבתם ללא רגשי אשמה מיותרים .

הסרט ארוך מדי וקטעי הרומנטיקה הם ברובם מיותרים ,הסרט היה אפקטיבי יותר בלעדיהם . מה שמעניין הרבה יותר  הוא המאבק הפסיכולוגי בין שני הרובאים שכל אחד מהם מייצג במידה מסוימת את עמו, אבל אין לאמר שיש כאן משחק מזהיר במיוחד. אם זאת כדאי לציין לשבח את רוברט הוסקינס שעושה הרבה מהתפקיד הקטן של חרושצ'וב שמשלב באופיו עממיות כובשת לב עם איום לא מרומז  כנציגו האישי של סטלין .

הסוף הוא הוליוודי ומאכזב הגיבור והגיבורה שכל אחד מהם נחשב למת בשלב מסוים במהלך הסרט נפגשים על מנת לא להיפרד שוב , סוף שמזכיר מאוד את הסרטים ההוליבודיים של שנות ה-40 והרבה יותר מהם את סרטי התעמולה הסובייטיים של אותה התקופה . מצד שני יש בו גם משהו משובב נפש, לאנשים שקצה נפשם בכל הציניות האנדמית לסרטים ולחיים  המודרניים ומחפשים משהו שונה, ומרחיב לב יותר.אולי דווקא בתקופה כזאת זהו בדיוק הדבר שאנו זקוקים לו. 

 מעבר לכך דווקא בתקופה כזאת כשאנו נמצאים במאבק כנגד עם אחר זה מאפשר להסתכל על הסרט בעיניים אחרות שכן הרבה ממה שמתואר שם על המאמצים לפתח מורל והקרבה באמצעות יצירת מיתוסים, הוא תקף גם כאן ועכשיו.

הסרט "אוייב בשער" מתמקד בסיפור המאבק בין שני צלפים גרמני, מפקד בית הספר לצלפים של הרייך וסובייטי ,שאמור להיות מבוסס על סיפור אמיתי .אני עצמי קראתי בתרגום עברי בספר ישן את עדותו של הצלף זייצב שתיאר את המאבק בין השניים .הסיפור הפך למפורסם אולי הסיפור המפורסם ביותר בהיסטוריה של הצלפים .

בקרב סטלינגרד, 10.10-17.12.1942, חיסל ואסילי גריגורייביץ' זייצב 225 חיילים וקצינים גרמנים ועוזריהם, ביניהם 11 צלפים ועל פי טענה גם את מפקד בית הספר הגרמני לצלפים, שהובא לסטלינגרד במיוחד כדי לצוד את זייצב והפך לניצוד בעצמו.זייצב כדאי לדעת היה איטר יד ימינו. בדרך כלל לשמאליים יותר קשה להפעיל נשק כי הרבה פעמים הנצרה וידית הדריכה מותאמות לימניים. לזייצב זה הפריע פחות.

לאחר מכן קיבל את אות גיבור ברית המועצות והפך לאגדה בחייו.

זייצב האמיתי. צלף וגיבור ברית המועצות נקבר לבקשתו בסטלינגרד.

 

אבל האם האירועים שבסרט של המאבק בין שני הצלפים אכן התרחשו במציאות?

הפרשה אכן מאוזכרת בפירוט בספרו של מפקד העיר צ'ויקוב.אבל חקירות של היסטוריונים מערביים מטילים ספק בכל הסיפור של הדו קרב בין הרוסי ומפקד בית הספר לצלפים הגרמני. 

 

לפי סרט תיעודי שהוקרן בערוץ "דיסקוברי " כל הסיפור הוא דמיוני ורואיין אף גרמני שיצא לחקור אם ישנה אמת כל שהיא בפרשה וככל הנראה היגיע למסקנה שאין בכך כל אמת ושהגרמנים אף לא העסקו בהפעלת צלפים בסטלינגרד בניגוד לסובייטים שהפכו אותם לגיבורים.

זייצב אמנם היה צלף בעל יכולות מדהימות אבל הסיפור המדהים הזה כנראה נוצר בידי עיתונאי רוסי.
ייתכן לדעתי שכל הסיפור היה המצאה של הצלף  זייצב עצמו עצמו  שאולי התרברב יום אחד לפני חבריו על כך שחיסל גרמני בכיר במיוחד רב צלף.

המצאה שהורחבה בידי התועמלנים הסובייטיים.

יש כל סיבה להניח שזייצב מעולם לא ראה סיבה מדוע עליו להכחיש את קיומו. 

האם אכן כך קרה? 

מבחינת הסרט זה חסר חשיבות. 

חיילים רוסיים בסטלינגרד 1942 

 

אני הייתי ממליץ על הסרט הזה כצפיית חובה לאנשי צה"ל ששואלים את עצמם איך להעלות את המורל של הצבא והאזרחים.

היום לאחר שכל המיתוסים האפשריים , מהרצל ותל חי וכלה במלחמת ששת הימים ומבצע אנטבה נופצו ונכתשו עד דק , אולי זה הזמן להתחיל ליצור אותם מחדש.

 

צפן בסרט המלא 

האוייב בשער בויקיפדיה 

 

 

על הבמאי אנאוד : l

ספרים על סטלינגרד

 

הקרב הגדול של מלחמת העולם השנייה שהביא לשינוי במהלכי המלחמה ולהתחלת הקץ ש הנאצים הקרב על העיר סטלינגרד בין צבאו שלהיטלר ובין צבאו של סטלין .

והנה רשימת ספרים עליו: לפי תאריך ההוצאה לאור.

ספרים בעברית:

ק.סימונוב ואחרים ‫ סטלינגרד /    תל אביב :   [מוציא לאור לא ידוע,   תש"ג?].

קונסטנטין סימונוב  ימים ולילות :רומן סטלינגרד /מרוסית א. שלונסקי  מרחביה : ספרית פועלים, 1945 

Simonov, Konstantin Mikhailovich, 1915-    Days and nights :   a novel /  translated from the Russian by Joseph Barnes   New York :   Simon and Schuster,   1945

רומן רוסי על החיילים הסוביטיים בסטלינגרד.

 

  וסילי צ’ויקוב   המלחמה על סטלינגרד /ו; [מרוסית: לאופולד מרחב].תל-אביב : מערכות, [תשל"א] 1970.

Chuikov, V. I. (Vasilii Ivanovich), 1900-    The Battle for Stalingrad / introduction by Hanson W. Baldwin ; translated from the Russian by Harold Silver    New York :   Holt, Rinehart and Winston,   1964.

יצא לאור גם בשם:

Chuikov, V. I. (Vasilii Ivanovich), 1900-    The Beginning of the road /    London :   MacGibbon & Kee,   1963.

זכרונותיו של המפקד הרוסי שהדף את הגרמנים מסטלינגרד.

צ'ויקוב היה מפקד הרוסי בשטח סטולינגרד והאחראי הישיר להגנת הגבורה שם ונחשב לאחראי לתבוסת הנאצים. 

‫ 

חרושצוב, ניקיטה סרגיביץ    חרושצ'וב מעלה זכרונות / ם מבוא, דברי פרשנות והערות מאת אדוארד קרנקשאו, ערך והתקין לדפוס: סטרוב טאלבוט, תרגם מאנגלית: אביעזר גולן.  [תל-אביב] :   "עדי",   (1971).

חרושצ'וב היה הפוליטיקאי שהיה אחראי על סטלינגראד והגנתה וההצלחה שם הייתה גורם מפתח בעלייתו בדרגים הפוליטיים.

 

גאורגי קונסטנטינוביץ'  ז’וקוב  זכרונות המרשל ז’וקוב / ; [תרגם מאנגלית: שלמה גונן].תל-אביב : מערכות, 1982.

Zhukov, Georgii Konstantinovich, 1896-1974    Marshal Zhukov's greatest battles /    edited with an introduction and explanatory comments by Harrison E. Salisbury, translated from the Russian by Theodore Shabad New York :   Harper & Row,   1969

יצא לאור שוב כ:

Zhukov, Georgii Konstantinovich, 1896-1974    From Moscow to Berlin :   Marshall Zhukov's greatest battles /    Costa Mesa, Calif. :   The Noontide Press,   1991.

ז'וקוב היה המפקד הצבאי העליון וזה שהגה את כיתור הנאצים בסטלינגרד.

 

‫ זיו-טל, אברהם    המסקירובקה של מקס ומוריץ /    זכרון-יעקב :   בחור,   [תשס"ו] 2005.

סיפור של הסוכן הכפול היהודי ששיכנע את הנאצים שעליהם לתקוף דווקא בסטלינגרד והביא בכך לחורבנם. 

קראו על ספר זה כאן :

המרגל היהודי של היטלר

 סטלינגרד /אנטוני ביוור ; מאנגלית: כרמית גיא.תל אביב : יבנה, 2000.

Beevor, Antony, 1946-    Stalingrad /    New York :   Viking,   1998..

‫ ביוור, אנטוני, 1946- מחבר    סטלינגרד:   המצור הרה-הגורל 1942-1943 /תרגם עמנואל לוטם ידיעות אחרונות 2019 

 


‬ עופר ריחני     קרבות המפנה :   במלחמת העולם השנייה /    תל אביב :   קינג,   2011.

אפשר לחלק את הרשימה גם לפי תתי נושא כלדקלמן :

הצד הסובייטיי בסטלינגראד

הצד הגרמני בסטלינגרד

זכרונות לוחמים בסטלינגרד

יצירות של ספרות יפה על סטלינגרד

היטלר וסטלינגרד

סטלין וסאלינגראד

ז'וקוב וסטאלינגראד

וכו'….

Ilin, IAkov Naumovich, 1905-1932    Those who built Stalingrad, as told by themselves /    New York :   International Publishers,   1934

Simonov, Konstantin    Stalingrad fights on / translated from the Russian by D.L. Fromberg    Moscow :   Foreign Languages Publishing House,   1942

  Vasilii Semenovich  Grossman,   Stalingrad hits back /    Moscow :   Foreign Languages Pub. House,   1942

Stalingrad :   An eye-witness account by Soviet correspondents and Red Army commanders    London :   Hutchinson,   [1943]

   Strategicus [pseu. O'Neill, Herbert Charles  )   To Stalingrad and Alamein /    London :   Faber and Faber,   1943

  Werth, Alexander, 1901-    The year of Stalingrad :   a historical record 

זכרונות האנשים שפיקדו על המערכה מהצד הרוסי 

 

  Strategicus [pseud.]O'Neill, Herbert Charles)    The Tide turns :   the battle of Stalingrad, Alamein, and Tunisia 23 August 1942 – 14 May 1943 /    London :   Faber and Faber,   1944

Weinert, Erich    Stalingrad diary /    [Translation by Egon Larsen London :   I. N. G. Publications Ltd.,   1944

יומן של חייל גרמני בסטלינגרד שנמצא ופורסם בידי הסובייטים ומתאר בפירוט את תהליך השבירה של לוחם נאצי ממוצע שבאא מלא גאווןה להשמיד את הסובייטים ומסיים כשהוא אכול פחד משתק ומשוכנע שהסובייטים הם אנשים עליונים.  .קטעים מהיומן המדהים אפילו פורסמו בספרו של צ'ויקוב. 

 

Plivier, Theodor, 1892-1955    Stalingrad :   the death of An Army   translated from the German by H. Langmead Robinson/    London :   Athenaeum Pub. Co.,   1948

רומן גרמני .

תורגם שוב

Plievier, Theodor, 1892-1955    Stalingrad /    translated from the German by Richard and Clara Wins New York :   Carroll & Graf,   1984, c1948.

Einsiedel, Heinrich,    The shadow of Stalingrad :   being the diary of a temptation

translated by Tania Alexander   /    London :   A. Wingate,   1953

American ed. published under title: I joined the Russians. 1953

Zieser, Benno    the Road to Stalingrad    New York :   Ballantine Books,   1956

Gerlach, Heinrich    The forsaken Army :   a novel /   translated from the German by Richard Graves  New York :   Harper,   1958

רומן גרמני על החיילים הגרמניים בסטלינגרד.

Dibold, Hans, 1904-    Doctor at Stalingrad :   the passion of a captivity /   translated from the German by H.C. Stevens  London :   Hutchinson,   c1958

זכרונותיו של גרמני שנשבה בסטלינגרד.

 Schneider, Franz    Last Letters from Stalingrad    New York :   A Signet Book,   1961

מכתבים של חיילים גרמנים מסטלינגרד.

Paulus and Stalingrad :   a life of Field-Marshal Friedrich Paulus / with notes, correspondence and documents from his papers, by Goerlitz Walter ; with a preface by Ernst Alexander Paulus ; translated by R. H. Stevens   New York :   Citadel Press,   1963

Kluge, Alexander The Battle / ; translated from the German by Leila Vennewitz   New York :   McGraw-Hill,   1967

Stewart, Philip D.    Political power in the Soviet Union :   a study of decision-making in Stalingrad    Indianapolis :   Bobbs-Merrill Co.,   1968

 

Jukes, Geoffrey    Stalingrad: the turning point /    London :   Macdonald & Co.,   1968.

Ziemke, Earl Frederick    Stalingrad to Berlin :   the German defeat in the east /    Washington :   Military History, U.S. Army,   1968.

 

 

Craig, William    Enemy at the gates :   the Battle for Stalingrad /    London :   Hodder and Stoughton,   c1973

 
   

Sevruk Moscow-Stalingrad, 1941-1942 :   recollections, stories, reports /    Moscow :   Progress Publishers,   1974

Erickson, John    The road to Stalingrad :   Stalin's war with Germany, vol. 1 /    London : Weidenfeld and Nicolson, 1975

 

Kerr, Walter    The secret of Stalingrad /    Garden City :   Doubleday,   1978.

Jukes, Geoffrey    Hitler's Stalingrad decisions /    Berkeley, Calif. :   University of California Press,   C1985

The onslaught :   the German drive to Stalingrad : documented in 150 unpublished colour photographs from the German Archive for Art and History /   with an Historical essay by Heinrich Graf von Einsiedel ; translated by Arnold J. Pomerans ; forewo rd by Max Hastings.  New York, N.Y. :   W.W. Norton,   1985.

Battle for Stalingrad :   the 1943 Soviet General Staff study /    Washington

 :   Pergamon-Brassey's International Defense Publishers,   1989

Battle for Stalingrad :   the 1943 Soviet General Staff study /    Washington

 :   Pergamon-Brassey's International Defense Publishers,   1989

 

The road to Stalingrad / By the editors of Time-Life Books    Alexandria, VA :   Time-Life,   c1991

Hayward, Joel S. A.    Stopped at Stalingrad :   the Luftwaffe and Hitler's defeat in the East 1942-1943 /    Topeka :   University Press of Kansas,   1998.

Koschorrek, Guenter K.    Blood red snow :   The memoirs of a German soldier on the Eastern Front /  translated by Olav R. Crone-Aamot   London :   Greenhill,   2002

Wieder, Joachim    Stalingrad :   memories and reassessments /    translated by Helmut Bogler  London :   Cassell,   2002.

 

English edition introduction by Gerhard L. Weinberg ; original edition preface and notes by Helmut Heiber ; editorial advisor English edition, David M. Glantz ; [translated by Roland Winter, Krista Smith and Mary Beth Friedrich   New York :   Enigma Books,   c2003.

Beevor, Antony    Christmas at Stalingrad /    London :   Penguin,   2005.

 

 

   Glantz, David M.    To the gates of Stalingrad :   Soviet-German combat operations, April-August 1942 /    Lawrence, Kan. :   University Press of Kansas,   2009.

Glantz, David M.    Armageddon in Stalingrad :   September – November 1942.    Lawrence, Kan. :   University Press of Kansas,   2009.

 

 
 

 

Endgame at Stalingrad: Book Two: December 1942–-February 1943 (Modern War Studies: The Stalingrad, Vol. 3) Hardcover – June 9, 2014

Smelser, Ronald M.    The myth of the Eastern Front :   the Nazi-Soviet war in American popular culture /    Cambridge, UK :   Cambridge University Press,   2008

 

 

מבצע סודי לא לביצוע :סדרת מלחמה וריגול מאת "וינסנט בראון" (שלמה פרנקל)

 

חמישים שנה מלאו לפרסום הסדרה "מבצע סודי לא לביצוע "   שתיארה את עלילות יחידת קומנדו כל יכולה,במשך 18 שנה , יחידה  שהורכבה מצוות לוחמים בינלאומי אמריקני אנגלי וצרפתי ובראשה עמד  לוחם ישראלי איש מחתרת סודית כל כך שלעולם לא ידענו איזה  איזו אירגון היא הייתה האם "ההגנה " או ה"אצ"ל" או הלח"י".

ולרגל זה הנה סקירה על הסדרה שהוצגה כסדרה מתורגמת מאת אחד "וינסנט בראון" אבל למעשה הייתה פרי יצירתו של סופר ישראלי אחד או שניים. וגם  באחד הספרים תיארה מזימה ליצירת התפרצות מגיפה שמזכירה במשהו את "הקורונה " המודרנית. 

לאחרונה סיימתי לקרוא  את הספר "מבצר החורף" של ניל בסקומב ( בתרגום עמנואל לוטם הוצאת ידיעות ספרים ,2018 ) שתיאר את הסיפור האמיתי המדהים והמרתק  הפשיטה של יחידת קומנדו של לוחמים נורווגיים על בית חרושת שייצר "מים כבדים" עבור פצצה גרעינית נאצית, פשיטה שעיכבה מאוד את הפרוייקט הנאצי הזה ותרמה  לבסוף לחיסולו.

 

הפרשה תוארה כבר  בעבר בספר של  דוד הוארט     לבדו ימות האדם   (תורגם בידי צבי שולדינר ; בעריכת א. דש  תל אביב :   עם עובד,תשי"ח)שתיאר את הפרשה מנקודת המבט של מי שעמד בראש קבוצת החבלה  הנורבגית יאן בלסרוד ומנקודת המבט של המחבר הוארט עצמו ששירת במהלך מלחמת העולם השנייה כקצין הצי הבריטי והוצב באגף הנורבגי של מנהלת המבצעים המיוחדים (ה-S.O.E), שם תכנן והוציא לפועל רבים ממבצעי המודיעין, הפשיטה והחבלה בנורבגיה כולל המבצע  הנ"ל.

 

הנורווגים הפיקו על הפרשה סרט תיעודי בשם

(Operation Swallow: The Battle for Heavy Water (original title: Kampen om tungtvanne   

ששיחזר את האירועים בהשתתפות האנשים האמיתיים ששיחזרו את מה שעשו  ב-1948.

צפו בו כאן.

על סמך פרשה אמיתית זאת וספר זכרונות " מגלשים נגד האטום"  שכתב אחד הפרטיזנים הנורווגיים שנטלו בה  חלק קנוט הוקליד  ,וגם ובעצם בעיקר על סמך רומן מלחמה  בשם But for These Men של ג'ון דרומונד   נוצר ב-1965 הסרט "גיבורי טאלמארק " בכיכובו של קירק דוגלאס המנוח.

צפו במקדימון הסרט "גיבורי טאלמארק" כאן 

צפו בסרט המלא  כאן  

(חבר ידוע בצוות הפשיטה הזאת,קנוט האוגלנד , נטל חלק לימים ב"מסע קון טיקי "  של תור היראדאל שיצא  עם כמה חברי צוות למסע בים לפולינזיה במשך 101 בימים ברפסודה  ).

על סמך מבצע קומנדו זה וכמה  מבצעי קומנדו אחרים מדהימים אחרים  במהלך מלחמת העולם  השנייה נוצרו  בשנות החמישים השישים והשבעים  ספרים שונים ובדיוניים  שתיארו יחידות קומנדו קטנות שנשלחות למבצעים המסוכנים ביותר כנגד פרוייקטים נאציים שונים.

הספרים האלו תיארו יחידות צבאיות סודיות שחבריהם נבחרים במיוחד הודות לכישוריהם המיוחדים הנשלחים לבצע משימות מסוכנות ביותר בעורף האויב הנאצי.

ספרים אלו כללו  ספרים מצליחים ביותר מאת סופרים כמו הבריטי  אליסטיר מקלין ( "תותחי נברון" ( 1957)  שמתאר מבצע של יחידת קומנדו להשמדת תותחים נאציים באי יווני שמהווים איום על הכוחות הבריטיים. והמשכו  "גיבורי נברון" ( 1968)שבו מוטל על אנשי הקומנדו  שזה עתה סיימון את המשימה באיי יוון לצנוח ליוגוסלביה הכבושה. לכאורה, מוטלת עליהם המשימה לחלץ אוגדה של פרטיזנים שנלכדה בהרי בוסניה. למעשה, עליהם לשכנע את הגרמנים, באמצעות תחבולות הונאה ומעשי חבלה, כי ממשמשת ובאה מתקפה רבתי על יוגוסלביה, על-מנת שיעתיקו לשם כוחות ניכרים מחזית איטליה.

צפו במקדימון לסרט "תותחי נאבארון"  מ-1961 עם גרגורי פק ודיויד ניבן  

 

צפו במקדימון לסרט "כוח 10 מנבארון " עם האריסון פורד, מ-1978 

מקלין כתב ספר נוסף מסוג זה בשם "הצונחים אל המוות  "  ( 1967) ) המתאר מבצע של יחידת קומנדו לשחרור גנרל שיודע את סודות הפלישה לנורמנדי מידי הנאצים המחזיקים בו וחוקרים אותו בטירה מבודדת באלפים.

ספר שזכה ב-1968 לגירסה קולנועית מפורסמת בשם "הנשרים פשטו עם שחר" בכיכובם של ריצ'רד ברטון וקלינט איסטווד .

צפו במקדימון שלו.

צפו בגירסה מלאה יותר של "הנשרים פשטו עם שחר".

והיה את הספר ",תריסר הנועזים" ( 1965) של הסופר א.מ. נתנסון " שהפך לסדרת סרטים "תריסר המלוכלכים ". שהתבסס על סיפור אמיתי על יחידה שהתקיימה במציאות במלחמת העולם השנייה. על פי הסיפור שאותו שמע מחבר הספר אנשי יחידה זאת  יצאו למשימות סוכנות ביותר ומעולם לא הסכימו  להתרחץ לפני ביצוע משימותיהם.

צפו במקדימון לסרט הידוע תריסר המלוכלכים בכיכובו של לי מרוין מ-1967

 

הסיפורים האלו שימשו כמקור השראה לסדרת ספרי המלחמה והריגול הישראלית  "מבצע סודי לא לביצוע "  משנת 1970 שתיארו את הרפתקאות אנשי יחידה בינלאומית כזאת שחבריה הם ישראלי ( ארץ ישראלי בספרים הראשונים) * אמריקני בריטי וצרפתי   לאורך 18 שנים מ-1944 ל-1962. .

הוצאת "רמדור"  החליטה ליצור סדרה מעין זאת  שהוצגה כסדרה מתורגמת מאנגלית אבל לא יצאו ממנה יותר מארבעה ספרים.

בהוצאת רמדור- שלגי היה מקובל שהסדרות השונות שלהן יצאו בלא יותר מארבע ספרים שיראו עם הסדרה מצליחה מספיק כדי להמשיך או לא. בדרך כלל הן לא הצליחו מספיק. ו"מבצע סודי לא לביצוע " לא יצא מכלל זה.

המחבר העיקרי של הסדרה היה שלמה פרנקל שהתפרסם ככותב כמה מהספרים היותר טובים על הסוכן החשאי  פטריק קים איש הקראטה וסיפורים רומנטיים רבים מספור כמו "תמיד בזמן הזה "( ספרי שלגי ,1972)  רומן רומנטי מקורי וספרים רומנטיים נוספים שאותם תירגם מצרפתית  או כתב ( לא ברור לי מה ) "דניז אהובת המשורר " ו"דניז-לפקודת הוד מלכותו  " שיוחסו לכותב ""וקטור מאראט" ויצאו לאור  בסדרת הרומן הרומנטי ההיסטורי " בהוצאת רמדור ב-1970.

תחת שמו האמיתי פרנקל  כתב  ספר ריגול בשם "ספקטור סודי ביותר " ( סיון -ביתן 1989)  על עלילות סוכן חשאי ישראלי,   ושני ספרי עיון "המיוחסים :אצולת-ההון של ישראל "שכתב עם שמשון ביכלר ( הוצאת כדים ,1984) ואת "סופה במדבר-הסיפור האמיתי " ( ציטרין 1991) סקירה על המלחמה בין ארה"ב ועיראק של סאדאם חוסיין.

 

אני מחשיב את ספריו הטובים ביותר בשמות בדויים את שלושת  ספרי "מבצע סודי לא לביצוע". שעוסקת בעלילות יחידה בינלאומית במלחמת העולם השנייה ולאחריה.

היחידה הבינלאומית מוקמת ב-4 ביוני 1944 יום לפני הפלישה של בעלות הברית לנורמנדי במבצע "אוברלורד".  בידי הבריגדיר האנגלי היו  באנקס  מהאגף המיוחד של "האינטיליג'נס הבריטי " בהסכמתו של המפקד האמריקני  קולונל גיבנס  ועוד מפקד צרפתי חסר שם  שמו נמסר המשך כקומנדנט ז'ואן ויאל ( הרוסים אינם בתמונה כלל לגבי יחידה זאת ).

אנשי צוות ""מבצע סודי לא לביצוע" כוללים את :

המפקד המנהיג רון ברקן." שהוגדר כ"גי'סי ג'ימס במהדורה היהודית ".  הנ"ל איש מחתרת ארץ ישראלי  שישב בכלא עכו  ולא ברור איזה מחתרת או אירגון ההגנה " אצ"ל או לח"י .הסופר שלמה פרנקל העדיף לשמור את הפרט החשוב מאוד הזה חסוי.

הוא ישב בכלא עכו בעוון ביצוע חמישה מעשי שוד ,ושתי פריצות למחנות צבאיים . הבריטים היציעו לו כשפרצה המלחמה למחול לו אם יסכים לעבוד עבורם והוא הסכים.

הוא מתואר כמי ש"יכול לאכול חמישה ג'יסי ג'ימס לארוחת עשר או עם התה של חמש".

""לו שמעת באילו שיטות בוצעו הפריצות האלו לבנקים ולמחנות הצבאיים היו שערותיך סומרות .בחמש השנים האחרונות ביקר באחת עשרה מדינות באירופה .הגרמנים סבלו ממנו לבדו יותר מכל גדוד הרנג'רס המפורסם שלכם".

מתברר לנו שרון ברקן לא הסכים לקבל דרגות מן הצבא הבריטי ודרגתו באירגון שמימנו הושאל היא סוד צבאי.

"הוא לא היה יפה תואר במובן הרגיל של המילה .למעשה לא היה יפה תואר בשום מובן שהוא. אדם שיש לו עיניים כאלו אי אפשר שיחשב יפה תואר."

רון ברקן מתואר כמי שאינו מרשים בגובהו אולי שישה רגל אולי פחות ולמרות זאת יוצר רושם שהוא גבה קומה. "שער ראשון היה שחור מאוד וקצר ,כאילו לא טרח להסתרק ,פניו היו שחומים מאוד ,אף מאורך דק ונשרי .גיבנס היה ממוכן להישבע שהאיש לא עבר את גילה עשרים וחמש.

"עיניו היו הגרועות ביותר היו אלו עניים שחורות אך לא הייתה  בהן הרגשנות הצפונה בדרך כלל בעיניים כהות כל כך ,לא היה בהן אף רוע לב לא היה בהן רגש כל שהוא.הוא פשוט השתמש בהן לראייה המראות הועברו אל מוחו וזה הסיק את המסקנות אך המסקנות לא ניכרו  בעיניו."

לברקן אנו מגלים יש יכולות של הסקה הגיונית המזכירות את אלו של שרלוק הולמס. אבל בספרי הסדרה לא נעשה בהן שימוש רב מעבר לפתיחה שבה הוא מגלה שמכתב של אישתו של גיבינס עומד ליפול מכיסו והוא מסביר כיצד ידע שזה מכתב של אישתו.

תוכניתו למבצע שמוסכם שסיכויו ההצלחה שלו הם אחד לאלף חמש מאות מתקבלים והוא יוצא לגייס את שלושת אנשי היחידה הנוספים.

אני תמה אם פרנקל ביסס את הדמות על מישהו אמיתי.אולי משה דיין שר הביטחון בעת כתיבת ספרי הסדרה  ?

שלושת אנשי היחידה הנוספים הם שגרתיים יותר אלו הם

האמריקני  רב טוראי מרטין קרייד מיחידת הקומנדו המיוחד 848 אדם גדול בעל יכולות גופניות מרשימות ביותר ובעל יכולות טכניות מדהימות.הוא נבחר למשימה בידי רון ברקן .כישוריו כוח  רב, גרמ ידע בגרמנית, בקי בכל תחומי הלוחמה הזעירה. .כישוריו המיוחדים :ידע מצויין בהפעלת חומרי נפץ ובקיאות מעולה בכלי רכב.

מישל ראסין רופא צרפתי מומחה לטכנולוגיה חדישה ומיכשור רפואי לויטננט  מהפלוגה השלישית של גדוד ז'אן דארק בצבא צרפת החופשית .לפני המלחמה היה אחד המנתחים הפלסטיים המעולים ביותר באירופה ובתור תחביב חקר אפשרויות להכניס מיכון לעבודת הרופא הוא המציא שלוש המכשירים מצויינים בתחום .וכן מומחה במכשירים חשמליים ומכניים עדינים  צעיר נאה מאד חובב נשים מוטרף שבכל ספר בסדרה מקיים יחסי מין עם לפחות אישה אחת.  הוא מתואר כמי שיודע לפתות נשים  בשלוש שפות צרפתית גרמנית ואנגלית  אם כי לדברי ראסין המומחה האמיתי אינו זקוק לשום שפה מספיק להשתמש בעיניים וזאת תורה מדעית מדויקת שהוא פיתח.הוא נבחר למשימה בידי הצרפתי זו'ואן ויאל.

הבריטי אנדריו בייטס  שלדון בנו הבכור של הלורד רקס שלדון  לוחם,טוראי  ביחידת הקומנדו של הלורד מאונטבטן ואסיר צבאי .הוא נבחר למשימה בידי בריגדיר היו בנקס בגלל "כישוריו המיוחדים שכוללים :זיוף ,ידיעה מעולה בפריצת מנעולים וכספות כישורים שלמד מבטלר שעבד בבית אביו . כמו כן  בקי בכל תחומי הלוחמה הזעירה ובאימוני יחידתו הישיג את התוצאה הטובה ביותר בירי ברובה צלפים.  וכן ידיעה בסיסית של גרמנית.תכונה המשותפת לשאר.

כל אלו נשלחים למשימה סודית בלי שיכירו אחד את השני ומבלי שיתנו להם פרטים לגביה מחשש שאם וכאשר ילכדו בידי הנאצים הם יחשפו את הפרטים עליה. רק ברקן שבחר אחד מהשלושה  יודע את פרטי המשימה.

ולימים לאורך השנים אנשי הצוות  נשארים  בקשרים זה עם זה ומבצעים  משימות נוספות ברחבי העולם כיחידת קומנדו.

והנה ספרי הסדרה:

מספר 1 "מבצע איפסילון "  ""בתרגום " שלמה פרנקל ,הוצאת רמדור 1970

ארבעת אנשי הצוות מופגשים לראשונה לביצוע משימה סודית ביותר בזמן הפלישה לנורמנדי.הם משתתפים בפלישה ובשלב מסויים נותנים לעצמם להשבות  ידי הנאצים על מנת לחדור לפנים גרמניה הנאצית,לעיירה הגרמנית קרוטהיים .  ושם הם מגיעים למפעל מוגן היטב  שבונה פצצה אטומית גרמנית ששם הצופן שלה פצצת איפיסלון. זהו פרוייקט ההמשך לאותו פרוייקט בנורווגיה שנפגע בידי חבורת אנשי הקומנדו הנורווגיים.

ברקן מסתבר היה אחד העבדים במקום שנועדו לחיסול והצליח להימלט.ומשום כך יודעים בעלות הברית על המקום.

והנה הקטע בספר שבו מוסברת לראשונה לשלושת אנשי הצוות המשימה שעליהם לבצע לאחר 160 עמודים של סיפור ובו אנו למדים על הקשר של משימה זאת  למבצע בנורווגיה.:

אנשי הצוות משמידים את המקום  מבפנים ונמלטים.

בסיום הסיפור אנשי הצוות  מקבלים בטקס חגיגי מיוחד  עיטור מיוחד ובילעדי עבורם מגנרל  אייזנהאואר    עיטור שנמצא בכל עטיפה של כל ספר בסדרה , של סמלי המדינות אנגליה צרפת ארה"ב וסמל מגן הדויד המייצג את ברקן.

נציין שהסיפור הזה אינו מופרך  כלל , כפי שנחשף כבדרך אגב ב"מבצר החורף" מחקרים היסטוריים  חדשים הראו שמדענים נאצים המשיכו לעבוד על קץ המלחמה על משהו שמזכיר את פצצת המימן !

וראו את המאמר הזה כאן בנושא:

New light on Hitler’s bomb

 

\

מספר 2 :מבצע גמביט " "בתרגום " שלמה פרנקל רמדור 1970

בימים האחרונים של המלחמה אנשי הצוות נשלחים שוב על מנת לחסל את מנהיג תוכנית התנגדות והגרילה הנאצית שמאיימת לתקוף את צבא בעלות הברית לאחר כיבוש גרמניה.

מספר 3: מבצע קובורה   "תרגם "  שלמה פרנקל 1970

מתרחש חמש שנים לאחרת מלחמת העולם השנייה ב-1950

רון ברקן הוא  כעת לוחם  ביחידה  תחת פיקודו של מפקד צהוב שיער ( כנראה אריאל שרון  והיחידה מזכירה ובמכוון את יחידה 101 ) ויוצא למשימה נגד כפר ערבי ממקום מגוריו בישוב בדרום הארץ.

העניין תמוה: רון ברקן היה צריך להיות מפקד מבצע כזה ולא להיות תחת פיקודו של מישהו אחר אבל עובדה. .

 אנדריו שלדון  איש יחסי החוץ של היחידה הוא סוכן של השירות החשאי הבריטי וחבר פרלמנט צעיר.

מרטין קרייד האמריקני עובד על פיתוח מכונית חדשה בדטרוייט.

ד"ר מישל ראסין נמצא בדרום אפריקה עם אלמנה יפה ועשירה.

ב-1950 אנשי היחידה יוצאים למשימה פרטית בעקבות ישוב נאצי מסוכן בגבול ארגנטינה "בין  העיר אסונסיון שבפרגוואי ובין העיר קוריאנטס שבארגנטינהעל נהר הפראנה"   קובורה.

שם רופא נאצי מפתח נשק בקטריולוגי להשמדת רוב המין האנושי על מנת שאפשר יהיה להקים רייך נאצי חדש.

הם חודרים לבסיס  ונשבים אבל מצליחים להשתחרר ומשמידים את הנהגתו ואת הרופא לפני שהוא מספיק להדביק אותם בוירוס על מנת לבחון את השפעותיו עליהם.

עם זאת בספר מ-1970 מקפיד המחבר לציין שלא כל הגרמנים רעים,האיש שחושף לראשונה את האיום בפני איש היחידה הוא גרמני נאצי לשעבר שמבקש להציל האולם משותפיו לשעבר. במהלך המשימה מתאהב קריידי בבתו היפה של אחד הגרמנים שאין לה קשר לעניין ונרמז  בסיום שהם יתחתנו.

מעניין שבספר מ-1970 נחזות כל טענות הקונספירציה לגבי התפשטות נגיף קטלני מסוכן במיוחד בקרב אוכלוסיית העולם שמושמעות בעת כתיבת מאמר זה במרץ 2020 בעת התפשטות נגיף הקורונה.

אי לכך אני מביא את  העמודים הרלבנטיים מהספר שנקראים היום כאילו יצאו מאתר קונספירציה ברשת :

תחילה הקטע המתאר את האיום הבקטריולוגי  :

וכעת הפרק המתאר את החשיפה של האיום על העולם :

מספר 4:

מבצע מפרץ החזירים  "תרגם " מושא רוסיני  ( אשר דורי ?), 1970

המחבר כאן הוא כבר לא שלמה פרנקל.  השם "מישא רוסיני " אינו ידוע לי אבל על סמך הסיגנון אני משער שאולי היה זה אשר דורי. 

השנה היא 1962  וליתר דיוק אוקטובר 1962  שמונה עשרה שנה לאחר המבצע הראשון.

ראסין נמצא בצרפת ועוסק כרופא בעיקר בקשרי אהבים שונים במסיבות חשק.

מרטין קרייד מתגרש מאישתו  ( הגרמניה מהספר הקודם ? זה לא ברור) שעסק הפיצוצים שלו נמאס עליה,

אנדריו שלדון הוא לורד "צעיר "  משועמם.

רון ברקן עומד בראש חברת ספנות ישראלית ויש לו קשרים  בבית הלבן שמטיל עליו משימות.

 

ב-1962 אנשי היחידה הסודית מזומנים בפעם הרביעית והאחרונה.הם נשלחים בידי הנשיא קנדי בכדורים מעופפים  שאותם פיתח מדען הממומן בידי רון ברקן אל ברית המועצות כדי להשמיד בסיס סובייטי שששולח טילים לקובה.

והנה תיאור המשימה בספר "מבצע מפרץ החזירים" ( הנקרא על שם מבצע כושל של הנשיא קנדי להפיל את קסטרו בקובה ).  :

כרגיל הם נופלים בידי האוייב אך  בפיתול עלילתי לא משכנע באופן קיצוני מצליחים להימלט לאחר שעברו עינויים קשים בסיוע סוכנת הק.ג.ב שהביאה ללכידתם ולבצע את משימת ההשמדה וההסתלקות שלהם .

מובטח שתהיה להם משימה נוספת אך זאת לא באה לעולם.

אולי יום אחד שלמה פרנקל יכתוב ספר שמתאר מה קרה לאנשי היחידה לאחר 1962?

 

ראו גם

דף הפייסבוק של שלמה פרנקל 

מבצעי החבלה במפעל המים הכבדים  הגרעיני של הנאצים 

הצטדקותו של הינריך הימלר

בעשרים באפריל 1945 התקיימה בגרמניה הפגישה המוזרה ביותר של מלחמת העולם השניה בין רב התליינים הינריך הימלר ובין נציג ה'קונגרס היהודי העולמי מזור , פגישה שמטרתה הייתה להביא לשחרור יהודים ממחנות הריכוז וההשמדה .במהלך הפגישה נשא הימלר שהיגיע זה עתה מהפגישה האחרונה שקיים בימי חייו עם אדונו היטלר ועם עמיתיו גרינג גבלס וראשי המשטר האחרים שנפגשו כולם בפעם האחרונה במסיבת יום ההולדת האחרונה של אדולף היטלר , נאום שבו סיכם את מהלך חייו שבדיעבד ברור שכיוון אותו לעם היהודי ולדורות הבאים כסוג של הצטדקות .
קצת יותר מחודש לאחר מכן הימלר נלכד בידי הבריטים , הוא נחקר בידי הקצין היהודי חיים הרצוג ( לעתיד נשיא מדינת ישראל ) ולאחר מכן התאבד בבליעת כמוסת רעל.

 זוהי אחת הפרשיות המוזרות ביותר בתולדות מלחמת העולם השנייה והשואה פרשיה שכמעט אינה ידועה ומעט מאוד כתבו עליה למרות חשיבותה העצומה.
המדובר במפגש היחיד שראש תוכנית "הפיתרון הסופי" הנאצית להשמדת העם היהודי הינריך הימלר קיים אי פעם בחייו עם נציג יהודי בימים האחרונים של מלחמת העולם .במהלך מפגש זה שהתקיים כמה שעות בלבד לאחר שהימלר פגש את הפיהרר בבונקר בברלין בפעם האחרונה במסיבת יום ההולדת שלו , דנו השניים על שיחרור כמה מאות אסירות יהודיות כמחווה של רצון טוב מהימלר לבעלות הברית. במהלך המפגש פרץ הימלר בנאום ארוך שבמהלכו ניסה להסביר ליהודי ואולי גם לעצמו מדוע עשה את מה שעשה ליהודים
במפגש זה השתתפו חמישה אנשים .הימלר עצמו שמת חודש לאחר מכן ,מזכירו הד"ר ברנדט. שאר השלושה כל אחד מהם כתב תיאור על אותה פגישה מדהימה בתוך זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה וכתבה זאת מבוססת על השוואת שלושת התיאורים האלו.ותוך שימוש בתיאור שנתן גם האסטרולוג של הימלר שהיה מעורב גם הוא באירגון הפגישה.
ואלו הם


1. התיאור של וולטר שלנברג עוזרו של הימלר

Schellenberg, Walter, 1910-1952 Hitler's secret service : memoirs of Walter Schellenberg / New York : Pyramid Books, [1962, c1956].

2.זזכרונותיו של האיש שאירגן את הפגישה רופאו האישי של הימלר

Kersten, Felix, 1898-1960 The Kersten memoirs, 1940-1945 / London : Hutchinson, 1956.
3.זכרונותיו של נורברט מזור היהודי שקיים את הפגישה עם הימלר ובמהלכה הביא לשחרור כמה מאות יהודיות ( ובהן אישתו דהיום של לובה אליאב )
מזור, נורברט יהודי משוחח עם הימלר / [תל אביב] : אגודת ידידות ישראל-שוודיה, [תשמ"ה]- 1985 .

Zodiac & Swastika by Wilhelm Wulff: Chapter Eight - Lunch with Heinrich Himmler
וגם התיאור של האסטרולוג של הימלר שהיה מעורב באירגון הפגישה ונותן תיאור אוביקטיבי מעניין של כל המשתתפים בה שאיש מהם לא ראה צורך להזכירו במילה אחת ויחידה בזכרונותיהם שלהם .

ולהלן התיאור המקיף והמלא , ביותר שניתן עד כה במקום כלשהוא בשפה כלשהיא  על הפגישה המדהימה והסיפור המדהים עוד יותר מאחוריה

 רוצח ההמונים והרופא

himmler

  האיש שעמד במרכז הפגישה היה  הינריך הימלר אחד האנשים החזקים ביותר בגרמניה ,יש שיאמרו מספר שניים בלבד אחרי היטלר עצמו אם כי יש על כך חילוקי דעות ( שכן  גרינג, גבלס, ומזכירו של היטלר ובורמן בהחלט לא חשבו כך) . הימלר לא היה סתם עוד מנהיג נאצי. הוא היה האיש המחוייב אידיאולוגית ביותר לנאציזם הגזעני . הוא היה המייסד והמפקד של יחידות האס אס והגסטפו שהיו אחראיות ישירות לרצח היהודים . האחראי הישיר והראשי לפיתרון הסופי תוכנית ההשמדה של יהודי גרמני והעולם.הרעיון הבסיסי היה של הפיהרר אדולף היטלר .אולם ספק רב עם היטלר היה חושב לישם זאת אילולא ידע שיהיה מישהו נאמן כמו הימלר שידאג לבצע את הפרוייקט ביעילות ובנאמנו.

 האם הימלר אכן רצה בתוכנית הפיתרון הסופי ?

התשובה היא חיובית ,הוא רצה בכך לא פחות ואולי אפילו יותר מאדונו.

 בניגוד להיטלר להימלר היו כל מיני רעיונות מיסטיים פגאניים והוא האמין בכל מיני תיאוריות מוזרות שאפילו היטלר עצמו מצא אותן כמטורפות (!….). הוא שאף בכל מאודו להחזיר את הפגאניזם הגרמני העתיק ואת האמונה באלים הגרמניים הקדומים כמו אודין ותור. לשם "חקר " תיאוריות כאלו הקים הימלר מכון "מחקרי " מיוחד שתפקידו היה לחקור בכל העולם עדויות לקדמוניות ועליונות הגזע הארי ולנחיתותם של גזעים אחרים ובראשם היהודים ולמעשה להכין תשתית אידיאולוגית נוספת להשמדתם. .

 

 שניים מן האנשים שהיו מעורבים בפרשה שבה אנו דנים כאן היו האחד רופא אלטרנטיבי של אימלר והשני האסטרולוג שלו.אלו היו יועציו הקרובים והמוערכים ביותר.
אמנם פה ושם בסוף המלחמה כפי שנראה בהמשך הימלר הפטיר קשקושים  כמו "רעיון השמדת העם אינו רעיון ארי " ו"אם זה היה תלוי בי הכל היה שונה " כנראה בעיקר למטרות של יחסי ציבור.

אבל אין לטעות.הימלר ביצע בדיוק את מה ש\רצה והאמין בו לאורך כל הדרך לא פחות ואולי אף יותר מהפיהרר. אמנם מהיותו אדם נורמלי במידה מסויימת הוא החל לפקפק בצדקתו וחיפש דרך להציל את חייו ולהגיע להסכם כלשהוא עם בעלות הברית מאחורי גבו של היטלר.
במסגרת נסיונות אלו בוצע ההסכם המפורסם בין איכמן וקסטנר להצלת יהודי הונגריה בתמורה לכלי רכב עבור הרייך.

ד"ר פליקס קרסטן ,המרפא האלטרנטיבי שהיציל את המספר הרב ביותר של אנשים בהיסטוריה עם הימלר.

ניסיון אחר ידוע הרבה פחות בוצע מימים האחרונים של המלחמה.והמארגן שלו היה הרופא פליקס קרסטן שלו הייתה השפעה אדירה על הימלר. .
ד"ר פליקס קרסטן היה בלטי מאסטוניה שהתמחה בריפוי בעיסוי תחום אותו למד בברלין מפי מומחה סיני בשם ד"ר קו עד מהרה נודע קרסטן כמומחה לשיטות ריפוי בלתי קונבנציונאליות.עשירי גרמניה מהגו להפקיד בידי הפלא שלו את גופם הדואב ושלמו לו סכומי עתק עבור טרחתו. בין השאר קרסטן טיפל במנהיג הנאצי הינריך הימלר שהיה חולה בדלקת מפרקים קשה.


סמוך לפרוץ המלחמה לקה הימלר במחושי קיבה אנושים שבוודאי הוחמרו מחמת הלחצים שהיה שרוי בהם. קרסטן נקרא וטיפל בו בהצלחה כזאת עד שהימלר נעשה תלוי בו לגמרי .אך קרסטן סירב לשמש כרופאו האישי של הימלר .עד שב1940 פלשו הגרמנים להולנד ואז היציג הימלר שתי אפשרויות בפני קרסטן שהיה בעל אזרחות הולנדית.לשמש כרופאו או להישלח למחנה ריכוז . קרסטן בחר בחיים.לפי טענתו לפחות קרסטן הפך מאז למעין כומר וידוי עבור הימלר השטוף באמונות תפלות . מה שהוכח בודאות הוא שקרסטן ניצל את הקשר ההדוק פעם אחר פעם על הימלר לקבל החלטות שהיו מנוגדות לתפיסת עולמו ולשחרר אנשים שונים.
לפי חוות דעת של הקונגרס היהודי העולמי קרסטן היציל יותר משישים אלף איש.לפי דו"ח של ממשלת הולנד הוא מנע גירוש של יותר משמונה מאות אלף הולנדים שהימלר תיכנן ..

קרסטן ניצל את התלות הזאת כדי להפעיל את השפעתו על הימלר ולהציל אסירי מחנות שונים .
בכל עיסוי שהוא עושה לי : אמר הימלר פעם על קרסטן "גוזל ממני ד"ר קרסטן חיי אדם אחד.


ככל שהתקרבה המלחמה לסיומה הגדיל קרסטן את מאמציו לשחרר יהודים מהמחנות. זאת בסיועו של ראש הריגול של הימלר וולטר שלנברג .

שלנברג השתכנע זה מכבר שהיטלר מוביל את גרמניה לאבדון מוחלט והבין שעל מנת להציל את עורו בעולם שלאחר המלחמה עליו להציג את עצמו כמי שהציל יהודים/

Image result for the last days of hitler book

ביום 12.3.1945 החתים קרסטן את הימלר על מסמך המורה להפסיק את רצח היהודים ולהימנע מקיום פקודת הפיהרר להשמיד את המחנות. המסמך היגיע למפקדי מחנות דאכאו ,פלונסבורג ,ומאטהאוזן .אך המפקדים האלו מצאו את עצמם מול פקודות סותרות מהימלר שאמרו דברים מנוגדים לחלוטין ,והם העדיפו לפעול לפי ראות עיניהם.
קרסטן ושלנברג היציעו ואף לחצו על הימלר להיפגש עם נציג הקונגרס העולמי היהודי ולהציע לו לשחרר יהודים מהמחנות. זה יראה על רצונו הטוב להגיע להסכמים עם נציגי בעלות הברית. יהיה זה גם רגע היסטורי גדול היום שבו הינריך הימלר ישוב על שולחן הדיונים עם יהודי ויראה לכל שמעולם לא היה האנטישמי הגדול והרצחני כפי שנראה תמיד.
הימלר סירב תחילה . הוא אמר לקרסטן :איני יכול להיפגש עם יהודי. עם הפיהרר ישמע על כך הוא יוציא אותי להורג מיד".
( הימלר אכן צדק בחששו זה כפי שהראו מאורעות מאוחרים יותר).
אבל הוא לא אמר שהוא מסרב כשלעצמו. ואכן לבסוף נתן את הסכמתו אך דרש סודיות מוחלטת. אסור שהיטלר בורמן או גבלס יריביו הוותיקים והמושבעים ישמעו על כך .

איך שהוא באירוניה של ההיסטוריה הימלר ( בעזרתם של קרסטן ושלנברג) שיכנע את עצמו שהמפתח להצלת הרייך נתון עם אויבו הגדול ביותר לדעתו האנשים שאותם היה עסוק מזה כמה שנים בהשמדה עם היהודים. היטלר החל להאמין באשליה שאם יצליח לקיים יחסים טובים עם הקונגרס היהודי העולמי אלו יצליחו להטיל את השפעתם האגדית כדי לשכנע את בעלות הברית לקיים שיחות שלום עם הנאצים בראשות הימלר.
למעשה הימלר הפך לקורבן של התעמולה שלו עצמו.

הנציג היהודי

 

 נציג הקונגרס היהודי העולמי נורברט מזור ,ניהל מלחמת מוחות עם הימלר.

לפגישה שאותה אירגן קרסטן בעזרתו של הנציג השוודי ברנדוט היה אמור לבוא נציג של הקונגרס העלמי בשם הילל שטורך אך זה לא יכול היה לבוא מסיבות שונות ( ואולי היה בינהן החשש המצדק לצאת לפגישה מסוכנת כל כך שממנה אין זה ברור כלל אם יצא חי ) במקומו של שטרוך בא לבסוף איש העסקים נורברט מזור .האחראי על המחלקה השוודית בקונגרס היהודי העולמי בניו יורק. קרסטן ביקש מהימלר שיראה רצון טוב בשיחות עם מזור.

הימלר ענה לקרסטן :באמת היגיע הזמן לישר את ההדורים ולקבור את גרזן המלחמה ביננו ובין היהודים .אם זה היה תלוי בי הרבה דברים היו נעשים בצורה שונה אבל כבר היסברתי לך כיצד הדברים התפתחו אצלנו ומה היה יחסם של היהודים והאנשים בחו"ל כלפינו שלא איפשר דרך אחרת. "
מועד הפגישה היה ה20 באפריל 1945.
באותו היום עלה נורברט מזור על מטוס נאצי שצלב קרס צויר על כנפיו בשוודיה והמריא עם קרסטן לברלין.
מזור כתב לימים : כעת ניתנה לי שהות להרהר ונזדעזעתי לעצם המחשבה כי בעוד שעות ספורות אעמוד פנים אל פנים נוכח אחד מראשי האחראים להשמדת מליוני יהודים ".
ואכן מזור סיכן את חייו בפגישה הזאת שהרי מה מנע מהנאצים לתפוס אותו מיד עם הגיעו ולהכניסו למחנה השמדה?
הרי מילתו של הימלר בכל עניין הייתה שווה כקליפת השום. מזור לקח על עצמו סיכון נורא.
בדרך לפגישה המדהימה הייתה למזור שיחה עם שלנברג "איש צעיר לבוש אזרחית ,בעל מראה נאה כמעט רך" ,לא מהטיפוס הנאצי הקשוח שהוא ציפה לראות .
שלנברג נראה מדוכא חשב שהמלחמה אבודה וחשב על עתידה של גרמניה בפסימיות שלנברג הבטיח למזור תמיכה אצל הימלר.עם זאת ציין שהיו אלה היטלר מקורביו ( כנראה בורמן וגבלס וקלטנברונר ) שהיתנגדו לשיפור מצבם של היהודים.הוא סיפר שהימלר הוציא בסתו האחרון לשוייץ 2700 יהודים אבל כאשר היטלר שמע על כך קיבל התקף זעם ועיכב את המשך שחרורם של היהודים. מזור התרשם ששלנברג דיבר עימו בכנות .
שלנברג דיווח למזור כי על הימלר להופיע באותו ערב בסעודת יום הולדת בבונקר של היטלר בברלין ומיד אחר כך יחוש לאחוזה שבה נקבעה הפגישה בין השניים. במשך הערב הם קיבלו הודעה שהימלר לא יוכל לבוא לפני שתיים וחצי בלילה
מזור תהה בליבו מה היה קורה "אילו התעורר חשש בלב היטלר כי לאחר החגיגה לכבודו ילך להימלר לשאת ולתת עם יהודי ".
בדיאבד אנחנו יודעים מה היה קורה אם להיטלר היה נודע כי הימלר מתכוון לצאת פגישה כזאת מיד לאחר הפגישה עימו.

יום ההולדת האחרון

 

היטלר ב-20 באפריל 1945.

אותה מסיבת יום הולדת להולדתו החמישים ושש של הפיהרר הייתה האחרונה בחייו של היטלר והפעם האחרונה שבה פגש את רוב בכיריו ובהם הימלר וגרינג וקלטנברונר שעימם היה בקשר הדוק מזה עשרות שנים. זאת גם הייתה הפעם האחרונה שמרבית אנשי הצוות של היטלר פגשו זה את זה לפני סיום המלחמה.
. היא התקיימה האוירת נכאים קודרת כשהכל יודעים כשהרוסים עומדים כבר בשערי ברלין ומתכוונים לפרוץ בכל רגע.

באותו היום כבר הייתה ההגנה הגרמנית על ברלין פרוצה לחלוטין.ברלין נכתשה ללא הרף במטחי ארטילריה של כוחות הברית,ואלפי תותחים רוסיים המטירו עליה אש בלתי פוסקת.הרייך השלישי הלך וקרס.היטלר עצמו שכבר ידע שהסוף היגיע והיה אחוז בדיכאון דחה הצעות לברוח מהעיר והודיע שהוא מתכוון למות בתוכה ועימה.
בכיריו של היטלר באו על מנת לברך אותו בפעם האחרונה ומיד לאחר מכן להסתלק במהירות האפשרית מברלין המכותרת בידיעה שהכל כבר אבוד וכל דקה נוספת בברלין מסכנת את חייהם..

היטלר הוסרט בפעם האחרונה כשהוא מחלק עיטורים לחברי נוער היטלר ולוחץ את ידיהם . הזיקנה והדיכדוך שקפצו עליו ניכרות היטב בסרט אחרון זה. לאחר מכן חזר לבונקר שלו ושוב לא יצא ממנו בחייו.
בשלב מסויים הימלר נפרד מהפיהרר בפעם האחרונה בידיעה ששוב לא יראה אותו יותר .ויצא עם שלנברג שבא לקחת אותו להיפגש עם היהודי.

הנאום.

 

הינריך הימלר

מזור שאל את עצמו : איך יופיע הימלר ?
האם כאיש החזק של גרמניה בפסגת כוחו ? או כמי שצל המפלה מוטל עליו?
הוא היה נרגש לעמוד פנים אל פנים מול אדם זה אם כי ידע היטב שעצם הפגישה עימו מסכנת את חייו שהרי אי אפשר לסמוך על מילתו של האיש שרצח מליונים.אבל הוא החליט לקחת את הסיכון הגדול.. מזור החליט אז למקד את השיחה בגורל מחנה ראוונסבריק 30 קטילומטר מהאחוזה שבה לו.
.
הימלר בדרכו עם שלנברג לפגישה סיפר לשלנברג מה הוא תכנן להגיד למזור
היה זה מעין נאום אפולוגי סקירה כרונולוגית של העבר עם ניסיון הצדקה של מעשי הנאצים.
שלנברג לא התרשם ויעץ להימלר לא לדבר על העבר כלל . לא לבטא תיאוריות פילוסופיות או אסטרולוגיות ( ברמז אירוני לנטייתו הידועה של הימלר למיסטיקה ) אלא רק לדון מה יש לעשות בעתיד ובזה בלבד.
הימלר התעלם מההצעה. בדרך היה עליהם להתחמק פה ושם ממטוסי בעלות הברית שטסו נמוך מאוד אך הם היגיעו בשלום.לפגישה.
קרסטן כשפגש את הימלר יעץ לו להיות נדיב לב ואף חביב כלפי היהודי .זו תהיה הזדמנות להוכיח לעולם אמר כי עתה נוקטים ברייך צעדים הומניים.

 כאשר ראה מזור את הימלר הוא נראה לו אדם מלא מרץ ומטופח ולבוש במדים מהודרים לולא היכיר מזור את עברו לא היה מאמין שהמדובר ברוצח הגדול ביותר של ההיסטוריה האנושית כולה. .

הימלר בירך את מזור בקצרה והסביר שהוא שבע רצון שמזור היגיע אך לא לחץ את ידו ."ברוך בואך לגרמניה מר מזור ,היגיע הזמן שאתם היהודים ואנו הנאצים נפסיק להילחם ביננו. אני חפץ להביא לשלום ביננו ובין היהודים " הוסיף.
מילים מדהימות.
הימלר ומזכירו דוקטור ברנדט ,שלנברג קרסטן ומזור התמקמו סביב שולחן ערוך לקפה בשביל חמישה אנשים .
הימלר החל אז לדבר אך במקום לעסוק בנושאים הספצייפים בהם היה אמור לעסוק נתן לפני מזור נאום ארוך מעל תולדות היחסים בין גרמניה והיהודים
נאומו ארך שעתיים וחצי. ובמשך חצי שעה הוא שהה עם מזור לבד. יהודי מול מפקד האס אס והגסטפו ורוצח של שישה מליוני יהודים .הוא דיבר לרוב בשקט ונמנע להתפרץ גם מול הערות חריפות מצד מזור אך עצבנותו הייתה גלויה .
הוא דיבר ודיבר ודיבר. כאילו כל מה ששמר בתוכו במשך שנים מצא כעת הזדמנות להתפרץ החוצה.
כאילו הוא מסביר את עצמו ואת מה שעשה בפני יהודי העולם שאותם ייצג מזור ובפני הדורות הבאים.
הימלר אמר : .
"בדורנו לא היה לנו שלום ,כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה הייתי בן 14 .המלחמה רק הסתיימה וכבר פרצה מלחמת האזרחים בבגרמניה .בהתקוממות הספרטקיסטית ( של מורדים קומוניסטים בגרמניה מיד לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה א.א. ) השתתפו היהודים בתפקידים המובילים.היהודים בתוכנו היו אלמנט זר שתמיד גרם לאי שקט .פעמים רבות גורשו מגרמניה ותמיד חזרו .
אחרי חילופי השלטון רצינו ,אחת ולתמיד ,לפתור בעיה זו ותכננתי פתרון הומני ,על ידי הגירה.
ניהלתי מגעים עם ארגונים אמריקאיים כדי להביא לידי הגירה מהירה ,אך אפילו המדינות הנחשבות לידידותיות ליהודים לא רצו להכניס יהודים".האנגלים דרשו שכל יהודי שיגיע אליהם יקח עימו לפחות אלף פאונד מחוץ למדינה ביחד עימו וזאת הייתה בקשה בלתי קבילה עבור הנאצים.
לדברי שלנברג הימלר האשים בנאומו את האופוזיציה שהייתה בתוך המפלגה הנאצית לגירוש היהודים .
מזור ששמר במשך כל השיחה על קור רוח וניהל את השיחה עם הימלר בצורה מתוחכמת ואדיבה מאוד ( ומן הסתם זכר היטב שחייו נמצאים בכל רגע בסכנת מוות איומה אם הימלר יאבד את שלוותו ) העיר שאולי היה לעם הגרמני נוח יותר שלא יהיו בו מיעוטים אבל בכל מקרה זה אינו מתאים לתפיסות צדק מקובלות ולחוק הבינלאומי ,שאנשים שחיים במדינה שלרוב גם אבותיהם ואבות אבותיהם חיו שם ,פתאום מגורשים מבתיהם .אך על פי כן נכנעו היהודים למצב החרום וניסו להגר ,אבל הנאצים רצו בשנים אחדות לשים קץ למצב שצמח במשך דורות וזה היה בלתי אפשרי .

הימלר התעלם מדבריו והמשיך : המלחמה הביאה אותנו במגע עם המוני היהודים הפרולטרים ממזרח אירופה וזה עורר בעיה חדשה ,לא יכולנו להחזיק אוייב כזה בעורפינו .המוני היהודים היו נגועים במגיפות קשות ,במיוחד טיפוס הבהרות.אני עצמי איבדתי אלפים מאנשי האס אס הטובים ביותר שלי בגלל מגיפות אלה,והיהודים עזרו לפרטיזנים ולתנועות המחתרת ".

מזור שאל כיצד יכלו הפרטיזנים לקבל סיוע מהיהודים שנכלאו בגיטאות גדולים .
הימלר ענה : יהודים ספקו ידיעות לפרטיזנים .נוסף על כך הם ירו על גדודינו בגטו ".
זאת אם כך הייתה הגרסה של הימלר על המאבק ההירואי של יהודי גטו ורשה.
מזור ניסה בזהירות להשפיע על הימלר להפסיק לנסות להגן על המדיניות הגרמנית כלפי היהודים בפני יהודי מאחר שראה בכך עניין חסר טעם .ברור היה לו שהימלר משקר ורק ימשיך לשקר והוא העדיף להתמקד בנושאים הרלבנטיים של הפגישה.

אבל הימלר היה נחוש להמשיך בנאומו ככל הנראה היה לו צורך פסיכולוגי לשאת נאום הגנה ביפני יהודי כנראה משום שחש שאלו הם ימיו האחרונים והוא היה אחוז דיבוק ממש להציג את גרסתו שלו של האירועים לפני נציגם של היהודים.

Image result for ‫ארמגדון הקרב על גרמניה‬‎

הימלר הימשיך: :"כדי להגביל את המגפות נאלצנו לבנות משרפות ,בהן יכולנו לשרוף גוויות של אנשים ללא ספור שהלכו לעולמם בגלל מחלות אלה .עקב כך רוצים עכשיו לשים חבל על צווארנו ".
מזור היה נרעש ככל כך מהסבר מעוות זה על בתי החרוש לגוויות של הנאצים שלא היה לו כוח לדבר.
הימלר הימשיך "המלחמה במזרח הייתה קשה ביותר .לא רצינו מלחמה עם רוסיה . אבל פתאום גילינו שלרוסיה היו עשרים אלף שריוניות ואז נאלצנו להתערב.זה היה עניין של נצחון או אבדון.המלחמה בחזית המזרחית העמידה את חיילנו במבחנים הקשים ביותר . טבע אכזר,קור כקשה מרחבים אינסופיים,אוכלוסייה, עוני מוות ובכל מקום פרטיזנים בגב. ורק בקשיחות יכול היה החייל הגרמני להתקיים.אם נורתה יריה אחת מכפר מסויים נאלצנו לשרוף, את כל הכפר. הרוסים אינם יריבים רגילים ,איננו מבינים את המנטליות שלהם. הם סירבו להכנע גם במצב הנואש ביותר .אם העם היהודי סבל מקשיחותו שלמאבק זה ,לא צריךלשכוח שגם מהעם הגרמני לא נחסך סבל. היה עלינו לנצח או להיות מושמדים " :.
הימלר עבר מכאן להסבר מחנות הריכוז :
"את השם הרע קיבלו המחנות האלו בגלל הבחירה האומללה של השם צריך היה לכנות אותם מחנות חינוך. לא ירק יהודים ואסירים פוליטיים נאספו שם ,אלא גם אלמנטים קרימינאטליים שלא שוחררו אחרי תום תקופת הענישה .כתוצאה מכך היה לגרמניה של שנת 1941 כלומר במשך שנת מלחמה אחת אחוז הפשיעה הנמוך ביותר מזה עשרות שנים .האסירים נאלצו לעבוד קשה ,אבל זאת עשה כל העם הגרמני .הטיפול במחנה היה נוקשה,אבל צודק. "
כאן מזור לא יכול היה לעצור את עצמו וקטע את הימלר :"אבל אי אפשר להכחיש שנעשו עוולות קשים במחנות !
הימלר ענה : אני מוכרך להודות שנעשו עוולות אחדים אבל אז הענשתי את האשמים "

הימלר התכוון כאן כנראה לפרשת קארל קוך המפקד של מחנה בוכנוואלד שהוא הורה להוציא אותו להורג בגלל שחיתות בניהול המחנה . .
מזור חש סיפוק על כך שהוא כנציג העם היהודי יכול להגיד בפניו של הימלר לפחות דבר מה על הפשעים שנעשו במחנות אבל היגיע למסקנה שהמשך הנאום לא ישיג דבר הימלר פשוט ימשיך במסכת השקרים.
אחרי שלושת רבעי שעה עצר מזור את נאומו של הימלר ואמר שכל זה הוא מעניין מאוד אך זה לא סייע בשום דבר לפתרון המצב הנוכחי. ווזאת הייתה מטרתו בהגיעו לשם.
הוא אמר :רבות קרה שאי אפשר לשנות ואי אפשר לכפר אבל אם בעתיד יגשרו בין העמים שלנו צריכים לפחות היהודים שהיום עדין בחיים ונמצאים באיזורים הנשלטים על ידי גרמניה להישאר בחיים.לכן אנחנו דורשים את שחרורם של כל היהודים הנמצאים במחנות ששוכנים קרוב לסקנדינביה או לשוויץ כדי לפנותם לשוודיה או לשוויץ ,ולהשאיר את אסירי המחנות האסירים במקום שבו הם נמצאים . עליהם לזכות ביחס טוב ולספק להם מספיק טוב ושהמחנות ימסרו ללא התנגדות לבנות הברית כאשר החזית תגיע למחנה כלשהו. מוסף לכך אנחנו מבוקשים שתמולאנה הבקשות שמופיעות ברשימות השונות של משרד החוץ השוודי שדנות בשחרור אסירים ,שבדיים ,צרפתיים ,הולנדים ויהודים וכן נורבגים שמשמשים כבני ערובה. "
מזור ביקש מהימלר לנקוב במספר היהודים שעדיין חיו במחנות הריכוז .הוא ביקש שתינתן לו רשימה של כל המחנות שבהם עדיין הוחזקו יהודים.
הימלר מסר את המספרים הבאים :
טראזנשטאט 25.000
רוונסברוק 20000
מאוטהאזן 20-30000
וכן מספר קטן יותר במחנות אחרים .
הוא גם טען שכמאה וחמישים אלף יהודים נמצאו באושויץ בזמן שמחנה זה נפל לידי הרוסים . וכן שחמישים אלף יהודים נמצאו בברגן בלזן וששת אלפים בבוכנוולד נמסרו לידי האנגלים והאמריקנים .
מזור הקשיב ולא הגיב הוא ידע היטב שהמספרים שבהם נקב הימלר היו מוטעים ובמיוחד לגבי אושוויץ היו מוגזמים ביותר.
הימלר טען שבהונגריה נשארו 450000 יהודים בחיים .
"

איזו תודה קיבלתי על כך " שאל " והיהודים ירו על גדודינו בבודפסט"
מזור העיר שעם 450000 יהודים נשארו אז משמונה מאות וחמישים אלף היהודים המקוריים 400 אלף גורשו והובלו לגורל בלתי ידוע והיהודים הנותרים בהונגריה לא יכלו לדעת מה יעלה בגורלם וזה ההסבר לתגובתם.
הימלר התעלם מההערות האלו  הוא חזר ואמר שהוא כבר נתן הוראות פינוי של המחנות
הוא המשיך :
היה בכוונתי למסור את המחנות ללא התנגדות כפי שהבטחתי .אף מסרתי את ברגן-בלזן ובוכנוואלד ,אבל גמלו לי רעה תחת טובה. בברגן-בלזן קשרו בחבל את אחד השומרים וצלמו אותו יחד עם מספר אסירים שמתו לא מזמן. ותמונות אלו מופצות עכשיו בכל העולם. גם אתבוכנואלד מסרתי ללא התנגדות ,אבל השריוניות האמריקניות שהתקדמו החלו פתאום לירות .בית החולים שהיה בנוי מצריפי עץ קלים, הוצת והגוויות צולמו לאחר מכן. עם תמונות אלה עושים עכשיו תעמולת זוועות כנגדנו.
תדע שאשתקד כששלטנו בצרפת שלט שם סדר מופתי למרות שהיו לי שם רק עשרים אלף שוטרים.כולם שם עבדו וכולם קיבלו מספיק מזון . הצלחנו ליצור סדר ויחסים בריאאים ברובע הנמל של מרסי ,דבר שאף ממשלה צרפתית לא הצליחה לעשות לפני.
יש לי הבנה לאוכלוסייה שנלחמת למען עצמאות ארצה .מעולם לא השפלנו את עצמנו והשתמשנו בשיטות כמו אלו של האנגלים ,כאשר הם עזרו ל"מקי "( תנועת המחתרת " אלי אשד) הצרפתי על ידי הצנחת צנחנים במדים מזוייפים או בלבוש אזרחי ".
הימלר המשיך: "כאשר שחררתי בשנה שעברה 2700 יהודים לשוייץ שימש גם זה כחומר למסע עיתונאי שיועד נגדי אישית . כתבו ששחררתי אנשים אלה רק כדי לזכות באליבי .איני זקוק לאליבי .תמיד רק עשיתי את הדבר שנראה חיוני בשביל בני עמי ואני עומד מאחורי זה . לא התעשרתי מדבר.
איש לא הושמץ במשך שתים עשרה השנים האחרונות.מעולם לא שמתי לב לכך . אפילו בגרמניה יכול כל אחד לכתוב עלי מה שהוא רוצה . אבל הפרסומים על מחנות הריכוז משמשים כחומר הסתה נגדנו וזה לא יכול בדיוק להמריץ אותי להמשיך למסור אתהמחנות .לפני ימים אחדים למשל ,פיניתי בכוח את מחנה בסקסן ,כאשר טנקים אמריקניים התקרבו .מדוע הייתי צריךלנהוג בצורה אחרת?(טענה זאת של הימלר בפני מזור היא מעניינת במיוחד.שכן היא סותרת באופן מוחלט טענה קודמת שלו בפני מפקד אושוויץ רודולף הס וביפני איש האס אס הבכיר קורט בכר שהיטלר נתן לו ב15 באפריל פקודה שאסרה על כניעת מפקד מחנה לפני שהמחנה פונה מהאסירים או לפני שכולם הושמדו זאת בעיקבות דוחות שהיטלר קיבל על כך שהאסירים ששוחררו בבוכנואלד החלו לשדוד את העיר הסמוכה וימאר לאחר שהמחנה שוחרר בידי האמריקנים . שום פקודה כתובה כזאת של היטלר לא התגלתה עד כה. לא ניתן אלא לתמוה :האם ייתכן שהיטלר לאמיתו של דבר לא נתן שום פקודה כזאת להימלר ( אם כי היא בהחלט התאימה לדרך חשיבתו ) אלא הייתה המצאה של הימלר שעדיין לא יכול היה להחליט האם להיכנע או לקחת עימו לגיהנום את כולם? ).

מזור הקשיב בדממה לדברי ההבל המטורפים. הוא התקשה שלא לפרוץ בזעקה נוכח המצב שנקלע אליו :הכחשת השואה תוך כדי התרחשותה מפי האיש שחולל אותה.
הוא מצא את טיעוניו של הימלר מדהימים ממש בחולשתם ובכזביהם הברורים.לא היה היגיון במבנה נאום ההצטדקות של הינריך הימלר, לא גדולה מחשבתית שיכולה להיות אפילו לפושעים אף עם מוסריותם נוגדת את זאת של אנשים רגילים.רק שקרים והתחמקויות . רק תפיסתו הצינית של הימלר הייתה עקבית שהמטרה מקדשת את האמצעים.
מדבריו הובהר היטב שהוא היה אחד האחראים הראשיים לרצח ההמוני של היהודים .כאשר העיר הימלר בכבדרך אגב על יהודי הונגריה "אני השארתי 450 אלף יהודים " יכול היה מזור להסיק מזה (את מה שאמנם כבר ידע היטב) שהימלר עצמו נושא אישית בחלק חשוב לגורל שאר יהודי הונגריה.
הוא היגיע עם זאת למסקנה שהימלר האמין בכנות בתעמולה של גבלס שהיהודים באמת שולטים על העיתונות העולמית ואולי חשב שהוא כנציג היהודים יכול להפעיל השפעה על עיתונות ומדינות בעלות הברית והמדינות הניטרליות .
כדי למנוע דרישה ישירה כזאת מהימלר הקדים מזור והסביר לו את נושא חופש העיתונות שקיים במדינות דמוקרטיות .והיהודים לא היו אחראים למה שכתוב בעיתונים .
הוא הסביר :" אפילו לממשלה במדינה דמוקרטית אין הסמכות למנוע פרסומים שאינה חפצה בהם .ההכרעה בטווח הארוך מופלת רק על ידי העובדות שעומדות מאחוריהם .השחרור אשתקד של 2700 יהודים הביא לעיתונות אוהדת מסביב לעולם,כמו גם הנסיבות שהמשוחררים בטריזנשטאט נמצאו במצב בריאותי טוב למדי . יש לי הרושם שטריזנשטאט הוא המחנה הטוב ביותר.המשך שחרור האסירים צריכה להיות המדיניות היחידה הנכונה ,תוף התעלמותמ ממה שכותבת העיתונות.הצלת היהודים אינה רק אינטרס של העם היהודי .הממשלה השוודית נתנה פומבי לעניינה על ידי ייפוי כוחנו של הדוקטור קרסטן ושלי ,לקחית על עצמנו נסיעה זאת.מילוי התביעות יעשה גם על ידי ממשלות ועמים של בנות הברית רושם ניכר.
גם בפני ההיסטוריה יש להצלת שארית היהודים חשיבות עליונה . המשך הפינויים בכוח יכול רק להיות חסרון לגרמניה . הכבישים יחסמו ,יהיה צורך באספקה סדירה וכיוצא בזה".

הימלר וידידו וסגנו היידריך

הימלר ציין שטריזנשטאט לא היה מחנה במובן המקובל של המילה אלא עיר המיושבת רק על ידי היהודים ומנוהלת על ידם ושם מבצעים את כל העבודות . הוא אמר "ארגון זה נוצר על ידי ועל ידי ידידי היידריך. קיווינו שכך יראו כלל המחנות ".
מזור נאנח כששמע את השקר הגס.הוא פתח בויכוח ממושך עם הימלר כשהוא מדגיש את הצורך באמצעי הצלה מפורטים שהיציע בכך נתמך בידי קרסטן .הם הדגישו שוב ושוב שדרושה הסכמה לפנות את האסירים ממחנה רוונסברוק לשוודיה .
.המשא ומתן היה קשוח.הימלר ומאזור התמקחו על כל מחנה ומחנה ובשלב מסויים על כל יהודי ויהודי. הימלר טרח להדגיש כל הזמן כי עצם בואו למפגש הוא בגדר מחווה הומנית מצידו.
מזור חש סלידה עצמית עזה על הצורך להתחנן לפני איש זה האחראי לגורלם המר של מיליונים.יתרה מזאת אחת מאחיותיו ואחדים מבני משפחתו מתו במחנות הריכוז .אלא שאסור היה לו להניח לרגשותיו שלו להפריע למשימה העשויה להציל חיי אלפים.
מזור ידע שאין להאמין לשום הבטחה כללית כל שהיא מצד הימלר. לעומת זאת הוא חשב שאפשר להאמין שיש סיכוי להבטחות ספציפיות שתקויימנה משום שהעוזרים של הימלר ובראשם שלנברג יהיה להם אינטרס במימוש הבטחות אלו על מנת להציג זאת כנקודת זכות לטובתם בעולם שלאחר המלחמה.
הוא חשש שהשבועות האחרונים האלו של המלחמה עלולים להיות קריטיים במיוחד לאסורים במחנות ,הוא ידע שהפרסומים על המחנות ששוחררו כמו בוכנוואלד עלולים להמריץ את היטלר או את יריביו כמו קלטנברונר וכמובן את היטלר עצמו להשמיד את המחנות כדי להעלים כל עדות לפשע והוא רצה לנסות להציל כמה שיותר מהאסירים.
הימלר רצה להתייעץ עם שלישו הדוקטור ברנדט.\ בזמן ההתיעצות מזור יצא עם שלנברג לחדר סמוך . בזמן העדרם ,קרסטן ניסה לשכנע את הימלר לתת הבטחות ברורות יותר . ושעליו לגלות נדיבות כלפי נציג הקונגרס העולמי היהודי .
הימלר ענה לבסוף "עם כך אקבע מספר של אלף איש.אך יהיו יותר".
אז הכתיב הימלר לקרסטן שני מכתבים ממוענים.כשחזרו מזור ושלנברג כעבור בערך 20 דקות הסביר הימלר. :
אני מוכן לשחרר אלף נשים יהודיות ממחנות הריכוז ברוונסברוק ואתם יכולים לקחתן על ידי הצלב האדום . השחרור של מספר נשים צרפתיות ברוונסברוק לפי הרשימה של משרד החוץ השוודי מאושר. בערך חמישים יהודים העצורים במחנות נורבגיים ישוחררו ויועברו לגבול השוודי . המקרה של 20 שבדים שנדונו בבית המשפט גרמני ומוחזקים בבית סוהר בגרמניה יבחן בצורה חיובית וייתכן שישוחררו. גם השאלה בדבר עניין מספר הנורבגים שנלקחו כבני ערובה יבחן בצורה חיובית .
מספר גדול בעיקר של יהודים הולנדים מטרזאנשטאט ששמותיהם נמסרו ישוחררו ובמידה והצלב האדום יכול לקחתם.הנשים היהודיות מרוונסברוק לא תצויינה כיהודיות. נקרא להן נניח ,פולניות ,וזאת מאחר שהיטלר כבר נתן לי אישור לשחרר את כל הנשים הפולנות מהמחנות .
חיוני שלא רק בקורכם כאן ישמר בסוד ,אלא גם בואם של היהודים לשודיה.בנוגע להפסקת הפנויים בכוח והעברת המחנות לבנות הברית,אעשה כמיטב יכולתי למילוי הבקשות שלכם".

אמצעי זהירות זה הרהר מזור היה אפייני להימלר. הוא לא רצה להסתבך בצרה בגלל יהודים.בסופו של דבר כל שהושג בפגישה אבל גם זה היה הרבה מאוד היה שחרור אסירות מחנה הריכוז ראוונסברוק .
השחר החל להפציע .הימלר היה חייב לצאת לענייניו .נועדה לו פגישה חשובה לאותו הבוקר. אך השיחה המשיכה והימלר החל לתאר את העתיד לבוא כפי שראה אותו בנושאים שנראו חסרי כל חשיבות לשלנברג המעשי שניסה לעצור את הימלר בהזכירו לו שעליהם להגיע למקום אחר בשש בבוקר והזמן הולך ומתקצר אך הימלר המשיך לדבר ולדבר כאילו אינו מסוגל לעצור את עצמו כאילו סוף סוף יש לו את ההזדמנות האחרונה להגיד את כל מה שיש לו להגיד. . . .
הימלר דן בשאלות פוליטיות כלליות.ונתן ביטוי לשנאתו לבולשיביזם בסגנון נאצי מוכר. :
דורשים מאיתנו כניעה ללא תנאים .זה לא בא בחשבון איני פוחד למות .
האמריקנים יגלו ששימשנו מגן נגד הבולשויזם . היטלר יופיע בהיסטוריה כאיש דגול משום שנתן לעולם את הפיתרון הנאשיונאל סוציאליסטי הצורה היחידה של סוציאליזם פוליטי שיכול להחזיק מעמד כנגד הבולשביזם אם המחסום שלנו יפול חיילים אמריקנים ואנגליים ידבקו מהרוח הבולשביקית ויגרמו לאי שקט חברתי בארצותיהם .
ההמונים הגרמניים הם כל כך קיצוניים שאם הנשיונאל סוציאליזם יפול הם יתחברו עם הרוסיים ויכריזו עליהם כעל אחיהם ועל ידי כך יעצם כוחם עוד יותר.התוהו והבוהו בעולם יהיה אז בלתי ניתן לתיאור. אבל זה מה שהאמריקנים רוצים .הם נצחו במלחמה ונפטרו מההתחרות הגרמנית לעשר שנים התשתית התעשייתית הגרמנית נהרסה לעשרות השנים הבאות.
.אבל הם הישיגו זאת רק על ידי עזרה לניצחון הבולשביקים ועל ידי כך הם חופרים את קבריהם שלהם.
עם זאת איזכור זה היה הפעם היחידה שהימלר העלה את שמו של היטלר בשיחה ומזור מצא את זה מפליא.הימלר הימשיך להציג דברים לגבי העתיד כפי שראה אותו :
בגרמניה יהיה רעב בסתו ובחורף . ( ובכך צדק ).הוא שתק לרגע ואחר כך הוסיף כאילו לעצמו יהיו קשיים בלתי צפויים לבניה מחדש של העולם. יזדקקו להרבה חכמה.
לבסוף הסתיימה השיחה .כאשר נפרד הימלר מקרסטן (בפעם האחרונה ) אמר לו :
"עשינו טעויות גדולות ואם הייתי יכול להתחיל מחדש הייתי עושה דברים רבים בצורה שונה אבל זה כבר מאוחר מידי . רצינו גדולה וביטחון עבור גרמניה ואנו משאירים מאחורינו הרי חורבות ועולם הרוס. אבל זה נשאר נכון שאירופה חייבת לעלות לדרגה חדשה ואם לא תצליח בכך הכל אבוד. תמיד רציתי את הטוב ביותר אבל נאלצתי לפעול כנגד רצונותי האמיתיים. לא רציתי לעשות זאת מר קרסטן אבל הפיהרר דרש זאת ובורמן וגבלס היו השפעה רעה עליו. כחייל נאמן היה עלי לציית מאחר ששום מדינה אינה יכולה לשרוד בלי ציות . זה תלוי רק בי כמה עוד יהיה עלי לחיות מאחר שחיי הם כעת חסרי משמעות.
ומה תגיד עלי ההיסטוריה? מוחות קטנים שואפי נקמה ישאירו תמונה שגויה ויתעלמו מכל הדברים הטובים שעשיתי עבור גרמניה. והאשמה על דברים רבים שאחרים עשו תוטל בי."
הימלר גדול הרוצחים של יהודים בהיסטוריה יצא לצידו של נציג הקונגרס היהודי העולמי .

למזור אמר הימלר בקצרה לפני הפרידה :
החלק החשוב של העם הגרמני ילך לאבדון ביחד איתנו הנשיונאל סוציאליסטים וזאת הטרגדיה האמיתית .מה שיקרה לאלו שישלטו בעתיד בגרמניה הוא חסר חשיבות עבורי בעלות הברית יכולות לעשות מה שהן רוצות עם גרמניה. . "
כשנפרדו אמר הימלר למזור :
אתה יודע הר מזור אם היינו נפגשים לפני עשר שנים כל המלחמה הזאת לא הייתה מתרחשת .
עוד שקר אחד מני רבים.
הימלר נכנס למכוניתו עם שלנברג ויצא לפגישה הבאה שתוכננה לו לאותו היום.
בדרך חזרה במכונית לברלין ראה מזור בכל מקום עגלות ומכוניות עמוסות בפליטים התוצאה של מה שהביאו הימלר וחבריו על העולם ועל גרמניה.הוא חשב שסוף סוף התנסו הגרמנים במה שעוללו לעמים אחרים . הם ניסו לפגוש את הרוזן ברנדוט אך לא הצליחו בכך.
רק בדיאבד התברר למאזור שאותו איש מסתורי שלפגישה עימו יצא הימלר מהפגישה עימו היה הרוזן ברנדוט בכבודו ובעצמו .
תוצאות הפגישה היו למרות הכל חיוביות הימלר למרבית ההפתעה אכן נתן פקודת שחרור כמה אלפי אסירי מחנות ריכוז ומחנות עבודה רובם נשים צעירות והם הועברו לשוודיה וניצלו.בין נשים אלו טניה אישתו לעתיד של לובה אליאב .

התגובה בבונקר בברלין

Image result for ‫14 הימים האחרונים‬‎

בסופו של דבר התברר להיטלר כתוצאה מהאזנה לרדיו בעלות הברית  על המגעים שקיים הימלר מאחורי גבו עם בעלות הברית ואף עם יהודים. .עבורו זאת הייתה המכה הקשה מככל שהאיש שבטח בו יותר מכולם
"הינריך הנאמן " כפי שכינה אותו בגד גם הוא בו.לפי עדי ראיה הוא נעשה חיוור כסיד ודומה היה לאיש שכבה ניצוץ חייו".

הוא קיבל כתוצאה מידיעה זאת את התקף הזעם הגדול והנורא ביותר בחייו. עדי הראיה תיארו אותו כמי ש"השתולל כמשוגע " לשמע הידיעה .קירות הבונקר רעדו עכשיו התפרצות הזעם האדירה ביותר והאחרונה של הפיהרר. כל הארס שנאגר בו עד עכשיו ניתח עכשיו על ראשו של הימלר בחרון מבעבע. "זאת "בגידת הבגידות " הבגידה המחפירה ביותר בתולדות האנושות " צרח היטלר.
היטלר שוב לא יכול היה לפגוע בהימלר עצמו שהיה מעבר להישג ידו בבונקר הנצור. אבל הוא ניסה לשכנע את הטייס הפצוע ריטר פון גרים שאותו מינה זה עתה למפקד חיל האוויר החדש לצאת מברלין ולעשות כל שנחוץ כדי לעצור או לחסל את הימלר הבוגד."אסור שבוגד יתפוס את מקומי כפיהרר" אמר היטלר לטייס הנדהם.
הוא יכול היה להגיע לאיש אמונו של הימלר ואיש הקשר שלו במטה הפיהרר , הרמן פייגלין. פייגלין הנ"ל אומנם היה גיסה של אהובתו של היטלר אוה בראון ,אבל להיטלר זה לא שינה .הוא חייב היה לנקום בהימלר ויהי מה.
הוא שלח אנשי אס אס שמצאו את פייגלין שיכור בברלין. בתיקו נמצאו פרטים על המו"מ של הימלר עם ברנדוט ועם מזור.
אנשי האס אס הביאו אותו לבונקר ושם נחקר בידי היטלר עצמו שהתנפל על גיסה של אהובתו במתקפה מילולית מעוררת אימה. האם תיכנן הימלר להתנקש במנהיגו או למסור אותו לידי האויב היהודי שאיתו ניהל משא ומתן ?
בפעולת המנהיגות האחרונה שאותה ביצע היטלר בימי חייו הוא הורה להוציא את פייגלין להורג כנציגו של הימלר הבוגד וכחלק מהקשר היהודי .
הוראתו בוצעה .לאחר "משפט צבאי " קצרצר שאולתר בחיפזון נידון פייגלין למוות ,נילקח מיד החוצה הועמד לפני כיתת יורים והוצא להורג. ,קרבנו האחרון של היטלר.מבחינתו של היטלר זה היה הדבר הקרוב ביותר לנקמה בהימלר עצמו.הוא השתולל מזעם כשנראה היה לו לרגע שההוצאה להורג הסימלית של נציגו של הימלר מתעכבת יתר על המידה.
אוה בראון קראה בסערת נפש לאחר הוצאתו להורג של גיסה:"אדולף אדולף המסכן כולם נטשו אותך ,כולם בגדו בך!".
שעתיים לאחר הרצח הזה התחתן היטלר בטקס רשמי עם אוה בראון גיסתו של פייגלין שלא הזילה עליו דמעה אחת.
היטלר החליט אז סופית להתאבד. הוא הודיע ששוב אינו פיהרר ושוב אינו נותן פקודות בצוואה שכתב לפני מותו מינה את יורשיו. כמו כן הורה היטלר בצוואה לגרש מהמפלגה וכן מכל משרותיו הממלכתיות את מנהיג האס אס ושר הפנים לשעבר היינריך הימלר בגלל הנזק שגרם במשא ומתן עם האוייב "בלי ידיעתי וכנגד רצוני".
כשנפרד בפעם האחרונה מעוזרין ומשרתיו הוא הזכיר שוב את בגידתו של הימלר.
זמן קצר לאחר מכן התאבד ביחד עם אישתו אוה בראון שעימה התחתן רק כמה שעות קודם לכן.

סוף הדרך. 

גופתו של הימלר המת לאחר החקירה.

הינריך הימלר נתפס חודש לאחר הפגישה שלו עם מזור ב-22 במאי בידי הבריטים כשהוא מעמיד פנים של אדם אחר אחד הינריך היצינגר ( אדם אמיתי שהוצא על ידיו להורג כסובל "מ"תבוסתנות "). הוא גזז את שפמו ולבש רטיה שחורה .כוונתו הייתה להצטרף לאנשי אס אס בבווארי הולהקים שם תנועת התתנגות אנשי הזאב. אבל הוא נתפס בידי הבריטים .בתחילה הוא לא זוהה ולבסוף היה זה הוא עצמו שחשף את זהותו האמיתית על מנת לקבל את הטיפול המיוחד שהוא האמין שמגיע לאדם כמוהו.
בחקירה (בה השתתף בין השאר חיים הרצוג – קצין מודיעין בצבא הבריטי ולימים נשיא מדינת ישראל) גילה את זהותו האמיתית,הוא דרש להיפגש עם צ'רציל או מונטגומרי וליעץ להם במאבק הקרב כנגד הבולשויזם.
הוא הגיע מרצונו החופשי ,אמר ,בהנחה /שהרוסים יכולים ועומדים לתקוף את כל אירופה.ולכן הוא מבקש להעמיד את כוחות האס .אס לרשותן של בעלות הברית המערביות.למעשה היציע לשתף עימן פעולה.
איש לא התייחס אליו ברצינות. ושוביו התכוונו לשלוח אותו למשפט פושעי המלחמה בנינרברג. "קדימה ממזר " פקד עליו קצין המודיעין הביטי הראשי שהיגיע למקום והורה לו לעלות על המכונית לבית הכלא.
בלי מדי האס אס המרשימים ומטילי האימה שלו הימלר נראה כעת כפקיד אפור בלתי מרשים לחלוטין אדם רגיל שעל פניו עוברים ברחוב מידי יום .
בחקירה שבה השתתף הרצוג בתשובה לשאלה על מחנות הריכוז ניסה הימלר לציירם כמתקניים לכליאת שבויים ותו לא .כאשר הונחה לפניו ערימה של כתבי עת מכל העולם שגוללו בפרוטרוט את כל הזוועות הודיע הימלר לנוכח הראיות האלו כנגדו של ידע דבר וחצי דבר על המחנות.
אחרים עשו זאת,טען ,הכל היה לא רשמי .הוא לא היה האחראי .
כאשר הראו לו בחקירה סרטים מזוועות המחנות העמיד הימלר פנים שהוא מזועזע וטעו שפיקודיו הם האחראים לכך.

לאחר החקירה נערכה בו בדיקה מקפת בניצוחו של קצין הרפואה הראשי שלה מחנה. כשהיגיע טורו של הפה להיבדק ,היטה הימלר את ראשו לאחור ופיצח בשיניו קופסת ציאניד שהייתה חבויה בחלל של אחת מהן .הוא מת כמעט בו במקום .כל המאמצים להחיות אותו נכשלו .
הוא התאבד.
לעולם לא נדע מדוע בחר להמית את עצמו דווקא ברגע הזה ולא בשום רגע אחר מאזד נפל בשבי .אולי הבין רק אז שמצבו חסר תוחלת לחלוטין וכי שום מדינאי בריטי לא יקבלו לראיון. אולי פחד מהעינויים  ששיער שיחשף להם .ואולי היניח שכי ייאלץ להתייצב אל מול האמת ולא היה יכול לכלכל את המחשבה הזאת.
סביר להניח שאם היה הימלר שורד ומגיע למשפטי נינרברג לא היה אומר שם דברים שונים ממה שכבר אמר למזור ,ואולי זאת הייתה אחת הסיבות להתאבדותו. הוא כבר אמר את כל מה שהיה לו לאמר ולא היה לו מה להוסיף על כך.

 וולטר שלנברג העיד במשפטי נירנברג, כנגד פושעי המלחמה הראשיים, והועמד בעצמו למשפט בגרמניה .
הוא זוכה מאשמת רצח עם גם בגלל מעורבותו בפרשה שתוארה למעלה ,אך הואשם ברצח שבויים ונידון לשש שנות מאסר, במהלכן כתב את זכרונותיו. . בשנת 1951 שוחרר כתוצאה מבריאות לקויה ועבר לשווייץ, ולבסוף לטורינו שבאיטליה שם מת בשנת 1952 מסרטן הכבד במשפט אייכמן העיד השופט האמריקני מיכאל מסומאנו ששפט במשפטי נינרברג על תרומתו המכרעת של שלנברג לפעילות "האיזננצגרופן " שטבחו ביותר ממליון יהודים.
פליקס קרסטן חי לאחר המלחמה בגרמניה ושודיה פירסם את זכרונותיו ונפטר ב-1960.
נורברט מזור היהודי היחידי שדיבר כשווה עם שווה עם הימלר היה פעיל לאחר המלחמה כמנהיג ציוני וכן חבר בהנהכת הקהילה יהודית בשטוקהולם
בשנת 1955 קיבל אות כבוד צרפתי על חלקו בהצלת יהודים צרפתיים.
.הוא עלה לארץ ישראל ב1956
בשנת 1963 הוא התמנה לקונסול כבוד של שודיה בישראל תפקיד שמילא עד יום מותו. הוא נפטר בביקור בשטוקהולם ב-1971.
הרוזן ברנדוט שקרסטן ומזור פעלו לכאורה בשיתוף פעולה עימו הפך לדיפלומט מטעם האו"ם בזמן מלחמת העצמאות וניסה להביא לחלוקת ירושלים. מצא את מותו בהתנקשות של אנשי לח"י ב ארץ ישראל ב1948. לימים נמצאו עדויות בידי ההיסטוריון הבריטי טרבור רופר לכך שהוא לא היה מעוניין להביא לשחרור יהודים בפגישותיו.
אף נמצא מכתב מהעשירי במארס. 1945 שבו הוא מודיע להימלר שהיהודים אינם רצויים בשוודיה בדיוק כפי שאינם רצויים בגרמניה הוא ביקש מהימלר שלא ישחרר אף  יהודי משום שהוא ברנדוט אינו מעוניין להעביר אותם לשוודיה. הוא ביקש מהימלר יסרב לשחרר אותם משום שהוא ברנדוט אינו יכול לסרב לקבל אותם רשמית.
למרבית המזל פגישתם של קרסטן ומזור עם הימלר הצליחה לשנות בעניין את דעתו של הימלר ולהביא להצלתם של עוד כמה מאות יהודים שברנדוט היה מעדיף שלא ישוחררו.

ביבליוגרפיה

נורברט מזור "פגישה עם הימלר-מאמץ והצלה על סף התמותה הגרמנית " בתוך מולד גל’ 53-52 כ"ט באוגוסט 1952. ע’ 210-218
נורברט מזור יהודי משוחח עם הימלר / תרגום משודית רות דנור [תל אביב] : אגודת ידידות ישראל-שוודיה, [תשמ"ה]- 1985

, Felix Kersten The Kersten memoirs 1940-1945 / With an introduction by H.R. Trevor-Roper. translated from the German by Constantine Fitzgibbon and James Oliver London : Hutchinson, 1956
 
Kessel, Joseph, 1898-1979 The man with the miraculous hands / introd. by H. R. Trevor-Roper ; translated from the French by Helen Weaver and Leo Raditsa New York : Farrar, Straus and Cudahy, c1961
יצא לאור גם בתרגום שונה .
The magic touch / l ; translated from the French by Denise Folliot ; with an introd. by H.R. Trevor-Rope London : R. Hart-Davis, 1961. r
רומן ביוגרפי על פרשת יחסיו של קרסטן עם הימלר.

, Walter,Schellenberg 1910-1952 The labyrinth : memoirs of Walter Schellenberg Hitler’s chief of counterintelligence /

New York : Harper, [1956 introduction by Alan Bullock ; translated by Louis Hagen http://www.amazon.com/Labyrinth-Memoirs-Schellenberg-Hitlers-Counterintelligence/dp/0306809273

Wulff, Wilhelm  Zodiac and swastika: A Astrologer to Himmler's Court / ; Foreword by Walter Laqueur London . Baker, 1973
http://www.skyscript.co.uk/wulff8.html

כולל תיאור של פרשת קרסטן ומזור מנקודת המבט של האסטרולוג של הימלר שהיה גם הוא מעורב בפרשיה עד לצווארו.

 
Waller, John H. The devil's doctor : Felix Kersten and the secret plot to turn Himmler against Hitler / New York : J. Wiley, c2002.
 
Allen, Martin Himmler's secret war : the covert peace negotiations of Heinrich Himmler / London : Robson Books, c2005

באואר, יהודה יהודים למכירה?: משא ומתן בין יהודים לנאצים 1933-1945 / עברית כרמית גיא ירושלים: יד ושם, תשס"ב 2001
הס, רודולף, 1894-1987 הקומנדאנט מאושוויץ מעיד / ; עריכה, הערות ומבוא צבי שנר [תל-אביב] : בית לוחמי הגיטאות, תשכ"ה 1964.

 

אריה לובה אליאב . הספינה אולואה :סיפורו של ארטור " / תל-אביב : עם עובד, 1967יצא לאור במהדורת יובל ב-1998. סיפור העלעתה לארץ ישראל של אחת הנשים שניצלו בידי מזור.
ביבליוגרפיה כללית

אורי אבנרי צלב הקרס -אייכמון האיש ותקופתו הוצאת דע ,ספרי מדע ואינפורמציה, ,1961.

 ויליאם לורנס שירר עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי : היסטוריה של גרמניה הנאצית עברית חיים גליקשטיין / ירושלים ותל אביב : שוקן, תשכ"ב, 1962.

קרנקשאו, אדוארד גסטפו / עברית – דוד ליאור (תל-אביב) : דשא, (1961).

היו טרבור רופר . ימיו האחרונים של היטלר .עברית יצחק עבאדי .הוצאת י. טברסקי 1948.

ג'ון טולנד 100 ימים אחרונים / עברית שרגא גפני תל-אביב : מערכות, תשכ"ט 1968

 
אלברט שפר בתוככי הרייך השלישי :זכרונות תרגום עדנה קורנפלד , הוצאת בוסתן , 1979.

אנתוני ביוור נפילת ברלין, 1945 / עברית אריה חשביה תל-אביב : יבנה, 2003

יואכים פסט בתוך הבונקר של היטלר : 14 הימים האחרונים : מתווה היסטורי תירגם מגרמנית והוסיף אחרית דבר: חנן אלשטיין / תל-אביב : אחוזת בית, 2006

הסטינגס, מקס ארמגדון : הקרב על גרמניה 1945-1944 / עברית כרמית גיא ף אור-יהודה : דביר, [תשס"ח] 2007.

דוידוביץ, לוסי ס. המלחמה נגד היהודים, 1945-1933 / עברית עדית זרטל תל אביב : זמורה, ביתן, 1982 תשמ"ב.

ג'רלד פלמינג .היטלר והפיתרון הסופי . תירגם דב קוסטוולר , הוצאת ים ושם , 1987.

 קרל דיטריך בראכר הדיקטטורה הגרמנית –השורשים המבנה והתוצאות של הנציונאל סוציאליזם מאנגלית ארנון מגן ספרית אופקים עם עובד 1987 תשמ"ז בשני כרכים. במהדורה חדשה של כרך אחד ב-2002.

ברל לאנג מעשה ומחשבה בהשמדת העם הנאצית תרגום יצחק טישלר, הוצאת י"ל מאגנס , 2000.

, כריסטופר ר בראונינג בהשתתפות יורגן מתיאוס הדרך אל הפתרון הסופי : התפתחות המדיניות הנאצית כלפי היהודים : ספטמבר 1939-מרס 1942 / תרגום – איה ברויר ; עורכי המהדורה העברית – בלה גוטרמן ודוד בנקיר ירושלים : יד ושם, תשס"ה 2004/

איאן קרשו היטלר : 1936-1945 .נמסיס . תרגום יוסי מילוא עם עובד , 2005

 מייקל ברליטי הרייך השלישי :היסטוריה חדשה מאנגלית עדית זרטל זמורה ביתן ויבנה 2007.

יואכים, פסט פני הרייך השלישי / עברית גבי פלג תל אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור, תשמ"ח 1987.כולל פרק שלם על הימלר.

 
, עופר רגב נסיך ירושלים : פרשת ההתנקשות ברוזן השוודי פולקה פון-ברנדוט ירושלים 1948 / צור ידאל : פורת, תשס"ו.2006. בנובמבר 2006.יצאה מהדורה שנייה מתוקנת.

 

שנהב, חיים המנדט ושברו. : על אהבה ובגידה / תל-אביב : עם עובד, תשס"ז, 2007.

  • ספרים על הינריך הימלר

 

קתרין הימלר האחים הימלר / מגרמנית: דפנה עמית ; תל-אביב : מטר, תשס"ח 2007.

שגיא כהן על "האחים הימלר"
אריאנה מלמד על הימלר אח של סבא
כולם הרי היו במפלגה :עדי שוורץ על האחים הימלר 

סוף נאצי אורין מוריס על האחים הימלר

ליאור אלפרוביץ על האחים הימלר

 גזע הפורענות: המדענים של הימלר

התר אן פרינגל גזע הפורענות : המדענים של הימלר / תירגמה מאנגלית: דפנה ברעם ירושלים : כתר, תשס"ח 2007.( במקור פורסם ב-2006)


 
פפיטר פדפילד הימלר : רייכספיהרר אס-אס / עברית אריה חשביה תל-אביב : ספרית מעריב, תשס"ח 2008.( במקור פורסם ב-1990).

מאת הינריך הימלר

Himmler, Heinrich, 1900-1945 Once in 2000 years : secret speech to the German army general staff / New York : American Committee for anti-Nazi literature, c1938
Speech of Reichsfuehrer-SS

 Heinrich Himmler at Posen 4 October 1943 : Translation of document no. 19-PS, Nuremberg trial / translated by Carlos

 Porter San Diego, Calif. : Codoh, 1998
 
, Heinrich Himmler at Posen 4 October 1943 : Translation of document no. 19-PS/ United States of America : Preuss,c2001.

Heinrich himmler SS – defender against bolshevism / United States of America : Preuss,. c2001. waltonKerr, Philip Gestapo London : R. Hale, 1939

Agents of hell : (Himmler's fifth column) / London : Hutchinson, [1940]

 Man George Hamilton Combs- Himmler… : Nazi Spider-Man

/ On cover

: The  man After Hitler Philadelphia : Mackay, 1942
 
, Willi Frischauer Himmler : the evil genius of the Third Reich / Boston, : Beacon Press, 1953

Manvell, Arnold Roger and Heinrich Fraenkel Heinrich Himmler The Sinister Life of the Head of the SS and Gestapo London : Heinemann, 1965

Aronson, Shlomo-
Beginnings of the Gestapo system : the Bavarian model in 1933 / Jerusalem :

Israel Universities Press, c1969

Smith, Bradley F.   Heinrich Himmler: a Nazi in the making, 1900-1926

 Stanford :   Hoover Institution Press,   c1971

 [1971] Loewenberg, Peter, 1933- The unsuccessful adolescence of Heinrich Himmler Washington, 1971

Wykes, Alan Himmler / Ballantine's illustrated

history of  World War II. Battle book, no. 10 London : PanBallantine 1973

Graber, G. S. History of the SS New York : D. McKay, c1978

Slave State: Heinrich Himmler's Masterplan for S.S.Supremacy

Speer, Albert, 1905-    The slave state : Heinrich Himmler's masterplan for SS supremacy / , / translation by Joachim Neugroschel. London : Weidenfeld and Nicolson, c1981.

 

Plant, Richard, 1910-1998 The pink triangle : the Nazi war

against homosexuals / New York : H. Holt, 1986

Foundations of the Nazi Police State: The Formation of SIPO and SD

Browder, George C., 1939-    Foundations of the Nazi police state :the formation of Sipo and SD /    Lexington, Ky. :   University Press of Kentucky,   c1990.
The Architect of Genocide: Himmler and the Final Solution

  Richard Breitman
,  – The architect of genocide : Himmler and the final solution / New York : A.A. Knopf, 1991.


The fall of Berlin / New York : W.W. Norton, 1993, c1992. Anthony Read and David Fisher.

 

Lumans, Valdis O.    Himmler's auxiliaries : the Volksdeutsche Mittelstelle and the German national minorities of Europe, 1933-1945 /    Chapel Hill [N.C.] :   North Carolina University Press,   C1993

 Williamson, Gordon The SS: Hitler's instrument of terror

 : Motorbooks International, 1994

Lumsden, Robin Himmler's black order : a

history of the SS, 1923-45 / Stroud [England] : Sutton Pub., 1997.

Himmler's Bosnian Division: The Waffen-SS Handschar Division, 1943-1945 Cover

Lepre, George

Himmler's Bosnian division : the Waffen-SS Handschar Division, 1943-1945 / Atglen, Pa. : Schiffer, 1997.
Stephen Cook (Author), Stuart Russell (Collaborator)

 

Cook, Stephen    Heinrich Himmler's Camelot : Pictorial / Documentary; The Wewelsburg ideological centre of the SS, 1934-1945 /    Andrews, N.C. :   Kressmann-Backmeyer,   c1999

Wilson, Paul Joseph Himmler's cavalry : the equestrian SS, 1930-1945 / Atglen, PA : Schiffer Pub., c2000

Knopp, Guido Hitler's henchmen / Stroud, Gloucestershire : Sutton, 2000

 

  Mansson, Martin Heinrich Himmler : a photographic chronicle of Hitler's Reichsfuehrer-SS / Atglen, Pa. : Schiffer, c2001

 

 

Thomas, W. Hugh(Walter Hugh)
SS 1 : The unlikely death of Heinrich Himmler / London

: Fourth Estate, c2001
יצא לאור גם בשם :

The Strange Death of Heinrich Himmler : A Forensic Investigation

The strange death of Heinrich Himmler :a forensic investigation
/ New York : St. Martin's Press, 2002

 

 
Read, Anthony The devil's disciples : Hitler's inner circle / New York : W.W. Norton, 2004.

 

Butler, Rupert    The Gestapo : a history of Hitler's police, 1933-45 /    Barnsley :   L. Cooper   c2004

Martin Allen Himmler's Secret War: The Covert Peace Negotiations of Heinrich Himmler : Robson Books (26 May 2005
ספרים על הימלר ועולם המיסטיקה והכישוף

 Pauwels, Louis and  

Jacques Bergier The dawn of magic / translated from the French by Rollo Myers London : Panther Books, 1964, c1960  

 

Michael Moynihan and Stephen E. Flowers
The Secret King: Karl Maria Wiligut, Himmler's Lord of the Runes
Runa-Raven (July 12, 2001

 
The Secret King: The Myth and Reality of Nazi Occultism (Paperback Feral House (September 1, 2007

 

Himmler's Crusade : The Nazi Expedition to Find the Origins of the Aryan Race

Hale, Christopher

Himmler's crusade : the Nazi expedition to find the origins of the Aryan race / Hoboken, N.J. : J. Wiley, c2003

 

Robin Lumsden Himmler's SS: Loyal to the Death's Head The History Press Ltd 2009

Hitler's Master of the Dark Arts: Heinrich Himmler and the Black Knights of the SS

Bill Yenne

Hitler's Master of the Dark Arts: Heinrich Himmler and the Black Knights of the SS

סגנו של הימלר
Tuviah Friedman, SS-General Karl Wolff arrested!" / Haifa: Institute of Documentation in Israel for the Investigation of Nazi War Crimes, 1990.
כתוב באנגלית וגרמנית
פרידמן, טוביה גנראל ה-ס.ס. קארל וואלף ראש מטהו של הימלר ל= 15 שנות מאסר : אוסף דוקומנטרי / חיפה : המכון לדוקומנטציה בישראל, [תש"ס]- 2000

,  lang Jochen von    Top Nazi : SS General Karl Wolff : the man, between Hitler and Himmler /    New York :   Enigma Books,   c2005

 

Kurzman, Dan A special mission : Hitler's secret plot to seize the Vatican and kidnap Pope Pius XII / Cambridge, Mass. : Da Capo Press, c2007

יצירות ספרותיות על הימלר
גרין, ג'רלד שואה / עברית – א' כהן ן
(תל אביב) : ברונפמן-שרשים, (1978)
רב המכר העולמי עליו מבוססת סדרת הטלוויזיה של אן בי סי ..
• ווק, הרמן מלחמה וזכרון / תרגום עמשי לוין תל אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשמ"א,

‫ היגינס, ג'ק, 1929- הנשר נחת / עברית אליעזר כרמי תל-אביב : ספרי ארז, תשל"ו 1976
הימלר מעורב במזימה נאצית לרצוח את צ'רצ'יל . ספור המבוסס על מבצע "הנשר נחת" בו עמדה יחידה של צנחנים גרמנים לחטוף את ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ב-6 בנובמבר 1943
ביקורת

Higgins, Jack The eagle has flown / New York : Pocket Books, 1991

המשך הספר הקודם הימלר ושלנברג מתכננים מזימה נוספת נגד אנגליה .

היגינס, ג'ק ליל השועל / עברית שלמה גונן תל אביב : מודן, 1988.
הימלר זומם כנגד הגנראל הנאצי רומל בצרפת.

 

היגינס, ג'ק קולד הארבור / עברית ציפי בורסק תל-אביב : מודן, 1992
מותחן המתרחש בבריטניה ובצרפת במלחמת העולם השניה

היגינס, ג'ק מעוף הנשרים / מאנגלית: מתי בן יעקב תל-אביב : מודן, 1999

 

פיליפ קר


ליטל, ג'ונתן נוטות החסד / עברית ניר רצ'קובסקי אור יהודה : כנרת, 2008.

הפושע החיוור

פיליפ קר     ברלין נואר – הפושע החיוור /  ( במקור 1990)   מאנגלית מרדכי ברקאי  אור יהודה :   כנרת, זמורה-ביתן,   תש"ע  2009

השוטר לשעבר, ברני גונתר, חשב שכבר ראה הכול ברחובות ברלין של שנות השלושים. אך אז כופה עליו היידריך עצמו לחזור לשורות המשטרה לצורך חקירה מיוחדת, שתוביל אותו שוב להתנגשות עם תת-התרבות הנאצית של שלל זוועותיה.


William P. Kennedy The Himmler Equation St Martins Pr; 1 edition (November 1989)

Herbert, James,- The spear / New York : New American Library, c1980

רומן אימה מודרני סביב דמותו של הימלר המת
 

 David Isherwood

Himmler's Double (Hardcover – 24 Jun 2004

יצירות  ספרותיות על שלנברג

הארי פטרסון הידוע גם בשם  ג'ק  היגינס  מלך על הכוונת / עברית אליעזר כרמי תל אביב : רמדור ; א' שלגי, 1980.

ב-1940 וולטר שלנברג מנסה לחטוף את הדוכס מוינזור מלך בריטניה לשעבר ואישתו כדי להפכם לסוכנים נאציים.

מיד, גלן חולות הסקרה / תרגום: קטיה בישופס קרית-גת : קוראים, [2001]
מותחן דמיוני עם שמץ אמת המתרחש במצרים במלחמת העולם השניה
ב1943 שלנברג מפעיל מזימה במצרים לחיסולם של רוזוולט וצ'רצ'יל בעת פגישה בקהיר.
מבוסס במעט על משימה נועזת אמיתית שהגו שלנברג והימלר.

יצירות  ספרותיות על ימיו האחרונים של היטלר בבונקר

ארי אבן זהב .ככל הנערים :סיפור בן זמננו,יבנה 1947.

נער ארץ ישראלי שהוקטן למימדים זעירים מוצא את עצמו בבונקר של היטלר בימין האחרונים.

הארי פטרסון ידוע בשם ג'ק היגנס טירת בני הערובה / תירגום – נורית גלזר-ינסן. (תל-אביב) : רמדור ; א' שלגי, (1979).

רועי רוזן חיה ומות כאווה בראון :פילגשו של היטלר, בבונקר בברלין ומעבר (הצעה מאוירת לפרוייקט מציאות מדומה ירושלים : מוזיאון ישראל, תשנ"ז 1997 .

 

מבצעי הפיתרון הסופי ביהודים הימלר  והיידריך.

קישורים רלבנטיים

הדו"ח של נורברט מזור

יהודי משוחח עם הימלר

האם הימלר ניסה כבר ב1942 לסחור ביהודים ?

הימים האחרונים של הרייך השלישי

פליקס קרסטן והרוזן ברנדוט

דיון על נאומו של הימלר בפני קציני אס אס ב1943 

הימלר מחפש את הגריל
תמיהות על התמיהות לגבי מותו של הימלר 
ה"סקופ" על רצח הימלר

הימלר ביקום חלופי

ועוד פרשיה מיסתורית מימי מלחמת העולם השנייה :

המרגל היהודי של היטלר

שלך,אנה פרנק: מדוע דווקא יומנה של אנה פרנק הוא הספר המצליח האהוב והמתורגם ביותר על מלחמת העולם והשואה?

 

 

מזה קרוב ל60- שנה הספר המצליח והמפורסם ביותר בעולם הוא יומנה  של נערה , אנה פרנק ,סופרת צעירה שהפכה לדמות הידועה ומוכרת ביותר של מלחמת העולם שנייה וסמל של השואה ספרה הפך לרב מכר עולמי ותורגם ל75 שפות ..וכתוצא הפכה גם למוקד לשערוריות אין ספור
מדוע דווקא אנה פרנק  ?

קיטי היקרה
את יודעת כבר זמן רב שמשאלת הלב שלי היא להיות אי פעם עיתונאית ואחר כך  סופרת מפורסמת !
עוד נראה אם אוכל לממש ביום מן הימים את יצר (שיגעון !) הגדלות הזה.

שלך

אנה פרנק

(מתוך יומנה של אנה פרנק 11 במאי ,1944.)

מזה קרוב ל60- שנה הספר המצליח והמפורסם ביותר בעולם הוא יומנה של נערה יומנה של אנה פרנק . שבימים אלה יוצא בתרגום חדש ומלא לעברית בהוצאת כינרת וכולל קטעים שצונזרו במהדורות קודמות שבהם מדברת אנה על מיניותה ועל בעיות בחוג משפחתה.

ובמקביל יוצאת  לאור בהוצאת דני גירסה לילדים על חיי אנה פרנק מאת סוזנה דיוידסון( שנכתבה בעזרת בתה של האישה שהתחתנה עם אביה של אנה לאחר מותה של אנה ) שמצנזרת את כל הקטעים "הרגישים " בסיפור.
לא יהיה זה שגוי לאמר שאנה פרנק הפכה למעין "פרה קדושה" במערב כולו ולאיקון אולטימטיבי של השואה ,יותר אפילו מיאנוש קורצ'אק או יצחק קצנלסון אנשים בעלי כישרון כתיבה גדול לעין ערוך משלה .

וכתוצאה ממעמד איקוני זה "יומנה של אנה פרנק " מעורב  במחלוקת ,מחלקות כמעט רבות מספור שנמשכות עד עצם הימים האלו .
לפני כשנה חוגים מוסלמיים נרגזים באיראן פירסמו קריקטורה אנטישמית שבה אנה פרנק מקיימת יחסי מין עם היטלר . זאת בתגובה כפי שהסבירו לקריקטורות שפורסמו בדנמרק כנגד מוחמד .המוסלמים הקיצוניים כנראה העריכו אנה פרנק היא אייקון שווה ערך במערב למוחמד וכך הפגיעה בדמותה תהיה מכאיבה במיוחד למערב ותמחיש משהו ממה שהמוסלמים עוברים כתוצאה מהעלבון בנביאם.
גם בישראל לא הייתה הדמות של אנה פרנק נקייה ממחלוקות : בדצמבר 2004 במסגרת שיחה טלפונית שהתקיימה בתכניתם של שני הסטיריקנים שי ודרור ,הצמד העליז התקשר לבית אנה פרנק בהולנד ושם התעניינו בהרגלי עישון הגראס של אנה פרנק.הפרשה עוררה סערה , יו"ר ועדת הרדיו, עו"ד ניסן שריפי, שיגר מכתב למנכ"ל הרשות, מוטי שקלאר וליו"ר הרשות   ובו הוא מבקש להשהות את "תכנית הערב" תכניתם של דרור רפאל ושי גולדשטיין המשודרת ברדיו ת"א, בשל פגיעה בזכרה של אנה פראנק שי ודרור קיבלו נזיפה מהרשות השנייה שקנסה את התוכנית.
בהזדמנות אחרת נמחק מערכון של גיא מרוז ויוני להב השתמש בדמות של פרנק כדי ללעוג לתופעת המחזמרים בחנוכה על ידי שידורי קשת.
וכנגד זה בינואר 1999 קרא מזכ"ל האו"ם קופי אנאן לכל מנהיגי העולם לחתום על הצהרה עולמית על זכויות האדם הצהרה על שלום אחווה ,פתרון סכסוכים שתקרא על שמה של הנערה אנה פרנק.

לאחרונה הוצגו בתערוכה בארה"ב מסמכים שהראו על ניסיונו הכושל של אוטו פרנק להשיג ויזת כניסה לארה"ב בראשית המלחמה.

לא יהיה זה שגוי לאמר שאנה פרנק הפכה למעין פרה קדושה במערב כולו ולאיקון אולטימטיבי של השואה ,יותר אפילו מיאנוש קורצ'אק או יצחק קצנלסון אנשים בעלי כישרון כתיבה גדול לעין ערוך משלה או מרדכי אנילביץ ומורדי הגטאות ורבים רבים אחרים . יותר אפילו מחנה סנש הצנחנית שלא שבה .
ואין פלא בכך :זוהי היצירה הפופולארית ביותר בכל הזמנים מתקופת השואה ועל נושא השואה והיא מדהימה עוד יותר בגלל שהיא נכתבה בידי ילדה בת 15 , ילדה שהפכה לסמל השואה,לדמות הידועה ביותר בעולם כולו מהשואה ולסמלה ולמעשה לאישיות החשובה ביותר שלה בעיני מיליונים לצד אדולף היטלר.

מי הייתה אנה פרנק ?

האם יש מישהו מבין הקוראים שאינו יודע מיהי "אנה פרנק " ? קשה להאמין אבל למי שבאמת לא יודע נזכיר :אנה פרנק היא ככל הנראה המפורסמת ביותר מבין שישה מיליון הקורבנות של השואה ( ויאנוש קורצ'ק וכל אחד אחר אינם יוצאים מכלל זה ).
היא הייתה ילדה בתו של איש העסקים אוטו פרנק היהודי ממוצא גרמני שביחד עם משפחתה ועם עוד משפחה נוספת התחבאו במחבוא בבית משרדים באמסטרדם המקום שבו היו משרדיו של אוטו פרנק .שם הוא הרכין מבעוד מועד מקום מחבוא באגף נסתר מאחורי ארון שסבב על ציריו. ושם הם חיו,שתי משפחות ועוד רופא שיניים זקן במשך שנתיים ..
במחבוא זה אנה פרנק כתבה יומן שבו תיארה את רגשותיה וחוויותיה את יחסיה עם בני משפחתה ועם =שכניהם ועם הנער המתבגר פטר שהתו החלה ברומן אהבה ,ועל רצונה להיות סופרת מפורסמת וכתבה וכתבה.
עד שהיא ובני משפחתה נלכדו לבסוף ב-4 באוגוסט 1944 בידי הנאצים כתוצאה מהלשנה שמקורה נשאר מסתורי עד היום ( ראו על כך בהמשך הכתבה )  ונשלחו  לאושויץ ומשם למחנה הריכוז ברגן בלזן.

אנה נפטרה בברגן בלזן  במחלה וגם שאר בני משפחתה מתו שם חוץ מהאב אוטו ששרד ,הצליח לחזור לביתו בהולנד   ולאחר המלחמה ,גילה את היומן ופירסם אותו ולהפתעת הכל היומן הפך למה ששום יצירה אחרת על השואה לא הפכה, לרב מכר ענק.
אבל הפלא של היומן רק מתחיל עם זה היומן יצא לאור בהולנד לאחר שנדחה בידי מוציאים לאור רבים ( כמו מרבית ספרי השואה )וזכה להצלחה גדולה .וכך קרה גם עם המהדורה בארה"ב שיצאה לאור עם הקדמה של אלנור רוזוולט, בשלב מסויים היומן אף אויר בידי הצייר הידוע מארק שאגאל.

 

רב המכר הגדול ביותר של המאה העשרים .

שמעתי שערב ערב ,עם שקיעת השמש עולה המסך במקום זה או אחר בעולם על המחזה על פי יומנה של אנה ".

מיפ היס האישה שסייעה לבני המשפחה כשהסתתרו .

יומנה של אנה פרנק הוא הספר השלישי רב המכר שניכתב בידי סופר יהודי,  אחרי התנ"ך  ו"הקפיטל " של  קרל מרקס . זהו הספר רב המכר ביותר שנכתב אי פעם בידי אישה יהודיה (  אם נתעלם מהטענות שחלקים מהתנ"ך נכתבו בידי נשים כמובן )  , ורב המכר גדול ביותר שנכתב  בידי אדם מתחת לגיל 30.זהו רב המכר הענק ביותר שנכתב אי פעם בשפה הולנדית . על פי אתר מרכז אנה פרנק בארה"ב הספר תורגם עד היום לכ-75 שפות (!) ( ועם יותר מ33 מיליון עותקים).וזהו היומן רב המכר ביותר בכל הזמנים.

לשם השוואה סופר המדע הבדיוני מייסד כת הסינטולוגיה ל.רון הבארד שמעריציו הכריזו עליו לאחרונה כסופר המתורגם ביותר לכל השפות ( לרוב בספרי הסינטולוגיה שלו ) תורגם על פי נתוניהם שפורסמו בספר השיאים של גינס ל71 שפות  וג' פ. רולינג מחברת ספרי הארי פוטר תורגמה עד כה  נכון ל-2019 ל 74  שפות

( הסופר סידני שלדון שנחשב לסופר רבי המכר המתורגם מכולם תורגם לשם השוואה "רק" ל51 שפות )
.
כך שאנה פרנק היא הסופרת המתורגמת ביותר לכל השפות.

(להלן רשימה של התרגומים של יומנה של אנה פרנק כפי שנשלחה לי בידי מוזיאון אנה פרנק. הרשימה אינה מלאה ואינה כוללת מספר לא קטן של "תרגומים לא רשמיים"  פירטיים שעצם קיומם ידוע  אך לא פרטים מעבר לכך.

 

Available translations of the Diary of Anne Frank (7th of February 2007Albanian
Arabic
Armenian
Assamese India
Basque Spain
Benghali India
Burmese
Bulgarian
Catalan Spain
Chinese
Danish
Dari Dari is a term used to denote one of several closely related Persian dialects
German
English
Esperanto
Estonian
Faroese The Faroese Islands officially form part of the Kingdom of Denmark
Farsi Iran
Finnish
French
Frisian The Netherlands
Galician Spain
Georgian
Greek
Inuit Greenland officially form part of the Kingdom of Denmark
Hebrew/Iwrith
Hungarian
Icelandic
Indonesian
Italian
Japanese
Yiddish
Kazakhian
Khmer Cambodja
Korean
Croatian
Latvian
Lithuanian
Macedonian
Malayalam India
Marathi India
Dutch
Nepali
Norwegian (bokmal)
Ucrainian
Papiamento Aruba
Papiamentu Dutch Antilles
Polish
Portuguese
Romanian
Russian
Serbian
Serbocroatian (old)
Sinhala Sri Lanka
Slovenian
Slovakian
Spanish
Thai
Czech
Turkish
Urdu Pakistan (not available at the AFS)
Vietnamese Not available at the AFS
Welsh
Belorussian Not available at the AFS
Swedish
Total number of translations: 65NB: It is possible to consider this total number differently in function of linguistic differences, e.g. North-Korean vs. South-Korean, same as Portugal vs. Brazil, Serbian vs. Croatian and Bosnian, all Hispanic countries and 'Chinese' (basically not one single language but a language cluster with differences in the spoken language, but not in the written).
( הערה : המספר הניתן כאן הוא של 65 שפות אולם ניראה שהספר תורגם ליותר שפות מכך אם כי עדיין אין עליהם נתונים מדוייקים ,ובדרך כלל מציינים את מספר השפות שאליהם תורגם ב75 שפות ) .

.

ב–1960 הפך המחבוא של משפחת פרנק  למוזיאון אנה פרנק והוא מושך אליו חצי מליון  מבקרים כל שנה.
היומן זכה להצלחה גדולה במיוחד בארה"ב הרבה יותר בהולנד מקום מוצאו ,ובארה"ב לומדים אותו בבתי הספר בארה"ב וביפן הוא ספר חובה בבתי הספר. בצ'ילה יש בית ספר שנקרא על שמה של אנה פראנק וכך יש גם בגרמיה עצמה בפרנקפורט ובנינרברג , ויש מוסדות רבים אחרים שנקראו על שמה .היא הפכה למקור השראה לבני נוער בעולם המרגישים עצמם נרדפים ומדוכאים שמעריצים את יכולת עמידתה בזמנים קשים .

מה שלא הפריע לקבוצת הורים נרגזים בויז קאונטי בוירגי'ניה לנסות להוציא אותו מספריית בית הספר ב-1982 מאחר ש"יש בו קטעים אירוטיים ".
אבל זוהי רק אחת מהמחלוקות הרבות שבהם היה מעורב היומן רב המכר.

מאיר לוין נגד אוטו פרנק

היומן שימש זמן קצר לאחר פירסומו ב-1947 כבסיס למחזה מצליח -1955 בניו יורק בכיכובה של סוזאן סטסברג המחזה זכה להצלחה עצומה ואפילו זכה בפרס פוליצר ל-1956. ובעקבות ההצגה הוא בוים לסרט מצליח עוד יותר בידי ג'ורג' סטיבנס , "יומנה של אנה פרנק" ( 1959) בכיכובה של מילי פרקינס וזכה לשלושה אוסקרים.כמוה הצגה הסרט הפך למעין סרט פולחן.
סרט זה היה הסרט החשוב הראשון בהוליווד שעסק בממוקד ובלי התחמקות בשואת היהודיים. אלא שההצגה והסרט זה נמנע להציג את השואה כתופעה יהודית ספציפית . שהסרט היה שנוי במחלוקת ( כמו דברים אחרים הקשורים באנה פרנק ).
יוצרי הסרט, בתמיכתו המלאה של אבי הנערה אוטו פרנק, ביקשו ברוח אותה התקופה לספר סיפור אוניברסאלי שאינו מדגיש במיוחד את יהדותם של הגיבורים,בבחינת משהו שיכול היה לקרות לכל משפחה בכל מקום ולא דווקא רק למשפחות יהודיות בזמן ספציפי .הצופים האמריקניים יכלו לראות באנה פרנק את בתו של השכן בפרוור האמריקני .מה עוד שכך היה גם במציאות: אנה פרנק לא ידעה הרבה על היהדות ולא הייתה שונה בהרבה מרוב ההולנדיות בנות גילה .אמנם הסרט היציג חגים יהודיים הנחגגים במסתור כמו חנוכה, אבל בני משפחת פרנק נראו כמו משפחה אמריקנית ממוצעת וגם במציאות לא היו שונים במאומה מהמשפחה הולנדית הממוצעת.מה שהקל על הצופים האמריקנים הלא יהודיים להזדהות עימה. הם מן הסתם היו מתקשים הרבה יותר להזדהות עם בני משפחה יהודית חרדית.
אנה פרנק ויומנה הפכו לסמלים אמריקניים אוניברסליים .ומבין כל הסרטים בעלי הנושא היהודי ( המועטים) שנעשו בשנות הארבעים והחמישים על נושא יהודי, דומה שרק סרט זה השאיר רושם אמיתי .ו"יומנה של אנה פרנק" הפך אולי לסמל החשוב והמפורסם ביותר של השואה.
יוצרי הסרט היצגיו אותו כאותנטי ומדויק ביותר והקראת היומן לאורך הסרט בידי קריין לא ניראה מחזק את תחושת האותנטיות הזאת שהייתה לצופים שהם לא רק צופים בסרט אלא קוראים ביומן כפי שנכתב . מעבר לכך הסרט הציג בעיה קשה ליוצריו: איך לסיים אותו ? שהרי לסיים אותו במחנה ההשמדה שם מצאה אנה את מותה היה הולך נגד הנטייה של סרטי הוליווד אשר מאז ומעולם הסתיימו ב"האפי הנד ", דבר שלא קרה לגבי אנה פראנק שמתה במחנה ההשמדה )אם כי היומן שלה כולו מלא ברוח אופטימית שללא ספק הקלה מאוד על קבלת בידי הקהל האמריקני בתקופה זאת.
לכן הוחלט לסיים אותו במילים של אנה על כך שהיא מאמינה שלמרות הכל בני האדם הם טובים ולאמיתו של דבר גם בכך הוא שומר על הרוח האופטימית של היומן עצמו שלכותבת שלו לא היה מושג שהיא תמות במחנה השמדה .


סביר להניח שהיומן והסרט לא היה זוכה לאותה הצלחה אם היה מציג באמת את האימים של השואה את מחנה הריכוז, את הקור, את הרעב ואת מעשי ההתעללות . הוא היציג סביבה סגורה ולכאורה בטוחה שהקוראים והצופים רק יכולים לנחש על האימים שמסביב לה . ובכך אולי מקור עוצמתו כלפי הקוראים ,אבל מבחינה מסוימת הספר והסרט זכו להצלחה משום שהיו "נעימים " יותר מסיפורי שואה אכזריים בהרבה שכתוצאה מן הסתם לא היו זוכים לטיפול ההוליוודי . "היומן של אנה פרנק" הפך לסמל ומטפורה של השואה הוא גם החדיר את השואה לתודעה האמריקנית והעולמית יותר מכל דבר אחר שנכתב קודם לכן ואולי גם אחרי כן על השואה.
אנה פרנק הפכה בעיני האמריקנים למעין אמריקנית "של כבוד " שאיתה ועם אומץ ליבה והרוח האופטימית שלה יכלו להזדהות.

בעזרת המחזה והסרט  על חייה של אנה פרנק שנוצרו בארה"ב  אמריקה הפכה למורת הדרך המוסרית של אירופה שבה התקיימו אימי השואה. הסרט הפך את אנה פרנק בראש ובראשונה למעין נציגה של עידן השואה בעבור העולם הרחב.
אבל זמן קצר לאחר הקרנתו של הסרט החלו להישמע טענות שלמעשה היומן הוצג בצורה אוניברסאלית מידי כמייצג כל אדם וכך האופי היהודי הספציפי שלו הושמט ונשכח היו גם שהתלוננו. מזכירים שהיומן לא היה זוכה להצלחה גדולה כזאת אם הייתה אנה פרנק שורדת את המלחמה והיומן היה מאבד כתוצאה את משמעותו לגבי הקוראים.
במרכז המאבק כנגד הסרט וההצגה עמד המחזאי מאיר לוין ציוני סוציאליסט ששימש במלחמה ככתב צבאי מראשוני האמריקנים שנכנסו למחנות ברגן בלזן דכאו ובוכנוולד ,חוויות שהישפיעו עליו עמוקות . הוא גם סייע להעפלה. והמאבק באוטו פרנק הפך עבורו אובססיית חיים ממש.

לוין שהיה מחזאי ותסריטאי ידוע יצר קשר עם אוטו פרנק זמן קצר לאחר הוצאת היומן לאור והיציע לעשות אותו למחזה .פרנק הסכים אבל נחתם בינהם חוזה שאם לוין לא יצליח ליצור מחזה שיועמד על התיאטרון לא יהיו לאו זכויות וספות בעניין ופרנק יחפש מחזאי אחר. אם זאת בהערה צוין שגם במקרה כזה לוין יוכל להציג את מחזהו בעברית בישראל .בסופו של דבר פרנק החליט שהמחזה שאותו כתב לוין אינו מתאים לצרכיו/

 

המחזה הדגיש את אופיה היהודי וסבלה היהודי של אנה ואוטו פרנק חשב שיש לשים דגש דווקא על האופי האוניברסאלי של סבלה ולצמצם עד כמה שיותר התייחסויות לאופי היהודי שלה . כדי שאנה תמשיך לחיות בקרב בני עמים שונים.יש לזכור שאוטו פרנק עצמו היה יהודי חילוני למדי ומן הסתם ראה בכך אינטרס שלו עצמו להדגיש את האופי האוניברסאלי של הסיפור ולא את האופי היהודי, ובדיעבד נראה שאכן צדק אחרת אי אפשר להסביר את ההצלחה הכלל עולמית של היומן והמחזה והסרט על פיו .פרנק פנה לצמד מחזאים אלברט ופראנסס האקט ( בעל ואישה) שיעבדו את היומן למחזה המפורסם והמצליח שהועלה לבסוף על הבמה.
לוין המתוסכל סירב להיכנע הוא ניסה להציג במשך שנים את גרסתו למחזה טען תמיד שהיומן הוצג בגרסה אוניברסאלית שסילקה את כל האלמנטים היהודיים שבו. הוא האשים  דמות ספרותית ידועה ליליאן הלמן ( סופרת ובת זוגו של הסופר דאשיאל האמט ) שהייתה בעלת דעות קומוניסטיות באחריות לדחיית המחזה משום שהיה יהודי מדי.
הוא טען שהמסר האמיתי של אנה פרנק הושמד בכך שהפך לאוניברסאלי לחלוטין.
מאיר לוין גם טען שאז שהמחזה שהוא כתב הועתק בידי בני הזוג האקט והגיש תביעת פלגיאט כנגדם. הוא היה אחוז זעם על האקט וגודריץ שזכו בתהילה והכסף שנגזלה ממנו לדעתו.
הדיון המשפטי בין לוין ואוטו פראנק היה מר מאוד ונמשך לא פחות מ-25 שנה והסתיים רק עם מותם של המעורבים. לוין טען שהוא היה קורבן של הונאה והפרת חוזה ושל גניבה ושל פלגיאט של רעיונותיו. הוא טען ששורש ההבדל בינו ובין אוטו פרנק היה שהוא היה יהודי לאומי שרצה להציג את סיפור אנה פרנק כסיפור יהודי בעוד שאוטו פרנק היה תמיד יהודי מתבולל שראה בנאציזם רק כתאונה שקרתה לגרמניה ותו לא. ההבדל הזה בין ההשקפות עמד בשורש הסכסוך בינם.

אוטו פרנק טען שהסיפור אינו סיפור יהודי כלל וכלל אלא אוניברסאלי בניגוד ללוין הציוני.
בית המשפט בארה"ב קיבל את טענותיו של אוטו פרנק כולל את דרישתו לבטל את זכותו של לוין להציג את גירסתו למחזה בעברית בישראל מאחר שעד כה לעשה דבר על מנת לממש זאת.

בכל אופן לגבי טענתו של לוין ההאקטים השתמשו ברעיונותיו השופט אישר את טענותיו וקבע שיש לשלם לו 50 אלף דולר בפיצויים. אבל בית המשפט העליון דחה זאת ובסופו של דבר נקבע שהדמיון היה בלתי נמנע .בכל אופן נקבע למרות הכל מותר ללוין להציג את גרסתו בישראל למרות התנגדותו של אוטו פרנק. לוין חתם לבסוף על חוזה עם פרנק שבו הסכים לוותר על כל זכויותיו על המחזה כולל זכות ההצגה שלו בישראל תמורת תשלום של חמש עשרה אלף דולר מפראנק.אך לאחר  מכן חזר בו וטען שההסכם לא היה הוגן לטענתו הוא נפל קורבן למזימה קומוניסטית שבמרכזה עמדה הפעילה הקומוניסטית ליליאן הלמן ו"המאפיה הסטליניסטית שלה".

.
המחזה בגרסתו הלאומית הציונית של לוין הוצג ב1966 ישראל בבית החייל בבימויו של פיטר פריי וזכה להצלחה סוחפת לוין רק שכח לציין בפני המפיקים ששוב לא היו לו זכויות על המחזה ,לבסוף הוא הורד ממנה לאחר 50 הצגות בדרישת עורכי הדין של פרנק.ההורדה זכתה לביקורת קשה בתקשורת אבל אוטו פרנק עמד על כך.
לוין הפך אחוז אובססיה כתוצאה מהפרשה וכתב רומן על הנושא בשם "האובססיבי " שבו תיאר את המקרה מנקודת מבטו ועם שינויי שמות . לאחר מכן הופיעו שני ספרים שונים שתיארו את הפרשה מנקודות מבט שונות והשני והחדש יותר מביא מסמכים שללוין דווקא היה "קיס " בטענותיו.
מה שברור הוא שכתוצאה מהפרשה מכחישי שואה שונים מצאו עילה לטעון  שהיה זה לוין שכתב את היומן עצמו ועל כך נוצרה מחלוקת עזה אפילו יותר.

מכחישי השואה נגד אנה פרנק

כתוצאה ישירה מפרסומו העולמי היומן הפך לבסיס למחלוקות רבות נוספות .בראש ובראשונה הוא הותקף בידי מכחישי שואה שונים שרואים ביומן כלי הסברה יהודי מרכזי לגבי קיום השואה שטענו שפראנק זייף בו בעצמו קטעים שונים .
ההתקפות האלו החלו ב1957 בעיתון שבדי ובו נטען שהיומן בצורתו הסופית נכתב בידי  לוין. המכחיש מבקר ספרותי דני בשם הארלד נילסן טען לביסוס טענותיו שהשמות אנה ופטר אינם שמות יהודיים (!) וטרח לחקור את הרקע היהודי של כתיבתו של לויו בניסיון להראות שהוא מהחבר האמיתי .

טענות דומות החלו להופיע בסקנדינביה אם כי אוטו פרנק עוד לא היה מודע להם בשלב זה. לאחר מכן החל לטעון זאת גם מורה ניאו נאצי בשם לותר שטילאו שהיומן הוא זיוף.  אוטו פרנק תבע אותו לדין.

את טענותיהם של המכחישים השונים חיזקה העובדה  שאוטו פרנק השתמש בכמה גרסאות של היומן.

האמת היא שאביה של אנה פרנק אכן צינזר חלקים שונים מתוך יומנה של בתו, דוגמת אלה שעסקו במיניותה, יחסיה המתוחים עם משפחתה וגינוי בני משפחה וחברים בדירת המסתור שלהם. לשם העלמת חומרים אלה פרסם אביה של אנה פרנק יומן חלקי בלבד אך לא השמיד את הדפים שהוצאו ואלה פורסמו לאחר מותו, במהדורה המלאה של היומן.עובדה זו שימשה מאז כחומר למכחישי שואה שטענו שפרנק זייף את היומן וכי בכל מקרה אנה פרנק הייתה "מטורפת למין ".
המשפטים בין פרנק ומכחישי שואה אלו נמשכו עד סוף חייו. המכחישים ניסו להוכיח שפרנק זייף את היומן כשהוא משתמש בעט כדורי שעוד לא היה בשימוש בזמן המלחמה. בתי משפט נאלצו לבדוק אתה גרסאות היומן ולקבוע את האוטנטיות שלהם .בית המשפט קבע שהיומן הוא אוטנטי אך זה לא עצר את המכחישים שהמשיכו לטעון שמאיר לוין הוא המחבר האמיתי . בין אלה היה ההיסטוריון הניאו נאצי דויד אירוינג שבהקדמה לספר על היטלר התייחס ליומן ב-1975 התייחס אליו כאל אחד הזיופים המרובים לטענתו על השואה ( מהצד היהודי כמובן ) שנוצר בחלקו בידי תסריטאי ( לוין ) בשיתוף פעולה עם אוטו פרנק.
אוטו פרנק הגיש מיד תביעה משפטית כנגד אירוינג והקטע נמחק מהמהדורות הבאות של הספר. מאחר שעותקים רבים של הספר נמכרו אוטו פרנק דרש סכומי כסף שישולמו לבית אנה פרנק באמסטרדם .
אבל גם זה לא עזר החלו להופיע ספרים שמטרתם הייתה להוכיח שהיומן הוא  זיוף ומתיחה.  האנטישמי דיטליב פילדר שהתמחה בעיקר באנטישמיות פורנוגרפיה ( מסוגו של שטרייכר הנאצי עורך שטירמר )( פירסם ספר שבו היציג את אנה כילדה נימפומאנית ומכורה לסמים והוא היגדיר את היומן כ"פורנו הילדים הראשון ".

המפורסם שבמכחישי אמיתות היומן   הוא מכחיש השואה הידוע ביותר מצרפת רוברט פוריסון פרופסור לספרות בליון במקצועו שפוטר שהפך זאת למשימת חיים להוכיח שהיומן הוא זיוף פוריסון פרסם השוואות בין גרסאות היומן בשפות שונות שבהם הוכיח פרנק כביכול את הזיוף ופירסם גם טקסט של שיחה שניהל עם אוטו פרנק שהוא ואישתו קיבלו אותו בלבביות בביתם אם כי ידעו שהוא מכחיש שואה וניהלו עימו שיחה של תשע שעות שלטענתו הראתה שהאב משקר א וטו פרנק פירסם כמובן את גרסתו שלו לשיחה ממנה התברר שפוריסון הוא זה ששיקר.
פוריסון טען שהיה זה בלתי אפשרי להתחבא במקום המחבוא וכי האב שיקר לגבי  חוויותיה של המשפחה  לאורך כל הדרך  מאחר שלא היו תאי גזים ולא היו מחנות השמדה.

פוריסון טען שאין יומן אחד אלא אין ספור נוסחים ותרגומים ועיבודים המשתנים לפי הצורך. ולא האמת ההיסטורית היא המניעה אותם אלא אוטו פרנק והאינטרסים הכלכליים שלו .

דומה שאת מכחישי השואה עצם קיומו של היומן מטריף באופן מיחד שכן היומן הפך לסמל אוניברסאלי של סבל בכל העולם ( בניגוד לכוונתו של מאיר לוין שרצה להפוך ראותו לסמל יהודי ספציפי ), לטענת המכחישים היומן סייע להקמת מדינת ישראל והוא מסייע לממן אותה היומם פגע בגרמנים ובפלסטינאים הוא כלי פוליטי בידי יהדות העולם והוא שיעור מאלף בפירסומת ובתעמולה בקנה מידה עולמי.

נאצי בריטי בשם קריצ'רד וורל פירסם חוברת שב-1974 שבה טען שהיומן הוא מיתוס שנוצר בידי האב וכי לוין הוא זה שכתב את הדיאלוגים והאב עיבד אותם ללשון הנערה.המכחישים טענו שלא יתכן שנערה צעירה תכתוב ספר בשל כל כך וטען כי המדובר במיתוס שהוא חלק מתרמיות רבות נוספו .
בשלב מסויים במשפט עם מכחיש השואה הנאצי ארנסט רמר מצאו הבודקים שהטקסט נכתב  גם בעט כדורי מסוג שהומצא רק ב-1951 ומידע שהתפרסם בעיתון "שפיגל".   נטען שבדיקה זאת מערערת מאוד את אמינות היומן.

ההתקפות הבלתי פוסקות האלו אילצו לבסוף את אוטו פרנק למסור את היומן לבדיקה רשמית מדעית משפטית שתוכיח את האוטנטיות שלו אחת ולתמיד.
לבסוף יצאה לאור ב-1986 מהדורה רשמית של היומן על גירסאותיו השונות מטעם המכון ההולנדי לתיעוד מלחמתה עולם השנייה בהשוואה ביקורתית של נוסחי היומן ועם הקדמות מפורטות ביותר על כל הקשור ביומן. המהדורה פורסמו מסקנות מפורטות על כתב היד ,על סוגי הנייר הדיו וכו' .
במהדורה זאת התברר שנוסח היומן המקורי היה ארוך ברבע מהמהדורה שפורסמה לבסוף בגלל קטעים שונים שהוציא אוטו פרנק . המהדורה הביקורתית היציגה זה לצד זה את שלושת גרסאות  היומן שתיים נפרדות של אנה והשלישית של אוטו והשוותה בינן .
פוריסון לא השתכנע גם מזה שהרי בעיני מכחיש השואה כל הוכחה שהיא תהיה  אשר תהיה היא רק עוד חלק מקונספירציה יהודית  רחבת היקף כנגדו אישית. הוא  ניהל כאחוז דיבוק מטורף מעצם קיומם  של  היומן ושל אנה פרנק   במשך שנים משפטים והתקפות  בכל  במה אפשרית כנגד היומן שאותו הגדיר "כלי תעמולה יהודית וציונית שקרית ". .

בספר שפירסם פוריסון ב-1992 נטען שהאב הוא המחבר האמיתי של היומן ( ואם כך מוזר הוא מדוע היה עליו לחבר את כל הקטעים האירוטיים שאותם השמיט ושבהם השתמשו מתקיפי היומן השונים אולי כדי להוסיף אמינות ?) .

לבסוף בדצמבר 1998 אסר בית משפט באמסטרדם להפיץ פירסומים המטילים ספק באמינות יומנה של אנה פרנק .היומן אוטנטי קבע בית המשפט ומי שמטיל ספק בכך עובר על החוק ויוטל עליו קנס של עשרים וחמש אלף גילדן ( 12000 דולאר ) .

מובן  שהפרסומים האלו ממשיכים ברשת. המשפטים בין פרנק ומכחישי שואה אלו נמשכו עד סוף חייו.
האמת היא שאביה של אנה פרנק אכן צנזר חלקים שונים מתוך יומנה של בתו, דוגמת אלה שעסקו במיניותה, יחסיה המתוחים עם משפחתה וגינוי בני משפחה וחברים בדירת המסתור שלהם. לשם העלמת חומרים אלה פרסם אביה של אנה פרנק יומן חלקי בלבד ונעים יותר ובוטה הרבה פחות מזה שאנה כתבה ביומן כפי שפירסם אותו אוטו פרנק יש פחות מין פחות לבטים של ההתבגרות פחות חיכוכים בין המסתתרים דמויות נעימות יותר אך לא השמיד את הדפים שהוצאו ואלה פורסמו לאחר מותו, במהדורה המלאה של היומן.עובדה זו שימשה מאז כחומר למכחישי שואה אחרים שטענו שפרנק זייף את היומן וכי בכל מקרה אנה פרנק הייתה "מטורפת למין ". למעשה דווקא העובדה שאוטו פרנק ראה צורך לצנזר חלקים מהיומן דומה שהיא הוכחה אולטימטיבית לאמינותו. .ורק בשנים האחרונות התגלו עוד כמה עמודים ששמר אוטו בסוד ונחשפו ב1998 בידי שכן שלהם מסר אותם .הגילוי של עמודים האלה הפכו לידיעה עולמית והם עסקו כולם בהתקפה של אנה על נישואי הוריה שבהם ניתחה את היחסים בינהם בצורה שמן הסתם הכאיבה מאוד לאוטו.
התרגום החדש של היומן בהוצאת כינרת כולל את כל הקטעים המצונזרים הללו .

מי היה המלשין ?

עד היום גם לא נפתרה השאלה מי הסגיר את פרנק ובני משפחתה לנאצים והועלו שמות של חשודים שונים. הבולט בהם היה ויליאם ואן נמארן שעבד במחסן הבניין בו הסתתרו. אך אוטו פרנק בעצמו לא האמין בהאשמתו. שלגבי אחד מהם נטען שסחט את אוטו פרנק במשך שנים לאחר המלחמה מכיוון שידע סודות אפלים לגבי מעורבותו של פרנק במסחר עם הנאצים לפני המלחמה.
בניסיון ללכוד את המלשין היה על ידי מציאת האחראי הנאצי לתפיסה.שמעון ויזנטל עשה זאת לאחר שסטודנט גרמני טען שהיומן הוא זיוף ואמר שיאמין בו רק אם ימצא האיש שאסר אותה. ויזנטל חיפש אחריו במשך שנתיים ומצא אותו כשוטר בוינה זילברבאואר זילברברואר הושעה מעבודתו למשך כשנה ואחר כך הוחזר אליה בשאלה מי היה המסגיר ( או המסגירה ) לא נפתרה מעולם. אבל נראה שואן מארן אכן היה האפשרות הסבירה ביותר.
אוטו פרנק נפטר ב-1980 כל הזכויות לתשואות העצומות היומן הועברו לקרן שוויצרית קרן אנה פרנק היושבת ובבאזל. .ב1998 אמורים היו נכסיה של הקרן להגיע על פי יודעי דבר לשלושים מליון פראנק הודות למדיניות השקעות נבונה .שאותם היא תורמת למטרות צדקה.

עם כל הצלחתו הגדולה בית אנה פרנק היה מעורב גם בפעילויות שנויות במחלוקת למשל  כאשר ביקש להכניס למועצה שלו את בנו של המנהיג הנאצי באלדור וו שיראך אך צעד זה הנתקל בהתנגדות עזה ולבסוף בוטל .

בית אנה פרנק הסתבך גם  בשערוריות כאשר אירח  ב-2004 תערוכה   עם קריקטורה של אריאל שרון המושוה לאדולף היטלר .הדבר עורר תגובות נזעמות מהנשיא משה קצב והשר נתן שרנסקי אך המוזיאון הסביר זה הכל במסגרת תערוכה הבודקת את גבולות חופש הדיבור

היסטוריות חלופיות של אנה פרנק

כתבו גם היסטוריות חלופיות על אנה פרנק .הסופר פיליפ רוט כתב ספר בשם "סופר הצללים על סופר שנתקל באישה המאמינה שהיא אנה פרנק שניצלה וחיה באנונימיות בארה"ב .היא מופיעה כדמות מבוגרת בספר הפנטזיה של ג'וף ריימן 253 כנוסעת ברכבתה תחתית בלונדון.
הסופר אדוארדו די פיליפו כתב סיפור  בשם "אנה" של היסוריה חלופית שבו אנה פרנק נשלחת לארה"ב מוצאת את עצמה ככפילה של גו'די גרלנד  בתפקיד דורותי בסרט "הקוסם מארץ עוץ "  מתחתנת עם הכוכב מיקי רוני  והופכת שם לכוכבת קולנוע.
יש אפילו  רומן של היסטוריה חלופית  בשם "הנער שאהב את אנה פרנק  של אלן פלדמן שבו הנער פיט שכ שהיסתתדר בדירה עם אנה  ניצל ועובר לניו יורק ועל חייו כאדם מבוגר.
ב-2003 היא כיכבה בקומיקס ברשת  בשם "אנה פרנק כובשת את הנאצים מהירח " שבו היא מוקמת לתחייה בגוף קיברנטי  ונשלחת ולהילחם באיום נאצי מהחלל.

למה דווקא אנא פרנק ?

 

על אנה פרנק וכל מי שהיה קשור אליה פורסמו אלבומים,ספרים , קבצי מכתבים  סרטים דוקומנטאריים .על שמה נקרא אסטרואיד בחלל .המגזין "טיים"  כלל את אנה פרנק כאחת ממאה האנשים המשפיעים ביותר של המאה העשרים ,והיא ללא כל ספק מתה בגיל הצעיר ביותר מכולם .


לסיום אי אפשר שלא לשאול את השאלה:  מדוע דווקא אנה פרנק זכתה להצלחה כה גדולה ששום סופר אחר על השואה לא התחיל אפילו להתקרב אליה? מדוע דווקא היא הפכה לסמלה גדול של אימי השואה ולא יאנוש קורצ'אק למשל?

והתשובה היא שדווקא בגלל שהסיפור היא מתארת הוא כל כך שקט  ובעצם לא קורה בו שו דבר מזעזע ודרמטי הוא מרטיט יותר מסיפורי טרגדיות אמיתיים כמו אלו של ניצולי מחנות השמדה או ק. צטניק שהוקרא הממוצע  פשוט אינו יכול לאכל אותם .

ביומנה כתבה אנה פרנק בחוש נבואי כלשהוא ספק לבגלוג ספק ברצינות שהיא כותבת "מפני שאני רוצה לחיות גם לאחר מותי ".

משאלתה התקיימה. אנה פרנק ממשיכה לחיות לאחר מותה כפי שרק מעט מאוד סופרים מבני זמנה ממשיכים לחיות ובלב מליונים רבים,שכן גורלה היה לסמל .

אבל …סביר להניח שאילו הייתה אנה ניצלת היא לא הייתה סופרת כה מפורסמת כפי שאירע  כתוצאה מהירצחה בגיל צעיר.

כל הסיכויים הם שהיומן היה מאבד את כל משמעותו למיליונים ולא היה זוכה אפילו לשמץ מזערי ביותר של הצלחתו הכלל עולמית אם הייתה אנה פרנק…שורדת את המלחמה.

 

אנה פרנק.ציור מאת מרק שאגאל 1958.

נספח: מכתב ממוזיאון אנה פרנק בארה"ב
Dear Mr . Eshed
According to the Anne Frank Museum in Amsterdam, the Diary
has now been translated into 75 languages–my last exact list totaled   63
languages and I am waiting too to get the new list from the AFH
The Diary are we are told surpassed 33 million copies in print.
Try to contact the AFH: n.delome@annefrank.nl
to get additional information. It is likely you can get an exact list of the
languages and a confirmation of the total copies of the diaries in print
globally.
I have held my position here for 4 and a half years. I cannot tell
you to my satisfaction the impact Anne Frank continues to have
on members of every generation as they revisit her story. Tributes
continue to be made in song, poetry, music, dance and performance.
It is said that the play is prformed somewhere in the states approximately
once every month. The Anne Frank traveling exhibitions have been to
over 200 communities where they have been viewed by over 5 million
people in North America. The exhibit organizers routinely tell us it is
the Anne Frank exhibit which draws the most people to their venues,
and that does include museums which host the exhibits.
Good luck with your story.
Best wishes,
Mary Geary
Director of Development
The Anne Frank Center USA
38 Crosby St., 5th fl.
New York, N.Y. 10013
Tel.: 212.431.7993
Fax: 212.431.8375

 נספח : רשימת ספרים בעברית על אנה פרנק

אנה פרנק יומנה של נערה: 14 ביוני 1942 -1 באוגוסט 1944 . תירגם מהולנדית שמואל שניצר. הוצאת קרני ,1953.מהדורה רביעית , הנוסח המלא ,גם כן בתרגום שניצר ,הוצאת קרני, 1992

אנה פרנק –יומן ::הנוסח המלא בתרגום חדש מהולנדית קרלה פרלשטיין . הוצאת דביר 2007 .
אנה פרנק הגמד החכם בתרגום מרים ילן שטקליס עם הקדמה של אדיר כהן ,איורים גליה לרר,ה וצאת עלמה ,1989. .

אנה פרנק סיפורים תרגמה מהולנדית מרים ילן שטקליס ציורים דומיניק רולן וחוה נתן ,יבנה תשכ"ב.

מהדורה שישית מורחבת יצאה ב-1988 עם תרגומים חדשים של "סיפורים מהאגף הנסתר " בידי שלמה טנאי .

ספרים על אנה פרנק

פרנסיס גודריץ' וא הקט "יומנה של אנה פרנק " תרגם ניסים אלוני בתוך מחזות ומערכונים הוצאת ההסתדרות הכללית הועד הפועל המרכז לתרבות וחינוך ,איגוד במות החובבים .תורגם גם בידי אלכס זהבי בהוצאת האגודה לקידום תרבות התיאטרון לילדים ולנוער ליד משרד החינוך . שנות השבעים .מאיר לוין אנה פרנק :מחזה בשלוש מערכות .עברית שולמית גבעולי ועדנה שביט ,עבוד בתיה לנצט ופיטר פריי ,הוצאת לוין, 1967 , הופיע במקור בשם "יומנה של אנה פרנק ".

פרנסיס גודריץ' ואלברט הקט יומנה של אנה פרנק תרגום ניסים אלוני ,בית צבי בית ספר לאמנויות הבמה ,רמת גן ,1990. מהדורה שנייה הוצאת בית ספר בית צבי , 2005.
יוסף שה לבן יומנה של אנה פרנק ,הערות והנחיות ללימוד וקריאה, אור עם ,1978 אור עם ,1978.

רות שלוס מבט על אנה פרנק  קטלוג תערוכה שהתקימה בספרית שער ציון, בית אריאלה, אפריל-מאי 1981
נינה טננבוים בקר ילדי השואה :יומנים וזכרונות .תרגם מיידיש צבי ישיב ,אין שם מו"ל . 1984. מחקר וסקירה על יומני ילדים בשואה.

מיפ רויס ואליסון לסלי גולד נזכור את אנה פרנק ומשפחתה:סיפורם המופלא של מחביאי אנה פרנק ומשפחתה תרגום נעמי כרמל ,דביר ,1987.

תקציר: "נזכור את אנה פראנק" הוא האוטוביוגרפיה המרגשת של מיפ חיס, האישה שסייעה למשפחת פראנק בהיותה במחבוא.

ארבעים שנה לאחר שפורסם לראשונה הספר אנה פראנק – יומנה של נערה (ראה אור בעברית בהוצאת קרני-דביר), שנעשה במרוצת הזמן חלק מן הקלאסיקה המודרנית, ניתנת לנו ההזדמנות להתוודע אל מסתיריה של אנה פראנק.

קשריה של מיפ עם משפחת פראנק החלו ב- 1933, כשהיגרה מגרמניה להולנד, במנוסתם מפני הנאצים. ב- 1942, לאחר שהגרמנים כבשו את הולנד, החליטה משפחת פראנק לרדת למחתרת ולהתחבא. מיפ, יחד עם בעל האנק, מילאו תפקיד מרכזי בקיום הקשר בין המחבוא של משפחת פראנק לעולם החיצוני. במשך יותר משנתיים, ותוך הסתכנות מתמדת, דאגו בני הזוג חיס לספק לדיירי המחבוא מזון, ידיעות ומלוא חופניים עידוד. בסיפור המרתק הזה, המתאר במידה מהממת של כנות ופשטות את פרטי החיים תחת עול הכיבוש הנאצי, נכללים כמה גילויים מסעירים.

חנן נייק, תרצה יובל ,פרידה גור אריה עולמה של אנה פרנק בית אנה פרנק , אמסטרדאם 1992 אלבום לתערוכה קיים גם באנגלית.

וילי לינדור שבעת החודשים האחרונים :נשים בנתיב של אנה פרנק מהולנדית שמואל שניצר, ביתן ,1992.

תקציר:בעת החודשים האחרונים – נשים בנתיב של אנה פרנק הוא סיפורן האישי של שבע נשים צעירות, חברות ילדות ומכרות של אנה פרנק, אלה שהיו איתה במשך כל אותה תקופה ועד רגעיה האחרונים במחנות הריכוז של הנאצים. שבעת החודשים האחרונים הוא גם סיפור מותה של אנה פרנק, הנערה היהודיה שיומנה המפורסם זיעזע את העולם. דורות של נערים ונערות קראו בריגשה את יומנה של הילדה שהסתתרה, למעלה משנתיים, עם משפחתה בדירת – מסתור בבניין המשרדים של אביה בעיר אמסטרדם. היומן, שנמצא אחרי המלחמה על – ידי האב, היחיד ששרד ממשפחת פרנק, מסתיים בשני משפטים קצרים, כדיווח קר וענייני: ב – 4 באוגוסט, 1944, פרצה למחבוא ה'גרינא פוליציי' וכל המסתתרים נעצרו ונשלחו למחנות – ריכוז בהולנד וגרמניה." "במארס 1945, חודשיים לפני שחרור הולנד, נספתה אנה במחנה – ריכוז ברגן – בלזן." מה הם הדברים הנוראים שחוותה אנה? מה קרה לה, לאחותה ולאמה בשבעת החודשים הקשים שחלפו מעת מעצרן ועד לשבועות האחרונים שלפני סיום במלחמה ושחרור האסירים ממחנות ההשמדה? איך הן הצליחו להחזיק מעמד במחנות הריכוז למרות המחלות ועבודות הכפייה? איך הן שרדו את הטרנאספורטים והסלקציות במחנות ההשמדה? מדוע הן לא הצליחו לשרוד גם את השבועות האחרונים ולהציל את חייהן? שאלות אלו ואחרות הטרידו רבים במשך כל השנים שחלפו מאז. וילי לינדוואר, יהודי הולנדי, מפיק סרטים דקומנטריים, לקח על עצמו את המשימה הקשה לאתר את הנשים האחרונות ששרדו את מחנות ההשמדה, אלא שהכירו אנה פרנק בילדותה ופגשו בה ובמשפחתה במחנות הריכוז השונים – עזרו, עודדו וסעדו אותן ככל יכולתן כאשר אנה ואחותה, מרגוט, נפלו למשכב חסרות – אונים. שבעת החודשים האחרונים מתעד, בגוף ראשון, את עדותן המזעזעת של נשים אלה על ימיה האחרונים של אנה פרנק, על החיים והמוות במחנות, על עבודות הכפייה, המחלות, בסלקציות האכזריות, הפרדת ילדים מהוריהם, נשים מבעליהן, קריעת עוללים מידי אמהותיהן ושליחתם לתאי הגזים ביחד עם זקנים ושאר יהודים שהיו "חסרי – תועלת" למאמץ המלחמתי של החיה הנאצית.

ונורה ליי אנה פרנק , ציורים ריצ'רד הוק , תרגמה רחל פן,סדרת אנשים מפורסמים ,הוצאת כינרת ,1993. ספר לילדים.
מנו מצלר, רוד ואן דר רול היסטוריה להיום –אנה פרנק תרגום רונה גרינברג ,בית אנה פרנק אמסטרדאם ,1996.

 

שמואל תומס הופרט האם ראיתי את אנה פרנק? ספריית הפועלים ,1997 .

תקציר :"אדוני אמר שהיה בברגן בלזן. האם ראה שם את אנה פראנק?" השאלה הופנתה אלי בקול צלול, בגרמנית, על ידי ילדה שישבה בשורה הראשונה, בכניסה הרפורמיסטית בעיר ההאנזה ליבק, עירו של תומאס מאן. הסיפורים הקצרים, הנובלה "כוסית לברטה" והמסה "מברגן בלזן לירושלים", שכונסו בקובץ האם ראיתי את אנה פראנק? נכתבו החל בשנות השבעים המאוחרות ועד למחצית השניה של שנות התשעים. בכולם ניכר חותמו של מספר ישראל בוגר, ניצול שואה, המשחזר את קורותיו ותוהה על שורשיו ועל זהותו הכפולה. האם ראיתי את אנה פראנק? הוא מסמך אישי, שבו שזורים פרטים אוטוביוגרפיים עם יסודות בדיוניים. הסיפורים כתובים ברגישות, בהומור שוויקי חכם ומתוך הכרת תודה של אדם שנולד פעמיים. בספר כלולים סיפורי נסים (מתקופת השואה), סיפורים ארץ ישראליים ומסע מצמרר אל מחוזות ילדותו של המחבר, בעיירה קטנה בצ`כיה. בסיומו של המסע מנתק שמואל תומס את חוט הטבור הקושר אותו אל עיר הולדתו ומתחבר לירושלים.

אליסון לסלי גולד אני זוכרת את אנה פרנק :זכרונותיה של חנה גוסלר מאנגלית דבורה נגבי ,הד ארצי ,2000 .

תקציר :כולנו מכירים את יומנה של אנה פרנק, אחד הספרים שהיו לסמל לתקופת השואה ולמאבק היהודים לשרוד בה. כידוע לכל, אנה פרנק לא שרדה, ומתה מרעב וממחלה במחנה הריכוז ברגן-בלזן בשנת 1945, קרוב לסופה של מלחמת העולם השניה. עם זאת, לא רבים יודעים כי חברתה הטובה של אנה פרנק, חנה גוסלר, שרדה את תלאות המלחמה והשואה והצליחה לספר את סיפורה של אנה פרנק ? ושלח עצמה. חנה, שהיתה חברתה הטובה של אנה פרנק לאורך כל ילדותן המשותפת באמסטרדם, גרה בשכנות לאנה עד לאותו יום שבו נעלמה משפחת פרנק כאילו בלעה אותה האדמה ועברה לגור במחבוא. אליסון לסלי גולד, מחברת הספר אני זוכרת את אנה פרנק, מביאה לנו את זכרונותיה של חנה גוסלר, את קורות חברותה הקרובה עם אנה ומספרת על תלאותיה של חנה עצמה בזמן המלחמה. חנה מספרת לנו על אנה פרנק המצחיקה, החכמה והצעירה, שבילתה במסיבות פיג`מה עם חברותיה, התעניינה בבנים, ורצתה להיות מפורסמת ? נערה ככל הנערות. סיפורה הנוגע ללב של חנה גוסלר הוא השלמה של יומנה של אנה פרנק ומתאר גם את פגישתן הטרגית של חנה ואנה במחנה הריכוז בלגן-בלזן זמן קצר לפני מותה של אנה. המחברת מפיחה רוח חיים בזכרונותיה של חנה על שתי נערות מתבגרות אשר על אף מצבן המייאש, לא איבדו תקווה. כמו כן כלולות בספר הערת המחברת, הקדמה מאת חנה וגסלר ותמונות מילדותן המשותפת של חנה ואנה פרנק.

ורדים מן האדמה - ביוגרפיה של אנה פרנק / קרול אן לי
קרול אן לי ורדים מן האדמה :ביוגרפיה של אנה פרנק מאנגלית דפנה לוי ,מחברות לספרות ,2000

תקציר:

יפורה הטרגי של אנה פרנק נחשף ביומן המרגש שכתבה, המהווה מסמך אותנטי לאירועי תקופתה. יומנה היה לאחד הספרים הנקראים ביותר בעולם. לכן מפליאה העובדה שזו הביוגרפיה המעמיקה הראשונה שנכתבה עליה.

ורדים מן האדמה הוא פרי מחקר מקיף, שבמהלכו ריאיינה המחברת שלו, קרול אן לי, עשרות בני – אדם, קרובי משפחתה של אנה פרנק וידידים ששרדו בשואה. למחברת ניתנה גישה בלעדית למסמכים שטרם ראו אור, אשר אפשרו לה לבחון מעמדה ייחודית את אופייה המתפתח של נערה מורכבת, חדת-מבט וכישרונית זו, ואת מערכת השיקולים והלבטים שהביאו לקיצוץ חלקים מביכים ביומנה.

 

ורדים מן האדמה מספר את סיפורה של משפחת פרנק לפני המלחמה, במהלכה ואחריה. הוא מציג עדויות חדשות לשאלת זהותו של הנאשם בהסגרת המשפחה וכן עדויות כואבות על ימי חייהן האחרונים של אנה ואחותה מרגוט שנספו במחנה הריכוז ברגן-בלזן.

בצד סיפורם של בני משפחת פרנק נפרש סיפורם המר של יהודי הולנד, שנלו קורבן לתאוות הרצח של הנאצים מזה ולבוגדנותם של ההולנדים מזה.

מליסה מילר הנערה אנה פרנק ,ביוגרפיה. תרגמה מגרמנית רוני לוביאנקר ,דביר 2001

תקציר :

כל זמן שהאנושות כולה, בלי יוצא מן הכלל, לא תעבור מטמורפוזה גדולה, תוסיף המלחמה להשתולל, וכל מה שנבנה, גדל ושיגשג ייקטע ויושמד ויתחיל שוב מחדש לאחר מכן!"

כך כתבה אנה פרנק חודש ימים לפני יום הולדתה החמישה-עשר.

המלחמות מוסיפות להשתולל בעולם, אך אסור לנו לחדול מלתלות תקווה בכושר הלימוד של האדם. לפיכך עלינו להמשיך ולספר סיפורים כגון אלה של אנה פרנק. כנגד השכחה.

ביוגרפיה זו מנסה להשלים את יומנה של אנה, ולתעד את נתיב הייסורים שבו הלכו היא, בני משפחתה, וחבריה הקרובים. בו-בזמן היא מתארת את תועבות המשטר הנאצי: החל בתעמולת השנאה, דרך ההגבלות, ההשפלות ושלילת הזכויות, וכלה בהגליה וברצח ההמוני של היהודים. כדי לגלות את הדמות שמאחורי המיתוס, ולהרכיב תמונה אותנטית ככל האפשר של חיי אנה הקצרים, התחקתה מליסה מילר על שורשיה המשפחתיים ועל הסביבה החברתית שעיצבה את חייה. לשם כך היא נפגשה עם עשרות ניצולי שואה, שוחחה עמם ארוכות ובדקה מכתבים, רשימות, תצלומים ומסמכים שלא פורסמו עד כה. שפע עדויות זה, כך מקווה המחברת, יסייע להתוודע לעומקה של פרשת חיים אחת.


אוה שלוס עם אולין ג'ון קנט ילדות אחרת : מסע החיים של אוה תרגום שאולה פרנקל בהשתתפות מרים תליטמן , יד ושם , 2001. סיפורה של אחותה החורגת של אנה פרנק ( בת החורגת מנישואיה השניים של אביה של אנה פרנק ) .

אנה באום, מריה בטי סימון דקר, מרים דובי-חזן ביום שאנה פרנק מתה רעננה : דוקוסטורי, 2004 .

ג'וזפין פול ואנג'לה ברט  אנה פרנק תירגמה רימונה די נור , איירה אנג'לה בארט, כתר ,2005. ספר לילדים.

תקציר :

יומנה של אנא פרנק פורסם ב 1947 ומאז תורגם ליותר מחמישים שפות, עבד לקולנוע ולטלויזיה והעלה בתאטראות ברחבי העולם. אנא פרנק נהפכה לסמל הילדים היהודים שנכחדו בשואה.

הסיפור שכתב ´וזפין פול במיוחד למען הקוראים הצעירים ואיוריה הנפלאים של אנג´לה בארט משרטטים את דמותה התוססת של אנה ומציגים את ספור חייה של נערה רגישה ואמיצה, את יחסיה עם הקרובים לה ואת תקוותיה ושאיפותיה.

אנה פרנק היקרה / מרג'ורי אגוסין

מרג'ורי אגוסין אנה פרנק היקרה מספרדית יורם מלצר ,כרמל ,2006.. . ספר שירים שיש בו דיאלוג אינטימי בין משוררת בת זמננו לאנה פרנק.


.
סוזנה דיוידסון אנה פרנק מאנגלית חגי ברקת דני 2007 .

תקציר:

בגיל שלש עשרה נכנסה אנה פרנק עם בני משפחתה למחבוא סודי כדי להסתתר מהנאצים. במשך שנתיים אסור היה לה לצאת החוצה, לרוץ, לצעוק או לצחוק בקול רם מדי. במקום זאת היא מלאה את היומן שקבלה ליום הולדתה במחשבותיה ורגשותיה, עד ליום בו נתפסו בני המשפחה ונשלחו למחנות הריכוז. היומן שכתבה התפרסם בכל העולם והפך את אנה לסמל של אומץ לב, תקווה ואמונה, כמו גם לסמל סבלם וגורלם של בני העם היהודי בשואה.

הספר שמביא את סיפורה של אנה והתקופה, נכתב בעזרתה של אווה שלוס, ניצולת שואה ואחותה החורגת של אנה פרנק.

יפים חזן    חנה סנש. אנה פרנק. :   פואמות ושירים /   תל אביב : טרקלין, תשע"ב, 2012.

תקציר:ים חזן עלה לארץ בשנת 1991. אוהב ארץ ישראל והשפה העברית.
בספר כלולות הפואמות חנה סנש / אנה פרנק "הגיבורות שלנו", כדבריו, וכן שירים נוספים על היסטורה יהודית ("יד ושם", "ליל הבדולח"), על מוסיקה ("הפוקו אלגרטו", "שוסטקוביץ וטוסקניני") על כלכלה ועבודה ("ליצור מקומות עבודה", "צריכים לתת קביעות") ועוד, המספרים סיפור אופטימי של קליטה.

מנו  מטסלאר  אנה פרנק – בין מילים לתמונות /   מאנגלית: אביגיל בורשטיין  אור יהודה : דביר, תשע"ב 2012.

תקציר :אנה פרנק היא מהדמויות המוכרות ביותר בעולם. בני נוער ומבוגרים רבים קראו את יומנה והתוודעו אל השנים שבילתה במסתור, אבל מעטים מכירים מקרוב את חייה לפני המלחמה ואת המהפך הנורא מילדות מאושרת, מלאה בחברים ובחלומות, לנידוי חברתי ולמאבק להישרדות. הספר אנה פרנק – בין מילים לתמונות מציג תצלומים רבים ונדירים, ציטוטים אותנטיים והסברים היסטוריים קצרים, ומקים לתחייה מהלך חיים מצמרר ותקופה גורלית בתולדות האנושות. ‬

שרון דוגר במסתור עם אנה פרנק. :   סיפורו המופלא של הנער שאהב את אנה פרנק /    תרגום: בן ציון הרמן תל-אביב : ספר לכל, 2012.

תקציר:

"אני נער ביישן, אך גדל במהירות ונהיה לגבר. אני אהבתה של אנה פרנק. אתם מכירים אותי דרך המילים שלה.
מי אני באמת? אני פטר. לא שכוח אך גם לא ממש ידוע."

"ספר אודות ילד בשם פטר ואן פלס שהיה אהבתה של אנה פרנק. פטר נכנס למחבוא בתחילת יולי 1943 עם משפחתו ואט אט נרקמו יחסים בין השניים. בספר מתואר יומן דמיוני שכתב הנער מתקופת שהותו במחבוא ועד למותו בסמוך לסוף המלחמה. בספרה מנסה שרון דוגר לתאר ממבט עינו של פיטר כיצד הוא חווה את החוויות המשותפות שלהם במחבוא ובהמשך במחנה הריכוז מאוטהאוזן.

תיאו קוסטר חברים לכיתה של אנה פרנק / מאנגלית: דנת נוי-מרקוס. ‬ [רמת גן] : מדיה 10, תשע"ו פברואר 2016.

תקציר:שנת 1941 היה תיאו קוסטר תלמיד בליציאום היהודי שבאמסטרדם. נכפה עליו ועל כל התלמידים היהודים בהולנד לעזוב את בתי הספר שבהם למדו עד כה ולעבור ללמוד בבתי ספר ליהודים בלבד. אחת מבנות כיתתו של תיאו הייתה אנה פרנק, והיומן שכתבה בשנים שהסתתרה במחבוא נהיה עם הזמן לאחד מהמסמכים החשובים ביותר של תיעוד השואה. הספר הזה הוא דיוקן מרתק של שישה מחברי כיתתה של אנה ששרדו את השואה, בהם גם תיאו קוסטר. בספר מעלים החברים את זיכרונותיהם מאנה לצד סיפורי הישרדותם האישיים. אלברט גומז דה-מסקיטה, שהסתתר בעשרה מקומות שונים עד תום המלחמה, חנה (האנלי) גוסלר, ששרדה את זוועות ברגן-בלזן, ושם פגשה את אנה והצליחה לשוחח עמה ימים אחדים בטרם מתה ממחלת הטיפוס, ננט בליץ-קוניג, ששרדה את המלחמה בעור שיניה ובחרה להשאיר את הולנד מאחור, לני דוייזנד, שהסתתרה ביערות ונהייתה רופאה וז’קלין ואן-מרסן, שהודות לתושייתה של אמה ניצלה ונהייתה סופרת מפורסמת".

אנה פרנק – היומן הגרפי / עיבד: ארי פולמן ; אייר: דוד פולונסקי ; מבוסס על תרגומה מהולנדית של קרלה פרלשטיין ; תרגום מאנגלית והתאמה לרומן גרפי: מיכל פז-קלפי. ‬ חבל מודיעין : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע"ח 2017.

תקציר :

יומנה של אנה פרנק הוא אחד הספרים הנקראים ביותר בעולם – הוא זכה לאינספור גרסאות בכל פורמט אפשרי: קולנוע, טלוויזיה, תיאטרון ואמנות חזותית – עכשיו הוא רואה אור בעיבוד ליומן גרפי, היחיד שאושר בידי קרן אנה פרנק – מופקדים עליו שניים מבכירי היוצרים בארץ – ארי פולמן, שהקפיד לשמר את קולה הנועז ומלא ההומור של אנה, ודוד פולונסקי, שתירגם אותו לאינספור דימויים מופלאים המבטאים את תעצומות הנפש של אנה ואת עולמה הפנימי העשיר.

מאמר על העיבוד לקומיקס 

רשימת ספרים על אנה פרנק באנגלית

תמונה מסיפור על אנה פרנק בעולם חלופי.

ואילו הייתה אנה פרנק שורדת ?

1. פילים רות סופר הצללים עברית חיים גליקשטיין ,הוצאת זמורה ביתן מודן ,1981.
סופר אמריקני נתקל באישה שהוא חושב שהיא אנה פרנק שניצלה מהשואה ועברה לארה"ב .
2. ג'ף ריימן 253: הגירסה המודפסת  עברית יעל אכמון , הוצאת גראף ,2004.

 רומן פנטסיה שבו אנה פרנק הזקנה  היא נוסעת ברכבת תחתית בלונדון וחייה משתלבים בחיי הנוסעים האחרים .
3. הנער שאהב את אנה פרנק מאת אלן פלדמן

4. "אנה " בתוך "דפים אבודים " מאת פאול די פיליפו

אנה פרנק כובשת את הנאצים מהירח

5. שלום  אוסלנדר   תקווה :   (טרגדיה) /  תרגום יעל סלע -שפירו , אור-יהודה : כנרת, זמורה ביתן, דביר, תשע"ג, 2013.
‬תקציר:פסיכולוג של סלומון קוגל אמר לו שהתקווה היא בבסיס כל החרדות, אבל קוגל לא שמע לו והתעקש על התחלה חדשה. עם אשתו ובנו התינוק הוא עובר לעיירה הקטנה סטוקטון, אבל הדברים לא מסתדרים כמתוכנן: אמו הגוססת נאחזת בעקשנות הן בחיים והן בזיכרונות ממחנות ריכוז נאציים שמעולם לא התענתה בהם; אשתו רוצה לעורר מחדש את הרומנטיקה שמתה לאחר לידת בנם הראשון; בסביבה יש מטורף כלשהו שמצית בתים דומים לזה שרכש קוגל; ולילה אחד, שבו הוא שוב לא מצליח להירדם, הוא מגלה שבעליית הגג שלו חיה וכותבת אנה פרנק, שהשמועות על מותה היו מוקדמות בתכלית.

נטלי שוחט   החברה של אנה. :   בלוג של נערת בת מצוות /   נוף השרון : רב מכר הוצאה לאור, 2017.תקציר:

מדוע כתבה הנערה יערה לוי יומן כשחזרה מטיול באמסטרדם?  מיהי הלן ומה בינה לבין אנה פרנק?  האם ייתכן קשר עמוק בין שתי נערות ממרחק של למעלה משבעים שנה?  מה דומה בין העיר אמסטרדם לבין רחוב חילוני ביום הכיפורים?  האם יציע איתן, הנער המקובל בשכבה, חברות ליערה? שאלות אלה ועוד רבות אחרות יקבלו מענה ביומן הנעורים המיוחד שלפניכם. יערה לוי, נערה בת שתיים עשרה כמעט, מחליטה לכתוב בלוג, מעין יומן מודרני, בו היא מספרת על אודות קורותיה של נערה רגילה: לימודים, חברים, מסיבות בת מצווה, טיולים, ענייני בנות ועוד. אלא שאין זה יומן רגיל כלל ועיקר. זהו יומן מיוחד במינו "המתכתב" עם דמותה של אנה פרנק ועם יומנה המפורסם שנכתב בהולנד, במסתור, בתקופת השואה. בסוף כל פרק חותמת יערה בכינוי "החברה של אנה", וזהו גם שמו של הבלוג שלה. תובָנות חשובות בספר  "החברה של אנה" זהו ספר שרוקם, בתבונה וברגישות, את הקשר שבין השואה האיומה לביניכם, בני הנוער של ימינו אלה, דרך עיניה הבוחנות וליבה הרגיש של נערה צעירה. נוצר כאן גשר עדין, בין דורי, בין העבר להווה באמצעות "התכתבות" בין שני יומנים, בין שתי נערות.  חידוד תודעת השואה ואימתה בקרב בני נוער בישראל ובעולם; כלי נוסף למניעת התופעה של הכחשת השואה.

קישורים רלבנטיים :

אתר בית אנה פרנק

אתר משפחתה של אנה פרנק 

אתר קרן אנה פרנק

אתר אמריקני מקיף

אנה פרנק בויקיפדיה
אנה פרנק בויקיפדיה באנגלית

אנה פרנק באתר מט"ח

הסופרת הגיבורה שלי אנה פרנק

זוכרים את אנה פרנק :תקצירי ספרים על אנה
ספרים על אנה באנגלית

קישורים על אנה

תערוכה על אנה פרנק

המחזה "יומנה של אנה פרנק"

סרטים שונים על אנה פרנק

היומן באתר כנפים
ספר קומיקס  על אנה פרנק

ראיון עם אוטו פרנק

מרים דותן על אנה פרנק

מי האחראי להלשנה ?
.
אנה פרנק ומכחישי השואה
דיויד אירוינג נגד אנה פרנק

 

עץ ערמונים מבית אנה פרנק נכרת

מכתבים חדשים של אנה פרנק התגלו

גילוי מסמכים חדשים של אוטו פרנק
הקרב על היומן של אנה פרנק 

אנה פרנק ההצלחה הספרותית : מאמר באתר הספריה הלאומית 

ועוד גיבורות מהשואה:

איך ליצור ולהרוס גיבורה לאומית :על חנה סנש
זכרונות הדור העשירי לשואה

המרגל היהודי של הפיהרר

 

הופיע   במוסף "סוף שבוע"  של מעריב ובאתר NRG

מי היה ריכארד קאודר ? יהודי אוסטרי שריגל עבור הנאצים ? סוכן כפול סובייטי שתעתע בגרמנים? בעל עסק שמכר מידע לכל המרבה במחיר ? בורגני שמכר את נשמתו לשטן הגרמני ? גיבור שהשפיע בצורה מכרעת  על תוצאות מלחמת העולם השנייה ? סוכן ציוני שתרם תרומה חשובה ביותר  להקמתה של מדינת ישראל ?
דבר אחד בטוח מעבר לכל ספק: הוא היה מרגל במהלך מלחמת העולם השנייה .
והשאלה הגדולה נשארה  :  עבור מי הוא ריגל : בעד היטלר או כנגדו?
ספר חדש מנסה לפענח את אחת הדמויות המסתוריות ביותר בתולדות עולם הריגול .

60 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה המלחמה הגדולה והאכזרית בהיסטוריה, דומה היה ששוב אין דבר נוסף שאפשר לחשוף לגבי מלחמה זאת .דומה שהכל לגביה כבר נדון נחקר אין ספור פעמים ומוצה עד תום.
אבל מסתבר שלא . בימים אלה יצא בהוצאת בחור ספר חדש ומדהים בשם המוזר במקצת "המסקירובקה של מקס ומוריץ " מאת אברהם זיו טל .ובספר זה שאותו אפשר להשיג רק דרך אתר ההוצאה באינטרנט חושף המחבר את אחת הפרשיות המדהימות והמרתקות ביותר בתולדות הריגול העולמי ,סיפורו של ריכארד קאודר מרגל יהודי שעמד בראש רשת ריגול מצליחה עד להדהים שפעלה בעבור הנאצים כנגד הסובייטים והבריטים במזרח התיכון .
אולם הספר חושף הרבה יותר מכך. זיו טל מצא עדויות לכך שקאודר היה למעשה סוכן כפול של הסובייטים וכי בפעילותו עבור הנאצים הייתה למעשה משחק כפול מסוכן בצורה שלא תיאמן שבה העביר מידע כוזב לנאצים ששינה את פני המלחמה ואת גורל העולם כולו . על סמך המחקר בספר אפשר לקבוע כי אותו ריכארד קאודר היה אחד מגדולי הסוכנים החשאיים בכל הדורות ואולי הגדול שבכולם במיוחד בהתחשב בסיכון שעימו התמודד ממש בכל רגע כשהתמודד כל הזמן עם נאצים ערמומיים שונאי יהודים שחשדו בו ועקבו אחריו ותכננו לחסלו אם היה עושה את הטעות הקטנה ביותר .
אבל קאודר לא עשה שום שגיאה.
ריכארד קאודר היה סוכן חשאי בשירותו של אדמיראל קנריס מפקד ה"אבואר" אגף המודיעין של הצבא הגרמני ה"וורמאכט" . היום נראה שלאורך כל הדרך חתר קאנאריס באופן אקטיבי תחת המשטר הנאצי וייתכן שזאת אחת הסיבות להצלחתו של הסוכן שגייס ריכארד קאודר .

ההונאה הסובייטית

אחת משתי התמונות הידועות היחידות של ריכרד קאודר עומד שני מימין . לידו עומדת  – איבי קלמן ( איבוליה קלמן ) בת זוגו של ריכרד קאודר.

ריכרד יוסף קאודר המרגל היהודי הגדול ביותר של כל הזמנים נשאר עד היום בגדר איש מיסתורין מוחלט ורק פרטים מועטים ידועים עליו והנסתר רב בהרבה מהנגלה .בתור דוגמה אחת מני רבות : רק שני צילומים שלו ידועים.הוא גם עשה ככל האפשר כדי לערפל את תולדות חייו ומסר על עצמו פרטים שבדיעבד התגלו כשקריים.
.ידוע שנולד בוינה ב-1900 וכי היה נשוי בשנות העשרים לצעירה יהודית אוסטרית מבוגרת ממנו וכי הם התגרשו כעבור שלוש בשנים .לאחר מכן פרטי חייו לוטים בערפל וכנראה לא בכדי .
אין זה ברור למשל כיצד בדיוק היגיע היהודי קאודר לעבוד בתפקיד חשוב בשירות המודיעין הנאצי .ידוע שעבד כעיתונאי ספורט בברלין ולאחר ה"אנשלוס" כיבוש אוסטריה בידי הנאצים ב38 נמלט לבודפשט..ב-1940 הוא נפגש עם קולונל משירות המודיעין הנאצי  "האבווהר" שהיציע לו הצעה מדהימה לגבי יהודי, לעבוד עבור האבוהר ולרגל אצל הרוסים והבריטים . .בתמורה הובטח לו שאנשי הגסטאפו לא יתנכלו לאימו שנשארה בוינה כבת ערובה בידי האבוהר .

את פעילותו של קאודר יש להבין כחלק מ"המסקירובקה " מדיניות ההונאה הסובייטית אלמנט שהפך למרכזי באסטרטגיה של הרוסים ומטרתו היה להטעות ולבלבל את האויב באופן מוחלט לגבי כל הנוגע לנוכחותם של כוחות צבא פריסתם ומקומם. המסקירובקה תרמה להשגת ההפתעה הדרושה לכוחות
המבצעים הסוביטיים וליכולתם להשיג את יעדיהם . כידוע ההונאה הפכה מאז לחלק בסיסי בדרך החיים הסובייטית בכלל והביאה לבסוף להתמוטטות השיטה כולה והמדינה הסובייטית.
אולם אין ספק שהתחום הריגול היא הישיגה רבים מיעדיה וכפי שנראה רוברט קאודר הסוכן היהודי של הנאצים היה אלמנט מרכזי במסקירובקה הסובייטית כלפי הנאצים. קאודר התעה אותם בצורה מוחלטת כל כך עד שאפילו אחרי המלחמה היו אנשי המודיעין נאצים כמו הקולונל גאלין לעתיד ראש רשת ביון בשירות האמריקנים בגרמניה שהיו משוכנעים שלאורך כל המלחמה העביר להם קאודר מידע רב ערך במסגרת שני רשתות הריגול שהפעיל "מקס ו"מוריץ " מה שאכן היה נכון בחלקו אך רק כחלק מ"המסקרובסקה ".
המרגל היהודי

ריכרד קאודר בתמונה נדירה שלו
מובן שאין לקחת סיפור זה כפשוטו, סביר להניח היה כאן הרבה יותר מכך שהרי הנאצים לא היו משתמשים סתם כך ביהודי לתפקיד רגיש כל כך. זיו טל מעריך שהייתה אישיות בכירה כל שהיא במשטר הנאצי שלמעשה הייתה סוכנת כפולה של הסובייטים שהיא זאת שדאגה מאחורי הקלעים שהיהודי קאודר יקבל את הג'וב.
זיו טל מעלה את ההשערה שאותה אישיות הייתה קורט יהנקה שהיה מידידיו של קאנאריס ועוזר ויועץ של וולטר שלנברג ראש שירות הביון המתחרה האס דה ( שהוא זה שעצר את קאנאריס לאחר ניסיון ההתנקשות בהיטלר ).
לאחר המלחמה התקבלו דיווחים שיהנקה נרצח בידי הסובייטים למעשה ידיעות אחרות מראות שהוא נשאר בחיים והמשיך לעבוד בשירות הרוסים
אם השערתו של זיו טל היא נכונה כי אז סביר להניח שקאודר היה סוכן שאומן במיוחד עבור הסובייטים במבצע הונאה מתוחכם עד לבל יאמן להכניס סוכן כפול לשירות הנאצים.
אמנם אין זה ברור כלל וכלל מדוע הסובייטים בחרו בסוכן יהודי דווקא שהיה נמצא בסכנה כפולה ומכופלת של גילוי מידי הנאצים בהשוואה לסוכן כפול רגיל. ניתן לנחש שהסיבה היא שהיו לו כישורים מעולים כל כך כסוכן שהסובייטים החליטו שאחרי הכל רק הוא האיש המתאים למשימה.

תהיה הסיבה האמיתית אשר תהיה קציני האבוהר לקחו את קאודר ותחת זהותם ציידו אותו בזהות חדשה של פריץ קלט ושלחו אותו לבולגריה לאסוף מידע על שדות התעופה וחיל האוויר הבולגרי .קלט מילא את משימתו בהצלחה גדולה וחזר מבולגריה לאחר שהקים שם רשת ריגול שלמה .זה שיכנע את הנאצים
שהאיש אכן מסוגל למלא בהצלחה משימות ריגול מסובכות והטילו עליו משימה לאסוף מידע על הנעשה ברוסיה ובמזרח התיכון במסגרת שתי רשתות ריגול נפרדות שהוא יעמוד בראשן .נקבע שכל מה שאסף על רוסיה יקבל את השם הקוד "מקס " וכל המידע על המזרח התיכון ( בעיקר תנועות של הצבא הבריטי ) יקבל את שם הקוד "מוריץ " .

השמות אגב היו בהשראת ספר הילדים המפורסם של וילהלם בוש "מקס ומוריץ" על שני נערים קונדסים ואכזריים שמתים לבסוף מוות אכזרי במיוחד , ספר שעל פי הדיווחים היה חביב במיוחד על היטלר ותמיד היה מונח ליד מיטתו .

.

הרשת

 מקס ומוריץ תעלולים מסופרים בחרוזים ובציורים כתב וצייר וילהלם בוש נוסח עברי אוריאל אופק מהדורת זמורה פורמט גדול / וילהלם בוש

"מקס ומוריץ" ספר ששימש כמקור ההשראה לשמה של רשת ריגול.

קלאט- קאודר עבר הכשרה קצרה בנושאי מודיעין צבאי והפעלת רדיו מוצפן. היה עליו לאסוף קבוצות של סוכנים שהיו אמורים להפעיל מכשירים מתוככי רוסיה ואוקראינה והמזרח התיכון ולשלוח אליו מידע בעל חשיבות צבאית . על קלט היה לרכז את המידע ולשדר אותו ממשרד בסופיה בבולגריה אל מטה האבוואר בוינה. קאודר אכן אירגן בתוך זמן קצר עד להדהים רשת של מרגלים שהחלה לפעול בקיץ 1940 ו שהעבירה אליו כמות עצומה של מידע .קאודר עמד בסופיה תחת פיקוחו של על קצין מודיעים של חיל האוויר הגרמני אוטו ואגנר שקיבל את הכינוי "דאליוס " נתמנה לפקח על היהודי ואנשיו.
אבל השאלה למי בעצם קאודר נאמן לא הפסיקה להטריד את הנאצים ולא בכדי שהרי היה כאן יהודי שפעל למעשה כנגד בני עמו . הם חשדו כל הזמן שקאודר מבצע כנגדם פעולות הונאה מתוחכמות ושהוא משחק משחק כפול ( כפי שאכן היה ).

אך עם כל מאמציהם לא הצליחו להוכיח זאת.
כל רגע היה כפשע בינו ובין חיסול אך הוא הצליח לשכנע את הגרמנים שהוא אינו אלא יהודי רודף בצע מושחת וחסר מעצורים ,קפיטליסט בורגני מנוול שמכר את נשמתו לכל המרבה במחיר ההתגלמות של הסטריאוטיפ היהודי בעיניהם ודווקא משום כך נטו להאמין לו שהוא אכן בוגד ללא נקיפות מצפון בבני עמו. גם אהבתו לאימו בת הערובה בווינה שימשה הוכחה לאמינותו . וחוץ מזה הגרמנים היו זקוקים נואשות למידע טוב על עומקי רוסיה והמידע שאותו הביא קאודר התגלה תמיד כמידע טוב … לפחות עד לנקודה מסויימת. .

למרות מאמצים רבים ולמרות בדיקות אמינות קבועות הגרמנים מעולם לא הצליחו להוכיח שהמידע שהוא מקבל הוא איזה סוג של הונאה.,נהפוך הוא .. ולא משנה כמה ווגנר הנציג הגרמני החשדני מאוד עקב אחרי קאודר , למרות מאמצים רבים הוא מעולם לא הצליח להוכיח שקאודר עוסק במשחק כפול.
הגרמנים בדקו שוב ושוב את אמינותו של קאודר והצמידו לו סוכנים שתפקידם היה לעקוב אחריו ללא הרף אך הם לא מצאו דבר כנגד קאודר .
היהודי אף העז להתווכח עם הגרמנים שגילו יותר ויותר שהם זקוקים נואשות לו ולמידע שסיפק ולכן לא חיסלו אותו . וערכו בעינהם רק הלך וגדל כל הזמן.
. קאודר מצידו הקפיד מאוד לא לגלות את זהות מקורותיו שכן זה עלול היה להביא להפסקת נחיצותו לנאצים .
והוא שלח הרבה מידע מאמצע 1941 עד 1945 קאודר שידר כמעט מידי יום מידע חשוב לגרמנים.היהודי שפעל ממשרד קטן בסופיה הפך לאחד הסוכנים החשובים ביותר של הנאצים .
רוב השידורים אגב היו מרשת מקס ( כ-3000 ) רק כ1000 היו מרשת מוריץ. בבירור מקס היה החשוב בין השניים.

עיר לא ידועה  בשם סטלינגרד.

ובשלב מסויים הביא קאודר לשינוי דרמטי במלחמה.
רשת "מקס" שלו הזינה את הגרמנים בדיסאינפורמציה שמטרתה הייתה להראות לגרמנים שהרוסים סובלים ממחסור גודל והולך בכוח אדם .וכל הבדיקות הגרמניות באיזורי קרב שונים כמו ליד מוסקווה הראו שהדיווחים של מקס אמינים. הגרמנים נוכחו לדעת שהמקורות של "מקס " טובים, מפוזרים במקומות הנכונים ומעבירים דיווחי אמת .
אמנם במקרים רבים מאוד דיווחים אלו התגלו בדרך כלל רק כשמאוחר היה מדי לנצל אותם צבאית אבל הגרמנים היו שבעי רצון מכך שהדיווחים שהם מקבלים על פעולות רוסיות תמיד מתגלים כנכונים גם אם משום מה הם מגיעים קצת מאוחר מידי מכדי שאפשר יהיה לנצל אותם . וכמובן בין הדיווחים האמיתיים שולב פה ושם מידע שקרי אך כמעט בלתי אפשרי היה לזהות אותו בין שפע המידע .
רשת "מאקס" ביססה את מעמדה הגרמנים קיבלו ממנה מידע ונחלו הצלחות שלכאורה ולעיתים באמת התבססו על מידע זה.ביולי 1942 הרשת העבירה מידע רב ערך על מתקפה סובייטית הצפויה באיזור ריז'ב הגרמנים שנערכו מראש הודות למידע של מקס היכו בצבא האדום והרוסים איבדו כ-193 אלף איש בקרב . תבוסה גדולה וכעת נראה מקס כמקור אמין מעבר לכל ספק .החשדות הגרמניים לגביו הושתקו שהרי לא יתכן שהסובייטים יפסידו במכוון בקרב גדול כל כך למען אמינותו של מקור ריגול . אולם נראה שזאת בדיוק מה שהסובייטים עשו.
וכעת החל מקס לדווח שהרוסים נחושים בדעתם שעיר בשם סטלינגרד לא תיכבש ויהי מה.
אותה סטלינגרד התברר לגרמנים , הייתה עיר תעשיה קטנה ונידחת, רוב האנשים בגרמניה ובממשלה הנאצית ( כולל כנראה היטלר עצמו ) לא שמעו עליה עד אז מעולם והיא הייתה חסרת כל חשיבות אסטרטגית עבורם .
התוכנית הצבאית המקורית של הגרמנים הייתה להתקדם במהירות אל הקוקאז ומקורות הנפט שבו שהיו חשובים לעין ערוך מאותה עיר נידחת. אבל "מקס " דיווח שוב ושוב על הוראה חשובה של סטלין : "יש לאחוז בסטלינגרד בכל מחיר .זה הקרב המכריע .אם נאבד גם את סטלינגרד ,המלחמה כולה אבודה.".
הגרמנים לא הבינו בתחילה מדוע אותה סטלינגרד היא כה חשובה ,לאחר בדיקה הם גילו שבעיר זאת היה סטלין עצמו המפקד הצבאי בתקופת המהפכה הבולשביקית כאשר נקראה "צאריצין" וכי יש לה חשיבות אישית עצומה עבורו שהיא כעת כפולה ומכופלת מאחר שכיום העיר נקראת על שמו .
סיבות סמליות שאותן אדולף היטלר יכול היה להבין היטב .
כעת החליט היטלר שמאחר שאותה סטלינגרד היא כה חשובה לסטלין ולסובייטים מסיבות סמליות כפי שהוסבר שוב ושוב בתשדירים של רשת "מקס" כי אז הוא חייב לכבוש אותה ויהי מה ובכך להשפיל את סטלין עד עפר . התשדירים של רשת מקס גרמו לגרמנים להאמיו שכיבוש אותה עיר תפורר סופית את ההתנגדות הרוסית .הקאקאז ושדות הנפט היקרים מפז שבו יכולים לחכות .סטלינגרד קודמת לכל .
וכך הסוכן היהודי קאודר פיתה את הגרמנים לעצור את הוורמאכט ולהעסיק אותו לבסוף לקבור אותו במצור ארוך על סטלינגרד.
הסובייטים מצידם ביצעו בשטח כל הזמן פעולות פיזיות שהראו לגרמנים שבעיניהם הקרב על סטלינגרד הוא אכן מכריע ובכך אישרו את דיווחיו של מקס כשהזרימו עוד ועוד כוחות לסטלינגרד. בסטלינגרד התפתח מאבק אכזרי ביותר מבית לבית שבסופו כותר הצבא הגרמני ונשבה ובכך התחוללה נקודת המפנה הגדולה ביותר בתולדות המלחמה. הצבא של המפקד הגרמני פאולוס שכלל כרבע מליון איש כותר והוכנע ומפקדו נשבה.
במקביל הקימו הסובייטים גם רשת של "מקס דרום" שבראשה עמד אחד דמיאנוב שהיציג את עצמו כפרו גרמני והיה למעשה סוכן סובייטי.גם הוא כמו קלט העביר מידע לגרמנים וכמו אצל קלט זה היה מידע שאותו העבירו הסובייטים ודיווח האחד תמכו באמינות השני.אך אם כי לאחר המלחמה הודו הרוסים בהונאה של דמיאנוב הרי הם תמיד התכחשו לקאודר מסיבותיהם שלהם במקביל גם רשת "מוריץ" העבירה מידע חשוב מהמזרח התיכון על הפעילות הבריטית לכאורה דרך מקורות תורכיים . הבריטים שהיו מודעים היטב לדיווחי הרשת מעולם לא הצליחו לגלות מהו מקור המידע למרות חיפושים אובססיביים .היום אנחנו יודעים שככל הנראה המקורות האמיתיים היו חמש הסוכנים הסובייטיים השתולים בלב שירותי המודיעין באנגליה –קים פילבי ועמיתיו.

. רק בשיא הקרבות בסטלינגרד בדצמבר 1942 הפסיקו הגרמנים פתאום למשך חודש שלם לקבל ידיעות ממוריץ במזרח התיכון והסיבה הייתה שהסובייטים שהיו עסוקים מידי בסטלינגרד ולא יכלו כנראה להתפנות להעברת מידע גם מהמזרח התיכון, אבל לבסוף הביסו את הארמיות הגרמניות ויכלו לחזור להתפנות להעברת המידע לקאודר ולנאצים גם מהמזרח התיכון .
קאודר ניהל לבדו פעילות ענפה ביותר הפעלת שתי רשתות ריגול בשתי חזיתות שונות וכל זאת ממשרד בסופיה כשהוא צריך להביא מידע איכותי ואמין שיעבור את הבדיקות החשדניות מאוד של הגרמנים ולא היה מחוסל . ב-1941 הוא העביר 1000 הודעות ב-1942 3000 הודעות ורובן נבדקו ונמצאו כטובות. על כל פגישה הוא היה חייב להיזהר בכל מילה שהוציא מפיו ולא היה לו עם מי לחלוק את מצבו ולהתייעץ אבל איך שהוא הוא הצליח לעשות זאת .
בנתיים ככל שהתחזקו הניצחונות הסובייטיים כנגד הגרמניים וגרמנייה החלה לסגת שוב גברו החשדות הנאציים כנגד קאודר .
.המפקד הגרמני ואגנר חשד בו תמיד והצר את צעדיו. הוא היה משוכנע שלא יתכן שאדם אחד מפעיל שתי רשתות ריגול בהיקפים כה גדולים וכי הוא חייב להיות סוכן כפול . הוא פנה למפקדו קנאריס והציג לפניו את חשדותיו אך קאנאריס לא התרשם כלל. בכל אופן הוא שלח קצין גרמני שיחקור את הפרשה אותו קצין ניהל מעקבים בלתי פוסקים אחר קאודר וידידיו וחקר אותו ללא סוף . הוא היגיע למסקנה שהרשת היא תרמית רוסית או בריטית והעביר זאת לקאנאריס .
אך משום מה זה לא התרשם . קנאריס קבע שאין להפריע לקאודר , הוא מספק מידע טוב ואין להרוס את הרשת שלו .

אדמירל קנריס.

נשאלת השאלה האם קנאריס אכן הלך שולל אחרי קאודר או שידע כל הזמן שיתכן זאת תרמית רוסית ?

קשה כבר לדעת היום , קנאריס היה איש מודיעין מצטיין ,אך שנאתו לסובייטים הייתה אך שנייה לתיעוב שפיתח כלפי הפיהרר ומשטרו. ייתכן מאוד שקאנריס ידע כל הזמן שקאודר הוא סוכן כפול סובייטי לגבי השאלה  עבור מי קאודר עובד באמת העדיף להעלים עין .

הוא חתר תחת הנאצים  עד שהוצא להורג ב-1944 בחשד ( אולי מוצדק ) שהשתתף בקשר הקצינים לרצוח את היטלר.
בכל אופן אם הוא אכן  הלך שולל הוא לא היה יוצא דופן כל הממונים הנאציים הלכו בסופו של דבר שולל .
הקצין הממונה רדוויץ סיפר כי הוא בדק בקפדנות 51 דיווחים של קאודר ורק ארבעה מהם נמצאו לא מדויקים ולא היה בהם כל ניסיון להונאה. כתוצאה ב-1943 הגרמנים במחווה לקאודר איפשרו לאימו לעבור לבודפסט לגור עימו .

וולטר שלנברג.

גם וולטר שלנברג יריבו של קנאריס שהביא לחיסולו היה משוכנע באמינותו של קאודר ומרוצה מאוד מפעילותו . הוא כתב בזיכרונותיו לאחר המלחמה :

"משרד קטן של שני אנשים עם מערכת יעילה מאורגנת ומסודרת למופת הצליח היהודי הזה להביא לנו מידע חיוני באמצעות קשרים מיוחדים וענפים במפקדה העליונה. בחזית הרוסית העריכו את הדוחות שלו כטובים ביותר והמתינו להם בדריכות .הוא היה מסוגל לדווח לנו על מהלכים אסטרטגיים מחד ופרטים מדויקים על תנועת הכוחות בכל רחבי החזית הרוסית מאידך .היו פעמים שהדיווחים שלו היגיעו שבוע ויותר לפני האירועים וכך נתנו לנו זמן להתארגן . "
שלנברג ממשיך ומציין :"

צריך הייתי להילחם כאריה כדי להגן עליו מפני כולם גם קלטנברונר וגם מולר ראש הגסטאפו נהגו להקניט אותי בכל יום תוך שהם שואלים מה עם היהודי .הם רצו את ראשו לא רק בגלל היותו יהודי אלא גם משום שחזרו וטענו שכל זה לא אמיתי והיהודי הוא מרגל של הרוסים .הגנתי עליו בכל כוחי".

שלנברג בכל אופן היה חשדן גם הוא ונעזר במומחים כדי לבדוק את אמינותו של קאודר. הוא והמומחים והיגיעו למסקנה שכל מה שהיהודי רצה היה רק להרוויח כסף ולהישאר בחיים.

המפקד הנאצי גודריאן אבי תורת לוחמת הבזק של הנאצים בדק את תיק קאודר לפרטיו והודיע לאחר שלמד את כל הפרטים היגיע למסקנה שיהיה זה פשע לסגור את הרשת של קאודר….
הבריטים מצידם היגיעו למסקנה שהרשת של מקס ומוריץ היא כולה הונאה רוסית מאחר שמסרו עליה ועל פעילים בתוכה לרוסים ואלה לא עשו דבר כדי לעצור את אותם פעילי .
קאודר מצידו ידע שחושדים בו כל הזמן הוא יכול היה לברוח על נפשו כשהחזית הגרמנית התמוטטה מה שעוד שאימו נפטרה ושוב לא היה צריך לדאוג לה אבל הוא לא ברח עד סוף המלחמה, הרוסים עדיין היו זקוקים לו. בשנת 1944 פעילותו היגיעה לשיאה והוא העביר לנאצים יותר מ4500 הודעות  הרשת שלו העסיקה אז כמעט 590 מקבלי משכורות חלקם יהודים שהוא למעשה הציל את חייהם.בנתיים קאנאריס נלכד כחלק מהקשר נגד היטלר עינה ונתלה על מיתר של פסנתר. אבל קאודר המשיך  לעבוד ולשלוח מידע לגרמנים.

רק בפברואר 1945 הפסיקו הרשתות של מקס ומוריץ לשדר.

בנתיים המלחמה התקרבה לסיומה וגרמניה נכבשה ושוב לא היה צורך בהונאה של מקס ומוריץ.
לאחר סיום המלחמה קאדר חזר לאוסטריה שם נלכד בידי האמריקנים  שידעו כי בידיהם נמצא המרגל הגדול ביותר של הנאצים כנגד הרוסים ,וחקרו אותו ארוכות.

בנתיים הרוסים איתרו גם הם את קאודר ונמצאו בעקבותיו . .
ואז אירע אירוע מדהים: ב-20 ביוני 1946 הסוכן המיוחד ג'ורג' מילובונוביץ שגר בדירה עם קאודר הנחקר הפעיל את מערכת ההזעקה של הבניין שבו הוחזק קאודר.שני הסוכנים שגרו בדירה למעלה מיהרו באקדחים שלופים במדרגות . הם מצאו שבפתח הדירה בה התגוררו קאודר ומילאבונוביץ עומדים שני אישים האחד לבוש מדים שדל משטרה צבאית אמריקנית והשני בלבוש אזרחי.חשדם של הסוכנים האמריקניים התעורר מיד ותגבורת שהיגיעה מהמפקדה האמריקנית אסרה אנשים אלה ועוד שני אנשים שהמתינו בחוץ עם ג'יפ צבאי אמריקני ,כנראה גנוב ,ומשאית קטנה ובה שטיח . התברר שאנשים האלה היו סוכנים רוסיים התחפשו במדים אמריקניים של הצבא האמריקני וניסו לחטוף את קאודר לגלגל אותו כפות בתוך בשטיח ולהעביר אותו לצד הרוסי של אוסטריה .הארבעה ונאסרו. התברר שהאיש הלבוש במדים של שוטר צבאי אמריקני הוא קצין רוסי מאיור יבגני רוסטאקוב אדם שתפקידו היה בכלל לטפל בעקורים חסרי הבית . האיש שתק וסירב להסביר מדוע לבש מדים של שוטר צבאי אמריקני .גם האחרים שתקו.
האמריקנים השתוללו מזעם והודיעו שכל הקבוצה הזאת ושאר האנשים שעבדו עם רוסטאקוב תגורש מהאזור האמריקני ויאסר עליה להיכנס אליו יותר . גנרל קייס צעק בזעם באוזני הרוסים :"לא ייתכן שאנשי צבא רוסיים שתפקידם לטפל באזרחים חסרי בית יתחזו וילבשו מדים של אמריקנים וינסו לחטוף אנשים ". המרשל הרוסי שהגיב על כך טען שאין לו מושג על מה מדובר וכי הוא יחקור את העניין .
אחרי כמה ימים הם הועברו אל ידי הסובייטים. המשלחת הרוסית "הפושעת " נלקחה חזרה לבית המלון שלה אספה את כל חפציה והובלה בשיירה בליווי משטרה צבאית אמריקנית עד לגבול הרוסי שם נימסרו לידי המשטרה הצבאית הרוסית .שוטרים צבאים רוסיים הורידו את הארבעה מהרכב בדקירות כידונים מאחוריהם אל משאית גדולה שחיכתה להם .והארבעה נעלמו .
אחרי יומיים חזר המרשל הרוסי עם התשובות .הוא טען שאותם אנשים בראשותו של רוסטקוב פעלו "על דעת עצמם " והם יועמדו לדין על מעשיהם . הרוסים התנצלו על התקרית והבטיחו שמעשים כאלה לא יישנו .
ניסיון החטיפה יוצא הדופן העלה מאוד את ערכו של קאודר בעיני האמריקנים שהרי אם הרוסים היו מוכנים לבצע פעולה כזאת על מנת להשיגו ברור שהחזיק במידע רב ערך מאוד .
יתכן שהחטיפה הייתה אמיתית ובוצעה על מנת להגן על המפעילים הסובייטיים של קאודר ודרכם על סוכנים כמו קים פילבי באנגליה ולמנוע את חשיפת העובדה שהרשת של מקס ומוריץ הייתה כל הזמן מבצע הונאה סובייטי אבל ייתכן גם שהייתה מבויימת ונועדה רק לחזק את האמון של החוקרים
האמריקניים במה שקאודר ימסור להם. עד כמה שידוע הרוסים לא ניסו לחטוף יותר את קאודר.
קאודר בחקירתו מסר פרטים שונים על חייו ועל פעילותו אבל האמריקנים התקשו להחליט האם אכן מדובר בסוכן כפול שעבד כל הזמן בשירות הסובייטים או שהיה סוכן משולש שמכר ידיעות לכל מי ששילם גם הסובייטים וגם הנאצים.הם ציינו שבכל מקרה המדובר באדם אינטליגנטי ביותר בעל יכולת להתאים את עצמו במהירות לסיטואציות משתנות שמבין היטב את עולם הריגול ושחוחה בו כדג במים . בחקירה שלו חזר קאודר כל הזמן על המנטרה הקבועה "אני בסך הכל רציתי להישאר בחיים .הם נתנו לי את המידע תמורת כסף"
לבסוף שוחרר.

קולונל גהלן ראש שירותי הביון של גרמניה המערבית.

האמריקנים בכל אופן רצו רשת כמו מקס שתפעל כנגד הסובייטים והטילו על הנאצי לשעבר קולונל גהלן להקים אותה. גהלן אגב היכיר היטב את רשת מקס והיה משוכנע כנראה עד מותו שזה היה סיפור הצלחה גרמני. הוא הבטיח לאלן דאלאס האמריקני להקים רשת מקבילה לזאת של "מאקס" . לרוב הוא נכשל בפעולותיו ולא הביא שום מידע חשוב למרות שקיבל סכומי כסף עצומים למימונם.

 

ריכרד קאודר צץ שוב בצ'כיה בדצמבר 1947 הוא תיאם ביחד עם קצין צעיר בשם רוברט מקסוול מפגשים בין אהוד אבריאל מארץ ישראל ובין בכירי הקומוניסטים הצ'כים בשירותי הביון של צ'כוסלובקיה שאותם היכיר היטב . הודות לקאודר נרקמה עיסקה הנשק הצ'כית שאיפשרה לישוב בארץ ישראל לנצח במלחמה ולמעשה היצילה אותו וזאת כנגד עמדת ברית המועצות .הודות לה היה לכל לוחם יהודי רובה אישי .קאודר תרם תרומה עצומה למדינת ישראל הצעירה.
הוא חזר והופיע שוב  ב-1952 ושוב ב-1964 בכל פעם הוא ניסה לשכנע את האמריקנים ביכולתו להקים רשת ריגול בתוככי ברית המועצות. בכל פעם האמריקנים סירבו ומן הסתם בצדק .קאודר ככל הנראה נשאר סוכן סובייטי והיה פועל שוב כסוכן כפול . לאחר מכן נעלמו עקבותיו.
אמנם הרוסים עד היום מסרבים להודות בכל קשר שלהם איתו אולם רמזים שונים מראים שאכן הוא היה סוכן שלהם .

ראיון עם המחבר :

אברהם זיו-טל 

אברהם זיו טל מחבר הספר אינו היסטוריון מקצועי. הוא נולד וגדל בשכונת מאה שערים, מצאצאי עליית תלמידי הגר"א, בן למשפחה מאושיות הקהילה החרדית. מילדותו ספג את ערכי המהות הליטאית – ללמוד, להעמיק, לתהות, לשאול ולחפש. בגיל 18 נטש והחליט להתגייס לצה"ל.  שם שירת כקצין חי"ר, שפעל בצמתים חיוניים, שם למד שאנשים – הם שעושים את ההיסטוריה. הוא היה בעברו ראש לישכה של האלוף יקותיאל אדם ז"ל שנפל בלבנון . לאחר מכן נודע דווקא כאיש מכירות המתמחה במערכות למידה מרחוק והיה בין השאר איש מכירות מרכזי של חברת הלוויין "גילת " זהו ספרו הראשון.

א.א. : איך היגעת לעסוק בנושא כזה ובאדם כזה שהוא רחוק כל כך מתחומי העיסוק הרגילים שלך במכירות ?


זיו טל: מתוך עניין אינטלקטואלי טהור. אני מוצא את עצמי בשנים האחרונות קורא שוב ושוב על השואה כדי להבין איך זה קרה והתפתחה בי תחושה שאנו עושים עוול בצורה שבה מתארים את היהודים כצאן לטבח והתמקדו רק בכמה אירועי גבורה ושכחו את כל השאר .ונורא הפריע לי שלוקחים ילדים לפולין לטיול במחנות וחושבים שזה מספיק כדי להציג את השואה. חשבתי שאולי תפקידנו לתאר את סיפור השואה אחרת כדי שהנוער ידע שזה לא היה כל כך פשוט ש"הם כולם "הלכו כצאן לטבח". טוב מותר להיות נאיבי .
ואז עליתי על סיפור שנראה לי מעניין כשלמדתי על נושא ההתנהגות של בנות הברית לנושא היהודים בזמן השואה. התמקדתי אז ביוגוסלוויה וגיליתי שאצל האוסטשים הפשיסטים היוגוסלביים היו יהודים שהיו גרועים מאנטישמים ואפילו הייתה שם יכולת לתת תואר "ארים של כבוד" ליהודים ששיתפו עימם פעולה , וזה נראה לי משונה ,אבל זאת רק הייתה ההתחלה במסע המחקר הארוך שלי .
וככל שהעמקתי וגיליתי עד כמה אני לא יודע. ואז עליתי על הסיפור של היהודי שהפעיל רשת ריגול עבור הנאצים בבלקן ,בבולגריה .
נדהמתי ,החלטתי שאני חייב לדעת הכל על היהודי הזה ולהבין מדוע עשה את מה שעשה .ולאט לאט בהדרגה הבנתי שהוא לא שיתף פעולה עם הנאצים,ההפך הוא תרם תרומה מכרעת לחיסולם .
דיברתי עם היסטוריונים בארץ ,אנשים כמו פרופסור שלמה אהרונסון, אהרונסון קרא לו משתף פעולה עם הנאצים. ו"בובה נאצית". אבל אני יודע שאהרונסון טועה קאודר לא היה בוגד,נהפוך הוא , האיש היה גיבור .
והחלטתי לעשות הכל כדי להוכיח זאת וכדי לחשוף אחת ולתמיד מי ומה הוא היה .
התחלתי לחקור את העניין לעומק .גיליתי שרק לאחרונה התחילו להיפתח תיקי השירותים החשאיים בבריטניה ובתוכם מצאתי טונות של חומר על קאודר .וזה איפשר להתחיל מחקר כמו שצריך . והתחלתי לקרוא תיקים וראיתי שיש כאן סיפור אמיתי ומורכב .
התחלתי לקנות את התיקים מצולמים. קניתי עשרות תיקי חקירות של קאודר ואנשים אחרים שקשורים אליו שנחקרו לעומק בידי הבריטים וחזרתי עם התיקים לארץ והבנתי מה היה שם וחזרתי לחפש ומצאתי גם אצל האמריקנים חומר . כך למשל יש באוניברסיטת קנזס מחלקה שמתמחה בהיסטוריה צבאית והתברר לי שיצא שם מחקר מעניין שעוסק בריגול הנגדי של סטלין . ומצאתי גם ספר שיצא לאור ממש בשנה שעברה ושם תוארו שתי רשתות ריגול אחת של קאודר ושנייה של דמיאנוב הרוסי.והבנתי ששתי הרשתות קשורות זו לזו וגם האמריקנים חשדו בזה .יצרתי קשר עם המחבר והתברר שהוא בכיר בסי אי אי .וקשה להגיע אליו. אבל שלחתי לו שאלות והוא עזר לי המון בידע וגם בהצעות איפה כדאי לחפש .ושקעתי בזה וזה ריתק אותי ועסק בזה משך יותר משנה בשתי באינטרנט ולא תמיד ידעתי אם זה אמין או לא. ולבסוף יצא הספר שלמיטב ידיעתי הוא הראשון שעוסק בפירוט בפרשה אפלה זאת של קאודר המרגל היהודי של הנאצים. .
א.א. מצאת קרובי משפחה שלו ?
זיו טל: לא. אם כי יש הרבה יהודים בצ'כיה בשם זה.
א.א: הוא הציל יהודים ?
זיו –טל : בחקירות שלו הוא  מזכיר 74 שמות שעבדו ברשת מתוכם 12 לפחות היו יהודים .שהוא אומר במפורש שהוא הציל אותם . היה ד"ר הנס דויטש למשל שהיה עורך דין היה חבר שלו מוינה שהוא הציל אותו והפך אותו למנהל משרד בסופיה .גרושתו של דויטש גם היא יהודיה הוא העביר אותה מוינה לבודפסט והפך אותה למזכירה גם יהודית. כך גם יהודים אחרים שהציל אותם בטענה שהוא זקוק להם ברשת והעסיק אותם במשרד . והוא אומר שאם להוא לא היה לוקח אותם הגסטאפו היה לוקח אותם . החוקרים לופטוס ואהרונס מדברים על עשרות יהודים שהיו ברשת אני בכל אופן יודע בוודאות רק על 12 יהודים שהוא מזכיר את שמותיהם בחקירה שלו בידי האמריקנים . .

האקדמיה ספקנית

פרופסור שלמה אהרונסון.

פרופסור שלמה אהרונסון שגם הוא חקר את הקריירה של קאודר אינו קונה את התיאוריה של זיו-טל.

אהרונסון : כתבתי ספר בשם " היטלר בעלות הברית והיהודים" באנגלית שתורגם ויצא לאור בקרוב בעברית ושם יש טיפול שלי בפרשת קאודר שמתבסס על מה שמצאתי בארכיונים כמו הארכיון הלאומי האמריקני ששם יש גם מסמכים של הבריטים על הפרשה . יש שם עדות של וולטר שלנברג שהיה למעשה הבוס שלו ושנחקר אחרי המלחמה בידי האמריקנים ודיבר על קאודר, וכן יש שם גם מברקים של קאודר שהוא כתב בתור סוכן והבריטים פיענחו ועברתי עליהם.
והרושם שלי מקאודר הוא שזה היה יהודי שהשתוקק מאוד להיות ארי ולהפוך לאחד מהנאצים ופעל ברוח זאת,כלומר בוגד ומשתף פעולה עם הנאצים. והוא באמת והביא להם לתועלת רבה עד שנודע להיטלר שהוא מעסיק יהודי וכמובן זה הרגיז אותו מאוד ושלנברג נאלץ למסור אותו למודיעין ההונגרי אבל המשיך להשתמש בו תחת "כיסוי " כסוכן חשאי בהחלט היה לו משקל אבל יהדותו הייתה לרועץ.
. אבל אני רוצה לאמר לך המברקים של קאודר לנאצים שקראתי הם פשוט קישקושים שאין הדעת סובלת אותם ומתקבל הרושם שגם הבריטים לא לקחו אותם ברצינות בכלל .
א.א. :אז למה הנאצים כל כך החשיבו אותו ?
אהרונסון : לדעתי הנאצים לקחו אותו ברצינות כי הוא אמר להם בדיוק את מה שהם רצו לשמוע .לגבי הקונספציה שלהם .. נראה לי שהדרג המדיני שלהם כבר מראש החליט מה שהוא רוצה לשמוע והמודיעין שלהם רק נועד לחזק את הקונספציות שלהם וקאודר ככל הנראה הבין טוב מאוד מה בדיוק הם רוצים לשמוע וכיוון בדיוק לנקודות המתאימות ביותר בכל שלב של המלחמה. .
מצד שני אני בספק אם הוא היה סוכן סובייטי כפי שחושב זיו טל , אם הוא היה סוכן כל כך חשוב וכל כך מוצלח שלהם שממש ניצח עבורם את המלחמה כפי שהוא חושב כי אז הסובייטים היו מכירים בו . יש להם הרגל לכבד אנשים שהביאו להם תועלת כזאת ולא להשאיר אותו לחקירה אמריקנית . הרוסים יודעים להעריך סוכנים ואם היה כל כך מוצלח היו נותנים לו דרגת קולונל ולא משאירים אותו תלוי באוויר לאחר המלחמה.כפי שקרה.
אלה טענותי ואינני רואה סיבה לשנותם. אגב הסיפור על קאודר ידוע כמובן מזה שנים רבות החידוש אצל זיו טל שהוא טוען שהאיש הצליח להטעות את הגרמנים בצורה שהייתה פאטאלית מבחינתם. .אבל. אם כך היה לא נפתרה השאלה: למה הרוסים לא נתנו לו את הכבוד שהיגיע לו באיש שניצח עבורם את המלחמה?

 

האיש שהציל את מדינת ישראל הצעירה ?

 

 

 

 

 

 

עם כל זה לא מסתיימות השאלות לגבי הקריירה המעורפלת של קאודר ,נהפוך הוא.
חוקרי תולדות הביון המערבי ג'ון לופטוס ( לשעבר חוקר במשרד המשפטים האמריקני של פושעי מלחמה נאציים) ומרק אהרונס כתבו גם הם על הרשת של  קאודר בספרם

Unholy Trinity: How the Vatican's Nazi Networks Betrayed Western Intelligence to the Soviets ( 1992

ובספרם השני :

THE SECRET WAR AGINST THE JEWS  והם מוסיפים פרטים על קאודר שאינם נמצאים בספרו של זיו טל.
לטענתם הנאצים ראו ברשת של קאודר רשת של "יהודים פשיסטיים" שמוכנים לרגל כנגד ברית
מועצות וראו בהם כלי עזר חשוב במאבק כנגד הריגול הקומוניסטי ,משום כך הנאצים היו מוכנים להתעלם מפקודה של היטלר עצמו שלא לתת ליהודים להיות מעורבים בריגול הנאצי. למעשה המדובר היה על פי לופטוס ואהרונס בעשרות יהודים "קומוניסטיים " שסיכנו את חייהם כנגד הנאצים ועל ידי המידע המזוייף שסיפקו להם נתנו לנאצים לחוש תחושת ביטחון שגויה לגבי הצלחותיהם ולגבי "חולשתם" של הסובייטים ..אותה רשת סוכנים בראשותו של קאודר היכניסה את הנאצים על ידי המידע השגוי ששלחה להם לכמה מלכודות שהביאו לבסוף לתבוסתם הסופית .המלכודת הראשונה הייתה בסטלינגרד . המלכודת השנייה הייתה לשכנע את הנאצים לתקוף בקורסק ששם יחידות הטנקים של היטלר הושמדו בקרב אדיר מימדים בידי כוחות סובייטיים שחיכו להם במארב . .
והמלכודת השלישית הייתה לשכנע את הנאצים ב-1944 שהצבא האדום נמצא על סף ההתמוטטות בזמן שלאמיתו של דבר הסובייטים התכוננו למתקפה המאסיבית ביותר של המלחמה.
לדברי לופטוס ואהרונס הרשת של קאודר גרמה לגרמנים יותר נזק מאשר כל שירותי הביון המערביים גם יחד. 70 אחוז מהדיוויזיות הגרמניות הושמדו במלחמה ברוסיה ולרשת של קאודר היה תפקיד מכריע בהצלחה הזאת . קאודר סייע לרוסים בצורה מכרעת להוליך שולל את הגרמנים ועיקר תרומתו באה לידי ביטוי בשלושת הקרבות הגדולים שבהם הובסו הגרמנים ובראשם סטלינגרד שלקאודר היה תפקיד מרכזי ב"הפניית " הנאצים דווקא לעיר לא חשובה זאת .

לטענת לופטוס ואהרונס המסתמכת לדבריהם על מקורות בכירים בשירותי הריגול של ישראל שאת זהותם הם אינם חושפים ,בסיום המלחמה הפך קאודר לסוכן ציוני .הוא סירב להצעה קומוניסטית בסיום המלחמה לקבל זהות חדשה זהות של לוחם ביוגוסלביה בשירות האמריקנים .לטענתם קאודר טען שההונאה הזאת תיחשף מיד כידי האמריקנים . לדברי לופטוס ואהרונס קאודר הוכה קשות בידי האמריקנים בעת שחקרו אותו מאחר שסירב בתוקף לענות על שאלות שונות שנשאל בידי החוקרים וזה הפך אותו למריר מאוד כנגדם .והוא החליט לעבוד מעתה רק עבור הציונים בארץ ישראל. לטענת המקורות הנ"ל קאודר חשף לבן גוריון את הסיפור על רשת מקס שנוהלה למעשה בשרות הסובייטים ובן גוריון השתמש בפרטים אלו כאמצעי לחץ על הסובייטים שלא היו מעוניינים שמידע זה ייחשף לאמריקנים. בן גוריון דרש בתמורה לשתיקתו הכרה סובייטית במדינת ישראל …ולטענת מקורות אלו הסחיטה של בן גוריון אכן הצליחה להשפיע על המדיניות הסובייטית למשך זמן קצר לפחות והייתה אחת הסיבות לתמיכה המפתיעה של הסובייטים בהקמת מדינת ישראל.
על פי לופטוס ואהרונס קאודר סייע לקבוצת סוכני ביון ארץ ישראליים ולמליונר התקשורת לעתיד מקסוול ליצור קשרים על ממשלת צ'כיה קשרים שבוצעו דרך מקורות מקומיים מרשת "מקס " ( שככל הנראה המשיכה לפעול גם אחרי המלחמה )אותם מקורות סייעו לאהוד אבריאל להיכנס לצ'כיה בדרכון שוויצרי והם אלה שסייעו למשלחת הרכש בביצוע העסקה . .גם היסטוריונים בריטיים אגב מאשרים שעיסקת הנשק הצ'כית בוצעה בעזרת רשת "מקס". לופטוס ואהרונס טוענים שישראל החליטה להסתיר את חלקם של מקסוול וקאודר בביצוע העיסקה "מסיבות ברורות" בגירסאות הרשמיות של הפרשה. .
קאודר לפי מקורות אלו היה אחר כך במשך כמה שנים תחת איום הוצאה להורג בידי האמריקנים כראש רשת ריגול סובייטית אבל לבסוף שוחרר בפתאומיות כתוצאה מעזרה סודית בידי קים פילבי וסוכנים כפולים אחרים בריגול הבריטי .

לדעת לופטוס ואהרונס אפשר להסביר את השתיקה הסובייטית לגבי רשת "מקס" ותפקידה בשירותם מאחר שלטענתם אלן דאלאס ראש שירותי הביון האמריקניים היכניס את הרשת לעבוד בשירות האמריקנים ובכך הכניס סוכנים כפולים גם לשירותו והיא גרמה נזק רב גם למערב במזמן המלחמה הקרה. ואת זה הסובייטים מעדיפים שלא לחשוף.
א.א: אברהם זיו טל אתה מכיר את המידע בספרם של לופטוס ואהרונס על קאודר ,מדוע הרבה מזה אינו מופיע כלל בספרך על חייו ?
זיו טל : משום שאין לי מושג כלל אם זה נכון או לא. אינני יודע אם קאודר אכן הפך לסוכן ציוני כפי שהם טוענים ואם כל הסיפור עם בן גוריון והמידע שלו על רשת מקס כאמצעי לחץ על הסובייטים הוא נכון. נכון הוא שגם לא ניסיתי לחקור ביסודיות את הנושא הזה. אני יכול להגיד לך שניהלתי הרבה שיחות טרנסאטלנטיות ארוכות עם ג'ון לופטוס בניסיון להבין מאיפה הוא קיבל את המידע הזה.לופטוס אמר לי שהיו להם שלושה מקורות שונים למידע על קאודר :מקור ישראלי ( כנראה משירותי הביון של ישראל ) .מקור אמריקני ומקור בריטי.אבל לופטוס ואהרונס לא היו מוכנים לחשוף את שמות המקורות שלהם בלי הסכמתם .לופטוס בכל אופן קבע שהוא משוכנע שהדיווחים האלה אמינים והרשה לי לצטט אותו ואת אהרונס בעניין הזה. אחר כך כשראיינתי את ההיסטוריון אורי מילשטיין שגם הוא חקר את הנושא של עיסקת הנשק הצ'יכית וגם ראיין את אהוד אבריאל בנושא התברר שאין בידיו את הפרטים האלו על תפקידו של קאודר .אבל ייתכן גם שאבריאל לא ידע שקאודר עמד מאחורי עסקת הנשק ,או שידע והעדיף שלא לספר למילשטיין. בכל אופן לופטוס הפנה את תשומת ליבי לדברי ההספד של ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר בעת הלוויתו של רוברט מאקסוול בירושלים .שמיר ציין כי לעולם לא ידעו עד כמה עזר מאסקוול לישראל בשעתה הקשה ביותר .הוא ככל הנראה כיוון לאותה עסקת הנשק עם צ'כיה ומה שנכון למאקסוול נכון לא פחות לגבי קאודר.
א.א: מה דעתך על לופטוס ואהרון וספרם? הם מקור אמין ?
זיו-טל: כן לדעתי הם מקור אמין ביותר

המשת"פים :יהודים בשירותו של היטלר.

מזימה

ריכרד קאודר לא היה המרגל היהודי היחיד שעבד בשירות הנאצים. ידועים עוד כמה מקרים כאלה עם כי בהצלחה "פחותה " .
מיכאל בר זוהר מספר בסיפרו "מזימה :סיפור המרגל היהודי של היטלר " את סיפורו של פאול ארנסאט פקנהיים פטריוט יהודי גרמני שהוצא בידי קנאריס ממחנה דכאו ותוך שאימו מוחזקת כבת ערובה להתנהגותו הטובה ( כמו במקרה של קאודר ) ואומן לשרת כמרגל בארץ ישראל על מנת לעקוב אחרי פעילות הבריטים שם ולדווח לקנאריס למען המלחמה של רומל .הוא הוצנח בארץ ישראל אך נלכד מיד בידי הבריטים ככל הנראה משום שיריביו של קאנאריס לא היו מוכנים שיהודי שיסייע לנאצים ( קאודר אחד הספיק להם ככל הנראה ) העבירו את המידע על הצניחה לבריטים ובכך סיכלו את תוכניתו של קאנריס .אותו פאקנהיים שרד במשך כמה שנים במחנות מעצר של הבריטים ולאחר שהשתחרר פרסם מותחני ריגול בגרמניה .

 Image result for ‫שינצויט ברטוב‬‎
מקרה שני שעליו כתב הסופר אהרון אמיר בספר "הנבלים " ( תחת השם הבדוי "מיכאלה נדיבי ") היה פרשת ראובן שינצווייט סוחר קרקעות שנתגלה שהוא רצח את המהנדס יעקב צוואנגר ב-1937 הוא נאסר ל-15 שנים ואחר כן שוחרר בזמן משפט אייכמן נתגלו מסמכים שהראו ששינצוויט הנ"ל נפגש ביוזמתו עם אייכמן בשנות השלושים היציג את עצמו כנציג "ההגנה " והיציע לו לרגל עבור הנאצים בארץ ישראל
הוא היציע לנאצים שהם ישכנעו יהודים לעלות לארץ ישראל ובתמורה "ההגנה " תעביר להם מידע .בדיווח של איכמן לממונים עליו נמסר שהמדובר בקצין בכיר של ההגנה שכדאי לבחון אותו .הוא קיבל אישור לבוא לבדוק את העניין מקרוב . אייכמן היגיע לחיפה ושהה שם 6 שעות.. אותו שינצוויט נפגש גם עם אייכמן בקהיר.אך יש גירסה חלופית שלפיה שינצוייט היה סוכן בריטי דווקא. אמיר מספר שבבדיקה בארכיון ההגנה מצא שלא שמרו כל מסמכים על הפרשה אולי משום שמישהו רצה להסתיר משהו בנושא. .
ולמי ששכח :גם ראשי ארגון  הלח"י יאיר שטרן ויצחק שמיר,לעתיד ראש ממשלת ישראל היו מוכנים עוד בראשית שנות ה -40 לשתף פעולה עם הנאצים כנגד הבריטים וניסו לארגן עימם פגישות בנושא . …..
א.א. היו עוד יהודים שפעלו בשירות הנאצים ?
זיו טל: היו יהודים נוספים שהאבוהר שירות הריגול הגרמני היפעיל בידיעה שהם יהודים .
גיליתי למשל שבאוקטובר 1942 הם לקחו 14 יהודים בברלין והפכו אותם לסוכנים והעבירו אותם לבאזל וכל ה14 האלה ניצלו בלי שיבצעו פעולת ריגול אמיתית .
כמה מהם אגב היו חברים של הגברת קאנאריס ואולי זאת הסיבה להצלתם ..
בכל מקרה אנשי האבוהר היו צריכים להגן עליהם כל הזמן מפני חבריהם הנאצים שרצו לחסלם .

כך שריכארד קאודר הסוכן היהודי של הנאצים לא היה היחיד .

א.א מה אתה מתכוון לכתוב בעתיד ?
זיו-טל : על נושא שהוא קצת קשור . הספר הבא שלי יעסוק במחקר באירגון ההברחה של הכנסייה הקתולית שאחד הבכירים בו היה האיש שלעתיד הפך להיות האפיפיור פאולוס השישי ושמיד לאחר מלחמת העולם היה אחראי להברחת פושעי מלחמה נאצים ואוסטשים מרובים ובהם אדולף אייכמן לארגנטינה.

א.א. :מה אתה חושב עלה בגורלו של קאודר ?
זיו טל : כפי שמצוין בספר עקבותיו נעלמו אחרי 1964, אני חושב שהוא נשאר במערב אירופה והפך לסוכן קומוניסטי .אבל הרוסים מתעלמים לחלוטין מקיומו ומסרבים בכל תוקף למסור עליו מידע כששואלים אותם עליו וגם מסרבים להודות בכל קשר שלהם עימו ,ואין לי מושג מדוע. נראה שמבחינתם הנושא של ריכרד קאודר עדיין נשאר בגדר חומר נפץ. יש רק אזכור לראיון אחד שבו רומז קצין נ.ק.ו.ד סובייטי שקאודר אכן היה כל הזמן סוכן רוסי .
אגב כל פרשת ההפעלה שלו מזכירה מאוד את פרשת הפעלת ישראל בר שהיה מרקע דומה מאוד לזה של קאודר והיגיע לישראל והפך למקורב לבן גוריון עד שנתפס כסוכן סובייטי .
א.א. ולאחר כל המחקר הזה מה אתה חושב על רוברט קאודר ?
זיו טל : האיש היה גיבור ,גיבור שביצע גם מעשי בגידה אבל לא הייתה לו ברירה .הוא היציל בכוחות עצמו 12 יהודים ושינה את פני המלחמה עם ההונאה המתוחכמת שלו . הייתי רוצה שמדינת ישראל תיתן לריכרד קאודר לקאודר את הכבוד  ותכנה רחוב על שמו בישראל . מגיע לו ..

 

ריכרד קאודר 
קישורים רלבנטיים :
אתר הספר

מקורות על קאודר ברשת

ריכרד קאודר בויקיפדיה 

הפרטים על קאודר בארכיון האמריקני 

הונאה במזרח :מאמר של זיו טל בכתב העת "מערכות "  על ההונאה הסובייטית 

מאמר על רשת מקס 

מאמר על קאודר 

דיון על קאודר בפורום 

המלחמה הסודית נגד היהודים :הספר של לופטוס ואהרונס

אבווהר שירות המודיעין הנאצי 

וילהלם קנריס

גנראל ריכרד גהלן

גאלן והסי אי אי 

האירגון של גהלן 

פרופסור שלמה אהרונסון

אהרון אמיר ו"הנבלים "
הנבלים מאת "מיכאלה נדיבי"

הרצח בחולות תל נוף :פרשת המרגל שינצוויט

הקרב האחרון על סטלינגראד

140 שנה של מקס ומוריץ

הצטדקותו של הייינריך הימלר :עוד פרשה מדהימה  מהימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה

  

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא : על וינסטון צ'רצ'יל

בהוצאת עם עובד יצאה לאחרונה ביוגרפיה מקיפה על חייו של "האיש הדגול ביותר של המאה ה-20 " וינסטון צ'רצ'יל . וזהו רק אחד מגל ענק של ספרים על חייו ומורשתו של צ'רצ'יל שתוקף את חנויות הספרים בשנים האחרונות .ונשאלת השאלה : למה עכשיו?

לאחרונה מלאו 40 שנה לפטירתו של האנגלי המפורסם מכולם ,וינסטון צ'רצ'יל. וגם כן לאחרונה יצאה בעברית בהוצאת עם עובד ביוגרפיה מקיפה של ג'פרי בסט על חייו ששמה המדבר בעד עצמו הוא "צ'רצ'יל: שיעור בגדולה" ביוגרפיה זאת הופיעה במקור בשנת 2001 ובאותה השנה פורסמה ביוגרפיה ענקית אחרת על האיש הגדול מאת רוי ג'נקינס . מאז פורסם ספר נוסף על אישיותו  של  צ'רצי'יל מאת ההיסטוריון ג'ון לוקץ' ששמו מדבר גם הוא בעד עצמו הוא   צ'רצי'ל איש חזון מדינאי היסטוריון  שפורסם כבר בעברית ב-2003 ומתייחס לשתי הביוגרפיות הנ"ל .
וינסטון צ'רצ'יל אמנם נפטר ב-1965 לפני כמעט חמישים שנה אולם דומה שהעניין בו ובפועלו רק גבר לאורך השנים.  צ'רצ'יל זכה להערצה יותר מכל מנהיג בריטי אחר . על חייו התפרסמו עד כה יותר מ1000 ספרים (!) ספרים על פי סטטיסטיקה אחת. אם כי נראה שזה מספר מצומצם בהרבה מאלה שנכתבו על אויבו היטלר וכנראה גם פחות מעל בעל בריתו של צ'רצ'יל סטלין , אבל בוודאי מספר גדול יותר מכל אישיות בריטית אחרת במאה ה-עשרים ואולי גם במאה ה-19.

 

 

 

צ'רצ'יל קומיקס 1

צ'רצ'יל קומיקס 2

צ'רצ'יל בקומיקס של פרנק בלאמי

בין השאר נכתב בימי חייו בשנות החמישים סיפור קומיקס על חייו מאויר בידי האמן המעולה פרנק בלאמי שהוגש בידי המגזין שבו פורסם לראשונה EAGLE לצרצ'יל כרוך בכריכה מיוחדת .

סיפור קומיקס ביוגראפי  אגב הוא כבוד שהבריטים החיים היחידים האחרים שזכו לו היו המנצח בקרב אל אלמין הגנרל מונטגומרי,  וכובש האברסט אדמונד הילארי .

על חייו נכתבו סיפורים ביוגרפיים לילדים ( שאחד מהם תורגם גם לעברית ) , הופקו עליו סדרות טלוויזיה דרמטיות. הופקו גם שתי מיני סדרות מיוחדות על תולדות משפחתו , אחת מהן על חיי הוריו והשניה על חיי אבות משפחתו מהמאה ה-17 הדוכס מרלבורו ואישתו שזכתה לשם "הצ'רצ'ילים הראשונים".זאת על מנת להראות לצופים מה היו שורשיו של האיש הגדול .
לפני צ'רצ'יל האנשים היחידים שזכו באנגליה לכבוד היחיד במינו של הלוויה ממלכתית שלה זכה הוא היו גיבורי המלחמה עם נפוליאון נלסון וולינגטון וראש הממשלה הויקטוריאני המפורסם גלדסטון . לשם השוואה דישראלי בן זמנו של גלדסטון הנחשב כיום ( כמו גם בזמנו ) לשווה ערך באישיותו ובהישגיו לגלדסטון, וראש הממשלה במלחמת העולם הראשונה לויד ג'ורג' לא זכו לכך .

ההלוויה היחידה בבריטניה שזכתה לתשומת מקבילה לאחר מותו הייתה זאת של הנסיכה דיאנה
בזיכרון ההיסטורי של רוב הבריטים כפי שהוא מתבטא במשאלים שונים הוא נחשב כגדול הבריטים של המאה העשרים ואולי אף בכל הזמנים. ( עם זאת על על פי משאלים שונים כמו רשימת עשרת האנשים החשובים בהיסטוריה הבריטית יש היום בריטים רבים שרואים בנסיכה דיאנה כמעט שווה בחשיבותה ההיסטורית לוינסטון …) .

פסל צ'רצ'יל במשכנות שאננים בירושלים.פיסל אוסקר נימון

אבל בהערצה כנה  זאת חלה הפוגה בשנות השמונים כאשר נראה היה שהמערב והמזרח הולכים לקראת גלסנוסט והשלמה  אז החלו להופיע הערכות חדשות לגבי פועלו של צ'רצ'יל שראו בו יותר מכל את איש "המלחמה הקרה".  הופיעו היסטוריונים רביזיוניסטיים שתקפו אותו ואת מפעלו  בארסיות וטענו שהוא הרס את האימפריה הבריטית בשגיאותיו וכי היה צריך לשתף פעולה עם הנאצים.

היסטוריון אחד כזה בשם ג'ון צ'רמלי חיבר ב-1993 ספר בשם "צ'רצ'יל : קץ התהילה " שהוקדש לשחיטת "הפרה הקדושה " הגדולה מכולם צ'רצ'יל . צ'רמלי  טען שנכון לצ'רצ'יל היו כשרונות מסוימים כאן ושם  אבל מגרעותיו הביאו לא רק לקץ האימפריה הבריטית אלא גם לקץ כוחה הצבאי של בריטניה  ולמצב הדעיכה בו היא שרויה כיום , וכי הוא שגה  "בגדול " כשיצא להילחם בגרמניה של היטלר  במקום לכרות עימה ברית ,  ובכך ש"התרפס לפני האמריקנים והפך את בריטניה לשפחה נרצעת שלהם ".

 ספרו של צ'רמלי  זכה  שלא במפתיע לקבלת פנים חמה בקרב מליצי יושר שונים  של הרייך השלישי בגרמניה  ואוסטריה. וגם בכלל לא במפתיע הוא ידוע כמעריץ של ההיסטוריון הפרו נאצי מעריצו של היטלר  דיויד אירוינג ודומה שיש דמיון רב   בהשקפותיהם .

אבל דומה שכעת נעה המטוטלת לצד השני.  כפי שמראה ספרו  המקיף של בסט שאי אפשר שלא לשים לב להערצה העצומה שיש בו לצ'רצ'יל . וספר זה הוא רק חלק מגל חדש  של ספרים על צ'רצי'יל ופועלו  שהופיעו וממשיכים להופיע ללא הפוגה   בראשית המאה העשרים ואחת .

מדוע עכשיו ?

קריקטורה מודרנית על ראש הממשלה של בריטניה טוני בלייר מקבל עצות מצ'רצ'יל.

נשאלת השאלה מדוע דווקא עכשיו ? מה גרם להתעוררות העניין המחודש הזה בצ'רצ'יל לאחר שנים של דעיכה ?
יתכן שהסיבה היא שתקופה זאת של "מלחמת ציביליזציות" שיש המגדירים אותה כ"מלחמת העולם הרביעית " מזכירה לרבים את ימי מלחמת העולם השניה . ורבים מרגישים ששוב יש צורך באנשים כמו צ'רצ'יל כדי שידעו לנווט בין המים הסוערים כמו בימי הבליץ שמזכירים לרבים את ההתקפה על מגדלי התאומים ב-11 בספטמבר ואת מתקפות הטרור ההמוני השונות המאיימות ללא הרף ..
כתוצאה מופיעים כמעט שוב מספר גדול של ספרים חדשים שעוסקים בכל אספקט באישיותו ובחייו של צ'רצ'יל . נראה ש"זמנו היגיע שוב " וכתוצאה הוא שוב מדבר אל האנשים ומעורר מחדש את עניינם של החוקרים .מכיוון שרבים חשים שאנחנו שוב בזמן של מלחמה .
אין ספק שוינסטון צ'רצ'יל היה האדם הנכון להנהיג את בריטניה בשעתה הקשה בתקופת מלחמת העולם השניה. אך ברור גם שהכישורים שאפשרו לצ'רצ'יל להנהיג את בריטניה בזמן מלחמה , לא היו כאלה שאיתם אפשר היה לנווט אותה בזמן של שלום. עובדה היא שסמוך לסוף המלחמה כשברור היה שהיא הוכרעה הבריטים העדיפו לסלק אותו בבחירות ולבחור איש אחר שנחשב כמתאים יותר לטפל בשיקום הארץ . צ'רצ'יל נבחר שוב לראש ממשלה ב-1951 אולם זאת אינה נחשבת לשעתו הטובה.

כהונתו השנייה הייתה צל חיוור בלבד של מנהיגותו בתקופת המלחמה . הוא התמקד בעיקר בבעיות בינלאומיות ובעיות פנים לא עינינו אותו כלל . אולם בתקופה זאת אלה היו הבעיות שהטרידו את מרבית הבריטים .

וינסטון צ'רצ'יל ומאיר דיזנגוף
צ'רצ'יל בשנות העשרים מבקר בעיר תל אביב .

גם בתקופות שלפני מלחמת העולם שבהם עסק צ'רצ'יל בתפקידים פוליטיים שונים כמו בזמן מלחמת העולם הראשונה שאז היה אחראי לכישלון הענק של בריטניה במאבק נגד התורכים בקרב גליפולי , או בשנות העשרים כאשר היה  שר האוצר ונודע לשמצה בצורה האלימה שבה שבר שביתות כורים ועובדים.

צ'רצ'יל לא התבלט  לטובה באף אחד מתפקידיו אלה  .הוא  נודע בעיקר בכשרונו ליצור לעצמו אויבים  .ואילו היו מתייחסים אליו על סמך תפקודו כפוליטיקאי בשנות  העשרה והעשרים או על סמך כהונתו השניה כראש ממשלה בשנות החמישים בלבד,  הוא  היה נחשב ל-(ואין מילה אחרת לתאר זאת ) "כישלון גמור ".. אין שום ספק שאילולא מלחמת העולם השניה ,צ'רצ'יל היה במקרה הטוב ביותר נזכר רק בהערת שוליים בספרים על תולדות הפוליטיקה הבריטית בראשית המאה העשרים, לספרי ההיסטוריה הכללית הוא לא היה נכנס.

כלומר הצלחתו של צ'רצ'יל ומקומו בספרי ההיסטוריה  היא תוצר של נסיבות מיוחדות במינם של מלחמת העולם השניה שאליהם אישיותו המיוחדת התאימה ושבהם דווקא אז ערכיו שנראו עד אז כמיושנים ו"בניגוד לזמנים " יכלו לפרוח.

 churchil second world war series

סדרת ספרי כיס של צ'רצ'יל על מלחמת העולם השניה.

בסט מציין שמה שייחד את צ'רצ'יל משאר הפוליטיקאים של זמנו כמו צ'מברליין היה יכולתו להשוות לנאומיו נימה של אופטימיות הרואית .דבר שאיש מהם לא היה מסוגל לעשות . וגם יכולתו למשוך שימת לב בארה"ב .
יש שמגדירים את צ'רצ'יל כ"איש המאה ה-19" שבערכיו שרק במקרה חי במאה העשרים .אין ספק שאילולא היטלר צ'רצ'יל היה דמות מעניינת אבל חסרת משמעות בתולדות בריטניה . וודאי שאיש לא היה בוחר בו כנושא של ביוגרפיה מונומנטלית כמו זאת של בסט.
בסט מביע את תמיהתו על דורו של צ'רצ'יל שהצליח להסתיר במשך שנים כה רבות את הסוד של מכונת הצופן אולטרה שחשפה את סודות הגרמנים ועשו זאת עד שנות השבעים "מי היה מאמין שסוד אדיר כל כך שהיו לו שותפים רבים כל כך היה נשמר בימינו ,בעידן של ההדלפות ומכירת סודות ,דלל הפרת אמונים והבטחות שתיקה ? יש צורך בדמיון רב כדי להבין את תפיסת הנאמנות ,החובה הפטריוטיות והכבוד שרחשו בעליל בין אנשי צ'רצ'יל " הוא כותב .
בסט עושה מעין השוואה לדמותו ההירואית של וינסטון ובהשלכה של כל בני דורו    עם נציג דור "הבנים " בנו של צ'רצ'יל רנדולף " עיתונאי מצליח ,פיקח בעל רוח לחימה ומעורר מחלוקת , ופוליטיקאי כושל . רחוק ממרחק רב מן האידיאל של יורשו של אביו ". רנדולף מעולם לא היגיע לדרגתו של אביו בעיני הביוגרף.  הוא החל את הביוגרפיה של אביו אך נפטר בסוף שנות השישים והמשימה הושלמה בידי ההיסטוריון היהודי  מרטין גילברט.

מלחמת ששת הימים

עם זאת לפני שנפטר הספיק רנדולף צ'רציל לחבר ספר אחד שזיכה אותו בפרסום רב בישראל.  הוא כתב בשיתוף פעולה עם בנו וינסטון את אחד הספרים הראשוניים שהתחברו בחו"ל על מלחמת ששת הימים ספר שהוא מלא בהערצה לישראל ( וכמובן תורגם מיידית לעברית בידי אריה חשביה ) .

    

עמוד מביוגרפית הקומיקס של פראנק בלאמי .

"כאשר הלך צ'רצ'יל לעולמו ,נעשתה בריטניה במהירות לארץ שבה אדם כמותו לא היה מוצא עוד לעולם מקום לפרוח ,עם תרבות עממית העוינת יותר ויותר את ערכיו ,וממילא לא הייתה מבחינה בהישגיו ולא הייתה מעריכה אותם כראוי " כותב בסט .
בסט נותן ביוגרפיה קריאה מאוד של חייו ואישיותו של צ'רצ'יל . אך מה שבולט מאוד מבין השיטין זאת
ההערצה העצומה שלו ביחד עם הגעגועים לערכיו של צ'רצ'יל. הערצה שמקבילה לה אנחנו נתקלים בה כיום בגעגועים בישראל ליצחק רבין .
הערצה מקבילה לצ'רצ'יל  ניתן למצוא גם אצל רוי ג'נקינס היגיע בסוף ספרו המונומנטאלי למסקנה שצ'רצ'יל "היה האדם הגדול ביותר שישב אי פעם ברחוב דאונינג סטריט" וגם אצל לוקץ' כך שבסט בהחלט אינו יחיד.
ניתן לסכם שספרו של בסט מבטא מעין כמיהה לתקופתו של צ'רצ'יל ולערכיו שמזכירה את זאת שאנו שומעים כיום בארץ לגבי יצחק רבין ותקופתו ( ולגבי בן גוריון ותקופתו ) . ג'פרי בסט כמו מקביליו ג'נקינס ולוקץ' היגיע למסקנה שצ'רצ'יל היה האיש הגדול של תולדות בריטניה במאה העשרים ודומה שיש כך גם שיפוט ברור על המנהיגים והאומה הבריטית שבאה אחריו . אם לשפוט על פי ספר זה ומקביליו , יש כיום בבריטניה תחושות דומות  לגבי מצבה של בריטניה שאחרי צ'רציל לאלה שקיימות בישראל שאחרי רצח רבין .

 צ'רצ'ילספר 3
נספח :

ספרי צ'רצ'יל שתורגמו לעברית

.
וינסטון צ'רצ'יל מחזיק בשיא "הפוליטיקאי הזר  שהמספר הרב ביותר של ספריו ונאומיו תורגמו לעברית".

להלן רשימה מלאה שלהם :

1. וינסטון צ'רצ'יל מנהיג במערכה – פרקי זכרונות מסות מאמרים ונאומים ובהם עיקרי דבריו על הציונות וארץ ישראל . .ערך ותרגם אריה לרנר .הוצאת "דבר". 1941
2. גדולי הדור .תירגמו ישורון קשת ואשר ביילין . הוצאת מסדה בסיוע מוסד ביאליק . 1941
3. על היטלר ומוסוליני .. הוצאת אישים ומאורעות . 1941( חוברת של 61 עמודים ) .

צ'רצ'יל עד חרמה

4. עד חרמה : נאומי מלחמה . נאספו בידי צ'רלס איד .  תירגמו יוסף לוז (יונתן רטוש ) וחיים גד . הוצאת מחברות לספרות . 1945
5. שחרית חיי.. תרגם פסח גינזבורג . הוצאת אמנות .  1945( זכרונות צ'רצ'יל על ילדותו וצעירותו ).

הוסף לסל את לעולם לא ניכנע - מבחר מנאומיו של וינסטון צ'רצ'יל / אברהם עוז

6. לעולם לא ניכנע :מבחר נאומיו של צ'רצ'יל. בהוצאת דביר. מאנגלית: טל יצחקי.דביר 2011.  

 

6-11. מלחמת העולם השניה: שישה כרכים  .תירגם אהרון אמיר .הוצאת עם הספר. 1955-1957 ( יצא בעברית גם כקלטת שמע ב-1967). :

כרך 1. חשרת הסופה .

צ'רצ'יל שעתם הנאה

כרך 2. שעתם הנאה.

 כרך 3. הברית הגדולה.

כרך 4. ציר הגורל .

כרך 5 . הטבעת מתהדקת.

 כרך 6. ניצחון וטרגדיה .

  ההיסטוריה של העמים דוברי האנגלית'

12-15 היסטוריה של העמים דוברי האנגלית . ב-4 כרכים תרגם אהרון אמיר . הוצאת עם הספר . 1959-1958 :

 כרך 1: הולדת בריטניה .

כרך 2. העולם החדש.

 כרך 3. תור המהפכה .

כרך 4. הדמוקרטיות הגדולות . –
16. הסתערות פרשים באומדורמן . תורגם  .בידי עמיהוד ארבל . משרד הביטחון ההוצאה לאור. ב-1984

(בנו של וינסטון רנדולף ספנסר צ'רצ'יל ונכדו וינסטון חיברו ביחד ספר בשם "מלחמת ששת הימים" שתורגם ב-1967 בידי אריה חשביה בהוצאת מסדה) .

ספרים ומחקרים על צ'רצ'יל בעברית .

איור מאת אהרון אבדי.

מרק אלכסבנדרוביץ אלדנוב בני דורנו עברית יצחק ליפקין , הוצאת מדורה ,1929.  כולל פרק על צ'רצ'יל כנראה לראשונה בעברית . לצד פרקים על – ללויד ג'ורג' – קלימנסה – בלום, – סטאלין, – לונצ'רסקי שר החינוך בברית המועצות ועל רציחת אוריצקי .

יעקב יערי פולסקין . וינסטון צ'רצ'יל.. הוצאת אישים ומאורעות . 1941 


ארנסט ברקר . וינסטון צ'רצ'יל . , 1944 . ( ספר של 64 עמודים ללא שם מו"ל ) .

רוברט לואיס טיילור . וינסטון צ'רצ'יל 1954 תירגם שמואל שניצר. הוצאת כתבים .

אלידה סימס מאלקוס . הסיפור על וינסטון צ'רצ'יל. 1966. תירגם יעקב עדיני ( אורלנד ) ,הוצאת יזרעאל . איורים הרמן וסטאל . ספר מאוייר לבני הנוער בסדרת "גדולי עולם ".

%d7%a6%d7%a8%d7%a6%d7%99%d7%9c-1
קוונטין רינדולס . וינסטון צ'רצ'יל.  תירגמה מצרפתית סיגלית פריאל . הוצאת א. לוין אפשטיין . 1968.

ישעיהו ברלין ,רשמים אישיים , תרגום אהרון אמיר ספריית אופקים ,עם עובד,.1983. כולל פרק על צ'רצ'יל . 

.גבריאל כהן צ'רצ'יל ושאלת ארץ ישראל בתחילת מלחמת העולם השניה . הוצאת יד יצחק בן צבי , 1976. 

 גבריאל כהן הקאבינט הבריטי ושאלת ארץ-ישראל :  אפריל-יולי 1943, הקיבוץ המאוחד ,1976
 טוביה בן משה . צ'רצ'יל איסטרטגיה והיסטוריה .. דיסרטציה.אוניברסיטת ירושלים , 1987
אורי רוסט . צ'רצ'יל ותנועות לאומיות 1919-1922 : השפעת השקפות תרבותיות וגיזעיות על המדיניות האימפריאלית של וינסטון דיסרטציה , אוניברסיטת ירושלים , 1991.

הדו קרב / ג'ון לוקץ'
ג'ון לוקץ : הדו קרב: 80 ימי התמודדות בין צ'רצ'יל והיטלר. תרגם עמנואל לוטם. משרד הביטחון- ההוצאה לאור . . 1994

פול ג'ונסון .  היסטוריה של הזמן המודרני : מ-1917 עד שנות 1990 /תרגום מרכי ברקאי , דביר , 1995. צ'רצ'יל / ג'ין לוקץ'

. ג'ון לוקאץ' . צ'רצ'יל איש חזון מדינאי היסטוריון. תירגם אריה חשביה .הוצאת שוקן . 2003 .

ביקורת של נורמן רוז

ביקורת של טל כהן

. ג'פרי בסט .צ'רצ'יל : שיעור בגדולה .תירגמה כרמית גיא . הוצאת עם עובד . 2004

 

ג'פרי בסט     צ'רצ'יל ומלחמה /  עברית כרמית גיא ,   תל אביב :   עם עובד,   תשס"ט 2009‬

. יעל טייכמן אנטי טוטליטריות ופרגמטיזם במדיניותו של וינסטון צ'רצ'יל, 1919-1945.דיסרטציה ,אונ' בר אילן ,2006.

ריצ"רד ניקסון . מנהיגים : האישים הגדולים של המאה ה-20 שעיצבו את פני העולם המודרני. תרגום – אריאל שמעון לופט. ע. נרקיס ,2007. כולל פרק על צ'רצ'יל .

צ'רצ'יל והיהודים / מרטין גילברט

 מרטין גילברט ,   צ'רצ'יל והיהודים     עברית נעמי כרמל ,  אור יהודה :   דביר,   תש"ע 2009.

שיחה עם מרטין גילברט מחבר הספר 

קישורים רלבנטיים

הסיבוב הראשון : מנהיגי מלחמת העולם השנייה במלחמת העולם הראשונה 

צ'רצ'יל בויקיפדיה

אלי שאלתיאל על אגדת צ'רצ'יל

אריה קיזל על זכרונות צ'רצ'יל

צ'רצ'יל יומנו של מעריץ

תמונה ורודה מידי : עוד ביקורת על הספר של לוקץ'

מוזיאון על צ'רצ'יל

דיון על 40 שנה למות צ'רצ'יל

קומיקס על חיי צ'רצ'יל

נאום צ'רצ'יל -שעתם היפה ביותר " תוכנית  רדיו ב"חיים של אחרים ".

רשימת עשרת האנשים החשובים בהיסטוריה הבריטית