ארכיון תג: מנחם גולן

יחסי גבר ואישה בירושלים בסוף המאה ה-19 : הירהורים על הסרט "אני אוהב אותך רוזה " של משה מזרחי

 

אני  אוהב אותך רוזה הכרזה.
 לאחרונה צפיתי בגירסה משוחזרת של סרטו הישן של משה מזרחי "אני אוהב אותך רוזה" בכיכובה של מיכל בת אדם  מ-1972 . בסרט זה צפיתי כילד  בטלוויזיה הישראלית אולם גיליתי שאינני זוכר ממנו דבר פרט לסיום שאותו לא הבנתי אז כלל. אבל בהחלט הבנתי אותו הפעם.

משום מה היה לי  תמיד את  הרושם שהפזמון  המפורסם של יורם גאון " רוזה " לקוח מסרט זה.אבל לא ,אותו
הפזמון שעלילתו אינה תואמת כלל את עלילת סרטו של מזרחי היה בסרט "קזבלאן " דווקא מ-1973. והאזינו לו כאן .

גם שם המילים אינן תואמות את המילים המקוריות של חיים חפר.שכנראה היו קודרות מידי לקזבלן.

שיר הנושא של "אני אוהב אותך רוזה"  נקרא בכלל "בת הים והמלך " והאזינו לו כאן .

במקביל יצא לאור ספר שיחות עם משה מזרחי "מבוא לאהבה:הסרטים של משה מזרחי" ( ליריקה 2019) שכתב מרט פרחומובסקי,( הידוע כבמאי ההצגה "הגולם חי ") שבו תיאר הבמאי המנוח את סרטיו ואת משנתו הקולנועית לצד ניתוחים ביקורתיים של המחבר במאי צעיר מומחה לתולדות הקולנוע הישראלי את סרטין השונים של מזרחי.

. וגם הקריאה בספר זה  גרמה לי להרהר במזרחי ובסרטיו ובמיוחד ב"אני אוהב אותך רוזה". 

 

משה מזרחי ,הכותב והבמאי של "אני אוהב אותך רוזה".

מזרחי היה יוצא דופן בקולנוע הישראלי בכך שלא היסס ליצור סרט אוטוביוגפי על ימי ילדות בשנות  ה-40 ( הבית ברחוב שלוש ) ואף  חזר לתקופות רחוקות  הרבה יותר ,לירושלים בסוף המאה ה-19 בסרטים "אני אוהב אותך רוזה" ו"נשים "  ואפילו לימי התנ"ך בסרט "איש רחל" שתיאר את ימי האבות.

אין במאי אחר בקולנוע הישראלי שהייתה לו את ההעזה של משה מזרחי ללכת אחורה לתקופות רחוקות כאלו פעם אחרי פעם אחרי פעם. 


התמונה על הכריכה היא  צילום של אסא דברת מתוך "אני אוהב אותך רוזה".ועצם העובדה שבחרו דווקא בסרט זה כמקור תמונת הכריכה מראה על חשיבותו בקריירה של משה מזרחי.

סרטו של מזרחי"אני אוהב אותך רוזה "  אם כך הוא יוצא דופן בכך שהוא סרט היסטורי המתאר את ירושלים בסוף המאה
ה-19 או ראשית המאה ה-20.

מתי בדיוק זה לא ברור.  הסרט מבוסס על סיפור ,אולי  אמיתי שאירע במשפחת הבמאי לאם סבתו  או סבת סבתו ששמה היה רחל  או לאה. והיא חיה לשיבה טובה מאוד עד גיל 106 והבמאי בילדותו היכיר אותה.

אמנם יש לציין שבראיונות השונים שנתן הבמאי  בעיתונות בראשית שנות השבעים על הפרשה האמיתית  שמאחורי הסרט ובגירסה הסופית "הרשמית " שנתן בספרו של פרמוחובסקי יש לפעמים הבדלים משמעותיים ביותר  בין ראיון אחד לשני  שלא נראים כבעיות של זיכרון.

והם מעלים בי את התהייה אם מזרחי לא המציא חלק מהפרטים בכלל כבר בראשית שנות השבעים.  אני תמה אם הסתירות בין מה שטען אולי נבעו כי חלק מהפרטים שהוא טען שהיו אמיתיים היו מומצאים והוא שינה בכל פעם שנשאל את הפרטים.

 

מאמר על הסרט בשבועון להיטון 1972 

 משה מזרחי סיפר בראיונות שונים שכשהיה ילד בשנות השלושים של המאה הקודמת בעיר אלכסנדריה במצרים  היכיר את אם סבתו , ולפי גרסה אחרת שנתן  בראיון משנות השבעים –סבת סבתו ,  ( בגרסה הסופית של דבריו בספר הראיונות עימו המדובר  באם סבתו ) שנפטרה בגיל 106 ועימה היה מתרוצץ ברחובות אלכסנדריה. בכמה מהראיונות שלו אגב הוא טען שהיא הייתה בת 107 אבל סביר  להניח שהילד משה מזרחי  בעצם מעולם לא ידע מה גילה המדוייק   של אם הסבתא וגם לא הוריו. 

לפי גירסה אחת שנתן מזרחי בראיונות שונים שמה של האישה היה לאה.או "דונה לאה". 

לפי גירסה אחרת שנתן בראיונות אחרים שמה היה רחל.

לימים  בגירסה הסופית בספרו של פרמוחובסקי הוא הסביר שהוא שינה את השם מרחל השם האמיתי ללאה  בשביל תסריט הסרט.

תמונה מ"אני אוהב אותך רוזה על עטיפת "7 ימים" מוסף יום שישי של ידיעות אחרונות מה-7.4.1972 שם פורסם ראיון גדול עם הבמאי.

. מזרחי סיפר  שהוא היה שומע סיפורים רבים על  העיר ירושלים מאם סבתו שהיגיעה משם ששם נולדה ושם התחתנה עם בעלה.לדבריו היא הייתה בת לאחת ממשפחות הספרדיות הוותיקות של העיר ירושלים המשפחות דוברות לאדינו.היא הייתה בת 19 כשחיתנו אותה לראשונה. אך כעבור שנתיים מת עליה בעלה מבלי שנולדו להם ילדים. היא נחשבה אז לאישה עקרה וחסרת כל ערך וחסרת תועלת.

באותם הימים של סוף המאה ה-19 לדברי מזרחי ,נהוג היה  מנהג הייבום והחליצה ,המנהג המוזכר במגילת רות שלפיו עם אדם נפטר ללא ילדים  על אחיו לשאת את האישה.

אחיו של האח היה בן 11 ולפי המנהג היה על האישה לחכות עד שיגיע לבגרות ויחליט אם הוא רוצה לשאת אותה לאישה או לא. ובנתיים להיחשב כעגונה.

האישה החליטה לא לתת לילד  ניסים  לחכות ואספה אותו לביתה.חינכה אותו ודאגה שילמד מקצוע  למעשה גידלה אותו. אבל לא האמינה באמת שהיא תוכל לחיות עימו כבעל בגלל פער הגילים הגדול. אלא שהילד היה מאוהב בה ולא רצה לשחרר אותה.

הם פנו לרב ספרדי שמצא פיתרון שספק אם היה מתקבל כיום.הוא קבע שהיא חייבת להיכנס עם הילד למיטה. אם תיכנס להיריון לא תהיה לה ברירה והם יצטרכו לחיות ביחד .אם לא תפסיק להיות עגונה ותוכל להינשא למי שתרצה.

כשהיה הנער בן 15 נישאה לו כדת וכדין והיא עצמה אישה בשלה בת 25.

מזרחי טען שלמרות שהיה זה מנהג מקובל העניין עורר  בזמנו ( מתי בדיוק ?זה בכלל לא ברור מדבריו .  א.א. ) רעש רב בירושלים מה שמראה שבעצם לא היה זה עניין כל כך מקובל והאנשים בירושלים היהודית דיברו על כך רבות.נראה שלא כל אחד ואולי רבים לא ראו את העניין בעין יפה  ונראה שהייתה פה פרשיה יוצאת דופן.

מנישואין אלה נולדו  בכל אופן לא פחות מ-12 ילדים.הבעל הצעיר מאישתו בעשר שנים נפטר לבסוף בגיל 50 כשילדיו יצאו ברובם לחיים עצמאיים.

אם הסבתא של מזרחי עזבה ב-1917 את ירושלים עבור מצרים שם כבר חייתה אחת מבנותיה.

( אציין שכמה שנים קודם לכן בראשית המאה או בסוף המאה ה-19  אירע דבר דומה עם  משפחת סבי יוסף וסרמן שהוריו  עזבו את ירושלים  וירדו גם הם למצרים מסיבות כלכליות ואולי היכירו את האנשים שעליהם דיבר מזרחי,וזאת אחת הסיבות שעוררו את ענייני בסרט ובאירועים ההיסטוריים שאולי עמדו מאחוריו ).

באלכסנדריה אם הסבתא נשארה אישה פעילה ופעלתנית ביותר עובדת בבית ושימשה עסקנית לעניינים רבים. מזרחי הילד היה קשור אליה מאוד בגלל הסיפורים שהיא סיפרה עלו על העיר ירושלים ודרכה החל לדמיין את העיר העתיקה עוד לפני שביקר שם לראשונה כעבור שנים.

מזרחי זכר שכשהיה בן שבע או שמונה ( ומאחר שהוא נולד ב-1931 זה צריך היה להיות בסביבות 1939 ) הזקנה בת ה-106   לא קמה יום אחד מהמיטה וזה היה מוזר משום שהיא תמיד הייתה המשכימה לקום הראשונה בבית הגדול שבו חיו בני המשפחה. 8-9 הדודות שחיו בבית החלו לשאול מה קרה לזקנה ? הן פנו לאישה הזקנה שענתה להן:"אני עייפה ראיתי יותר מידי ולא רציתי לקום". והוסיפה :"הלילה חלמתי על ניסים בעלי מסכן שלמעלה מארבעים שנה הוא ישוב לו לבד.אני עייפה ".

הביאו לזקנה רופא שבדק ולא מצא דבר ."תנו לה לנוח " פסק והלך. כעבור שעתיים עצמה את עיניה וללא  אנחה או תלונה מתה. מזרחי סיפר לימים שהוא היה נוכח ברגע המוות. לדבריו אם הסבתא  היא פשוט החליטה למות כי היגיעה למסקנה שעכשיו היגיע הזמן והיא ראתה יותר מדי.

נציין שעם הנתונים שמזרחי מוסר הם מדויקים ורחל או לאה, האימא של הסבתא או הסבתא של הסבתא נפטרה בסביבות 1939 אז האירוע המקורי של היבום  התרחש לכל המאוחר בשנת 1889.כלומר לא בדיוק בסוף המאה ה-19 ובוודאי לא בראשית המאה ה-20 שנת 1912 כפי שטוענים כמה מקורות אלא בערך באמצע המאה ה-19.

מזרחי סיפר שהסיפור הזה רדף אותו.  הוא ניסה לעשות אותו כסרט דובר אנגלית ואף מצא עבורו מפיק קנדי בשם סאם רוי  שהתלהב מהתסריט וכבר הפיק עם מזרחי את הסרט "אורח בעונה המתה".

הסרט היה אמור להיות  הפקה קנדית ישראלית משותפת דובר אנגלית ועם כוכבת בינלאומית.באיזה שהוא שלב לדברי מזרחי בראיון עימו מראשית שנות השבעים  סם רוי הסכים לסרט בשפת הלאדינו עם שחקנים ישראליים.

טענה זאת לא נשמעת לי אמינה. לא יאמן שמפיק בינלאומי היה מסכים לממן סרט בשפה מתה כמו הלאדינו .יכול להיות עם זאת שהעיתונאי שמסר על כך פשוט לא הבין את מה שמזרחי  מסר לו בעניין ועיוות את הפרטים.

רוזה ( מיכל בת -אדם) על עטיפת מוסף יום שישי של העיתון "מעריב " "ימים ולילות מ-17.3.1972. שם פורסמה כתבה גדולה על הסרט. 

 לבסוף החליט מזרחי  שסרט כזה אפשר לעשות רק בעברית ורק בישראל במקום שבו התרחש.זאת למרות שהדמויות האמיתיות לא דיברו עברית אלא לדינו.המפיק סם רוי שלכאורה היה מוכן לממן סרט כזה בלאדינו לא היה מוכן לממן אותו בעברית והיה צורך למצוא מפיק אחר במקומו. 

לאחר חיפוש עקשני של מפיקים התברר שדווקא האיש שהוא חשב שהוא הפחות המתאים להפקת הסרט מנחם גולן   ( משום שמזרחי חשב שהוא מפיק בעיקר סרטים "פרימיטיביים ") התעניין בו אהב את התסריט ורצה לביים את הסרט . מזרחי התעקש לביים בעצמו את הסיפור שלו מתולדות משפחתו. גולן הסכים לכך לבסוף  ווהסתפק בתפקיד מפיק הסרט .גולן לא התערב הרבה אבל דרש ששם הגיבורה הראשית "רחל " יוחלף ב"רוזה " משום שמצא  ששמות דמויות מזרחיים כמו פורטונה עוזרים להצלחת סרט.

מזרחי לא התלהב. לימים סיפר  הייתה לו דודה בשם זה שלא הייתה חביבה עליו .אבל הוא הסכים שזאת לא סיבה טובה מספיק לדחות את דרישתו התקיפה  של גולן  בעניין וגיבורת הסרט הפכה לרוזה. מזרחי דווקא מצא שהשם הזה הביא לו הרבה מזל ולימים קרא לחברת ההפקות שלו "רוזה הפקות ".

 

הסרט עלה על המסכים במרץ 1972 וימים ספורים לאחר סיום צילומיו בחרה בו וועדה לייצג את ישראל בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בעיר קאן בצרפת. לאחר מכן היה בין חמשת מעומדי פרס האוסקר לסרט זר ,מה שמראה עד כמה היה מוערך. בסרט צפו 280 אלף צופים בישראל .הצלחה קופתית  גדולה באותם הימים.

משה 

הסרט עוסק במאבקם של רוזה והילד ניסים בסביבה שאינה מבחינה אותם ודוחה אותם אם כי הרב מתגלה כאדם ליברלי ביותר.בצפיה היום הוא מתגלה כעכשווי ביותר בגלל העיסוק המוקדם שלו בגיבורה כמו פמיניסטית אבל הוא גם סותר את הנורמות המקובלות בעור השני של המאה ה-21 בגלל העיסוק שלו במיניות בין קטין ואישה בוגרת. 

רוזה וניסים מתנשקים.תמונה שספק אם היום הייתה עוברת את הצנזורה. 

העלילה לכאורה דומה לסיפור שאותו סיפר מזרחי על ידי אם או סבת סבתו. והיא מסופרת בראשית הסרט בידי רוזה הישישה ( מיכל בת -אדם באיפור כבד ביותר ) לנין של סמי ( שמייצג כnuci  את הבמאי מזרחי ) ,ליד קברו של בעלה המנוח בהר הזיתים .והעלילה מוחזרת כביכול שמונים וחמש שנים לאחור ואם זה אומר שהסרט מתחיל בהווה  של שנת 1971 או שנת 1972 אז הכוונה לשנות השמונים של המאה ה-19. 

בעלה של הנערה הצעירה רוזה נפטר ועל פי מנהג נדיר שהוא בהחלט לא מקובל על אלמנה חסרת  ילדים  להינשא לאחיו של בעלה אלא אם כן יסרב להינשא לה ולהוליד ילדים בשם אחיו שנפטר.

 הרב החכם הירושלמי נעים ההליכות  ( אבנר חזקיהו )   האהוב מאוד על אנשי קהילתו ובצדק מציע לדחות את כל נושא הייבום והחליצה שנראה כשנוי במחלוקת ביותר.עד שהוא מגלה שהילד ניסים אכן מעוניין ברוזה ומעוניין לעתיד לשאת אותה לאישה. 

רוזה עם החכם( ניסים חזקיהו )  .צילם אסה דברת.

 החכם   מסכים אז  ש"האהבה אינה חטא" . הוא מחפש פתרונות לבעיות עכשוויות באמצעות רגישות להרמוניה  של הזמן והמקום מבלי לדכא את האדם .הוא מסביר במשפט חזק מאוד בסרט ש""הדין נקבע למען בני האדם ולא להפך.אהבתו הוא לבני האדם גדולה מן הדין ".

  לבסוף נקבע שעל רוזה לחכות כעגונה  עד שהילד ניסים בן ה-11  יגיע לגיל 18 שרק אז יחליט אם לשאת אותה לאישה. אלא שברור לכל  שהילד  ניסים בהחלט מעוניין  ברוזה  וחושק בה.

העניין הלא קטן הזה בעלילה   מעורר היום בעיות חמורות . הסרט עוסק במיניות ובתשוקה של ילד צעיר לאישה מבוגרת ולהפך. דבר שבימינו יש כלפיו התנגדות חזקה יותר מאשר בתקופה שבה נוצר הסרט ובתקופה שאותה הוא מתאר ומוגדר  כיום כ"פדופיליה".

כך היה  גם  בסרטו הבא של מזרחי "הבית ברחוב שלוש " משנת 1973 גם הוא עם מיכל בת- אדם  שכפי שהראיתי בביקורת על סרט זה  "שנות הארבעים העליזות "ספק אם יכול היה להיעשות היום בגלל הטיפול שלו בעניין זה של יחסי מין בין קטין ובוגרת  שהוא מנוגד לחלוטין לנורמות המקובלות בראשית המאה ה-21 .

 

מיכל בת אדם וגבי אונטרמן בסצינה בסרט "אני אוהב אותך רוזה". 

אמנם חשוב לציין שאין שום מימוש של יחסים בין רוזה והילד ,ורוזה מקפידה בסרט ששום דבר לא יתרחש בינם בניגוד לרצון הילד. 

גבי אוטרמן בתור ניסים הילד 

הילד עובר לגור עימה  ורוזה מגדלת אותו עד שיהיה בשל לקבל את ההחלטה : האם הוא רוצה בה אם לא.

קשרי כמו אהבה עזים נרקמים בין השניים. בינתיים מעמדה של רוזה בשכונה מתערער ,גם בגלל שהיא תומכת באישה מסכנה שנרדפת בידי השכנות בטענה שהיא פרוצה ורוזה נותנת לה מחסה. מעמדה בשכונה מתערער ,השכנים ובעיקר השכנות מתנכלות . אך מנהיג העדה ,הרב החכם תומך בה.

רוזה ( מיכל בת -אדם ) וידידה.

רוזה בכל אופן שמתוארת כאישה עצמאית באופן יוצא שדופן לתקופתה  שאמנם קשה להגיד שהיא פמיניסטית במונחים של ימינו אבל גם אינה יצור צייתני וחלש או קורבן דורשת להיבחר על ידיו רק כאשר יתבגר וכאשר יכיר בה כאדם עצמאי שאינו נתון לגחמותיו.רוזה דורשת אז חליצה כדי להשתחרר מהמעמד שלה בחוק הכופה עליה אהבה והיא אכן זוכה בחליצה.

. בסרט מתגלים ניצני פמיניזם מדהימים לשנת 1972 ובהחלט לגבי אמצע או סוף המאה ה-19 או אף ראשית המאה ה-20  כשרוזה מסרבת לקבל את הילד ניסים שהרוויח  כסף ורואה את עצמו כמי שצריך לשלוט בה . הוא דופק העל השולחן ודורש "אישה אוכל !" אבל רוזה אינה מסכימה לדבר כזה. היא מאוכזבת מניסים ומגיבה בזעם נורא .היא משלחת אותו מעל פניה עד שיכיר בה כאדם עצמאי וחופשי.והוא בורח עם לב שבור.

משה טל כניסים הבוגר עם רוזה ( מיכל בת אדם )

ניסים נוסע לעיר סלוניקי שם הוא חי בבית עסק של קרוב משפחה עשיר .שם רחוק מירושלים הוא מאהב בבת של מעבידו.הוא עומד  לשאת אותה לאישה .אך מגדת עתידות מבשרת לו כי בעיר רחוקה ממתינה לו אהבתו הגדולה והאמיתית. ניסים בן ה18 יודע היטב למי הכוונה.הוא נוטש מייד  את ארוסתו הסלוניקאית   (!) חוזר לירושלים לרוזה שבניגוד לכל הסיכויים ולכל היגיון חיכתה לו.. מתברר שהחינוך של רוזה נשא פרי וניסים הוא כעת גבר עדין רגיש וטוב לב.

אמנם לי הפריע מדוע אדם טוב לב כל כך ינטוש בקלות כזאת את ארוסתו הסלוניקיאית בעבור הבטחה של מגדת עתידות  זהו לדעתי חור בתסריט . אבל באגדה רומנטית אין מקשים. 

ניסים מסכים כעת לשחרר את רוז  מכבלי הייבום שלה. והיא יודעת כעת  שהוא אכן הגבר שאותו רצתה.וכעת היא מסכימה לנישואין ניסים נישא לרוזה הם חיים ביחד שנים רבות  ונולדים להם ילדים ונכדים.

רוטזה והאהוב המבוגר כעת שחזר מסלוניקי. 

בסיום הסרט כמו בראשיתו רוזה בת ה-107 מספרת את סיפורה המופלא לאחד הנינים ומתה בנוכחות הילד .בשחזור למה  שאירע לאם או סבת סבתו של מזרחי.

( ציינתי שזאת הסצינה היחידה שזכרתי מהסרט והיא לא הייתה מובנת לי כלל .עכשיו כאמור הבנתי את העניין ). 

 



אציין  שהסיום שבו מתברר שרוזה אכן חיכתה לניסים שיחזור מסלוניקי ויישא אותה לאישה אינו מתקבל על הדעת.במציאות ההיסטורית בירושלים של המאה ה-19 היו מוצאים לרוזה חתן ,כולם  בלי יוצא מהכלל נישאו ירושלים ולכולם מצאו השדכנים  חתן וכלה גם לאנשים הזקנים ביותר וגם לבעייתיים ביותר . ובוודאי ובוודאי שהיו מוצאים חתן גם לרוזה היפה. אבל  כאמור למעלה זאת אגדה רומנטית  אין מקשים עליה.

הפריע לי שהסרט עוסק בירושלים אבל אינו מראה כלל אף אחד מהקהילה הלא יהודית ספרדית, לא יהודים אשכנזים ולא תורכים.מזרחי מתעלם מהם כאילו לא התקיימו כלל. 
אמנם הערבים בהחלט מוצגים בסרט ויהודים הספרדים בירושלים  של המאה ה-19 מוצגים כמי שהם ידידים קרובים של הערבים .למשל ידידותה של רוזה עם הערבי ג'מילה ( לבנה פינקלשטיין )המעודדת את רוזה להשתחרר מאלמנותה וידידותו של ניסים עם נער ערבי המכניס אותו ברזי המין (!).


האווירה  היא של נוסטלגיה כבדה. השפה  העברית המליצית גם לכאורה מפריעה אבל בסרט היסטורי
בהחלט יש לה מקום. כמובן שכל הדמויות בסרט במציאות ההיסטורית דיברו לדינו ולא עברית. אבל אין ספק שלצופה הזה ולצופה הרגיל במדינת ישראל העברית עדיפה בכל מצב. 

בצפייה השנייה כמבוגר מצאתי את הסרט כסוג של חלוo רומנטי על מה שהיה פעם ומרשים ביותר ככזה אם  אתה לא מנסה להיכנס לדקויות ולפרטי הפרטים השגויים מטבע הדברים.


נציין שב-1996 מזרחי חזר למיליה של ירושלים באמצע המאה ה-19 ולסיטואציה הבסיסית של אישה יוצאת דופן בסרט בשם נשים על פי סיפור של יהודה בורלא בשם "בקדושה"  על אישה עקרה שנותנת לבעלה להינשא לאישה צעירה יותר בדומה לסיפור התנ"כי על יעקב רחל ולאה.( שמזרחי כבר הסריט אותו בסרט " איש רחל")  

אלא שבגלל כל מיני קשיים משפטים וסכסוכים הסרט בקושי הופץ והוא בגדר בלתי ידוע גם לחובבי יצירתו של מזרחי וחבל.בכל אופן סרט זה לא הרשים אותי כמו "אני אוהב אותך רוזה". 

אני חושב ש"אני אוהב אותך רוזה" הוא   סוג של יצירת מופת של הקולנוע הישראלי גם בגלל שהוא כל כך יוצא דופן סרט על ירושלים היהודית במאה ה-19. 
 

 




צפו גם :

קטע מהסרט 

משה מזרחי מדבר על "אני אוהב אותך רוזה"

"היו סרטים -אני אוהב אותך רוזה"

אני אוהב אותך רוזה בויקיפדיה

אני אוהב אותך רוזה בספר הקולנוע הישראלי

:שנות הארבעים העליזות :אלי אשד על הבית ברחוב שלוש של משה מזרחי

פטריק קים :סרט הקולנוע

פטריק קים איש הקראטה.צייר גיורא רוטמן.

לראשונה במקום כל שהוא :ההצעה לתסריט הסרט על פטריק קים הסוכן הקוריאני מסוקס האצבעות שאותו תיכנן הבמאי ומפיק מנחם גולן.

פטריק קים איש הקראטה המסוקס היה גיבורם של מאות ספרי כיס וחוברות .אבל מעולם לא הופיע במדיום הקולנועי .

בשלב מסוים המפיק והבמאי הידוע מנחם גולן ( מי שכבר עסק בעברו בדמויות יודעות של גיבורי על אחרים כמו סופרמן וספיידר מאן ) החליט לשנות את המצב העגום הזה.

הוא  תכנן להפיק סרט, או  אף סדרה שלמה של סרטים, על  הסוכן הקוריאני מסוקס האצבעות  ופנה לכמה מהכותבים המקוריים כמו עמוס אריכא, אלישע בן מרדכי ופיני דנציגר, על מנת שיכינו תסריטים לפי הסיפורים שכתבו.
פיני דנציגר מדווח : – המפגש  שלי עם מנחם גולן התקיים במשרדי החברה שלו. מנחם גולן סיפר שהוא בקשר עם מספר כותבי "פטריק קים" כדי להתחיל להפיק סרטים לפי ספרים אלו. על השולחן היה מונח הספר "צוק האימה" שלי.
מנחם גולן ושותפו דורון ערן הביעו את אמונתם, כי סדרת סרטים כזו יכולה להצליח בגדול (לאור הצלחת הספרים). זכור לי שהוא העלה מספר רעיונות – שהיו לא רעים בכלל – בקשר לתסריט. גולן הציע שאתארגן להכנת תסריט ונתן לי טיוטה של ההסכם.
הכנתי לו תקציר – סינופסיס – שהיה מבוסס על הספר "צוק האימה", כפי שפחות או יותר זכרתי אותו (לא חזרתי לקרוא אותו), בתוספת זיכרונות ילדות של פטריק קים (שאינם קיימים בספר). מספר ימים לאחר מכן מנחם גולן שוחח עימי טלפונית, סיפר שהוא בדרכו לחו"ל וביקש שאמהר ואשלח הערותיי להסכם וכן את התקציר (כפי שאמנם עשיתי).
זו הייתה הפעם האחרונה ששמעתי ממנו.
סופר פטריק קים עמוס אריכא מדווח שגם עימו יצר מנחם גולן קשר לגבי אפשרות כתיבת תסריט על עלילות פטריק קים. אך בסופו של דבר אף לא התקיימה כל פגישה בנושא. ומנחם גולן ירד מהעניין.
 מנחם גולן  מדווח  לבסוף לציבור חובבי פטריק קים :

 החלטתי לרדת מהפרויקט הזה . היגעתי למסקנה שעבור סרט פטריק קים צריך תקציב גדול למדי הפקה הוליוודית ממש וכרגע זה לא בראש מעייני. אני יכול להגיד לך שמאף אחד מהסיפורים שקיבלתי לא יצא תסריט של ממש .
אז הנה לפניכם סיפור פטריק קים האחרון שכתב פנחס דנציגר עבור מנחם גולן.וזהו כמה שידוע לי סיפור פטריק קים החדש ביותר שנכתב שנים לאחר יציאת הספר האחרון בסדרה.

פטריק קים
צוק האימה
מאת פנחס דנציגר
סינופסיס ראשון

בקיץ חם פטריק קים – בחור צעיר ממוצא מעורב (קוריאני ואירלנדית), תוצר קשוח של כנופיות הרחוב ברובע הקוריאני בלוס אנג'לס – עושה דרכו בטרמפים לעיירת נופש בהרי הרוקיס בארה"ב, מבלי לדעת שהקרקס בעיירה הינו מטרה למעקב של הCIA. קים היה בעבר אחד ממובילי כנופית "הדרקון הצהוב" והתמחה בתורת הלחימה אצל מאמן הקאראטה פאו-יינג.

שלושה מאורעות השפיעו עליו רק לאחרונה: כנופיה אכזרית ניסתה להפתיעו בעת שבילה עם אהובתו (אהבה וקטע קרב). במקרה השני – אמו האירית שהיתה חולה אנושות מתאבדת בעזרתו של אביו האוהב. קים מושפע עמוקות מן האהבה העמוקה של הוריו. ובמקרה השלישי קים היה מעורב בתאונת דרכים, אשר הותירה את אחת מן הנשים שהיו מעורבות בו – מורין – נכה.

קים– אכול רגשות אשמה – יוצא להרים כדי לבקש סליחה ממורין. בדרכו הוא נחלץ לעזרתה של נערה מקומית, אשר מאוימת ע"י Hillbillys (קרב קאראטה). ג'פרסון, סוכן הCIA – שבפקודת קולונל הארדי נוסע לאותה עיירה – מבחין בנעשה ואוסף את פטריק קים בטרמפ.

בהגיעם לעיירה הם נפרדים וקים הצעיר יורד ליד הקרקס שבמקום. הצעיר יפה התואר והחסון מרשים את הבחורות-יריבות, טניה וריקי העובדות בקרקס. בעקבות כך ועל מנת להתפרנס, הוא מגויס להופעות בטרפז, שם יוכל לנצל את כישוריו הספורטיביים/אקרובטיים (Flashback).

ג'פרסון מנצל את קרבתו לקים ומסתובב בקרקס, מתחיל במעקב ובחיפושים. מטרתו היא לאתר את אותו עובד קרקס שהוא הגזבר של ארגון טרור ומעביר כספים בכל רחבי ארה"ב תחת הכיסוי של קרקס נודד.

מורין הנכה – מעשירות לוס אנג'לס – אינה מבינה מדוע אחותה הביאה אותה לעיירה זו ומנסה למצוא עניין לצד בעל שיכור (המגלה עניין בנשים אחרות, כולל נשות הקרקס) ואחות צרת עין. ברור לה שאחותה ובעלה קשורים בקרקס, אך מהיותה נכה אינה יכולה לרדת לשורש העניין. בערב בו היא נותרת לבדה נופלת עליה אימה, כאשר דמות בלתי ברורה אורבת לה. מישהו/הם מבקש/ים לרצוח את מורין (והסיבה הבאנאלית היא כסף). אחד מן הזוממים הינו בעלה של מורין (ג'פרי), אשר בצעד בלתי נבון נקשר לאותו גזבר הטרור האלמוני.

על רקע ההופעות הקרקסיות המרהיבות, קים מנסה לאתר את מורין בעיירה.

ג'פרסון מדווח להארדי על ממצאיו ועל הענק הקוריאני הידידותי, המסייע לו. הוא יוצא ערב אחד למעקב אחר החשודים. קים מבחין שמישהו עוקב אחרי ג'פרסון ויוצא למעקב משלו. בסיומו של אותו לילה –קים מוכה בראשו ומאבד הכרה וג'פרסון מאבד את חייו.

בהמשך השבוע הסוער קים מאתר את מורין, והשניים מתיידדים מאוד, מבלי לדעת שפטריק היה מעורב בתאונה.

בעוד קים מבלה עם טניה (ומעורר את חמתה של ריקי), הוא מאתר מישהו חשוד בקרקס. קים מנסה לעצור את האיש, אך הלה – סוכן של ה CIA – מאיים עליו באקדח וגורר אותו לפגישה עם קולונל הארדי. הארדי מגייס את קים למשימה חד-פעמית, למצוא את הגזבר. קים מסכים.

קים מזהה את ג'פרי כאשר הוא נפגש עם אחד מאנשי הקרקס ועוקב אחריהם. הוא נכנס לעימות עם השניים ובעוד ג'פרי נמלט, קים נאלץ להרוג את איש הקרקס. מנהל הקרקס מזעיק את המשטרה וקים נעצר.

במהלך שהותו במעצר ועד לשחרורו ע"י הארדי העלילה מסתבכת:
למול עיניה של מורין חסרת האונים ג'פרי השיכור נופל מממרפסת מעל הצוק בבית בו השניים התגוררו. בכך גם אבדה ההוכחה כנגד איש הקרקס. מורין הרתוקה לכיסא גלגלים מרגישה ביתר שאת שהיא מאוימת ע"י גורם בלתי ידוע.

בקרקס, טניה וריקי נפגשות לעימות אלים (לא חובה), וגזבר הארגון מודיע לממונים עליו שהוא מבקש לפרוש, כיוון שהוא חש שהטבעת מתהדקת סביבו.

עם שחרורו ממעצר (ע"י קולונל הארדי) נזכר קים במספר פרטים הקטנים המצביעים על זהותו של הגזבר ויוצא לעשות חיפוש אחרון בקרונו. למרות החשאיות שבה נקט, הוא מופתע ע"י החשוד, אך מתגבר עליו (קאראטה).

אולם אז חל twist נוסף, כאשר מסתבר שהגזבר לא היה בודד, וקים מוצא עצמו תחת איומי אקדח, ללא סיכוי לעזרה. ברגע זה הוא מבין גם שמורין נמצאת בסכנת חיים.

בעזרת כוחו ושליטתו בקאראטה קים נחלץ מן הסכנה ויוצא לביתה של מורין.

בבית – מורין חסרת הישע בכסא הגלגלים – נדחפת ע"י הרוצח (שרצח גם את בעלה) אל המרפסת בדרך לנפילה מצוק האימה. ברגע האחרון ידו של קים לופתת את מורין הנופלת ומניפה אותה אל חזהו הרחב.

תא הטרור מוכחד, הקרקס אורז את הפקלאות, הרוצחים מובאים למאסר ומורין מודה לקים.

הארדי ששוקל לגייס את פטריק קים מפריע לו שוב באמצע תינוי אהבים (עם ריקי), אשר סוגר בפניו את הדלת בנימוס של לוחם קאראטה קוריאני.

עד כאן סיפור הינופסיס ששום סרט לא יצא ממנו.

 

 

בדיעבד ברור שהעלילה לא הייתה משהו יוצא דופן וספר "הפטריק קים " שנבחר לא היה הטוב ביותר שאותו יכול היה דנציגר לבחור מבין ספריו.

 אני במקומו הייתי בוחר בספר כמו "נערות באדום " שבו נאבק קגים ברשת ריגול רוסיות סקסיות ומסוכנות כאוייבות .

 לעניות דעתי בהחלט יש מקום לכתיבת ספר פטריק קים חדש שיעסוק בעלילותיו של הסוכן המזדקן בעידן של מלחמה קרה חדשה עם רוסיה ומנהיגה הסוכן החשאי לשעבר פוטין  ( שכידוע לכל בעת תקופתו בק.ג.ב התעמת לא פעם ולא פעמיים עם פטריק קים).   ומאבק בלתי פוסק עם אירגוני טרור וסוכני האל קאעידה של בן לאדן וממשיכיו. .

אבל זה כבר כפי שהם אומרים כבר סיפור אחר. .
אורי שלגי המו"ל ובעל הזכויות על פטריק קים ,  האם שומע ?

 

 

קוריוז: סרט שכבר נעשה על פי  ספר פטריק קים

.

 

בשנות השבעים נעשה כבר בארה"ב סרט על פי ספר פטריק קים  בשם Black Samurai (1977

יותר נכון על פי ספר בשם "הסמוראי השחור " שתורגם   ועובד לעברית בידי אליעזר כרמי ושם גיבורו שונה בעברית  מרוברט סאנד לפטריק קים.

.

קישורים רלבנטיים

הקוריאני בעל האצבעות המסוקסות

פטריק קים הרשימה המלאה

מנחם גולן ופטריק קים

מנחם גולן סופרמן וספיידר מאן

עוד על סופרי פטריק קים

 

 

אורי שלגי :המו"ל של פטריק קים

האיש שכתב את פטריק קים על פנחס דנציגר

השירותים החשאיים של עמוס אריכא

משימות הריגול של אריה קרישק

פטריק קים של המאה ה-21 -ראיון עם אלישע בן מרדכי

התככים והמזימות מאחורי ( ולאחרי ) מלחמת יום הכיפורים :ראיון עם אורי בר יוסף

מנחם גולן והמאבק האינסופי על סופרמן וספיידר מאן

מנחם גולן והמאבק האינסופי על סופרמן וספיידר מאן

המפיק הישראלי מנחם גולן הוא שהיה אחראי לסרט הקודם בסדרת "סופרמן " :סופרמן 4, ולאחר מכן במשך שנים רבות ניהל מאבק אינסופי ממש למען הסרטת הגירסה הקולנועית של ספידאר מאן וכתוצאה מצא את עצמו מעורב בגל חסר תקדים של תביעות ותביעות נגד משפטיות .

 מנחם גולן .צילם אמנון סטופ.

  המפיק הישראלי מנחם גולן הוא זה שהפיק לפני עשרים שנה את סרט סופרמן הקודם ""סופרמן 4 :החיפוש אחרי השלום" ביחד עם עמיתו יורם גלובוס. אז גולן וגלובוס עמדו בראש חברת הפקות בינלאומית ענקית "קאנון " שהפיקה עשרות סרטים בשנה ונחשבו בין המפיקים העצמאיים הבולטים של העולם כולו לא רק של ישראל .

הסרט שתסריטו נכתב בידי הכוכב כריסטופר ריבס תיאר את סופרמן כמצטרף לתנועת הנאבקים בחימוש הגרעיני של מעצמות העולם ,ומביא לפירוק הנשק הגרעיני ונאבק אגב כך ב"אדם גרעיני" יצור בעל כוחות על שנוצר בידי היריב הקבוע לותר תוך שימוש בקוד הגנטי בשערה של סופרמן משולבת בכוח הגרעיני של הטילים שאותם השמיד סופרמן. . כוונות טובות ללא ספק אך הסרט היה כישלון נחרץ .

כל תוכניות שהיו לגולן להפיק את סופרמן 5 והיו כאלה ,בוטלו כתוצאה. היום מנחם גולן יושב במשרד קטן  בתל אביב ומהרהר על "מה היה קורה אילו" הוא היה מפיק את סופרמן 5 , או את ספיידר מאן גיבור על מפורסם אחר שהזכויות עליו היו שלו במשך שנים .

מנחם גולן . צילם אמנון סטופ.

גולן: אני ממעריצי הקומיקס של סופרמן .ברגע שהתחלתי להבין אנגלית קראתי את זה היו שולחים לי את זה מאמריקה .וגם כשלמדתי בלונדון הייתי קורא סיפורי קומיקס של סופרמן וספיידר מאן. ובראש עלתה לי המחשבה שיום אחד הייתי רוצה לעשות סרטים על הדמויות האלה. וכעבור כמה שנים זה התממש. הזכויות על סופרמן היו של אלכסנדר סלקינד שעשה את סופרמן 1 2 ו3. מספר 3 לא היה הצלחה גדולה ועברו 4-5 שנים מאז שנעשה סרט סופרמן .. חברת קנון שלי ושל יורם גלובוס הייתה אז אדירת עוצמה , החברה העצמאית הכי גדולה בארה"ב. היינו באותו בנק שטיפל גם בסלקינד והם המליצו שחברת קנון תעשה את סרט סופרמן הבא. נציג הבנק הפגיש אותנו עם סלקינד ביאכטה בפסטיבאל קאן וממש שלטנו בפסטיבל הסרטים בקאן כל האירועים והסרטים שם היו קשורים אלינו. הוא סיפר לנו שהוא עייף מסופרמן אבל חברת וורנר לוחצת עליו כל הזמן שיעשה סרט מספר 4 והוא פשוט לא רוצה,נמאס לו .הוא שאל האם זה יעניין את חברת "קאנון " לעשות את הסרט הבא על סופרמן . וזה בהחלט ובהחלט עיניין אותנו ואותי באופן מיוחד.    מנחם גולן מתחת לקיר הפרסים שזכה. צילם אמנון סטופ.    

 

 

גולן:  רכשנו את הזכויות ובשיתוף עם וורנר עשינו את הסרט וזה לקח שנה של עבודה באולפנים באנגליה ועשינו את הסרט שהיה רפרוקדציה ענקית סרט שעלה 50 מיליון דולאר. אבל הייתה צרה צרורה. וורנר הכתיבה לנו איזה במאי לקחת . והייתה צרה עוד יותר גדולה מזה .וורנר רצתה שכריסטופר ריבס האיש שגילם את סופרמן בשלושת הסרטים הראשונים ישחק גם כאן בתפקיד סופרמן . הוא לא כל כך התלהב. הוא דרש כחלק מהתמורה להשתתפותו לכתוב את כל התסריט אם כי לא היה לו כל ניסיון בכתיבת תסריטים . לצערי נכנענו לו. ואשר יגורנו בא . והוא כתב תסריט גרוע. מאין כמוהו אני ליוויתי את הכתיבה היה לנו תסריטאי קנדי אבל ריבס התעקש לכתוב .היו לי כל מיני הערות אבל ריבס לא התייחס אליהם בהם ופספסנו משהו בגלל זה..  

 

חוברת הקומיקס המבוססת על הסרט "סופרמן 4" על פי דיווחים שונים ברשת המפיקים קיבלו  מחברת "וורנר" 40 מיליון דולר לעשות איתם את הסרט ובסופו של דבר השתמשו מהם רק ב17 מיליון דולאר.

א.א. :מה היה כל כך גרוע בתסריט של ריבס?

גולן : היה כשל רעיוני בסיפור שלו .  הוא התייחס לסיפור הצלת העולם בצורה "שמאלנית" . סופרמן הוא גיבור אמריקני לאומי .וכאן הוא הפך לגיבור של האומות המאוחדות,והאמריקנים בכלל לא אהבו את זה. וזה פגע לדעתי אנושות בהפצת הסרט באמריקה. תראה לדעתי זאת עדיין הייתה אחת ההפקות הטובות של סופרמן.אבל בגלל התסריט השמאלני של ריב. זה יצא פאשלה . זה גרם לאיבוד הרבה מאוד קהל וביקורות לא היו טובות לגבי התסריט ואחרי הסרט לא היה יותר סרטים כאלה . באמת חשבנו לעשות את סופרמן 5 אבל הכישלון של הסרט מנע את זה . ואולי גם כתוצאה במשך שנים לא היה יותר עניין ביצירת סרטים המבוססים על סדרות קומיקס . כך או כך התוצאה על המסך בהחלט נראתה כ"סופרמן בתקציב נמוך".

עטיפת ספרו בעברית של כריסטופר ריב על חייו לאחר שהפך לנכה.

סרט קומיקס שכן נעשה לבסוף בידי גולן והיה הפעם ימני כנדרש היה על הדמות הסופר פטריוטית קפטין אמריקה   של חברת מארבל ( 1991) .

גולן : הפקתי את קפטין אמריקה וזאת הייתה הצלחה בינונית זה היה בתקופה שהייתה רתיעה מגיבורי קומיקס.

 

captain america menacheo golan

סרט זה יזכר אם יזכר כאחד הסרטים הגרועים ביותר שהתבססו על פי דמויות קומיקס.בין השאר יזכר סרט זה לדיראון עולם משום ששינה את האויב הנאצי הגרמני הנצחי של הקפטין "הגולגולת האדומה " ל"איטלקי פאשיסטי " כנראה בגלל חוסר רצון של מפיקי הסרט להרגיז את השוק הגרמני  שיזדעזע חלילה מלראות נבל גרמני נאצי על המסך.

 

אחר כך במשך שנים רבות גולן ניסה ליצור סרט על פי דמות קומיקס מפורסמת כמעט כמו סופרמן "ספיידרמן ".

כרזה של מנחם גולן לסרט "ספיידר מאן " שלו  שלא הופק מעולם.

גולן :היה מצב של שפל בכל העניין של מארוול קומיקס שהיא בעלת ספיידר מאן היא הייתה על סף פשיטת רגל .אני האמנתי שיבוא יום ויחזור העניין בסרטים המבוססים על קומיקס . עוד ב1985 קניתי את הזכויות לספיידר מאן שילמתי עבורם 400 אלף דולאר.

( על פי גירסאות אחרות בדפוס גולן שילם מאתיים חמשים אלף דולר או רק 225 אלף דולאר פלוס אחוזים מכירות הכרטיסים א.א. )

 

גולן : כאשר עזבתי את חברת קאנון לאחר שנים של פריחה לקחתי איתי את ספיידר מאן לחברה החדשה שלי "סרטי המאה ה21". והתחלתי לעבוד על תסריטים שונים עליו. ופיתחתי לפחות 10 גירסאות שונות של ספידר מאן. לסטאן לי היוצר של ספיידר מאן הייתה זכות וטו על כל תסריט ולא היה קל לעבוד איתו. אבל ידעתי שבסופו של דבר אם אצליח ליצור תסריט מושלם על ספיידר מאן שזה יהיה הסרט המצליח ביותר בהיסטוריה . בסוף פיתחתי גירסה סופית שחברת קולומביה הייתה מעוניינת בה. נשארנו נאמנים לסטאן לי ולסיפורים שלו ארנולד שווארצנגר היה אמור לשחק את תפקיד האיש הרע דוקטור אוקטופוס וגם בוב הוסקינס בשלב אחר.

          

 

 מנחם גולן עם כרזת הסרט "ספיידרמאן". צילם  אמנון סטופ

  על מנת לשמור את הזכויות בידיו   היה גולן   מחוייב להתחיל את ההפקה עד אפריל 1989 והכריז על הפקת הסרט .בבימויו של הבמאי סטפן הרק .אבל בסופו של דבר הכוונות הטובות לא התממשו בגלל מחסור בכסף .והסרט לא הופק .גולן חתם על הסכם חדש עם מארוול הרחיב את זמן הדאד ליין לינואר 1992. ובנתיים הוא מכר זכויות שונות של הסרט לחברות שונות . אבל גם בתאריך החדש הסרט לא התממש ובנתיים הופיעו מפיקים פוטנציאליים אחרים שראו את הפוטנציאל בספיידר מאן וחשב יוכלו לעשות עבודה טובה יותר מגולן. חברת קרלוקו והבמאי ג'מס קאמרון במאי הטרמינאטור ולעתיד הטיטאניק.
גולן : "הבמאי המפורסם ג'ימס קאמרון היה מעוניין לביים את זה. רצינו לעשות עיסקה עימו אבל התברר שהוא רצה להיות שליט יחיד ומפיק על ואנחנו סירבנו לזה."
גולן תבע לדין את חברת קרלוקו על כך שבתסריט של ג'מס קאמרון לא הופיע הקרדיט החשוב שהיגיע לו על פי חוזה של "מופק בידי מנחם גולן ". הוא תבע לדין גם את חברת ויאקום שקנתה את הזכויות להפצה הטלביזיונית של הסרט ספיידר מאן בעולם וגם את חברת קולומביה טריסטאר שרכשה את זכויות להפצת הוידאו של הסרט שעוד לא נעשה. החברות הנתבעות תבעו מצידן לדין בחזרה את גולן בטענות שונות ומשונות הניתנות להבנת אנוש רק בידי עורכי דין.
ואז הצטרפה ל"שמחה": גם חברת "אם ג'י אם"  שהיגישה תביעה משלה בטענה שהזכויות לסרט על ספיידר מאן שייכות בכלל לה מאחר שהייתה היורשת של התאגיד שאליו השתייך גולן כאשר רכש את הזכויות על ספיידר מאן לראשונה. היא תבעה לדין את גולן ואת כל שאר התובעים/נתבעים וכל דבר אחר שזז בהקשר למותג "ספיידאר מאן ". כתוצאה משפע עסקאות לא ברורות של גולן הסרט על ספיידר מאן מצא את עצמו לכוד ברשת מסובכת ובלתי ניתנת להתרה של שלל תביעות של חצי תריסר חברות סרטים שונות שכל אחת מהן תבעה את הזכות על ספיידר מאן ועשיית הסרט עליו לעצמה וכולם שם תבעו את כולם ( כשגולן נמצא במרכז מרבית התביעות ) בסיוט משפטי שנמשך שנים העשיר הרבה מאוד עורכי דין וכמעט קבר תחתיו את הדמות של ספיידר מאן ואת מארוול קומיקס ברשת קורי עכביש של מאבקים משפטיים חזקה ומסובכת יותר מכל רשת שאותה ארג ספידר מאן בסיפוריו המצויירים.
כל המאבקים המשפטים שבהוצאות עלויותיהם אפשר היה לממן בשקט שני סרטים בעלי תקציב סביר של ספיידר מאן ,היו תוצאה של כשלונו הראשוני של גולן לעשות סרט בתאריך שנקבע תחילה . מאוחר יותר כאשר נשאל בבית הדין בידי עורכי הדין של חברת מארוול מדוע הוא חושב שחברת הקומיקס מכרה לו זכויות על ספיידר מאן ללא הגבלת זמן לסרט שאולי לא יעשה ענה גולן ""משום שאני האמן ולכן יש לי כל זכות לעשות את הסרט ! ואתם לא יכולים לקחת ממני את הסרט!" רק ב-1999 החלה רשת העכביש המשפטית שסבבה את הדמות להתפורר , כאשר התברר לעורכי הדין השקדנים של אבי ארד,לשמחתם הגדולה ,שבמהלך רישום ההסכמים הראשונים של מארוול עם מנחם גולן בוצעה "פאשלה" גדולה .
ההסכמים לא נרשמו בבירור במשרד זכויות היוצרים האמריקני כפי שהיה צריך להיעשות ועימם ה"דאד לין" שבמסגרתו עליו לעשות את הסרט לפני שיאבד את הזכויות על הדמות . התוצאה :הזכויות על הדמות הוחזרו לבסוף לחברת מארוול ולאבי ארד לעשות עימם את אשר יחפצו. המלחמה האינסופית על ספיידרמאן הסתיימה .ובסופו של דבר הצליחו לעשות את הסרט על ספיידר מאן .שהפך כידוע לאחת ההצלחות הגדולות של הקולנוע העולמי.
ספר על הפרשיות המשפטיות של מארוול שנכתב בידי  העיתונאי הישראלי דן רביב.
גולן :עמדנו להתחיל בהפקה .ואז קנה את מארוול קומיקס ישראלי אחר אבי ארד. חברת קולומביה היציעה מיליון דולאר ומכרנו את הזכויות בכאב לב . ובסוף ויתרתי גם על הזכות להיות מפיק.. בסוף קולומביה עשתה את זה בלעדי ביחד עם אבי ארד כמפיק .והסרט באמת הוכיח את עצמו כאחד הסרטים המצליחים ביותר בהיסטוריה והפשלה הייתה שלי שמעולם לא היגענו להפקה למרות שהאמנתי בזה אמונה טוטאלית. 
א.א :משהו מכל התסריטים המרובים והכמות הגדולה של החומרים הציורים הוצילומים שהכנת על ספיידאר מאן עוד נשאר בידיך ?

גולן .לא. הכל הועבר בסיום המאבק המשפטי .בכלל אני לא שומר שום דבר ממה שעשיתי בעבר.אני תמיד חושב ועוסק רק בפרוייקט הבא.

( ואכן בדיקה  מראה שהוא לא טרח לשמור  ברשותו  כקלטות או כדי וי די   אף לא אחד מהעשרות הרבות של סרטיו הישנים כולל הקלאסיים מבינהם, כולל אפילו הסרט החביב עליו ביותר "מבצע יהונתן " . כל מה שנשאר זה רק כמות קטנה של פוסטרים והדבר החשוב בעיניו באמת התעודות של פרס ישראל ומועמדויות לפרסי אוסקר כולל זכייה אחת שעליהן הוא גאה במיוחד.).

  בעולם האידיאלי אחרי כל המאמץ האדיר שהושקע מן הראוי היה שגולן היה עושה את סרט ספיידר מאן שלו. לא ניתן אלא להצטער על כל המאמץ האדיר והכספים העצומים שבמקום להיות מושקעים בסרט להנאת הקהל התבזבזו ונעלמו בביוב של תשלומים לעורכי דין ושאר הוצאות משפטיות.

מה היה קורה אילו מנחם גולן היה עושה את ספיידר מאן ולא אבי ארד ? האם הסרט היה הצלחת קופתית ותרבותית גדולה כפי שהיה במציאות וכפי שהיה סרטו החביב עליו ביותר "מבצע יונתן " על מבצע החילוץ באנטבה ? או שמה היה נכשל כישלון חרוץ כמו "סופרמן 4" ו"קפטין אמריקה" ?

התשובה מן הסתם נמצאת רק במציאות חלופית כל שהיא.אנחנו במציאות הזאת יכולים רק לנחש.

 

menachem golan 1  /

וראו גם על מנחם גולן וסרטיו :

 

מנחם גולן בויקיפדיה

סופרמן 4 בויקיפדיה 

ביקורת מפורטת על סופרמן 4

רז גרינברג על הסרט "סופרמן "

סרט הספידר מאן שמעולם לא נעשה

קללת סופרמן

האם העולם זקוק לעוד סרט על סופרמן ? :ביקורת על "סופרמן חוזר"

סופרמן בשפה העברית

הכרזה לסרט ספיידר מאן של מנחם גולן שמעולם לא מומש.

(תודה לאמנון סטופ על הצילומים במשרדו של מנחם גולן)

 

 

שמונים ושש שנים של יתמות : על סדרת הקומיקס "אנני"

 

 

לפני שמונים שנה בדיוק ב- חמישי באוגוסט 1924 החלו ההרפתקאות של גיבור הפעולה הוותיק ביותר שעדיין קיים ופעיל בעולם הקומיקס האמריקני . וזהו אינו איש חלל או שוטר קשוח או לוחם בפשע מצויד במסכה . זוהי יתומה קטנה ואומללה ששמה אנני בסדרת קומיקס אמריקנית בשם זה ומאז בשמונים השנה שחלפו היא הזדקנה רק בשנה או שנתיים , היתומה הנצחית הזאת היא גיבורת סדרת הקומיקס "ההרפתקנית " הוותיקה ביותר שעדיין ממשיכה להתקיים ברציפות , וותיקה בהרבה מדמויות צעירות וחדשות יחסית כמו סופרמן , פלאש גורדון ומנדריק הקוסם . .

בחנות האוזן השלישית בתל אביב אפשר למצוא די וי די של הסרט הידוע על עלילותיה של אנני בבימויו של ג'ון יוסטון מ-1982 שהתבסס על מחזמר ידוע עוד יותר מברודווי . אבל לאמיתו של דבר אין הרבה דברים מיוחדים בסרט זה שהוא יצירה קיטשית שאינה ממיטב יצירתו של הבמאי הגדול . הדמות של אנני הייתה ותישאר ידועה במיוחד הודות לסדרת הקומיקס הנצחית על הרפתקאותיה סדרת קומיקס שהיא מיוחדת במינה וזאת מאחר שהייתה זאת סדרת קומיקס פוליטית קיצונית ביותר עם דעות שניתן רק לתארן כימניות יותר מאלו של ג'ורג' בוש הבן ושהפכה לחלק אינטגראלי מעולם התרבות הפופולארית האמריקנית לא פחות מסופרמן ומפופאי המלח.

יתומה בעלת אגרופי ברזל

Hgray.gif

הרולד גרי יוצרה של אנני.

אנני נוצרה בידי הרולד גרי יוצר קומיקס מוערך מאוד באוגוסט 1924. במקור היא הייתה אמורה להיות "היתום הקטן אוטו" אך בדרישת העורך מין הגיבור שונה לנקבה.

היתומה הקטנה תוארה בידי יוצרה כ"קשוחה יותר מהגיהינום ,עם לב זהב ויכולת להרביץ במהירות ,שיכולה לדאוג לעצמה משום שאף אחד אחר לא יעשה זאת במקומה". אנני הייתה יתומה קטנה וקשוחה שנלקחה ממנהלת המרושעת של בית היתומים שבו היא חיה ( שמזכיר במקצת את זה של סדרת הטלוויזיה ארגנטינאית הפולחנית "קטנטנים ") בידי האיש העשיר ביותר בעולם דאדי וורברוק , הרפתקן ואיש עסקים בינלאומי ובמקור יצרן נשק . שהפך אותה למעין בת מאומצת. וורברוק הנ"ל הוא ההתגלמות של האיש שהעלה את עצמו מאשפתות על ידי עבודה קשה וקפיטליזם ערמומי ולכן אינו מוכן לשום התערבות ממשלתית בחייו. אבל למרות הקשר ההדוק בין הצמד , הם הופרדו שוב ושוב ופעם אחרי פעם אנני מצאה את עצמה בודדה, ביחד עם כלבה הנאמן סאנדי בעולם עוין ואכזר ושוב ושוב ושוב ורברוק נאלץ לחפש אחרי אנני ברחבי העולם ולהצילם שוב ושוב מידי פוליטיקאים מושחתים, עובדות סוציאליות נבזיות , קומוניסטים וזדים אנטי קפיטליסטיים שונים. ושוב ושוב השניים התאחדו בדמעות רק על מנת להיפרד שוב בסיפור הבא.

בהמשך הצטרפו לצד דדי וורברוק שני עוזרים מבעיתים שאותם אי אפשר לתאר בשום צורה אחרת מאשר כ"רוצחים  שקטים". אלה היו פונג'אב הודי בעל כוח עצום ויכולות מיסטיות, שיכול היה לשגר אנשים לממדים אחרים אם היה מכסה אותם בגלימתו וכך היה עושה לפושעים רבים שנפלו תחת ידיו. . ו"האספ" ( הצירעה ) שכישוריו מעולם לא היו ברורים אם כי היה ברור שגם הם כישופיים ועוד היה ברור שזהו איש מסוכן אפילו יותר מפונג'אב. השניים שימשו כתליניו של וורברוק ונשלחו כנגד כל מי שעורר את זעמו של הקפיטליסט האולטימטיבי היגיעו תמיד ברגע הנכון כדי להניח את ידם על הנבלים ולא היססו מעולם לפעול גם באמצעים לא חוקיים וקטלניים ביותר כמבצעי הצדק של וורברוק. .עוד דמות לא שיגרתית וקבועה הייתה דמותו של מר אם בן אלמוות ( אל ? ) שחי מזה "מיליוני שנים "ופעם הקים לתחייה את דדי וורברוק והאספ לאחר שאלה נרצחו בידי חברי כנופיה וזאת רק בשביל "האימון ". במהלך הסדרה נתקלו אנני וידידיה בשורה של יצורים על טבעיים כמו רוחות רפאים ,שדים איריים וכיוצא בזה. נאבקו במזימות ריגול בינלאומיות כנגד שלומה ורווחתה של ארה"ב ושלומו כספו ורווחתו של דדי ושברוק ( שני דברים שנחשבו כזהים ) כנגד המזימות הבלתי פוסקות והאינסופיות של גורמים שונים לחטוף את אנני וכך הלאה. מהר מאוד התברר לקוראים שאין זאת רק סדרת הרפתקאות על חיי יתומה ואביה התומך , זאת הייתה גם סידרה שביטאה את דעותיו הימניות השמרניות מאוד של יוצרה שמזכירות את אלו של מילטון פרידמן והשר בנימין נתניהו, ודיעות אלו בוטאו בכל הזדמנות אפשרית בכל צורה אפשרית. לאמיתו של דבר הרולד גרי היה הקומיקסאי הראשון שביטא את דיעותיו הפוליטיות בפירוט וללא חשש . וכך אנני היתומה נהגה לתקוף בסיפוריה אגב מאבק ביריב זה או אחר את המיסים על  הספקת הדלק , את מדינת הרווחה , את מדיניות הניו דיל של הנשיא רוזוולט שחטף התקפות ארסיות ביותר מידי אנני ואביה המאמץ במהלך שנות השלושים וכמובן ויותר מכולם את מס ההכנסה. והדעות האלו נעשו כה ברורות ותקיפות עד שעיתונים בעלי גישה "שמאלנית " החלו לסלק את הסדרה מעל דפיהן בגללן.

התעמולה הפכה להיות חלק מהסיפורים אם כי במפתיע לרוב זה לא פגע באיכותם לפחות בתקופת שיאה של הסדרה.כמו כן מעניין לציין שלוורברוק היו בדרך כלל יחסים טובים עם איגוד העובדים שלו (!) ולא פעם ניתקל גם באותו דבר נדיר ובלתי צפוי יותר מכל בעולם של אנני : אנשי עסקים מושחתים .
גרי המשיך לכתוב ולצייר את הסיפורים במשך לא פחות מ-44 שנים והסדרה נמשכה גם אחרי מותו ב-1968 אם כי במשך תקופה מסוימת הפסיקו לפרסם בה סיפורים חדשים ורק הדפיסו מחדש סיפורים ישנים .

אנני הופיעה במשך שנים בסדרה מצליחה ביותר של תסכיתי רדיו . ב-1977 עלה על במות ברודווי מחזמר מצליח ביותר על עלילותיהם של אנני ודאדי שרץ במשך למעלה מ-2000 הופעות עד 1982 זכה להצלחה עצומה ונמשכת ואגב כך עיוות לחלוטין את המסרים הברורים מאוד של הארולד גרי. בין השאר אנני נותנת בו עצות לשנוא נפשו של גרי הנשיא רוזוולט על הצורך במדיניות "ניו דיל ". על מנת לעזור לעניים ולאומללים . גרי ששנא כל דבר שקשור במדיניות סעד מן הסתם התהפך בקיברו .

 

הבמאי ג'ון יוסטון יצר מהמחזמר סרט מצליח ב-1982 שתיאר את המפגש בין היתומה וכלבה ובין המליונר הקשוח בעל לב הזהב, אך למרבית הצער כאשר סרט זה יצא למסכים הייתה לו התחרות קשה ביותר , מחייזר יתום ואובד בשם א. טי שהיכה את הילדה היתומה וכלבה שוק על גבי ירך בקופות. ב-1990 נוצר מחזמר המשך " אני 2 : ניקמתה של מיס האנינגאן ". וב-1999 הוא הוסרט שוב בידי וולט דיסני לטלוויזיה .

בנתיים הסדרה הפכה למקור לפרודיות שונות ובהן סדרה ידועה במגזין "פלייבוי " בשם "אני פאני הקטנה " שתיארה את ההרפתקאות הארוטיות השונות של אנני שכבר שוב אינה ילדה אלא "פצצת סקס" בלונדינית  שמגיעה  בנדודיה האינסופיים למקומות הביזאריים ביותר בחיפוש אחרי חוויות סקס חדשות .

סדרת הקומיקס עצמה חודשה ב- 1979 בעיקבות הצלחת המחזמר בידי אמן ידוע ליאונרד סטאר שהתפרסם קודם לכן הודות לסדרה מחיי התיאטרון בשם "על הבמה " , והיא נמשכה עד שנת 2010  תקופה של 31 שנים. סטאר שינה במקצת את בגדיה של אנני שמעולם לא השתנו במשך עשרות רבות של שנים , מצא לה חבר בגילה ( עד כה היא חיה תמיד בחברת מבוגרים בלבד כמו ורברוק, מה שיכול היה לעורר היום הרמות גבה ותהיות לגבי העדפותיו המיניות והגיליות של וורברוק ) אנני ודדי וורברוק נאבקים באיומים שונים של העולם המודרני כמו הנדסה גנטית בעולם שבו דעותיו הקפיטליסטיות הקיצוניות של וורברוק נראות כרלבנטיות יותר מאי פעם .זהו החידוש היחיד שהצליח של סדרת קומיקס קלאסית אולי גם בגלל התחייה של הקפיטליזם הקיצוני שהיה פעם כה פופולארי  אך נראה היה שיתמוטט עם מה שנראה כהתעצמות מדינת הרווחה.כידוע זה לא בדיוק מה שקרה.

סך הכל אנני שרדה בעיתונים האמריקניים תקופת יתמות של שמונים ושש שנים…

אנני בארץ הקודש

בישראל אנני לא הייתה ידועה כלל לאורך השנים. עד שב-1983 הופיעו בו זמנית   שני עיבודים  לילדים  של עלילותיה בשתי הוצאות שונות. האחד מהם "אנני מוצאת בית "בהוצאת מודן , עיבוד  כסיפור של אמי ארליך של סיפור הקומיקס הראשון על אנני עם תמונות מהקומיקס. הספר השני  שנקרא פשוט "אנני "  בהוצאת "זמורה ביתן" ה ( 1983) היה  עיבוד של נורית קורנריך  של הסרט עם תמונות ממנו. . כמובן שני הספרים היציגו  באופן כללי את אותו הסיפור.   פרקים מסדרת הקומיקס "אנני " הופיעו ב-1992 במגזין "עיתון הקומיקס" שערכה בת שבע וכטפונגל ו שיצא לאור בשנים 1992-1996   והיציג סדרות קומיקס אמריקניות שונות בעברית.

אנני בחיפה

אנני

"אנני" המחזמר הישראלי .

אנני חזרה לארץ הקודש כאשר המחזמר הוצג לבסוף  גם בישראל ב-2001 בגרסה עברית של הבמאי הידוע מנחם גולן ( שכבר ניסה את כוחו בהפקת עבר בסרטים על גיבורי סדרות ילדים כמו חסמבה ועזית וקופיקו וגיבורי קומיקס כמו סופרמן ואף ספיידר מאן ).  במחזמר כיכבה חביבת הילדים חני נחמיאס בתפקיד יוצא מאוד דופן עבורה בתור מנהלת בית היתומים המרושעת והוא זכה בפרס מחזמר השנה לשנת 2000/2001. המחזמר בגירסתו העברית עובד לספר בידי לא אחר מאשר מנחם גולן עצמו עם איורים של אני ועמיתיה בידי דני קרמן ,איורים שמעניין להשוותם לדמויות המקוריות של הרולד גרי .

       

א.א. : איך היגעת אל אנני ? מנחם גולן :  בעבר הרחוק בשנות החמישים והשישים הפעלתי  תיאטרון ילדים בשם "טילון " שבו היצגתי מחזות זמר לילדים ולנוער בעיקר בחופשות החנוכה. ההצלחה הראשונה שלי בשטח הזה היה "צלילי המוזיקה" ואחרי מפיקים רבים הציגו מאז מחזות זמר לילדים בחג החנוכה, מסורת שאני יצרתי. כך למשל יצרתי מחזמר לילדים "דוד וגולית " שהיה המופע הראשון שהוצג בהיכל התרבות . היינו עושים 3-4 הצגות ביום .

  שנים לאחר מכן ראיתי את המחזמר "אנני" בלוס אנג'לס וחשבתי שזה חומר מופלא לילדים והצגנו אותו בארץ בהצלחה גדולה עם חני נחמיאס בתפקיד הרעה דווקא מנהלת בית היתומים, ואני חושב שזאת הפעם הראשונה שהיא היפיעה בתפקיד "הרעה" בניגוד מוחלט לכל מה שהיה מקובל ממנה עד אז. . כאשר עבדתי על המחזמר כתבתי אותו גם כספר והשתדלתי לשמור על רוח העלילה .כך אני עושה תמיד על מחזמרים לילדים כותב את העלילה גם כספרים כדי שהורים יוכלו להקריא אותה לילדים.  א.א. לא רגילים לחשוב עליך כסופר . גולן : אני דווקא אוהב לכתוב לילדים. פירסמתי ספר נוסף לילדים על פי המחזמר שלי על "אליס בארץ הפלאות " .וגם כתבתי כמה ספרי ילדים נוספים אם כי לא כולם יצאו לאור. אני עובד עכשיו על סיפור שחרזדה מאלף לילה ולילה כמחזמר הבא לחנוכה וגם לפי זה אכתוב ספר .

 

  אנני ידידיה ואויביה כפי שצוירו בידי המאייר הישראלי הידוע דני קרמן. יתכן שדווקא כיום בתקופת המדיניות הליברלית של בנימין נתניהו הדוחה על הסף כל התערבות של המדינה בחיי הפרט ומדבר לעומת זאת פעילות של אנשי העסקים למען הקהילה סיפורה של אנני היתומה שיודעת שאם לא תדאג לעצמה אף אחד אחר לא יעזור לה הוא רלבנטי גם בישראל. ובנתיים חזרה בארה"ב שמונים ושש שנים של יתמות היגיעו לקיצן .כאשר הקומיקס של אני היגיע לסיומו הסופי ב13 במאי 2010 לאחר שמספר הקוראים של הסדרה ושל הרפתקאותיה של היתומה הנצחית הלך וקטן משנה לשנה. הסיפור האחרון על הרפתקאותיה של הילדה בת 86 השנים עסק בחטיפתה של אנני ממלונה בידי פושע מלחמה ממזרח אירופה  הידוע כ"קצב מהבלקן" .דדי ואשברוק שכרגיל מחפש אחרי היתומה המסכנה  מגיע למסקנה שאנני שוב אינה בחיים. אנני בנתיים מגיעה עם החוטף שלה חיה מאוד לגואטמלה.שם החוטף מודיע לה  שהוא אינו הורג ילדים למרות שהרג מבוגרים רבים .שיהיו לה חיים חדשים עימו. ובסיום המצמרר הזה הסתיימו 86 שנות היתמות של אנני. וראו את הסיום כאן http://www.comicstripnation.com/annie/index.html

 Annie by Jay Maeder and Ted Slampyak An American icon and respected adventurer, Annie sets out on voyages that pit her against some of the comics pages' most notorious criminals. Annie's tireless pursuit of justice has reinvigorated this classic strip, giving it more action, intrigue and curls than ever before.

קישורים רלבנטיים